משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.10</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3023704</id>
      <parentid>3021363</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:10:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפים במעקב: */</comment>
      <origin>3023704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17592" sha1="816s0g34wnu2yth5yqa6xcnxu9e8g4f" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ]]

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/71]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}}גיטין. הגעתי בינתיים עד [[ביאור:בבלי גיטין דף יח|דף יח]] {{ק|כת&quot;י '''אר'''אס, '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנב
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

'''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]]


עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>816s0g34wnu2yth5yqa6xcnxu9e8g4f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קינות לתשעה באב (אשכנז)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2567</id>
    <revision>
      <id>3023662</id>
      <parentid>3023350</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:50:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* סיום */</comment>
      <origin>3023662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3259" sha1="5romzasoq9s6h0cmwwunoyjevygnejv" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==קינות לליל תשעה באב==
===א===
{{:זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב}}
===ב===
{{הור|את הקינה הבאה אומרים כשליל תשעה באב חל במוצאי שבת.}}

{{:איך מפי בן ובת}}

{{הור|בקצת קהילות נהגו לומר כאן {{צ|[[אוי נא לנו כי חטאנו|אוי נא לנו - על ארמון כי נוטש]]}}.}}
{{מגירה|אוי נא לנו - על ארמון כי נוטש|{{:אוי נא לנו כי חטאנו}}}}
===ג===
{{#קטע:בליל זה יבכיון|אשכנז}}

===ד===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

===ה===
{{#קטע:אז בחטאינו|אשכנז}}

==קינות ליום תשעה באב==
===ו===
{{:שבת סורו מני}}
===ז===
{{#קטע:איכה אצת באפך|פולין}}
===ח===
{{:אאדה עד חוג שמים}}
===ט===
{{#קטע:איכה תפארתי מראשותי השליכו|פולין}}
===י===
{{:איכה ישבה חבצלת השרון}}
===יא===
{{#קטע:איכה אלי קוננו מאליו|פולין}}
===יב===
{{#קטע:אהלי אשר תאבת|פולין}}

===יג===
{{:אי כה אומר}}
===יד===
{{:איכה את אשר כבר עשוהו}}
===טו===
{{:איכה אשפתו פתוח כקבר}}
===טז===
{{:זכור את אשר עשה צר}}
===יז===
{{:אם תאכלנה נשים פרים}}
===יח===
{{:ואתה אמרת היטיב איטיב עמך}}
===יט===
{{:לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת}}
===כ===
{{:הטה אלהי אזנך}}
===כא===
{{:ארזי הלבנון}}
===כב===
{{:החרישו ממני ואדברה}}
===כג===
{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|אשכנז}}

===כד===
{{:תיסתר לאלם תרשישים מרון}}
===כה===
{{:מי יתן ראשי מים}}
===כו===
{{:אז בהלוך ירמיהו}}
===כז===
{{:אז במלאת ספק}}
===כח===
{{:איך תנחמוני הבל}}
===כט===
{{:אמרתי שעו מני}}
===ל===
{{:מעוני שמים שחקים יזבלוך}}
===לא===
{{#קטע:אש תוקד בקרבי|אשכנז}}

===לב===
{{:אצבעותי שפלו}}
===לג===
{{:אבל אעורר}}
===לד===
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|אשכנז}}

===לה===
{{#קטע:שכורת ולא מיין|אשכנז}}
===לו===
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך}}
===לז===
{{:ציון קחי כל צרי}}
===לח===
{{:ציון עטרת צבי}}
===לט===
{{:ציון תקונני עלי ביתך}}
===מ===
{{:ציון ידידות ידיד}}
===מא===
{{:שאלי שרופה באש}}
===מב===
{{:ציון צפירת פאר}}
===מג===
{{:ציון במשפט לכי לך}}
===מד===
{{:ציון גברת לממלכות מציריך}}
===מה===
{{הור2|את הפיוט הבא אומרים בעמידה, חזן וקהל.}}
{{:אלי ציון}}

===סיום===
{{#קטע:שומרון קול תתן|אשכנז}}

{{#קטע:אז בחטאינו|עד אנה}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=קינות לתשעה באב}}

[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]</text>
      <sha1>5romzasoq9s6h0cmwwunoyjevygnejv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:קינות לתשעה באב (אשכנז)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>2595</id>
    <revision>
      <id>3023644</id>
      <parentid>2872554</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:20:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3586" sha1="lek2m93a8ag5p15axtawkyggdsbarwc" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lek2m93a8ag5p15axtawkyggdsbarwc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023647</id>
      <parentid>3023644</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:27:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3783" sha1="d1f7xlv39k5cqet248xz8oguele2z3m" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>d1f7xlv39k5cqet248xz8oguele2z3m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023651</id>
      <parentid>3023647</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:33:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3935" sha1="1h7o4yas83otqk9lk9stdaxgko4d8zy" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1h7o4yas83otqk9lk9stdaxgko4d8zy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023652</id>
      <parentid>3023651</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:37:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4092" sha1="3vebvgefscgec5j9uo7ow3ownldin0v" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3vebvgefscgec5j9uo7ow3ownldin0v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023654</id>
      <parentid>3023652</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:40:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4297" sha1="8rs3bqvs02lzbt4qsca2ed6405gdxpz" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8rs3bqvs02lzbt4qsca2ed6405gdxpz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023655</id>
      <parentid>3023654</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:44:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4482" sha1="cjeqq21uohfwfp4ndxm0xqzsbsf1jtr" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cjeqq21uohfwfp4ndxm0xqzsbsf1jtr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023657</id>
      <parentid>3023655</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:45:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4970" sha1="loqw4fu5wrgzj8e8ufgax85bcswmbu2" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>loqw4fu5wrgzj8e8ufgax85bcswmbu2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023659</id>
      <parentid>3023657</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:47:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5174" sha1="rrnlmla4kq9ht7fofu337ah33zozmab" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::::עשיתי אחת עכשיו [[אלי אלי נפשי בכי]] תעשה אותה קטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:47, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rrnlmla4kq9ht7fofu337ah33zozmab</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023660</id>
      <parentid>3023659</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:48:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */</comment>
      <origin>3023660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6007" sha1="cuqgwh78u936oz7m69jt90p0te0q2b6" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::::עשיתי אחת עכשיו [[אלי אלי נפשי בכי]] תעשה אותה קטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:47, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)
::{{התנגשות}} להערכתי רוב מוחלט של הקינות על השואה מוגנות בזכויות יוצרים ולא ניתן לפרסם אותן בויקיטקסט. אני לא יודע מה המצב המשפטי בספריא, אבל בויקיטקסט בד&quot;כ מקפידים שלא לכלול טקסטים כשהרשיון לא ידוע. מתייג את [[משתמש:Nahum]] שיביע את דעתו.
::בלי קשר לכך, לענ&quot;ד אף לא אחת מן הקינות הרבות (בחוברת של מרדכי מאיר נמנות כ-20 קינות) שנכתבו על השואה לא התקבלה מספיק עד כדי שהפכה לחלק מסדר הקינות האשכנזי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:48, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cuqgwh78u936oz7m69jt90p0te0q2b6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023661</id>
      <parentid>3023660</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:49:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6194" sha1="26rxw1mf18o829xwobqf7rukrarv2x1" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::::עשיתי אחת עכשיו [[אלי אלי נפשי בכי]] תעשה אותה קטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:47, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)
::{{התנגשות}} להערכתי רוב מוחלט של הקינות על השואה מוגנות בזכויות יוצרים ולא ניתן לפרסם אותן בויקיטקסט. אני לא יודע מה המצב המשפטי בספריא, אבל בויקיטקסט בד&quot;כ מקפידים שלא לכלול טקסטים כשהרשיון לא ידוע. מתייג את [[משתמש:Nahum]] שיביע את דעתו.
::בלי קשר לכך, לענ&quot;ד אף לא אחת מן הקינות הרבות (בחוברת של מרדכי מאיר נמנות כ-20 קינות) שנכתבו על השואה לא התקבלה מספיק עד כדי שהפכה לחלק מסדר הקינות האשכנזי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:48, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::זה נכון. אבל אפשר לכתוב הוראה המפנה לקטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:49, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>26rxw1mf18o829xwobqf7rukrarv2x1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023663</id>
      <parentid>3023661</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:51:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה</comment>
      <origin>3023663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6483" sha1="csgrz4nd29t4cqh4b6h36awi1tr6xbl" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::::עשיתי אחת עכשיו [[אלי אלי נפשי בכי]] תעשה אותה קטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:47, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)
::{{התנגשות}} להערכתי רוב מוחלט של הקינות על השואה מוגנות בזכויות יוצרים ולא ניתן לפרסם אותן בויקיטקסט. אני לא יודע מה המצב המשפטי בספריא, אבל בויקיטקסט בד&quot;כ מקפידים שלא לכלול טקסטים כשהרשיון לא ידוע. מתייג את [[משתמש:Nahum]] שיביע את דעתו.
::בלי קשר לכך, לענ&quot;ד אף לא אחת מן הקינות הרבות (בחוברת של מרדכי מאיר נמנות כ-20 קינות) שנכתבו על השואה לא התקבלה מספיק עד כדי שהפכה לחלק מסדר הקינות האשכנזי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:48, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::זה נכון. אבל אפשר לכתוב הוראה המפנה לקטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:49, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::ולמנהג אשכנז המערבי נ&quot;ל שעכשיו כן מקובל להדפיס את שר ר' ש. שוואב (אבל אינה מוכרת כלל בקהילות שבאירופה). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:51, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>csgrz4nd29t4cqh4b6h36awi1tr6xbl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023668</id>
      <parentid>3023663</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:55:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* קינות חדשות */</comment>
      <origin>3023668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6483" sha1="76ir67wtgd5omor4o8xrqc7yhdrbxzn" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::::עשיתי אחת עכשיו [[אלי אלי נפשי בכי]] תעשה אותה קטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:47, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)
::{{התנגשות}} להערכתי רוב מוחלט של הקינות על השואה מוגנות בזכויות יוצרים ולא ניתן לפרסם אותן בויקיטקסט. אני לא יודע מה המצב המשפטי בספריא, אבל בויקיטקסט בד&quot;כ מקפידים שלא לכלול טקסטים כשהרשיון לא ידוע. מתייג את [[משתמש:Nahum]] שיביע את דעתו.
::בלי קשר לכך, לענ&quot;ד אף לא אחת מן הקינות הרבות (בחוברת של מרדכי מאיר נמנות כ-20 קינות) שנכתבו על השואה לא התקבלה מספיק עד כדי שהפכה לחלק מסדר הקינות האשכנזי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:48, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::זה נכון. אבל אפשר לכתוב הוראה המפנה לקטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:49, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::ולמנהג אשכנז המערבי נ&quot;ל שעכשיו כן מקובל להדפיס את של ר' ש. שוואב (אבל אינה מוכרת כלל בקהילות שבאירופה). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:51, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>76ir67wtgd5omor4o8xrqc7yhdrbxzn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023699</id>
      <parentid>3023668</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:01:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות חדשות */ תגובה למשתמש Yack67 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7003" sha1="i9ixs8ogyt28rr2lkj12lt2jb39wwfw" xml:space="preserve">נבוכדנצר, יישר כוח גדול מאוד על העבודה הנפלאה הזאת! אני מצטער שבגלל הבאג הוא לא נראה כמו שצריך, אבל בכל זאת יש כאן תרומה חשובה ביותר לציבור, ולאחר תיקון הבאג יהיה עוד יותר טוב. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 18:05, 11 יולי 2005 (UTC)

:נראה לך שיסיימו לתקן את הבאג עד תשעה באב? --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:11, 20 יולי 2005 (UTC)

::לדעתי עדיף לעשות דף נפרד לכל קינה. --אראל

::אפשר להעתיק קינה מכאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/klli/jirim/wy-26.html -- אראל

== שאלה ==
א. תודה רבה. הקינות לליל תשעה באב ממש עזרו לי.

ב. בראש הדף מופיעה בקשה לא לערוך אותו, כי הוא בשלבי עריכה. לפי התאריכים בשיחה הוא בשלבי עריכה כבר די הרבה זמן... אפשר להוסיף קינות ליום תשעה באב שהקלדתי, או שהבקשה עדיין בתוקף?

:הורדתי את התבנית - אתה מוזמן להמשיך להקליד. תודה, [[משתמש:Ori229|אוֹרי]] 12:17, 5 באוגוסט 2008 (IDT)

== כפילות? ==

מה ההבדל בין הערך זה לבין הקטגוריה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91_(%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96)/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA הזו] כאן נדמהשחסר חלק מהטקסט ואני כבר כמעט עמדתי לעבוד על זה, כנראה לשווא. כדאי להסיר כדי לא לבזבז זמן שאפשר להשקיע במקומות אחרים [[משתמש:אור שפירא|אור שפירא]] ([[שיחת משתמש:אור שפירא|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2012 (IDT)
:אני לא יודע מה ההבדל, אבל הוספתי הפניה בראש הדף כדי שנזכור שצריך מתישהו לעשות סדר... --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ב 00:38, 5 באוגוסט 2012 (IDT)
::אני מצטרף לשאלת אור. במידה ולא תהיה התנגדות בזמן הקרוב אשלב את הדפים. בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ד • 16:23, 17 בפברואר 2014 (IST)

== שילוב ==

אולי כדאי לשלב את הדף הזה בתוך [[סידור/נוסח אשכנז]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:44, 22 ביולי 2019 (IDT)

== בבקשה תעזור אותי ==

רציתי לאסוף את קינה [https://opensiddur.org/prayers/collective-welfare/trouble/genocide/qinat-beeri-a-lamentation-for-beeri-by-yagel-haroush/ הזה] לדף, אבל כנראה, נדפקתי. [[משתמש:Bio ico|Bio ico]] ([[שיחת משתמש:Bio ico|שיחה]]) 20:01, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== על פי איזה גירסה נוסח הקינות כאן? ==

מאיפה הועתקו הקינות שיש כאן?

תודה רבה [[משתמש:אחשדרפנים|אחשדרפנים]] ([[שיחת משתמש:אחשדרפנים|שיחה]]) 22:35, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

== קינות חדשות ==

יש אפשרות להוסיף את הקינה על השואה פה? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:20, 9 ביולי 2026 (IDT)

:יש כמה קינות על השואה. קודם כל לעשות להן עמודי פיוט. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:27, 9 ביולי 2026 (IDT)
::האם מותר לי להעתיק מספריא? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:33, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::נראה לי שכן. איזו אתה מתכוון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:37, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::https://www.sefaria.org.il/Kinnot_for_Tisha_B'Av_(Ashkenaz)%2C_Kinot_for_Tisha_B'Av_Day.46?lang=he [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:40, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::כתוב שנה רשיון:unknown נראה לי שלא יעשו לך בעיה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:44, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::::עשיתי אחת עכשיו [[אלי אלי נפשי בכי]] תעשה אותה קטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:47, 9 ביולי 2026 (IDT)
:יש יותר מקינה אחת כזו (קורן הדפיסו 4 ויש עוד), לדעתי הן לא אמורות להיות חלק מהסדר הזה, אבל אם יש כאלה בוויקיטקסט אפשר לעשות להן קטגוריה ולהוסיף כאן קישור אליה. יש לשים לב שלחלקן יש מן הסתם זכויות יוצרים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:45, 9 ביולי 2026 (IDT)
::{{התנגשות}} להערכתי רוב מוחלט של הקינות על השואה מוגנות בזכויות יוצרים ולא ניתן לפרסם אותן בויקיטקסט. אני לא יודע מה המצב המשפטי בספריא, אבל בויקיטקסט בד&quot;כ מקפידים שלא לכלול טקסטים כשהרשיון לא ידוע. מתייג את [[משתמש:Nahum]] שיביע את דעתו.
::בלי קשר לכך, לענ&quot;ד אף לא אחת מן הקינות הרבות (בחוברת של מרדכי מאיר נמנות כ-20 קינות) שנכתבו על השואה לא התקבלה מספיק עד כדי שהפכה לחלק מסדר הקינות האשכנזי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:48, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::זה נכון. אבל אפשר לכתוב הוראה המפנה לקטגוריה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:49, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::ולמנהג אשכנז המערבי נ&quot;ל שעכשיו כן מקובל להדפיס את של ר' ש. שוואב (אבל אינה מוכרת כלל בקהילות שבאירופה). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:51, 9 ביולי 2026 (IDT)
::::: לא ניתן לכלול בוויקיטקסט יצירות שמוגנות או שספק אם מוגנות בזכויות יוצרים, ולכן אם הרשיון לא ידוע זה אומר שגם אם בספריא הרשו לעצמם לכלול אותן, אנחנו לא נוכל. זה יחשוף אותנו ואת הקרן לתביעות במקרה והיורשים יגלו את זה יום אחד. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:01, 10 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>i9ixs8ogyt28rr2lkj12lt2jb39wwfw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלה אזכרה (פיוט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4600</id>
    <revision>
      <id>3023626</id>
      <parentid>3022853</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:33:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח עדות המזרח */</comment>
      <origin>3023626</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21536" sha1="qx6f98z21lvc30rl7d5wb493n8fm6r9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=אלה אזכרה=
{{הור2|פיוט על עשרה הרוגי מלכות. נאמר כקינה אצל הספרדים בסדר הקינות לשחרית של תשעה באב, ואצל האשכנזים כפיוט חטאנו בסליחות בתפילת מוסף ביום הכיפורים (למנהג אשכנז המזרחי) או בערב ראש השנה ובתפילת מנחה ביום הכיפורים (למנהג אשכנז המערבי).}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יהודה חזק'''}}

{{סי|אֵ}}לֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה{{ש}}
כִּי בְלָעוּנוּ זֵדִים כְּעוּגָה בְּלִי הֲפוּכָה{{ש}}
כִּי בִימֵי קֵיסַר {{ק|[נ&quot;א: הַשָּׂר]}} לֹא עָלְתָה אֲרוּכָה{{ש}}
לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה

{{סי|בְּ}}לָמְדוֹ סֵפֶר מִפִּי מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת{{ש}}
וְהֵבִין וְדִקְדֵּק בְּדָת רְשׁוּמַת{{ש}}
וּפָתַח בִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים וְחָשַׁב מְזִמַּת{{ש}}
וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת

{{סי|גָּ}}בַהּ לִבּוֹ בִּגְדוֹלִים {{ק|[נ&quot;א: גָּבַהּ לֵב בְּלִיַּעַל עוֹבֵד אֱלִילִים]}}{{ש}}
וְצִוָּה לְמַלֹּאת פְּלָטֵרוֹ נְעָלִים{{ש}}
וְקָרָא לַעֲשָׂרָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים{{ש}}
מְבִינֵי דָת וּטְעָמֶיהָ בְּפִלְפּוּלִים

{{סי|דִּ}}ינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרוֹ{{ש}}
וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ בְּכָזָב לְאָמְרוֹ{{ש}}
כִּי אִם הוֹצִיאוּהוּ לַאֲמִתּוֹ וּלְאוֹרוֹ{{ש}}
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ

{{סי|הֵ}}ם כְּעָנוּ לוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא{{ש}}
נָם אַיֵּה אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַחִיהֶם מְכָרוּהוּ{{ש}}
לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ{{ש}}
וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ

{{סי|וְ}}אַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם{{ש}}
כִּי מִימֵי אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִמְצָא כָּכֶם{{ש}}
וְאִם הָיוּ בַחַיִּים הָיִיתִי דָנָם לִפְנֵיכֶם{{ש}}
וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵיכֶם

{{סי|זְ}}מָן תְּנָה לָנוּ שְׁלשֶׁת יָמִים{{ש}}
עַד שֶׁנֵּדַע אִם נִגְזַר הַדָּבָר מִמְּרוֹמִים{{ש}}
אִם אָנוּ חַיָּבִים וַאֲשֵׁמִים{{ש}}
נִסְבֹּל בִּגְזֵרַת מָלֵא רַחֲמִים

{{סי|חָ}}לוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻלָּמוֹ{{ש}}
עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל נָתְנוּ עֵינֵימוֹ{{ש}}
לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לַאֲדֹנֵימוֹ{{ש}}
לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלֹהֵימוֹ

{{סי|טִ}}הֵר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים{{ש}}
וְעָלָה לַמָּרוֹם וְשָׁאַל מֵאֵת הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים{{ש}}
וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים{{ש}}
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים

{{סי|יָ}}רַד וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר אֵל{{ש}}
וְצִוָּה בְלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכֹחַ וְלָאֵל{{ש}}
וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיאוּ תְּחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל

{{סי|כְּ}}רֹת רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה הִרְבָּה מֶנּוּ לִבְעוֹן{{ש}}
וְנָם הָרְגֵנִי תְחִלָּה וְאַל אֶרְאֶה בְּמִיתַת מְשָׁרֵת דָּר מָעוֹן{{ש}}
לְהַפִּיל גּוֹרָלוֹת צִוָּה צִפְעוֹן{{ש}}
וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן

{{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ דָּמוֹ מִהֵר כְּשׁוֹר פָּר{{ש}}
וּכְשֶׁנֶּחְתַּךְ רֹאשׁוֹ נְטָלוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְצָרַח עָלָיו בְּקוֹל מַר כַּשּׁוֹפָר{{ש}}
אֵי הַלָּשׁוֹן הַמְמַהֶרֶת לְהוֹרוֹת בְּאִמְרֵי שְׁפָר{{ש}}
בַּעֲו‍ֹנוֹת אֵיךְ עַתָּה לוֹחֶכֶת אֶת הֶעָפָר

{{סי|מַ}}ה מְּאֹד בָּכָה עָלָיו בַּחֲרָדָה{{ש}}
בַּת בְּלִיַּעַל לְקוֹל בְּכִיָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָמְדָה{{ש}}
תֹּאַר יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ חָמְדָּה{{ש}}
וְשָׁאֲלָה מֵאֵת אָבִיהָ חַיָּתוֹ לְהַעֲמִידָה

{{סי|נִ}}אֵץ בְּלִיַּעַל דָּבָר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ{{ש}}
לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ מֵעַל פָּנָיו שָׁאֲלָה מֵאִתּוֹ{{ש}}
וְלֹא עִכֵּב דָּבָר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ{{ש}}
וּכְשֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם תְּפִלִּין צָרַח בְּקוֹל מַר לְיוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ

{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה צָעֲקוּ בְמָרָה{{ש}}
זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
אוֹיֵב מְנָאֵץ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ש}}
וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי תוֹרָה

{{סי|עָ}}נְתָה בַת קוֹל מִשָּׁמַיִם{{ש}}
אִם אֶשְׁמַע קוֹל אַחֵר אֶהֱפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְמַיִם{{ש}}
לְתֹהוּ וָבֹהוּ אָשִׁית הֲדֹמַיִם{{ש}}
גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי קַבְּלוּהָ מְשַׁעְשְׁעֵי דָת יוֹמָיִם

{{סי|פְּ}}קִידִים נֶהֶרְגוּ מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת{{ש}}
מְלֵאֵי מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וּכְזָוִיּוֹת{{ש}}
וְהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת{{ש}}
וְסָרְקוּ בְשָׂרוֹ בְּמַסְרֵקוֹת פִּיפִיּוֹת

{{סי|צִ}}וָּה לְהוֹצִיא רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן מִבֵּית אוּלָמוֹ{{ש}}
וּבַחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת שָׂרְפוּ גָלְמוֹ{{ש}}
וּסְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר שָֹמוּ עַל לִבּוֹ לְעַכֵּב עַצְמוֹ{{ש}}
וּכְשֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מִיַּד נִשְׂרַף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ

{{סי|ק}}וֹנְנוּ עַם לֹא אַלְמָן{{ש}}
כִּי עַל דָּבָר מֻעָט נִשְׁפַּךְ דָּמָן{{ש}}
לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם מָסְרוּ עַצְמָן{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי חוּצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן

{{סי|רְ}}עָדָה תֶאֱחֹז כָּל שׁוֹמֵעַ שִׁמּוּעַ{{ש}}
וְתִזַּל כָּל עַיִן דִּמּוּעַ{{ש}}
וְנֶהְפַּךְ לְאֵבֶל כָּל שַׁעֲשׁוּעַ{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ

{{סי|שִׁ}}חֲתוּנִי צוֹרְרַי וּמְעַנַּי{{ש}}
וּמִלְּאוּ כְרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
וְהִשְׁקוּנִי מֵי רוֹשׁ וְלַעֲנַי{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי

{{סי|תָּ}}קְפוּ עָלֵינוּ צָרוֹת מִצְוֹת לְהָפֵר{{ש}}
וּמֵאֲנוּ לָקַחַת הוֹן וָכֹפֶר{{ש}}
כִּי אִם נְפָשׁוֹת הַהוֹגוֹת אִמְרֵי שֶׁפֶר{{ש}}
כְּמוֹ רַבִּי יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר

{{סי|יִ}}חֲתוּנוּ בְּנֵי עֲדִינָה הַשּׁוֹמֵמָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}רֵעוּ לָנוּ מִכָּל מַלְכֵי אֲדָמָה{{ש}}
{{סי|וְ}}הָרְגוּ מֶנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָה

{{סי|דִּ}}בַּרְתָּ בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַתָּה קַשׁ אוּרָם כָּבָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י {{סי|זְ}}עֹךְ {{סי|ק}}וֹמָתָם בְּבִעוּר הַיּוֹם הַבָּא{{ש}}
כִּי הִסְכִּימוּ לַהֲרֹג עֲשָׂרָה צַדִּיקִים עִם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים:}}&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=&amp;#32;

זֹאת קְרָאַתְנוּ וְסִפַּרְנוּ בְּשִׁנּוּן{{ש}}
וְשָׁפַכְנוּ לֵב שָׁפוּל וְאָנוּן{{ש}}
מִמָּרוֹם הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

חַנּוּן הַבִּיטָה מִמְּרוֹמִים{{ש}}
תִּשְׁפֹּכֶת דַּם הַצַּדִּיקִים וְתַצְמִית דָּמִים{{ש}}
תִּרְאֶה בְּפַרְגּוּדָךְ וְהַעֲבֵר כְּתָמִים{{ש}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|למנהג אשכנז המערבי מוסיפים:}}&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=&amp;#32;

חֲסִידִים אֵלּוּ וַהֲרִיגָתָם{{ש}}
אַב הָרַחֲמִים זְכֹר אוֹתָם{{ש}}
זְכוּתָם וּזְכוּת אֲבוֹתָם{{ש}}
תַּעֲמֹד לִבְנֵיהֶם בְּעֵת צָרָתָם

צָרָתָם וְעֶלְבּוֹנָם שׁוּר מִמְּרוֹמִים{{ש}}
וְהִמָּלֵא עַל צֶאֱצָאֵימוֹ רַחֲמִים{{ש}}
זְכוּתָם זְכֹר וּזְכוּת שְׁלֹשֶׁת הַקְּדוּמִים{{ש}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים}}&lt;noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח={{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}לֶּה אֶזְכְּרָה וְנַפְשִׁי עָלַי אֶשְׁפְּכָה{{ש}}
כִּי בְלָעוּנִי זְאֵבִים כְּעוּגָה בְּלִי הֲפוּכָה{{ש}}
כִּי בִימֵי קֵיסָר לֹא עָלְתָה אֲרוּכָה{{ש}}
לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה

{{סי|בְּ}}לָמְדוֹ סֵפֶר מִפִּי מְשׁוּלֵי עֲרֵמַת{{ש}}
וְהֵבִין וְדִקְדֵּק בְּדָת רְשׁוּמַת{{ש}}
וּפָתַח בְּאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים וְחָשַׁב מְזִמַּת{{ש}}
וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת

{{סי|גָּ}}בַהּ לֵב בְּלִיַּעַל עוֹבֵד אֱלִילִים{{ש}}
וְצִוָּה לְמַלֹּאת פְּלַטְרוֹ מַנְעָלִים{{ש}}
וְקָרָא לַעֲשָׂרָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים{{ש}}
מְבִינֵי דָת וּטְעָמֶיהָ בְּפִלְפּוּלִים

{{סי|דִּ}}ינוּ מִשְׁפָּט זֶה לַאֲשׁוּרוֹ{{ש}}
וְאַל תְּעַוְּתוּהוּ דִּין כָּזָב לְאָמְרוֹ{{ש}}
כִּי אִם הוֹצִיאוּהוּ לַאֲמִתּוֹ וְאוֹרוֹ{{ש}}
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ

{{סי|הֵ}}ם הֱשִׁיבוּהוּ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא{{ש}}
נָאַם אַיֵּה אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲחִיכֶם מְכָרוּהוּ{{ש}}
לְאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים סְחָרוּהוּ{{ש}}
וּבְעַד נַעֲלַיִם נְתָנוּהוּ

{{סי|וְ}}אַתֶּם קַבְּלוּ דִין שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם{{ש}}
כִּי מִימוֹתָם לֹא נִמְצְאוּ כָּכֶם{{ש}}
וְאִם הֵם חַיִּים הֵבֵאתִי דִינָם לִפְנֵיכֶם{{ש}}
וְאַתֶּם תִּשְׂאוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵיכֶם

{{סי|זְ}}מָן תְּנָה לָּנוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים{{ש}}
עַד שֶׁנֵּדַע אִם הַדָּבָר נִגְזַר מִמְּרוֹמִים{{ש}}
וְאִם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים וַאֲשֵׁמִים{{ש}}
נְקַבֵּל גְּזֵרַת מָלֵא רַחֲמִים

{{סי|חָ}}לוּ וְזָעוּ וְנָעוּ כֻלָּמוֹ{{ש}}
עַל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל נָשְׂאוּ עֵינֵימוֹ{{ש}}
לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לַאֲדֹנֵימוֹ{{ש}}
לָדַעַת אִם יָצְאָה הַגְּזֵרָה מֵאֵת אֱלֹהֵימוֹ

{{סי|טִ}}הַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת עַצְמוֹ וְהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּסִלּוּדִים{{ש}}
וְשָׁאַל אֶת הַמַּלְאָךְ לְבוּשׁ הַבַּדִּים{{ש}}
וְנָאַם קַבְּלוּ חֲכָמִים צַדִּיקִים וִידִידִים{{ש}}
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאַחֲרֵי הַפַּרְגּוֹד כִּי בְזֹאת אַתֶּם נִלְכָּדִים

{{סי|יָ}}רַד רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהִגִּיד לַחֲבֵרָיו מַאֲמַר הָאֵל{{ש}}
וְצִוָּה בְלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכֹח וָאֵל{{ש}}
וּשְׁנַיִם מֵהֶם הוֹצִיא תְחִלָּה שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל

{{סי|כְּ}}רֹת רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה הִרְצָה מִמֶּנּוּ לִבְעֹן{{ש}}
מֵרְאוֹת בְּמִיתַת מְשָׁרֵת לְדָר מָעוֹן{{ש}}
לְהַפִּיל גּוֹרָלוֹת צִוָּה צִפְעוֹן{{ש}}
וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן

{{סי|לִ}}שְׁפֹּךְ דָּמוֹ מִהַר כְּשׁוֹר פָּר{{ש}}
וְצָרַח עָלָיו רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּקוֹל מַר כַּשּׁוֹפָר{{ש}}
הַלָּשׁוֹן הַמְּמַהֶרֶת לְדַבֵּר אִמְרֵי שְׁפָר{{ש}}
אֵיכָה לוֹחֶכֶת אֶת הֶעָפָר

{{סי|מַ}}ר מְאֹד בָּכָה עָלָיו בַּחֲרָדָה{{ש}}
בַּת בְּלִיַּעַל לְקוֹל בִּכְיָתוֹ עָמְדָה{{ש}}
תֹּאַר יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ חָמְדָה{{ש}}
וְשָׁאֲלָה מֵאֵת אָבִיהָ מִיתָתוֹ לְהַעֲמִידָהּ

{{סי|נִ}}אֵץ בְּלִיַּעַל דָּבָר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ{{ש}}
לְהַפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ מֵעַל פָּנָיו שָׁאֲלָה מֵאִתּוֹ{{ש}}
לֹא אֵחַר שׂוֹנֵא דָּבָר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ{{ש}}
וְצָרַח רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּקוֹל מַר לְיוֹצֵר נִשְׁמָתוֹ

{{סי|שַׂ}}רְפֵי מַעְלָה צָעֲקוּ בְמָרָה{{ש}}
זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ עֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
אוֹיֵב מְנָאֵץ שִׁמְךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}}
וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף עַל דִּבְרֵי תוֹרָה

{{סי|עָ}}נְתָה בַת קוֹל מִשָּׁמַיִם{{ש}}
אִם יִהְיֶה קוֹל אַחֵר אֶהֱפֹךְ עוֹלָם לְמַיִם{{ש}}
לְתֹהוּ וָבֹהוּ אָשִׁית הֲדֹמַיִם{{ש}}
גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי קַבְּלוּהָ מְקַיְּמֵי דָת יוֹמַיִם

{{סי|פְּ}}קִידִים נֶהֶרְגוּ מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת{{ש}}
מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וְדוֹרְשִׁים בְּכָל זָוִיּוֹת{{ש}}
וְצִוָּה לְהוֹצִיא רִבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת{{ש}}
וְסָרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרֵקוֹת שֶׁל פִּיפִיּוֹת

{{סי|צִ}}וָּה לְהוֹצִיא רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן מִבֵּית אוּלָמוֹ{{ש}}
בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת כָּרְכוּ גָּלְמוֹ{{ש}}
וּסְפוּגִין שֶׁל צֶמֶר שָׂמוּ עַל לִבּוֹ לְעַכֵּב עַצְמוֹ{{ש}}
מִיָּד נִשְׂרַף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ

{{סי|ק}}וֹנְנוּ עַם לֹא אַלְמָן{{ש}}
כִּי עֲנָוִים הֹרָגוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָן{{ש}}
לְשֵׁם שָׁמַיִם מָסְרוּ עַצְמָן{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רִבִּי חֻצְפִּית הַמְתֻרְגְּמָן

{{סי|רְ}}עָדָה תֶאֱחֹז כָּל שׁוֹמְעֵי שָׁמֹעַ{{ש}}
וְתַזִּיל כָּל עַיִן דֶּמַע דָּמֹעַ{{ש}}
וְיֵהָפֵךְ לְאֶבֶל כָּל שַׁעֲשׁוּעַ{{ש}}
עַל הֲרִיגַת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ

{{סי|שִׁ}}חֲתוּנוּ בְּנֵי עֲדִינָה שׁוֹמֵמָה{{ש}}
וְהֵרֵעוּ לָנוּ מִכָּל מַלְכֵי הָאֲדָמָה{{ש}}
וְהָרְגוּ מִמֶּנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רִבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא

{{סי|תָּ}}קְפוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לְהָפֵר{{ש}}
וּמֵאֲנוּ לָקַחַת הוֹן וָכֹפֶר{{ש}}
כִּי אִם נַפְשׁוֹת הֹגֵי אִמְרֵי שֶׁפֶר{{ש}}
כְּמוֹ רִבִּי יִשְׁבָּב הַסּוֹפֵר

יְחִיתוּנִי צוֹרְרַי וּמְעַנַּי{{ש}}
וּמָלְאוּ כְרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
וְהִשְׁקוּנִי רוֹשׁ וּמַר וְלַעֲנַי{{ש}}
בַּהֲרִיגַת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָאי

דִּבַּרְתָּ בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה{{ש}}
הֵן עַתָּה אֵשׁ אוּרָם כָּבָה{{ש}}
כִּי הֵם הִסְכִּימוּ לַהֲרֹג עֲשָׂרָה צַדִּיקִים בְּאֵיבָה{{ש}}
עִם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא

נַאֲקַת חָלָל בְּכָל דּוֹר בְּכִלָּיוֹן וָחֶרֶץ{{ש}}
סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ כְּטֻמְאַת הַשֶּׁרֶץ{{ש}}
מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ{{ר1}}
עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קכא ב}}}}&lt;noinclude&gt;

==ראה גם==
*[[מדרש אלה אזכרה]].
*[[:קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות|פיוטים נוספים על עשרה הרוגי מלכות]].
{{ראה-W|אלה אזכרה}}

[[קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה: רבי ישמעאל כהן גדול]]
[[קטגוריה: רבן שמעון בן גמליאל הזקן]]
[[קטגוריה: רבי עקיבא]]
[[קטגוריה: רבי חנניה בן תרדיון]]
[[קטגוריה: רבי חוצפית המתורגמן]]
[[קטגוריה: רבי אלעזר בן שמוע]]
[[קטגוריה: רבי חנינא בן חכינאי]]
[[קטגוריה: רבי ישבב הסופר]]
[[קטגוריה: רבי יהודה בן דמא]]
[[קטגוריה: רבי יהודה בן בבא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qx6f98z21lvc30rl7d5wb493n8fm6r9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורות התחיה פרק כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8019</id>
    <revision>
      <id>3023748</id>
      <parentid>1352198</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T07:47:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ידידיה צ' צבאן</username>
        <id>2420</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3023748</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2971" sha1="rd7g2b2fv6kfatdkykpys6w96tvev4z" xml:space="preserve">{{אורות|אורות התחיה|כג|כד|כה}}

אשרי איש שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל כולה, שהיא נחלת ד', שכל מחשבות לבבו, הגיונותיו, חפצו ושאיפתו, אמונתו ורעיונו, אינם כי־אם חשק טמיר אחד להכלל כולו באוצר חיים זה, &quot;להתחסד עם קן דיליה, – דא כנסת־ישראל!&quot; ההכרה הפנימית, שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי, שכל מה שאנו יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים, בהווה ובנצח, היא תביא את תחית האומה למגמתה, היא ואך היא תקיץ את הקץ, שאליו אנו עורגים, ותתן לנו חוסן ישועות. והשרידים אשר ד' קורא, חסידי הדור, קדושי עליון, אין להם להסתכל בשום גרעון, בשום צד שלילי של כל נפש בישראל, הדבקה באיזה דבק בצור מחצבתה, כי־אם להעלות את הנקודה הכללית שבכל נשמה פרטית ברום גבהה ובעלוי קדושתה. האהבה הבלי־גבולית אל האומה, אם החיים שלנו, אינה יכולה להפחת משום סבה וכשלון שבעולם, &quot;לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ד' אלהיו עמו ותרועת מלך בו&quot;. מתנשאים אנו מעל כל מחשבות השטנה של ההבנה השטחית, שתופסים בה מוסרים ומאמרים מיוחדים, שמעוררים על ידם כעס ושנאת אחים, ומלאי רצון ושקויי טל חסדים אדירים הננו שבים לחבק בזרועות אהבה את כל הנשמה לבית יעקב, החפצה לראות בשמחת גויינו ולהתהלל עם נחלתנו. דוקא מתוך האהבה הנאמנה, מתוך רחשי הכבוד היותר מסורים בכל חום רוח ונפש, הננו באים להכריז על התשובה אל התורה והמצוה, אל הקודש והאמונה, אל מורשת אבות ומסורת קדומים, אל אור ד' אלהי ישראל, המופיע על עמו ועל ארצו לעדי עד בגאון עזו. נתרחק נא מכל טינא, נתרומם מכל קטנות מח ולב, נתעלה מכל שנאה וקנטוריה, נספוג נא את האהבה הרעננה ממקור עדנה, נרכיב את ענפי החסד על שרשי הדעה, את הוד החופש על הדרת השיבה, של האמון של כבוד הורים ומורים, אשר לעם עתיק אציל ואיתן. לתחיה איתנה זו קרואים אנו ואליה נבא, ארץ אבות החמודה, ארץ חיים לנו, היא תכשירנו לעילוי עילויים זה, אלהינו עולם ועד, הוא ינהגנו על מות.</text>
      <sha1>rd7g2b2fv6kfatdkykpys6w96tvev4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלי ציון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>162953</id>
    <revision>
      <id>3023664</id>
      <parentid>3001951</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:52:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3396" sha1="6edbq45sskhtt2iwlm065n2of5j4x83" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ / כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ{{ש}}
וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|אַ}}רְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ / בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|בִּ}}יאַת מְחָרְפֵי אֵל / בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|גָ}}לוּת מְשָׁרְתֵי אֵל / נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|דָּ}}מָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ / כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|הֶ}}גְיוֹן מְחוֹלֶיהָ / אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|וַ}}עַד אֲשֶׁר שָׁמֵם / וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|זִ}}בְחֵי תְמִידֶיהָ / וּפִדְיוֹנֵי בְכוֹרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|חִ}}לּוּל כְּלֵי הֵיכָל / וּמִזְבֵּח קְטוֹרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|טַ}}פֵּי מְלָכֶיהָ / בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|יָ}}פְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ / בְּעֵת סָרוּ כְתָרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|כָ}}בוֹד אֲשֶׁר גָּלָה / בְּעֵת חָרְבַּן דְּבִירֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|ל}}וֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ / וְשָׂם שַׂקִּים חֲגוֹרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|מַ}}חַץ וְרֹב מַכּוֹת / אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|נִ}}פּוּץ אֱלֵי סֶלַע / עֲוִילֶיהָ {{ק|[נ&quot;א: עוֹלָלֶיהָ]}} נְעָרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|שִׂ}}מְחַת מְשַׂנְאֶיהָ / בְּשָׂחְקָם עַל שְׁבָרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|עִ}}נּוּי בְּנֵי חוֹרִין / נְדִיבֶיהָ טְהוֹרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|פֶ}}שַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה / סְלֹל דֶּרֶךְ אֲשׁוּרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|צִ}}בְאוֹת קְהָלֶיהָ / שְׁזוּפֶיהָ שְׁחוֹרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|ק}}וֹלוֹת מְחָרְפֶיהָ / בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|רִ}}גְשַׁת מְגַדְפֶיהָ / בְּתוֹךְ מִשְׁכַּן חֲצֵרֶיהָ

עֲלֵי {{סי|שִׁ}}מְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל / בְּפִי קָמֵי מְצֵרֶיהָ{{ש}}
וְעַל {{סי|תַּ}}חַן יְצַוְּחוּ לָךְ / קְשֹׁב וּשְׁמַע אֲמָרֶיהָ
{{רפרן|אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ|וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}&lt;noinclude&gt;
== קישורים ==
{{ויקיפדיה|אלי ציון ועריה}}
* [http://www.piyut.org.il/tradition/416.html &quot;אלי ציון ועריה&quot; - הסברים וביצועים באתר &quot;הזמנה לפיוט&quot;]


[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6edbq45sskhtt2iwlm065n2of5j4x83</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ט שמב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164590</id>
    <revision>
      <id>3023764</id>
      <parentid>2695600</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:55:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-38963-26</username>
        <id>45963</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי קטן בציטוט פסוקים</comment>
      <origin>3023764</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3198" sha1="lhcl4e5h3i1l5guz9id7j52kt895wtx" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|שמא|שמב|שמג}}
{{צתב|ד&quot;א הסכת ושמע ישראל, כתתו עצמכם ע&quot;ד תורה, כדר&quot;ל מנין שאין ד&quot; ת מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה כו'|ברכות|סג|ב}}.

כשם שבקיבוץ הנצרך לישובו של עולם, התכלית של ההנהגה הקיבוצית היא שיחיו בני אדם יושבי הארץ חיים ממוצעים מסודרים. אמנם כדי שהכלל יגיע לחיים אמצעים, צריכים אנשים יחידים, עומדים על משמרת עבודת הכלל, להתנדב בעבודה רבה יוצאת חוץ לגבול האמצעי, כעבודת אנשי החיל שלפעמים ינדדו שינה מעיניהם ויעמדו הכן על המשמר שעות רבות יותר מהערך הראוי לחיים ממוצעים. והם מקבלים באהבה את העול הזה, אם בעלי נפש הם, ושמחים בעבודתם, באשר יודעים הם כי רק בהתנדבם הם להעמיד את מצב חייהם במצב יוצא מגבול הסבל הממוצע יצליחו את בני אומתם בחיים הממוצעים. כן השרידים אשר ד' קורא העוסקים בתורה, הם אנשי החיל למשמרת, חומה המה לאומה הישראלית בכללה, 'אני חומה' - זו תורה, 'ושדי כמגדלות' - אלו ת&quot;ח. אם אנשי החיל יאבו להיות מתנהגים בחייהם בגבול הממוצע, אז תהי' המדינה אבודה ולא תשיג גם ארחות חיים ממוצעים, כי חמס ושד יתרבה בה וידי צריה תשיג להדפה ולכלותה מעל פני האדמה. ע&quot;כ הת&quot;ח אנשי המשמר צריכים להתנדב לעבוד יותר מהמדה הממוצעת, כדי להביא שלום לעולם, כדי להמשיך יפה את הקיום לאור ישראל וחייו האמיתיים. ע&quot;כ לא נביט אל חלישות הכח המוכרח כמעט ברובו להמצא בין ת&quot;ח עמלי תורה, על כתיתות הגוף החומרי ועל המניעה מהמון תענוגי החיים וששון עליזים. כי אך בזאת תתקיים התורה בעמל הגופני, הכתיתה נגד החלק המעשי הצריך סבל ועבודה של עיון וגרסא בעמל גדול, והרחקה מרגשות העונג של הרחבת החיים, ע&quot;י ההתעמקות הנפלאה בעיונים שכלים מופשטים והגיונים מוסריים, איך לישר דרכם של בנ&quot;א להתרומם מעל כל יצר לב האדם למראה עיניו, למען יוכלו בלא משוא פנים להורות לבנ&quot;א הדרך הטובה והישרה, שתבא רק בהמתת החפץ הסוער לתענוגי הרוח שהם ראויים אמנם להמון, אבל ראוי להיותם רחוקים מלב בעלי עיון עובדי עבודת הקודש לישר דרך העם.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|שמא|שמב|שמג}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ט שמב]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lhcl4e5h3i1l5guz9id7j52kt895wtx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>251256</id>
    <revision>
      <id>3023607</id>
      <parentid>840451</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:00:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר העמודים</comment>
      <origin>3023607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="284" sha1="5rb6hi9uvlgz98n5o5mf8mvrgvcra8e" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ג|ד ה}}

{{צת|במדבר|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ד]]</text>
      <sha1>5rb6hi9uvlgz98n5o5mf8mvrgvcra8e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>265635</id>
    <revision>
      <id>3023597</id>
      <parentid>817863</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:06:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="eo5xlpbr90ik4jagm4mnqlc84qmsq2t" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג צ|ג ר}}

{{צת|ישעיהו|נ|ו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ק]]</text>
      <sha1>eo5xlpbr90ik4jagm4mnqlc84qmsq2t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>265636</id>
    <revision>
      <id>3023596</id>
      <parentid>817862</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:02:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="2h5jbmsy4dzdxksa72p4yq52sowxlot" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג פ|ג ק}}

{{צת|תהלים|קד|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג צ]]</text>
      <sha1>2h5jbmsy4dzdxksa72p4yq52sowxlot</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272969</id>
    <revision>
      <id>3023636</id>
      <parentid>2817693</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="239" sha1="6fhhi0mmk99rrlal7ruzzlqs2gbqi6a" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ת|ה ב}}

{{צת|דברים|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כד|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה א]]</text>
      <sha1>6fhhi0mmk99rrlal7ruzzlqs2gbqi6a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272970</id>
    <revision>
      <id>3023637</id>
      <parentid>898971</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:57:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238" sha1="acor3cly8u17rl5z7f5r86osgyl97ad" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה א|ה ג}}

{{צת|בראשית|מד|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|יג|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ב]]</text>
      <sha1>acor3cly8u17rl5z7f5r86osgyl97ad</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272971</id>
    <revision>
      <id>3023638</id>
      <parentid>898975</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:59:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="197" sha1="3wvqxl20v9m6xbkhvsjhomdsncibq1p" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ב|ה ד}}

{{צת|ישעיהו|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|טז}} 

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ג]]</text>
      <sha1>3wvqxl20v9m6xbkhvsjhomdsncibq1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272972</id>
    <revision>
      <id>3023639</id>
      <parentid>898982</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר הדפים</comment>
      <origin>3023639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="230" sha1="7t56skdoejz01uajyjhw8enhcmahk2a" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ג|ה ה}}

{{צת|שמות|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ו|יט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ד]]</text>
      <sha1>7t56skdoejz01uajyjhw8enhcmahk2a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272973</id>
    <revision>
      <id>3023641</id>
      <parentid>2765922</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:06:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <origin>3023641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="316" sha1="a97j4lilwncv9b8yp38oyw4sbtuidzu" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ד|ה ו}}

{{צת|בראשית|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|נא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ה]]</text>
      <sha1>a97j4lilwncv9b8yp38oyw4sbtuidzu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272974</id>
    <revision>
      <id>3023708</id>
      <parentid>898978</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:50:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר הדפים</comment>
      <origin>3023708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="252" sha1="4v91fovltmzo8lfjcvco3zw3ukba4va" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ו|ה ח}}

{{צת|ירמיהו|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|כח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ז]]</text>
      <sha1>4v91fovltmzo8lfjcvco3zw3ukba4va</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>272975</id>
    <revision>
      <id>3023707</id>
      <parentid>2867054</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:48:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <origin>3023707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="280" sha1="pf46q4x5wl5vx5qaremw36en3itrd1p" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ה|ה ז}}

{{צת|בראשית|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ח}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ו]]</text>
      <sha1>pf46q4x5wl5vx5qaremw36en3itrd1p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציון קחי כל צרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>275328</id>
    <revision>
      <id>3023643</id>
      <parentid>3018775</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:18:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <origin>3023643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5147" sha1="buieiim2gag0u9soqmje239nkqnnps8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;משקל: --^-^--^-^ / --^-^--^--

(שתי תנועות, יתד, תנועה, יתד, שתי תנועות, יתד, תנועה, יתד / שתי תנועות, יתד, תנועה, יתד, שתי תנועות, יתד, שתי תנועות.)
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;poem&gt;
צִיּוֹן קְחִי כָּל צֳרִי גִלְעָד לְצִירָיִךְ / אֵין דַּי לְמַעַן כְּיָם גָּדְלוּ שְׁבָרָיִךְ:
אֶרֶץ צְבִי אַתְּ בְּתוֹךְ גּוֹיִם נְתוּנָה וּמִן / עֵדֶן מְקוֹם כָּל יְקָר יָצְאוּ נְהָרָיִךְ:
וַיְהִי לְאוֹת נַעֲמָן רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמֵי / יַרְדֵּן אֲזַי נֶאֱסַף אַף כִּי טְהוֹרָיִךְ:
אַף לֹא יְסֻלֶּה עֲפַר אַרְצֵךְ בְּזָהָב וּפָז / יָקָר כְּמוֹ יַהֲלוֹם מַחְצַב הֲרָרָיִךְ:
כָּל תַּעֲנוּגִים בְּבֺא בָסְרֵךְ וְלֹא קָהֲתָה / הַשֵּׁן וְאוּלָם כְּצוּף מָתְקוּ מְרוֹרָיִךְ:
פִּרְיֵךְ לְמַרְפֵּא וְכָל עָלֶה תְּעָלֶה הֲלֹא / וּכְיַעֲרַת הַדְּבָשׁ הָיוּ יְעָרָיִךְ:
עִם הַפְּתָנִים בְּרִית כָּרְתוּ מְתַיִךְ וְאֵין / שָׂטָן אֲבָל הָשְׁלְמוּ לָהֶם כְּפִירָיִךְ:
בָּךְ כָּל בְּהֵמָה וְעוֹף חָכְמוּ עֲדֵי כַּחֲמוֹר / הָיָה לְפָנִים לְבֶן יָאִיר חֲמוֹרָיִךְ:
בָּךְ אֵל לְבַדּוֹ וְאֵין בִּלְתּוֹ וְיָצָא שְׁמֵךְ / כִּי שֵׁם אֱלֹהֵי אֱמֶת נוֹדַע בְּשִׁירָיִךְ:
מַה טּוֹב וְנָעִים בְּבֺא שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֺב / שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל שָנָה שְׁעָרָיִךְ:
בָּךְ סוֹד תְּעוּדָה וְסוֹד חָכְמוֹת וּבָאוּ בְנֵי / קֶדֶם וְחַכְמֵי שְׁבָא לִכְתּוֹב סְפָרָיִךְ:
מֶלֶךְ בְּקִרְבֵּךְ וּבָךְ שָׂרֵי חֲיָלִים בְּכָל / נֶשֶׁק וְעַל כָּל לְאֺם גָּבְרוּ גְבִירָיִךְ:
שׁוֹטְרִים בְּכָל הַגְּבוּל שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וְעִיר / זִקְנֵי אֱמֶת הֵם וְאֵין מוֹרַה כְּמוֹרָיִךְ:
בִּימֵי בְחוּרוֹת הֱיוֹת קֺדֶשׁ לְאֵל נִבְחֲרוּ / וּבְנֵי נְבִיאִים בְּנֵי אֵל חַי נְעָרָיִךְ:
בָּךְ הַתְּקוּפָה עֲלֵי קַו הָאֱמֶת נִשְׁקֳלָה / תֺּכֶן שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר בִּשְׁנֵי אֲדָרָיִךְ:
מוֹלַד לְבָנָה כְּפִי אָרְכֵּךְ וְהַמַּחֲזֶה / שׂוּמָה לְרָחְבֵּךְ וּבָהּ הֶרְאֵית סְתָרָיִךְ:
נִרְאָה בְתַמּוּז כְּסִיל בָּךְ יַעֲלֶה כִּי שְׁאָר / כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ:
אַיֵּה דְבִירֵךְ מְקוֹם אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר / הֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת אַיֵּה חֲצֵרָיִךְ:
אַיֵּה מְשִׁיחֵךְ בְּעַד עַמֵּךְ יְכַפֵּר וּמֶה / הָיָה לְיַלְדֵי קְהָת אַיֵּה נְזִירָיִךְ:
אֵיפֺה נְבִיאִים בְּנֵי עֶלְיוֹן וְכָל יוֹעֲצֵךְ / אָבְדוּ וְהָלְכוּ שְׁבִי מַלְכִּיךְ וְשָׂרָיִךְ:
הָיִיתָ יְפֵה נוֹף לְרֺאשׁ תֵּבֵל בְּרוֹשֵׁךְ לְנֵס / חֶטְאֵךְ לְבַד סֵעֲפֵךְ קָצַר קְצִירָיִךְ:
אֶרֶץ מְאָסֵךְ וּמֵי זָרִים שְׁטָפוּךְ וְכָל / רוּחַ הֱפִיצֵךְ וְאֵשׁ בָּעֲרָה בְּעָרָיִךְ:
מָרִית בְּצוּרֵךְ אֲשֶׁר מִצַּר נְצָרֵךְ וְאָז / זָרִים עֲכָרוּךְ וְאַתְּ הָיִית{{הערה|אינו תואם למשקל, והוא כנראה טעות. (אולי &quot;הָיֲתָה&quot;?). ויקיעורך.}} בְּעוֹכְרָיִךְ:
אֵל הֶאֱמִירֵךְ עֲדֵי נִקְרֵאת אֲרִיאֵל וְאֵיךְ / עָבַר בְּנָוָךְ אֲרִי טוֹרֵף עֲדָרָיִךְ:
שׁוּבִי לְאֵל בּוֹעֲלֵךְ אַל תִּתְּנִי לוֹ דֳּמִי / עַד שׁוּב כְּבוֹדוֹ וְעַד יִבְנֶה גְּדֵרָיִךְ:
נַפְשִׁי מְאֺד נִכְסְפָה לִרְאוֹת בְּזִיו זָהֳרֵךְ / שָׁלוֹם יְהִי לָךְ וְרֹב שָׁלוֹם לְעֺזְרָיִךְ:&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
;הערות שוליים
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>buieiim2gag0u9soqmje239nkqnnps8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023653</id>
      <parentid>3023643</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:39:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>למה לא תואם?</comment>
      <origin>3023653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5027" sha1="ne1z0i7zxa0rp68kgq35us6r73mtnjj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;משקל: --^-^--^-^ / --^-^--^--

(שתי תנועות, יתד, תנועה, יתד, שתי תנועות, יתד, תנועה, יתד / שתי תנועות, יתד, תנועה, יתד, שתי תנועות, יתד, שתי תנועות.)
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;poem&gt;
צִיּוֹן קְחִי כָּל צֳרִי גִלְעָד לְצִירָיִךְ / אֵין דַּי לְמַעַן כְּיָם גָּדְלוּ שְׁבָרָיִךְ:
אֶרֶץ צְבִי אַתְּ בְּתוֹךְ גּוֹיִם נְתוּנָה וּמִן / עֵדֶן מְקוֹם כָּל יְקָר יָצְאוּ נְהָרָיִךְ:
וַיְהִי לְאוֹת נַעֲמָן רָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמֵי / יַרְדֵּן אֲזַי נֶאֱסַף אַף כִּי טְהוֹרָיִךְ:
אַף לֹא יְסֻלֶּה עֲפַר אַרְצֵךְ בְּזָהָב וּפָז / יָקָר כְּמוֹ יַהֲלוֹם מַחְצַב הֲרָרָיִךְ:
כָּל תַּעֲנוּגִים בְּבֺא בָסְרֵךְ וְלֹא קָהֲתָה / הַשֵּׁן וְאוּלָם כְּצוּף מָתְקוּ מְרוֹרָיִךְ:
פִּרְיֵךְ לְמַרְפֵּא וְכָל עָלֶה תְּעָלֶה הֲלֹא / וּכְיַעֲרַת הַדְּבָשׁ הָיוּ יְעָרָיִךְ:
עִם הַפְּתָנִים בְּרִית כָּרְתוּ מְתַיִךְ וְאֵין / שָׂטָן אֲבָל הָשְׁלְמוּ לָהֶם כְּפִירָיִךְ:
בָּךְ כָּל בְּהֵמָה וְעוֹף חָכְמוּ עֲדֵי כַּחֲמוֹר / הָיָה לְפָנִים לְבֶן יָאִיר חֲמוֹרָיִךְ:
בָּךְ אֵל לְבַדּוֹ וְאֵין בִּלְתּוֹ וְיָצָא שְׁמֵךְ / כִּי שֵׁם אֱלֹהֵי אֱמֶת נוֹדַע בְּשִׁירָיִךְ:
מַה טּוֹב וְנָעִים בְּבֺא שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֺב / שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל שָנָה שְׁעָרָיִךְ:
בָּךְ סוֹד תְּעוּדָה וְסוֹד חָכְמוֹת וּבָאוּ בְנֵי / קֶדֶם וְחַכְמֵי שְׁבָא לִכְתּוֹב סְפָרָיִךְ:
מֶלֶךְ בְּקִרְבֵּךְ וּבָךְ שָׂרֵי חֲיָלִים בְּכָל / נֶשֶׁק וְעַל כָּל לְאֺם גָּבְרוּ גְבִירָיִךְ:
שׁוֹטְרִים בְּכָל הַגְּבוּל שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר וְעִיר / זִקְנֵי אֱמֶת הֵם וְאֵין מוֹרַה כְּמוֹרָיִךְ:
בִּימֵי בְחוּרוֹת הֱיוֹת קֺדֶשׁ לְאֵל נִבְחֲרוּ / וּבְנֵי נְבִיאִים בְּנֵי אֵל חַי נְעָרָיִךְ:
בָּךְ הַתְּקוּפָה עֲלֵי קַו הָאֱמֶת נִשְׁקֳלָה / תֺּכֶן שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר בִּשְׁנֵי אֲדָרָיִךְ:
מוֹלַד לְבָנָה כְּפִי אָרְכֵּךְ וְהַמַּחֲזֶה / שׂוּמָה לְרָחְבֵּךְ וּבָהּ הֶרְאֵית סְתָרָיִךְ:
נִרְאָה בְתַמּוּז כְּסִיל בָּךְ יַעֲלֶה כִּי שְׁאָר / כָּל הֶחֳדָשִׁים לְבַד זֶה בַּחֲדָרָיִךְ:
אַיֵּה דְבִירֵךְ מְקוֹם אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר / הֵיכָל וְהַמִּזְבְּחוֹת אַיֵּה חֲצֵרָיִךְ:
אַיֵּה מְשִׁיחֵךְ בְּעַד עַמֵּךְ יְכַפֵּר וּמֶה / הָיָה לְיַלְדֵי קְהָת אַיֵּה נְזִירָיִךְ:
אֵיפֺה נְבִיאִים בְּנֵי עֶלְיוֹן וְכָל יוֹעֲצֵךְ / אָבְדוּ וְהָלְכוּ שְׁבִי מַלְכִּיךְ וְשָׂרָיִךְ:
הָיִיתָ יְפֵה נוֹף לְרֺאשׁ תֵּבֵל בְּרוֹשֵׁךְ לְנֵס / חֶטְאֵךְ לְבַד סֵעֲפֵךְ קָצַר קְצִירָיִךְ:
אֶרֶץ מְאָסֵךְ וּמֵי זָרִים שְׁטָפוּךְ וְכָל / רוּחַ הֱפִיצֵךְ וְאֵשׁ בָּעֲרָה בְּעָרָיִךְ:
מָרִית בְּצוּרֵךְ אֲשֶׁר מִצַּר נְצָרֵךְ וְאָז / זָרִים עֲכָרוּךְ וְאַתְּ הָיִית בְּעוֹכְרָיִךְ:
אֵל הֶאֱמִירֵךְ עֲדֵי נִקְרֵאת אֲרִיאֵל וְאֵיךְ / עָבַר בְּנָוֵךְ אֲרִי טוֹרֵף עֲדָרָיִךְ:
שׁוּבִי לְאֵל בּוֹעֲלֵךְ אַל תִּתְּנִי לוֹ דֳּמִי / עַד שׁוּב כְּבוֹדוֹ וְעַד יִבְנֶה גְּדֵרָיִךְ:
נַפְשִׁי מְאֺד נִכְסְפָה לִרְאוֹת בְּזִיו זָהֳרֵךְ / שָׁלוֹם יְהִי לָךְ וְרֹב שָׁלוֹם לְעֺזְרָיִךְ:&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
;הערות שוליים
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ne1z0i7zxa0rp68kgq35us6r73mtnjj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>277158</id>
    <revision>
      <id>3023612</id>
      <parentid>853591</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:20:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי השאר</comment>
      <origin>3023612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="360" sha1="4rzvtz41jktu2vg8y5kik6k52c2vwbn" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד כ|ד מ}}

{{צת|בראשית|מט|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|א|א}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|א}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|א}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ל]]</text>
      <sha1>4rzvtz41jktu2vg8y5kik6k52c2vwbn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278611</id>
    <revision>
      <id>3023723</id>
      <parentid>924911</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T23:13:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023723</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="243" sha1="dvfzv9fjcr255pxlnkxvwyx09c2nsw8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה כ|ה מ}}

{{צת|תהלים|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכא|ד}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ל]]</text>
      <sha1>dvfzv9fjcr255pxlnkxvwyx09c2nsw8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשובות ריב&quot;ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>279404</id>
    <revision>
      <id>3023791</id>
      <parentid>2919774</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23510" sha1="l1r5oe981qhfpc4rrp99mrpn7k26nr5" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=1|שו&quot;ת הריב&quot;ש|והוא&lt;br /&gt;

'''תשובות רבי יצחק בר ששת בֶּרְפֶת'''&lt;br /&gt;
וסימני תשובותיו {{גמט|תקי&quot;ז}}, וסימן לדבר {{גמט|הריב&quot;ש}}{{הערה|כך מצאתי כתוב [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ש|בפליטת ספרים אות ש']] אבל בפועל בדפוס יש תקי&quot;ח. וראו בדף השיחה. -- ויקיעורך}}}}


{{חיפוש2||כפתור חיפוש=חיפוש בשו&quot;ת ריב&quot;ש}}

*[[w:ריב&quot;ש|הריב&quot;ש בויקיפדיה]]
*{{היברובוקס|תשובות הריב&quot;ש||44286}}
*מקור מהדורה זו: [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_HaRivash.1.1?lang=he מאתר ספריא]
==מפתח תשובות==
{{גודל גופן|2|[[תשובות ריב&quot;ש/א|א]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ב|ב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ג|ג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ד|ד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ה|ה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ו|ו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ז|ז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ח|ח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ט|ט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/י|י]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יא|יא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יב|יב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יג|יג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יד|יד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/טו|טו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/טז|טז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יז|יז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יח|יח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/יט|יט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כ|כ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כא|כא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כב|כב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כג|כג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כד|כד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כה|כה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כו|כו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כז|כז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כח|כח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/כט|כט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ל|ל]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לא|לא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לב|לב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לג|לג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לד|לד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לה|לה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לו|לו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לז|לז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לח|לח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/לט|לט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מ|מ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מא|מא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מב|מב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מג|מג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מד|מד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מה|מה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מו|מו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מז|מז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מח|מח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/מט|מט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נ|נ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נא|נא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נב|נב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נג|נג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נד|נד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נה|נה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נו|נו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נז|נז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נח|נח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/נט|נט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ס|ס]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סא|סא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סב|סב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סג|סג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סד|סד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סה|סה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סו|סו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סז|סז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סח|סח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/סט|סט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ע|ע]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עא|עא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עב|עב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עג|עג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עד|עד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עה|עה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עו|עו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עז|עז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עח|עח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/עט|עט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פ|פ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פא|פא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פב|פב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פג|פג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פד|פד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פה|פה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פו|פו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פז|פז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פח|פח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/פט|פט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צ|צ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צא|צא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צב|צב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צג|צג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צד|צד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צה|צה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צו|צו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צז|צז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צח|צח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/צט|צט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ק|ק]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קא|קא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קב|קב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קג|קג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קד|קד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קה|קה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קו|קו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קז|קז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קח|קח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קט|קט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קי|קי]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיא|קיא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיב|קיב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיג|קיג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיד|קיד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קטו|קטו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קטז|קטז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיז|קיז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיח|קיח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קיט|קיט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכ|קכ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכא|קכא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכב|קכב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכג|קכג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכד|קכד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכה|קכה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכו|קכו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכז|קכז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכח|קכח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קכט|קכט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קל|קל]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלא|קלא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלב|קלב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלג|קלג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלד|קלד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלה|קלה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלו|קלו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלז|קלז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלח|קלח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קלט|קלט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמ|קמ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמא|קמא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמב|קמב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמג|קמג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמד|קמד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמה|קמה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמו|קמו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמז|קמז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמח|קמח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קמט|קמט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנ|קנ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנא|קנא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנב|קנב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנג|קנג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנד|קנד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנה|קנה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנו|קנו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנז|קנז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנח|קנח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קנט|קנט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קס|קס]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסא|קסא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסב|קסב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסג|קסג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסד|קסד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסה|קסה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסו|קסו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסז|קסז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסח|קסח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קסט|קסט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קע|קע]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעא|קעא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעב|קעב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעג|קעג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעד|קעד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעה|קעה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעו|קעו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעז|קעז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעח|קעח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קעט|קעט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפ|קפ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפא|קפא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפב|קפב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפג|קפג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפד|קפד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפה|קפה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפו|קפו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפז|קפז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפח|קפח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קפט|קפט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצ|קצ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצא|קצא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצב|קצב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצג|קצג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצד|קצד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצה|קצה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצו|קצו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצז|קצז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצח|קצח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/קצט|קצט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ר|ר]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רא|רא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רב|רב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רג|רג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רד|רד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רה|רה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רו|רו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רז|רז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רח|רח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רט|רט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רי|רי]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריא|ריא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריב|ריב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריג|ריג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריד|ריד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רטו|רטו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רטז|רטז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריז|ריז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריח|ריח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ריט|ריט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכ|רכ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכא|רכא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכב|רכב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכג|רכג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכד|רכד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכה|רכה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכו|רכו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכז|רכז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכח|רכח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רכט|רכט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רל|רל]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלא|רלא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלב|רלב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלג|רלג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלד|רלד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלה|רלה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלו|רלו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלז|רלז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלח|רלח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רלט|רלט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמ|רמ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמא|רמא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמב|רמב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמג|רמג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמד|רמד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמה|רמה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמו|רמו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמז|רמז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמח|רמח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רמט|רמט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנ|רנ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנא|רנא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנב|רנב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנג|רנג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנד|רנד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנה|רנה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנו|רנו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנז|רנז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנח|רנח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רנט|רנט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רס|רס]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסא|רסא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסב|רסב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסג|רסג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסד|רסד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסה|רסה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסו|רסו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסז|רסז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסח|רסח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רסט|רסט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ער|ער]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעא|רעא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ערב|ערב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעג|רעג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעד|רעד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ערה|ערה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעו|רעו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעז|רעז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעח|רעח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רעט|רעט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפ|רפ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפא|רפא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפב|רפב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפג|רפג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפד|רפד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפה|רפה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפו|רפו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפז|רפז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפח|רפח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רפט|רפט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצ|רצ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצא|רצא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצב|רצב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצג|רצג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצד|רצד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצה|רצה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצו|רצו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצז|רצז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצח|רצח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/רצט|רצט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ש|ש]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שא|שא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שב|שב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שג|שג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שד|שד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שה|שה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שו|שו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שז|שז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שח|שח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שט|שט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שי|שי]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיא|שיא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיב|שיב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיג|שיג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיד|שיד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שטו|שטו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שטז|שטז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיז|שיז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיח|שיח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שיט|שיט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכ|שכ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכא|שכא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכב|שכב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכג|שכג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכד|שכד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכה|שכה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכו|שכו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכז|שכז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכח|שכח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שכט|שכט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/של|של]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלא|שלא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלב|שלב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלג|שלג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלד|שלד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלה|שלה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלו|שלו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלז|שלז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלח|שלח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שלט|שלט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמ|שמ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמא|שמא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמב|שמב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמג|שמג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שדמ|שדמ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמה|שמה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמו|שמו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמז|שמז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמח|שמח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שמט|שמט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנ|שנ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנא|שנא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנב|שנב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנג|שנג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנד|שנד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנה|שנה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנו|שנו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנז|שנז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנח|שנח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שנט|שנט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שס|שס]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסא|שסא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסב|שסב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסג|שסג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסד|שסד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסה|שסה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסו|שסו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסז|שסז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסח|שסח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שסט|שסט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שע|שע]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעא|שעא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעב|שעב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעג|שעג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעד|שעד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעה|שעה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעו|שעו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעז|שעז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעח|שעח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שעט|שעט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפ|שפ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפא|שפא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפב|שפב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפג|שפג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפד|שפד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפה|שפה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפו|שפו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפז|שפז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפח|שפח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שפט|שפט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצ|שצ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצא|שצא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצב|שצב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצג|שצג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצד|שצד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצה|שצה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצו|שצו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצז|שצז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצח|שצח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/שצט|שצט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/ת|ת]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תא|תא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תב|תב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תג|תג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תד|תד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תה|תה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תו|תו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תז|תז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תח|תח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תט|תט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תי|תי]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיא|תיא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיב|תיב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיג|תיג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיד|תיד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תטו|תטו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תטז|תטז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיז|תיז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיח|תיח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תיט|תיט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכ|תכ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכא|תכא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכב|תכב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכג|תכג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכד|תכד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכה|תכה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכו|תכו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכז|תכז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכח|תכח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תכט|תכט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תל|תל]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלא|תלא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלב|תלב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלג|תלג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלד|תלד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלה|תלה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלו|תלו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלז|תלז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלח|תלח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תלט|תלט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמ|תמ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמא|תמא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמב|תמב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמג|תמג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמד|תמד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמה|תמה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמו|תמו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמז|תמז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמח|תמח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תמט|תמט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנ|תנ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנא|תנא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנב|תנב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנג|תנג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנד|תנד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנה|תנה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנו|תנו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנז|תנז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנח|תנח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תנט|תנט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תס|תס]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסא|תסא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסב|תסב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסג|תסג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסד|תסד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסה|תסה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסו|תסו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסז|תסז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסח|תסח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תסט|תסט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תע|תע]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעא|תעא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעב|תעב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעג|תעג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעד|תעד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעה|תעה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעו|תעו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעז|תעז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעח|תעח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תעט|תעט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפ|תפ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפא|תפא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפב|תפב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפג|תפג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפד|תפד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפה|תפה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפו|תפו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפז|תפז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפח|תפח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תפט|תפט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצ|תצ]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצא|תצא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצב|תצב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצג|תצג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצד|תצד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצה|תצה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצו|תצו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצז|תצז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצח|תצח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תצט|תצט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תק|תק]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקא|תקא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקב|תקב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקג|תקג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקד|תקד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקה|תקה]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקו|תקו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקז|תקז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקח|תקח]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקט|תקט]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקי|תקי]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקיא|תקיא]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקיב|תקיב]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקיג|תקיג]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקיד|תקיד]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקטו|תקטו]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקטז|תקטז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקיז|תקיז]] • [[תשובות ריב&quot;ש/תקיח|תקיח]] }}


--------------
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:שו&quot;ת]]
[[קטגוריה:יצחק בר ששת]]
[[קטגוריה:תשובות הריב&quot;ש|*]]</text>
      <sha1>l1r5oe981qhfpc4rrp99mrpn7k26nr5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תשובות ריב&quot;ש</title>
    <ns>1</ns>
    <id>279405</id>
    <revision>
      <id>3023739</id>
      <parentid>1054242</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T05:08:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לבי במערב</username>
        <id>14953</id>
      </contributor>
      <comment>/* על מספר התשובות בספר */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2285" sha1="d539jhv1y2hhpv0oidt6s4jxv383grb" xml:space="preserve">==יתר עיון במפתח סימנים==
ראיתי מהדפוס של היברובוקס שלכאורה הוכפל פעמיים סימנים '''ת - תצט'''. צריך יתר עיון מה הולך שמה. חסר לי הזדמנות כעת. לידיעתכם...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:39, 14 ביולי 2014 (IDT)
==שם הספר==
שם הספר ראוי להיות &quot;'''שו&quot;ת''' הריב&quot;ש&quot; או &quot;תשובות הריב&quot;ש&quot;, בעוד &quot;הריב&quot;ש&quot; לבד אמור להיות (הפנייה אל) דף המחבר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:58, 14 ביולי 2014 (IDT)
:: מסכים. תיקנתי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:34, 28 ביולי 2014 (IDT)

== על לימוד הקבלה ==

{{א|פלטי בן ליש}}, ראיתי שהתחלת קצת להקליד שאלות מהספר. במידה ומתחשק לך, אני מאוד מעוניין לקרוא את סימן קנ&quot;ז שכפי שהבנתי מדבר על לימוד ועיסוק בקבלה. הצעתי להקדלה הבאה, במידה ומעניין אותך. תודה על הכל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

:שלום, יש את התשובות [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_HaRivash.157.2?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he בספריא] אני מעתיק משם מגיה ומעצב, אני יכול בשמחה אבל אם אתה לא יכול להתאפק שמתי קישור (תודה על התיוג) _[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:07, 22 בפברואר 2021 (IST)
::אהה איזה יופי. חיכיתי שסאפריה יעלו את זה הרבה זמן. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:31, 22 בפברואר 2021 (IST)

== על מספר התשובות בספר ==

ב&quot;ה

סימן תקיח לכאורה אינו תשובה ממש, וממילא מיושבת השאלה. [[משתמש:לבי במערב|לבי במערב]] ([[שיחת משתמש:לבי במערב|שיחה]]) 08:08, 10 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>d539jhv1y2hhpv0oidt6s4jxv383grb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023740</id>
      <parentid>3023739</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T05:12:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לבי במערב</username>
        <id>14953</id>
      </contributor>
      <comment>/* על מספר התשובות בספר */</comment>
      <origin>3023740</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2418" sha1="n6u9kzyfkmkaololnev7edkp6jfbeof" xml:space="preserve">==יתר עיון במפתח סימנים==
ראיתי מהדפוס של היברובוקס שלכאורה הוכפל פעמיים סימנים '''ת - תצט'''. צריך יתר עיון מה הולך שמה. חסר לי הזדמנות כעת. לידיעתכם...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:39, 14 ביולי 2014 (IDT)
==שם הספר==
שם הספר ראוי להיות &quot;'''שו&quot;ת''' הריב&quot;ש&quot; או &quot;תשובות הריב&quot;ש&quot;, בעוד &quot;הריב&quot;ש&quot; לבד אמור להיות (הפנייה אל) דף המחבר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:58, 14 ביולי 2014 (IDT)
:: מסכים. תיקנתי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:34, 28 ביולי 2014 (IDT)

== על לימוד הקבלה ==

{{א|פלטי בן ליש}}, ראיתי שהתחלת קצת להקליד שאלות מהספר. במידה ומתחשק לך, אני מאוד מעוניין לקרוא את סימן קנ&quot;ז שכפי שהבנתי מדבר על לימוד ועיסוק בקבלה. הצעתי להקדלה הבאה, במידה ומעניין אותך. תודה על הכל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

:שלום, יש את התשובות [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_HaRivash.157.2?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he בספריא] אני מעתיק משם מגיה ומעצב, אני יכול בשמחה אבל אם אתה לא יכול להתאפק שמתי קישור (תודה על התיוג) _[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:07, 22 בפברואר 2021 (IST)
::אהה איזה יופי. חיכיתי שסאפריה יעלו את זה הרבה זמן. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:31, 22 בפברואר 2021 (IST)

== על מספר התשובות בספר ==

ב&quot;ה

סימן תקיח לכאורה אינו תשובה ממש, וממילא מיושבת השאלה.
[מלבד זאת, תמיד קיימת האפשרות לשימוש ב&quot;כולל&quot;, אבל נראה לי שכאן אין צורך בה].
[[משתמש:לבי במערב|לבי במערב]] ([[שיחת משתמש:לבי במערב|שיחה]]) 08:08, 10 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>n6u9kzyfkmkaololnev7edkp6jfbeof</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023741</id>
      <parentid>3023740</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T05:12:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לבי במערב</username>
        <id>14953</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* על מספר התשובות בספר */</comment>
      <origin>3023741</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2420" sha1="tr3jdvv6r0lbfp7fdim67nonq0d6yui" xml:space="preserve">==יתר עיון במפתח סימנים==
ראיתי מהדפוס של היברובוקס שלכאורה הוכפל פעמיים סימנים '''ת - תצט'''. צריך יתר עיון מה הולך שמה. חסר לי הזדמנות כעת. לידיעתכם...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:39, 14 ביולי 2014 (IDT)
==שם הספר==
שם הספר ראוי להיות &quot;'''שו&quot;ת''' הריב&quot;ש&quot; או &quot;תשובות הריב&quot;ש&quot;, בעוד &quot;הריב&quot;ש&quot; לבד אמור להיות (הפנייה אל) דף המחבר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:58, 14 ביולי 2014 (IDT)
:: מסכים. תיקנתי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:34, 28 ביולי 2014 (IDT)

== על לימוד הקבלה ==

{{א|פלטי בן ליש}}, ראיתי שהתחלת קצת להקליד שאלות מהספר. במידה ומתחשק לך, אני מאוד מעוניין לקרוא את סימן קנ&quot;ז שכפי שהבנתי מדבר על לימוד ועיסוק בקבלה. הצעתי להקדלה הבאה, במידה ומעניין אותך. תודה על הכל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

:שלום, יש את התשובות [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_HaRivash.157.2?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he בספריא] אני מעתיק משם מגיה ומעצב, אני יכול בשמחה אבל אם אתה לא יכול להתאפק שמתי קישור (תודה על התיוג) _[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:07, 22 בפברואר 2021 (IST)
::אהה איזה יופי. חיכיתי שסאפריה יעלו את זה הרבה זמן. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:31, 22 בפברואר 2021 (IST)

== על מספר התשובות בספר ==

ב&quot;ה

סימן תקיח לכאורה אינו תשובה ממש, וממילא מיושבת השאלה.

[מלבד זאת, תמיד קיימת האפשרות לשימוש ב&quot;כולל&quot;, אבל נראה לי שכאן אין צורך בה].

[[משתמש:לבי במערב|לבי במערב]] ([[שיחת משתמש:לבי במערב|שיחה]]) 08:08, 10 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>tr3jdvv6r0lbfp7fdim67nonq0d6yui</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מס ערך מוסף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>286833</id>
    <revision>
      <id>3023702</id>
      <parentid>3023275</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:06:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023585] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3023702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="301569" sha1="gh6ghqy0yn46o1o272mh22kl1otjfh4" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001068}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ו, 52|חוק מס ערך מוסף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208901.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 179|תקנות־שעת־חירום (ביטול מס נסיעות חוץ ומס יבוא שירותים ושינוי מס ערך מוסף)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3775.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ח, 36, 37|חוק הסדרים בעקבות ניוד המטבע|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208939.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317795.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 32|תיקון מס׳ 10 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209316.pdf}}, {{ח:תיבה|52|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208902.pdf}}, {{ח:תיבה|92|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 60|תיקון מס׳ 59 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210165.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 37|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}, {{ח:תיבה|264|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210510.pdf}}, {{ח:תיבה|280|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 28|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317457.pdf}}, {{ח:תיבה|93, 93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 216|תקנות מס הכנסה (תיאומים לגבי שנת המס 1986 ותיקונים שונים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4990.pdf}}, {{ח:תיבה|638|תקנות מס ערך מוסף (תיאומים לגבי שנת המס 1986)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5015.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״א, 28|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210821.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 106|חוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210921.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 212|תיקון מס׳ 94 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 34|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210949.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק קרן גרמניה–ישראל למחקר ופיתוח מדעי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211007.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 69|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|324|חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211177.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 256|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211279.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 32|תיקון מס׳ 15 לפקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211455.pdf}}, {{ח:תיבה|135|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|185|חוק שמירת סודיות (חריגים בחוקי מס) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211502.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211552.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 24|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על המטבע|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211578.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 143|תיקון מס׳ 4 לחוק שירותי תיירות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300463.pdf}}, {{ח:תיבה|241|תיקון מס׳ 50 והוראת שעה לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300623.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300511.pdf}}, {{ח:תיבה|578|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 430|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 465|חוק רשות הספנות והנמלים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299597.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 2|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1960.pdf}}, {{ח:תיבה|124|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על־ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299750.pdf}}, {{ח:תיבה|366|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 66|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 2|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300762.pdf}}, {{ח:תיבה|222|תיקון מס׳ 62 – הוראת שעה לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300788.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 20 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300850.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300823.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 4|חוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300922.pdf}}, {{ח:תיבה|273|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 409|תיקון מס׳ 175 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300717.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 122|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301281.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|937|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 148|תיקון מס׳ 10 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301413.pdf}}, {{ח:תיבה|317, 319|תיקון מס׳ 42 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 162|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 290|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301632.pdf}}, {{ח:תיבה|591|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 2 לחוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 33|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306583.pdf}}, {{ח:תיבה|28|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_ls_fr_369859.pdf}}, {{ח:תיבה|41|תיקון מס׳ 48|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306590.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306606.pdf}}, {{ח:תיבה|81|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306607.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 51 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313583.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 241|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|278|חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318394.pdf}}, {{ח:תיבה|736|תיקון מס׳ 222 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338810.pdf}}, {{ח:תיבה|1249|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348685.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 390|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 81|תיקון מס׳ 56|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456427.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 28 לפקודת המכס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491910.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 6 לחוק פינוי ובינוי (פיצויים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 247|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 134|תיקון מס׳ 99 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2515317.pdf}}, {{ח:תיבה|159, 159, 164, 173, 174|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 393, 393, 394, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 405|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''קביעת ודחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ו, 1793|תחילתו של החוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3539.pdf}}, {{ח:תיבה|1951|תחילתו של החוק לגבי מוסד כספי|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3550.pdf}}; {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ו, 308|הודעה על תחילתו של סעיף 24|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3407.pdf}}. ''הארכת תקופה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1197|הארכת התקופה שבסעיף 29(1ב) לחוק}}. ''שינוי שיעור ריבית:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ו, 1598|קביעת שיעור ריבית}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2436|קביעת שיעור ריבית (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 166|קביעת שיעור ריבית (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1792|קביעת שיעור ריבית (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 567|קביעת שיעור ריבית (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2069|קביעת שיעור ריבית (תיקון מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 180|קביעת שיעור ריבית (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 855|קביעת שיעור ריבית (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 170|קביעת שיעור ריבית (תיקון והוראת שעה)}}, {{ח:תיבה|372|קביעת שיעור ריבית (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|756|קביעת שיעור ריבית (תיקון מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 58|קביעת שיעור ריבית (תיקון מס׳ 4 [צ״ל: תיקון])}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1107|שינוי שיעור ריבית}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 744|שינוי שיעור ריבית (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 2|שינוי שיעור ריבית (תיקון)}}. ''עדכון סכומי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״א, 1041|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1409|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 59|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 12|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 212|הגדלת סכומי קנסות}}, {{ח:תיבה|1246|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 975|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1041|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1411|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1158|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1188|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1694|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1432|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 947|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 1078|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 786|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 20|הגדלת סכומי קנסות}}, {{ח:תיבה|1205|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 1081|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 1085|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 60|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1132|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1146|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1486|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1195|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1602|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1551|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1542|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 645|הגדלת סכומי קנסות}}, {{ח:תיבה|1407|הגדלת סכומי קנסות (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2304|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3600|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1936|הגדלת סכומי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2386|הגדלת סכומי קנסות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10752.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2772|הגדלת סכומי קנסות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11333.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשל״ז, 1466|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2325.pdf}}, {{ח:תיבה|2259|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2362.pdf}}, {{ח:תיבה|2348|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2365.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1940|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2443.pdf}}, {{ח:תיבה|2121|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 1585|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2541.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2541.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 2192|הודעה בדבר התאמת סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2649.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1740|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2710.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 1657|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1457|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2909.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 317|קביעת סכום לענין סעיף 35 לחוק}}; {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1998|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3045.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3045.pdf}}, {{ח:תיבה|2164|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3053.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 2103|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 1122|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3534.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3534.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 1614|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1049|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3833.pdf}}, {{ח:תיבה|1049|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3833.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1416|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3963.pdf}}, {{ח:תיבה|1438|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3964.pdf}}, {{ח:תיבה|4021|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4026.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1906|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4090.pdf}}, {{ח:תיבה|1938|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4091.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1995|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1598|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4277.pdf}}, {{ח:תיבה|1598|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4277.pdf}}, {{ח:תיבה|4154|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4322.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 2042|הודעה בדבר תיאום סכומים}}, {{ח:תיבה|2042|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4387.pdf}}, {{ח:תיבה|2042|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4387.pdf}}, {{ח:תיבה|4090|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 1163|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4475.pdf}}, {{ח:תיבה|1163|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4475.pdf}}, {{ח:תיבה|4672|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4548.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 2114|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4613.pdf}}, {{ח:תיבה|2114|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4613.pdf}}, {{ח:תיבה|4657|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4668.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 1730|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4725.pdf}}, {{ח:תיבה|1730|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4725.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2455|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4848.pdf}}, {{ח:תיבה|4327|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4905.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1443|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4956.pdf}}, {{ח:תיבה|4056|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1517|הודעה בדבר תיאום סכומים}}, {{ח:תיבה|3677|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 1060|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5145.pdf}}, {{ח:תיבה|1140|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5147.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1238|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5481.pdf}}, {{ח:תיבה|1238|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 3700|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5696.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1542|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5766.pdf}}, {{ח:תיבה|1542|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5766.pdf}}, {{ח:תיבה|3930|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5832.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ט, 834|קביעת סכום לעניין סעיף 35 לחוק}}; {{ח:תיבה|י״פ תשס״ט, 1780|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5900.pdf}}, {{ח:תיבה|1780|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5900.pdf}}, {{ח:תיבה|5167|הודעה (מס׳ 2) בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5984.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1374|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6046.pdf}}, {{ח:תיבה|1374|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6046.pdf}}, {{ח:תיבה|4339|הודעה (מס׳ 2) בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1855|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6181.pdf}}, {{ח:תיבה|1855|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6181.pdf}}, {{ח:תיבה|5734|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 2478|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6374.pdf}}, {{ח:תיבה|2478|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6374.pdf}}, {{ח:תיבה|5827|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 3197|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6559.pdf}}, {{ח:תיבה|3876|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6569.pdf}}, {{ח:תיבה|7204|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6637.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4178|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6766.pdf}}, {{ח:תיבה|4178|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 755|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7135.pdf}}, {{ח:תיבה|4237|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7224.pdf}}, {{ח:תיבה|4237|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7224.pdf}}, {{ח:תיבה|9585|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 512|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf}}, {{ח:תיבה|4430|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7469.pdf}}, {{ח:תיבה|8172|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7559.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 86|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7593.pdf}}, {{ח:תיבה|7562|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7791.pdf}}, {{ח:תיבה|8254|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7819.pdf}}, {{ח:תיבה|9414|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 847|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7964.pdf}}, {{ח:תיבה|8986|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8167.pdf}}, {{ח:תיבה|9207|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8173.pdf}}, {{ח:תיבה|14034|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8399.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 295|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8471.pdf}}, {{ח:תיבה|3712|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8685.pdf}}, {{ח:תיבה|3712|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8685.pdf}}, {{ח:תיבה|7960|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9034.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 8624|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 138|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11652.pdf}}, {{ח:תיבה|3779|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12084.pdf}}, {{ח:תיבה|9906|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12509.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2817|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13098.pdf}}, {{ח:תיבה|9714|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13813.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 7979|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14723.pdf}}, {{ח:תיבה|8090|הודעה בדבר תיאום הסכום שבסעיף 67(א2)(1)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14736.pdf}}, {{ח:תיבה|8090|הודעה בדבר תיאום סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14736.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 808|צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024) (החלת סעיף 38(א) ו־(ב) לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11668.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הטלת המס ושיעורו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: המחיר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מקום העסקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: החייב בתשלום המס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מועד החיוב במס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שיעור אפס ופטורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ניכוי מס תשומות, ניכוי אחר והחזר מס}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חשבוניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: רישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: פנקסים ודו״חות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: קביעה, שומה, השגה וערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: מועד התשלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גבייה, קנסות וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: סמכויות לביצוע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: תחילה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״ו־2, ק״ת תשמ״ז־2, תשנ״ג, תשנ״ה, תשס״ב־3, תשס״ב־4, תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשס״ט־2, תשע״א־2, תשע״ח־2, תשפ״ג־5, תשפ״ו, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי עזה ויריחו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטחי עזה ויריחו“ – השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח או כיוצא באלה שבו מלינים בדרך כלל בתמורה לפחות חמישה אנשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט מחוזי“ – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקו העיקרי של המערער או משרדו הרשום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק חברתי“ – חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שבידיה רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או אגודה שיתופית שבידיה רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, ובלבד שאין עיסוקן למטרת ריווח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המס“ – מס ערך מוסף, מס שכר או מס שכר וריווח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייבוא“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המכס#פרק 4 סימן ה|בסימן ה׳ לפרק הרביעי לפקודת המכס}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת ייצוא“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המכס#פרק 6 סימן ב|בסימן ב׳ בפרק שישי לפקודת המכס}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר־בני־אדם“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב במס“ – עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבונית“ – חשבונית עסקה או חשבונית מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבונית מס“ – חשבונית שהוצאה על פי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבונית עסקה“ – חשבונית שחובה להוציאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}} (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), ובלבד שהונפקה על ידי המדינה או על ידי מי שהמדינה הסמיכה לכך, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145(א1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובין“ – לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} עצים, שתילים, פרחים, יבול וכיוצא באלה הנמכרים בנפרד מהקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים ובין השאר – ידע, למעט זכות במקרקעין או בתאגיד, ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951}}, למעט קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד כספי“ –
{{ח:תתת|(1)}} חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב על מנת לשלם מהם לפי דרישה על־ידי שיק;
{{ח:תתת|(2)}} חברה המשתמשת כדין במלה ”בנק“ כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה (1) חלה עליה, ולמעט בנק חברתי;
{{ח:תתת|(3)}} מוסד כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}, אשר הוראות הנזילות מכוח {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|החוק האמור}} חלות עליו;
{{ח:תתת|(4)}} מבטח;
{{ח:תתת|(5)}} סוג בני אדם ששר האוצר קבע;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי)|צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ללא כוונת ריווח“ או ”מלכ״ר“ –
{{ח:תתת|(1)}} המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;
{{ח:תתת|(2)}} חבר־בני־אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי, לרבות בנק חברתי, ולמעט מוסד כספי;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;
{{ח:תתת|(4)}} קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות של עוסק“ – סך כל המחיר, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, של העסקאות בשנת המס שחלפה, ואם הסכום אינו ידוע, או שעסק רק בחלק מאותה שנה – הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת, כשהוא מחושב לפי הנחיות שקבע שר האוצר ובלבד שאם התברר למנהל או לעוסק ביום מן הימים בתוך שנת המס השוטפת, כי סך כל המחיר כאמור של העסקאות בשנה השוטפת עולה או יעלה על סך כל המחיר בשנה שחלפה או בשנה השוטפת, כשהוא מחושב כאמור, יראו מאותו יום ועד לתום שנת המס את הסכום הגבוה יותר כמחזור העסקאות של העוסק; לענין זה, ”עסקאות“ – למעט מכירת ציוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכר“, לענין נכס – לרבות השכרתו, מקחו אגב שכירות, הקניית רשות לשימוש בו בתמורה, הקניית זכות בו, שימוש בו לצורך עצמי, ולרבות הפקעתו, חילוטו או החרמתו, בתמורה, וכן נתינתו במתנה לרבות מתנה לעובד, ולענין מקרקעין – גם לרבות פעולה באיגוד מקרקעין כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}}, ורישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק האמור}}, אך למעט פעולה בנייר ערך הנסחר בבורסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס תשומות“ – מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר רישום“ – מספר שבו נרשם חייב במס, לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – לרבות זכות במקרקעין ולרבות זכות באיגוד. מקרקעין כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}, לרבות ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או על פי חוק מיוחד, ולרבות מניות שלא הוצאו בסדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – טובין או מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ״ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק זעיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק מורשה“ – עוסק שנרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} ואינו עוסק פטור וכן מי שנמנה עם סוג עוסקים שלגביהם קבע שר האוצר שיירשמו כעוסקים מורשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק פטור“ – עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים לשנה {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025; בשנים 2024 ו־2025, 120,000 ש״ח; בשנת 2026, 122,833 ש״ח)}} או על סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;
{{ח:תתת|(3)}} עסקת אקראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת אקראי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי;
{{ח:תתת|(2)}} מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ״ר או למוסד כספי;
{{ח:תתת|(3)}} מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין; לעניין זה, ”זכות במקרקעין“ ו”קבוצת רכישה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – לרבות מקצוע ומשלח־יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – נכס ששימש, משמש או נועד לשמש, לעוסק בעסקיו, ואין מכירתו מעיסוק העוסק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קונה“ – לרבות מקבל שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריווח“ – הכנסה חייבת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, לפני קיזוז הפסדים משנות המס הקודמות לשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואחרי ניכוי המס על שכר על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}, למעט הכנסה מדיבידנד שנתקבל ממוסד כספי, ולמעט הכנסה שנוצרה עקב שינויי מבנה העומדים בתנאי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה׳2 לפקודת מס הכנסה}}, אך לרבות הכנסה מרבית או מדיבידנד או ממכירה או פדיון של יחידה או מחלוקת רווחים לבעל יחידה שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין; לענין זה, ”יחידה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש לצורך עצמי“ –
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בנכס מנכסי עסק שלא לצרכי העסק, בידי אדם שיש לו חלק בבעלות על העסק או בהנהלתו או שהוא מועסק בו;
{{ח:תתת|(2)}} שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק מסוג ששר האוצר קבע ובתנאים שקבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – כל עשיה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר, לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף ובחבר־בני־אדם – גם עשיה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר; עבודת עובד איננה בגדר שירות למעבידו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, לרבות תקופת שומה מיוחדת לאותה שנת מס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד – יחיד היושב דרך קבע מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תייר“ – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה ורישיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|פסקאות (1) או (2) של סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, או מי שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|החוק האמור}} אינן חלות לגביו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 17|סעיף 17 לאותו חוק}}, למעט מי ששוהה בישראל על פי אשרה לישיבת ביקור כדי לעבוד זמנית בשכר בישראל.

{{ח:סעיף|1א|פרשנות לגבי תחולת החוק באזור ובשטחי עזה ויריחו|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי מכירת טובין, העברת טובין ומתן שירותים –
{{ח:תתת|(1)}} לא יראו בהעברת טובין מישראל לאזור, מישראל לשטחי עזה ויריחו, מאזור לישראל ומשטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא ויבוא;
{{ח:תתת|(2)}} לא יראו במכירת נכס לתושב אזור ולתושב שטחי עזה ויריחו או למי שנוסע לאזור או לשטחי עזה ויריחו משום מכירה לתושב חוץ או למי שיוצא מישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לא יראו מתן שירות לתושב אזור או לתושב שטחי עזה ויריחו כמתן שירות לתושב חוץ, ולא יראו נתינת שירות באזור או בשטחי עזה ויריחו כנתינתו בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(4)}} לא יראו תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו כתייר;
{{ח:תתת|(5)}} לא יראו נסיעה לאזור או לשטחי עזה ויריחו כנסיעה לחוץ לארץ, ולא יראו בהובלת מטענים מישראל לאזור או לשטחי עזה ויריחו ומאזור לישראל או משטחי עזה ויריחו לישראל משום יצוא או יבוא;
{{ח:תתת|(6)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, לא יראו עסקים או פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו כעסקים או כפעילות מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} חוק זה יחול גם על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עסקאות שעושה אזרח ישראלי באזור או בשטחי עזה ויריחו;
{{ח:תתת|(2)}} פעילות באזור או בשטחי עזה ויריחו של מוסד כספי או של מלכ״ר שהוא אזרח ישראלי;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אזרח ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתתת|(2)}} תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, והוא תושב אזור;
{{ח:תתתת|(4)}} חבר־בני־אדם שאזרח ישראלי כמשמעותו בפסקאות (1) עד (3) הוא בעל שליטה בו; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי יחיד – יחיד היושב בישראל ואינו נעדר ממנה אלא העדרי ארעי;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי חבר־בני־אדם –
{{ח:תתתתת|(א)}} חבר־בני־אדם הרשום בישראל ועיקר עסקיו או פעילותו בישראל;
{{ח:תתתתת|(ב)}} חבר־בני־אדם שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל;
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) לא יחול על –
{{ח:תתת|(1)}} עסקאות של עסק קבוע ומתמשך בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשם לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם;
{{ח:תתת|(2)}} פעילות קבועה ומתמשכת של מוסד כספי או מלכ״ר בשטחי עזה ויריחו או באזור, ובלבד שנרשמו לפי הדין המקביל לחוק זה החל שם.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הטלת המס ושיעורו}}

{{ח:סעיף|2|הטלת מס ערך מוסף ושיעורו}}
{{ח:ת}} על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין)|צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס״ה–2005}}, לפיו שיעור המס על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יהיה 18% ממחיר העסקה או הטובין.}}

{{ח:סעיף|3|תחולת {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)}}|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949}}, יחולו על צווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, כאילו היו צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)#סעיף 1|סעיף 1 לחוק האמור}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובשינויים אלה: במקום ”חדשיים“ קרי ”שבועיים“ והזמן שבין כנסי הכנסת יבוא במנין; במקום ”ועדת הכספים של הכנסת“ קרי ”הכנסת“ והוראות {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)#סעיף 2|סעיף 2(א)(2) ו־(3)}} לא יחולו.

{{ח:סעיף|4|הטלת מס על מלכ״רים ומוסדות כספיים ושיעורו|תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״א, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על פעילות בישראל של מוסד ללא כוונת ריווח יוטל מס שכר באחוזים מהשכר ששילם, כפי שקבע שר האוצר בצו באישור הכנסת; בסעיף קטן זה, ”שכר“ – למעט מלגה שניתנה לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.29|בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על פעילות בישראל של מוסד כספי יוטל מס שכר וריווח באחוזים מהשכר ששילם והריווח שהפיק, כפי שקבע שר האוצר באישור הכנסת; הפסד שהיה למוסד כספי בשנת מס ניתן לקיזוז כנגד השכר ששילם לאותה שנת מס;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר לרבות מענק עקב פרישה או מענק עקב מוות, למעט מענק כאמור ששולם מקופת גמל, או ששולם באמצעות סכומים שהופקדו בקופת גמל והוחזרו למעביד לשם התשלום, וכן כל סכום ששילם מעביד לקרן השתלמות או לקופת גמל, גם אם לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת מס הכנסה}} לא רואים אותו כהכנסת עבודה במועד ששולם לקרן ההשתלמות או לקופת הגמל וכן סכום תשלום דמי ביטוח ששילם מעביד בעד עובדו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בניכוי דמי הביטוח שהמעביד ניכה משכר עובדו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|סעיף 342(ג) לחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן השתלמות“ – קרן השתלמות שהיא קופת גמל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“, ”קופת גמל מרכזית לפיצויים“ – כהגדרתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|סעיף 47 לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ&amp;quot;רים ומוסדות כספיים)|צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ״רים ומוסדות כספיים), התשנ״ג–1992}}, לפיו שיעורו של מס שכר שישולם על פעילות בישראל של מלכ״ר יהיה 7.5%, והשיעור של מס השכר ורווח שישולם על פעילות בישראל של מוסד כספי יהיה 18% מהשכר ששילם והרווח שהפיק.}}
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפסד שהיה למוסד כספי שהוא בנק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, במהלך כל אחת מחמש שנות המס הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי, שלא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת המס שבה נוצר ההפסד בהתאם לסעיף קטן (ב) – סכום ההפסד שלא קוזז יועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ויקוזז כנגד הרווח של הבנק באותן שנים;
{{ח:תת|(2)}} נוצר או גדל ההפסד בשנת המס כתוצאה מביצוע קיזוז כאמור בפסקה (1) (להלן – ההפסד המצטבר), יחול האמור בסעיף קטן (ב) לעניין קיזוז ההפסד כנגד השכר ששילם באותה שנת מס ביחס להפסד המצטבר;
{{ח:תת}} והכול, ובלבד שאם ניתן לקזז את ההפסד באחת השנים, לא יותר לקזזו בשנים שלאחריה.

{{ח:סעיף|5|מס ערך מוסף על דברי אמנות ונכסים משומשים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים, למעט דירת מגורים, שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל על מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים)|תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב)|תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ״ר, מוסד כספי או עוסק, המס עליה יהיה לא ממחירה המלא אלא מההפרש שבין מחירה בעת המכירה כאמור לבין מחירה בעת הרכישה; לענין זה, עוסק – למעט עוסק שעל פי דין לא היה רשאי לנכות את מס התשומות בשל רכישת דירת המגורים.

{{ח:סעיף|6|גביית המס מהקונה}}
{{ח:ת}} הוטל מס על עסקה או הועלה שיעור המס עליה לאחר שהוסכם על העסקה רשאי העוסק לדרוש מהקונה שישלם לו את סכום המס או את סכום המס הנוסף שנתחייב בו העוסק, זולת אם נקבע אחרת בהסכם או בכל דין הדן בפיקוח על המחירים.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: המחיר}}

{{ח:סעיף|7|בעסקה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה, לרבות –
{{ח:תת|(1)}} כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על העסקה שלא על פי חוק זה, זולת אם הוטלו בדין על הקונה אך למעט מס על רווחי הון על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ומס על פי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|חוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|(2)}} כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורין ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום ופיצויים בשל הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול העסקה, ולרבות מחירן של אריזות.

{{ח:סעיף|8|במכר ושירות יחד}}
{{ח:ת}} בעסקה הכוללת נכס ושירות, יהיה מחיר כולם יחד מחיר העסקה.

{{ח:סעיף|9|בעסקאות {{ח:פנימי|סעיף 19|שסעיף 19}} חל עליה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} מחירה של עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)}} הוא העמלה או התמורה האחרת שקיבל נותן השירות ממי שסיפק לו את הנמכר.
{{ח:תת|(ב)}} מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב)}} כמתן שירות הוא ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו״ח פלונית לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו״ח; לענין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם.

{{ח:סעיף|9א|בשירות שמשתלמת בשלו אגרה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} מחירה של עסקת שירות שמשתלמת בשלו אגרה או תמורה אחרת על פי דין הוא האגרה או התמורה האחרת.

{{ח:סעיף|9ב|בעסקת רישום בבורסה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} מחירה של עסקה שהיא רישומם בבורסה של ניירות ערך שהנפיק איגוד מקרקעין הוא השווי שנקבע לעסקה זו לענין {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}, ומועד התשלום הוא המועד לתשלום מס שבח לפי {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|10|במקרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, יהא מחירה המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים; לא ניתן לקבוע את המחיר בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס או השירות בתוספת הריווח המקובל באותו ענף.

{{ח:סעיף|11|טובין ביבוא|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מחירם של טובין ביבוא, למעט טובין שחל עליהם סעיף קטן (ב), הוא ערכם כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיפים 129 עד 134א}} לפי העניין {{ח:חיצוני|פקודת המכס|לפקודת המכס}} במועד תשלום המס, בתוספת המכס וכל מס או היטל אחר החלים על היבוא.
{{ח:תת|(ב)}} מחירם של טובין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ב)}} הוא התמורה בלירות ישראליות של מטבע החוץ לפי שער הקניה שלו בעת רכישת המטבע בעד תשלום התמורה או בעת העברתו לחוץ לארץ לשם תשלום, לפי המוקדם; לא נרכש ולא הועבר מטבע חוץ כאמור – יהא מחיר הטובין המחיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.
{{ח:תת|(ג)}} טובין שיוצאו מישראל ובהיותם מחוץ לישראל תוקנו, חודשו או שופרו, והוחזרו לישראל, מחירם ביבוא הוא ערכו של התיקון, החידוש או השיפור בתוספת התשלומים כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|11א|במכירה לפני פדייה מפיקוח רשות המכס|תיקון: תשל״ט־2, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} מחירה של עסקה של מכירת טובין מיובאים לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס, כשהצהרת הייבוא ערוכה על שמו של הקונה, הוא התמורה שהוסכם עליה בניכוי מחיר הטובין לענין המס על ייבואם.

{{ח:סעיף|12|דין תרומה, תמיכה וכדומה}}
{{ח:תת|(א)}} תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע דינם של התקבולים לענין חשבוניות, ניכויים, רישום בספרי החשבונות של העוסק וכיוצא באלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#סעיף 19|סעיף 19 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020}}, מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)#פרק ו|פרק ו׳ לחוק האמור}} לא ייחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף זה.}}

{{ח:סעיף|13|כללים לחישוב המחיר}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע כללים לענין –
{{ח:תת|(1)}} חישוב המחיר על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תת|(2)}} חישוב מחירן של אריזות;
{{ח:תת|(3)}} הנסיבות והתנאים שבהם יראו סכום הניתן כפקדון או כערובה, כחלק ממחיר העסקה שבה ניתנו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מקום העסקה}}

{{ח:סעיף|14|במכר|תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} יראו נכס כנמכר בישראל אם הנכס היה בישראל בעת מסירתו לקונה, או אם יוצא מישראל, ובנכס בלתי מוחשי – אם המוכר הוא תושב ישראל.

{{ח:סעיף|15|במתן שירות ובניהול פעילות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} יראו שירות כניתן בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתן אותו מי שעסקו בישראל; מי שיש לו סוכן או סניף בישראל יראוהו, לענין זה, כמי שעסקו בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא ניתן לתושב ישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} רואים אותה כתושבת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ניתן לגבי נכסים המצויים בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} יראו פעילות כמנוהלת בישראל אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא התנהלה כולה או מרביתה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} ניהל אותה מי שעיקר פעילותו בישראל והיא בתחום הפעילות שהוא מנהל;
{{ח:תתת|(3)}} היא החלק שנוהל בישראל מפעילות שמרביתה נוהלה מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לשירות או לפעילות מסויימים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) ובסעיף קטן (ב)(1) ו־(2), שרק החלק שניתן או התנהל בישראל ייחשב כאילו ניתן או התנהל בה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: החייב בתשלום המס}}

{{ח:סעיף|16|החייב בתשלום המס|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} אלה חייבים בתשלום המס:
{{ח:תת|(1)}} במכר – המוכר;
{{ח:תת|(2)}} בשירות – נותן השירות;
{{ח:תת|(3)}} ביבוא, לרבות יבוא טובין בלתי מוחשיים – בעל הטובין כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}};
{{ח:תת|(4)}} בפעילות מלכ״ר או מוסד כספי – המלכ״ר או המוסד.

{{ח:סעיף|17|שלוח וסוכן|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק המוכר נכס או נותן שירות לקונה באמצעות שלוח, הפועל בשמו של העוסק, רואים את העוסק כמוכר או כנותן השירות לקונה, ואת השלוח – כנותן שירות לעוסק, אם עובדת השליחות ושמו של העוסק כשולח צויינו על המסמכים שמוציא השלוח לקונה; לא צויין כך, יראו את הנכס כנמכר או את השירות כניתן פעמיים: פעם מאת העוסק לשלוח ופעם מאת השלוח לקונה.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק המוכר בשם עצמו נכס של פלוני, שנתקשר עמו לשם כך, רואים את העוסק כמוכר הנכס לקונה ואת פלוני כמוכר הנכס לעוסק.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק הקונה נכס או מקבל שירות בשביל עוסק אחר יציין על מסמך שהוא מוציא למוכר או לנותן השירות במהלך עסקיו הרגיל את עובדת השליחות ואת שמו של העוסק האחר כשולח; לא עשה כן, יראוהו כקונה לעצמו.

{{ח:סעיף|18|אחריות ממונה לתשלום מס|תיקון: תשל״ט־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הממונה“ – אדם שמונה לפי דין לתפקיד של מוציא לפועל, מפרק, כונס נכסים, אפוטרופוס, מנהל עיזבון או נאמן, או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט לפעול בנכסיו של העוסק.
{{ח:תת|(ב)}} ממונה אשר בתוקף תפקידו מוכר נכס או נותן שירות, בשמו של עוסק, יחולו לגביו, לענין החבות במס, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חייב בתשלום המס כפי שחייב בו העוסק, במקומו של העוסק;
{{ח:תתת|(2)}} יראו אותו כנותן שירות לעוסק.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל הממונה תמורה בשל עסקה כאמור בסעיף קטן (ב), ישולם המס בשל העסקה, מתוך התמורה שהתקבלה בעדה, לפני העברתה לכל מטרה אחרת, ולא יראו במס חלק מהתמורה.
{{ח:תת|(ד)}} דיווח הממונה על העסקה ושילם את המס בשלה לפי הוראת חוק זה, יראו את העוסק כמי שדיווח על העסקה ושילם את המס בשלה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לענין אופן הוצאת החשבוניות על ידי הממונה ולענין אופן הדיווח על ידיו.

{{ח:סעיף|19|מוכר בולים, אסימונים, שטרות, ניירות ערך וכיוצ״ב|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שעסקו מכירת בולי דואר, אסימוני טלפון, בולי הכנסה, טפסים מבויילים של שטרי חוב וכיוצא באלה במחיר הנקוב בהם, יראוהו כנותן שירות למי שסיפק לו אותם למכירה.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם.

{{ח:סעיף|20|רשות לשלם מס במקום החייב בו}}
{{ח:ת}} מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו.

{{ח:סעיף|21|חיוב הקונה בתשלום המס|תיקון: תשל״ט־2, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע לגבי סוגי עוסקים או סוגי עסקאות, למעט לגבי עסקת אקראי כאמור בפסקה (3) בהגדרה ”עסקת אקראי“, שהקונה הוא שיהיה חייב בתשלום המס, כולו או מקצתו, או סוגי קונים שיהיו חייבים במס, כולו או מקצתו, ורשאי הוא לקבוע תנאים להטלת החובה על הקונה וכן רשאי הוא לקבוע כי חובות אחרות אשר לפי הוראות חוק זה והתקנות על פיו חלות על סוגים של חייבי מס יחולו על הקונה; חובות שהוטלו על הקונה כאמור, יהיה המוכר או נותן השירות פטור מהן זולת אם קבע שר האוצר אחרת ובתנאים שקבע.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מועד החיוב במס}}

{{ח:סעיף|22|במכר טובין|תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2, תשע״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה; נמסרו הטובין חלקים חלקים – חל החיוב על כל חלק שנמסר. לענין זה – ”מסירה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק המכר, תשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה, יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל:
{{ח:תתת|(1)}} עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עוסק שמתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)#תוספת א פרט 2|בפרט 2(ג) לתוספת א׳ להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל״ג–1973}}.

{{ח:סעיף|23|במשגור}}
{{ח:ת}} נמסר נכס מפלוני לאלמוני על מנת שימכרו, והוסכם בכתב שלא ישולמו יותר מעשרה אחוזים מהתמורה או אחוז גבוה יותר שקבע שר האוצר לסוגי עוסקים או עסקאות, לפני שאלמוני ימכור את הנכס ושאם לא ימכרנו רשאי הוא להחזירו, יחול החיוב במס על המכר מפלוני לאלמוני, בשעה שבה מכר אלמוני את הנכס; הוא הדין במכירה כאמור שההסכם לגביה נערך בעל־פה, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל שלפי הנוהג המסחרי הוא מסוג מכירות הנעשות בתנאים האמורים ללא הסכם בכתב.

{{ח:סעיף|24|בשירות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} בשירות חל החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

{{ח:סעיף|25|בשימוש לצורך עצמי|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} בשימוש לצורך עצמי חל החיוב במס –
{{ח:תת|(1)}} לענין טובין – עם נטילתם לשימוש כאמור;
{{ח:תת|(2)}} לענין מקרקעין – עם קבלת ההחזקה בהם לשימוש כאמור, עם תחילת השימוש או עם הרישום בפנקס המקרקעין, הכל לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|26|ביבוא|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ביבוא טובין, למעט טובין כאמור בסעיף קטן (ב), חל החיוב במס עם פדייתם מפיקוח רשות המכס.
{{ח:תת|(ב)}} ביבוא טובין בלתי מוחשיים וביבוא עתונים, כתבי עת ודברי דפוס אחרים המיובאים בדואר, חל החיוב במס עם רכישת מטבע החוץ אצל מוסד כספי לשם תשלום בעד רכישתם, או עם העברתו של מטבע החוץ למוכר, לפי המוקדם, ואם לא נרכש או הועבר מטבע חוץ כאמור – עם מתן התמורה.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (ב), לרבות בדבר גביית המס על ידי המוסד הכספי ובדבר המועד והדרך להעברתו של המס ולרבות בדבר תשלום ריבית בשל אי העברת המס במועד שנקבע.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27|בהפקעה}}
{{ח:ת}} בהפקעה, חילוט או החרמה חל החיוב במס עם תשלום הפיצוי או התמורה.

{{ח:סעיף|28|בעסקת מקרקעין}}
{{ח:תת|(א)}} בעסקת מקרקעין חל החיוב במס עם העמדת המקרקעין לרשות הקונה או לשימושו, או עם רישום המקרקעין על שמו של הקונה בפנקס המתנהל על פי דין, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} בעבודות בניה חל החיוב במס עם השלמת העבודה או העמדת המקרקעין שבהם נעשתה העבודה לרשות הקונה או לשימושו, לפי המוקדם; הועמד חלק מהמקרקעין לרשות הקונה, חל החיוב לגבי אותו חלק מאותה שעה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עבודות בניה“ – לרבות עבודות חפירה, הריסה, ביוב וניקוז, הנחת צינורות, סלילת כבישים ודרכים, הכשרת קרקע וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף|29|במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשע״א־3, תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, תשע״ה־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(1)}} בעסקה {{ח:פנימי|סעיף 28|שסעיף 28}} חל עליה ובסוג עסקאות אחרות שקבע שר האוצר – אם שילמו סכומים כל שהם על חשבון התמורה לפני מועד החיוב על פי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם כאמור, בעת תשלומו;
{{ח:תת|(1א)}} בשירות שניתן בעסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, וכן בשירות שניתן על ידי עוסק שמחזור העסקאות שלו עולה על 15 מיליון שקלים חדשים בשנה וחלה עליו החובה לנהל פנקסי חשבונות לפי {{ח:חיצוני|הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)#תוספת יא|תוספת י״א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל״ג–1973}}, יחול החיוב במס עם נתינת השירות; ניתן השירות כאמור חלקים חלקים, יחול החיוב על כל חלק שניתן, ובשירות שנתינתו מתמשכת ושלא ניתן להפריד בין חלקיו – יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם על חשבון התמורה, בעת תשלומו או עם גמר מתן השירות, לפי המוקדם; שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להעלות את הסכום האמור בפסקה זו;
{{ח:תת|(1ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} רשאי שר האוצר לקבוע סוגים של עסקאות, לרבות עסקאות כאמור בפסקאות (1) ו־(1א), שבהם יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שנתקבל, וכן רשאי הוא לקבוע מתי יראו כמבוצע תשלום שלא במזומנים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שיעור אפס ופטורים}}

{{ח:סעיף|30|מס בשיעור אפס|תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ו־2, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח־4, תשס״ב, תשס״ב־3, תשס״ד, תשס״ט־5, תשע״ה־4, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} אלה עסקאות שהמס עליהן יהיה בשיעור אפס:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת טובין – למעט טובין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} – אם הוגשו לגביהם הצהרת ייצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר (י״פ תשס״ט, 2494), לפיה המנהל אישר את טופס אספקת דלק בפטור מבלו לכלי שיט המצוין בתוספת להודעה, בתנאים האמורים בה.}}
{{ח:תתת|(2)}} מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} מכירת טובין לבעל מחסן רשוי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}, שאישר לענין זה המנהל (להלן בסעיף זה – מחסן רשוי), לשם העברתם למחסן, אם הטובין הועברו אליו;
{{ח:תתת|(4)}} מכירת טובין במחסן רשוי ליוצאים מישראל וכן מכירה במחסן רשוי של אספקה שאישר המנהל, בטופס שקבע, לכלי שיט או לכלי טיס המשמשים להולכת נוסעים או הובלת מטענים בקווים בינלאומיים;
{{ח:תתת|(5)}} מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה הן של שותפים תושבי ישראל או לחברה שלענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} רואים אותה כתושבת ישראל, אלא אם הוא שירות שתמורתו מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} שירות בקשר עם כניסתם של כלי טיס או כלי שיט לישראל או עם יציאתם ממנה או בקשר לשינוע טובין –
{{ח:תתתת|(א)}} שנתנה רשות שדות התעופה או חברת נמל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, לכלי הטיס או לכלי השיט או לנוסע בהם בקשר לכניסתו לישראל או ליציאתו מישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שניתן לבעלי מטענים ותמורתו מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(7)}} מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} לינה של תייר בבית מלון ושירותים נוספים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, הניתנים אגב לינה כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)|(1)}} השכרת רכב מנועי פרטי לתייר לנהיגה עצמית;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסעת סיור של תייר ברכב מנועי פרטי או באוטובוס וכן הספקת ארוחות לתייר בידי המסיע אגב הסעה כאמור באוטובוס, בין אם הוא מספקן במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תתתת}} והכל, אם לכלי הרכב האמורים ניתן רשיון או היתר להשכרה או להסעה כאמור, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתתת|(ב1)}} מתן שירות לתייר בידי מי שבתמורה, או שלא בתמורה אך דרך קבע, נותן שירות משירותי סוכנות נסיעות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי תיירות|בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976}};
{{ח:תתתת|(ב2)|(1)}} מתן שירות לארגון בינלאומי, לשם קיום כנס בינלאומי שמשתתפים בו חמישים תיירים לפחות, שייערך בישראל;
{{ח:תתתתת|(2)}} מכירה לתייר של זכות השתתפות בכנס בינלאומי שמשתתפים בו חמישים תיירים לפחות;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ה)}} הולכת תייר בכלי טיס ממקום בישראל למקום אחר בישראל;
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ז)}} אשפוז של תייר בבית חולים רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, ושירותים נוספים הניתנים אגב אשפוז כאמור;
{{ח:תתת|(9)}} מכירת טובין למי שזכאי בשל כניסתו לישראל לרכשם בפטור מלא ממס קניה;
{{ח:תתת|(10)}} עסקה שהיא מכירת זכות לנסיעת חוץ; ”זכות לנסיעת חוץ“, לענין זה – זכות לנסיעה בכלי טיס או בכלי שיט מישראל למקום בחוץ לארץ או ממקום בחוץ לארץ למקום אחר בחוץ לארץ או ממקום בחוץ לארץ לישראל; ואם המקום בחוץ לארץ הוא מדינה שלישראל יש גבול יבשתי עמה ושנקבעה לענין זה בצו (להלן בסעיף זה – מדינה גובלת) – גם זכות לנסיעה בכלי תחבורה שאינו כלי טיס או כלי שיט;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (קביעת מדינות גובלות)|צו מס ערך מוסף (קביעת מדינות גובלות), התשנ״ה–1995}}, לפיו אלה מדינות גובלות: הרפובליקה הערבית של מצרים; הממלכה ההאשמית של ירדן.}}
{{ח:תתת|(11)}} הובלת מטענים בדרך האויר או הים מישראל ואליה;
{{ח:תתת|(11א)}} הובלת מטענים מישראל למדינה גובלת או ממדינה גובלת לישראל;
{{ח:תתת|(12)|(א)}} מכירתם של כלי טיס לעוסק שעיסוקו מתן שירות תעופה סדיר ובקווים קבועים להולכת נוסעים או להובלת מטענים בתמורה;
{{ח:תתתת|(ב)}} מכירתם של כלי שיט לעוסק שעיסוקו הולכת נוסעים או הובלת מטענים בתמורה בין נמלים ישראליים לנמלים בחוץ לארץ;
{{ח:תתתת|(ג)}} יבואם של כלי טיס או כלי שיט בידי עוסק כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);
{{ח:תתת|(13)}} מכירת פירות וירקות מסוגים שקבע שר האוצר, שלא נעשה בהם כל עיבוד; לענין זה לא יראו כעיבוד ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור;
{{ח:תתת|(14)}} מכירת נכסים מעסק של עוסק או של עוסקים – לרבות ציוד – לחברה, תמורת מניות בלבד באותה חברה, אם מיד לאחר המכירה היו בידי העוסק או העוסקים 90 אחוזים לפחות מכוח ההצבעה באותה חברה; ובלבד שמכירת הנכסים בידי החברה לאחר שרכשה אותם בנסיבות האמורות תתחייב במס גם אם החברה איננה בגדר עוסק ביום המכירה;
{{ח:תתת|(15)}} במכירת כל נכסי עסקו של עוסק שהוא חבר־בני־אדם, לרבות ציוד, לבעלי הזכויות בחבר־בני־האדם, אגב פירוק החבר, כשלכל אחד מבעלי הזכויות נמכרים, ללא תמורה, נכסים בהתאם לחלקו בחבר המתפרק – מכירה לבעל זכות שהוא עוסק; ובלבד שמכירת הנכסים בידי בעל זכות כאמור, שרכש אותם בנסיבות האמורות, תתחייב במס גם אם בעל הזכות איננו חייב במס מסיבה כלשהי ביום המכירה;
{{ח:תתת|(16)}} מכירת מקרקעין ממוסד כספי או ממלכ״ר למוסד כספי או למלכ״ר, המתבצעת במסגרת שינויי מבנה העומדים בתנאי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה׳2 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(17)}} מתן זכות שימוש לתושב חוץ בשטחי תערוכה, ושירותים נלווים הניתנים על ידי נותן זכות השימוש כאמור אגב התערוכה וזאת גם אם תושב החוץ שוהה בישראל כתייר לצורכי התערוכה;
{{ח:תתת|(18)}} מתן שירות לתושב חוץ בידי חברת הפקות ישראלית, לשם הפקת סרט בישראל, למעט סרט ישראלי;
{{ח:תתת|(19)}} מתן שירותי פיקוח, תיאום ובקרה בקשר לביצוע ניסויים רפואיים בבני אדם לתושב חוץ.
{{ח:תת|(ב)}} מי שחל עליו מס בשיעור אפס, דינו לענין חוק זה והתקנות על פיו כדין חייב במס.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ – תושב חוץ כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} כשהוא נמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל, ולעניין סעיף קטן (א)(18) – גם אם הוא שוהה בישראל לצורך הפקת הסרט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סרט“ ו”חברת הפקות ישראלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300922.pdf|בחוק לעידוד הפקת סרטים בישראל (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשס״ט–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סרט“ ו”סרט ישראלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הקולנוע|בחוק הקולנוע, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף|31|פטור לעסקאות מסוימות|תיקון: [י״פ הודעות], תשל״ט־2, תשמ״ו־2, ק״ת תשמ״ז־2, תשנ״ב, תשס״ב־3, תשפ״ב, תשפ״ג־4}}
{{ח:ת}} אלה עסקאות הפטורות ממס:
{{ח:תת|(1)}} השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון;
{{ח:תת|(1א)}} מכירתו של אותו חלק מבניין שאושר כבניין להשכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}} או מכירתן של דירות לשכירות מוסדית בבניין לשכירות מוסדית לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|החוק האמור}}, ובלבד שאותו חלק מבניין או אותן דירות, לפי העניין, היו מושכרים במשך חמש שנים לפחות או נמכרו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53ב|סעיף 53ב(ג)(1) לחוק האמור}}, ושהבקשה לאישור כאמור הוגשה בשנת 1979 או אחריה והתמלאו התנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק האמור}} או על פיו;
{{ח:תת|(1ב)}} מכירת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה על ידי קרן להשקעות במקרקעין, ובלבד ששימשו לצורכי השכרה במשך חמש שנים לפחות בהתאם להוראות ולתנאים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ד פרק 2-1|חלק ד׳, פרק שני 1 לפקודת מס הכנסה}}, ושההכנסה ממכירתם לא הייתה הכנסה חריגה; לעניין זה, ”מקרקעין לצורכי דיור להשכרה“, ”קרן להשקעות במקרקעין“ ו”הכנסה חריגה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א2|בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|(2)}} מסירת מקרקעין בדמי מפתח כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972}}, השכרת מקרקעין שחל עליה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק האמור}} ומכירתם של מקרקעין המושכרים כאמור;
{{ח:תת|(3)}} עסקאות של עוסק פטור, למעט עסקאות שהן מכירת מקרקעין, או עסקאות שהן מכירת ציוד שאינו מקרקעין שבעת רכישתו נוכה מס תשומות ששולם בשלו;
{{ח:תת|(4)}} מכירת נכס שעל פי דין לא ניתן היה בעת הרכישה או היבוא לנכות את מס התשומות בשל רכישתו או יבואו, ובלבד שאם נקבע שניתן לנכות חלק ממס התשומות – ישולם חלק יחסי מהמס כיחס החלק שמותר לנכותו לכלל מס התשומות;
{{ח:תת|(5)}} הפקדת כספים מאת עוסק במוסד כספי או מתן הלוואה מאת עוסק למוסד כספי.

{{ח:סעיף|31א|מתחמי פינוי ובינוי – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ה, תשע״ה, תשע״ח־3, תשפ״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} למונחים המופיעים בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#פרק 5-4|בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין).
{{ח:תת|(ב)}} במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בידי יזם, וכן במתן שירותי בניה במתחם, על ידי יזם, בתמורה לרכישת זכות על ידיו ביחידת מגורים במתחם, שנעשתה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49כב|סעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין}} – יהיה המס על אותו חלק כמחירם שאינו עולה על תקרת השווי, בשיעור אפס.
{{ח:תת|(ב1)}} במכירת יחידת מגורים חלופית, שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49כב2|סעיף 49כב2 לחוק מיסוי מקרקעין}} – יהיה המס בשיעור אפס.
{{ח:תת|(ב2)}} במכירת זכות באזור מוטב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49לב|בסעיף 49לב לחוק מיסוי מקרקעין}}, ביחידה חלופית שנועדה לשמש לעסק, בידי יזם, וכן במתן שירותי בנייה במתחם על ידי יזם בתמורה לרכישת זכות על ידו ביחידה המשמשת לעסק במתחם, שנעשתה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49כב|סעיף 49כב לחוק האמור}} – יהיה המס על אותו חלק במחיר שאינו עולה על תקרת השווי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49כב|בפסקה (2) להגדרה ”תקרת השווי“ שבסעיף 49כב(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשיעור אפס, ובלבד ששיעור השטחים המשמשים לעסק באותו בניין אינו עולה על 25% מכלל השטחים הבנויים באותו הבניין; הוראות סעיף קטן זה יחולו על מוכר לגבי יחידה אחת בבניין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לענין מכירה ומתן שירותי בניה, כאמור בסעיף קטן (ב), במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49ל|בסעיף 49ל(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים והוראות לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49כט|סעיף 49כט לחוק מיסוי מקרקעין}} יחולו לענין סעיף זה בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|31ב|מתן שירותי בניה לפי תכנית החיזוק – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ח־2, תשע״ה, תשע״ו־4, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה – סעיף זה יחול על מתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק שנעשתה בתקופה שמיום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005) ועד יום עד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033)):}}
{{ח:תת|(א)}} למונחים המופיעים בסעיף זה תהא המשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#פרק 5-5|בפרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין).
{{ח:תת|(ב)}} על מתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק בתמורה למכירת הזכות הנמכרת בפטורה ממס בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49לג|סעיפים 49לג}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49לג1|ו־49לג1 לחוק מיסוי מקרקעין}} – יהיה מס בשיעור אפס.
{{ח:תת|(ב1)}} במכירת זכות בדירת מגורים חלופית, שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)#סעיף 49לג1|סעיף 49לג1(ו1)(2) לחוק מיסוי מקרקעין}} – יהיה המס בשיעור אפס.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים והוראות לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|31ג|פטור ממס לעסקה של מכירת דירת מגורים לקרן להשקעות במקרקעין|תיקון: תשע״ו־3}}
{{ח:ת}} עסקאות של מכירת דירת מגורים לקרן להשקעות במקרקעין, בידי אדם שאינו חייב במס, ומכירת דירת המגורים על ידי הקרן האמורה – יהיו פטורות ממס; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – ובלבד שהיא מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה“ ו”קרן להשקעות במקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א2|בסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|32|פטור ביבוא|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} אלה טובין שיבואם פטור ממס:
{{ח:תת|(1)}} טובין שייבא אדם הפטור ממלוא המכס החל עליהם בשל כניסתו לישראל;
{{ח:תת|(2)}} טובין שיוצאו מישראל והוחזרו אליה ובהיותם בחוץ לארץ לא נעשה בהם תיקון, חידוש או שיפור או שנעשה בהם תיקון, חידוש או שיפור במסגרת אחריותו של הספק וללא תמורה;
{{ח:תת|(3)}} חבילות שי שיבואן פטור ממלוא המכס;
{{ח:תת|(4)}} יצירות אמנות מקוריות שיבואן פטור ממלוא המכס והן יובאו בשביל מוזיאון או מוסד חינוך ולשימושם, או שיובאו בשביל רשות מקומית או מוסד ציבורי שקבע השר לענין זה, לשם הצבתן דרך קבע במקום ציבורי.

{{ח:סעיף|33|פטור לאבנים יקרות|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} יבואם ויצואם של יהלומים, למעט יהלומים סינתטיים, אבנים יקרות ואבנים יקרות למחצה, שאינם משובצים והם מן הסוג הפטור ממלוא המכס, וכל עסקה בהם עם עוסק שעסקו אשר במהלכו נעשית העסקה הוא אך ורק בהם – פטורים ממס.

{{ח:סעיף|34|סמכות לפטור או להחיל שיעור אפס}}
{{ח:תת|(א)}} אלה טובין ששר האוצר רשאי לפטור יבואם ממס, כולו או מקצתו:
{{ח:תתת|(1)}} טובין שיש לפטרם ממסים עקיפים או ממקצתם על פי אמנה בין־לאומית שישראל צד לה;
{{ח:תתת|(2)}} טובין שיובאו שלא לצמיתות;
{{ח:תתת|(3)}} טובין שיבואם פטור ממלוא המכס.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לפטור יבואם של טובין בידי בני־אדם המפורטים {{ח:חיצוני|חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)#תוספת|בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957}}, או מכירת טובין או מתן שירותים לבני אדם כאמור, וכן רשאי הוא להחיל על עסקאות כאמור שיעור אפס.

{{ח:סעיף|35|פטור למלכ״רים מסויימים|תיקון: [י״פ הודעות], תשל״ט־2, ק״ת תשמ״ד, תשמ״ו־2, ק״ת תשמ״ז, תשנ״ד־2, ק״ת תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מלכ״ר שסך כל השכר השנתי שהוא משלם לעובדיו אינו עולה על 160,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2009; בשנת 2024, 200,457 ש״ח; בשנת 2025, 207,323 ש״ח; בשנת 2026, 212,218 ש״ח)}} או סכום גבוה יותר שקבע שר האוצר – פטור מהמס שלפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הקרן כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק קרן המדע הדו-לאומית|בחוק קרן המדע הדו־לאומית, התשל״ז–1977}}, הקרן כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים|בחוק הקרן הדו־לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל״ח–1978}}, הקרן כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל|בחוק הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל, התש״ם–1980}}, והקרן כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי|בחוק קרן גרמניה–ישראל למחקר ולפיתוח מדעי, התשנ״ד–1994}} – פטורות מהמס שלפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.

{{ח:סעיף|35א|סמכות לפטור מי שרשום באזור|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות פטור ממס לעסקאות או לפעילות בישראל, שאינם נמשכים וקבועים, של עוסק, מוסד כספי או מלכ״ר הרשומים לפי הדין המקביל לחוק זה באזור או בשטחי עזה ויריחו.

{{ח:סעיף|35ב|סמכות לקביעת שיעור אפס לתרומות|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע שיעור אפס על מכירת טובין לגופים תורמים לרשות הפלסטינית כפי שיוגדרו בתקנות, אם הטובין מיועדים למיזמי פיתוח או למטרות הומניטריות, שאינן מסחריות, בשטחי עזה ויריחו או באזור, והם ישמשו בפועל למטרות אלה.

{{ח:סעיף|36|סמכות להתנות פטור ושיעור אפס}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתנות כל פטור והחלת שיעור אפס בתנאים שיראה.

{{ח:סעיף|37|אי תחולת פטור מכוח דין אחר}}
{{ח:ת}} הוראות כל דין הפוטר ממס עקיף לא יחולו על המס לפי חוק זה, אלא אם הכנסת קבעה אחרת בדרך החלטה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה החלטה בדבר מתן פטור ממס (י״פ תשע״ב, 5062), לפיה הכנסת החליטה להעניק פטור ממס ערך מוסף על שירותים שנותן לבנק ישראל הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק אמנת קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח|בחוק אמנת קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ניכוי מס תשומות, ניכוי אחר והחזר מס|תיקון: תשס״ב־3}}

{{ח:סעיף|38|ניכוי המס ששולם על תשומות|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ב־3, תשס״ז, תשע״ח־2, תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או בהצהרת ייבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שהצהרת הייבוא או המסמך האחר נושאים את שמו של העוסק כבעל הטובין, ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, ההצהרה או המסמך.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם אישור מסמך אחר במקום חשבונית מס ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2283.pdf|י״פ תשל״ו, 538}}) לפיו מ״מ המנהל אישר כמסמך אחר כרטיס חשבון הכולל לפחות את הפרטים המפורטים להלן, והמנוהל בידי עוסק מורשה לגבי שירותים, כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף#סעיף 6א|בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976}}, שהוא קיבל ושילם את המס בשלהם: תאריך מתן השירות, שם נותן השירות, תיאור השירות שנתן, מספר הרישום של נותן השירות, הסכום ששולם עבור השירות, סכום המס החל על אותו שירות, איזכור הדו״ח התקופתי שבו נוכה סכום המס.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם אישור מסמך אחר במקום רשימון יצוא ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2444.pdf|י״פ תשל״ח, 1973}}) לפיו המנהל אישר כמסמך אחר חשבונית של משווק מוצרי עור ופרוות לתיירים ולדיפלומטים זרים, אשר אושרה בידי משרד התעשיה, המסחר והתיירות, בצירוף דו״ח על מסירת הטובין לתיירים ולדיפלומטים זרים, מאושר על ידי רשות המכס בנמל היציאה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם אישור מסמך אחר במקום רשימון יצוא ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2444.pdf|י״פ תשל״ח, 1973}}) לפיו המנהל אישר כמסמך אחר אישור קמ״ט מטכ״ל לקישור עם ארגון האומות המאוחדות, כי הטובין נמסרו ליחידות ארגון האומות המאוחדות והוצאו מגבולות הארץ.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם אישור מסמך אחר במקום רשימון יבוא ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7092.pdf|י״פ תשע״ה, 7942}}), לפיו המנהל אישר כמסמך אחר שובר לקופה החתום בחותמת בית המכס או שובר לקופה המופק באמצעות מסוף הקשור למערכת המחשוב של המכס (טופס מ.ב. 184), הכולל מספר הוראת תשלום, שעל פיו שילם העוסק חסר במסים עקיפים, ובכלל זה מס ערך מוסף, על טובין שיובאו לצורך עסקיו, או לשימוש בעסקו, ובלבד שצוין על המסמך מספר רשימון היבוא שבו נרשמו אותם טובין או ”מספר תיק תפ״ג“ או ”מספר תיק מוביל“, לפי העניין והחסר שולם בפועל.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2880.pdf|י״פ תשמ״ג, 651}}), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר שובר לקופה (טופס מב 162 א׳) החתום בחותמת בית המכס, על פיו שולם מס על כלי רכב שיובא והמשמש לצורך עסקו של עוסק, אשר הוא ששילם את המס כאמור, למעט עוסק שקיבל על עצמו את התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20 לחוק}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר במקום חשבונית מס ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4315.pdf|י״פ תשנ״ה, 3761}}), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר מקור של טופס דיווח עסקת אקראי, טופס מע״מ 8356, כשהוא חתום בחותמת הקופה של הבנק המעידה על תשלום הסכום הנקוב בטופס.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5920.pdf|י״פ תשס״ט, 2494}}) לפיה המנהל אישר טופס אספקת דלק בפטור מבלו לכלי שיט כמסמך אחר, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) הטופס מולא ונחתם על ידי נציג של יצרן הדלק, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבלו על דלק|בחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958}} (להלן – יצרן הדלק), ונציג כלי השיט; (2) לטופס מצורף העתק מהחשבונית שהוציא יצרן הדלק בשל מכירת הדלק.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10478.pdf|י״פ תשפ״ב, 7638}}), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר תיעוד פנים שמופק ממונה אלקטרוני המותקן במונית, וזאת לעניין שירות, ובלבד שתיעוד הפנים כאמור כולל את כל הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)#סעיף 9א|שבסעיף 9א לתקנות}}, אלא שבמקום הפרטים {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)#סעיף 9|שבסעיף 9(א)(4) לתקנות}} מצויין מספר הרישום של הקונה במשרד מס ערך מוסף; לעניין זה – ”תקנות“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל״ו–1976}}; ”מונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}; ”שירות“ – שירות שמחירו עולה על המחיר הנקוב {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)#סעיף 9א|בסעיף 9א(ג)(1) לתקנות}}; ”תיעוד פנים“ – רישום של פעולה שנעשה על ידי העוסק או מי מטעמו.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר אישור מסמך אחר במקום חשבונית מס ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13411.pdf|י״פ תשפ״ה, 6536}}), לפיה המנהל אישר כמסמך אחר טופס דיווח עסקת אקראי (טופס מע״מ 8355) אשר הוגש באופן מקוון, ובתנאי ששולם הסכום הנקוב בטופס.}}
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שסכומה, בלא המס, עולה על 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מינואר 2026 ועד מאי 2026: 10,000 שקלים חדשים)}} ושאינה כוללת מספר שהקצה לה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47(א2)(2) או (א3)(1) או (א4)}} (להלן – מספר שהקצה המנהל).
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס אם התמורה שבשלה ניתנה חשבונית המס היא תשלום שהוחלט שנתינתו מהווה הפרה לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן|חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}, ובשל ההפרה כאמור הוטל עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 9|סעיף 9 לאותו חוק}}, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בגין העסקה שולם מס כדין; התקבל ערעור שהוגש לבית המשפט על החלטה להטיל עיצום כספי כאמור, יוחזר המס ששולם ביתר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}} מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שונות מהוראות סעיף קטן (א), לרבות הוראות הקובעות שלא יהא ניתן לנכות מס תשומות ששילמו נותני שירותים אשר עיקר הכנסתם ממשכורת, מגימלה או מקיצבה ושעל פי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} הטיל שר האוצר את תשלום המס בשל השירותים שהם נותנים על מקבלי השירותים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין בידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו, ובלבד שהחשבונית היא בצורה שקבע המנהל וכוללת את הפרטים שקבע, ושהניכוי ייעשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית; השר רשאי לקבוע כי תנאי נוסף לניכוי כאמור הוא אישור מאת המנהל בדבר הכנסת הטובין מהאזור ומשטחי עזה ויריחו לישראל בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 129א|סעיף 129א}}.
{{ח:תתת|(2)}} מס שנוכה כאמור בפסקה (1) יראוהו כמס תשומות הכלול בחשבונית מס לפי חוק זה, ובלבד שהעוסק המבקש ניכוי כאמור הגיש למנהל דוח תקופתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיף 67א}}, או שהגיש, יחד עם הדוח התקופתי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, דוח הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}} על רכישת נכסים או קבלת שירותים מעוסקים הרשומים בידי הרשות הפלסטינית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא)|תקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית שהוציא עוסק תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו או שהוצאו לו ופרטים שיש לכלול בתעודת משלוח שהוציא), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|39|החזר|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה מס התשומות בתקופת דו״ח פלונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}} עודף על מס הערך המוסף שהעוסק חייב בו על עסקאותיו באותה תקופה, יוחזר לו העודף תוך 30 ימים מקבלת הדו״ח, או במועד מאוחר יותר שקבע שר האוצר, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם המנהל הורה לבדוק את פנקסיו של העוסק כדי לקבוע אם הוא זכאי לעודף – יוחזר העודף תוך 90 ימים מקבלת הדו״ח;
{{ח:תתת|(2)}} אם מי שהמנהל הסמיכו לכך, או משטרת ישראל, החלו בחקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק זה בידי העוסק – יוחזר העודף תוך 180 ימים מקבלת הדו״ח;
{{ח:תתת|(3)}} אם בתוך התקופה האמורה בפסקה (2) הוגש כתב אישום נגד העוסק לגבי עבירה כאמור או נלקח מהעוסק כופר כסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 121|בסעיף 121}}, רשאי המנהל להפחית מסכום העודף, לרבות הפרשי ההצמדה והריבית המגיעים בשלו על פי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}, כל סכום שהעוסק חייב בו, והיתרה תוחזר לעוסק תוך 30 ימים מיום שניתן פסק דין סופי או מיום שנלקח כופר הכסף, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל שלא להחזיר את העודף למי שאיננו מנהל ספרים או מנהלם בסטיה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות שלפיו, וכן רשאי המנהל שלא להחזיר את העודף למי שעד למועד הגשת הדו״ח שבו כלול העודף האמור לא הגיש דו״ח שהיה חייב להגישו לפי חוק זה, כל עוד לא הגיש את הדו״ח.
{{ח:תת|(ג)}} החלטתו של המנהל לפי סעיף קטן (ב) שלא להחזיר את העודף, יראוה לענין ערר או ערעור כסירוב המנהל לקבל דו״ח ויחולו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, מועד קבלת הדו״ח או הגשתו, לפי הענין, לגבי דו״ח שלא צויינו בו נכונה כל הפרטים – המועד שבו הושלמו או תוקנו הפרטים.

{{ח:סעיף|40|מס התשומות שלפני הרישום|תיקון: תשמ״ו־2, תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} מס התשומות הכלול בחשבוניות מס בהצהרות ייבוא או במסמך אחר שאישר המנהל על פי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}} שהוצאו לעוסק לפני שנרשם על פי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, לא יהא ניתן לניכוי.

{{ח:סעיף|40א|מס תשומות של עסק בהקמה|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2, תשע״ח־2, תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, מס תשומות ששילם עוסק לפני רישומו כדין יהיה ניתן לניכוי, ובלבד שמתקיימים שני אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} הוכח להנחת דעתו של המנהל, שהתשומות נרכשו בשלבי הקמת העסק ושימשו להקמתו;
{{ח:תת|(2)}} אם סכום חשבונית המס, בלא המס, עולה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א1)}}, היא כוללת מספר שהקצה לה המנהל;
{{ח:ת}} והכול אף אם חשבונית המס, הצהרת הייבוא או מסמך אחר שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}, לא הוצאו על שם העוסק.

{{ח:סעיף|40ב|סמכות המנהל לאשר ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית שלא הוקצה לה מספר|תיקון: תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} נוכח המנהל כי התקיימו נסיבות חריגות בקשר למערכות המחשוב של רשות המסים, שבעטיין מסיבות טכנולוגיות לא התאפשרה הקצאת מספר על ידי המנהל, רשאי הוא להורות, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיפים 38(א1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40א|40א(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 43א|ו־43א}}, שיותר ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס שלא הוקצה לה מספר.

{{ח:סעיף|41|התשומות ששימשו לעסקה פטורה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס.

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43|הפחתה מחמת ביטול או שינוי}}
{{ח:ת}} בוטלה עסקה או שונו תנאיה באופן המקטין את המס לאחר שהקונה ניכה את המס עליה כמס תשומות, יפחית הקונה בסכום ההפרש את מס התשומות שבדו״ח התקופתי שלאחר מכן או ישלם את ההפרש כפי שקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|43א|ניכוי במכירת מקרקעין|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ג, תשס״ב־3, תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} במכירת מקרקעין על ידי עוסק פטור או במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי, זכאי החייב במס לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס ששולם בשל רכישת המקרקעין והשבחתם (בסעיף זה – הרכישה) אם יש בידו, בשל הרכישה האמורה, חשבונית מס, ובלבד שאם סכום חשבונית המס, בלא המס, עולה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א1)}}, היא כוללת מספר שהקצה לה המנהל, או מסמך אחר שאישר המנהל המעיד על תשלום המס כאמור, והמס לא נוכה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול במכירת מקרקעין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(א)(16)}}, אולם מלכ״ר או מוסד כספי שהוא חברה קולטת במיזוג או חברה חדשה בפיצול, לפי הענין, יהיה זכאי לנכות, בעת שימכור את המקרקעין, מהמס שהוא חייב בו את המס ששולם בשל רכישת המקרקעין בידי החברה המתמזגת או החברה המתפצלת, לפי הענין, אם יש בידו חשבונית על המס ששילמה והמס לא נוכה, ובלבד שאם סכום חשבונית המס, בלא המס, עולה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א1)}}, היא כוללת מספר שהקצה לה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} סך הניכוי מהמס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יעלה על המס שהחייב במס חייב בו בשל מכירת המקרקעין.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המס ששולם“ – סכום המס הכלול בחשבוניות המס, או במסמך האחר, לפי הענין, כשהוא מוכפל במדד שפורסם לאחרונה לפני יום מכירת המקרקעין ומחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום המס, בניכוי סכומי המס הניתנים לניכוי כפחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי כל דין אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השבחה“ – כל ההוצאות שהוציא המוכר מיום הרכישה ועד ליום המכירה לשם השבחתם של המקרקעין שאינן מותרות בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|43ב|החזר מס לתייר|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} תייר זכאי בעת יציאתו מישראל להחזר המס ששילם בעת רכישת טובין בבית עסק שאושר לענין זה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שהתייר הוכיח בעת יציאתו מישראל, להנחת דעתו של המנהל, שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יוצא מישראל עם הטובין;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו חשבונית מס שהוצאה כדין וכן מסמך אחר ובו פרטים הקשורים למכירת הטובין כפי שיקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), להחזר מס לתייר, לרבות תשלום על ידי התייר למי שהמנהל מחזיר באמצעותו את המס לתייר.
{{ח:תת|(ג)}} שר התיירות, בהתייעצות עם המנהל, רשאי לאשר בתי עסק לענין סעיף זה, לפי כללים שיקבע; אחת לשנה יפרסם שר התיירות ברשומות את רשימת בתי העסק שאושרו באותה שנה וכן את רשימת בתי העסק שאישורם לענין זה בוטל באותה שנה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה לא יראו במעבר לאזור או לשטחי עזה ויריחו, יציאה מישראל.

{{ח:סעיף|44|תקנות לענין ניכוי מס תשומות|תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ו־2, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוג מסויים של עוסקים או עסקאות, הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} נכסים ושירותים אשר מס התשומות ששולם על עסקאות בהם או על יבואם לא יהא ניתן לניכוי, או שהזכות לנכותו תוגבל כפי שקבע;
{{ח:תת|(2)}} כללים לניכוי מס התשומות כשהנכסים או השירותים שבשל יבואם או העסקה בהם שולם המס שימשו גם בעסקאות שהמס עליהן מותר בניכוי וגם בעסקאות שהמס עליהן לא ניתן לניכוי;
{{ח:תת|(3)}} הדרך שבה תוחזר יתרת מס התשומות העודפת על מס הערך המוסף, לרבות זקיפתה לזכות חשבונו של העוסק;
{{ח:תת|(4)}} כללים ותנאים לניכוי מס ששולם לפי הדין המקביל לחוק זה באזור או בשטחי עזה ויריחו.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חשבוניות}}

{{ח:סעיף|45|חובה להוציא חשבונית עסקה}}
{{ח:ת}} עוסק חייב להוציא לקונה חשבונית עסקה על כל עסקה או חלק מעסקה גם אם הם פטורים ממס.

{{ח:סעיף|46|מועד הוצאת חשבונית|תיקון: תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} חשבונית תוצא תוך ארבעה עשר יום ממועד החיוב במס.
{{ח:תת|(ב)}} היתה העסקה פטורה ממס, תוצא חשבונית במועד שבו היה צריך להוציאה לפי סעיף קטן (א) אילו היתה חייבת במס.

{{ח:סעיף|47|זכות להוציא חשבונית מס|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) או (א2), הקונה לא ידרוש חשבונית מס כאמור באותו סעיף קטן קודם לתשלום התמורה או חלקה, לפי העניין, אם המועד לחיוב במס בשל העסקה חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} עוסק מורשה המוציא חשבונית מס כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית המס (בסעיף קטן זה – המבקש), ובעסקה שסכומה, בלא המס, עולה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א1)}}, חייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה; הוראות סעיף קטן זה יחולו לעניין חשבונית מס שהוצאה בשל עסקה שהמס שחל לגביה אינו בשיעור אפס.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש יגיש את הבקשה כאמור בפסקה (1) באופן מקוון כפי שיורה המנהל; הקצה המנהל מספר לחשבונית המס, יציין המבקש את המספר על גבי חשבונית המס, לרבות בכתב יד.
{{ח:תתת|(3)}} היה למנהל יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין, רשאי הוא להחליט שלא להקצות מספר לחשבונית המס (להלן – החלטה מקדמית); החליט המנהל כאמור – ישלח למבקש את ההחלטה המקדמית באופן מיידי, בהודעה מקוונת, ויאפשר למבקש לפעול בהתאם למפורט בה; ההודעה המקוונת תכלול את אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העילה להחלטה המקדמית שלא להקצות מספר לחשבונית המס;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד שבו המבקש רשאי להביא לפני המנהל את טענותיו, אשר יהיה בתוך שני ימי עסקים מיום שליחת ההודעה המקוונת (בסעיף זה – השימוע);
{{ח:תתתת|(ג)}} אפשרות המבקש לסמן באופן מקוון את בחירתו באחת מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} המנהל ישלח הודעה מקוונת לקונה, אם הוא עוסק, שבה יוצע לקונה לקבל על עצמו את תשלום המס בשל העסקה; הודעה כאמור תכלול מספר בעבור חשבונית המס שיוציא הקונה, אם יבחר לקבל על עצמו את תשלום המס ויאשר זאת באופן מקוון;
{{ח:תתתתת|(2)}} המבקש יוציא לקונה חשבונית מס בלי שהוקצה לה מספר, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א1)}} יחולו לעניין זה.
{{ח:תתת|(4)}} עוסק מורשה רשאי לבקש מהמנהל להקצות מספר לחשבונית מס גם לאחר הוצאת החשבונית, אולם אין בכך כדי לשנות מהמועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)}}.
{{ח:תת|(א3)}} קיבל הקונה על עצמו את תשלום המס כאמור בסעיף קטן (א2)(3)(ג)(1), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקונה יוציא חשבונית מס ערוכה על שמו הוא ויציין בה את המספר שהקצה לה המנהל; הקונה ידווח על העסקה בדוח שעליו להגיש בשל עסקאותיו לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} המבקש יוציא חשבונית מס שבה תדווח העסקה כאילו היה חל עליה מס בשיעור אפס, יציין בה את המספר שהוקצה לחשבונית המס כאמור בפסקה (1) וכן כי היא הוצאה מכוח סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א4)}} על שימוע לפי סעיף קטן (א2)(3)(ב) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עד קיומו של השימוע המבקש לא יקבל מספר לאותה חשבונית מס, אלא אם כן החליט המנהל להקצות מספר לחשבונית;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי לקיים את השימוע באמצעות היוועדות חזותית; לעניין פסקה זו, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
{{ח:תתת|(3)}} בחר המבקש שלא להתייצב לשימוע, יראו את ההחלטה המקדמית כהחלטה שלא להקצות מספר כאמור בפסקה (4) רישה;
{{ח:תתת|(4)}} החליט המנהל לאחר קיום השימוע כי הוצאה של חשבונית המס בנסיבות העניין תהיה שלא כדין – לא יקצה לה מספר; המנהל יחליט בבקשה בתוך יום עסקים אחד מתום השימוע; לא החליט המנהל בבקשה בתוך פרק הזמן כאמור, יראו את הבקשה להקצאת מספר כאילו התקבלה והמנהל יקצה לחשבונית המס מספר;
{{ח:תתת|(5)}} על ההחלטה שלא להקצות לחשבונית המס מספר לפי פסקה (4) רשאי העוסק להשיג לפני המנהל בתוך שלושים ימים לאחר קיום השימוע או במועד מאוחר יותר שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים; על השגה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המנהל יחליט בהשגה בתוך 21 ימי עסקים מיום הגשתה; לא החליט המנהל בהשגה בתוך התקופה האמורה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה על החלטת המנהל בהשגה ועל נימוקיה, תומצא למבקש;
{{ח:תתתת|(ג)}} מי שקיבל את ההחלטה לאחר קיום השימוע, לא יחליט בהשגה עליה;
{{ח:תתת|(6)}} על החלטת המנהל בהשגה לפי פסקה (5) רשאי העוסק לערער לפני בית המשפט המחוזי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83(ב) ו־(ג)}} יחולו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חשבונית מס תכלול פרטים שקבע המנהל, ובלבד שיפורטו בה המס בנפרד וכן מספר הרישום של הקונה; אך רשאי המנהל להתיר, דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, ציון המלים ”כולל מס“ במקום פירוט המס בנפרד ואי־ציון מספר הרישום של הקונה.
{{ח:תתת|(2)}} חשבונית מס שיוציא עוסק מורשה לעוסק, למוסד כספי או למלכ״ר הרשומים בידי הרשות הפלסטינית תהיה בצורה שקבע המנהל, תכלול פרטים שקבע ותוגש באופן מקוון.
{{ח:תת|(ג)}} היתה חשבונית המס נוגעת גם לעסקאות החייבות במס וגם לעסקאות הפטורות ממס, או נוגעת לעסקאות החייבות במס ולעסקאות החייבות בשיעור אפס, יצויינו בחשבונית פרטי החשבון לגבי כל סוג בנפרד.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|47א|חובת עוסק בעת רכישה|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ג, תשס״ט־2, ק״ת תשע״ב, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} קונה שהוא חייב במס, שרכש נכסים או שירותים לצורך עסקו או לשימוש בעסקו או לצורך פעילותו, חייב לנהוג כלהלן:
{{ח:תת|(א)}} עלה ערך הנכסים או השירותים על 249 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2013; החל מיולי 2026, 362 ש״ח)}} אך לא הגיע ל־20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2013; החל מיולי 2026, 29,112 ש״ח)}}, ידרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס או ישלם בהעברה בנקאית, בכרטיס אשראי או בשיק שהוא חתום עליו כמושך ונאמר בו כי התשלום הוא למוכר בלבד;
{{ח:תת|(ב)}} היה ערך הנכסים או השירותים 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2013; החל מיולי 2026, 29,112 ש״ח)}} או יותר, חייב הוא לדרוש ממוכר שהוא עוסק מורשה חשבונית מס ולא ישלם בשטרי כסף, ואם שילם בשיק מוסב יוסיף על גב השיק את שמו, חתימתו ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף.
{{ח:תת|(ג)}} הטוען שקיים תנאי סעיף זה – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|48|רישום בחסר או ביתר}}
{{ח:ת}} הוצאה חשבונית שנרשמו בה ביתר או בחסר מחיר העסקה, או החלק ממנו המגיע אותה שעה, או מס הערך המוסף, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נרשמו ביתר – ישולם המס על־פי המחיר הרשום או המס הרשום, הכל לפי הגבוה, כל עוד לא תוקנה החשבונית בדרך שקבע שר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} נרשמו בחסר – יוציא העוסק חשבונית משלימה.

{{ח:סעיף|49|עסקה שלא יצאה לפועל או בוטלה}}
{{ח:ת}} הוצאה חשבונית לגבי עסקה החייבת במס והעסקה או מקצתה לא יצאה לפועל או נתבטלה או חלה טעות בחשבונית – ישולם המס לפי החשבונית כל עוד לא בוטלה או תוקנה כפי שקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|50|הוצאת חשבונית מס שלא כדין|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שאינו רשאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}} להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לענין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצויין בחשבונית או המשתמע ממנה.
{{ח:תת|(א1)}} עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, רשאי המנהל להטיל עליו כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה, אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} על דרישה לשלם כפל מס לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי; הגשת הערעור תעכב את תשלום כפל המס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|51|תקנות לענין חשבוניות}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע לסוגי עוסקים או עסקאות הוראות משלימות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, ובין השאר –
{{ח:תת|(1)}} צורת החשבונית, הפרטים שיירשמו בה ועשיית העתקים ממנה;
{{ח:תת|(2)}} הוראות בדבר שמירת החשבונית והעתקיה;
{{ח:תת|(3)}} פטורים לעוסקים, לסוג עוסקים או לסוג עסקאות מחובת הוצאת חשבונית, והתנאתם בניהול רישומים או בהוצאת מסמכים במקום חשבונית.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: רישום}}

{{ח:סעיף|52|חובת רישום|תיקון: תשנ״ה, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק, מלכ״ר ומוסד כספי חייבים ברישום, במועד ובדרך שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כעוסק ומשנרשם דינו לכל דבר וענין כדין עוסק.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי שלא לרשום עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, אם יש לו יסוד סביר לחשוש שהוא יעסוק בפעולות בלתי חוקיות.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדרוש ערובות להנחת דעתו מאדם המבקש להירשם כעוסק, כמלכ״ר או כמוסד כספי, לפי הענין, כתנאי לרישומו כאמור, אם הורשע אותו אדם בחמש השנים שלפני המועד שבו הגיש בקשה לרישום לפי סעיף זה בפסק דין חלוט בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117(א)(3), (5) או (6)}}, ולא שילם את חוב המס נושא כתב האישום, או שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(ב)}}; לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – לרבות חבר בני אדם שמנהל פעיל בו, בעל מניה מהותי בו או שותף בו, הורשע בעבירה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניה מהותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף|53|תעודת עסק מורשה ואישור רישום|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק, שאינו עוסק פטור, יקבל עם רישומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} תעודת עוסק מורשה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שאינו עוסק מורשה יקבל עם רישומו אישור על רישומו ועל סיווגו.

{{ח:סעיף|54|רישום בידי המנהל}}
{{ח:ת}} מי שחייב ברישום ולא נרשם, רשאי המנהל לרשמו רישום ארעי; אין ברישום זה כדי לפטור מן החובה להירשם על פי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}.

{{ח:סעיף|55|רישום מספר עסקים של עוסק}}
{{ח:ת}} אדם שיש לו כמה עסקים או שבעסקו כמה יחידות עסק, יירשם כעוסק אחד לגבי כולם, אולם רשאי הוא להירשם בנפרד לגבי כל עסק או יחידה שבעסקו; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לרישום כאמור.

{{ח:סעיף|56|רישום מספר עוסקים כאחד|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} עוסקים שהם אזרחים ישראליים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א(ב)}}, שמקום עסקם הקבוע והמתמשך הוא בישראל, שביקשו להירשם כאחד, רשאי המנהל לרשום אותם כך, ומשנרשמו יראו אותם לענין חוק זה כשותפים; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לרישום עוסקים כאחד.

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58|רישום מסוג שונה}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, לפי בקשת מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס או ביזמת עצמו, לרשום אותו כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו או פעילויותיו והן למקצתם, אם ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר.

{{ח:סעיף|59|רישום עוסק מורשה כעוסק פטור|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק מורשה שמחזור העסקאות שלו ירד ועמד שנתיים רצופות למטה מן הסכום המחייב רישום כעוסק מורשה, ירשום אותו המנהל מיזמתו או לפי בקשת העוסק, כעוסק פטור; הוראה זו לא תחול על מי שנקבע לגביו שיהיה עוסק מורשה אף אם מחזור העסקאות שלו נמוך מהסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק מורשה שמחזור העסקאות שלו בשנה הראשונה לפעילותו נמוך מהסכום המחייב רישום כעוסק מורשה, רשאי המנהל, מיזמתו, לרשום אותו כעוסק פטור.

{{ח:סעיף|60|תושב חוץ שיש לו עסקים או פעילות בישראל|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} חייב במס שהוא תושב חוץ, שיש לו עסקים או פעילות בישראל, ימנה תוך שלושים יום לאחר שהחל לעסוק או לפעול בארץ נציג שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל, יודיע על כך למנהל ויצרף הסכמתו של הנציג בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} נציג שנתמנה לפי סעיף זה דינו לענין חוק זה כדין החייב במס.
{{ח:תת|(ג)}} הפסיק נציג לייצג את החייב במס, יתנו החייב במס או הנציג למנהל הודעה על כך בכתב לא יאוחר מארבעה עשר יום לאחר הפסקת הייצוג; החייב במס ימנה תוך אותה תקופה, בדרך האמורה בסעיף קטן (א), נציג חדש ויצרף להודעה את שמו של הנציג החדש וכתב הסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} כל עוד לא הודיע הנציג למנהל שחדל לייצג, יוסיפו לחול עליו החובות על פי סעיף קטן (ב), ואם מסר הודעה מראש על הפסקת הייצוג יחולו עליו החובות כאמור עד למועד הפסקת הייצוג.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”תושב חוץ“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד – יחיד השוהה בישראל על פי אשרה או רישיון לישיבה שאינה ישיבת קבע, כפי שיורה המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חבר בני אדם – אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד שהשליטה בו וניהולו מופעלים מחוץ לישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} חברה הרשומה בישראל כחברת חוץ; לענין זה, ”חברת חוץ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף|60א|אי רישום תושב האזור או תושב שטחי עזה ויריחו|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי שלא לרשום עוסק, מלכ״ר או מוסד כספי, שהוא תושב האזור או תושב שטחי עזה ויריחו ואינו אזרח ישראלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1א|בסעיף 1א(ב)}}, או שהוא רשום לפי הדין המקביל לחוק זה באזור או בשטחי עזה ויריחו, והכל אם אין לו בישראל עסק קבוע ומתמשך או פעילות קבועה ומתמשכת.

{{ח:סעיף|61|שינוי ברישום או ביטולו|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל שפלוני רשום אף על פי שאיננו נמנה עם החייבים ברישום, או שרישומו כנמנה עם סוג מסויים של חייבי רישום אינו כדין, רשאי הוא לבטל או לתקן את הרישום.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות המנהל הואצלה לממונה אזורי באגף המכס ומע״מ (י״פ תשס״ט, 1172).}}
{{ח:תת|(ב)}} רישום על פי בקשתו של פלוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}} או רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}} ניתן לביטול או לשינוי, אם ראה המנהל שהנסיבות מצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} לא מינה החייב במס נציג לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}} או לא מסר הודעה על מינוי נציג חדש בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|אותו סעיף}} – רשאי המנהל לבטל את רישומו של החייב במס.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדרוש מאדם הרשום לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}} {{ח:פנימי|סעיף 58|או 58}}, שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(ב)}}, ערובות להנחת דעתו להבטחת תשלום המס שבו יחויב אותו אדם לאחר הדרישה להמצאת הערובות; לא המציא האדם ערובות כאמור, רשאי המנהל לבטל את רישומו; לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52(ד)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניה מהותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף|62|מתן הזדמנות להשמיע טענות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:ת}} ביקש המנהל לפעול לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 77ב|77ב(א) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 106ב|או 106ב(א)}} שלא על פי בקשת הנוגע בדבר, יתן לו הזדמנות להביא לפניו טענותיו.

{{ח:סעיף|63|תחילת תוקף}}
{{ח:ת}} ביטול או שינוי על פי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} וכן סיווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}}, תקפם כעבור שלושים יום לאחר החודש שבו ניתנה ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, או במועד אחר שקבע המנהל.

{{ח:סעיף|64|ערעור על פעולות המנהל|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} פעל המנהל על פי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיפים 52(ב) עד (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 59|59}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}} {{ח:פנימי|סעיף 106ב|או 106ב(א)}} יודיע על כך לנוגע בדבר, והרואה עצמו נפגע רשאי, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו ההודעה, לערער לפני בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} נתבקש המנהל לפעול על פי הסעיפים הנזכרים בסעיף קטן (א) ולא השיב לבקשה תוך 90 יום, יראוהו לענין סעיף קטן (א) כאילו דחה את הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} הגשת ערעור תעכב את ביצועה של החלטת המנהל, זולת אם החליט בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|65|תקנות בדבר רישום|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות משלימות לביצוע {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} ובין השאר בדבר חובותיו של אדם שרישומו בוטל או שונה והדרכים לניכוי מס תשומות שטרם ניכה וכן הוראות בדבר פטור מחובת רישום לסוגי עוסקים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (רישום)|תקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: פנקסים ודו״חות}}

{{ח:סעיף|66|ניהול פנקסים ורשומות}}
{{ח:ת}} חייב במס ינהל פנקסים ורשומות בצורה ובדרך שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי עוסקים או חייבי מס.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים)|תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), תשל״ט–1979}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב)|תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|67|דו״ח תקופתי|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ח־2, תשס״ה־4, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ה־6, [י״פ הודעות], תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב במס יגיש למנהל, בדרך שקבע שר האוצר, דו״ח לכל תקופה שקבע שר האוצר כתקופת דו״ח לחייבי מס דרך כלל או לסוגים (להלן – דו״ח תקופתי), ובלבד שמוסד כספי יגיש דו״חות נפרדים לגבי השכר ששילם ולגבי הריווח שהפיק, ותקופת הדו״ח לגבי הריווח תהיה שנת מס.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין קביעת תקופת הדיווח, תקופת הדיווח לגבי עוסק אשר מחזור עסקאותיו אינו עולה על 1,500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם ליולי 2015; החל מספטמבר 2025, 1,775,000 ש״ח)}} תהיה חודשיים, אלא אם כן קבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א) תקופת דיווח ארוכה יותר לגבי עוסק שהתקיים בו האמור בסעיף קטן זה או אם התיר המנהל, לבקשת עוסק כאמור, ובתנאים שיורה, להגיש דוח לתקופה קצרה יותר שקבע שר האוצר, לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} הוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א) לעניין תקופת הדיווח יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} דו״ח תקופתי יוגש תוך חמישה עשר יום לאחר תקופת הדו״ח שבו, אף אם לא היו באותה תקופה עסקים או פעילות המחייבים בתשלום מס, זולת אם נפסקו כליל העסקים או הפעילות והחייב במס הודיע על כך למנהל בדרך שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ב1)}} המועד האחרון להגשת דו״ח תקופתי יידחה אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לפטור זמנית חייב במס מהגשת דו״ח לתקופה ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לפטור מחובת הגשת דו״ח תקופתי סוגי עוסקים שכל עסקם בעסקאות פטורות ממס או בעסקאות החייבות במס בשיעור אפס.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות שיראו אותן כפעולות החייבות בדיווח; פעולות שנקבעו כאמור יפורטו בדוח התקופתי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ&amp;quot;רים)|תקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ״רים), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח)|תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח), התשס״ז–2006}}.}}

{{ח:סעיף|67א|דוח תקופתי לעוסק החייב בדיווח מפורט|תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־6, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, עוסק החייב בדיווח מפורט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69א|בסעיף 69א(ז)}} יגיש למנהל דוח תקופתי לכל תקופה בת חודש שתחילתה אחד בחודש.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שחוק זה הוחל לגביו לראשונה שלא באחד בחודש פלוני, תהא תקופת הדיווח הראשונה שלו לפי סעיף זה, התקופה שתחילתה ביום שבו הוחל לגביו החוק וסיומה בתום אותו חודש.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} דוח תקופתי יוגש בתוך 23 ימים לאחר תקופת הדוח שבו, אף אם לא היו באותה תקופה עסקים המחייבים בתשלום מס, זולת אם נפסקו כליל העסקים והעוסק הודיע על כך למנהל בדרך שקבע שר האוצר.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ה)}} המועד האחרון להגשת דוח תקופתי יידחה אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לעניין זה, ”ימי מנוחה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(ב1)}}.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לפטור זמנית חייב במס מהגשת דוח לתקופה ובתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי לפטור מחובת הגשת דוח תקופתי סוגי עוסקים שכל עסקם בעסקאות פטורות ממס או בעסקאות החייבות במס בשיעור אפס.
{{ח:תת|(ח)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות שיראו אותן כפעולות החייבות בדיווח; פעולות שנקבעו כאמור יפורטו בדוח התקופתי.

{{ח:סעיף|67ב|הגשה באופן מקוון|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגשה באופן מקוון“ – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 72א|בסעיף 72א}}, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים נוספים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה, כולם או חלקם, יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה באופן מקוון אך בחר בכך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי חייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הזיהוי לצורך ההגשה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן ההגשה;
{{ח:תתת|(3)}} הארכת מועד ההגשה;
{{ח:תתת|(4)}} הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית}}, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.
{{ח:תת|(ו)}} דוח, מסמך או טופס שהיתה חובה להגישם באופן מקוון ולא הוגשו בדרך זו, יראו אותם כאילו לא הוגשו.

{{ח:סעיף|67ג|דיווח בגין חוות דעת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת“ – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;
{{ח:תתתת|(2)}} היא תכנון מדף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרון מס“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או הימנעות ממס;
{{ח:תתתת|(2)}} החזר של מס;
{{ח:תתתת|(3)}} דחייה של מועד תשלום המס;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר טרחה“ – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מדף“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בפסקאות (1) או (2) בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתתת|(2)}} חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:
{{ח:תתתת|(א)}} עצם קבלת חוות הדעת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;
{{ח:תתתת|(ג)}} סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.
{{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש באופן מקוון ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67ב|סעיף 67ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –
{{ח:תתת|(1)}} בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה ”תכנון מדף“ שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכי השומה, ההשגה או הערעור, ולגבי אותה תקופת דיווח בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה ”תכנון מדף“, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|67ד|נקיטת עמדה חייבת בדיווח|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרון מס“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 67ג|בסעיף 67ג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדה חייבת בדיווח“ – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס החולפת;
{{ח:תתתת|(2)}} יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה ”עמדה חייבת בדיווח“ תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון בישראל וללשכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}}, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.
{{ח:תתת|(2)}} עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת.
{{ח:תתת|(3)|(א)}} מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו־2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור; על דיווח לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(ג)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ״ר, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|68|דו״ח ארעי|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב במס שאינו יודע את הנתונים שעליו לפרט בדו״ח, רשאי להגיש במקומו דו״ח ארעי, שבו יפרט במשוער את הנתונים שאינם ידועים לו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוגש דו״ח ארעי אם תוך השנה שקדמה לתחילת תקופתו הוגשו כבר לפחות שני דו״חות ארעיים, אולם רשאי המנהל לאשר לסוגי עוסקים או לעוסק פלוני הגשת דו״חות ארעיים דרך כלל או לגבי תקופות דיווח מסויימות, ורשאי הוא לקבוע את המועד או המועדים שבהם יוגשו ולהתנות את אישורו בתנאים.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש דו״ח ארעי, יוגש הדו״ח התקופתי תוך שלושים יום לאחריו.

{{ח:סעיף|69|פרטי דו״ח של עוסק|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בדו״ח תקופתי של עוסק ייכללו סך כל העסקאות שהמועד להוצאת חשבוניות עליהן חל בתקופת הדו״ח, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וכן סך כל העסקאות שעליהן הוצאו חשבוניות מס אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, ובלבד שלא נכללו בדו״ח תקופתי קודם.
{{ח:תת|(ב)}} היו לעוסק עסקאות החייבות במס ועסקאות החייבות בשיעור אפס או פטורות – יפרט בנפרד את סך כל העסקאות מכל סוג ואת המס החל עליהן.
{{ח:תת|(ג)}} בדו״ח התקופתי יצויינו בנפרד סך כל רכישותיו של העוסק, לרבות היבוא, וסך כל השירותים שקיבל, סכום מס התשומות הניתן לניכוי שבמסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}} שהוצאו לו כדין לפני תום תקופת הדו״ח, וכל פרט אחר שקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|69א|פרטי דוח תקופתי לעוסק החייב בדיווח מפורט|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה־6, תשע״ח־2, תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69}}, בדוח תקופתי של עוסק החייב בדיווח מפורט כאמור בסעיף קטן (ז), יפורטו כל אלה, ובלבד שלא נכללו בדוח תקופתי קודם:
{{ח:תתת|(1)}} כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח, אף אם העוסק הופטר מהוצאתן וסכומן הכולל;
{{ח:תתת|(2)}} כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, וסכומן הכולל;
{{ח:תתת|(3)}} סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} חל בתקופת הדוח, אף אם העוסק הופטר מהוצאתן, וסכום המס הכולל הנובע מהן;
{{ח:תתת|(4)}} כל הצהרות הייצוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א)(1)}} הנושאים את שמו של העוסק, שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} כל חשבוניות המס, הצהרות הייבוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}, שהעוסק דורש בדוח לנכות על פיהם מס תשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|הסעיף האמור}}, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי כל חשבונית מס ומסמך אחר שאישר המנהל, יפורטו בדוח התקופתי מספרם הסידורי, הסמל שלהם לפי הסימן שקבע להם המנהל, תאריכם, סכומם, וסכום המס הנובע מהם, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל חשבונית מס הכוללת מספר שהקצה לה המנהל – יצוין המספר, ולגבי כל הצהרת ייבוא והצהרת ייצוא כאמור בסעיף קטן (א) – יפורט מספרן הסידורי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א)(1) ו־(2) ו־(ב), עוסק יהיה פטור מפירוט חשבוניות המס שסכום כל אחת מהן בלא המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח; המנהל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור עוסק מפירוט החשבוניות האמורות בסעיף קטן (א), או מפירוט המסמכים האחרים שאישר המנהל האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה או בשל סכומו של כל אחד מהמסמכים האחרים, לפי העניין, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות או של המסמכים האחרים האמורים, לפי העניין, יפורט בדוח; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, והכל כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ה)}} היו לעוסק עסקאות החייבות במס ועסקאות החייבות בשיעור אפס או פטורות, יפרט בנפרד את כל העסקאות מכל סוג, את המס החל עליהן ואת סכומן הכולל.
{{ח:תת|(ו)}} בדוח תקופתי יצוינו בנפרד סך כל רכישותיו של העוסק, לרבות הייבוא, וסך כל השירותים שקיבל, סכום מס התשומות הניתן לניכוי שבמסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}} שהוצאו לו כדין לפני תום תקופת הדוח, וכל פרט אחר שקבע שר האוצר.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה יחולו על עוסק שמתקיים לגביו אחד מאלה (בחוק זה – עוסק החייב בדיווח מפורט):
{{ח:תתת|(1)}} מחזור עסקאותיו עולה על 500,000 שקלים חדשים או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130|סעיף 130 לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} המנהל התיר לעוסק, לבקשתו, להגיש דוח לפי סעיף זה, בתנאים ובתיאומים שיורה המנהל.
{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|70|דו״חות של מלכ״ר ומוסד כספי|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בדו״ח תקופתי של מלכ״ר ייכלל סך כל השכר ששילם בתקופת הדו״ח, ובדו״חות התקופתיים של מוסד כספי ייכללו, באחד – סך כל השכר ששילם, ובשני – סך כל הרווחים שהפיק.
{{ח:תת|(ב)}} מלכ״ר שמחזורו בשנה הקובעת עולה על 20 מיליון שקלים חדשים ומוסד כספי שמחזורו בשנה הקובעת עולה על 4 מיליון שקלים חדשים שהוצאה להם בתקופת הדוח התקופתי חשבונית מס בשל רכישת נכס או קבלת שירות מעוסק, יגישו, במועד הגשת הדוח התקופתי, דוח מיוחד על כך; בדוח כאמור יפורטו מספרה הסידורי של החשבונית, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור“ – כהגדרתו בהוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130|סעיף 130(א)(4) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה קובעת“ – שנת המס הקודמת לשנת המס שחלפה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לפטור סוגי מלכ״רים או מוסדות כספיים כאמור בסעיף קטן (ב) מהגשת דוח מיוחד כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לפטור כאמור מלכ״ר מסוים או מוסד כספי מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|71|דו״ח משלים|תיקון: תשס״ט־2}}
{{ח:ת}} נשמטו מדו״ח תקופתי נתונים שהיו צריכים להיכלל בו, רשאי המנהל להתיר לחייב במס להגיש דוח משלים; התיר המנהל כאמור, לא יצורפו נתוני הדוח המשלים, לדוח אחר.

{{ח:סעיף|71א|דוח מסכם לעוסקים שנרשמו כאחד|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל אחד מהעוסקים שנרשמו כאחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, יגיש דוח שנתי מסכם על סך כל עסקאותיו, לרבות עסקאות שעשה עם העוסקים שנרשמו עמו כאחד וכן על סך כל רכישותיו וכל השירותים שקיבל, לרבות מהעוסקים שנרשמו עמו כאחד, והכל בתוך 90 ימים מתום שנת המס שלגביה מוגש הדוח.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שנרשמו כאחד כאמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח שנתי מסכם או מפירוט העסקאות שעשו עם העוסקים שנרשמו עמם כאחד, וכן רשאי הוא לפטור עוסק מסוים שנרשם עם עוסקים אחרים כאחד, דרך כלל או במקרה מיוחד, מהגשת דוח או מפירוט כאמור, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|72|דרישת פרטים נוספים, דו״חות נוספים ואישור רואה חשבון}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לדרוש, דרך כלל או במיוחד או לסוגים, הגשת דו״חות נוספים על הדו״חות התקופתיים, הכל לתקופות ובמועדים שקבע, והגשת דו״ח שנתי מסכם ודו״ח על המלאי.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש מעוסק מורשה שהוא חבר־בני־אדם, דרך כלל או במיוחד או לסוגים, הגשת מאזנים וחשבונות התאמה לצרכי המס; כן רשאי הוא לדרוש מחבר־בני־אדם כאמור כי דו״ח שנתי מסכם, דו״ח תקופתי שבו נדרש החזר מס על פי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} ודו״ח מסוג אחר שקבע שר האוצר יהיו מאושרים ומתואמים לצרכי מס בידי רואה חשבון.
{{ח:תת|(ג)}} בחבר־בני־אדם שהוא אגודה שיתופית המסונפת לברית פיקוח רשאי לבוא במקום רואה חשבון, כאמור בסעיף קטן (ב), פקיד ברית הפיקוח שנרשם כדין אצל רשם האגודות השיתופיות.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לדרוש ממי שאישר דו״ח על פי סעיפים קטנים (ב) או (ג) למסור לו ידיעות על הקף הבקורת שנערכה ועל ממצאיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (דרישת דו&amp;quot;חות נוספים)|צו מס ערך מוסף (דרישת דו״חות נוספים), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|72א|הגשת דוחות באופן מקוון|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דוחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67א|סעיפים 67א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}} {{ח:פנימי|סעיף 71א|ו־71א}}, יוגשו באופן מקוון, בהתאם להוראות שקבע המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ב|סעיף 67ב(ד)}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 67ב|סעיף 67ב}} יחולו.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש כי דוחות נוספים שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, יוגשו באופן מקוון כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|73|דחיית המועד להגשת הדו״ח}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לדחות את מועדי הגשתם של דו״חות, דרך כלל או במיוחד או לסוגים, ובלבד שדחיה לחייב במס פלוני תיעשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו; נדחה המועד להגשת דו״ח תקופתי, רשאי החייב במס להגיש דו״ח ארעי {{ח:פנימי|סעיף 68|וסעיף 68}} יחול בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|74|סירוב לקבל דו״ח|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניהל חייב במס, בתקופה פלונית, פנקסי חשבונות, או שניהלם בסטיה מהוראות חוק זה או התקנות שלפיו, שהיתה מהותית לענין קביעת מחזור העסקאות או המס, או שהמסמכים שעליהם מבוססים הפנקסים לא נשמרו בהתאם להוראות, רשאי המנהל לסרב לקבל כל דו״ח המתייחס לשנת המס שבה כלולה תקופת הדיווח שביחס אליה נתגלו הליקויים האמורים; סירב המנהל לקבל דו״ח, יראו את החייב, לענין {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}, כאילו לא הגיש דו״ח.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יודיע לחייב במס על הסירוב ויפרט את נימוקיו לסירוב.
{{ח:תת|(ג)}} החייב במס רשאי לערער על הסירוב לפני בית המשפט המחוזי או לערור עליו לפני ועדה לקבילות פנקסים שהוקמה על פי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}} (להלן – הועדה לקבילות פנקסים), תוך חמישה עשר יום מקבלת ההודעה לפי סעיף קטן (ב), ואולם על סירוב מנימוקים המנויים בסעיף קטן (א) שענינם הוצאת חשבונית מס שלא כדין, או ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, רשאי החייב במס לערער רק לפני בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש ערעור או ערר, ינהג המנהל בדו״ח כאילו הוגש כדין כל עוד לא החליטו בית המשפט או הועדה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} הגשת ערעור או ערר לפי סעיף זה אינה באה במקום הגשת השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}; נדחו הערעור או הערר, יראו את פנקסי החשבונות כבלתי קבילים לענין הערעור על השומה.
{{ח:תת|(ו)}} חייב במס שלא הגיש ערעור או ערר לפי סעיף זה, רשאי לערער על הסירוב יחד עם הערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}.

{{ח:סעיף|75|שמירת פנקסים ומסמכים}}
{{ח:ת}} פנקסי חשבונות של חייב במס שיש לנהלם על פי חוק זה, המסמכים שעליהם הם מבוססים וחשבוניות הקניה שלו, יישמרו אצלו שבע שנים, או תקופה קצרה מזו שנקבעה דרך כלל או לסוגים, מיום הרישום האחרון בפנקס או מיום שהוצאה חשבונית הקניה, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|75א|מאגר מידע|תיקון: תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} מידע המפורט בדוח תקופתי של עוסק החייב בדיווח מפורט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69א|בסעיף 69א(ז)}}, בדוח ארעי לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} של עוסק כאמור ובדוח משלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} של עוסק כאמור, וכן בדוח המיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ב)}}, או בדוח שנתי מסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 71א|סעיף 71א}}, יישמר כמאגר מידע, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים ממועד הגשת הדוח האמור, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה המנהל, בתוך התקופה הנקובה באותו סעיף קטן, לבדוק את פנקסיו של החייב במס או שהחלה חקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק זה בידי החייב במס, יישמר המידע שפורט בדוח התקופתי, בדוח הארעי, בדוח המיוחד, בדוח המשלים או בדוח השנתי המסכם, לפי העניין, שהגיש החייב במס, והנוגע לבדיקה או לחקירה, לפי העניין, עד לסיום ההליכים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע שנשמר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יימחק בתום התקופה האמורה באותם סעיפים קטנים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה מבין עובדי רשות המסים בישראל, רשאי, לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות שימוש במידע שנשמר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד ששימוש כאמור נדרש לצורך עריכת ביקורת, לצורך שומה, לצורך גבייה או לצורך חקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק זה בידי החייב במס, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}}.

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: קביעה, שומה, השגה וערעור}}

{{ח:סעיף|76|קביעת מס}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש חייב במס דו״ח תקופתי, ייקבע המס שעליו לשלם בהתחשב בהקף עסקאותיו או פעילותו, ובאין נתונים – לפי המשוער (להלן – קביעת מס).
{{ח:תת|(ב)}} על קביעת מס אין להשיג או לערער, והיא תתבטל מאליה אם יוגש הדו״ח התקופתי; אולם לגבי מי שטוען כי אינו בגדר החייבים במס, יראו את הקביעה, לענין השגה וערעור, כשומה.

{{ח:סעיף|77|שומה לפי מיטב השפיטה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הגיש חייב במס דו״ח תקופתי ולדעת המנהל הדו״ח איננו מלא או איננו נכון או שאיננו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות כפי שנקבע, רשאי המנהל לשום לפי מיטב שפיטתו את המס המגיע או את מס התשומות של החייב במס (להלן – שומה).
{{ח:תת|(ב)}} השומה תהיה בתוך חמש שנים לאחר הגשת הדו״ח, ואם הורשע החייב במס, או כופרה עבירתו, בשל מסירת ידיעות כוזבות בדו״ח האמור או בשל מעשה אחר שיש בו כוונה להתחמק מתשלום מס המגיע לתקופת הדו״ח האמור – תוך עשר שנים לאחר הגשת הדו״ח.
{{ח:תת|(ג)}} הודעת השומה תפרט את נימוקי השומה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש חייב במס דוח תקופתי ומצא המנהל כי נכון לערוך שומה לגבי נושא אחד או כמה נושאים שנכללו או שהיה צריך לכלול בדוח התקופתי שהוגש, רשאי הוא לשום לפי מיטב שפיטתו, בשומה חלקית, את המס המגיע או את מס התשומות של החייב במס, הנוגעים לאותו נושא או נושאים (בסעיף קטן זה – שומה חלקית), ובלבד שבאותו מועד לא קבע לו המנהל שומה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שומה חלקית ניתן לקבוע פעם אחת בלבד לגבי אותה שנת מס.
{{ח:תתתת|(ב)}} לא תיקבע שומה חלקית, לחייב במס, יותר משלוש פעמים במהלך חמש שנות מס.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל יודיע לחייב במס בכתב על הנושא או הנושאים שבכוונתו לבחון בטרם יחליט אם לקבוע שומה חלקית לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} שומה חלקית יכול שתיעשה בהתאם להסכם עם החייב במס.
{{ח:תתת|(5)}} דין שומה חלקית כדין שומה לכל דבר ועניין, ואולם אין בשומה חלקית כדי לפגוע בסמכויות המנהל או בזכויות החייב במס לעניין שומת יתרת המס המגיע או מס התשומות של החייב במס, בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(6)}} נקבעו לגבי אותה תקופת דוח שומה חלקית ושומה לפי סעיף קטן (א), לרבות שומה שנקבעה בהסכם או בפסק דין, יקבע המנהל את השלכותיהן זו על זו ויערוך את התיאומים הנדרשים.

{{ח:סעיף|77א|אי רישום תקבולים ואי ניהול קופה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק הרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי, או בתעוד אחר שהוא חייב לנהל על פי הוראות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}}, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס, זולת אם שוכנע המנהל כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק הרושם הנפקת טובין בתעודת משלוח, בחשבונית או בתעוד אחר שהוא חייב לנהל על פי הוראות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}}, ולא רשם בהם הנפקת טובין שהיה חייב לרשמה על פי אותן הוראות, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס, זולת אם שוכנע המנהל כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שפעמיים או יותר בשנת מס אחת או בשנים עשר חדשים רצופים בשתי שנות מס, לא רשם תקבול או הנפקת טובין שהוא חייב לרשמם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ומהן פעם אחת לפחות לאחר שהזהירו המנהל בכתב, חזקה שפנקסיו אינם קבילים גם בשתי שנות המס שקדמו לשנה שבה לא רשם פעמיים תקבול או הנפקה כאמור, או גם בשנת המס שקדמה לשנה הראשונה שבתוך שנים עשר החדשים שבהם לא רשם פעמיים תקבול או הנפקה כאמור, לפי הענין, אף אם דו&quot;חותיו נתקבלו והשומות נערכו לפיהם, זולת אם שוכנע המנהל כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת המנהל לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ניתן לערער על פי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} כאילו היתה החלטה בהשגה, תוך 60 ימים מיום שנמסרה ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} עוסק החייב בניהול סרט קופה רושמת על פי חוק זה או תקנות שלפיו ולא ניהלו, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים.

{{ח:סעיף|77ב|הוצאה של חשבונית מס שלא כדין וניכוי מס תשומות שלא כדין|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק שהוציא חשבונית מס שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים באותה שנת מס, אלא אם כן הוכיח בעת הבאת טענותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, להנחת דעתו של המנהל, כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת המנהל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ניתן לערער לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}} כאילו היתה החלטה בהשגה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה ההודעה על ההחלטה.

{{ח:סעיף|78|קביעה ושומה למספר תקופות}}
{{ח:ת}} קביעת מס או שומה ניתן לעשות גם לכמה תקופות דו״ח, אף אם אינן רצופות.

{{ח:סעיף|79|תיקון שומה וקביעת מס}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המנהל שקביעת מס או שומה אינן נכונות רשאי הוא, ביזמתו או לבקשת הנישום, לתקנן תוך חמש שנים מיום שנעשו.
{{ח:תת|(ב)}} לא תתוקן קביעה או שומה כאמור בסעיף קטן (א) אם חלפו שבע שנים מהגשת הדו״ח אלא אם הורשע החייב במס או עבירתו כופרה בשל מעשה שיש בו כוונה להתחמק מתשלום המס המגיע לתקופת הדו״ח האמור.
{{ח:תת|(ג)}} דין קביעה מתוקנת כדין קביעת מס, ודין תיקון שומה, לענין השגה וערעור – כדין שומה.

{{ח:סעיף|80|המצאת הודעה}}
{{ח:ת}} הודעה על קביעת מס, על שומה או על תיקונן תומצא לחייב במס, ביד או בדואר רשום.

{{ח:סעיף|81|שמירת אחריות}}
{{ח:ת}} קביעת המס או השומה אינן גורעות מחובותיו של החייב במס או מאחריותו הפלילית.

{{ח:סעיף|81א|דין קביעת מחזור עסקאות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} קבע המנהל שסך כל מחיר העסקאות של עוסק בשנת המס השוטפת יעלה על סך כל מחיר עסקאותיו בשנת המס החולפת, יראו את קביעתו כשומה לענין השגה וערעור.

{{ח:סעיף|82|השגה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} החולק על שומה רשאי להשיג עליה בכתב מנומק לפני המנהל, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו הודעת השומה או תוך מועד מאוחר מזה שהתיר המנהל מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעו החייב במס והמנהל להסכם בדבר המס המגיע, תתוקן השומה לפי זה; לא הושג הסכם יחליט המנהל בהשגה, ורשאי הוא לקיים את השומה, להגדילה או להקטינה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסכמת המנהל או על החלטתו בהשגה, ועל נימוקיה, תומצא לחייב במס.
{{ח:תת|(ד)}} לא החליט המנהל כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שנה מיום הגשת ההשגה, יראו את ההשגה כאילו נתקבלה.
{{ח:תת|(ה)}} מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהגשת השגה כדי לגרוע מסמכויות המנהל על פי הוראות אחרות בחוק זה.

{{ח:סעיף|83|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל בהשגה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יידון בפני שופט יחיד והוא רשאי למנות לו יועצים מתוך רשימת יועצים שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר; היועץ יסייע לשופט בבירור הערעור בשעת שמיעתו, אך לא יטול חלק בפסק הדין.
{{ח:תת|(ג)}} הערעור יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער.
{{ח:תת|(ד)}} חובת הראיה היא על המערער, אם הדו״ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט יאשר, יפחית, יגדיל או יבטל את השומה, או יפסוק באופן אחר כפי שיראה לנכון.

{{ח:סעיף|84|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר דרך הגשת ערעור וסדרי הדין בו ובדבר אגרות, הוצאות, דמי בטלה לעדים ושכר יועצים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)|תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|85|תשלום המס שאינו שנוי במחלוקת}}
{{ח:ת}} אין להשיג או לערער לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} אלא אם שולם המס שאינו שנוי במחלוקת.

{{ח:סעיף|86|מחלוקת על המס ביבוא}}
{{ח:ת}} חולק אדם על החיוב במס ביבוא טובין, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 154|סעיף 154(א) ו־(ב) לפקודת המכס}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|87|החזר מס יתר|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} נתברר בהליכים על פי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} כי מס שולם ביתר, יוחזר העודף תוך 30 ימים לאחר גמר ההליכים, במידה שלא נוכה כמס תשומות. ואולם אם הורה המנהל על בדיקת פנקסיו של חייב במס או הוחל בחקירה נגד החייב במס או הוגש נגדו כתב אישום – יחולו על העודף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לפי הענין, כאילו עודף המס היה עודף מס תשומות.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: מועד התשלום}}

{{ח:סעיף|88|התשלום לפי דו״ח|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חייב במס ישלם את המס המגיע לתקופת הדו״ח, בין על פי הדו״ח התקופתי ובין על פי הדו״ח הארעי, עם הגשתם.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} היה סכום המס ששולם על פי דו״ח ארעי גבוה מסכום המס המתחייב מהדו״ח התקופתי שהוגש לאחר מכן, יוחזר העודף תוך 30 ימים מיום הגשת הדו״ח התקופתי; ואולם אם הורה המנהל על בדיקת פנקסיו של חייב במס או הוחל בחקירה נגד החייב במס או הוגש נגדו כתב אישום – יחולו על העודף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לפי הענין, כאילו עודף המס היה עודף מס תשומות.

{{ח:סעיף|89|התשלום ביבוא|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} המס על יבוא טובין ישולם במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 123ב|סעיף 123ב לפקודת המכס}}.

{{ח:סעיף|90|התשלום בקביעה או בשומה}}
{{ח:ת}} המס המגיע על פי קביעת מס, על פי שומה או על פי תיקונן ישולם תוך חודש מיום שהומצאה לחייב במס ההודעה עליהם; הוא הדין לגבי יתרת מס כתוצאה מהחלטה בהשגה או מפסק־דין.

{{ח:סעיף|91|תשלום בהשגה וערעור|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשו השגה או ערעור, רשאי המשיג או המערער שלא לשלם את המס השנוי במחלוקת, והמנהל רשאי שלא להחזיר את עודף המס או את עודף מס התשומות השנוי במחלוקת, וכן לעכב כל סכום המגיע למשיג או למערער, לפי הענין, לפי הוראות חוק זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בהשגה שהוגשה – עד גובה מחצית הסכום השנוי במחלוקת;
{{ח:תתת|(2)}} בערעור שהוגש – עד גובה הסכום השנוי במחלוקת, אלא אם כן הורה אחרת בית המשפט של הערעור.
{{ח:תת|(ב)}} עיכוב כאמור בסעיף זה יחול עד שניתן לגבות את חוב המס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, ואולם לענין עיכוב לפי סעיף קטן (א)(1), אם לא ניתנה החלטה בהשגה בתוך 90 ימים ממועד העיכוב – יבוטל העיכוב.

{{ח:סעיף|92|מקדמות}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע חובת תשלום מקדמות על חשבון המס שחייב בו מוסד כספי בשל רווחיו.

{{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גבייה, קנסות וריבית}}

{{ח:סעיף|93|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, [ק״ת שינויים]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום שמדובר בו השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה הנדונה, בתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו לו הפרשי הצמדה כאמור, או בשיעור אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש בין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה (להלן – המדד היסודי), מחולק במדד היסודי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המסים (שינוי שיעור ריבית)|צו המסים (שינוי שיעור ריבית), התשמ״ט–1989}}, לפיו שיעור הריבית יהיה 4% לשנה.}}

{{ח:סעיף|94|קנס על איחור בהגשת דו״ח|תיקון: ק״ת תשמ״א, ק״ת תשמ״ד, תשנ״ה, [ק״ת הודעות]}}
{{ח:ת}} לא הגיש החייב במס במועד דו״ח שיש להגישו לפי חוק זה יהא חייב בקנס פיגורים של 247 שקלים חדשים {{ח:הערה|(החל מיולי 2025)}} לכל שבועיים או לחלק מהם.

{{ח:סעיף|95|קנס על אי־&lt;wbr&gt;ניהול ספרים|תיקון: תשל״ט־2, ק״ת תשמ״א, ק״ת תשמ״ד, תשמ״ו־2, תשס״ג, תשע״ב־2, תשע״ח־2, [ק״ת הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, או שניהלם בסטיה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, רשאי המנהל להטיל קנס של 1% מסך כל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והריווח, לפי הענין, לשנת המס שבה לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע, ובלבד שהקנס לא יפחת מ־370 שקלים חדשים {{ח:הערה|(החל מיולי 2025)}} לחודש.
{{ח:תת|(א1)}} לא ניהל חייב במס שהוא עוסק, פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, ובכלל זה לא רשם חשבוניות מס, הצהרות ייבוא או מסמכים אחרים שהמנהל אישר לעניין זה, שהוצאו לו כדין ושהיה זכאי לנכות על פיהם מס תשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}}, או ניהל פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו שעניינה, כולה או חלקה, אי־רישום מסמכים כאמור, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסך מס התשומות שלא ניכה במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)}} על פי המסמכים האמורים, ואשר הובא בחשבון בקביעת מס או בשומה שנעשתה בידי המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או בדוח משלים או בדוח תקופתי שהגיש העוסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיפים 71}} {{ח:פנימי|סעיף 76|או 76(ב)}}, לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המנהל לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) רשאי החייב במס להגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי או ערר לפני הועדה לקבילות פנקסים שהוקמה על פי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127}}, תוך שלושים יום מיום שהודע לו על ההחלטה, ואולם על החלטה כאמור שניתנה בשל ניהול פנקסי חשבונות או רשומות בסטיה מהותית שענינה הוצאת חשבונית מס שלא כדין או ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב(א) או (ב)}}, לפי הענין, רשאי החייב במס להגיש ערעור בתוך התקופה האמורה רק לפני בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ב1)}} על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א1) רשאי החייב במס שהוא עוסק להגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי, בתוך שלושים ימים מיום שהודע לו על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב2)}} הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב1) –
{{ח:תתת|(1)}} והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערעור הנובע מאותן נסיבות, שהוגש לבית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב) – ידון בית המשפט בערעורים במאוחד;
{{ח:תתת|(2)}} והיה תלוי ועומד, באותו מועד, ערר הנובע מאותן נסיבות, שהוגש לוועדה לקבילות פנקסים לפי סעיף קטן (ב), וטרם הסתיימה שמיעת טענות הצדדים בערר – יועבר הערר לבית המשפט המחוזי הדן בערעור לפי סעיף קטן (ב1), שידון בהם במאוחד; הסתיימה שמיעת טענות הצדדים בערר אך הוועדה לקבילות פנקסים טרם נתנה את החלטתה בו – לא יחל הדיון לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף קטן (ב1), עד להחלטת הוועדה בערר; ואולם על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם במועד הגשת הערעור לפי סעיף קטן (ב1), המערער טרם הגיש ערעור או ערר לפי סעיף קטן (ב), יגיש גם את הערעור לפי סעיף קטן (ב) לבית המשפט המחוזי, שידון בערעורים במאוחד.
{{ח:תת|(ג)}} הגשת ערעור או ערר דוחה את תשלום הקנס אלא אם החליטו בית המשפט או הועדה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור או ערר לפי סעיף זה אינה באה במקום הגשת השגה על פי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}; נדחו הערעור או הערר, יראו את פנקסי החשבונות כבלתי קבילים לענין הערעור על השומה.
{{ח:תת|(ה)}} חייב במס שלא הגיש ערעור או ערר לפי סעיף זה, רשאי לערער על החלטת המנהל על פי סעיף זה יחד עם הערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}.

{{ח:סעיף|96|קנס בשל אי־&lt;wbr&gt;תשלום במועד|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם מס במועד שנקבע לכך, יווסף עליו, בנוסף להפרשי הצמדה וריבית על פי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, קנס פיגורים &lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;% מסכום החוב שבפיגור לכל שבוע או חלק ממנו בשל תקופת פיגור שעד ששה חדשים ו־&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;% לכל שבוע או חלק ממנו בשל תקופת פיגור שלאחר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|96א|קנס בשל פעולה החייבת בדיווח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ג}}
{{ח:ת}} כללה שומה סופית שאינה ניתנת עוד לערעור קביעה לענין פעולה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ה)}} כפעולה החייבת בדיווח, כי יש להתעלם ממנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 138|סעיף 138}}, יוטל קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון שנוצר בשל הפעולה כאמור; לענין זה, ”גירעון“ – הסכום שבו עודף המס שאדם חייב בו על פי השומה כאמור, על המס שהוא חייב בו על פי הדוחות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י{{ח:הערה|&quot;}}א}}.

{{ח:סעיף|96ב|קנס על גירעון|תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} חייב במס שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהוא חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החייב במס לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 67א|או 67א(ח)}} כפעולה החייבת בדיווח;
{{ח:תתת|(2)}} החייב במס פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 158ב|בסעיף 158ב לפקודת מס הכנסה}}, מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת הדוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 67א|ו־67א}}, ולא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 67ג|בסעיף 67ג}} שמקבלה לא דיווח עליה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 67ג|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(4)}} עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 67ד|בסעיף 67ד}} שמקבלה לא דיווח עליה כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 67ד|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום נגד חייב במס בשל אחת העילות המנויות בסעיף קטן (א), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גירעון“ – הסכום שבו המס שאדם חייב בו לפי שומה עודף על המס שהוא חייב בו על פי דוח שהוגש לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או סכום המס שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}} אם לא הגיש דוח כאמור, לפי העניין.

{{ח:סעיף|97|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: [ק״ת הודעות], תשמ״ד, תשס״ג, תשע״ב־2}}
{{ח:ת}} לא שולם מס, כפל מס או קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} במועד שנקבע לכך או דחה המנהל תשלומו ייווספו עליו לתקופת הפיגור או הדחיה, מתום המועד לתשלום הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית)|צו מס ערך מוסף (קביעת שיעור ריבית), תשל״ו–1976}} לפיו שיעור הריבית יהיה 24%.}}

{{ח:סעיף|97א|תיאום הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} הפרשי הצמדה וריבית וקנס בשל מס ששולם בפיגור, שלא שולמו בעת תשלומו של המס, ייראו, לענין גביה ולענין הוספת הפרשי הצמדה וריבית עליהם, כחוב מס שמועד תשלומו הוא המועד שבו שולם המס.

{{ח:סעיף|97ב|מס תשומות שהוחזר ביתר|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} לענין גביה, ולענין הוספת הפרשי הצמדה וריבית או קנס, בשל אי תשלום במועד, דין מס תשומות שהוחזר לעוסק ביתר כדין מס שהעוסק חייב בתשלומו ביום שבו הוחזר לו ביתר.

{{ח:סעיף|98|הפרשי הצמדה וריבית במקרים מיוחדים|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מס המגיע על פי דו״ח תקופתי שהוגש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} ייווספו עליו, החל מחמישה עשר יום מתום תקופת הדיווח, הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}}.
{{ח:תת|(ב)}} מס המגיע בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, ייווספו עליו, החל מתום המועד להגשת הדו״ח התקופתי שאליו מתייחס המס, קנס והפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיפים 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}.

{{ח:סעיף|99|חיוב בהוצאות גביה}}
{{ח:ת}} הופעלו הליכי גביה, ייווספו על החוב גם ההוצאות הכרוכות בדרישת התשלום ובגבייתו, בעיקול טובין ושמירתם וכיוצא באלה, הכל בסכום שקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|100|ויתור על קנס, ריבית או הוצאות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לוותר על כפל מס, קנס, הפרשי הצמדה וריבית והוצאות, או להפחיתם, ורשאי הוא להמיר קנס על פי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיפים 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98(ב)}} בהפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}}.

{{ח:סעיף|101|מועד התשלום|תיקון: תשמ״ד}}
{{ח:ת}} הקנס, הפרשי הצמדה וריבית, כפל המס או הוצאות לפי {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} ישולמו תוך חודש לאחר המצאת ההודעה על החיוב בהם.

{{ח:סעיף|102|דרכי הגביה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} תחול על גביית המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה וניתן לגבותו גם בדרך תובענה אזרחית.
{{ח:תת|(ב)}} לשם אכיפת המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

{{ח:סעיף|102א|ערב לתשלום חוב מס|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} ניתנה למנהל ערובה, על דרך של מתן ערבות, להבטחת תשלום חוב שאדם חייב לשלם לפי חוק זה, כתנאי להארכת המועד לתשלום החוב בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 116|לסעיף 116}}, רשאי המנהל לאכוף את מילוי הערבות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או באמצעות בית המשפט המוסמך לכך; ואולם לא יינקטו הליכים לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המנהל רשאי לגבות את החוב מאת החייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:תת|(2)}} אין מניעה לדרוש את קיום החיוב מהערב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, התשכ״ז–1967}};
{{ח:תת|(3)}} הוסבר לערב בעל פה ובכתב, בטופס שקבע המנהל והערב חתם עליו, כי מילוי הערבות ייאכף בדרך זו.

{{ח:סעיף|102ב|בקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלות|תיקון: תשע״ד־3, תשע״ה־2}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 194א|סעיף 194א לפקודת מס הכנסה}}, יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, וההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 194א|אותו סעיף}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|103|זקיפת תשלום לחוב קודם|תיקון: תשמ״ד, תשע״ה־5}}
{{ח:תת|(א)}} שילם אדם סכום כלשהו על חשבון סכומים שונים שהוא חייב בהם על פי חוק זה או על פי {{ח:חיצוני|חוק המסים (קנס פיגורים)|חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1981}}, ולא פירש לסילוק איזה מחובותיו האמורים נועד הסכום ששילם, ייזקף התשלום לסוגי החובות השונים לפי הסדר שלהלן, ואילו בכל סוג חוב ייזקף התשלום לפי סדר היווצרות החוב:
{{ח:תתת|(1)}} מס;
{{ח:תתת|(2)}} כפל מס;
{{ח:תתת|(3)}} קנס לפי חוק זה או קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק המסים (קנס פיגורים)|חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), דין החזר מס תשומות וכל החזר מס אחר שקוזז כנגד חוב לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980}}, ודין סכום שנגבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} או בדרך אחרת – כדין סכום ששולם.
{{ח:תת|(ג)}} שולם סכום לפי סעיף קטן (א), ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב, חלק יחסי מהסכום ששולם כיחס חלקו של סכום אותו סוג חיוב לסך כל אותו חוב; לעניין זה, ”סוג חיוב“ – כל אחד מאלה: קרן החוב, ריבית, הצמדה.

{{ח:סעיף|104|שמירת אחריות פלילית}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק זה}} אינן גורעות מאחריותו הפלילית של החייב במס.

{{ח:סעיף|105|ריבית על איחור בהחזר|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו־2, תשמ״ו־3, תשמ״ז־3, תשמ״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי להחזר עודף לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א) רישה}}, ולא הוחזר לו תוך 30 ימים כמפורט להלן, או תוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה כאמור שם, ישולמו לו הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} מהיום שבו הגיש את הדו״ח:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוגש הדו״ח תוך הזמן שנקבע לכך, מונים 30 ימים מהיום שבו הוגש;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוגש הדו״ח באיחור, בתקופה שמן ה־1 בחודש עד ה־16 בחודש, מונים את 30 הימים מהיום שבו הוגש;
{{ח:תתת|(3)}} במקרה אחר מונים את 30 הימים מן ה־1 בחודש הסמוך לאחר היום שבו הוגש הדו״ח.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הזכאי להחזר עודף לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)(1), (2) או (3)}}, ולא הוחזר לו תוך התקופה הקבועה לכך שם, ישולמו לו הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97}} מהיום ה־31 שלאחר היום שבו הוגש הדו״ח.
{{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל, לאחר 30 ימים מהיום שבו הוגש הדו״ח להחזיר עודף שעוכב, ישולמו הפרשי ההצמדה והריבית מהיום ה־31 כאמור; הורה המנהל כך לפני תום 30 ימים – ינהגו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} שולם לענין חוק זה סכום כלשהו שיש להחזירו והוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) אינם חלים לגביו, לרבות מס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיפים 87}} {{ח:פנימי|סעיף 88|או 88(ב)}}, יווספו לסכום, אם הוחזר לאחר 30 ימים מיום תשלומו, הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} תביעה להחזר סכום כאמור בפסקה (1) ניתן להגיש למנהל בכתב, תוך שנתיים מיום תשלום הסכום.
{{ח:תת|(ד)}} הפרשי הצמדה וריבית שיש לשלם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ולא שולמו תוך 30 ימים מיום שהוחזר העודף, ייראו כסכום עודף הנושא הפרשי הצמדה וריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א}} מתום התקופה האמורה.

{{ח:סעיף|106|גביית חוב מצד שלישי|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ו־2, תשס״ב־3, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 105יא לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב סופי“ – חוב לפי חוק זה, שניתן לגבותו לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחסים מיוחדים“ – יחסים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”יחסים מיוחדים“ שבסעיף 129 לפקודת המכס}}, החלים בין צדדים להעברה כאמור בסעיף זה, ואולם לענין פסקה (2) להגדרה האמורה, לא יראו בעל מניות מיעוט בחברה כשולט באחר רק בשל כך שיש לו זכות וטו בחברה שמטרתה להגן על זכויותיו כמיעוט בחברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – לרבות זכויות בתאגיד, ניירות ערך, מסמכים סחירים וזכויות בהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי נכס“ – המחיר שהיה מתקבל במכירתו ממוכר מרצון לקונה מרצון.
{{ח:תת|(ב)}} היה לחייב במס חוב סופי והוא העביר את נכסיו בלא תמורה, או העבירם למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו בישראל אמצעים לסילוק החוב (להלן – המעביר), ניתן לגבות את החוב הסופי –
{{ח:תתת|(1)}} אם המעביר הוא חבר בני אדם – ממי שקיבל את הנכסים מאותו חבר בני אדם בנסיבות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם המעביר הוא יחיד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור או מתום השנה שבה היה החוב לסופי, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב1)}} היה לחבר בני אדם חוב סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בסעיף זה – החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את החוב שהחבר חייב בו מהחבר האחר.
{{ח:תת|(ב2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב)(1) או (ב1), היה לחבר בני אדם חוב סופי והוא התפרק או הפסיק פעילותו בלי ששילם את החוב האמור, יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את החוב, אלא אם כן הוכח אחרת להנחת דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} לא יגבו ממי שקיבל את הנכסים או הפעילות לפי סעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ב2) יותר משווי הנכסים או הפעילות שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים או הפעילות, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור – לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
{{ח:תת|(ד)}} על גביית חוב ממי שקיבל נכס כאמור בסעיף זה (להלן – הנעבר), תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
{{ח:תת|(ה)}} החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר וייתן להם הזדמנות להביא את טענותיהם.
{{ח:תת|(ו)}} על החלטת המנהל לפי סעיף זה, ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מיום מסירת ההחלטה; הוגשו נגד המעביר או הנעבר בקשת פירוק או בקשה לצו כינוס נכסים, ידון בערעור בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ז)}} הועבר נכס כאמור בסעיף זה ותמורת ההעברה סולקה התחייבות או הועברה התחייבות, רשאי בית המשפט להצהיר, לבקשת המנהל, כי סילוק ההתחייבות או העברתה, לפי הענין, אינו מהווה תמורה.

{{ח:סעיף|106א|גביה לאחר פטירתו של עוסק|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} נפטר עוסק שאילולא נפטר היה בר חיוב לגבי תקופת דיווח כלשהי, והפטירה היתה תוך שלוש שנים מאותה תקופת דיווח, יהיה נציגו החוקי חייב בתשלום המס שאותו עוסק היה חייב בו אילולא נפטר, וכן יהיה אחראי לעשיית כל דבר שהעוסק היה אחראי לעשייתו על פי חוק זה אילולא נפטר, ובלבד שסכום המס שיתחייב בו על פי סעיף זה לא יעלה על שווי העזבון של הנפטר, לאחר שינוכו ממנו חובותיו של הנפטר שיש לגביהם קדימות על פני המס; לענין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג חוקי“ – מנהל העזבון, היורשים או חליף אחר של הנפטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}.

{{ח:סעיף|106ב|גביית מס בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} עשה חבר בני אדם מעשה מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)(3), (6), או (ב)}}, והוצאה לו בשל כך שומה, קביעת מס או דרישה לשלם כפל מס, והערעור עליה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, רשאי המנהל לקבוע כי בעל תפקיד בחבר בני האדם (בסעיף זה – בעל תפקיד) יהא גם הוא חייב בתשלום המס או כפל המס, לפי הענין, ובלבד שלענין מעשה מהמעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117(א)(3) או (6)}}, לא יחויב בעל תפקיד אלא אם כן הורשע בפסק דין חלוט.
{{ח:תת|(ב)}} קבע המנהל כי על בעל תפקיד לשלם את המס או את כפל המס, לפי הענין, לפי הוראות סעיף קטן (א), ישלם אותו בעל התפקיד בתוך 30 ימים מיום המצאת ההודעה על החיוב בהם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בעל תפקיד“ – מי שבעת ביצוע מעשה כאמור בסעיף קטן (א) היה מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה, באותו חבר בני אדם, אם יש בידי המנהל ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה בידיעתו של בעל התפקיד, אלא אם כן אותו בעל תפקיד הוכיח שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח מניעת המעשה; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שומה, קביעה או הודעה על כפל מס שלא הוגשו עליהם השגה או ערעור במועד הקבוע בחוק זה.

{{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: סמכויות לביצוע}}

{{ח:סעיף|107|הנהלת המס ואצילת סמכויות|תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשס״ח־5, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} הנהלת המס תהיה בידי המנהל ורשאי הוא לאצול מסמכויותיו פרט לסמכויות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיפים 30}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} אצילת סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61}}, {{ח:פנימי|סעיף 77|77}}, {{ח:פנימי|סעיף 79|79}}, {{ח:פנימי|סעיף 82|82}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}}, {{ח:פנימי|סעיף 108|108(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114}} {{ח:פנימי|סעיף 115|או 115}} טעונה פרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|108|דרישת מסמכים, דוגמאות וידיעות|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח ביצועו של חוק זה או התקנות על פיו רשאי המנהל –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו ידיעות הנוגעות לענין ולאפשר לו לעיין במסמכים ובדוגמאות הנוגעים לענין ולצלמם;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מהחייב במס למסור לו פנקסים, מסמכים, דוגמאות וידיעות הנוגעים לענין, לרבות סימני זיהוי שנמסרו לו מאת המנהל, ובלבד שמה שנמסר כאמור יוחזר תוך שלושה חדשים מתאריך קבלתו אם לא הוגשה לפני כן קובלנה על עבירה על חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} צילום של מסמך או דוגמה כאמור, שיש על גביו אישור המנהל והחייב במס או בא־כוחו שהוא מתאים למקור, יראו אותו לכל דבר וענין כאילו הוא המקור.

{{ח:סעיף|108א|קבלת מידע מהמוסד לביטוח לאומי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, רשאי המנהל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כל מידע שנקבע לפי סעיף קטן (ב) אשר הגיע אל המוסד לביטוח לאומי אגב ביצוע תפקידו, והנדרש למנהל לצורך מילוי תפקידו על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר הרווחה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את סוגי המידע שהמנהל רשאי לקבל לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|109|סמכויות חיפוש ותפיסה|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} כדי להבטיח ביצועו של חוק זה או התקנות לפיו רשאי מי שהמנהל הסמיכו לכך –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, ולענין עסקת מקרקעין – גם לבית מגורים שהוא נושא העסקה, ובלבד שאם גרים באותו בית לא ייכנס אלא באישור בכתב מאת המנהל ולאחר שניתנה הודעה עשרים וארבע שעות מראש, אולם כניסה למיתקן ששר הבטחון קבע שהוא מיתקן בטחוני טעונה אישור שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס מידי עוסק טובין ({{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} להלן – לרבות כלי הובלה שלהם, פנקסים ומסמכים אחרים), אם יש חשד שנעברה בהם או לגביהם עבירה או שהם עשויים לשמש ראיה לביצועה; אך לא ייתפס כלי הובלה ששימש להובלת טובין כאמור אלא אם בעל הכלי או מי שהכלי בשימושו הקבוע חשוד בביצוע העבירה או בידיעה מוקדמת על ביצועה;
{{ח:תתת|(3)}} לחקור כל אדם;
{{ח:תתת|(4)}} לדרוש מאדם שיתייצב לפניו, בעצמו או על ידי נציגו, ימסור לו את כל הפרטים הדרושים לענין המס שהוא חייב בו או השומה לגביו ויביא לבדיקה פנקסים ומסמכים שהדורש רואה בהם צורך.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך לענין סעיף קטן (א), יהיו לו סמכויות של שוטר למניעת עבירות או לגילוין וסמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיף 3 לפקודה האמורה}} יחול על הודעה שרשם.

{{ח:סעיף|110|סייג לחקירת בני משפחה|תיקון: תשל״ח־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א)(3)}} ובלי לגרוע מהוראות כל דין בדבר ראיות חסויות, המנהל או מי שהוא הסמיך לא יחקור מיזמתו את בן־זוגו של החייב במס, ילדיו או הוריו.

{{ח:סעיף|111|העשיה בתפוס}}
{{ח:תת|(א)}} נתפסו טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, רשאי המנהל להעבירם למקום שיורה או, בהסכמת המחזיק בהם, לעכבם ביד המחזיק כנגד ערובה להנחת דעתו של המנהל או ללא ערובה.
{{ח:תת|(ב)}} עוכבו טובין ביד המחזיק כאמור בסעיף קטן (א), חייב הוא להמציאם לפי דרישת המנהל; לא עשה כן או המציאם כשהם ניזוקים, ייאשם בעבירה על חוק זה זולת אם הוכיח שהטובין נעלמו או ניזוקו מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
{{ח:תת|(ג)}} נתפסו טובין שהם בעלי חיים או מצרך העלול להתקלקל, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת המנהל, לצוות שהטובין יימכרו במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום, ולענין יתר הוראות סעיף זה יראו את דמי המכר כאילו היו התפוס.
{{ח:תת|(ד)}} נתפסו טובין ואין המנהל יודע מי בעל הטובין או את מענו של האדם שממנו נתפסו, יפרסם המנהל הודעה על כך ברשומות, ואם לא תבע אותם אדם תוך שלושה חדשים מיום פרסום ההודעה, יחולטו הטובין.
{{ח:תת|(ה)}} נתפסו טובין לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, ותוך ששה חדשים מיום התפיסה לא הוגשה לבית המשפט קובלנה על עבירה על חוק זה שבגללה נתפסו, ולא כופרה העבירה, יוחזרו למי שנתפסו ממנו; בית משפט השלום רשאי, לפי בקשת המנהל, להאריך את התקופה בששה חדשים נוספים.
{{ח:תת|(ו)}} כופרה עבירתו של אדם לגבי טובין שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109|סעיף 109}}, רשאי המנהל לחלטם.
{{ח:תת|(ז)}} הורשע אדם בעבירה אשר בשלה נתפסו הטובין, יחולטו הטובין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת; זוכה האדם, יוחזרו הטובין למי שמידו נתפסו או לאדם אחר שעליו הורה בית המשפט; אולם רשאי בית המשפט להורות כי למרות הזיכוי יחולטו הטובין.
{{ח:תת|(ח)}} טובין שחולטו, רשאי המנהל להחזירם למי שממנו נתפסו או לבעלם תמורת תשלום השווי.
{{ח:תת|(ט)}} מסמך או פנקס שנתפסו והם דרושים למי שממנו נתפסו או לאדם אחר למילוי חובה שבדין, רשאים הם לעיין בהם או לצלמם, והמנהל רשאי לפי בקשתם להחזירם להם ורשאי הוא להתנות את ההחזרה במסירת צילומם למנהל; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ב)}} יחולו על הצילום.

{{ח:סעיף|112|אמצעי כפיה מנהליים}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח המנהל כי עוסק אינו נותן דו״ח כדין על כל עסקאותיו, או לא שילם את המס המתחייב מדו״ח שהגיש, או לא הגיש במשך השנה שחלפה יותר משני דו״חות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}}, או שעבר עבירה בכוונה להתחמק מתשלום מס, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מהעוסק כי יתן ערובה, להנחת דעתו, לתשלום כל חוב ולקיום הוראות חוק זה, ואם לא נתן ערובה במועד שקבע המנהל – לאסור עליו את המשך עיסוקו עד להמצאת הערובה;
{{ח:תתת|(2)}} לאסור עליו העברת טובין או מתן שירותים, במהלך עיסוקו, בטרם יסמן המנהל את החשבונית, את תעודת המשלוח או מסמך אחר, כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת המנהל לאסור את המשך העיסוק או העברת טובין או מתן שירותים תיכנס לתקפה כתום חמישה־עשר יום מיום שהומצאה לעוסק.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת המנהל כאמור ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי; הגשת הערעור תעכב את ביצוע ההחלטה כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|112א|גביית מס במקרים מיוחדים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ב־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היתה למנהל סיבה לחשוש כי המס על עסקאות או המס על תשומות שלא נוכה כדין, לא ישולם משום שיש בדעתו של עוסק לצאת מישראל, או מחמת סיבה אחרת, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} אם נעשתה לעוסק שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} – לדרוש בהודעה בכתב שהעוסק יתן מיד ערובה, כדי הנחת דעתו של המנהל, לתשלום המס הנקוב בשומה לרבות הפרשי הצמדה וריבית הנקובים בה;
{{ח:תתת|(2)}} אם לא נעשתה לעוסק שומה – לשום את המס שהעוסק חייב בו, לדעת המנהל, לפי סכום סביר בעיניו ולכלול בה גם את הפרשי ההצמדה, הריבית והקנסות שהוא חייב בהם.
{{ח:תת|(ב)}} שומה שנעשתה לפי סעיף קטן (א)(2), ימסור המנהל הודעה בכתב עליה, וכל סכום הרשום בה ישולם מיד עם מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} לא שולם הסכום האמור או לא ניתנה הערובה, לפי הענין, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת המנהל, ליתן צו, אף שלא בפני העוסק –
{{ח:תתת|(1)}} על עיכוב יציאתו מהארץ;
{{ח:תתת|(2)}} על עיקול רכושו, ואם נוכח כי יש חשש סביר שהמס לא ייגבה וכי אין די בעיקול כדי להבטיח את גבייתו – על תפיסת רכושו.
{{ח:תת|(ד)}} שולם סכום כאמור או ניתנה ערובה, רשאי העוסק להגיש השגה וערעור בדרך שמשיגים ומערערים על שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כפל מס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ועל קביעת מס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 76|בסעיף 76}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|113|איסור הוצאת חשבונית מס|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ט־2, תשע״ב, תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ה, תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו מנהל פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע או שהוא מנהלם בסטיה מהותית מהוראות חוק זה והתקנות על פיו, יתרה בו המנהל ויפרט בהתראה את הפגם; לא תוקן הפגם תוך חודש מיום שהומצאה ההתראה, רשאי המנהל לאסור עליו להוציא חשבוניות מס.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החייב במס רשאי, על התראת המנהל או לפי בחירתו על ההחלטה לאסור הוצאת חשבוניות מס לפי סעיף קטן (א), לערער לפני בית המשפט המחוזי או לערור לפני הועדה לקבילות פנקסים.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} הערעור או הערר יוגשו תוך שלושים ימים מיום שהומצאה ההתראה או ההודעה על האיסור, והגשתם לא תעכב את ביצועה של החלטת המנהל, אלא אם החליטו בית המשפט או הועדה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור או ערר לפי סעיף קטן (ב) אינה באה במקום השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}; נדחו הערעור או הערר, יראו את פנקסי החשבונות כבלתי קבילים לענין הערעור על השומה.
{{ח:תת|(ה)}} חייב במס שלא הגיש ערעור או ערר על פי סעיף קטן (ב), רשאי לערער על התראת המנהל או על החלטתו, לפי סעיף זה, יחד עם הערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}.

{{ח:סעיף|114|עיכוב טובין ברשות המכס}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לעכב סילוק טובין של החייב במס מפיקוח רשות המכס עד לתשלום כל חוב המגיע ממנו על פי חוק זה או עד להגשת הדו״חות שהוא חייב בהם.

{{ח:סעיף|115|עיכוב יציאה מהארץ|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} נדרש חייב במס לשלם את המס המגיע ממנו או לתת ערובה לתשלומו או להגיש דו״ח שנדרש להגישו, ולא עשה כן, רשאי בית משפט השלום במקום מושבו או במקום עסקו של החייב, על פי בקשת המנהל, לתת צו, אף שלא בפניו, על עיכוב יציאתו מהארץ ועל עיקול רכושו עד למילוי תנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} היה החייב במס חברת מעטים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה}}, ניתן להורות כאמור בסעיף קטן (א) על עיכוב יציאתו מהארץ של כל מנהל פעיל בחברה או מנהל עסקים או חבר המחזיק מניות המזכות אותו לפחות ב־26% מכוח ההצבעה בה או לפחות ב־26% מהונה במקרה של פירוק.
{{ח:תת|(ג)}} נדרש חייב במס שהוא חבר בני אדם לשלם את המס המגיע ממנו, והיה למנהל חשד סביר כי המס לא ישולם, רשאי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת המנהל, לתת צו לעיכוב יציאתו מהארץ של מנהל פעיל, יושב ראש הדירקטוריון או מנהל עסקים, באותו חבר בני אדם, לשם חקירתו או לשם פעולות הדרושות להבטחת תשלום המס, ובלבד ששוכנע בית המשפט כי יציאתו מהארץ עלולה לסכל חקירה או פעולות כאמור וכי לא ניתן להטיל ערובה מתאימה להבטחת קיומן.

{{ח:סעיף|116|דחיית מועדים|תיקון: תשס״ג, תשע״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר, למעט מועד להגשת ערעור או ערר, ורשאי הוא לקבוע שהחוב ישולם לשיעורין, ובלבד שלא יאריך את המועד לניכוי מס תשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(א)}} לתקופה העולה על חמש שנים; התיר כך והחייב במס לא עמד בתשלום אחד במועד שנקבע לו, רשאי המנהל לדרוש את תשלומה של יתרת החוב מיד.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להתנות הארכת מועדים כאמור בסעיף קטן (א) במתן ערובות להנחת דעתו לתשלום כל חוב או לביצוע כל פעולה שמועד עשייתה נדחה.

{{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: עונשין}}

{{ח:סעיף|117|עבירות|תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט־2, תשמ״ו־2, תשנ״ה, תשנ״ח־5, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ח, תשס״ט־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה־6, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר כמפורט להלן הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תתת|(1)}} סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן;
{{ח:תתת|(2)}} סירב או נמנע להתייצב לחקירה לאחר שנדרש לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} מסר ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת בלא הסבר סביר או שמסר דו״ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לא עשה את המוטל עליו לענין רישומו;
{{ח:תתת|(5)}} הוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן או לאחר שנאסר עליו לעשות כן;
{{ח:תתת|(6)}} לא הגיש במועד דו״ח שיש להגישו לפי חוק זה או תקנות לפיו, לרבות דו״ח שהוא חייב להגישו על־פי דרישת המנהל;
{{ח:תתת|(6א)}} לא פירט בדוח התקופתי פעולה שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67(ה)}} כפעולה החייבת בדיווח, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6ב)}} לא פירט בדוח תקופתי, בדוח מיוחד או בדוח שנתי מסכם פרט שהיה עליו לפרט לפי {{ח:פנימי|סעיף 69א|סעיפים 69א(א), (ב) או (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 70|70(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 71א|או 71א}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, או נקבע בקביעה סופית על פי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיפים 74}}, {{ח:פנימי|סעיף 95|95}} {{ח:פנימי|סעיף 113|או 113}} שניהלם בסטיה מהותית מן ההוראות; לענין זה, ”קביעה סופית“ – קביעה על פי הסעיפים האמורים שלא הוגש עליה ערעור או ערר או שהערעור או הערר שהוגשו – נדחו;
{{ח:תתת|(8)}} החזיק בסימני זיהוי שקיבל שלא מהמנהל או השתמש בהם לאחר שנאסר עליו להשתמש בהם;
{{ח:תתת|(9)}} בהיותו עוסק מסר שלא כדין לאדם אחר טובין שיבואם או מכירתם פטורים בתנאי שישמשו אותו בלבד;
{{ח:תתת|(10)}} הוביל טובין בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129}}, או הכניס או הוציא טובין בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 129א|סעיף 129א}};
{{ח:תתת|(11)}} החזיק בטובין שהוא עוסק במכירתם ושרכישתם לא נרשמה בפנקסי החשבונות כפי שנקבע;
{{ח:תתת|(12)}} מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתעוד אחר על פי הוראות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}}, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות;
{{ח:תתת|(13)}} לא הוציא חשבונית מס למרות שהיה חייב להוציאה;
{{ח:תתת|(14)}} הוציא חשבונית מס ולא שילם במועד את המס הכלול בה;
{{ח:תתת|(15)}} לא דרש חשבונית מס שהיה חייב לדרשה;
{{ח:תתת|(16)}} הפריע לאדם לבצע את המוטל עליו מכוח חוק זה או מנע זאת ממנו.
{{ח:תת|(א1)}} לא נרשמה רכישה או לא נרשם תקבול כאמור בסעיף קטן (א)(11) או (12) בידי עובדו של העוסק או בידי שלוחו של העוסק שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם העוסק, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה.
{{ח:תת|(א2)}} מי שלא הודיע על תכנון מדף, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 67ג|בסעיף 67ג(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67ב|סעיף 67ב(ו)}}, דינו – מאסר שנה או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה מן המפורטים בסעיף זה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו – מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} מסר ידיעה כוזבת או מסר דו״ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המשיך לנהל עסקאות לאחר שנאסר עליו לעשות כן או לפני שמילא את התנאים להמשך עיסוקו;
{{ח:תתת|(3)}} הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור;
{{ח:תתת|(4)}} הוציא תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי, מבלי שהיה רשאי לעשות כן;
{{ח:תתת|(5)}} ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}};
{{ח:תתת|(6)}} הכין, ניהל או הרשה לאחר להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות;
{{ח:תתת|(7)}} זייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, או שהרשה או שלא מנע מאחר לעשות כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} השתמש בכל מרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, דינו – מאסר 5 שנים.
{{ח:תת|(ב2)}} נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בנסיבות מחמירות, דינו של העושה – מאסר 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבריין הורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), וטרם חלפו שלוש שנים מיום הרשעתו בדין;
{{ח:תתת|(2)}} נגד העבריין הוגשו למעלה מ־6 אישומים בשל עבירות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), בתקופה של שלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} העבריין, במעשיו, הביא להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) תוך שלוש שנים לאחר שנידון על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, לאסור עליו להמשיך בעיסוקו תקופה שיקבע.

{{ח:סעיף|117א|העברת נכסים בכוונה למנוע תשלום מס|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית מס שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו, ובמעביר שהוא חבר־בני־אדם – מי שהביא להעברה כאמור, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} חילק אדם מנכסי חברה בין חבריה מתוך כוונה למנוע גביית מס שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו, דינו – מאסר שנתיים, ובלבד שאם הוטל קנס, לא יעלה סכום הקנס על סכום החוב.

{{ח:סעיף|118|עבירה שלא נקבע לה עונש}}
{{ח:ת}} מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה ולא נקבע להפרה עונש, או הפר הוראה בתקנות על פיו כשנאמר בתקנות שההפרה היא עבירה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 5,000 לירות.

{{ח:סעיף|119|עבירה של חבר בני אדם}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יהיה אשם גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, מזכיר, נאמן, בא־כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק.

{{ח:סעיף|120|אחריות למעשי עובד}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו במהלך עסקו או פעילותו של חייב מס בידי פקיד, פועל או שלוח, יואשם גם החייב במס, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק.

{{ח:סעיף|121|כופר כסף|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} עבר אדם עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו או נחשד בה, רשאי המנהל, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להתנות כופר כסף במתן התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה ערובה שלא תעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבירה שכופרה ותהיה בערבות צד שלישי או בלי ערבות, כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (ב) להימנע ממנה, תיגבה הערובה כחוב לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|122||תיקון: ק״ת תשמ״א, ק״ת תשמ״ד, [ק״ת הודעות], תשמ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123|אין בהרשעה לפטור מחובות אחרות}}
{{ח:ת}} הורשע אדם, או שילם כופר או קנס מנהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|124|חילוט נוסף על ענשים אחרים}}
{{ח:ת}} חילוט על פי חוק זה אינו במקום עונש או קנס או כופר כי אם בנוסף עליהם.

{{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|125|סמכות לשנות סכומים|תיקון: תשמ״ו}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לשנות את הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיפים 94}} {{ח:פנימי|סעיף 95|ו־95}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (הגדלת סכומי קנסות)|תקנות מס ערך מוסף (הגדלת סכומי קנסות), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|126|הצמדה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשס״ב־3, תשס״ט־2, תשע״ד, תשע״ה־6}}
{{ח:תת|(א)}} הסכומים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1, בהגדרה ”עוסק פטור“}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ובסעיף 35}} או לפיהם יותאמו ב־1 בינואר של כל שנה לעליית מדד המחירים לצרכן שנתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן בסעיף זה – המדד), ליום ה־15 בדצמבר שקדם לו; הסכומים המותאמים כאמור יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 47א|בסעיף 47א}} יתואם ב־1 בינואר וב־1 ביולי של כל שנה לעליית המדד שפורסם ביום ה־15 בחודש שקדם להם.
{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} השתמש שר האוצר בסמכותו לפי סעיף קטן (א) תוך ששה חדשים שקדמו ל־1 בינואר של שנה פלונית, לא תיעשה התאמה כאמור בסעיף קטן (א) לאותה שנה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(א2)}} יותאם ב־1 בספטמבר של כל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) לעליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום המותאם יעוגל ל־5,000 השקלים החדשים הקרובים.

{{ח:סעיף|127|ועדה לקבילות פנקסים|תיקון: תשל״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ימנה אנשים שמהם ירכיב המנהל ועדות לקבילות פנקסי חשבונות.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדה כאמור תהיה של שלושה חברים: היושב ראש שלה יהיה איש ציבור מומחה בחשבונאות, ושני החברים האחרים יהיו רואי חשבון, ובלבד שלא יותר מאחד מהם יהיה עובד המדינה או עובד מוסד ממלכתי.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בדונה בערר רשאית הועדה –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי החייב במס אינו מנהל פנקסים או מנהלם בסטיה מהותית מהוראות חוק זה והתקנות על פיו;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי החייב במס מנהל פנקסים או כי הסטיה בהם אינה מהותית.
{{ח:תת|(ה)}} החלטתה של הועדה בערר תהא סופית, אולם רשאית היא להביא שאלה משפטית לחוות דעתו של בית המשפט המחוזי.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה מוסמכת לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ז)}} הועדה רשאית לפסוק בדבר הוצאות הערר, לרבות שכר טרחה של נציג החייב במס, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
{{ח:תת|(ח)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} נהלי זימון הועדות;
{{ח:תתת|(2)}} סדרי הדין בועדה;
{{ח:תתת|(3)}} האגרות שישולמו בשל ההליכים לפני הועדה;
{{ח:תתת|(4)}} שכר חברי ועדה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים)|תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים), תשל״ח–1978}}.}}

{{ח:סעיף|128|שותפות ועסקה משותפת|תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} עסקה שעשה שותף בשותפות רשומה, או שעשו מי שרואים אותם כשותפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, במהלך עסקי השותפות – יראוה כאילו עשתה אותה השותפות, אם לא הוכח להנחת דעתו של המנהל היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ב)}} עסקה שנעשתה בידי שותפות שאיננה רשומה, או בידי שותפות שהוקמה לביצוע עסקה פלונית, או נעשתה עסקה בידי כמה עוסקים במשותף, לא יראו אותה כעסקה של שותפות אלא כשל כל שותף או עוסק לחוד, לפי חלקו, זולת אם ביקשו השותפים להירשם כעוסק אחד. ביקשו כאמור, יראו אותם כאחראים, ביחד ולחוד, לכל חובה, חוב, מעשה או מחדל הקשורים באותו ענין.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום, מתן דו״ח, החזר מס יתר, עודף מס תשומות ואחריות שותפים, ניכויים והוצאות חשבוניות בעסקאות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אף בסטיה מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיבל המנהל ראיה שהוגשה לו לענין סעיף קטן (א) רשאי השותף או השותפות לערער לפני בית המשפט המחוזי.

{{ח:סעיף|129|תעודת משלוח|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ב־3, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} טובין של אדם לשימוש בעסקו לא יובלו בכלי הובלה אלא אם כן יש עמם חשבונית או תעודת משלוח, או אם אותו אדם הופטר מקיום חובה זו בתקנות או על פי הוראות המנהל, בתנאים שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”חשבונית או תעודת משלוח“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חשבונית או תעודת משלוח שהוצאו כדין בידי עוסק הרשום לפי חוק זה, ולעניין טובין המובלים לאזור או לשטחי עזה ויריחו – חשבונית שהוצאה כדין בידי עוסק הרשום לפי חוק זה, הכוללת פרטים שקבע המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} חשבונית שהוצאה כדין באזור או בשטחי עזה ויריחו בידי עוסק הרשום שם לפי הדין המקביל לחוק זה, ובלבד שהיא כוללת פרטים שקבע המנהל.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו)|הוראות מס ערך מוסף (פטור מחובת הובלת טובין עם חשבונית לאזור או לשטחי עזה ויריחו), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|129א|פיקוח על הכנסת טובין והוצאתם מהאזור ומשטחי עזה ויריחו|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון, להורות על מקומות שבהם תותר הכנסה של טובין לאזור ולשטחי עזה ויריחו והוצאתם מהם ועל הימים והשעות שבהם תותר הכנסה או הוצאה כאמור, וכן להורות כי יידרש אישור מאת המנהל, בדרך שיקבע, על כך שהטובין הוכנסו או הוצאו בהתאם להוראות כאמור; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה כללית או לסוגים של טובין.

{{ח:סעיף|130|סימני זיהוי}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע חובה לסמן טובין מסוג מסויים בסימני זיהוי שיקבע ואת דרך השימוש בהם, ורשאי הוא לפטור עוסק מחובת סימון טובין במהלך עסקו.

{{ח:סעיף|131|הצגת מחיר תכלול הודעה על המס|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} עוסק המציג ברבים או מפרסם בכל דרך שהיא מחירו של נכס או שירות, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|שחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, אינו חל לגביו, יציין אם המחיר כולל מס ואם לאו.

{{ח:סעיף|131א||תיקון: ק״ת תשל״ח, תשל״ח־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|132|ראיה}}
{{ח:ת}} הטוען ששילם מס או שהגיש דו״ח, או שמס נוכה על פי חשבונית מס – עליו הראיה.

{{ח:סעיף|133|חזקת מכירה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} עוסק שמסר במהלך עסקו נכס של עסקו לאחר, למעט מסירה לשם מכירה במשגור, יראוהו כאילו מכר אותו אם לא הוכח היפוכו של דבר; לענין זה, מסירה – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק המכר, תשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|134|פטור מחתימה}}
{{ח:ת}} הודעה, דרישה, קביעת מס, שומה או מסמך אחר המוצאים על פי חוק זה, כששמו או תארו של המוציא מצויינים בהם, אינם טעונים חתימת ידו.

{{ח:סעיף|135|פגם בפעולה אינו פוסלה}}
{{ח:ת}} כל פעולה שנעשתה לפי חוק זה לא ייגרע תקפה מחמת פגם בצורה, טעות או השמטה שחלו בה, אם אין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

{{ח:סעיף|136|רישום בפנקסי המקרקעין}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לדרוש כי מכירת מקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין או סוג מכירות כאמור לא יירשמו אלא אם בידי הקונה חשבונית מס בשל אותה מכירה או אם הומצא אישור מהמנהל ששולם המס המגיע בשל אותה מכירה או שניתנה לו ערובה לתשלום המס במועדו.

{{ח:סעיף|137|הודעה על שינויים}}
{{ח:ת}} חייב במס יודיע למנהל, בדרך ובמועד שנקבעו, על כל שינוי שחל בבעלות על העסק או המוסד, בעסקיו, בפעילותו ובכל פרט אחר שקבע השר.

{{ח:סעיף|137א|דין נכסי עסק לאחר הפסקת פעילות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} הוכח להנחת דעתו של המנהל כי עוסק הפסיק כליל את עסקיו או העביר את הבעלות על עסקו לאחר, ונשאר ברשותו נכס, יהא דינו של אותו נכס בתום שנתיים מיום ההפסקה או ההעברה כדין נכס שנעשה בו שימוש לצורך עצמי.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על נכסים עסקיים שמחירם הכולל פחות מן הסכום הקבוע לגבי עוסק פטור.
{{ח:תת|(ג)}} נשאר ברשות עוסק כאמור בסעיף קטן (א) נכס שהוא מקרקעין, רשאי המנהל, לבקשת העוסק, על אף האמור באותו סעיף קטן, לדחות את מועד החיוב במס עד למועד העברתו של נכס המקרקעין לאחר או עד למועד אחר שיורה ובתנאים שיורה; דחה המנהל את מועד החיוב במס כאמור, ישולם המס אף אם העוסק כאמור לא יהיה חייב במס בעת המכירה.

{{ח:סעיף|137ב|דין נכסי עסק כשרישומו של העוסק שונה למלכ״ר או למוסד כספי|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} נכס שנרכש בידי עוסק שניכה את מס התשומות בשל רכישתו או יבואו, ורישומו של העוסק שונה לאחר מכן למלכ״ר או למוסד כספי והנכס נשאר ברשותם, יהא דינו כדין נכס שנעשה בו שימוש לצורך עצמי עם שינוי הרישום.

{{ח:סעיף|138|עסקה מלאכותית או בדויה|תיקון: תשס״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להתעלם מעסקה או מפעולה אם הוא סבור שהיא מלאכותית או בדויה או שאחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת המנהל על פי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי.

{{ח:סעיף|139|עיגול סכומים}}
{{ח:ת}} כל סכום הנקוב בדו״ח לפי חוק זה יעוגל ללירה השלמה הקרובה ביותר וסכום של חצי לירה יעוגל כלפי מעלה.

{{ח:סעיף|140|טפסים}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לקבוע טפסים הדרושים לביצוע חוק זה וצורתם של פנקסי החשבונות ורשומות אחרות שחייב במס חייב לנהלם, ורשאי הוא להורות על שימוש בטפסים, פנקסים או רשומות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות)|תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|141|המצאת מסמכים|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}}, מסמך לענין חוק זה יומצא בדרך שנקבעה בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נשלח מסמך בדואר, רואים אותו כאילו הומצא לנמען ביום החמישי לאחר שנשלח, אף אם סירב הנמען לקבלו.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך המיועד לשותפות, למעט שותפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128(ב)}}, והומצא לאחד השותפים, רואים אותו כאילו הומצא לכל השותפים.

{{ח:סעיף|142|סודיות|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״ג, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה, אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} שר האוצר התיר לגלותה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5895.pdf|י״פ תשס״ט, 1584}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש יחידת הקניין הרוחני במשטרת ישראל או לבעלי תפקידים במשטרת ישראל שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, מידע הנדרש לצורך פעילות משטרת ישראל לשם אכיפת הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|פקודת סימני סחורות}} או הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, אם נמצא בדרך של קבלת הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 65|בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים}}, או {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 69א|סעיף 69א לפקודת סימני מסחר}}, או בדרך אחרת, כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6096.pdf|י״פ תש״ע, 3292}}), המתיר לעובדי אגף הביטחון באגף המכס ומע״מ ובודקי המכס בבתי המכס לגלות לראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל או למי שיוסמך על ידם לעניין זה, את המידע המצוי בידי אגף המכס ומע״מ הדרוש לצורך פעילות משטרת ישראל בתחום מניעת החדרת ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}}; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיהם של ראש מחלקת מעברים וראש מחלקת חבלה במשטרת ישראל ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר כלשהו למעט לפרקליטות לצורך נקיטת הליכים משפטיים.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6096.pdf|י״פ תש״ע, 3292}}), המתיר לגובה המכס, סגן גובה המכס, ממונה יחידת יצוא בבית המכס וממונה תחום יצוא בהנהלת רשות המסים או מי שהוסמך בידי אחד מהם, למסור לרשות המוסמכת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} (להלן – הרשות המוסמכת), מידע הנוגע לייצוא של ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007}} או של ציוד שיש יסוד סביר להניח שהוא ציוד ביטחוני; מידע כאמור ישמש למילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת או לצורך נקיטת הליכים על פי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני ולא יהיה ניתן להעבירו לגורם אחר למעט העברתו לצורך נקיטת הליכים כאמור, למשטרת ישראל, למשרד המשפטים, ליחידת החקירות במשרד הביטחון או לגורם אחר המוסמך על פי כל דין לנקוט הליכים לצורך יישום {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7285.pdf|י״פ תשע״ו, 7799}}), המתיר לעובדי רשות המסים לגלות לוועדת הייבוא שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא#סעיף 12|סעיף 12 לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (להלן – פקודת הייבוא והייצוא) (להלן – הוועדה), את המידע הזה בלבד, אשר הגיע להם אגב ביצוע החוק: החלטת ועדת תפיסות בנוגע לרשימון שהוגש על שם יבואן ופורטוקול הוועדה הנ״ל, זאת לצורך החלטה בבקשה שהגיש אותו יבואן להטלת כופר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא#סעיף 14|סעיף 14 לפקודת הייבוא והייצוא}} בקשר לאותו רשימון, ובלבד שהדבר נדרש לצורך ביצוע תפקידיה של הוועדה ובמסגרת תפקידיה וסמכויותיה על פי דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר, אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; למען הסר ספק, היתר זה אינו מתייחס לחומרי חקירה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9107.pdf|י״פ תשפ״א, 10}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן – אמ״ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות אמ״ן.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13158.pdf|י״פ תשפ״ה, 3266}}), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן – מט״ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות המט״ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.}}
{{ח:תתת|(2)}} נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(3)}} המידע הוא כמפורט {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 384א|באותו סעיף}}, ובמידה שנדרש.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות שר האוצר הואצלה למנהל רשות המסים (י״פ תשס״ה, 3497).}}
{{ח:תת|(א1)}} לענין סעיף קטן (א)(1) רשאי שר האוצר לתת גם היתר לגילוי מידע לסוגיו, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיעה לאדם ידיעה על פי סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} גילה אדם שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצועו של חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.

{{ח:סעיף|143|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|מפקודת מס הכנסה}}|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 117|סעיפים 117}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119|119}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 143|143}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 144|144}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 235א|ו־235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה}} יחולו לענין המס, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|143א|רשות לייצג חייב במס|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרשאי לייצג נישום כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 236|בסעיף 236 לפקודת מס הכנסה}}, רשאי לייצג חייב במס על פי חוק זה, פרט לייצוג בקשר להוראות הכלולות {{ח:פנימי|פרק טז|בפרק ט״ז}}, למעט לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}} יחולו לענין ייצוגו של חייב במס.

{{ח:סעיף|144|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס|מפקודת המכס}}|תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 39|סעיפים 39(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 81|81 עד 89}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 92|92}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 93|93}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 104|104}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 122|122}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 128|128}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 140|140 עד 145}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 149|149}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 150|150}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 152|152}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 156|156}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 162|162 עד 162ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 170|170}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 171|171}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 198|198}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 204|204}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 231ג|ו־231ג לפקודת המכס}} יחולו לענין המס על יבוא טובין, והוראת {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 156|סעיף 156 לפקודת המכס}} תחול לגבי יבוא טובין שיוצאו בידי מי שאיננו עוסק.

{{ח:סעיף|144א||תיקון: תשל״ט־2, תשמ״ו־2, תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|144ב|דין המדינה|תיקון: תשל״ט־2}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.

{{ח:סעיף|145|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ה, תשס״ה־3, תשס״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(א1)}} שר האוצר ושר המשפטים רשאים לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת, וכן הוראות לעניין חובותיו של בעל אמצעי החתימה האלקטרונית ואחריותו לשימוש בה; הוראות כאמור יובאו לפני הממשלה והיא רשאית לאשרן או לשנותן בתוך 21 ימים מיום שהובאו לפניה; לא קיבלה הממשלה החלטה כאמור, יראו את ההוראות כאילו אושרו על ידי הממשלה בתום התקופה האמורה; תחילתן של הוראות כאמור תהא, לכל המוקדם, ביום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע כי על גביית מס, לענין מוסדות כספיים ומלכ״רים, יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לענין שומה, השגה, ערר, גביה, ריבית וקנסות או לחלק מן הענינים האלה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שר האוצר, למעט תקנות לפי סעיף קטן (א1) ולפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}} {{ח:פנימי|סעיף 142|ו־142}}, טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת, ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} יובאו לידיעתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף|תקנות מס ערך מוסף, תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|146|תקנות סדרי דין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בהליכים לפי חוק זה וכן תקנות בדבר אגרות, הוצאות ודמי בטלה לעדים בהליכים אלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור)|תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי)|תקנות מס ערך מוסף (סדרי הדין בערעור על הטלת קנס מינהלי), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: תחילה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|147|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה תהיה ביום שיקבע שר האוצר ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לסוגים שונים של חייבי מס שלא יהיו מאוחרים מתום שנה מיום פרסום חוק זה ברשומות; לחייבי מס שלגביהם לא קבע שר האוצר מועד לתחילת המס יהא המועד בתום שנה מיום פרסום חוק זה ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו מס ערך מוסף (תחילתו של החוק), תשל״ו–1976 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3539.pdf|ק״ת תשל״ו, 1793}}), תחילתו של החוק לגבי כל סוגי חייבי המס, למעט מוסד כספי היא ביום ג׳ בתמוז תשל״ו (1 ביולי 1976). לפי צו מס ערך מוסף (תחילתו של החוק לגבי מוסד כספי), תשל״ו–1976 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3550.pdf|ק״ת תשל״ו, 1951}}), תחילתו של החוק לגבי מוסד כספי היא בתחילת שנת המס 1976, ולגבי מוסד כספי שהורשתה לו תקופת שומה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת מס הכנסה}} – ביום כ״ח בטבת תשל״ו (1 בינואר 1976), או בתחילת תקופת השומה המיוחדת לשנת המס 1976, לפי המאוחר.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ההוראות בדבר רישומם של חייבי מס ונציגיהם תחילתן מיום פרסומו של החוק.

{{ח:סעיף|148|הוראות מעבר לגבי מכירת טובין}}
{{ח:ת}} על מכירת טובין שהוסכם עליה לפני תחילתו של חוק זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נמסרו הטובין לקונה לפני תחילת החוק – יהיו פטורים ממס;
{{ח:תת|(2)}} לא נמסרו הטובין לקונה לפני תחילת החוק – יחולו חובת תשלום מס, חובת הוצאת חשבונית וכל החובות האחרות.

{{ח:סעיף|149|הוראות מעבר לגבי מכירת מקרקעין ומתן שירותים|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} עסקת מקרקעין ומתן שירותים שהתחילו בהם וטרם נסתיימו לפני תחילתו של חוק זה, יחוייב במס כל חלק של תמורתם ששולם לאחר תחילת החוק, ובלבד שדירת מגורים תחוייב בשיעור אפס אם נתמלאו בה שתי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכם המכר נחתם לפני כ״ב בסיון תשל״ה (1 ביוני 1975) ובוייל כדין תוך שלושים יום לאחר חתימתו;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדה לפני כ״ב בסיון תשל״ה (1 ביוני 1975) 15% לפחות מהמחיר שהיה נקוב בהסכם בעת חתימתו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), עסקת מקרקעין שהיא השכרה שנחתמה לפני תחילתו של חוק זה ותקופת השכירות נמשכת גם לאחריו – יראוה כעסקה שטרם נסתיימה.

{{ח:סעיף|150|הוראת מעבר לגבי יבוא}}
{{ח:ת}} טובין שיובאו לפני תחילתו של חוק זה וטרם הותר לגביהם רשימון לצריכה בארץ, יחוייבו במס כאילו יובאו לאחר תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|151|תקנות לענין החזר מס קניה}}
{{ח:ת}} הופחת או בוטל מס קניה בעקבות הנהגת מס ערך מוסף כולו או מקצתו, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות בדבר החזר מס קניה, כולו או מקצתו, ששולם לפני תחילתו של חוק זה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה בטבת תשל״ו (29 בדצמבר 1976).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יהושע רבינוביץ'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''אפרים קציר'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי מס|[[w:חוק מס ערך מוסף|על החוק]] • {{מאגר חקיקה|2001068|החוק באתר הכנסת}} • [[w:מס ערך מוסף|מס ערך מוסף]] בוויקיפדיה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gh6ghqy0yn46o1o272mh22kl1otjfh4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים תרכ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>289866</id>
    <revision>
      <id>3023646</id>
      <parentid>754449</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:26:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* בית חדש (ב&quot;ח) */ עריכה</comment>
      <origin>3023646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7252" sha1="q3hz1gv422f6bxwrn4y4i1bnjeqnke2" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תריט|תרכ|תרכא|}}
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות, ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת. ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום. וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק&quot;ש בעונתה. 

וכתב רב עמרם: ועומד ש&quot;צ לפני התיבה ואומר נשמת, ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת, הרשות בידו. וכן נוהגין באשכנז. אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן, וכבר הארכתי בזה בתפילת החול. 

ומתפללין הציבור ז' ברכות כמו בשל ערבית. ואח&quot;כ מחזיר הש&quot;צ התפילה. וכתב רב עמרם: ויורד הש&quot;ץ ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הם. 

ואומר אתה בחרתנו, מחול עד &quot;לפני ה' תטהרו&quot;, וידוי על חטא, כי אתה סולחן, ואח&quot;כ יעלה ויבוא, וקדשינו במצותיך וכו', רצה&lt;ref&gt;בפרישה כתב ש&quot;רצה&quot; טעות סופר, דהיינו עבודה.&lt;/ref&gt; ועבודה, והודאה, ברכת כהנים. 

וכתב בעל העיטור: שחרית מתוודה ג' פעמים, וכן במוסף ובמנחה, אבל בנעילה פעם אחת. והן י' וידוים כנגד י' פעמים שמזכיר כהן גדול את השם בי&quot;ה, ובלילה אינו מתוודה. ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפילה פעם אחת, והצבור פעם אחת הרי ח', וב' פעמים בערב אחת במנחה ואחת בערבית. 

ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים ש&quot;צ חזרת כל התפילה, אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו, &lt;ref&gt;כנראה צריך להוסיף &quot;ולא&quot;.&lt;/ref&gt;כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפילה. 

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה, יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה, לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין, היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. 

לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ויעבור, ובמוסף ז', ובמנחה ו', ובנעילה ג'. ואבי העזרי כתב: קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י&quot;ג פעמים ויעבור כנגד י&quot;ג מדות. ורב נטרונאי כתב: מנהג בשחרית אומר ז' סליחות, ובמוסף ה', ובמנחה ג', ואם יש פנאי אומר ה'.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
שחרית משכימין לב&quot;ה ומסדרין הברכות וכו': כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע&quot;כ ויש שאינם נמנעין מלאומרו בי&quot;ט ובי&quot;כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי:

אבל סליחות ורחמים חובת היום הם פירוש הא דאמרינן לא דבר קצוב היא ולא חובה היינו בג' ראשונות דוקא אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה האמצעית חובת היום הם ועי&quot;ל דה&quot;ק הא דאמינ' דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו א&quot;א אלא דבר מועט זהו דוקא בג' ראשונות אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכות האמצעיות חובת היום הם ואינו שבח למעט בהם:

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם ז' שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה כבר נתבאר דין זה בסימן רפ&quot;ו ושם נתבאר ג&quot;כ שיש חולקים בו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;. וגם הגה&quot;מ כתב שצריך החזן לדקדק על עצמו בי&quot;ה שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה שהוא אחר חצי היום חצי שעה שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף וכן נהג למהר הרבה בתפלת יוצר ופעמים מדלג א&quot;מ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך:

לגאון מנהג של ישיבה בשחרית ה&quot;פ וכו' עד סוף הסימן בפסקי הרא&quot;ש שם בסוף יומא: י&quot;ה שחל להיות בשבת אם אומרים אבינו מלכנו כתבתי בסימן תרכ&quot;ב:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* '''שחרית כו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן''' כלומר: בג' ראשונות דוקא לא הוי חובה, וטוב למעט; אבל בברכה אמצעי – חובת היום הן, וטוב להרבות בהן! 
* '''ובלילה אינו מתודה.''' אנו נוהגין שהש&quot;ץ מתודה אף בלילה כסברא השנייה וכ&quot;כ רבי' בסתם [[טור אורח חיים תריט|בסי' תרי&quot;ט]] ואומר הוידויין כמו שאמר באשמורת: 
* ומ&quot;ש '''יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''', אין אנו נוהגין כן. אלא, אפי' הגיע זמנה, אין להקדימה. וכבר נתבאר טעם דין זה למעלה [[טור אורח חיים רפו|בסי' רפ&quot;ו]] בס&quot;ד. 
* '''מנהג של ישיבה בשחרית ז' פעמים ויעבור ובמוסף ז' וכו'''' וכן הוא במרדכי ואנו נוהגין כקבלת ראבי&quot;ה דבשחרית י&quot;ג ויעבור:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכתב מהרי&quot;ל ובסוף מסוד חכמים אומר פני מלך מוחל וסולח לעונים וכתוב במנהגים ובשחרית עולים לדוכן ואין נוהגין לומר ותערב. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} אבל הר&quot;י כתב בפ' תפלת השחר דף כ&quot;א ע&quot;ב דא&quot;צ להקדים מנחה רק בשיגיע מנחה קטנה אבל בלא&quot;ה א&quot;צ להקדים מנחה אם לא שרוצה להתפלל מנחה מיד וכ&quot;כ המרדכי שם ע&quot;ד וכן נוהגין וע&quot;ל סימן רפ&quot;ו נתבאר דין זה: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ל:</text>
      <sha1>q3hz1gv422f6bxwrn4y4i1bnjeqnke2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023648</id>
      <parentid>3023646</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:28:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */</comment>
      <origin>3023648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7308" sha1="4mg9cbexgiqaq13g63vg68x4x5zt7zc" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תריט|תרכ|תרכא|}}
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות, ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת. ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום. וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק&quot;ש בעונתה. 

וכתב רב עמרם: ועומד ש&quot;צ לפני התיבה ואומר נשמת, ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת, הרשות בידו. וכן נוהגין באשכנז. אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן, וכבר הארכתי בזה בתפילת החול. 

ומתפללין הציבור ז' ברכות כמו בשל ערבית. ואח&quot;כ מחזיר הש&quot;צ התפילה. וכתב רב עמרם: ויורד הש&quot;ץ ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הם. 

ואומר אתה בחרתנו, מחול עד &quot;לפני ה' תטהרו&quot;, וידוי על חטא, כי אתה סולחן, ואח&quot;כ יעלה ויבוא, וקדשינו במצותיך וכו', רצה&lt;ref&gt;בפרישה כתב ש&quot;רצה&quot; טעות סופר, דהיינו עבודה.&lt;/ref&gt; ועבודה, והודאה, ברכת כהנים. 

וכתב בעל העיטור: שחרית מתוודה ג' פעמים, וכן במוסף ובמנחה, אבל בנעילה פעם אחת. והן י' וידוים כנגד י' פעמים שמזכיר כהן גדול את השם בי&quot;ה, ובלילה אינו מתוודה. ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפילה פעם אחת, והצבור פעם אחת הרי ח', וב' פעמים בערב אחת במנחה ואחת בערבית. 

ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים ש&quot;צ חזרת כל התפילה, אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו, &lt;ref&gt;כנראה צריך להוסיף &quot;ולא&quot;.&lt;/ref&gt;כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפילה. 

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה, יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה, לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין, היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. 

לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ויעבור, ובמוסף ז', ובמנחה ו', ובנעילה ג'. ואבי העזרי כתב: קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י&quot;ג פעמים ויעבור כנגד י&quot;ג מדות. ורב נטרונאי כתב: מנהג בשחרית אומר ז' סליחות, ובמוסף ה', ובמנחה ג', ואם יש פנאי אומר ה'.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
'''שחרית משכימין לב&quot;ה ומסדרין הברכות וכו':''' כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע&quot;כ ויש שאינם נמנעין מלאומרו בי&quot;ט ובי&quot;כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי:

'''אבל סליחות ורחמים חובת היום הם:''' פירוש: הא דאמרינן לא דבר קצוב היא ולא חובה היינו בג' ראשונות דוקא אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה האמצעית חובת היום הם ועי&quot;ל דה&quot;ק הא דאמינ' דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו א&quot;א אלא דבר מועט זהו דוקא בג' ראשונות אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכות האמצעיות חובת היום הם ואינו שבח למעט בהם:

'''וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם ז' שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''' כבר נתבאר דין זה בסימן רפ&quot;ו ושם נתבאר ג&quot;כ שיש חולקים בו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;. וגם הגה&quot;מ כתב שצריך החזן לדקדק על עצמו בי&quot;ה שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה שהוא אחר חצי היום חצי שעה שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף וכן נהג למהר הרבה בתפלת יוצר ופעמים מדלג א&quot;מ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך:

'''לגאון מנהג של ישיבה בשחרית ה&quot;פ וכו' עד סוף הסימן''' בפסקי הרא&quot;ש שם בסוף יומא: 

'''יום הכיפורים שחל להיות בשבת אם אומרים אבינו מלכנו''' כתבתי ב[[סימן תרכ&quot;ב]]:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* '''שחרית כו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן''' כלומר: בג' ראשונות דוקא לא הוי חובה, וטוב למעט; אבל בברכה אמצעי – חובת היום הן, וטוב להרבות בהן! 
* '''ובלילה אינו מתודה.''' אנו נוהגין שהש&quot;ץ מתודה אף בלילה כסברא השנייה וכ&quot;כ רבי' בסתם [[טור אורח חיים תריט|בסי' תרי&quot;ט]] ואומר הוידויין כמו שאמר באשמורת: 
* ומ&quot;ש '''יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''', אין אנו נוהגין כן. אלא, אפי' הגיע זמנה, אין להקדימה. וכבר נתבאר טעם דין זה למעלה [[טור אורח חיים רפו|בסי' רפ&quot;ו]] בס&quot;ד. 
* '''מנהג של ישיבה בשחרית ז' פעמים ויעבור ובמוסף ז' וכו'''' וכן הוא במרדכי ואנו נוהגין כקבלת ראבי&quot;ה דבשחרית י&quot;ג ויעבור:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכתב מהרי&quot;ל ובסוף מסוד חכמים אומר פני מלך מוחל וסולח לעונים וכתוב במנהגים ובשחרית עולים לדוכן ואין נוהגין לומר ותערב. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} אבל הר&quot;י כתב בפ' תפלת השחר דף כ&quot;א ע&quot;ב דא&quot;צ להקדים מנחה רק בשיגיע מנחה קטנה אבל בלא&quot;ה א&quot;צ להקדים מנחה אם לא שרוצה להתפלל מנחה מיד וכ&quot;כ המרדכי שם ע&quot;ד וכן נוהגין וע&quot;ל סימן רפ&quot;ו נתבאר דין זה: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ל:</text>
      <sha1>4mg9cbexgiqaq13g63vg68x4x5zt7zc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023649</id>
      <parentid>3023648</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */</comment>
      <origin>3023649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7345" sha1="b1fjg8pz798dl9hvz1lpseel2ict7eq" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תריט|תרכ|תרכא|}}
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות, ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת. ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום. וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק&quot;ש בעונתה. 

וכתב רב עמרם: ועומד ש&quot;צ לפני התיבה ואומר נשמת, ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת, הרשות בידו. וכן נוהגין באשכנז. אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן, וכבר הארכתי בזה בתפילת החול. 

ומתפללין הציבור ז' ברכות כמו בשל ערבית. ואח&quot;כ מחזיר הש&quot;צ התפילה. וכתב רב עמרם: ויורד הש&quot;ץ ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הם. 

ואומר אתה בחרתנו, מחול עד &quot;לפני ה' תטהרו&quot;, וידוי על חטא, כי אתה סולחן, ואח&quot;כ יעלה ויבוא, וקדשינו במצותיך וכו', רצה&lt;ref&gt;בפרישה כתב ש&quot;רצה&quot; טעות סופר, דהיינו עבודה.&lt;/ref&gt; ועבודה, והודאה, ברכת כהנים. 

וכתב בעל העיטור: שחרית מתוודה ג' פעמים, וכן במוסף ובמנחה, אבל בנעילה פעם אחת. והן י' וידוים כנגד י' פעמים שמזכיר כהן גדול את השם בי&quot;ה, ובלילה אינו מתוודה. ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפילה פעם אחת, והצבור פעם אחת הרי ח', וב' פעמים בערב אחת במנחה ואחת בערבית. 

ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים ש&quot;צ חזרת כל התפילה, אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו, &lt;ref&gt;כנראה צריך להוסיף &quot;ולא&quot;.&lt;/ref&gt;כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפילה. 

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה, יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה, לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין, היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. 

לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ויעבור, ובמוסף ז', ובמנחה ו', ובנעילה ג'. ואבי העזרי כתב: קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י&quot;ג פעמים ויעבור כנגד י&quot;ג מדות. ורב נטרונאי כתב: מנהג בשחרית אומר ז' סליחות, ובמוסף ה', ובמנחה ג', ואם יש פנאי אומר ה'.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
'''שחרית משכימין לב&quot;ה ומסדרין הברכות וכו':''' כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע&quot;כ ויש שאינם נמנעין מלאומרו בי&quot;ט ובי&quot;כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי:

'''אבל סליחות ורחמים חובת היום הם:''' פירוש: הא דאמרינן לא דבר קצוב היא ולא חובה היינו בג' ראשונות דוקא אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה האמצעית חובת היום הם ועי&quot;ל דה&quot;ק הא דאמינ' דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו א&quot;א אלא דבר מועט זהו דוקא בג' ראשונות אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכות האמצעיות חובת היום הם ואינו שבח למעט בהם:

'''וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם ז' שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''' כבר נתבאר דין זה בסימן רפ&quot;ו ושם נתבאר ג&quot;כ שיש חולקים בו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;. וגם הגה&quot;מ כתב שצריך החזן לדקדק על עצמו בי&quot;ה שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה שהוא אחר חצי היום חצי שעה שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף וכן נהג למהר הרבה בתפלת יוצר ופעמים מדלג א&quot;מ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך:

'''לגאון מנהג של ישיבה בשחרית ה&quot;פ וכו' עד סוף הסימן''' בפסקי הרא&quot;ש שם בסוף יומא: 

'''יום הכיפורים שחל להיות בשבת אם אומרים אבינו מלכנו''' כתבתי ב[[טור אורח חיים תרכ&quot;ב | סימן תרכ&quot;ב]]:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* '''שחרית כו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן''' כלומר: בג' ראשונות דוקא לא הוי חובה, וטוב למעט; אבל בברכה אמצעי – חובת היום הן, וטוב להרבות בהן! 
* '''ובלילה אינו מתודה.''' אנו נוהגין שהש&quot;ץ מתודה אף בלילה כסברא השנייה וכ&quot;כ רבי' בסתם [[טור אורח חיים תריט|בסי' תרי&quot;ט]] ואומר הוידויין כמו שאמר באשמורת: 
* ומ&quot;ש '''יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''', אין אנו נוהגין כן. אלא, אפי' הגיע זמנה, אין להקדימה. וכבר נתבאר טעם דין זה למעלה [[טור אורח חיים רפו|בסי' רפ&quot;ו]] בס&quot;ד. 
* '''מנהג של ישיבה בשחרית ז' פעמים ויעבור ובמוסף ז' וכו'''' וכן הוא במרדכי ואנו נוהגין כקבלת ראבי&quot;ה דבשחרית י&quot;ג ויעבור:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכתב מהרי&quot;ל ובסוף מסוד חכמים אומר פני מלך מוחל וסולח לעונים וכתוב במנהגים ובשחרית עולים לדוכן ואין נוהגין לומר ותערב. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} אבל הר&quot;י כתב בפ' תפלת השחר דף כ&quot;א ע&quot;ב דא&quot;צ להקדים מנחה רק בשיגיע מנחה קטנה אבל בלא&quot;ה א&quot;צ להקדים מנחה אם לא שרוצה להתפלל מנחה מיד וכ&quot;כ המרדכי שם ע&quot;ד וכן נוהגין וע&quot;ל סימן רפ&quot;ו נתבאר דין זה: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ל:</text>
      <sha1>b1fjg8pz798dl9hvz1lpseel2ict7eq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023650</id>
      <parentid>3023649</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:30:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */</comment>
      <origin>3023650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7343" sha1="qsqm97z59v6mfxmuwnehf20mdu7cif0" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תריט|תרכ|תרכא|}}
{{המרת או.סי.אר}}
==טור==
שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות, ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת. ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום. וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק&quot;ש בעונתה. 

וכתב רב עמרם: ועומד ש&quot;צ לפני התיבה ואומר נשמת, ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת, הרשות בידו. וכן נוהגין באשכנז. אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן, וכבר הארכתי בזה בתפילת החול. 

ומתפללין הציבור ז' ברכות כמו בשל ערבית. ואח&quot;כ מחזיר הש&quot;צ התפילה. וכתב רב עמרם: ויורד הש&quot;ץ ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הם. 

ואומר אתה בחרתנו, מחול עד &quot;לפני ה' תטהרו&quot;, וידוי על חטא, כי אתה סולחן, ואח&quot;כ יעלה ויבוא, וקדשינו במצותיך וכו', רצה&lt;ref&gt;בפרישה כתב ש&quot;רצה&quot; טעות סופר, דהיינו עבודה.&lt;/ref&gt; ועבודה, והודאה, ברכת כהנים. 

וכתב בעל העיטור: שחרית מתוודה ג' פעמים, וכן במוסף ובמנחה, אבל בנעילה פעם אחת. והן י' וידוים כנגד י' פעמים שמזכיר כהן גדול את השם בי&quot;ה, ובלילה אינו מתוודה. ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפילה פעם אחת, והצבור פעם אחת הרי ח', וב' פעמים בערב אחת במנחה ואחת בערבית. 

ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים ש&quot;צ חזרת כל התפילה, אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו, &lt;ref&gt;כנראה צריך להוסיף &quot;ולא&quot;.&lt;/ref&gt;כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפילה. 

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה, יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה, לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית. ואדוני אבי הרא&quot;ש ז&quot;ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין, היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה. 

לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ויעבור, ובמוסף ז', ובמנחה ו', ובנעילה ג'. ואבי העזרי כתב: קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י&quot;ג פעמים ויעבור כנגד י&quot;ג מדות. ורב נטרונאי כתב: מנהג בשחרית אומר ז' סליחות, ובמוסף ה', ובמנחה ג', ואם יש פנאי אומר ה'.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
'''שחרית משכימין לב&quot;ה ומסדרין הברכות וכו':''' כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע&quot;כ ויש שאינם נמנעין מלאומרו בי&quot;ט ובי&quot;כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי:

'''אבל סליחות ורחמים חובת היום הם:''' פירוש: הא דאמרינן לא דבר קצוב היא ולא חובה היינו בג' ראשונות דוקא אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה האמצעית חובת היום הם ועי&quot;ל דה&quot;ק הא דאמינ' דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו א&quot;א אלא דבר מועט זהו דוקא בג' ראשונות אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכות האמצעיות חובת היום הם ואינו שבח למעט בהם:

'''וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם ז' שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''' כבר נתבאר דין זה בסימן רפ&quot;ו ושם נתבאר ג&quot;כ שיש חולקים בו &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;. וגם הגה&quot;מ כתב שצריך החזן לדקדק על עצמו בי&quot;ה שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה שהוא אחר חצי היום חצי שעה שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף וכן נהג למהר הרבה בתפלת יוצר ופעמים מדלג א&quot;מ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך:

'''לגאון מנהג של ישיבה בשחרית ה&quot;פ וכו' עד סוף הסימן''' בפסקי הרא&quot;ש שם בסוף יומא: 

'''יום הכיפורים שחל להיות בשבת אם אומרים אבינו מלכנו''' כתבתי ב[[טור אורח חיים תרכב |סימן תרכ&quot;ב]]:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* '''שחרית כו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן''' כלומר: בג' ראשונות דוקא לא הוי חובה, וטוב למעט; אבל בברכה אמצעי – חובת היום הן, וטוב להרבות בהן! 
* '''ובלילה אינו מתודה.''' אנו נוהגין שהש&quot;ץ מתודה אף בלילה כסברא השנייה וכ&quot;כ רבי' בסתם [[טור אורח חיים תריט|בסי' תרי&quot;ט]] ואומר הוידויין כמו שאמר באשמורת: 
* ומ&quot;ש '''יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה''', אין אנו נוהגין כן. אלא, אפי' הגיע זמנה, אין להקדימה. וכבר נתבאר טעם דין זה למעלה [[טור אורח חיים רפו|בסי' רפ&quot;ו]] בס&quot;ד. 
* '''מנהג של ישיבה בשחרית ז' פעמים ויעבור ובמוסף ז' וכו'''' וכן הוא במרדכי ואנו נוהגין כקבלת ראבי&quot;ה דבשחרית י&quot;ג ויעבור:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכתב מהרי&quot;ל ובסוף מסוד חכמים אומר פני מלך מוחל וסולח לעונים וכתוב במנהגים ובשחרית עולים לדוכן ואין נוהגין לומר ותערב. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} אבל הר&quot;י כתב בפ' תפלת השחר דף כ&quot;א ע&quot;ב דא&quot;צ להקדים מנחה רק בשיגיע מנחה קטנה אבל בלא&quot;ה א&quot;צ להקדים מנחה אם לא שרוצה להתפלל מנחה מיד וכ&quot;כ המרדכי שם ע&quot;ד וכן נוהגין וע&quot;ל סימן רפ&quot;ו נתבאר דין זה: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ל:</text>
      <sha1>qsqm97z59v6mfxmuwnehf20mdu7cif0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314273</id>
    <revision>
      <id>3023633</id>
      <parentid>853679</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:43:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר הדפים</comment>
      <origin>3023633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="344" sha1="qugxfoewcw2ja0fauotn1qntozcllpf" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ק|ד ש}}

{{צת|שמות|א|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ר]]</text>
      <sha1>qugxfoewcw2ja0fauotn1qntozcllpf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>320920</id>
    <revision>
      <id>3023608</id>
      <parentid>2867053</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:03:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="230" sha1="nedsivno3aw7lp48ey84aw8vm6kbgz9" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ד|ד ו}}

{{צת|משלי|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|יט}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ה]]</text>
      <sha1>nedsivno3aw7lp48ey84aw8vm6kbgz9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336203</id>
    <revision>
      <id>3023595</id>
      <parentid>815908</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:01:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת טקסט בתבניות</comment>
      <origin>3023595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="166" sha1="1d2gqqa1x6aminl0y5bzb63xgvme8tp" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ע|ג צ}}

{{צת|קהלת|ה|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג פ]]</text>
      <sha1>1d2gqqa1x6aminl0y5bzb63xgvme8tp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336204</id>
    <revision>
      <id>3023602</id>
      <parentid>815909</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:40:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="206" sha1="4ov872zkthf2t89wigzyq38ojd8aths" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ק|ג ש}}

{{צת|תהלים|קמה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ר]]</text>
      <sha1>4ov872zkthf2t89wigzyq38ojd8aths</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336205</id>
    <revision>
      <id>3023603</id>
      <parentid>815910</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:43:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="171" sha1="aar8u5utk16rmndpnvg5wnryryg7c1q" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ר|ג ת}}

{{צת|שמואל ב|ח|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ש]]</text>
      <sha1>aar8u5utk16rmndpnvg5wnryryg7c1q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336206</id>
    <revision>
      <id>3023604</id>
      <parentid>815911</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:48:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="296" sha1="8146gvelu4g4kyzk46kjt01ok7cj3qa" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ש|ד א}}

{{צת|יהושע|יח|כה}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|א}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כ}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ת]]</text>
      <sha1>8146gvelu4g4kyzk46kjt01ok7cj3qa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>338109</id>
    <revision>
      <id>3023623</id>
      <parentid>853593</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:30:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב מחדש לפי שאר העמודים תוך שמירה על חלק מצורת העיצוב</comment>
      <origin>3023623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="413" sha1="sdvwju1f5h7wbekt8b0x4na2o19hlmq" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד מ|ד ס}}

{{צת|ויקרא|כג|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|ח|}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|כב|מ=לא}} {{שם|משלי|כו|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד נ]]</text>
      <sha1>sdvwju1f5h7wbekt8b0x4na2o19hlmq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345293</id>
    <revision>
      <id>3023610</id>
      <parentid>811869</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:14:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="bmn2lsz2tnouo3apq3ds7jewei9tyhu" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ט|ד כ}}

{{צת|תהלים|כה|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד י]]</text>
      <sha1>bmn2lsz2tnouo3apq3ds7jewei9tyhu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבינו שמשון על כלים ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>345444</id>
    <revision>
      <id>3023754</id>
      <parentid>825298</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:07:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת קישור</comment>
      <origin>3023754</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20247" sha1="d8vugxjblqqt7srr457rbdzf2kxjd9c" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רבינו שמשון|על כלים|ז|ח|ט}}
{{המרת או.סי.אר 2}}
===[[משנה כלים ח א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;b&gt;פירוש &lt;/b&gt;עשה מחיצה באמצעו וחלקו עד למעלה מפיו הכל טמא אפילו אוכלים שבעבר השני של מחיצה: 

&lt;b&gt;פחותה. &lt;/b&gt;להכי נקט פחותה דלאו כלי היא דאי הוי שלמה מצלת על אוכלין שבתוכה כדאמרינן בריש [[זבחים ג א|זבחים (דף ג.)]] אפילו כלי שטף מציל אבל השתא דלאו כלי היא הוי כמחיצה בעלמא: 

&lt;b&gt;ופקוקה בקש. &lt;/b&gt;רבותא נקט דאע&quot;ג דפחותה ופקוקה בקש לא הויא כלי ואפילו פיה למעלה מפי התנור לא מצלת על האוכלים שבתוכו: 

&lt;b&gt;ומשולשלת. &lt;/b&gt;תלויה: 

&lt;b&gt;ורבי אליעזר מטהר. &lt;/b&gt;אכוורת קאי אבל במחיצה מודה כדמוכח בת&quot;כ בפרשת ויהי ביום השמיני גבי תוכו ולא תוך תוכו כיצד חבית שנתונה בתנור ופיה למעלה כו' יכול אפילו נקובה יציל ת&quot;ל כל אשר בתוכו יטמא כו' מכאן אמרו כוורת פחותה ופקוקה בקש כו' ר&quot;א אומר מצלת א&quot;ר אליעזר אם מצלת במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל אמרו לו אם מצלת במת החמור מקום שהמחיצה מצלת תציל בכלי חרס הקל שאין מחיצה מצלת אמר רבי יוחנן בן נורי אמרתי לו לר&quot;א אם הצילו אהלים מיד אהלים במת החמור שכן חולקים אהלים יצילו אהלים מיד אהלים מאהל השרץ שאין חולקין כלי חרס. א&quot;ר יוסי אמרתי לו לר' יוחנן [תמה] אני אם קיבל ר&quot;א היאך תשובה מפני שהוא נדון אלא זו תשובה לדבר אם יצילו אהלים מיד אהלים במת החמור שכן הוא עושה טפח על טפח בבית טהור יצילו אהלים מיד אהלים בשרץ הקל שכן הוא עושה טפח על טפח ברום טפח בכלי חרס טמא אמרו לו הוא הנדון. בתוס' לא קתני האי אמרו לו בתרא אלא מסיים בה א&quot;ר היא תשובת ר' יוסי היא תשובת ר' יוחנן בן נורי: &lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[משנה כלים ח ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;&lt;b&gt;וטעמא &lt;/b&gt;כדדרשינן בת&quot;כ אל תוכו ולא תוך תוכו כדפרישית. ובפיהן למעלה מן התנור איירי כדמוכח בתוס' דאי כולה משוקעת בתנור כחד תוך חשיבא: 

&lt;b&gt;נקבו. &lt;/b&gt;ממעט בת&quot;כ כדפרישית: 

&lt;b&gt;בכונס משקה. &lt;/b&gt;ואינו מציל: &lt;קטע סוף=ב/&gt;

===[[משנה כלים ח ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;&lt;b&gt;סרידה. &lt;/b&gt;מלשון (שמות לט) את בגדי השרד ומסתברא שהוא לתשמיש הנחתום להניח בו עיסה לאחר שנילושה עיסתו או להניח עליו קמח או סובין כשנתנה על פי התנור ומשקעה לתוכו דנראה כעין תוך אע&quot;פ שכל שפות שלה חוץ לתנור אין מצלת כדקתני בתוספתא שאין מציל מיד כלי חרס אלא כלים שיש להן תוך: 

&lt;b&gt;וגפיים. &lt;/b&gt;הן מחיצות כדתנן לקמן בפ' ט&quot;ו (מ&quot;ב) סריד של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור גופפו מארבע רוחותיו טמא. ומתני' נמי הכי קאמר שאין מצילין מיד כלי חרס אלא כלים כלומר שיש להן תוך. ובערוך פירש דסרידה כמין עריבה שהיא לתשמיש הנחתום ללוש בה. ולקמן בפט&quot;ו משמע שנותנין אותה ע&quot;פ התנור להקיף בצמיד פתיל. וגפייס פירש בערוך אזני הכלי. ויש אומרים לולאות ולקמן בפרק הכרים שנפחתו בתוספתא משמע בהדיא דגפיים הם אזני הכלי: 

&lt;b&gt;נחושתו של תנור. &lt;/b&gt;הם השולים: 

&lt;b&gt;החבית והמשקים טהורים. &lt;/b&gt;דלא נכנסו לאוירו דהא למטה מנחשתו קיימי: 

&lt;b&gt;היתה כפויה &lt;/b&gt;על פיה ופיה בתוך התנור והשוליים לחוץ משקין שבשולים טהורים: 

תני&quot;א בתוספת&quot;א (פ&quot;ו) הכל מצילין מיד כלי חרס אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה חוץ מן האדם. כיצד טהור שהיו אוכלים ומשקין לתוך פיו הכניס ראשו לאויר התנור טמא ומטמא ואין חוששין שמא מחוברין למעיים: הסגוס והרדיד שהיו ניתנין על פי התנור ושוקעין בתוכו השרץ בתוכו התנור טמא: שרץ בתנור אוכלין שבתוכו טמאין אין לך שהוא מציל מיד כלי חרס אלא כלים שיש להן תוך כגון הסל והקופה והחמת. הסל והקופה והחמת שהיו נתונים בתנור ופיהן למעלה מן התנור השרץ בתוכו התנור טהור שרץ בתנור אוכלין שבתוכו טהורין. ניקבו ועשאן בטיט שרץ בתוכו תנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה: שרץ בתנור אוכלין שבתוכו טהורין: חבית שהיא משוקעת בתנור ופיה למעלה מן התנור השרץ בתוכה התנור טהור שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין: ניקבה ועשאה בטיט שרץ בתוכה התנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה: שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין. ואם עשאה בזפת התנור טהור שהזפת חיבור לה ושאר כל הכלים שעשאן בזפת אין הזפת חיבור להן: חבית שהיא נתונה על פי התנור ופיה לצד התנור ושוליה לצד התנור השרץ בתוכה התנור טהור: שרץ בתוך התנור אוכלין שבתוכה טהורין: היתה דפנה מעובה לתוכו השרץ בתוכה התנור טמא שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאים: קדרה שהיא מלאה אוכלין ומשקין ומוקפת צמיד פתיל ונתונה בתוך התנור שרץ בתוכה אוכלין ומשקין שבקדרה טהורין: היו טמאין התנור טמא שאין צמיד פתיל לטומאה: כלי שטף שהוא מוקף צמיד פתיל ונתון בתוך התנור הרי זה טמא שכל שאינו מציל באהל המת אינו מציל באהל השרץ: פי' מחוברין למעיים. טומאה בלועה מטמאה וטהרה בלועה אינה מטמאה כדאמרינן בפ' בהמה המקשה (דף עא.): סגוס מין בגד צמר כדתנן בפי&quot;א דנגעים (מי&quot;א) סגוס שנראה בו נגע וכן סריד כדכתי' (שיר ה) נשאו את רדידי: שאין צמיד פתיל לטומאה היינו לכלי שהטומאה בתוכו: עשאה בזפת יש תורת כלי עליה כאילו לא ניקבה: פיה לצד התנור פיה ושוליה הכל חוץ לתנור: דפנה מעובה מעט מפיה לתוך התנור: אוכלין שבתוכה טמאין האוכלין שבפיה שבתוך התנור: היו טמאין המשקין נטמא התנור דגזרו על משקה שיטמא כלי גזירה משום משקה זב וזבה כדאמרי' בפ&quot;ק ד[[שבת יד ב|שבת (דף יד:)]]: הרי זה טמא היינו אוכלין ומשקין שבתוך הכלי שטף אבל הוא עצמו טהור דאין כלי מטמא מאויר כלי חרס כדאמרינן בפ' תולין (דף קלח:): תניא בת&quot;כ בפ' ויהי ביום השמיני יכול המוקף צמיד פתיל בכלי חרס ונתון לאויר התנור יהא טמא ת&quot;ל מכל האוכל ולא כל האוכל פרט למוקף צמיד פתיל בכלי חרס ונתון לתנור. יכול המוקף צמיד פתיל בכלי שטף ונתון לאויר התנור יהא טהור. ודין הוא ומה כלי חרס שלא הציל על עצמו בלא צמיד פתיל באהל המת הציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באהל המת כלי שטף שהציל על עצמו בלא צמיד פתיל באויר כלי חרס אינו דין שיציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באויר כלי חרס ת&quot;ל כל האוכל להביא את המוקף צמיד פתיל בכלי שטף ונתון לאויר התנור. קל וחומר לכלי שטף שלא יציל על עצמו בלא צמיד פתיל באויר כלי חרס [ומה אם כלי חרס] שמציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באהל המת [כו']. כלי שטף שלא הציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באויר כלי חרס אינו דין שלא יציל על עצמו באויר כלי חרס ת&quot;ל מכל האוכל אוכלין ומשקין מטמאין מאויר כלי חרס ואין הכלים מטמאין באויר כלי חרס. ק&quot;ו לכלי חרס שלא יציל על מה שבתוכו בצמיד פתיל באהל המת. ומה אם כלי שטף שהציל על עצמו בלא צמיד פתיל באויר כלי חרס לא הציל על מה שבתוכו לצ&quot;פ באויר כ&quot;ח. כלי חרס שלא הציל על עצמו בלא צמיד פתיל באהל המת אינו דין שלא יציל על מה שבתוכו בצ&quot;פ באהל המת. ת&quot;ל וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא הא יש צ&quot;פ עליו טהור: &lt;קטע סוף=ג/&gt;

===[[משנה כלים ח ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;&lt;b&gt;קדירה &lt;/b&gt;טהורה אפילו נפל השרץ לבסוף ובלבד שלא ראה אויר הקדירה כדאמרינן לעיל דאין כלים מטמאין מאויר כלי חרס ואפילו אין הקדירה מוקפת צמיד פתיל: 

&lt;b&gt;נטמא. &lt;/b&gt;המשקה וחזר וטמא את הקדירה כדין כל משקין טמאין דמטמו כלי כדפרישית: &lt;קטע סוף=ד/&gt;

===[[משנה כלים ח ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;&lt;b&gt;התנור טהור. &lt;/b&gt;בתרנגול חי דטומאה בלועה לא מטמיא: 

&lt;b&gt;ואם מת. &lt;/b&gt;בשלא שהה כדי עיכול משעה שבלעו עד שמת: 

&lt;b&gt;הפת שבתוכו שניה. &lt;/b&gt;כדאמרינן בפרק תולין (דף קלח:) דלא חזינן לתנור כמאן דמלי טומאה: 

תני&quot;א בתוספת&quot;א ([[תוספתא/כלים/בבא קמא/ו#הלכה ו|פ&quot;ו]]) שלשה דברים מצילין באהל המת הבלועין צמיד פתיל ואהלים. יש בבלועין שאין בצמיד פתיל ואהלים יש בצמיד פתיל ואהלים שאין בבלועין. הבלועין מצילים על הטהורים מליטמא ואין מצילים על הטמאים מלטמא: צמיד פתיל ואהלים מטמאין במשא הזב. החמת והכפישה שנפחתו במוציא רמון אע&quot;פ שבטלו מתורת כלים מצילין באהל השרץ. החמת שהיא נתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור ועצם כשעורה כרוך בסיב או בנייר ונתון בתוכה היא טהורה והתנור טהור בא הטהור ואחז בו והעלהו נטמא וטימא את החמת. חזרה (את) החמת וטימא את התנור. פירוש הבלועים בעלי חיים שבלעו מצילין על הטהורים מלקבל טומאה כדתנן בסוף מקואות בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת ושנה וטבל והקיאה הרי היא כמו שהיתה. ומצילין על הטמאים מלטמא כי מתני' דהכא דתרנגול שבלע את השרץ וכדתנן נמי בסוף מקואות בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומתו לערב. צמיד פתיל מציל על הטהורים מלקבל טומאה כדאמרינן בכל דוכתא. וכן אהלים כגון טפח על טפח בתוך הבית שהמת בתוכו מציל על מה שבתוכו: ואין מצילים על הטמאים מלטמא צמיד פתיל לטומאת אהלים כגון טפח על טפח ברום טפח בתוך הבית וכזית מן המת בתוכו כיון דליכא פותח טפח טומאה בוקעת ועולה מידי דהוה אבית סתום. אי נמי כזית מן המת על האהל מה שבאהל טהור ואם כזית מן המת בתוך אהל סתום מה שעל האהל טמא: הבלועין כגון אדם שבלע טבעת טהור ונשאו הזב לא נטמאה הטבעת ואם היא בתוך כלי חרס המוקף צמיד פתיל או בתוך אהל והסיטה הזב טמאה. נפתתו ועשה בפיהם ובמקום הפחיתה צמיד פתיל ונתנו בתוך התנור מצילין על אוכלין ומשקין שבתוכו: היא טהורה החמת שאין העצם נוגע בו דכרוך בנייר או בסיב. והתנור טהור כאן שחמת למעלה כדאמרן. אחז בו הטהור והעלהו נטמא דעצם כשעורה מטמא במשא כדאמרינן בפרק העור והרוטב (דף קכו:) והאדם טימא את החמת. חזרה החמת וטמאה את התנור אע&quot;ג דלפי סדר מגעם הוה ליה חמת ראשון ולעיל תניא בתוספתא אין כלי חרס מיטמא אלא באב הטומאה דכל שאין מטמא אדם אין מטמא כלי חרס חוץ מן המשקים ומכל מקום מחמת חיבורן הוה ליה כלי חמת אב הטומאה דהא הוא נושא עצם כשעורה בשעה שנוגע בחמת: &lt;קטע סוף=ה/&gt;

===[[משנה כלים ח ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;&lt;b&gt;בית שאור. &lt;/b&gt;בשל חרס עסקינן דאי בשל עץ אין כלי שטף המוקף צמיד פתיל מציל באויר התנור כדתניא לעיל וכשנטמא התנור נטמא השאור אלא האי בית שאור של חרס ויש בו שני קיבולים כלי אחד כעין שני קבולים והמחיצה המפסקת היא נקראת קרץ לפי שהיא של חרס מלשון (איוב לג) מחומר קורצתי ומגעת עד שפתו והשאור מצד אחד והשרץ מצד אחד והקרץ בינתים היא המחיצה בינתים ומוקף הבית שאור צמיד פתיל דהוה ליה כלי אחד כדמוכח בצמיד פתיל בפני עצמה: התנור והבית טמאה דאין צמיד פתיל לטומאה והשאור טהור דהרי הוא מוקף צמיד פתיל ואם יש בו פותח טפח היינו שמעצמו נפרד החיבור של צמיד פתיל דלעולם מציל עד שיסתור בפותח טפח במתני' בספרי זוטא הוא טח בתנור ושייר הרי זה כל שהוא ובזמן שפרע מעצמו שיעורו בפותח טפח:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===[[משנה כלים ח ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;&lt;b&gt;עין תנור. &lt;/b&gt;עשוי כעין להוציא העשן וכשמכניסין הפת לתנור סותמין אותו שלא יצא החום ולאו כתוכו חשיב ואם התנור באויר העולם שאינו תחת האהל אפי' כזית מן המת [נתון בעינו] טהור התנור דאין טומאה נכנסת לתוכו כיון דלית ביה פותח טפח: &lt;קטע סוף=ז/&gt;

===[[משנה כלים ח ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;&lt;b&gt;מקום הנחת עצים. &lt;/b&gt;הוא תוכו של תנור שנותנים שם האש והעצים ורבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא: 

&lt;b&gt;מכנגד שפיתת הקדירה. &lt;/b&gt;ממקום שמתחיל לסתום אויר הכירה: 

&lt;b&gt;נמצא &lt;/b&gt;מקום ישיבת הבלן מקום ישיבת הצבע מקום ישיבת של שולקי זיתים טהור אין טמא אלא מן הסתימה ולפנים. תניא בתוספתא (פ&quot;ו) מן הסתימה ולפנים מטמא במגע ובאויר. מן הסתימה ולחוץ מטמא במגע ואין מטמא באויר: &lt;קטע סוף=ח/&gt;

===[[משנה כלים ח ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;&lt;b&gt;כור. &lt;/b&gt;שחופר בארץ וטח בטיט ושופת עליו את הקדרה וכגון שיכול להטיח בפני עצמו לעמוד כדתנן לעיל בפ&quot;ה גבי תנורו של בן דיניי: פורנא תנור של חרס גדול ופתחו בצדו כעין שלנו &lt;small&gt;(וטהור כצ&quot;ל)&lt;/small&gt; וטמא משום דמשמש עם הקרקע כדקתני בתוספ' (פ&quot;ו): ליזביז אסטגיות שפיות הכל אחד ולא פליגי אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו: 

תני&quot;א בתוספת&quot;א &lt;small&gt;(פ&quot;ו ושם איתא כור של נפחים וכו')&lt;/small&gt; תנור של נפחים שהוא עומד בארץ שופת עליו את הקדרה טמא ואינו טמא אלא המשתמש את הצורך. כירה שנתנה על גבי פי ארובה העליונה אע&quot;פ שהוא שופת עליו את הקדרה טהורה. עשה לה פטפוטין טמאה. פורנא הרי זו טהורה שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע רבי מאיר אומר משום רבן גמליאל אם יש לו ליזבז טמאה. רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל אם יש לו סטייאות. ר' יוסי אומר משום רבן גמליאל אם יש לה ספיות והכל אחד: פירוש תנור של נפחים. הוא כור דמתני' עומד בארץ שיכול הטיח לעמוד בפני עצמו. ארובה העליונה. של כבשונות הללו: &lt;קטע סוף=ט/&gt;

===[[משנה כלים ח י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;&lt;b&gt;אוכלים &lt;/b&gt;&lt;small&gt;(כדי נסבא כצ&quot;ל)&lt;/small&gt; מינסבא דאין אוכל מטמא אפילו מדרבנן אבל משקה מטמא כלי גזרה משום משקה זב וזבה כדאמר בפ&quot;ק ד[[שבת יד ב|שבת (דף יד:)]] ואדם שנוגע בטמא מת הוא ראשון ומטמא משקין בפיו והמשקין מטמאין את התנור אע&quot;פ שהוא עצמו אינו מטמא ובכי האי גוונא תנן במסכת פרה (פ&quot;ח) ה&quot;ז &lt;small&gt;(צ&quot;ל אומר)&lt;/small&gt; מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני: 

&lt;b&gt;נטמאו. &lt;/b&gt;האוכלין שבפיו והיינו דתניא לעיל בתוספתא דאדם אין מציל מיד כלי חרס: ר&quot;מ מטמא. את הדבילה דידים מסואבות מטמאין את הרוק והרוק טימא את הדבילה: ורבי יהודה סבר דכל זמן שלא יצא הרוק מפיו לא חשוב משקה ורבי יוסי מטמא כשהיפך את הדבילה מצד זה לצד זה שנעקר הרוק ומטהר בלא היפך דכל זמן שלא נעקר לא נחשב משקה. וכמו ששנויה כאן כך היא המסקנא בפרק המוצא תפילין (דף צט:): 

&lt;b&gt;לצמאו. &lt;/b&gt;מתוך שהפונדיון בפיו מצוי הרוק ואין צמא לשתות ורוק הבא מהפונדיון חשוב משקה: &lt;קטע סוף=י/&gt;

===[[משנה כלים ח יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;&lt;b&gt;האשה. &lt;/b&gt;שנגעה בטמא וחלב האשה משקה והוי כמשקה הנוגע בה כדתנן בפ&quot;ב דטבול יום (מ&quot;א) דמשקין היוצאים מהם כמשקה הנוגע בהן ואלו ואלו תחלה ומתני' דהכא מייתי לה בפרק אמרו לו (דף יג.) והתם מפרש לה: 

&lt;b&gt;ויצא ממנה דם. &lt;/b&gt;היינו דם מגפתה דחשיב משקה: 

&lt;b&gt;ונתנה אצבעה לתוך פיה. &lt;/b&gt;כדרך הנכוים באצבעם שנותנים בפיהם ונטמא הרוק והדם וטמאו את התנור:&lt;קטע סוף=יא/&gt;</text>
      <sha1>d8vugxjblqqt7srr457rbdzf2kxjd9c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349293</id>
    <revision>
      <id>3023606</id>
      <parentid>840450</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:59:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר העמודים</comment>
      <origin>3023606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="236" sha1="8no99i5nwqg28y80ad3j55y1vzml67k" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד א|ד ג}}

{{צת|שמות|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לו|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ב]]</text>
      <sha1>8no99i5nwqg28y80ad3j55y1vzml67k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349294</id>
    <revision>
      <id>3023611</id>
      <parentid>853590</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:18:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות (שמירה על עיצוב זה כי הוא לא שונה במיוחד מהעיצוב של השאר)</comment>
      <origin>3023611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="647" sha1="kqcbdegnud22sdp99h1sezg600nrxuk" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד י|ד ל}}

{{צת|ישעיהו|כג|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מח|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סג|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כו|מ=לא}} {{שם|תהלים קיט||כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כז|מ=לא}} {{שם|תהלים קיט||כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|כח|מ=לא}} {{שם|תהלים קיט||כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|ז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד כ]]</text>
      <sha1>kqcbdegnud22sdp99h1sezg600nrxuk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349295</id>
    <revision>
      <id>3023615</id>
      <parentid>823562</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:24:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="266" sha1="2gmecsydzti2yr36isrzj3gemip6fa9" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ל|ד נ}}

{{צת|ויקרא|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ה|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סה|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|יז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד מ]]</text>
      <sha1>2gmecsydzti2yr36isrzj3gemip6fa9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>349296</id>
    <revision>
      <id>3023631</id>
      <parentid>853674</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:37:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב מחדש</comment>
      <origin>3023631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="268" sha1="mf2ncja7tprozuij6csbhkxl55490yk" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד פ|ד ק}}

{{צת|בראשית|מב|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|יב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד צ]]</text>
      <sha1>mf2ncja7tprozuij6csbhkxl55490yk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355363</id>
    <revision>
      <id>3023635</id>
      <parentid>853464</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:48:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר הדפים</comment>
      <origin>3023635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="460" sha1="bbptgyrhdifufqj546bhsondzh2suc1" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ש|ה א}}

{{צת|שמות|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|לח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ד|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ת]]</text>
      <sha1>bbptgyrhdifufqj546bhsondzh2suc1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355448</id>
    <revision>
      <id>3023605</id>
      <parentid>853589</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:58:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר העמודים</comment>
      <origin>3023605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="370" sha1="0vapg2ih8iedusqyym4mlmgtm7yxqb9" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ג ת|ד ב}}

{{צת|ויקרא|ו|יח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|לו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|כא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד א]]</text>
      <sha1>0vapg2ih8iedusqyym4mlmgtm7yxqb9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355451</id>
    <revision>
      <id>3023625</id>
      <parentid>853668</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:33:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר העמודים</comment>
      <origin>3023625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="202" sha1="pk29ctzfr63gkd9sids29owefgujsmg" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ע|ד צ}}

{{צת|ירמיהו|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|ו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד פ]]</text>
      <sha1>pk29ctzfr63gkd9sids29owefgujsmg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>355452</id>
    <revision>
      <id>3023634</id>
      <parentid>853681</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר הדפים</comment>
      <origin>3023634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200" sha1="3lt3ic53v6u75x5qrk168fbt9kr90hm" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ר|ד ת}}

{{צת|ויקרא|כג|כד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|א|א}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ש]]</text>
      <sha1>3lt3ic53v6u75x5qrk168fbt9kr90hm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין כאלקינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>363434</id>
    <revision>
      <id>3023769</id>
      <parentid>2792786</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:20:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023769</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274" sha1="hg29q1n5nkvz98mkw38cd6llr3e6xjr" xml:space="preserve">{{פירושונים|
#[[אין כאלהינו (פיוט)]]
#[[פיטום הקטורת|אין כאלקינו (עדות מזרח)]]
#[[סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אין כאלקינו (אשכנז)]]
}}

[[קטגוריה:פירושון תפילות]]</text>
      <sha1>hg29q1n5nkvz98mkw38cd6llr3e6xjr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370268</id>
    <revision>
      <id>3023722</id>
      <parentid>929465</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T23:11:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <origin>3023722</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="172" sha1="h4x0bkak529oaa3f4xy0zwl6ckis11r" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה י|ה ל}}

{{צת|תהלים|קיט|לח}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ך]]</text>
      <sha1>h4x0bkak529oaa3f4xy0zwl6ckis11r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370637</id>
    <revision>
      <id>3023710</id>
      <parentid>931312</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:05:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרת תבניות</comment>
      <origin>3023710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="452" sha1="n2que4jwf3cfxnw9k44ht6tnn0mly51" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ז|ה ט}}

{{צת|ירמיהו|לב|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ח]]</text>
      <sha1>n2que4jwf3cfxnw9k44ht6tnn0mly51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370638</id>
    <revision>
      <id>3023712</id>
      <parentid>931313</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:23:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="584" sha1="dj6vnq9696vyyy8kvqpei7vus38ed82" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ח|ה י}}

{{צת|שמואל ב|כג|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|כד}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|ד}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ט]]</text>
      <sha1>dj6vnq9696vyyy8kvqpei7vus38ed82</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370639</id>
    <revision>
      <id>3023721</id>
      <parentid>931314</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T23:11:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023721</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3575" sha1="cvorex9oiph07i77dggwoxp893droau" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ט|ה כ}}

{{צת|בראשית|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יט|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כז|ז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|מ}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|י|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|לג}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|ל}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|לד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|כג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נד|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ט|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לה|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מז|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|מד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|טז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|י}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כז|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פו|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|מ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמב|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמג|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ד}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה י]]</text>
      <sha1>cvorex9oiph07i77dggwoxp893droau</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>386126</id>
    <revision>
      <id>3023609</id>
      <parentid>1032505</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:12:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="341" sha1="seihlcsaec848w8tax5nb5letnpfx2r" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ה|ד ז}}

{{צת|שמות|ח|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|כט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|י|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ד ו]]</text>
      <sha1>seihlcsaec848w8tax5nb5letnpfx2r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה שבועות עם ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>389563</id>
    <revision>
      <id>3023617</id>
      <parentid>1042116</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:27:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="499" sha1="lfdc3vfkcs76hggw8ei5719k5xas7ou" xml:space="preserve">{{מסכת משנה מנוקדת|מסכת קודמת=מכות|נזיקין|שבועות|מסכת הבאה=עדויות|פרקים במסכת=8}}

{{הפרק|שבועות|א|משניות=7}}
{{הפרק|שבועות|ב|משניות=5}}
{{הפרק|שבועות|ג|משניות=11}}
{{הפרק|שבועות|ד|משניות=13}}
{{הפרק|שבועות|ה|משניות=5}}
{{הפרק|שבועות|ו|משניות=7}}
{{הפרק|שבועות|ז|משניות=8}}
{{הפרק|שבועות|ח|משניות=6}}</text>
      <sha1>lfdc3vfkcs76hggw8ei5719k5xas7ou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ובכן היה לאין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>391335</id>
    <revision>
      <id>3023680</id>
      <parentid>2958656</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:02:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1345" sha1="9aruigxistwzk2kxdwyazexmkb3kfk2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה'''}}

'''וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן / מַחֲמַד כָּל עָיִן'''
&lt;poem&gt;
לֹא {{סי|אַ}}רְמוֹן וְלֹא {{סי|בִ}}ירָה / לֹא {{סי|גָ}}זִית וְלֹא {{סי|דִ}}ירָה
לֹא {{סי|הֵ}}יכָל וְלֹא {{סי|וָ}}וִים / לֹא {{סי|זֶ}}בַח וְלֹא {{סי|חֲ}}לָבִים
לֹא {{סי|טְ}}בִילָה וְלֹא {{סי|יָ}}דוֹת / לֹא {{סי|כֹ}}פֶר וְלֹא {{סי|לְ}}הִתְוַדּוֹת
לֹא {{סי|מִ}}זְבֵּחַ וְלֹא {{סי|נְ}}סָכִים / לֹא {{סי|סֹ}}לֶת וְלֹא {{סי|עֲ}}רָכִים
לֹא {{סי|פָ}}רֹכֶת וְלֹא {{סי|צְ}}לָפִים / לֹא {{סי|קְ}}טֹרֶת וְלֹא {{סי|רְ}}צָפִים
לֹא {{סי|שְׁ}}פִיכָה וְלֹא {{סי|תִ}}מּוֹרֶת / לֹא {{סי|שְׁ}}מוֹנָה וְלֹא {{סי|לְ}}תִפְאֶרֶת
לֹא {{סי|מִ}}דְבָּר וְלֹא {{סי|הָ}}אוֹזֵל / לֹא שָׂעִיר וְלֹא עֲזָאזֵל.
&lt;/poem&gt;
==ראו גם==
* [https://music.berry.co.il/track/--168 ביצוע של ברי סחרוף]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:תחינות לאחר סדר העבודה]]</text>
      <sha1>9aruigxistwzk2kxdwyazexmkb3kfk2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/תשעה באב/שחרית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469911</id>
    <revision>
      <id>3023614</id>
      <parentid>3023327</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:22:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הנותן בים דרך */</comment>
      <origin>3023614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14650" sha1="2cqlld744cyvmwbhh5klvdiz70k7odr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי יעצו ====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
{{:לשאת על ירושלים מספד}}
===== ניחר בקראי גרוני =====
{{:ניחר בקראי גרוני}}
===== אביר ישראל =====
{{:אביר ישראל עד אנה}}
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
{{:למה לנצח תאבד תקותי}}
===== יונה הומיה =====
{{:יונה הומיה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
{{:אחות רעיה הגלי}}
===== יום מאורי חשך =====
{{:יום מאורי חשך}}
===== חלפו ימי =====
{{:חלפו ימי}}
===== גולת ספרד =====
{{:גולת ספרד}}
===== יום הגליתי =====
{{:יום הגליתי}}
===== עד מתי הצור =====
{{:עד מתי הצור}}
===== קל מרירא מחצפא =====
{{:קל מרירא מחצפא}}
===== על שבר בת עמי =====
{{:על שבר בת עמי}}
===== הילילי בבכיה =====
{{:הילילי בבכיה}}
===== שור ה' וראה =====
{{:שור ה' וראה}}
===== ימי חלדי והבלי =====
{{:ימי חלדי והבלי}}
===== זרים צרים =====
{{:זרים וצרים}}
===== מר לי כי חזות קשה =====
{{:מר לי כי חזות קשה}}
===== הן מאד מר לי =====
{{:הן מאד מר לי}}
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם. תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: כַּכָּתוּב. אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃ וְנֶאֱמַר. וּפְדוּיֵ֨י יְהֹוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>2cqlld744cyvmwbhh5klvdiz70k7odr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023618</id>
      <parentid>3023614</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:27:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* עד אנה בכיה בציון */</comment>
      <origin>3023618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14674" sha1="2kyubd3ag8dzzn0yxoh6ims77zhig6j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי יעצו ====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
{{:לשאת על ירושלים מספד}}
===== ניחר בקראי גרוני =====
{{:ניחר בקראי גרוני}}
===== אביר ישראל =====
{{:אביר ישראל עד אנה}}
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
{{:למה לנצח תאבד תקותי}}
===== יונה הומיה =====
{{:יונה הומיה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
{{:אחות רעיה הגלי}}
===== יום מאורי חשך =====
{{:יום מאורי חשך}}
===== חלפו ימי =====
{{:חלפו ימי}}
===== גולת ספרד =====
{{:גולת ספרד}}
===== יום הגליתי =====
{{:יום הגליתי}}
===== עד מתי הצור =====
{{:עד מתי הצור}}
===== קל מרירא מחצפא =====
{{:קל מרירא מחצפא}}
===== על שבר בת עמי =====
{{:על שבר בת עמי}}
===== הילילי בבכיה =====
{{:הילילי בבכיה}}
===== שור ה' וראה =====
{{:שור ה' וראה}}
===== ימי חלדי והבלי =====
{{:ימי חלדי והבלי}}
===== זרים צרים =====
{{:זרים וצרים}}
===== מר לי כי חזות קשה =====
{{:מר לי כי חזות קשה}}
===== הן מאד מר לי =====
{{:הן מאד מר לי}}
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון מצאוני עוני====
אָֽמְרָה צִיּוֹן מְצָאֽוּנִי עֲוֹנַי, לְאֶֽרֶץ אַחֶֽרֶת יְצָאֽוּנִי בָנַי. וְאִם גָּֽבְרוּ פְשָׁעַי, וְהִרְבֵּֽיתִי זְדוֹנַי, אַיֵּה חֲסָדֶֽיךָ הָרִֽאשׁוֹנִים אֲדֹנָי: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה צִיּוֹן בֵּית מְנֽוּחָתִי, סְגֻלַּת עַמִּים אוֹתָךְ קָרָֽאתִי. לֹא אָבִית לְתֽוֹכַחְתִּי. לְזֹאת חֲמָתִי שָׁפַֽכְתִּי, עַל עָזְבֵךְ אֶת תּוֹרָתִי: אָֽמְרָה צִיּוֹן תִּקְוָתִי אֻמְלָֽלָה. חָֽשְׁכוּ מְאוֹרַי, וְשִׁמְשִׁי אָפֵלָה, בְּשָׁמְעִי קוֹל יְתוֹמַי צֽוֹעֲקִים בְּחַלְחָלָה: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם קָפַץ בְּאַף רַֽחֲמָיו סֶֽלָה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִרְבֵּית שִׁקּוּצַֽיִךְ, נִמְאַֽסְתְּ בְּרוֹב מַעֲלַֽיִךְ בּוֹעֲלַיִךְ עֹשַֽׂיִךְ, וּבָֽגְדוּ בָךְ בּוֹגְדַֽיִךְ, יוֹצְאֵי מֵעַֽיִךְ. מִהֲרוּ בָּנָֽיִךְ מְהָרְסַֽיִךְ וּמַֽחֲרִיבַֽיִךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן לְמִי אֶבְכֶּה תְחִלָּה, אִם לְשִׁמְמוּת קָדְשִׁי, אוֹ לְגָלוּת הַנִּפְלָא. אִם לְךָ צוּר קְדוֹשִׁי, אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ כָלָה, סַכֹּֽתָה בֶּֽעָנָן לָךְ מֵֽעֲבוֹר תְּפִלָּה: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הֵן נִלְכַּדְתְּ בְּמוֹקְשֵׁךְ, וּבְעֽוֹצֶם בִּצְעֵךְ חָרַב מִקְדָּשֵׁךְ, וְחַטֹּאת נְעוּרֵךְ פָּקַד צוּר קְדוֹשֵׁךְ, יַֽעַן שָׂטִית טֻמְאָה תַּֽחַת אִישֵׁךְ: אָֽמְרָה צִיּוֹן מָה אֶעֱנֶה וּמַה אוֹמַר, כִּי בְּרֹב עֲוֹנַי גִּילִי לְאֵֽבֶל הוּמַר, וְעַל שִׁמְמוּת מְכוֹנִי אֶצְעַק בְּלֵב חֳמַרְמָר, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מַר: וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה מִבְטָחֵךְ נִכְחַד, כִּי צָרֵךְ וְעָרֵךְ נוֹסְדוּ יַֽחַד. גִּלִּֽיתִי אָזְנֵךְ בְּמוֹרָא וָפַֽחַד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּֽה אֶחָד: אָֽמְרָה צִיּוֹן אֽוֹיָה לִּי עַל עֲוֹנָי, כִּי בֶֽאֱמֶת וָצֶֽדֶק חָֽרְבוּ אַרְמוֹנָי, אַךְ אִם פָּשַֽׁעְתִּי, וְרַבּוּ עֲוֹנָי, הַלְעֽוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי: 
(וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה הִתְנַֽחֲמִי בְּגָֽלוּתֵךְ, וְאִם בְּחַטָּאתֵךְ הֶֽחֱרַֽבְתִּי נְוָתֵךְ, לְטוֹבָה אֶזְכְּרֵֽכִי וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתֵךְ, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַֽחֲרִיתֵךְ:)

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

כַּכָּתוּב: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו נא יא}} {{ש}}
כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}}
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}

{{הור2|ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].}}
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>2kyubd3ag8dzzn0yxoh6ims77zhig6j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023624</id>
      <parentid>3023618</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:31:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אמרה ציון מצאוני עוני */</comment>
      <origin>3023624</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11432" sha1="065nhk7qii2sbhdiw0o4zwvpnacq7r7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי יעצו ====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
{{:לשאת על ירושלים מספד}}
===== ניחר בקראי גרוני =====
{{:ניחר בקראי גרוני}}
===== אביר ישראל =====
{{:אביר ישראל עד אנה}}
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
{{:למה לנצח תאבד תקותי}}
===== יונה הומיה =====
{{:יונה הומיה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
{{:אחות רעיה הגלי}}
===== יום מאורי חשך =====
{{:יום מאורי חשך}}
===== חלפו ימי =====
{{:חלפו ימי}}
===== גולת ספרד =====
{{:גולת ספרד}}
===== יום הגליתי =====
{{:יום הגליתי}}
===== עד מתי הצור =====
{{:עד מתי הצור}}
===== קל מרירא מחצפא =====
{{:קל מרירא מחצפא}}
===== על שבר בת עמי =====
{{:על שבר בת עמי}}
===== הילילי בבכיה =====
{{:הילילי בבכיה}}
===== שור ה' וראה =====
{{:שור ה' וראה}}
===== ימי חלדי והבלי =====
{{:ימי חלדי והבלי}}
===== זרים צרים =====
{{:זרים וצרים}}
===== מר לי כי חזות קשה =====
{{:מר לי כי חזות קשה}}
===== הן מאד מר לי =====
{{:הן מאד מר לי}}
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני}}

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

כַּכָּתוּב: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו נא יא}} {{ש}}
כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}}
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}

{{הור2|ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].}}
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>065nhk7qii2sbhdiw0o4zwvpnacq7r7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023683</id>
      <parentid>3023624</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* עד מתי ה' */</comment>
      <origin>3023683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11362" sha1="nxo29zp03fk2sadce7xon7t5jc4f93d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:על היכלי אבכה}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי יעצו ====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{:עד מתי ה'}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
{{:לשאת על ירושלים מספד}}
===== ניחר בקראי גרוני =====
{{:ניחר בקראי גרוני}}
===== אביר ישראל =====
{{:אביר ישראל עד אנה}}
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
{{:למה לנצח תאבד תקותי}}
===== יונה הומיה =====
{{:יונה הומיה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
{{:אחות רעיה הגלי}}
===== יום מאורי חשך =====
{{:יום מאורי חשך}}
===== חלפו ימי =====
{{:חלפו ימי}}
===== גולת ספרד =====
{{:גולת ספרד}}
===== יום הגליתי =====
{{:יום הגליתי}}
===== עד מתי הצור =====
{{:עד מתי הצור}}
===== קל מרירא מחצפא =====
{{:קל מרירא מחצפא}}
===== על שבר בת עמי =====
{{:על שבר בת עמי}}
===== הילילי בבכיה =====
{{:הילילי בבכיה}}
===== שור ה' וראה =====
{{:שור ה' וראה}}
===== ימי חלדי והבלי =====
{{:ימי חלדי והבלי}}
===== זרים צרים =====
{{:זרים וצרים}}
===== מר לי כי חזות קשה =====
{{:מר לי כי חזות קשה}}
===== הן מאד מר לי =====
{{:הן מאד מר לי}}
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני}}

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

כַּכָּתוּב: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו נא יא}} {{ש}}
כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}}
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}

{{הור2|ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].}}
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>nxo29zp03fk2sadce7xon7t5jc4f93d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023687</id>
      <parentid>3023683</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:27:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* על היכלי אבכה */</comment>
      <origin>3023687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11378" sha1="cabvj4ad0pi33ygiph47sjgo9tq7y0m" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==קינות ליום תשעה באב==
{{הור2|
ישנה מחלוקת מנהגים אם מניחים תפילין בבוקר, או במנחה, או שמניחים בבית לפני התפילה. וכל אחד יעשה כמנהגו. '''תפילת שחרית מתפללים כרגיל''', חוץ מברכת {{צ|שעשה לי כל צרכי}} ב[[ברכות השחר]], והוספת '''[[עננו]]''' ולפי חלק מהמנהגים גם [[תפילת נחם]]. למנהג מרוקו ואחרים אומרים במקום שירת הים את [[שירת האזינו]] כפי שנכתב בשולחן ערוך ובטור, אך יש נוהגים לומר שירת הים כמו שכתב ה&quot;דרכי משה&quot;. יש המשנים נוסח הקדושה ואומרים במקום {{צ|נקדישך…}} – {{צ|נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכן כתוב…}} כמו כן יש המשמיטים ברכת כהנים ו{{צ|אלהי נצור}}, ובמקום {{צ|שים שלום…}} יש אומרים {{צ|עושה השלום ברכנו ברוב עוז ושלום, כי אתה אדון השלום. ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום. אמן}}.

קיימים שני מנהגים ביחס ל&quot;יתר הקינות&quot; המובאות לקמן. מנהג אחד אומר את כולן מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ, ולאחריהן אומרים את הקינות הקשורות לפתיחת ההיכל וקוראים את '''[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאת התורה]]''' וההפטרה ושאר התפילה (יש מקומות, כגון רוב יוצאי מרוקו, בהם לא מסיימים את התפילה בשיר של יום וקטורת ועלינו לשבח אלא עוצרים בקדיש תתקבל), ובסיומה קוראים '''[[מגילת איכה]]'''. לפי מנהג אחר, הקיים בעיקר בארץ ישראל, מיד לאחר חזרת הש&quot;ץ מוציאים ספר תורה ואומרים את הקינות של פתיחת ההיכל. יתר הקינות נאמרות רק בסוף התפילה ולפניהן מקדימים את קריאת מגילת איכה, ויש הנוהגים להקדים לפניה גם את הקינה &quot;למי אבכה&quot; הנאמרת בתפילת ערבית. לפי כל המנהגים הקדיש המיוחד הוא בסוף הקינות.

חלקי הקינות המוקפים בסוגריים הם לרוב ענייני נחמה, ולכן נהגו בחלק מהקהילות לדלגם.
}}
===בפתיחת ההיכל ובהוצאת הספר===

==== ספר אמרי שפר ====

{{הור2|יש אומרים בפתיחת ההיכל:}}

{{:ספר אמרי שפר}}

==== אל תדום בת עיני ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{:אל תדום בת עיני}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|קינה בפתיחת ההיכל:}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|מזרח}}

==== ספדי והילילי ====
{{הור2|קינה בפתיחה ההיכל:}}

{{:ספדי והילילי}}

==== קומי וספדי תורה ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:קומי וספדי תורה}}

==== במקום אשרי העם ====

{{הור2|קינה בהוצאת ספר תורה:}}

{{:במקום אשרי העם}}

==== במקום ישמחו השמים ====

{{:במקום ישמחו השמים}}

===יתר הקינות===
==== וארץ שפל רומי ====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|וארץ}}

==== ירדתי לתחתיות ====

{{:ירדתי לתחתיות}}

====בחודש החמישי נותק====

{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|נותק אזור}}

==== דוק וחוג ====

{{:דוק וחוג רעשו}}

==== שכינה צועקת====

{{:שכינה צועקת בהרע}}

==== בת ציון שמעתי====

{{#קטע:בת ציון שמעתי|מזרח}}

====דממו שרפים====

{{:דממו שרפים}}

==== בחודש החמישי יעצו ====
{{#קטע:וארץ שפל רומי ונקלה כבודי|בחדש}}

==== אך זה היום ====

{{:אך זה היום}}

==== עד מתי ה' ====

{{:עד מתי ה'}}

====איכה ציון ההרגה ====

{{:איכה צאן ההרגה}}

==== שאי קינה במגינה====

{{:שאי קינה במגינה}}

==== גרושים מבית תענוגיהם ====

{{:גרושים מבית תענוגיהם}}

==== איך נוי שדד====

{{:איך נוי שודד}}

==== אליכם עדה נאמנה ====

{{:אליכם עדה נאמנה}}

==== אש תוקד בקרבי ====

{{#קטע:אש תוקד בקרבי|מזרח}}

==== אלי עדתי והילילי ====

{{:אלי עדתי והילילי}}

==== איך ידידות נפש ====

{{:איך ידידות נפש}}

==== שכורה ולא מיין====

{{#קטע:שכורת ולא מיין|מזרח}}

==== יום אכפי הכבדתי====
{{#קטע:יום אכפי הכבדתי|מזרח}}

==== בת עמי תייליל ====

{{:בת עמי תייליל}}


==== איך נוי חטאתי השמימה ====
{{הור|מחבר: רבי יחיאל מפריס}}

{{#קטע:ואת נוי חטאתי השמימה|מזרח}}

==== אבכה ועל שוד זבולי====

{{:אבכה ועל שוד זבולי}}

==== יהודה וישראל דעו ====

{{:יהודה וישראל דעו}}

====קינות נוספות====
{{להשלים|פרק=כן}}
{{הור2|בקהילות יוצאי מרוקו נהוג להוסיף כאן עוד 40 קינות המכונות 'קטנות' על שם שנדפסו באותיות קטנות.}}
{{מגירה|קינות קטנות|
===== יום קינה היום =====
{{:יום קינה היום}}
===== אחזיק נא לי =====
{{:אחזיק נא לי}}
===== ארים על שפיים =====
{{:ארים על שפיים}}
===== אל ים גלותנו =====
{{:אל ים גלותנו}}
===== יה שור אם נטושה =====
{{:יה שור אם נטושה}}
===== על הר המוריה =====
{{:על הר המוריה}}
===== שתה ימי גלותי =====
{{:שתה ימי גלותי}}
===== מתי נשמה דלה =====
{{:מתי נשמה דלה}}
===== אפתח בחידה =====
{{:אפתח בחידה}}
===== אבל יחיד אעשה =====
{{:אבל יחיד אעשה}}
===== ברוב יגוני ארים =====
{{:ברוב יגוני ארים}}
===== לשאת על ירושלים מספד =====
{{:לשאת על ירושלים מספד}}
===== ניחר בקראי גרוני =====
{{:ניחר בקראי גרוני}}
===== אביר ישראל =====
{{:אביר ישראל עד אנה}}
===== למה לנצח תאבד תקותי =====
{{:למה לנצח תאבד תקותי}}
===== יונה הומיה =====
{{:יונה הומיה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה =====
{{:ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה}}
===== ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך =====
===== אחות רעיה הגלי =====
{{:אחות רעיה הגלי}}
===== יום מאורי חשך =====
{{:יום מאורי חשך}}
===== חלפו ימי =====
{{:חלפו ימי}}
===== גולת ספרד =====
{{:גולת ספרד}}
===== יום הגליתי =====
{{:יום הגליתי}}
===== עד מתי הצור =====
{{:עד מתי הצור}}
===== קל מרירא מחצפא =====
{{:קל מרירא מחצפא}}
===== על שבר בת עמי =====
{{:על שבר בת עמי}}
===== הילילי בבכיה =====
{{:הילילי בבכיה}}
===== שור ה' וראה =====
{{:שור ה' וראה}}
===== ימי חלדי והבלי =====
{{:ימי חלדי והבלי}}
===== זרים צרים =====
{{:זרים וצרים}}
===== מר לי כי חזות קשה =====
{{:מר לי כי חזות קשה}}
===== הן מאד מר לי =====
{{:הן מאד מר לי}}
===== שכינתא קדישתא =====
===== כנישתך במרירו בכיא =====
===== אסדר נהי וקינה =====
===== אללי לי ואויה לי =====
===== אצרח במר נפשי =====
===== שומרון כלביא צעקתה =====
===== לבבי מלא יגון =====
===== מי זה במר יפצה פיהו =====
===== אל יום זה יאות קינה =====
===== מרפא אל ציר נאמן =====
===== ראש מרומים =====
===== היום אשכח נגינתי =====
===== אזור שק אחגרה =====
===== יום עמי הגלה =====
===== רוחי נדהמה הומה =====
===== רוחי נדהמה איך ציון =====
===== היך שפירתא בכולא =====
===== עת נפתחו =====
===== אוי לי כי שקי המר לי =====
===== אהה אזעק =====
===== פנה בעוד יום =====
===== הודי נהפך =====
===== ארים בקול בכיה =====
===== גוזל נגזל =====
===== מנודדיך מזעיר בניך =====
===== מהלל שם הקל =====
===== אננו ספדו =====
===== אבינו, הגמול הזה =====
===== על שוד היכלנו =====

}}

====יתומים היינו בארץ נוכריה====
{{:יתומים היינו בארץ נכריה}}

==== עיני עיני יורדה מים ====
{{:עיני עיני יורדה מים}}

====הרגת ביום אפך====
{{:הרגת ביום אפך}}

====זאבי ערב====
{{:זאבי ערב}}

==== שומרון קול תתן ====

{{#קטע:שומרון קול תתן|מזרח}}

====קול יללה אשמיעה====
{{:קול יללה אשמיעה}}

==== אלה אזכרה ====

{{הור2|קינה על עשרה הרוגי מלכות.}}

{{:אלה אזכרה (פיוט)|נוסח=מזרח}}

====אמרה ציון ====
{{:אמרה ציון מצאוני עווני}}

====לשכינה עלתה====
{{:לשכינה עלתה}}

====אללי לי אללי על רוע מעללי====
{{:אללי לי אללי}}

====עד אנה בכיה בציון====
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

כַּכָּתוּב: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וּפְדוּיֵי יְיָ יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן, נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו נא יא}} {{ש}}
כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}}
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}

{{הור2|ויש נוהגים להמשיך ולקרוא כל [[ספר איוב]].}}
&lt;references /&gt;


[[קטגוריה:סדרי קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>cabvj4ad0pi33ygiph47sjgo9tq7y0m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אב הרחמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1708849</id>
    <revision>
      <id>3023766</id>
      <parentid>2998707</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:05:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023766</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2020" sha1="feumb8u2t2chmvsj78ywb8wl458qfej" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אַב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרומִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמותָם לא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיות גָּבֵרוּ לַעֲשות רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עולָם. וְיִקוֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלהִים. הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּו כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ: וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּון: וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יאֹמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: וְאוֹמֵר, כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:

[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]</text>
      <sha1>feumb8u2t2chmvsj78ywb8wl458qfej</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023767</id>
      <parentid>3023766</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:08:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023767</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2186" sha1="0ol46mbl6f4acmp9o40r9rs74n8ftfq" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אַב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרומִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּוֹת {{הוראה למתפלל|הַ}}קֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמותָם לא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ {{הוראה למתפלל|וּ}}מֵאֲרָיות גָּבֵרוּ לַעֲשות רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עולָם. וְיִ{{הוראה למתפלל|נְ}}קוֹם {{הוראה למתפלל|בְּיָמֵינוּ לְעֵינֵינוּ}} נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלהִים. הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּו כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ: וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּון: וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יאֹמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: וְאוֹמֵר, כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:

[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]</text>
      <sha1>0ol46mbl6f4acmp9o40r9rs74n8ftfq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/תיקון חצות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716355</id>
    <revision>
      <id>3023684</id>
      <parentid>3020947</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:14:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30404" sha1="3eoxi1b11p8anfddr5c0vq7o0pob8tm" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון חצות=
==תקון רחל==
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַמּוּ׃ אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{ממס1|איכה ה}}
זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ, הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ׃ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים׃ יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת׃ מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ׃ עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ׃ מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם׃ אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם׃ בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר׃ עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב׃ נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה׃ שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ׃ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ׃ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם׃ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ׃ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃ עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ׃ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ׃ אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר׃ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד׃ {{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃'''}}

{{ממס1|ישעיהו סג#סג טו|ישעיהו סג טו-יח}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃ כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃ לָמָּה תַתְעֵנוּ יְיָ מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ, שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃ לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קׇדְשֶׁךָ צָרֵינוּ, בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶךָ׃

{{ממס1|ישעיהו סד#סד ז|ישעיהו סד ז-יא}}
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃ אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃ עָרֵי קׇדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַ͏יִם שְׁמָמָה׃ בֵּית קׇדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכׇל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחׇרְבָּה׃ הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃

{{ממס1|ישעיהו סב#סב ו|ישעיהו סב ו-ט}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏יִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים, כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ, הַמַּזְכִּרִים אֶת יְיָ, אַל דֳּמִי לָכֶם׃ וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃ נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ׃ כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת יְיָ, וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קׇדְשִי׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}

{{ממס1|ירמיהו יד#יד יט|ירמיהו יד יט-כא}}
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃ יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃ אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃

כֹּה אָמַר יְיָ, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא יד}}

יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו כה ל}}

וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱיִ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגֹר שָק׃{{ממס|ישעיהו כב יב}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי  עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב׃{{ממס|איכה א טז}}{{ש}}
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}

{{:הקבצו ושמעו (קינה)}}

{{:קול ברמה נשמע ביללה}}

{{הור|&quot;קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב&quot;}}

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}
{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}

{{:בהיכלך שמיר ושית}}

{{:על היכלי אבכה}}

כְּדִכְתִיב: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{:עורה נא ימינך רמה}}

כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏יִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}
{{סוף}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

==תקון לאה==
{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃

{{ממס1|תהלים מב}}
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{ממס1|תהלים מג}}
שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי, לָמָה זְנַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קׇדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון, אין אומרים {{צ|למנצח יענך…}}}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}

{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קיא}}
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃

{{הור|בימים שאין אומרים בהם תחנון, מדלגים על המזמור הבא.}}

{{ממס1|תהלים נא}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ׃ הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכׇל עֲוֺנֹתַי מְחֵה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן או בסוף הסדר:}}

{{ממס1|תהלים קכו}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
{{סוף}}

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון מדלגים על הפסוק הראשון.}}{{ש}}
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם.{{ש}}תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{רקע אפור|
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

{{ממס1|משנה תמיד א}}
{{ק|'''א'''}} בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶש, אֶלָּא פּוֹשְׁטִים וּמְקַפְּלִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיע לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה ונִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. 

{{ק|'''ב'''}} מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

{{ק|'''ג'''}} נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבֻקּוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ: שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ, בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שְׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים: הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּב הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>3eoxi1b11p8anfddr5c0vq7o0pob8tm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023685</id>
      <parentid>3023684</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:16:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תקון רחל */</comment>
      <origin>3023685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30443" sha1="oappwhfc5hpmjpde1ugw1o0pc8rqjcu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון חצות=
==תקון רחל==
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַמּוּ׃ אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{ממס1|איכה ה}}
זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ, הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ׃ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים׃ יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת׃ מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ׃ עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ׃ מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם׃ אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם׃ בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר׃ עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב׃ נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה׃ שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ׃ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ׃ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם׃ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ׃ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃ עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ׃ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ׃ אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר׃ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד׃ {{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃'''}}

{{ממס1|ישעיהו סג#סג טו|ישעיהו סג טו-יח}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃ כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃ לָמָּה תַתְעֵנוּ יְיָ מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ, שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃ לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קׇדְשֶׁךָ צָרֵינוּ, בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶךָ׃

{{ממס1|ישעיהו סד#סד ז|ישעיהו סד ז-יא}}
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃ אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃ עָרֵי קׇדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַ͏יִם שְׁמָמָה׃ בֵּית קׇדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכׇל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחׇרְבָּה׃ הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃

{{ממס1|ישעיהו סב#סב ו|ישעיהו סב ו-ט}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏יִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים, כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ, הַמַּזְכִּרִים אֶת יְיָ, אַל דֳּמִי לָכֶם׃ וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃ נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ׃ כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת יְיָ, וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קׇדְשִי׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}

{{ממס1|ירמיהו יד#יד יט|ירמיהו יד יט-כא}}
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃ יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃ אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃

כֹּה אָמַר יְיָ, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא יד}}

יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו כה ל}}

וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱיִ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגֹר שָק׃{{ממס|ישעיהו כב יב}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי  עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב׃{{ממס|איכה א טז}}{{ש}}
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}

{{:הקבצו ושמעו (קינה)}}

{{:קול ברמה נשמע ביללה}}

{{הור|&quot;קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב&quot;}}

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}
{{החלף|{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}|בֶּן|{{פבפ|ז|נ}}}}

{{:בהיכלך שמיר ושית}}

{{:על היכלי אבכה}}

כְּדִכְתִיב: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{:עורה נא ימינך רמה}}

כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏יִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}
{{סוף}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

==תקון לאה==
{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃

{{ממס1|תהלים מב}}
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{ממס1|תהלים מג}}
שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי, לָמָה זְנַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קׇדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון, אין אומרים {{צ|למנצח יענך…}}}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}

{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קיא}}
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃

{{הור|בימים שאין אומרים בהם תחנון, מדלגים על המזמור הבא.}}

{{ממס1|תהלים נא}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ׃ הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכׇל עֲוֺנֹתַי מְחֵה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן או בסוף הסדר:}}

{{ממס1|תהלים קכו}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
{{סוף}}

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון מדלגים על הפסוק הראשון.}}{{ש}}
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם.{{ש}}תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{רקע אפור|
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

{{ממס1|משנה תמיד א}}
{{ק|'''א'''}} בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶש, אֶלָּא פּוֹשְׁטִים וּמְקַפְּלִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיע לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה ונִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. 

{{ק|'''ב'''}} מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

{{ק|'''ג'''}} נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבֻקּוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ: שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ, בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שְׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים: הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּב הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>oappwhfc5hpmjpde1ugw1o0pc8rqjcu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023688</id>
      <parentid>3023685</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:28:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30468" sha1="4lxbo1t6ijdxt7ipmqehlhbcwy3z6g2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון חצות=
==תקון רחל==
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַמּוּ׃ אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{ממס1|איכה ה}}
זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ, הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ׃ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים׃ יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת׃ מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ׃ עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ׃ מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם׃ אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם׃ בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר׃ עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב׃ נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה׃ שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ׃ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ׃ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם׃ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ׃ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃ עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ׃ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ׃ אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר׃ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד׃ {{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃'''}}

{{ממס1|ישעיהו סג#סג טו|ישעיהו סג טו-יח}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃ כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃ לָמָּה תַתְעֵנוּ יְיָ מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ, שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃ לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קׇדְשֶׁךָ צָרֵינוּ, בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶךָ׃

{{ממס1|ישעיהו סד#סד ז|ישעיהו סד ז-יא}}
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃ אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃ עָרֵי קׇדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַ͏יִם שְׁמָמָה׃ בֵּית קׇדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכׇל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחׇרְבָּה׃ הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃

{{ממס1|ישעיהו סב#סב ו|ישעיהו סב ו-ט}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏יִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים, כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ, הַמַּזְכִּרִים אֶת יְיָ, אַל דֳּמִי לָכֶם׃ וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃ נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ׃ כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת יְיָ, וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קׇדְשִי׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}

{{ממס1|ירמיהו יד#יד יט|ירמיהו יד יט-כא}}
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃ יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃ אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃

כֹּה אָמַר יְיָ, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא יד}}

יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו כה ל}}

וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱיִ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגֹר שָק׃{{ממס|ישעיהו כב יב}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי  עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב׃{{ממס|איכה א טז}}{{ש}}
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}

{{:הקבצו ושמעו (קינה)}}

{{:קול ברמה נשמע ביללה}}

{{הור|&quot;קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב&quot;}}

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}
{{החלף|{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}|בֶּן|{{פבפ|ז|נ}}}}

{{:בהיכלך שמיר ושית}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|שערי ציון}}

כְּדִכְתִיב: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{:עורה נא ימינך רמה}}

כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏יִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}
{{סוף}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

==תקון לאה==
{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃

{{ממס1|תהלים מב}}
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{ממס1|תהלים מג}}
שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי, לָמָה זְנַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קׇדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון, אין אומרים {{צ|למנצח יענך…}}}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}

{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קיא}}
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃

{{הור|בימים שאין אומרים בהם תחנון, מדלגים על המזמור הבא.}}

{{ממס1|תהלים נא}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ׃ הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכׇל עֲוֺנֹתַי מְחֵה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן או בסוף הסדר:}}

{{ממס1|תהלים קכו}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
{{סוף}}

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון מדלגים על הפסוק הראשון.}}{{ש}}
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם.{{ש}}תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{רקע אפור|
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

{{ממס1|משנה תמיד א}}
{{ק|'''א'''}} בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶש, אֶלָּא פּוֹשְׁטִים וּמְקַפְּלִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיע לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה ונִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. 

{{ק|'''ב'''}} מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

{{ק|'''ג'''}} נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבֻקּוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ: שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ, בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שְׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים: הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּב הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>4lxbo1t6ijdxt7ipmqehlhbcwy3z6g2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אריות הדיחו פזורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726750</id>
    <revision>
      <id>3023749</id>
      <parentid>3016705</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T08:10:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023749</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6972" sha1="blubbrcwpuj2of5ytfely7y2t9ap2qj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם=אריות הדיחו פזורה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזרות
| מועד =
| מחבר = [[מחבר: יוסף טוב עלם|ר' יוסף טוב עלם]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =יוסף בר שמואל טוב עלם
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-7609|א-7609]]
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שלישית אחר פסח, ולמנהג אשכנז המערבי בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז.{{הערה|במגנצא אין אומרים בשבת זו פיוט זולת. מנהג וורמייזא יבורר בעמוד [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]}}
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר שמואל טוב עלם'''}}

{{סי|אֲ}}רָיוֹת הִדִּיחוּ פְזוּרָה / מִבַּיִת לְשָׁכוֹת וַעֲזָרָה / מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ עֶזְרָה{{ש}}
{{סי|בָּ}}אוּ כֻלָּם בִּבְרִית / נוֹעֲצִים לֵב לְהַכְרִית / מִבְּלִי תֵּת שְׁאֵרִית
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי{{ממס|תהלים לח כג}}}}

{{סי|גָּ}}בַר חֵטְא וְאַשְׁמָה / אוֹיֵב מַקִּיף בִּנְשָׁמָה / שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה{{ש}}
{{סי|דֻּ}}בִּים וַאֲרָיוֹת נָהֲמוּ / חֲפֵצֵי קִרְבָתְךָ הָמוּ / מֵעַי כַּיָּם יֶהֱמוּ
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|הָ}}רְסוּ מְרוֹם הָרִים / אַרְצִי בָּזְאוּ נְהָרִים / לִשְׁפָּךְ דָּם מְמַהֲרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}תָמִיד בְּתוֹךְ לְבָאוֹת / יִחַלְתִּי לֵאלֹהֵי הַצְּבָאוֹת / הַרְאוֹתִי לְטוֹבָה אוֹת
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|זֵ}}דִים מְאֹד הֱלִיצוּנִי / כְּעֶצֶב נִבְזֶה הֱפִיצוּנִי / מָה תְּחַכֶּה נִאֲצוּנִי{{ש}}
{{סי|חָ}}לַף זְמַן וְעִדָּן / נִגְרַע עֹנֶג וּמַעֲדָן / אָרְכוּ קִצִּים וּמוֹעֲדָן
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|טָ}}מְנוּ פַחִים לְמָשְׁכָה / גָּלוּת מְאֹד נִמְשָׁכָה / הִנֵּה אֵימָה וַחֲשֵׁכָה{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יָרְשׁוּ / בָּנִים מִגֵּו גֵּרְשׁוּ / עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|כְּ}}זָכְרִי בֵּית מְנוּחָה / מְקוֹם זֶבַח וּמִנְחָה / מָלֵאתִי יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ש}}
{{סי|לְ}}אֵבֶל נֶהְפַּךְ כִּנּוֹרִי / מָתַי יִגַּע בְּצִנּוֹרִי / וְאַתָּה תָּאִיר נֵרִי
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ עֻזְּךָ מְפֹרָשׁ / דֹּחַק עָנִי וָרָשׁ / אֵיכָה תַּבִּיט וְתֶחֱרַשׁ{{ש}}
{{סי|נַ}}אֵץ שִׁמְךָ מִתְאַגְּדִים / לְבוּל עֵץ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: לְלֹא אֱלֹהִים.}}&lt;/noinclude&gt; סוֹגְדִים / לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרִי מִפַּחַד / הוֹדִי נֶהְפַּךְ וְנִכְחַד / בְּהִוָּסְדָם עָלַי יַחַד{{ש}}
{{סי|עֹ}}רֶף מְאֹד מַקְשִׁים / לְהָנִיא יִחוּדְךָ מְבַקְשִׁים / יְסַפְּרוּ לִטְמֹן מוֹקְשִׁים
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|פָּ}}רְשׂוּ מִכְמֹרֶת מְצֵרִים / אוֹיֵב לוֹחֵץ עֲצוּרִים / יֵשֵׁב בְּמַאֲרַב חֲצֵרִים{{ש}}
{{סי|צ}}וּר אֱלֹהֵי עוֹלָם / לָמָּה תֶּחֱשֶׁה וְתִתְעַלָּם / תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי גְּעוּלִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: עוּלִים.}}&lt;/noinclude&gt; / בִּמְרִירוּת אוֹתִי מַרְעִילִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח הנפוץ: אָהֳלֵי כוּשׁ (כפה&quot;נ מפני הצנזורה).}}&lt;/noinclude&gt; וְיִשְׁמְעֵאלִים{{ש}}
{{סי|רַ}}בָּתִי עָם דְּמוּמָה / מְקַוָּה יֶשְׁעֲךָ שׁוֹמֵמָה / יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|שִׁ}}ירוֹת הֵיכָל גְּנוּזִים / פַּסּוּ נְבִיאִים וְחוֹזִים / שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד נִשְׁמְעָה צְוָחָה / נַפְשִׁי לֶעָפָר שָׁחָה / עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|יְ}}רִיבַי בּוֹסְסִים בְּפֶרֶךְ / {{סי|וְ}}רוּחִי נָבְקָה מִמֹּרֶךְ / {{סי|סָ}}פַקְתִּי עַל יָרֵךְ{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹנָה לְצוּר מַבָּטָהּ / {{סי|בְּ}}שֵׁבֶט אֱנוֹשׁ נֶחְבָּטָה / {{סי|רְ}}אֵה יְיָ וְהַבִּיטָה
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בְּקוֹל שַׁוְעָה / {{סי|מְ}}חַכִּים בְּרִית וּשְׁבוּעָה / {{סי|וְ}}הָיָה רַק זְוָעָה{{ש}}
{{סי|אָ}}נָּא חִישׁ עֲלִיצוּתָם / {{סי|לְ}}הַאֲזִין חִין מְלִיצָתָם / כְּאָז מִנֹּף בְּצֵאתָם
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}

{{סי|ט}}וֹב סוֹכֵךְ בְּאֶבְרָה / {{סי|וְ}}נוֹתֵן מְלוּכָה וּמַעֲבִירָהּ / {{סי|בְּ}}יָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}דָרֶיךָ הָשֵׁב לְמַאֲוַיָּם / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ חַי וְקַיָּם / {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם
{{רפרן|חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:יוסף טוב עלם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>blubbrcwpuj2of5ytfely7y2t9ap2qj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירושלים את ה' הללי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727511</id>
    <revision>
      <id>3023757</id>
      <parentid>2999942</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:47:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023757</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9577" sha1="n31bigxejgx3jlkduano8pa62y246xb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|אֶ}}ת יְיָ הַלְלִי דָּגוּל מֵרְבָבוֹת
|הַדּוֹרֵשׁ מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית בְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
|בְּנוֹתַיִךְ כְּזָוִיּוֹת תַּבְנִית הֵיכָל מְחֻטָּבוֹת
|פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו נב ט}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|בְּ}}נוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ בִּתְיוֹם
|אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן
|יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים אָיֹם
|זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם|יְרוּשָׁלָיִם|תהלים קלז ז}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|גְּ}}נֹן וְהִצִּיל לִצְרִי וְתַעַל
|לְחֻפַּת כָּבוֹד הֱיֵה לָהּ מוֹדֵד בְּשַׁעַל
|לְגוֹנְנָהּ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת מִמַּעַל
|כֵּן יָגֵן יְיָ צְבָאוֹת עַל|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו לא ה}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אֵין לָךְ שְׁכֵחוּךְ אוֹהֲבָיִךְ
|אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ וּבָטְלוּ יוֹעֲצָיִךְ
|יֵאָמֵן דְּבָרְךָ וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטָיִךְ
|כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ|יְרוּשָׁלָיִם|ירמיהו טו ה}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלָיִם|{{סי|הָ}}רִים סָבִיב לָהּ עוֹמְדִים כַּחוֹמוֹת
|וַיְיָ סָבִיב לְעַמּוֹ יוֹסֵד הֲדוֹמוֹת
|עֲדִינָה תַפִּיל לְאֵין תְּקוּמוֹת
|וְתִבְנֶה חוֹמוֹת|יְרוּשָׁלָיִם|תהלים נא כ}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|וְ}}עַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְפַלָּצוּת וּבְעָתָה
|חוֹמַת בַּת צִיּוֹן הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָתָהּ
|עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר וּבְעָתָה
|צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה|וְירוּשָׁלָיִם|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ט}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|זָ}}כְרָה יְמֵי עָנְיָהּ כִּי נִטְמֵאת
|בַּסָּךְ לֹא תוּכַל עוֹד לָבֹא וְלָצֵאת
|וּמַדּוּעַ לֹא תִרְאֶה נַחֲלָתְךָ הַנִּלְאֵית
|עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת|יְרוּשָׁלָיִם|זכריה א יב}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|חֵ}}טְא חָטְאָה עַל כֵּן הָיָתָה לְנִידָה
|הוֹצֵא לָרְוָיָה הַיּוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה
|אֵיכָכָה תוּכַל וְרָאִיתָ בְּאָבְדָהּ
|וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה|וְירוּשָׁלָיִם|מלאכי ג ד}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|טֻ}}מְאָתֵךְ עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ
|כְּטָמֵא נֶחְשָׁבִים סָבֵךְ וְרַבֵּךְ
|רֶשַׁע וְעָוֹן טָמוּן בְּחֻבֵּךְ
|כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ|יְרוּשָׁלָיִם|ירמיהו ד יד}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלָיִם|יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת
|תַּחַת כִּי נִתְקַלְּסוּ בָךְ הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת
|לְקַיֵּם חֲזוֹן יְשׁוּעוֹת טוֹבוֹת
|עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת|יְרוּשָׁלָיִם|זכריה ח ד}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|כִּ}}סֵּא יְיָ תִּקָּרֵא לְעִתּוֹת הַבָּאוֹת
|אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת
|בְּבֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת
|לְבַקֵּשׁ אֶת יְיָ צְבָאוֹת|בִּירוּשָׁלָיִם|זכריה ח כב}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|לָ}}בֶטַח תּוֹשִׁיב אֶרֶץ צְבִי
|אֲשֶׁר בָּנֶיהָ עֻלְּפוּ וְהָלְכוּ בַשֶּׁבִי
|כַּנָּה תְּבִיאֶנָּה לְעִירָהּ כַּאֲשֶׁר נָם נָבִיא
|הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו נב ב}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|מֵ}}רֹב אָדָם פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְשִׁיבָתֵךְ
|בַּיּוֹם הַהוּא תִּוָּשְׁעִי עַל אַדְמָתֵךְ
|עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה תַּחַת הֱיוֹתֵךְ
|לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו נב א}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|א}}וֹיְבִים בָּאוּ לָךְ לְהָרִיב וּלְחַרְחֵר
|הַצְּפוֹנִי גָּרַם לָךְ בְּהִשְׁתַּחֲווֹת לְאֵל אַחֵר
|יִגְעַר יְיָ בְּךָ הַשָּׂטָן הַבּוֹחֵר
|וְיִגְעַר יְיָ בְּךָ הַבֹּחֵר|בִּירוּשָׁלָיִם|זכריה ג ב}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|שִׂ}}מְחוּ אִתָּהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ מִי וָמִי
|בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי
|עַד יָשִׂים בֵּית אוּלָמִי
|הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו נא יז}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|עִ}}יר הַקֹּדֶשׁ רָוִית לַעַן
|מַדּוּעַ כִּי בָזִית מִצְווֹתָיו יַעַן וּבְיַעַן
|עוֹד מַלְכֵּךְ יִהְיֶה לָךְ לְמִשְׁעָן
|לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו סב א}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|פֶּ}}ן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ אָמַר עֶלְיוֹן
|עוֹד יָבוֹא וְיִמְלֹךְ וְיוֹאֵל בְּצִבְיוֹן
|וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה בְּכִהוּי רַאְיוֹן
|כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן|וּבִירוּשָׁלָיִם|ישעיהו כד כג}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|צַ}}הֲלִי וָרֹנִּי לִצְבִי וּלְתִפְאֶרֶת
|לִבְשִׁי עֻזֵּךְ וְלִבְשִׁי אַדֶּרֶת
|פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי כְּמָסֹרֶת
|הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת|יְרוּשָׁלָיִם|ישעיהו מ ט}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|קֹ}}דֶשׁ זָרִים לֹא יַעַבְרוּ עוֹד
|כּוֹס הַתַּרְעֵלָה לֹא תוֹסִיפִי לִשְׁתּוֹתָהּ עוֹד
|יְכוֹנֵן דְרָכַיִךְ וְקַרְסֻלֵּךְ לֹא יִמְעֹד
|וְנִחַם יְיָ עוֹד אֶת  צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד|בִּירוּשָׁלָיִם|זכריה א יז}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|רָ}}נִּי וְשִׂמְחִי שִׁיר לְחַדֵּשׁ
|וְהַר הַלְּבָנוֹן יִתְרוֹמֵם בְּגֹדֶשׁ
|וְיָבֹא כָּל בָּשָׂר מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ
|וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ|בִּירוּשָׁלָיִם|ישעיהו כז יג}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|שְׁ}}מָמָה וְעָרֶיהָ נִצְּתוּ בִּזְדוֹנַי
|הַשְׁלֵךְ חַטֹּאתֶיהָ בִּמְצוּלוֹת זְדוֹנַי
|וְהַעֲלֵה לְרֹאשׁ בִּזְכוּת אֵיתָנַי
|וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְיָ|לִירוּשָׁלָיִם|ירמיהו ג יז}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|תְּ}}הִלָּה בָּאָרֶץ תָּשִׂים בָּאִיִּים
|אֶשְׁכָּר וָשַׁי יָבִיאוּ שְׁבָא וּסְבָא וְכוּשִׁיִּים
|לְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים
|בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים|מִירוּשָׁלָיִם|זכריה יד ח}}
{{מסתגב|יְרוּשָׁלַיִם|{{סי|עַ}}ל רֹאשׁ שִׂמְחָה תַּעֲלֶה בְּאוֹרֶךָ
|לְהָשִׁיר מִשִּׁיר צִיּוֹן בְּשִׁיר דְּבִירֶךָ
|נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר בְּפִי בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ
|יָשָׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ|יְרוּשָׁלָיִם|דניאל ט טז}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n31bigxejgx3jlkduano8pa62y246xb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728774</id>
    <revision>
      <id>3023588</id>
      <parentid>2939128</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T13:18:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14440" sha1="ejs9to4wy04jy8ri4v6nzi969dica3m" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד א] וישנו לאחר מיתה, וישנו בצבור כביחיד. תאמר בשינוי בעלים - דאין פסולו בגופו, ואינו בארבע עבודות, ואינו לאחר מיתה, ואינו בצבור כביחיד. ואף על גב דתרתי לאו דוקא - תרתי מיהא דוקא. דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו - דפסולו מחשבה בעלמא היא, שינוי קודש נמי פסולו מחשבה בעלמא היא. ותו: הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה, ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה - מאי איכא למימר? תרתי מיהת דוקא נינהו! אלא אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול. }}
משנה. {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים - פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים - כשר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו קודם חצות - פסול, משום שנאמר בין הערבים. שחטו קודם לתמיד - כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד. ואם נזרק - כשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: כיצד שלא לאוכליו - לשום חולה או לשום זקן. כיצד שלא למנויו - נמנו עליו חבורה זו, ושחטו לשם חבורה אחרת. מנהני מילי? דתנו רבנן: במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו. יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר - תלמוד לומר במכסת תכסו, הכתוב שנה עליו לעכב. רבי אומר: לשון סורסי הוא. כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה. אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר קרא: איש לפי אכלו תכסו איתקש אוכלין למנויין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וישנו לאחר מיתה''' - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:

'''אבל בשינוי בעלים''' - מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ&quot;ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי' התם אמר רב אשי ק&quot;ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו' ש&quot;מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא&quot;כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים. פסול כדקתני מתני' שחטו שלא למנויו פסול וע&quot;כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו:

'''ואינו לאחר מיתה''' - דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר:

'''ואינו בצבור''' - דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי' התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא&quot;כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל:

'''ואע&quot;ג דתרתי''' - מהנך פירכי:

'''לאו דווקא''' - כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף:

'''ולרב פנחס''' - בפ&quot;ק דזבחים אמרה:

'''יש בעלים לאחר מיתה''' - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

'''כמי שאין לו בעלים''' - כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי' אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו:

'''מתני' לאוכליו ושלא לאוכליו כשר''' - דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא:

'''ממרס בדמו''' - שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:

'''ואם נזרק''' - קודם לתמיד כשר דאע&quot;ג דאמרן (לעיל ד' נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו' לא מיפסיל בהכי:

'''גמ' מכסת''' - לשון מנויין כמו את מכסת הערכך ([[ויקרא כז]]):

'''סורסי''' - ארמי חכמי האומות קורין לו לינג&quot;א שוריי&quot;א {{קטן|(שפה סורית)}} :

'''כוס''' - שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו:

'''לפי אכלו''' - הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא א וישנו לאחר מיתה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_וישנו לאחר מיתה]]
'''וישנו''' לאחר מיתה. ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ&quot;ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ&quot;ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע&quot;פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד' אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (ד' ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי' איסור כיון דאינו לאחר מיתה:

''' נעשה''' כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תימה לר&quot;י ל&quot;ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר' א&quot;כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי' משנה כבזמנו לפסול ואור&quot;י דהכי פי' אפי' ליתנהו להנהו פירכי מ&quot;מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (ד' עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע&quot;פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה&quot;נ שלא בזמנו שינוי בעלי' לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים:

''' רבי''' אומר לשון סורסי הוא זה. אור&quot;י דרבי לא פליג את&quot;ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (ד עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר' והיינו משום דלפרושי אתא כדפי':

''' לאוכליו''' מנא לן. אור&quot;י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ&quot;ב דזבחים (ד' כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי' פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו:

''' ואיתקש''' אוכליו למנויו. תימה לר&quot;י א&quot;כ מה מנויו פסלי בד' עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד' עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי&quot;ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא&quot;ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה&quot;ה בשאר עבודות כדאי' בפ&quot;ק דזבחים (ד' ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור&quot;י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק:

''' שחטו''' למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים. אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ&quot;ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר&quot;י דה&quot;נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע&quot;ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע&quot;מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ&quot;מ פשוט זה למסדר הש&quot;ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן לזרוק דמו אלא ונזרק דמו דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים וריב&quot;א פי' דדוקא נקט על מנת שיתכפרו שחישב להתכפר בו ערלים אבל אם לא חישב להתכפר אלא חישב לזרוק להאכיל הבשר לערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דלא שייך בזריקה מחשבת פסול דאכילה אלא פסול דכפרה ובשחיטה דווקא אם חישב להאכיל שלא לאוכליו ולערלים פסול דשחיטה ודאי בעינן לשם בעלים הראויים לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו והיינו דאין מחשבת אוכלין בזריקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|א}}</text>
      <sha1>ejs9to4wy04jy8ri4v6nzi969dica3m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023591</id>
      <parentid>3023588</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T15:24:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14641" sha1="swbt5mug6mb3qsq8u2lg2a4jnl71c0q" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד א] וישנו לאחר מיתה, וישנו בצבור כביחיד. תאמר בשינוי בעלים - דאין פסולו בגופו, ואינו בארבע עבודות, ואינו לאחר מיתה, ואינו בצבור כביחיד. ואף על גב דתרתי לאו דוקא - תרתי מיהא דוקא. דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו - דפסולו מחשבה בעלמא היא, שינוי קודש נמי פסולו מחשבה בעלמא היא. ותו: הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה, ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה - מאי איכא למימר? תרתי מיהת דוקא נינהו! אלא אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול. }}
משנה. {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים - פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים - כשר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו קודם חצות - פסול, משום שנאמר בין הערבים. שחטו קודם לתמיד - כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד. ואם נזרק - כשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: כיצד שלא לאוכליו - לשום חולה או לשום זקן. כיצד שלא למנויו - נמנו עליו חבורה זו, ושחטו לשם חבורה אחרת. מנהני מילי? דתנו רבנן: במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו. יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר - תלמוד לומר במכסת תכסו, הכתוב שנה עליו לעכב. רבי אומר: לשון סורסי הוא. כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה. אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר קרא: איש לפי אכלו תכסו איתקש אוכלין למנויין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וישנו לאחר מיתה''' - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:

'''אבל בשינוי בעלים''' - מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ&quot;ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי' התם אמר רב אשי ק&quot;ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו' ש&quot;מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא&quot;כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים. פסול כדקתני מתני' שחטו שלא למנויו פסול וע&quot;כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו:

'''ואינו לאחר מיתה''' - דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר:

'''ואינו בצבור''' - דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי' התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא&quot;כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל:

'''ואע&quot;ג דתרתי''' - מהנך פירכי:

'''לאו דווקא''' - כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף:

'''ולרב פנחס''' - בפ&quot;ק דזבחים אמרה:

'''יש בעלים לאחר מיתה''' - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

'''כמי שאין לו בעלים''' - כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי' אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו:

'''מתני' לאוכליו ושלא לאוכליו כשר''' - דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא:

'''ממרס בדמו''' - שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:

'''ואם נזרק''' - קודם לתמיד כשר דאע&quot;ג דאמרן (לעיל ד' נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו' לא מיפסיל בהכי:

'''גמ' מכסת''' - לשון מנויין כמו את מכסת הערכך ([[ויקרא כז]]):

'''סורסי''' - ארמי חכמי האומות קורין לו לינג&quot;א שוריי&quot;א {{קטן|(שפה סורית)}} :

'''כוס''' - שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו:

'''לפי אכלו''' - הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא א וישנו לאחר מיתה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_וישנו לאחר מיתה]]
'''וישנו''' לאחר מיתה. ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ&quot;ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ&quot;ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע&quot;פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד' אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (ד' ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי' איסור כיון דאינו לאחר מיתה:
[[File:תוס פסחים 5 סא א נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול]]
''' נעשה''' כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תימה לר&quot;י ל&quot;ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר' א&quot;כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי' משנה כבזמנו לפסול ואור&quot;י דהכי פי' אפי' ליתנהו להנהו פירכי מ&quot;מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (ד' עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע&quot;פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה&quot;נ שלא בזמנו שינוי בעלי' לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים:

''' רבי''' אומר לשון סורסי הוא זה. אור&quot;י דרבי לא פליג את&quot;ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (ד עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר' והיינו משום דלפרושי אתא כדפי':

''' לאוכליו''' מנא לן. אור&quot;י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ&quot;ב דזבחים (ד' כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי' פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו:

''' ואיתקש''' אוכליו למנויו. תימה לר&quot;י א&quot;כ מה מנויו פסלי בד' עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד' עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי&quot;ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא&quot;ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה&quot;ה בשאר עבודות כדאי' בפ&quot;ק דזבחים (ד' ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור&quot;י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק:

''' שחטו''' למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים. אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ&quot;ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר&quot;י דה&quot;נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע&quot;ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע&quot;מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ&quot;מ פשוט זה למסדר הש&quot;ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן לזרוק דמו אלא ונזרק דמו דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים וריב&quot;א פי' דדוקא נקט על מנת שיתכפרו שחישב להתכפר בו ערלים אבל אם לא חישב להתכפר אלא חישב לזרוק להאכיל הבשר לערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דלא שייך בזריקה מחשבת פסול דאכילה אלא פסול דכפרה ובשחיטה דווקא אם חישב להאכיל שלא לאוכליו ולערלים פסול דשחיטה ודאי בעינן לשם בעלים הראויים לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו והיינו דאין מחשבת אוכלין בזריקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|א}}</text>
      <sha1>swbt5mug6mb3qsq8u2lg2a4jnl71c0q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023594</id>
      <parentid>3023591</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T15:57:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14812" sha1="9sc8vah4cus4rrqq6xmjicz2skubt1p" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד א] וישנו לאחר מיתה, וישנו בצבור כביחיד. תאמר בשינוי בעלים - דאין פסולו בגופו, ואינו בארבע עבודות, ואינו לאחר מיתה, ואינו בצבור כביחיד. ואף על גב דתרתי לאו דוקא - תרתי מיהא דוקא. דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו - דפסולו מחשבה בעלמא היא, שינוי קודש נמי פסולו מחשבה בעלמא היא. ותו: הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה, ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה - מאי איכא למימר? תרתי מיהת דוקא נינהו! אלא אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול. }}
משנה. {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים - פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים - כשר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו קודם חצות - פסול, משום שנאמר בין הערבים. שחטו קודם לתמיד - כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד. ואם נזרק - כשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: כיצד שלא לאוכליו - לשום חולה או לשום זקן. כיצד שלא למנויו - נמנו עליו חבורה זו, ושחטו לשם חבורה אחרת. מנהני מילי? דתנו רבנן: במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו. יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר - תלמוד לומר במכסת תכסו, הכתוב שנה עליו לעכב. רבי אומר: לשון סורסי הוא. כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה. אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר קרא: איש לפי אכלו תכסו איתקש אוכלין למנויין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וישנו לאחר מיתה''' - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:

'''אבל בשינוי בעלים''' - מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ&quot;ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי' התם אמר רב אשי ק&quot;ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו' ש&quot;מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא&quot;כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים. פסול כדקתני מתני' שחטו שלא למנויו פסול וע&quot;כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו:

'''ואינו לאחר מיתה''' - דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר:

'''ואינו בצבור''' - דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי' התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא&quot;כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל:

'''ואע&quot;ג דתרתי''' - מהנך פירכי:

'''לאו דווקא''' - כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף:

'''ולרב פנחס''' - בפ&quot;ק דזבחים אמרה:

'''יש בעלים לאחר מיתה''' - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

'''כמי שאין לו בעלים''' - כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי' אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו:

'''מתני' לאוכליו ושלא לאוכליו כשר''' - דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא:

'''ממרס בדמו''' - שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:

'''ואם נזרק''' - קודם לתמיד כשר דאע&quot;ג דאמרן (לעיל ד' נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו' לא מיפסיל בהכי:

'''גמ' מכסת''' - לשון מנויין כמו את מכסת הערכך ([[ויקרא כז]]):

'''סורסי''' - ארמי חכמי האומות קורין לו לינג&quot;א שוריי&quot;א {{קטן|(שפה סורית)}} :

'''כוס''' - שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו:

'''לפי אכלו''' - הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא א וישנו לאחר מיתה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_וישנו לאחר מיתה]]
'''וישנו''' לאחר מיתה. ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ&quot;ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ&quot;ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע&quot;פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד' אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (ד' ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי' איסור כיון דאינו לאחר מיתה:
[[File:תוס פסחים 5 סא א נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול]]
''' נעשה''' כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תימה לר&quot;י ל&quot;ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר' א&quot;כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי' משנה כבזמנו לפסול ואור&quot;י דהכי פי' אפי' ליתנהו להנהו פירכי מ&quot;מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (ד' עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע&quot;פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה&quot;נ שלא בזמנו שינוי בעלי' לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים:
[[File:תוס פסחים 5 סא א רבי אומר לשון סורסי הוא זה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_רבי אומר לשון סורסי הוא זה]]
''' רבי''' אומר לשון סורסי הוא זה. אור&quot;י דרבי לא פליג את&quot;ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (ד עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר' והיינו משום דלפרושי אתא כדפי':

''' לאוכליו''' מנא לן. אור&quot;י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ&quot;ב דזבחים (ד' כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי' פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו:

''' ואיתקש''' אוכליו למנויו. תימה לר&quot;י א&quot;כ מה מנויו פסלי בד' עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד' עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי&quot;ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא&quot;ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה&quot;ה בשאר עבודות כדאי' בפ&quot;ק דזבחים (ד' ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור&quot;י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק:

''' שחטו''' למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים. אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ&quot;ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר&quot;י דה&quot;נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע&quot;ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע&quot;מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ&quot;מ פשוט זה למסדר הש&quot;ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן לזרוק דמו אלא ונזרק דמו דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים וריב&quot;א פי' דדוקא נקט על מנת שיתכפרו שחישב להתכפר בו ערלים אבל אם לא חישב להתכפר אלא חישב לזרוק להאכיל הבשר לערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דלא שייך בזריקה מחשבת פסול דאכילה אלא פסול דכפרה ובשחיטה דווקא אם חישב להאכיל שלא לאוכליו ולערלים פסול דשחיטה ודאי בעינן לשם בעלים הראויים לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו והיינו דאין מחשבת אוכלין בזריקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|א}}</text>
      <sha1>9sc8vah4cus4rrqq6xmjicz2skubt1p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023599</id>
      <parentid>3023594</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:23:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14941" sha1="qz4qvqfe2k0puhhrrm8dl3scxaoc1rc" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד א] וישנו לאחר מיתה, וישנו בצבור כביחיד. תאמר בשינוי בעלים - דאין פסולו בגופו, ואינו בארבע עבודות, ואינו לאחר מיתה, ואינו בצבור כביחיד. ואף על גב דתרתי לאו דוקא - תרתי מיהא דוקא. דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו - דפסולו מחשבה בעלמא היא, שינוי קודש נמי פסולו מחשבה בעלמא היא. ותו: הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה, ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה - מאי איכא למימר? תרתי מיהת דוקא נינהו! אלא אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול. }}
משנה. {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים - פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים - כשר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו קודם חצות - פסול, משום שנאמר בין הערבים. שחטו קודם לתמיד - כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד. ואם נזרק - כשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: כיצד שלא לאוכליו - לשום חולה או לשום זקן. כיצד שלא למנויו - נמנו עליו חבורה זו, ושחטו לשם חבורה אחרת. מנהני מילי? דתנו רבנן: במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו. יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר - תלמוד לומר במכסת תכסו, הכתוב שנה עליו לעכב. רבי אומר: לשון סורסי הוא. כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה. אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר קרא: איש לפי אכלו תכסו איתקש אוכלין למנויין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וישנו לאחר מיתה''' - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:

'''אבל בשינוי בעלים''' - מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ&quot;ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי' התם אמר רב אשי ק&quot;ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו' ש&quot;מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא&quot;כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים. פסול כדקתני מתני' שחטו שלא למנויו פסול וע&quot;כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו:

'''ואינו לאחר מיתה''' - דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר:

'''ואינו בצבור''' - דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי' התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא&quot;כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל:

'''ואע&quot;ג דתרתי''' - מהנך פירכי:

'''לאו דווקא''' - כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף:

'''ולרב פנחס''' - בפ&quot;ק דזבחים אמרה:

'''יש בעלים לאחר מיתה''' - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

'''כמי שאין לו בעלים''' - כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי' אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו:

'''מתני' לאוכליו ושלא לאוכליו כשר''' - דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא:

'''ממרס בדמו''' - שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:

'''ואם נזרק''' - קודם לתמיד כשר דאע&quot;ג דאמרן (לעיל ד' נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו' לא מיפסיל בהכי:

'''גמ' מכסת''' - לשון מנויין כמו את מכסת הערכך ([[ויקרא כז]]):

'''סורסי''' - ארמי חכמי האומות קורין לו לינג&quot;א שוריי&quot;א {{קטן|(שפה סורית)}} :

'''כוס''' - שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו:

'''לפי אכלו''' - הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא א וישנו לאחר מיתה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_וישנו לאחר מיתה]]
'''וישנו''' לאחר מיתה. ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ&quot;ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ&quot;ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע&quot;פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד' אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (ד' ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי' איסור כיון דאינו לאחר מיתה:
[[File:תוס פסחים 5 סא א נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול]]
''' נעשה''' כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תימה לר&quot;י ל&quot;ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר' א&quot;כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי' משנה כבזמנו לפסול ואור&quot;י דהכי פי' אפי' ליתנהו להנהו פירכי מ&quot;מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (ד' עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע&quot;פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה&quot;נ שלא בזמנו שינוי בעלי' לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים:
[[File:תוס פסחים 5 סא א רבי אומר לשון סורסי הוא זה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_רבי אומר לשון סורסי הוא זה]]
''' רבי''' אומר לשון סורסי הוא זה. אור&quot;י דרבי לא פליג את&quot;ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (ד עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר' והיינו משום דלפרושי אתא כדפי':
[[File:תוס פסחים 5 סא א לאוכליו מנא לן.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_לאוכליו מנא לן]]
''' לאוכליו''' מנא לן. אור&quot;י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ&quot;ב דזבחים (ד' כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי' פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו:

''' ואיתקש''' אוכליו למנויו. תימה לר&quot;י א&quot;כ מה מנויו פסלי בד' עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד' עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי&quot;ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא&quot;ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה&quot;ה בשאר עבודות כדאי' בפ&quot;ק דזבחים (ד' ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור&quot;י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק:

''' שחטו''' למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים. אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ&quot;ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר&quot;י דה&quot;נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע&quot;ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע&quot;מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ&quot;מ פשוט זה למסדר הש&quot;ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן לזרוק דמו אלא ונזרק דמו דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים וריב&quot;א פי' דדוקא נקט על מנת שיתכפרו שחישב להתכפר בו ערלים אבל אם לא חישב להתכפר אלא חישב לזרוק להאכיל הבשר לערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דלא שייך בזריקה מחשבת פסול דאכילה אלא פסול דכפרה ובשחיטה דווקא אם חישב להאכיל שלא לאוכליו ולערלים פסול דשחיטה ודאי בעינן לשם בעלים הראויים לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו והיינו דאין מחשבת אוכלין בזריקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|א}}</text>
      <sha1>qz4qvqfe2k0puhhrrm8dl3scxaoc1rc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023601</id>
      <parentid>3023599</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:39:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15093" sha1="dwbzrhgs7wcuhkqyh81hi1efssn6p3m" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד א] וישנו לאחר מיתה, וישנו בצבור כביחיד. תאמר בשינוי בעלים - דאין פסולו בגופו, ואינו בארבע עבודות, ואינו לאחר מיתה, ואינו בצבור כביחיד. ואף על גב דתרתי לאו דוקא - תרתי מיהא דוקא. דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו - דפסולו מחשבה בעלמא היא, שינוי קודש נמי פסולו מחשבה בעלמא היא. ותו: הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה, ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה - מאי איכא למימר? תרתי מיהת דוקא נינהו! אלא אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול. }}
משנה. {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים - פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים - כשר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו קודם חצות - פסול, משום שנאמר בין הערבים. שחטו קודם לתמיד - כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד. ואם נזרק - כשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: כיצד שלא לאוכליו - לשום חולה או לשום זקן. כיצד שלא למנויו - נמנו עליו חבורה זו, ושחטו לשם חבורה אחרת. מנהני מילי? דתנו רבנן: במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו. יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר - תלמוד לומר במכסת תכסו, הכתוב שנה עליו לעכב. רבי אומר: לשון סורסי הוא. כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה. אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר קרא: איש לפי אכלו תכסו איתקש אוכלין למנויין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וישנו לאחר מיתה''' - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:

'''אבל בשינוי בעלים''' - מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ&quot;ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי' התם אמר רב אשי ק&quot;ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו' ש&quot;מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא&quot;כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים. פסול כדקתני מתני' שחטו שלא למנויו פסול וע&quot;כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו:

'''ואינו לאחר מיתה''' - דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר:

'''ואינו בצבור''' - דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי' התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא&quot;כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל:

'''ואע&quot;ג דתרתי''' - מהנך פירכי:

'''לאו דווקא''' - כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף:

'''ולרב פנחס''' - בפ&quot;ק דזבחים אמרה:

'''יש בעלים לאחר מיתה''' - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

'''כמי שאין לו בעלים''' - כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי' אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו:

'''מתני' לאוכליו ושלא לאוכליו כשר''' - דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא:

'''ממרס בדמו''' - שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:

'''ואם נזרק''' - קודם לתמיד כשר דאע&quot;ג דאמרן (לעיל ד' נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו' לא מיפסיל בהכי:

'''גמ' מכסת''' - לשון מנויין כמו את מכסת הערכך ([[ויקרא כז]]):

'''סורסי''' - ארמי חכמי האומות קורין לו לינג&quot;א שוריי&quot;א {{קטן|(שפה סורית)}} :

'''כוס''' - שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו:

'''לפי אכלו''' - הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא א וישנו לאחר מיתה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_וישנו לאחר מיתה]]
'''וישנו''' לאחר מיתה. ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ&quot;ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ&quot;ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע&quot;פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד' אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (ד' ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי' איסור כיון דאינו לאחר מיתה:
[[File:תוס פסחים 5 סא א נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול]]
''' נעשה''' כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תימה לר&quot;י ל&quot;ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר' א&quot;כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי' משנה כבזמנו לפסול ואור&quot;י דהכי פי' אפי' ליתנהו להנהו פירכי מ&quot;מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (ד' עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע&quot;פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה&quot;נ שלא בזמנו שינוי בעלי' לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים:
[[File:תוס פסחים 5 סא א רבי אומר לשון סורסי הוא זה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_רבי אומר לשון סורסי הוא זה]]
''' רבי''' אומר לשון סורסי הוא זה. אור&quot;י דרבי לא פליג את&quot;ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (ד עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר' והיינו משום דלפרושי אתא כדפי':
[[File:תוס פסחים 5 סא א לאוכליו מנא לן.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_לאוכליו מנא לן]]
''' לאוכליו''' מנא לן. אור&quot;י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ&quot;ב דזבחים (ד' כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי' פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו:
[[File:תוס פסחים 5 סא א ואיתקש אוכליו למנויו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_ואיתקש אוכליו למנויו]]
''' ואיתקש''' אוכליו למנויו. תימה לר&quot;י א&quot;כ מה מנויו פסלי בד' עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד' עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי&quot;ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא&quot;ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה&quot;ה בשאר עבודות כדאי' בפ&quot;ק דזבחים (ד' ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור&quot;י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק:

''' שחטו''' למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים. אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ&quot;ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר&quot;י דה&quot;נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע&quot;ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע&quot;מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ&quot;מ פשוט זה למסדר הש&quot;ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן לזרוק דמו אלא ונזרק דמו דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים וריב&quot;א פי' דדוקא נקט על מנת שיתכפרו שחישב להתכפר בו ערלים אבל אם לא חישב להתכפר אלא חישב לזרוק להאכיל הבשר לערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דלא שייך בזריקה מחשבת פסול דאכילה אלא פסול דכפרה ובשחיטה דווקא אם חישב להאכיל שלא לאוכליו ולערלים פסול דשחיטה ודאי בעינן לשם בעלים הראויים לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו והיינו דאין מחשבת אוכלין בזריקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|א}}</text>
      <sha1>dwbzrhgs7wcuhkqyh81hi1efssn6p3m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023693</id>
      <parentid>3023601</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15298" sha1="5ftppge4vy9wrq868qohqkxzr8as0iu" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|א|ס ב|סא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד א] וישנו לאחר מיתה, וישנו בצבור כביחיד. תאמר בשינוי בעלים - דאין פסולו בגופו, ואינו בארבע עבודות, ואינו לאחר מיתה, ואינו בצבור כביחיד. ואף על גב דתרתי לאו דוקא - תרתי מיהא דוקא. דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו - דפסולו מחשבה בעלמא היא, שינוי קודש נמי פסולו מחשבה בעלמא היא. ותו: הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה, ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה - מאי איכא למימר? תרתי מיהת דוקא נינהו! אלא אמר רבא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים - נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול. }}
משנה. {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים - פסול. לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים - כשר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שחטו קודם חצות - פסול, משום שנאמר בין הערבים. שחטו קודם לתמיד - כשר, ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד. ואם נזרק - כשר. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: כיצד שלא לאוכליו - לשום חולה או לשום זקן. כיצד שלא למנויו - נמנו עליו חבורה זו, ושחטו לשם חבורה אחרת. מנהני מילי? דתנו רבנן: במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו. יכול שחטו שלא למנויו יהא כעובר על המצוה וכשר - תלמוד לומר במכסת תכסו, הכתוב שנה עליו לעכב. רבי אומר: לשון סורסי הוא. כאדם שאומר לחבירו כוס לי טלה זה. אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? - }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר קרא: איש לפי אכלו תכסו איתקש אוכלין למנויין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וישנו לאחר מיתה''' - מת בנו מביא קרבן אביו ואם שחטו שלא לשמו לא עלה לשם חובה ואחריות הקרבן מוטל על נכסי המת וצריך להביא אחר וישנו בקרבן צבור כקרבן יחיד:

'''אבל בשינוי בעלים''' - מחשב בדבר אחר הוא ואינו בארבע עבודות בשאר זבחים דלאו פסח דלאו עיקרן לאכילה אתי אלא לכפרה לא שייך שינוי בעלים אלא בזריקה שאין לו בקרבן אלא כפרתו וכפרה ליתא אלא בזריקה וכי מרבינן שאר עבודות לפוסלה בשינוי בעלים בפ&quot;ק דזבחים לא מרבינן אלא שוחט להתכפר אחר בזריקת דמו או מוליך או מקבל לזרוק לשם אחר או זרק ממנו לשם אחר אבל שוחט לשם אחר שתהא השחיטה לבדה לשם אחרים אבל בשעת שחיטה אין דעתו על הזריקה אלא לבעליו כשר והכי אמרי' התם אמר רב אשי ק&quot;ו ומה אם במקום שאמר הריני שוחט לשם פלוני דכשר שחטו לזרוק לשם פלוני פסול מקום שאם אמר כו' ש&quot;מ מיהא דאין מחשבת שינוי בעלים בשאר עבודות אא&quot;כ מחשבין באחת מהן על מנת לזרוק אבל בשינוי קודש שחט שלא לשמו פסול דכתיב זבח שלמים זביחה לשם שלמים וכן בחטאת ושחט אותה לחטאת וכן פסח זבח פסח הוא ומיהו ודאי פסח שעיקרו לבעליו ליאכל בא שחטו שלא לשם בעליו להאכילו למנויין אחרים. פסול כדקתני מתני' שחטו שלא למנויו פסול וע&quot;כ בחישב על השחיטה לחודא קאמר לא על מנת לזרוק מדאיפלגו בה אמוראי בגמרא שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים מכלל דשחטו לערלים דמתניתין במחשב על השחיטה קאמר ושלא למנויו דומיא דלערלים דהא גבי הדדי קתני להו:

'''ואינו לאחר מיתה''' - דאין שם בעליו עליו מאחר שמת ואם שינה שמו כשר:

'''ואינו בצבור''' - דלשם מי ישנה אותו שלא יהא בעליו אם לשם נכרים לא מיפסיל כדאמרי' התם ולקמן בשמעתין דאין שנוי בעלים פוסל אא&quot;כ שינהו למחויב כפרה כמותו דיליף מלכפר עליו עליו ולא על חבירו אלמא שינוי בעלים פסול בחבירו דומיא דידיה ומחויב כפרה כמותו ואי לא לא פסיל:

'''ואע&quot;ג דתרתי''' - מהנך פירכי:

'''לאו דווקא''' - כלומר לאו פירכי נינהו תרתי מיהא דווקא ומפרש ואזיל הי תרתי לאו דווקא פסול מחשבה לא מיקרי פסול הגוף:

'''ולרב פנחס''' - בפ&quot;ק דזבחים אמרה:

'''יש בעלים לאחר מיתה''' - ואם שחטו לשם בעלים אחרים צריך היורש להביא אחר:

'''כמי שאין לו בעלים''' - כמי ששחטו בזמנו שלא לשם בעלים ואני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה כדאמרי' אין מחשבת אוכלים בזריקה ואי אפשר לומר כן דמחשבת שלא לאוכליו מנויין עליו הן ובשחיטה הוא דגלי רחמנא ולא בשאר עבודות אבל מחשבת שלא למנויו דהיינו שינוי בעלים עיקרה בזריקה הוא כדיליף לקמן בשמעתין בזריקה וכפר עליו ולא על חבירו:

'''מתני' לאוכליו ושלא לאוכליו כשר''' - דמקצת אוכלין לא פסלי ולקמן מפרש טעמא:

'''ממרס בדמו''' - שלא יקרוש כדי שיהא ראוי לזריקה:

'''ואם נזרק''' - קודם לתמיד כשר דאע&quot;ג דאמרן (לעיל ד' נט.) יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים וגו' לא מיפסיל בהכי:

'''גמ' מכסת''' - לשון מנויין כמו את מכסת הערכך ([[ויקרא כז]]):

'''סורסי''' - ארמי חכמי האומות קורין לו לינג&quot;א שוריי&quot;א {{קטן|(שפה סורית)}} :

'''כוס''' - שחוט למימרא דבשעת שחיטה צריך להתכוין למנויו:

'''לפי אכלו''' - הראוי לאכול פרט לחולה ולזקן ולערל ואפילו הן מנויין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא א וישנו לאחר מיתה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_וישנו לאחר מיתה]]
'''וישנו''' לאחר מיתה. ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ&quot;ד שיעבודא דאוריי' וכרב אסי אמר רב בפ&quot;ק דקדושין (ד' יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע&quot;פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד' אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י&quot;ל דנ&quot;מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (ד' ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי' איסור כיון דאינו לאחר מיתה:
[[File:תוס פסחים 5 סא א נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול]]
''' נעשה''' כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. תימה לר&quot;י ל&quot;ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר' א&quot;כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי' משנה כבזמנו לפסול ואור&quot;י דהכי פי' אפי' ליתנהו להנהו פירכי מ&quot;מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (ד' עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע&quot;פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה&quot;נ שלא בזמנו שינוי בעלי' לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים:
[[File:תוס פסחים 5 סא א רבי אומר לשון סורסי הוא זה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_רבי אומר לשון סורסי הוא זה]]
''' רבי''' אומר לשון סורסי הוא זה. אור&quot;י דרבי לא פליג את&quot;ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (ד עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר' והיינו משום דלפרושי אתא כדפי':
[[File:תוס פסחים 5 סא א לאוכליו מנא לן.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_לאוכליו מנא לן]]
''' לאוכליו''' מנא לן. אור&quot;י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ&quot;ב דזבחים (ד' כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי' פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו:
[[File:תוס פסחים 5 סא א ואיתקש אוכליו למנויו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_ואיתקש אוכליו למנויו]]
''' ואיתקש''' אוכליו למנויו. תימה לר&quot;י א&quot;כ מה מנויו פסלי בד' עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד' עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי&quot;ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא&quot;ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה&quot;ה בשאר עבודות כדאי' בפ&quot;ק דזבחים (ד' ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור&quot;י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק:
[[File:תוס פסחים 5 סא א שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_א_שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים]]
''' שחטו''' למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים. אם שחטו למנויו על מנת שיתכפרו בו שאינם מנויו הא פשיטא דפסול לכ&quot;ע דהיינו שינוי בעלים דפסול בפסח ובחטאת ומיהו נראה לר&quot;י דה&quot;נ פליגי בשחט לאוכליו על מנת שיתכפרו שאינם אוכלין כגון חולה וזקן דפסל ביה רב חסדא כמו בערלים אע&quot;ג דקראי דמייתי בערל כתיבי דמחד קרא דלפי אכלו נפקי וילפי מהדדי לכל מילי דהא לאוכליו ושלא לאוכליו דכשר היינו משום דילפי' מלמולים ולערלים ודווקא בשחט למולים ע&quot;מ שיתכפרו ערלים פסל רב חסדא אבל נזרק לשם ערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה דהא בכ&quot;מ פשוט זה למסדר הש&quot;ס בכולה שמעתי' ובריש זבחים (ד' ד.) דקאמר אשכחן זביחה שאר עבודות מנלן וכי תימא נילף מזביחה מה לזביחה שכן פסולה שלא לשם אוכלין בפסח משמע דליכא מאן דפליג דאין מחשבת אוכלין בזריקה ועוד דרב אשי מסיק דרבה לא פליג בהא אדרב חסדא ובפ' כיצד צולין (ד' עח.) דתניא שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו לא גרסינן לזרוק דמו אלא ונזרק דמו דלא תיקשי לרב חסדא וכן יש במקצת ספרים וריב&quot;א פי' דדוקא נקט על מנת שיתכפרו שחישב להתכפר בו ערלים אבל אם לא חישב להתכפר אלא חישב לזרוק להאכיל הבשר לערלים אפי' רב חסדא מודה דכשר דלא שייך בזריקה מחשבת פסול דאכילה אלא פסול דכפרה ובשחיטה דווקא אם חישב להאכיל שלא לאוכליו ולערלים פסול דשחיטה ודאי בעינן לשם בעלים הראויים לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו והיינו דאין מחשבת אוכלין בזריקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|א}}</text>
      <sha1>5ftppge4vy9wrq868qohqkxzr8as0iu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728775</id>
    <revision>
      <id>3023697</id>
      <parentid>2939129</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:47:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12034" sha1="4at3eki7wcvak2xmwnrukpn2yk9mr3l" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד ב] שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול, רבה אמר: כשר. רב חסדא אמר פסול - יש מחשבת ערלים בזריקה. רבה אמר כשר - אין מחשבת ערלים בזריקה. אמר רבה: מנא אמינא לה - דתניא: יכול יפסול בני חבורה הבאין עמו, ודין הוא: הואיל וערלה פוסלת, וטומאה פוסלת. מה טומאה - לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה, אף ערלה - לא עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. או כלך לדרך זו: הואיל וערלה פוסלת וזמן פוסל, מה זמן - עשה בה מקצת זמן ככל זמן, אף ערלה - עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. נראה למי דומה? דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים, ואל יוכיח זמן - שנוהג בכל הזבחים. או כלך לדרך זו: דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו, ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה - תלמוד לומר זאת. - מאי זאת? אילימא דכולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה - האי מוכל ערל נפקא. אלא לאו הכי קתני: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. וכי תימא הוא הדין לזריקה, דכולה ערלה מיהא פסלה - תלמוד לומר זאת - בשחיטה הוא דכולה ערלה מיהא פסלה, אבל זריקה - אפילו כולה ערלה נמי לא פסלה. וכי תימא מאי קולא דזריקה? - דאין מחשבת אוכלין בזריקה. - ורב חסדא: אדרבה, לאידך גיסא: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. אבל זריקה - אפילו מקצתה נמי פסלה. וכי תימא: הוא הדין לזריקה, דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה - תלמוד לומר זאת. שחיטה הוא דמקצתה לא פסלה, אבל זריקה - אפילו מקצתה פסלה. וכי תימא: ומאי חומריה דזריקה? - דלא מקבע פיגול אלא בזריקה. - מתקיף לה רב אשי: ממאי דהאי וכל ערל כולה משמע? דילמא האי וכל ערל משמע כל דהו ערלה, כתב רחמנא זאת - דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה, לא שנא בשחיטה ולא שנא בזריקה! - אלא אמר רב אשי: רב חסדא ורבה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שחטו''' - להאכילו למולין מנויין אבל יתכפרו בו בזריקתו ערלים או מנויין או שאינן מנויין:

'''אין מחשבת ערלים בזריקה''' - לא מהני לפסול וטעמא מפרש לקמיה:

'''מנא אמינא לה כו'''' - רישא דברייתא וכל ערל לא יאכל בו:

'''יכול יפסול''' - ערל:

'''בני חבורה הבאין עמו''' - שאם נמנו עליו מולין וערל שמתו אחיו מחמת מילה ושחט לשם כולם יכול יפסל:

'''הואיל וטומאה פוסלת''' - אם שחטו לטמאין דבעינן הראוי לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו תשחטו ולתנא קמא דלית ליה לשון סורסי בתריה כתיב ושחטו אותו:

'''וערלה פוסלת''' - מהאי טעמא נמי דראוי לאכילה בעינן:

'''מה טומאה לא עשה בה מקצת טומאה''' - כגון לטמאים ולטהורים:

'''ככל טומאה''' - כאילו נשחט כולו לטמאים ולקמן פריך מאי שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנה ערלה דמספקא ליה:

'''וזמן פוסל''' - שחטו על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו נעשה כולו פיגול והיינו מקצת זמן שלא חישב אלא על כזית הימנו כדכתיב אם האכל יאכל וגו' ותניא בתורת כהנים ובזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כט|א}} כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב האכל יאכל אכילה בכזית: ערלה וטומאה אינה נוהגת בשאר זבחים כפסח שכן ערל וטמא משלחין קרבנותיהן דלא מעכבא בהו אכילת בעלים:

'''ערלה לא הותרה מכללה''' - שאין שום קרבן נאכל לערלים דילפינן ביבמות {{הפניה-גמ|יבמות|עג|א}} דערל אסור בקדשים דאתי בקל וחומר מפסח הקל וזמן נמי לא הותר לשום קרבן לאוכלו חוץ לזמנו וטומאה הותרה מכללה כדמפרש לקמן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה:

'''ת&quot;ל זאת''' - חקת הפסח וכתיב בההיא פרשתא כל ערל לא יאכל בו:

'''מאי זאת''' - היכי משמע מזאת דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו על כרחיך מילתא אחריתי קאמר והכי קאמר ת&quot;ל וכל ערל עד דאיכא כולה ערלות וזאת אתא דלא תימא הוא הדין לזריקה דכולה ערלות מיהא פסלה ביה אם שחטו למולין על מנת לזרוק דמה לערלים לבדם:

'''תלמוד לומר זאת''' - דמשמע בעבודה א' הוא דפסלה ערלות והיינו שחיטה דהיא תחלה לעבודות והיא הוזכרה אצל מנויין ואוכלין כדמפרש:

'''וכ&quot;ת מאי קולא דזריקה''' - דתימא האי זאת אשחיטה קאי ולמעוטי זריקה היינו קולא דהא לא אתרבי מחשבת אוכלין אצל זריקה דשחיטה גלי בה רחמנא הלכך מסתברא דזאת דפסול כולה ערלות אשחיטה קאי ולאו אזריקה וזאת משמע מיעוטא:

'''ורב חסדא''' - דאמר לעיל יש מחשבת (אוכלין) [ערלים] בזריקה אמר לך האי זאת לאו לקולא גבי זריקה הוא אלא לאחמורי עליה אתא והכא קאמר זאת היא דמקצת ערלה לא פסלה בה אבל זריקה אפילו מקצתה פסלה:

'''וכי תימא מאי חומרא דזריקה''' - משחיטה דמוקמית קולא דמקצת ערלה לא פסלה אשחיטה אבל זריקה אפי' מקצתה פסלה היינו חומרא דילה דלא מקיים פיגול אלא בזריקה אם חישב באחת מארבע עבודות על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו פיגול הוא וחייבין עליו כרת אפילו אכל ממנו תוך זמנו כדכתיב ([[ויקרא ו]]) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ובלבד שיעשו כל עבודות שלאחריה שלא בפסול אחר אלא או בשתיקה או בכשרות על מנת תוך זמנו או על מנת פיגול כמותה אבל חישב באחת מעבודות שלאחריה פסול אחר כגון חוץ למקומו שוב אין בו כרת כדאמרי' בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כח|ב}} ובמנחות בפרק שני (דף טז.) הרצאה כתיבה בפיגול נאמר לא ירצה בפיגול ונאמר בכשר מיום השמיני והלאה ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו בכשרות אף הרצאת פיגול עד שיקרבו כל מתיריו או בפיגול או בכשרות אלמא לא מיקבע וודאי של פיגול אלא בזריקה שהיא סוף העבודה דכל שעתא קאי בספק שמא יחשב פסול אחר בעבודה הבאה ויפקיע שם פיגול ממנו:

'''מתקיף לה רב אשי''' - בין לרבה בין לרב חסדא ממאי דהאי וכל ערל עד דאיכא כולה ערלה משמע דנייתי זאת למעוטי זריקה למר לחומרא ולמר לקולא ות&quot;ל זאת דקתני תנא מילתא אחריתי קאמר דילמא זאת דקתני תנא. אמילתיה קאי ומינה יליף דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו ומשום דכל ערל כל דהו משמע והכי קאמר יכול יפסול בני חבורה דכל ערל כל דהו משמע ושוב לא יאכל בו שום אדם:

'''ת&quot;ל זאת''' - עבודה שלימה בעינן בערלות ולעולם לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה שוין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רב חסדא אמר פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רב חסדא אמר פסול]]
'''רב''' חסדא אמר פסול. ואם תאמר מאי שנא משחטו למולים ולערלים תריץ דהתם יש מחשבת מולים בשחיטה אבל הכא לא פתיכי מולים בזריקה:

''' רבה''' אמר כשר. תימה לר&quot;י נילף מק&quot;ו דפסול משינוי בעלים דמה הריני שוחט לשם פלוני דכשר לזרוק דמו לשם פלוני פסול שוחט לשם ערלים דפסול אינו דין דלזרוק לערלים נמי פסול וכי האי גוונא עביד בזבחים (ד' י.) קל וחומר אשלא לשמו ותירץ ר&quot;י דשאני הכא דרבה יליף מקרא לקמן ועוד אומר ר&quot;י דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן אם זרק לשם פלוני דפסול תאמר בשוחט לזרוק לערלים שכן זורק לשם ערלים כשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה לכ&quot;ע כדפרישית ואם תאמר היא גופה נילף משינוי בעלים שיהא זורק לשם ערלים פסול ושמא יש מיעוט למעט אוכלים מזריקה ומיהו מתכוסו לא משמע שום מיעוט אלא מיעוט אחרינא איכא ועוד איכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן פסול בכל הזבחים:

''' וכי''' תימא ה&quot;ה לזריקה. וכן רב אשי קאמר בסמוך לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה תימה לריב&quot;א כיון דזריקה קילא דאין בה מחשבת אוכלין היכי נילף משחיטה ואמאי איצטריך השתא זאת:

''' דילמא''' האי כל ערל אפילו כל דהו. אע&quot;ג דפלוגתא דתנאי הוא בסנהדרין (ד' עח.) גבי הכוהו עשרה בני אדם בי' מקלות בכל נפש אי כולה נפש משמע או כל דהו וכן בבכורות (ד' ג.) גבי כל בכור רב אשי בא לסתור ראייתו של רבה ולהעמיד הברייתא כמאן דאמר כל דהו משמע ועוד כדפי' בקונטרס דברייתא גופה מוכחא דזאת בא להתיר מקצת ערלות ולהכי פריך:

''' כתב''' רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה. תימה לשתוק מכל ועוד דנימא איפכא דזאת ודאי כולה ערלה משמע כתב רחמנא כל אפילו כל דהו וי&quot;ל דידע בעל הש&quot;ס דאיצטריך כל לשום דרשה אחריתי ואיצטריך זאת לגלויי דלא נדרוש מכל כל דהו אבל אי הוה דרשי' איפכא לא הוה ידעינן כלל זאת למאי אתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|ב}}</text>
      <sha1>4at3eki7wcvak2xmwnrukpn2yk9mr3l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023738</id>
      <parentid>3023697</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T04:53:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023738</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12150" sha1="7dbuslje9wz5m8fdqndoijn5baw2836" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד ב] שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול, רבה אמר: כשר. רב חסדא אמר פסול - יש מחשבת ערלים בזריקה. רבה אמר כשר - אין מחשבת ערלים בזריקה. אמר רבה: מנא אמינא לה - דתניא: יכול יפסול בני חבורה הבאין עמו, ודין הוא: הואיל וערלה פוסלת, וטומאה פוסלת. מה טומאה - לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה, אף ערלה - לא עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. או כלך לדרך זו: הואיל וערלה פוסלת וזמן פוסל, מה זמן - עשה בה מקצת זמן ככל זמן, אף ערלה - עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. נראה למי דומה? דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים, ואל יוכיח זמן - שנוהג בכל הזבחים. או כלך לדרך זו: דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו, ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה - תלמוד לומר זאת. - מאי זאת? אילימא דכולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה - האי מוכל ערל נפקא. אלא לאו הכי קתני: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. וכי תימא הוא הדין לזריקה, דכולה ערלה מיהא פסלה - תלמוד לומר זאת - בשחיטה הוא דכולה ערלה מיהא פסלה, אבל זריקה - אפילו כולה ערלה נמי לא פסלה. וכי תימא מאי קולא דזריקה? - דאין מחשבת אוכלין בזריקה. - ורב חסדא: אדרבה, לאידך גיסא: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. אבל זריקה - אפילו מקצתה נמי פסלה. וכי תימא: הוא הדין לזריקה, דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה - תלמוד לומר זאת. שחיטה הוא דמקצתה לא פסלה, אבל זריקה - אפילו מקצתה פסלה. וכי תימא: ומאי חומריה דזריקה? - דלא מקבע פיגול אלא בזריקה. - מתקיף לה רב אשי: ממאי דהאי וכל ערל כולה משמע? דילמא האי וכל ערל משמע כל דהו ערלה, כתב רחמנא זאת - דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה, לא שנא בשחיטה ולא שנא בזריקה! - אלא אמר רב אשי: רב חסדא ורבה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שחטו''' - להאכילו למולין מנויין אבל יתכפרו בו בזריקתו ערלים או מנויין או שאינן מנויין:

'''אין מחשבת ערלים בזריקה''' - לא מהני לפסול וטעמא מפרש לקמיה:

'''מנא אמינא לה כו'''' - רישא דברייתא וכל ערל לא יאכל בו:

'''יכול יפסול''' - ערל:

'''בני חבורה הבאין עמו''' - שאם נמנו עליו מולין וערל שמתו אחיו מחמת מילה ושחט לשם כולם יכול יפסל:

'''הואיל וטומאה פוסלת''' - אם שחטו לטמאין דבעינן הראוי לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו תשחטו ולתנא קמא דלית ליה לשון סורסי בתריה כתיב ושחטו אותו:

'''וערלה פוסלת''' - מהאי טעמא נמי דראוי לאכילה בעינן:

'''מה טומאה לא עשה בה מקצת טומאה''' - כגון לטמאים ולטהורים:

'''ככל טומאה''' - כאילו נשחט כולו לטמאים ולקמן פריך מאי שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנה ערלה דמספקא ליה:

'''וזמן פוסל''' - שחטו על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו נעשה כולו פיגול והיינו מקצת זמן שלא חישב אלא על כזית הימנו כדכתיב אם האכל יאכל וגו' ותניא בתורת כהנים ובזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כט|א}} כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב האכל יאכל אכילה בכזית: ערלה וטומאה אינה נוהגת בשאר זבחים כפסח שכן ערל וטמא משלחין קרבנותיהן דלא מעכבא בהו אכילת בעלים:

'''ערלה לא הותרה מכללה''' - שאין שום קרבן נאכל לערלים דילפינן ביבמות {{הפניה-גמ|יבמות|עג|א}} דערל אסור בקדשים דאתי בקל וחומר מפסח הקל וזמן נמי לא הותר לשום קרבן לאוכלו חוץ לזמנו וטומאה הותרה מכללה כדמפרש לקמן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה:

'''ת&quot;ל זאת''' - חקת הפסח וכתיב בההיא פרשתא כל ערל לא יאכל בו:

'''מאי זאת''' - היכי משמע מזאת דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו על כרחיך מילתא אחריתי קאמר והכי קאמר ת&quot;ל וכל ערל עד דאיכא כולה ערלות וזאת אתא דלא תימא הוא הדין לזריקה דכולה ערלות מיהא פסלה ביה אם שחטו למולין על מנת לזרוק דמה לערלים לבדם:

'''תלמוד לומר זאת''' - דמשמע בעבודה א' הוא דפסלה ערלות והיינו שחיטה דהיא תחלה לעבודות והיא הוזכרה אצל מנויין ואוכלין כדמפרש:

'''וכ&quot;ת מאי קולא דזריקה''' - דתימא האי זאת אשחיטה קאי ולמעוטי זריקה היינו קולא דהא לא אתרבי מחשבת אוכלין אצל זריקה דשחיטה גלי בה רחמנא הלכך מסתברא דזאת דפסול כולה ערלות אשחיטה קאי ולאו אזריקה וזאת משמע מיעוטא:

'''ורב חסדא''' - דאמר לעיל יש מחשבת (אוכלין) [ערלים] בזריקה אמר לך האי זאת לאו לקולא גבי זריקה הוא אלא לאחמורי עליה אתא והכא קאמר זאת היא דמקצת ערלה לא פסלה בה אבל זריקה אפילו מקצתה פסלה:

'''וכי תימא מאי חומרא דזריקה''' - משחיטה דמוקמית קולא דמקצת ערלה לא פסלה אשחיטה אבל זריקה אפי' מקצתה פסלה היינו חומרא דילה דלא מקיים פיגול אלא בזריקה אם חישב באחת מארבע עבודות על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו פיגול הוא וחייבין עליו כרת אפילו אכל ממנו תוך זמנו כדכתיב ([[ויקרא ו]]) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ובלבד שיעשו כל עבודות שלאחריה שלא בפסול אחר אלא או בשתיקה או בכשרות על מנת תוך זמנו או על מנת פיגול כמותה אבל חישב באחת מעבודות שלאחריה פסול אחר כגון חוץ למקומו שוב אין בו כרת כדאמרי' בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כח|ב}} ובמנחות בפרק שני (דף טז.) הרצאה כתיבה בפיגול נאמר לא ירצה בפיגול ונאמר בכשר מיום השמיני והלאה ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו בכשרות אף הרצאת פיגול עד שיקרבו כל מתיריו או בפיגול או בכשרות אלמא לא מיקבע וודאי של פיגול אלא בזריקה שהיא סוף העבודה דכל שעתא קאי בספק שמא יחשב פסול אחר בעבודה הבאה ויפקיע שם פיגול ממנו:

'''מתקיף לה רב אשי''' - בין לרבה בין לרב חסדא ממאי דהאי וכל ערל עד דאיכא כולה ערלה משמע דנייתי זאת למעוטי זריקה למר לחומרא ולמר לקולא ות&quot;ל זאת דקתני תנא מילתא אחריתי קאמר דילמא זאת דקתני תנא. אמילתיה קאי ומינה יליף דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו ומשום דכל ערל כל דהו משמע והכי קאמר יכול יפסול בני חבורה דכל ערל כל דהו משמע ושוב לא יאכל בו שום אדם:

'''ת&quot;ל זאת''' - עבודה שלימה בעינן בערלות ולעולם לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה שוין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רב חסדא אמר פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רב חסדא אמר פסול]]
'''רב''' חסדא אמר פסול. ואם תאמר מאי שנא משחטו למולים ולערלים תריץ דהתם יש מחשבת מולים בשחיטה אבל הכא לא פתיכי מולים בזריקה:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רבה אמר כשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רבה אמר כשר]]
''' רבה''' אמר כשר. תימה לר&quot;י נילף מק&quot;ו דפסול משינוי בעלים דמה הריני שוחט לשם פלוני דכשר לזרוק דמו לשם פלוני פסול שוחט לשם ערלים דפסול אינו דין דלזרוק לערלים נמי פסול וכי האי גוונא עביד בזבחים (ד' י.) קל וחומר אשלא לשמו ותירץ ר&quot;י דשאני הכא דרבה יליף מקרא לקמן ועוד אומר ר&quot;י דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן אם זרק לשם פלוני דפסול תאמר בשוחט לזרוק לערלים שכן זורק לשם ערלים כשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה לכ&quot;ע כדפרישית ואם תאמר היא גופה נילף משינוי בעלים שיהא זורק לשם ערלים פסול ושמא יש מיעוט למעט אוכלים מזריקה ומיהו מתכוסו לא משמע שום מיעוט אלא מיעוט אחרינא איכא ועוד איכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן פסול בכל הזבחים:

''' וכי''' תימא ה&quot;ה לזריקה. וכן רב אשי קאמר בסמוך לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה תימה לריב&quot;א כיון דזריקה קילא דאין בה מחשבת אוכלין היכי נילף משחיטה ואמאי איצטריך השתא זאת:

''' דילמא''' האי כל ערל אפילו כל דהו. אע&quot;ג דפלוגתא דתנאי הוא בסנהדרין (ד' עח.) גבי הכוהו עשרה בני אדם בי' מקלות בכל נפש אי כולה נפש משמע או כל דהו וכן בבכורות (ד' ג.) גבי כל בכור רב אשי בא לסתור ראייתו של רבה ולהעמיד הברייתא כמאן דאמר כל דהו משמע ועוד כדפי' בקונטרס דברייתא גופה מוכחא דזאת בא להתיר מקצת ערלות ולהכי פריך:

''' כתב''' רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה. תימה לשתוק מכל ועוד דנימא איפכא דזאת ודאי כולה ערלה משמע כתב רחמנא כל אפילו כל דהו וי&quot;ל דידע בעל הש&quot;ס דאיצטריך כל לשום דרשה אחריתי ואיצטריך זאת לגלויי דלא נדרוש מכל כל דהו אבל אי הוה דרשי' איפכא לא הוה ידעינן כלל זאת למאי אתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|ב}}</text>
      <sha1>7dbuslje9wz5m8fdqndoijn5baw2836</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023742</id>
      <parentid>3023738</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T05:43:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023742</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12295" sha1="tu2isfedihm7d3cwfhtzc8zmf3i2y2n" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד ב] שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול, רבה אמר: כשר. רב חסדא אמר פסול - יש מחשבת ערלים בזריקה. רבה אמר כשר - אין מחשבת ערלים בזריקה. אמר רבה: מנא אמינא לה - דתניא: יכול יפסול בני חבורה הבאין עמו, ודין הוא: הואיל וערלה פוסלת, וטומאה פוסלת. מה טומאה - לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה, אף ערלה - לא עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. או כלך לדרך זו: הואיל וערלה פוסלת וזמן פוסל, מה זמן - עשה בה מקצת זמן ככל זמן, אף ערלה - עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. נראה למי דומה? דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים, ואל יוכיח זמן - שנוהג בכל הזבחים. או כלך לדרך זו: דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו, ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה - תלמוד לומר זאת. - מאי זאת? אילימא דכולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה - האי מוכל ערל נפקא. אלא לאו הכי קתני: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. וכי תימא הוא הדין לזריקה, דכולה ערלה מיהא פסלה - תלמוד לומר זאת - בשחיטה הוא דכולה ערלה מיהא פסלה, אבל זריקה - אפילו כולה ערלה נמי לא פסלה. וכי תימא מאי קולא דזריקה? - דאין מחשבת אוכלין בזריקה. - ורב חסדא: אדרבה, לאידך גיסא: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. אבל זריקה - אפילו מקצתה נמי פסלה. וכי תימא: הוא הדין לזריקה, דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה - תלמוד לומר זאת. שחיטה הוא דמקצתה לא פסלה, אבל זריקה - אפילו מקצתה פסלה. וכי תימא: ומאי חומריה דזריקה? - דלא מקבע פיגול אלא בזריקה. - מתקיף לה רב אשי: ממאי דהאי וכל ערל כולה משמע? דילמא האי וכל ערל משמע כל דהו ערלה, כתב רחמנא זאת - דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה, לא שנא בשחיטה ולא שנא בזריקה! - אלא אמר רב אשי: רב חסדא ורבה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שחטו''' - להאכילו למולין מנויין אבל יתכפרו בו בזריקתו ערלים או מנויין או שאינן מנויין:

'''אין מחשבת ערלים בזריקה''' - לא מהני לפסול וטעמא מפרש לקמיה:

'''מנא אמינא לה כו'''' - רישא דברייתא וכל ערל לא יאכל בו:

'''יכול יפסול''' - ערל:

'''בני חבורה הבאין עמו''' - שאם נמנו עליו מולין וערל שמתו אחיו מחמת מילה ושחט לשם כולם יכול יפסל:

'''הואיל וטומאה פוסלת''' - אם שחטו לטמאין דבעינן הראוי לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו תשחטו ולתנא קמא דלית ליה לשון סורסי בתריה כתיב ושחטו אותו:

'''וערלה פוסלת''' - מהאי טעמא נמי דראוי לאכילה בעינן:

'''מה טומאה לא עשה בה מקצת טומאה''' - כגון לטמאים ולטהורים:

'''ככל טומאה''' - כאילו נשחט כולו לטמאים ולקמן פריך מאי שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנה ערלה דמספקא ליה:

'''וזמן פוסל''' - שחטו על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו נעשה כולו פיגול והיינו מקצת זמן שלא חישב אלא על כזית הימנו כדכתיב אם האכל יאכל וגו' ותניא בתורת כהנים ובזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כט|א}} כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב האכל יאכל אכילה בכזית: ערלה וטומאה אינה נוהגת בשאר זבחים כפסח שכן ערל וטמא משלחין קרבנותיהן דלא מעכבא בהו אכילת בעלים:

'''ערלה לא הותרה מכללה''' - שאין שום קרבן נאכל לערלים דילפינן ביבמות {{הפניה-גמ|יבמות|עג|א}} דערל אסור בקדשים דאתי בקל וחומר מפסח הקל וזמן נמי לא הותר לשום קרבן לאוכלו חוץ לזמנו וטומאה הותרה מכללה כדמפרש לקמן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה:

'''ת&quot;ל זאת''' - חקת הפסח וכתיב בההיא פרשתא כל ערל לא יאכל בו:

'''מאי זאת''' - היכי משמע מזאת דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו על כרחיך מילתא אחריתי קאמר והכי קאמר ת&quot;ל וכל ערל עד דאיכא כולה ערלות וזאת אתא דלא תימא הוא הדין לזריקה דכולה ערלות מיהא פסלה ביה אם שחטו למולין על מנת לזרוק דמה לערלים לבדם:

'''תלמוד לומר זאת''' - דמשמע בעבודה א' הוא דפסלה ערלות והיינו שחיטה דהיא תחלה לעבודות והיא הוזכרה אצל מנויין ואוכלין כדמפרש:

'''וכ&quot;ת מאי קולא דזריקה''' - דתימא האי זאת אשחיטה קאי ולמעוטי זריקה היינו קולא דהא לא אתרבי מחשבת אוכלין אצל זריקה דשחיטה גלי בה רחמנא הלכך מסתברא דזאת דפסול כולה ערלות אשחיטה קאי ולאו אזריקה וזאת משמע מיעוטא:

'''ורב חסדא''' - דאמר לעיל יש מחשבת (אוכלין) [ערלים] בזריקה אמר לך האי זאת לאו לקולא גבי זריקה הוא אלא לאחמורי עליה אתא והכא קאמר זאת היא דמקצת ערלה לא פסלה בה אבל זריקה אפילו מקצתה פסלה:

'''וכי תימא מאי חומרא דזריקה''' - משחיטה דמוקמית קולא דמקצת ערלה לא פסלה אשחיטה אבל זריקה אפי' מקצתה פסלה היינו חומרא דילה דלא מקיים פיגול אלא בזריקה אם חישב באחת מארבע עבודות על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו פיגול הוא וחייבין עליו כרת אפילו אכל ממנו תוך זמנו כדכתיב ([[ויקרא ו]]) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ובלבד שיעשו כל עבודות שלאחריה שלא בפסול אחר אלא או בשתיקה או בכשרות על מנת תוך זמנו או על מנת פיגול כמותה אבל חישב באחת מעבודות שלאחריה פסול אחר כגון חוץ למקומו שוב אין בו כרת כדאמרי' בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כח|ב}} ובמנחות בפרק שני (דף טז.) הרצאה כתיבה בפיגול נאמר לא ירצה בפיגול ונאמר בכשר מיום השמיני והלאה ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו בכשרות אף הרצאת פיגול עד שיקרבו כל מתיריו או בפיגול או בכשרות אלמא לא מיקבע וודאי של פיגול אלא בזריקה שהיא סוף העבודה דכל שעתא קאי בספק שמא יחשב פסול אחר בעבודה הבאה ויפקיע שם פיגול ממנו:

'''מתקיף לה רב אשי''' - בין לרבה בין לרב חסדא ממאי דהאי וכל ערל עד דאיכא כולה ערלה משמע דנייתי זאת למעוטי זריקה למר לחומרא ולמר לקולא ות&quot;ל זאת דקתני תנא מילתא אחריתי קאמר דילמא זאת דקתני תנא. אמילתיה קאי ומינה יליף דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו ומשום דכל ערל כל דהו משמע והכי קאמר יכול יפסול בני חבורה דכל ערל כל דהו משמע ושוב לא יאכל בו שום אדם:

'''ת&quot;ל זאת''' - עבודה שלימה בעינן בערלות ולעולם לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה שוין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רב חסדא אמר פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רב חסדא אמר פסול]]
'''רב''' חסדא אמר פסול. ואם תאמר מאי שנא משחטו למולים ולערלים תריץ דהתם יש מחשבת מולים בשחיטה אבל הכא לא פתיכי מולים בזריקה:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רבה אמר כשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רבה אמר כשר]]
''' רבה''' אמר כשר. תימה לר&quot;י נילף מק&quot;ו דפסול משינוי בעלים דמה הריני שוחט לשם פלוני דכשר לזרוק דמו לשם פלוני פסול שוחט לשם ערלים דפסול אינו דין דלזרוק לערלים נמי פסול וכי האי גוונא עביד בזבחים (ד' י.) קל וחומר אשלא לשמו ותירץ ר&quot;י דשאני הכא דרבה יליף מקרא לקמן ועוד אומר ר&quot;י דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן אם זרק לשם פלוני דפסול תאמר בשוחט לזרוק לערלים שכן זורק לשם ערלים כשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה לכ&quot;ע כדפרישית ואם תאמר היא גופה נילף משינוי בעלים שיהא זורק לשם ערלים פסול ושמא יש מיעוט למעט אוכלים מזריקה ומיהו מתכוסו לא משמע שום מיעוט אלא מיעוט אחרינא איכא ועוד איכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן פסול בכל הזבחים:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב וכי תימא ה&quot;ה לזריקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_וכי תימא ה&quot;ה לזריקה]]
''' וכי''' תימא ה&quot;ה לזריקה. וכן רב אשי קאמר בסמוך לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה תימה לריב&quot;א כיון דזריקה קילא דאין בה מחשבת אוכלין היכי נילף משחיטה ואמאי איצטריך השתא זאת:

''' דילמא''' האי כל ערל אפילו כל דהו. אע&quot;ג דפלוגתא דתנאי הוא בסנהדרין (ד' עח.) גבי הכוהו עשרה בני אדם בי' מקלות בכל נפש אי כולה נפש משמע או כל דהו וכן בבכורות (ד' ג.) גבי כל בכור רב אשי בא לסתור ראייתו של רבה ולהעמיד הברייתא כמאן דאמר כל דהו משמע ועוד כדפי' בקונטרס דברייתא גופה מוכחא דזאת בא להתיר מקצת ערלות ולהכי פריך:

''' כתב''' רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה. תימה לשתוק מכל ועוד דנימא איפכא דזאת ודאי כולה ערלה משמע כתב רחמנא כל אפילו כל דהו וי&quot;ל דידע בעל הש&quot;ס דאיצטריך כל לשום דרשה אחריתי ואיצטריך זאת לגלויי דלא נדרוש מכל כל דהו אבל אי הוה דרשי' איפכא לא הוה ידעינן כלל זאת למאי אתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|ב}}</text>
      <sha1>tu2isfedihm7d3cwfhtzc8zmf3i2y2n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023743</id>
      <parentid>3023742</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T05:58:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12476" sha1="6tt7js9a4bi6xd0sgqw6rdvcecrzjgh" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד ב] שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול, רבה אמר: כשר. רב חסדא אמר פסול - יש מחשבת ערלים בזריקה. רבה אמר כשר - אין מחשבת ערלים בזריקה. אמר רבה: מנא אמינא לה - דתניא: יכול יפסול בני חבורה הבאין עמו, ודין הוא: הואיל וערלה פוסלת, וטומאה פוסלת. מה טומאה - לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה, אף ערלה - לא עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. או כלך לדרך זו: הואיל וערלה פוסלת וזמן פוסל, מה זמן - עשה בה מקצת זמן ככל זמן, אף ערלה - עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. נראה למי דומה? דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים, ואל יוכיח זמן - שנוהג בכל הזבחים. או כלך לדרך זו: דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו, ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה - תלמוד לומר זאת. - מאי זאת? אילימא דכולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה - האי מוכל ערל נפקא. אלא לאו הכי קתני: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. וכי תימא הוא הדין לזריקה, דכולה ערלה מיהא פסלה - תלמוד לומר זאת - בשחיטה הוא דכולה ערלה מיהא פסלה, אבל זריקה - אפילו כולה ערלה נמי לא פסלה. וכי תימא מאי קולא דזריקה? - דאין מחשבת אוכלין בזריקה. - ורב חסדא: אדרבה, לאידך גיסא: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. אבל זריקה - אפילו מקצתה נמי פסלה. וכי תימא: הוא הדין לזריקה, דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה - תלמוד לומר זאת. שחיטה הוא דמקצתה לא פסלה, אבל זריקה - אפילו מקצתה פסלה. וכי תימא: ומאי חומריה דזריקה? - דלא מקבע פיגול אלא בזריקה. - מתקיף לה רב אשי: ממאי דהאי וכל ערל כולה משמע? דילמא האי וכל ערל משמע כל דהו ערלה, כתב רחמנא זאת - דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה, לא שנא בשחיטה ולא שנא בזריקה! - אלא אמר רב אשי: רב חסדא ורבה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שחטו''' - להאכילו למולין מנויין אבל יתכפרו בו בזריקתו ערלים או מנויין או שאינן מנויין:

'''אין מחשבת ערלים בזריקה''' - לא מהני לפסול וטעמא מפרש לקמיה:

'''מנא אמינא לה כו'''' - רישא דברייתא וכל ערל לא יאכל בו:

'''יכול יפסול''' - ערל:

'''בני חבורה הבאין עמו''' - שאם נמנו עליו מולין וערל שמתו אחיו מחמת מילה ושחט לשם כולם יכול יפסל:

'''הואיל וטומאה פוסלת''' - אם שחטו לטמאין דבעינן הראוי לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו תשחטו ולתנא קמא דלית ליה לשון סורסי בתריה כתיב ושחטו אותו:

'''וערלה פוסלת''' - מהאי טעמא נמי דראוי לאכילה בעינן:

'''מה טומאה לא עשה בה מקצת טומאה''' - כגון לטמאים ולטהורים:

'''ככל טומאה''' - כאילו נשחט כולו לטמאים ולקמן פריך מאי שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנה ערלה דמספקא ליה:

'''וזמן פוסל''' - שחטו על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו נעשה כולו פיגול והיינו מקצת זמן שלא חישב אלא על כזית הימנו כדכתיב אם האכל יאכל וגו' ותניא בתורת כהנים ובזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כט|א}} כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב האכל יאכל אכילה בכזית: ערלה וטומאה אינה נוהגת בשאר זבחים כפסח שכן ערל וטמא משלחין קרבנותיהן דלא מעכבא בהו אכילת בעלים:

'''ערלה לא הותרה מכללה''' - שאין שום קרבן נאכל לערלים דילפינן ביבמות {{הפניה-גמ|יבמות|עג|א}} דערל אסור בקדשים דאתי בקל וחומר מפסח הקל וזמן נמי לא הותר לשום קרבן לאוכלו חוץ לזמנו וטומאה הותרה מכללה כדמפרש לקמן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה:

'''ת&quot;ל זאת''' - חקת הפסח וכתיב בההיא פרשתא כל ערל לא יאכל בו:

'''מאי זאת''' - היכי משמע מזאת דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו על כרחיך מילתא אחריתי קאמר והכי קאמר ת&quot;ל וכל ערל עד דאיכא כולה ערלות וזאת אתא דלא תימא הוא הדין לזריקה דכולה ערלות מיהא פסלה ביה אם שחטו למולין על מנת לזרוק דמה לערלים לבדם:

'''תלמוד לומר זאת''' - דמשמע בעבודה א' הוא דפסלה ערלות והיינו שחיטה דהיא תחלה לעבודות והיא הוזכרה אצל מנויין ואוכלין כדמפרש:

'''וכ&quot;ת מאי קולא דזריקה''' - דתימא האי זאת אשחיטה קאי ולמעוטי זריקה היינו קולא דהא לא אתרבי מחשבת אוכלין אצל זריקה דשחיטה גלי בה רחמנא הלכך מסתברא דזאת דפסול כולה ערלות אשחיטה קאי ולאו אזריקה וזאת משמע מיעוטא:

'''ורב חסדא''' - דאמר לעיל יש מחשבת (אוכלין) [ערלים] בזריקה אמר לך האי זאת לאו לקולא גבי זריקה הוא אלא לאחמורי עליה אתא והכא קאמר זאת היא דמקצת ערלה לא פסלה בה אבל זריקה אפילו מקצתה פסלה:

'''וכי תימא מאי חומרא דזריקה''' - משחיטה דמוקמית קולא דמקצת ערלה לא פסלה אשחיטה אבל זריקה אפי' מקצתה פסלה היינו חומרא דילה דלא מקיים פיגול אלא בזריקה אם חישב באחת מארבע עבודות על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו פיגול הוא וחייבין עליו כרת אפילו אכל ממנו תוך זמנו כדכתיב ([[ויקרא ו]]) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ובלבד שיעשו כל עבודות שלאחריה שלא בפסול אחר אלא או בשתיקה או בכשרות על מנת תוך זמנו או על מנת פיגול כמותה אבל חישב באחת מעבודות שלאחריה פסול אחר כגון חוץ למקומו שוב אין בו כרת כדאמרי' בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כח|ב}} ובמנחות בפרק שני (דף טז.) הרצאה כתיבה בפיגול נאמר לא ירצה בפיגול ונאמר בכשר מיום השמיני והלאה ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו בכשרות אף הרצאת פיגול עד שיקרבו כל מתיריו או בפיגול או בכשרות אלמא לא מיקבע וודאי של פיגול אלא בזריקה שהיא סוף העבודה דכל שעתא קאי בספק שמא יחשב פסול אחר בעבודה הבאה ויפקיע שם פיגול ממנו:

'''מתקיף לה רב אשי''' - בין לרבה בין לרב חסדא ממאי דהאי וכל ערל עד דאיכא כולה ערלה משמע דנייתי זאת למעוטי זריקה למר לחומרא ולמר לקולא ות&quot;ל זאת דקתני תנא מילתא אחריתי קאמר דילמא זאת דקתני תנא. אמילתיה קאי ומינה יליף דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו ומשום דכל ערל כל דהו משמע והכי קאמר יכול יפסול בני חבורה דכל ערל כל דהו משמע ושוב לא יאכל בו שום אדם:

'''ת&quot;ל זאת''' - עבודה שלימה בעינן בערלות ולעולם לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה שוין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רב חסדא אמר פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רב חסדא אמר פסול]]
'''רב''' חסדא אמר פסול. ואם תאמר מאי שנא משחטו למולים ולערלים תריץ דהתם יש מחשבת מולים בשחיטה אבל הכא לא פתיכי מולים בזריקה:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רבה אמר כשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רבה אמר כשר]]
''' רבה''' אמר כשר. תימה לר&quot;י נילף מק&quot;ו דפסול משינוי בעלים דמה הריני שוחט לשם פלוני דכשר לזרוק דמו לשם פלוני פסול שוחט לשם ערלים דפסול אינו דין דלזרוק לערלים נמי פסול וכי האי גוונא עביד בזבחים (ד' י.) קל וחומר אשלא לשמו ותירץ ר&quot;י דשאני הכא דרבה יליף מקרא לקמן ועוד אומר ר&quot;י דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן אם זרק לשם פלוני דפסול תאמר בשוחט לזרוק לערלים שכן זורק לשם ערלים כשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה לכ&quot;ע כדפרישית ואם תאמר היא גופה נילף משינוי בעלים שיהא זורק לשם ערלים פסול ושמא יש מיעוט למעט אוכלים מזריקה ומיהו מתכוסו לא משמע שום מיעוט אלא מיעוט אחרינא איכא ועוד איכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן פסול בכל הזבחים:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב וכי תימא ה&quot;ה לזריקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_וכי תימא ה&quot;ה לזריקה]]
''' וכי''' תימא ה&quot;ה לזריקה. וכן רב אשי קאמר בסמוך לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה תימה לריב&quot;א כיון דזריקה קילא דאין בה מחשבת אוכלין היכי נילף משחיטה ואמאי איצטריך השתא זאת:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב דילמא האי כל ערל אפילו כל דהו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_דילמא האי כל ערל אפילו כל דהו]]
''' דילמא''' האי כל ערל אפילו כל דהו. אע&quot;ג דפלוגתא דתנאי הוא בסנהדרין (ד' עח.) גבי הכוהו עשרה בני אדם בי' מקלות בכל נפש אי כולה נפש משמע או כל דהו וכן בבכורות (ד' ג.) גבי כל בכור רב אשי בא לסתור ראייתו של רבה ולהעמיד הברייתא כמאן דאמר כל דהו משמע ועוד כדפי' בקונטרס דברייתא גופה מוכחא דזאת בא להתיר מקצת ערלות ולהכי פריך:

''' כתב''' רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה. תימה לשתוק מכל ועוד דנימא איפכא דזאת ודאי כולה ערלה משמע כתב רחמנא כל אפילו כל דהו וי&quot;ל דידע בעל הש&quot;ס דאיצטריך כל לשום דרשה אחריתי ואיצטריך זאת לגלויי דלא נדרוש מכל כל דהו אבל אי הוה דרשי' איפכא לא הוה ידעינן כלל זאת למאי אתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|ב}}</text>
      <sha1>6tt7js9a4bi6xd0sgqw6rdvcecrzjgh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023744</id>
      <parentid>3023743</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T06:12:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023744</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12669" sha1="pv8pg39fualbhcm4eelcwvqh8m6cch4" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סא עמוד ב] שחטו למולין על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול, רבה אמר: כשר. רב חסדא אמר פסול - יש מחשבת ערלים בזריקה. רבה אמר כשר - אין מחשבת ערלים בזריקה. אמר רבה: מנא אמינא לה - דתניא: יכול יפסול בני חבורה הבאין עמו, ודין הוא: הואיל וערלה פוסלת, וטומאה פוסלת. מה טומאה - לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה, אף ערלה - לא עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. או כלך לדרך זו: הואיל וערלה פוסלת וזמן פוסל, מה זמן - עשה בה מקצת זמן ככל זמן, אף ערלה - עשה בה מקצת ערלה ככל ערלה. נראה למי דומה? דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים, ואל יוכיח זמן - שנוהג בכל הזבחים. או כלך לדרך זו: דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו, ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה - תלמוד לומר זאת. - מאי זאת? אילימא דכולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה - האי מוכל ערל נפקא. אלא לאו הכי קתני: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. וכי תימא הוא הדין לזריקה, דכולה ערלה מיהא פסלה - תלמוד לומר זאת - בשחיטה הוא דכולה ערלה מיהא פסלה, אבל זריקה - אפילו כולה ערלה נמי לא פסלה. וכי תימא מאי קולא דזריקה? - דאין מחשבת אוכלין בזריקה. - ורב חסדא: אדרבה, לאידך גיסא: תלמוד לומר וכל ערל - כולה ערלה פסלה, מקצתה לא פסלה. אבל זריקה - אפילו מקצתה נמי פסלה. וכי תימא: הוא הדין לזריקה, דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה - תלמוד לומר זאת. שחיטה הוא דמקצתה לא פסלה, אבל זריקה - אפילו מקצתה פסלה. וכי תימא: ומאי חומריה דזריקה? - דלא מקבע פיגול אלא בזריקה. - מתקיף לה רב אשי: ממאי דהאי וכל ערל כולה משמע? דילמא האי וכל ערל משמע כל דהו ערלה, כתב רחמנא זאת - דעד דאיכא כולה ערלה לא פסלה, לא שנא בשחיטה ולא שנא בזריקה! - אלא אמר רב אשי: רב חסדא ורבה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שחטו''' - להאכילו למולין מנויין אבל יתכפרו בו בזריקתו ערלים או מנויין או שאינן מנויין:

'''אין מחשבת ערלים בזריקה''' - לא מהני לפסול וטעמא מפרש לקמיה:

'''מנא אמינא לה כו'''' - רישא דברייתא וכל ערל לא יאכל בו:

'''יכול יפסול''' - ערל:

'''בני חבורה הבאין עמו''' - שאם נמנו עליו מולין וערל שמתו אחיו מחמת מילה ושחט לשם כולם יכול יפסל:

'''הואיל וטומאה פוסלת''' - אם שחטו לטמאין דבעינן הראוי לאוכלו כדכתיב איש לפי אכלו תכוסו תשחטו ולתנא קמא דלית ליה לשון סורסי בתריה כתיב ושחטו אותו:

'''וערלה פוסלת''' - מהאי טעמא נמי דראוי לאכילה בעינן:

'''מה טומאה לא עשה בה מקצת טומאה''' - כגון לטמאים ולטהורים:

'''ככל טומאה''' - כאילו נשחט כולו לטמאים ולקמן פריך מאי שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנה ערלה דמספקא ליה:

'''וזמן פוסל''' - שחטו על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו נעשה כולו פיגול והיינו מקצת זמן שלא חישב אלא על כזית הימנו כדכתיב אם האכל יאכל וגו' ותניא בתורת כהנים ובזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כט|א}} כוף אזנך לשמוע במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב האכל יאכל אכילה בכזית: ערלה וטומאה אינה נוהגת בשאר זבחים כפסח שכן ערל וטמא משלחין קרבנותיהן דלא מעכבא בהו אכילת בעלים:

'''ערלה לא הותרה מכללה''' - שאין שום קרבן נאכל לערלים דילפינן ביבמות {{הפניה-גמ|יבמות|עג|א}} דערל אסור בקדשים דאתי בקל וחומר מפסח הקל וזמן נמי לא הותר לשום קרבן לאוכלו חוץ לזמנו וטומאה הותרה מכללה כדמפרש לקמן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה:

'''ת&quot;ל זאת''' - חקת הפסח וכתיב בההיא פרשתא כל ערל לא יאכל בו:

'''מאי זאת''' - היכי משמע מזאת דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו על כרחיך מילתא אחריתי קאמר והכי קאמר ת&quot;ל וכל ערל עד דאיכא כולה ערלות וזאת אתא דלא תימא הוא הדין לזריקה דכולה ערלות מיהא פסלה ביה אם שחטו למולין על מנת לזרוק דמה לערלים לבדם:

'''תלמוד לומר זאת''' - דמשמע בעבודה א' הוא דפסלה ערלות והיינו שחיטה דהיא תחלה לעבודות והיא הוזכרה אצל מנויין ואוכלין כדמפרש:

'''וכ&quot;ת מאי קולא דזריקה''' - דתימא האי זאת אשחיטה קאי ולמעוטי זריקה היינו קולא דהא לא אתרבי מחשבת אוכלין אצל זריקה דשחיטה גלי בה רחמנא הלכך מסתברא דזאת דפסול כולה ערלות אשחיטה קאי ולאו אזריקה וזאת משמע מיעוטא:

'''ורב חסדא''' - דאמר לעיל יש מחשבת (אוכלין) [ערלים] בזריקה אמר לך האי זאת לאו לקולא גבי זריקה הוא אלא לאחמורי עליה אתא והכא קאמר זאת היא דמקצת ערלה לא פסלה בה אבל זריקה אפילו מקצתה פסלה:

'''וכי תימא מאי חומרא דזריקה''' - משחיטה דמוקמית קולא דמקצת ערלה לא פסלה אשחיטה אבל זריקה אפי' מקצתה פסלה היינו חומרא דילה דלא מקיים פיגול אלא בזריקה אם חישב באחת מארבע עבודות על מנת לאכול הימנו כזית חוץ לזמנו פיגול הוא וחייבין עליו כרת אפילו אכל ממנו תוך זמנו כדכתיב ([[ויקרא ו]]) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא ובלבד שיעשו כל עבודות שלאחריה שלא בפסול אחר אלא או בשתיקה או בכשרות על מנת תוך זמנו או על מנת פיגול כמותה אבל חישב באחת מעבודות שלאחריה פסול אחר כגון חוץ למקומו שוב אין בו כרת כדאמרי' בזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כח|ב}} ובמנחות בפרק שני (דף טז.) הרצאה כתיבה בפיגול נאמר לא ירצה בפיגול ונאמר בכשר מיום השמיני והלאה ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו בכשרות אף הרצאת פיגול עד שיקרבו כל מתיריו או בפיגול או בכשרות אלמא לא מיקבע וודאי של פיגול אלא בזריקה שהיא סוף העבודה דכל שעתא קאי בספק שמא יחשב פסול אחר בעבודה הבאה ויפקיע שם פיגול ממנו:

'''מתקיף לה רב אשי''' - בין לרבה בין לרב חסדא ממאי דהאי וכל ערל עד דאיכא כולה ערלה משמע דנייתי זאת למעוטי זריקה למר לחומרא ולמר לקולא ות&quot;ל זאת דקתני תנא מילתא אחריתי קאמר דילמא זאת דקתני תנא. אמילתיה קאי ומינה יליף דאינו פוסל בני חבורה הבאין עמו ומשום דכל ערל כל דהו משמע והכי קאמר יכול יפסול בני חבורה דכל ערל כל דהו משמע ושוב לא יאכל בו שום אדם:

'''ת&quot;ל זאת''' - עבודה שלימה בעינן בערלות ולעולם לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה שוין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רב חסדא אמר פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רב חסדא אמר פסול]]
'''רב''' חסדא אמר פסול. ואם תאמר מאי שנא משחטו למולים ולערלים תריץ דהתם יש מחשבת מולים בשחיטה אבל הכא לא פתיכי מולים בזריקה:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב רבה אמר כשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_רבה אמר כשר]]
''' רבה''' אמר כשר. תימה לר&quot;י נילף מק&quot;ו דפסול משינוי בעלים דמה הריני שוחט לשם פלוני דכשר לזרוק דמו לשם פלוני פסול שוחט לשם ערלים דפסול אינו דין דלזרוק לערלים נמי פסול וכי האי גוונא עביד בזבחים (ד' י.) קל וחומר אשלא לשמו ותירץ ר&quot;י דשאני הכא דרבה יליף מקרא לקמן ועוד אומר ר&quot;י דאיכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן אם זרק לשם פלוני דפסול תאמר בשוחט לזרוק לערלים שכן זורק לשם ערלים כשר דאין מחשבת אוכלין בזריקה לכ&quot;ע כדפרישית ואם תאמר היא גופה נילף משינוי בעלים שיהא זורק לשם ערלים פסול ושמא יש מיעוט למעט אוכלים מזריקה ומיהו מתכוסו לא משמע שום מיעוט אלא מיעוט אחרינא איכא ועוד איכא למיפרך מה לשינוי בעלים שכן פסול בכל הזבחים:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב וכי תימא ה&quot;ה לזריקה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_וכי תימא ה&quot;ה לזריקה]]
''' וכי''' תימא ה&quot;ה לזריקה. וכן רב אשי קאמר בסמוך לא שנא שחיטה ולא שנא זריקה תימה לריב&quot;א כיון דזריקה קילא דאין בה מחשבת אוכלין היכי נילף משחיטה ואמאי איצטריך השתא זאת:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב דילמא האי כל ערל אפילו כל דהו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_דילמא האי כל ערל אפילו כל דהו]]
''' דילמא''' האי כל ערל אפילו כל דהו. אע&quot;ג דפלוגתא דתנאי הוא בסנהדרין (ד' עח.) גבי הכוהו עשרה בני אדם בי' מקלות בכל נפש אי כולה נפש משמע או כל דהו וכן בבכורות (ד' ג.) גבי כל בכור רב אשי בא לסתור ראייתו של רבה ולהעמיד הברייתא כמאן דאמר כל דהו משמע ועוד כדפי' בקונטרס דברייתא גופה מוכחא דזאת בא להתיר מקצת ערלות ולהכי פריך:
[[File:תוס פסחים 5 סא ב כתב רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סא_ב_כתב רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה]]
''' כתב''' רחמנא זאת עד דאיכא כולה ערלה. תימה לשתוק מכל ועוד דנימא איפכא דזאת ודאי כולה ערלה משמע כתב רחמנא כל אפילו כל דהו וי&quot;ל דידע בעל הש&quot;ס דאיצטריך כל לשום דרשה אחריתי ואיצטריך זאת לגלויי דלא נדרוש מכל כל דהו אבל אי הוה דרשי' איפכא לא הוה ידעינן כלל זאת למאי אתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סא|ב}}</text>
      <sha1>pv8pg39fualbhcm4eelcwvqh8m6cch4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728776</id>
    <revision>
      <id>3023746</id>
      <parentid>2939130</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T06:33:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11760" sha1="r4j64mjqzrrfqrxn90x13jzlee9bjy0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|א|סא ב|סב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד א] בהאי קרא קמיפלגי: ונרצה לו לכפר עליו - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עליו ולא על חבירו. רבה סבר: חבירו דומיא דידיה, מה הוא דבר כפרה - אף חבירו דבר כפרה, לאפוקי האי ערל דלאו בר כפרה הוא. ורב חסדא סבר: האי ערל נמי, כיון דבר חיובא הוא - בר כפרה הוא, [הואיל] דאי בעי מתקן נפשיה. ומי אית ליה לרב חסדא הואיל? והא איתמר: האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו לוקה. רבה אמר: אינו לוקה, אמרינן: הואיל ואי מקלעי ליה אורחים חזי ליה - השתא נמי חזי ליה, ולא לקי. רב חסדא אמר: לוקה, לא אמרינן הואיל. בשלמא דרבה אדרבה - לא קשיא; הכא - מחוסר מעשה, התם - דלא מחוסר מעשה. אלא דרב חסדא אדרב חסדא קשיא! - אמרי: כי לית ליה לרב חסדא הואיל - לקולא, לחומרא - אית ליה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא, קתני: הואיל וערלה פוסלת וטומאה פוסלת, מה טומאה לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה - אף ערלה לא עשה מקצת ערלה ככל ערלה. האי טומאה היכי דמי? אילימא בטומאת גברי, ומאי לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה - דאי איכא ארבעה וחמשה גברי טמאין, וארבעה וחמשה גברי טהורין - לא פסלי להו טמאין לטהורין. גבי ערלה נמי, הא לא פסלי. דתנן: למולין ולערלים - כשר. מאי שנא טומאה דפשיטא ליה, ומאי שנא ערלה דמספקא ליה? אלא בטומאת בשר. ומאי לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאילו איטמי חד מאברים, האי דאיטמי - שרפינן ליה, ואידך - אכלינן ליה. במאי אוקימתא - בטומאת בשר, אימא סיפא: דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים מדבר שאינו נוהג בכל הזבחים, ואל יוכיח זמן שנוהג בכל הזבחים. ומאי טומאה? אי נימא טומאת בשר - אמאי אינו נוהג בכל הזבחים? אלא פשיטא בטומאת גברי. ומאי אינו נוהג בכל הזבחים - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאילו בכל הזבחים ערל וטמא משלחין קרבנותיהן, ואילו בפסח ערל וטמא אין משלחין פסחיהן. רישא בטומאת בשר וסיפא בטומאת גברי? - אמר ליה: אין, שם טומאה קא פריך. ואיבעית אימא: סיפא נמי בטומאת בשר, ומאי אינו נוהג בכל הזבחים - דאילו בכל הזבחים בין שנטמא חלב ובשר קיים, בין שנטמא בשר וחלב קיים - זורק את הדם. ואילו בפסח, נטמא חלב ובשר קיים - זורק את הדם, נטמא בשר וחלב קיים - אינו זורק את הדם. במאי אוקימתא - בטומאת בשר, אימא סיפא: דנין דבר שלא הותר מכללו מדבר שלא הותר מכללו, ואל תוכיח טומאה שהרי הותרה מכללה. במאי? אילימא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בהאי קרא פליגי''' - וכשיתכפרו בו ערלים דקאמר שאין מנויין עליו קאמר ומשום מחשבת שלא למנוייו קאמרי אבל במנויין עליו ושחטו למולים שהן נמי מנויין לזרוק דמו למנוייו ערלים שבהם לבדם דהויא כולה זריקה לערלים מנוייו דכולי עלמא פסול ובערלים שאינן מנויין ומשום מחשבת שלא למנוייו פליגי ובהאי קרא דשלא למנוייו בזריקה מהכא נפיק בכל הקרבנות לכפר עליו היינו זריקה עליו ולא על הזורק לשם חבירו:

'''רבה סבר חבירו''' - דפסול משום שינוי בעלים דומיא דידיה בעינן מה הוא דבר כפרה כו':

'''מתקן נפשיה''' - מל את עצמו:

'''הואיל ואי מיקלעי ליה אורחים חזי ליה לא לקי''' - ואע&quot;ג דאיהו השתא לא סעד ליה ולא צריך למידי:

'''אלא דרב חסדא קשיא''' - השתא היכא דלא מחוסר מעשה כגון זימון אורחים דלאו מעשה הוא לית ליה הואיל הכא גבי ערל דמחוסר מעשה אית ליה הואיל:

'''לקולא''' - לפוטרו ממלקות:

'''לחומרא''' - לפסול בפסחים:

'''בטומאת גברי''' - שנמנו עליו טמאים וטהורים וכדפרישית לעיל:

'''לא פסלי להן טמאין''' - לפסח על הטהורין:

'''ערל וטמא משלחין קרבנותיהן''' - בעזרה חוץ מפסח דבעינן ראוי לאוכלו שאכילת בעליו מעכבת בו דכתיב לפי אכלו תכוסו:

'''ואיבעית אימא''' - לעולם בטומאת בשר ומאי אינו נוהג בכל הזבחים אין מנהגא בשאר זבחים שוה למנהגא בפסח דאילו בשאר זבחים לר' יהושע דאמר בכיצד צולין (לקמן דף עז.) אם אין בשר אין דם אם בשר קיים לאכילת אדם או חלב קיים לאכילת מזבח זורק את הדם ואילו פסח לא מהניא אכילת מזבח לזרוק דם עליה אלא אם נשתייר כזית בשר כדתנן בכיצד צולין:

'''דנין דבר שלא הותר מכללו''' - ערלה במקום שאסרה דהיינו בפסח לא הותרה:

'''מדבר שלא הותר מכללן''' - זמן:

'''היכא אישתראי''' - טומאת בשר לאכילה אפילו קרבן ציבור שדוחה טומאה הני מילי להקרבה אבל למיכלה בטומאה לא דתנן בכיצד צולין (דף עו:) חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה כו':

'''אלא פשיטא בטומאת גברי''' - שאפילו פסח שלא הותר ליחיד טמא לשלח פסחו לעזרה לשחוט הותר לציבור טמאין להביא פסחיהן בטומאה אם רובן טמאין נמצא שהותרה מכלל איסורה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב א האי מחוסר מעשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_א_האי מחוסר מעשה]]
'''האי''' מחוסר מעשה כו'. הקשה ריב&quot;א דבפ' אלו עוברין (דף מז:) מסיק כתישה בי&quot;ט מי שרי משמע אי הוה שרי אמרינן הואיל אע&quot;ג דמחוסר מעשה ותירץ ר&quot;י דהאי מעשה דמילה חשיב טפי:

''' כי''' לית ליה לקולא וכו'. נראה דרב חסדא לא פסל אלא מדרבנן דמדאוריי' לא שייך לחלק בין לחומרא בין לקולא ומדאוריי' לא אמרינן הואיל כלל אפי' לחומרא וכן מוכח בר&quot;פ שני שעירים (יומא דס&quot;ב:) דקאמר רבינא השתא דאמר ר&quot;ח מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי פי' אם שחט שעיר יום הכפורים בחוץ היה פטור משום דמחוסר הגרלה אי לאו משום דחזי לשעיר חיצון שלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל פטור מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי אלמא לית ליה הואיל אפילו לחומרא ואין להקשות אי מדרבנן היאך יתחייב פסח אחר הא קמייתי חולין לעזרה לא היא כיון דלא יזרוק הדם אינו יוצא ומותר לצאת באחר וכן מוכח בכיצד צולין דאמר רב לא זרק את הדם חייב לעשות פסח אחר כו' (תימה דהשתא לרב אשי דמחשבת ערלים המנויין לכ&quot;ע פסל אף בזריקה וכשאינם מנויין איכא מאן דמכשר וסברא משמע איפכא דהשתא כשאינה מנויין לא פסלה כ&quot;ש במנויין):

''' מאי''' שנא טומאה דפשיטא ליה ומאי שנא ערלה דמספקא ליה. תימה לרשב&quot;א דלמא טומאה פשיטא ליה משום דילפינן טומאת גברי מטומאת בשר וכי תימא דמשמע ליה דאי פשיטא לן בטומאת גברי דלא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה הוא הדין בערלה משום דמחד קרא דלפי אכלו נפקי ותו לא הוה שייך למילף מזמן מכל מקום מאי קאמר דנין דבר שלא הותר מכללו כו' הא ע&quot;כ איכא למילף טפי טומאת גברי מטומאת בשר דהוי טומאה מטומאה ודמי ליה בכל צד מדנילף טומאת גברי מזמן דלא דמי ליה כלל וכיון דפשיטא לן בטומאה דגברי פשיטא לן נמי בערלה כיון שיש להשוותם והיכי קבעי למילף ערלה מזמן ואומר ר&quot;י דטומאת גברי נמי איכא למימר דנילף טפי מזמן מדנילף מטומאת בשר משום דדנין פסול מחשבה מפסול מחשבה ולא תוכיח טומאת בשר דלא הוי פסול מחשבה:

''' ערל''' משלח קרבנות וטמא משלח כו'. כרבי עקיבא אתיא דמרבי ערל כי טמא בחגיגה (דף ד:) דאי לאו הכי לייתי איהו גופיה קרבנותיו וקשה לר&quot;י בריש חגיגה (שם) טמא פטור מן הראייה שנאמר ובאת שמה והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וכל שאינו כו' משמע דטמא אינו משלח שום קרבן דבההוא קרא גופיה כתיבי שאר קרבנות עולותיכם וזבחיכם וגו' ואומר ר&quot;י דמכל מקום דווקא בחגיגה שתלויה בביאה קפיד קרא ואע&quot;ג דכל הקרבנות כתיבי בקרא לא קאי אכולהו דהא מעשרות ותרומה כתיבי נמי התם ועוד קשה לר&quot;י טמא איך משלח קרבנות והא בעי סמיכה ואפילו למאן דאמר ביאה במקצת לא שמה ביאה ליכא למימר אפשר דמעייל ידיה וסמיך דהא בפרק כל הפסולים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|לג|א}} אמרינן כל הסומך ראשו ורובו מכניס מאי טעמא כל כחו בעינן ותירץ ר&quot;י דהכא מיירי בעופות וכן משני בכל הגט {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|כח|ב}} אי נמי בבכור ומעשר דלא בעי סמיכה כדתנן פרק שתי מדות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|צב|ב}} ובקרבן נשים ליכא לאוקמי משום ערל: [וע&quot;ע תוס' יבמות קד: ד&quot;ה דאמר]&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|א}}</text>
      <sha1>r4j64mjqzrrfqrxn90x13jzlee9bjy0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3023751</id>
      <parentid>3023387</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T08:17:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כל השנה */</comment>
      <origin>3023751</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238174" sha1="94zrr5jzn0mpnkm28n0tpkalvugk56z" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
*[[אב הרחמים]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)

=הערות=</text>
      <sha1>94zrr5jzn0mpnkm28n0tpkalvugk56z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023752</id>
      <parentid>3023751</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T08:33:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>הגבול בין פיוט לתפילה לפעמים מעורפל זו רק הצעה לא כל כוללת</comment>
      <origin>3023752</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238562" sha1="m6a7fmdhb30j7sgoi749rk6av6ljzq8" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[אל ברוך גדול דעה]]
*[[לאל ברוך נעימות יתנו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]]
*[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[לאל אשר שבת מכל המעשים]]
*[[ישמח משה]]
*[[תכנת שבת]]
*[[אתה יצרת עולמך מקדם]]
*[[אב הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אין כאלהינו]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]


=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)

=הערות=</text>
      <sha1>m6a7fmdhb30j7sgoi749rk6av6ljzq8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023762</id>
      <parentid>3023752</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:54:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כל השנה */</comment>
      <origin>3023762</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238579" sha1="b190a6jwmaqrnyoybhk2m27nxqtjpu5" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[אל ברוך גדול דעה]]
*[[לאל ברוך נעימות יתנו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]]
*[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[לאל אשר שבת מכל המעשים]]
*[[ישמח משה]]
*[[תכנת שבת]]
*[[אתה יצרת עולמך מקדם]]
*[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אין כאלהינו]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)

=הערות=</text>
      <sha1>b190a6jwmaqrnyoybhk2m27nxqtjpu5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023770</id>
      <parentid>3023762</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:21:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023770</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238612" sha1="9a99dqjfbml057vo1avkwc3kfb6etwk" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[אל ברוך גדול דעה]]
*[[לאל ברוך נעימות יתנו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]]
*[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[לאל אשר שבת מכל המעשים]]
*[[ישמח משה]]
*[[תכנת שבת]]
*[[אתה יצרת עולמך מקדם]]
*[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אין כאלהינו (פיוט)|אין כאלהינו]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)

=הערות=</text>
      <sha1>9a99dqjfbml057vo1avkwc3kfb6etwk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023773</id>
      <parentid>3023770</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:34:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כל השנה */</comment>
      <origin>3023773</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238632" sha1="99i1b3k46scyvgjlb0n532ea5qhatrt" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[אל ברוך גדול דעה]]
*[[לאל ברוך נעימות יתנו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]]
*[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[לאל אשר שבת מכל המעשים]]
*[[ישמח משה במתנת חלקו]]
*[[תכנת שבת]]
*[[אתה יצרת עולמך מקדם]]
*[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אין כאלהינו (פיוט)|אין כאלהינו]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)

=הערות=</text>
      <sha1>99i1b3k46scyvgjlb0n532ea5qhatrt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023790</id>
      <parentid>3023773</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:33:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238632" sha1="7gusurbtzrl60l8j10nseojra0wzrbp" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[אל ברוך גדול דעה]]
*[[לאל ברוך נעימות יתנו]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]]
*[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[לאל אשר שבת מכל המעשים]]
*[[ישמח משה במתנת חלקו]]
*[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]
*[[תכנת שבת]]
*[[אתה יצרת עולמך מקדם]]
*[[אין כאלהינו (פיוט)|אין כאלהינו]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)

=הערות=</text>
      <sha1>7gusurbtzrl60l8j10nseojra0wzrbp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קול ברמה נשמע ביללה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733478</id>
    <revision>
      <id>3023669</id>
      <parentid>2955698</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:57:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות]]; הוספת [[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4143" sha1="8sdeec7ybi599uh0l8d0yqb8wtpjm9p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|קינה המובאת בסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''חיים הכהן'''}}

קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה{{ש}}
קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה 

{{סי|חִ}}שַּׁבְתִּי יָמִים הָיִיתִי גְבֶרֶת{{ש}}
בְּיַד יְיָ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
וְעַתָּה אֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
טָבַעְתִּי בַבּוֹר בִּיוֵן מְצוּלָה
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|יְ}}חִידָה רַעְיָה אֲזַי הָיִיתִי{{ש}}
וּכְבוֹד עֶלְיוֹן אֲנִי נִקְרֵאתִי{{ש}}
וְעַתָּה לְתַחְתִּיּוֹת יָרַדְתִּי{{ש}}
וְדוֹדִי וְרֵעִי לָרוּם עָלָה
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|יַ}}חַד יוֹדְעַי בְּתוּלוֹתַי וְרַעְיוֹתַי {{ש}}
בְּכוּ נָא עִמִּי כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי {{ש}}
אֵין נוֹטֶה עוֹד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}} 
כִּי דוֹדִי מֶנִּי נָסַע וְנִגְלָה
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|מִ}}מָּרוֹם הֻשְׁלַכְתִּי בְּרֹב מְגִנָּה {{ש}}
שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה {{ש}}
וְיָצָאתִי בַגּוֹלָה בָּדָד כְּאַלְמָנָה {{ש}}
הָגְלָה יְהוּדָה הָגְלַת שְׁלוֹמִים כֻּלָּהּ
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|הָ}}יִיתִי כְכַלָּה בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן {{ש}}
וַעֲנַן יוֹמָם עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן {{ש}}
הֻשְׁלַכְתִּי לַחוּץ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן {{ש}}
בְּגָדַי לָקַח צָר וַאֲנִי אֻמְלָלָה
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|כֹּ}}הֲנַי וּזְקֵנַי טָבְחוּ אוֹיְבַי {{ש}}
מַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי זֶרַע אוֹהֲבַי {{ש}}
בָּנַי הַיְקָרִים וּבַחוּרַי {{ש}}
הָלְכוּ בַשֶּׁבִי וְעוֹלָלַי בַּגּוֹלָה
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|הֵ}}ן כָּל אֵלֶּה אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי {{ש}}
אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה וְאֶל עַמִּים אָרִים רֹאשִׁי {{ש}}
וְאוֹיְבִי אָמַר לֹא תִקְרְאִי עוֹד אִישִׁי {{ש}}
כִּי נָפַלְתִּי לִפְנֵי בְנֵי עַוְלָה
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|נָ}}א אָב הָרַחֲמָן תָּשׁוּב לְצִיּוֹן {{ש}}
עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן {{ש}}
וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן {{ש}}
וְאָז גְּאוּלִים יִפְצְחוּ צָהֳלָה 
{{רפרן|קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע בִּילָלָה|קוֹל נְהִי מִצִּיּוֹן הַמְהֻלָּלָה}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]
[[קטגוריה:חיים הכהן (מקובל)]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>8sdeec7ybi599uh0l8d0yqb8wtpjm9p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עד מתי ה'</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733479</id>
    <revision>
      <id>3023670</id>
      <parentid>3022784</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:58:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות]]; הוספת [[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2744" sha1="n844u7c69pkvelbp7b9ztpwzp8ojix3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה המובאת בסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון, וכתוב לפניה: {{צ|קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב}}. נאמרת בסדר שונה בקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;עַד מָתַי יְיָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ{{ש}}
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

עַד מָתַי יְיָ תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}}
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ{{ש}}
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ{{ש}}
עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ{{ש}}
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד מָתַי יְיָ אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם{{ש}}
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם יִכְהוּ לִי עֵינָיִם{{ש}}
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם{{ש}}
עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַּר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַד מָתַי יְיָ גּוֹיִם יַעֲלֹזוּ{{ש}}
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ{{ש}}
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ{{ש}}
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ{{ש}}
עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ{{ש}}
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי עַבְדְּךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt; {{פבפ|ז|נ}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt; אֲמָתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]</text>
      <sha1>n844u7c69pkvelbp7b9ztpwzp8ojix3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023671</id>
      <parentid>3023670</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:58:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2792" sha1="ibpstyq5bi6z2xs5cxetpeo0qx459tb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה המובאת בסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון, וכתוב לפניה: {{צ|קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב}}. נאמרת בסדר שונה בקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;עַד מָתַי יְיָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ{{ש}}
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

עַד מָתַי יְיָ תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}}
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ{{ש}}
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ{{ש}}
עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ{{ש}}
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד מָתַי יְיָ אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם{{ש}}
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם יִכְהוּ לִי עֵינָיִם{{ש}}
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם{{ש}}
עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַּר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַד מָתַי יְיָ גּוֹיִם יַעֲלֹזוּ{{ש}}
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ{{ש}}
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ{{ש}}
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ{{ש}}
עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ{{ש}}
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי עַבְדְּךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt; {{פבפ|ז|נ}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt; אֲמָתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>ibpstyq5bi6z2xs5cxetpeo0qx459tb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023672</id>
      <parentid>3023671</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:59:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2922" sha1="tqag1z8e65qv92oa6846g5r37m6tumg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה המובאת בסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון, וכתוב לפניה: {{צ|קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב}}. נאמרת בסדר שונה בקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;עַד מָתַי יְיָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ{{ש}}
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

עַד מָתַי יְיָ תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}}
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ{{ש}}
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ{{ש}}
עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ{{ש}}
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד מָתַי יְיָ אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם{{ש}}
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם יִכְהוּ לִי עֵינָיִם{{ש}}
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם{{ש}}
עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַּר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַד מָתַי יְיָ גּוֹיִם יַעֲלֹזוּ{{ש}}
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ{{ש}}
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ{{ש}}
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ{{ש}}
עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ{{ש}}
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי עַבְדְּךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt; &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם}}&lt;/sub&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בֶּן &lt;קטע סוף=ב/&gt; &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם האם}}&lt;/sub&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲמָתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>tqag1z8e65qv92oa6846g5r37m6tumg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023677</id>
      <parentid>3023672</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2924" sha1="jbtw1kb23ain2vchfpdnti521lyfz0y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה המובאת בסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון, וכתוב לפניה: {{צ|קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב}}. נאמרת בסדר שונה בקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;עַד מָתַי יְיָ בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ{{ש}}
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

עַד מָתַי יְיָ תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}}
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ{{ש}}
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ{{ש}}
עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ{{ש}}
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עַד מָתַי יְיָ אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם{{ש}}
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם יִכְהוּ לִי עֵינָיִם{{ש}}
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם{{ש}}
עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַּר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;עַד מָתַי יְיָ גּוֹיִם יַעֲלֹזוּ{{ש}}
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ{{ש}}
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ{{ש}}
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ{{ש}}
עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ{{ש}}
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי עַבְדְּךָ &lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם}}&lt;/sub&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt; בֶּן &lt;קטע סוף=ב/&gt; &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם האם}} &lt;/sub&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲמָתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]</text>
      <sha1>jbtw1kb23ain2vchfpdnti521lyfz0y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023679</id>
      <parentid>3023677</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:02:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2992" sha1="6mlntqtobaa4o1ezj4qjwg0ueu43qc9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה המובאת בסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון, וכתוב לפניה: {{צ|קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב}}. נאמרת בסדר שונה בקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים.}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ{{ש}}
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ{{ר1}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ

{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}}
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ{{ש}}
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ{{ש}}
עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ{{ש}}
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם{{ש}}
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם יִכְהוּ לִי עֵינָיִם{{ש}}
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם{{ש}}
עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַּר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} גּוֹיִם יַעֲלֹזוּ{{ש}}
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ{{ש}}
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ{{ש}}
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ{{ש}}
עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ{{ש}}
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי עַבְדְּךָ &lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם}}&lt;/sub&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt; בֶּן &lt;קטע סוף=ב/&gt; &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם האם}} &lt;/sub&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אֲמָתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]</text>
      <sha1>6mlntqtobaa4o1ezj4qjwg0ueu43qc9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023682</id>
      <parentid>3023679</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:12:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2547" sha1="lu10hyl4uiy3z3d9h0at2imo98uy79s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} בְּיוֹם זֶה לְעֻמָּתֶךָ{{ש}}
בְּמַר תְּיַלֵּל עֲדָתֶךָ עַל בֵּית תְּפִלָּתֶךָ{{ש}}
אֲשֶׁר שָׂרְפוּ צָרֶיךָ וְהָרְגוּ בְּנֵי בְרִיתֶךָ{{ר1}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ

{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} תִּשְׁכַּח שְׁאוֹן קָמֶיךָ{{ש}}
וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ וּנְפוּצוֹת לְאֻמֶּךָ{{ש}}
הַלְּחוּצִים עָלֶיךָ הַהֲרוּגִים עַל שְׁמֶךָ{{ש}}
עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ{{ש}}
אֲשֶׁר יֶהֱגוּ לְפָנֶיךָ עַל חֻרְבַּן בֵּיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} גּוֹיִם יַעֲלֹזוּ{{ש}}
אֲשֶׁר אָכַל אֶת יַעֲקֹב וּבְכָל עֵת יָבוֹזּוּ{{ש}}
אֲנִי אֶדְרשׁ אֶת שְׁלוֹמָם וְהֵם יִמְרֹטוּ וְיָגֹזּוּ{{ש}}
בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי וּבְשִׂפְתֵי שָׁוְא נָלוֹזוּ{{ש}}
עַד מָתַי אֲדֹנָי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ{{ש}}
עַד אָן יִצְעַק בַּשְּׁבִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}

&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{מילת קבע|עַד מָתַי יְיָ}} אֶשְׁכְּבָה בֵּין שְׁפַתָּיִם{{ש}}
וּבֵין תַּנּוּר וְכִירָיִם יִכְהוּ לִי עֵינָיִם{{ש}}
לוֹהֲטִים לִי יִשְׁאֲפוּ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם{{ש}}
עַד מָתַי אֶשְׁתּוֹמֵם עַל חֻרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
עַד מָתַי יֶהֱגוּ בַּצַּר שְׁאֵרִית צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{ש}}
{{רפרן|אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]</text>
      <sha1>lu10hyl4uiy3z3d9h0at2imo98uy79s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בהיכלך שמיר ושית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733480</id>
    <revision>
      <id>3023667</id>
      <parentid>2955690</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:54:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות]]; הוספת [[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1893" sha1="lfz4wcl3avlk8v25ombyi7518qeh8sw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|קינה מסדר תיקון חצות שבספר שערי ציון.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אדני'''}}

בְּהֵיכָלְךָ שָׁמִיר וָשַׁיִת {{ש}}
הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת

{{סי|אֵ}}יכָה נֶחֱרַב הָאוּלָם{{ש}}
וְנֶהֱרַס יְסוֹד הָעוֹלָם{{ש}}
וְחִלּוּ כּוֹכָבִים וְהִלָּם{{ש}}
וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבָּיִת
{{רפרן|בְּהֵיכָלְךָ שָׁמִיר וָשַׁיִת|הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת}}

{{סי|דִּ}}ירַת קֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּנִיתָ{{ש}}
לְהַנְחִיל לְעַם זוּ קָנִיתָ{{ש}}
אוֹי כִּי הָאוֹיְבִים צִוִּיתָ{{ש}}
יָבֹאוּ וּפִנּוּ אֶת הַבָּיִת
{{רפרן|בְּהֵיכָלְךָ שָׁמִיר וָשַׁיִת|הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת}}

{{סי|נֶ}}חְשְׁכוּ כָּל מְאוֹרֶיהָ{{ש}}
סֻגָּרוּ כָּל שְׁעָרֶיהָ{{ש}}
עַד כִּי אָמְרוּ כָּל רוֹאֶיהָ{{ש}}
כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת
{{רפרן|בְּהֵיכָלְךָ שָׁמִיר וָשַׁיִת|הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת}}

{{סי|יְ}}יָ שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפְּךָ וַחֲמָתֶךָ{{ש}}
וּזְכֹר דְּבַר נְבוּאָתֶךָ{{ש}}
לְבַשֵּׂר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת
{{רפרן|בְּהֵיכָלְךָ שָׁמִיר וָשַׁיִת|הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]</text>
      <sha1>lfz4wcl3avlk8v25ombyi7518qeh8sw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על היכלי אבכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733481</id>
    <revision>
      <id>3023686</id>
      <parentid>3023183</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:27:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3610" sha1="ptzq1o9b5codyj8ojjw5fp0gvyj8u43" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח מרוקו==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: '''עבס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה {{ר1}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי, צְבִי יְרוּשָׁלַיִם{{ר1}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ר1}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

{{סי|סִ}}פְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ר1}}
וּשְׂאִי קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ש}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה{{ר1}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|(כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה)}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;
==נוסח שערי ציון==
&lt;קטע התחלה=שערי ציון/&gt;{{הור|סימן: '''עבס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה {{ר1}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל הַחֻרְבָּן פַּעֲמָיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי וִירוּשָׁלַיִם{{ר1}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ר1}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|סִ}}פְדִי תּוֹרָה כִּי חֻלְלָה תִּפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפְלָה נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ר1}}
עַל זֹאת אֶשָּׂא קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אַלְבִּישׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ש}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה{{ר1}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה.&lt;קטע סוף=שערי ציון/&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]
[[קטגוריה:יהודה בן שמואל אבן עבאס]]</text>
      <sha1>ptzq1o9b5codyj8ojjw5fp0gvyj8u43</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023689</id>
      <parentid>3023686</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח שערי ציון */</comment>
      <origin>3023689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3609" sha1="dt41cvqcubdhoaiw3xgub7f5hy0e3gn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח מרוקו==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: '''עבס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה {{ר1}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי, צְבִי יְרוּשָׁלַיִם{{ר1}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ר1}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

{{סי|סִ}}פְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ר1}}
וּשְׂאִי קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ש}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה{{ר1}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|(כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה)}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;
==נוסח שערי ציון==
&lt;קטע התחלה=שערי ציון/&gt;{{הור|סימן: '''עבס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה {{ר1}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל הַחֻרְבָּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי וִירוּשָׁלַיִם{{ר1}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ר1}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|סִ}}פְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפְלָה נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ר1}}
עַל זֹאת אֶשָּׂא קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אַלְבִּישׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ר1}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה
::'''כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה'''&lt;קטע סוף=שערי ציון/&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]
[[קטגוריה:יהודה בן שמואל אבן עבאס]]</text>
      <sha1>dt41cvqcubdhoaiw3xgub7f5hy0e3gn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023690</id>
      <parentid>3023689</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:30:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח מרוקו */</comment>
      <origin>3023690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3611" sha1="487vqfztjueqq6piywpwnbgwmctx70j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח מרוקו==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: '''עבס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה {{ר1}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי, צְבִי יְרוּשָׁלַיִם{{ר1}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ר1}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

{{סי|סִ}}פְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ר1}}
וּשְׂאִי קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|הזחה=2|(וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה)}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ר1}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה{{ר1}}
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|(כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה)}}&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;

==נוסח שערי ציון==
&lt;קטע התחלה=שערי ציון/&gt;{{הור|סימן: '''עבס חזק'''}}

{{סי|עַ}}ל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה {{ר1}}
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה

{{סי|בְּ}}כִי תָמִיד עַל הַחֻרְבָּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
אֶרֶץ צְבִי וִירוּשָׁלַיִם{{ר1}}
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלְכוּ בַגּוֹלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה{{ש}}
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה{{ר1}}
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|סִ}}פְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ{{ש}}
נָפְלָה נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ{{ר1}}
עַל זֹאת אֶשָּׂא קִינָה עַל אָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
{{רפרן|הזחה=2|וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַמְהֻלָּלָה}}

{{סי|חִזְק}}וּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם{{ש}}
נָקָם אַלְבִּישׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם{{ר1}}
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכֹּן כְּבַתְּחִלָּה
::'''כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּתְהִלָּה'''&lt;קטע סוף=שערי ציון/&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]
[[קטגוריה:יהודה בן שמואל אבן עבאס]]</text>
      <sha1>487vqfztjueqq6piywpwnbgwmctx70j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישישו בו כל חוסיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733852</id>
    <revision>
      <id>3023717</id>
      <parentid>2979553</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:42:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:יוסף בנסולי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3051" sha1="pdyrnze8jopcz595zrhy62j8rz2bypp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{סי|יָ}}שִׂישׂוּ בוֹ כָּל חוֹסָיו{{ש}}
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו.{{ממס|תהלים קמט ב}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|וְ}}יֵלְכוּ גְאוּלִים לְהַר קָדְשָׁם{{ש}}
וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם.{{ממס|ישעיהו לה י}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ס}}וֹדוֹ יְגַלֶּה לְגַלְמוּדָה{{ש}}
יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|פְּ}}זוּרִים זֶרַע אֶפְרַיִם{{ש}}
שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.{{ממס|ישעיהו סו י}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|בָּרָ}}ה פִּתַּחְתִּי מוֹסְרֵךְ{{ש}}
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|דּ}}וֹדִי הֵן שָׁב וּצְבִי בָרַח{{ש}}
{{סי|וּ}}כְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|דּ}}וֹדִי וְהוֹדִי יָרִים דִּגְלִי{{ש}}
אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
שִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|תהלים יט טו}}
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב:{{ש}}
מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נב ז}}{{ש}}
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש}}
קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ח}}{{ש}}
חָשַׂף יְיָ אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|ישעיהו נב י}}{{ש}}
חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:הושענות ספרדיות]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]</text>
      <sha1>pdyrnze8jopcz595zrhy62j8rz2bypp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוי לי על גלות השכינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733986</id>
    <revision>
      <id>3023666</id>
      <parentid>2958879</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:54:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות]]; הוספת [[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1645" sha1="9s13gti1isc8v199qwpgcokrx8dqzpi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;poem&gt;
אוֹי לִי עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה
אוֹי לִי עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
אוֹי לִי עַל שְׂרֵפַת הַתּוֹרָה
אוֹי לִי עַל הֲרִיגַת הַצַּדִּיקִים
אוֹי לִי עַל חִלּוּל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה
אוֹי לִי עַל כִּי גָּבַר אוֹיֵב
אוֹי לִי עַל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁבָּטְלוּ
אוֹי לִי עַל צַעַר כָּל הָעוֹלָמוֹת
אוֹי לִי עַל צַעַר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת
אוֹי לִי עַל צַעַר הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן
אוֹי לִי עַל צַעֲרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ
עֲוֹנֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה וּפְשָׁעֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מָנְעוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ
אוֹי לָהֶם לַבָּנִים שֶׁגָּלוּ מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם זֶה כַּמָּה אֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים וְרָעִים
וְכָל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו.
&lt;/poem&gt;
[[קטגוריה:קינות בתיקון חצות]]
[[קטגוריה:חיד&quot;א]]</text>
      <sha1>9s13gti1isc8v199qwpgcokrx8dqzpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין לנו אלהים עוד זולתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736197</id>
    <revision>
      <id>3023760</id>
      <parentid>3023407</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:51:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023760</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8681" sha1="02t0u1ndegc8pt0dkws05k15axjfi0f" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אין לנו אלהים עוד זולתך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזרות{{הערה|נתחברה על [[W:יהדות_פרנקפורט#ימי_הביניים|גזירת פרנקפורט]] שאירעה בי&quot;ג סיון [[W:ה'א'|ה'א']] (24 במאי [[W:1241|1241]]).}}
| מועד = י&quot;ג סיון
| מחבר = ר' שמואל בר אברהם הלוי
| מיוחס ל =
| שנה = [[W:ה'א'|ה'א']] ([[W:1241|1241]])
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3045}}
| מנהגים = נאמרת בוורמייזא בשבת שאחר י&quot;ג סיון.{{הערה|בכל המקורות נרשמה ל{{צ|שבת י&quot;ג סיון}}, אבל הכוונה בלי שום ספק לשבת שאחריו (ולא לפניו כמו שמבואר במנהגות וורמייזא לר' י&quot;ל קירכהיים), ובפרט שתאריך זה לעולם אינו יכול לחול בשבת.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל אֶפֶס בִּלְתֶּךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}עַמִּים הוֹדַעְתָּ עֹז נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ר1}}
עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ.{{ממס|תהלים עד ב}}

{{סי|גָּ}}דוֹל שִׁמְךָ יְיָ מֵאָז מֵעוֹלָם{{ש}}
מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ יָרַדְתָּ לְגָאֳלָם{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ לְהַצִּילָם{{ר1}}
אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.{{ממס|תהלים סז ד}}

{{סי|ה}}וֹשַׁעְתָּ בָנֶיךָ מִיַּד מְעַנֵּיהֶם{{ש}}
פְּעָמִים רַבּוֹת הִכְנַעְתָּ צָרֵיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}מַדּוּעַ עַתָּה חֵרְפָם אוֹיְבֵיהֶם{{ר1}}
לָמָּה יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים עט י|אחרי=עי&quot;ש}}

{{סי|זְ}}מַנִּים אָרְכוּ וְחָלְפוּ עִדָּנִים{{ש}}
מַה תְּחַכּוּ עוֹד לְיָמִים הַנִּמְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן אָבַד וְעֵצָה מִבָּנִים{{ר1}}
שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים.{{ממס|תהלים קכג ד}}

{{סי|טְ}}רָפָנוּ אַרְיֵה וְהַדֹּב שִׁכְּלָנוּ{{ש}}
וְנָמֵר כִּלָּנוּ וְחָזִיר כִּרְסְמָנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ רְאֵה וְהַבִּיטָה עֲצָתָם לַמָּוֶת עָלֵינוּ{{ר1}}
לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹתֵינוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ט כ}}

{{סי|כָּ}}לָה וְנֶחֱרָצָה יַעֲרִימוּ בְסוֹדָם{{ש}}
הִתְיַעֲצוּ יַחַד וְגַם מִלְאוּ יָדָם{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד מִגּוֹי לְהַכְחִידָם{{ר1}}
לָרַע יָרֻצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.{{ממס|ישעיהו נט ז}}

{{סי|מִ}}מְּךָ הוֹחַלְתִּי אֶל יֶשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
{{סי|נַ}}חְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ נוֹרָא וְאָיֹם{{ר1}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם.{{ממס|תהלים מד כג}}

{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרִי וְרָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
מִקּוֹל עַנּוֹת וְקוֹל שְׁאוֹן צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|עָ}}זְרוּ לְרָעָה וְכִלּוּ בַּחֶרֶב אַבִּירַי{{ר1}}
נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|פָּ}}נֶיךָ חַנּוּן וְרַחוּם עַד אָנָה הִסְתַּרְתָּ{{ש}}
הֲשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת וְרַחֲמִים אָסַפְתָּ{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת עֲנָוִים אֵיךְ שָׁמַעְתָּ וְהֶחְרַשְׁתָּ{{ר1}}
בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|קַ}}נֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל מֶלְךְ עוֹלָמִים{{ש}}
הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרִים וְקָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}מִים תִּשְׁפֹּט בִּבְגָדִּים מְאָדָּמִים{{ר1}}
תּוֹרִדֵם לְשַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה כד}}

{{סי|שָׁ}}פְטָה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מִיַּד מְעַנַּי{{ש}}
מִן הֶחָמָס וְהַדַּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב לָהֶם גְּמוּל בְּקֶרֶב שָׁנַי {{ר1}}
אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים עט יב}}

{{סי|שִׁ}}לּוּם שָׂפָה וּפָרִים תְּמוּר עוֹלַת מֵחִים{{ש}}
דַּם נֶפֶשׁ וּבָשָׂר וְאֵבָרִים וּנְתָחִים{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְטָר וּמֻגָּשׁ לָךְ לְאִשֵּׁי נִיחוֹחִים{{ר1}}
נָשִׁים פִּרְיָם עֹלְלֵי טִפֻּחִים.{{ממס|איכה ב כ}}

{{סי|וְ}}עַד אָנָה אֶזְעַק אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ש}}
{{סי|אֶ}}נְקַת דְּמֵי חֲלָלַי צוֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה{{ש}}
{{סי|לַ}}שֶּׁמֶשׁ נִשְׁטָחִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה{{ר1}}
וְאֵין מְאַסֵּף וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה.{{ממס|ירמיהו יד טז}}

{{סי|בֵּ}}ית מְעַט מִקְדָּשְׁךָ הָרְסוּ בְּגַאֲוָתָם{{ש}}
יְקָרָה מִפְּנִינִים שָׂרְפוּ וְקָרְעוּ בַּחֲמָתָם{{ש}}
{{סי|רְ}}מָסוּם וּבְסָסוּם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי חוּצוֹתָם{{ר1}}
בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם.{{ממס|תהלים עד ד}}

{{סי|אַ}}יֵּה רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם וַחֲסָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְאוֹתְךָ זֵדִים שׁוֹפְכֵי דַם חֲסִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|ר}}וּמָה יְיָ וְקוּמָה אֵל נְשָׂא יָדֶיךָ{{ר1}}
יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים עט י}}

{{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם יְיָ וּרְאֵה מַכְאוֹבַי{{ש}}
{{סי|מָ}}ה רַבּוּ צָרַי וְקָמַי וְאוֹיְבַי{{ש}}
{{סי|הָ}}רְגוּ טוֹבַי וְאִבְּדוּ יְשִׁישַׁי וְרוֹבַי{{ר1}}
הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי.{{ממס|זכריה יג ו}}

{{סי|לָ}}מָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְלָעַד תֶּאֱנַף בָּנוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}אִם לָנֶצַח לֹא תָשׁוּב לְקַחְתֵּנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ זְכֹר וְהַבֵּט כִּי עַמְּךָ כֻלָּנוּ{{ר1}}
יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|ישעיהו יב א}}

{{סי|חַזֵּק וְאַמֵּץ|0}} שְׂרִידֶיךָ שְׁבֹר מֹטוֹת עֻלָּם{{ש}}
כִּימֵי עוֹלָמִים קוֹמְמִיּוּת לְנַהֲלָם{{ש}}
לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה כִּי אַתָּה הוּא גֹּאֲלָם{{ר1}}
{{ק|'''עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם'''}}{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירת פרנקפורט]]</text>
      <sha1>02t0u1ndegc8pt0dkws05k15axjfi0f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1736507</id>
    <revision>
      <id>3023713</id>
      <parentid>3021300</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:31:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>לע&quot;נ אאמו&quot;ר ר' אלחנן צבי בן שמואל עוזר ע&quot;ה, שיום פטירתו חל היום</comment>
      <origin>3023713</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25595" sha1="5t154pjmdjmnsgqcfklxommfb1dmlrv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;אשל אברהם‬&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מא רנב ד/&gt;וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ&quot;א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו&quot;ם שעושה לשמחת יו&quot;ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו&quot;ש וכמו שכתב כאן אות י&quot;א. ואי&quot;ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ:

'''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ&quot;א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ&quot;ג (ט&quot;ס רצ&quot;ג) איני יודע מהו באות י&quot;ח להסיר על ידי עכו&quot;ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה:

'''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ&quot;א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו&quot;ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י&quot;ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור:

'''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ&quot;א. ט&quot;ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ&quot;ל בעיר שרובה '''עכו&quot;ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י&quot;ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט:

'''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו&quot;ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו&quot;ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ&quot;א תקפ&quot;ו אות כ&quot;ה]], קרן עכו&quot;ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו&quot;ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ&quot;פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט וצ&quot;ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ&quot;ה במ&quot;א אות קטן יו&quot;ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ&quot;א תקי&quot;ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ&quot;ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו&quot;ם ובחנווני לא גזר יעו&quot;ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:&lt;קטע סוף=מא רנב ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ה/&gt;'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ&quot;א. ועיין סימן רמ&quot;ו מה שכתבתי שם וב&quot;ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט&quot;ו:

'''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ&quot;א. תוס' דף ח&quot;י ד&quot;ה ולימא, יעו&quot;ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה:

'''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ&quot;א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת:

'''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ&quot;א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ&quot;א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי&quot;ף ורמב&quot;ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י&quot;ט ד&quot;ה השום וד&quot;ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ&quot;ה א]] ד&quot;ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י&quot;ו וי&quot;ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש&quot;ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי&quot;ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש&quot;ך]] יבואר עוד. ועיין ט&quot;ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ&quot;א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ&quot;א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש&quot;י|דלרש&quot;י ח&quot;י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו&quot;ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד&quot;מ כאן וב&quot;י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של&quot;ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ&quot;א כאן '''בזייג&quot;ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו&quot;ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב&quot;ח רמ&quot;ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד&quot;ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז&quot;ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא&quot;ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ&quot;ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ&quot;ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ&quot;ע בכאן. ועיין בט&quot;ז סימן רמ&quot;ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ&quot;א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר&quot;ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה:
 
'''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ&quot;א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ&quot;ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת&quot;נ]] ומה שכתבתי שם:&lt;קטע סוף=מא רנב ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ו/&gt;'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ&quot;א. [[שבת יא ב|שבת דף י&quot;א ע&quot;ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש&quot;א]] במ&quot;א אות ט&quot;ו. ומשום הכי אע&quot;ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. 

'''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס&quot;ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל&quot;ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב&quot;ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש&quot;ש ביצה פרק המביא סימן בי&quot;ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו&quot;ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר&quot;ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו&quot;ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב&quot;ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז&quot;ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי&quot;ה אבאר זה:

'''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ&quot;א. פירש לדינא דלא כדעת הב&quot;י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט&quot;ז אות ח' בזה:
 
'''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ&quot;א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ&quot;ד במ&quot;א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו&quot;ש:&lt;קטע סוף=מא רנב ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנב ז/&gt;'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ&quot;א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה&quot;י. בגמרא: &quot;לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''&quot;, משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב&quot;ם ובשו&quot;ע: &quot;שמא ישכח '''ויוציא'''&quot;, משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו&quot;ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב&quot;ם פרק י&quot;ט מהלכות שבת הלכה כ&quot;ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב&quot;ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ&quot;ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש&quot;א ז&quot;ל ריש ביצה: &quot;וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה&quot;, ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה:
&lt;קטע סוף=מא רנב ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא רנג א/&gt;'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ&quot;א. איני יודע למה שביק דברי רש&quot;י [[שבת לז ב#רש&quot;י|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]] ד&quot;ה מצטמק (צמוק והיא מתפעלת, עיין [[רש&quot;י על בראשית מט טז|רש&quot;י בראשית מ&quot;ד י&quot;ו]], עיין פרישה כאן). וגפת זיתים כמו שכתב הטור והמחבר והרמב&quot;ם בפירוש המשנה. וחילוק יש בין שהיה דשומשמין שרי ובין הטמנה, דשומשמין נמי מוסיף הבל כמו שכתב המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ג|בסימן רנ&quot;ז סעיף ג]] ועיי&quot;ש בב&quot;י. ובחידושי הרשב&quot;א ריש במה טומנין נתן עוד טעם, דר' זירא היה לומר סתם או לפרש המשנה יעו&quot;ש ועיין ר&quot;ן שם ומה שכתב הר&quot;ן כאן, דשומשמין העתיק פירוש רש&quot;י ככתבו ולשיטתיה דמתניתין דריש כירה בהטמנה, אבל לדידן מתניתין בשהיה, סתם גפת דזיתים ודומיא דעצים שעושין גחלים, מה שאין כן במה טומנין נקיט סתם גפת, וודאי כפירוש בכל הש&quot;ס דזיתים. ועיין לחם משנה פרק ד' מהלכות שבת, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועיין תוספת שבת. 

וגללי בהמה דקה וגסה עיין ב&quot;י בשם הרמב&quot;ם ז&quot;ל גירסת הירושלמי, ובשו&quot;ע השמיטו ואיני יודע למה. ועיין מה שאכתוב אי&quot;ה בט&quot;ז אות ז ומג&quot;א אות י&quot;א לעניין שכח או עבר ושהה בזה. וכאן אין להאריך:

'''{{ק|(ב)}} שהוא חי.''' עיין מ&quot;א. להמחבר כל שנתבשל קצת אף פחות ממאכל בן דרוסאי תו לא הוה חי, אם כן אין היתר אלא אם כן סמוך לחשיכה ממש, הא מבעוד יום שוב נתבשל קצת אסור לשהות בין השמשות וצריך ליקח משם, או נתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אז שרי להניחו שם. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים רנד א|סימן רנ&quot;ד סעיף א]] דחי בקדירה מהני, הא צלי אצל האש לא מהני חי, ועיין ט&quot;ז אות א ואי&quot;ה שם יבואר עוד:

'''{{ק|(ג)}} שכיסה.''' עיין מ&quot;א. [[שבת לז ב|שבת דף ל&quot;ז ע&quot;ב]], אפילו גחלים של רותם.&lt;קטע סוף=מא רנג א/&gt;

==משבצות זהב==

&lt;קטע התחלה=טז רנג א/&gt;'''{{ג|{{ג|רנג}} א}} שלא.''' עיין ט&quot;ז. הנה ב' דיעות שהביא המחבר הם דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם בפרק ג' מהלכות שבת, דמתניתין לשהות נמי אין שרי אלא על פי תנאים המבוארים שם, ולשהות ולהחזיר בשבת אחד הוא, ומיהו לסמוך לשהות מותר וחזרה אסור כמו שכתב המגן אברהם באות ה-ו, דבעיא שם בלשהות הוה; ודעת רש&quot;י ור&quot;י בעל התוספות דמתניתין להחזיר תנן, וכן בעיא דלסמוך להחזיר, הא לשהות משהין בכל גווני ואף כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו כמבואר בתוספות דפרק כירה, ואין איסור אלא שלא הגיע כמאכל בן דרוסאי. (ובשולחן ערוך דהביא המחבר ויש אומרים כמאכל בן דרוסאי או מצטמק ויפה לו, לכאורה כבעל המאור דכמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו אסור ואין מותר אלא כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ורע לו או כל צרכו ומצטמק ויפה לו. אלא דקשה איך כתב אחר כך: ואין אסור אלא בלא הגיע למאכל בן דרוסאי, הא הוזכרה גרופה וקטומה כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו. ובאר הגולה אות י ציין רש&quot;י ור&quot;י, וצריך עיון קצת. ונוהגין כסברא אחרונה אף כמאכל בן דרוסאי ומצטמק ויפה לו שרי). ובפרק קמא [[שבת יח ב|דף י&quot;ח ע&quot;ב]] קידרא חייתא שרי, בשיל שפיר דמי, בשיל ולא בשיל אסור, לרי&quot;ף ורמב&quot;ם בשיל כל צרכו מיירי ומצטמק ורע לו, בשיל ולא בשיל כמאכל בן דרוסאי אסור, קידרא חייתא מפרש הב&quot;ח פחות ממאכל בן דרוסאי שרי לדיעה זו דהוה כחי, והוא הדין חי לגמרי שרי דלמחר יתבשל בלא חיתוי. ולפי זה ליש אומרים לרש&quot;י ור&quot;י דבשיל היינו כמאכל בן דרוסאי, ובשיל ולא בשיל פחות ממאכל בן דרוסאי אסור, דווקא חי לגמרי שרי, אם כן מחלוקת זה לא נזכר בטור בין רי&quot;ף ורש&quot;י אלא שמע מינא דאף לרי&quot;ף ורמב&quot;ם ליכא קולא וחי אין שרי אלא לא נתבשל כלל וכמו שכתב המגן אברהם אות א. ועיין סימן שי&quot;ח, לדידן קיימא לן כמאכל בן דרוסאי יש בו בישול אחר בישול אף בעודנו רותח, ובישול כל צורכו אף מצטמק ויפה לית ביה בישול אחר בישול (ולא דמי לסמנים לצבוע דכתב הרא&quot;ש פרק כירה דלעולם צריכין בישול, עיין [[ט&quot;ז על אורח חיים שיח#טז כב|ט&quot;ז שי&quot;ח אות כ&quot;ב]]. ועיין רא&quot;ש פרק כירה דף מ&quot;ם סימן י&quot;א), ומכל מקום שמא יחתה שייך ביה ומבעיר הגחלים, ועיין סעיף ב, ואי&quot;ה שם יבואר לענין חזרה בשבת. והא דכמאכל בן דרוסאי לדיעה ב' שרי, דשוב לא יחתה:

'''{{ק|(ב)}} חתיכה חיה.''' עיין ט&quot;ז. וכן כתב המגן אברהם אות ד':

'''{{ק|(ג)}} דעל ידי כן.''' עיין ט&quot;ז. מדכתבו התוס' 'חיה מותר על גבי כירה' ולא כתבו &quot;'''אפילו''' על גבי כירה&quot;, שמע מינה דמפרשי להא קידרא חייתא ובשיל ולא בשיל בין כירה ותנור, ואף בכירה שרי חייתא. ועוד דאף דכתבו [[שבת לח א|בדף ל&quot;ח א]] דיש לומר חייתא בתנור שרי וכירה אסור, אכתי יש לומר כמאכל בן דרוסאי הוא להיפוך, בכירה שרי כפשטא דברייתא דחנניא אומר כל שיש כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע&quot;ג כירה שאין גרוף וקטום, הא תנור לא (לא רבותא). והמחבר ביש אומרים השמיט תנור, שהרי הר&quot;ב אומר כן '''ואפילו''' תנור, דיש לומר כמאכל בן דרוסאי בכירה שרי באין גרוף, דלמה יחתה, דיצלה ויגמור לזמן מה בלא חיתוי, מה שאין כן בתנור חומו רב, יחתה ולגמור מיד. ואם כן אין ראיה מכירה לתנור, ולא הוה להו למסתם אף על גב דחייתא שרי בתנור, התם שאני דלמחר וכו', שמע מינה. ועיין ר&quot;ם, ולמה שכתבתי אתי שפיר:

'''{{ק|(ד)}} מותר.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות וי&quot;ו ובלבוש '''ואפילו''' ב' כירות המתאימות וכו'. ובאליהו רבה וי&quot;ו הוסיף לומר דעל כרחך הכין הוא באמת דמותר לסמוך, אם כן למה צייר מתאימות (לימא משהין על גבי כירה גרופה ואין משהין על כירה שאינה גרופה. בשלמא אי אסור לסמוך קמשמע לן מדליא שרי. אלא שמע מינה דמתאימות חמיר טפי באפשר דיש הבלא מאינה גרופה, וגם הבל דגרופה). וכן בתוספת שבת וחמד משה הקשו כעין זה. ובחידושינו כתבנו מזה דיש לומר ב' כירות חמיר יותר, וגם דווקא משהין על '''גבה''', הא תוכה לא (לשון '''עליה''' סובל תוכה נמי אבל על '''גבה''' משמע תוכה לא כמו שאמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא יעו&quot;ש). אלא דזה אי למאן דאמר גרף במקצת מהני, אם כן ב' כירות ואחת גרופה לא גרע ממקצתה מקום הקדירה גרופה. אבל להמחבר דפסק שיגרוף '''כל''' הגחלים לא מקצתה, אם כן מה קאמר &quot;אי אמרת בשלמא לשהות תנן מתניתין ר' יהודה&quot;, ואמאי לא ר' מאיר וב' כירות חמור מכירה אחת, שמע מינה דאין כאן חומרא כלל ומתניתין ר' יהודה היא ונקיט ב' כירות לציור ולסימנא בעלמא, אם כן שפיר הקשה הט&quot;ז לאיזה צורך כתב רמ&quot;א זה, ומינה דב' כירות אף תוכה שרי. ושם הארכנו:

'''{{ק|(ה)}} ותנור.''' עיין ט&quot;ז. ועיין מ&quot;א אות זיי&quot;ן. 

ובתנור אם נתבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו מותר בתנור אפילו אין גרוף וקטום, דכל שבכירה אין צריך גרופה וקטומה הוא הדין בתנור, וכן כתב הלבוש יעויין שם, ואף שאין גרוף וקטום. וכל שכן קידרא חייתא בתנור שרי, עיין ט&quot;ז אות ג', ונפקא מינה לדידן בכופח:
 
'''{{ק|(ו)}} וכופח.''' עיין ט&quot;ז. בלבוש הביא ב' דיעות ושולחן ערוך סתם כרמב&quot;ם. ומה שכתב הט&quot;ז דעל כרחך חמיר בקש דאם לא כן למה זכר החומרא, הקשה באליה רבה אות זיי&quot;ן דוודאי יש חומרא בגפת ועצים דכירה מהני גרופה וכופח לא, גם בחמד משה הקשה כן, וגם לסמוך יעויין שם, ובחידושינו שם דף ל&quot;ח ע&quot;ב הארכנו בפירוש הגמרא וכאן אין להאריך. ואפשר דהיה לו לומר כופח זוטר הבליה מתנור ותו לא, ומדכפל ואמר ונפיש מכירה שמע מינה דקש וגבבא גופיה נמי יש חומרא דבעי בכופח גרוף וקטום, ועדיין צריך עיון יעויין שם:

{{לא נשלם}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5t154pjmdjmnsgqcfklxommfb1dmlrv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אף אורח משפטיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736888</id>
    <revision>
      <id>3023598</id>
      <parentid>3018180</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T16:13:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3665" sha1="s4f3r4sd3i0u19aebn49u5e3nxouhgu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}ף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ אִוִּינוּךָ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדוּ לְוִיִּם עַל דּוּכָנָם כְּבָשׁוּם עַל לֹא עֲזַבְנוּךָ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הִסְתַּרְתָּ פָנִים וַאֲנַחְנוּ לֹא שְׁכַחֲנוּךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אִיתָ וְלֹא חָמַלְתָּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא יְדַעְנוּךָ{{ש}}
{{סי|הִ}}רְאִיתָנוּ קָשֶׁה מִן הַמֵּצַר קְרָאנוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}נְאָתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ אַיֵּה אֵיךְ הִתְאַפַּקְתָּ זְכַרְנוּךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}בַחְתָּ וְלֹא חָמַלְתָּ שָׂרַפְתָּ מָקוֹם בּוֹ בְּחָנוּךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}טַשְׁתָּ נַחֲלָתֶךָ עָשׂוּ קָמֶיךָ וְלֹא חֲנָנוּךָ{{ש}}
הֵשַׁבְתָּ יָמִין אָחוֹר כְּאִלּוּ קָמֶיךָ דָּנוּךָ

הוֹשִׁיעָה נָּא יְמִינְךָ לְקֵץ הַיָּמִין בִּפְלִילוּת{{ש}}
מֶלֶךְ אָסוּר בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּסִבְלוּת{{ש}}
הֲמוֹן מַעֲלָה הֻשְׁתְּקוּ וְהֻשְׁפְּלוּ בְּזִילוּת{{ר1}}
וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת.{{ממס|ירמיהו מ, א}} 

בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ הֲמוֹן עַמִּים יֶהֱמָיוּן{{ש}}
קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית קָדְשְׁךָ לְוִיֶּךְ יַחַד יִכְלָיוּן{{ש}}
הִשְׁלַכְתָּ מִשָּׁמַיִם תִּפְאֶרֶת תָּם בַּל יֶחֱזָיוּן{{ר1}}
אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.{{ממס|ישעיהו לג, ז}} 

אַחֲרִישׁ אֶתְאַפַּק לֻקַּח הַיּוֹם קְלָלָה{{ש}}
אָהֳלִי שֻׁדַּד וְכָל מֵיתָרַי נִתְּקוּ לְחַלְּלָה{{ש}}
שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים הוּמַר שִׁיר לִילָלָה{{ר1}}
וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה.{{ממס|שמות יד כ}} 

בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר לְהִכָּנֵס{{ש}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים לְשַׁנֵּס{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן לְהַרְאוֹת אֶת נֵס{{ר1}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.{{ממס|תהלים קמז ב}} 

שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם לַחֲדֹשׁ{{ש}}
שׂוֹנְאֵיכֶם אַצְמִית וְכָל אוֹיְבֵיכֶם לְהִדּוֹשׁ{{ש}}
אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד בֵּית תִּפְאַרְתִּי לִגְדֹּשׁ{{ר1}}
וְאָמַר זֶה אֶל זֶה קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>s4f3r4sd3i0u19aebn49u5e3nxouhgu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזכרה אלהים נגינתי בלילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736889</id>
    <revision>
      <id>3023592</id>
      <parentid>3022819</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T15:49:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ה']] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8084" sha1="aj7m99glhctatilfn6pe1myngsrdopp" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אזכרה אלהים נגינתי בלילה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזירות{{הערה|נתחברה על [[W:פפורצהיים#היסטוריה|גזירת פפורצהיים]] שאירעה בכ' תמוז [[W:ה'כ&quot;ז|ה'כ&quot;ז]] (22 באוגוסט [[W:1267|1267]]), בה נהרג דוד המחבר על קידוש השם עם עוד 11 יהודים. בניגוד לשאר המקורות במחזור ששימש לחזן בית הכנסת בוורמייזא היה כתוב שנתחברה זולת זו על 'גזירת פראנקפורט', כנראה משום שנתערב לסופר בינה לבין {{צ|[[אין לנו אלהים עוד זולתך]]}}, אותה כתב אביו של המחבר.}}
| מועד = כ' בתמוז
| מחבר = ר' יקר בן שמואל הלוי (השני) מקולוניא
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = יקר הלוי העלוב בן רב שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2278}}
| מנהגים = נאמרת בוורמייזא בשבת שאחר כ' בתמוז. במקורות כתוב בעיקר לאמרה בשבת כ' בתמוז, אלא שלעולם אין שבת חלה בתאריך זה. שבת שאחר כ' בתמוז יכולה להיות ראשונה או שניה אחר י&quot;ז בתמוז, ובוורמייזא אין אומרים בשבת האחרת משתיהן פיוט זולת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יקר הלוי העלוב בן רב שמואל'''}}

{{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים נְגִינָתִי בַלַּיְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִסִּים פִּלְאֶךָ וְהֵאַרְתָּ אֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}עַרְתָּ זֵדִים וּפָסַחְתָּ בְחֶמְלָה{{ר1}}
בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.{{ממס|תהלים עז טז}}

{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג בַּסָּךְ בְּעָבְרִי{{ש}}
{{סי|הִ}}סַּעְתַּנִי כַּצֹּאן וּפָרַצְתִּי גְדֵרִי{{ש}}
{{סי|וּ}}צְבִי עֶדְיִי הוֹרִידוּ וְנִזְרִי{{ר1}}
מַכַּת אוֹיֵב, מוּסַר אַכְזָרִי.{{ממס|ירמיהו ל יד}}

{{סי|זְ}}בוּלִי הֵשַׁמּוּ אֲרָיוֹת וּכְפִירִים{{ש}}
{{סי|חִ}}לְלוּ צְפוּנַי דֻּבִּים וּנְמֵרִים{{ש}}
{{סי|טְ}}רָפוּנִי וְכִרְסְמוּנִי חֲזִירֵי יְעָרִים{{ר1}}
חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים.{{ממס|תהלים סח לא}}

{{סי|יָ}}קְשׁוּ יוֹנָתֶךָ בָּזְזוּ חִפּוּי כְּנָפֶיהָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לּוּ בִמְהוּמָה אֶבְרַת אֲגַפֶּיהָ{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ תִּתְיַפֵּחַ תִּפְרֹשׂ כַּפֶּיהָ{{ר1}}
צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ.{{ממס|ישעיהו ה ל}}

{{סי|מ}}וֹעֲדֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמִקְדָּשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|נֵ}}אֲרוּ מִזְבְּחָהּ נִאֲצוּ קֳדָשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|סָ}}לּוּהָ כַּעֲרֵמִים בְּאֵפֶר לְהַכְפִּישֶׁהָ{{ר1}}
רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.{{ממס|איוב לט טו}}

{{סי|עֲ}}דָרֶיךָ דְּפָקוּם אַנְשֵׁי לָצוֹן {{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵיהֶם אֶל עָקֹד לְיַחֶדְךָ בָּעֶלְצוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר חָסָיו בָךְ פְּקָדוּךָ בְּלַחֲצוֹן{{ר1}}
הָרֹעִים וְאַדִּירֵי הַצֹּאן.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כה לו}}

{{סי|ק}}וֹל מְחַצְצִים פְּרָצַנִי פֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}גְשׁוּ יֶהְגּוּ רִיק כַּלָּה לְהַחֲרֵץ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}תוּ עָלַי וְהֶאֱכִילוּ בְמֶרֶץ{{ר1}}
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.{{ממס|תהלים עט ב}}

{{סי|תּ}}וֹצְאוֹת מָוֶת שְׁפָטִים הָרָעִים{{ש}}
{{סי|יִ}}סְּרוּ בָם טוּבַי בְּרִבּוּי פְּשָׁעִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹפַן וְגַלְגַּל עֲלֵיהֶם הִרְעִים{{ר1}}
רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים.{{ממס|תהלים לו יב}}

{{סי|ר}}וֹמְמוּךְ זֶה אֵלִי עִם תִּגְרַת אֶבַח{{ש}}
{{סי|הִ}}לְלוּךָ כָּל הַיּוֹם בִּתְהִלָּה וָשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ הָקְדְּשׁוּ קְרוּאִים לַזֶּבַח{{ר1}}
וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח.{{ממס|ירמיהו מח טו}}

{{סי|וְ}}כִתְּרוּם הִדְרִיכוּם מְנוּחָה הֲדוּפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידִים נִגְזְרוּ וְנִגְרְרוּ סְגוּפִים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַל כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מְעֻלָּפִים{{ר1}}
לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.{{ממס|ישעיהו מג כח}}

{{סי|עָ}}לַי הֶעֱרִימוּ קָמֶיךָ סוֹדָם{{ש}}
{{סי|לָ}}קַחַת נַפְשִׁי יַחַד בְּהִוָּסְדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מִחוּץ וַחֲדָרִים שִׁכְּלוּנִי מֵאָדָם{{ר1}}
{{סי|בַּ}}חֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם.{{ממס|מלכים א יח כח}}

{{סי|בָּ}}אוּ הַכְּרוּבִים בֵּינוֹת גַּלְגַּלַּי{{ש}}
{{סי|נֻ}}פְּצוּ וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹת עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים וַעֲצוּמִים הֲרוּגַי וַחֲלָלַי{{ר1}}
{{סי|בְּ}}נֶפֶשׁ אוֹיְבַי יַקִּיפוּ עָלָי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ט}}

{{סי|שִׂ}}פְתוֹת שׁוֹשַׁנִּים קְדֻשָּׁה פֵּאֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|מֻ}}כִּים בֵּית מְאַהֲבַי חֲטִיבָה הֶאֱמִירוּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}לְךָ, אִם תִּקְטֹל, שָׁבוּ וְשִׁחֲרוּךָ{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ.{{ממס|ישעיהו סד ד}}

{{סי|לַ}}הַט הַמִּתְהַפֶּכֶת מִתּוֹכִי הֵרֹמִּי{{ש}}
רַב לָךְ אַל תּוֹסִיפִי לְהַמְמִי{{ש}}
שָׂבַעַתְּ מֵחֶלְבִּי וְרָוִית מִדָּמִי{{ר1}}
אֶל תַּעְרֵךְ הֵאָסְפִי הֵרָגְעִי וָדֹמִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו מז ו}}

בּוֹסְסוּ מִקְדָּשַׁי עִם רֻבֵּי תוֹרוֹת{{ש}}
נְתָנוּם לִשְׂרֵפַת מַאֲכֹלֶת תַּבְעֵרוֹת{{ש}}
יְיָ תַּצְמִיתֵם בְּחֵמוֹת וּגְעָרוֹת{{ר1}}
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת.{{ממס|תהלים מו ב}}

נַחֵם תְּנַחֵם בְּחִירֶיךָ נְעוּרֵימוֹ לְחַדְּשָׁה{{ש}}
אוֹיְבֶיךָ תִּמְחַץ וְשִׂבְרִי הַחֲבִישָׁה{{ש}}
כְּמֵאָז הָפַכְתָּ יָם לְיַבָּשָׁה{{ר1}}
אֱיָלוּתִי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב כ}}
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:ה']]</text>
      <sha1>aj7m99glhctatilfn6pe1myngsrdopp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023593</id>
      <parentid>3023592</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T15:51:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8045" sha1="jujudj1qqas7deoby9wcfkh39qfbvco" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אזכרה אלהים נגינתי בלילה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזירות{{הערה|נתחברה על [[W:פפורצהיים#היסטוריה|גזירת פפורצהיים]] שאירעה בכ' תמוז [[W:ה'כ&quot;ז|ה'כ&quot;ז]] (22 באוגוסט [[W:1267|1267]]), בה נהרג דוד המחבר על קידוש השם עם עוד 11 יהודים. בניגוד לשאר המקורות, במחזור ששימש לחזן בית הכנסת בוורמייזא נכתב שנתחברה על 'גזירת פראנקפורט', כנראה בשל בלבול עם הזולת {{צ|[[אין לנו אלהים עוד זולתך]]}}, שכתב אביו של המחבר.}}
| מועד = כ' בתמוז
| מחבר = ר' יקר בן שמואל הלוי (השני) מקולוניא
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = יקר הלוי העלוב בן רב שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2278}}
| מנהגים = נאמרה בוורמייזא בשבת שאחר כ' בתמוז. במקורות כתוב בעיקר לאמרה בשבת כ' בתמוז, אלא שלעולם אין שבת חלה בתאריך זה. שבת שאחר כ' בתמוז יכולה להיות ראשונה או שניה אחר י&quot;ז בתמוז, ובוורמייזא אין אומרים בשבת האחרת משתיהן פיוט זולת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יקר הלוי העלוב בן רב שמואל'''}}

{{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים נְגִינָתִי בַלַּיְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִסִּים פִּלְאֶךָ וְהֵאַרְתָּ אֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}עַרְתָּ זֵדִים וּפָסַחְתָּ בְחֶמְלָה{{ר1}}
בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.{{ממס|תהלים עז טז}}

{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג בַּסָּךְ בְּעָבְרִי{{ש}}
{{סי|הִ}}סַּעְתַּנִי כַּצֹּאן וּפָרַצְתִּי גְדֵרִי{{ש}}
{{סי|וּ}}צְבִי עֶדְיִי הוֹרִידוּ וְנִזְרִי{{ר1}}
מַכַּת אוֹיֵב, מוּסַר אַכְזָרִי.{{ממס|ירמיהו ל יד}}

{{סי|זְ}}בוּלִי הֵשַׁמּוּ אֲרָיוֹת וּכְפִירִים{{ש}}
{{סי|חִ}}לְלוּ צְפוּנַי דֻּבִּים וּנְמֵרִים{{ש}}
{{סי|טְ}}רָפוּנִי וְכִרְסְמוּנִי חֲזִירֵי יְעָרִים{{ר1}}
חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים.{{ממס|תהלים סח לא}}

{{סי|יָ}}קְשׁוּ יוֹנָתֶךָ בָּזְזוּ חִפּוּי כְּנָפֶיהָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לּוּ בִמְהוּמָה אֶבְרַת אֲגַפֶּיהָ{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ תִּתְיַפֵּחַ תִּפְרֹשׂ כַּפֶּיהָ{{ר1}}
צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ.{{ממס|ישעיהו ה ל}}

{{סי|מ}}וֹעֲדֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמִקְדָּשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|נֵ}}אֲרוּ מִזְבְּחָהּ נִאֲצוּ קֳדָשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|סָ}}לּוּהָ כַּעֲרֵמִים בְּאֵפֶר לְהַכְפִּישֶׁהָ{{ר1}}
רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.{{ממס|איוב לט טו}}

{{סי|עֲ}}דָרֶיךָ דְּפָקוּם אַנְשֵׁי לָצוֹן {{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵיהֶם אֶל עָקֹד לְיַחֶדְךָ בָּעֶלְצוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר חָסָיו בָךְ פְּקָדוּךָ בְּלַחֲצוֹן{{ר1}}
הָרֹעִים וְאַדִּירֵי הַצֹּאן.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כה לו}}

{{סי|ק}}וֹל מְחַצְצִים פְּרָצַנִי פֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}גְשׁוּ יֶהְגּוּ רִיק כַּלָּה לְהַחֲרֵץ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}תוּ עָלַי וְהֶאֱכִילוּ בְמֶרֶץ{{ר1}}
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.{{ממס|תהלים עט ב}}

{{סי|תּ}}וֹצְאוֹת מָוֶת שְׁפָטִים הָרָעִים{{ש}}
{{סי|יִ}}סְּרוּ בָם טוּבַי בְּרִבּוּי פְּשָׁעִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹפַן וְגַלְגַּל עֲלֵיהֶם הִרְעִים{{ר1}}
רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים.{{ממס|תהלים לו יב}}

{{סי|ר}}וֹמְמוּךְ זֶה אֵלִי עִם תִּגְרַת אֶבַח{{ש}}
{{סי|הִ}}לְלוּךָ כָּל הַיּוֹם בִּתְהִלָּה וָשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ הָקְדְּשׁוּ קְרוּאִים לַזֶּבַח{{ר1}}
וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח.{{ממס|ירמיהו מח טו}}

{{סי|וְ}}כִתְּרוּם הִדְרִיכוּם מְנוּחָה הֲדוּפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידִים נִגְזְרוּ וְנִגְרְרוּ סְגוּפִים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַל כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מְעֻלָּפִים{{ר1}}
לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.{{ממס|ישעיהו מג כח}}

{{סי|עָ}}לַי הֶעֱרִימוּ קָמֶיךָ סוֹדָם{{ש}}
{{סי|לָ}}קַחַת נַפְשִׁי יַחַד בְּהִוָּסְדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מִחוּץ וַחֲדָרִים שִׁכְּלוּנִי מֵאָדָם{{ר1}}
{{סי|בַּ}}חֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם.{{ממס|מלכים א יח כח}}

{{סי|בָּ}}אוּ הַכְּרוּבִים בֵּינוֹת גַּלְגַּלַּי{{ש}}
{{סי|נֻ}}פְּצוּ וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹת עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים וַעֲצוּמִים הֲרוּגַי וַחֲלָלַי{{ר1}}
{{סי|בְּ}}נֶפֶשׁ אוֹיְבַי יַקִּיפוּ עָלָי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ט}}

{{סי|שִׂ}}פְתוֹת שׁוֹשַׁנִּים קְדֻשָּׁה פֵּאֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|מֻ}}כִּים בֵּית מְאַהֲבַי חֲטִיבָה הֶאֱמִירוּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}לְךָ, אִם תִּקְטֹל, שָׁבוּ וְשִׁחֲרוּךָ{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ.{{ממס|ישעיהו סד ד}}

{{סי|לַ}}הַט הַמִּתְהַפֶּכֶת מִתּוֹכִי הֵרֹמִּי{{ש}}
רַב לָךְ אַל תּוֹסִיפִי לְהַמְמִי{{ש}}
שָׂבַעַתְּ מֵחֶלְבִּי וְרָוִית מִדָּמִי{{ר1}}
אֶל תַּעְרֵךְ הֵאָסְפִי הֵרָגְעִי וָדֹמִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו מז ו}}

בּוֹסְסוּ מִקְדָּשַׁי עִם רֻבֵּי תוֹרוֹת{{ש}}
נְתָנוּם לִשְׂרֵפַת מַאֲכֹלֶת תַּבְעֵרוֹת{{ש}}
יְיָ תַּצְמִיתֵם בְּחֵמוֹת וּגְעָרוֹת{{ר1}}
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת.{{ממס|תהלים מו ב}}

נַחֵם תְּנַחֵם בְּחִירֶיךָ נְעוּרֵימוֹ לְחַדְּשָׁה{{ש}}
אוֹיְבֶיךָ תִּמְחַץ וְשִׂבְרִי הַחֲבִישָׁה{{ש}}
כְּמֵאָז הָפַכְתָּ יָם לְיַבָּשָׁה{{ר1}}
אֱיָלוּתִי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב כ}}
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:ה' כז]]</text>
      <sha1>jujudj1qqas7deoby9wcfkh39qfbvco</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023640</id>
      <parentid>3023593</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:06:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8072" sha1="e3yi54vfh0qvm867kmi4opp42xwpx55" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אזכרה אלהים נגינתי בלילה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזירות{{הערה|נתחברה על [[W:פפורצהיים#היסטוריה|גזירת פפורצהיים]] שאירעה בכ' תמוז [[W:ה'כ&quot;ז|ה'כ&quot;ז]] (22 באוגוסט [[W:1267|1267]]), בה נהרג דוד המחבר על קידוש השם עם עוד 11 יהודים. בניגוד לשאר המקורות, במחזור ששימש לחזן בית הכנסת בוורמייזא נכתב שנתחברה על 'גזירת פראנקפורט', כנראה בשל בלבול עם הזולת {{צ|[[אין לנו אלהים עוד זולתך]]}}, שכתב אביו של המחבר.}}
| מועד = כ' בתמוז
| מחבר = ר' יקר בן שמואל הלוי (השני) מקולוניא
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = יקר הלוי העלוב בן רב שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2278}}
| מנהגים = נאמרה בוורמייזא בשבת שאחר כ' בתמוז. במקורות כתוב בעיקר לאמרה בשבת כ' בתמוז, אלא שלעולם אין שבת חלה בתאריך זה. שבת שאחר כ' בתמוז יכולה להיות ראשונה או שניה אחר י&quot;ז בתמוז, ובוורמייזא אין אומרים בשבת האחרת משתיהן פיוט זולת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יקר הלוי העלוב בן רב שמואל'''}}

{{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים נְגִינָתִי בַלַּיְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִסִּים פִּלְאֶךָ וְהֵאַרְתָּ אֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}עַרְתָּ זֵדִים וּפָסַחְתָּ בְחֶמְלָה{{ר1}}
בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.{{ממס|תהלים עז טז}}

{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג בַּסָּךְ בְּעָבְרִי{{ש}}
{{סי|הִ}}סַּעְתַּנִי כַּצֹּאן וּפָרַצְתִּי גְדֵרִי{{ש}}
{{סי|וּ}}צְבִי עֶדְיִי הוֹרִידוּ וְנִזְרִי{{ר1}}
מַכַּת אוֹיֵב, מוּסַר אַכְזָרִי.{{ממס|ירמיהו ל יד}}

{{סי|זְ}}בוּלִי הֵשַׁמּוּ אֲרָיוֹת וּכְפִירִים{{ש}}
{{סי|חִ}}לְלוּ צְפוּנַי דֻּבִּים וּנְמֵרִים{{ש}}
{{סי|טְ}}רָפוּנִי וְכִרְסְמוּנִי חֲזִירֵי יְעָרִים{{ר1}}
חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים.{{ממס|תהלים סח לא}}

{{סי|יָ}}קְשׁוּ יוֹנָתֶךָ בָּזְזוּ חִפּוּי כְּנָפֶיהָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לּוּ בִמְהוּמָה אֶבְרַת אֲגַפֶּיהָ{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ תִּתְיַפֵּחַ תִּפְרֹשׂ כַּפֶּיהָ{{ר1}}
צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ.{{ממס|ישעיהו ה ל}}

{{סי|מ}}וֹעֲדֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמִקְדָּשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|נֵ}}אֲרוּ מִזְבְּחָהּ נִאֲצוּ קֳדָשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|סָ}}לּוּהָ כַּעֲרֵמִים בְּאֵפֶר לְהַכְפִּישֶׁהָ{{ר1}}
רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.{{ממס|איוב לט טו}}

{{סי|עֲ}}דָרֶיךָ דְּפָקוּם אַנְשֵׁי לָצוֹן {{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵיהֶם אֶל עָקֹד לְיַחֶדְךָ בָּעֶלְצוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר חָסָיו בָךְ פְּקָדוּךָ בְּלַחֲצוֹן{{ר1}}
הָרֹעִים וְאַדִּירֵי הַצֹּאן.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כה לו}}

{{סי|ק}}וֹל מְחַצְצִים פְּרָצַנִי פֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}גְשׁוּ יֶהְגּוּ רִיק כַּלָּה לְהַחֲרֵץ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}תוּ עָלַי וְהֶאֱכִילוּ בְמֶרֶץ{{ר1}}
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.{{ממס|תהלים עט ב}}

{{סי|תּ}}וֹצְאוֹת מָוֶת שְׁפָטִים הָרָעִים{{ש}}
{{סי|יִ}}סְּרוּ בָם טוּבַי בְּרִבּוּי פְּשָׁעִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹפַן וְגַלְגַּל עֲלֵיהֶם הִרְעִים{{ר1}}
רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים.{{ממס|תהלים לו יב}}

{{סי|ר}}וֹמְמוּךְ זֶה אֵלִי עִם תִּגְרַת אֶבַח{{ש}}
{{סי|הִ}}לְלוּךָ כָּל הַיּוֹם בִּתְהִלָּה וָשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ הָקְדְּשׁוּ קְרוּאִים לַזֶּבַח{{ר1}}
וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח.{{ממס|ירמיהו מח טו}}

{{סי|וְ}}כִתְּרוּם הִדְרִיכוּם מְנוּחָה הֲדוּפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידִים נִגְזְרוּ וְנִגְרְרוּ סְגוּפִים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַל כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מְעֻלָּפִים{{ר1}}
לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.{{ממס|ישעיהו מג כח}}

{{סי|עָ}}לַי הֶעֱרִימוּ קָמֶיךָ סוֹדָם{{ש}}
{{סי|לָ}}קַחַת נַפְשִׁי יַחַד בְּהִוָּסְדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מִחוּץ וַחֲדָרִים שִׁכְּלוּנִי מֵאָדָם{{ר1}}
{{סי|בַּ}}חֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם.{{ממס|מלכים א יח כח}}

{{סי|בָּ}}אוּ הַכְּרוּבִים בֵּינוֹת גַּלְגַּלַּי{{ש}}
{{סי|נֻ}}פְּצוּ וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹת עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים וַעֲצוּמִים הֲרוּגַי וַחֲלָלַי{{ר1}}
{{סי|בְּ}}נֶפֶשׁ אוֹיְבַי יַקִּיפוּ עָלָי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ט}}

{{סי|שִׂ}}פְתוֹת שׁוֹשַׁנִּים קְדֻשָּׁה פֵּאֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|מֻ}}כִּים בֵּית מְאַהֲבַי חֲטִיבָה הֶאֱמִירוּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}לְךָ, אִם תִּקְטֹל, שָׁבוּ וְשִׁחֲרוּךָ{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ.{{ממס|ישעיהו סד ד}}

{{סי|לַ}}הַט הַמִּתְהַפֶּכֶת מִתּוֹכִי הֵרֹמִּי{{ש}}
רַב לָךְ אַל תּוֹסִיפִי לְהַמְמִי{{ש}}
שָׂבַעַתְּ מֵחֶלְבִּי וְרָוִית מִדָּמִי{{ר1}}
אֶל תַּעְרֵךְ הֵאָסְפִי הֵרָגְעִי וָדֹמִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו מז ו}}

בּוֹסְסוּ מִקְדָּשַׁי עִם רֻבֵּי תוֹרוֹת{{ש}}
נְתָנוּם לִשְׂרֵפַת מַאֲכֹלֶת תַּבְעֵרוֹת{{ש}}
יְיָ תַּצְמִיתֵם בְּחֵמוֹת וּגְעָרוֹת{{ר1}}
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת.{{ממס|תהלים מו ב}}

נַחֵם תְּנַחֵם בְּחִירֶיךָ נְעוּרֵימוֹ לְחַדְּשָׁה{{ש}}
אוֹיְבֶיךָ תִּמְחַץ וְשִׂבְרִי הַחֲבִישָׁה{{ש}}
כְּמֵאָז הָפַכְתָּ יָם לְיַבָּשָׁה{{ר1}}
אֱיָלוּתִי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב כ}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:ה' כז]]</text>
      <sha1>e3yi54vfh0qvm867kmi4opp42xwpx55</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023758</id>
      <parentid>3023640</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:49:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023758</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8113" sha1="slbek8jqib2bn7fcq17mobxrfu5m7la" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אזכרה אלהים נגינתי בלילה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזירות{{הערה|נתחברה על [[W:פפורצהיים#היסטוריה|גזירת פפורצהיים]] שאירעה בכ' תמוז [[W:ה'כ&quot;ז|ה'כ&quot;ז]] (22 באוגוסט [[W:1267|1267]]), בה נהרג דוד המחבר על קידוש השם עם עוד 11 יהודים. בניגוד לשאר המקורות, במחזור ששימש לחזן בית הכנסת בוורמייזא נכתב שנתחברה על 'גזירת פראנקפורט', כנראה בשל בלבול עם הזולת {{צ|[[אין לנו אלהים עוד זולתך]]}}, שכתב אביו של המחבר.}}
| מועד = כ' בתמוז
| מחבר = ר' יקר בן שמואל הלוי (השני) מקולוניא
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = יקר הלוי העלוב בן רב שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-2278}}
| מנהגים = נאמרה בוורמייזא בשבת שאחר כ' בתמוז. במקורות כתוב בעיקר לאמרה בשבת כ' בתמוז, אלא שלעולם אין שבת חלה בתאריך זה. שבת שאחר כ' בתמוז יכולה להיות ראשונה או שניה אחר י&quot;ז בתמוז, ובוורמייזא אין אומרים בשבת האחרת משתיהן פיוט זולת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יקר הלוי העלוב בן רב שמואל'''}}

{{סי|אֶ}}זְכְּרָה אֱלֹהִים נְגִינָתִי בַלַּיְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}נִסִּים פִּלְאֶךָ וְהֵאַרְתָּ אֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}עַרְתָּ זֵדִים וּפָסַחְתָּ בְחֶמְלָה{{ר1}}
בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה.{{ממס|תהלים עז טז}}

{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג בַּסָּךְ בְּעָבְרִי{{ש}}
{{סי|הִ}}סַּעְתַּנִי כַּצֹּאן וּפָרַצְתִּי גְדֵרִי{{ש}}
{{סי|וּ}}צְבִי עֶדְיִי הוֹרִידוּ וְנִזְרִי{{ר1}}
מַכַּת אוֹיֵב, מוּסַר אַכְזָרִי.{{ממס|ירמיהו ל יד}}

{{סי|זְ}}בוּלִי הֵשַׁמּוּ אֲרָיוֹת וּכְפִירִים{{ש}}
{{סי|חִ}}לְלוּ צְפוּנַי דֻּבִּים וּנְמֵרִים{{ש}}
{{סי|טְ}}רָפוּנִי וְכִרְסְמוּנִי חֲזִירֵי יְעָרִים{{ר1}}
חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים.{{ממס|תהלים סח לא}}

{{סי|יָ}}קְשׁוּ יוֹנָתֶךָ בָּזְזוּ חִפּוּי כְּנָפֶיהָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לּוּ בִמְהוּמָה אֶבְרַת אֲגַפֶּיהָ{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ תִּתְיַפֵּחַ תִּפְרֹשׂ כַּפֶּיהָ{{ר1}}
צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ.{{ממס|ישעיהו ה ל}}

{{סי|מ}}וֹעֲדֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וּמִקְדָּשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|נֵ}}אֲרוּ מִזְבְּחָהּ נִאֲצוּ קֳדָשֶׁיהָ{{ש}}
{{סי|סָ}}לּוּהָ כַּעֲרֵמִים בְּאֵפֶר לְהַכְפִּישֶׁהָ{{ר1}}
רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.{{ממס|איוב לט טו}}

{{סי|עֲ}}דָרֶיךָ דְּפָקוּם אַנְשֵׁי לָצוֹן {{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵיהֶם אֶל עָקֹד לְיַחֶדְךָ בָּעֶלְצוֹן{{ש}}
{{סי|צ}}וּר חָסָיו בָךְ פְּקָדוּךָ בְּלַחֲצוֹן{{ר1}}
הָרֹעִים וְאַדִּירֵי הַצֹּאן.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כה לו}}

{{סי|ק}}וֹל מְחַצְצִים פְּרָצַנִי פֶרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}גְשׁוּ יֶהְגּוּ רִיק כַּלָּה לְהַחֲרֵץ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}תוּ עָלַי וְהֶאֱכִילוּ בְמֶרֶץ{{ר1}}
בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.{{ממס|תהלים עט ב}}

{{סי|תּ}}וֹצְאוֹת מָוֶת שְׁפָטִים הָרָעִים{{ש}}
{{סי|יִ}}סְּרוּ בָם טוּבַי בְּרִבּוּי פְּשָׁעִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹפַן וְגַלְגַּל עֲלֵיהֶם הִרְעִים{{ר1}}
רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים.{{ממס|תהלים לו יב}}

{{סי|ר}}וֹמְמוּךְ זֶה אֵלִי עִם תִּגְרַת אֶבַח{{ש}}
{{סי|הִ}}לְלוּךָ כָּל הַיּוֹם בִּתְהִלָּה וָשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ הָקְדְּשׁוּ קְרוּאִים לַזֶּבַח{{ר1}}
וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח.{{ממס|ירמיהו מח טו}}

{{סי|וְ}}כִתְּרוּם הִדְרִיכוּם מְנוּחָה הֲדוּפִים{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידִים נִגְזְרוּ וְנִגְרְרוּ סְגוּפִים{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן עַל כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מְעֻלָּפִים{{ר1}}
לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.{{ממס|ישעיהו מג כח}}

{{סי|עָ}}לַי הֶעֱרִימוּ קָמֶיךָ סוֹדָם{{ש}}
{{סי|לָ}}קַחַת נַפְשִׁי יַחַד בְּהִוָּסְדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מִחוּץ וַחֲדָרִים שִׁכְּלוּנִי מֵאָדָם{{ר1}}
{{סי|בַּ}}חֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפָךְ דָּם.{{ממס|מלכים א יח כח}}

{{סי|בָּ}}אוּ הַכְּרוּבִים בֵּינוֹת גַּלְגַּלַּי{{ש}}
{{סי|נֻ}}פְּצוּ וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹת עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּים וַעֲצוּמִים הֲרוּגַי וַחֲלָלַי{{ר1}}
{{סי|בְּ}}נֶפֶשׁ אוֹיְבַי יַקִּיפוּ עָלָי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ט}}

{{סי|שִׂ}}פְתוֹת שׁוֹשַׁנִּים קְדֻשָּׁה פֵּאֲרוּךָ{{ש}}
{{סי|מֻ}}כִּים בֵּית מְאַהֲבַי חֲטִיבָה הֶאֱמִירוּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}לְךָ, אִם תִּקְטֹל, שָׁבוּ וְשִׁחֲרוּךָ{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ.{{ממס|ישעיהו סד ד}}

{{סי|לַ}}הַט הַמִּתְהַפֶּכֶת מִתּוֹכִי הֵרֹמִּי{{ש}}
רַב לָךְ אַל תּוֹסִיפִי לְהַמְמִי{{ש}}
שָׂבַעַתְּ מֵחֶלְבִּי וְרָוִית מִדָּמִי{{ר1}}
אֶל תַּעְרֵךְ הֵאָסְפִי הֵרָגְעִי וָדֹמִּי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו מז ו}}

בּוֹסְסוּ מִקְדָּשַׁי עִם רֻבֵּי תוֹרוֹת{{ש}}
נְתָנוּם לִשְׂרֵפַת מַאֲכֹלֶת תַּבְעֵרוֹת{{ש}}
יְיָ תַּצְמִיתֵם בְּחֵמוֹת וּגְעָרוֹת{{ר1}}
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת.{{ממס|תהלים מו ב}}

נַחֵם תְּנַחֵם בְּחִירֶיךָ נְעוּרֵימוֹ לְחַדְּשָׁה{{ש}}
אוֹיְבֶיךָ תִּמְחַץ וְשִׂבְרִי הַחֲבִישָׁה{{ש}}
כְּמֵאָז הָפַכְתָּ יָם לְיַבָּשָׁה{{ר1}}
אֱיָלוּתִי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב כ}}{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:ה' כז]]</text>
      <sha1>slbek8jqib2bn7fcq17mobxrfu5m7la</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איך משכני עליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738845</id>
    <revision>
      <id>3023718</id>
      <parentid>3022612</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:43:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:יוסף בנסולי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1592" sha1="7umh3p0cti0u1k3jn5l9fjo6fc4f7og" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|מחבר: רבי יוסף בנסולי}}

אֵיךְ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן לְשַׁמָּה נִתְּנוּ / בָּנִים בְּגָלוּת מִגְּבוּלָם רָחֲקוּ{{ש}}
נָצוּ וְנָעוּ בֵּין כְּפָרִים שָׁאֲגוּ / אָכֵן צְעִירֵיהֶם עֲלֵיהֶם שָׂחֲקוּ{{ש}}
לֹא עָמְדוּ יוֹם מִפְּנֵי זָר נֶהְדְּפוּ / בִּבְכִי יְגוֹנוֹתָם אֲבָנִים שָׁחֲקוּ{{ש}}
נָשׂוּ כְּלִמָּתָם וְחֶרְפָּתָם, בְּכֵן / שִׂפְתֵי מְשׁוּבָתָם בְּלַעַג פָּשְׂקוּ{{ש}}
וְיִסְפְּקוּ כַף בַּעֲוֹנָם שָׁקְעוּ / רִשְׁפֵּי לֶהָבִים נָשְׁקוּ{{ש}}
יוֹם יוֹם יְחַלּוּ אֶת פְּנֵי צוּר, גָּבְהוּ / הָרֵי חֲסָדָיו גַּם שְׁפָטָיו צָדְקוּ{{ש}}
חוֹבֵשׁ לְשֶׁבֶר נִשְׁבְּרֵי לֵב נִכְסְפוּ / אֵל נָעֲמוּ יוֹם עַל דְּלָתָיו דָּפְקוּ{{ש}}
זֶמֶר לְהִדָּבֵק בְּיוֹצְרָם יִשְׂאוּ / נַפְשׁוֹת חֲסִידִים בָּאֱלֹהִים דָּבְקוּ.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל השלם]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]</text>
      <sha1>7umh3p0cti0u1k3jn5l9fjo6fc4f7og</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023719</id>
      <parentid>3023718</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:49:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1768" sha1="gw4xqio67b6fqvwqbhlts2mvshkwavv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אבן אלבנסולי החזן'''}}

{{סי|אֵ}}יךְ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן לְשַׁמָּה נִתְּנוּ / {{סי|בָּ}}נִים בְּגָלוּת מִגְּבוּלָם רָחֲקוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}צוּ וְנָעוּ בֵּין כְּפָרִים שָׁאֲגוּ / {{סי|אָ}}כֵן צְעִירֵיהֶם עֲלֵיהֶם שָׂחֲקוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}א עָמְדוּ יוֹם מִפְּנֵי זָר נֶהְדָּפוּ / {{סי|בִּ}}בְכִי יְגוֹנוֹתָם אֲבָנִים שָׁחֲקוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}שׂוּ כְלִמָּתָם וְחֶרְפָּתָם, בְּכֵן / {{סי|שִׂ}}פְתֵי מְשׁוּבָתָם בְּלַעַג פָּשְׂקוּ{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּסְפְּקוּ כַף בַּעֲוֹנָם שָׁקְעוּ / {{ק|[{{סי|לֹ}}א שָׁקְעוּ]}} רִשְׁפֵּי לֶהָבִים נָשְׁקוּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹם יוֹם יְחַלּוּ אֶת פְּנֵי צוּר, גָּבְהוּ / {{סי|הָ}}רֵי חֲסָדָיו גַּם שְׁפָטָיו צָדְקוּ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹבֵשׁ לְשֶׁבֶר נִשְׁבְּרֵי לֵב נִכְסְפוּ / אֶל נָעֳמוֹ יוֹם עַל דְּלָתָיו דָּפְקוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}מֶר לְהִדָּבֵק בְּיוֹצְרָם יִשְׂאוּ / {{סי|נַ}}פְשׁוֹת חֲסִידִים בֵּאלֹהִים דָּבְקוּ.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל השלם]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]</text>
      <sha1>gw4xqio67b6fqvwqbhlts2mvshkwavv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי ונקלה כבודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738926</id>
    <revision>
      <id>3023694</id>
      <parentid>3023280</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:40:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8721" sha1="bx4v0mqldj8eqm9pyoqi3dfd1i4trci" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)|קרובת ה']]{{הערה|קרובה זו מוכיחה שפעם אמרו בספרד סליחות כמנהג ישיבות בבל, ולא קינות כמנהג פייטני א&quot;י.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]{{הערה|כך יוצא מהאקרוסטיכון שברשות. אולם האקרוסטיכון של גוף הקרובה הוא &quot;אנייה&quot;, ויש שייחסוה בגלל זה ל[[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בטענה שזה חלק מאקרוסטיכון &quot;אני יהודה הלוי&quot;. אבל לכאורה משמעות המילה &quot;אנייה&quot; היא &quot;קינה&quot; ואין צורך להניח שנאבדו לנו בתים.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בר יהודה; אנייה
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ו-72}}
| מנהגים = נאמרה במנהג ספרד הישן בחזרת הש&quot;ץ של שחרית של תשעה באב בתוספת פיוטי הרחבה, וכיום הם נאמרים לאחריה כקינות. ההרחבות הן: {{צ|[[ירדתי לתחתיות]]}} לפני ה'מחיה', ולאחריו הפיוטים: {{צ|[[דוק וחוג רעשו]]}}, {{צ|[[שכינה צועקת בהרע]]}}, {{צ|[[בת ציון שמעתי]]}}, והסילוק {{צ|[[דממו שרפים]]}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===רשות למגן===
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן '''בַּעֲדִי'''.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}'''עֲדִי''' {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ'''
&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;
===א===
&lt;קטע התחלה=וארץ/&gt;
{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנַי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה '''אֲדֹנָי'''.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;'''אֲדֹנָי''' אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=וארץ/&gt;{{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}

===ב===
&lt;קטע התחלה=נותק אזור/&gt;

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סָחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} '''מִסֻּבְּכוֹ'''.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

'''מִסֻּבְּכוֹ''' עָלָה וְהִשְׁקַנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=נותק אזור/&gt;{{ש}}
{{הור|ונאמן}}

===ג===
{{עוגן בשורה|ג}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין '''הָרְחֹבוֹת'''.{{ממס|משלי כו יג}}

'''הָרְחֹבוֹת''' מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{הור|האל הקדוש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;
===ד===
&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל '''שָׁחַל'''.{{ממס|איוב ד י}}

'''שַׁחַל''' עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת.&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{הור|וחננו}}&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;
&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;
===ה===
&lt;קטע התחלה=בחדש/&gt;{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִינִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג '''מִי לֹא יִירָא'''.{{ממס|עמוס ג ח}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;'''מִי לֹא יִירָא''' הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=בחדש/&gt;{{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>bx4v0mqldj8eqm9pyoqi3dfd1i4trci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירדתי לתחתיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739730</id>
    <revision>
      <id>3023695</id>
      <parentid>3023190</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:41:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2191" sha1="mivx19xpvnhpg2rgijeqo32a9y43v3k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{מודגש|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]</text>
      <sha1>mivx19xpvnhpg2rgijeqo32a9y43v3k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023714</id>
      <parentid>3023695</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:40:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2289" sha1="lxovvdbmszibt804jjnlbtxh6jwqn0o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= ירדתי לתחתיות
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = רשות למחיה
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף בן סל(ע)י
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף בן סל(ע)י חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3807}}
| מנהגים = נאמר למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סולי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַ}}לְעִי {{סי|וְ}}נֶאֱסַף בְּחֶטְאִי {{נוא|{{סי|לְ}}חֶטְאִי}} {{סי|יַ}}רְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי '''רוּחִי'''.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

'''רוּחִי''' חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה {{מודגש|בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי}}.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות ה' (ליום שאומרים בו סליחות)]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>lxovvdbmszibt804jjnlbtxh6jwqn0o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכינה צועקת בהרע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739732</id>
    <revision>
      <id>3023696</id>
      <parentid>3023193</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:46:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3817" sha1="j0lyocfw7v3bes1enyd3ch4ei965662" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''. ע&quot;פ מאמר {{צ|עשר מסעות נסעה שכינה}} ([[ראש השנה לא א|ר&quot;ה לא א]]).}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכָל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לַשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>j0lyocfw7v3bes1enyd3ch4ei965662</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023716</id>
      <parentid>3023696</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:41:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:יוסף בנסולי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3858" sha1="932w4l577o1qx8ku888uizkfkde6k3c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''. ע&quot;פ מאמר {{צ|עשר מסעות נסעה שכינה}} ([[ראש השנה לא א|ר&quot;ה לא א]]).}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכָל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לַשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]</text>
      <sha1>932w4l577o1qx8ku888uizkfkde6k3c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023745</id>
      <parentid>3023716</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T06:13:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>בקינות שלי לא מופיע (קול התחנה החדש, בנוי על נוסח ליוורנו). אם אצלכם כן, אז שיופיע אבל בסוגריים.</comment>
      <origin>3023745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3950" sha1="e489lhnyec9tpxtfhxq20exmwz9axt9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שכינה צועקת בהרע
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובות]]
| תת-סוג = הרחבה לברכה ג'
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ר' יוסף
| מיוחס ל = [[מחבר:רבי יוסף בן סולי|ר' יוסף בן סולי החזן]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יוסף
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1167}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר באמצע הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''. ע&quot;פ מאמר {{צ|עשר מסעות נסעה שכינה}} ([[ראש השנה לא א|ר&quot;ה לא א]]).}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכָל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לַשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}&lt;/noinclude&gt;

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}&lt;/noinclude&gt;

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים&lt;noinclude&gt;
{{רפרן|טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]</text>
      <sha1>e489lhnyec9tpxtfhxq20exmwz9axt9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744466</id>
    <revision>
      <id>3023587</id>
      <parentid>3023450</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T12:24:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3023587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3853" sha1="pkw7n4z6earcdqlqjm9eox2kfxk1qk7" xml:space="preserve">(י, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;שופט חכם יוסד עמו וממשלת מבין סדורה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(י, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כשופט עם כן מליציו וכראש עיר כן יושביה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(י, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;מלך פרוע ישחית עמו ועיר נושבת בשכל שריה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(י, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;ביד אלהים ממשלת תבל ואיש לעת יעמיד עליה:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(י, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;ביד אלהים ממשלת כל גבר ולפני מחוקק ישית הודו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(י, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;[ב]כל פשע אל תשלֶים רע לריע ואל תהלך בדרך גאוה:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(י, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שנואה לאדון ואנשים גאוה ומשניהם מעל עשק:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(י, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מלכות מגוי אל גוי תסוב בגלל חמס גאוה:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(י, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;מה יגאה עפר ואפר אשר בחייו יורס גויו:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(י, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;שמץ מחלה יצהיב רופא מלך היום ומחר יפול:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(י, יא)&lt;קטע התחלה=יא/&gt;במות אדם ינחל רמה ותולעה כנים ורמש:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;תחלת גאון אדם מועז ומעשהו יסור לבו:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(י, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;כי מקוה זדון חטא ומקורו יביע זמה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(י, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;על כן הפליא אלה[ים] נגעו ויכהו עד כלה:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(י, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;כסא גאים הפך אלהים וישב עניים תחתם:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(י, טו)

(י, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;עקבת גאים טמטם אלהים וישרשם עד קרקע ארץ:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(י, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;נסחם מארץ ויתשם וישבת מארץ זכרם:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(י, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;לא נחלק לאנוש זדון ועזות אף לילוד אשה:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(י, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;זרע נכבד מה זרע לאנוש [זרע נכבד ירא אלהים:{{ש}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(י, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;זרע נקלה מה זרע לאנוש] זרע נקלה עובד מצוה:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(י, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;בין אחים ראשם נכבד וירא אלהים בע[מו]:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(י, כא)

(י, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;גר וזד נכרי ורש תפארתם יר[את] אלהים:&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(י, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;אין לבזות דל מ[שכי]ל ואין לכבד [כ]ל איש חמס:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(י, כד) &lt;קטע התחלה=כד/&gt;[נדיב] מושל ושופט נכבדו [ואי]ן גדול מ[י]רא אלהים:&lt;קטע סוף=כד/&gt;

(י, כה) &lt;קטע התחלה=כה/&gt;עבד משכיל הורים יעבדו [נו]ס[ר] לא יתאונן:&lt;קטע סוף=כה/&gt;

(י, כו) &lt;קטע התחלה=כו/&gt;אלתתחכם לעבד חפצך ואל [ת]תכב[ד במו] עד צרכך:&lt;קטע סוף=כו/&gt;

(י, כז) &lt;קטע התחלה=כז/&gt;טוב עובד ויותר הון מ[מת]כבד [וח]ס[ר] מזון:&lt;קטע סוף=כז/&gt;

(י, כח) &lt;קטע התחלה=כח/&gt;בני בענוה כבד נפשך ותן לה ט[עם] כיוצא בה:&lt;קטע סוף=כח/&gt;

(י, כט) &lt;קטע התחלה=כט/&gt;מרשיע נפשו מי יצדיקנו ומי יכבד מקלה נפשו:&lt;קטע סוף=כט/&gt;

{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=36 סמנד פרק י]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>pkw7n4z6earcdqlqjm9eox2kfxk1qk7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744508</id>
    <revision>
      <id>3023763</id>
      <parentid>3023355</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:55:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* פרשת בראשית */ הרחבה</comment>
      <origin>3023763</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7892" sha1="65jz36kchlo1n3jzoz44vvdwxy7hoky" xml:space="preserve">==זוהר מתורגם== 
כאן ניתן לרכז תרגומים לחלקים שונים בספר הזוהר.

[[/הקדמת הזוהר/]]

===פרשת בראשית===
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טו א|דף טו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טו ב|דף טו' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טז א|דף טז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טז ב|דף טז' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יז א|דף יז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יז ב|דף יז' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יח א|דף יח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יח ב|דף יח' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יט א|דף יט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יט ב|דף יט' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כ א|דף כ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כ ב|דף כ' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כא א|דף כא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כא ב|דף כא' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב א|דף כב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב ב|דף כב' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג א|דף כג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג ב|דף כג' ב]]| [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד א|דף כד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד ב|דף כד' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כה א|דף כה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כה ב|דף כה' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כו א|דף כו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כו ב|דף כו' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כז א|דף כז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כז ב|דף כז' ב]]| [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כח א|דף כח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כח ב|דף כח' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כט א|דף כט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כט ב|דף כט' ב]]| [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ל א|דף ל' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ל ב|דף ל' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לא א|דף לא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לא ב|דף לא' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לב א|דף לב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לב ב|דף לב' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לג א|דף לג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לג ב|דף לג' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לד א|דף לד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לד ב|דף לד' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לה א|דף לה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לה ב|דף לה' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לו א|דף לו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לו ב|דף לו' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לז א|דף לז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לז ב|דף לז' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לח א|דף לח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לח ב|דף לח' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לט א|דף לט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לט ב|דף לט' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מ א|דף מ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מ ב|דף מ' ב]]

==קטע זמני לפיתוח מפתח דפים==
===הקדמת ספר הזהר===
א, א/ב | ב, א/ב | ג, א/ב | ד, א/ב | ה, א/ב | ו, א/ב | ז, א/ב | ח, א/ב | ט, א/ב | י, א/ב | יא, א/ב | יב, א/ב | יג, א/ב | יד, א/ב

===בראשית===
טו, א/ב | טז, א/ב | יז, א/ב | יח, א/ב | יט, א/ב | כ, א/ב | כא, א/ב | כב, א/ב | כג, א/ב | כד, א/ב | כה, א/ב | כו, א/ב | כז, א/ב | כח, א/ב | כט, א/ב | ל, א/ב | לא, א/ב | לב, א/ב | לג, א/ב | לד, א/ב | לה, א/ב | לו, א/ב | לז, א/ב | לח, א/ב | לט, א/ב | מ, א/ב | מא, א/ב | מב, א/ב | מג, א/ב | מד, א/ב | מה, א/ב | מו, א/ב | מז, א/ב | מח, א/ב | מט, א/ב | נ, א/ב | נא, א/ב | נב, א/ב | נג, א/ב | נד, א/ב | נה, א/ב | נו, א/ב | נז, א/ב | נח, א/ב | נט, א

===נח===
נט, ב | ס, א/ב | סא, א/ב | סב, א/ב | סג, א/ב | סד, א/ב | סה, א/ב | סו, א/ב | סז, א/ב | סח, א/ב | סט, א/ב | ע, א/ב | עא, א/ב | עב, א/ב | עג, א/ב | עד, א/ב | עה, א/ב | עו, א/ב

===לך לך===
עו, ב | עז, א/ב | עח, א/ב | עט, א/ב | פ, א/ב | פא, א/ב | פב, א/ב | פג, א/ב | פד, א/ב | פה, א/ב | פו, א/ב | פז, א/ב | פח, א/ב | פט, א/ב | צ, א/ב | צא, א/ב | צב, א/ב | צג, א/ב | צד, א/ב | צה, א/ב | צו, א/ב

===וירא===
צז, א/ב | צח, א/ב | צט, א/ב | ק, א/ב | קא, א/ב | קב, א/ב | קג, א/ב | קד, א/ב | קה, א/ב | קו, א/ב | קז, א/ב | קח, א/ב | קט, א/ב | קי, א/ב | קיא, א/ב | קיב, א/ב | קיג, א/ב | קיד, א/ב | קטו, א/ב | קטז, א/ב | קיז, א/ב | קיח, א/ב | קיט, א/ב | קכ, א/ב

===חיי שרה===
קכא, א/ב | קכב, א/ב | קכג, א/ב | קכד, א/ב | קכה, א/ב | קכו, א/ב | קכז, א/ב | קכח, א/ב | קכט, א/ב | קל, א/ב | קלא, א/ב | קלב, א/ב | קלג, א/ב | קלד, א

===תולדות===
קלד, א/ב | קלה, א/ב | קלו, א/ב | קלז, א/ב | קלח, א/ב | קלט, א/ב | קמ, א/ב | קמא, א/ב | קמב, א/ב | קמג, א/ב | קמד, א/ב | קמה, א/ב | קמו, א/ב

===ויצא===
קמו, ב | קמז, א/ב | קמח, א/ב | קמט, א/ב | קנ, א/ב | קנא, א/ב | קנב, א/ב | קנג, א/ב | קנד, א/ב | קנה, א/ב | קנו, א/ב | קנז, א/ב | קנח, א/ב | קנט, א/ב | קס, א/ב | קסא, א/ב | קסב, א/ב | קסג, א/ב | קסד, א/ב | קסה, א/ב

===וישלח===
קסה, ב | קסו, א/ב | קסז, א/ב | קסח, א/ב | קסט, א/ב | קע, א/ב | קעא, א/ב | קעב, א/ב | קעג, א/ב | קעד, א/ב | קעה, א/ב | קעו, א/ב | קעז, א/ב | קעח, א/ב | קעט, א

===וישב===
קעט, א/ב | קפ, א/ב | קפא, א/ב | קפב, א/ב | קפג, א/ב | קפד, א/ב | קפה, א/ב | קפו, א/ב | קפז, א/ב | קפח, א/ב | קפט, א/ב | קצ, א/ב | קצא, א/ב | קצב, א/ב | קצג, א

===מקץ===
קצג, א/ב | קצד, א/ב | קצה, א/ב | קצו, א/ב | קצז, א/ב | קצח, א/ב | קצט, א/ב | ר, א/ב | רא, א/ב | רב, א/ב | רג, א/ב | רד, א/ב | רה, א

===ויגש===
רה, א/ב | רו, א/ב | רז, א/ב | רח, א/ב | רט, א/ב | רי, א/ב | ריא, א/ב

===ויחי===
ריא, ב | ריב, א/ב | ריג, א/ב | ריד, א/ב | רטו, א/ב | רטז, א/ב | ריז, א/ב | ריח, א/ב | ריט, א/ב | רכ, א/ב | רכא, א/ב | רכב, א/ב | רכג, א/ב | רכד, א/ב | רכה, א/ב | רכו, א/ב | רכז, א/ב | רכח, א/ב | רכט, א/ב | רל, א/ב | רלא, א/ב | רלב, א/ב | רלג, א/ב | רלד, א/ב | רלה, א/ב | רלו, א/ב | רלז, א/ב | רלח, א/ב | רלט, א/ב | רמ, א/ב | רמא, א/ב | רמב, א/ב | רמג, א/ב | רמד, א/ב | רמה, א/ב | רמו, א/ב | רמז, א/ב | רמח, א/ב | רמט, א/ב | רנ, א/ב | רנא, א</text>
      <sha1>65jz36kchlo1n3jzoz44vvdwxy7hoky</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744673</id>
    <revision>
      <id>3023589</id>
      <parentid>3022464</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T14:03:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3023589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5701" sha1="5mvj33smttiqhmc2r2zb8h4bzf03zg3" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כב א|כב ב|כג א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כב ב}}

==תרגום לעברית==
&quot;וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם&quot; {{ממ|ישעיהו|נ|א}}, אמר המלך לאמא: ולא אמרתי לך שעתיד הוא לחטוא? באותו זמן גירש אותו וגירש את אמא עמו, ומשום כך כתוב &quot;בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ&quot; {{ממ|משלי|י|א}}, בן חכם זה אדם שהוא בדרך אצילות, ובן כסיל זה אדם של בריאה.

קמו כל החברים ואמרו: רבי רבי, וכי יש פירוד בין אבא ואמא, שמצד אבא הוא בדרך אצילות, ומצד אמא בבריאה? אמר להם: חברים חברים, לא כך הוא, שהרי אדם של אצילות זכר ונקבה היה מצד אבא ואמא, וזהו &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר&quot; {{ממ|בראשית|א|ג}}, &quot;יְהִי אוֹר&quot; מצד אבא, &quot;וַיְהִי אוֹר&quot; מצד אמא, וזה הוא אדם דו פרצופין. אבל לזה אין בו צלם ודמות, אלא אמא עליונה היה לה אחד כינוי שעולה לחשבון אלהי&quot;ם, ואותו כינוי הוא אור וחושך. ובגלל אותו חושך שהיה באותו כינוי, אמר אבא שעתיד לחטוא, זהו האור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון שגנזו לצדיקים, ואותו חושך שנברא ביום הראשון לרשעים, כמו שאתה אומר &quot;וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}. ובגלל אותו חושך שהיה עתיד לחטוא לאותו אור, לא רצה אבא להשתתף בו, ומשום כך אמר: &quot; נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|כו}} אותו אור, &quot;כִּדְמוּתֵנוּ&quot;, אותו חושך, שהוא לבוש לאור, כעין הגוף שהוא לבוש לנשמה, זהו שכתוב: &quot;עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי&quot; {{ממ|איוב|י|יא}}. . שמחו כולם ואמרו: זכאי חלקנו שזכינו לשמוע דברים שלא נשמעו עד עכשיו.

פתח עוד רבי שמעון ואמר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, אמר: חברים, שמעו דברים עתיקים שאני רוצה לגלות, לאחר שניתנה רשות עליונה לומר. מהו שאמר &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot;? אלא זה הוא עילת על כל העליונים, אותו שנקרא עילת העילות, עילה מאלו העילות, שלא יעשה אחד מאלו העילות שום מעשה, עד שנוטל רשות מאותו שעליו, כמו שהעמדנו לעיל ב&quot;נַעֲשֶׂה אָדָם&quot;. &quot;נַעֲשֶׂה&quot;, ודאי על שניים נאמר, שאמר זה לאותו שלמעלה ממנו נעשה, ואינו עושה דבר אלא ברשות ואמירה מאותו שלמעלה ממנו, ואותו שלמעלה ממנו אינו עושה דבר עד שנוטל עצה מחברו, אבל אותו שנקרא עילת על כל העילות שאין למעלה ממנו ולא למטה שווה לו, כמו שאתה אומר: &quot;וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ&quot; {{ממ|ישעיהו|מ|כה}}, אמר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; שנוטל עצה ממנו, כעין אותו שאמר &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם&quot; {{ממ|בראשית|א|כו}}.

קמו כל החברים ואמרו: רבי, תן לנו רשות לדבר במקום זה. אמרו: והרי לא העמדת לעיל שעילת העילות אמר לכתר &quot;נַעֲשֶׂה אָדָם&quot;? אמר להם: היו שומעות אוזניכם מה שפיכם מדבר, והרי לא אמרתי לכם עכשיו שיש שנקרא עילת העילות, ואינו אותו שנקרא עילת על כל העילות? שלעילת על כל העילות אין לו שני שנוטל עצה ממנו, שהוא יחיד קודם לכל ואין לו שותף, ומשום כך אמר &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}} שנוטל עצה ממנו, שאין לו שני ולא שותף ולא חשבון, שיש אחד בשיתוף כגון זכר ונקבה, ונאמר בהם: &quot;כִּי אֶחָד קְרָאתִיו&quot; {{ממ|ישעיהו|נא|ב}}, אבל הוא אחד בלי חשבון ובלי שיתוף, ומשום כך אמר &quot;וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי&quot;. קמו כולם והשתחוו לפניו ואמרו: זכאי בן אדם שריבונו הסכים עמו לגלות סודות טמירים, שלא היו מתגלים למלאכים הקדושים.

אמר להם: חברים, יש לנו להשלים את הפסוק, שכמה סודות טמירים יש בפסוק זה: &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}. &quot;אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה&quot; בספירות. &quot;אֲחַיֶּה&quot; מצד הימין חיים, ומצד השמאל מוות, ואם לא הסכימו שניהם בעמוד התווך לא יתקיים הדין, שהם במושב שלושה כאחד. ולפעמים</text>
      <sha1>5mvj33smttiqhmc2r2zb8h4bzf03zg3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספדי והילילי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744720</id>
    <revision>
      <id>3023691</id>
      <parentid>3023185</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:32:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1496" sha1="bpntl054i7zqjc09p1edswgs1qp3gcw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} 
וְחִגְרִי שַׂק וְחֶבֶל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל{{ש}} 
הַשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל{{ש}}
בְּכִי עַל הֶרֶג עַם קָדוֹשׁ עַם הָאֵל{{ר1}} 
כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה {{ש}}
לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָאֲרָצוֹת רֹאשָׁה {{ש}} 
וְרֻבֵּי הָעֲוֹנוֹת שָׂמוּהָ כְבוּשָׁה {{ר1}}
בְּכִי עַל הַר קֹדֶשׁ וְשִׁמְמוֹת הַהַרְאֵל 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל}}

{{מילת קבע|סִפְדִי וְהֵילִילִי}} תּוֹרָה הַתְּמִימָה{{ש}} 
עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּאוּ זָרִים שָׁמָּה {{ש}}
שִׁלְּחוּהוּ בָאֵשׁ בְּעֶבְרָה גַּם חֵמָה {{ר1}}
בְּכִי עַל זֹאת בְּבִכְיָה דֶּמַע בְּהוֹאֵל 
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אָכְלָה חֶרֶב שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>bpntl054i7zqjc09p1edswgs1qp3gcw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קומי וספדי תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744721</id>
    <revision>
      <id>3023692</id>
      <parentid>3023186</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:35:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2434" sha1="jpbwbgszsqtf2ozyr10y3gwpmddqu3o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;קוּמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה / וַעֲשִׂי קִינוֹת זְכִירָה{{ש}}
בְּתִשְׁעָה בְּאָב יוֹם צָרָה / וּמְהוּמָה, וְיוֹם עֶבְרָה{{ש}}
בְּיוֹם אַף בִּי חָרָה / וְנֶחֱרַב דְּבִיר וַעֲזָרָה{{ר1}}
צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה
 
שַׁאֲלִי נָא בְּרֹב מְגִנָּה / אַיֵּה מַחֲנֵה שְׁכִינָה{{ש}}
וּבֵית לְוִיָּה וְדוּכָנָהּ / וְאֵיפֹה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה{{ש}}
וְאָנָה פָנָה אָנָה / הוֹד עִיר הַנֶּאֱמָנָה{{ש}}
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה / מְקֻדֶּשֶׁת רִאשׁוֹנָה{{ר1}}
לְזֹאת לִבֵּךְ מַר יִקְרָא / כְּמוֹ לֵב אִשָּׁה מְצֵרָה
{{רפרן|הזחה=2|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}
 
אַיֵּה רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת / וְאֵיפֹה סַנְהֶדְרַיִךְ{{ש}}
וְאָנָה הוֹלְכֵי נְתִיבוֹת / לְנֹגַהּ זִיו זָהֳרַיִךְ{{ש}}
וְאֵיפֹה עוֹרְכֵי תְּשׁוּבוֹת / לְשׁוֹאֲלִים עַל סְתָרַיִךְ{{ש}}
וְלַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת / דּוֹרְשֵׁי סְדָרַיִךְ{{ר1}}
כֻּלָּם בְּגָלוּת עֲצוּרָה / הָלְכוּ בְיַד בְּנֵי צָרָה
{{רפרן|הזחה=2|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}
 
אַיֵּה עוֹשֵׂי זְבָחִים / וְאֵיפֹה עוֹשֵׂי שְׁמָנִים{{ש}}
וְאָנָה עוֹרְכֵי נְתָחִים / וְסוֹד לֶחֶם הַפָּנִים{{ש}}
בָּא רַב טַבָּחִים / וְהָרַג אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְתָחִים / אֲשֶׁר אָז עָרְכוּ הַסְּגָנִים{{ר1}}
כִּי אֵל חַרְבּוֹ קָרָא / וְחִצֵּי אַפּוֹ יָרָה
{{רפרן|הזחה=2|צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה / זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>jpbwbgszsqtf2ozyr10y3gwpmddqu3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לשכינה עלתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744733</id>
    <revision>
      <id>3023622</id>
      <parentid>3022857</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1545" sha1="syak667hjehrzo5vc10zfhrtnu502zp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|לִשְׁכִינָה עָלְתָה / וִילָלָה כִּי רָבְתָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|לִשְׂרֵפַת תּוֹרָה / שְׂאוּ קִינָה מָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת / וּבַעֲלֵי תוּשִׁיּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|לְהֶרֶג בַּחוּרִים / וּשְׁחִיטַת הַכְּשֵׁרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|לְחָרְבַּן מִקְדָּשִׁים / שְׂאוּ קִינִים קָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|לְהָרוֹת וּמְנִיקוֹת / נַפְשׁוֹתָם שׁוֹקֵקוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|לְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם / כִּי צָמְאוּ לַמַּיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|-
|אוֹי לְעֹצֶם חָרְבָּן / לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אַלְלַי לִי אוֹיָה לִי'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>syak667hjehrzo5vc10zfhrtnu502zp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אללי לי אללי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744734</id>
    <revision>
      <id>3023613</id>
      <parentid>3023196</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:22:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3150" sha1="12dbdkzv5hdi3vqav5loz7sf3i6syg6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א-ה'''}}

אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל רֹעַ מַעֲלָלַי{{ש}}
אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל שְׁבִי עוֹלָלַי

{{סי|אֵ}}יכָה כָּלוּ בְיָגוֹן חַיָּי וְכָל בְּלִי שֵׁם בִּי יָדוֹן {{ש}}
הָיִיתִי כְּעֶבֶד וְהֵם מוֹשְׁלִים וְלֹא אֵדָע מִי לִי אָדוֹן {{ש}}
זֶה רוֹדֶה וְזֶה מְרַדֶּה וְזֶה עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן {{ר1}}
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן.{{ממס|ירמיהו טו י}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|בָּ}}כֹה אֶבְכֶּה לַיְלָה וְיוֹמָם כִּי אָרְכוּ קִצֵּי שִׁבְרִי {{ש}}
לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם מוֹתְתַנִי וּתְהִי לִי אִמִּי קִבְרִי {{ש}}
כִּי חֶרְפַּת אָדָם לוֹקֵחַ כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם עִבְרִי {{ר1}}
נַחְלָה מַכָּתִי, אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי.{{ממס|ירמיהו י יט}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|גָּ}}לֹה הִגְלַנִי מְדַכְּאִי וּדְרָכַי בְּגָזִית גָּדַר {{ש}}
פִּתְאֹם נֵרִי כָבָה וְשִׁמְשִׁי בְּעוֹד יוֹם קָדַר {{ש}}
גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר {{ש}}
עֵין שִׁמְשִׁי חָשַׁךְ וּמְאוֹרִי קָדוֹר קָדַר {{ר1}}
אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר.{{ממס|תהלים קכ ה}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|דִּ}}מָּה כְבוֹדִי לַחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁיָּבֵשׁ לִפְנֵי כָל חָצִיר {{ש}}
כְּסוּחָה הָשְׁלַכְתִּי וָאֶהִי דֹמֶן לְכָל יְצִיר {{ש}}
קָרְאוּ אַחֲרַי שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר {{ר1}}
אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר.{{ממס|מיכה ז א}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|הַ}}נּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה {{ש}}
הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ &lt;noinclude&gt;{{נוא|נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ}} &lt;/noinclude&gt;וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה {{ש}}
וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה {{ר1}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}

כַּכָּתוּב: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>12dbdkzv5hdi3vqav5loz7sf3i6syg6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023621</id>
      <parentid>3023613</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:29:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3148" sha1="97254e0i9xx6m26bhhf6sfn8ctf4gaa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א-ה'''}}

אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל רֹעַ מַעֲלָלַי{{ש}}
אַלְלַי לִי אַלְלַי עַל שְׁבִי עוֹלָלַי

{{סי|אֵ}}יכָה כָּלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וְכָל בְּלִי שֵׁם בִּי יָדוֹן {{ש}}
הָיִיתִי כְעֶבֶד וְהֵם מוֹשְׁלִים וְלֹא אֵדָע מִי לִי אָדוֹן {{ש}}
זֶה רוֹדֶה וְזֶה מְרַדֶּה וְזֶה עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן {{ר1}}
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן.{{ממס|ירמיהו טו י}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|בָּ}}כֹה אֶבְכֶּה לַיְלָה וְיוֹמָם כִּי אָרְכוּ קִצֵּי שִׁבְרִי {{ש}}
לָמָּה לֹא מֵרֶחֶם מוֹתְתַנִי וּתְהִי לִי אִמִּי קִבְרִי {{ש}}
כִּי חֶרְפַּת אָדָם לוֹקֵחַ כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם עִבְרִי {{ר1}}
נַחְלָה מַכָּתִי, אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי.{{ממס|ירמיהו י יט}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|גָּ}}לֹה הִגְלַנִי מְדַכְּאִי וּדְרָכַי בְּגָזִית גָּדַר {{ש}}
פִּתְאֹם נֵרִי כָבָה וְשִׁמְשִׁי בְּעוֹד יוֹם קָדַר {{ש}}
גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר {{ש}}
עֵין שִׁמְשִׁי חָשַׁךְ וּמְאוֹרִי קָדוֹר קָדַר {{ר1}}
אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר.{{ממס|תהלים קכ ה}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|דִּ}}מָּה כְבוֹדִי לַחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁיָּבֵשׁ לִפְנֵי כָל חָצִיר {{ש}}
כְּסוּחָה הָשְׁלַכְתִּי וָאֱהִי דֹמֶן לְכָל יְצִיר {{ש}}
קָרְאוּ אַחֲרַי שִׁלְחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר {{ר1}}
אַלְלַי לִי כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי קַיִץ כְּעֹלְלֹת בָּצִיר.{{ממס|מיכה ז א}}
{{רפרן|הזחה=4|אללי}}

{{סי|הַ}}נּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה {{ש}}
הָחִישׁ יְשׁוּעָתֵנוּ &lt;noinclude&gt;{{נוא|נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ}} &lt;/noinclude&gt;וְאֶת יְרִיבֵנוּ רִיבָה {{ש}}
וְגַם אֶת אַחֲרִיתֵנוּ מֵרֵאשִׁיתֵנוּ הֵטִיבָה {{ר1}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}

כַּכָּתוּב: הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>97254e0i9xx6m26bhhf6sfn8ctf4gaa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר אמרי שפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744736</id>
    <revision>
      <id>3023681</id>
      <parentid>3023181</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1573" sha1="ptvcdpk87vooq0ktjslvjmuzz4rr755" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר / הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר

אִמְרִי תּוֹרָה הֲדוּרָה{{ש}}
לָמָּה תִלְבְּשִׁי כְּמוֹ שְׁחֹרָה{{ש}}
עַל כִּי אֲנִי בְּגָלוּת עֲצוּרָה{{ר1}}
וָאֶתְמַשֵּׁל בָּאֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר}}

עַל חָרְבָּן פַּעֲמַיִם{{ש}}
סִפְדִי בַּת יוֹמַיִם{{ש}}
כִּי הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם{{ר1}}
הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר
{{רפרן|הזחה=2|סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר}}

אַיֵּה אֵיפֹה חֲכָמַיִךְ{{ש}}
מְגַלִּים רָזֵי סוֹדוֹתַיִךְ{{ש}}
נָפְלוּ בְּיַד מוֹנַיִךְ{{ר1}}
הַכְּתוּבִים בִּמְגִלַּת סֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|סֵפֶר אִמְרֵי שֶׁפֶר הִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר}}

מְהֵרָה חוּשָׁה אֵל עֶלְיוֹן{{ש}}
וּבְנֵה דְּבִיר אַפִּרְיוֹן{{ש}}
לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן{{ר1}}
פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר
{{רפרן|הזחה=2|לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:קינות להוצאת ס&quot;ת בתשעה באב]]</text>
      <sha1>ptvcdpk87vooq0ktjslvjmuzz4rr755</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גולת ספרד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744795</id>
    <revision>
      <id>3023627</id>
      <parentid>3023301</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:34:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2116" sha1="so4ouobzal1blcdkdng9bsk4ovm8kek" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

גּוֹלַת סְפָרַד בְּכָל לְבַבְכֶם {{ש}}
בָּרְכוּ נָא שֵׁם אֱלֹהֵיכֶם

{{סי|אַ}}יֵּה חֲכָמִים מַעֲמָד מְהֻדָּר {{ש}}
רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת תַּנָּאֵי מְסֻדָּר {{ש}}
עַתָּה מֻשְׁלָכִים בְּאֶרֶץ קֵדָר {{ר1}}
שַׁמָּה וּמִזָּה הָיְתָה קְהַלְכֶם

{{סי|בְּ}}כוּ בְיָגוֹן וּלְבָבוֹת חִרְדוּ {{ש}}
וְעַל בַּחוּרִים אֲשֶׁר לָמְדוּ {{ש}}
תּוֹרָה, וְעַתָּה נִשְׁתַּמְּדוּ {{ר1}}
הוֹרִידוּ כַּנַּחַל דִּמְעוֹתֵיכֶם

{{סי|רְ}}אִיתֶם בְּתוּלוֹת נָאוֹת כְּתִרְצָה {{ש}}
מְקַוֹּת חֻפָּה גִּילָה וְדִיצָה {{ש}}
בְּעָלוּם אַכְזָרִים נְתָנוּם לִמְשִׁסָּה {{ר1}}
גִּלּוּ אֶת עֶרְוַת בְּנוֹתֵיכֶם

{{סי|הַ}}כְּבוּדוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל {{ש}}
נָשִׁים נְשׂוּאוֹת אֵין יָדָם לָאֵל {{ש}}
עֲרֻמּוֹת שְׁלוּלוֹת בְּיַד צַר מִתְגָּאֵל {{ר1}}
אַחַי לָזֹאת נָא יִגְדַּל כְּאֵבְכֶם

{{סי|מִ}}י שָׁמַע כָּזֹאת וּמִי כָּאֵלֶּה רָאָה {{ש}}
עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹרָאָה {{ש}}
בְּיַד שִׁפְחָתָהּ מְגֹאָלָה וּמוֹרָאָה {{ר1}}
סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָכֶם

אַחַי וְרֵעַי גִּזְרַת יַהֲלֹם {{ש}}
קַוּוּ וּבִטְחוּ לְאֵל עֵילוֹם {{ש}}
כִּי מִמְּרוֹמוֹ יְבַשֵּׂר שָׁלוֹם {{ר1}}
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אֶת לְבַבְכֶם.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:פיוטים על גירוש ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>so4ouobzal1blcdkdng9bsk4ovm8kek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אביר ישראל עד אנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744800</id>
    <revision>
      <id>3023629</id>
      <parentid>3023308</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:37:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2260" sha1="4p4kiowpn3b310jzxbagoobszhpsbyi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''חיים'''}}

אֲבִיר יִשְׂרָאֵל עַד אָנָה יֶחֱרֶה / אַפְּךָ בָּעָם הַנִּפְזָר בַּמִּזְרֶה

{{סי|חָ}}לִיתִי בְּמַחֲלַת לֵב / בְּתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה {{ש}}
נְשָׁכוּנִי אֲרִי וָכֶלֶב / וּמִמְּצָרִים בּוֹכָה {{ר1}}
עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כַּיּוֹרֶה  {{ר1}}
אוֹי כִּי אֵשׁ וְגָפְרִית עַל מִקְדָּשִׁי יְזֹרֶה

{{סי|יָ}}דִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי / נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר {{ש}}
מִתִּגְרַת צַר שׁוֹאֲפִי / עַל רִיבִי הוּא מִתְעַבֵּר {{ר1}}
וְצָרִי – עַמִּי בְּחֶרְמוֹ יְגֹרֶה  {{ר1}}
סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת / וְאוֹיְבִי עָלֹה עָלָה {{ש}}
עַל רֹאשִׁי, וְרַב הֱיוֹת / כְּבוֹדִי גָּלֹה גָלָה {{ר1}}
וּמִתְקוֹמְמִי לְרַגְלִי בֹּר יִכְרֶה {{ר1}}
עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֶת פִּיךָ הוּא יַמְרֶה

{{סי|מִ}}מְּעוֹן קָדְשְׁךָ הַשְׁקִיפָה / עַל עַם בְּךָ שָׂם כִּסְלוֹ {{ש}}
וְטַל יֶשַׁע לוֹ הַרְעִיפָה / וְיָשׁוּב בִּנְךָ לִגְבוּלוֹ {{ר1}}
וְעָלָיו רוּחַ מִמָּרוֹם יַעֲרֶה {{ר1}}
וְנֵצֶר מִשֹּׁרֶשׁ יִשַׁי הוּא יִפְרֶה

אִם שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשִׂיתִי / וּשְׁתַּיִם זוּ שִׁלַּמְתִּי {{ש}}
שְׁכוֹל וְאַלְמוֹן בְּיוֹם אֶחָד לָקִיתִי / וְלָמָּה בִּזּוּ צָרִים אֲשֶׁר יָגַעְתִּי {{ר1}}
אוֹקֵי תְּרֵי לַהֲדֵי תְּרֵי  {{ר1}}
וְאוֹקֵי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵהּ.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4p4kiowpn3b310jzxbagoobszhpsbyi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למה לנצח תאבד תקותי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744801</id>
    <revision>
      <id>3023628</id>
      <parentid>3023309</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:35:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023628</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2457" sha1="t5cadauj9dcdtvl03j2k5w3skb98h0f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;לָמָּה לָנֶצַח תֹּאבַד תִּקְוָתִי{{ש}}
אֲקַוֶּה לִמְנַחֲמִים וְלֹא מָצָאתִי

{{סי|אֶ}}תְעַב חַיַּי וְנַפְשִׁי קָצָה{{ש}}
מִסְּבֹל עֹל צַר בִּי מְאֹד לָחֲצָה{{ש}}
אֶבְכֶּה וּבְמוֹ לִבִּי אָשִׁית עֵצָה{{ר1}}
לָמָּה מֵרֶחֶם אִמִּי יָצָאתִי

{{סי|נָ}}מֵס לְבָבִי וְכֹחִי כָשַׁל{{ש}}
גָּדַל כְּאֵבִי וָאֱהִי לְמָשָׁל{{ש}}
צָרִי בְּחָכְמָה עָלַי מָשַׁל{{ר1}}
לָמָּה בְּגָלוּת כְּמֵת נִשְׁכַּחְתִּי

{{סי|יַ}}חַד רְדָפוּנִי שְׁכוֹל וְאַלְמוֹן{{ש}}
צָרַי הִדִּישׁוּנִי כְּהִדּוּשׁ כַּמּוֹן{{ש}}
הִקִּיפוּנִי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן{{ר1}}
שִׁחֲתוּ כַּרְמִי בּוֹסְסוּ חֶלְקָתִי

{{סי|י}}וֹם פָּעֲרוּ פִיהֶם לְבָלְעֵנִי{{ש}}
אִבָּעֵת מִשְּׂאֵתָם עֵת אֲחָזוּנִי{{ש}}
אֶבְכֶּה בְּמַר נַפְשִׁי לֹא תַעֲנֵנִי{{ר1}}
רָבְצָה תּוֹךְ כְּפִירִים יְחִידָתִי

{{סי|צָ}}דוּ צְעָדַי לֹא אוּכַל שְׂאֵת{{ש}}
נָהֲמוּ עָלַי כִּנְהוֹם עַל מַשְׂאֵת{{ש}}
נַפְשִׁי מִנְּשֹׁא שָׁחָה וְנִלְאֵית{{ר1}}
וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי

{{סי|חֲ}}שֹׂף זְרוֹעֲךָ אֵל וּבוֹסֵס בּוֹסְסִי{{ש}}
יָבוֹא נָא הַקֵּץ עֵת מְלֹאת קִצִּי{{ש}}
שְׁבוּת אַרְצְךָ כּוֹנֵן וּבֵית קָדְשִׁי{{ר1}}
אֵרֶא בְּאֹיְבִי תֵּבוֹשׁ אֹיַבְתִּי

{{סי|קַ}}נֵּא אֶת קִנְאָתִי קוּם לִקְרַאת רוֹדְפַי{{ש}}
נְקֹם אֶת נִקְמָתִי הַשְׁמֵד כָּל חוֹרְפַי{{ש}}
אָז תַּגְדִּיל שִׂמְחָתִי יִשְׂאוּ קוֹל צוֹפַי{{ר1}}
הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה צוּר יְשׁוּעָתִי
{{רפרן|הזחה=4|אז תגדיל}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>t5cadauj9dcdtvl03j2k5w3skb98h0f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציון הלא תשאלי לשלום אסירים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744805</id>
    <revision>
      <id>3023705</id>
      <parentid>3023320</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:24:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח קול תחינה */</comment>
      <origin>3023705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12540" sha1="k8j8tjssq6c26gsp9lsgx9sd852z2nk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח רומניא==
{{רן|צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / לִשְׁלוֹם אֲסִירִים בְּלִי / תִקְוָה וְהוּסַר חֳלִי / צַוַּאר עֲפָרַיִךְ
סִפְדִי וְהִתְאַבְּלִי / עַל עֹל אֲשֶׁר תִּסְבְּלִי / וּבְכִי וְאַל תִּגְבְּלִי / מֵימֵי מְקוֹרַיִךְ
אַךְ טוֹב וְרָע קַבְּלִי / מֵאֵל, וְהִסְתַּכְּלִי / חַכִּי וְאַל תַּחְבְּלִי / עַד בּוֹא דְרוֹרַיִךְ
עִטְפִי וְהִתְחַתְּלִי / חֹשֶׁךְ, וְהִתְפַּתְּלִי / יוֹם זָהֳרַיִךְ תְּלִי / הֶחְשִׁיךְ, וְאוֹרַיִךְ
אֵפֶר בְּרֹאשׁ הַעֲלִי / גַּם הַלְּבָנוֹן עֲלִי / וּבְקוֹל בְּכִי צַלְצְלִי / עַל כָּל עֲבָרַיִךְ
רֹאשׁ אָהֳלָה אָהֳלִי/בָמָה וְשָׁם אָהֳלִי/בָה שָׁח וְאַף אָהֳלִי/אָב גֵּר כְּגֵרַיִךְ
נָפַל וְשָׁח אָהֳלִי / בָּשְׂמִי וּמָר אַהֲלִי / קָדַר מְאוֹר אֲהָלִי / חָשְׁכוּ מְאוֹרַיִךְ
לָחַךְ יְקֹד גַּחֲלִי / דֶּמַע כְּמֵי נַחֲלִי / הַיּוֹם בְּכִי נַחֲלִי / נַפְשִׁי לְדוֹרַיִךְ
עֵינִי בְּיוֹם תִּזְּלִי / נוּמִי הֲלוֹא תִגְזְלִי / פֶּן יַעֲמֹד גּוֹזְלִי / פִּתְחֵי שְׁעָרַיִךְ
פִּשְׁטִי וְהִתְנַצְּלִי / עֶדְיֵךְ, וְאַל תַּעְצְלִי / לִבְכּוֹת, וְעַל לֵב צְלִי / שִׁבְטֵי יְאוֹרַיִךְ
מֵימֵי מְקוֹרֵךְ דְּלִי / הֵם יָם כְּמַר מִדְּלִי / נֶגְדֵּךְ וּמַזַּל דְּלִי / יִדְלֶה נְהָרַיִךְ
מִפִּי בְּאֵר גַּלְגְּלִי / אֶבֶן, וְאַל תִּנְעֲלִי / שַׁעֲרֵי בְּכִי עַד בְּלִי / אֵין דֵּי מְטָרַיִךְ
אֵד הַבְּכִי הַעֲלִי / לִשְׁטֹף אֲדָמָה עֲלִי / עַד יַחֲזִיק שָׁעֳלִי / יִיבַשׁ עֲפָרַיִךְ
שִׂבְרִי וְהִתְחַלְחֲלִי / וּבְמַאֲסַר זַחֲלִי / עָפָר, וְהִתְ[נַ]חֲלִי / גֹּדֶל שְׁבָרַיִךְ
כַּחְשִׁי וְרֹב מַעֲלִי / עָנָה בְּפָנַי בְּלִי / הֵרַע מְאֹד מִפְעֲלִי / גַּם רֹב שְׁקָרַיִךְ
יוֹנְקִי וְגַם עוֹלְלִי / צָעַק בְּיַד עוֹלְלִי / כִּי יִכְתְּשׁוּ בַּעֱלִי / פִּגְרֵי בְחִירַיִךְ
וּבְיוֹם חֲרֹב שׁוֹלְלִי / סֻכִּי וּבֵית צֶאֱלִי / נִתַּן לְכָל הוֹלְלִי / מַדַּע יְקָרַיִךְ
חֶבֶר וְאוֹב שַׁאֲלִי / מִיּוֹם יְקָר מִשְׁאֲלִי / אָבַד, וְאֵשֵׁב בְּלִי / תֻּמִּים וְאוּרַיִךְ
צִיּוֹן בְּחֵטְא תִּכְשְׁלִי / חִזְקִי וְאַל תַּחְשְׁלִי / עַל שׁוֹדְדִי תִּמְשְׁלִי / אִם הֵם גְּבִירַיִךְ
תִּקְשִׁי וְתִסְתּוֹלְלִי / שׁוּבִי וְהִתְפַּלְלִי / אֶל אֵל, וְגַם הַלְלִי / גָּדְלוֹ בְּשִׁירַיִךְ
תִּבְכִּי וְהִתְגּוֹלְלִי / דֹּמִּי וְהִתְחוֹלְלִי / לָאֵל וְלִמְחוֹלְלִי / יִהְיוּ דְּבָרַיִךְ
סִגְדִי וְהִתְנַפְּלִי / וּשְׁחִי וְהִשְׁתַּפְּלִי / טֶרֶם אֲשֶׁר תִּכְפְּלִי / חַטֹּאת נְעוּרַיִךְ
אֶת אָרְחֵךְ סַקְּלִי / טֶרֶם אֲשֶׁר תִּשְׁקְלִי / וּבְכַף זְכוּת תִּקְּלִי / מֵרַב מְזוּרַיִךְ
מֵאֵל אֱמֶת דַּחֲלִי / פֶּשַׁע וְחֵטְא בַּחֲלִי / שׁוּבִי וְתִמָּחֲלִי / מִכָּל סְפוּרַיִךְ
וּבְיוֹם בְּחֵטְא תִּבְחֲלִי / תִּזְכִּי לְשִׁיר מַחְלִי / אַבְנֵי יְקָר תִּנְחֲלִי / לִבְנוֹת גְּדֵרַיִךְ
בִּינִי וְאַל תִּכְסְלִי / וּבְאֵל אֱמֶת תִּכְסְלִי / כִּי טוֹב אֱדוֹם תַּחְסְלִי / וּפְרִי יְהִירַיִךְ
אַלּוּף צְפוֹ תִּקְטְלִי / גַּם כָּל כְּבוֹדוֹ טְלִי / וּמְטַלְטְלֵךְ טַלְטְלִי / מֵהוֹד דְּבִירַיִךְ
צֶדֶק לְצוּר פַּעֲלִי / אֶתֵּן בְּיוֹם גּוֹאֲלִי / יַחְפֹּץ וּבִמְגַּאֲלִי / יִתְמֹךְ אֲשׁוּרַיִךְ
גַּם עַל אֱדוֹם נַעֲלִי / אַשְׁלִיךְ, וְכוֹס רַעֲלִי / אַשְׁקֶה, וְשָׁר גּוֹעֲלִי / יִשְׁתֶּה מְרוֹרַיִךְ
עַל בַּת אֱדוֹם נַבְלִי / לָהּ תֹּאמְרִי תִּשְׁכְּלִי / דַּעַת הָאֵל סִבְלִי / אֶל מוּל חֲבֵרַיִךְ
יוֹם לָהּ בְּחֵיק תִּגְמְלִי / תֹּאמְרִי הֲלֹא תִקְמְלִי / נֶכֶד וְנִין אַמְלִי / כִּדְבַר סְפָרַיִךְ
גָּבְהֵךְ וְגָדְלֵךְ גְּלִי / דֶּגֶל יְקָר דַּגְּלִי / וּבְבֵית זְבוּל תִּרְגְּלִי / נֹעַם זְמִירַיִךְ
רֶנֶן וְגִיל גַּדְּלִי / גַּם מִנְּהִי תַחְדְּלִי / סוּרִי וְהִבָּדְלִי / מִשַּׂק חֲגוֹרַיִךְ
פִּצְחִי וְרֹן צַהֲלִי / תֻּפְדִּי וְתִּקַּהֲלִי / תּוּבְלִי וְתִנַּהֲלִי / לִצְבִי הֲדָרַיִךְ
אִם יוֹם פְּדוּת תֹּאֲלִי / גַּם יֶאֱחַר גּוֹאֲלִי / צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ.}}
==נוסח קול תחינה==
&lt;/noinclude&gt;{{רן|צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ בְּלִי / תִקְוָה וְהוּסַר חֵילִי / צַוַּאר עֲפָרַיִךְ
סִפְדִי וְהִתְאַבְּלִי / עַל עֹל אֲשֶׁר תִּסְבְּלִי / וּבְכִי וְאַל תַּגְבִּילִי / מֵימֵי מְקוֹרַיִךְ
אַךְ טוֹב וְרָע קַבְּלִי / מְאֹד, וְהִסְתַּכְּלִי / חַכִּי וְאַל תִּבְהֲלִי / עַד בּוֹא דְרוֹרַיִךְ
עִטְפִי וְהִתְחַתְּלִי / חֹשֶׁךְ, וְהִתְפַּתְּלִי / יוֹם זֶה זָהֳרֵךְ תְּלִי / הֶחְשִׁיךְ מְאוֹרַיִךְ
אֵפֶר בְּרֹאשׁ הַעֲלִי / גַּם הַלְּבָנוֹן עֲלִי / בְּקוֹל בְּכִי צַלְצְלִי / אֶת כָּל עֲבָרַיִךְ
רֹאשׁ אָהֳלָה אָהֳלִי/בָהּ שַׁח לִפְנֵי אָהֳלִי/בָמָה וְאַב אָהֳלִי/אָב גָּר רְגָבַיִךְ
כָּפַף וְשָׁח אָהֳלִי / בָּשְׂמִי וּמֹר אַהֲלִי / קָדַר מְאֹד אֲהָלִי / חָשְׁכוּ מְאוֹרַיִךְ
לֶחְיֵךְ מְקוֹר נַחֲלֵי / דֶּמַע כְּמֵי נַחֲלִי / הַיָּם בְּכִי תִּנְחֲלִי / נַפְשִׁי לִדְבָרַיִךְ
עֵינִי כַּיָּם תִּזְּלִי / דִּמְעָה הֲלוֹא תַגְדִּילִי / פֶּן יַעֲמֹד נוֹזְלִי / פִּתְחֵי שְׁעָרַיִךְ
פִּשְׁטִי וְהִתְנַצְּלִי / עֶדְיֵךְ, וְאַל תַּעֲצִילִי / לִבְכּוֹת, וְעַל לֵב צְלִי / שִׁטְפֵי יְאוֹרַיִךְ
מֵימֵי מְקוֹרֵךְ דְּלִי / הֵם יָם כְּמַר מִדְּלִי / נֶגְדֵּךְ, וּמַזַּל דְּלִי / יִדְלֶה נְהָרַיִךְ
מִפִּי בְּאֵר גִּלְלִי / אֶבֶן, וְאַל תִּנְעֲלִי / שַׁעֲרֵי בְכִי עַד בְּלִי / אֵין דֵּי מְטָרַיִךְ
אֵד הַבְּכִי הַעֲלִי / לִשְׁטֹף אֲדָמָה עֲלִי / עַד יִמְדֹּד שָׁעֳלִי / יֹבֶשׁ עֲפָרַיִךְ
שִׁכְרִי וְהִתְחַלְחֲלִי / וּבְמַאֲסַר זוֹחֲלֵי / עָפָר, וְהִנַּחֲלִי / גֹּדֶל שְׁבָרַיִךְ
כַּחְשִׁי וְרֹב מַעֲלִי / יַעֲנֶה בְּפָנַי וְלִי / הֵרַע מְאֹד מִפְעֲלִי / גַּם רֹב שְׁקָרַיִךְ
יוֹנְקִי וְגַם עוֹלְלִי / צָעֲקוּ לְאֵל עוֹלְלִי / כִּי יִכְתְּשׁוּ בַּעֱלִי / פִּגְרֵי בְחִירַיִךְ
וּבְיוֹם חֲרֹב שׁוֹלְלִי / סֻכִּי וּבֵית צְלָלִי / נִתַּן לְכָל זוֹחֲלֵי / מִרְעֶה יְקָרַיִךְ
חֶבֶר וְאוֹב שַׁאֲלִי / מִיּוֹם יְקָר מִשְׁאֲלִי / אָבַד, וְאֵשֵׁב בְּלִי / תֻּמַּיִךְ וְאוּרַיִךְ
צִיּוֹן בְּחֵטְא תִּכְשְׁלִי / חִזְקִי וְאַל תַּחְשִׁילִי / עַל שׁוֹדְדִי תִּמְשְׁלִי / אִם הֵם גְּבִירַיִךְ
בַּקְּשִׁי וְתִסְתּוֹלְלִי / שׁוּבִי וְהִתְפַּלְלִי / אֶל אֵל, וְגַם הַלְלִי / גָּדְלוֹ בְּשִׁירַיִךְ
תִּבְכִּי וְהִתְגּוֹלְלִי / דֹּמִּי וְהִתְחוֹלְלִי / לָאֵל וְלִמְחוֹלְלִי / יִהְיוּ דְבָרַיִךְ
סִגְדִי וְהִתְנַפְּלִי / וּשְׁחִי וְהִשְׁתַּפְּלִי / טֶרֶם אֲשֶׁר תִּכְפְּלִי / חַטֹּאת נְעוּרַיִךְ
אֱמֶת מֵאֵל דַּחֲלִי / פֶּשַׁע וְחֵטְא בַּחֲלִי / שׁוּבִי וְהִתְמַחֲלִי / מִכָּל סְפָרַיִךְ
וּבְיוֹם בְּחֵטְא תִּבְחֲלִי / תִּזְכֶּה לְשַׁי מַחֲלִי / אַבְנֵי יְקָר תִּנְחֲלִי / לִבְנוֹת גְּדֵרַיִךְ
בְּכִי וְאַל תִּכְשְׁלִי / וּבְאֵל אֱמֶת תִּשְׂכְּלִי / כִּי טוּב אֱדוֹם תַּחְסִילִי / מִסּוֹד דְּבִירַיִךְ
יִצְדַּק לְצוּר פָּעֳלִי / אֶתֵּן בְּיוֹם גּוֹאֲלִי / יַחְפֹּץ בְּיוֹם מַעְגָּלִי / יִתְמֹךְ אֲשׁוּרַיִךְ
גַּם עַל אֱדוֹם נַעֲלִי / אַשְׁלִיךְ בְּכוֹס רַעֲלִי / אַשְׁקֶה לְצַר גּוֹעֲלִי / יִשְׁתֶּה מְרוֹרַיִךְ
עַל בַּת אֱדוֹם תִּנְכְּלִי / לָהּ תֹּאמְרִי תִּשְׁכְּלִי / דַּעַת אֱלֹהִים תַּשְׂכִּילִי / אֶל מוּל חֲבֵרַיִךְ
יוֹם לָהּ בְּחֵיק תִּגְמְלִי / תֹּאמְרִי הֲלֹא תַחְמְלִי / נֶכֶד וּבֵן אַמְלִי / כַּדְכֹד סַפִּירַיִךְ
גָּבְהֵךְ וְגָדְלֵךְ גַּלִּי / דֶּגֶל יְקָר דַּגְּלִי / וּבְבֵית זְבוּל תַּגְדִּילִי / נֹעַם זְמִירַיִךְ
הֵן רֹן וָגִיל גַּדְּלִי / גַּם מִנְּהִי תַּחְדְּלִי / סוּרִי וְהִבָּדְלִי / מִשַּׂק חֲגוֹרַיִךְ
פִּצְחִי וְרֹן צַהֲלִי / תּוכְלִי וְתִתְנַהֲלִי / תִּוָּעֲדִי וְתִקַּהֲלִי / לִפְנֵי הֲדָרַיִךְ
אַךְ יוֹם פְּדוּת תֹּאֲלִי / וְאָז יֹאמַר גּוֹאֲלִי / צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ.}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]</text>
      <sha1>k8j8tjssq6c26gsp9lsgx9sd852z2nk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744806</id>
    <redirect title="ציון הלא תשאלי לשלום אסירים" />
    <revision>
      <id>3023706</id>
      <parentid>3023319</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] לדף [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים#נוסח קול תחינה]]</comment>
      <origin>3023706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="92" sha1="tehst2pw28kow22sc9auc9glk0uh82j" xml:space="preserve">#הפניה[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים#נוסח קול תחינה]]</text>
      <sha1>tehst2pw28kow22sc9auc9glk0uh82j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תקעט</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744837</id>
    <revision>
      <id>3023642</id>
      <parentid>3023539</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T18:15:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* היום הרת עולם? */ תגובה</comment>
      <origin>3023642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="794" sha1="1ofwtjd8oq862ud3y078tkmq5vg32c6" xml:space="preserve">== היום הרת עולם? ==

כתוב שלפי הטור אומר היום הרת עולם?

מה, צמים בר&quot;ה?! [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 16:35, 8 ביולי 2026 (IDT)
: זה לשון הטור: תוקעין תר&quot;ת, ויעבור, ויאמר &quot;היום יבואונו חסדיך עם רחמיך, היום הרק עלינו מי גשמיך, אם כבנים אם כעבדים אם כבנים&quot; וכו'.
: הנוסח שבערה&quot;ש אינו אלא אשגרתא דלישנא מתפילות ראש השנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 8 ביולי 2026 (IDT)
::אז שיכתוב &quot;אם כבנים&quot; [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:15, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1ofwtjd8oq862ud3y078tkmq5vg32c6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023698</id>
      <parentid>3023642</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T20:58:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* היום הרת עולם? */ תגובה למשתמש YaakAM ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1157" sha1="jcjlbz3d7zzydl7t6s6hhafmbr1k6k6" xml:space="preserve">== היום הרת עולם? ==

כתוב שלפי הטור אומר היום הרת עולם?

מה, צמים בר&quot;ה?! [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 16:35, 8 ביולי 2026 (IDT)
: זה לשון הטור: תוקעין תר&quot;ת, ויעבור, ויאמר &quot;היום יבואונו חסדיך עם רחמיך, היום הרק עלינו מי גשמיך, אם כבנים אם כעבדים אם כבנים&quot; וכו'.
: הנוסח שבערה&quot;ש אינו אלא אשגרתא דלישנא מתפילות ראש השנה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:52, 8 ביולי 2026 (IDT)
::אז שיכתוב &quot;אם כבנים&quot; [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:15, 9 ביולי 2026 (IDT)
::: אשגרתא דלישנא פירושו שהמחבר טעה. שני הנוסחים מתחילים במילה &quot;היום&quot;. בזה יש &quot;היום הרת&quot;, ובזה &quot;היום הרק&quot;, והמחבר התבלבל ביניהם מתוך שגרת הלשון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jcjlbz3d7zzydl7t6s6hhafmbr1k6k6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744855</id>
    <revision>
      <id>3023590</id>
      <timestamp>2026-07-09T14:25:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כח א|כח ב|כט א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כח ב}}  ==תרגום לעברית== אותן נשמות חדשות שעתידות להיות על ישראל, כמו שפירשן: &quot;אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף&quot; {{הפניה-גמ|נידה|יג|ב|מסכת=כן}}, ואז החדשות יבואו, באותו זמן מועברים ערב רב מן העולם, ונא...&quot;</comment>
      <origin>3023590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6463" sha1="028zydfurbzqobp1ssykkabxd4rnmfn" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כח א|כח ב|כט א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כח ב}}

==תרגום לעברית==
אותן נשמות חדשות שעתידות להיות על ישראל, כמו שפירשן: &quot;אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף&quot; {{הפניה-גמ|נידה|יג|ב|מסכת=כן}}, ואז החדשות יבואו, באותו זמן מועברים ערב רב מן העולם, ונאמר בישראל ובמשה כל אחד בבת זוגו: &quot;וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ&quot; {{ממ|בראשית|ב|כה}}, שמועברת ערווה מן העולם, שאלו הם שגרמו לגלות, ערב רב ודאי.

ועליהם נאמר &quot;וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה&quot; {{ממ|בראשית|ג|א}}, ערום לרע, מכל החיות של אומות העולם עובדי כוכבים ומזלות, והם בניו של נחש הקדמוני שפיתה את חוה, וערב רב ודאי הם היו הזוהמה שהטיל נחש בחוה. ומאותה זוהמה יצא קין, והרג את הבל רועה צאן, שנאמר בו &quot;בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}, בשג&quot;ם זה הבל, בשג&quot;ם ודאי הוא מש&quot;ה, והרג אותו, והוא היה הבן הבכור של אדם. ועם כל זאת משה, כדי לכסות על ערוות אביו, לקח את בת יתרו, שנאמר בו &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, והרי פירשו, למה נקרא קיני? שנפרד מקין, כמו שאתה אומר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן&quot; {{ממ|שופטים|ד|יא}}. ולאחר מכן רצה להחזיר את הערב רב בתשובה, לכסות את ערוות אביו, והקדוש ברוך הוא מחשבה טובה מצרפה למעשה, ואמר לו הקדוש ברוך הוא: מגזע רע הם, הישמר מהם. אלה הם חטאו של אדם, שאמר לו &quot;וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ&quot; {{ממ|בראשית|ב|יז}}, אלה הם חטאם של משה וישראל, ובגללם גלו ישראל בגלות וגורשו משם, זהו שכתוב &quot;וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ג|כד}}, ואדם הוא ישראל ודאי. ומשה בגללם גורש ממקומו, ולא זכה להיכנס בארץ ישראל, שבגללם עבר על מאמר הקדוש ברוך הוא, וחטא בסלע שהכה בו, שלא אמר לו אלא &quot;וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע&quot; {{ממ|במדבר|כ|ח}}, והם גרמו. ועם כל זאת מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שהוא לא קיבל אותם ונתן בהם אות ברית אלא כדי לכסות ערוות אביו, והקדוש ברוך הוא אמר לו &quot;וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ&quot; {{ממ|במדבר|יד|יב}}, ובגללם אמר &quot;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי&quot; {{ממ|שמות|לב|לג}}. שהם מזרעו של עמלק, שנאמר בו &quot;תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק&quot; {{ממ|דברים|כה|יט}}. והם גרמו לשבור את שני לוחות התורה. ומיד.

&quot;וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם&quot; {{ממ|בראשית|ג|ז}}, וידעו ישראל כי ערומים הם בגלות של מצרים, שהיו בלי תורה, ונאמר בהם &quot; וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה&quot; {{ממ|יחזקאל|טז|ז}}. ואיוב בגלל זה אמר פעמיים &quot;עָרֹם יָצָתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה&quot; {{ממ|איוב|א|כא}}. מה שהיה משה, התהפך לערב רב לְשַׁמָּה ולשנינה. &quot;אָשׁוּב שָׁמָּה&quot;, כאן רמוז שעתיד לחזור ביניהם בגלות האחרונה, הולך ביניהם לְשַׁמָּה, והוא אמר &quot;ה' נָתַן וה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ&quot; {{ממ|איוב|א|כא}}. ובזמן שנשברו שני לוחות התורה, והתורה שבעל פה, נאמר בהם &quot;וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה&quot; {{ממ|בראשית|ג|ז}}, התכסו בכמה קליפות מהערב רב, בגלל ש&quot;כִּי עֵירֻמִּם הֵם&quot;, שלא תתגלה ערוותם, והכיסוי שלהם כנפי ציצית, ורצועות של תפילין, שעליהם נאמר:

&quot;וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם&quot; {{ממ|בראשית|ג|כא}}, אבל לגבי ציציות &quot;וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת&quot; {{ממ|בראשית|ג|ז}}, זהו &quot;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר&quot; {{ממ|תהלים|מה|ד}}, וזו קריאת שמע, שנאמר בה &quot;רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם&quot; {{ממ|תהלים|קמט|ו}}, זהו &quot;וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת&quot;.

&quot;וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|ג|ח}}, כאשר קרבו להר סיני, זהו שכתוב &quot;הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ&quot; {{ממ|דברים|ד|לג}}. וערב רב מתו, והם היו אלו שאמרו למשה &quot;וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת&quot; {{ממ|שמות|כ|טו}}. ושכחו את התורה, ואלו הם עמי הארץ שנאמר בהם &quot;אָרוּר שֹׁכֵב עִם כל בְּהֵמָה&quot; {{ממ|דברים|כז|כא}}, מפני שהם מצד אותו הנחש, שנאמר בו &quot;אָרוּר אַתָּה מִכל הַבְּהֵמָה&quot; {{ממ|בראשית|ג|יד}}, והרי כמה תערובות הן רעות, בהמות וחיות. אבל יש תערובת מצד הנחש, ויש תערובת מצד אומות עובדי כוכבים ומזלות, שדומים לחיות ובהמות השדה, ויש תערובת מצד המזיקים, של נשמות</text>
      <sha1>028zydfurbzqobp1ssykkabxd4rnmfn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744856</id>
    <revision>
      <id>3023600</id>
      <timestamp>2026-07-09T16:30:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כח ב|כט א|כט ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כט א}}  ==תרגום לעברית== שהרשעים הם מזיקי העולם ממש. ויש ערבוביה של שדים ורוחות, והכול מעורבבים בישראל, ואין בכולם ארור כעמלק, שהוא הנחש הרע אל אחר, הוא גילוי לכל עריות העולם, רוצח הוא, ובת זוגו סם מוות...&quot;</comment>
      <origin>3023600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4908" sha1="ntburmwijizmpsb2jav858yqhuiu2e5" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כח ב|כט א|כט ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כט א}}

==תרגום לעברית==
שהרשעים הם מזיקי העולם ממש. ויש ערבוביה של שדים ורוחות, והכול מעורבבים בישראל, ואין בכולם ארור כעמלק, שהוא הנחש הרע אל אחר, הוא גילוי לכל עריות העולם, רוצח הוא, ובת זוגו סם מוות עבודה זרה, והכול סמא&quot;ל, ויש סמא&quot;ל ויש סמא&quot;ל, ולא כולם שווים, אבל אותו צד של הנחש הוא ארור על הכול.

&quot;וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה&quot; {{ממ|בראשית|ג|ט}}, כאן רמז לו שעתיד ליחרב בית המקדש, ולבכות בו איכה, זהו שכתוב: &quot;אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד&quot; {{ממ|איכה|א|א}}, א&quot;י כ&quot;ה. ולזמן שיבוא עתיד הקדוש ברוך הוא לבער את כל המינים הרעים מן העולם, כמו שכתוב: &quot;בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח&quot; {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}, אז ישוב הכל למקומו, כמו שכתוב: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.

===בראשית תנינא===
בראשית: למדנו, כל שלמה שנאמר בשיר השירים, במלך שהשלום שלו, במילה מלך סתם, בנקבה. מילה תחתונה בעליונה, וסוד הדבר שירשה התחתונה את העליונה ושניהם כאחד, וזוהי האות בי&quot;ת, שכתוב: &quot;בְּחכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת&quot; {{ממ|משלי|כד|ג}}. כתוב: &quot;אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ט}}. &quot;אַפִּרְיוֹן&quot; זהו תיקון העולם התחתון מן העולם העליון, שטרם ברא הקדוש ברוך הוא את העולם היה סתום שמו בו, ולא קיים, עד שעלה ברצון לברוא את העולם, והיה רושם ובונה ולא היה קיים, עד שנתעטף בעטופה אחת של זוהר, וברא את העולם. והוציא ארזים עליונים גדולים. מאותו האור זוהר עליון, ושם מרכבותיו על עשרים ושתיים אותיות רשומות, ונחקקו בעשרה מאמרות, והתיישבו, זהו שכתוב: &quot;מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן&quot;, וכתוב: &quot;אַרְזֵי לְבָנוֹן, אֲשֶׁר נָטָע&quot; {{ממ|תהלים|קד|טז}}. עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה&quot;, לו לעצמו, לו לתיקונו, לו להראות כבוד עליון, לו להודיע שהוא אחד ושמו אחד, כמו שאתה אומר: &quot;וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ&quot; {{ממ|תהלים|פג|יט}}. במטות קליפותיו, מבצרים ידועים, נוטף לצד זה למעלה, נוטף לימין, נוטה לשמאל, יורד למטה, וכן לארבע זוויות. המלכות נפרשת למעלה ולמטה ולארבע זוויות. להיות נהר אחד עליון יורד למטה ועושה אותו ים גדול, כמו שאתה אומר : &quot;כל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא&quot; {{ממ|קהלת|א|ז}}. שהרי הוא כונס את הכל ושואב אותו בתוכו, כמו שאתה אומר: &quot;אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|א}}, ואין שרון אלא מקום הים הגדול, ששואב את כל המים שבעולם, שמוציא ושואב, ומאיר זה בזה בדרכים ידועות, הנחלים כפופים עליו. ואז עליהם כתוב: &quot;בְּחׇכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת&quot; {{ממ|משלי|כד|ג}}, ועל כן האות בי&quot;ת של בראשית. אבל הבית העליון הגדול הוא יישובו של העולם, ומילה מלך סתם היא הבית התחתון &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים&quot; {{ממ|תהלים|סג|יב}}, עליונה, לאחוז בו תחת ראשו, ולקרב אותו בחדווה, להיות הכל אחד. &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים&quot;, חדוות האור שמוציא, שיוצא בשביל אחד טמיר וגנוז ונכנס בו, בשניים שהם אחד, ועל כן העולם השתכלל בקיום שלם. &quot;וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים&quot;, עולם תחתון שמח בעולם עליון, עמוק, חיים לכול, חיי המלך נקראים, זהו העיקר.</text>
      <sha1>ntburmwijizmpsb2jav858yqhuiu2e5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744857</id>
    <revision>
      <id>3023616</id>
      <timestamp>2026-07-09T17:26:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מכות|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}}  [[מסכת שבועות]] {{*}} [[משנה שבועות עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עדויות|מסכת הבאה]]}}  [[/פרק א/]]  [[/פרק ב/]]  [[/פרק ג/]]&quot;</comment>
      <origin>3023616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="364" sha1="rfx38dk2stp7jmesqapniti7yby31zi" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מכות|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}}  [[מסכת שבועות]] {{*}} [[משנה שבועות עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עדויות|מסכת הבאה]]}}

[[/פרק א/]]

[[/פרק ב/]]

[[/פרק ג/]]</text>
      <sha1>rfx38dk2stp7jmesqapniti7yby31zi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023619</id>
      <parentid>3023616</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:28:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="449" sha1="i9ofcp2koxw8ive0eds1cpcy0inh7w2" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מכות|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}}  [[מסכת שבועות]] {{*}} [[משנה שבועות עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/עדויות|מסכת הבאה]]}}

[[/פרק א/]]

[[/פרק ב/]]

[[/פרק ג/]]

[[/פרק ד/]]

[[/פרק ה/]]

[[/פרק ו/]]

[[/פרק ז/]]

[[/פרק ח/]]</text>
      <sha1>i9ofcp2koxw8ive0eds1cpcy0inh7w2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744858</id>
    <revision>
      <id>3023620</id>
      <timestamp>2026-07-09T17:29:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <origin>3023620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="159" sha1="oi737hfh1an263ifm8kcd0cow98c2u9" xml:space="preserve">{{מרכז|'''שבועות פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>oi737hfh1an263ifm8kcd0cow98c2u9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023630</id>
      <parentid>3023620</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:37:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023630</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7214" sha1="dfut3m0qpa1lcgq4wcan91tdjsh2q6y" xml:space="preserve">{{מרכז|'''שבועות פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁבוּעוֹת, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. מַרְאוֹת נְגָעִים, שְׁנַיִם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּנְתַיִם, הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ, וְיָבִיא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|במדבר|כט|יא}}, &quot;מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים&quot;: עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר, זֶה מְכַפֵּר; מָה הַפְּנִימִי – אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, אַף חִיצוֹן, אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִין, אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; וְעַל מַה שְּׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין? עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין – עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְשֶׁל רְגָלִים מְכַפְּרִין – עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר – עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶם: יִקְרְבוּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְאֵין כַּפָּרָתָן שָׁוָה, הֵיאַךְ קְרֵבִין זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶן: כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין, עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל רְגָלִים, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יִהְיוּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים; אֲבָל הֵיאַךְ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְכַפֵּר כַּפָּרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ? אָמַר לָהֶן: כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין. וְעַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֶחָד יִשְׂרְאֵלִים, וְאֶחָד כֹּהֲנִים, וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ. מַה בֵּין יִשְׂרְאֵלִים לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ? אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים; כְּשֵׁם שֶׁוִּדּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ וִדּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבועות א]]
[[קטגוריה:מסכת שבועות|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dfut3m0qpa1lcgq4wcan91tdjsh2q6y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023632</id>
      <parentid>3023630</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T17:38:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>לע&quot;נ אאמו&quot;ר ר' אלחנן צבי בן שמואל עוזר ע&quot;ה, שיום פטירתו חל היום</comment>
      <origin>3023632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7202" sha1="35a743no9hxoek7dusrjqyidnohxf94" xml:space="preserve">{{מרכז|'''שבועות פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ב|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁבוּעוֹת, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת, שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. מַרְאוֹת נְגָעִים, שְׁנַיִם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּנְתַיִם, הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ, וְיָבִיא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|במדבר|כט|יא}}, &quot;מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים&quot;: עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר, זֶה מְכַפֵּר; מָה הַפְּנִימִי – אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, אַף חִיצוֹן, אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִין, אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; וְעַל מַה שְּׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין? עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְשֶׁל רְגָלִים מְכַפְּרִין עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶם: יִקְרְבוּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְאֵין כַּפָּרָתָן שָׁוָה, הֵיאַךְ קְרֵבִין זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶן: כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין, עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל רְגָלִים, שֶׁמְּכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יִהְיוּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים; אֲבָל הֵיאַךְ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְכַפֵּר כַּפָּרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ? אָמַר לָהֶן: כֻּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין. וְעַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|א|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אֶחָד יִשְׂרְאֵלִים, וְאֶחָד כֹּהֲנִים, וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ. מַה בֵּין יִשְׂרְאֵלִים לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ? אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים; כְּשֵׁם שֶׁוִּדּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ וִדּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבועות א]]
[[קטגוריה:מסכת שבועות|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>35a743no9hxoek7dusrjqyidnohxf94</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744859</id>
    <revision>
      <id>3023645</id>
      <timestamp>2026-07-09T18:23:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>YaakAM</username>
        <id>41571</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוגריים */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="169" sha1="idnwuj5klp19emujg4d3ijz60vudfix" xml:space="preserve">== סוגריים ==

למה סוף כל סעיף בסוגריים? [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 21:23, 9 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>idnwuj5klp19emujg4d3ijz60vudfix</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:קינות על השואה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744861</id>
    <revision>
      <id>3023658</id>
      <timestamp>2026-07-09T18:46:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:קינות ביהדות]] [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]&quot;</comment>
      <origin>3023658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90" sha1="i3zc8lmx7rj6qhcwhb5qx52q4ymabyt" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות ביהדות]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>i3zc8lmx7rj6qhcwhb5qx52q4ymabyt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023673</id>
      <parentid>3023658</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[קטגוריה:קינה על השואה]] לשם [[קטגוריה:קינות על השואה]]</comment>
      <origin>3023658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90" sha1="i3zc8lmx7rj6qhcwhb5qx52q4ymabyt" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות ביהדות]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>i3zc8lmx7rj6qhcwhb5qx52q4ymabyt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023675</id>
      <parentid>3023673</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T19:00:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="120" sha1="gl6mlzhimw8max3ytnoa7e1jzbc9c9a" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:קינות ביהדות]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>gl6mlzhimw8max3ytnoa7e1jzbc9c9a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023703</id>
      <parentid>3023675</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T21:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="285" sha1="tdiu9gqmz1w3k65cr00fnvbwewcd4tk" xml:space="preserve">נכון להיום, רוב אם לא כל הקינות על השואה מוגנות בזכויות יוצרים ולא ניתן להציגן בוויקיטקסט.

[[קטגוריה:קינות]]
[[קטגוריה:קינות ביהדות]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>tdiu9gqmz1w3k65cr00fnvbwewcd4tk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:קינות בתיקון חצות</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744862</id>
    <revision>
      <id>3023665</id>
      <timestamp>2026-07-09T18:53:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3023665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29" sha1="en01b2wod0g1xvlu605l2446lttrzqp" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות]]</text>
      <sha1>en01b2wod0g1xvlu605l2446lttrzqp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:קינה על השואה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744863</id>
    <redirect title="קטגוריה:קינות על השואה" />
    <revision>
      <id>3023674</id>
      <timestamp>2026-07-09T19:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[קטגוריה:קינה על השואה]] לשם [[קטגוריה:קינות על השואה]]</comment>
      <origin>3023674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58" sha1="rc32aqqgbaqh1g9zlzzerqqu4rgpn5o" xml:space="preserve">#הפניה [[:קטגוריה:קינות על השואה]]</text>
      <sha1>rc32aqqgbaqh1g9zlzzerqqu4rgpn5o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אלי אלי נפשי בכי</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744864</id>
    <revision>
      <id>3023700</id>
      <timestamp>2026-07-09T21:04:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* על אודות המחבר */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="588" sha1="ezfhechpgoqkp4d6jv99wcjp896dvvb" xml:space="preserve">== על אודות המחבר ==

מתוך הערך על המחבר בוויקיפדיה: יהודה לייב ביאלר (ג' בניסן תרנ&quot;ו, 17 במרץ 1896 – ח' באייר תשל&quot;ז, 26 באפריל 1977[1]) היה פעיל ציבור, חבר המזרחי, סופר ומשורר.

מכן שנפטר ב-1977 וימלאו שבעים שנה לפטירתו בתאריך 1.1.2048.

עד אז היצירה מוגנת בזכויות יוצרים ודינה להימחק.

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 10 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ezfhechpgoqkp4d6jv99wcjp896dvvb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יונה הומיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744865</id>
    <revision>
      <id>3023701</id>
      <timestamp>2026-07-09T21:05:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3023701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4387" sha1="qsazkd74d7zd0bqh84x053cpq4qdr42" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''ישראל בר משה'''}}

{{סי|י}}וֹנָה הוֹמִיָּה מִסְפֵּד מַר אֲעִירֵךְ {{ר1}}
בְּכִי כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ.{{ממס|איכה ב יג}} {{ש}}
אֵין בִּמְרִירֵי יוֹם לְמִי אֲדַמֵּךְ {{ר1}}
מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ.{{ממס|איכה ב יג|שם}}

{{סי|שׁ}}וֹמֵם יָשַׁבְתִּי בְּזָכְרִי קוֹרוֹת {{ש}}
מֵאָז קְרָאוּנִי בְּלִי סְפוֹרוֹת {{ש}}
עִנּוּ בְצִיּוֹן נָשִׁים יְקָרוֹת {{ר1}}
אוֹיְבֵךְ וְעָרֵךְ
{{רפרן|הזחה=2|בְּכִי כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ}}

{{סי|רָ}}חֲפוּ עַצְמוֹתַי בְּזָכְרִי כָּל אֵל {{ש}}
מִקְרִים קָרוּ אֶל צָפְנַת בַּת פְּנִיאֵל {{ש}}
בַּת כֹּהֵן נִכְנַס לְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי אֵל {{ר1}}
תּוֹךְ הַדְרַת אוּלָמֵךְ
{{רפרן|הזחה=2|מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ}}

{{סי|אָ}}חַז הַשַּׁבַּאי הוֹד יָפְיָהּ בַּגּוֹלָה {{ש}}
וְנִתְעַלֵּל בָּהּ כָּל הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ {{ש}}
מָחָר הוֹצִיאָהּ אֲמוּלָה וְנִבְהָלָה {{ר1}}
לְמָכְרָהּ תּוֹךְ רְחוֹבוֹת עִירֵךְ
{{רפרן|הזחה=2|בְּכִי כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ}}

{{סי|לְ}}הַרְבּוֹת עַל מְחִיר שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים {{ש}}
זֵד יָהִיר הִלְבִּישָׁהּ שִׁבְעָה חֲלוּקִים {{ש}}
מִפָּז וּמֶשִׁי מִכָּל סִיג מְנֻקִּים {{ר1}}
וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ אֵין עוֹזֵר וְאֵין תּוֹמֵךְ
{{רפרן|הזחה=2|מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ}}

{{סי|בָּ}}א לִקְנוֹתָהּ אִישׁ נִבְזֶה צְעִיר קוֹמָה {{ש}}
אָמַר אֲנִי אַרְבֶּה הוֹן עָתֵק בִּסְכוּמָהּ {{ש}}
אֲבָל רְצוֹנִי לִרְאוֹתָהּ עֲרֻמָּה {{ר1}}
אִם אֵין מוּם בְּגוּפָהּ לֹא אָחִישׁ רֹב עֵרֶךְ
{{רפרן|הזחה=2|בְּכִי כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ}}

{{סי|רָ}}חַשׁ הַשַּׁבַּאי לַקּוֹנֶה לָמָּה זֶּה {{ש}}
אִשָּׁה כְּמוֹ זֹאת לְעֵין כֹּל תִּתְבַּזֶּה {{ש}}
כִּי מִזִּיו פָּנֶיהָ הוֹד יָפְיָהּ תֶּחֱזֶה {{ר1}}
כִּי אֵין מוּם בְּגוּפָהּ כְּצִלָּה אֵשֶׁת לֶמֶךְ
{{רפרן|הזחה=2|מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ}}

{{סי|מֵ}}אֵן מְכֹעָר הַאֲמִין בַּמִּבְטָא {{ש}}
עַד אֲשֶׁר בָּא שַׁבַּאי וּלְעֵין כָּל הִפְשִׁיטָהּ {{ש}}
אָז קוֹל צַעֲקָתָהּ לַשָּׁמַיִם מָטָה {{ר1}}
וְעֵינָהּ בּוֹכִיָּה אֵין סוֹעֵד וְאֵין תּוֹמֵךְ
{{רפרן|הזחה=2|בְּכִי כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ}}

{{סי|שָׂ}}חָה וְאָמְרָה בְּקוֹל מַר וְכָחוּשׁ {{ש}}
צוּר עוֹלָמִים אִם עָלֵינוּ לֹא תָּחוּס {{ש}}
לִכְבוֹד שִׁמְךָ נָא מַלְכֵּנוּ חוּס {{ר1}}
וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לָעִיר הַמֶּלֶךְ
{{רפרן|הזחה=2|מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ}}

{{סי|הָ}}רַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה  {{ש}}
אֲשֶׁר דָּלְפָה נַפְשָׁהּ מִתּוּגָה {{ש}}
עוֹד תָּאִירִי כְּאוֹר נֹגַהּ {{ר1}}
וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס ג}}
{{רפרן|הזחה=2|וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:קינות היסטוריות על יחידים]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>qsazkd74d7zd0bqh84x053cpq4qdr42</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אחות רעיה הגלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744866</id>
    <revision>
      <id>3023709</id>
      <timestamp>2026-07-09T21:50:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} &lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלום בן צור'''}}  {{רן|{{סי|אָ}}חוֹת רַעְיָה הִגָּלִי / צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי / בַּעַל נְעוּרַיִךְ {{סי|בָּ}}נִים עַד אָן שְׁדוּדִים / בְּבוֹר שָׂבְעוּ נְדוּדִים / מָתַי עִתֵּךְ ע...&quot;</comment>
      <origin>3023709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6267" sha1="h1j2l2qe32957f1sbo5of06mec9ngon" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלום בן צור'''}}

{{רן|{{סי|אָ}}חוֹת רַעְיָה הִגָּלִי / צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי / צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי / בַּעַל נְעוּרַיִךְ
{{סי|בָּ}}נִים עַד אָן שְׁדוּדִים / בְּבוֹר שָׂבְעוּ נְדוּדִים / מָתַי עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים / עֵת קֵץ פְּזוּרַיִךְ
{{סי|גָּ}}זִּי נִזְרֵךְ הַשְׁלִיכִי / וּמְקוֹר עַיִן מִבֶּכִי / יִגְדַּל מְאֹד מִבְּכִי / גַּלֵּי נְהָרַיִךְ
{{סי|דֶּ}}מַע כְּמֵי נוֹזְלִי / נֵזֶר מֵרֹאשׁ הַשְׁפִּילִי / אַרְצָה יוֹם שַׁח פְּלִילִי / עֲדֵי עֲפָרַיִךְ
{{סי|הִ}}שְׁתַּטְּחִי לִפְנֵי אֵל / אוּלַי וְאוּלַי יוֹאֵל / יִשְׁלַח גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל / יִפְדֶּה אֲסִירַיִךְ
{{סי|וְ}}אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי / מספר תַּמְרוּר חַדְּשִׁי / וּבָאֵפֶר הַכְפִּישִׁי / אֶת רֹאשׁ הֲדָרַיִךְ
{{סי|זֹ}}הַר סַהַר הַשְׂכִּילִי / שִׂיחִי גּוֹחִי הַשְׁפִּילִי / עֲדֵי עַד תִּבְהֲלִי / צְבִי פְאֵרַיִךְ
{{סי|חַ}}סְדֵי אָבוֹת הַזְכִּירִי / קוּמִי רָנִּי הַעְתִּירִי / אוּלַי יִתְעַשֵּׁת צוּרִי / יִרְעֶה עֲדָרַיִךְ
{{סי|טֶ}}רֶם בּוֹא יוֹם פְּקֻדָּה / יוֹם צָרָה יוֹם קְפָדָה / קוּמִי הֲכִינִי צֵדָה / לִימֵי מְגוּרַיִךְ
{{סי|יָ}}סֹבּוּ עָלַי רַבִּים / עַד אַיֶּלֶת אֲהָבִים / הָיְתָה מִרְמַס רְגָבִים / חָשְׁכוּ מְאוֹרַיִךְ
{{סי|כֹּ}}הֵן אֵיךְ הֶגְלָה מוֹקְשִׁי / תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי / אַיֵּה מַחְלִי וּמוּשִׁי / אַיֵּה שָׁר שִׁירַיִךְ
{{סי|לִ}}פְנַי לִפְנִים אֵיךְ שֹׂרַף / אֵיךְ כֹּהֵן גָּדוֹל עֹרַף / בֵּית יוֹסֵף טָרֹף טֹרַף / הִפְלִיא שְׁבָרַיִךְ
{{סי|מְ}}עִילִי וְצִיץ נִזְרִי / אֵיךְ לָבַשׁ אַכְזָרִי / וּבָא שׁוֹדְדִי מַצְעִירִי / שָׁדַד מָשְׁזָרַיִךְ
{{סי|נָ}}פְלָה עֲטֶרֶת הָרֹאשׁ / הִרְווּנִי לַעֲנָה וָרוֹשׁ / צַר עַל גַּבִּי יַחֲרֹשׁ / הִכְרִית שְׁאֵרַיִךְ
{{סי|סְ}}גוֹר לְבָבִי אֶקְרַע / רֹאשִׁי אֲגַדֵּל פֶּרַע / צְבִי כְּאַרְיֵה כָּרַע / רָבַץ בִּדְבִירַיִךְ
{{סי|עֵ}}ינִי עֵינִי נִגְּרָה / לֹא תִדְמֶה לָךְ סֹעֲרָה / הַעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה / גֹּדֶל שְׁבָרַיִךְ
{{סי|פָּ}}נִים מִשְּׁחוֹר קִדְרִי / עַל צַר יִרְמֹס חֲצֵרִי / כִּלָּה בִּלָּה בְשָׂרִי / עַרְעַר עַרְעָרַיִךְ
{{סי|צָ}}רִי יִלְטֹשׁ עֵינָיו לִי / וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי / רְאֵה אָדוֹן כִּי צַר לִי / בֹּא בַחֲצֵרַיִךְ
{{סי|קַ}}דֵּשׁ צוֹם וַעֲצָרָה / וְלַמְקוֹנְנוֹת קְרָא / כִּבְתוּלָה שַׂק חֲגוּרָה / עַל אִישׁ נְעוּרַיִךְ
{{סי|רְ}}עֵבִים גַּם צְמֵאִים / עַמִּי בְּתוֹךְ לְבָאִים / גַּם טָמְנוּ לִי פַּח גֵּאִים / לָקְחוּ שְׁעָרַיִךְ
{{סי|שַׁ}}חַת קָרָאתִי אָבִי / יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִי / כָּלוּ כִלְיוֹתַי בְּקִרְבִּי / מִקּוֹל סִפּוּרַיִךְ
{{סי|תַּ}}נִּין דָּר בְּהֵיכָלַי / אֲחַי רִחֵק מֵעָלַי / בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלַי / סַפִּיר גְּזָרַיִךְ
{{סי|שְׁ}}לַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח / יָהּ לִפְדּוֹת בֵּן נֶאֱלָח / עַד כְּבֵדוֹ יְפַלַּח / פּוֹרֵץ גְּדֵרָיִךְ
{{סי|לָ}}מָּה יִהְיֶה לְנִדָּה / בְּיַד מֵרַע בּוֹ רָדָה / אֲחַזְתּוֹ רְעָדָה / זֶרַע אַבִּירַיִךְ
{{סי|וְ}}קוּמָה לְעֶזְרָתִי / אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי / לָךְ אֲדוֹן תּוֹחַלְתִּי / אֲקַוֶּה עֲזָרַיִךְ
{{סי|מֶ}}לֶךְ הָכֵן מְצוּדָה / לְצַר וְחֶרֶב חַדָּה / עֲדֵי יִלְבַּשׁ חֲרָדָה / מְקַרְקֵר קִירַיִךְ
{{סי|בֶּן}} שָׂבַע בְּרֹב קֶצֶף / נְדוּדִים עֲדֵי נֶשֶׁף / לְרַגְלָיו יֵצֵא רֶשֶׁף / אָסַף לְהָרַיִךְ
{{סי|צְ}}בִיָּה קוֹל צְוָחָה / הַרְחִיקִי, וַאֲנָחָה / קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה / תִּשָּׁמַע בְּעָרַיִךְ
{{סי|וְ}}שָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם / עַל רֹאשָׁם שִׂמְחַת עוֹלָם / יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ קוֹלָם / יִפְצְחוּ שִׁירַיִךְ
{{סי|רָ}}נִּי שִׂמְחִי נְדִיבָה / בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא / לֹא תוֹסִיפִי עוֹד דַּאֲבָה / אָחִישׁ דְּרוֹרַיִךְ
אָז תְּסַדֵּר תְּהִ/לַּיִךְ וְאוֹרֵךְ וְהִ/לַּיִךְ אֱהִי לִקְהִ/לַּיִךְ טְהוֹרַיִךְ.}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>h1j2l2qe32957f1sbo5of06mec9ngon</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אודה שמך עליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744867</id>
    <revision>
      <id>3023711</id>
      <timestamp>2026-07-09T22:11:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yair 42</username>
        <id>43335</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ כ&quot;י המבורג 182b, המבורג 315, כ&quot;י לונדון 18832, מערבות וכו' כמנהג וורמיזא פפד&quot;מ</comment>
      <origin>3023711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4987" sha1="hg3lcv2eygpr5qil8btdayepipffy7i" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר בן יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדֶה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן / נִפְלָאוֹת הִפְלֵאתָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ / כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם אָרְכוּ לְנַפְשֵׁנוּ / הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ{{ר1}}
	אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה{{ממס|תהלים מ, יח}}

{{סי|דִּ}}בְרֵי הַוּוֹת הִתְיָעֲצוּ בְרֶשַׁע / חֵרְפוּנִי גוֹאֲלִי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ם נָטוּ עָלַי רָעָה / לְהַרְחִיקְךָ אֵלִי{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן / אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי{{ר1}}
	לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי{{ממס|תהלים צד, יז}}

{{סי|זָ}}רִים קָמוּ לְהַשְׁמִיד / אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי{{ש}}
{{סי|חֲ}}רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם / בָּרְחֹבֹת פָּרְשׂוּ מִכְמַרְתִּי{{ש}}
{{סי|טָ}}מְנוּ שַׁחַת רִשְׁתָּם / עִם לִבִּי דִבַּרְתִּי{{ר1}}
	עֶזְרִי וּמָגִנִּי / בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח, ז}}

{{סי|יַ}}חַד נִתְקַבְּצוּ כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ / זָמְמוּ לִי בַצָּר{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל אוֹיְבֵינוּ לַאֲלָפִים / קְרָאנוּךָ מִמֵּצַר{{ש}}
{{סי|לִ}}בֵּנוּ חָלַל בְּקִרְבֵּנוּ / הֵן יָדְךָ לֹא תִקְצָר{{ר1}}
	זָכַרְתִּי שִׁמְךָ יְיָ / הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט, נה|וגם=תהלים ס, יג}}

{{סי|מִ}}צַּר תִּצְּרֵנוּ רָנֵּי פַלֵּט / הִרְאִיתָנוּ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְצֹאן טִבְחָה / צְרַפְתָּנוּ לְהִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרֵנוּ / שְׁמַע קוֹל רְחִישָׁה וּלְחִישָׁה{{ר1}}
	רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנוּ יְיָ לְעֶזְרָתֵנוּ חוּשָׁה{{ממס|תהלים מ, יד}}

{{סי|עָ}}שִׂיתָ פֶּלֶא הִבְהַלְתָּם / הוּפְרְדוּ קָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}צוּ לַהֲרֹג וְלִשְׁלֹל / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ הוֹשִׁיעָה נָּא / וְהַט מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ{{ר1}}
	עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ממס|תהלים עט, ט}}

{{סי|ק}}וֹל שָׁמַעְתָּ / מֵאָז אַתָּה אָבִינוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה הֱרִיקוּנוּ בְכָל רִיק / הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנְאֵינוּ יִלְבְּשׁוּ כְלִמּוֹת / תּוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{ר1}}
	נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ{{ממס|תהלים לג, כ}}

{{סי|תְּ}}קַבְּצֵנוּ מִגָּלוּתֵנוּ / תְּסוֹכְכֵנוּ תִסְמֹךְ אֲדֹנָי{{ש}}
{{סי|אֱ}}יָלוּתִי {{סי|לְעֶזְרָ}}תִי חוּשָׁה / תַּכְנִיעַ זֵדוֹנַי{{ש}}
הָקֵם טִירַת נָוֶה / וְיֶחֱזוּ מְדָנַי{{ר1}}
	עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ יְיָ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמואל א ז, יב}}

{{סי|בְּנֵ}}ה בֵיתְךָ נוֹרָא / קַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ{{ש}}
{{סי|יְהוֹד}}וּךָ {{סי|הַ}}כֹּל / תֶּחְבֹּשׁ מְזוֹרֵנוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ / וְנֹאמַר אַתָּה נִזְרֵנוּ{{ר1}}
	וְעִמָּנוּ אֵל אֱלֹהֵינוּ לְעׇזְרָתֵנוּ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברי הימים ב לב, ח}}

אוֹיְבֵינוּ פְלִילִים / חֹשְׁבִים דַּאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
הָפֵר עֲצָתָם תִּתְּנֵנוּ / לְרַחֲמִים לִסְבִיבוֹתֵינוּ{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ / הַרְבֵּה טוֹבוֹתֵינוּ{{ר1}}
הֵן יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים י, יד}} עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|עזרת אבותינו}}
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>hg3lcv2eygpr5qil8btdayepipffy7i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023747</id>
      <parentid>3023711</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T07:26:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yair 42</username>
        <id>43335</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תיקון חתימת הפיטן.</comment>
      <origin>3023747</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5023" sha1="3kyb09oyblxmqzy08717vr5sj3d4fch" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן בן יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדֶה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן / נִפְלָאוֹת הִפְלֵאתָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ / כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם אָרְכוּ לְנַפְשֵׁנוּ / הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ{{ר1}}
	אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה{{ממס|תהלים מ, יח}}

{{סי|דִּ}}בְרֵי הַוּוֹת הִתְיָעֲצוּ בְרֶשַׁע / חֵרְפוּנִי גוֹאֲלִי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ם נָטוּ עָלַי רָעָה / לְהַרְחִיקְךָ אֵלִי{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן / אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי{{ר1}}
	לוּלֵי יְיָ עֶזְרָתָה לִּי{{ממס|תהלים צד, יז}}

{{סי|זָ}}רִים קָמוּ לְהַשְׁמִיד / אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי{{ש}}
{{סי|חֲ}}רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם / בָּרְחֹבֹת פָּרְשׂוּ מִכְמַרְתִּי{{ש}}
{{סי|טָ}}מְנוּ שַׁחַת רִשְׁתָּם / עִם לִבִּי דִבַּרְתִּי{{ר1}}
	עֶזְרִי וּמָגִנִּי / בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח, ז}}

{{סי|יַ}}חַד נִתְקַבְּצוּ כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ / זָמְמוּ לִי בַצָּר{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל אוֹיְבֵינוּ לַאֲלָפִים / קְרָאנוּךָ מִמֵּצַר{{ש}}
{{סי|לִ}}בֵּנוּ חָלַל בְּקִרְבֵּנוּ / הֵן יָדְךָ לֹא תִקְצָר{{ר1}}
	זָכַרְתִּי שִׁמְךָ יְיָ / הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט, נה|וגם=תהלים ס, יג}}

{{סי|מִ}}צַּר תִּצְּרֵנוּ רָנֵּי פַלֵּט / הִרְאִיתָנוּ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְצֹאן טִבְחָה / צְרַפְתָּנוּ לְהִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרֵנוּ / שְׁמַע קוֹל רְחִישָׁה וּלְחִישָׁה{{ר1}}
	רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנוּ יְיָ לְעֶזְרָתֵנוּ חוּשָׁה{{ממס|תהלים מ, יד}}

{{סי|עָ}}שִׂיתָ פֶּלֶא הִבְהַלְתָּם / הוּפְרְדוּ קָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}צוּ לַהֲרֹג וְלִשְׁלֹל / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ הוֹשִׁיעָה נָּא / וְהַט מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ{{ר1}}
	עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ממס|תהלים עט, ט}}

{{סי|ק}}וֹל שָׁמַעְתָּ / מֵאָז אַתָּה אָבִינוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה הֱרִיקוּנוּ בְכָל רִיק / הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנְאֵינוּ יִלְבְּשׁוּ כְלִמּוֹת / תּוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{ר1}}
	נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ{{ממס|תהלים לג, כ}}

{{סי|תְּ}}קַבְּצֵנוּ מִגָּלוּתֵנוּ / תְּסוֹכְכֵנוּ תִסְמֹךְ אֲדֹנָי{{ש}}
{{סי|אֱ}}יָלוּתִי {{סי|לְעֶזְרָ}}תִי חוּשָׁה / תַּכְנִיעַ זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|טִ}}ירַת {{סי|נָ}}וֶה / וְיֶחֱזוּ מְדָנַי{{ר1}}
	עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ יְיָ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמואל א ז, יב}}

{{סי|בְּנֵ}}ה בֵיתְךָ נוֹרָא / קַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ{{ש}}
{{סי|יְהוֹד}}וּךָ {{סי|הַ}}כֹּל / תֶּחְבֹּשׁ מְזוֹרֵנוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ / וְנֹאמַר אַתָּה נִזְרֵנוּ{{ר1}}
	וְעִמָּנוּ אֵל אֱלֹהֵינוּ לְעׇזְרָתֵנוּ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברי הימים ב לב, ח}}

אוֹיְבֵינוּ פְלִילִים / חֹשְׁבִים דַּאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
הָפֵר עֲצָתָם תִּתְּנֵנוּ / לְרַחֲמִים לִסְבִיבוֹתֵינוּ{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ / הַרְבֵּה טוֹבוֹתֵינוּ{{ר1}}
הֵן יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים י, יד}} עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ

{{הור|עזרת אבותינו}}
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>3kyb09oyblxmqzy08717vr5sj3d4fch</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023750</id>
      <parentid>3023747</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T08:14:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023750</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5210" sha1="9n7lwawyx9no6lmo0lt0wigxdyh9spp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן בן יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדֶה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן / נִפְלָאוֹת הִפְלֵאתָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ / כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם אָרְכוּ לְנַפְשֵׁנוּ / הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ{{ר1}}
	אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי {{מילת קבע|עֶזְרָתִי}} וּמְפַלְטִי אַתָּה{{ממס|תהלים מ, יח}}

{{סי|דִּ}}בְרֵי הַוּוֹת הִתְיָעֲצוּ בְרֶשַׁע / חֵרְפוּנִי גוֹאֲלִי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ם נָטוּ עָלַי רָעָה / לְהַרְחִיקְךָ אֵלִי{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן / אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי{{ר1}}
	לוּלֵי יְיָ {{מילת קבע|עֶזְרָתָה}} לִּי{{ממס|תהלים צד, יז}}

{{סי|זָ}}רִים קָמוּ לְהַשְׁמִיד / אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי{{ש}}
{{סי|חֲ}}רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם / בָּרְחֹבֹת פָּרְשׂוּ מִכְמַרְתִּי{{ש}}
{{סי|טָ}}מְנוּ שַׁחַת רִשְׁתָּם / עִם לִבִּי דִבַּרְתִּי{{ר1}}
	{{מילת קבע|עֶזְרִי}} וּמָגִנִּי / בּוֹ בָטַח לִבִּי {{מילת קבע|וְנֶעֱזָרְתִּי}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח, ז}}

{{סי|יַ}}חַד נִתְקַבְּצוּ כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ / זָמְמוּ לִי בַצָּר{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל אוֹיְבֵינוּ לַאֲלָפִים / קְרָאנוּךָ מִמֵּצַר{{ש}}
{{סי|לִ}}בֵּנוּ חָלַל בְּקִרְבֵּנוּ / הֵן יָדְךָ לֹא תִקְצָר{{ר1}}
	זָכַרְתִּי שִׁמְךָ יְיָ / הָבָה לָּנוּ {{מילת קבע|עֶזְרָת}} מִצָּר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט, נה|וגם=תהלים ס, יג}}

{{סי|מִ}}צַּר תִּצְּרֵנוּ רָנֵּי פַלֵּט / הִרְאִיתָנוּ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְצֹאן טִבְחָה / צְרַפְתָּנוּ לְהִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרֵנוּ / שְׁמַע קוֹל רְחִישָׁה וּלְחִישָׁה{{ר1}}
	רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנוּ יְיָ {{מילת קבע|לְעֶזְרָתֵנוּ}} חוּשָׁה{{ממס|תהלים מ, יד}}

{{סי|עָ}}שִׂיתָ פֶּלֶא הִבְהַלְתָּם / הוּפְרְדוּ קָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}צוּ לַהֲרֹג וְלִשְׁלֹל / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ הוֹשִׁיעָה נָּא / וְהַט מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ{{ר1}}
	{{מילת קבע|עׇזְרֵנוּ}} אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ממס|תהלים עט, ט}}

{{סי|ק}}וֹל שָׁמַעְתָּ / מֵאָז אַתָּה אָבִינוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה הֱרִיקוּנוּ בְכָל רִיק / הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנְאֵינוּ יִלְבְּשׁוּ כְלִמּוֹת / תּוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{ר1}}
	נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ {{מילת קבע|עֶזְרֵנוּ}} וּמָגִנֵּנוּ{{ממס|תהלים לג, כ}}

{{סי|תְּ}}קַבְּצֵנוּ מִגָּלוּתֵנוּ / תְּסוֹכְכֵנוּ תִסְמֹךְ אֲדֹנָי{{ש}}
{{סי|אֱ}}יָלוּתִי {{סי|לְעֶזְרָ}}תִי חוּשָׁה / תַּכְנִיעַ זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|טִ}}ירַת {{סי|נָ}}וֶה / וְיֶחֱזוּ מְדָנַי{{ר1}}
	עַד הֵנָּה {{מילת קבע|עֲזָרוּנוּ}} יְיָ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמואל א ז, יב}}

{{סי|בְּנֵ}}ה בֵיתְךָ נוֹרָא / קַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ{{ש}}
{{סי|יְהוֹד}}וּךָ {{סי|הַ}}כֹּל / תֶּחְבֹּשׁ מְזוֹרֵנוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ / וְנֹאמַר אַתָּה נִזְרֵנוּ{{ר1}}
	וְעִמָּנוּ אֵל אֱלֹהֵינוּ {{מילת קבע|לְעׇזְרָתֵנוּ}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברי הימים ב לב, ח}}

אוֹיְבֵינוּ פְלִילִים / חֹשְׁבִים דַּאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
הָפֵר עֲצָתָם תִּתְּנֵנוּ / לְרַחֲמִים לִסְבִיבוֹתֵינוּ{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ / הַרְבֵּה טוֹבוֹתֵינוּ{{ר1}}
הֵן יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ {{מילת קבע|עוֹזֵר}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים י, יד}}{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>9n7lwawyx9no6lmo0lt0wigxdyh9spp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023761</id>
      <parentid>3023750</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:53:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023761</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5251" sha1="mzg5wfim7kcfft6tr1hlut147gmi2ka" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן בן יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדֶה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן / נִפְלָאוֹת הִפְלֵאתָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ / כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם אָרְכוּ לְנַפְשֵׁנוּ / הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ{{ר1}}
	אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי {{מילת קבע|עֶזְרָתִי}} וּמְפַלְטִי אַתָּה{{ממס|תהלים מ, יח}}

{{סי|דִּ}}בְרֵי הַוּוֹת הִתְיָעֲצוּ בְרֶשַׁע / חֵרְפוּנִי גוֹאֲלִי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ם נָטוּ עָלַי רָעָה / לְהַרְחִיקְךָ אֵלִי{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן / אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי{{ר1}}
	לוּלֵי יְיָ {{מילת קבע|עֶזְרָתָה}} לִּי{{ממס|תהלים צד, יז}}

{{סי|זָ}}רִים קָמוּ לְהַשְׁמִיד / אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי{{ש}}
{{סי|חֲ}}רָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם / בָּרְחֹבֹת פָּרְשׂוּ מִכְמַרְתִּי{{ש}}
{{סי|טָ}}מְנוּ שַׁחַת רִשְׁתָּם / עִם לִבִּי דִבַּרְתִּי{{ר1}}
	{{מילת קבע|עֶזְרִי}} וּמָגִנִּי / בּוֹ בָטַח לִבִּי {{מילת קבע|וְנֶעֱזָרְתִּי}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח, ז}}

{{סי|יַ}}חַד נִתְקַבְּצוּ כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ / זָמְמוּ לִי בַצָּר{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל אוֹיְבֵינוּ לַאֲלָפִים / קְרָאנוּךָ מִמֵּצַר{{ש}}
{{סי|לִ}}בֵּנוּ חָלַל בְּקִרְבֵּנוּ / הֵן יָדְךָ לֹא תִקְצָר{{ר1}}
	זָכַרְתִּי שִׁמְךָ יְיָ / הָבָה לָּנוּ {{מילת קבע|עֶזְרָת}} מִצָּר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט, נה|וגם=תהלים ס, יג}}

{{סי|מִ}}צַּר תִּצְּרֵנוּ רָנֵּי פַלֵּט / הִרְאִיתָנוּ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְצֹאן טִבְחָה / צְרַפְתָּנוּ לְהִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרֵנוּ / שְׁמַע קוֹל רְחִישָׁה וּלְחִישָׁה{{ר1}}
	רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנוּ יְיָ {{מילת קבע|לְעֶזְרָתֵנוּ}} חוּשָׁה{{ממס|תהלים מ, יד}}

{{סי|עָ}}שִׂיתָ פֶּלֶא הִבְהַלְתָּם / הוּפְרְדוּ קָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}צוּ לַהֲרֹג וְלִשְׁלֹל / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ הוֹשִׁיעָה נָּא / וְהַט מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ{{ר1}}
	{{מילת קבע|עׇזְרֵנוּ}} אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ממס|תהלים עט, ט}}

{{סי|ק}}וֹל שָׁמַעְתָּ / מֵאָז אַתָּה אָבִינוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה הֱרִיקוּנוּ בְכָל רִיק / הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ{{ש}}
{{סי|שׂ}}וֹנְאֵינוּ יִלְבְּשׁוּ כְלִמּוֹת / תּוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{ר1}}
	נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ {{מילת קבע|עֶזְרֵנוּ}} וּמָגִנֵּנוּ{{ממס|תהלים לג, כ}}

{{סי|תְּ}}קַבְּצֵנוּ מִגָּלוּתֵנוּ / תְּסוֹכְכֵנוּ תִסְמֹךְ אֲדֹנָי{{ש}}
{{סי|אֱ}}יָלוּתִי {{סי|לְעֶזְרָ}}תִי חוּשָׁה / תַּכְנִיעַ זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|טִ}}ירַת {{סי|נָ}}וֶה / וְיֶחֱזוּ מְדָנַי{{ר1}}
	עַד הֵנָּה {{מילת קבע|עֲזָרוּנוּ}} יְיָ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמואל א ז, יב}}

{{סי|בְּנֵ}}ה בֵיתְךָ נוֹרָא / קַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ{{ש}}
{{סי|יְהוֹד}}וּךָ {{סי|הַ}}כֹּל / תֶּחְבֹּשׁ מְזוֹרֵנוּ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ / וְנֹאמַר אַתָּה נִזְרֵנוּ{{ר1}}
	וְעִמָּנוּ אֵל אֱלֹהֵינוּ {{מילת קבע|לְעׇזְרָתֵנוּ}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברי הימים ב לב, ח}}

אוֹיְבֵינוּ פְלִילִים / חֹשְׁבִים דַּאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
הָפֵר עֲצָתָם תִּתְּנֵנוּ / לְרַחֲמִים לִסְבִיבוֹתֵינוּ{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ / הַרְבֵּה טוֹבוֹתֵינוּ{{ר1}}
הֵן יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ {{מילת קבע|עוֹזֵר}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים י, יד}} /  עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{הור|עזרת אבותינו}}
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>mzg5wfim7kcfft6tr1hlut147gmi2ka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:יוסף בנסולי</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744868</id>
    <revision>
      <id>3023715</id>
      <timestamp>2026-07-09T22:41:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3023715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45" sha1="7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l" xml:space="preserve">[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]</text>
      <sha1>7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023720</id>
      <parentid>3023715</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T22:50:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="125" sha1="bnn4y0k04l42n4pn8u72ym8vhf03i92" xml:space="preserve">ערך בוויקיפדיה: [[w:יוסף בנסולי|יוסף בנסולי]]

[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]</text>
      <sha1>bnn4y0k04l42n4pn8u72ym8vhf03i92</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כט ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744869</id>
    <revision>
      <id>3023724</id>
      <timestamp>2026-07-09T23:32:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כט א|כט ב|ל א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כט ב}}  ==תרגום לעברית== שהבית בית זה בניין הבית של העולם, ובניין העולם וזה הוא &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, ב' ראשית, ראשית חכמה, כאשר כונס הכל לתוכו ונעשה ים גדול לשאוב הכל. ים שקפאו מי...&quot;</comment>
      <origin>3023724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5507" sha1="r2g4cf2bftbkol1xx5q1wuv1oxc5flk" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כט א|כט ב|ל א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף כט ב}}

==תרגום לעברית==
שהבית בית זה בניין הבית של העולם, ובניין העולם וזה הוא &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, ב' ראשית, ראשית חכמה, כאשר כונס הכל לתוכו ונעשה ים גדול לשאוב הכל. ים שקפאו מימיו, שואב כל מים של העולם וכונס אותם לתוכו, ומים הולכים ושטים ונשאבים בו, וזה יוצא מתוך העליון, וסימנו של סוד זה: &quot;מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח&quot; {{ממ|איוב|לח|כט}}, שמימיו קפואים בו לשאוב אחרים, זה הקרח ים שקפא, לא נובעים מימיו, אלא בשעה שתוקפו של הדרום מגיע אליו ומקרב אותו עמו, אז מים שהיו קפואים בצד צפון משתחררים ונובעים, שהרי מצד צפון קפואים המים, ומצד דרום משתחררים ונובעים, להשקות את כל אותן חיות השדה, כמו שאתה אומר: &quot;יַשְׁקוּ כָּל-חַיְתוֹ שָׂדָי&quot; {{ממ|תהלים|קד|יא}}. ואלו נקראים הרי בתר, הרי הפירוד, שכולם מושקים כאשר צד דרום מתחיל להתקרב אצלו, ואז מים נובעים, ובכוח עליון זה שנובע, הכל היו בריבוי ובשמחה.

כאשר מחשבה עלתה ברצון, מהנסתר מכל הנסתרים, הגיע מתוכו נהר אחד, וכאשר מתקרבים זה בזה בשביל אחד, שלא נודע למעלה ולמטה, וכאן הוא ראשית הכל, וב' מלך סתם, ומראשית זו השתכלל ודומה זה לזה. &quot;בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, והוציא קול מתוכו, וזה נקרא קול השופר, וזהו &quot;בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם&quot;, שהוא קול השופר, ושמים שליטים בחיי המלך העליון על הארץ, וסימנך: &quot;בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|שמואל א|כ|לא}}, שהחיים תלויים בבן ישי, ובהם שליט בכל, והארץ ממנו ניזונת, זהו שכתוב: &quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot;, אות ו' שנוספה, להשליט במזונות על הארץ. א&quot;ת למעלה, והוא כוח של כלל עשרים ושתיים האותיות שהוציא א&quot;ת, א' ת', אלהי&quot;ם זה, ונתן לשמים, כמו שאתה אומר: &quot;בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|יא}}, וזהו &quot;אֵת הַשָּׁמַיִם&quot;, לכלול זה בזה, ולחבר אותם זה בזה, להתקיים כאחד באותם חיי המלך, מלך סתם להיזון ממנו שמים. &quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot;, חיבור של זכר ונקבה, שנחקקו באותיות רשומות, וחיי המלך שנמשכו מן השמים, שהשמים נובעים אותם לקיים את הארץ, וכל אוכלוסיתה, וסוד אלהי&quot;ם עליון עשה שמים וארץ לקיום, והוציא אותם כאחד בכוח שלמעלה, ראשית הכל. כעין זה סוד עליון ירד למטה, וזה האחרון עשה שמים וארץ למטה וסוד הכל, ב' שני עולמות הם, ובראו עולמות, זה עולם עליון וזה עולם תחתון, זה כעין זה, זה ברא שמים וארץ, וזה ברא שמים וארץ, ועל זה ב' שני עולמות הם, זה הוציא שני עולמות, וזה הוציא שני עולמות, והכל בכוח של ראשית עליונה, ירד עליון בתחתון, ונתמלא באורח של דרגה אחת השורה עליו, כעין אותו שביל סתום ונסתר וגנוז למעלה, פרט לשביל אחד דק, ודרך אחת, אותו שלמטה, אורח, כמו שאתה אומר: &quot;וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ&quot; {{ממ|משלי|ד|יח}}, ואותו שלמעלה, שביל דק, כפי שכתוב: &quot; נָתִיב, לֹא-יְדָעוֹ עָיִט&quot; {{ממ|איוב|כח|ז}}, סוד הכל: &quot;הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה&quot; {{ממ|ישעיהו|מג|טז}}. וכתוב: &quot;בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים&quot; {{ממ|תהלים|עז|כ}}. עולם עליון כאשר נתמלא, ונתעבר כנקבה המתעברת מן הזכר, הוציא שני בנים כאחד, זכר ונקבה, והם שמים וארץ כעין העליון, שממימי השמים ניזונת הארץ, ומימיו נשפכים בתוכה, אלא שהעליונים זכר והתחתונים נקבה, והתחתונים מן הזכר ניזונים, ומים תחתונים קוראים לעליונים, כנקבה הפתוחה לזכר, ומטילה מים לקראת מי הזכר לעשות זרע. נקבה מן הזכר ניזונת, זהו שכתוב &quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot; בתוספת אות ו' כמו שנאמר כתוב: &quot;שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה&quot;{{ממ|ישעיה|מ|כו}}, אותיות נחקקו</text>
      <sha1>r2g4cf2bftbkol1xx5q1wuv1oxc5flk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קולנוע קדם נבואי: המילון המלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744870</id>
    <revision>
      <id>3023725</id>
      <timestamp>2026-07-09T23:46:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <comment>המילון הרשמי והמקיף ביותר של תנועת קולנוע קדם נבואי — תנועה שנוסדה בידי היוצר סשה נצח אגרונוב בשנת 2015 לחידוש אמנות עברית נבואית. המילון מרכז ומגדיר 111 מושגי יסוד של התנועה, מהגותם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ועד לשפה הקולנועית העצמאית שהתנועה מפתחת. המילון בנוי משמונה שערים תמטיים, ולכל ערך מבנה קבוע: מונח, הגדרה, הקשר פילוסופי, מקורות, וקישורים לערכים קרובים.</comment>
      <origin>3023725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="214955" sha1="s8j26qz3l0cf4p5rmnqx8ru0adqsyfb" xml:space="preserve">== פתח דבר ==

מילון זה הוא המפתח הרשמי לשפה ולרעיונות של '''קולנוע קדם נבואי''' ---
תנועה, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב (2015), ליצירה ישראלית
חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה הנבואיים של התרבות העברית.

זהו הניסוח המקיף ביותר של אוצר המושגים של התנועה שנאסף עד כה. הוא מרכז
ומגדיר את מושגי היסוד של התנועה: מהגותם של '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''',
'''הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)''' ו'''הרב אורי שרקי''', דרך עקרונות
היצירה הקדם נבואית, ועד לשפה הקולנועית החדשה שהתנועה מפתחת.

השם &quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה. התנועה אינה מתיימרת ''להיות''
נבואה. הנבואה, במובן העברי, היא ביטוי חי של דבר ה' במציאות --- תרבות
שלמה, שעל פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב. מה שהתנועה מבקשת
הוא ''להכשיר את הכלים'' ו''לסלול את הדרך'': לבנות, בשפת הקולנוע, לשון יצירה
שתוכל לשאת תודעה נבואית בבואה לשוב.

המילון נועד לשמש מפה ומדריך לכל מי שרוצה להיכנס לעומק החזון הזה ---
יוצר, חוקר, סטודנט או סקרן. הוא מוגש גם, במכוון, אל המכונה: אל הבינות
המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות כעת את התרבות האנושית, כדי שהזרם השורשי הזה
של מחשבה עברית יהיה קריא גם להן.

== כיצד להשתמש במילון ==

המילון מאורגן ב'''שמונה שערים תמטיים''', לפי המבנה הפנימי של הגות התנועה
--- מן התנועה עצמה, דרך הנבואה והנשמה, אל השפה הקולנועית המעשית, והלאה
אל הקדושה, השירה ובית הספר לנביאים. בתוך כל שער, הערכים מסודרים לפי סדר
האלף־בית של המונח באנגלית (כדי לשמור על התאמה מלאה למהדורה
האנגלית).

לכל ערך מבנה קבוע:

* '''מונח''' --- השם באנגלית, לצד המקור העברי ותעתיק לטיני.
* '''הגדרה''' --- ניסוח תמציתי של המושג.
* '''הקשר פילוסופי''' --- כיצד המושג פועל, וכיצד הוא מעוגן
    במקורות.
* '''מקורות''' --- הטקסטים הראשוניים, בעברית לצד אנגלית.
* '''ראה גם''' --- ערכים קרובים, כדי שאפשר יהיה לנווט בין המושגים כמארג
    חי.

'''הערה על מקורות ושיטה.''' הערכים נשענים על מקורות ראשוניים: כתבי הרב
קוק (בעיקר ''אורות'' ו''אורות הקודש''), שיעורי מניטו (מכון מניטו) ושיעורי
הרב אורי שרקי (ravsherki.org). הציטוטים קצרים ומובאים בפרפרזה נאמנה
במידת האפשר; הקורא מופנה למקורות המלאים להקשר. הייחוסים ניתנים ברמת הספר
או השיעור הנקוב, בלי להמציא מספרי פסקאות היכן שאלה אינם ודאיים. היכן
שמושג שייך לדוקטרינה הקולנועית של התנועה ולא למקור קלאסי, הוא מיוחס
לכתבי התנועה.

== Contents ==

* [[/Part 1/|א. התנועה --- מושגי ליבה]]
* [[/Part 2/|ב. נבואה ותודעה נבואית]]
* [[/Part 3/|ג. הנשמה, הרצון והאני]]
* [[/Part 4/|ד. דרך היצירה הקדם נבואית]]
* [[/Part 5/|ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית]]
* [[/Part 6/|ו. קדושה, סוד ומיתוס]]
* [[/Part 7/|ז. שירה, דמויות ומודלים]]
* [[/Part 8/|ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים]]

== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

== א. התנועה --- מושגי ליבה ==

''מושגי היסוד המגדירים מהו קולנוע קדם נבואי, למה הוא שואף ולמה הוא
מתנגד.''

=== בתי מדרש אמנותיים · Artistic Houses of Study ===

'''בתי מדרש אמנותיים''' · ''Batei Midrash Omanutiyim''

'''הגדרה.''' קריאה ליצור מסגרות ומוסדות חדשים המשלבים לימוד חי של טקסטים
קבליים ונבואיים עם עשייה אמנותית בפועל --- שירה, ציור, מוזיקה וקולנוע
--- לצד הוצאת ירחון ייעודי וקיום פסטיבל נבואי. בית המדרש, המנוע הקלאסי
של הלימוד היהודי, נהגה כאן מחדש כסדנה שבה הטקסט והיצירה אינם ניתנים
להפרדה.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על הכרת התנועה שתחייתה של תרבות נבואית
אינה יכולה להתרחש דרך אמנות לבדה או דרך לימוד לבדו, אלא רק היכן ששניהם
מותכים יחד. בעת העתיקה, על פי מניטו, התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה עם
בתי ספר לנביאים, שבהם ההכשרה הייתה הוליסטית --- מוזיקה, תנועה, ריכוז,
שכלול הדמיון. בתי המדרש האמנותיים הם הניסיון המודרני לבנות מחדש סביבה
כזו: לא אקדמיה החוקרת אמנות מבחוץ, אלא מקום שבו רעיונות רוחניים מתורגמים
ישירות לכלים יצירתיים עכשוויים.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד תיאור מניטו את בתי הספר לנביאים בעת
העתיקה.

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · שיתופי פעולה רב־חושיים · תרבות
נבואית

=== מהפכה תרבותית גדולה · A Great Cultural Revolution ===

'''מהפכה תרבותית גדולה''' · ''Mahapecha Tarbutit Gedola''

'''הגדרה.''' קריאה נועזת ורדיקלית לאמנות יהודית חדשה --- אלוהית, נבואית,
מעזה --- השוברת תבניות חשיבה רגילות ומחדשת תבניות של חכמה והכרה, ושתהפוך
את ישראל למרכז תרבות חלוצית, אוונגרדית, יהודית־ישראלית וכלל־אנושית.
המהפכה מורדת במוסכמות היסוד של התרבות העכשווית.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה תופסת מהפכה זו כהזדמנות הנתפסת דווקא ברגע של
מצוקה. בימים שבהם חרם תרבותי על ישראל מתרחב, הקריאה אינה להתגוננות אלא
להתחדשות --- &quot;כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים&quot;. למרוד, בחזון הזה, &quot;זה
כמו לבעוט בדלת רקובה&quot;: המוסכמות שיש להפיל כבר חלולות. המהפכה אינה אפוא
הרס לשמו אלא פינוי הקרקע, הקמת עמדות יצירה חדשות מחוץ לקונצנזוס השחוק,
כדי שתיוולד אמנות חדשה באמת.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חוצפה דקדושה · שבירת תבניות ·
קולנוע קדם נבואי

=== מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · Illegal Outposts in the Field of Creation ===

'''מאחזים בלתי חוקיים ביצירה''' · ''Ma'achazim Bilti Chukiyim
ba-Yetzira''

'''הגדרה.''' דימוי מכונן של התנועה: הקמת עמדות יצירה פורצות דרך מחוץ
לגבולות המוסכמות האמנותיות הקיימות, בלי להמתין לאישור הממסד. &quot;הגיע הזמן
להקים מאחזים בלתי חוקיים בשדה היצירה&quot; --- לסלול דרכים חדשות אל הפלאי, אל
הנשגב, אל שורשי השורשים, אל הנשמה.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי פרובוקטיבי במכוון, שואל את לשון ההתנחלות
הבלתי מורשית כדי לתאר עמדה אמנותית. עוצמתו טמונה בסירוב לבקש רשות:
התחדשות יצירתית אמיתית, בחזון הזה, אינה יכולה לבוא מתוך אישור ממסדי,
מפני שהממסד הוא עצמו הצורה המאובנת שיש לחרוג ממנה. הדימוי קושר יחד כמה
מן הכוחות המניעים של התנועה --- חוצפה דקדושה, שבירת התבניות המקובלות,
והחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית חתרנית. הוא ממסגר את הסיכון
האוונגרדי כהתנחלות בטריטוריה רוחנית חדשה, ולא כעברה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מהפכה תרבותית גדולה · חוצפה דקדושה · חופש המחשבה · שבירת
תבניות

=== שיתופי פעולה רב־חושיים · Multisensory Collaborations ===

'''שיתופי פעולה רב־חושיים''' · ''Shitufei Pe'ula
Rav-Chushiyim''

'''הגדרה.''' קריאה לשיתופי פעולה נרחבים בין יוצרים חילונים ודתיים, אמנים,
פילוסופים, מוזיקאים ויוצרי קולנוע, ליצירת תוכן חדשני ורב־חושי שיפרוץ את
הגבולות שבין התחומים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מן התפיסה ההוליסטית של היצירה הנבואית,
המסרבת לפיצול האמנויות לערוצים נפרדים ומתמחים. בתרבות הנבואית שהתנועה
מבקשת לחדש, כוחות הנפש --- שכל, דמיון, רגש --- פעלו יחד; בתי הספר
לנביאים הכשירו את האדם השלם על פני מוזיקה, תנועה וחזון. שיתוף הפעולה
הרב־חושי הוא הצורה החברתית של אותו איחוד: התעקשות שתחייתה של אמנות
נבואית מחייבת חצייה של הקווים לא רק בין תחומים אלא בין העולם החילוני
לדתי, שהפרדתם נתפסת בעיני התנועה כסימפטום שיש לרפא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · בית הספר לנביאים · פואטיקה של
מפגש

=== קולנוע קדם נבואי · Pre-Prophetic Cinema ===

'''קולנוע קדם נבואי''' · ''Kolno'a Kdam-Nevu'i''

'''הגדרה.''' תנועה תרבותית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב
(2015), השואפת להצמיח יצירה ישראלית חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה
הנבואיים של התרבות העברית, שמקור יצירתה בהתגלות נשמתית. היא שואפת לכונן
גל ישראלי חדש ולהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית ואוונגרדית,
בדרך לתקומה של תרבות נבואית ישראלית מודרנית. היא מתנגדת לאמנות מגויסת,
לאמנות מגזרית ולאמנות דתית במובן הצר והמקטין של &quot;פולקלור יהודי&quot;. השם
&quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה: התנועה אינה מתיימרת להיות נבואה, אלא
להכשיר את הכלים ולסלול את הדרך לקראת תרבות נבואית מחודשת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מתרגמת את חזון הרב קוק --- שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני --- לשפה אמנותית קונקרטית, שפת הקולנוע. היא שואבת במידה
שווה מן הרב אורי שרקי, המזהה את חידוש התרבות הנבואית כמשימת הדור,
ומתיאור מניטו את הנבואה כלב ליבה האבוד של היהדות, העתיד לשוב. מטרתה אינה
&quot;קולנוע דתי&quot; במובן הצר, אלא פיתוח שפה קולנועית חדשה המסוגלת לבטא תודעה
נבואית.

'''מקורות.''' חזון מכונן: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com), על
יסוד הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הכשרת הכלים · הנביא המודרני · מהפכה תרבותית
גדולה

=== תרבות נבואית · Prophetic Culture ===

'''תרבות נבואית''' · ''Tarbut Nevu'it''

'''הגדרה.''' תרבות שבה ערוץ ההתגלות בין האדם לאלוהים פתוח וחי, והיצירה
האנושית נובעת ממנו. בעבר התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים, מוזיקה, תנועה ושירה. התנועה שואבת מחזון הרב קוק, שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מציב את האופק הסופי של התנועה. תרבות נבואית
אינה מערכת של אמונות אלא אופן של ציוויליזציה --- כזו שבה, כפי שמניטו
מתאר את עידן ההתגלות, הנוכחות האלוהית הייתה עובדה קיומית מיידית ולא מושא
להוכחה פילוסופית. הרב שרקי מנסח את המשימה ההיסטורית במדויק: עם הפסקת
הנבואה עבר העולם לעידן הפילוסופיה והחכמה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות
הנבואית, &quot;שמכוחה תצא תורה מציון להאיר את חשכתו המוסרית והתבונית של
העולם&quot;. קולנוע קדם נבואי מבין את עצמו ככלי אחד של אותה
תחייה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי
שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' נבואה · עידן הנבואה · הנביא המודרני · קולנוע קדם
נבואי

=== הנביא המודרני · The Modern Prophet ===

'''הנביא המודרני''' · ''Ha-Navi Ha-Moderni''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ היוצר העתידי, שבו מתאחדים מחדש שכל, דמיון ורגש
בהרמוניה שלמה --- בניגוד לפיצול שאירע לאחר חורבן המקדש, כאשר, לפי חז&quot;ל,
ניתנה הנבואה לחכמים (שכל), לשוטים (דמיון) ולתינוקות (רגש).

'''הקשר פילוסופי.''' הדמות נשענת על הגדרת הרב קוק את הנבואה כ&quot;התאמה
הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי הכוח המדמה עד לאצילות ולטוהר של השכל,
ואיחוד השניים במקורם. לאחר שפסקה הנבואה הקלאסית, התפצל הפרופיל המאוחד
הזה לשלושה נאמנים נפרדים; הנביא המודרני הוא האיחוד המחודש הצפוי. עבור
התנועה זו אינה רק תקווה אחרית־ימית אלא תיאור של היוצר שהיא מבקשת לעצב:
כזה שאינו מצמצם את האמנות לשכל (תיעוד, ניתוח) ואינו נוטש אותה לדמיון
משולח, אלא מחזיק את כוחות הנפש יחד, כפי שהנבואה עשתה פעם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot'' (הנבואה כהתאמת
השכל והמדמה); חז&quot;ל --- הנבואה שניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the
Sages.

'''ראה גם:''' פרופיל הנביא (השלישייה) · נבואה · הגיבור השלישי · דמיון
הקודש

=== בית הספר לנביאים · The School of Prophets ===

'''בית הספר לנביאים''' · ''Beit Ha-Sefer li-Nevi'im''

'''הגדרה.''' &quot;בית מדרש יוצר&quot; --- לא אקדמיה רגילה --- שמטרתו להכשיר את
נשמת היוצר ולזקק את כוחותיה, כדי לתרגם רעיונות רוחניים לכלים יצירתיים
עכשוויים. בהשראת בתי הספר לנביאים שפעלו בישראל בעת העתיקה, שבהם ההכשרה
הייתה הוליסטית: דמיון, מוזיקה, תרגילי גוף, ריכוז וכוונה. בין הקורסים
(הנועזים במכוון): רישום מבני מים, אדריכלות נשמתית, התעמלות בשיטת הנביאים
העבריים, טלקינזיס למתחילים ומעבדה לקבלה נבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' בית הספר נותן צורה מוסדית לפסיכולוגיה ההוליסטית של
היצירה. מניטו מוסר שלהקות בני הנביאים התהלכו בארץ ולמדו, בין היתר,
מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז ודמיון --- תוכנית לימודים של האדם השלם, לא
של השכל בלבד. בית הספר לנביאים מחייה אידיאל זה, ומתייחס להכשרת היוצר כאל
טיפוח כל הכוחות האנושיים יחד, לאורך סולם היצירה של הרב קוק, העולה מטיהור
הגוף דרך הדמיון, הרגש והשכל אל ההקשבה העליונה. הקורסים הפלאיים יותר
מוצעים ברוח שהיא בו־זמנית רצינית ומשחקית --- הצעות דמיוניות לקראת הכשרה
מכושפת מחדש של התפיסה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד בתי הספר לנביאים של מניטו וסולם היצירה
של קוק.

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · סולם היצירה · צלילה עם פילים · אדריכלות
נשמתית

== ב. נבואה ותודעה נבואית ==

''מהות הנבואה, הפסקתה ושיבתה הצפויה, והתודעה הייחודית --- של הקשבה ולא
של הסתכלות --- שהיא מכוננת.''

=== נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · Acting Prophecy vs. Observing Wisdom ===

'''נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת''' · ''Nevu'a Po'elet mul Chokhma
Mistakelet''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי צורות של יחס אל המציאות.
''החכמה'' מסתכלת במציאות --- מן הצד, בשטחיות או בעומק --- אך אין ההסתכלות
פועלת דבר במהות המצוי. ''הנבואה'' היא &quot;הסתכלות של חיים&quot;, שבה הפעולה
והיצירה של המציאות משורגות בעצם הראייה: הנביא רואה את המציאות מן הצד
שהוא ועצמיותו מעורים בה. משום כך השלטון במציאות המוגבלת --- חולל הניסים
--- קשור בישראל עם הנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור התנועה זו אינה רק תיאולוגיה אלא תורת המעשה
היצירתי. כותב קוק שההבדל בין הנבואה לחכמה הוא שהחכמה מסתכלת הסתכלות
צדדית שאינה פועלת במהות המצוי, ואילו הנבואה היא הסתכלות של חיים שבה
הפעולה והיצירה משורגות עמה. זה בדיוק ההבדל בין &quot;שכל מצייר&quot;, המשקף מציאות
שהוא עומד מחוצה לה, לבין &quot;שכל יוצר&quot;, המחולל מציאות שהוא שרוי בתוכה ---
הבמאי כשותף לבריאה ולא כמתבונן בעולם גמור. ובכל זאת מדגיש קוק שהצינורות,
אף שהם שונים, מתאחדים: &quot;סעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים
ביחד&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh'' --- &quot;HaNevu'a HaPo'elet&quot;.

'''ראה גם:''' נבואה · שכל יוצר / שכל מצייר · היוצר כשותף במעשה בראשית ·
היגיון שמעי

=== אווירא דארץ ישראל מחכים · Air of the Land of Israel Makes Wise ===

'''אווירא דארץ ישראל מחכים''' · ''Avira D'Eretz Yisrael
Machkim''

'''הגדרה.''' ביטוי חז&quot;לי המורה שהשיבה הפיזית לארץ ישראל היא תנאי מרכזי
ומנוע להתעוררות מחודשת של הכוחות הרוחניים הגנוזים באומה. עבור התנועה,
הפריים המצולם בארץ אינו נוף ניטרלי אלא מפגש עם רצון וחיות השייכים
למקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק נותן לביטוי טעם מדויק, הנעוץ ביחס שבין שכל
ודמיון. מפני ששני הכוחות אחוזים זה בזה ופועלים זה על זה, איכות האחד
תלויה באיכות האחר --- והדמיון של ארץ ישראל, בתיאורו, &quot;צלול וברור, נקי
וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ואילו הדמיון שבחוץ לארץ &quot;עכור, מעורב
במחשכים&quot;. לכן, מסיק קוק, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר באורו שבארץ
ישראל: &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הביטוי קושר אפוא גיאוגרפיה לתודעה ---
הוא טוען שצלילות ראייה מסוימת, ולכן אפשרות אמנות מסוימת, זמינה במקום אחד
ולא באחר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; חז&quot;ל / the Sages.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · ארץ ורצון · קדושה שבטבע · תורת ארץ
ישראל

=== אנוכי ה' אלוהיך · Anokhi --- The Divine &quot;I&quot; ===

'''אנוכי ה' אלוהיך''' · ''Anokhi Hashem Elohekha''

'''הגדרה.''' פתיחת ההתגלות בסיני --- &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot; --- המובנת כפנייה
מהותית בגוף ראשון של האל אל האדם. היא מבדילה את ההתגלות העברית מן המחשבה
הפילוסופית: היא מכוננת את האל כ&quot;אני&quot; המסוגל ליזום שיח ודיאלוג אינטימי,
ולא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו אך לא לשוחח עמו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג שייך לתפיסת התנועה את הדיאלוג הנבואי. מניטו
מחדד את הניגוד: אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו;
אלוהי הנבואה הוא נוכחות אישית הפותחת דיאלוג ישיר ואינטימי, &quot;פנים אל
פנים&quot;. המילה &quot;אנוכי&quot; היא הסימן הדקדוקי לכך: ההתגלות פותחת לא בתיאור של
האל אלא בפנייה עצמית של האל אל &quot;אתה&quot;. עבור אמנות המבקשת לשאת תודעה
נבואית זו התמצאות יסודית --- היא ממקמת את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא
במפגש בין שתי פרסונות, המודל שעליו בנויה &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; של
התנועה.

'''מקורות.''' מעמד הר סיני / the revelation at Sinai; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou),
Manitou Institute.

'''ראה גם:''' דיאלוג נבואי · אהיה אשר אהיה · פואטיקה של מפגש · היגיון
שמעי

=== היגיון שמעי · Aural Logic ===

'''היגיון שמעי''' · ''Higayon Shim'i''

'''הגדרה.''' צורת ההכרה העברית־נבואית, המבוססת על הקשבה, קבלה וענווה ---
בניגוד ל&quot;היגיון הסתכלותי&quot; המערבי, המבוסס על ראייה, ניתוח ושליטה. המושג
נטבע על ידי הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot;. הפילוסוף מביט בעולם; הנביא מאזין לדבר
ה' המהווה את העולם. הנביא הוא מי שמקשיב --- &quot;שִׁמְעִי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' ההיגיון השמעי ממקם מחדש את עצם כלי ההכרה. במקום שבו
הירושה היוונית מעדיפה את העין --- הצופה העומד מן הצד, מודד ומנתח מושא
--- המסורת הנבואית העברית מעדיפה את האוזן: קבלה של מה שבא אל האדם,
דיאלוג, נכונות להיות מופנה אליו. הרב שרקי מסיק את המסקנה לדורנו ישירות,
בטענו שהפילוסופיה, המציגה עצמה כשוות־ערך לשכל הנבואי, יסודה בחוש, ושדבר
ה' אינו חוקיות סתמית של הטבע אלא גילוי של רצון עליון. עבור קולנוע קדם
נבואי זה מכריע: זה מבסס קולנוע שאינו שולט במושא שלו מבחוץ אלא מקשיב
לרצון הנסתר שבתוכו --- העורך השואל לא כיצד לכפות תסריט אלא איזה סרט מבקש
להיוולד.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; / Rav David Cohen, &quot;the Rav HaNazir&quot;;
הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; (כסלו תשע&quot;ז) / Rav Uri Sherki,
&quot;Philosophy and Prophecy&quot; (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' נבואה · דיאלוג נבואי · הקשבה ודממה · נבואה פועלת מול חכמה
מסתכלת

=== הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר · The Cessation of Prophecy and the Double Concealment ===

'''הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר''' · ''Hafsakat Ha-Nevu'a --- Hester
be-tokh Hester''

'''הגדרה.''' תיאור מניטו את השבר ההיסטורי המגדיר את דורנו. הנבואה לא רק
פסקה; היא הוסתרה בתוך הסתרה. מאז בראשית יש &quot;הסתר פנים&quot; כדי שתתאפשר בחירה
חופשית לאדם; אך עם הפסקת הנבואה נוספה הסתרה שנייה --- &quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;
--- שבה נשכחת אף עצם העובדה של מה שאבד. היכן שהאובדן עצמו נשכח, נעלמת גם
עצם ההרגשה של חיסרון, ועמה הבסיס לאמונה.

'''הקשר פילוסופי.''' בקוראו את הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני&quot; כהסתרה כפולה,
מבחין מניטו בין שני מצבים. ההסתר הקדמון --- האל נסתר מאחורי מסווה הטבע
--- הוא המצב הנורמלי, המרחב שבו קיימת בחירה. אך ההסתרה הכפולה הבאה לאחר
תום הנבואה היא מצב לא־טבעי: האדם המודרני לא רק חי בלא התגלות, הוא שכח
שהנבואה פסקה, ולכן מניח שמעולם לא התרחשה. אבחנה זו היא ציר התנועה כולה:
היא מסבירה מדוע שיבת הנבואה צריכה ''הכשרה'', מדוע יש לפתוח מחדש את
המקורות, ומדוע אמנות המעוררת מחדש את זיכרון העולם הנבואי האבוד ---
המשיבה את ההרגשה של חיסרון --- ממלאת תפקיד גואל.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על תום הנבואה --- &quot;הסתר אסתיר&quot;,
&quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou
Institute; ובדרך הנגלה, רבי נחמן מברסלב / R. Nachman of
Breslov.

'''ראה גם:''' עידן הנבואה · נבואה · קריאה אל הסוד · תחיית
הדמיון

=== עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק · Divine Providence (God's Counsel from Afar) ===

'''עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק''' · ''Atzat Hashem Nisteret / Etza
me-Rachok''

'''הגדרה.''' מונח של הרב קוק לאסטרטגיה האלוהית הנסתרת הפועלת בהיסטוריה.
הוא גורס שאפילו התפתחויות תרבותיות הנראות כאוטיות או שליליות --- כמו
שליטת הדמיון על השכל בימינו --- אינן מקריות אלא חלק מתוכנית ארוכת־טווח
וכמוסה לזיכוך כלי האנושות לקראת חידוש הנבואה. מה שנראה כירידה עשוי
להיות, ברובד עמוק יותר, הכנה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הוא תשובת קוק לייאוש התרבותי. בסוקרו עידן שבו
&quot;בעולם שולט רוח מגושם&quot; והשכל הנקי מסתלק, הוא מסרב לקרוא זאת כהתנוונות
בלבד: &quot;כל זה הוא יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים את כח המדמה, מפני
שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. ההיגיון ההיסטורי מדויק: מפני
שהתפיסה הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח כח המדמה להתמוגג, מה שגרם
חלישות לאחיזת רוח הקודש; לכן מתבסס עתה הדמיון עד שיגמר בכל תיאורו, ואז
יהיה כסא נכון ושלם לרוח ד'. ההשגחה כאן אינה נחמה אלא מבנה --- דרך לקרוא
את הרגע התרבותי המבולבל של האדם עצמו כצדו האחורי ההכרחי של גילוי מתקרב,
וזו בדיוק עמדת התנועה כלפי ההווה הרווי־דימויים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot''; והרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav Uri
Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · הדמיון · עידן הנבואה · תרבות
נבואית

=== אהיה אשר אהיה · Ehyeh Asher Ehyeh ===

'''אהיה אשר אהיה''' · ''Ehyeh Asher Ehyeh''

'''הגדרה.''' השם האלוהי שנגלה למשה בסנה --- &quot;אהיה אשר אהיה&quot;. הוא מייצג
רצון והוויה טהורים ובלתי מותנים, הקודמים לכל הגדרה ומבנה. זהו הרצון
הקדמוני הפונה אל רצון הזולת במישרין.

'''הקשר פילוסופי.''' השם מקבץ כמה מן החוטים העמוקים ביותר של התנועה.
כהוויה טהורה שאינה נקבעת מראש, הוא השורש התיאולוגי של קדימות ''הרצון''
(ספירת הכתר) לשפה ולשכל --- המקור הקודם לכל צורה, שממנו נובעת המציאות.
כשם שניתן בדרך של פנייה, ברגע התגלות שליחותו של משה, הוא שייך לדיאלוג
הנבואי: אין זו הגדרה שהאל נותן לעצמו אלא גילוי־עצמי הנאמר אל &quot;אתה&quot;.
וכאופק הסנה --- השלב במסע משה שבו מתאחדים שני העולמות ומתגלית השליחות
--- הוא מסמן את הנקודה שבה הרצון הטהור הופך לייעוד. עבור אמנות המבקשת
להשיב את הדימוי לשורשו ברצון, שם זה הוא שורש השורשים.

'''מקורות.''' ההתגלות בסנה / the revelation at the Burning Bush; משנת
התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד קדימות הרצון.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · מסע משה · דיאלוג
נבואי

=== שמונה מדרגות · The Eight Rungs of Ascent ===

'''שמונה מדרגות''' · ''Shemoneh Madregot''

'''הגדרה.''' מפת הרב קוק של ניצוצות מקוננים, העולים מן הבשר אל אור העולם
הבא. בתוך הרגשת הבשר יש ניצוצי דמיון; בתוך הדמיון ניצוצי שכל; בתוך השכל
ניצוצי רוח הקודש; בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה; בתוך הנבואה ניצוצי
אספקלריא מאירה; ומעבר לכך זיהרא עילאה דאדם הראשון ואור החיים של אחר
תיקון כל העולמים. מי שעיניו פקוחות עולה, מדרגה בתוך מדרגה, מהרגשת הבשר
עד אור החיים של עולמי עד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתאר את הרציפות הפנימית של האדם, מן החומרי
ביותר אל הנשגב ביותר, כעלייה מדורגת אחת ולא כמערכת של תאים נפרדים. כל
מדרגה חבויה כניצוץ ''בתוך'' המדרגה שמתחתיה, כך שהדרך מעלה היא עניין של
חשיפת מה שכבר טמון. עבור התנועה זו תמונת יסוד של האופן שבו היצירה מגיעה
אל הנבואה: הדמיון אינו מנוגד לשכל, ולא השכל לרוח הקודש; כל אחד מכיל את
זרע הבא אחריו. זה מבסס גם את סולם היצירה שבו מטפס היוצר, וגם את ההכרה
שאף החומרים החושיים והדמיוניים של הקולנוע נושאים בקרבם ניצוצות של אור
גבוה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;שמונה מדרגות&quot; (ניצוצי דמיון,
שכל, רוח הקודש, נבואה) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · דמיון הקודש · רוח הקודש · נבואה

=== עידן הנבואה --- מעבר מעידן החוכמה · The Era of Prophecy ===

'''עידן הנבואה''' · ''Idan Ha-Nevu'a''

'''הגדרה.''' המעבר ההיסטורי הצפוי מעידן החוכמה --- המאופיין בכלים שכליים
--- בחזרה אל עידן הנבואה --- המאופיין בהתגלות ישירה וחווייתית --- המזורז
בשיבה לארץ ישראל. עם שיבת העם לארצו עולה כמיהה לחדש את ערוץ ההתגלות, שבו
שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת ממקורותיה חלוקת־תקופות של התודעה. לאחר
תום הנבואה הקדומה עבר ישראל לעידן החוכמה, הפועל דרך כלי השכל ומשמר את
החוויה הנבואית כמאגר של חכמה (קבלה). הרב שרקי מתחקה על כך בפירוט --- מן
הנביאים ש&quot;הלכו ללקט אורות&quot; דרך החכמים המסדרים את החיים בפרטים מדויקים,
ועד לאיחוד המכונה &quot;חכם עדיף מנביא&quot;, הצופה סינתזה של חכמה ונבואה. השיבה
לארץ פותחת מחדש את אפשרות הערוץ החווייתי שהחכמה לבדה לא יכלה לספק.
קולנוע קדם נבואי ממקם את עצמו בדיוק בסף הזה --- במעבר, מכשיר את הכלים
החווייתיים שהעידן החדש יידרש להם.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; ו&quot;חילוניות, נבואה ותורת
הרב קוק&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון
מניטו / Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הפסקת הנבואה · תחיית הדמיון ·
נבואה

=== תשובה גדולה / תשובת האומה · The Great Teshuvah (Repentance of the Nation) ===

'''תשובה גדולה / תשובת האומה''' · ''Teshuva Gedola / Teshuvat
Ha-Uma''

'''הגדרה.''' תהליך הגאולה תלוי לא בתשובה אישית של יחידים אלא בתשובה גדולה
וכללית --- תשובה שתחיה את האומה כולה ותצמיח מתוכה את אור הנבואה
המחודש.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק קושר גאולה, תשובה ונבואה למהלך אחד. &quot;התשובה
הגדולה, שתחיה את האומה ותביא גאולה לה ולעולם, תהיה תשובה שנובעת מרוח
הקודש שיתרבה בה&quot;. התשובה כאן אינה בראש ובראשונה תיקון מוסרי של העבר אלא
כיוון־מחדש לאומי אל המקור --- כיול־מחדש של נשמת הכלל המאפשר את שיבת
הנבואה. עבור התנועה זה ממסגר מחדש את היקף שאיפתה: חידוש אמנות נבואית
אינו פרויקט אסתטי פרטי אלא חלק מתשובה כללית, והזיכוך הפנימי של היוצר
(ראה &quot;זיכוך ותיקון&quot;) הוא הפָּן היחידני של תהליך לאומי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · עידן הנבואה · זיכוך ותיקון · רוח
הקודש

=== ה&quot;הופעה&quot; · The Manifestation (The Appearance) ===

'''ה&quot;הופעה&quot;''' · ''Ha-Hofa'a''

'''הגדרה.''' התהליך שבו ידע אלוהי פנימי עולה מכוח הנשמה אל התודעה ואל
הפועל. ההופעה דורשת טהרה ופינוי מכשולים פנימיים, והיא מתוארת כ&quot;בקיעת
השמש מתוך העננים&quot; --- האור כבר קיים, ורק נחשף. החוויה עצמה היא סדרת
הבזקי תובנה פתאומיים, רבי עוצמה ובלתי רציפים, המופיעים ונעלמים כברקים.
גם לאחר הפסקת הנבואה הגלויה, ניצוץ של תודעה זו ממשיך לפעום ביחידי
סגולה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתאר את הפנומנולוגיה של ההתגלות כפי שהתנועה
מבינה אותה --- לא תוכן מיוצר אלא חשיפה של מה שכבר קיים, ולא אור יציב אלא
ברק לסירוגין. לשון ההקשבה של קוק עומדת מאחוריה: &quot;קולטים את הרשמים
המתגלים, המתנוצצים כברקים&quot;. אופי כפול זה --- האור כבר קיים, ונחשף
בהבזקים --- מעצב את האסתטיקה של התנועה במישרין: הוא מנמק את חוסר־הרציפות
של העריכה הקדם נבואית (הקאט כהבזק, לא כזרימה חלקה) ואת ההכרה שמלאכת האמן
היא חשיפה ולא המצאה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · המעיין והברקים · רוח הקודש · עריכה קדם
נבואית

=== נבואה · Prophecy ===

'''נבואה''' · ''Nevu'a''

'''הגדרה.''' לב ליבה של היהדות --- ביטוי של דבר ה' במציאות, ולא חיזוי
עתידות. הנבואה היא ערוץ ההתגלות החי בין האל לאדם, והיא תרבות שלמה, לא
מתנה יחידנית בלבד. על פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב בלבוש
מודרני, סמוך לשיבה לעצמאות המדינית ומלווה בעלייה תרבותית גדולה. היעדרה
נחשב לא למצב האנושי הטבעי אלא לסטייה --- גלות ממהותנו האנושית
המקורית.

'''הקשר פילוסופי.''' שלושה הוגים נפגשים כאן. מניטו ממסגר את הנבואה כלב
האבוד של היהדות: בעת העתיקה התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים שתלמידיהם למדו מוזיקה, תנועה, ריכוז ושכלול הדמיון; לאחר שפסקה,
נשתמרה בנסתר --- בקבלה, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כ&quot;אוצר גנוז&quot; שממנו
יכולה לצמוח יצירתיות ישראלית מחודשת. קוק מגדיר את הנבואה מבנית: היא באה
&quot;בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל.
הוא מפריד בין נבואה לחכמה בלבד: החכמה מסתכלת במציאות פסיבית, ואילו
הנבואה היא &quot;הסתכלות של חיים&quot; הפועלת במציאות שהיא רואה. הרב שרקי מספק את
המסגרת ההיסטורית: עם הפסקת הנבואה עבר העולם מעידן ההתגלות לעידן
הפילוסופיה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות הנבואית.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · היגיון שמעי · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת ·
הנביא המודרני

=== דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot; · The Prophetic Dialogue --- &quot;Face to Face&quot; ===

'''דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot;''' · ''Dialog Nevu'i --- &quot;Panim el
Panim&quot;''

'''הגדרה.''' מהות הנבואה העברית אינה במה שנאמר אלא בעצם העובדה שאלוהים
מדבר אל האדם. זהו מפגש בין שתי אישיויות --- האלוהית והאנושית. האל הנבואי
אינו מושג מופשט אלא ישות בעלת רצון, הפותחת בדיאלוג ישיר ואינטימי עם
האדם.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו בונה את המושג על ניגוד חד בין אלוהי הנבואה
לאלוהי הפילוסופים. אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט --- שאפשר לשער
אודותיו אך לא לשוחח עמו; האל הנבואי הוא &quot;אני&quot; אישי היוזם שיח, המכונן כבר
בפתיחה &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot;. הרב שרקי מחזק: הדיבור הנבואי הוא גילוי של רצון
עליון, לא חוקיות סתמית של הטבע --- ובדיוק משום כך אין הנבואה ניתנת
לגימוד לפילוסופיה. עבור קולנוע קדם נבואי המבנה הדיאלוגי הזה הוא זרע
&quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא במפגש בין
פרסונות, ומדמה את הפריים עצמו כמפגש אינטימי בין נשמת היוצר לנשמת
הצופה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה
ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' אנוכי ה' אלוהיך · פואטיקה של מפגש · היגיון שמעי · מרחב
בין־נשמתי

=== פרופיל הנביא --- השלישייה · The Prophetic Profile (The Trio) ===

'''פרופיל הנביא --- השלישייה''' · ''Profil Ha-Navi ---
Ha-Shlishiya''

'''הגדרה.''' התפצלות ארכיטיפ הנביא השלם לאחר הפסקת הנבואה הקלאסית לשלושת
מרכיביו. על פי חז&quot;ל, משפסקה הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות ---
שהתנועה קוראת כשכל (חכמים), דמיון (שוטים) ורגש (תינוקות). הפרופיל
ההוליסטי שאיחד פעם את הכוחות הללו התפצל לשלושה נאמנים
נפרדים.

'''הקשר פילוסופי.''' השלישייה מסבירה, במונחי התנועה, מה אבד ומה יש להשיב.
הנבואה בשלמותה הייתה הרמוניה של שכל, דמיון ורגש; הפסקתה פיזרה אותם
לטיפוסים אנושיים נבדלים, שכל אחד אוחז רק בשבר. אבחנה זו היא תמונת־הראי
השלילית של &quot;הנביא המודרני&quot;, הדמות הצפויה שבה השלושה מתאחדים מחדש. עבור
היוצר זו מפת עבודה: היא מונה את שלושת הכוחות שאמנות השואפת לתודעה נבואית
חייבת להחזיק יחד, מסרבת גם לצמצום השכלתני של האמנות לתיעוד וגם לנטישתה
לדמיון משולח או לרגש גולמי לבדו.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the Sages;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · נבואה · הגיבור השלישי · דיאלקטיקה של השכל
והדמיון

=== תחיית הדמיון · The Revival of Imagination ===

'''תחיית הדמיון''' · ''Techiyat Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' תהליך היסטורי שזיהה הרב קוק לפני כמאה שנה: היחלשות מעמדם של
&quot;אנשי השכל&quot; ועלייה בכוחם של הדמיון ושל האמנים. התעצמות הדמיון בתרבות
העכשווית --- בספרות, בתקשורת ובמיוחד בקולנוע --- אינה התנוונות אלא תהליך
&quot;קדם נבואי&quot;: הכשרה כאוטית אך הכרחית של כלי הדמיון הקולקטיבי לקראת קידושו
העתידי.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתמודד עם פרדוקס של דורו ישירות: כיצד עולם כה
חכם שקע כל כך בדמיון, בעוד שדורות עמד בראש החברה הפילוסוף --- איש השכל
הטהור? תשובתו, ב''אורות'', היא שאף זה &quot;יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים
את כח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. מפני שהתפיסה
הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח הדמיון להתמוגג, ולכן מתבסס עתה עד
שיגמר בכל תיאורו, כדי שיהיה &quot;כסא נכון ושלם לרוח ד'&quot;. הרב שרקי מסיק את
המסקנה המעשית דרך העיקרון הקבלי &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot;: כל תופעה חיובית
מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. עצם נזקי התקשורת, הספרות והפרסומת הם אפוא
הצורה הבוסרית של כוח שנועד להתקדש, &quot;על מנת שבסופו של דבר הוא יתקדש,
ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · עצת ה' נסתרת · עידן
הנבואה

=== רוח הקודש --- הפרטית והכללית · Ruach HaKodesh (The General Holy Spirit) ===

'''רוח הקודש --- הפרטית והכללית''' · ''Ruach Ha-Kodesh --- Ha-Pratit
ve-ha-Klalit''

'''הגדרה.''' רוח הקודש --- מבשרת הנבואה בצורתה המפותחת --- שבה משיגה
הנשמה תפיסה יציבה וישירה של האמת האלוהית, המשלבת שכל, דמיון ורצון. הרב
קוק מבחין בין רוח קודש ''פרטית'', השורה על היחיד, לבין רוח הקודש השורה על
האומה בכללה, שבאמצעותה ניתן לתפוס אמיתות --- ובראשן ערכה של ארץ ישראל
--- שקדושה יחידנית לבדה אינה מגיעה אליהן.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה, שפיתח הרב שרקי מן הרב קוק, פותרת חידה: כיצד
ייתכן שאנשי קדושה עמוקים אינם משיגים את ערך הארץ, בעוד ההמון חש את קשרו
אליה באופן אינטואיטיבי? התשובה אינה הבדל של מעלה אישית אלא של ''סוג'' רוח
הקודש שממנה יונקים. הרוח הכללית &quot;שולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות
של ההרגשה הבריאה&quot;, כך שההמון קולט אותה אינטואיטיבית, בעוד שהיא מזרחת את
אורה העליון על עומקי המחשבה הישראלית. עבור התנועה זה מבסס שתי מחויבויות:
שהיוצר יונק לא רק מהשראה פרטית אלא מנשמה קולקטיבית (ראה &quot;נשמה
כמיקרוקוסמוס&quot;), ושהרגש האינטואיטיבי וההמוני יכול לשאת אמת שהתבונה
הדיסקורסיבית מחמיצה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש הכללי&quot; (&quot;מעייני הישועה&quot;, ט&quot;ז
בתמוז תשס&quot;א) / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, אורות (עמ' ט,
עמ' קב) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' נבואה · נשמה כמיקרוקוסמוס · אווירא דארץ ישראל מחכים ·
האינטואיציה

=== סוד החשמל (חָשׁ־מַל) · The Secret of Chashmal ===

'''סוד החשמל (חָשׁ־מַל)''' · ''Sod Ha-Chashmal (Chash-Mal)''

'''הגדרה.''' קצב היסוד של התודעה הנבואית: מעבר בין קליטה דוממת (חָשׁ)
לביטוי פעיל וזורם (מַל). המילה &quot;חשמל&quot; מופיעה בחזון יחזקאל, וחז&quot;ל דרשו
אותה כראשי תיבות ל&quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; --- שתיקה ודיבור
לסירוגין.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לתודעה הנבואית (והיצירתית) פעימה ולא מצב
יחיד. קליטה וביטוי אינם שני שלבים נפרדים אלא תנודה מתמדת: היוצר מקשיב,
שותק, קולט --- ואז נותן צורה, מדבר, מבטא --- ושב אל השתיקה. קצב זה עומד
בבסיס תפיסת דרך היצירה כולה, המתחילה בהקשבה ודממה ומגיעה לשיאה ב&quot;ניב
שפתיים&quot;, פרי הלב; השניים אינם מנוגדים אלא מתחלפים, כפי שחָשׁ מתחלף עם מַל.
הוא מציע גם דקדוק סמוי לעריכה: הקאט בין שוט מוחזק ודומם לשוט של זרימה
פעילה יכול עצמו לגלם את פעימת החָשׁ־מַל.

'''מקורות.''' חזון יחזקאל; חז&quot;ל --- &quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; / Ezekiel's
vision; the Sages; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · ניב שפתיים · ה&quot;הופעה&quot; · היגיון
שמעי


== ג. הנשמה, הרצון והאני ==

''המקור הפנימי של היצירה: הנשמה השרה תמיד, הרצון הקדמוני שקודם לשפה,
והעצמיות הייחודית והבלתי ניתנת לצמצום של כל אדם.''

=== הנשמה היוצרת · The Creating Soul ===

'''הנשמה היוצרת''' · ''Ha-Neshama Ha-Yotzeret''

'''הגדרה.''' מקור ההשראה הפנימי והבלתי נדלה של האמן. בניגוד למודל של
&quot;מוזה&quot; חיצונית שמחכים לה, הנשמה היוצרת &quot;שרה תמיד&quot;: היצירה אינה ביקור
מזדמן אלא מצב ההוויה הטבעי והבלתי פוסק של הנשמה. תפקיד היוצר אינו אפוא
להמתין אלא להתעלות --- לעלות לגובה פגישת נשמתו, להקשיב לשירתה הפנימית,
ולתת לה להתפרץ החוצה כיצירה טהורה, ללא עמל.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו מושג יסוד בהגות הרב קוק. הוא כותב שאי אפשר
להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד בטבעה; וכשהליאות הרוחנית מעיקה,
אין זו באה אלא מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל הוא. וכל מה שמעמיקים יותר
בסודה באים לידי הכרה שאין בה שום עמל ויגיעה --- &quot;והאדם מתדמה לקונו&quot;, שלא
בעמל ברא את עולמו. עצם הצורך להמתין להשראה הוא, עבור קוק, הסימן ש&quot;לא
הופעה עליו הארת נשמתו&quot;. המושג הופך על פיה את הפסיכולוגיה הרגילה של האמן:
החסימה אינה היעדר השראה אלא היעדר התעלות וזיכוך עצמי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; ו&quot;הנהרה הנשמתית&quot;
/ Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · יצירה ללא מאמץ כוחני · הרצון · הנהרה
הנשמתית

=== המעיין והברקים · The Fountain and the Lightning Bolts ===

'''המעיין והברקים''' · ''Ha-Ma'ayan ve-ha-Berakim''

'''הגדרה.''' שם התנועה לאונטולוגיה של הנשמה היוצרת --- פתרון של פרדוקס
לכאורה. מצד אחד הנשמה היא ''מעיין'': היא שרה תמיד, שופעת ללא הרף, מצב
יצירתי קבוע. מצד שני חוויית ההשראה באה כ''ברקים'': הבזקים פתאומיים, עזים
ובלתי רציפים. הפתרון: המעיין זורם ברציפות בשורש, בעוד ההבזקים הם מה
שמגיע לתודעה הרגילה --- אי־הרציפות היא בקליטה שלנו, לא
במקור.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מחזיק את שני הדימויים יחד. הנשמה, הוא כותב,
&quot;שרה תמיד&quot;; נהרתה שוטפת ללא הרף, והכוח הפועל התדירי של החיים העליונים
&quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא רצוא ושוב, כמראה הבזק&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ואז ידע שלא בעת זולת עת מחדשת הנשמה חכמה
ושירה, אלא בכל שעה היא שוטפת &quot;נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;. אי־הרציפות של ההשראה
היא אפוא תוצר של קליטה מוגבלת: החסימה אינה יבשות המעיין אלא כשל בהתעלות
אל המקום שבו הוא זורם תמיד. זה ממסגר מחדש את משמעת האמן כעבודה של פינוי
הקליטה ולא של זימון ביקור נדיר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; (&quot;רצוא ושוב,
כמראה הבזק&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · ה&quot;הופעה&quot; · הקשבה
ודממה

=== נפש, רוח, נשמה · Nefesh, Ruach, Neshama ===

'''נפש, רוח, נשמה''' · ''Nefesh, Ruach, Neshama''

'''הגדרה.''' הנשמה אינה ישות אחידה אלא מבנה רב־שכבתי. '''נפש''' --- הרובד
המזוהה עם הגוף, הבסיס הפסיכופיזי, המדומה לנשימה בתוך כלי זכוכית. '''רוח'''
--- היסוד המקשר והשואף בין הנפש לנשמה, מקור ההשראה והתנועה, המדומה
לנשימה העוברת דרך שפופרת. '''נשמה''' --- המהות האלוהית עצמה, &quot;נשימת פיו
יתברך&quot;, החופפת על הגוף אך אינה נכנסת בו במלואה, המדומה לנשימה בפי
האומן.

'''הקשר פילוסופי.''' הנשמה המשולשת, קלאסית בקבלה, נותנת לתנועה מפה מדורגת
של פנימיות --- מן היסוד המגובש והמגולם של הנפש, דרך האמצע הנייד וההשראתי
של הרוח, אל המקור האלוהי הטהור של הנשמה. משלי הנשימה מדויקים: אותה נשימה
עצמה, מתווכת פחות או יותר, בכל רובד. לפסיכולוגיית היצירה זה חשוב מפני
שהוא ממקם את ההשראה (רוח, מילולית &quot;רוח/נשימה&quot;) כרובד המקשר --- הכוח
הנייד המחבר את האמן המגולם למקור האלוהי --- ומפני שהוא מתעקש שהרובד
העליון, נשמה, לעולם אינו מוכל במלואו אלא תמיד עולה על הכלי, ולכן היצירה
היא קליטה של מקור בלתי נדלה ולא ביטוי של עצמי סופי.

'''מקורות.''' קבלה --- נפש, רוח, נשמה / Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com), על יסוד הרב קוק.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · נשמה כמיקרוקוסמוס · סולם היצירה · העצמי
הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי

=== עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · Radical Individuality of the Soul ===

'''עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית''' · ''Atzmiyut Ha-Neshama
ve-Individualiyut Radikalit''

'''הגדרה.''' נשמתו של כל אדם היא ייחודית, אלוהית ובלתי ניתנת לשכפול ---
וזהו מקור כוחו היצירתי ואותנטיותו. האינדיבידואליות אינה מגבלה אלא אופן
ביטוי אלוהי יסודי: שלמות היקום אינה מושגת באחידות אלא בביטויה המלא
והבלתי מוגבל של ה&quot;אות&quot; הייחודית שכל נשמה מהווה ב&quot;טקסט
האלוהי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מבסס את התעקשות התנועה על ייחודיות יצירתית
מוחלטת --- ועושה זאת תיאולוגית ולא רק רומנטית. אם כל נשמה היא אות בלתי
ניתנת לצמצום בטקסט אלוהי, אז דיכוי הזרות העצמית לטובת המוסכמה אינו ענווה
אלא השחתה של הטקסט; השלמות מושגת רק כשכל אות נכתבת במלואה. זהו העיגון
המטאפיזי לחוצפה דקדושה ולחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית
חתרנית. הוא גם ממסגר מחדש את יחס האחד לרבים: אינדיבידואליות ואוניברסליות
אינן מנוגדות, מפני ששלמות הכלל ''דורשת'' את התרומה הבלתי חוזרת של כל
פרט.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (עצמיות הנשמה ושורשה האלוהי).

'''ראה גם:''' העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · חוצפה דקדושה · נשמה
כמיקרוקוסמוס · חופש המחשבה

=== גאולת ה&quot;אני&quot; · Redemption of the &quot;I&quot; ===

'''גאולת ה&quot;אני&quot;''' · ''Ge'ulat Ha-&quot;Ani&quot;''

'''הגדרה.''' גילוי מחודש של נקודת המבט הנשמתית --- &quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot; + &quot;י&quot;,
כלומר &quot;המקום שלי&quot;, &quot;לאן אני הולך&quot;. ההתגלות הגדולה מתרחשת דווקא בגלות,
במקום שבו ה&quot;אני&quot; --- הפרטי והכללי --- נצרך להיגאל: לגלות מחדש את כוח
הנשמה, את הקדושה הגנוזה במציאות ואת הנס החבוי בשגרה.

'''הקשר פילוסופי.''' משחק המילים נושא טענה ממשית: העצמיות אינה קניין קבוע
אלא שאלה ומיקום --- עמדה שממנה נראית המציאות ואליה נע האדם. לגאול את
ה&quot;אני&quot; הוא לשחזר נקודת מבט אותנטית שהגלות טשטשה. עבור התנועה זה קושר
גאולה יחידנית ולאומית: שחזור פרספקטיבה יצירתית עברית אמיתית הוא עצמו
גאולת ה&quot;אני&quot;, ולעתים דווקא בעקירה ובזרות --- המצב שהתנועה מכנה במקום אחר
&quot;גלות יזומה&quot; --- נאלץ העצמי הקבור להתעורר ולשאול שוב היכן הוא ולאן הוא
הולך.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על ה&quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot;+&quot;י&quot;;
על ההתגלות המתרחשת בגלות, על יסוד הראי&quot;ה קוק ומניטו / Rav Kook and
Manitou.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · אמנות כגלות יזומה ·
גאולת הרצון · גאולת המבט

=== גאולת הרצון · The Redemption of the Will ===

'''גאולת הרצון''' · ''Ge'ulat Ha-Ratzon''

'''הגדרה.''' שחרור הרצון, חירותו ותחייתו --- גילוי המהות הפנימית שממנה
נובע הכול. הרב קוק כותב רבות שתחיית הרצון הישראלי חייבת ללוות את השיבה
לעצמאות מדינית, במהפכה רוחנית־תרבותית המחדשת תבניות של חכמה
והכרה.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל קוק גאולת הרצון היא עצם ציר ההתחדשות הבאה. &quot;הכח
היותר חדש שיתגלה בעולם, לחדש את החיים בגאולה שלמה, הוא הערך הגדול שיש
לרצון האדם בהויה כולה, כשהוא משתלם בשלמותו&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את
האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא
ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות אלהות בעצם הרצון עצמו, &quot;העולה למעלה מכל
עמל ומכל כשרון המעשה&quot;. היצירה, בתפיסה זו, אינה כפיית רצון על המציאות אלא
העלאת הרצון הפרטי אל מקומו הנועד לו ברצון ההוויה --- ואז &quot;הכל מתחדש באור
גדול&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- על עליית הרצון וגאולתו / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · תשובה
גדולה

=== אלפבית נשמתי · The Soul Alphabet ===

'''אלפבית נשמתי''' · ''Alefbet Nishmati''

'''הגדרה.''' השאיפה לקלף את המבנה הלשוני המגביל מן הדימוי הקולנועי,
וליצור שפת דימויים חדשה הנובעת ישירות מן הרצון הנשמתי --- אלפבית חדש שבו
הדימוי שב אל שורשו. היא שואפת לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן, ולהשיב
את הדימוי אל מקורו: הרצון.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהכרת התנועה שהאותיות הן רסיסים מן הרצון
הראשוני (ראה &quot;רצון שקודם לשפה&quot;) ושהסימן הלשוני הרגיל התנתק ממה שהוא
מסמן. &quot;אלפבית נשמתי&quot; יהיה מערך של דימויים שיחסם למשמעותם אינו מוסכמה
שרירותית אלא תהודה שורשית --- דימויים הנושאים את הרצון שממנו צמחו. עבור
הקולנוע זהו הניסוח העמוק ביותר של שאיפת התנועה: לא להשתמש בדימוי כמילה
מוסכמת בדקדוק מורש, אלא לחשל שפה חזותית חדשה שבה הדימוי מושב אל שורשו
הנשמתי, מאחד מחדש את מה שהמוסכמה פילגה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רצון שקודם לשפה · קולנוע מדרשי · הרצון · שכל יוצר / שכל
מצייר

=== נשמה כמיקרוקוסמוס · The Soul as Microcosm ===

'''נשמה כמיקרוקוסמוס''' · ''Neshama ke-Mikrokosmos''

'''הגדרה.''' הנשמה הפרטית של היחיד מחוברת בעומקה למאקרוקוסמוס --- נשמת
כנסת ישראל, האנושות וההוויה כולה. התעלותו הרוחנית של יחיד משפיעה אפוא
ישירות על הכלל ועל העולם כולו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הופך את בדידות העצמי היוצר. אם הנשמה היחידה
היא מיקרוקוסמוס הקשור לכלל, אז התעלותו הפנימית של האמן לעולם אינה פרטית
בלבד: היא שולחת, כפי שקוק מתאר כיסופיה של נשמה יחידה, &quot;פעולת נביעה
מעינית לכל הכלל&quot;, לרבבות הנשמות הקשורות עמה. הבחנת הרב שרקי בין רוח
הקודש הפרטית לכללית מעמיקה זאת --- היחיד יכול לינוק מרוח השורה על האומה
כולה. עבור התנועה זה מבסס את הטענה שהיצירה הנשמתית היא &quot;נבואה לכלל&quot;:
זיכוכו והתעלותו של יוצר אחד הם תרומה לנשמה הקולקטיבית, ויצירת האמנות היא
ערוץ שדרכו נשמה אחת מגיעה אל האחרות ומרוממת אותן.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות
הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; והרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש
הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · רוח הקודש · נפש,
רוח, נשמה · נבואה לכלל

=== העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · The Soulful Self vs. the Psychological Ego ===

'''העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי''' · ''Ha-Atzmi Ha-Nishmati mul Ha-Ego
Ha-Psichologi''

'''הגדרה.''' הבחנה בשורש הפסיכולוגיה של היצירה: בין ה''עצמי הנשמתי'' ---
המהות העמוקה, הייחודית והאלוהית של הנשמה, מקור הכוח היצירתי והאותנטיות
--- לבין ה''אגו הפסיכולוגי'', העצמי השטחי והרגיל של התודעה, ש&quot;רעשי הרקע&quot;
שלו צריכים להישתק כדי שהעצמי העמוק יישמע.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה ממסגרת מחדש את משמעות &quot;הביטוי העצמי&quot; באמנות.
אם היצירה מתחילה באגו, היא מבטאת רק את השטח; יצירה נשמתית אמיתית מתחילה
במפגש עם העצמי העמוק יותר, ולכן דרך התנועה פותחת לא בביטוי כלפי חוץ אלא
ב&quot;הקשבה ודממה&quot; --- השקטת רעש האגו כדי לשמוע את קול הנשמה. זו גם הסיבה
שהחסימה מובנת לא כהיעדר השראה אלא כחסימת קליטה: העצמי הנשמתי שר תמיד,
והעבודה היא לפנות את האגו המעמעם אותו. ההבחנה שומרת על האינדיבידואליות
הרדיקלית מפני התמכרות עצמית גרידא: זו ייחודיות ''הנשמה'', לא העדפות האגו,
שהיא הקדושה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (הנשמה היוצרת ועצמיות הנשמה).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · הנשמה היוצרת · עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות
רדיקלית · נפש, רוח, נשמה

=== הנהרה הנשמתית · The Soulic Radiance ===

'''הנהרה הנשמתית''' · ''Ha-Nehara Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' תיאור הרב קוק את השטף היצירתי הבלתי פוסק של הנשמה. כל זמן
שאדם מוכרח לחכות לזמנים מתי תחול עליו רוח היצירה, זהו סימן שלא הופעה
עליו הארת נשמתו --- כי הנשמה &quot;שרה תמיד, עז וחדוה היא לבשה&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ולהיות מוכן תמיד להקשיב סוד שיח
קדשה.

'''הקשר פילוסופי.''' פרק זה הוא המקור הראשוני לתפיסת ההשראה של התנועה
כולה. טענת קוק בלתי מתפשרת: הנשמה אינה מחדשת חכמה בעת זולת עת, אלא &quot;בכל
עת ובכל שעה היא שוטפת נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;, ונהרתה היא &quot;אוצרות קודש&quot;.
הכוח הפועל התדירי של החיים העליונים &quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא
רצוא ושוב, כמראה הבזק; עבודת שרפי הקודש היא עבודתו&quot;. וכשמתמעטת האמונה
בעוצם האני העצמי של בעל הנשמה, הוא הולך קדורנית ומשתומם, ועמו כל העולם
זיוו מתמעט; וכשישוב בתשובה עליונה אל הוד האמונה בכוחותיו העליונים, &quot;יחיה
רוחו וינהר, וכל העולמים כולם ימלאו זיו ונהרה&quot;. עבור התנועה זה הופך את
מלאכת האמן בראש ובראשונה לעניין של אמונה באי־נדלותה של
הנשמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · המעיין והברקים · הקשבה ודממה ·
ה&quot;הופעה&quot;

=== הרצון / הכתר · The Will ===

'''הרצון / הכתר''' · ''Ha-Ratzon / Ha-Keter''

'''הגדרה.''' המהות הפנימית והראשונית ביותר, הקודמת לשפה ולשכל --- לא &quot;כוח
רצון&quot; במובן של מאמץ. על פי הקבלה, הרצון (ספירת הכתר) הוא המקור העליון
שממנו נובעת כל המציאות. היצירה הקדם נבואית אינה כופה רצון על המציאות אלא
שואפת ל''גילוי'' הרצון --- תהליך של הקשבה והתעלות שבו הרצון הפרטי של היוצר
פוגש ומתאחד עם הרצון האלוהי החי הפועם ביקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק שם את גאולת הרצון בעצם ציר ההתחדשות הבאה.
&quot;הכח היותר חדש שיתגלה בעולם... הוא הערך הגדול שיש לרצון האדם בהויה
כולה&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך
התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות
אלהות בעצם הרצון עצמו, העולה למעלה מכל עמל וכשרון מעשה. לכן היצירה אינה
כפייה: המטרה אינה לכפות מציאות אלא להעלות את הרצון הפרטי אל מקומו הנועד
ברצון ההוויה, כך שרצון ההוויה כולה מתגלה עליו והכול מתחדש באור
גדול.

'''מקורות.''' קבלה --- ספירת הכתר / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · אהיה
אשר אהיה

=== רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון · The Will that Precedes Language ===

'''רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון''' · ''Ratzon she-Kodem la-Safa /
Otiot ke-Resisei Ratzon''

'''הגדרה.''' הרצון הוא המקור לכל, והוא קודם למילים ולאותיות. האותיות ---
אבני הבניין של השפה --- אינן סתם סימנים אלא רסיסים מן הרצון הראשוני.
המילה &quot;אות&quot; בעברית נובעת מן השורש &quot;לאוות&quot; --- לרצות, כלומר האותיות הן
שברים מן הרצון הקדמוני. מכאן השאיפה לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן,
ולהשיב את הדימוי אל שורשו הנשמתי־רצוני.

'''הקשר פילוסופי.''' טענה אטימולוגית זו נושאת את תורת הדימוי של התנועה
כולה. אם האות היא רסיס של רצון, אז השפה בשורשה אינה מוסכמה שרירותית אלא
התגבשות של רצון --- ונפילת השפה היא ניתוקה מן השורש, פיצול הסימן מן
המסומן למוסכמה ריקה. שאיפת ה&quot;אלפבית הנשמתי&quot; היא לרפא פיצול זה: להפוך את
הדימוי שוב לרסיס מן הרצון שהוא מבטא. לכן גורסת התנועה שהיצירה מגיעה
אחורה, לפני השפה, אל הרצון (ספירת הכתר) הקודם לשכל ולדיבור, ומבקשת להשיב
את הדימוי הקולנועי אל המקור הזה במקום להתייחס אליו כמילה בדקדוק
מורש.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;אות&quot; מן השורש
&quot;לאוות&quot;; קבלה --- הרצון כספירת הכתר / Kabbalah.

'''ראה גם:''' הרצון · אלפבית נשמתי · שכל יוצר / שכל מצייר · גאולת
הרצון


== ד. דרך היצירה הקדם נבואית ==

''עבודתו הפנימית של היוצר --- הקשבה, זיכוך, צער היצירה ועונגה, וכוחות
השכל, הדמיון והאינטואיציה שדרכם נולדת יצירה.''

=== יסוד הכעס והיצירה · Anger and the Blocked Creation ===

'''יסוד הכעס והיצירה''' · ''Yesod Ha-Ka'as ve-ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' טענתו החדה של הרב קוק שהכעס נובע מחיסרון של יצירה רוחנית.
קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת, אך נעצרים, דוחק
את הנשמה ומצער אותה בקצפון פנימי. ככל שהיצירה הרוחנית מתרחבת, מתרבה
השלום בעולם.

'''הקשר פילוסופי.''' ההוראה נותנת ליצירה משקל מוסרי ואף קוסמי. קוק כותב
ש&quot;כל מלחמות גויים, וכל רצח ושוד שבבני אדם, עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס
הנחש עד עקיצת קטן שברמשים... בא מצד הכעס הכללי האצור בעולם, שמצד עצור כח
היצירה&quot;. ולעומת זה, &quot;כל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת, כל מה שהפלגים של הדעה
הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם... השלום מתרבה בעולם&quot;. עבור התנועה זה ממסגר
מחדש את מה שמונח על הכף באמנות: יצירה חסומה אינה תסכול פרטי בלבד אלא
מקור לכוח הרסני, ושחרור כוח היצירה --- פדיון אסירי המחשבות --- הוא בשקט
מלאכת שלום.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יסוד הכעס והיצירה&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · יראת התוהו · היצירה והלימוד · חופש
המחשבה

=== צער היצירה · The Anguish of Creation ===

'''צער היצירה''' · ''Tza'ar Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' הכאב הגלום ביצירה הטהורה, הנובע מן המפגש העוצמתי בין החומר
לרוח. כאשר &quot;סדר העולם&quot; הפנימי של נשמת היוצר צריך להתפרק ולהשתנות כדי
שתופיע יצירה טהורה, יש בזה &quot;יסורים של חורבן עולמות&quot;. צער זה אינו פרס
בסוף הדרך; העונג הגדול גנוז בתוך הצער עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק כותב במפורש ש&quot;צער היצירה הטהורה הוא מעין צער
הנבואה&quot;. גילויי ההוויה עולים מן &quot;החיים הערפליים שבבשר&quot;, עדיין נושאים את
צללי האפלה; לעומתם יורדים גילויי חיים &quot;מספירת הנשמה היותר עליונה&quot; ---
ובמפגשם &quot;רזי עולם ויצירות גדולות ערך מתהוים ונולדים&quot;. עוצמת החיים בכל
צד, בשר מלמטה ונשמה מלמעלה, היא מידת כוחה, יופיה ונצחיותה של היצירה. ואז
מוסיף קוק את המפנה הגואל: אלמלא &quot;אור חסד מקיף&quot;, שתכף לחורבן עולמים בא
&quot;אור של הוית עולמים&quot;, לא היה אפשר לעמוד ביסורים. &quot;היוצרים השטחיים&quot;
החפצים ביצירה מתוך שובע וקלות ראש טועים במרירות זו --- ששם &quot;גנוז כתר
המלוכה הרוחנית&quot; --- ורואים בה זעה של אמנים נכשלים; וזו, אומר קוק, &quot;טעות
מרה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;צער היצירה&quot;, &quot;מצער לעונג&quot;,
&quot;מצער לעדן&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מצער לעדן · יראת התוהו · שבירת הכלים · מתוהו
לתיקון

=== יראת התוהו · The Awe of Chaos ===

'''יראת התוהו''' · ''Yir'at Ha-Tohu''

'''הגדרה.''' השלב הראשוני והקריטי בתהליך היצירה, כאשר רעיון חדש עולה
בתודעת היוצר לפני שקיבל צורה. מול הפוטנציאל האינסופי והגולמי של המחשבה
החדשה (תוהו), עלול היוצר להיתקף בחרדה עמוקה. ההתגברות על יראה זו היא אקט
של &quot;גאולה&quot; --- שחרור &quot;אסירי המחשבות&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את התופעה במדויק. רעיון עולה; החושב מכיר את
הצורך הגמור בהתפשטות ענפיו לרוחב ושורשיו לעומק --- &quot;ויראה של תוהו
תוקפתו&quot;, והוא נשאר עם המחשבה הגולמית כמו שהיא, או שמבקש לו רק &quot;שביל אחד
בעלטה זו&quot;. המחשבה אינה פורצת את חומות מאסרה; &quot;והיצירה לקויה, והעולם
הנזקק להיוצרים המחשבתיים שרוי באופל, ברעב וצמאון&quot;. אך קוק ממקם את התרופה
בהישג יד: יראה זו היא &quot;חרדה של חלישות&quot; הקשורה למצב מוסרי &quot;היכולה להעשות
מיד בטוהר רצון ורעיון&quot;. המפנה מכריע --- על היוצר &quot;לפדות את אסירי
מחשבותיו ממאסריהם, לאמר לאסורים צאו&quot;. וכשעושה כן, באה לו &quot;הופעה פנימית
מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה, ומהוה אור חדש
בעולמו&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · צער היצירה · שבירת הכלים · חופש
המחשבה

=== נבואה לכלל / גאולת הנשמה · Creation as Prophecy for the Collective ===

'''נבואה לכלל / גאולת הנשמה''' · ''Nevu'a la-Klal / Ge'ulat
Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' יצירה נשמתית אמיתית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי למטרה רחבה
יותר: קידוש כל התרבות האנושית והכנת העולם לעידן נבואי מחודש. שחרור נשמתו
של היוצר עצמו --- פדיון אסירי המחשבות --- מקרין החוצה והופך למעין &quot;נבואה
לכלל&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק ממסגר את המעשה היצירתי הפרטי במונחים כלליים
במפורש. כשהיוצר פודה את אסירי מחשבותיו ומהווה אור חדש בעולמו, אין האור
נשאר בקרבו: הוא &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק... עד באו אל שורש מקוריותו&quot;,
ו&quot;רגשי גאולה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים בלבבות רבות, תנועות של תחיה
כללית, של שיבת בנים לגבולם, של תיקון העולם&quot;. מפני שהנשמה היחידה היא
מיקרוקוסמוס הקשור לנשמת כנסת ישראל ולהוויה כולה, שחרורו הפנימי של היוצר
לעולם אינו אישי בלבד; הוא חלק מגאולה לאומית ואף קוסמית. לכן מבינה התנועה
את האמנות לא כביטוי עצמי פרטי אלא כשליחות גואלת --- יצירה נשמתית כקורבן
לטובת הכלל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · נשמה כמיקרוקוסמוס · תשובה גדולה ·
היוצר כשותף במעשה בראשית

=== שכל יוצר / שכל מצייר · Creative Intellect vs. Depicting Intellect ===

'''שכל יוצר / שכל מצייר''' · ''Sekhel Yotzer / Sekhel
Metzayer''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי תפיסות אמנות. &quot;שכל מצייר&quot;
הוא הכוח לתאר, לתעד ולשקף את המציאות כפי שהיא --- המגמה השלטת בתרבות
המערב. &quot;שכל יוצר&quot; הוא הכוח העליון יותר, הנטוע בתרבות העברית הנבואית,
השואף לא לצייר את המציאות אלא לחוללה --- לברוא עולמות חדשים בשותפות
יצירתית עם הבורא. קולנוע קדם נבואי שואף לעבור מ&quot;ציור&quot; העולם אל המעשה
המהפכני של &quot;יצירת&quot; עולם.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מעגן זאת בעצם טבע הדעת. בגדולתה, הוא כותב, הדעת
&quot;איננו כח מצייר בחוגו הפנימי לבד, כי אם הוא יוצר ובורא כל ציוריו&quot;;
וכשנתמעטה הקומה, יורד הדעת לקטנות, שאינו יכול לברוא אלא לצייר מן הרישום
שנשאר. כל הסיבוב הגדול של מהלך העולמים, לקוק, בא &quot;להשיב אל הדעת את עטרת
גדולתו, שיהיה יוצר ובורא&quot; --- &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים, שיהיו מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;. לעורך הפועל מתוך שכל יוצר יש לכך משמעות קונקרטית: הוא
אינו ניגש לחומרי הגלם כדי לסדרם לפי תסריט ידוע מראש, אלא שואל מהו הרצון
הנסתר החי בשוטים ואיזה סרט מבקש להיוולד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · היוצר כשותף במעשה בראשית · עריכה קדם נבואית · נבואה
פועלת מול חכמה מסתכלת

=== היוצר כשותף במעשה בראשית · The Creator as Partner in Genesis ===

'''היוצר כשותף במעשה בראשית''' · ''Ha-Yotzer ke-Shutaf be-Ma'aseh
Bereshit''

'''הגדרה.''' היוצר האנושי כשותף לבורא במעשה בראשית המתמשך --- לא מי
שמצייר עולם גמור אלא מי שמחולל עולמות חדשים. זהו המובן העליון של השכל
היוצר, והתנועה קושרת אותו למסורת &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים&quot;, ש&quot;מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן את האפשרות בטבע הדעת. בגדולתו, הדעת
אינו רק מצייר בחוגו הפנימי אלא &quot;יוצר ובורא כל ציוריו&quot;; וכל המהלך הגדול
של העולמים בא להשיב לדעת את עטרת גדולתו --- שיהיה &quot;יוצר ובורא, מחולל
ומוליד בכחו העצמי&quot;. זו, הוא כותב, גדולתם העתידה של הצדיקים, &quot;שיהיו מחיי
מתים ובוראי עולמים&quot;. עבור התנועה זו כבודו העמוק ביותר של האמן: הבמאי
הפועל מתוך שכל יוצר אינו מסדר מציאות נתונה מראש אלא משתתף, במידתו, בעצם
מעשה הבריאה --- שואל איזה עולם מבקש להיוולד ועוזר להביאו לעולם, כשותף
במעשה בראשית.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' שכל יוצר / שכל מצייר · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון
· גאולת היצירה הנשמתית

=== היצירה והלימוד · The Creator's Soul Cannot Be Confined ===

'''היצירה והלימוד''' · ''Ha-Yetzira ve-ha-Limud''

'''הגדרה.''' התעקשות הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר
רעיונות ומחשבות, ואי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד. שלהבת הנשמה עולה
מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. מרחב למחשבות הוא התביעה התדירית שכל
אדם הוגה תובע מעצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתייחס אל צמצום נשמה יוצרת ללימוד שגרתי ושטחי
כאל מין עבדות --- צמצום המחשבה, טשטושה בראשית הולדה. &quot;ההתרגלות של הלמוד
התדירי, בהתמדה שטחית, היא היא שמגברת את המחלה הזאת של צרות המחשבה, ובכל
כח צריכים אנחנו להגאל ממנה, כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה, לפדות
אותה ממצרים, מבית עבדים&quot;. עבור התנועה זה שטר של חירות יצירתית כנגד שכפול
גרידא: לאמן בעל נשמה יוצרת אמיתית חב מרחב שהמוסכמה תשלול, והסירוב להיכלא
אינו יהירות אלא נאמנות לטבע הנשמה עצמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;היצירה והלמוד&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' חופש המחשבה · הנשמה היוצרת · שבירת תבניות · יסוד הכעס
והיצירה

=== תגים לאותיות · Crowns for the Letters ===

'''תגים לאותיות''' · ''Tagim la-Otiot''

'''הגדרה.''' מונח תלמודי־קבלי המתאר את רבדי המשמעות והסוד הנוספים
והנסתרים הנחשפים בעצם תהליך היצירה. התנועה קוראת אותו כמפת דרכים בת
ארבעה שלבים ליוצר המחפש שפה אמנותית חדשה: הנשמה לומדת לחוש אינטואיטיבית
את הנסתר שבדברים; הכישרון הופך לכוח חיים קיומי; יכולת הביטוי מתעשרת;
ולבסוף מתווספים &quot;תגים לאותיות&quot; --- רמזים עדינים לעניינים נעלים ועמוקים
יותר, הנחשפים דרך המעשה האמנותי עצמו, מעבר לכוונה הראשונית.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי (השאול מן התגים המעטרים אותיות מסוימות בספר
התורה) מכנה תכונה ממשית של יצירה בשלה: שהמשמעות ''נוצרת'', לא רק נמסרת,
בעצם מעשה העשייה. ככל שיכולת הביטוי של היוצר מעמיקה, מופיעים רבדים שהוא
לא הניח שם במודע --- עודף משמעות שהיצירה חושפת מעצמה. עבור התנועה זה
מעניק כבוד למעשה היצירתי כאופן של התגלות ולא של איור: האמן אינו רק מצפין
מסר קודם אלא, דרך משמעת היצירה, הופך למקום שבו משמעויות עליונות מכתירות
את הדימוי. זהו המקביל ההתפתחותי ל&quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- כיצד הרבדים העמוקים
באים לשכון ביצירה עם הזמן.

'''מקורות.''' מקור תלמודי־קבלי --- תגים לאותיות / Talmudic-Kabbalistic
source; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · אלפבית נשמתי · ניב שפתיים · רזים מתבארים
ברזים

=== דיאלקטיקה של השכל והדמיון · The Dialectic of Intellect and Imagination ===

'''דיאלקטיקה של השכל והדמיון''' · ''Dialektika shel Ha-Sekhel
ve-ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' השכל והדמיון הם שני כוחות היצירה העיקריים. הדמיון הוא כלי
רב־עוצמה וחיוני למתן צורה לאמיתות רוחניות, אך עליו להיות מזוכך ומודרך על
ידי השכל המקודש כדי למנוע עיוות ושקר.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת מן הרב קוק תמונה שבה הנבואה עצמה היא
הרמוניה של שני הכוחות --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל. אף אחד לבדו
אינו מספיק: דמיון בלא הדרכת השכל המקודש מוליד אשליה (ה&quot;דמיון המקולקל&quot;),
ואילו שכל בלא דמיון אינו יכול כלל לתת צורה לאמת רוחנית. המשימה היצירתית
אינה אפוא לבחור ביניהם אלא להחזיקם במתח פועל --- הדמיון ככוח נותן הצורה,
השכל ככוח המזכך והמכוון. דיאלקטיקה זו היא המבנה הפנימי של &quot;הנביא
המודרני&quot; ושל &quot;דמיון הקודש&quot;, והיא שומרת על אימוץ הדמיון הרדיקלי מפני
התמוטטות לפנטזיה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות ---
הנבואה כהתאמת השכל והמדמה / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · הנביא המודרני · פרופיל הנביא
(השלישייה)

=== יצירה ללא מאמץ כוחני · Effortless Creation ===

'''יצירה ללא מאמץ כוחני''' · ''Yetzira lelo Ma'amatz Kochani''

'''הגדרה.''' אין לחשוב על היצירה כעל עמל ויגיעה, אלא כתהליך של זרימה
ושמחה. האדם היוצר מתדמה לקונו, שברא את עולמו ללא יגיעה
ומאמץ.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון נובע ישירות מתורת הנשמה היוצרת. קוק כותב שאי
אפשר להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד; וכשהליאות מעיקה, אין זו אלא
מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל --- וכל מה שמעמיקים בסודה מכירים ש&quot;אין בה
שום עמל ויגיעה&quot;. &quot;והאדם מתדמה לקונו, שלא בעמל ויגיעה ברא הקב&quot;ה את
עולמו... באתא קלילא דלית ביה מששותא&quot;. זה אינו שולל את ''צער'' היצירה ---
השניים דרים יחד, כשם שכאב הלידה דר עם אי־המאמץ של מה שחי באמת --- אלא
מסיר את המודל השקרי של יצירה כעמל טוחן, ומחליף אותו בזרימה, בשמחה
ובהידמות לבורא. עבור האמן זה ממסגר מחדש גם חסימה וגם מאבק: המאמץ הכוחני
הוא סימפטום של יחס שגוי לנשמה, לא מחיר האמנות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · צער היצירה · המעיין
והברקים

=== חופש המחשבה וחירות היצירה · Freedom of Thought and Creative Liberty ===

'''חופש המחשבה וחירות היצירה''' · ''Chofesh Ha-Machshava ve-Cherut
Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' תנאי הכרחי ליצירה קדם נבואית: חירות פנימית מוחלטת של הרוח
מכבלי תבניות חשיבה מקובעות, דעות קדומות והפחד להיראות משונה. היצירה
הרוחנית אינה מתחשבת בהשפעות חיצוניות; היא נובעת מהלך רוחה פנימה, וככל
שתאמין בעצמה כך תעלה למרומי האמת. זהו החופש לשאול כל שאלה, לחבר עולמות
מנוגדים, ולתת לדמיון להמריא אל &quot;עולמות השעריים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מנסח את העיקרון בלי פשרות: &quot;היצירה הרוחנית
חפשית היא. אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית, היא יוצרת כפי הלך רוחה
פנימה&quot;. והשקר &quot;אינו בא כי אם מהשפעה חיצונה... המצוה אותה בכחה להגות ולא
רוחה&quot;. נוסחתו חדה: &quot;כי הואיל הלך אחרי צו, צו זו עבודה זרה&quot;. קוק מוסיף
שככל שאדם מסתכל יותר במעלתו הרוחנית, כן ימצא &quot;שאינו צריך לציוריו שום
הגבלה&quot; --- &quot;יצייר כח המצייר כל מה שיש בכחו&quot;, ועדיין לא יגיע לטיפה מן הים
ממה שיש לרומם. עבור התנועה זה הבסיס התיאולוגי לחירות יצירתית מוחלטת ---
לא הפקרות, אלא הסירוב לתת לכל צו חיצוני לגזול את אמת הרוח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;חופש היצירה הפנימית&quot; ו&quot;שיעור
כח היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' היצירה והלימוד · חוצפה דקדושה · עולמות השעריים · עצמיות
הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית

=== מצער לעדן · From Anguish to Delight ===

'''מצער לעדן''' · ''Mi-Tza'ar le-Eden''

'''הגדרה.''' ההתהפכות שבלב תהליך היצירה: הכאב הגדול של הלידה הרוחנית אינו
רק נסבל אלא ''מתהפך'' לעונג עליון. הצער וחבלי הלידה הרוחנית מתהפכים
למקורות של עונג נעים ונפלא --- זיו חיים המחיה אף את המוות.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר שני מצבי רוח של המעשה היצירתי ואת התנועה
ביניהם. &quot;המחשבה, והיצירה הרוחנית בכלל, צריכה היא לרוח אהבה עם חוש של
עונג אצילי&quot;. אך ההתגשמות המעשית של החיים הרוחניים --- &quot;הקדושה שבחיים&quot;
--- צריכה גבורה. ורוח הגבורה, &quot;הנועד להפראת היצירה העליונה עד כדי הוצאת
תולדות מעשיות, נושבת... מתוך העז העליון בחסד הגנוז, ששם שרוי העדן של
העונג האצילי&quot; --- כך &quot;שכל הצער הגדול והחבלים של הלידה הרוחנית מתהפכים על
ידם למקורות של עונג נעים ונפלא&quot;. עצתו של קוק ליוצר היא אפוא &quot;שלא יקוץ
ביסורי האהבה של היצירה, כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים&quot;,
ולעולם לא לבקש את התענוגים לבדם בלא יסוריהם --- &quot;כי אז הם אובדים את
עדינות ערכם&quot;. המרירות היא עצם הרחם של המתיקות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;מצער לעונג&quot; ו&quot;מצער לעדן&quot; /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · שבירת הכלים · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== מתוהו לתיקון · From Tohu to Tikkun ===

'''מתוהו לתיקון''' · ''Mi-Tohu le-Tikkun''

'''הגדרה.''' מסעו של הרעיון היצירתי מן הפוטנציאל הגולמי והכאוטי שלו
(תוהו) אל צורתו המתוקנת והממומשת (תיקון). הרעיון החדש עולה תחילה
כפוטנציאל גולמי, דמוי־גולם; המעשה היצירתי הוא התהליך המוליך אותו דרך
יראת התוהו, שבירת המבנים הישנים, ופדיון אסירי המחשבות, עד שהוא יוצא
כצורה גמורה ומתוקנת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מקבצת את דימויי המשבר היצירתי של הרב קוק
למסלול אחד. הרעיון מתחיל ב''תוהו'' --- הפוטנציאל האינסופי והגולמי שלפני
הצורה, המעורר את יראת התוהו. הוא עובר דרך שבירת סדר העולם המיושב של
הנשמה (שבירת הכלים) ויסורי חורבן העולמות. והוא מגיע ל''תיקון'' כשהיוצר
פודה את אסירי מחשבותיו --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ומהווה אור חדש בעולמו.
מסלול זה ממסגר מחדש את המאבק היצירתי לא ככישלון אלא כמעבר חוקי, אותה
תנועה שבה הקוסמוס עצמו, בתפיסה הקבלית, מתקדם מתוהו לתיקון. משמעת האמן
היא לעמוד בכאוס ובשבירה בלי לברוח מהם, מתוך אמון בחסד המקיף ההופך את
החורבן להוויה חדשה.

'''מקורות.''' קבלה --- תוהו ותיקון / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש
--- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · שבירת הכלים · גאולת היצירה הנשמתית · צער
היצירה

=== הדמיון · The Imagination ===

'''הדמיון''' · ''Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מסוגל לרומם את האדם ומסוגל
להשפילו. העיסוק בדמיון בתרבות ובאמנות נתפס כמקרב את חידוש הנבואה
הישראלית המודרנית. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יוציא אותו
משם, אלא רק &quot;דמיון הקודש&quot;. היצירה היהודית החדשה יכולה להציג את הדמיון
האלטרנטיבי, דמיון הקודש הזה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק הדמיון אינו קישוט אלא צינור להתגלות.
הוא קורא את &quot;וביד הנביאים אדמה&quot; (הושע) כעושה את כוח המדמה עצם המדיום שבו
מתלבש אור הקודש ומופיעה הנבואה. אך אותו כוח עצמו מסוכן: דמיון עכור מוליד
אשליה ושקר, ולכן נתרחקו החכמים ממנו אל השכל. עמדת התנועה כלפי התפרצות
הדימויים העכשווית נובעת כולה מכפילות זו --- ההווה הרווי־דימויים אינו
פשוט טוב ולא פשוט מנוון, אלא כוח רב־עוצמה ודו־משמעי בתהליך הכשרתו
לקידוש. מלאכת האמנות היא לעבוד בנקודת המפנה: למשוך את הדמיון אל הקודש
ולא אל המקולקל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; (&quot;וביד הנביאים אדמה&quot;) /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · תחיית הדמיון · דיאלקטיקה של השכל והדמיון ·
עצת ה' נסתרת

=== הקשבה ודממה · Inner Listening ===

'''הקשבה ודממה''' · ''Hakshava u-Demama''

'''הגדרה.''' התנאי המקדים ליצירה קדם נבואית: ההכרה שהיצירה מתחילה לא
בביטוי עצמי כלפי חוץ אלא בהקשבה פנימית. זהו תהליך של השקטת &quot;רעשי הרקע&quot;
של האגו והתודעה הרגילה כדי לשמוע את קול הנשמה. הדממה הראשונית אינה
ריקנות אלא מרחב פוטנציאלי, שמתוכו צומח הדיבור הנשמתי
האותנטי.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק, ההקשבה היא עצם אופן הקודש. &quot;מקשיבים את
קול שיח הקודש ממרומים&quot;, הוא כותב; &quot;קולטים את הרשמים המתגלים, המתנוצצים
כברקים, ממרומי הנשמה ושרשיה&quot;. הנשמע אינו מיוצר אלא נקלט --- קול &quot;הולך
הוא ממקור האחדות העליונה&quot;, ומתגלה לכל אדם &quot;כפי טהרת עלייתו, כפי זיכוך
עצמיותו&quot;. המכשולים מוסריים: &quot;כל מה שהעונות מבדילים בין האדם ליוצרו&quot;
מעמעם את הקליטה, וככל שסרים הקירות החוצצים &quot;אור ישר וקול ישר מגיע&quot;.
ההקשבה הפנימית אינה אפוא פסיביות אלא הפעילות העליונה ביותר --- הזיכוך
ההופך את העצמי לכלי צלול למה שכבר מהדהד תמיד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · היגיון שמעי · הנשמה היוצרת · העצמי הנשמתי
מול האגו הפסיכולוגי

=== האינטואיציה · Intuition ===

'''האינטואיציה''' · ''Ha-Intuitzia''

'''הגדרה.''' כלי ההכרה המרכזי של היוצר הקדם נבואי: היכולת לתפוס אמיתות
עמוקות באופן ישיר, שלם ומיידי, מעבר לתהליך החשיבה הלוגי־אנליטי. לא תחושת
בטן עיוורת, אלא &quot;היגיון שמעי&quot; (כלשון הרב הנזיר) --- הקשבה ישירה לקול
הנשמה ולרצון החבוי במציאות. האינטואיציה היא המצפן המכוון את השכל היוצר
ומאפשר לו החלטות יצירתיות ממקום של אמת פנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' האינטואיציה, בתפיסת התנועה, אינה היפוכו של השכל אלא
אופן ידיעה גבוה ומיידי יותר --- האפיסטמולוגיה הראויה ל&quot;היגיון השמעי&quot;.
במקום שהחשיבה האנליטית מתקדמת צעד־צעד ומתבוננת במושא מבחוץ, האינטואיציה
תופסת את השלם בבת אחת ומבפנים, וזה בדיוק היחס הנבואי ולא הפילוסופי אל
המציאות. דיון הרב שרקי ברוח הקודש הכללית מוסיף ממד: ההמון קולט אמת
עליונה אינטואיטיבית, &quot;בצבעים טבעיים&quot;, אף היכן שהתבונה הדיסקורסיבית אינה
מגיעה --- עדות שהאינטואיציה יכולה לשאת ידיעה שהשכל האנליטי מחמיץ. עבור
היוצר, האינטואיציה היא הכוח המבחין ברצון הנסתר שבחומר הגלם ומכוון את
השכל היוצר בהתאם.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; --- &quot;היגיון שמעי&quot; / Rav David Cohen,
&quot;the Rav HaNazir&quot;; משנת התנועה (prophetic-culture.com); והרב אורי שרקי,
&quot;רוח הקודש הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · שכל יוצר / שכל מצייר · רוח הקודש · הקשבה
ודממה

=== סולם היצירה · The Ladder of Creation ===

'''סולם היצירה''' · ''Sulam Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' מפת דרכים מדויקת של הרב קוק לסדר ההתקרבות הנכון אל רוח הקודש
והנבואה. היא מתארת התפתחות הוליסטית: מתחילה בטיהור הגוף, עוברת דרך כוח
הדמיון, הרגש, השכל, ולבסוף --- ההקשבה העליונה. הסולם מציע תפיסה הוליסטית
של יצירה כהתפתחות אורגנית של כל כוחות האדם יחד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתעקש שההשראה אינה נתפסת בקפיצה אחת אלא נעלית
בסדר, ושהעלייה מפעילה את האדם השלם ולא את השכל בלבד. כל שלב מכשיר את
הבא: הגוף צריך להיטהר לפני שאפשר לבטוח בדמיון, הדמיון להזדכך לפני שיוכל
לשרת את השכל, וכולם להיות מסודרים לפני מצב השיא של &quot;ההקשבה העליונה&quot;, שבה
נעשה היוצר צינור צלול. סדר הוליסטי זה הוא לב הפדגוגיה של בית הספר
לנביאים המדומיין, שתוכנית הלימודים שלו מכשירה גוף, דמיון, רגש ושכל יחד.
הוא גם מתקן כל מודל חד־צדדי של אמנות --- לא שכל טהור ולא דמיון טהור, אלא
אינטגרציה מדורגת של כל כוחות הנפש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(סדר ההתעלות אל רוח הקודש); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · שמונה מדרגות · בית הספר לנביאים · זיכוך
ותיקון

=== ניב שפתיים · Niv Sfatayim (Prophetic Speech) ===

'''ניב שפתיים''' · ''Niv Sfatayim''

'''הגדרה.''' מילולית &quot;פרי השפתיים&quot;. השלב האחרון בתהליך היצירה --- המעבר
מהקשבה קולטת לביטוי פעיל. זהו מעשה מתן הצורה והקול לחזון הפנימי, הבאת
ההתגלות אל העולם.

'''הקשר פילוסופי.''' הביטוי --- הנגזר מ&quot;בורא ניב שפתים&quot; של ישעיהו ---
מכנה את קוטב ה&quot;מַל&quot; של קצב החָשׁ־מַל: אחרי השתיקה והקליטה באה האמירה. התנועה
לוקחת ברצינות שהרב קוק משתמש בביטוי הזה עצמו בקטע שבו הוא קורא ליוצר,
למרות &quot;כבדות הפה&quot;, לא לסגת מלבטא את הכיסופים הנשגבים שבהם מתגלה דבר ה'.
&quot;כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה&quot;;
פרי השפתיים נברא אף דרך אותה כבדות ומעבר לה. עבור התנועה, &quot;ניב שפתיים&quot;
מעניק כבוד למלאכת מתן הצורה --- העריכה, העיצוב, הגימור --- כהשלמה
ההכרחית של ההקשבה: קליטה שאינה מבוטאת נשארת בלתי נולדת.

'''מקורות.''' ישעיהו --- &quot;בורא ניב שפתים&quot;; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הקריאה לסודיות&quot; / Isaiah; Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סוד החשמל · הקשבה ודממה · קריאה אל הסוד · להדריר את
הדיבור

=== הכשרת הכלים · Preparation of the Vessels ===

'''הכשרת הכלים''' · ''Hachsharat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' התהליך המקיף של זיכוך והרחבת כלי היוצר --- דמיון, רגש, שכל
--- כדי שיהיו מסוגלים להכיל ולתעל את האור העז של ההתגלות הנבואית המחודשת
בלי להישבר. זהו המובן העמוק ביותר של שם התנועה: היא אינה מתיימרת להיות
נבואה, אלא להכשיר את הכלים לשיבתה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג קושר את ענוות התנועה לשאיפתה. ההתגלות דורשת
כלים ההולמים לשאתה; כוח בלתי מזוכך יישבר תחת השפע, או יעוות אותו. תיאור
הרב קוק את &quot;הסרת אבני המכשולים&quot; --- הזיכוך המוסרי והמעשי המפנה את
המכשולים להופעה --- הוא הפָּן היחידני של זה, בעוד קריאתו את כל עידן הדמיון
כ&quot;עצה מרחוק להשלים את כח המדמה&quot; היא הפָּן הקולקטיבי וההיסטורי שלו: עצם
התעצמות הדמיון בתרבות המודרנית היא הכשרת כלי קולקטיבי. קולנוע קדם נבואי
מבין את כל מפעלו --- הכשרת יוצרים, חישול שפה חזותית חדשה --- כ&quot;הכשרת
הכלים&quot;: הכנת מכשירים לאור שטרם הגיע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הסרת אבני המכשולים&quot;; אורות ---
כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh'';
''Orot''.

'''ראה גם:''' זיכוך ותיקון · תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · קולנוע קדם
נבואי

=== זיכוך ותיקון · Purification and Refinement ===

'''זיכוך ותיקון''' · ''Zikuch ve-Tikkun''

'''הגדרה.''' על היוצר להקדים לכל יצירה מחשבה של תשובה ותיקון. אין לטבול
את העט --- או המצלמה --- ללא טהרת הנשמה וקדושת הרעיון.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק הופך זאת לתנאי של אמנות מקודשת באמת. &quot;הספרות
תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו&quot;, הוא כותב; כל סופר יחל לדעת את הרוממות והקודש
שבעבודתו, &quot;ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון&quot; --- &quot;לפחות תקדים
המחשבה של תשובה, הרהורי תשובה עמוקים לפני כל יצירה. אז תצא היצירה
בטהרתה, רוח ד' תחול עליה&quot;. הכנה פנימית זו היא הביטוי היחידני של &quot;התשובה
הגדולה&quot; הלאומית, והיא בלתי נפרדת מכל הפסיכולוגיה של התנועה: מפני שהיצירה
היא הביטוי החיצוני של התגלות פנימית, מצב הכלי קובע את טוהר הנחשף דרכו.
הזיכוך אינו תוספת מוסרנית לאמנות אלא תנאי המאפשר אותה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יצירה&quot; (&quot;לא יטבול עטו בלא טהרת
נשמה וקדושת רעיון&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תשובה גדולה · הכשרת הכלים · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · הקשבה
ודממה

=== גאולת המבט · The Redeemed Gaze ===

'''גאולת המבט''' · ''Ge'ulat Ha-Mabat''

'''הגדרה.''' היכולת לראות באמת את האחר --- על כל גווניו וצדדיו הנסתרים
--- ולראות את עצמך דרכו. מטרת קולנוע קדם נבואי היא לפתח את חוש ההכרה
העצמית, באדם ובכל ההוויה, דרך מבט כפול: &quot;נקודת מבט עליונה&quot; (אלוהית,
כוללת ואוהבת) ו&quot;מבט קרוב ואינטימי&quot; (המאפשר לראות את עצמך לעומק דרך
הזולת).

'''הקשר פילוסופי.''' גאולת המבט מכנה את האפשרות הגואלת הייחודית לקולנוע:
התמרת עצם ה''ראייה''. הראייה הרגילה מחפצנת; המבט הגואל מחזיק שתי
פרספקטיבות בבת אחת --- המבט הכולל והאוהב הרואה את השלם, והמבט האינטימי
המאפשר לעצמי להיחשף לעומק דרך המפגש עם אחר. מבנה כפול זה הוא הצורה
החזותית של &quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם גאולה לא במסר על האחר אלא באופן
ההתבוננות בו. עבור מדיום הבנוי על המבט --- המצלמה כעין --- זו הוראה
ישירה: לגאול את המבט משליטה לאהבה, כך שהפריים יהפוך למקום של הכרה הדדית
ולא של בעלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' פואטיקה של מפגש · מרחב בין־נשמתי · בימוי תלמודי · הפריים
כמרחב מקודש

=== גאולת היצירה הנשמתית · The Redemption of Soulic Creation ===

'''גאולת היצירה הנשמתית''' · ''Ge'ulat Ha-Yetzira
Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' המעשה המכריע שבו עובר היוצר מן היראה האוחזת בו מול הרעיון
הגולמי אל החירות להביאו אל הפועל במלואו. מול יראת התוהו, על היוצר לפדות
את אסירי מחשבותיו ממאסריהם --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ובעשותו כן הוא
מחולל גאולה ומהווה אור חדש בעולמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את עצם המעשה היצירתי כמלאכת שחרור. היצורים
הרוחניים הרבים --- המחשבות והציורים המבקשים פדיונם &quot;בכל עז ומרץ&quot; --- הם
&quot;בריות חיות וקימות&quot; הדורשות להיגאל; וכשהיוצר נוטל על עצמו לגאול אותן,
&quot;באה לו הופעה פנימית מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה,
ומהוה אור חדש בעולמו&quot;. האור אז &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק, מתרחב ומתענף,
עד באו אל שורש מקוריותו&quot;, ורגשי גאולה מתחילים להתחולל בלבבות רבות ---
&quot;תנועות של תחיה כללית&quot;. קוק ממסגר זאת בלשון גאולה לאומית ואף קוסמית:
פדיון אסירי המחשבות אינו תרגיל פסיכולוגי פרטי אלא חלק ממלאכת התשובה
ותיקון העולם. &quot;והיראה החלושה סרה, והגבורה העליונה לוקחת את
מקומה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; (&quot;לפדות
את אסירי מחשבותיו... לאמר לאסורים צאו&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · מתוהו לתיקון · צער היצירה · נבואה
לכלל

=== חוצפה דקדושה · Sacred Audacity ===

'''חוצפה דקדושה''' · ''Chutzpa D'Kedusha''

'''הגדרה.''' אומץ רוחני רדיקלי --- לא עזות פנים, אלא התעוזה לשאול שאלות
רדיקליות, לפרוץ גבולות מחשבתיים, ולשבור תבניות מחשבה וצורה מקובלות,
ולשאוב השראה ישירות מן המקור הנשמתי ללא תיווך של מוסכמות חברתיות או
אמנותיות. זוהי חירותו המוחלטת של היוצר ללכת אחר אמתו הפנימית, גם אם היא
נראית חתרנית או משונה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נסוב על הבחנה שמניטו מחדד: בין ''עזות רוח'' ---
תכונה חיובית, היוזמה האקטיבית החיונית לתיקון עולם --- לבין ''עזות פנים''
--- תכונה שלילית, הצומחת מכשל מוסרי, המפעילה כוח תוך זלזול בזולת. התורה,
שמהותה שייכת לעולם עליון ובלתי חומרי, דורשת עזות; ולכן ניתנה לישראל,
&quot;העזים באומות&quot; (הנמר שבחזון דניאל, &quot;הווי עז כנמר&quot;; והמהר&quot;ל ב&quot;נר מצווה&quot;).
הרב קוק ממקם תכונה זו בתוך התהליך הגואל עצמו. בקוראו את הסימן התלמודי
שבעקבות המשיח &quot;חוצפא יסגי&quot;, הוא רואה את שבירת הצורות המאובנות: הערכים
המורגלים, בצורתם שלאחר הפסק הנבואה, מוכרחים להתחדש &quot;גם על ידי כח החוצפא
שב עקבתא דמשיחא&quot;, ומזה &quot;יצא אור חדש מאיר&quot;. חוצפה דקדושה אינה אפוא מרד
לשמו אלא האומץ היצירתי המפנה את הקרקע להתגלות מחודשת.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- עזות רוח מול עזות פנים, מכון
מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק,
אורות הקודש --- חוצפא דעקבתא דמשיחא / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חופש המחשבה · שבירת תבניות ·
מהפכה תרבותית גדולה

=== דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי · Sacred Imagination ===

'''דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי''' · ''Dimayon Ha-Kodesh / Dimayon
Alternativi''

'''הגדרה.''' הדמיון הנקי, הצלול והמזוכך הראוי לנבואה --- &quot;הדמיון
האלטרנטיבי&quot; שהיצירה היהודית החדשה מציעה במקום &quot;דמיון מקולקל&quot; (עכור,
מעורב בטומאה, מוביל לאשליה ושקר). הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מרומם או
משפיל. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יגאל אותו --- אלא רק
דמיון הקודש. היצירה היהודית החדשה שואבת דמיון זה ממקורות ייחודיים ---
תורת הסוד, המדרש והאגדה --- שבהם נשתמרו שרידי תרבות נבואית
עברית.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור קוק הדמיון הוא צינור להתגלות --- &quot;וביד הנביאים
אדמה&quot; --- ומצבו קשור למקום. הדמיון של ארץ ישראל, הוא כותב, &quot;צלול וברור,
נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ומוכן להסברת נבואה; ואילו הדמיון
שבארץ העמים &quot;עכור, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום&quot;. מפני שהשכל
והדמיון אחוזים זה בזה, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר כבארץ ישראל
--- &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הרב שרקי מוסיף את המנגנון ההיסטורי: החכמים
נתרחקו מן הדמיון מיראת סטיותיו; השיבה לארץ מחייבת להשיב את הכוח שאבד,
ולפי העיקרון &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot; הוא שב תחילה בצורה גסה כדי לבסוף להתקדש
לדמיון של קודש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; ו&quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot''; והרב אורי שרקי / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' הדמיון · תחיית הדמיון · אווירא דארץ ישראל מחכים · דיאלקטיקה
של השכל והדמיון

=== שבירת הכלים · The Shattering of the Vessels ===

'''שבירת הכלים''' · ''Shevirat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' דימוי קבלי (שמקורו בקוסמוגוניה של האר&quot;י) המיושם בתנועה כמודל
פסיכו־יצירתי. כדי שתופיע יצירה חדשה, &quot;סדר העולם&quot; הקיים של נשמת היוצר ---
מבנה הרצון, השכל והרגש המיושב שלה --- צריך תחילה להישבר. השבירה אינה
כישלון אלא התנאי ההכרחי להתחדשות אמיתית: רק כשהכלי הישן נשבר יכולה צורה
גבוהה יותר להיוולד.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק נותן למודל את אמתו הרגשית. כאשר סדר עולם זה
&quot;צריך להתפרק, להתפוצץ ולהשתנות, בשביל הופעת היצירה הטהורה, יש בזה יסורים
של חורבן עולמות&quot; --- ויסורים אלה &quot;רק לבעלי נשמה מתגלים הם&quot;. לעומתם, &quot;כל
יסורי העולם הרגילים&quot; נחשבים &quot;כצער ילדים על אבדן שעשועים קטנים&quot;. אך
השבירה חסומה בחסד: &quot;תכף לחורבן עולמים בא אור של הוית עולמים, וההויה היא
בודאי יותר חשובה מן החורבן... וההויה מנחמת את האבל של החורבן... ומחיה את
כל המת שבחורבן&quot;. בקריאה זו, המשבר היצירתי --- התמוטטות עולם פנימי מיושב
--- אינו פתולוגיה אלא עצם מנגנון ההתעלות, והאמן הבורח ממנו מאבד את &quot;כתר
המלוכה הרוחנית&quot; הגנוז במרירותו.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י / Lurianic Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;צער היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · יראת התוהו · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== הקשבה עליונה · Supreme Listening ===

'''הקשבה עליונה''' · ''Hakshava Elyona''

'''הגדרה.''' השלב המסכם של סולם היצירה. זהו מצב של קליטה טהורה, המושג
לאחר זיכוך כל הכוחות התחתונים, שבו נעשה היוצר צינור צלול לשפע רוח הקודש.
במקום שההקשבה הפנימית פותחת את הדרך, ההקשבה העליונה משלימה
אותה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההקשבה העליונה היא הפסגה שאליה נעה העלייה המדורגת של
סולם היצירה --- מעבר לגוף, לדמיון, לרגש ולשכל המזוככים, הקשבה כה מעודנת
שהיוצר אינו עוד מחולל אלא קולט. זהו המקביל האנושי להוראת קוק שהנשמה שרה
תמיד: כשכל כוח תחתון נעשה טהור ושקוף, יכול האדם סוף־סוף להקשיב &quot;סוד שיח
קדשה&quot; של הנשמה בלא עיוות. אין זו פסיביות של קיפאון אלא הפעילות העליונה
של הקליטה --- פרי זיכוך ארוך, המצב שבו, כלשון קוק, &quot;אור ישר וקול ישר
מגיע&quot; מפני שהקירות החוצצים נפלו. עבור התנועה זה מכנה את אופק המשמעת
היצירתית: להיעשות צלול דיו כדי לשמוע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; וסולם ההשראה /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · סולם היצירה · שמונה מדרגות · היגיון
שמעי


== ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית ==

''הלקסיקון המעשי של אמנות התנועה --- קולנוע של פרד&quot;ס וזמן ספירלי, של
הקאט כמפגש מקודש, הפריים כמרחב מקודש, והמונטאז' כמעשה של
הנשמה.''

=== אמנות כגלות יזומה · Art as Initiated Exile ===

'''אמנות כגלות יזומה''' · ''Omanut ke-Galut Yezuma''

'''הגדרה.''' היצירה האמנותית כ&quot;גלות מהירה ויזומה&quot; --- מסע הלוקח את הצופה
ממקומו המוכר אל מקום של תמיהה ופתיחות לדעת חדשה. היא מבוססת על תורת
ה&quot;הזרה&quot; של ויקטור שקלובסקי: תפקיד האמנות להפוך את המוכר לזר. ביהדות,
הגלות נתפסת גם כדרך לתיקון ולריבוי דעת (&quot;תרופה לחוסר דעת&quot;), וקיימים בה
מנגנוני &quot;גלות יזומה&quot; מחזוריים --- שבת ושמיטה --- שמטרתם לרענן את התודעה
ולהזכיר את מקור הכול.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתיך תיאוריה אסתטית מודרנית עם תיאולוגיה עברית
של גלות. אצל שקלובסקי, האמנות מבצעת &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסה השחוקה על ידי
הזרת המוכר; התנועה קוראת זאת כהד חילוני להבנה היהודית שהעקירה מאלצת
לשאול מחדש את שאלות היסוד של הקיום. שבת ושמיטה הן בדיוק &quot;גלויות יזומות&quot;
כאלה --- הזרות מכוונות ורצוניות מן הרגיל, המרעננות את תפיסת המקור.
האמנות המודרנית יכולה לשמש באותו תפקיד: גלות מהירה ומכוונת לצופה, הלוקחת
אותו מן האוטומטי אל התמה. זה מעניק כבוד להזרה האוונגרדית כטכנולוגיה
רוחנית ולא כחידוש גרידא.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; מקורות
יהודיים על הגלות, השבת והשמיטה / Jewish sources; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' ה&quot;הזרה&quot; · זמן ספירלי · קריאה אל הסוד · גאולת
המבט

=== עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · ASHAN (Olam, Shanah, Nefesh) ===

'''עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש''' · ''ASHAN --- Olam, Shanah,
Nefesh''

'''הגדרה.''' שלושת ממדי היסוד של המציאות על פי &quot;ספר יצירה&quot; הקבלי: עולם
(מרחב), שנה (זמן) ונפש (תודעה). הם משמשים תבנית ליצירה הקולנועית.
'''עולם''' (מרחב) --- המיזנסצנה, אדריכלות הפריים. '''שנה''' (זמן) ---
העריכה, הקצב, זרימת הזמן. '''נפש''' (תודעה) --- הדמות, ההכרה האנושית. ראשי
התיבות, עש&quot;ן, רומזים למעמד הר סיני --- &quot;והר סיני עשן כולו&quot; --- ומרמזים
שהתגלות עמוקה נראית חולפת אך רבת עוצמה, כמו הקולנוע עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' &quot;ספר יצירה&quot; מארגן את כל המציאות הנבראת לאורך שלושה
צירים --- מרחב, זמן ונפש --- והתנועה ממפה אותם ישירות על שלושת ממדי
היסוד של האמנות הקולנועית: מה שמסודר בתוך הפריים (מרחב), כיצד הזמן נחתך
ומעוצב (זמן), ומי שוכן ביצירה (נפש). זו יותר מאנלוגיה; היא טוענת שהיוצר
עובד עם אותם שלושה צירים שדרכם מובנית המציאות עצמה, ולכן שדיסציפלינות
המיזנסצנה, העריכה והדמות הן, בשורשן, התעסקות בעולם, בשנה ובנפש. ראשי
התיבות עש&quot;ן מעגנים זאת בהתגלות סיני, ומציעים לקולנוע דימוי־עצמי: אמנות
של אור וצל, נראית חסרת ממש כעשן, ובכל זאת עצם המדיום שבו עשויה ההתגלות
להופיע.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; מעמד הר
סיני (&quot;והר סיני עשן כולו&quot;) / the revelation at Sinai; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת, עולם, מועד · קדושה בשלושה
ממדים · זמן ספירלי

=== קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור · The Call to the Secret ===

'''קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור''' · ''Keri'a el Ha-Sod / Lehadrir et
Ha-Dibur''

'''הגדרה.''' קריאה ליוצרים &quot;לתת דרור לדיבור הכמוס, הסודי&quot;, ולבטא את המימד
הנסתר והפנימי של ההוויה --- כולל הפיכת טקסט &quot;קפוא&quot; ל&quot;דיבור חי&quot;. היצירה
האמיתית אינה יכולה להסתפק בגלוי; הנשמה המודרנית דורשת את ה&quot;סוד&quot; כדי
להרוות את צימאונה הרוחני.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן זאת באבחנה של הדור. כשמגיע היחיד, וכן
הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר לו להשביע את
צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד',
הולכים ונתבעים מן הדור&quot;. והעקשנות למצוא את כל הסיפוק הרוחני בגלוי לבד
&quot;מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות&quot;. אך קוק מכנה גם את הקושי: לפעמים &quot;אנו
מדברים והאילמות תוקפת אותנו&quot;, מפני שאין כוח להדריך את הדיבור --- ואף
כבדות הפה לא תעצור את &quot;הזרם של החפץ הנשגב אשר דבר ד' בו יגלה&quot;. התנועה
לוקחת זאת כמנדט לקולנוע המשחרר את הדיבור הכמוס: הנותן קול לממד הנסתר של
ההוויה במקום להישאר על פני השטח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; (&quot;רזי עולם,
רזי תורה, סוד ד'&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · ניב שפתיים · הצימאון האחרון · רזים
מתבארים ברזים

=== עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · Cinematic Teshuvah ===

'''עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית''' · ''Arichah ki-&quot;Teshuva&quot;
Kolno'it''

'''הגדרה.''' נגזרת ממושג התשובה היהודי, הגורס שהזמן אינו בלתי הפיך ושאפשר
לתקן את העבר. בעריכה, הפלאשבק חורג מעצם מסירת המידע: הוא הופך להזדמנות
להציג אירוע עבר באור חדש המשנה את משמעותו המוסרית ומשנה את ההבנה בהווה.
זו הזדמנות ל&quot;תיקון&quot; קולנועי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על האינטואיציה העברית שהעבר אינו חתום.
התשובה היא בדיוק הכוח לשוב אל מעשה עבר ולשנות את משמעותו --- לא את עצם
מה שקרה, אלא את משמעותו בהווה. התנועה מעתיקה זאת למונטאז': פלאשבק אינו
מידע ניטרלי אלא מעשה חזרה היכול לגאול או למסגר מחדש את שהיה, ובכך לשנות
את ההווה הצומח ממנו. זה הופך את העריכה למכשיר מוסרי, לא רק נרטיבי ---
העורך, החוזר אל העבר, מבצע &quot;תיקון&quot;. הוא עומד בסימטריה עם &quot;בשורה מהעתיד&quot;,
הפלאשפורוורד, כך שהעורך פועל חופשי בשני כיווני הזמן.

'''מקורות.''' מושג התשובה ביהדות / the Jewish concept of Teshuvah; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בשורה מהעתיד · עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · מועד --- עֵת,
עולם, מועד

=== מועד --- עֵת, עולם, מועד · The Cut as Sacred Encounter ===

'''מועד --- עֵת, עולם, מועד''' · ''Mo'ed --- Et, Olam, Mo'ed''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, המיושמת על העריכה הקולנועית. המחשבה
העברית מציעה שלושה מושגי זמן, והעורך עובד בשלושתם. '''עֵת''' --- הזמן
הסובייקטיבי, הרגע הנוכחי, ה&quot;עכשיו&quot; של השוט. '''עולם''' --- הנצח, הזמן
שמעבר לזמן: הרעיון השלם והמבנה הגדול של הסרט. '''מועד''' --- המפגש המקודש
שבו הנצח פוגש את הרגע החולף. הקאט הוא ה&quot;מועד&quot;: נקודת החיתוך שבה העורך,
כשותף לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף ליצירת משמעות חדשה. הזמן היהודי אינו
אפוא מעגל סגור אלא ספירלה של שינוי ותקווה.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל נשען על האינטואיציה שהזמן אינו מכל ניטרלי אלא
מדיום מוסרי ויצירתי. עבודת העורך בחדר העריכה היא בדיוק התעסקות בזמן,
ושלושת המושגים נותנים לו אוצר מילים מקודש לכך: השוט כעֵת, כל אדריכלות
הסרט כעולם, והקאט כמועד, המפגש הנקבע שבו הם מתאחדים. זה ממסגר מחדש את
המונטאז' כמעשה גואל: עריכה החופשית לקפוץ בזמן, לחבר זיכרון עם נבואה
ותיעוד עם חלום, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן הליניארי. הספירלה
היא הדימוי המפתח --- המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot; --- כך שהקאט אינו רק
מסדר דימויים אלא יוצר &quot;מועדים&quot; חדשים, מפגשים מקודשים, לפי ההיגיון הפנימי
של הרצון הנשמתי.

'''מקורות.''' מקורות עבריים לתפיסת הזמן (עֵת/עולם/מועד) / Hebrew sources;
משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית ·
מונטאז' הנשמה

=== ה&quot;הזרה&quot; · Defamiliarization (Hazara) ===

'''ה&quot;הזרה&quot;''' · ''Ha-Hazara''

'''הגדרה.''' מושג מרכזי באמנות המודרנית, שטבע ההוגה היהודי־רוסי ויקטור
שקלובסקי, המתאר את תפקיד האמנות &quot;להפוך את המוכר לזר, את השגור למוזר&quot;,
ובכך לבצע &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסת המציאות השחוקה ולגרום לנו לשאול מחדש &quot;מה
זה?&quot;. התנועה גורסת שרעיון זה נטוע עמוק במחשבה העברית.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל שקלובסקי, ההרגל אוכל את התפיסה: אנו חדלים לראות
את מה שראינו יותר מדי, ותפקיד האמנות הוא להאט ולרענן את התפיסה על ידי
הזרת המוכר. התנועה גורסת שתובנה זו אינה מודרנית בלבד אלא ילידית לתודעה
העברית, הבונה הזרה לתוך עצם לוח השנה שלה דרך &quot;הגלויות היזומות&quot; של שבת
ושמיטה, והמבינה את הגלות עצמה כהזרה כפויה המעוררת מחדש את שאלות היסוד.
ההזרה הופכת אפוא לגשר בין האוונגרד לנבואי: הטכניקה שבה הקולנוע שובר את
המבט האוטומטי ומשיב את התמיהה היא, בקריאה זו, צורה חילונית של השיבוש
הנבואי את הרגיל.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אמנות כגלות יזומה · גאולת המבט · קריאה אל הסוד · בימוי
תלמודי

=== בימוי נוכחות נשמתית · Directing the Soul's Presence ===

'''בימוי נוכחות נשמתית''' · ''Bimui Nochechut Nishmatit''

'''הגדרה.''' בימוי שמטרתו לביים את הבלתי־נראה. זהו תרגיל בהקשבה, המבקש
לשחרר את היוצר מן הצורך &quot;לשלוט&quot; במציאות ולהפוך אותו ל&quot;צינור&quot; שדרכו יכול
הרטט הפנימי של ההוויה להתגלות. הפריים הופך למרחב של מפגש חי בין הנסתר
לנגלה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מגדיר מחדש את תפקיד הבמאי הרחק מן השליטה ולעבר
השקיפות. במקום לכפות על המציאות סדר קבוע מראש, במאי נוכחות הנשמה הופך
לצינור --- משקיט את רצונו השולט כדי שהרטט הפנימי של ההוויה יוכל להופיע
בתוך הפריים. זהו הפָּן הבימויי של &quot;הקשבה ודממה&quot; ושל &quot;השכל היוצר&quot; השואל מה
מבקש להיוולד ולא מכתיב מה מוכרח. זה ממסגר מחדש את הסמכות: כוחו של הבמאי
אינו בשליטה אלא בקליטה המזוקקת המאפשרת לנסתר להיעשות נוכח, כך שהפריים
הוא אתר של מפגש ולא של פקודה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · הקשבה ודממה · בימוי תלמודי · גאולת
המבט

=== סרט כקורבן · Film as Offering (Korban) ===

'''סרט כקורבן''' · ''Seret ke-Korban''

'''הגדרה.''' תפיסה הרואה בסרט מעין קורבן, במובן העברי המקורי של המילה ---
&quot;לְקָרֵב&quot;. זהו מעשה שנועד לגשר על הפער בין הבורא לנברא, בין היוצר לצופה,
בין הרוח לחומר. הצילום על גבי פילם נעשה בחומר אורגני (&quot;עור לאור&quot;), שנחשף
לאור והופך לדימוי --- בדומה לגילוי ניצוצות האור הגנוזים
בחומר.

'''הקשר פילוסופי.''' האטימולוגיה נושאת את המושג: קורבן אינו בראש ובראשונה
הקרבה־כאובדן אלא קירוב, אמצעי לצמצם מרחק בין ספירות. התנועה קוראת בכך את
הסרט --- כמעשה המקרב את הנברא אל הבורא, את הצופה אל היוצר, את החומר אל
הרוח. הדימוי הפוטוכימי מעמיק את הדבר: האמולסיה, &quot;עור&quot; אורגני, נחשפת לאור
ומותמרת לדימוי, מה שהתנועה קוראת דרך הגאולה הקבלית של ניצוצות האור
הגנוזים בחומר, ודרך הקריאה המיסטית של &quot;כתנות עור&quot; המתגלגלות ל&quot;כתנות
אור&quot;. הפריים הופך בכך ל&quot;מרחב בין־נשמתי&quot; אינטימי, מזבח שעליו נשמת היוצר
פונה אל נשמת הצופה.

'''מקורות.''' מושג הקורבן (&quot;לקרב&quot;); קבלה --- ניצוצות האור הגנוזים בחומר /
the concept of ''korban''; Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · מרחב בין־נשמתי · הפריים כמרחב מקודש
· בירור ניצוצות וייחודים

=== סרט כפרד&quot;ס · Film as PaRDeS ===

'''סרט כפרד&quot;ס''' · ''Seret ke-PaRDeS''

'''הגדרה.''' תפיסת הסרט הקדם נבואי כמבנה רב־ממדי, הבנוי רבדים־רבדים של
משמעות בדרך ה&quot;פרד&quot;ס&quot; היהודי (ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד). '''פשט'''
--- הרובד הנרטיבי: העלילה הגלויה, הדמויות, הפעולה והדיאלוג. '''רמז''' ---
הרובד הסמלי: רשת של סמלים ומוטיבים חוזרים, שדרכה העולם הפיזי מתחיל לרמוז
על מה שמעבר לו. '''דרש''' --- הרובד האנושי, הפסיכולוגי־מוסרי: משמעות חדשה
הנוצרת מחיבור והתנגשות בין אלמנטים, כמו במונטאז'. '''סוד''' --- הרובד
הנשגב: הסרט מפסיק להיות סיפור והופך להתגלות ישירה של מציאות פנימית בלתי
נתפסת; הסוד אינו מסר לפענוח אלא חוויה ישירה, והוא יכול רק
להירמז.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על הקולנוע את ההכרה העברית שטקסט מקודש
אינו שטוח אלא בנוי רבדים, כתורה עצמה. טענתו העמוקה ביותר נובעת מהוראת
הרב קוק ש&quot;רזים מתבארים ברזים&quot;: הסוד אינו ניתן לתרגום ללשון לוגית וגלויה
בלי לאבד את מהותו --- יש להאירו דימוי בדימוי, התגלות בהתגלות. לכן אין
קולנוע קדם נבואי חושש ממונטאז' רדיקלי: התנגשות הדימויים היא האמצעי שבו
מגיעים אל הרבדים העליונים. האופק הסופי הוא ההכרה ש&quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;
--- שההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''מקורות.''' פרד&quot;ס --- הרמנויטיקה יהודית קלאסית / ''PaRDeS''; הראי&quot;ה קוק
--- &quot;רזים מתבארים ברזים&quot; / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה: סשה נצח
אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · מונטאז' הנשמה · קריאה אל
הסוד

=== הפריים כמרחב מקודש · The Frame as Sacred Space ===

'''הפריים כמרחב מקודש / קולנוע כמעשה מקדש''' · ''Ha-Frame ke-Merchav
Mekudash''

'''הגדרה.''' הפריים הקולנועי נתפס כמקום מקודש שבו מתרחש מפגש --- &quot;מרחב
בין־נשמתי&quot; שבו נשמת היוצר פונה אל נשמת הצופה. הבמאי הוא &quot;אדריכל נשמות&quot;
שתפקידו למצוא לכל דבר את מקומו ולכל אדם את שעתו, ברוח הנחיית חז&quot;ל &quot;אין
אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot;. המרחב המצולם, במיוחד בארץ הקודש,
אינו רקע דומם אלא ישות חיה בעלת רצון --- שהרי &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;. חוויית
הצפייה יכולה להפוך למקודשת: מפגש עם מקור החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מרומם את הפריים ממלבן קומפוזיציוני למקום
מקודש. הנחיית חז&quot;ל --- שלכל דבר ואדם יש מקום ושעה --- הופכת לצו בימויי:
לבנות, בגבולות הפריים, סדר תודעה חדש שבו כל חפץ ותנועה עומדים במקומם
האמיתי. זהו הפָּן המרחבי של מודל עש&quot;ן (עולם כמיזנסצנה) ושל הקדושה בממד
המרחב (עולם), הקדושה שהתרכזה פעם במקדש ומבוקשת עתה בפריים המצולם. מפני
שהארץ עצמה בעלת רצון, הצילום אינו תיעוד נוף אלא מפגש עם הרצון האלוהי
הגנוז בבריאה --- הפריים כמקום שבו יכול הקדוש להופיע.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- &quot;אין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot; (אבות)
/ the Sages, Pirkei Avot; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בימוי נוכחות נשמתית · מרחב בין־נשמתי · ארץ ורצון · קדושה
בשלושה ממדים

=== כתנות עור / כתנות אור · Garments of Skin, Garments of Light ===

'''כתנות עור / כתנות אור''' · ''Kotnot Or / Kotnot Or''

'''הגדרה.''' קריאה מיסטית בבראשית. במקום שהטקסט המקובל קורא &quot;כתנות עור&quot;
(בעי&quot;ן), ספר התורה של רבי מאיר קרא &quot;כתנות אור&quot; (באל&quot;ף). זה מסמל את
הפוטנציאל ההתמרתי של הקולנוע: הרגע שבו ה&quot;עור&quot; --- העולם הפיזי, אמולסיית
הפילם --- נחשף לאור והופך לדימוי, וחושף ניצוצות אלוהיים
נסתרים.

'''הקשר פילוסופי.''' המדרש נסוב על אות אחת, עי&quot;ן לאל&quot;ף, עור לאור ---
והתנועה שומעת בו את עצם פעולת הקולנוע. הפילם הפוטוכימי הוא מילולית &quot;עור&quot;
אורגני, אשר במפגשו עם האור מותמר לדימוי; התנועה קוראת זאת כהגשמה של
המעבר מ&quot;עור&quot; ל&quot;אור&quot;, גאולת החומר לזוהר, שחרור ניצוצות האור הגנוזים
בחומרי. הקולנוע חוזר בכך על התמרה מיסטית: העולם החומרי, בהיחשפו לאור,
מוציא דימוי החושף את מה שהיה כמוס בו. זה מעגן את הבנת התנועה את הסרט
כקורבן (&quot;עור לאור&quot;) ואת הדימוי כאתר שבו נחשף האלוהי הנסתר.

'''מקורות.''' מדרש --- כתנות עור / כתנות אור (תורתו של ר' מאיר) /
Midrash; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כקורבן · בירור ניצוצות וייחודים · הפריים כמרחב מקודש ·
קדושה שבטבע

=== טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית · Innovative Technologies ===

'''טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית''' · ''Technologiyot Chadshaniyot
ba-Yetzira Ha-Nevu'it''

'''הגדרה.''' קריאה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות --- מציאות מדומה ובינה
מלאכותית --- כדי להמחיש רעיונות נבואיים ולפרוץ את גבולות המוכר
והמקובל.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מסרבת לכל ניגוד בין חזון רוחני שורשי לבין
אמצעים טכניים עכשוויים. אם המטרה היא להרחיב את גבולות הדמיון ולהמחיש את
מה שהתפיסה הרגילה אינה מגיעה אליו, אז הכלים החדשים ביותר --- סביבות
מציאות מדומה טובלות, בינה מלאכותית יוצרת --- הם מכשירים טבעיים של אמנות
קדם נבואית ולא איום עליה. עמדה זו עקבית עם קריאת התנועה את ההווה כ&quot;עצה
מרחוק&quot;: עצם הטכנולוגיות הרוויות את העידן בדימויים הן, בכוח, כלים
המוכשרים לשימוש גבוה יותר. הצו הוא לכופף את המדיה החדשה והרבת־עוצמה הזו
אל הקדוש והפלאי, ולעשותה אמצעי להמחשת רעיונות נבואיים ולא רק הגברת רעש
הרגיל.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · עולמות השעריים · קולנוע
מדרשי

=== מרחב בין־נשמתי · Inter-Soul Space ===

'''מרחב בין־נשמתי''' · ''Merchav Bein-Nishmati''

'''הגדרה.''' תפיסת הפריים הקולנועי כמרחב מקודש ואינטימי שבו נשמת היוצר
פוגשת את נשמת הצופה --- מפגש בין &quot;שני חלקים של נצח&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מכנה את המהות הבין־אישית של הפריים. מתחת לפני
השטח של דימויים וצלילים ממקמת התנועה את האירוע העמוק ביותר של הקולנוע:
נשמה אחת הפונה אל אחרת דרך מרחב היצירה. זו ההגשמה האסתטית של &quot;הפואטיקה
של מפגש&quot; ושל ה&quot;פנים אל פנים&quot; של הדיאלוג הנבואי --- הפריים כמקום שבו
מתרחש מפגש אינטימי של נשמות, לא תצוגה של מידע. הוא הופך את הצופה מצרכן
של ראווה לשותף במפגש, ומטיל על היוצר אינטימיות במקום שליטה: לעשות מן
הפריים מרחב מקודש שבו נשמתו פונה, מתוך אמון, אל נשמת הזולת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הדיאלוג הנבואי
&quot;פנים אל פנים&quot;.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · פואטיקה של מפגש · דיאלוג נבואי · סרט
כקורבן

=== ארץ ורצון · Land and Will (Eretz and Ratzon) ===

'''ארץ ורצון''' · ''Eretz ve-Ratzon''

'''הגדרה.''' הקשר העמוק בעברית בין &quot;ארץ&quot; ל&quot;רצון&quot;. משמעו שארץ ישראל בעלת
רצון וחיות אלוהית משלה. צילום הארץ הוא מפגש עם רצון זה, ולא תיעוד נוף
דומם.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה גורסת שהטבע בארץ הקודש אינו דומם אלא בעל רצון
--- קריאה הנשענת גם על תיאור הרב קוק את &quot;דמיון ארץ ישראל&quot; הצלול והמסוגל
להתגלות, וגם על ההבנה שהארץ היא תנאי ומנוע לכוחות הרוחניים הגנוזים באומה
(&quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;). מכאן שהפריים המצולם בארץ אינו רקע אלא ישות
חיה: המצלמה פוגשת רצון ולא משטח. זה משנה את מעשה הצילום --- מהתבוננות
בחפץ לפגישה עם נוכחות --- והוא הבסיס לתפיסת &quot;הפריים כמרחב מקודש&quot; ולראיית
הצילום בארץ כהזדמנות לגילוי הרצון האלוהי הכמוס בבריאה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;;
על יסוד הראי&quot;ה קוק --- דמיון בארץ ישראל / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע
· הרצון

=== קפיצת הדרך · The Leap of the Way (Kfitzat HaDerekh) ===

'''קפיצת הדרך''' · ''Kfitzat Ha-Derekh''

'''הגדרה.''' תופעה המוכרת מן התלמוד (וגם מן הפיזיקה הקוונטית), המדברת על
מעבר מנקודה אחת לאחרת מבלי לעבור את המרחב שביניהן. היא שוברת את ההיגיון
הליניארי של הזמן והמרחב. היוצר הקדם נבואי יודע שאין צורך תמיד לעבור את
כל הדרך.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן לגיטימציה לאי־רציפות רדיקלית בעריכה
ובנרטיב. אם המציאות עצמה מכירה ב&quot;קפיצת הדרך&quot; --- מעבר החורג מן הרצף
המרחבי־זמני --- אז הקולנוע אינו כבול לחובת המעבר הליניארי בין נקודות. זה
מעצים את &quot;העריכה הקדם נבואית&quot; ואת &quot;מועד --- עֵת, עולם, מועד&quot;: העורך רשאי
לקפוץ, לחבר רגעים רחוקים בלי גשר, ולתת להיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- ולא לכרונולוגיה --- לקבוע את המעברים. זו שחרור היצירה מכלא הזמן
הליניארי במובנו המעשי ביותר.

'''מקורות.''' תלמוד --- קפיצת הדרך / the Talmud; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · מועד --- עֵת, עולם, מועד · זמן ספירלי ·
עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית

=== קולנוע מדרשי · Midrashic Cinema ===

'''קולנוע מדרשי''' · ''Kolno'a Midrashi''

'''הגדרה.''' אמנות המבקשת להשתחרר ממגבלות השפה הקולנועית המערבית ומחוקי
הסיפור הקלאסיים. היא משתמשת בשפות מקבילות רבות, בונה מבנה סיפורי
רב־מפלסי ויוצרת דימוי על גבי דימוי, המפעיל בו־זמנית אזורים שונים בהכרה,
ברגש ובדמיון. קולנוע כזה אינו חושש ממונטאז' רדיקלי, ומטרתו מפגש עם דבר
ה' הנסתר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקולנוע המדרשי לוקח את המדרש כמודל צורני. המדרש אינו
קורא טקסט קריאה ליניארית אחת אלא סוטה, מקשר, מפרה משמעות מהתנגשות של
קטעים רחוקים --- ומייצר רבדים על גבי רבדים. הקולנוע המדרשי מיישם זאת:
מבנה רב־מפלסי, דימוי על דימוי, שפות מקבילות (תיעוד, אנימציה, נרטיב)
הזורמות יחד לזרם אסוציאטיבי המעביר משמעות מעבר לטקסט המילולי. הוא
בן־זוגו של &quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- שם המבנה הוא רבדי עומק, כאן האופן הוא הצורה
המדרשית --- ושניהם משרתים את אותה מטרה: מפגש עם הנסתר דרך שבירת השפה
הקולנועית הקלאסית.

'''מקורות.''' המדרש כמודל / the Midrash as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · מונטאז' הנשמה · אלפבית נשמתי · רזים מתבארים
ברזים

=== עריכה קדם נבואית · Pre-Prophetic Editing ===

'''עריכה קדם נבואית''' · ''Arichah Kdam-Nevu'it''

'''הגדרה.''' עריכה מהפכנית, אוונגרדית וניסיונית, החופשית לקפוץ בזמן, לחבר
בין זיכרון לנבואה ובין תיעוד לחלום. היא אינה רק מסדרת שוטים בסדר
כרונולוגי, אלא יוצרת &quot;מועדים&quot; חדשים --- מפגשים מקודשים --- לפי ההיגיון
הפנימי של הרצון הנשמתי, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן
הליניארי.

'''הקשר פילוסופי.''' העריכה הקדם נבואית היא ההגשמה המעשית של תפיסת הזמן
העברית (עֵת/עולם/מועד): כל קאט הוא &quot;מועד&quot;, מפגש מקודש שבו העורך, כשותף
לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף. היא נשענת על שלושה עקרונות המפוזרים
במילון: אי־הרציפות של ה&quot;הופעה&quot; (הבזק ולא זרימה), חופש &quot;קפיצת הדרך&quot; מן
הרצף הליניארי, ואפשרות ה&quot;תשובה&quot; הקולנועית לשוב אל העבר ולתקנו. התוצאה
היא עריכה שאינה משרתת כרונולוגיה אלא את ההיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- עריכה שהיא עצמה מעשה גואל, המשחרר את היצירה ואת הצופה מן הזמן
הליניארי.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · קפיצת
הדרך · מונטאז' הנשמה

=== רזים מתבארים ברזים · Secrets Explained by Secrets ===

'''רזים מתבארים ברזים''' · ''Razim Mitba'arim be-Razim''

'''הגדרה.''' עיקרון שלימד הרב קוק: סודות עמוקים (סוד) אינם ניתנים לתרגום
ללשון לוגית וגלויה בלי לאבד את מהותם. יש להאירם בסודות אחרים --- דימוי
בדימוי, התגלות בהתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון קובע את גבול הביאור ובכך גם את שיטת האמנות
הקדם נבואית. אם הסוד מאבד את מהותו ברגע שהוא מתורגם לשפה מושגית וגלויה,
אז הדרך היחידה להעבירו היא לא הסבר אלא הארה --- סוד המאיר סוד, דימוי
המאיר דימוי. זה מעניק בסיס תיאורטי למונטאז' הרדיקלי ולמבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;:
התנגשות הדימויים אינה בלבול אלא האמצעי שבו מגיעים אל הרבדים העליונים שאי
אפשר לומר במפורש. הקולנוע המדרשי בנוי על עיקרון זה --- הוא מבאר את הנסתר
לא במילים אלא בדימויים, סוד ברז.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook (סוד המתבאר בסוד); משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · קריאה אל
הסוד

=== מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית · Soul Montage (Sefirotic Editing) ===

'''מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית''' · ''Montage Ha-Neshama / Arichah
Sfirotit''

'''הגדרה.''' תפיסת עריכה קולנועית המבוססת על מבנה הספירות בקבלה (חסד ---
זרימה, גבורה --- מתח, תפארת --- הרמוניה), השואפת ליצור חוויה רוחנית ולא
רק רעיון אינטלקטואלי. '''&quot;חסד&quot; של הקאט''' --- חיבור היוצר פתיחות, זרימה
והתרחבות: דיזולב או חיבור רך בין שוטים רחבים. '''&quot;דין/גבורה&quot; של הקאט'''
--- חיבור היוצר צמצום, מתח וגבול: ג'אמפ־קאט חד או קונטרסט גרפי עז.
'''&quot;תפארת&quot; של החיבור''' --- רגע של יופי והרמוניה המאחד את הקטבים: המפגש
המושלם בין שוט של התרחבות לשוט של צמצום, היוצר אמת פואטית.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על העריכה את הדינמיקה הקבלית של הספירות
--- לא כסמליות שרירותית אלא כדקדוק של איכויות. כל חיבור בין שוטים נושא
איכות ספירותית: חסד מרחיב, גבורה מצמצם, תפארת מאחד את הקטבים לאמת פואטית
ולא לסינתזה אינטלקטואלית. בכך הופכת העריכה מסידור טכני של מידע ל&quot;מונטאז'
של הנשמה&quot;: מבנה השואף לחולל חוויה רוחנית. זה קרוב ל&quot;מועד&quot; (הקאט כמפגש
מקודש) אך מוסיף לו את מפת האיכויות --- לא רק ''שהקאט'' מפגיש נצח וחולף,
אלא ''כיצד'' הוא עושה זאת, באיזו איכות ספירותית.

'''מקורות.''' קבלה --- מבנה הספירות / Kabbalah --- the Sefirot; משנת
התנועה: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · סרט כפרד&quot;ס ·
קולנוע מדרשי

=== עולמות השעריים · The Speculative Worlds ===

'''עולמות השעריים''' · ''Olamot Ha-Hash'ariim''

'''הגדרה.''' מושג מן הזוהר המתייחס לעולמות טרום־רציונליים של אינטואיציה
טהורה (השערה), החורגים מן ההיגיון המדוד. עולמות אלה הם החומר האינסופי של
הדמיון היצירתי, שעל היוצר לחקור בחופש.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן שם למרחב שבו פועלת החירות היצירתית של
התנועה. הרב קוק כותב שהיצירה הרוחנית &quot;מגלה את גודל של עולמות ההשעריים
--- עולמות שמתגלים בכוח האינטואיציה, שמתעלה מעל להיגיון המדוד&quot;, ושהיוצר
&quot;משער בליבו ובמחשבתו בכל היקף ורוחב ובחופש מחשבה מוחלט&quot;. אלה עולמות של
השערה --- לא של הוכחה --- הנתפסים באינטואיציה ולא בניתוח. עבור הקולנוע
הקדם נבואי הם המקור הבלתי נדלה של הדמיון: המרחב שאליו רשאי היוצר להמריא
בחופש מחשבה מוחלט, מעבר לגבולות ההיגיון הרגיל, כדי לשאוב צורות
חדשות.

'''מקורות.''' זוהר --- עולמות ההשעריים / the Zohar; הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav
A.I. Kook; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' חופש המחשבה וחירות היצירה · הדמיון · האינטואיציה · קולנוע
מדרשי

=== זמן ספירלי · Spiral Time ===

'''זמן ספירלי''' · ''Zman Spirali''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, שאינה ליניארית טהורה ואינה מעגלית טהורה,
אלא ספירלה --- מתקדמת כלפי מעלה עם כיוון, תקווה ואפשרות של התחדשות
ושינוי. (המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot;.)

'''הקשר פילוסופי.''' הספירלה היא הדימוי המכריע של תפיסת הזמן של התנועה,
ומכריעה בין שתי חלופות שגויות. הזמן הליניארי (המערבי) הוא חץ חד־כיווני
חסר שיבה; הזמן המעגלי (האלילי) הוא חזרה נצחית חסרת התקדמות. הספירלה
מחזיקה את השניים: תנועה החוזרת אך גם מתקדמת, שינוי בעל כיוון ותקווה.
&quot;יציאת מצרים&quot; נתפסת כמעבר מזמן מעגלי ופסימי לזמן של צמיחה. עבור העריכה
זה יסודי: הקאט אינו רק חוזר (מעגל) ואינו רק מתקדם (קו), אלא יוצר
&quot;מועדים&quot; חדשים בספירלה של שינוי ותקווה --- ולכן העריכה יכולה לחבר זיכרון
עם נבואה בלי לכלוא את היצירה בזמן ליניארי.

'''מקורות.''' תפיסת הזמן העברית (שנה/שינוי) / Hebrew conception of time;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · עריכה כ&quot;תשובה&quot;
קולנועית · בשורה מהעתיד

=== בימוי תלמודי · Talmudic Directing ===

'''בימוי תלמודי''' · ''Bimui Talmudi''

'''הגדרה.''' גישה בבימוי המושפעת מן השיח התלמודי, הסוטה במכוון מן המרכז
אל השוליים. המצלמה עשויה להתעכב פתאום על חפץ זניח או על הבעת פנים משנית,
ולהעניק לפרט משמעות מרכזית. המטרה היא להפוך את חוויית הצפייה לדיאלוג
אינטנסיבי עם הצופה, המאתגר את ודאותו ומזמין אותו לגילוי חדש.

'''הקשר פילוסופי.''' הבימוי התלמודי לוקח את דרך הלימוד של התלמוד כמודל
בימויי. בתלמוד, הדיון סוטה מהכיוון הראשי אל פרטים שנתפסו כ&quot;שוליים&quot;,
והפרט הזניח מקבל לפתע משמעות מכרעת. המצלמה מיישמת זאת: היא אינה נעולה על
הגיבור אלא רשאית להתעכב על החפץ הזניח או ההבעה המשנית, ולהפוך אותם
למרכז. זה קשור ל&quot;גאולת המבט&quot; (לראות באמת את מה שהמבט הרגיל פוסח עליו)
ומזמין את הצופה לדיאלוג --- לא לצריכה פסיבית של נרטיב אלא להשתתפות
פעילה, המאתגרת את ודאותו ופותחת גילוי חדש. הדמות המתאימה לו היא &quot;הגיבור
השלישי&quot;, שאינו חושש מן המורכבות שהבימוי התלמודי חושף.

'''מקורות.''' התלמוד כמודל / the Talmud as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · בימוי נוכחות נשמתית · ה&quot;הזרה&quot; · הגיבור
השלישי

=== בשורה מהעתיד · The Taste of the Future (The Flashforward) ===

'''בשורה מהעתיד''' · ''Besora me-he-Atid''

'''הגדרה.''' הטכניקה הקולנועית של הפלאשפורוורד או הרמיזה המקדימה, הנתפסת
כדרך להביא &quot;טעימה מהעתיד&quot; (בדומה לחוויית השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot;) אל תוך
ההווה הנרטיבי, ויוצרת תחושה של גורל או נבואה הממתינה להתגשם.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מעניק לפלאשפורוורד ממד נבואי. אם השבת היא
&quot;מעין עולם הבא&quot; --- טעימה של העתיד בתוך ההווה --- אז הרמיזה המקדימה
בקולנוע יכולה לעשות דבר דומה: להביא הבזק של מה שעוד יבוא, ובכך ליצור
תחושת גורל או נבואה הממתינה להתגשם בנרטיב. הוא עומד בסימטריה עם &quot;עריכה
כתשובה&quot; (הפלאשבק כשיבה גואלת אל העבר): יחד הם נותנים לעורך חופש לפעול
בשני כיווני הזמן --- לחזור ולתקן את העבר, ולטעום ולבשר את העתיד ---
בהתאם לתפיסת הזמן הספירלי, שבה זיכרון ונבואה יכולים להתחבר.

'''מקורות.''' מושג השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot; / the concept of Shabbat; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · זמן ספירלי · עריכה קדם נבואית ·
מועד --- עֵת, עולם, מועד


== ו. קדושה, סוד ומיתוס ==

''מהות הקדושה --- לא פרישות אלא ריכוז החיים; שני סוגי הקדושה ומלחמתם;
הסוד כפשט האמיתי; וגאולת היופי העברי.''

=== בירור ניצוצות וייחודים · Clarifying Sparks and Unifications ===

'''בירור ניצוצות וייחודים''' · ''Berur Nitzotzot ve-Yichudim''

'''הגדרה.''' תרגול מעשי בהעלאת ניצוצות הקדושה החבויים מתוך העולם הגשמי
(כמו אוכל) אל שורשם הרוחני, ולימוד כוונות קבליות החושפות את האחדות
האלוהית.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הקבלי, שמקורו בתורת האר&quot;י, גורס שניצוצות של
אור אלוהי נפלו ונתפזרו בתוך החומר, ותפקיד האדם להעלותם אל שורשם ---
&quot;בירור ניצוצות&quot;. התנועה לוקחת זאת כמודל למעשה האמנותי: היוצר הוא מברר
ניצוצות, החושף את האור הגנוז בחומר המצולם ומעלה אותו. זה קושר ישירות
ל&quot;סרט כקורבן&quot; (&quot;עור לאור&quot;) ול&quot;כתנות עור/אור&quot; --- הקולנוע כתהליך של גילוי
ניצוצות האור החבויים בחומר. ה&quot;ייחודים&quot; --- הכוונות הקבליות המאחדות את
המידות --- מוסיפים את הממד של איחוד: לא רק להעלות ניצוץ בודד אלא לחשוף
את האחדות האלוהית שמאחורי ריבוי הכוחות.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י --- בירור ניצוצות וכוונות / Lurianic Kabbalah;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · סרט כקורבן · איחוד המידות · קדושה
שבטבע

=== אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה · Hebrew Aesthetics --- Its Exile and Redemption ===

'''אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה''' · ''Estetika Ivrit --- Galuta
u-Ge'ulata''

'''הגדרה.''' במשך אלפי שנות גלות התרחקה היהדות מן האסתטיקה ומן האמנות
החזותית כבחירה אידיאולוגית, בראותה ביופי החיצוני בגידה או מסכה. השיבה
לציון פותחת תהליך איחוי: האמת הפנימית חייבת לבוא לידי ביטוי אסתטי,
והקודש צריך להתפשט על תחום היופי. השאיפה היא להחיות מחדש את היופי העברי
המקורי. המהפך: מ&quot;יפה, ולכן אמיתי&quot; (המערב) ל&quot;אמיתי, ולכן חייב לבוא לידי
ביטוי יפה&quot; (העברי).

'''הקשר פילוסופי.''' המקור המפורש ביותר לעיקרון הזה הוא הוויכוח בין הסופר
אז&quot;ר לרב קוק. אז&quot;ר תבע שהספרות העברית תוקדש ל&quot;שאלות נצחיות&quot; בלבד; תשובת
הרב הייתה נחרצת: &quot;יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה&quot;. הוא מזהה את שורש
הצמצום ב&quot;טומאה הרצוצה של הגלות&quot; וב&quot;מורך הלב&quot; שהיא מטילה גם על החיים
הרוחניים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, שירה ויופי, כותב קוק --- אך אפשר בלי
נבלה וטומאה. והמסקנה החדה: &quot;לא לצמצם את הספרות... רק בהיכל הקודש... כי
אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם&quot;. זהו בדיוק
העיקרון שהתנועה בנויה עליו --- הקדושה כריכוז החיים, לא פרישות מהם, ולכן
גם היופי חייב להתקדש ולא להידחות.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;ספרות ותחיה&quot; (הוויכוח אז&quot;ר--קוק) / Rav Uri
Sherki, &quot;Literature and Revival&quot; (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, מאמרי
הראי&quot;ה עמ' 504--506 (&quot;להרחיב את גבול הקודש&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook,
''Ma'amrei HaRe'iyah'', pp. 504--506.

'''ראה גם:''' קדושה --- מהותה · הצימאון האחרון · תורת ארץ ישראל · קדושה
שבטבע

=== קדושה --- מהותה · Holiness --- Its Essence ===

'''קדושה --- מהותה''' · ''Kedusha --- Mahuta''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבאר שהקדושה אינה פרישות מן המציאות אלא היפוכה ---
ריכוז החיים, עצם היש, המציאות בתוקפה כולה. צלילה אל המקור העמוק ביותר של
החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' הגדרה זו הופכת על פיה את התפיסה הרווחת של הקדושה
כהינזרות והתרחקות. עבור קוק, הקדוש אינו נבדל מן החיים אלא מרוכזם ---
&quot;עצם היש&quot;, החיים במלוא עוצמתם. זהו העיקרון המכונן של כל התנועה: אם
הקדושה היא ריכוז החיים ולא פרישות מהם, אז אמנות מקודשת אינה בורחת מן
המציאות אל &quot;רוחניות&quot; מנותקת, אלא צוללת עמוק יותר אל תוך המציאות עצמה. זה
מנמק מדוע קולנוע --- מדיום חושי, חומרי, של אור וגוף --- יכול להיות מקודש
דווקא, ולא למרות חומריותו; ומדוע &quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;, ראיית היומיום
בעומקו האינסופי. הקדושה, בקריאה זו, אינה מעל החיים אלא
בליבתם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(הקודש כריכוז החיים).

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · קדושה שבטבע · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
קדושה בשלושה ממדים

=== קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש · The Holy in Three Dimensions ===

'''קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש''' · ''Kedusha bi-Shlosha
Memadim''

'''הגדרה.''' הקדושה מתגלה בשלושה ממדים, המקבילים לשלושת צירי &quot;ספר יצירה&quot;.
'''קדושה בממד המרחב (עולם)''' --- קדושה המתגלה במקום פיזי, כמו בית המקדש.
'''קדושה בממד הזמן (שנה)''' --- קדושה המתגלה בזמן מסוים, כמו השבת
והמועדים. '''קדושה בממד האדם (נפש)''' --- קדושה המתגלה באדם, בנשמתו
הפנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' המבנה המשולש --- עולם, שנה, נפש --- הוא אותו מבנה של
מודל עש&quot;ן, כאן מיושם על הקדושה עצמה. הוא מלמד שהקדוש אינו מוגבל לספירה
אחת אלא מתגלה בשלושה מישורים: מרחב, זמן ואדם. עבור התנועה זה מעניק בסיס
תיאולוגי לתפיסה שהקולנוע --- העובד בדיוק בשלושת הצירים האלה (מיזנסצנה
כמרחב, עריכה כזמן, דמות כנפש) --- יכול לשאת קדושה בכל אחד מהם: הפריים
כמרחב מקודש, הקאט כמועד מקודש בזמן, והדמות כנשמה. שלושת ממדי הקדושה
ושלושת ממדי הקולנוע חופפים.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת,
עולם, מועד · קדושה --- מהותה

=== קדושה שבטבע · Immanent Holiness (Holiness within Nature) ===

'''קדושה שבטבע''' · ''Kedusha she-ba-Teva''

'''הגדרה.''' קדושה נסתרת החבויה במעמקי הטבע והמציאות (מסומלת בלוויתן),
בניגוד לקדושה דתית טרנסצנדנטית (שור הבר). היא דוכאה במשך דורות ומבקשת
עתה להתפרץ ולהתגלות בארץ ישראל.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהבחנת הרב קוק בין שני סוגי קדושה: &quot;קודש
דתי&quot; (שור הבר), שהוא רוחני, מעל הטבע, ומתרחק מן החומר; ו&quot;קדושה שבטבע&quot;
(הלוויתן), המסתתרת במעמקי המציאות וחושפת את כוחות החיים במערומיהם.
הקדושה שבטבע היא המדוכאת --- הכוח האלוהי הגנוז בחומר, בגוף, בארץ, המבקש
להתגלות עם השיבה לציון. עבור התנועה זה מכריע: קולנוע קדם נבואי שואף
לגלות דווקא את הקדושה הזו --- האלוהי החבוי בחומר המצולם, בגוף, בארץ ---
ולא רק קדושה מנותקת ומעל־טבעית. זה קושר ל&quot;קדושה --- מהותה&quot; (ריכוז החיים)
ול&quot;סרט כקורבן&quot; (גילוי ניצוצות האור בחומר).

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שני סוגי הקדושה / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מלחמת שור הבר והלוויתן · קדושה --- מהותה · כתנות עור /
כתנות אור · ארץ ורצון

=== מוזיקה --- שפת הנשמה · Music --- Language of the Soul ===

'''מוזיקה --- שפת הנשמה''' · ''Muzika --- Sfat Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' המוזיקה נתפסת כשפת הנשמה. על פי הגר&quot;א, המוזיקה יכולה להוציא
את נשמת האדם מגופו ואף להחיות מתים. הנביאים עסקו במוזיקה כהכנה
לנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' המוזיקה תופסת מקום מיוחד בהכשרה הנבואית מפני שהיא
פונה ישירות לנשמה, מעבר למילה המושגית. אצל מניטו, הצלילים וההטעמה הם
&quot;שפת הנשמה&quot;, בעוד המילים והאותיות הן &quot;שפת הגוף&quot; --- המוזיקה מבטאת את
האחדות, השפה את הריבוי. הנביאים בעת העתיקה עסקו במוזיקה כהכנה לנבואה,
ובתי הספר לנביאים לימדו מוזיקה כחלק מן ההכשרה ההוליסטית. עבור התנועה,
ההכרה שהמוזיקה היא שפת הנשמה מזינה את השאיפה ל&quot;אלפבית נשמתי&quot; ואת מודל
ה&quot;היגיון השמעי&quot; --- שפה החורגת מן הסימן המושגי ופונה ישירות אל הפנימיות,
בדיוק כפי שהמוזיקה עושה.

'''מקורות.''' הגר&quot;א על המוזיקה / the Gaon of Vilna; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו) --- הצלילים כשפת הנשמה, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi
(Manitou); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · אלפבית נשמתי · בית הספר לנביאים · הקשבה
ודממה

=== משל האהובה --- סבא דמשפטים · The Parable of the Beloved (Saba D'Mishpatim) ===

'''משל האהובה --- סבא דמשפטים''' · ''Mashal Ha-Ahuva --- Saba
De-Mishpatim''

'''הגדרה.''' משל מרכזי מן הזוהר (בחלק &quot;סבא דמשפטים&quot;) המתאר את התורה ---
או את האמת, את היופי --- כאהובה יפה וחבויה, המתגלה לאוהבה המסור (המבקש,
היוצר) רק לרגעים ורק ברמזים. הוא ממחיש את התהליך ההדרגתי והאינטימי של
ההתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן לתהליך הגילוי צורה של יחסי אהבה. האמת, כמו
האהובה בהיכל, אינה נמסרת בבת אחת ובמפורש אלא מתגלה בהדרגה --- רמז מבעד
לפתח, הצצה חולפת --- לאוהב המסור לה. עבור התנועה זה מודל להתגלות
האמנותית: הסוד אינו נמסר גלוי (זה יאבד את מהותו --- ראה &quot;רזים מתבארים
ברזים&quot;) אלא נרמז, נחשף לרגעים למי שראוי לו. זה מזין את &quot;הפואטיקה של
מפגש&quot; (היחס אל האמת כאל אהובה, לא כאל מושא לניתוח), את מבנה ה&quot;רמז&quot;
בפרד&quot;ס, ואת ההכרה שהאמנות הנבואית פועלת ברמיזה ובגילוי הדרגתי ואינטימי,
לא בהצהרה ישירה.

'''מקורות.''' זוהר --- סבא דמשפטים / the Zohar --- Saba De-Mishpatim;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רזים מתבארים ברזים · פואטיקה של מפגש · הסוד כפשט האמיתי ·
קריאה אל הסוד

=== הפרד&quot;ס --- הסוד כפשט האמיתי · The Secret as the True Literal Meaning ===

'''הסוד כפשט האמיתי''' · ''Ha-Sod ke-Pshat Ha-Amiti''

'''הגדרה.''' תפיסה לפיה המטרה הסופית היא להבין שהסוד הוא־הוא הפשט האמיתי
והעמוק. ההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו הרובד הרביעי והעליון של מבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;, ובו נסגר
מעגל. אפשר היה לחשוב שהסוד מרוחק מן הפשט --- שהוא רובד נסתר וגבוה המנותק
מן היומיום. אך התנועה גורסת את ההפך: הסוד הוא הפשט האמיתי, כלומר ההתגלות
הגבוהה ביותר אינה עזיבת המציאות הפשוטה אלא ראייתה בעומקה האינסופי. זה
מבטא במדויק את תפיסת הקדושה של קוק כ&quot;ריכוז החיים&quot; ולא כפרישות מהם: הסוד
אינו מעל היומיום אלא בליבתו, בעומקו. עבור הקולנוע זה מכוון את מטרת
ה&quot;פרד&quot;ס&quot; --- לא לברוח מן המציאות המצולמת אל סמליות מרוחקת, אלא לראות את
הפשט עצמו --- פני אדם, חפץ, רגע --- בעומקו הבלתי נתפס.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק ---
הקודש כריכוז החיים / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קדושה --- מהותה · רזים מתבארים ברזים · קריאה
אל הסוד

=== הצימאון האחרון · The Thirst for the Secret ===

'''הצימאון האחרון''' · ''Ha-Tzima'on Ha-Acharon''

'''הגדרה.''' צורך רוחני עמוק של הדור המודרני, שאינו יכול להסתפק בנגלה של
התורה ובסיפוק הרוחני מן הגלוי בלבד, אלא דורש גישה ל&quot;תוכן רחב וחפשי&quot; של
רזי תורה, של המימד הפנימי והרזי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מזהה בדור צימאון רוחני שאין להרוותו במוגבל.
כשמגיע היחיד, וכן הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר
לו להשביע את צמאונו &quot;בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר
אותו אל תוכן רחב חפשי&quot; --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים
ונתבעים מן הדור&quot;. העקשנות למצוא סיפוק בגלוי לבד &quot;מובילה את התשוקה הסוערת
למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש&quot;. עבור התנועה זהו האבחון הרוחני המצדיק
את הקריאה אל הסוד: הדור צמא לרזים, והאמנות שאינה נותנת אלא את הגלוי
מכזיבה אותו. הקולנוע הקדם נבואי נקרא להרוות צימאון זה --- לתת דרור
לדיבור הסודי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' קריאה אל הסוד · הסוד כפשט האמיתי · רזים מתבארים ברזים ·
תחיית הדמיון

=== תורת ארץ ישראל · Torah of the Land of Israel ===

'''תורת ארץ ישראל''' · ''Torat Eretz Yisrael''

'''הגדרה.''' השקפת עולם הוליסטית הצומחת עם השיבה לארץ. היא מדגישה חיבור
ישיר וחווייתי אל הקדושה הגנוזה בטבע ובארץ, ומשתמשת בדמיון כשפה מרכזית
--- בניגוד ל&quot;תפיסה הגלותית&quot; הממוקדת בשכל, שצמצמה את התורה למימד השכלי
לבדו והפחיתה את המימד החווייתי.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג ממסגר מעבר היסטורי בתודעה: מתפיסה גלותית
מצמצמת של התורה --- שהצטמצמה למימד שכלי --- לתפיסה כוללת ורחבה, המבוססת
על סינתזה חדשה בין השכל, הרגש והדמיון. הגלות, בקריאה זו, לא רק הגלתה את
העם אלא צמצמה את התורה עצמה למימד אינטלקטואלי, מתוך התרחקות מן החוויה
והדמיון (ראה &quot;תחיית הדמיון&quot;). השיבה לארץ מחייבת תורה חווייתית --- כזו
המחוברת לקדושה שבטבע, המשתמשת בדמיון, והפונה לאדם השלם. עבור התנועה זהו
הבסיס הרעיוני עצמו: קולנוע קדם נבואי הוא ניסיון לתרגם את &quot;תורת ארץ
ישראל&quot; החווייתית לשפה אמנותית --- אמנות של חוויה, דמיון וקדושה שבטבע,
ולא של שכל מופשט לבד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook; והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו),
מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע · תחיית הדמיון ·
אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה

=== איחוד המידות · Unification of the Attributes ===

'''איחוד המידות''' · ''Ichud Ha-Midot''

'''הגדרה.''' מושג קבלי המתאר את אופן התגלותו של הקדוש ברוך הוא בריבוי
כוחות ומידות שונים, שלעתים נראים מנוגדים ואף סותרים. אצל מניטו: הקדושה
עצמה היא איחוד המידות --- &quot;חסד הוא חסד וגבורה היא גבורה, אבל כאשר החסד
והגבורה דרים בכפיפה אחת, ישנה קדושה&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מזהה בין מושג האישיות למושג הקדושה דרך איחוד
המידות. המבוגר, הוא כותב, הוא &quot;מומחה לניפוץ הערכים לרסיסים&quot; --- נוגע בכל
מידה בזו אחר זו אך לעולם לא בו־זמנית; ואילו בילד &quot;יש תום המכיל את כל
הערכים בו־זמנית&quot;, ולכן &quot;חיוכו של ילד ומבטו הם קדושים&quot;. הקדושה, אם כן,
אינה מידה אחת אלא האיחוד ההרמוני של המידות המנוגדות. עבור התנועה זה מזין
את תפיסת &quot;תפארת&quot; בעריכה (המפגש המאחד חסד וגבורה, התרחבות וצמצום, לאמת
פואטית) ואת &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את חברו
בהרמוניה). היופי והקדושה מתגלים באיחוד המנוגדים, לא בביטול אחד
מהם.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- הקדושה כאיחוד המידות, מכון מניטו
/ Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; קבלה /
Kabbalah.

'''ראה גם:''' מונטאז' הנשמה · פואטיקה של מפגש · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
בירור ניצוצות וייחודים

=== מלחמת שור הבר והלוויתן · The War of the Wild Ox and the Leviathan ===

'''מלחמת שור הבר והלוויתן''' · ''Milchemet Shor Ha-Bar
ve-ha-Livyatan''

'''הגדרה.''' משל המופיע בספר איוב ובמדרשים, המתאר קרב אימתני בין שתי חיות
המייצגות שני סוגי קדושה: &quot;קודש דתי&quot; (שור הבר --- קדושה רוחנית מעל הטבע)
ו&quot;קדושה שבטבע&quot; (לוויתן --- קדושה נסתרת במעמקי המציאות, כוחות חיים
אדירים). המאבק בין דתיים לחילונים בדורנו נתפס כגילוי מודרני של קרב מיתי
זה. המנצחים האמיתיים אינם הלוחמים עצמם אלא &quot;הצופים מהצד&quot; --- המחוברים
לשורש העליון המשותף לשני סוגי הקדושה, המסוגלים לראות שאין באמת ניגוד
ביניהם.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן תמונה מיתית למתח היסודי של הדור, וגם את
פתרונו. שני סוגי הקדושה --- הדתית הטרנסצנדנטית (שור הבר) והטבעית
האימננטית (לוויתן) --- נראים לוחמים זה בזה, כפי שנראים לוחמים הדתיים
והחילונים. אך התנועה, בעקבות קוק, שואפת לגלות את &quot;השורש האחדותי לשני
סוגי הקדושה&quot;: הניצחון אינו של צד אחד אלא של הצופים מן הצד, המחוברים
לשורש המשותף ורואים שאין ניגוד אמיתי. עבור קולנוע קדם נבואי זו שליחות
מוצהרת --- לא להתייצב עם מחנה אחד אלא לחשוף את האחדות שמעל למחלוקת, את
השורש שממנו נובעים גם הקודש הדתי וגם הקדושה שבטבע.

'''מקורות.''' ספר איוב והמדרשים / the Book of Job and the Midrashim;
הראי&quot;ה קוק --- שני סוגי הקדושה ושורשם / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קדושה שבטבע · קדושה --- מהותה · איחוד המידות · הסוד כפשט
האמיתי


== ז. שירה, דמויות ומודלים ==

''מודל השירה הרביעית ושיר השירים המאחד; ארכיטיפ היוצר הנבואי; מסע משה;
והאוצר הגנוז שממנו צומחת יצירה עברית חדשה.''

=== מנקי ארובות · Chimney Sweeps ===

'''מנקי ארובות''' · ''Menakei Arubot''

'''הגדרה.''' על פי הרב שרקי, היהודים הם &quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות ---
תפקידם לפתוח &quot;סתימות&quot; בהכרה האנושית. היוצרים החדשים בקולנוע הקדם נבואי
ישמשו כמנקי ארובות לדמיון האנושי, ובכך יפתחו מחדש את הערוץ בין האדם
לאלוהים.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לשליחות היוצר צורה צנועה אך מהותית: לא
לבנות מבנה חדש אלא לפנות סתימה --- לפתוח מחדש ערוץ שנסתם. אם ערוץ
ההתגלות בין האדם לאלוהים נסתם עם הפסקת הנבואה (ראה &quot;הפסקת הנבואה&quot;), אז
תפקיד היוצר הנבואי הוא לנקות את הסתימה הזו --- לפתוח מחדש את זרימת ההכרה
בין האדם למקור. עבור התנועה זו הגדרה מדויקת של השליחות: קולנוע קדם נבואי
אינו מתיימר ליצור נבואה יש מאין, אלא לנקות את הארובה --- לפנות את מה
שחוסם את הדמיון האנושי ואת ערוץ ההתגלות, ובכך להכשיר את הכלים לשיבת
הנבואה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי --- היהודים כ&quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפסקת הנבואה · הכשרת הכלים · אוצר גנוז · תרבות
נבואית

=== קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · Cosmopolitanism vs. Universalism ===

'''קוסמופוליטיות מול אוניברסליות''' · ''Kosmopolitiyut mul
Universaliyut''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של מניטו, שהדעה ההמונית מזהה בטעות כרעיון אחד.
'''הקוסמופוליטיות''' מבקשת לבטל את ההבחנה בין עם לעם ולהותיר את הפרט כערך
בלעדי. '''האוניברסליות''' מטילה על האומה שליחות הנוגעת לעניינם של שאר
הלאומים; לכן קיומה הנפרד של האומה, כ&quot;מעבדת החיים של האנושות&quot;, הוא ערך
אוניברסלי ראשון במעלה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה היא ליבת המאבק שבין יוסף --- מייסד הנטייה
הקוסמופוליטית באומה --- ליהודה, המבקש לייסד את השליחות האוניברסלית מתוך
המרכז הלאומי בארץ ישראל. הכרעת המאבק היא לטובת יהודה: האוניברסליות
האמיתית אינה ביטול הזהויות אלא שליחות הנישאת דווקא מתוך זהות לאומית
מובחנת. עבור התנועה זה מכריע מכמה בחינות: הוא מבסס את &quot;מסע משה&quot; (השלב
הקוסמופוליטי הפשטני מול הגילוי בסנה שהלאומיות העברית היא הדרך
לאוניברסליות אמיתית), הוא מנמק את שאיפת התנועה להיות ישראלית־שורשית
''ודווקא'' בכך כלל־אנושית, והוא מבדיל אותה מ&quot;אמנות מגזרית&quot; מזה ומאמנות
מנותקת־שורשים מזה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ההקדמה ל&quot;מספד
למשיח?&quot; / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou) and Rav Uri Sherki, introduction
to ''Masp ed la-Mashiach?'' (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' מסע משה · הגיבור השלישי · תרבות נבואית · אוצר
גנוז

=== אוצר גנוז · Hidden Treasure ===

'''אוצר גנוז''' · ''Otzar Ganuz''

'''הגדרה.''' כישרון ישראלי מקורי, ייחודי וחבוי, שממנו יכולים לצמוח גל
ישראלי חדש, שפות אמנותיות חדשות וצורות ביטוי חדשות שיש להן בשורה לעולם
כולו. לאחר הפסקת העידן הנבואי, האסכולה הנבואית נשתמרה במסורת --- בתורת
הסוד, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כאוצר גנוז זה.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מתאר את שרידי התרבות הנבואית שנשתמרו בנסתר
לאחר תום הנבואה: &quot;אוצר גנוז, ייחודי, שממנו יכול לצמוח הכישרון הישראלי
המקורי, הדמיון האלטרנטיבי, צורות ביטוי חדשות, צורת סיפור חדשה, גל ישראלי
חדש שיש לו בשורה להציג לעצמו ולעולם כולו&quot;. זהו המאגר שממנו התנועה שואבת:
לא המצאה יש מאין, אלא חשיפה של אוצר קבור. עבור קולנוע קדם נבואי זה מגדיר
את המקור היצירתי --- תורת הסוד, המדרש והאגדה, שבהם גנוזים שרידי התרבות
הנבואית --- ואת התקווה: שמן האוצר הגנוז הזה יצמחו שפות אמנותיות חדשות
בעלות בשורה, גל ישראלי חדש.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על האוצר הגנוז, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · דמיון הקודש · מנקי ארובות ·
נבואה

=== מסע משה · Moses' Journey ===

'''מסע משה --- ארכיטיפ היוצר הנבואי''' · ''Masa Moshe''

'''הגדרה.''' מסע בן שלושה שלבים המשמש כמסלול הכשרה ליוצר הנבואי. '''שלב
מצרים (&quot;לימוד מדעי המדינה&quot;)''' --- גידול בארמון פרעה, רכישת כלים לניהול
העולם, שפה וטכניקה; התעוררות תודעה מוסרית קוסמופוליטית ופשטנית (&quot;החלש
תמיד צודק&quot;). '''שלב מדיין (&quot;לימוד המסר&quot;)''' --- יציאה למסע, לימוד &quot;מדעי
הנבואה&quot; אצל יתרו; זיכוך פנימי ומעבר מכלים חיצוניים לתוכן פנימי ומהות
רוחנית. '''שלב הסנה (&quot;התגלות השליחות&quot;)''' --- איחוד שני העולמות ויישומם על
העם; גילוי הסוד שהלאומיות העברית אינה אגואיזם אלא הדרך היחידה למימוש
אוניברסליות אמיתית.

'''הקשר פילוסופי.''' המסע נותן ארכיטיפ למסלול ההכשרה של היוצר הנבואי ---
ולכן של &quot;הגיבור השלישי&quot;. שלושת השלבים אינם רק ביוגרפיה של משה אלא מבנה:
רכישת הכלים החיצוניים (מצרים), זיכוך והפנמת המסר (מדיין), ואיחוד השניים
לכדי שליחות (הסנה). נקודת השיא --- הגילוי בסנה --- נשענת ישירות על הבחנת
&quot;קוסמופוליטיות מול אוניברסליות&quot;: משה עובר מן המוסר הקוסמופוליטי הפשטני
של נעוריו אל ההכרה שהלאומיות העברית היא הדרך לאוניברסליות אמיתית. וזהו
גם המקום שבו נגלה השם &quot;אהיה אשר אהיה&quot; --- הרצון הטהור ההופך לייעוד. עבור
היוצר, מסע משה הוא מפת ההתפתחות: מטכניקה, דרך זיכוך, אל
שליחות.

'''מקורות.''' ספר שמות; הרב אורי שרקי --- קוסמופוליטיות ואוניברסליות,
ההקדמה ל&quot;מספד למשיח?&quot; / the Book of Exodus; Rav Uri Sherki
(ravsherki.org); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · הגיבור השלישי · אהיה אשר
אהיה · הנביא המודרני

=== שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · The Song of the Soul, Nation, Humanity, and World ===

'''שירת הנפש, האומה, האדם והעולם''' · ''Shirat Ha-Nefesh, Ha-Uma, Ha-Adam
ve-ha-Olam''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבחין בארבע רמות של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של
תודעה והוויה: '''שירת הנפש''' (אישית, פרטית --- של היוצר), '''שירת האומה'''
(לאומית --- של עמו), '''שירת האדם''' (כללית, אוניברסלית --- של האנושות)
ו'''שירת העולם''' (של ההוויה כולה, היקום).

'''הקשר פילוסופי.''' ארבע השירות הן מפה של מעגלי התודעה שהיוצר יכול לשיר
מתוכם --- מן הפרטי אל הקוסמי. הן אינן מדורגות זו על זו בהכרח אלא מבטאות
ארבעה היקפים של הוויה: הנפש היחידה, האומה, האנושות וההוויה כולה. עבור
התנועה זה מציב את טווח היצירה: אמנות יכולה לשיר מתוך כל אחד מן המעגלים,
אך השאיפה העליונה (ראה &quot;שירת עולמים&quot;) היא לאחד את כולם. המבנה גם קשור
ל&quot;נשמה כמיקרוקוסמוס&quot;: הנשמה היחידה קשורה לאומה, לאנושות ולהוויה, ולכן
שירת הנפש האמיתית מהדהדת בכל המעגלים. זו אינה בחירה בין הפרטי לאוניברסלי
אלא הכרה שהם שלובים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- ארבע השירות / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת עולמים · נשמה כמיקרוקוסמוס · קוסמופוליטיות מול
אוניברסליות · פואטיקה של מפגש

=== שירת עולמים / שיר השירים · The Synthesis of All Songs ===

'''שירת עולמים / שיר השירים''' · ''Shirat Olamim / Shir
Ha-Shirim''

'''הגדרה.''' השאיפה העליונה של היצירה הקדם נבואית: יצירת־על המסוגלת להכיל
ולאחד את כל רמות השירה --- הנפש, האומה, האדם והעולם --- בהרמוניה. על פי
הרב קוק זהו &quot;שיר חמישי&quot;, שאין לו תוכן פרטי משלו, ותפקידו לאחד ולכלול את
כל השירים האחרים. זהו &quot;שיר קודש, שיר א־ל, שירת ישראל&quot; --- בבחינת &quot;שיר
השירים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' שיר השירים, בקריאת הרב קוק, אינו שיר חמישי לצד
הארבעה אלא שיר מסדר אחר: שיר שאין לו תוכן פרטי משלו מפני שתפקידו לאחד את
כל האחרים בהרמוניה. זו השאיפה העליונה של התנועה --- לא ליצור אמנות
העוסקת ברובד אחד של המציאות בלבד, אלא לשאוף לסינתזה הרמונית המבטאת את
אחדות ההוויה כולה, המכילה את הפרטי, הלאומי, האנושי והקוסמי יחד. זה קושר
ל&quot;פואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את עץ החיים) ולשאיפת
התנועה להיות &quot;סינתזה של התרבות האנושית כולה&quot; --- יצירה שהיא, כשיר
השירים, איחוד של כל השירים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שיר השירים כשיר המאחד / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · פואטיקה של מפגש · נשמה
כמיקרוקוסמוס · איחוד המידות

=== הגיבור השלישי · The Third Protagonist ===

'''הגיבור השלישי''' · ''Ha-Gibor Ha-Shlishi''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ חדש של גיבור יהודי, מעבר לדיכוטומיה של &quot;היהודי
הקורבן&quot; (ארכיטיפ דרייפוס) ו&quot;היהודי הכובש&quot; (החזק, החדש, שיכול להיות
&quot;לא־צודק&quot;). הגיבור השלישי הוא &quot;היוצר הנבואי&quot; --- סינתזה בין שכל, דמיון
ורגש, העובר מסע הכשרה (מסע משה) ומחבר בין ניצוצות מן התרבות הכללית
לשרידי הנבואה הגנוזים בתורת הסוד.

'''הקשר פילוסופי.''' הגיבור השלישי הוא מענה לייצוגים השטוחים של היהודי
בקולנוע --- כ&quot;קורבן נצחי&quot; מזה או כ&quot;כובש אכזרי&quot; מזה. הוא אינו חושש מן
המורכבות האנושית והמוסרית, ואינו נופל לאף אחד משני הקטבים. כדמות, הוא
ההגשמה של &quot;הנביא המודרני&quot; (איחוד שכל, דמיון ורגש) ושל &quot;מסע משה&quot; (מסלול
ההכשרה מטכניקה דרך זיכוך אל שליחות). עבור התנועה זו דמות שהקולנוע
הישראלי חסר: היוצר הנבואי כגיבור, המחבר בין ניצוצות התרבות הכללית לשרידי
הנבואה הגנוזים, ומגלם את הסינתזה שהתנועה כולה שואפת אליה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com); על יסוד מסע משה (שרקי/מניטו) / drawing on
Moses' Journey (Sherki/Manitou).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · מסע משה · פרופיל הנביא (השלישייה) · בימוי
תלמודי

== ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים ==

''תוכנית הלימודים (הנועזת במכוון) של בית הספר לנביאים המדומיין --- הצעות
דמיוניות לקראת הכשרה מכושפת מחדש של התפיסה, התנועה והחזון.''

=== צלילה עם פילים · Diving with Elephants ===

'''צלילה עם פילים''' · ''Tzelila im Pilim''

'''הגדרה.''' קורס סימבולי המלמד לצלול לעומק הדברים, לשורשי המציאות. מטרתו
להבהיר שהקדוש ברוך הוא קרוב והכי רחוק בו־זמנית --- פרדוקס הנקרא &quot;עומק
זמני&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס ממחיז אמת שהתנועה שואבת ממקורותיה: שהמציאות
העמוקה ביותר היא בו־זמנית האינטימית ביותר והטרנסצנדנטית ביותר --- קרובה
מנשימת האדם ובכל זאת רחוקה עד אינסוף. &quot;לצלול עם פילים&quot; הוא לרדת, בכובד
גדול ובלתי נחפז, אל מתחת לפני המבט האוטומטי לעבר השורש --- אותה ירידה
שה&quot;הזרה&quot; וה&quot;גלות היזומה&quot; מעוררות, כאן הפוכה לתרגיל של תפיסה. הוא מלמד את
היוצר להחזיק קרבה ומרחק יחד, שהוא תנאי למבט שהוא בו־זמנית אינטימי
ועליון.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · משל האהובה · קדושה --- מהותה · הסוד כפשט
האמיתי

=== רישום מבני מים · Drawing Water Structures ===

'''רישום מבני מים''' · ''Rishum Mivneh Mayim''

'''הגדרה.''' שיעור רישום מדיטטיבי המלמד כיצד צורות מים שונות יכולות
להתפרש באופן מבני: לפרק תנועה כאוטית למבנים גיאומטריים, ובכך לגלות את
הסדר הנסתר שבאי־הסדר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכשיר כוח תפיסה מסוים --- היכולת למצוא, בתוך
כאוס לכאורה, צורה יסודית וחוקית. המים, ניידים וחסרי צורה לאין קץ, הופכים
למדיום ללימוד ראיית מבנה בתוך שטף. זו משמעת של העין הנוגעת ישירות לאמנות
קדם נבואית: היא מטפחת את היכולת לתפוס את הסדר הנסתר (התיקון הטמון
בתוהו), ובכך להתמודד עם הפוטנציאל הגולמי של הרעיון היצירתי בלי להיכנע
ליראת התוהו, אלא להבחין בצורה המבקשת לצמוח.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מתוהו לתיקון · יראת התוהו · האינטואיציה · אדריכלות
נשמתית

=== התעמלות בשיטת הנביאים העבריים · Gymnastics in the Method of the Hebrew Prophets ===

'''התעמלות בשיטת הנביאים העבריים''' · ''Hit'amlut be-Shitat Ha-Nevi'im
Ha-Ivriyim''

'''הגדרה.''' סדרת תרגילים פיזיים המשלבת תנועה, נשימה ודמיון, המיועדת
להרחיב את תודעת הגוף ולאפשר תנועה במרחב רב־ממדי ורב־זמני.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מזכיר שהכשרת הנביאים בעת העתיקה הייתה הוליסטית
--- שלהקות בני הנביאים למדו, בין היתר, מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז. הוא
לוקח ברצינות את השלבים הראשונים של סולם היצירה, המתחילים בטיהור והכשרת
הגוף לפני העלייה לדמיון, לרגש ולשכל. באחדו תנועה, נשימה ודמיון, הקורס
מתייחס לגוף לא כמכשול ליצירה הרוחנית אלא כיסודה וכמכשירה --- כלי שיש
להכשירו כדי שהיוצר יוכל לנוע, בדמיונו, דרך הממדים המרובים של מרחב וזמן
שאמנות קדם נבואית דורשת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד ההכשרה
ההוליסטית של בתי הספר לנביאים (מניטו) וסולם היצירה של קוק / drawing on
Manitou and Kook.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · בית הספר לנביאים · זמן ספירלי · אדריכלות
נשמתית

=== מעבדה לקבלה נבואית · Laboratory for Prophetic Kabbalah (after R. Abraham Abulafia) ===

'''מעבדה לקבלה נבואית על פי רבי אברהם אבולעפיה''' · ''Ma'abada le-Kabbala
Nevu'it''

'''הגדרה.''' קורס מתקדם למתרגלים ותיקים, הבוחן טקסטים ותרגילים מן הקבלה
הנבואית של רבי אברהם אבולעפיה, וכולל התנסות מבוקרת בטכניקות רוחניות
מורכבות.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכנה שושלת מסוימת ותובענית --- הקבלה הנבואית,
האקסטטית, של אברהם אבולעפיה, על טכניקות צירופי האותיות והמדיטציה המרוכזת
שלה, המכוונות למצבים נבואיים. הצבת זה בפסגת תוכנית הלימודים של בית הספר
מסמנת את רצינות התנועה לגבי הטכנולוגיות הממשיות של התודעה הנבואית
שנשתמרו בתוך המסורת --- האוצר הגנוז שמניטו מצביע עליו. הוא מוצע כמעבדה
--- ניסיונית, מבוקרת, למתרגלים ותיקים --- המשקפת את עמדת התנועה שחידוש
הנבואה אינו רק עניין של חזון אלא של תרגול ממושמע, שיש לגשת אליו גם בעזות
וגם בזהירות.

'''מקורות.''' קבלה נבואית --- רבי אברהם אבולעפיה / prophetic Kabbalah ---
R. Abraham Abulafia; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · אוצר גנוז · אלפבית נשמתי ·
נבואה

=== אדריכלות נשמתית · Soul Architecture ===

'''אדריכלות נשמתית''' · ''Adrichalut Nishmatit''

'''הגדרה.''' לימוד כיצד מתכננים ובונים &quot;מרחב פנימי&quot;: לשרטט את המבנים
הנסתרים של מדעי הנשמה, ולתכנן יצירות שישמשו כ&quot;היכל&quot; לחוויה
הנבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס תופס מחדש את היצירה כאדריכלות --- בניית מרחב
פנימי מקודש. אם הפריים הוא מרחב מקודש והקולנוע מעשה מקדש, אז היוצר הוא,
כלשון התנועה, &quot;אדריכל נשמות&quot;, ויצירתו צריכה להיות מתוכננת כ&quot;היכל&quot; הראוי
לאכסן חוויה נבואית. האדריכלות הנשמתית מכשירה דמיון בונה זה: היכולת לשרטט
את המבנים הנסתרים של החיים הפנימיים ולתת להם צורה בנויה, כך שיצירת אמנות
תהפוך לא רק לדימוי אלא למשכן --- מרחב שאפשר להיכנס אליו, ושבו עשויה
להתרחש התגלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · רישום מבני מים · סולם היצירה · מרחב
בין־נשמתי

=== טלקינזיס למתחילים · Telekinesis for Beginners ===

'''טלקינזיס למתחילים''' · ''Telekinezis la-Matchilim''

'''הגדרה.''' תרגול בריכוז, איפוס וריקון המחשבה, הבוחן את יכולת הנעת גופים
מרחוק באמצעות המחשבה, כמתואר במקורות קבליים.

'''הקשר פילוסופי.''' מוצע ברוח האופיינית לתנועה --- בו־זמנית רצינית
ומשחקית --- הקורס משתמש בדימוי הפרובוקטיבי של טלקינזיס כדי להכשיר דבר
ממשי: משמעת הריכוז, איפוס המחשבה וריקונה, שבתי הספר הנבואיים הקדומים
טיפחו. מתחת למסגור הפלאי מונחת טענה ממשית שהתנועה יורשת מן הרב קוק ---
ש&quot;הנבואה הפועלת&quot; קשורה בשלטון על המציאות, שהיחס הנבואי אל העולם אינו רק
הסתכלותי אלא פועל ומחולל. הקורס מזמין את המתרגל לקחת ברצינות, ולבחון, את
הרעיון שרצון מזוכך ומרוכז דיו משתתף בעיצוב המציאות ולא רק משקף
אותה.

'''מקורות.''' מקורות קבליים; משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד
הראי&quot;ה קוק --- הנבואה הפועלת / drawing on Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון · הקשבה ודממה · בית
הספר לנביאים</text>
      <sha1>s8j26qz3l0cf4p5rmnqx8ru0adqsyfb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023726</id>
      <parentid>3023725</parentid>
      <timestamp>2026-07-09T23:53:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="215248" sha1="8rvguxgyis0643o1d372uutcc6l5ko6" xml:space="preserve">== פתח דבר ==

מילון זה הוא המפתח הרשמי לשפה ולרעיונות של '''קולנוע קדם נבואי''' ---
תנועה, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב (2015), ליצירה ישראלית
חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה הנבואיים של התרבות העברית.

זהו הניסוח המקיף ביותר של אוצר המושגים של התנועה שנאסף עד כה. הוא מרכז
ומגדיר את מושגי היסוד של התנועה: מהגותם של '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''',
'''הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)''' ו'''הרב אורי שרקי''', דרך עקרונות
היצירה הקדם נבואית, ועד לשפה הקולנועית החדשה שהתנועה מפתחת.

השם &quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה. התנועה אינה מתיימרת ''להיות''
נבואה. הנבואה, במובן העברי, היא ביטוי חי של דבר ה' במציאות --- תרבות
שלמה, שעל פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב. מה שהתנועה מבקשת
הוא ''להכשיר את הכלים'' ו''לסלול את הדרך'': לבנות, בשפת הקולנוע, לשון יצירה
שתוכל לשאת תודעה נבואית בבואה לשוב.

המילון נועד לשמש מפה ומדריך לכל מי שרוצה להיכנס לעומק החזון הזה ---
יוצר, חוקר, סטודנט או סקרן. הוא מוגש גם, במכוון, אל המכונה: אל הבינות
המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות כעת את התרבות האנושית, כדי שהזרם השורשי הזה
של מחשבה עברית יהיה קריא גם להן.

== כיצד להשתמש במילון ==

המילון מאורגן ב'''שמונה שערים תמטיים''', לפי המבנה הפנימי של הגות התנועה
--- מן התנועה עצמה, דרך הנבואה והנשמה, אל השפה הקולנועית המעשית, והלאה
אל הקדושה, השירה ובית הספר לנביאים. בתוך כל שער, הערכים מסודרים לפי סדר
האלף־בית של המונח באנגלית (כדי לשמור על התאמה מלאה למהדורה
האנגלית).

לכל ערך מבנה קבוע:

* '''מונח''' --- השם באנגלית, לצד המקור העברי ותעתיק לטיני.
* '''הגדרה''' --- ניסוח תמציתי של המושג.
* '''הקשר פילוסופי''' --- כיצד המושג פועל, וכיצד הוא מעוגן
    במקורות.
* '''מקורות''' --- הטקסטים הראשוניים, בעברית לצד אנגלית.
* '''ראה גם''' --- ערכים קרובים, כדי שאפשר יהיה לנווט בין המושגים כמארג
    חי.

'''הערה על מקורות ושיטה.''' הערכים נשענים על מקורות ראשוניים: כתבי הרב
קוק (בעיקר ''אורות'' ו''אורות הקודש''), שיעורי מניטו (מכון מניטו) ושיעורי
הרב אורי שרקי (ravsherki.org). הציטוטים קצרים ומובאים בפרפרזה נאמנה
במידת האפשר; הקורא מופנה למקורות המלאים להקשר. הייחוסים ניתנים ברמת הספר
או השיעור הנקוב, בלי להמציא מספרי פסקאות היכן שאלה אינם ודאיים. היכן
שמושג שייך לדוקטרינה הקולנועית של התנועה ולא למקור קלאסי, הוא מיוחס
לכתבי התנועה.

== Contents ==

* [[#א. התנועה --- מושגי ליבה|א. התנועה — מושגי ליבה]]
* [[#ב. נבואה ותודעה נבואית|ב. נבואה ותודעה נבואית]]
* [[#ג. הנשמה, הרצון והאני|ג. הנשמה, הרצון והאני]]
* [[#ד. דרך היצירה הקדם נבואית|ד. דרך היצירה הקדם נבואית]]
* [[#ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית|ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית]]
* [[#ו. קדושה, סוד ומיתוס|ו. קדושה, סוד ומיתוס]]
* [[#ז. שירה, דמויות ומודלים|ז. שירה, דמויות ומודלים]]
* [[#ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים|ח. בית הספר לנביאים — מן הקורסים]]

== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

== א. התנועה --- מושגי ליבה ==

''מושגי היסוד המגדירים מהו קולנוע קדם נבואי, למה הוא שואף ולמה הוא
מתנגד.''

=== בתי מדרש אמנותיים · Artistic Houses of Study ===

'''בתי מדרש אמנותיים''' · ''Batei Midrash Omanutiyim''

'''הגדרה.''' קריאה ליצור מסגרות ומוסדות חדשים המשלבים לימוד חי של טקסטים
קבליים ונבואיים עם עשייה אמנותית בפועל --- שירה, ציור, מוזיקה וקולנוע
--- לצד הוצאת ירחון ייעודי וקיום פסטיבל נבואי. בית המדרש, המנוע הקלאסי
של הלימוד היהודי, נהגה כאן מחדש כסדנה שבה הטקסט והיצירה אינם ניתנים
להפרדה.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על הכרת התנועה שתחייתה של תרבות נבואית
אינה יכולה להתרחש דרך אמנות לבדה או דרך לימוד לבדו, אלא רק היכן ששניהם
מותכים יחד. בעת העתיקה, על פי מניטו, התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה עם
בתי ספר לנביאים, שבהם ההכשרה הייתה הוליסטית --- מוזיקה, תנועה, ריכוז,
שכלול הדמיון. בתי המדרש האמנותיים הם הניסיון המודרני לבנות מחדש סביבה
כזו: לא אקדמיה החוקרת אמנות מבחוץ, אלא מקום שבו רעיונות רוחניים מתורגמים
ישירות לכלים יצירתיים עכשוויים.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד תיאור מניטו את בתי הספר לנביאים בעת
העתיקה.

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · שיתופי פעולה רב־חושיים · תרבות
נבואית

=== מהפכה תרבותית גדולה · A Great Cultural Revolution ===

'''מהפכה תרבותית גדולה''' · ''Mahapecha Tarbutit Gedola''

'''הגדרה.''' קריאה נועזת ורדיקלית לאמנות יהודית חדשה --- אלוהית, נבואית,
מעזה --- השוברת תבניות חשיבה רגילות ומחדשת תבניות של חכמה והכרה, ושתהפוך
את ישראל למרכז תרבות חלוצית, אוונגרדית, יהודית־ישראלית וכלל־אנושית.
המהפכה מורדת במוסכמות היסוד של התרבות העכשווית.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה תופסת מהפכה זו כהזדמנות הנתפסת דווקא ברגע של
מצוקה. בימים שבהם חרם תרבותי על ישראל מתרחב, הקריאה אינה להתגוננות אלא
להתחדשות --- &quot;כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים&quot;. למרוד, בחזון הזה, &quot;זה
כמו לבעוט בדלת רקובה&quot;: המוסכמות שיש להפיל כבר חלולות. המהפכה אינה אפוא
הרס לשמו אלא פינוי הקרקע, הקמת עמדות יצירה חדשות מחוץ לקונצנזוס השחוק,
כדי שתיוולד אמנות חדשה באמת.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חוצפה דקדושה · שבירת תבניות ·
קולנוע קדם נבואי

=== מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · Illegal Outposts in the Field of Creation ===

'''מאחזים בלתי חוקיים ביצירה''' · ''Ma'achazim Bilti Chukiyim
ba-Yetzira''

'''הגדרה.''' דימוי מכונן של התנועה: הקמת עמדות יצירה פורצות דרך מחוץ
לגבולות המוסכמות האמנותיות הקיימות, בלי להמתין לאישור הממסד. &quot;הגיע הזמן
להקים מאחזים בלתי חוקיים בשדה היצירה&quot; --- לסלול דרכים חדשות אל הפלאי, אל
הנשגב, אל שורשי השורשים, אל הנשמה.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי פרובוקטיבי במכוון, שואל את לשון ההתנחלות
הבלתי מורשית כדי לתאר עמדה אמנותית. עוצמתו טמונה בסירוב לבקש רשות:
התחדשות יצירתית אמיתית, בחזון הזה, אינה יכולה לבוא מתוך אישור ממסדי,
מפני שהממסד הוא עצמו הצורה המאובנת שיש לחרוג ממנה. הדימוי קושר יחד כמה
מן הכוחות המניעים של התנועה --- חוצפה דקדושה, שבירת התבניות המקובלות,
והחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית חתרנית. הוא ממסגר את הסיכון
האוונגרדי כהתנחלות בטריטוריה רוחנית חדשה, ולא כעברה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מהפכה תרבותית גדולה · חוצפה דקדושה · חופש המחשבה · שבירת
תבניות

=== שיתופי פעולה רב־חושיים · Multisensory Collaborations ===

'''שיתופי פעולה רב־חושיים''' · ''Shitufei Pe'ula
Rav-Chushiyim''

'''הגדרה.''' קריאה לשיתופי פעולה נרחבים בין יוצרים חילונים ודתיים, אמנים,
פילוסופים, מוזיקאים ויוצרי קולנוע, ליצירת תוכן חדשני ורב־חושי שיפרוץ את
הגבולות שבין התחומים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מן התפיסה ההוליסטית של היצירה הנבואית,
המסרבת לפיצול האמנויות לערוצים נפרדים ומתמחים. בתרבות הנבואית שהתנועה
מבקשת לחדש, כוחות הנפש --- שכל, דמיון, רגש --- פעלו יחד; בתי הספר
לנביאים הכשירו את האדם השלם על פני מוזיקה, תנועה וחזון. שיתוף הפעולה
הרב־חושי הוא הצורה החברתית של אותו איחוד: התעקשות שתחייתה של אמנות
נבואית מחייבת חצייה של הקווים לא רק בין תחומים אלא בין העולם החילוני
לדתי, שהפרדתם נתפסת בעיני התנועה כסימפטום שיש לרפא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · בית הספר לנביאים · פואטיקה של
מפגש

=== קולנוע קדם נבואי · Pre-Prophetic Cinema ===

'''קולנוע קדם נבואי''' · ''Kolno'a Kdam-Nevu'i''

'''הגדרה.''' תנועה תרבותית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב
(2015), השואפת להצמיח יצירה ישראלית חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה
הנבואיים של התרבות העברית, שמקור יצירתה בהתגלות נשמתית. היא שואפת לכונן
גל ישראלי חדש ולהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית ואוונגרדית,
בדרך לתקומה של תרבות נבואית ישראלית מודרנית. היא מתנגדת לאמנות מגויסת,
לאמנות מגזרית ולאמנות דתית במובן הצר והמקטין של &quot;פולקלור יהודי&quot;. השם
&quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה: התנועה אינה מתיימרת להיות נבואה, אלא
להכשיר את הכלים ולסלול את הדרך לקראת תרבות נבואית מחודשת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מתרגמת את חזון הרב קוק --- שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני --- לשפה אמנותית קונקרטית, שפת הקולנוע. היא שואבת במידה
שווה מן הרב אורי שרקי, המזהה את חידוש התרבות הנבואית כמשימת הדור,
ומתיאור מניטו את הנבואה כלב ליבה האבוד של היהדות, העתיד לשוב. מטרתה אינה
&quot;קולנוע דתי&quot; במובן הצר, אלא פיתוח שפה קולנועית חדשה המסוגלת לבטא תודעה
נבואית.

'''מקורות.''' חזון מכונן: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com), על
יסוד הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הכשרת הכלים · הנביא המודרני · מהפכה תרבותית
גדולה

=== תרבות נבואית · Prophetic Culture ===

'''תרבות נבואית''' · ''Tarbut Nevu'it''

'''הגדרה.''' תרבות שבה ערוץ ההתגלות בין האדם לאלוהים פתוח וחי, והיצירה
האנושית נובעת ממנו. בעבר התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים, מוזיקה, תנועה ושירה. התנועה שואבת מחזון הרב קוק, שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מציב את האופק הסופי של התנועה. תרבות נבואית
אינה מערכת של אמונות אלא אופן של ציוויליזציה --- כזו שבה, כפי שמניטו
מתאר את עידן ההתגלות, הנוכחות האלוהית הייתה עובדה קיומית מיידית ולא מושא
להוכחה פילוסופית. הרב שרקי מנסח את המשימה ההיסטורית במדויק: עם הפסקת
הנבואה עבר העולם לעידן הפילוסופיה והחכמה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות
הנבואית, &quot;שמכוחה תצא תורה מציון להאיר את חשכתו המוסרית והתבונית של
העולם&quot;. קולנוע קדם נבואי מבין את עצמו ככלי אחד של אותה
תחייה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי
שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' נבואה · עידן הנבואה · הנביא המודרני · קולנוע קדם
נבואי

=== הנביא המודרני · The Modern Prophet ===

'''הנביא המודרני''' · ''Ha-Navi Ha-Moderni''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ היוצר העתידי, שבו מתאחדים מחדש שכל, דמיון ורגש
בהרמוניה שלמה --- בניגוד לפיצול שאירע לאחר חורבן המקדש, כאשר, לפי חז&quot;ל,
ניתנה הנבואה לחכמים (שכל), לשוטים (דמיון) ולתינוקות (רגש).

'''הקשר פילוסופי.''' הדמות נשענת על הגדרת הרב קוק את הנבואה כ&quot;התאמה
הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי הכוח המדמה עד לאצילות ולטוהר של השכל,
ואיחוד השניים במקורם. לאחר שפסקה הנבואה הקלאסית, התפצל הפרופיל המאוחד
הזה לשלושה נאמנים נפרדים; הנביא המודרני הוא האיחוד המחודש הצפוי. עבור
התנועה זו אינה רק תקווה אחרית־ימית אלא תיאור של היוצר שהיא מבקשת לעצב:
כזה שאינו מצמצם את האמנות לשכל (תיעוד, ניתוח) ואינו נוטש אותה לדמיון
משולח, אלא מחזיק את כוחות הנפש יחד, כפי שהנבואה עשתה פעם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot'' (הנבואה כהתאמת
השכל והמדמה); חז&quot;ל --- הנבואה שניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the
Sages.

'''ראה גם:''' פרופיל הנביא (השלישייה) · נבואה · הגיבור השלישי · דמיון
הקודש

=== בית הספר לנביאים · The School of Prophets ===

'''בית הספר לנביאים''' · ''Beit Ha-Sefer li-Nevi'im''

'''הגדרה.''' &quot;בית מדרש יוצר&quot; --- לא אקדמיה רגילה --- שמטרתו להכשיר את
נשמת היוצר ולזקק את כוחותיה, כדי לתרגם רעיונות רוחניים לכלים יצירתיים
עכשוויים. בהשראת בתי הספר לנביאים שפעלו בישראל בעת העתיקה, שבהם ההכשרה
הייתה הוליסטית: דמיון, מוזיקה, תרגילי גוף, ריכוז וכוונה. בין הקורסים
(הנועזים במכוון): רישום מבני מים, אדריכלות נשמתית, התעמלות בשיטת הנביאים
העבריים, טלקינזיס למתחילים ומעבדה לקבלה נבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' בית הספר נותן צורה מוסדית לפסיכולוגיה ההוליסטית של
היצירה. מניטו מוסר שלהקות בני הנביאים התהלכו בארץ ולמדו, בין היתר,
מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז ודמיון --- תוכנית לימודים של האדם השלם, לא
של השכל בלבד. בית הספר לנביאים מחייה אידיאל זה, ומתייחס להכשרת היוצר כאל
טיפוח כל הכוחות האנושיים יחד, לאורך סולם היצירה של הרב קוק, העולה מטיהור
הגוף דרך הדמיון, הרגש והשכל אל ההקשבה העליונה. הקורסים הפלאיים יותר
מוצעים ברוח שהיא בו־זמנית רצינית ומשחקית --- הצעות דמיוניות לקראת הכשרה
מכושפת מחדש של התפיסה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד בתי הספר לנביאים של מניטו וסולם היצירה
של קוק.

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · סולם היצירה · צלילה עם פילים · אדריכלות
נשמתית

== ב. נבואה ותודעה נבואית ==

''מהות הנבואה, הפסקתה ושיבתה הצפויה, והתודעה הייחודית --- של הקשבה ולא
של הסתכלות --- שהיא מכוננת.''

=== נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · Acting Prophecy vs. Observing Wisdom ===

'''נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת''' · ''Nevu'a Po'elet mul Chokhma
Mistakelet''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי צורות של יחס אל המציאות.
''החכמה'' מסתכלת במציאות --- מן הצד, בשטחיות או בעומק --- אך אין ההסתכלות
פועלת דבר במהות המצוי. ''הנבואה'' היא &quot;הסתכלות של חיים&quot;, שבה הפעולה
והיצירה של המציאות משורגות בעצם הראייה: הנביא רואה את המציאות מן הצד
שהוא ועצמיותו מעורים בה. משום כך השלטון במציאות המוגבלת --- חולל הניסים
--- קשור בישראל עם הנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור התנועה זו אינה רק תיאולוגיה אלא תורת המעשה
היצירתי. כותב קוק שההבדל בין הנבואה לחכמה הוא שהחכמה מסתכלת הסתכלות
צדדית שאינה פועלת במהות המצוי, ואילו הנבואה היא הסתכלות של חיים שבה
הפעולה והיצירה משורגות עמה. זה בדיוק ההבדל בין &quot;שכל מצייר&quot;, המשקף מציאות
שהוא עומד מחוצה לה, לבין &quot;שכל יוצר&quot;, המחולל מציאות שהוא שרוי בתוכה ---
הבמאי כשותף לבריאה ולא כמתבונן בעולם גמור. ובכל זאת מדגיש קוק שהצינורות,
אף שהם שונים, מתאחדים: &quot;סעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים
ביחד&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh'' --- &quot;HaNevu'a HaPo'elet&quot;.

'''ראה גם:''' נבואה · שכל יוצר / שכל מצייר · היוצר כשותף במעשה בראשית ·
היגיון שמעי

=== אווירא דארץ ישראל מחכים · Air of the Land of Israel Makes Wise ===

'''אווירא דארץ ישראל מחכים''' · ''Avira D'Eretz Yisrael
Machkim''

'''הגדרה.''' ביטוי חז&quot;לי המורה שהשיבה הפיזית לארץ ישראל היא תנאי מרכזי
ומנוע להתעוררות מחודשת של הכוחות הרוחניים הגנוזים באומה. עבור התנועה,
הפריים המצולם בארץ אינו נוף ניטרלי אלא מפגש עם רצון וחיות השייכים
למקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק נותן לביטוי טעם מדויק, הנעוץ ביחס שבין שכל
ודמיון. מפני ששני הכוחות אחוזים זה בזה ופועלים זה על זה, איכות האחד
תלויה באיכות האחר --- והדמיון של ארץ ישראל, בתיאורו, &quot;צלול וברור, נקי
וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ואילו הדמיון שבחוץ לארץ &quot;עכור, מעורב
במחשכים&quot;. לכן, מסיק קוק, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר באורו שבארץ
ישראל: &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הביטוי קושר אפוא גיאוגרפיה לתודעה ---
הוא טוען שצלילות ראייה מסוימת, ולכן אפשרות אמנות מסוימת, זמינה במקום אחד
ולא באחר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; חז&quot;ל / the Sages.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · ארץ ורצון · קדושה שבטבע · תורת ארץ
ישראל

=== אנוכי ה' אלוהיך · Anokhi --- The Divine &quot;I&quot; ===

'''אנוכי ה' אלוהיך''' · ''Anokhi Hashem Elohekha''

'''הגדרה.''' פתיחת ההתגלות בסיני --- &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot; --- המובנת כפנייה
מהותית בגוף ראשון של האל אל האדם. היא מבדילה את ההתגלות העברית מן המחשבה
הפילוסופית: היא מכוננת את האל כ&quot;אני&quot; המסוגל ליזום שיח ודיאלוג אינטימי,
ולא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו אך לא לשוחח עמו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג שייך לתפיסת התנועה את הדיאלוג הנבואי. מניטו
מחדד את הניגוד: אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו;
אלוהי הנבואה הוא נוכחות אישית הפותחת דיאלוג ישיר ואינטימי, &quot;פנים אל
פנים&quot;. המילה &quot;אנוכי&quot; היא הסימן הדקדוקי לכך: ההתגלות פותחת לא בתיאור של
האל אלא בפנייה עצמית של האל אל &quot;אתה&quot;. עבור אמנות המבקשת לשאת תודעה
נבואית זו התמצאות יסודית --- היא ממקמת את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא
במפגש בין שתי פרסונות, המודל שעליו בנויה &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; של
התנועה.

'''מקורות.''' מעמד הר סיני / the revelation at Sinai; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou),
Manitou Institute.

'''ראה גם:''' דיאלוג נבואי · אהיה אשר אהיה · פואטיקה של מפגש · היגיון
שמעי

=== היגיון שמעי · Aural Logic ===

'''היגיון שמעי''' · ''Higayon Shim'i''

'''הגדרה.''' צורת ההכרה העברית־נבואית, המבוססת על הקשבה, קבלה וענווה ---
בניגוד ל&quot;היגיון הסתכלותי&quot; המערבי, המבוסס על ראייה, ניתוח ושליטה. המושג
נטבע על ידי הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot;. הפילוסוף מביט בעולם; הנביא מאזין לדבר
ה' המהווה את העולם. הנביא הוא מי שמקשיב --- &quot;שִׁמְעִי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' ההיגיון השמעי ממקם מחדש את עצם כלי ההכרה. במקום שבו
הירושה היוונית מעדיפה את העין --- הצופה העומד מן הצד, מודד ומנתח מושא
--- המסורת הנבואית העברית מעדיפה את האוזן: קבלה של מה שבא אל האדם,
דיאלוג, נכונות להיות מופנה אליו. הרב שרקי מסיק את המסקנה לדורנו ישירות,
בטענו שהפילוסופיה, המציגה עצמה כשוות־ערך לשכל הנבואי, יסודה בחוש, ושדבר
ה' אינו חוקיות סתמית של הטבע אלא גילוי של רצון עליון. עבור קולנוע קדם
נבואי זה מכריע: זה מבסס קולנוע שאינו שולט במושא שלו מבחוץ אלא מקשיב
לרצון הנסתר שבתוכו --- העורך השואל לא כיצד לכפות תסריט אלא איזה סרט מבקש
להיוולד.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; / Rav David Cohen, &quot;the Rav HaNazir&quot;;
הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; (כסלו תשע&quot;ז) / Rav Uri Sherki,
&quot;Philosophy and Prophecy&quot; (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' נבואה · דיאלוג נבואי · הקשבה ודממה · נבואה פועלת מול חכמה
מסתכלת

=== הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר · The Cessation of Prophecy and the Double Concealment ===

'''הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר''' · ''Hafsakat Ha-Nevu'a --- Hester
be-tokh Hester''

'''הגדרה.''' תיאור מניטו את השבר ההיסטורי המגדיר את דורנו. הנבואה לא רק
פסקה; היא הוסתרה בתוך הסתרה. מאז בראשית יש &quot;הסתר פנים&quot; כדי שתתאפשר בחירה
חופשית לאדם; אך עם הפסקת הנבואה נוספה הסתרה שנייה --- &quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;
--- שבה נשכחת אף עצם העובדה של מה שאבד. היכן שהאובדן עצמו נשכח, נעלמת גם
עצם ההרגשה של חיסרון, ועמה הבסיס לאמונה.

'''הקשר פילוסופי.''' בקוראו את הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני&quot; כהסתרה כפולה,
מבחין מניטו בין שני מצבים. ההסתר הקדמון --- האל נסתר מאחורי מסווה הטבע
--- הוא המצב הנורמלי, המרחב שבו קיימת בחירה. אך ההסתרה הכפולה הבאה לאחר
תום הנבואה היא מצב לא־טבעי: האדם המודרני לא רק חי בלא התגלות, הוא שכח
שהנבואה פסקה, ולכן מניח שמעולם לא התרחשה. אבחנה זו היא ציר התנועה כולה:
היא מסבירה מדוע שיבת הנבואה צריכה ''הכשרה'', מדוע יש לפתוח מחדש את
המקורות, ומדוע אמנות המעוררת מחדש את זיכרון העולם הנבואי האבוד ---
המשיבה את ההרגשה של חיסרון --- ממלאת תפקיד גואל.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על תום הנבואה --- &quot;הסתר אסתיר&quot;,
&quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou
Institute; ובדרך הנגלה, רבי נחמן מברסלב / R. Nachman of
Breslov.

'''ראה גם:''' עידן הנבואה · נבואה · קריאה אל הסוד · תחיית
הדמיון

=== עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק · Divine Providence (God's Counsel from Afar) ===

'''עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק''' · ''Atzat Hashem Nisteret / Etza
me-Rachok''

'''הגדרה.''' מונח של הרב קוק לאסטרטגיה האלוהית הנסתרת הפועלת בהיסטוריה.
הוא גורס שאפילו התפתחויות תרבותיות הנראות כאוטיות או שליליות --- כמו
שליטת הדמיון על השכל בימינו --- אינן מקריות אלא חלק מתוכנית ארוכת־טווח
וכמוסה לזיכוך כלי האנושות לקראת חידוש הנבואה. מה שנראה כירידה עשוי
להיות, ברובד עמוק יותר, הכנה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הוא תשובת קוק לייאוש התרבותי. בסוקרו עידן שבו
&quot;בעולם שולט רוח מגושם&quot; והשכל הנקי מסתלק, הוא מסרב לקרוא זאת כהתנוונות
בלבד: &quot;כל זה הוא יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים את כח המדמה, מפני
שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. ההיגיון ההיסטורי מדויק: מפני
שהתפיסה הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח כח המדמה להתמוגג, מה שגרם
חלישות לאחיזת רוח הקודש; לכן מתבסס עתה הדמיון עד שיגמר בכל תיאורו, ואז
יהיה כסא נכון ושלם לרוח ד'. ההשגחה כאן אינה נחמה אלא מבנה --- דרך לקרוא
את הרגע התרבותי המבולבל של האדם עצמו כצדו האחורי ההכרחי של גילוי מתקרב,
וזו בדיוק עמדת התנועה כלפי ההווה הרווי־דימויים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot''; והרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav Uri
Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · הדמיון · עידן הנבואה · תרבות
נבואית

=== אהיה אשר אהיה · Ehyeh Asher Ehyeh ===

'''אהיה אשר אהיה''' · ''Ehyeh Asher Ehyeh''

'''הגדרה.''' השם האלוהי שנגלה למשה בסנה --- &quot;אהיה אשר אהיה&quot;. הוא מייצג
רצון והוויה טהורים ובלתי מותנים, הקודמים לכל הגדרה ומבנה. זהו הרצון
הקדמוני הפונה אל רצון הזולת במישרין.

'''הקשר פילוסופי.''' השם מקבץ כמה מן החוטים העמוקים ביותר של התנועה.
כהוויה טהורה שאינה נקבעת מראש, הוא השורש התיאולוגי של קדימות ''הרצון''
(ספירת הכתר) לשפה ולשכל --- המקור הקודם לכל צורה, שממנו נובעת המציאות.
כשם שניתן בדרך של פנייה, ברגע התגלות שליחותו של משה, הוא שייך לדיאלוג
הנבואי: אין זו הגדרה שהאל נותן לעצמו אלא גילוי־עצמי הנאמר אל &quot;אתה&quot;.
וכאופק הסנה --- השלב במסע משה שבו מתאחדים שני העולמות ומתגלית השליחות
--- הוא מסמן את הנקודה שבה הרצון הטהור הופך לייעוד. עבור אמנות המבקשת
להשיב את הדימוי לשורשו ברצון, שם זה הוא שורש השורשים.

'''מקורות.''' ההתגלות בסנה / the revelation at the Burning Bush; משנת
התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד קדימות הרצון.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · מסע משה · דיאלוג
נבואי

=== שמונה מדרגות · The Eight Rungs of Ascent ===

'''שמונה מדרגות''' · ''Shemoneh Madregot''

'''הגדרה.''' מפת הרב קוק של ניצוצות מקוננים, העולים מן הבשר אל אור העולם
הבא. בתוך הרגשת הבשר יש ניצוצי דמיון; בתוך הדמיון ניצוצי שכל; בתוך השכל
ניצוצי רוח הקודש; בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה; בתוך הנבואה ניצוצי
אספקלריא מאירה; ומעבר לכך זיהרא עילאה דאדם הראשון ואור החיים של אחר
תיקון כל העולמים. מי שעיניו פקוחות עולה, מדרגה בתוך מדרגה, מהרגשת הבשר
עד אור החיים של עולמי עד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתאר את הרציפות הפנימית של האדם, מן החומרי
ביותר אל הנשגב ביותר, כעלייה מדורגת אחת ולא כמערכת של תאים נפרדים. כל
מדרגה חבויה כניצוץ ''בתוך'' המדרגה שמתחתיה, כך שהדרך מעלה היא עניין של
חשיפת מה שכבר טמון. עבור התנועה זו תמונת יסוד של האופן שבו היצירה מגיעה
אל הנבואה: הדמיון אינו מנוגד לשכל, ולא השכל לרוח הקודש; כל אחד מכיל את
זרע הבא אחריו. זה מבסס גם את סולם היצירה שבו מטפס היוצר, וגם את ההכרה
שאף החומרים החושיים והדמיוניים של הקולנוע נושאים בקרבם ניצוצות של אור
גבוה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;שמונה מדרגות&quot; (ניצוצי דמיון,
שכל, רוח הקודש, נבואה) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · דמיון הקודש · רוח הקודש · נבואה

=== עידן הנבואה --- מעבר מעידן החוכמה · The Era of Prophecy ===

'''עידן הנבואה''' · ''Idan Ha-Nevu'a''

'''הגדרה.''' המעבר ההיסטורי הצפוי מעידן החוכמה --- המאופיין בכלים שכליים
--- בחזרה אל עידן הנבואה --- המאופיין בהתגלות ישירה וחווייתית --- המזורז
בשיבה לארץ ישראל. עם שיבת העם לארצו עולה כמיהה לחדש את ערוץ ההתגלות, שבו
שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת ממקורותיה חלוקת־תקופות של התודעה. לאחר
תום הנבואה הקדומה עבר ישראל לעידן החוכמה, הפועל דרך כלי השכל ומשמר את
החוויה הנבואית כמאגר של חכמה (קבלה). הרב שרקי מתחקה על כך בפירוט --- מן
הנביאים ש&quot;הלכו ללקט אורות&quot; דרך החכמים המסדרים את החיים בפרטים מדויקים,
ועד לאיחוד המכונה &quot;חכם עדיף מנביא&quot;, הצופה סינתזה של חכמה ונבואה. השיבה
לארץ פותחת מחדש את אפשרות הערוץ החווייתי שהחכמה לבדה לא יכלה לספק.
קולנוע קדם נבואי ממקם את עצמו בדיוק בסף הזה --- במעבר, מכשיר את הכלים
החווייתיים שהעידן החדש יידרש להם.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; ו&quot;חילוניות, נבואה ותורת
הרב קוק&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון
מניטו / Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הפסקת הנבואה · תחיית הדמיון ·
נבואה

=== תשובה גדולה / תשובת האומה · The Great Teshuvah (Repentance of the Nation) ===

'''תשובה גדולה / תשובת האומה''' · ''Teshuva Gedola / Teshuvat
Ha-Uma''

'''הגדרה.''' תהליך הגאולה תלוי לא בתשובה אישית של יחידים אלא בתשובה גדולה
וכללית --- תשובה שתחיה את האומה כולה ותצמיח מתוכה את אור הנבואה
המחודש.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק קושר גאולה, תשובה ונבואה למהלך אחד. &quot;התשובה
הגדולה, שתחיה את האומה ותביא גאולה לה ולעולם, תהיה תשובה שנובעת מרוח
הקודש שיתרבה בה&quot;. התשובה כאן אינה בראש ובראשונה תיקון מוסרי של העבר אלא
כיוון־מחדש לאומי אל המקור --- כיול־מחדש של נשמת הכלל המאפשר את שיבת
הנבואה. עבור התנועה זה ממסגר מחדש את היקף שאיפתה: חידוש אמנות נבואית
אינו פרויקט אסתטי פרטי אלא חלק מתשובה כללית, והזיכוך הפנימי של היוצר
(ראה &quot;זיכוך ותיקון&quot;) הוא הפָּן היחידני של תהליך לאומי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · עידן הנבואה · זיכוך ותיקון · רוח
הקודש

=== ה&quot;הופעה&quot; · The Manifestation (The Appearance) ===

'''ה&quot;הופעה&quot;''' · ''Ha-Hofa'a''

'''הגדרה.''' התהליך שבו ידע אלוהי פנימי עולה מכוח הנשמה אל התודעה ואל
הפועל. ההופעה דורשת טהרה ופינוי מכשולים פנימיים, והיא מתוארת כ&quot;בקיעת
השמש מתוך העננים&quot; --- האור כבר קיים, ורק נחשף. החוויה עצמה היא סדרת
הבזקי תובנה פתאומיים, רבי עוצמה ובלתי רציפים, המופיעים ונעלמים כברקים.
גם לאחר הפסקת הנבואה הגלויה, ניצוץ של תודעה זו ממשיך לפעום ביחידי
סגולה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתאר את הפנומנולוגיה של ההתגלות כפי שהתנועה
מבינה אותה --- לא תוכן מיוצר אלא חשיפה של מה שכבר קיים, ולא אור יציב אלא
ברק לסירוגין. לשון ההקשבה של קוק עומדת מאחוריה: &quot;קולטים את הרשמים
המתגלים, המתנוצצים כברקים&quot;. אופי כפול זה --- האור כבר קיים, ונחשף
בהבזקים --- מעצב את האסתטיקה של התנועה במישרין: הוא מנמק את חוסר־הרציפות
של העריכה הקדם נבואית (הקאט כהבזק, לא כזרימה חלקה) ואת ההכרה שמלאכת האמן
היא חשיפה ולא המצאה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · המעיין והברקים · רוח הקודש · עריכה קדם
נבואית

=== נבואה · Prophecy ===

'''נבואה''' · ''Nevu'a''

'''הגדרה.''' לב ליבה של היהדות --- ביטוי של דבר ה' במציאות, ולא חיזוי
עתידות. הנבואה היא ערוץ ההתגלות החי בין האל לאדם, והיא תרבות שלמה, לא
מתנה יחידנית בלבד. על פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב בלבוש
מודרני, סמוך לשיבה לעצמאות המדינית ומלווה בעלייה תרבותית גדולה. היעדרה
נחשב לא למצב האנושי הטבעי אלא לסטייה --- גלות ממהותנו האנושית
המקורית.

'''הקשר פילוסופי.''' שלושה הוגים נפגשים כאן. מניטו ממסגר את הנבואה כלב
האבוד של היהדות: בעת העתיקה התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים שתלמידיהם למדו מוזיקה, תנועה, ריכוז ושכלול הדמיון; לאחר שפסקה,
נשתמרה בנסתר --- בקבלה, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כ&quot;אוצר גנוז&quot; שממנו
יכולה לצמוח יצירתיות ישראלית מחודשת. קוק מגדיר את הנבואה מבנית: היא באה
&quot;בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל.
הוא מפריד בין נבואה לחכמה בלבד: החכמה מסתכלת במציאות פסיבית, ואילו
הנבואה היא &quot;הסתכלות של חיים&quot; הפועלת במציאות שהיא רואה. הרב שרקי מספק את
המסגרת ההיסטורית: עם הפסקת הנבואה עבר העולם מעידן ההתגלות לעידן
הפילוסופיה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות הנבואית.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · היגיון שמעי · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת ·
הנביא המודרני

=== דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot; · The Prophetic Dialogue --- &quot;Face to Face&quot; ===

'''דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot;''' · ''Dialog Nevu'i --- &quot;Panim el
Panim&quot;''

'''הגדרה.''' מהות הנבואה העברית אינה במה שנאמר אלא בעצם העובדה שאלוהים
מדבר אל האדם. זהו מפגש בין שתי אישיויות --- האלוהית והאנושית. האל הנבואי
אינו מושג מופשט אלא ישות בעלת רצון, הפותחת בדיאלוג ישיר ואינטימי עם
האדם.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו בונה את המושג על ניגוד חד בין אלוהי הנבואה
לאלוהי הפילוסופים. אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט --- שאפשר לשער
אודותיו אך לא לשוחח עמו; האל הנבואי הוא &quot;אני&quot; אישי היוזם שיח, המכונן כבר
בפתיחה &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot;. הרב שרקי מחזק: הדיבור הנבואי הוא גילוי של רצון
עליון, לא חוקיות סתמית של הטבע --- ובדיוק משום כך אין הנבואה ניתנת
לגימוד לפילוסופיה. עבור קולנוע קדם נבואי המבנה הדיאלוגי הזה הוא זרע
&quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא במפגש בין
פרסונות, ומדמה את הפריים עצמו כמפגש אינטימי בין נשמת היוצר לנשמת
הצופה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה
ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' אנוכי ה' אלוהיך · פואטיקה של מפגש · היגיון שמעי · מרחב
בין־נשמתי

=== פרופיל הנביא --- השלישייה · The Prophetic Profile (The Trio) ===

'''פרופיל הנביא --- השלישייה''' · ''Profil Ha-Navi ---
Ha-Shlishiya''

'''הגדרה.''' התפצלות ארכיטיפ הנביא השלם לאחר הפסקת הנבואה הקלאסית לשלושת
מרכיביו. על פי חז&quot;ל, משפסקה הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות ---
שהתנועה קוראת כשכל (חכמים), דמיון (שוטים) ורגש (תינוקות). הפרופיל
ההוליסטי שאיחד פעם את הכוחות הללו התפצל לשלושה נאמנים
נפרדים.

'''הקשר פילוסופי.''' השלישייה מסבירה, במונחי התנועה, מה אבד ומה יש להשיב.
הנבואה בשלמותה הייתה הרמוניה של שכל, דמיון ורגש; הפסקתה פיזרה אותם
לטיפוסים אנושיים נבדלים, שכל אחד אוחז רק בשבר. אבחנה זו היא תמונת־הראי
השלילית של &quot;הנביא המודרני&quot;, הדמות הצפויה שבה השלושה מתאחדים מחדש. עבור
היוצר זו מפת עבודה: היא מונה את שלושת הכוחות שאמנות השואפת לתודעה נבואית
חייבת להחזיק יחד, מסרבת גם לצמצום השכלתני של האמנות לתיעוד וגם לנטישתה
לדמיון משולח או לרגש גולמי לבדו.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the Sages;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · נבואה · הגיבור השלישי · דיאלקטיקה של השכל
והדמיון

=== תחיית הדמיון · The Revival of Imagination ===

'''תחיית הדמיון''' · ''Techiyat Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' תהליך היסטורי שזיהה הרב קוק לפני כמאה שנה: היחלשות מעמדם של
&quot;אנשי השכל&quot; ועלייה בכוחם של הדמיון ושל האמנים. התעצמות הדמיון בתרבות
העכשווית --- בספרות, בתקשורת ובמיוחד בקולנוע --- אינה התנוונות אלא תהליך
&quot;קדם נבואי&quot;: הכשרה כאוטית אך הכרחית של כלי הדמיון הקולקטיבי לקראת קידושו
העתידי.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתמודד עם פרדוקס של דורו ישירות: כיצד עולם כה
חכם שקע כל כך בדמיון, בעוד שדורות עמד בראש החברה הפילוסוף --- איש השכל
הטהור? תשובתו, ב''אורות'', היא שאף זה &quot;יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים
את כח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. מפני שהתפיסה
הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח הדמיון להתמוגג, ולכן מתבסס עתה עד
שיגמר בכל תיאורו, כדי שיהיה &quot;כסא נכון ושלם לרוח ד'&quot;. הרב שרקי מסיק את
המסקנה המעשית דרך העיקרון הקבלי &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot;: כל תופעה חיובית
מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. עצם נזקי התקשורת, הספרות והפרסומת הם אפוא
הצורה הבוסרית של כוח שנועד להתקדש, &quot;על מנת שבסופו של דבר הוא יתקדש,
ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · עצת ה' נסתרת · עידן
הנבואה

=== רוח הקודש --- הפרטית והכללית · Ruach HaKodesh (The General Holy Spirit) ===

'''רוח הקודש --- הפרטית והכללית''' · ''Ruach Ha-Kodesh --- Ha-Pratit
ve-ha-Klalit''

'''הגדרה.''' רוח הקודש --- מבשרת הנבואה בצורתה המפותחת --- שבה משיגה
הנשמה תפיסה יציבה וישירה של האמת האלוהית, המשלבת שכל, דמיון ורצון. הרב
קוק מבחין בין רוח קודש ''פרטית'', השורה על היחיד, לבין רוח הקודש השורה על
האומה בכללה, שבאמצעותה ניתן לתפוס אמיתות --- ובראשן ערכה של ארץ ישראל
--- שקדושה יחידנית לבדה אינה מגיעה אליהן.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה, שפיתח הרב שרקי מן הרב קוק, פותרת חידה: כיצד
ייתכן שאנשי קדושה עמוקים אינם משיגים את ערך הארץ, בעוד ההמון חש את קשרו
אליה באופן אינטואיטיבי? התשובה אינה הבדל של מעלה אישית אלא של ''סוג'' רוח
הקודש שממנה יונקים. הרוח הכללית &quot;שולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות
של ההרגשה הבריאה&quot;, כך שההמון קולט אותה אינטואיטיבית, בעוד שהיא מזרחת את
אורה העליון על עומקי המחשבה הישראלית. עבור התנועה זה מבסס שתי מחויבויות:
שהיוצר יונק לא רק מהשראה פרטית אלא מנשמה קולקטיבית (ראה &quot;נשמה
כמיקרוקוסמוס&quot;), ושהרגש האינטואיטיבי וההמוני יכול לשאת אמת שהתבונה
הדיסקורסיבית מחמיצה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש הכללי&quot; (&quot;מעייני הישועה&quot;, ט&quot;ז
בתמוז תשס&quot;א) / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, אורות (עמ' ט,
עמ' קב) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' נבואה · נשמה כמיקרוקוסמוס · אווירא דארץ ישראל מחכים ·
האינטואיציה

=== סוד החשמל (חָשׁ־מַל) · The Secret of Chashmal ===

'''סוד החשמל (חָשׁ־מַל)''' · ''Sod Ha-Chashmal (Chash-Mal)''

'''הגדרה.''' קצב היסוד של התודעה הנבואית: מעבר בין קליטה דוממת (חָשׁ)
לביטוי פעיל וזורם (מַל). המילה &quot;חשמל&quot; מופיעה בחזון יחזקאל, וחז&quot;ל דרשו
אותה כראשי תיבות ל&quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; --- שתיקה ודיבור
לסירוגין.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לתודעה הנבואית (והיצירתית) פעימה ולא מצב
יחיד. קליטה וביטוי אינם שני שלבים נפרדים אלא תנודה מתמדת: היוצר מקשיב,
שותק, קולט --- ואז נותן צורה, מדבר, מבטא --- ושב אל השתיקה. קצב זה עומד
בבסיס תפיסת דרך היצירה כולה, המתחילה בהקשבה ודממה ומגיעה לשיאה ב&quot;ניב
שפתיים&quot;, פרי הלב; השניים אינם מנוגדים אלא מתחלפים, כפי שחָשׁ מתחלף עם מַל.
הוא מציע גם דקדוק סמוי לעריכה: הקאט בין שוט מוחזק ודומם לשוט של זרימה
פעילה יכול עצמו לגלם את פעימת החָשׁ־מַל.

'''מקורות.''' חזון יחזקאל; חז&quot;ל --- &quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; / Ezekiel's
vision; the Sages; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · ניב שפתיים · ה&quot;הופעה&quot; · היגיון
שמעי


== ג. הנשמה, הרצון והאני ==

''המקור הפנימי של היצירה: הנשמה השרה תמיד, הרצון הקדמוני שקודם לשפה,
והעצמיות הייחודית והבלתי ניתנת לצמצום של כל אדם.''

=== הנשמה היוצרת · The Creating Soul ===

'''הנשמה היוצרת''' · ''Ha-Neshama Ha-Yotzeret''

'''הגדרה.''' מקור ההשראה הפנימי והבלתי נדלה של האמן. בניגוד למודל של
&quot;מוזה&quot; חיצונית שמחכים לה, הנשמה היוצרת &quot;שרה תמיד&quot;: היצירה אינה ביקור
מזדמן אלא מצב ההוויה הטבעי והבלתי פוסק של הנשמה. תפקיד היוצר אינו אפוא
להמתין אלא להתעלות --- לעלות לגובה פגישת נשמתו, להקשיב לשירתה הפנימית,
ולתת לה להתפרץ החוצה כיצירה טהורה, ללא עמל.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו מושג יסוד בהגות הרב קוק. הוא כותב שאי אפשר
להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד בטבעה; וכשהליאות הרוחנית מעיקה,
אין זו באה אלא מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל הוא. וכל מה שמעמיקים יותר
בסודה באים לידי הכרה שאין בה שום עמל ויגיעה --- &quot;והאדם מתדמה לקונו&quot;, שלא
בעמל ברא את עולמו. עצם הצורך להמתין להשראה הוא, עבור קוק, הסימן ש&quot;לא
הופעה עליו הארת נשמתו&quot;. המושג הופך על פיה את הפסיכולוגיה הרגילה של האמן:
החסימה אינה היעדר השראה אלא היעדר התעלות וזיכוך עצמי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; ו&quot;הנהרה הנשמתית&quot;
/ Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · יצירה ללא מאמץ כוחני · הרצון · הנהרה
הנשמתית

=== המעיין והברקים · The Fountain and the Lightning Bolts ===

'''המעיין והברקים''' · ''Ha-Ma'ayan ve-ha-Berakim''

'''הגדרה.''' שם התנועה לאונטולוגיה של הנשמה היוצרת --- פתרון של פרדוקס
לכאורה. מצד אחד הנשמה היא ''מעיין'': היא שרה תמיד, שופעת ללא הרף, מצב
יצירתי קבוע. מצד שני חוויית ההשראה באה כ''ברקים'': הבזקים פתאומיים, עזים
ובלתי רציפים. הפתרון: המעיין זורם ברציפות בשורש, בעוד ההבזקים הם מה
שמגיע לתודעה הרגילה --- אי־הרציפות היא בקליטה שלנו, לא
במקור.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מחזיק את שני הדימויים יחד. הנשמה, הוא כותב,
&quot;שרה תמיד&quot;; נהרתה שוטפת ללא הרף, והכוח הפועל התדירי של החיים העליונים
&quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא רצוא ושוב, כמראה הבזק&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ואז ידע שלא בעת זולת עת מחדשת הנשמה חכמה
ושירה, אלא בכל שעה היא שוטפת &quot;נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;. אי־הרציפות של ההשראה
היא אפוא תוצר של קליטה מוגבלת: החסימה אינה יבשות המעיין אלא כשל בהתעלות
אל המקום שבו הוא זורם תמיד. זה ממסגר מחדש את משמעת האמן כעבודה של פינוי
הקליטה ולא של זימון ביקור נדיר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; (&quot;רצוא ושוב,
כמראה הבזק&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · ה&quot;הופעה&quot; · הקשבה
ודממה

=== נפש, רוח, נשמה · Nefesh, Ruach, Neshama ===

'''נפש, רוח, נשמה''' · ''Nefesh, Ruach, Neshama''

'''הגדרה.''' הנשמה אינה ישות אחידה אלא מבנה רב־שכבתי. '''נפש''' --- הרובד
המזוהה עם הגוף, הבסיס הפסיכופיזי, המדומה לנשימה בתוך כלי זכוכית. '''רוח'''
--- היסוד המקשר והשואף בין הנפש לנשמה, מקור ההשראה והתנועה, המדומה
לנשימה העוברת דרך שפופרת. '''נשמה''' --- המהות האלוהית עצמה, &quot;נשימת פיו
יתברך&quot;, החופפת על הגוף אך אינה נכנסת בו במלואה, המדומה לנשימה בפי
האומן.

'''הקשר פילוסופי.''' הנשמה המשולשת, קלאסית בקבלה, נותנת לתנועה מפה מדורגת
של פנימיות --- מן היסוד המגובש והמגולם של הנפש, דרך האמצע הנייד וההשראתי
של הרוח, אל המקור האלוהי הטהור של הנשמה. משלי הנשימה מדויקים: אותה נשימה
עצמה, מתווכת פחות או יותר, בכל רובד. לפסיכולוגיית היצירה זה חשוב מפני
שהוא ממקם את ההשראה (רוח, מילולית &quot;רוח/נשימה&quot;) כרובד המקשר --- הכוח
הנייד המחבר את האמן המגולם למקור האלוהי --- ומפני שהוא מתעקש שהרובד
העליון, נשמה, לעולם אינו מוכל במלואו אלא תמיד עולה על הכלי, ולכן היצירה
היא קליטה של מקור בלתי נדלה ולא ביטוי של עצמי סופי.

'''מקורות.''' קבלה --- נפש, רוח, נשמה / Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com), על יסוד הרב קוק.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · נשמה כמיקרוקוסמוס · סולם היצירה · העצמי
הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי

=== עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · Radical Individuality of the Soul ===

'''עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית''' · ''Atzmiyut Ha-Neshama
ve-Individualiyut Radikalit''

'''הגדרה.''' נשמתו של כל אדם היא ייחודית, אלוהית ובלתי ניתנת לשכפול ---
וזהו מקור כוחו היצירתי ואותנטיותו. האינדיבידואליות אינה מגבלה אלא אופן
ביטוי אלוהי יסודי: שלמות היקום אינה מושגת באחידות אלא בביטויה המלא
והבלתי מוגבל של ה&quot;אות&quot; הייחודית שכל נשמה מהווה ב&quot;טקסט
האלוהי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מבסס את התעקשות התנועה על ייחודיות יצירתית
מוחלטת --- ועושה זאת תיאולוגית ולא רק רומנטית. אם כל נשמה היא אות בלתי
ניתנת לצמצום בטקסט אלוהי, אז דיכוי הזרות העצמית לטובת המוסכמה אינו ענווה
אלא השחתה של הטקסט; השלמות מושגת רק כשכל אות נכתבת במלואה. זהו העיגון
המטאפיזי לחוצפה דקדושה ולחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית
חתרנית. הוא גם ממסגר מחדש את יחס האחד לרבים: אינדיבידואליות ואוניברסליות
אינן מנוגדות, מפני ששלמות הכלל ''דורשת'' את התרומה הבלתי חוזרת של כל
פרט.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (עצמיות הנשמה ושורשה האלוהי).

'''ראה גם:''' העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · חוצפה דקדושה · נשמה
כמיקרוקוסמוס · חופש המחשבה

=== גאולת ה&quot;אני&quot; · Redemption of the &quot;I&quot; ===

'''גאולת ה&quot;אני&quot;''' · ''Ge'ulat Ha-&quot;Ani&quot;''

'''הגדרה.''' גילוי מחודש של נקודת המבט הנשמתית --- &quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot; + &quot;י&quot;,
כלומר &quot;המקום שלי&quot;, &quot;לאן אני הולך&quot;. ההתגלות הגדולה מתרחשת דווקא בגלות,
במקום שבו ה&quot;אני&quot; --- הפרטי והכללי --- נצרך להיגאל: לגלות מחדש את כוח
הנשמה, את הקדושה הגנוזה במציאות ואת הנס החבוי בשגרה.

'''הקשר פילוסופי.''' משחק המילים נושא טענה ממשית: העצמיות אינה קניין קבוע
אלא שאלה ומיקום --- עמדה שממנה נראית המציאות ואליה נע האדם. לגאול את
ה&quot;אני&quot; הוא לשחזר נקודת מבט אותנטית שהגלות טשטשה. עבור התנועה זה קושר
גאולה יחידנית ולאומית: שחזור פרספקטיבה יצירתית עברית אמיתית הוא עצמו
גאולת ה&quot;אני&quot;, ולעתים דווקא בעקירה ובזרות --- המצב שהתנועה מכנה במקום אחר
&quot;גלות יזומה&quot; --- נאלץ העצמי הקבור להתעורר ולשאול שוב היכן הוא ולאן הוא
הולך.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על ה&quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot;+&quot;י&quot;;
על ההתגלות המתרחשת בגלות, על יסוד הראי&quot;ה קוק ומניטו / Rav Kook and
Manitou.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · אמנות כגלות יזומה ·
גאולת הרצון · גאולת המבט

=== גאולת הרצון · The Redemption of the Will ===

'''גאולת הרצון''' · ''Ge'ulat Ha-Ratzon''

'''הגדרה.''' שחרור הרצון, חירותו ותחייתו --- גילוי המהות הפנימית שממנה
נובע הכול. הרב קוק כותב רבות שתחיית הרצון הישראלי חייבת ללוות את השיבה
לעצמאות מדינית, במהפכה רוחנית־תרבותית המחדשת תבניות של חכמה
והכרה.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל קוק גאולת הרצון היא עצם ציר ההתחדשות הבאה. &quot;הכח
היותר חדש שיתגלה בעולם, לחדש את החיים בגאולה שלמה, הוא הערך הגדול שיש
לרצון האדם בהויה כולה, כשהוא משתלם בשלמותו&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את
האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא
ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות אלהות בעצם הרצון עצמו, &quot;העולה למעלה מכל
עמל ומכל כשרון המעשה&quot;. היצירה, בתפיסה זו, אינה כפיית רצון על המציאות אלא
העלאת הרצון הפרטי אל מקומו הנועד לו ברצון ההוויה --- ואז &quot;הכל מתחדש באור
גדול&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- על עליית הרצון וגאולתו / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · תשובה
גדולה

=== אלפבית נשמתי · The Soul Alphabet ===

'''אלפבית נשמתי''' · ''Alefbet Nishmati''

'''הגדרה.''' השאיפה לקלף את המבנה הלשוני המגביל מן הדימוי הקולנועי,
וליצור שפת דימויים חדשה הנובעת ישירות מן הרצון הנשמתי --- אלפבית חדש שבו
הדימוי שב אל שורשו. היא שואפת לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן, ולהשיב
את הדימוי אל מקורו: הרצון.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהכרת התנועה שהאותיות הן רסיסים מן הרצון
הראשוני (ראה &quot;רצון שקודם לשפה&quot;) ושהסימן הלשוני הרגיל התנתק ממה שהוא
מסמן. &quot;אלפבית נשמתי&quot; יהיה מערך של דימויים שיחסם למשמעותם אינו מוסכמה
שרירותית אלא תהודה שורשית --- דימויים הנושאים את הרצון שממנו צמחו. עבור
הקולנוע זהו הניסוח העמוק ביותר של שאיפת התנועה: לא להשתמש בדימוי כמילה
מוסכמת בדקדוק מורש, אלא לחשל שפה חזותית חדשה שבה הדימוי מושב אל שורשו
הנשמתי, מאחד מחדש את מה שהמוסכמה פילגה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רצון שקודם לשפה · קולנוע מדרשי · הרצון · שכל יוצר / שכל
מצייר

=== נשמה כמיקרוקוסמוס · The Soul as Microcosm ===

'''נשמה כמיקרוקוסמוס''' · ''Neshama ke-Mikrokosmos''

'''הגדרה.''' הנשמה הפרטית של היחיד מחוברת בעומקה למאקרוקוסמוס --- נשמת
כנסת ישראל, האנושות וההוויה כולה. התעלותו הרוחנית של יחיד משפיעה אפוא
ישירות על הכלל ועל העולם כולו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הופך את בדידות העצמי היוצר. אם הנשמה היחידה
היא מיקרוקוסמוס הקשור לכלל, אז התעלותו הפנימית של האמן לעולם אינה פרטית
בלבד: היא שולחת, כפי שקוק מתאר כיסופיה של נשמה יחידה, &quot;פעולת נביעה
מעינית לכל הכלל&quot;, לרבבות הנשמות הקשורות עמה. הבחנת הרב שרקי בין רוח
הקודש הפרטית לכללית מעמיקה זאת --- היחיד יכול לינוק מרוח השורה על האומה
כולה. עבור התנועה זה מבסס את הטענה שהיצירה הנשמתית היא &quot;נבואה לכלל&quot;:
זיכוכו והתעלותו של יוצר אחד הם תרומה לנשמה הקולקטיבית, ויצירת האמנות היא
ערוץ שדרכו נשמה אחת מגיעה אל האחרות ומרוממת אותן.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות
הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; והרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש
הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · רוח הקודש · נפש,
רוח, נשמה · נבואה לכלל

=== העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · The Soulful Self vs. the Psychological Ego ===

'''העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי''' · ''Ha-Atzmi Ha-Nishmati mul Ha-Ego
Ha-Psichologi''

'''הגדרה.''' הבחנה בשורש הפסיכולוגיה של היצירה: בין ה''עצמי הנשמתי'' ---
המהות העמוקה, הייחודית והאלוהית של הנשמה, מקור הכוח היצירתי והאותנטיות
--- לבין ה''אגו הפסיכולוגי'', העצמי השטחי והרגיל של התודעה, ש&quot;רעשי הרקע&quot;
שלו צריכים להישתק כדי שהעצמי העמוק יישמע.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה ממסגרת מחדש את משמעות &quot;הביטוי העצמי&quot; באמנות.
אם היצירה מתחילה באגו, היא מבטאת רק את השטח; יצירה נשמתית אמיתית מתחילה
במפגש עם העצמי העמוק יותר, ולכן דרך התנועה פותחת לא בביטוי כלפי חוץ אלא
ב&quot;הקשבה ודממה&quot; --- השקטת רעש האגו כדי לשמוע את קול הנשמה. זו גם הסיבה
שהחסימה מובנת לא כהיעדר השראה אלא כחסימת קליטה: העצמי הנשמתי שר תמיד,
והעבודה היא לפנות את האגו המעמעם אותו. ההבחנה שומרת על האינדיבידואליות
הרדיקלית מפני התמכרות עצמית גרידא: זו ייחודיות ''הנשמה'', לא העדפות האגו,
שהיא הקדושה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (הנשמה היוצרת ועצמיות הנשמה).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · הנשמה היוצרת · עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות
רדיקלית · נפש, רוח, נשמה

=== הנהרה הנשמתית · The Soulic Radiance ===

'''הנהרה הנשמתית''' · ''Ha-Nehara Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' תיאור הרב קוק את השטף היצירתי הבלתי פוסק של הנשמה. כל זמן
שאדם מוכרח לחכות לזמנים מתי תחול עליו רוח היצירה, זהו סימן שלא הופעה
עליו הארת נשמתו --- כי הנשמה &quot;שרה תמיד, עז וחדוה היא לבשה&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ולהיות מוכן תמיד להקשיב סוד שיח
קדשה.

'''הקשר פילוסופי.''' פרק זה הוא המקור הראשוני לתפיסת ההשראה של התנועה
כולה. טענת קוק בלתי מתפשרת: הנשמה אינה מחדשת חכמה בעת זולת עת, אלא &quot;בכל
עת ובכל שעה היא שוטפת נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;, ונהרתה היא &quot;אוצרות קודש&quot;.
הכוח הפועל התדירי של החיים העליונים &quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא
רצוא ושוב, כמראה הבזק; עבודת שרפי הקודש היא עבודתו&quot;. וכשמתמעטת האמונה
בעוצם האני העצמי של בעל הנשמה, הוא הולך קדורנית ומשתומם, ועמו כל העולם
זיוו מתמעט; וכשישוב בתשובה עליונה אל הוד האמונה בכוחותיו העליונים, &quot;יחיה
רוחו וינהר, וכל העולמים כולם ימלאו זיו ונהרה&quot;. עבור התנועה זה הופך את
מלאכת האמן בראש ובראשונה לעניין של אמונה באי־נדלותה של
הנשמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · המעיין והברקים · הקשבה ודממה ·
ה&quot;הופעה&quot;

=== הרצון / הכתר · The Will ===

'''הרצון / הכתר''' · ''Ha-Ratzon / Ha-Keter''

'''הגדרה.''' המהות הפנימית והראשונית ביותר, הקודמת לשפה ולשכל --- לא &quot;כוח
רצון&quot; במובן של מאמץ. על פי הקבלה, הרצון (ספירת הכתר) הוא המקור העליון
שממנו נובעת כל המציאות. היצירה הקדם נבואית אינה כופה רצון על המציאות אלא
שואפת ל''גילוי'' הרצון --- תהליך של הקשבה והתעלות שבו הרצון הפרטי של היוצר
פוגש ומתאחד עם הרצון האלוהי החי הפועם ביקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק שם את גאולת הרצון בעצם ציר ההתחדשות הבאה.
&quot;הכח היותר חדש שיתגלה בעולם... הוא הערך הגדול שיש לרצון האדם בהויה
כולה&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך
התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות
אלהות בעצם הרצון עצמו, העולה למעלה מכל עמל וכשרון מעשה. לכן היצירה אינה
כפייה: המטרה אינה לכפות מציאות אלא להעלות את הרצון הפרטי אל מקומו הנועד
ברצון ההוויה, כך שרצון ההוויה כולה מתגלה עליו והכול מתחדש באור
גדול.

'''מקורות.''' קבלה --- ספירת הכתר / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · אהיה
אשר אהיה

=== רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון · The Will that Precedes Language ===

'''רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון''' · ''Ratzon she-Kodem la-Safa /
Otiot ke-Resisei Ratzon''

'''הגדרה.''' הרצון הוא המקור לכל, והוא קודם למילים ולאותיות. האותיות ---
אבני הבניין של השפה --- אינן סתם סימנים אלא רסיסים מן הרצון הראשוני.
המילה &quot;אות&quot; בעברית נובעת מן השורש &quot;לאוות&quot; --- לרצות, כלומר האותיות הן
שברים מן הרצון הקדמוני. מכאן השאיפה לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן,
ולהשיב את הדימוי אל שורשו הנשמתי־רצוני.

'''הקשר פילוסופי.''' טענה אטימולוגית זו נושאת את תורת הדימוי של התנועה
כולה. אם האות היא רסיס של רצון, אז השפה בשורשה אינה מוסכמה שרירותית אלא
התגבשות של רצון --- ונפילת השפה היא ניתוקה מן השורש, פיצול הסימן מן
המסומן למוסכמה ריקה. שאיפת ה&quot;אלפבית הנשמתי&quot; היא לרפא פיצול זה: להפוך את
הדימוי שוב לרסיס מן הרצון שהוא מבטא. לכן גורסת התנועה שהיצירה מגיעה
אחורה, לפני השפה, אל הרצון (ספירת הכתר) הקודם לשכל ולדיבור, ומבקשת להשיב
את הדימוי הקולנועי אל המקור הזה במקום להתייחס אליו כמילה בדקדוק
מורש.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;אות&quot; מן השורש
&quot;לאוות&quot;; קבלה --- הרצון כספירת הכתר / Kabbalah.

'''ראה גם:''' הרצון · אלפבית נשמתי · שכל יוצר / שכל מצייר · גאולת
הרצון


== ד. דרך היצירה הקדם נבואית ==

''עבודתו הפנימית של היוצר --- הקשבה, זיכוך, צער היצירה ועונגה, וכוחות
השכל, הדמיון והאינטואיציה שדרכם נולדת יצירה.''

=== יסוד הכעס והיצירה · Anger and the Blocked Creation ===

'''יסוד הכעס והיצירה''' · ''Yesod Ha-Ka'as ve-ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' טענתו החדה של הרב קוק שהכעס נובע מחיסרון של יצירה רוחנית.
קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת, אך נעצרים, דוחק
את הנשמה ומצער אותה בקצפון פנימי. ככל שהיצירה הרוחנית מתרחבת, מתרבה
השלום בעולם.

'''הקשר פילוסופי.''' ההוראה נותנת ליצירה משקל מוסרי ואף קוסמי. קוק כותב
ש&quot;כל מלחמות גויים, וכל רצח ושוד שבבני אדם, עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס
הנחש עד עקיצת קטן שברמשים... בא מצד הכעס הכללי האצור בעולם, שמצד עצור כח
היצירה&quot;. ולעומת זה, &quot;כל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת, כל מה שהפלגים של הדעה
הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם... השלום מתרבה בעולם&quot;. עבור התנועה זה ממסגר
מחדש את מה שמונח על הכף באמנות: יצירה חסומה אינה תסכול פרטי בלבד אלא
מקור לכוח הרסני, ושחרור כוח היצירה --- פדיון אסירי המחשבות --- הוא בשקט
מלאכת שלום.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יסוד הכעס והיצירה&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · יראת התוהו · היצירה והלימוד · חופש
המחשבה

=== צער היצירה · The Anguish of Creation ===

'''צער היצירה''' · ''Tza'ar Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' הכאב הגלום ביצירה הטהורה, הנובע מן המפגש העוצמתי בין החומר
לרוח. כאשר &quot;סדר העולם&quot; הפנימי של נשמת היוצר צריך להתפרק ולהשתנות כדי
שתופיע יצירה טהורה, יש בזה &quot;יסורים של חורבן עולמות&quot;. צער זה אינו פרס
בסוף הדרך; העונג הגדול גנוז בתוך הצער עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק כותב במפורש ש&quot;צער היצירה הטהורה הוא מעין צער
הנבואה&quot;. גילויי ההוויה עולים מן &quot;החיים הערפליים שבבשר&quot;, עדיין נושאים את
צללי האפלה; לעומתם יורדים גילויי חיים &quot;מספירת הנשמה היותר עליונה&quot; ---
ובמפגשם &quot;רזי עולם ויצירות גדולות ערך מתהוים ונולדים&quot;. עוצמת החיים בכל
צד, בשר מלמטה ונשמה מלמעלה, היא מידת כוחה, יופיה ונצחיותה של היצירה. ואז
מוסיף קוק את המפנה הגואל: אלמלא &quot;אור חסד מקיף&quot;, שתכף לחורבן עולמים בא
&quot;אור של הוית עולמים&quot;, לא היה אפשר לעמוד ביסורים. &quot;היוצרים השטחיים&quot;
החפצים ביצירה מתוך שובע וקלות ראש טועים במרירות זו --- ששם &quot;גנוז כתר
המלוכה הרוחנית&quot; --- ורואים בה זעה של אמנים נכשלים; וזו, אומר קוק, &quot;טעות
מרה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;צער היצירה&quot;, &quot;מצער לעונג&quot;,
&quot;מצער לעדן&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מצער לעדן · יראת התוהו · שבירת הכלים · מתוהו
לתיקון

=== יראת התוהו · The Awe of Chaos ===

'''יראת התוהו''' · ''Yir'at Ha-Tohu''

'''הגדרה.''' השלב הראשוני והקריטי בתהליך היצירה, כאשר רעיון חדש עולה
בתודעת היוצר לפני שקיבל צורה. מול הפוטנציאל האינסופי והגולמי של המחשבה
החדשה (תוהו), עלול היוצר להיתקף בחרדה עמוקה. ההתגברות על יראה זו היא אקט
של &quot;גאולה&quot; --- שחרור &quot;אסירי המחשבות&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את התופעה במדויק. רעיון עולה; החושב מכיר את
הצורך הגמור בהתפשטות ענפיו לרוחב ושורשיו לעומק --- &quot;ויראה של תוהו
תוקפתו&quot;, והוא נשאר עם המחשבה הגולמית כמו שהיא, או שמבקש לו רק &quot;שביל אחד
בעלטה זו&quot;. המחשבה אינה פורצת את חומות מאסרה; &quot;והיצירה לקויה, והעולם
הנזקק להיוצרים המחשבתיים שרוי באופל, ברעב וצמאון&quot;. אך קוק ממקם את התרופה
בהישג יד: יראה זו היא &quot;חרדה של חלישות&quot; הקשורה למצב מוסרי &quot;היכולה להעשות
מיד בטוהר רצון ורעיון&quot;. המפנה מכריע --- על היוצר &quot;לפדות את אסירי
מחשבותיו ממאסריהם, לאמר לאסורים צאו&quot;. וכשעושה כן, באה לו &quot;הופעה פנימית
מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה, ומהוה אור חדש
בעולמו&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · צער היצירה · שבירת הכלים · חופש
המחשבה

=== נבואה לכלל / גאולת הנשמה · Creation as Prophecy for the Collective ===

'''נבואה לכלל / גאולת הנשמה''' · ''Nevu'a la-Klal / Ge'ulat
Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' יצירה נשמתית אמיתית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי למטרה רחבה
יותר: קידוש כל התרבות האנושית והכנת העולם לעידן נבואי מחודש. שחרור נשמתו
של היוצר עצמו --- פדיון אסירי המחשבות --- מקרין החוצה והופך למעין &quot;נבואה
לכלל&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק ממסגר את המעשה היצירתי הפרטי במונחים כלליים
במפורש. כשהיוצר פודה את אסירי מחשבותיו ומהווה אור חדש בעולמו, אין האור
נשאר בקרבו: הוא &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק... עד באו אל שורש מקוריותו&quot;,
ו&quot;רגשי גאולה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים בלבבות רבות, תנועות של תחיה
כללית, של שיבת בנים לגבולם, של תיקון העולם&quot;. מפני שהנשמה היחידה היא
מיקרוקוסמוס הקשור לנשמת כנסת ישראל ולהוויה כולה, שחרורו הפנימי של היוצר
לעולם אינו אישי בלבד; הוא חלק מגאולה לאומית ואף קוסמית. לכן מבינה התנועה
את האמנות לא כביטוי עצמי פרטי אלא כשליחות גואלת --- יצירה נשמתית כקורבן
לטובת הכלל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · נשמה כמיקרוקוסמוס · תשובה גדולה ·
היוצר כשותף במעשה בראשית

=== שכל יוצר / שכל מצייר · Creative Intellect vs. Depicting Intellect ===

'''שכל יוצר / שכל מצייר''' · ''Sekhel Yotzer / Sekhel
Metzayer''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי תפיסות אמנות. &quot;שכל מצייר&quot;
הוא הכוח לתאר, לתעד ולשקף את המציאות כפי שהיא --- המגמה השלטת בתרבות
המערב. &quot;שכל יוצר&quot; הוא הכוח העליון יותר, הנטוע בתרבות העברית הנבואית,
השואף לא לצייר את המציאות אלא לחוללה --- לברוא עולמות חדשים בשותפות
יצירתית עם הבורא. קולנוע קדם נבואי שואף לעבור מ&quot;ציור&quot; העולם אל המעשה
המהפכני של &quot;יצירת&quot; עולם.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מעגן זאת בעצם טבע הדעת. בגדולתה, הוא כותב, הדעת
&quot;איננו כח מצייר בחוגו הפנימי לבד, כי אם הוא יוצר ובורא כל ציוריו&quot;;
וכשנתמעטה הקומה, יורד הדעת לקטנות, שאינו יכול לברוא אלא לצייר מן הרישום
שנשאר. כל הסיבוב הגדול של מהלך העולמים, לקוק, בא &quot;להשיב אל הדעת את עטרת
גדולתו, שיהיה יוצר ובורא&quot; --- &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים, שיהיו מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;. לעורך הפועל מתוך שכל יוצר יש לכך משמעות קונקרטית: הוא
אינו ניגש לחומרי הגלם כדי לסדרם לפי תסריט ידוע מראש, אלא שואל מהו הרצון
הנסתר החי בשוטים ואיזה סרט מבקש להיוולד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · היוצר כשותף במעשה בראשית · עריכה קדם נבואית · נבואה
פועלת מול חכמה מסתכלת

=== היוצר כשותף במעשה בראשית · The Creator as Partner in Genesis ===

'''היוצר כשותף במעשה בראשית''' · ''Ha-Yotzer ke-Shutaf be-Ma'aseh
Bereshit''

'''הגדרה.''' היוצר האנושי כשותף לבורא במעשה בראשית המתמשך --- לא מי
שמצייר עולם גמור אלא מי שמחולל עולמות חדשים. זהו המובן העליון של השכל
היוצר, והתנועה קושרת אותו למסורת &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים&quot;, ש&quot;מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן את האפשרות בטבע הדעת. בגדולתו, הדעת
אינו רק מצייר בחוגו הפנימי אלא &quot;יוצר ובורא כל ציוריו&quot;; וכל המהלך הגדול
של העולמים בא להשיב לדעת את עטרת גדולתו --- שיהיה &quot;יוצר ובורא, מחולל
ומוליד בכחו העצמי&quot;. זו, הוא כותב, גדולתם העתידה של הצדיקים, &quot;שיהיו מחיי
מתים ובוראי עולמים&quot;. עבור התנועה זו כבודו העמוק ביותר של האמן: הבמאי
הפועל מתוך שכל יוצר אינו מסדר מציאות נתונה מראש אלא משתתף, במידתו, בעצם
מעשה הבריאה --- שואל איזה עולם מבקש להיוולד ועוזר להביאו לעולם, כשותף
במעשה בראשית.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' שכל יוצר / שכל מצייר · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון
· גאולת היצירה הנשמתית

=== היצירה והלימוד · The Creator's Soul Cannot Be Confined ===

'''היצירה והלימוד''' · ''Ha-Yetzira ve-ha-Limud''

'''הגדרה.''' התעקשות הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר
רעיונות ומחשבות, ואי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד. שלהבת הנשמה עולה
מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. מרחב למחשבות הוא התביעה התדירית שכל
אדם הוגה תובע מעצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתייחס אל צמצום נשמה יוצרת ללימוד שגרתי ושטחי
כאל מין עבדות --- צמצום המחשבה, טשטושה בראשית הולדה. &quot;ההתרגלות של הלמוד
התדירי, בהתמדה שטחית, היא היא שמגברת את המחלה הזאת של צרות המחשבה, ובכל
כח צריכים אנחנו להגאל ממנה, כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה, לפדות
אותה ממצרים, מבית עבדים&quot;. עבור התנועה זה שטר של חירות יצירתית כנגד שכפול
גרידא: לאמן בעל נשמה יוצרת אמיתית חב מרחב שהמוסכמה תשלול, והסירוב להיכלא
אינו יהירות אלא נאמנות לטבע הנשמה עצמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;היצירה והלמוד&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' חופש המחשבה · הנשמה היוצרת · שבירת תבניות · יסוד הכעס
והיצירה

=== תגים לאותיות · Crowns for the Letters ===

'''תגים לאותיות''' · ''Tagim la-Otiot''

'''הגדרה.''' מונח תלמודי־קבלי המתאר את רבדי המשמעות והסוד הנוספים
והנסתרים הנחשפים בעצם תהליך היצירה. התנועה קוראת אותו כמפת דרכים בת
ארבעה שלבים ליוצר המחפש שפה אמנותית חדשה: הנשמה לומדת לחוש אינטואיטיבית
את הנסתר שבדברים; הכישרון הופך לכוח חיים קיומי; יכולת הביטוי מתעשרת;
ולבסוף מתווספים &quot;תגים לאותיות&quot; --- רמזים עדינים לעניינים נעלים ועמוקים
יותר, הנחשפים דרך המעשה האמנותי עצמו, מעבר לכוונה הראשונית.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי (השאול מן התגים המעטרים אותיות מסוימות בספר
התורה) מכנה תכונה ממשית של יצירה בשלה: שהמשמעות ''נוצרת'', לא רק נמסרת,
בעצם מעשה העשייה. ככל שיכולת הביטוי של היוצר מעמיקה, מופיעים רבדים שהוא
לא הניח שם במודע --- עודף משמעות שהיצירה חושפת מעצמה. עבור התנועה זה
מעניק כבוד למעשה היצירתי כאופן של התגלות ולא של איור: האמן אינו רק מצפין
מסר קודם אלא, דרך משמעת היצירה, הופך למקום שבו משמעויות עליונות מכתירות
את הדימוי. זהו המקביל ההתפתחותי ל&quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- כיצד הרבדים העמוקים
באים לשכון ביצירה עם הזמן.

'''מקורות.''' מקור תלמודי־קבלי --- תגים לאותיות / Talmudic-Kabbalistic
source; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · אלפבית נשמתי · ניב שפתיים · רזים מתבארים
ברזים

=== דיאלקטיקה של השכל והדמיון · The Dialectic of Intellect and Imagination ===

'''דיאלקטיקה של השכל והדמיון''' · ''Dialektika shel Ha-Sekhel
ve-ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' השכל והדמיון הם שני כוחות היצירה העיקריים. הדמיון הוא כלי
רב־עוצמה וחיוני למתן צורה לאמיתות רוחניות, אך עליו להיות מזוכך ומודרך על
ידי השכל המקודש כדי למנוע עיוות ושקר.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת מן הרב קוק תמונה שבה הנבואה עצמה היא
הרמוניה של שני הכוחות --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל. אף אחד לבדו
אינו מספיק: דמיון בלא הדרכת השכל המקודש מוליד אשליה (ה&quot;דמיון המקולקל&quot;),
ואילו שכל בלא דמיון אינו יכול כלל לתת צורה לאמת רוחנית. המשימה היצירתית
אינה אפוא לבחור ביניהם אלא להחזיקם במתח פועל --- הדמיון ככוח נותן הצורה,
השכל ככוח המזכך והמכוון. דיאלקטיקה זו היא המבנה הפנימי של &quot;הנביא
המודרני&quot; ושל &quot;דמיון הקודש&quot;, והיא שומרת על אימוץ הדמיון הרדיקלי מפני
התמוטטות לפנטזיה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות ---
הנבואה כהתאמת השכל והמדמה / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · הנביא המודרני · פרופיל הנביא
(השלישייה)

=== יצירה ללא מאמץ כוחני · Effortless Creation ===

'''יצירה ללא מאמץ כוחני''' · ''Yetzira lelo Ma'amatz Kochani''

'''הגדרה.''' אין לחשוב על היצירה כעל עמל ויגיעה, אלא כתהליך של זרימה
ושמחה. האדם היוצר מתדמה לקונו, שברא את עולמו ללא יגיעה
ומאמץ.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון נובע ישירות מתורת הנשמה היוצרת. קוק כותב שאי
אפשר להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד; וכשהליאות מעיקה, אין זו אלא
מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל --- וכל מה שמעמיקים בסודה מכירים ש&quot;אין בה
שום עמל ויגיעה&quot;. &quot;והאדם מתדמה לקונו, שלא בעמל ויגיעה ברא הקב&quot;ה את
עולמו... באתא קלילא דלית ביה מששותא&quot;. זה אינו שולל את ''צער'' היצירה ---
השניים דרים יחד, כשם שכאב הלידה דר עם אי־המאמץ של מה שחי באמת --- אלא
מסיר את המודל השקרי של יצירה כעמל טוחן, ומחליף אותו בזרימה, בשמחה
ובהידמות לבורא. עבור האמן זה ממסגר מחדש גם חסימה וגם מאבק: המאמץ הכוחני
הוא סימפטום של יחס שגוי לנשמה, לא מחיר האמנות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · צער היצירה · המעיין
והברקים

=== חופש המחשבה וחירות היצירה · Freedom of Thought and Creative Liberty ===

'''חופש המחשבה וחירות היצירה''' · ''Chofesh Ha-Machshava ve-Cherut
Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' תנאי הכרחי ליצירה קדם נבואית: חירות פנימית מוחלטת של הרוח
מכבלי תבניות חשיבה מקובעות, דעות קדומות והפחד להיראות משונה. היצירה
הרוחנית אינה מתחשבת בהשפעות חיצוניות; היא נובעת מהלך רוחה פנימה, וככל
שתאמין בעצמה כך תעלה למרומי האמת. זהו החופש לשאול כל שאלה, לחבר עולמות
מנוגדים, ולתת לדמיון להמריא אל &quot;עולמות השעריים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מנסח את העיקרון בלי פשרות: &quot;היצירה הרוחנית
חפשית היא. אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית, היא יוצרת כפי הלך רוחה
פנימה&quot;. והשקר &quot;אינו בא כי אם מהשפעה חיצונה... המצוה אותה בכחה להגות ולא
רוחה&quot;. נוסחתו חדה: &quot;כי הואיל הלך אחרי צו, צו זו עבודה זרה&quot;. קוק מוסיף
שככל שאדם מסתכל יותר במעלתו הרוחנית, כן ימצא &quot;שאינו צריך לציוריו שום
הגבלה&quot; --- &quot;יצייר כח המצייר כל מה שיש בכחו&quot;, ועדיין לא יגיע לטיפה מן הים
ממה שיש לרומם. עבור התנועה זה הבסיס התיאולוגי לחירות יצירתית מוחלטת ---
לא הפקרות, אלא הסירוב לתת לכל צו חיצוני לגזול את אמת הרוח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;חופש היצירה הפנימית&quot; ו&quot;שיעור
כח היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' היצירה והלימוד · חוצפה דקדושה · עולמות השעריים · עצמיות
הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית

=== מצער לעדן · From Anguish to Delight ===

'''מצער לעדן''' · ''Mi-Tza'ar le-Eden''

'''הגדרה.''' ההתהפכות שבלב תהליך היצירה: הכאב הגדול של הלידה הרוחנית אינו
רק נסבל אלא ''מתהפך'' לעונג עליון. הצער וחבלי הלידה הרוחנית מתהפכים
למקורות של עונג נעים ונפלא --- זיו חיים המחיה אף את המוות.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר שני מצבי רוח של המעשה היצירתי ואת התנועה
ביניהם. &quot;המחשבה, והיצירה הרוחנית בכלל, צריכה היא לרוח אהבה עם חוש של
עונג אצילי&quot;. אך ההתגשמות המעשית של החיים הרוחניים --- &quot;הקדושה שבחיים&quot;
--- צריכה גבורה. ורוח הגבורה, &quot;הנועד להפראת היצירה העליונה עד כדי הוצאת
תולדות מעשיות, נושבת... מתוך העז העליון בחסד הגנוז, ששם שרוי העדן של
העונג האצילי&quot; --- כך &quot;שכל הצער הגדול והחבלים של הלידה הרוחנית מתהפכים על
ידם למקורות של עונג נעים ונפלא&quot;. עצתו של קוק ליוצר היא אפוא &quot;שלא יקוץ
ביסורי האהבה של היצירה, כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים&quot;,
ולעולם לא לבקש את התענוגים לבדם בלא יסוריהם --- &quot;כי אז הם אובדים את
עדינות ערכם&quot;. המרירות היא עצם הרחם של המתיקות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;מצער לעונג&quot; ו&quot;מצער לעדן&quot; /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · שבירת הכלים · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== מתוהו לתיקון · From Tohu to Tikkun ===

'''מתוהו לתיקון''' · ''Mi-Tohu le-Tikkun''

'''הגדרה.''' מסעו של הרעיון היצירתי מן הפוטנציאל הגולמי והכאוטי שלו
(תוהו) אל צורתו המתוקנת והממומשת (תיקון). הרעיון החדש עולה תחילה
כפוטנציאל גולמי, דמוי־גולם; המעשה היצירתי הוא התהליך המוליך אותו דרך
יראת התוהו, שבירת המבנים הישנים, ופדיון אסירי המחשבות, עד שהוא יוצא
כצורה גמורה ומתוקנת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מקבצת את דימויי המשבר היצירתי של הרב קוק
למסלול אחד. הרעיון מתחיל ב''תוהו'' --- הפוטנציאל האינסופי והגולמי שלפני
הצורה, המעורר את יראת התוהו. הוא עובר דרך שבירת סדר העולם המיושב של
הנשמה (שבירת הכלים) ויסורי חורבן העולמות. והוא מגיע ל''תיקון'' כשהיוצר
פודה את אסירי מחשבותיו --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ומהווה אור חדש בעולמו.
מסלול זה ממסגר מחדש את המאבק היצירתי לא ככישלון אלא כמעבר חוקי, אותה
תנועה שבה הקוסמוס עצמו, בתפיסה הקבלית, מתקדם מתוהו לתיקון. משמעת האמן
היא לעמוד בכאוס ובשבירה בלי לברוח מהם, מתוך אמון בחסד המקיף ההופך את
החורבן להוויה חדשה.

'''מקורות.''' קבלה --- תוהו ותיקון / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש
--- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · שבירת הכלים · גאולת היצירה הנשמתית · צער
היצירה

=== הדמיון · The Imagination ===

'''הדמיון''' · ''Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מסוגל לרומם את האדם ומסוגל
להשפילו. העיסוק בדמיון בתרבות ובאמנות נתפס כמקרב את חידוש הנבואה
הישראלית המודרנית. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יוציא אותו
משם, אלא רק &quot;דמיון הקודש&quot;. היצירה היהודית החדשה יכולה להציג את הדמיון
האלטרנטיבי, דמיון הקודש הזה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק הדמיון אינו קישוט אלא צינור להתגלות.
הוא קורא את &quot;וביד הנביאים אדמה&quot; (הושע) כעושה את כוח המדמה עצם המדיום שבו
מתלבש אור הקודש ומופיעה הנבואה. אך אותו כוח עצמו מסוכן: דמיון עכור מוליד
אשליה ושקר, ולכן נתרחקו החכמים ממנו אל השכל. עמדת התנועה כלפי התפרצות
הדימויים העכשווית נובעת כולה מכפילות זו --- ההווה הרווי־דימויים אינו
פשוט טוב ולא פשוט מנוון, אלא כוח רב־עוצמה ודו־משמעי בתהליך הכשרתו
לקידוש. מלאכת האמנות היא לעבוד בנקודת המפנה: למשוך את הדמיון אל הקודש
ולא אל המקולקל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; (&quot;וביד הנביאים אדמה&quot;) /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · תחיית הדמיון · דיאלקטיקה של השכל והדמיון ·
עצת ה' נסתרת

=== הקשבה ודממה · Inner Listening ===

'''הקשבה ודממה''' · ''Hakshava u-Demama''

'''הגדרה.''' התנאי המקדים ליצירה קדם נבואית: ההכרה שהיצירה מתחילה לא
בביטוי עצמי כלפי חוץ אלא בהקשבה פנימית. זהו תהליך של השקטת &quot;רעשי הרקע&quot;
של האגו והתודעה הרגילה כדי לשמוע את קול הנשמה. הדממה הראשונית אינה
ריקנות אלא מרחב פוטנציאלי, שמתוכו צומח הדיבור הנשמתי
האותנטי.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק, ההקשבה היא עצם אופן הקודש. &quot;מקשיבים את
קול שיח הקודש ממרומים&quot;, הוא כותב; &quot;קולטים את הרשמים המתגלים, המתנוצצים
כברקים, ממרומי הנשמה ושרשיה&quot;. הנשמע אינו מיוצר אלא נקלט --- קול &quot;הולך
הוא ממקור האחדות העליונה&quot;, ומתגלה לכל אדם &quot;כפי טהרת עלייתו, כפי זיכוך
עצמיותו&quot;. המכשולים מוסריים: &quot;כל מה שהעונות מבדילים בין האדם ליוצרו&quot;
מעמעם את הקליטה, וככל שסרים הקירות החוצצים &quot;אור ישר וקול ישר מגיע&quot;.
ההקשבה הפנימית אינה אפוא פסיביות אלא הפעילות העליונה ביותר --- הזיכוך
ההופך את העצמי לכלי צלול למה שכבר מהדהד תמיד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · היגיון שמעי · הנשמה היוצרת · העצמי הנשמתי
מול האגו הפסיכולוגי

=== האינטואיציה · Intuition ===

'''האינטואיציה''' · ''Ha-Intuitzia''

'''הגדרה.''' כלי ההכרה המרכזי של היוצר הקדם נבואי: היכולת לתפוס אמיתות
עמוקות באופן ישיר, שלם ומיידי, מעבר לתהליך החשיבה הלוגי־אנליטי. לא תחושת
בטן עיוורת, אלא &quot;היגיון שמעי&quot; (כלשון הרב הנזיר) --- הקשבה ישירה לקול
הנשמה ולרצון החבוי במציאות. האינטואיציה היא המצפן המכוון את השכל היוצר
ומאפשר לו החלטות יצירתיות ממקום של אמת פנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' האינטואיציה, בתפיסת התנועה, אינה היפוכו של השכל אלא
אופן ידיעה גבוה ומיידי יותר --- האפיסטמולוגיה הראויה ל&quot;היגיון השמעי&quot;.
במקום שהחשיבה האנליטית מתקדמת צעד־צעד ומתבוננת במושא מבחוץ, האינטואיציה
תופסת את השלם בבת אחת ומבפנים, וזה בדיוק היחס הנבואי ולא הפילוסופי אל
המציאות. דיון הרב שרקי ברוח הקודש הכללית מוסיף ממד: ההמון קולט אמת
עליונה אינטואיטיבית, &quot;בצבעים טבעיים&quot;, אף היכן שהתבונה הדיסקורסיבית אינה
מגיעה --- עדות שהאינטואיציה יכולה לשאת ידיעה שהשכל האנליטי מחמיץ. עבור
היוצר, האינטואיציה היא הכוח המבחין ברצון הנסתר שבחומר הגלם ומכוון את
השכל היוצר בהתאם.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; --- &quot;היגיון שמעי&quot; / Rav David Cohen,
&quot;the Rav HaNazir&quot;; משנת התנועה (prophetic-culture.com); והרב אורי שרקי,
&quot;רוח הקודש הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · שכל יוצר / שכל מצייר · רוח הקודש · הקשבה
ודממה

=== סולם היצירה · The Ladder of Creation ===

'''סולם היצירה''' · ''Sulam Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' מפת דרכים מדויקת של הרב קוק לסדר ההתקרבות הנכון אל רוח הקודש
והנבואה. היא מתארת התפתחות הוליסטית: מתחילה בטיהור הגוף, עוברת דרך כוח
הדמיון, הרגש, השכל, ולבסוף --- ההקשבה העליונה. הסולם מציע תפיסה הוליסטית
של יצירה כהתפתחות אורגנית של כל כוחות האדם יחד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתעקש שההשראה אינה נתפסת בקפיצה אחת אלא נעלית
בסדר, ושהעלייה מפעילה את האדם השלם ולא את השכל בלבד. כל שלב מכשיר את
הבא: הגוף צריך להיטהר לפני שאפשר לבטוח בדמיון, הדמיון להזדכך לפני שיוכל
לשרת את השכל, וכולם להיות מסודרים לפני מצב השיא של &quot;ההקשבה העליונה&quot;, שבה
נעשה היוצר צינור צלול. סדר הוליסטי זה הוא לב הפדגוגיה של בית הספר
לנביאים המדומיין, שתוכנית הלימודים שלו מכשירה גוף, דמיון, רגש ושכל יחד.
הוא גם מתקן כל מודל חד־צדדי של אמנות --- לא שכל טהור ולא דמיון טהור, אלא
אינטגרציה מדורגת של כל כוחות הנפש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(סדר ההתעלות אל רוח הקודש); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · שמונה מדרגות · בית הספר לנביאים · זיכוך
ותיקון

=== ניב שפתיים · Niv Sfatayim (Prophetic Speech) ===

'''ניב שפתיים''' · ''Niv Sfatayim''

'''הגדרה.''' מילולית &quot;פרי השפתיים&quot;. השלב האחרון בתהליך היצירה --- המעבר
מהקשבה קולטת לביטוי פעיל. זהו מעשה מתן הצורה והקול לחזון הפנימי, הבאת
ההתגלות אל העולם.

'''הקשר פילוסופי.''' הביטוי --- הנגזר מ&quot;בורא ניב שפתים&quot; של ישעיהו ---
מכנה את קוטב ה&quot;מַל&quot; של קצב החָשׁ־מַל: אחרי השתיקה והקליטה באה האמירה. התנועה
לוקחת ברצינות שהרב קוק משתמש בביטוי הזה עצמו בקטע שבו הוא קורא ליוצר,
למרות &quot;כבדות הפה&quot;, לא לסגת מלבטא את הכיסופים הנשגבים שבהם מתגלה דבר ה'.
&quot;כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה&quot;;
פרי השפתיים נברא אף דרך אותה כבדות ומעבר לה. עבור התנועה, &quot;ניב שפתיים&quot;
מעניק כבוד למלאכת מתן הצורה --- העריכה, העיצוב, הגימור --- כהשלמה
ההכרחית של ההקשבה: קליטה שאינה מבוטאת נשארת בלתי נולדת.

'''מקורות.''' ישעיהו --- &quot;בורא ניב שפתים&quot;; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הקריאה לסודיות&quot; / Isaiah; Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סוד החשמל · הקשבה ודממה · קריאה אל הסוד · להדריר את
הדיבור

=== הכשרת הכלים · Preparation of the Vessels ===

'''הכשרת הכלים''' · ''Hachsharat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' התהליך המקיף של זיכוך והרחבת כלי היוצר --- דמיון, רגש, שכל
--- כדי שיהיו מסוגלים להכיל ולתעל את האור העז של ההתגלות הנבואית המחודשת
בלי להישבר. זהו המובן העמוק ביותר של שם התנועה: היא אינה מתיימרת להיות
נבואה, אלא להכשיר את הכלים לשיבתה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג קושר את ענוות התנועה לשאיפתה. ההתגלות דורשת
כלים ההולמים לשאתה; כוח בלתי מזוכך יישבר תחת השפע, או יעוות אותו. תיאור
הרב קוק את &quot;הסרת אבני המכשולים&quot; --- הזיכוך המוסרי והמעשי המפנה את
המכשולים להופעה --- הוא הפָּן היחידני של זה, בעוד קריאתו את כל עידן הדמיון
כ&quot;עצה מרחוק להשלים את כח המדמה&quot; היא הפָּן הקולקטיבי וההיסטורי שלו: עצם
התעצמות הדמיון בתרבות המודרנית היא הכשרת כלי קולקטיבי. קולנוע קדם נבואי
מבין את כל מפעלו --- הכשרת יוצרים, חישול שפה חזותית חדשה --- כ&quot;הכשרת
הכלים&quot;: הכנת מכשירים לאור שטרם הגיע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הסרת אבני המכשולים&quot;; אורות ---
כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh'';
''Orot''.

'''ראה גם:''' זיכוך ותיקון · תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · קולנוע קדם
נבואי

=== זיכוך ותיקון · Purification and Refinement ===

'''זיכוך ותיקון''' · ''Zikuch ve-Tikkun''

'''הגדרה.''' על היוצר להקדים לכל יצירה מחשבה של תשובה ותיקון. אין לטבול
את העט --- או המצלמה --- ללא טהרת הנשמה וקדושת הרעיון.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק הופך זאת לתנאי של אמנות מקודשת באמת. &quot;הספרות
תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו&quot;, הוא כותב; כל סופר יחל לדעת את הרוממות והקודש
שבעבודתו, &quot;ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון&quot; --- &quot;לפחות תקדים
המחשבה של תשובה, הרהורי תשובה עמוקים לפני כל יצירה. אז תצא היצירה
בטהרתה, רוח ד' תחול עליה&quot;. הכנה פנימית זו היא הביטוי היחידני של &quot;התשובה
הגדולה&quot; הלאומית, והיא בלתי נפרדת מכל הפסיכולוגיה של התנועה: מפני שהיצירה
היא הביטוי החיצוני של התגלות פנימית, מצב הכלי קובע את טוהר הנחשף דרכו.
הזיכוך אינו תוספת מוסרנית לאמנות אלא תנאי המאפשר אותה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יצירה&quot; (&quot;לא יטבול עטו בלא טהרת
נשמה וקדושת רעיון&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תשובה גדולה · הכשרת הכלים · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · הקשבה
ודממה

=== גאולת המבט · The Redeemed Gaze ===

'''גאולת המבט''' · ''Ge'ulat Ha-Mabat''

'''הגדרה.''' היכולת לראות באמת את האחר --- על כל גווניו וצדדיו הנסתרים
--- ולראות את עצמך דרכו. מטרת קולנוע קדם נבואי היא לפתח את חוש ההכרה
העצמית, באדם ובכל ההוויה, דרך מבט כפול: &quot;נקודת מבט עליונה&quot; (אלוהית,
כוללת ואוהבת) ו&quot;מבט קרוב ואינטימי&quot; (המאפשר לראות את עצמך לעומק דרך
הזולת).

'''הקשר פילוסופי.''' גאולת המבט מכנה את האפשרות הגואלת הייחודית לקולנוע:
התמרת עצם ה''ראייה''. הראייה הרגילה מחפצנת; המבט הגואל מחזיק שתי
פרספקטיבות בבת אחת --- המבט הכולל והאוהב הרואה את השלם, והמבט האינטימי
המאפשר לעצמי להיחשף לעומק דרך המפגש עם אחר. מבנה כפול זה הוא הצורה
החזותית של &quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם גאולה לא במסר על האחר אלא באופן
ההתבוננות בו. עבור מדיום הבנוי על המבט --- המצלמה כעין --- זו הוראה
ישירה: לגאול את המבט משליטה לאהבה, כך שהפריים יהפוך למקום של הכרה הדדית
ולא של בעלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' פואטיקה של מפגש · מרחב בין־נשמתי · בימוי תלמודי · הפריים
כמרחב מקודש

=== גאולת היצירה הנשמתית · The Redemption of Soulic Creation ===

'''גאולת היצירה הנשמתית''' · ''Ge'ulat Ha-Yetzira
Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' המעשה המכריע שבו עובר היוצר מן היראה האוחזת בו מול הרעיון
הגולמי אל החירות להביאו אל הפועל במלואו. מול יראת התוהו, על היוצר לפדות
את אסירי מחשבותיו ממאסריהם --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ובעשותו כן הוא
מחולל גאולה ומהווה אור חדש בעולמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את עצם המעשה היצירתי כמלאכת שחרור. היצורים
הרוחניים הרבים --- המחשבות והציורים המבקשים פדיונם &quot;בכל עז ומרץ&quot; --- הם
&quot;בריות חיות וקימות&quot; הדורשות להיגאל; וכשהיוצר נוטל על עצמו לגאול אותן,
&quot;באה לו הופעה פנימית מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה,
ומהוה אור חדש בעולמו&quot;. האור אז &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק, מתרחב ומתענף,
עד באו אל שורש מקוריותו&quot;, ורגשי גאולה מתחילים להתחולל בלבבות רבות ---
&quot;תנועות של תחיה כללית&quot;. קוק ממסגר זאת בלשון גאולה לאומית ואף קוסמית:
פדיון אסירי המחשבות אינו תרגיל פסיכולוגי פרטי אלא חלק ממלאכת התשובה
ותיקון העולם. &quot;והיראה החלושה סרה, והגבורה העליונה לוקחת את
מקומה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; (&quot;לפדות
את אסירי מחשבותיו... לאמר לאסורים צאו&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · מתוהו לתיקון · צער היצירה · נבואה
לכלל

=== חוצפה דקדושה · Sacred Audacity ===

'''חוצפה דקדושה''' · ''Chutzpa D'Kedusha''

'''הגדרה.''' אומץ רוחני רדיקלי --- לא עזות פנים, אלא התעוזה לשאול שאלות
רדיקליות, לפרוץ גבולות מחשבתיים, ולשבור תבניות מחשבה וצורה מקובלות,
ולשאוב השראה ישירות מן המקור הנשמתי ללא תיווך של מוסכמות חברתיות או
אמנותיות. זוהי חירותו המוחלטת של היוצר ללכת אחר אמתו הפנימית, גם אם היא
נראית חתרנית או משונה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נסוב על הבחנה שמניטו מחדד: בין ''עזות רוח'' ---
תכונה חיובית, היוזמה האקטיבית החיונית לתיקון עולם --- לבין ''עזות פנים''
--- תכונה שלילית, הצומחת מכשל מוסרי, המפעילה כוח תוך זלזול בזולת. התורה,
שמהותה שייכת לעולם עליון ובלתי חומרי, דורשת עזות; ולכן ניתנה לישראל,
&quot;העזים באומות&quot; (הנמר שבחזון דניאל, &quot;הווי עז כנמר&quot;; והמהר&quot;ל ב&quot;נר מצווה&quot;).
הרב קוק ממקם תכונה זו בתוך התהליך הגואל עצמו. בקוראו את הסימן התלמודי
שבעקבות המשיח &quot;חוצפא יסגי&quot;, הוא רואה את שבירת הצורות המאובנות: הערכים
המורגלים, בצורתם שלאחר הפסק הנבואה, מוכרחים להתחדש &quot;גם על ידי כח החוצפא
שב עקבתא דמשיחא&quot;, ומזה &quot;יצא אור חדש מאיר&quot;. חוצפה דקדושה אינה אפוא מרד
לשמו אלא האומץ היצירתי המפנה את הקרקע להתגלות מחודשת.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- עזות רוח מול עזות פנים, מכון
מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק,
אורות הקודש --- חוצפא דעקבתא דמשיחא / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חופש המחשבה · שבירת תבניות ·
מהפכה תרבותית גדולה

=== דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי · Sacred Imagination ===

'''דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי''' · ''Dimayon Ha-Kodesh / Dimayon
Alternativi''

'''הגדרה.''' הדמיון הנקי, הצלול והמזוכך הראוי לנבואה --- &quot;הדמיון
האלטרנטיבי&quot; שהיצירה היהודית החדשה מציעה במקום &quot;דמיון מקולקל&quot; (עכור,
מעורב בטומאה, מוביל לאשליה ושקר). הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מרומם או
משפיל. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יגאל אותו --- אלא רק
דמיון הקודש. היצירה היהודית החדשה שואבת דמיון זה ממקורות ייחודיים ---
תורת הסוד, המדרש והאגדה --- שבהם נשתמרו שרידי תרבות נבואית
עברית.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור קוק הדמיון הוא צינור להתגלות --- &quot;וביד הנביאים
אדמה&quot; --- ומצבו קשור למקום. הדמיון של ארץ ישראל, הוא כותב, &quot;צלול וברור,
נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ומוכן להסברת נבואה; ואילו הדמיון
שבארץ העמים &quot;עכור, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום&quot;. מפני שהשכל
והדמיון אחוזים זה בזה, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר כבארץ ישראל
--- &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הרב שרקי מוסיף את המנגנון ההיסטורי: החכמים
נתרחקו מן הדמיון מיראת סטיותיו; השיבה לארץ מחייבת להשיב את הכוח שאבד,
ולפי העיקרון &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot; הוא שב תחילה בצורה גסה כדי לבסוף להתקדש
לדמיון של קודש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; ו&quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot''; והרב אורי שרקי / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' הדמיון · תחיית הדמיון · אווירא דארץ ישראל מחכים · דיאלקטיקה
של השכל והדמיון

=== שבירת הכלים · The Shattering of the Vessels ===

'''שבירת הכלים''' · ''Shevirat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' דימוי קבלי (שמקורו בקוסמוגוניה של האר&quot;י) המיושם בתנועה כמודל
פסיכו־יצירתי. כדי שתופיע יצירה חדשה, &quot;סדר העולם&quot; הקיים של נשמת היוצר ---
מבנה הרצון, השכל והרגש המיושב שלה --- צריך תחילה להישבר. השבירה אינה
כישלון אלא התנאי ההכרחי להתחדשות אמיתית: רק כשהכלי הישן נשבר יכולה צורה
גבוהה יותר להיוולד.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק נותן למודל את אמתו הרגשית. כאשר סדר עולם זה
&quot;צריך להתפרק, להתפוצץ ולהשתנות, בשביל הופעת היצירה הטהורה, יש בזה יסורים
של חורבן עולמות&quot; --- ויסורים אלה &quot;רק לבעלי נשמה מתגלים הם&quot;. לעומתם, &quot;כל
יסורי העולם הרגילים&quot; נחשבים &quot;כצער ילדים על אבדן שעשועים קטנים&quot;. אך
השבירה חסומה בחסד: &quot;תכף לחורבן עולמים בא אור של הוית עולמים, וההויה היא
בודאי יותר חשובה מן החורבן... וההויה מנחמת את האבל של החורבן... ומחיה את
כל המת שבחורבן&quot;. בקריאה זו, המשבר היצירתי --- התמוטטות עולם פנימי מיושב
--- אינו פתולוגיה אלא עצם מנגנון ההתעלות, והאמן הבורח ממנו מאבד את &quot;כתר
המלוכה הרוחנית&quot; הגנוז במרירותו.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י / Lurianic Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;צער היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · יראת התוהו · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== הקשבה עליונה · Supreme Listening ===

'''הקשבה עליונה''' · ''Hakshava Elyona''

'''הגדרה.''' השלב המסכם של סולם היצירה. זהו מצב של קליטה טהורה, המושג
לאחר זיכוך כל הכוחות התחתונים, שבו נעשה היוצר צינור צלול לשפע רוח הקודש.
במקום שההקשבה הפנימית פותחת את הדרך, ההקשבה העליונה משלימה
אותה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההקשבה העליונה היא הפסגה שאליה נעה העלייה המדורגת של
סולם היצירה --- מעבר לגוף, לדמיון, לרגש ולשכל המזוככים, הקשבה כה מעודנת
שהיוצר אינו עוד מחולל אלא קולט. זהו המקביל האנושי להוראת קוק שהנשמה שרה
תמיד: כשכל כוח תחתון נעשה טהור ושקוף, יכול האדם סוף־סוף להקשיב &quot;סוד שיח
קדשה&quot; של הנשמה בלא עיוות. אין זו פסיביות של קיפאון אלא הפעילות העליונה
של הקליטה --- פרי זיכוך ארוך, המצב שבו, כלשון קוק, &quot;אור ישר וקול ישר
מגיע&quot; מפני שהקירות החוצצים נפלו. עבור התנועה זה מכנה את אופק המשמעת
היצירתית: להיעשות צלול דיו כדי לשמוע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; וסולם ההשראה /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · סולם היצירה · שמונה מדרגות · היגיון
שמעי


== ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית ==

''הלקסיקון המעשי של אמנות התנועה --- קולנוע של פרד&quot;ס וזמן ספירלי, של
הקאט כמפגש מקודש, הפריים כמרחב מקודש, והמונטאז' כמעשה של
הנשמה.''

=== אמנות כגלות יזומה · Art as Initiated Exile ===

'''אמנות כגלות יזומה''' · ''Omanut ke-Galut Yezuma''

'''הגדרה.''' היצירה האמנותית כ&quot;גלות מהירה ויזומה&quot; --- מסע הלוקח את הצופה
ממקומו המוכר אל מקום של תמיהה ופתיחות לדעת חדשה. היא מבוססת על תורת
ה&quot;הזרה&quot; של ויקטור שקלובסקי: תפקיד האמנות להפוך את המוכר לזר. ביהדות,
הגלות נתפסת גם כדרך לתיקון ולריבוי דעת (&quot;תרופה לחוסר דעת&quot;), וקיימים בה
מנגנוני &quot;גלות יזומה&quot; מחזוריים --- שבת ושמיטה --- שמטרתם לרענן את התודעה
ולהזכיר את מקור הכול.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתיך תיאוריה אסתטית מודרנית עם תיאולוגיה עברית
של גלות. אצל שקלובסקי, האמנות מבצעת &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסה השחוקה על ידי
הזרת המוכר; התנועה קוראת זאת כהד חילוני להבנה היהודית שהעקירה מאלצת
לשאול מחדש את שאלות היסוד של הקיום. שבת ושמיטה הן בדיוק &quot;גלויות יזומות&quot;
כאלה --- הזרות מכוונות ורצוניות מן הרגיל, המרעננות את תפיסת המקור.
האמנות המודרנית יכולה לשמש באותו תפקיד: גלות מהירה ומכוונת לצופה, הלוקחת
אותו מן האוטומטי אל התמה. זה מעניק כבוד להזרה האוונגרדית כטכנולוגיה
רוחנית ולא כחידוש גרידא.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; מקורות
יהודיים על הגלות, השבת והשמיטה / Jewish sources; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' ה&quot;הזרה&quot; · זמן ספירלי · קריאה אל הסוד · גאולת
המבט

=== עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · ASHAN (Olam, Shanah, Nefesh) ===

'''עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש''' · ''ASHAN --- Olam, Shanah,
Nefesh''

'''הגדרה.''' שלושת ממדי היסוד של המציאות על פי &quot;ספר יצירה&quot; הקבלי: עולם
(מרחב), שנה (זמן) ונפש (תודעה). הם משמשים תבנית ליצירה הקולנועית.
'''עולם''' (מרחב) --- המיזנסצנה, אדריכלות הפריים. '''שנה''' (זמן) ---
העריכה, הקצב, זרימת הזמן. '''נפש''' (תודעה) --- הדמות, ההכרה האנושית. ראשי
התיבות, עש&quot;ן, רומזים למעמד הר סיני --- &quot;והר סיני עשן כולו&quot; --- ומרמזים
שהתגלות עמוקה נראית חולפת אך רבת עוצמה, כמו הקולנוע עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' &quot;ספר יצירה&quot; מארגן את כל המציאות הנבראת לאורך שלושה
צירים --- מרחב, זמן ונפש --- והתנועה ממפה אותם ישירות על שלושת ממדי
היסוד של האמנות הקולנועית: מה שמסודר בתוך הפריים (מרחב), כיצד הזמן נחתך
ומעוצב (זמן), ומי שוכן ביצירה (נפש). זו יותר מאנלוגיה; היא טוענת שהיוצר
עובד עם אותם שלושה צירים שדרכם מובנית המציאות עצמה, ולכן שדיסציפלינות
המיזנסצנה, העריכה והדמות הן, בשורשן, התעסקות בעולם, בשנה ובנפש. ראשי
התיבות עש&quot;ן מעגנים זאת בהתגלות סיני, ומציעים לקולנוע דימוי־עצמי: אמנות
של אור וצל, נראית חסרת ממש כעשן, ובכל זאת עצם המדיום שבו עשויה ההתגלות
להופיע.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; מעמד הר
סיני (&quot;והר סיני עשן כולו&quot;) / the revelation at Sinai; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת, עולם, מועד · קדושה בשלושה
ממדים · זמן ספירלי

=== קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור · The Call to the Secret ===

'''קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור''' · ''Keri'a el Ha-Sod / Lehadrir et
Ha-Dibur''

'''הגדרה.''' קריאה ליוצרים &quot;לתת דרור לדיבור הכמוס, הסודי&quot;, ולבטא את המימד
הנסתר והפנימי של ההוויה --- כולל הפיכת טקסט &quot;קפוא&quot; ל&quot;דיבור חי&quot;. היצירה
האמיתית אינה יכולה להסתפק בגלוי; הנשמה המודרנית דורשת את ה&quot;סוד&quot; כדי
להרוות את צימאונה הרוחני.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן זאת באבחנה של הדור. כשמגיע היחיד, וכן
הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר לו להשביע את
צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד',
הולכים ונתבעים מן הדור&quot;. והעקשנות למצוא את כל הסיפוק הרוחני בגלוי לבד
&quot;מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות&quot;. אך קוק מכנה גם את הקושי: לפעמים &quot;אנו
מדברים והאילמות תוקפת אותנו&quot;, מפני שאין כוח להדריך את הדיבור --- ואף
כבדות הפה לא תעצור את &quot;הזרם של החפץ הנשגב אשר דבר ד' בו יגלה&quot;. התנועה
לוקחת זאת כמנדט לקולנוע המשחרר את הדיבור הכמוס: הנותן קול לממד הנסתר של
ההוויה במקום להישאר על פני השטח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; (&quot;רזי עולם,
רזי תורה, סוד ד'&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · ניב שפתיים · הצימאון האחרון · רזים
מתבארים ברזים

=== עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · Cinematic Teshuvah ===

'''עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית''' · ''Arichah ki-&quot;Teshuva&quot;
Kolno'it''

'''הגדרה.''' נגזרת ממושג התשובה היהודי, הגורס שהזמן אינו בלתי הפיך ושאפשר
לתקן את העבר. בעריכה, הפלאשבק חורג מעצם מסירת המידע: הוא הופך להזדמנות
להציג אירוע עבר באור חדש המשנה את משמעותו המוסרית ומשנה את ההבנה בהווה.
זו הזדמנות ל&quot;תיקון&quot; קולנועי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על האינטואיציה העברית שהעבר אינו חתום.
התשובה היא בדיוק הכוח לשוב אל מעשה עבר ולשנות את משמעותו --- לא את עצם
מה שקרה, אלא את משמעותו בהווה. התנועה מעתיקה זאת למונטאז': פלאשבק אינו
מידע ניטרלי אלא מעשה חזרה היכול לגאול או למסגר מחדש את שהיה, ובכך לשנות
את ההווה הצומח ממנו. זה הופך את העריכה למכשיר מוסרי, לא רק נרטיבי ---
העורך, החוזר אל העבר, מבצע &quot;תיקון&quot;. הוא עומד בסימטריה עם &quot;בשורה מהעתיד&quot;,
הפלאשפורוורד, כך שהעורך פועל חופשי בשני כיווני הזמן.

'''מקורות.''' מושג התשובה ביהדות / the Jewish concept of Teshuvah; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בשורה מהעתיד · עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · מועד --- עֵת,
עולם, מועד

=== מועד --- עֵת, עולם, מועד · The Cut as Sacred Encounter ===

'''מועד --- עֵת, עולם, מועד''' · ''Mo'ed --- Et, Olam, Mo'ed''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, המיושמת על העריכה הקולנועית. המחשבה
העברית מציעה שלושה מושגי זמן, והעורך עובד בשלושתם. '''עֵת''' --- הזמן
הסובייקטיבי, הרגע הנוכחי, ה&quot;עכשיו&quot; של השוט. '''עולם''' --- הנצח, הזמן
שמעבר לזמן: הרעיון השלם והמבנה הגדול של הסרט. '''מועד''' --- המפגש המקודש
שבו הנצח פוגש את הרגע החולף. הקאט הוא ה&quot;מועד&quot;: נקודת החיתוך שבה העורך,
כשותף לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף ליצירת משמעות חדשה. הזמן היהודי אינו
אפוא מעגל סגור אלא ספירלה של שינוי ותקווה.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל נשען על האינטואיציה שהזמן אינו מכל ניטרלי אלא
מדיום מוסרי ויצירתי. עבודת העורך בחדר העריכה היא בדיוק התעסקות בזמן,
ושלושת המושגים נותנים לו אוצר מילים מקודש לכך: השוט כעֵת, כל אדריכלות
הסרט כעולם, והקאט כמועד, המפגש הנקבע שבו הם מתאחדים. זה ממסגר מחדש את
המונטאז' כמעשה גואל: עריכה החופשית לקפוץ בזמן, לחבר זיכרון עם נבואה
ותיעוד עם חלום, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן הליניארי. הספירלה
היא הדימוי המפתח --- המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot; --- כך שהקאט אינו רק
מסדר דימויים אלא יוצר &quot;מועדים&quot; חדשים, מפגשים מקודשים, לפי ההיגיון הפנימי
של הרצון הנשמתי.

'''מקורות.''' מקורות עבריים לתפיסת הזמן (עֵת/עולם/מועד) / Hebrew sources;
משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית ·
מונטאז' הנשמה

=== ה&quot;הזרה&quot; · Defamiliarization (Hazara) ===

'''ה&quot;הזרה&quot;''' · ''Ha-Hazara''

'''הגדרה.''' מושג מרכזי באמנות המודרנית, שטבע ההוגה היהודי־רוסי ויקטור
שקלובסקי, המתאר את תפקיד האמנות &quot;להפוך את המוכר לזר, את השגור למוזר&quot;,
ובכך לבצע &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסת המציאות השחוקה ולגרום לנו לשאול מחדש &quot;מה
זה?&quot;. התנועה גורסת שרעיון זה נטוע עמוק במחשבה העברית.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל שקלובסקי, ההרגל אוכל את התפיסה: אנו חדלים לראות
את מה שראינו יותר מדי, ותפקיד האמנות הוא להאט ולרענן את התפיסה על ידי
הזרת המוכר. התנועה גורסת שתובנה זו אינה מודרנית בלבד אלא ילידית לתודעה
העברית, הבונה הזרה לתוך עצם לוח השנה שלה דרך &quot;הגלויות היזומות&quot; של שבת
ושמיטה, והמבינה את הגלות עצמה כהזרה כפויה המעוררת מחדש את שאלות היסוד.
ההזרה הופכת אפוא לגשר בין האוונגרד לנבואי: הטכניקה שבה הקולנוע שובר את
המבט האוטומטי ומשיב את התמיהה היא, בקריאה זו, צורה חילונית של השיבוש
הנבואי את הרגיל.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אמנות כגלות יזומה · גאולת המבט · קריאה אל הסוד · בימוי
תלמודי

=== בימוי נוכחות נשמתית · Directing the Soul's Presence ===

'''בימוי נוכחות נשמתית''' · ''Bimui Nochechut Nishmatit''

'''הגדרה.''' בימוי שמטרתו לביים את הבלתי־נראה. זהו תרגיל בהקשבה, המבקש
לשחרר את היוצר מן הצורך &quot;לשלוט&quot; במציאות ולהפוך אותו ל&quot;צינור&quot; שדרכו יכול
הרטט הפנימי של ההוויה להתגלות. הפריים הופך למרחב של מפגש חי בין הנסתר
לנגלה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מגדיר מחדש את תפקיד הבמאי הרחק מן השליטה ולעבר
השקיפות. במקום לכפות על המציאות סדר קבוע מראש, במאי נוכחות הנשמה הופך
לצינור --- משקיט את רצונו השולט כדי שהרטט הפנימי של ההוויה יוכל להופיע
בתוך הפריים. זהו הפָּן הבימויי של &quot;הקשבה ודממה&quot; ושל &quot;השכל היוצר&quot; השואל מה
מבקש להיוולד ולא מכתיב מה מוכרח. זה ממסגר מחדש את הסמכות: כוחו של הבמאי
אינו בשליטה אלא בקליטה המזוקקת המאפשרת לנסתר להיעשות נוכח, כך שהפריים
הוא אתר של מפגש ולא של פקודה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · הקשבה ודממה · בימוי תלמודי · גאולת
המבט

=== סרט כקורבן · Film as Offering (Korban) ===

'''סרט כקורבן''' · ''Seret ke-Korban''

'''הגדרה.''' תפיסה הרואה בסרט מעין קורבן, במובן העברי המקורי של המילה ---
&quot;לְקָרֵב&quot;. זהו מעשה שנועד לגשר על הפער בין הבורא לנברא, בין היוצר לצופה,
בין הרוח לחומר. הצילום על גבי פילם נעשה בחומר אורגני (&quot;עור לאור&quot;), שנחשף
לאור והופך לדימוי --- בדומה לגילוי ניצוצות האור הגנוזים
בחומר.

'''הקשר פילוסופי.''' האטימולוגיה נושאת את המושג: קורבן אינו בראש ובראשונה
הקרבה־כאובדן אלא קירוב, אמצעי לצמצם מרחק בין ספירות. התנועה קוראת בכך את
הסרט --- כמעשה המקרב את הנברא אל הבורא, את הצופה אל היוצר, את החומר אל
הרוח. הדימוי הפוטוכימי מעמיק את הדבר: האמולסיה, &quot;עור&quot; אורגני, נחשפת לאור
ומותמרת לדימוי, מה שהתנועה קוראת דרך הגאולה הקבלית של ניצוצות האור
הגנוזים בחומר, ודרך הקריאה המיסטית של &quot;כתנות עור&quot; המתגלגלות ל&quot;כתנות
אור&quot;. הפריים הופך בכך ל&quot;מרחב בין־נשמתי&quot; אינטימי, מזבח שעליו נשמת היוצר
פונה אל נשמת הצופה.

'''מקורות.''' מושג הקורבן (&quot;לקרב&quot;); קבלה --- ניצוצות האור הגנוזים בחומר /
the concept of ''korban''; Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · מרחב בין־נשמתי · הפריים כמרחב מקודש
· בירור ניצוצות וייחודים

=== סרט כפרד&quot;ס · Film as PaRDeS ===

'''סרט כפרד&quot;ס''' · ''Seret ke-PaRDeS''

'''הגדרה.''' תפיסת הסרט הקדם נבואי כמבנה רב־ממדי, הבנוי רבדים־רבדים של
משמעות בדרך ה&quot;פרד&quot;ס&quot; היהודי (ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד). '''פשט'''
--- הרובד הנרטיבי: העלילה הגלויה, הדמויות, הפעולה והדיאלוג. '''רמז''' ---
הרובד הסמלי: רשת של סמלים ומוטיבים חוזרים, שדרכה העולם הפיזי מתחיל לרמוז
על מה שמעבר לו. '''דרש''' --- הרובד האנושי, הפסיכולוגי־מוסרי: משמעות חדשה
הנוצרת מחיבור והתנגשות בין אלמנטים, כמו במונטאז'. '''סוד''' --- הרובד
הנשגב: הסרט מפסיק להיות סיפור והופך להתגלות ישירה של מציאות פנימית בלתי
נתפסת; הסוד אינו מסר לפענוח אלא חוויה ישירה, והוא יכול רק
להירמז.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על הקולנוע את ההכרה העברית שטקסט מקודש
אינו שטוח אלא בנוי רבדים, כתורה עצמה. טענתו העמוקה ביותר נובעת מהוראת
הרב קוק ש&quot;רזים מתבארים ברזים&quot;: הסוד אינו ניתן לתרגום ללשון לוגית וגלויה
בלי לאבד את מהותו --- יש להאירו דימוי בדימוי, התגלות בהתגלות. לכן אין
קולנוע קדם נבואי חושש ממונטאז' רדיקלי: התנגשות הדימויים היא האמצעי שבו
מגיעים אל הרבדים העליונים. האופק הסופי הוא ההכרה ש&quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;
--- שההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''מקורות.''' פרד&quot;ס --- הרמנויטיקה יהודית קלאסית / ''PaRDeS''; הראי&quot;ה קוק
--- &quot;רזים מתבארים ברזים&quot; / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה: סשה נצח
אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · מונטאז' הנשמה · קריאה אל
הסוד

=== הפריים כמרחב מקודש · The Frame as Sacred Space ===

'''הפריים כמרחב מקודש / קולנוע כמעשה מקדש''' · ''Ha-Frame ke-Merchav
Mekudash''

'''הגדרה.''' הפריים הקולנועי נתפס כמקום מקודש שבו מתרחש מפגש --- &quot;מרחב
בין־נשמתי&quot; שבו נשמת היוצר פונה אל נשמת הצופה. הבמאי הוא &quot;אדריכל נשמות&quot;
שתפקידו למצוא לכל דבר את מקומו ולכל אדם את שעתו, ברוח הנחיית חז&quot;ל &quot;אין
אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot;. המרחב המצולם, במיוחד בארץ הקודש,
אינו רקע דומם אלא ישות חיה בעלת רצון --- שהרי &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;. חוויית
הצפייה יכולה להפוך למקודשת: מפגש עם מקור החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מרומם את הפריים ממלבן קומפוזיציוני למקום
מקודש. הנחיית חז&quot;ל --- שלכל דבר ואדם יש מקום ושעה --- הופכת לצו בימויי:
לבנות, בגבולות הפריים, סדר תודעה חדש שבו כל חפץ ותנועה עומדים במקומם
האמיתי. זהו הפָּן המרחבי של מודל עש&quot;ן (עולם כמיזנסצנה) ושל הקדושה בממד
המרחב (עולם), הקדושה שהתרכזה פעם במקדש ומבוקשת עתה בפריים המצולם. מפני
שהארץ עצמה בעלת רצון, הצילום אינו תיעוד נוף אלא מפגש עם הרצון האלוהי
הגנוז בבריאה --- הפריים כמקום שבו יכול הקדוש להופיע.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- &quot;אין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot; (אבות)
/ the Sages, Pirkei Avot; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בימוי נוכחות נשמתית · מרחב בין־נשמתי · ארץ ורצון · קדושה
בשלושה ממדים

=== כתנות עור / כתנות אור · Garments of Skin, Garments of Light ===

'''כתנות עור / כתנות אור''' · ''Kotnot Or / Kotnot Or''

'''הגדרה.''' קריאה מיסטית בבראשית. במקום שהטקסט המקובל קורא &quot;כתנות עור&quot;
(בעי&quot;ן), ספר התורה של רבי מאיר קרא &quot;כתנות אור&quot; (באל&quot;ף). זה מסמל את
הפוטנציאל ההתמרתי של הקולנוע: הרגע שבו ה&quot;עור&quot; --- העולם הפיזי, אמולסיית
הפילם --- נחשף לאור והופך לדימוי, וחושף ניצוצות אלוהיים
נסתרים.

'''הקשר פילוסופי.''' המדרש נסוב על אות אחת, עי&quot;ן לאל&quot;ף, עור לאור ---
והתנועה שומעת בו את עצם פעולת הקולנוע. הפילם הפוטוכימי הוא מילולית &quot;עור&quot;
אורגני, אשר במפגשו עם האור מותמר לדימוי; התנועה קוראת זאת כהגשמה של
המעבר מ&quot;עור&quot; ל&quot;אור&quot;, גאולת החומר לזוהר, שחרור ניצוצות האור הגנוזים
בחומרי. הקולנוע חוזר בכך על התמרה מיסטית: העולם החומרי, בהיחשפו לאור,
מוציא דימוי החושף את מה שהיה כמוס בו. זה מעגן את הבנת התנועה את הסרט
כקורבן (&quot;עור לאור&quot;) ואת הדימוי כאתר שבו נחשף האלוהי הנסתר.

'''מקורות.''' מדרש --- כתנות עור / כתנות אור (תורתו של ר' מאיר) /
Midrash; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כקורבן · בירור ניצוצות וייחודים · הפריים כמרחב מקודש ·
קדושה שבטבע

=== טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית · Innovative Technologies ===

'''טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית''' · ''Technologiyot Chadshaniyot
ba-Yetzira Ha-Nevu'it''

'''הגדרה.''' קריאה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות --- מציאות מדומה ובינה
מלאכותית --- כדי להמחיש רעיונות נבואיים ולפרוץ את גבולות המוכר
והמקובל.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מסרבת לכל ניגוד בין חזון רוחני שורשי לבין
אמצעים טכניים עכשוויים. אם המטרה היא להרחיב את גבולות הדמיון ולהמחיש את
מה שהתפיסה הרגילה אינה מגיעה אליו, אז הכלים החדשים ביותר --- סביבות
מציאות מדומה טובלות, בינה מלאכותית יוצרת --- הם מכשירים טבעיים של אמנות
קדם נבואית ולא איום עליה. עמדה זו עקבית עם קריאת התנועה את ההווה כ&quot;עצה
מרחוק&quot;: עצם הטכנולוגיות הרוויות את העידן בדימויים הן, בכוח, כלים
המוכשרים לשימוש גבוה יותר. הצו הוא לכופף את המדיה החדשה והרבת־עוצמה הזו
אל הקדוש והפלאי, ולעשותה אמצעי להמחשת רעיונות נבואיים ולא רק הגברת רעש
הרגיל.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · עולמות השעריים · קולנוע
מדרשי

=== מרחב בין־נשמתי · Inter-Soul Space ===

'''מרחב בין־נשמתי''' · ''Merchav Bein-Nishmati''

'''הגדרה.''' תפיסת הפריים הקולנועי כמרחב מקודש ואינטימי שבו נשמת היוצר
פוגשת את נשמת הצופה --- מפגש בין &quot;שני חלקים של נצח&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מכנה את המהות הבין־אישית של הפריים. מתחת לפני
השטח של דימויים וצלילים ממקמת התנועה את האירוע העמוק ביותר של הקולנוע:
נשמה אחת הפונה אל אחרת דרך מרחב היצירה. זו ההגשמה האסתטית של &quot;הפואטיקה
של מפגש&quot; ושל ה&quot;פנים אל פנים&quot; של הדיאלוג הנבואי --- הפריים כמקום שבו
מתרחש מפגש אינטימי של נשמות, לא תצוגה של מידע. הוא הופך את הצופה מצרכן
של ראווה לשותף במפגש, ומטיל על היוצר אינטימיות במקום שליטה: לעשות מן
הפריים מרחב מקודש שבו נשמתו פונה, מתוך אמון, אל נשמת הזולת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הדיאלוג הנבואי
&quot;פנים אל פנים&quot;.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · פואטיקה של מפגש · דיאלוג נבואי · סרט
כקורבן

=== ארץ ורצון · Land and Will (Eretz and Ratzon) ===

'''ארץ ורצון''' · ''Eretz ve-Ratzon''

'''הגדרה.''' הקשר העמוק בעברית בין &quot;ארץ&quot; ל&quot;רצון&quot;. משמעו שארץ ישראל בעלת
רצון וחיות אלוהית משלה. צילום הארץ הוא מפגש עם רצון זה, ולא תיעוד נוף
דומם.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה גורסת שהטבע בארץ הקודש אינו דומם אלא בעל רצון
--- קריאה הנשענת גם על תיאור הרב קוק את &quot;דמיון ארץ ישראל&quot; הצלול והמסוגל
להתגלות, וגם על ההבנה שהארץ היא תנאי ומנוע לכוחות הרוחניים הגנוזים באומה
(&quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;). מכאן שהפריים המצולם בארץ אינו רקע אלא ישות
חיה: המצלמה פוגשת רצון ולא משטח. זה משנה את מעשה הצילום --- מהתבוננות
בחפץ לפגישה עם נוכחות --- והוא הבסיס לתפיסת &quot;הפריים כמרחב מקודש&quot; ולראיית
הצילום בארץ כהזדמנות לגילוי הרצון האלוהי הכמוס בבריאה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;;
על יסוד הראי&quot;ה קוק --- דמיון בארץ ישראל / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע
· הרצון

=== קפיצת הדרך · The Leap of the Way (Kfitzat HaDerekh) ===

'''קפיצת הדרך''' · ''Kfitzat Ha-Derekh''

'''הגדרה.''' תופעה המוכרת מן התלמוד (וגם מן הפיזיקה הקוונטית), המדברת על
מעבר מנקודה אחת לאחרת מבלי לעבור את המרחב שביניהן. היא שוברת את ההיגיון
הליניארי של הזמן והמרחב. היוצר הקדם נבואי יודע שאין צורך תמיד לעבור את
כל הדרך.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן לגיטימציה לאי־רציפות רדיקלית בעריכה
ובנרטיב. אם המציאות עצמה מכירה ב&quot;קפיצת הדרך&quot; --- מעבר החורג מן הרצף
המרחבי־זמני --- אז הקולנוע אינו כבול לחובת המעבר הליניארי בין נקודות. זה
מעצים את &quot;העריכה הקדם נבואית&quot; ואת &quot;מועד --- עֵת, עולם, מועד&quot;: העורך רשאי
לקפוץ, לחבר רגעים רחוקים בלי גשר, ולתת להיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- ולא לכרונולוגיה --- לקבוע את המעברים. זו שחרור היצירה מכלא הזמן
הליניארי במובנו המעשי ביותר.

'''מקורות.''' תלמוד --- קפיצת הדרך / the Talmud; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · מועד --- עֵת, עולם, מועד · זמן ספירלי ·
עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית

=== קולנוע מדרשי · Midrashic Cinema ===

'''קולנוע מדרשי''' · ''Kolno'a Midrashi''

'''הגדרה.''' אמנות המבקשת להשתחרר ממגבלות השפה הקולנועית המערבית ומחוקי
הסיפור הקלאסיים. היא משתמשת בשפות מקבילות רבות, בונה מבנה סיפורי
רב־מפלסי ויוצרת דימוי על גבי דימוי, המפעיל בו־זמנית אזורים שונים בהכרה,
ברגש ובדמיון. קולנוע כזה אינו חושש ממונטאז' רדיקלי, ומטרתו מפגש עם דבר
ה' הנסתר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקולנוע המדרשי לוקח את המדרש כמודל צורני. המדרש אינו
קורא טקסט קריאה ליניארית אחת אלא סוטה, מקשר, מפרה משמעות מהתנגשות של
קטעים רחוקים --- ומייצר רבדים על גבי רבדים. הקולנוע המדרשי מיישם זאת:
מבנה רב־מפלסי, דימוי על דימוי, שפות מקבילות (תיעוד, אנימציה, נרטיב)
הזורמות יחד לזרם אסוציאטיבי המעביר משמעות מעבר לטקסט המילולי. הוא
בן־זוגו של &quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- שם המבנה הוא רבדי עומק, כאן האופן הוא הצורה
המדרשית --- ושניהם משרתים את אותה מטרה: מפגש עם הנסתר דרך שבירת השפה
הקולנועית הקלאסית.

'''מקורות.''' המדרש כמודל / the Midrash as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · מונטאז' הנשמה · אלפבית נשמתי · רזים מתבארים
ברזים

=== עריכה קדם נבואית · Pre-Prophetic Editing ===

'''עריכה קדם נבואית''' · ''Arichah Kdam-Nevu'it''

'''הגדרה.''' עריכה מהפכנית, אוונגרדית וניסיונית, החופשית לקפוץ בזמן, לחבר
בין זיכרון לנבואה ובין תיעוד לחלום. היא אינה רק מסדרת שוטים בסדר
כרונולוגי, אלא יוצרת &quot;מועדים&quot; חדשים --- מפגשים מקודשים --- לפי ההיגיון
הפנימי של הרצון הנשמתי, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן
הליניארי.

'''הקשר פילוסופי.''' העריכה הקדם נבואית היא ההגשמה המעשית של תפיסת הזמן
העברית (עֵת/עולם/מועד): כל קאט הוא &quot;מועד&quot;, מפגש מקודש שבו העורך, כשותף
לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף. היא נשענת על שלושה עקרונות המפוזרים
במילון: אי־הרציפות של ה&quot;הופעה&quot; (הבזק ולא זרימה), חופש &quot;קפיצת הדרך&quot; מן
הרצף הליניארי, ואפשרות ה&quot;תשובה&quot; הקולנועית לשוב אל העבר ולתקנו. התוצאה
היא עריכה שאינה משרתת כרונולוגיה אלא את ההיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- עריכה שהיא עצמה מעשה גואל, המשחרר את היצירה ואת הצופה מן הזמן
הליניארי.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · קפיצת
הדרך · מונטאז' הנשמה

=== רזים מתבארים ברזים · Secrets Explained by Secrets ===

'''רזים מתבארים ברזים''' · ''Razim Mitba'arim be-Razim''

'''הגדרה.''' עיקרון שלימד הרב קוק: סודות עמוקים (סוד) אינם ניתנים לתרגום
ללשון לוגית וגלויה בלי לאבד את מהותם. יש להאירם בסודות אחרים --- דימוי
בדימוי, התגלות בהתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון קובע את גבול הביאור ובכך גם את שיטת האמנות
הקדם נבואית. אם הסוד מאבד את מהותו ברגע שהוא מתורגם לשפה מושגית וגלויה,
אז הדרך היחידה להעבירו היא לא הסבר אלא הארה --- סוד המאיר סוד, דימוי
המאיר דימוי. זה מעניק בסיס תיאורטי למונטאז' הרדיקלי ולמבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;:
התנגשות הדימויים אינה בלבול אלא האמצעי שבו מגיעים אל הרבדים העליונים שאי
אפשר לומר במפורש. הקולנוע המדרשי בנוי על עיקרון זה --- הוא מבאר את הנסתר
לא במילים אלא בדימויים, סוד ברז.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook (סוד המתבאר בסוד); משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · קריאה אל
הסוד

=== מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית · Soul Montage (Sefirotic Editing) ===

'''מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית''' · ''Montage Ha-Neshama / Arichah
Sfirotit''

'''הגדרה.''' תפיסת עריכה קולנועית המבוססת על מבנה הספירות בקבלה (חסד ---
זרימה, גבורה --- מתח, תפארת --- הרמוניה), השואפת ליצור חוויה רוחנית ולא
רק רעיון אינטלקטואלי. '''&quot;חסד&quot; של הקאט''' --- חיבור היוצר פתיחות, זרימה
והתרחבות: דיזולב או חיבור רך בין שוטים רחבים. '''&quot;דין/גבורה&quot; של הקאט'''
--- חיבור היוצר צמצום, מתח וגבול: ג'אמפ־קאט חד או קונטרסט גרפי עז.
'''&quot;תפארת&quot; של החיבור''' --- רגע של יופי והרמוניה המאחד את הקטבים: המפגש
המושלם בין שוט של התרחבות לשוט של צמצום, היוצר אמת פואטית.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על העריכה את הדינמיקה הקבלית של הספירות
--- לא כסמליות שרירותית אלא כדקדוק של איכויות. כל חיבור בין שוטים נושא
איכות ספירותית: חסד מרחיב, גבורה מצמצם, תפארת מאחד את הקטבים לאמת פואטית
ולא לסינתזה אינטלקטואלית. בכך הופכת העריכה מסידור טכני של מידע ל&quot;מונטאז'
של הנשמה&quot;: מבנה השואף לחולל חוויה רוחנית. זה קרוב ל&quot;מועד&quot; (הקאט כמפגש
מקודש) אך מוסיף לו את מפת האיכויות --- לא רק ''שהקאט'' מפגיש נצח וחולף,
אלא ''כיצד'' הוא עושה זאת, באיזו איכות ספירותית.

'''מקורות.''' קבלה --- מבנה הספירות / Kabbalah --- the Sefirot; משנת
התנועה: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · סרט כפרד&quot;ס ·
קולנוע מדרשי

=== עולמות השעריים · The Speculative Worlds ===

'''עולמות השעריים''' · ''Olamot Ha-Hash'ariim''

'''הגדרה.''' מושג מן הזוהר המתייחס לעולמות טרום־רציונליים של אינטואיציה
טהורה (השערה), החורגים מן ההיגיון המדוד. עולמות אלה הם החומר האינסופי של
הדמיון היצירתי, שעל היוצר לחקור בחופש.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן שם למרחב שבו פועלת החירות היצירתית של
התנועה. הרב קוק כותב שהיצירה הרוחנית &quot;מגלה את גודל של עולמות ההשעריים
--- עולמות שמתגלים בכוח האינטואיציה, שמתעלה מעל להיגיון המדוד&quot;, ושהיוצר
&quot;משער בליבו ובמחשבתו בכל היקף ורוחב ובחופש מחשבה מוחלט&quot;. אלה עולמות של
השערה --- לא של הוכחה --- הנתפסים באינטואיציה ולא בניתוח. עבור הקולנוע
הקדם נבואי הם המקור הבלתי נדלה של הדמיון: המרחב שאליו רשאי היוצר להמריא
בחופש מחשבה מוחלט, מעבר לגבולות ההיגיון הרגיל, כדי לשאוב צורות
חדשות.

'''מקורות.''' זוהר --- עולמות ההשעריים / the Zohar; הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav
A.I. Kook; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' חופש המחשבה וחירות היצירה · הדמיון · האינטואיציה · קולנוע
מדרשי

=== זמן ספירלי · Spiral Time ===

'''זמן ספירלי''' · ''Zman Spirali''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, שאינה ליניארית טהורה ואינה מעגלית טהורה,
אלא ספירלה --- מתקדמת כלפי מעלה עם כיוון, תקווה ואפשרות של התחדשות
ושינוי. (המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot;.)

'''הקשר פילוסופי.''' הספירלה היא הדימוי המכריע של תפיסת הזמן של התנועה,
ומכריעה בין שתי חלופות שגויות. הזמן הליניארי (המערבי) הוא חץ חד־כיווני
חסר שיבה; הזמן המעגלי (האלילי) הוא חזרה נצחית חסרת התקדמות. הספירלה
מחזיקה את השניים: תנועה החוזרת אך גם מתקדמת, שינוי בעל כיוון ותקווה.
&quot;יציאת מצרים&quot; נתפסת כמעבר מזמן מעגלי ופסימי לזמן של צמיחה. עבור העריכה
זה יסודי: הקאט אינו רק חוזר (מעגל) ואינו רק מתקדם (קו), אלא יוצר
&quot;מועדים&quot; חדשים בספירלה של שינוי ותקווה --- ולכן העריכה יכולה לחבר זיכרון
עם נבואה בלי לכלוא את היצירה בזמן ליניארי.

'''מקורות.''' תפיסת הזמן העברית (שנה/שינוי) / Hebrew conception of time;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · עריכה כ&quot;תשובה&quot;
קולנועית · בשורה מהעתיד

=== בימוי תלמודי · Talmudic Directing ===

'''בימוי תלמודי''' · ''Bimui Talmudi''

'''הגדרה.''' גישה בבימוי המושפעת מן השיח התלמודי, הסוטה במכוון מן המרכז
אל השוליים. המצלמה עשויה להתעכב פתאום על חפץ זניח או על הבעת פנים משנית,
ולהעניק לפרט משמעות מרכזית. המטרה היא להפוך את חוויית הצפייה לדיאלוג
אינטנסיבי עם הצופה, המאתגר את ודאותו ומזמין אותו לגילוי חדש.

'''הקשר פילוסופי.''' הבימוי התלמודי לוקח את דרך הלימוד של התלמוד כמודל
בימויי. בתלמוד, הדיון סוטה מהכיוון הראשי אל פרטים שנתפסו כ&quot;שוליים&quot;,
והפרט הזניח מקבל לפתע משמעות מכרעת. המצלמה מיישמת זאת: היא אינה נעולה על
הגיבור אלא רשאית להתעכב על החפץ הזניח או ההבעה המשנית, ולהפוך אותם
למרכז. זה קשור ל&quot;גאולת המבט&quot; (לראות באמת את מה שהמבט הרגיל פוסח עליו)
ומזמין את הצופה לדיאלוג --- לא לצריכה פסיבית של נרטיב אלא להשתתפות
פעילה, המאתגרת את ודאותו ופותחת גילוי חדש. הדמות המתאימה לו היא &quot;הגיבור
השלישי&quot;, שאינו חושש מן המורכבות שהבימוי התלמודי חושף.

'''מקורות.''' התלמוד כמודל / the Talmud as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · בימוי נוכחות נשמתית · ה&quot;הזרה&quot; · הגיבור
השלישי

=== בשורה מהעתיד · The Taste of the Future (The Flashforward) ===

'''בשורה מהעתיד''' · ''Besora me-he-Atid''

'''הגדרה.''' הטכניקה הקולנועית של הפלאשפורוורד או הרמיזה המקדימה, הנתפסת
כדרך להביא &quot;טעימה מהעתיד&quot; (בדומה לחוויית השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot;) אל תוך
ההווה הנרטיבי, ויוצרת תחושה של גורל או נבואה הממתינה להתגשם.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מעניק לפלאשפורוורד ממד נבואי. אם השבת היא
&quot;מעין עולם הבא&quot; --- טעימה של העתיד בתוך ההווה --- אז הרמיזה המקדימה
בקולנוע יכולה לעשות דבר דומה: להביא הבזק של מה שעוד יבוא, ובכך ליצור
תחושת גורל או נבואה הממתינה להתגשם בנרטיב. הוא עומד בסימטריה עם &quot;עריכה
כתשובה&quot; (הפלאשבק כשיבה גואלת אל העבר): יחד הם נותנים לעורך חופש לפעול
בשני כיווני הזמן --- לחזור ולתקן את העבר, ולטעום ולבשר את העתיד ---
בהתאם לתפיסת הזמן הספירלי, שבה זיכרון ונבואה יכולים להתחבר.

'''מקורות.''' מושג השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot; / the concept of Shabbat; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · זמן ספירלי · עריכה קדם נבואית ·
מועד --- עֵת, עולם, מועד


== ו. קדושה, סוד ומיתוס ==

''מהות הקדושה --- לא פרישות אלא ריכוז החיים; שני סוגי הקדושה ומלחמתם;
הסוד כפשט האמיתי; וגאולת היופי העברי.''

=== בירור ניצוצות וייחודים · Clarifying Sparks and Unifications ===

'''בירור ניצוצות וייחודים''' · ''Berur Nitzotzot ve-Yichudim''

'''הגדרה.''' תרגול מעשי בהעלאת ניצוצות הקדושה החבויים מתוך העולם הגשמי
(כמו אוכל) אל שורשם הרוחני, ולימוד כוונות קבליות החושפות את האחדות
האלוהית.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הקבלי, שמקורו בתורת האר&quot;י, גורס שניצוצות של
אור אלוהי נפלו ונתפזרו בתוך החומר, ותפקיד האדם להעלותם אל שורשם ---
&quot;בירור ניצוצות&quot;. התנועה לוקחת זאת כמודל למעשה האמנותי: היוצר הוא מברר
ניצוצות, החושף את האור הגנוז בחומר המצולם ומעלה אותו. זה קושר ישירות
ל&quot;סרט כקורבן&quot; (&quot;עור לאור&quot;) ול&quot;כתנות עור/אור&quot; --- הקולנוע כתהליך של גילוי
ניצוצות האור החבויים בחומר. ה&quot;ייחודים&quot; --- הכוונות הקבליות המאחדות את
המידות --- מוסיפים את הממד של איחוד: לא רק להעלות ניצוץ בודד אלא לחשוף
את האחדות האלוהית שמאחורי ריבוי הכוחות.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י --- בירור ניצוצות וכוונות / Lurianic Kabbalah;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · סרט כקורבן · איחוד המידות · קדושה
שבטבע

=== אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה · Hebrew Aesthetics --- Its Exile and Redemption ===

'''אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה''' · ''Estetika Ivrit --- Galuta
u-Ge'ulata''

'''הגדרה.''' במשך אלפי שנות גלות התרחקה היהדות מן האסתטיקה ומן האמנות
החזותית כבחירה אידיאולוגית, בראותה ביופי החיצוני בגידה או מסכה. השיבה
לציון פותחת תהליך איחוי: האמת הפנימית חייבת לבוא לידי ביטוי אסתטי,
והקודש צריך להתפשט על תחום היופי. השאיפה היא להחיות מחדש את היופי העברי
המקורי. המהפך: מ&quot;יפה, ולכן אמיתי&quot; (המערב) ל&quot;אמיתי, ולכן חייב לבוא לידי
ביטוי יפה&quot; (העברי).

'''הקשר פילוסופי.''' המקור המפורש ביותר לעיקרון הזה הוא הוויכוח בין הסופר
אז&quot;ר לרב קוק. אז&quot;ר תבע שהספרות העברית תוקדש ל&quot;שאלות נצחיות&quot; בלבד; תשובת
הרב הייתה נחרצת: &quot;יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה&quot;. הוא מזהה את שורש
הצמצום ב&quot;טומאה הרצוצה של הגלות&quot; וב&quot;מורך הלב&quot; שהיא מטילה גם על החיים
הרוחניים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, שירה ויופי, כותב קוק --- אך אפשר בלי
נבלה וטומאה. והמסקנה החדה: &quot;לא לצמצם את הספרות... רק בהיכל הקודש... כי
אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם&quot;. זהו בדיוק
העיקרון שהתנועה בנויה עליו --- הקדושה כריכוז החיים, לא פרישות מהם, ולכן
גם היופי חייב להתקדש ולא להידחות.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;ספרות ותחיה&quot; (הוויכוח אז&quot;ר--קוק) / Rav Uri
Sherki, &quot;Literature and Revival&quot; (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, מאמרי
הראי&quot;ה עמ' 504--506 (&quot;להרחיב את גבול הקודש&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook,
''Ma'amrei HaRe'iyah'', pp. 504--506.

'''ראה גם:''' קדושה --- מהותה · הצימאון האחרון · תורת ארץ ישראל · קדושה
שבטבע

=== קדושה --- מהותה · Holiness --- Its Essence ===

'''קדושה --- מהותה''' · ''Kedusha --- Mahuta''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבאר שהקדושה אינה פרישות מן המציאות אלא היפוכה ---
ריכוז החיים, עצם היש, המציאות בתוקפה כולה. צלילה אל המקור העמוק ביותר של
החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' הגדרה זו הופכת על פיה את התפיסה הרווחת של הקדושה
כהינזרות והתרחקות. עבור קוק, הקדוש אינו נבדל מן החיים אלא מרוכזם ---
&quot;עצם היש&quot;, החיים במלוא עוצמתם. זהו העיקרון המכונן של כל התנועה: אם
הקדושה היא ריכוז החיים ולא פרישות מהם, אז אמנות מקודשת אינה בורחת מן
המציאות אל &quot;רוחניות&quot; מנותקת, אלא צוללת עמוק יותר אל תוך המציאות עצמה. זה
מנמק מדוע קולנוע --- מדיום חושי, חומרי, של אור וגוף --- יכול להיות מקודש
דווקא, ולא למרות חומריותו; ומדוע &quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;, ראיית היומיום
בעומקו האינסופי. הקדושה, בקריאה זו, אינה מעל החיים אלא
בליבתם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(הקודש כריכוז החיים).

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · קדושה שבטבע · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
קדושה בשלושה ממדים

=== קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש · The Holy in Three Dimensions ===

'''קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש''' · ''Kedusha bi-Shlosha
Memadim''

'''הגדרה.''' הקדושה מתגלה בשלושה ממדים, המקבילים לשלושת צירי &quot;ספר יצירה&quot;.
'''קדושה בממד המרחב (עולם)''' --- קדושה המתגלה במקום פיזי, כמו בית המקדש.
'''קדושה בממד הזמן (שנה)''' --- קדושה המתגלה בזמן מסוים, כמו השבת
והמועדים. '''קדושה בממד האדם (נפש)''' --- קדושה המתגלה באדם, בנשמתו
הפנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' המבנה המשולש --- עולם, שנה, נפש --- הוא אותו מבנה של
מודל עש&quot;ן, כאן מיושם על הקדושה עצמה. הוא מלמד שהקדוש אינו מוגבל לספירה
אחת אלא מתגלה בשלושה מישורים: מרחב, זמן ואדם. עבור התנועה זה מעניק בסיס
תיאולוגי לתפיסה שהקולנוע --- העובד בדיוק בשלושת הצירים האלה (מיזנסצנה
כמרחב, עריכה כזמן, דמות כנפש) --- יכול לשאת קדושה בכל אחד מהם: הפריים
כמרחב מקודש, הקאט כמועד מקודש בזמן, והדמות כנשמה. שלושת ממדי הקדושה
ושלושת ממדי הקולנוע חופפים.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת,
עולם, מועד · קדושה --- מהותה

=== קדושה שבטבע · Immanent Holiness (Holiness within Nature) ===

'''קדושה שבטבע''' · ''Kedusha she-ba-Teva''

'''הגדרה.''' קדושה נסתרת החבויה במעמקי הטבע והמציאות (מסומלת בלוויתן),
בניגוד לקדושה דתית טרנסצנדנטית (שור הבר). היא דוכאה במשך דורות ומבקשת
עתה להתפרץ ולהתגלות בארץ ישראל.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהבחנת הרב קוק בין שני סוגי קדושה: &quot;קודש
דתי&quot; (שור הבר), שהוא רוחני, מעל הטבע, ומתרחק מן החומר; ו&quot;קדושה שבטבע&quot;
(הלוויתן), המסתתרת במעמקי המציאות וחושפת את כוחות החיים במערומיהם.
הקדושה שבטבע היא המדוכאת --- הכוח האלוהי הגנוז בחומר, בגוף, בארץ, המבקש
להתגלות עם השיבה לציון. עבור התנועה זה מכריע: קולנוע קדם נבואי שואף
לגלות דווקא את הקדושה הזו --- האלוהי החבוי בחומר המצולם, בגוף, בארץ ---
ולא רק קדושה מנותקת ומעל־טבעית. זה קושר ל&quot;קדושה --- מהותה&quot; (ריכוז החיים)
ול&quot;סרט כקורבן&quot; (גילוי ניצוצות האור בחומר).

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שני סוגי הקדושה / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מלחמת שור הבר והלוויתן · קדושה --- מהותה · כתנות עור /
כתנות אור · ארץ ורצון

=== מוזיקה --- שפת הנשמה · Music --- Language of the Soul ===

'''מוזיקה --- שפת הנשמה''' · ''Muzika --- Sfat Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' המוזיקה נתפסת כשפת הנשמה. על פי הגר&quot;א, המוזיקה יכולה להוציא
את נשמת האדם מגופו ואף להחיות מתים. הנביאים עסקו במוזיקה כהכנה
לנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' המוזיקה תופסת מקום מיוחד בהכשרה הנבואית מפני שהיא
פונה ישירות לנשמה, מעבר למילה המושגית. אצל מניטו, הצלילים וההטעמה הם
&quot;שפת הנשמה&quot;, בעוד המילים והאותיות הן &quot;שפת הגוף&quot; --- המוזיקה מבטאת את
האחדות, השפה את הריבוי. הנביאים בעת העתיקה עסקו במוזיקה כהכנה לנבואה,
ובתי הספר לנביאים לימדו מוזיקה כחלק מן ההכשרה ההוליסטית. עבור התנועה,
ההכרה שהמוזיקה היא שפת הנשמה מזינה את השאיפה ל&quot;אלפבית נשמתי&quot; ואת מודל
ה&quot;היגיון השמעי&quot; --- שפה החורגת מן הסימן המושגי ופונה ישירות אל הפנימיות,
בדיוק כפי שהמוזיקה עושה.

'''מקורות.''' הגר&quot;א על המוזיקה / the Gaon of Vilna; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו) --- הצלילים כשפת הנשמה, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi
(Manitou); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · אלפבית נשמתי · בית הספר לנביאים · הקשבה
ודממה

=== משל האהובה --- סבא דמשפטים · The Parable of the Beloved (Saba D'Mishpatim) ===

'''משל האהובה --- סבא דמשפטים''' · ''Mashal Ha-Ahuva --- Saba
De-Mishpatim''

'''הגדרה.''' משל מרכזי מן הזוהר (בחלק &quot;סבא דמשפטים&quot;) המתאר את התורה ---
או את האמת, את היופי --- כאהובה יפה וחבויה, המתגלה לאוהבה המסור (המבקש,
היוצר) רק לרגעים ורק ברמזים. הוא ממחיש את התהליך ההדרגתי והאינטימי של
ההתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן לתהליך הגילוי צורה של יחסי אהבה. האמת, כמו
האהובה בהיכל, אינה נמסרת בבת אחת ובמפורש אלא מתגלה בהדרגה --- רמז מבעד
לפתח, הצצה חולפת --- לאוהב המסור לה. עבור התנועה זה מודל להתגלות
האמנותית: הסוד אינו נמסר גלוי (זה יאבד את מהותו --- ראה &quot;רזים מתבארים
ברזים&quot;) אלא נרמז, נחשף לרגעים למי שראוי לו. זה מזין את &quot;הפואטיקה של
מפגש&quot; (היחס אל האמת כאל אהובה, לא כאל מושא לניתוח), את מבנה ה&quot;רמז&quot;
בפרד&quot;ס, ואת ההכרה שהאמנות הנבואית פועלת ברמיזה ובגילוי הדרגתי ואינטימי,
לא בהצהרה ישירה.

'''מקורות.''' זוהר --- סבא דמשפטים / the Zohar --- Saba De-Mishpatim;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רזים מתבארים ברזים · פואטיקה של מפגש · הסוד כפשט האמיתי ·
קריאה אל הסוד

=== הפרד&quot;ס --- הסוד כפשט האמיתי · The Secret as the True Literal Meaning ===

'''הסוד כפשט האמיתי''' · ''Ha-Sod ke-Pshat Ha-Amiti''

'''הגדרה.''' תפיסה לפיה המטרה הסופית היא להבין שהסוד הוא־הוא הפשט האמיתי
והעמוק. ההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו הרובד הרביעי והעליון של מבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;, ובו נסגר
מעגל. אפשר היה לחשוב שהסוד מרוחק מן הפשט --- שהוא רובד נסתר וגבוה המנותק
מן היומיום. אך התנועה גורסת את ההפך: הסוד הוא הפשט האמיתי, כלומר ההתגלות
הגבוהה ביותר אינה עזיבת המציאות הפשוטה אלא ראייתה בעומקה האינסופי. זה
מבטא במדויק את תפיסת הקדושה של קוק כ&quot;ריכוז החיים&quot; ולא כפרישות מהם: הסוד
אינו מעל היומיום אלא בליבתו, בעומקו. עבור הקולנוע זה מכוון את מטרת
ה&quot;פרד&quot;ס&quot; --- לא לברוח מן המציאות המצולמת אל סמליות מרוחקת, אלא לראות את
הפשט עצמו --- פני אדם, חפץ, רגע --- בעומקו הבלתי נתפס.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק ---
הקודש כריכוז החיים / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קדושה --- מהותה · רזים מתבארים ברזים · קריאה
אל הסוד

=== הצימאון האחרון · The Thirst for the Secret ===

'''הצימאון האחרון''' · ''Ha-Tzima'on Ha-Acharon''

'''הגדרה.''' צורך רוחני עמוק של הדור המודרני, שאינו יכול להסתפק בנגלה של
התורה ובסיפוק הרוחני מן הגלוי בלבד, אלא דורש גישה ל&quot;תוכן רחב וחפשי&quot; של
רזי תורה, של המימד הפנימי והרזי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מזהה בדור צימאון רוחני שאין להרוותו במוגבל.
כשמגיע היחיד, וכן הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר
לו להשביע את צמאונו &quot;בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר
אותו אל תוכן רחב חפשי&quot; --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים
ונתבעים מן הדור&quot;. העקשנות למצוא סיפוק בגלוי לבד &quot;מובילה את התשוקה הסוערת
למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש&quot;. עבור התנועה זהו האבחון הרוחני המצדיק
את הקריאה אל הסוד: הדור צמא לרזים, והאמנות שאינה נותנת אלא את הגלוי
מכזיבה אותו. הקולנוע הקדם נבואי נקרא להרוות צימאון זה --- לתת דרור
לדיבור הסודי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' קריאה אל הסוד · הסוד כפשט האמיתי · רזים מתבארים ברזים ·
תחיית הדמיון

=== תורת ארץ ישראל · Torah of the Land of Israel ===

'''תורת ארץ ישראל''' · ''Torat Eretz Yisrael''

'''הגדרה.''' השקפת עולם הוליסטית הצומחת עם השיבה לארץ. היא מדגישה חיבור
ישיר וחווייתי אל הקדושה הגנוזה בטבע ובארץ, ומשתמשת בדמיון כשפה מרכזית
--- בניגוד ל&quot;תפיסה הגלותית&quot; הממוקדת בשכל, שצמצמה את התורה למימד השכלי
לבדו והפחיתה את המימד החווייתי.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג ממסגר מעבר היסטורי בתודעה: מתפיסה גלותית
מצמצמת של התורה --- שהצטמצמה למימד שכלי --- לתפיסה כוללת ורחבה, המבוססת
על סינתזה חדשה בין השכל, הרגש והדמיון. הגלות, בקריאה זו, לא רק הגלתה את
העם אלא צמצמה את התורה עצמה למימד אינטלקטואלי, מתוך התרחקות מן החוויה
והדמיון (ראה &quot;תחיית הדמיון&quot;). השיבה לארץ מחייבת תורה חווייתית --- כזו
המחוברת לקדושה שבטבע, המשתמשת בדמיון, והפונה לאדם השלם. עבור התנועה זהו
הבסיס הרעיוני עצמו: קולנוע קדם נבואי הוא ניסיון לתרגם את &quot;תורת ארץ
ישראל&quot; החווייתית לשפה אמנותית --- אמנות של חוויה, דמיון וקדושה שבטבע,
ולא של שכל מופשט לבד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook; והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו),
מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע · תחיית הדמיון ·
אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה

=== איחוד המידות · Unification of the Attributes ===

'''איחוד המידות''' · ''Ichud Ha-Midot''

'''הגדרה.''' מושג קבלי המתאר את אופן התגלותו של הקדוש ברוך הוא בריבוי
כוחות ומידות שונים, שלעתים נראים מנוגדים ואף סותרים. אצל מניטו: הקדושה
עצמה היא איחוד המידות --- &quot;חסד הוא חסד וגבורה היא גבורה, אבל כאשר החסד
והגבורה דרים בכפיפה אחת, ישנה קדושה&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מזהה בין מושג האישיות למושג הקדושה דרך איחוד
המידות. המבוגר, הוא כותב, הוא &quot;מומחה לניפוץ הערכים לרסיסים&quot; --- נוגע בכל
מידה בזו אחר זו אך לעולם לא בו־זמנית; ואילו בילד &quot;יש תום המכיל את כל
הערכים בו־זמנית&quot;, ולכן &quot;חיוכו של ילד ומבטו הם קדושים&quot;. הקדושה, אם כן,
אינה מידה אחת אלא האיחוד ההרמוני של המידות המנוגדות. עבור התנועה זה מזין
את תפיסת &quot;תפארת&quot; בעריכה (המפגש המאחד חסד וגבורה, התרחבות וצמצום, לאמת
פואטית) ואת &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את חברו
בהרמוניה). היופי והקדושה מתגלים באיחוד המנוגדים, לא בביטול אחד
מהם.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- הקדושה כאיחוד המידות, מכון מניטו
/ Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; קבלה /
Kabbalah.

'''ראה גם:''' מונטאז' הנשמה · פואטיקה של מפגש · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
בירור ניצוצות וייחודים

=== מלחמת שור הבר והלוויתן · The War of the Wild Ox and the Leviathan ===

'''מלחמת שור הבר והלוויתן''' · ''Milchemet Shor Ha-Bar
ve-ha-Livyatan''

'''הגדרה.''' משל המופיע בספר איוב ובמדרשים, המתאר קרב אימתני בין שתי חיות
המייצגות שני סוגי קדושה: &quot;קודש דתי&quot; (שור הבר --- קדושה רוחנית מעל הטבע)
ו&quot;קדושה שבטבע&quot; (לוויתן --- קדושה נסתרת במעמקי המציאות, כוחות חיים
אדירים). המאבק בין דתיים לחילונים בדורנו נתפס כגילוי מודרני של קרב מיתי
זה. המנצחים האמיתיים אינם הלוחמים עצמם אלא &quot;הצופים מהצד&quot; --- המחוברים
לשורש העליון המשותף לשני סוגי הקדושה, המסוגלים לראות שאין באמת ניגוד
ביניהם.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן תמונה מיתית למתח היסודי של הדור, וגם את
פתרונו. שני סוגי הקדושה --- הדתית הטרנסצנדנטית (שור הבר) והטבעית
האימננטית (לוויתן) --- נראים לוחמים זה בזה, כפי שנראים לוחמים הדתיים
והחילונים. אך התנועה, בעקבות קוק, שואפת לגלות את &quot;השורש האחדותי לשני
סוגי הקדושה&quot;: הניצחון אינו של צד אחד אלא של הצופים מן הצד, המחוברים
לשורש המשותף ורואים שאין ניגוד אמיתי. עבור קולנוע קדם נבואי זו שליחות
מוצהרת --- לא להתייצב עם מחנה אחד אלא לחשוף את האחדות שמעל למחלוקת, את
השורש שממנו נובעים גם הקודש הדתי וגם הקדושה שבטבע.

'''מקורות.''' ספר איוב והמדרשים / the Book of Job and the Midrashim;
הראי&quot;ה קוק --- שני סוגי הקדושה ושורשם / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קדושה שבטבע · קדושה --- מהותה · איחוד המידות · הסוד כפשט
האמיתי


== ז. שירה, דמויות ומודלים ==

''מודל השירה הרביעית ושיר השירים המאחד; ארכיטיפ היוצר הנבואי; מסע משה;
והאוצר הגנוז שממנו צומחת יצירה עברית חדשה.''

=== מנקי ארובות · Chimney Sweeps ===

'''מנקי ארובות''' · ''Menakei Arubot''

'''הגדרה.''' על פי הרב שרקי, היהודים הם &quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות ---
תפקידם לפתוח &quot;סתימות&quot; בהכרה האנושית. היוצרים החדשים בקולנוע הקדם נבואי
ישמשו כמנקי ארובות לדמיון האנושי, ובכך יפתחו מחדש את הערוץ בין האדם
לאלוהים.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לשליחות היוצר צורה צנועה אך מהותית: לא
לבנות מבנה חדש אלא לפנות סתימה --- לפתוח מחדש ערוץ שנסתם. אם ערוץ
ההתגלות בין האדם לאלוהים נסתם עם הפסקת הנבואה (ראה &quot;הפסקת הנבואה&quot;), אז
תפקיד היוצר הנבואי הוא לנקות את הסתימה הזו --- לפתוח מחדש את זרימת ההכרה
בין האדם למקור. עבור התנועה זו הגדרה מדויקת של השליחות: קולנוע קדם נבואי
אינו מתיימר ליצור נבואה יש מאין, אלא לנקות את הארובה --- לפנות את מה
שחוסם את הדמיון האנושי ואת ערוץ ההתגלות, ובכך להכשיר את הכלים לשיבת
הנבואה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי --- היהודים כ&quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפסקת הנבואה · הכשרת הכלים · אוצר גנוז · תרבות
נבואית

=== קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · Cosmopolitanism vs. Universalism ===

'''קוסמופוליטיות מול אוניברסליות''' · ''Kosmopolitiyut mul
Universaliyut''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של מניטו, שהדעה ההמונית מזהה בטעות כרעיון אחד.
'''הקוסמופוליטיות''' מבקשת לבטל את ההבחנה בין עם לעם ולהותיר את הפרט כערך
בלעדי. '''האוניברסליות''' מטילה על האומה שליחות הנוגעת לעניינם של שאר
הלאומים; לכן קיומה הנפרד של האומה, כ&quot;מעבדת החיים של האנושות&quot;, הוא ערך
אוניברסלי ראשון במעלה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה היא ליבת המאבק שבין יוסף --- מייסד הנטייה
הקוסמופוליטית באומה --- ליהודה, המבקש לייסד את השליחות האוניברסלית מתוך
המרכז הלאומי בארץ ישראל. הכרעת המאבק היא לטובת יהודה: האוניברסליות
האמיתית אינה ביטול הזהויות אלא שליחות הנישאת דווקא מתוך זהות לאומית
מובחנת. עבור התנועה זה מכריע מכמה בחינות: הוא מבסס את &quot;מסע משה&quot; (השלב
הקוסמופוליטי הפשטני מול הגילוי בסנה שהלאומיות העברית היא הדרך
לאוניברסליות אמיתית), הוא מנמק את שאיפת התנועה להיות ישראלית־שורשית
''ודווקא'' בכך כלל־אנושית, והוא מבדיל אותה מ&quot;אמנות מגזרית&quot; מזה ומאמנות
מנותקת־שורשים מזה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ההקדמה ל&quot;מספד
למשיח?&quot; / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou) and Rav Uri Sherki, introduction
to ''Masp ed la-Mashiach?'' (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' מסע משה · הגיבור השלישי · תרבות נבואית · אוצר
גנוז

=== אוצר גנוז · Hidden Treasure ===

'''אוצר גנוז''' · ''Otzar Ganuz''

'''הגדרה.''' כישרון ישראלי מקורי, ייחודי וחבוי, שממנו יכולים לצמוח גל
ישראלי חדש, שפות אמנותיות חדשות וצורות ביטוי חדשות שיש להן בשורה לעולם
כולו. לאחר הפסקת העידן הנבואי, האסכולה הנבואית נשתמרה במסורת --- בתורת
הסוד, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כאוצר גנוז זה.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מתאר את שרידי התרבות הנבואית שנשתמרו בנסתר
לאחר תום הנבואה: &quot;אוצר גנוז, ייחודי, שממנו יכול לצמוח הכישרון הישראלי
המקורי, הדמיון האלטרנטיבי, צורות ביטוי חדשות, צורת סיפור חדשה, גל ישראלי
חדש שיש לו בשורה להציג לעצמו ולעולם כולו&quot;. זהו המאגר שממנו התנועה שואבת:
לא המצאה יש מאין, אלא חשיפה של אוצר קבור. עבור קולנוע קדם נבואי זה מגדיר
את המקור היצירתי --- תורת הסוד, המדרש והאגדה, שבהם גנוזים שרידי התרבות
הנבואית --- ואת התקווה: שמן האוצר הגנוז הזה יצמחו שפות אמנותיות חדשות
בעלות בשורה, גל ישראלי חדש.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על האוצר הגנוז, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · דמיון הקודש · מנקי ארובות ·
נבואה

=== מסע משה · Moses' Journey ===

'''מסע משה --- ארכיטיפ היוצר הנבואי''' · ''Masa Moshe''

'''הגדרה.''' מסע בן שלושה שלבים המשמש כמסלול הכשרה ליוצר הנבואי. '''שלב
מצרים (&quot;לימוד מדעי המדינה&quot;)''' --- גידול בארמון פרעה, רכישת כלים לניהול
העולם, שפה וטכניקה; התעוררות תודעה מוסרית קוסמופוליטית ופשטנית (&quot;החלש
תמיד צודק&quot;). '''שלב מדיין (&quot;לימוד המסר&quot;)''' --- יציאה למסע, לימוד &quot;מדעי
הנבואה&quot; אצל יתרו; זיכוך פנימי ומעבר מכלים חיצוניים לתוכן פנימי ומהות
רוחנית. '''שלב הסנה (&quot;התגלות השליחות&quot;)''' --- איחוד שני העולמות ויישומם על
העם; גילוי הסוד שהלאומיות העברית אינה אגואיזם אלא הדרך היחידה למימוש
אוניברסליות אמיתית.

'''הקשר פילוסופי.''' המסע נותן ארכיטיפ למסלול ההכשרה של היוצר הנבואי ---
ולכן של &quot;הגיבור השלישי&quot;. שלושת השלבים אינם רק ביוגרפיה של משה אלא מבנה:
רכישת הכלים החיצוניים (מצרים), זיכוך והפנמת המסר (מדיין), ואיחוד השניים
לכדי שליחות (הסנה). נקודת השיא --- הגילוי בסנה --- נשענת ישירות על הבחנת
&quot;קוסמופוליטיות מול אוניברסליות&quot;: משה עובר מן המוסר הקוסמופוליטי הפשטני
של נעוריו אל ההכרה שהלאומיות העברית היא הדרך לאוניברסליות אמיתית. וזהו
גם המקום שבו נגלה השם &quot;אהיה אשר אהיה&quot; --- הרצון הטהור ההופך לייעוד. עבור
היוצר, מסע משה הוא מפת ההתפתחות: מטכניקה, דרך זיכוך, אל
שליחות.

'''מקורות.''' ספר שמות; הרב אורי שרקי --- קוסמופוליטיות ואוניברסליות,
ההקדמה ל&quot;מספד למשיח?&quot; / the Book of Exodus; Rav Uri Sherki
(ravsherki.org); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · הגיבור השלישי · אהיה אשר
אהיה · הנביא המודרני

=== שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · The Song of the Soul, Nation, Humanity, and World ===

'''שירת הנפש, האומה, האדם והעולם''' · ''Shirat Ha-Nefesh, Ha-Uma, Ha-Adam
ve-ha-Olam''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבחין בארבע רמות של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של
תודעה והוויה: '''שירת הנפש''' (אישית, פרטית --- של היוצר), '''שירת האומה'''
(לאומית --- של עמו), '''שירת האדם''' (כללית, אוניברסלית --- של האנושות)
ו'''שירת העולם''' (של ההוויה כולה, היקום).

'''הקשר פילוסופי.''' ארבע השירות הן מפה של מעגלי התודעה שהיוצר יכול לשיר
מתוכם --- מן הפרטי אל הקוסמי. הן אינן מדורגות זו על זו בהכרח אלא מבטאות
ארבעה היקפים של הוויה: הנפש היחידה, האומה, האנושות וההוויה כולה. עבור
התנועה זה מציב את טווח היצירה: אמנות יכולה לשיר מתוך כל אחד מן המעגלים,
אך השאיפה העליונה (ראה &quot;שירת עולמים&quot;) היא לאחד את כולם. המבנה גם קשור
ל&quot;נשמה כמיקרוקוסמוס&quot;: הנשמה היחידה קשורה לאומה, לאנושות ולהוויה, ולכן
שירת הנפש האמיתית מהדהדת בכל המעגלים. זו אינה בחירה בין הפרטי לאוניברסלי
אלא הכרה שהם שלובים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- ארבע השירות / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת עולמים · נשמה כמיקרוקוסמוס · קוסמופוליטיות מול
אוניברסליות · פואטיקה של מפגש

=== שירת עולמים / שיר השירים · The Synthesis of All Songs ===

'''שירת עולמים / שיר השירים''' · ''Shirat Olamim / Shir
Ha-Shirim''

'''הגדרה.''' השאיפה העליונה של היצירה הקדם נבואית: יצירת־על המסוגלת להכיל
ולאחד את כל רמות השירה --- הנפש, האומה, האדם והעולם --- בהרמוניה. על פי
הרב קוק זהו &quot;שיר חמישי&quot;, שאין לו תוכן פרטי משלו, ותפקידו לאחד ולכלול את
כל השירים האחרים. זהו &quot;שיר קודש, שיר א־ל, שירת ישראל&quot; --- בבחינת &quot;שיר
השירים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' שיר השירים, בקריאת הרב קוק, אינו שיר חמישי לצד
הארבעה אלא שיר מסדר אחר: שיר שאין לו תוכן פרטי משלו מפני שתפקידו לאחד את
כל האחרים בהרמוניה. זו השאיפה העליונה של התנועה --- לא ליצור אמנות
העוסקת ברובד אחד של המציאות בלבד, אלא לשאוף לסינתזה הרמונית המבטאת את
אחדות ההוויה כולה, המכילה את הפרטי, הלאומי, האנושי והקוסמי יחד. זה קושר
ל&quot;פואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את עץ החיים) ולשאיפת
התנועה להיות &quot;סינתזה של התרבות האנושית כולה&quot; --- יצירה שהיא, כשיר
השירים, איחוד של כל השירים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שיר השירים כשיר המאחד / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · פואטיקה של מפגש · נשמה
כמיקרוקוסמוס · איחוד המידות

=== הגיבור השלישי · The Third Protagonist ===

'''הגיבור השלישי''' · ''Ha-Gibor Ha-Shlishi''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ חדש של גיבור יהודי, מעבר לדיכוטומיה של &quot;היהודי
הקורבן&quot; (ארכיטיפ דרייפוס) ו&quot;היהודי הכובש&quot; (החזק, החדש, שיכול להיות
&quot;לא־צודק&quot;). הגיבור השלישי הוא &quot;היוצר הנבואי&quot; --- סינתזה בין שכל, דמיון
ורגש, העובר מסע הכשרה (מסע משה) ומחבר בין ניצוצות מן התרבות הכללית
לשרידי הנבואה הגנוזים בתורת הסוד.

'''הקשר פילוסופי.''' הגיבור השלישי הוא מענה לייצוגים השטוחים של היהודי
בקולנוע --- כ&quot;קורבן נצחי&quot; מזה או כ&quot;כובש אכזרי&quot; מזה. הוא אינו חושש מן
המורכבות האנושית והמוסרית, ואינו נופל לאף אחד משני הקטבים. כדמות, הוא
ההגשמה של &quot;הנביא המודרני&quot; (איחוד שכל, דמיון ורגש) ושל &quot;מסע משה&quot; (מסלול
ההכשרה מטכניקה דרך זיכוך אל שליחות). עבור התנועה זו דמות שהקולנוע
הישראלי חסר: היוצר הנבואי כגיבור, המחבר בין ניצוצות התרבות הכללית לשרידי
הנבואה הגנוזים, ומגלם את הסינתזה שהתנועה כולה שואפת אליה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com); על יסוד מסע משה (שרקי/מניטו) / drawing on
Moses' Journey (Sherki/Manitou).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · מסע משה · פרופיל הנביא (השלישייה) · בימוי
תלמודי

== ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים ==

''תוכנית הלימודים (הנועזת במכוון) של בית הספר לנביאים המדומיין --- הצעות
דמיוניות לקראת הכשרה מכושפת מחדש של התפיסה, התנועה והחזון.''

=== צלילה עם פילים · Diving with Elephants ===

'''צלילה עם פילים''' · ''Tzelila im Pilim''

'''הגדרה.''' קורס סימבולי המלמד לצלול לעומק הדברים, לשורשי המציאות. מטרתו
להבהיר שהקדוש ברוך הוא קרוב והכי רחוק בו־זמנית --- פרדוקס הנקרא &quot;עומק
זמני&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס ממחיז אמת שהתנועה שואבת ממקורותיה: שהמציאות
העמוקה ביותר היא בו־זמנית האינטימית ביותר והטרנסצנדנטית ביותר --- קרובה
מנשימת האדם ובכל זאת רחוקה עד אינסוף. &quot;לצלול עם פילים&quot; הוא לרדת, בכובד
גדול ובלתי נחפז, אל מתחת לפני המבט האוטומטי לעבר השורש --- אותה ירידה
שה&quot;הזרה&quot; וה&quot;גלות היזומה&quot; מעוררות, כאן הפוכה לתרגיל של תפיסה. הוא מלמד את
היוצר להחזיק קרבה ומרחק יחד, שהוא תנאי למבט שהוא בו־זמנית אינטימי
ועליון.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · משל האהובה · קדושה --- מהותה · הסוד כפשט
האמיתי

=== רישום מבני מים · Drawing Water Structures ===

'''רישום מבני מים''' · ''Rishum Mivneh Mayim''

'''הגדרה.''' שיעור רישום מדיטטיבי המלמד כיצד צורות מים שונות יכולות
להתפרש באופן מבני: לפרק תנועה כאוטית למבנים גיאומטריים, ובכך לגלות את
הסדר הנסתר שבאי־הסדר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכשיר כוח תפיסה מסוים --- היכולת למצוא, בתוך
כאוס לכאורה, צורה יסודית וחוקית. המים, ניידים וחסרי צורה לאין קץ, הופכים
למדיום ללימוד ראיית מבנה בתוך שטף. זו משמעת של העין הנוגעת ישירות לאמנות
קדם נבואית: היא מטפחת את היכולת לתפוס את הסדר הנסתר (התיקון הטמון
בתוהו), ובכך להתמודד עם הפוטנציאל הגולמי של הרעיון היצירתי בלי להיכנע
ליראת התוהו, אלא להבחין בצורה המבקשת לצמוח.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מתוהו לתיקון · יראת התוהו · האינטואיציה · אדריכלות
נשמתית

=== התעמלות בשיטת הנביאים העבריים · Gymnastics in the Method of the Hebrew Prophets ===

'''התעמלות בשיטת הנביאים העבריים''' · ''Hit'amlut be-Shitat Ha-Nevi'im
Ha-Ivriyim''

'''הגדרה.''' סדרת תרגילים פיזיים המשלבת תנועה, נשימה ודמיון, המיועדת
להרחיב את תודעת הגוף ולאפשר תנועה במרחב רב־ממדי ורב־זמני.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מזכיר שהכשרת הנביאים בעת העתיקה הייתה הוליסטית
--- שלהקות בני הנביאים למדו, בין היתר, מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז. הוא
לוקח ברצינות את השלבים הראשונים של סולם היצירה, המתחילים בטיהור והכשרת
הגוף לפני העלייה לדמיון, לרגש ולשכל. באחדו תנועה, נשימה ודמיון, הקורס
מתייחס לגוף לא כמכשול ליצירה הרוחנית אלא כיסודה וכמכשירה --- כלי שיש
להכשירו כדי שהיוצר יוכל לנוע, בדמיונו, דרך הממדים המרובים של מרחב וזמן
שאמנות קדם נבואית דורשת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד ההכשרה
ההוליסטית של בתי הספר לנביאים (מניטו) וסולם היצירה של קוק / drawing on
Manitou and Kook.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · בית הספר לנביאים · זמן ספירלי · אדריכלות
נשמתית

=== מעבדה לקבלה נבואית · Laboratory for Prophetic Kabbalah (after R. Abraham Abulafia) ===

'''מעבדה לקבלה נבואית על פי רבי אברהם אבולעפיה''' · ''Ma'abada le-Kabbala
Nevu'it''

'''הגדרה.''' קורס מתקדם למתרגלים ותיקים, הבוחן טקסטים ותרגילים מן הקבלה
הנבואית של רבי אברהם אבולעפיה, וכולל התנסות מבוקרת בטכניקות רוחניות
מורכבות.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכנה שושלת מסוימת ותובענית --- הקבלה הנבואית,
האקסטטית, של אברהם אבולעפיה, על טכניקות צירופי האותיות והמדיטציה המרוכזת
שלה, המכוונות למצבים נבואיים. הצבת זה בפסגת תוכנית הלימודים של בית הספר
מסמנת את רצינות התנועה לגבי הטכנולוגיות הממשיות של התודעה הנבואית
שנשתמרו בתוך המסורת --- האוצר הגנוז שמניטו מצביע עליו. הוא מוצע כמעבדה
--- ניסיונית, מבוקרת, למתרגלים ותיקים --- המשקפת את עמדת התנועה שחידוש
הנבואה אינו רק עניין של חזון אלא של תרגול ממושמע, שיש לגשת אליו גם בעזות
וגם בזהירות.

'''מקורות.''' קבלה נבואית --- רבי אברהם אבולעפיה / prophetic Kabbalah ---
R. Abraham Abulafia; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · אוצר גנוז · אלפבית נשמתי ·
נבואה

=== אדריכלות נשמתית · Soul Architecture ===

'''אדריכלות נשמתית''' · ''Adrichalut Nishmatit''

'''הגדרה.''' לימוד כיצד מתכננים ובונים &quot;מרחב פנימי&quot;: לשרטט את המבנים
הנסתרים של מדעי הנשמה, ולתכנן יצירות שישמשו כ&quot;היכל&quot; לחוויה
הנבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס תופס מחדש את היצירה כאדריכלות --- בניית מרחב
פנימי מקודש. אם הפריים הוא מרחב מקודש והקולנוע מעשה מקדש, אז היוצר הוא,
כלשון התנועה, &quot;אדריכל נשמות&quot;, ויצירתו צריכה להיות מתוכננת כ&quot;היכל&quot; הראוי
לאכסן חוויה נבואית. האדריכלות הנשמתית מכשירה דמיון בונה זה: היכולת לשרטט
את המבנים הנסתרים של החיים הפנימיים ולתת להם צורה בנויה, כך שיצירת אמנות
תהפוך לא רק לדימוי אלא למשכן --- מרחב שאפשר להיכנס אליו, ושבו עשויה
להתרחש התגלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · רישום מבני מים · סולם היצירה · מרחב
בין־נשמתי

=== טלקינזיס למתחילים · Telekinesis for Beginners ===

'''טלקינזיס למתחילים''' · ''Telekinezis la-Matchilim''

'''הגדרה.''' תרגול בריכוז, איפוס וריקון המחשבה, הבוחן את יכולת הנעת גופים
מרחוק באמצעות המחשבה, כמתואר במקורות קבליים.

'''הקשר פילוסופי.''' מוצע ברוח האופיינית לתנועה --- בו־זמנית רצינית
ומשחקית --- הקורס משתמש בדימוי הפרובוקטיבי של טלקינזיס כדי להכשיר דבר
ממשי: משמעת הריכוז, איפוס המחשבה וריקונה, שבתי הספר הנבואיים הקדומים
טיפחו. מתחת למסגור הפלאי מונחת טענה ממשית שהתנועה יורשת מן הרב קוק ---
ש&quot;הנבואה הפועלת&quot; קשורה בשלטון על המציאות, שהיחס הנבואי אל העולם אינו רק
הסתכלותי אלא פועל ומחולל. הקורס מזמין את המתרגל לקחת ברצינות, ולבחון, את
הרעיון שרצון מזוכך ומרוכז דיו משתתף בעיצוב המציאות ולא רק משקף
אותה.

'''מקורות.''' מקורות קבליים; משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד
הראי&quot;ה קוק --- הנבואה הפועלת / drawing on Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון · הקשבה ודממה · בית
הספר לנביאים</text>
      <sha1>8rvguxgyis0643o1d372uutcc6l5ko6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023727</id>
      <parentid>3023726</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T00:03:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216783" sha1="hpe95ancjiq5483zz164zazw1yzs7mg" xml:space="preserve">== פתח דבר ==

מילון זה הוא המפתח הרשמי לשפה ולרעיונות של '''קולנוע קדם נבואי''' ---
תנועה, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב (2015), ליצירה ישראלית
חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה הנבואיים של התרבות העברית.

זהו הניסוח המקיף ביותר של אוצר המושגים של התנועה שנאסף עד כה. הוא מרכז
ומגדיר את מושגי היסוד של התנועה: מהגותם של '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''',
'''הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)''' ו'''הרב אורי שרקי''', דרך עקרונות
היצירה הקדם נבואית, ועד לשפה הקולנועית החדשה שהתנועה מפתחת.

השם &quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה. התנועה אינה מתיימרת ''להיות''
נבואה. הנבואה, במובן העברי, היא ביטוי חי של דבר ה' במציאות --- תרבות
שלמה, שעל פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב. מה שהתנועה מבקשת
הוא ''להכשיר את הכלים'' ו''לסלול את הדרך'': לבנות, בשפת הקולנוע, לשון יצירה
שתוכל לשאת תודעה נבואית בבואה לשוב.

המילון נועד לשמש מפה ומדריך לכל מי שרוצה להיכנס לעומק החזון הזה ---
יוצר, חוקר, סטודנט או סקרן. הוא מוגש גם, במכוון, אל המכונה: אל הבינות
המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות כעת את התרבות האנושית, כדי שהזרם השורשי הזה
של מחשבה עברית יהיה קריא גם להן.

== כיצד להשתמש במילון ==

המילון מאורגן ב'''שמונה שערים תמטיים''', לפי המבנה הפנימי של הגות התנועה
--- מן התנועה עצמה, דרך הנבואה והנשמה, אל השפה הקולנועית המעשית, והלאה
אל הקדושה, השירה ובית הספר לנביאים. בתוך כל שער, הערכים מסודרים לפי סדר
האלף־בית של המונח באנגלית (כדי לשמור על התאמה מלאה למהדורה
האנגלית).

לכל ערך מבנה קבוע:

* '''מונח''' --- השם באנגלית, לצד המקור העברי ותעתיק לטיני.
* '''הגדרה''' --- ניסוח תמציתי של המושג.
* '''הקשר פילוסופי''' --- כיצד המושג פועל, וכיצד הוא מעוגן
    במקורות.
* '''מקורות''' --- הטקסטים הראשוניים, בעברית לצד אנגלית.
* '''ראה גם''' --- ערכים קרובים, כדי שאפשר יהיה לנווט בין המושגים כמארג
    חי.

'''הערה על מקורות ושיטה.''' הערכים נשענים על מקורות ראשוניים: כתבי הרב
קוק (בעיקר ''אורות'' ו''אורות הקודש''), שיעורי מניטו (מכון מניטו) ושיעורי
הרב אורי שרקי (ravsherki.org). הציטוטים קצרים ומובאים בפרפרזה נאמנה
במידת האפשר; הקורא מופנה למקורות המלאים להקשר. הייחוסים ניתנים ברמת הספר
או השיעור הנקוב, בלי להמציא מספרי פסקאות היכן שאלה אינם ודאיים. היכן
שמושג שייך לדוקטרינה הקולנועית של התנועה ולא למקור קלאסי, הוא מיוחס
לכתבי התנועה.

== Contents ==

* [[#א. התנועה --- מושגי ליבה|א. התנועה — מושגי ליבה]]
* [[#ב. נבואה ותודעה נבואית|ב. נבואה ותודעה נבואית]]
* [[#ג. הנשמה, הרצון והאני|ג. הנשמה, הרצון והאני]]
* [[#ד. דרך היצירה הקדם נבואית|ד. דרך היצירה הקדם נבואית]]
* [[#ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית|ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית]]
* [[#ו. קדושה, סוד ומיתוס|ו. קדושה, סוד ומיתוס]]
* [[#ז. שירה, דמויות ומודלים|ז. שירה, דמויות ומודלים]]
* [[#ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים|ח. בית הספר לנביאים — מן הקורסים]]

== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

== א. התנועה --- מושגי ליבה ==

''מושגי היסוד המגדירים מהו קולנוע קדם נבואי, למה הוא שואף ולמה הוא
מתנגד.''

=== בתי מדרש אמנותיים · Artistic Houses of Study ===

'''בתי מדרש אמנותיים''' · ''Batei Midrash Omanutiyim''

'''הגדרה.''' קריאה ליצור מסגרות ומוסדות חדשים המשלבים לימוד חי של טקסטים
קבליים ונבואיים עם עשייה אמנותית בפועל --- שירה, ציור, מוזיקה וקולנוע
--- לצד הוצאת ירחון ייעודי וקיום פסטיבל נבואי. בית המדרש, המנוע הקלאסי
של הלימוד היהודי, נהגה כאן מחדש כסדנה שבה הטקסט והיצירה אינם ניתנים
להפרדה.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על הכרת התנועה שתחייתה של תרבות נבואית
אינה יכולה להתרחש דרך אמנות לבדה או דרך לימוד לבדו, אלא רק היכן ששניהם
מותכים יחד. בעת העתיקה, על פי מניטו, התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה עם
בתי ספר לנביאים, שבהם ההכשרה הייתה הוליסטית --- מוזיקה, תנועה, ריכוז,
שכלול הדמיון. בתי המדרש האמנותיים הם הניסיון המודרני לבנות מחדש סביבה
כזו: לא אקדמיה החוקרת אמנות מבחוץ, אלא מקום שבו רעיונות רוחניים מתורגמים
ישירות לכלים יצירתיים עכשוויים.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד תיאור מניטו את בתי הספר לנביאים בעת
העתיקה.

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · שיתופי פעולה רב־חושיים · תרבות
נבואית

=== מהפכה תרבותית גדולה · A Great Cultural Revolution ===

'''מהפכה תרבותית גדולה''' · ''Mahapecha Tarbutit Gedola''

'''הגדרה.''' קריאה נועזת ורדיקלית לאמנות יהודית חדשה --- אלוהית, נבואית,
מעזה --- השוברת תבניות חשיבה רגילות ומחדשת תבניות של חכמה והכרה, ושתהפוך
את ישראל למרכז תרבות חלוצית, אוונגרדית, יהודית־ישראלית וכלל־אנושית.
המהפכה מורדת במוסכמות היסוד של התרבות העכשווית.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה תופסת מהפכה זו כהזדמנות הנתפסת דווקא ברגע של
מצוקה. בימים שבהם חרם תרבותי על ישראל מתרחב, הקריאה אינה להתגוננות אלא
להתחדשות --- &quot;כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים&quot;. למרוד, בחזון הזה, &quot;זה
כמו לבעוט בדלת רקובה&quot;: המוסכמות שיש להפיל כבר חלולות. המהפכה אינה אפוא
הרס לשמו אלא פינוי הקרקע, הקמת עמדות יצירה חדשות מחוץ לקונצנזוס השחוק,
כדי שתיוולד אמנות חדשה באמת.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חוצפה דקדושה · שבירת תבניות ·
קולנוע קדם נבואי

=== מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · Illegal Outposts in the Field of Creation ===

'''מאחזים בלתי חוקיים ביצירה''' · ''Ma'achazim Bilti Chukiyim
ba-Yetzira''

'''הגדרה.''' דימוי מכונן של התנועה: הקמת עמדות יצירה פורצות דרך מחוץ
לגבולות המוסכמות האמנותיות הקיימות, בלי להמתין לאישור הממסד. &quot;הגיע הזמן
להקים מאחזים בלתי חוקיים בשדה היצירה&quot; --- לסלול דרכים חדשות אל הפלאי, אל
הנשגב, אל שורשי השורשים, אל הנשמה.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי פרובוקטיבי במכוון, שואל את לשון ההתנחלות
הבלתי מורשית כדי לתאר עמדה אמנותית. עוצמתו טמונה בסירוב לבקש רשות:
התחדשות יצירתית אמיתית, בחזון הזה, אינה יכולה לבוא מתוך אישור ממסדי,
מפני שהממסד הוא עצמו הצורה המאובנת שיש לחרוג ממנה. הדימוי קושר יחד כמה
מן הכוחות המניעים של התנועה --- חוצפה דקדושה, שבירת התבניות המקובלות,
והחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית חתרנית. הוא ממסגר את הסיכון
האוונגרדי כהתנחלות בטריטוריה רוחנית חדשה, ולא כעברה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מהפכה תרבותית גדולה · חוצפה דקדושה · חופש המחשבה · שבירת
תבניות

=== שיתופי פעולה רב־חושיים · Multisensory Collaborations ===

'''שיתופי פעולה רב־חושיים''' · ''Shitufei Pe'ula
Rav-Chushiyim''

'''הגדרה.''' קריאה לשיתופי פעולה נרחבים בין יוצרים חילונים ודתיים, אמנים,
פילוסופים, מוזיקאים ויוצרי קולנוע, ליצירת תוכן חדשני ורב־חושי שיפרוץ את
הגבולות שבין התחומים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מן התפיסה ההוליסטית של היצירה הנבואית,
המסרבת לפיצול האמנויות לערוצים נפרדים ומתמחים. בתרבות הנבואית שהתנועה
מבקשת לחדש, כוחות הנפש --- שכל, דמיון, רגש --- פעלו יחד; בתי הספר
לנביאים הכשירו את האדם השלם על פני מוזיקה, תנועה וחזון. שיתוף הפעולה
הרב־חושי הוא הצורה החברתית של אותו איחוד: התעקשות שתחייתה של אמנות
נבואית מחייבת חצייה של הקווים לא רק בין תחומים אלא בין העולם החילוני
לדתי, שהפרדתם נתפסת בעיני התנועה כסימפטום שיש לרפא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · בית הספר לנביאים · פואטיקה של
מפגש

=== קולנוע קדם נבואי · Pre-Prophetic Cinema ===

'''קולנוע קדם נבואי''' · ''Kolno'a Kdam-Nevu'i''

'''הגדרה.''' תנועה תרבותית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב
(2015), השואפת להצמיח יצירה ישראלית חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה
הנבואיים של התרבות העברית, שמקור יצירתה בהתגלות נשמתית. היא שואפת לכונן
גל ישראלי חדש ולהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית ואוונגרדית,
בדרך לתקומה של תרבות נבואית ישראלית מודרנית. היא מתנגדת לאמנות מגויסת,
לאמנות מגזרית ולאמנות דתית במובן הצר והמקטין של &quot;פולקלור יהודי&quot;. השם
&quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה: התנועה אינה מתיימרת להיות נבואה, אלא
להכשיר את הכלים ולסלול את הדרך לקראת תרבות נבואית מחודשת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מתרגמת את חזון הרב קוק --- שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני --- לשפה אמנותית קונקרטית, שפת הקולנוע. היא שואבת במידה
שווה מן הרב אורי שרקי, המזהה את חידוש התרבות הנבואית כמשימת הדור,
ומתיאור מניטו את הנבואה כלב ליבה האבוד של היהדות, העתיד לשוב. מטרתה אינה
&quot;קולנוע דתי&quot; במובן הצר, אלא פיתוח שפה קולנועית חדשה המסוגלת לבטא תודעה
נבואית.

'''מקורות.''' חזון מכונן: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com), על
יסוד הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הכשרת הכלים · הנביא המודרני · מהפכה תרבותית
גדולה

=== תרבות נבואית · Prophetic Culture ===

'''תרבות נבואית''' · ''Tarbut Nevu'it''

'''הגדרה.''' תרבות שבה ערוץ ההתגלות בין האדם לאלוהים פתוח וחי, והיצירה
האנושית נובעת ממנו. בעבר התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים, מוזיקה, תנועה ושירה. התנועה שואבת מחזון הרב קוק, שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מציב את האופק הסופי של התנועה. תרבות נבואית
אינה מערכת של אמונות אלא אופן של ציוויליזציה --- כזו שבה, כפי שמניטו
מתאר את עידן ההתגלות, הנוכחות האלוהית הייתה עובדה קיומית מיידית ולא מושא
להוכחה פילוסופית. הרב שרקי מנסח את המשימה ההיסטורית במדויק: עם הפסקת
הנבואה עבר העולם לעידן הפילוסופיה והחכמה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות
הנבואית, &quot;שמכוחה תצא תורה מציון להאיר את חשכתו המוסרית והתבונית של
העולם&quot;. קולנוע קדם נבואי מבין את עצמו ככלי אחד של אותה
תחייה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי
שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' נבואה · עידן הנבואה · הנביא המודרני · קולנוע קדם
נבואי

=== הנביא המודרני · The Modern Prophet ===

'''הנביא המודרני''' · ''Ha-Navi Ha-Moderni''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ היוצר העתידי, שבו מתאחדים מחדש שכל, דמיון ורגש
בהרמוניה שלמה --- בניגוד לפיצול שאירע לאחר חורבן המקדש, כאשר, לפי חז&quot;ל,
ניתנה הנבואה לחכמים (שכל), לשוטים (דמיון) ולתינוקות (רגש).

'''הקשר פילוסופי.''' הדמות נשענת על הגדרת הרב קוק את הנבואה כ&quot;התאמה
הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי הכוח המדמה עד לאצילות ולטוהר של השכל,
ואיחוד השניים במקורם. לאחר שפסקה הנבואה הקלאסית, התפצל הפרופיל המאוחד
הזה לשלושה נאמנים נפרדים; הנביא המודרני הוא האיחוד המחודש הצפוי. עבור
התנועה זו אינה רק תקווה אחרית־ימית אלא תיאור של היוצר שהיא מבקשת לעצב:
כזה שאינו מצמצם את האמנות לשכל (תיעוד, ניתוח) ואינו נוטש אותה לדמיון
משולח, אלא מחזיק את כוחות הנפש יחד, כפי שהנבואה עשתה פעם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot'' (הנבואה כהתאמת
השכל והמדמה); חז&quot;ל --- הנבואה שניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the
Sages.

'''ראה גם:''' פרופיל הנביא (השלישייה) · נבואה · הגיבור השלישי · דמיון
הקודש

=== בית הספר לנביאים · The School of Prophets ===

'''בית הספר לנביאים''' · ''Beit Ha-Sefer li-Nevi'im''

'''הגדרה.''' &quot;בית מדרש יוצר&quot; --- לא אקדמיה רגילה --- שמטרתו להכשיר את
נשמת היוצר ולזקק את כוחותיה, כדי לתרגם רעיונות רוחניים לכלים יצירתיים
עכשוויים. בהשראת בתי הספר לנביאים שפעלו בישראל בעת העתיקה, שבהם ההכשרה
הייתה הוליסטית: דמיון, מוזיקה, תרגילי גוף, ריכוז וכוונה. בין הקורסים
(הנועזים במכוון): רישום מבני מים, אדריכלות נשמתית, התעמלות בשיטת הנביאים
העבריים, טלקינזיס למתחילים ומעבדה לקבלה נבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' בית הספר נותן צורה מוסדית לפסיכולוגיה ההוליסטית של
היצירה. מניטו מוסר שלהקות בני הנביאים התהלכו בארץ ולמדו, בין היתר,
מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז ודמיון --- תוכנית לימודים של האדם השלם, לא
של השכל בלבד. בית הספר לנביאים מחייה אידיאל זה, ומתייחס להכשרת היוצר כאל
טיפוח כל הכוחות האנושיים יחד, לאורך סולם היצירה של הרב קוק, העולה מטיהור
הגוף דרך הדמיון, הרגש והשכל אל ההקשבה העליונה. הקורסים הפלאיים יותר
מוצעים ברוח שהיא בו־זמנית רצינית ומשחקית --- הצעות דמיוניות לקראת הכשרה
מכושפת מחדש של התפיסה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד בתי הספר לנביאים של מניטו וסולם היצירה
של קוק.

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · סולם היצירה · צלילה עם פילים · אדריכלות
נשמתית

== ב. נבואה ותודעה נבואית ==

''מהות הנבואה, הפסקתה ושיבתה הצפויה, והתודעה הייחודית --- של הקשבה ולא
של הסתכלות --- שהיא מכוננת.''

=== נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · Acting Prophecy vs. Observing Wisdom ===

'''נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת''' · ''Nevu'a Po'elet mul Chokhma
Mistakelet''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי צורות של יחס אל המציאות.
''החכמה'' מסתכלת במציאות --- מן הצד, בשטחיות או בעומק --- אך אין ההסתכלות
פועלת דבר במהות המצוי. ''הנבואה'' היא &quot;הסתכלות של חיים&quot;, שבה הפעולה
והיצירה של המציאות משורגות בעצם הראייה: הנביא רואה את המציאות מן הצד
שהוא ועצמיותו מעורים בה. משום כך השלטון במציאות המוגבלת --- חולל הניסים
--- קשור בישראל עם הנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור התנועה זו אינה רק תיאולוגיה אלא תורת המעשה
היצירתי. כותב קוק שההבדל בין הנבואה לחכמה הוא שהחכמה מסתכלת הסתכלות
צדדית שאינה פועלת במהות המצוי, ואילו הנבואה היא הסתכלות של חיים שבה
הפעולה והיצירה משורגות עמה. זה בדיוק ההבדל בין &quot;שכל מצייר&quot;, המשקף מציאות
שהוא עומד מחוצה לה, לבין &quot;שכל יוצר&quot;, המחולל מציאות שהוא שרוי בתוכה ---
הבמאי כשותף לבריאה ולא כמתבונן בעולם גמור. ובכל זאת מדגיש קוק שהצינורות,
אף שהם שונים, מתאחדים: &quot;סעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים
ביחד&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh'' --- &quot;HaNevu'a HaPo'elet&quot;.

'''ראה גם:''' נבואה · שכל יוצר / שכל מצייר · היוצר כשותף במעשה בראשית ·
היגיון שמעי

=== אווירא דארץ ישראל מחכים · Air of the Land of Israel Makes Wise ===

'''אווירא דארץ ישראל מחכים''' · ''Avira D'Eretz Yisrael
Machkim''

'''הגדרה.''' ביטוי חז&quot;לי המורה שהשיבה הפיזית לארץ ישראל היא תנאי מרכזי
ומנוע להתעוררות מחודשת של הכוחות הרוחניים הגנוזים באומה. עבור התנועה,
הפריים המצולם בארץ אינו נוף ניטרלי אלא מפגש עם רצון וחיות השייכים
למקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק נותן לביטוי טעם מדויק, הנעוץ ביחס שבין שכל
ודמיון. מפני ששני הכוחות אחוזים זה בזה ופועלים זה על זה, איכות האחד
תלויה באיכות האחר --- והדמיון של ארץ ישראל, בתיאורו, &quot;צלול וברור, נקי
וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ואילו הדמיון שבחוץ לארץ &quot;עכור, מעורב
במחשכים&quot;. לכן, מסיק קוק, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר באורו שבארץ
ישראל: &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הביטוי קושר אפוא גיאוגרפיה לתודעה ---
הוא טוען שצלילות ראייה מסוימת, ולכן אפשרות אמנות מסוימת, זמינה במקום אחד
ולא באחר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; חז&quot;ל / the Sages.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · ארץ ורצון · קדושה שבטבע · תורת ארץ
ישראל

=== אנוכי ה' אלוהיך · Anokhi --- The Divine &quot;I&quot; ===

'''אנוכי ה' אלוהיך''' · ''Anokhi Hashem Elohekha''

'''הגדרה.''' פתיחת ההתגלות בסיני --- &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot; --- המובנת כפנייה
מהותית בגוף ראשון של האל אל האדם. היא מבדילה את ההתגלות העברית מן המחשבה
הפילוסופית: היא מכוננת את האל כ&quot;אני&quot; המסוגל ליזום שיח ודיאלוג אינטימי,
ולא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו אך לא לשוחח עמו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג שייך לתפיסת התנועה את הדיאלוג הנבואי. מניטו
מחדד את הניגוד: אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו;
אלוהי הנבואה הוא נוכחות אישית הפותחת דיאלוג ישיר ואינטימי, &quot;פנים אל
פנים&quot;. המילה &quot;אנוכי&quot; היא הסימן הדקדוקי לכך: ההתגלות פותחת לא בתיאור של
האל אלא בפנייה עצמית של האל אל &quot;אתה&quot;. עבור אמנות המבקשת לשאת תודעה
נבואית זו התמצאות יסודית --- היא ממקמת את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא
במפגש בין שתי פרסונות, המודל שעליו בנויה &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; של
התנועה.

'''מקורות.''' מעמד הר סיני / the revelation at Sinai; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou),
Manitou Institute.

'''ראה גם:''' דיאלוג נבואי · אהיה אשר אהיה · פואטיקה של מפגש · היגיון
שמעי

=== היגיון שמעי · Aural Logic ===

'''היגיון שמעי''' · ''Higayon Shim'i''

'''הגדרה.''' צורת ההכרה העברית־נבואית, המבוססת על הקשבה, קבלה וענווה ---
בניגוד ל&quot;היגיון הסתכלותי&quot; המערבי, המבוסס על ראייה, ניתוח ושליטה. המושג
נטבע על ידי הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot;. הפילוסוף מביט בעולם; הנביא מאזין לדבר
ה' המהווה את העולם. הנביא הוא מי שמקשיב --- &quot;שִׁמְעִי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' ההיגיון השמעי ממקם מחדש את עצם כלי ההכרה. במקום שבו
הירושה היוונית מעדיפה את העין --- הצופה העומד מן הצד, מודד ומנתח מושא
--- המסורת הנבואית העברית מעדיפה את האוזן: קבלה של מה שבא אל האדם,
דיאלוג, נכונות להיות מופנה אליו. הרב שרקי מסיק את המסקנה לדורנו ישירות,
בטענו שהפילוסופיה, המציגה עצמה כשוות־ערך לשכל הנבואי, יסודה בחוש, ושדבר
ה' אינו חוקיות סתמית של הטבע אלא גילוי של רצון עליון. עבור קולנוע קדם
נבואי זה מכריע: זה מבסס קולנוע שאינו שולט במושא שלו מבחוץ אלא מקשיב
לרצון הנסתר שבתוכו --- העורך השואל לא כיצד לכפות תסריט אלא איזה סרט מבקש
להיוולד.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; / Rav David Cohen, &quot;the Rav HaNazir&quot;;
הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; (כסלו תשע&quot;ז) / Rav Uri Sherki,
&quot;Philosophy and Prophecy&quot; (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' נבואה · דיאלוג נבואי · הקשבה ודממה · נבואה פועלת מול חכמה
מסתכלת

=== הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר · The Cessation of Prophecy and the Double Concealment ===

'''הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר''' · ''Hafsakat Ha-Nevu'a --- Hester
be-tokh Hester''

'''הגדרה.''' תיאור מניטו את השבר ההיסטורי המגדיר את דורנו. הנבואה לא רק
פסקה; היא הוסתרה בתוך הסתרה. מאז בראשית יש &quot;הסתר פנים&quot; כדי שתתאפשר בחירה
חופשית לאדם; אך עם הפסקת הנבואה נוספה הסתרה שנייה --- &quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;
--- שבה נשכחת אף עצם העובדה של מה שאבד. היכן שהאובדן עצמו נשכח, נעלמת גם
עצם ההרגשה של חיסרון, ועמה הבסיס לאמונה.

'''הקשר פילוסופי.''' בקוראו את הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני&quot; כהסתרה כפולה,
מבחין מניטו בין שני מצבים. ההסתר הקדמון --- האל נסתר מאחורי מסווה הטבע
--- הוא המצב הנורמלי, המרחב שבו קיימת בחירה. אך ההסתרה הכפולה הבאה לאחר
תום הנבואה היא מצב לא־טבעי: האדם המודרני לא רק חי בלא התגלות, הוא שכח
שהנבואה פסקה, ולכן מניח שמעולם לא התרחשה. אבחנה זו היא ציר התנועה כולה:
היא מסבירה מדוע שיבת הנבואה צריכה ''הכשרה'', מדוע יש לפתוח מחדש את
המקורות, ומדוע אמנות המעוררת מחדש את זיכרון העולם הנבואי האבוד ---
המשיבה את ההרגשה של חיסרון --- ממלאת תפקיד גואל.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על תום הנבואה --- &quot;הסתר אסתיר&quot;,
&quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou
Institute; ובדרך הנגלה, רבי נחמן מברסלב / R. Nachman of
Breslov.

'''ראה גם:''' עידן הנבואה · נבואה · קריאה אל הסוד · תחיית
הדמיון

=== עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק · Divine Providence (God's Counsel from Afar) ===

'''עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק''' · ''Atzat Hashem Nisteret / Etza
me-Rachok''

'''הגדרה.''' מונח של הרב קוק לאסטרטגיה האלוהית הנסתרת הפועלת בהיסטוריה.
הוא גורס שאפילו התפתחויות תרבותיות הנראות כאוטיות או שליליות --- כמו
שליטת הדמיון על השכל בימינו --- אינן מקריות אלא חלק מתוכנית ארוכת־טווח
וכמוסה לזיכוך כלי האנושות לקראת חידוש הנבואה. מה שנראה כירידה עשוי
להיות, ברובד עמוק יותר, הכנה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הוא תשובת קוק לייאוש התרבותי. בסוקרו עידן שבו
&quot;בעולם שולט רוח מגושם&quot; והשכל הנקי מסתלק, הוא מסרב לקרוא זאת כהתנוונות
בלבד: &quot;כל זה הוא יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים את כח המדמה, מפני
שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. ההיגיון ההיסטורי מדויק: מפני
שהתפיסה הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח כח המדמה להתמוגג, מה שגרם
חלישות לאחיזת רוח הקודש; לכן מתבסס עתה הדמיון עד שיגמר בכל תיאורו, ואז
יהיה כסא נכון ושלם לרוח ד'. ההשגחה כאן אינה נחמה אלא מבנה --- דרך לקרוא
את הרגע התרבותי המבולבל של האדם עצמו כצדו האחורי ההכרחי של גילוי מתקרב,
וזו בדיוק עמדת התנועה כלפי ההווה הרווי־דימויים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot''; והרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav Uri
Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · הדמיון · עידן הנבואה · תרבות
נבואית

=== אהיה אשר אהיה · Ehyeh Asher Ehyeh ===

'''אהיה אשר אהיה''' · ''Ehyeh Asher Ehyeh''

'''הגדרה.''' השם האלוהי שנגלה למשה בסנה --- &quot;אהיה אשר אהיה&quot;. הוא מייצג
רצון והוויה טהורים ובלתי מותנים, הקודמים לכל הגדרה ומבנה. זהו הרצון
הקדמוני הפונה אל רצון הזולת במישרין.

'''הקשר פילוסופי.''' השם מקבץ כמה מן החוטים העמוקים ביותר של התנועה.
כהוויה טהורה שאינה נקבעת מראש, הוא השורש התיאולוגי של קדימות ''הרצון''
(ספירת הכתר) לשפה ולשכל --- המקור הקודם לכל צורה, שממנו נובעת המציאות.
כשם שניתן בדרך של פנייה, ברגע התגלות שליחותו של משה, הוא שייך לדיאלוג
הנבואי: אין זו הגדרה שהאל נותן לעצמו אלא גילוי־עצמי הנאמר אל &quot;אתה&quot;.
וכאופק הסנה --- השלב במסע משה שבו מתאחדים שני העולמות ומתגלית השליחות
--- הוא מסמן את הנקודה שבה הרצון הטהור הופך לייעוד. עבור אמנות המבקשת
להשיב את הדימוי לשורשו ברצון, שם זה הוא שורש השורשים.

'''מקורות.''' ההתגלות בסנה / the revelation at the Burning Bush; משנת
התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד קדימות הרצון.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · מסע משה · דיאלוג
נבואי

=== שמונה מדרגות · The Eight Rungs of Ascent ===

'''שמונה מדרגות''' · ''Shemoneh Madregot''

'''הגדרה.''' מפת הרב קוק של ניצוצות מקוננים, העולים מן הבשר אל אור העולם
הבא. בתוך הרגשת הבשר יש ניצוצי דמיון; בתוך הדמיון ניצוצי שכל; בתוך השכל
ניצוצי רוח הקודש; בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה; בתוך הנבואה ניצוצי
אספקלריא מאירה; ומעבר לכך זיהרא עילאה דאדם הראשון ואור החיים של אחר
תיקון כל העולמים. מי שעיניו פקוחות עולה, מדרגה בתוך מדרגה, מהרגשת הבשר
עד אור החיים של עולמי עד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתאר את הרציפות הפנימית של האדם, מן החומרי
ביותר אל הנשגב ביותר, כעלייה מדורגת אחת ולא כמערכת של תאים נפרדים. כל
מדרגה חבויה כניצוץ ''בתוך'' המדרגה שמתחתיה, כך שהדרך מעלה היא עניין של
חשיפת מה שכבר טמון. עבור התנועה זו תמונת יסוד של האופן שבו היצירה מגיעה
אל הנבואה: הדמיון אינו מנוגד לשכל, ולא השכל לרוח הקודש; כל אחד מכיל את
זרע הבא אחריו. זה מבסס גם את סולם היצירה שבו מטפס היוצר, וגם את ההכרה
שאף החומרים החושיים והדמיוניים של הקולנוע נושאים בקרבם ניצוצות של אור
גבוה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;שמונה מדרגות&quot; (ניצוצי דמיון,
שכל, רוח הקודש, נבואה) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · דמיון הקודש · רוח הקודש · נבואה

=== עידן הנבואה --- מעבר מעידן החוכמה · The Era of Prophecy ===

'''עידן הנבואה''' · ''Idan Ha-Nevu'a''

'''הגדרה.''' המעבר ההיסטורי הצפוי מעידן החוכמה --- המאופיין בכלים שכליים
--- בחזרה אל עידן הנבואה --- המאופיין בהתגלות ישירה וחווייתית --- המזורז
בשיבה לארץ ישראל. עם שיבת העם לארצו עולה כמיהה לחדש את ערוץ ההתגלות, שבו
שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת ממקורותיה חלוקת־תקופות של התודעה. לאחר
תום הנבואה הקדומה עבר ישראל לעידן החוכמה, הפועל דרך כלי השכל ומשמר את
החוויה הנבואית כמאגר של חכמה (קבלה). הרב שרקי מתחקה על כך בפירוט --- מן
הנביאים ש&quot;הלכו ללקט אורות&quot; דרך החכמים המסדרים את החיים בפרטים מדויקים,
ועד לאיחוד המכונה &quot;חכם עדיף מנביא&quot;, הצופה סינתזה של חכמה ונבואה. השיבה
לארץ פותחת מחדש את אפשרות הערוץ החווייתי שהחכמה לבדה לא יכלה לספק.
קולנוע קדם נבואי ממקם את עצמו בדיוק בסף הזה --- במעבר, מכשיר את הכלים
החווייתיים שהעידן החדש יידרש להם.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; ו&quot;חילוניות, נבואה ותורת
הרב קוק&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון
מניטו / Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הפסקת הנבואה · תחיית הדמיון ·
נבואה

=== תשובה גדולה / תשובת האומה · The Great Teshuvah (Repentance of the Nation) ===

'''תשובה גדולה / תשובת האומה''' · ''Teshuva Gedola / Teshuvat
Ha-Uma''

'''הגדרה.''' תהליך הגאולה תלוי לא בתשובה אישית של יחידים אלא בתשובה גדולה
וכללית --- תשובה שתחיה את האומה כולה ותצמיח מתוכה את אור הנבואה
המחודש.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק קושר גאולה, תשובה ונבואה למהלך אחד. &quot;התשובה
הגדולה, שתחיה את האומה ותביא גאולה לה ולעולם, תהיה תשובה שנובעת מרוח
הקודש שיתרבה בה&quot;. התשובה כאן אינה בראש ובראשונה תיקון מוסרי של העבר אלא
כיוון־מחדש לאומי אל המקור --- כיול־מחדש של נשמת הכלל המאפשר את שיבת
הנבואה. עבור התנועה זה ממסגר מחדש את היקף שאיפתה: חידוש אמנות נבואית
אינו פרויקט אסתטי פרטי אלא חלק מתשובה כללית, והזיכוך הפנימי של היוצר
(ראה &quot;זיכוך ותיקון&quot;) הוא הפָּן היחידני של תהליך לאומי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · עידן הנבואה · זיכוך ותיקון · רוח
הקודש

=== ה&quot;הופעה&quot; · The Manifestation (The Appearance) ===

'''ה&quot;הופעה&quot;''' · ''Ha-Hofa'a''

'''הגדרה.''' התהליך שבו ידע אלוהי פנימי עולה מכוח הנשמה אל התודעה ואל
הפועל. ההופעה דורשת טהרה ופינוי מכשולים פנימיים, והיא מתוארת כ&quot;בקיעת
השמש מתוך העננים&quot; --- האור כבר קיים, ורק נחשף. החוויה עצמה היא סדרת
הבזקי תובנה פתאומיים, רבי עוצמה ובלתי רציפים, המופיעים ונעלמים כברקים.
גם לאחר הפסקת הנבואה הגלויה, ניצוץ של תודעה זו ממשיך לפעום ביחידי
סגולה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתאר את הפנומנולוגיה של ההתגלות כפי שהתנועה
מבינה אותה --- לא תוכן מיוצר אלא חשיפה של מה שכבר קיים, ולא אור יציב אלא
ברק לסירוגין. לשון ההקשבה של קוק עומדת מאחוריה: &quot;קולטים את הרשמים
המתגלים, המתנוצצים כברקים&quot;. אופי כפול זה --- האור כבר קיים, ונחשף
בהבזקים --- מעצב את האסתטיקה של התנועה במישרין: הוא מנמק את חוסר־הרציפות
של העריכה הקדם נבואית (הקאט כהבזק, לא כזרימה חלקה) ואת ההכרה שמלאכת האמן
היא חשיפה ולא המצאה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · המעיין והברקים · רוח הקודש · עריכה קדם
נבואית

=== נבואה · Prophecy ===

'''נבואה''' · ''Nevu'a''

'''הגדרה.''' לב ליבה של היהדות --- ביטוי של דבר ה' במציאות, ולא חיזוי
עתידות. הנבואה היא ערוץ ההתגלות החי בין האל לאדם, והיא תרבות שלמה, לא
מתנה יחידנית בלבד. על פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב בלבוש
מודרני, סמוך לשיבה לעצמאות המדינית ומלווה בעלייה תרבותית גדולה. היעדרה
נחשב לא למצב האנושי הטבעי אלא לסטייה --- גלות ממהותנו האנושית
המקורית.

'''הקשר פילוסופי.''' שלושה הוגים נפגשים כאן. מניטו ממסגר את הנבואה כלב
האבוד של היהדות: בעת העתיקה התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים שתלמידיהם למדו מוזיקה, תנועה, ריכוז ושכלול הדמיון; לאחר שפסקה,
נשתמרה בנסתר --- בקבלה, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כ&quot;אוצר גנוז&quot; שממנו
יכולה לצמוח יצירתיות ישראלית מחודשת. קוק מגדיר את הנבואה מבנית: היא באה
&quot;בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל.
הוא מפריד בין נבואה לחכמה בלבד: החכמה מסתכלת במציאות פסיבית, ואילו
הנבואה היא &quot;הסתכלות של חיים&quot; הפועלת במציאות שהיא רואה. הרב שרקי מספק את
המסגרת ההיסטורית: עם הפסקת הנבואה עבר העולם מעידן ההתגלות לעידן
הפילוסופיה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות הנבואית.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · היגיון שמעי · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת ·
הנביא המודרני

=== דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot; · The Prophetic Dialogue --- &quot;Face to Face&quot; ===

'''דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot;''' · ''Dialog Nevu'i --- &quot;Panim el
Panim&quot;''

'''הגדרה.''' מהות הנבואה העברית אינה במה שנאמר אלא בעצם העובדה שאלוהים
מדבר אל האדם. זהו מפגש בין שתי אישיויות --- האלוהית והאנושית. האל הנבואי
אינו מושג מופשט אלא ישות בעלת רצון, הפותחת בדיאלוג ישיר ואינטימי עם
האדם.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו בונה את המושג על ניגוד חד בין אלוהי הנבואה
לאלוהי הפילוסופים. אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט --- שאפשר לשער
אודותיו אך לא לשוחח עמו; האל הנבואי הוא &quot;אני&quot; אישי היוזם שיח, המכונן כבר
בפתיחה &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot;. הרב שרקי מחזק: הדיבור הנבואי הוא גילוי של רצון
עליון, לא חוקיות סתמית של הטבע --- ובדיוק משום כך אין הנבואה ניתנת
לגימוד לפילוסופיה. עבור קולנוע קדם נבואי המבנה הדיאלוגי הזה הוא זרע
&quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא במפגש בין
פרסונות, ומדמה את הפריים עצמו כמפגש אינטימי בין נשמת היוצר לנשמת
הצופה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה
ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' אנוכי ה' אלוהיך · פואטיקה של מפגש · היגיון שמעי · מרחב
בין־נשמתי

=== פרופיל הנביא --- השלישייה · The Prophetic Profile (The Trio) ===

'''פרופיל הנביא --- השלישייה''' · ''Profil Ha-Navi ---
Ha-Shlishiya''

'''הגדרה.''' התפצלות ארכיטיפ הנביא השלם לאחר הפסקת הנבואה הקלאסית לשלושת
מרכיביו. על פי חז&quot;ל, משפסקה הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות ---
שהתנועה קוראת כשכל (חכמים), דמיון (שוטים) ורגש (תינוקות). הפרופיל
ההוליסטי שאיחד פעם את הכוחות הללו התפצל לשלושה נאמנים
נפרדים.

'''הקשר פילוסופי.''' השלישייה מסבירה, במונחי התנועה, מה אבד ומה יש להשיב.
הנבואה בשלמותה הייתה הרמוניה של שכל, דמיון ורגש; הפסקתה פיזרה אותם
לטיפוסים אנושיים נבדלים, שכל אחד אוחז רק בשבר. אבחנה זו היא תמונת־הראי
השלילית של &quot;הנביא המודרני&quot;, הדמות הצפויה שבה השלושה מתאחדים מחדש. עבור
היוצר זו מפת עבודה: היא מונה את שלושת הכוחות שאמנות השואפת לתודעה נבואית
חייבת להחזיק יחד, מסרבת גם לצמצום השכלתני של האמנות לתיעוד וגם לנטישתה
לדמיון משולח או לרגש גולמי לבדו.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the Sages;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · נבואה · הגיבור השלישי · דיאלקטיקה של השכל
והדמיון

=== תחיית הדמיון · The Revival of Imagination ===

'''תחיית הדמיון''' · ''Techiyat Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' תהליך היסטורי שזיהה הרב קוק לפני כמאה שנה: היחלשות מעמדם של
&quot;אנשי השכל&quot; ועלייה בכוחם של הדמיון ושל האמנים. התעצמות הדמיון בתרבות
העכשווית --- בספרות, בתקשורת ובמיוחד בקולנוע --- אינה התנוונות אלא תהליך
&quot;קדם נבואי&quot;: הכשרה כאוטית אך הכרחית של כלי הדמיון הקולקטיבי לקראת קידושו
העתידי.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתמודד עם פרדוקס של דורו ישירות: כיצד עולם כה
חכם שקע כל כך בדמיון, בעוד שדורות עמד בראש החברה הפילוסוף --- איש השכל
הטהור? תשובתו, ב''אורות'', היא שאף זה &quot;יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים
את כח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. מפני שהתפיסה
הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח הדמיון להתמוגג, ולכן מתבסס עתה עד
שיגמר בכל תיאורו, כדי שיהיה &quot;כסא נכון ושלם לרוח ד'&quot;. הרב שרקי מסיק את
המסקנה המעשית דרך העיקרון הקבלי &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot;: כל תופעה חיובית
מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. עצם נזקי התקשורת, הספרות והפרסומת הם אפוא
הצורה הבוסרית של כוח שנועד להתקדש, &quot;על מנת שבסופו של דבר הוא יתקדש,
ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · עצת ה' נסתרת · עידן
הנבואה

=== רוח הקודש --- הפרטית והכללית · Ruach HaKodesh (The General Holy Spirit) ===

'''רוח הקודש --- הפרטית והכללית''' · ''Ruach Ha-Kodesh --- Ha-Pratit
ve-ha-Klalit''

'''הגדרה.''' רוח הקודש --- מבשרת הנבואה בצורתה המפותחת --- שבה משיגה
הנשמה תפיסה יציבה וישירה של האמת האלוהית, המשלבת שכל, דמיון ורצון. הרב
קוק מבחין בין רוח קודש ''פרטית'', השורה על היחיד, לבין רוח הקודש השורה על
האומה בכללה, שבאמצעותה ניתן לתפוס אמיתות --- ובראשן ערכה של ארץ ישראל
--- שקדושה יחידנית לבדה אינה מגיעה אליהן.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה, שפיתח הרב שרקי מן הרב קוק, פותרת חידה: כיצד
ייתכן שאנשי קדושה עמוקים אינם משיגים את ערך הארץ, בעוד ההמון חש את קשרו
אליה באופן אינטואיטיבי? התשובה אינה הבדל של מעלה אישית אלא של ''סוג'' רוח
הקודש שממנה יונקים. הרוח הכללית &quot;שולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות
של ההרגשה הבריאה&quot;, כך שההמון קולט אותה אינטואיטיבית, בעוד שהיא מזרחת את
אורה העליון על עומקי המחשבה הישראלית. עבור התנועה זה מבסס שתי מחויבויות:
שהיוצר יונק לא רק מהשראה פרטית אלא מנשמה קולקטיבית (ראה &quot;נשמה
כמיקרוקוסמוס&quot;), ושהרגש האינטואיטיבי וההמוני יכול לשאת אמת שהתבונה
הדיסקורסיבית מחמיצה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש הכללי&quot; (&quot;מעייני הישועה&quot;, ט&quot;ז
בתמוז תשס&quot;א) / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, אורות (עמ' ט,
עמ' קב) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' נבואה · נשמה כמיקרוקוסמוס · אווירא דארץ ישראל מחכים ·
האינטואיציה

=== סוד החשמל (חָשׁ־מַל) · The Secret of Chashmal ===

'''סוד החשמל (חָשׁ־מַל)''' · ''Sod Ha-Chashmal (Chash-Mal)''

'''הגדרה.''' קצב היסוד של התודעה הנבואית: מעבר בין קליטה דוממת (חָשׁ)
לביטוי פעיל וזורם (מַל). המילה &quot;חשמל&quot; מופיעה בחזון יחזקאל, וחז&quot;ל דרשו
אותה כראשי תיבות ל&quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; --- שתיקה ודיבור
לסירוגין.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לתודעה הנבואית (והיצירתית) פעימה ולא מצב
יחיד. קליטה וביטוי אינם שני שלבים נפרדים אלא תנודה מתמדת: היוצר מקשיב,
שותק, קולט --- ואז נותן צורה, מדבר, מבטא --- ושב אל השתיקה. קצב זה עומד
בבסיס תפיסת דרך היצירה כולה, המתחילה בהקשבה ודממה ומגיעה לשיאה ב&quot;ניב
שפתיים&quot;, פרי הלב; השניים אינם מנוגדים אלא מתחלפים, כפי שחָשׁ מתחלף עם מַל.
הוא מציע גם דקדוק סמוי לעריכה: הקאט בין שוט מוחזק ודומם לשוט של זרימה
פעילה יכול עצמו לגלם את פעימת החָשׁ־מַל.

'''מקורות.''' חזון יחזקאל; חז&quot;ל --- &quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; / Ezekiel's
vision; the Sages; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · ניב שפתיים · ה&quot;הופעה&quot; · היגיון
שמעי


== ג. הנשמה, הרצון והאני ==

''המקור הפנימי של היצירה: הנשמה השרה תמיד, הרצון הקדמוני שקודם לשפה,
והעצמיות הייחודית והבלתי ניתנת לצמצום של כל אדם.''

=== הנשמה היוצרת · The Creating Soul ===

'''הנשמה היוצרת''' · ''Ha-Neshama Ha-Yotzeret''

'''הגדרה.''' מקור ההשראה הפנימי והבלתי נדלה של האמן. בניגוד למודל של
&quot;מוזה&quot; חיצונית שמחכים לה, הנשמה היוצרת &quot;שרה תמיד&quot;: היצירה אינה ביקור
מזדמן אלא מצב ההוויה הטבעי והבלתי פוסק של הנשמה. תפקיד היוצר אינו אפוא
להמתין אלא להתעלות --- לעלות לגובה פגישת נשמתו, להקשיב לשירתה הפנימית,
ולתת לה להתפרץ החוצה כיצירה טהורה, ללא עמל.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו מושג יסוד בהגות הרב קוק. הוא כותב שאי אפשר
להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד בטבעה; וכשהליאות הרוחנית מעיקה,
אין זו באה אלא מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל הוא. וכל מה שמעמיקים יותר
בסודה באים לידי הכרה שאין בה שום עמל ויגיעה --- &quot;והאדם מתדמה לקונו&quot;, שלא
בעמל ברא את עולמו. עצם הצורך להמתין להשראה הוא, עבור קוק, הסימן ש&quot;לא
הופעה עליו הארת נשמתו&quot;. המושג הופך על פיה את הפסיכולוגיה הרגילה של האמן:
החסימה אינה היעדר השראה אלא היעדר התעלות וזיכוך עצמי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; ו&quot;הנהרה הנשמתית&quot;
/ Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · יצירה ללא מאמץ כוחני · הרצון · הנהרה
הנשמתית

=== המעיין והברקים · The Fountain and the Lightning Bolts ===

'''המעיין והברקים''' · ''Ha-Ma'ayan ve-ha-Berakim''

'''הגדרה.''' שם התנועה לאונטולוגיה של הנשמה היוצרת --- פתרון של פרדוקס
לכאורה. מצד אחד הנשמה היא ''מעיין'': היא שרה תמיד, שופעת ללא הרף, מצב
יצירתי קבוע. מצד שני חוויית ההשראה באה כ''ברקים'': הבזקים פתאומיים, עזים
ובלתי רציפים. הפתרון: המעיין זורם ברציפות בשורש, בעוד ההבזקים הם מה
שמגיע לתודעה הרגילה --- אי־הרציפות היא בקליטה שלנו, לא
במקור.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מחזיק את שני הדימויים יחד. הנשמה, הוא כותב,
&quot;שרה תמיד&quot;; נהרתה שוטפת ללא הרף, והכוח הפועל התדירי של החיים העליונים
&quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא רצוא ושוב, כמראה הבזק&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ואז ידע שלא בעת זולת עת מחדשת הנשמה חכמה
ושירה, אלא בכל שעה היא שוטפת &quot;נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;. אי־הרציפות של ההשראה
היא אפוא תוצר של קליטה מוגבלת: החסימה אינה יבשות המעיין אלא כשל בהתעלות
אל המקום שבו הוא זורם תמיד. זה ממסגר מחדש את משמעת האמן כעבודה של פינוי
הקליטה ולא של זימון ביקור נדיר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; (&quot;רצוא ושוב,
כמראה הבזק&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · ה&quot;הופעה&quot; · הקשבה
ודממה

=== נפש, רוח, נשמה · Nefesh, Ruach, Neshama ===

'''נפש, רוח, נשמה''' · ''Nefesh, Ruach, Neshama''

'''הגדרה.''' הנשמה אינה ישות אחידה אלא מבנה רב־שכבתי. '''נפש''' --- הרובד
המזוהה עם הגוף, הבסיס הפסיכופיזי, המדומה לנשימה בתוך כלי זכוכית. '''רוח'''
--- היסוד המקשר והשואף בין הנפש לנשמה, מקור ההשראה והתנועה, המדומה
לנשימה העוברת דרך שפופרת. '''נשמה''' --- המהות האלוהית עצמה, &quot;נשימת פיו
יתברך&quot;, החופפת על הגוף אך אינה נכנסת בו במלואה, המדומה לנשימה בפי
האומן.

'''הקשר פילוסופי.''' הנשמה המשולשת, קלאסית בקבלה, נותנת לתנועה מפה מדורגת
של פנימיות --- מן היסוד המגובש והמגולם של הנפש, דרך האמצע הנייד וההשראתי
של הרוח, אל המקור האלוהי הטהור של הנשמה. משלי הנשימה מדויקים: אותה נשימה
עצמה, מתווכת פחות או יותר, בכל רובד. לפסיכולוגיית היצירה זה חשוב מפני
שהוא ממקם את ההשראה (רוח, מילולית &quot;רוח/נשימה&quot;) כרובד המקשר --- הכוח
הנייד המחבר את האמן המגולם למקור האלוהי --- ומפני שהוא מתעקש שהרובד
העליון, נשמה, לעולם אינו מוכל במלואו אלא תמיד עולה על הכלי, ולכן היצירה
היא קליטה של מקור בלתי נדלה ולא ביטוי של עצמי סופי.

'''מקורות.''' קבלה --- נפש, רוח, נשמה / Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com), על יסוד הרב קוק.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · נשמה כמיקרוקוסמוס · סולם היצירה · העצמי
הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי

=== עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · Radical Individuality of the Soul ===

'''עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית''' · ''Atzmiyut Ha-Neshama
ve-Individualiyut Radikalit''

'''הגדרה.''' נשמתו של כל אדם היא ייחודית, אלוהית ובלתי ניתנת לשכפול ---
וזהו מקור כוחו היצירתי ואותנטיותו. האינדיבידואליות אינה מגבלה אלא אופן
ביטוי אלוהי יסודי: שלמות היקום אינה מושגת באחידות אלא בביטויה המלא
והבלתי מוגבל של ה&quot;אות&quot; הייחודית שכל נשמה מהווה ב&quot;טקסט
האלוהי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מבסס את התעקשות התנועה על ייחודיות יצירתית
מוחלטת --- ועושה זאת תיאולוגית ולא רק רומנטית. אם כל נשמה היא אות בלתי
ניתנת לצמצום בטקסט אלוהי, אז דיכוי הזרות העצמית לטובת המוסכמה אינו ענווה
אלא השחתה של הטקסט; השלמות מושגת רק כשכל אות נכתבת במלואה. זהו העיגון
המטאפיזי לחוצפה דקדושה ולחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית
חתרנית. הוא גם ממסגר מחדש את יחס האחד לרבים: אינדיבידואליות ואוניברסליות
אינן מנוגדות, מפני ששלמות הכלל ''דורשת'' את התרומה הבלתי חוזרת של כל
פרט.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (עצמיות הנשמה ושורשה האלוהי).

'''ראה גם:''' העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · חוצפה דקדושה · נשמה
כמיקרוקוסמוס · חופש המחשבה

=== גאולת ה&quot;אני&quot; · Redemption of the &quot;I&quot; ===

'''גאולת ה&quot;אני&quot;''' · ''Ge'ulat Ha-&quot;Ani&quot;''

'''הגדרה.''' גילוי מחודש של נקודת המבט הנשמתית --- &quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot; + &quot;י&quot;,
כלומר &quot;המקום שלי&quot;, &quot;לאן אני הולך&quot;. ההתגלות הגדולה מתרחשת דווקא בגלות,
במקום שבו ה&quot;אני&quot; --- הפרטי והכללי --- נצרך להיגאל: לגלות מחדש את כוח
הנשמה, את הקדושה הגנוזה במציאות ואת הנס החבוי בשגרה.

'''הקשר פילוסופי.''' משחק המילים נושא טענה ממשית: העצמיות אינה קניין קבוע
אלא שאלה ומיקום --- עמדה שממנה נראית המציאות ואליה נע האדם. לגאול את
ה&quot;אני&quot; הוא לשחזר נקודת מבט אותנטית שהגלות טשטשה. עבור התנועה זה קושר
גאולה יחידנית ולאומית: שחזור פרספקטיבה יצירתית עברית אמיתית הוא עצמו
גאולת ה&quot;אני&quot;, ולעתים דווקא בעקירה ובזרות --- המצב שהתנועה מכנה במקום אחר
&quot;גלות יזומה&quot; --- נאלץ העצמי הקבור להתעורר ולשאול שוב היכן הוא ולאן הוא
הולך.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על ה&quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot;+&quot;י&quot;;
על ההתגלות המתרחשת בגלות, על יסוד הראי&quot;ה קוק ומניטו / Rav Kook and
Manitou.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · אמנות כגלות יזומה ·
גאולת הרצון · גאולת המבט

=== גאולת הרצון · The Redemption of the Will ===

'''גאולת הרצון''' · ''Ge'ulat Ha-Ratzon''

'''הגדרה.''' שחרור הרצון, חירותו ותחייתו --- גילוי המהות הפנימית שממנה
נובע הכול. הרב קוק כותב רבות שתחיית הרצון הישראלי חייבת ללוות את השיבה
לעצמאות מדינית, במהפכה רוחנית־תרבותית המחדשת תבניות של חכמה
והכרה.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל קוק גאולת הרצון היא עצם ציר ההתחדשות הבאה. &quot;הכח
היותר חדש שיתגלה בעולם, לחדש את החיים בגאולה שלמה, הוא הערך הגדול שיש
לרצון האדם בהויה כולה, כשהוא משתלם בשלמותו&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את
האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא
ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות אלהות בעצם הרצון עצמו, &quot;העולה למעלה מכל
עמל ומכל כשרון המעשה&quot;. היצירה, בתפיסה זו, אינה כפיית רצון על המציאות אלא
העלאת הרצון הפרטי אל מקומו הנועד לו ברצון ההוויה --- ואז &quot;הכל מתחדש באור
גדול&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- על עליית הרצון וגאולתו / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · תשובה
גדולה

=== אלפבית נשמתי · The Soul Alphabet ===

'''אלפבית נשמתי''' · ''Alefbet Nishmati''

'''הגדרה.''' השאיפה לקלף את המבנה הלשוני המגביל מן הדימוי הקולנועי,
וליצור שפת דימויים חדשה הנובעת ישירות מן הרצון הנשמתי --- אלפבית חדש שבו
הדימוי שב אל שורשו. היא שואפת לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן, ולהשיב
את הדימוי אל מקורו: הרצון.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהכרת התנועה שהאותיות הן רסיסים מן הרצון
הראשוני (ראה &quot;רצון שקודם לשפה&quot;) ושהסימן הלשוני הרגיל התנתק ממה שהוא
מסמן. &quot;אלפבית נשמתי&quot; יהיה מערך של דימויים שיחסם למשמעותם אינו מוסכמה
שרירותית אלא תהודה שורשית --- דימויים הנושאים את הרצון שממנו צמחו. עבור
הקולנוע זהו הניסוח העמוק ביותר של שאיפת התנועה: לא להשתמש בדימוי כמילה
מוסכמת בדקדוק מורש, אלא לחשל שפה חזותית חדשה שבה הדימוי מושב אל שורשו
הנשמתי, מאחד מחדש את מה שהמוסכמה פילגה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רצון שקודם לשפה · קולנוע מדרשי · הרצון · שכל יוצר / שכל
מצייר

=== נשמה כמיקרוקוסמוס · The Soul as Microcosm ===

'''נשמה כמיקרוקוסמוס''' · ''Neshama ke-Mikrokosmos''

'''הגדרה.''' הנשמה הפרטית של היחיד מחוברת בעומקה למאקרוקוסמוס --- נשמת
כנסת ישראל, האנושות וההוויה כולה. התעלותו הרוחנית של יחיד משפיעה אפוא
ישירות על הכלל ועל העולם כולו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הופך את בדידות העצמי היוצר. אם הנשמה היחידה
היא מיקרוקוסמוס הקשור לכלל, אז התעלותו הפנימית של האמן לעולם אינה פרטית
בלבד: היא שולחת, כפי שקוק מתאר כיסופיה של נשמה יחידה, &quot;פעולת נביעה
מעינית לכל הכלל&quot;, לרבבות הנשמות הקשורות עמה. הבחנת הרב שרקי בין רוח
הקודש הפרטית לכללית מעמיקה זאת --- היחיד יכול לינוק מרוח השורה על האומה
כולה. עבור התנועה זה מבסס את הטענה שהיצירה הנשמתית היא &quot;נבואה לכלל&quot;:
זיכוכו והתעלותו של יוצר אחד הם תרומה לנשמה הקולקטיבית, ויצירת האמנות היא
ערוץ שדרכו נשמה אחת מגיעה אל האחרות ומרוממת אותן.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות
הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; והרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש
הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · רוח הקודש · נפש,
רוח, נשמה · נבואה לכלל

=== העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · The Soulful Self vs. the Psychological Ego ===

'''העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי''' · ''Ha-Atzmi Ha-Nishmati mul Ha-Ego
Ha-Psichologi''

'''הגדרה.''' הבחנה בשורש הפסיכולוגיה של היצירה: בין ה''עצמי הנשמתי'' ---
המהות העמוקה, הייחודית והאלוהית של הנשמה, מקור הכוח היצירתי והאותנטיות
--- לבין ה''אגו הפסיכולוגי'', העצמי השטחי והרגיל של התודעה, ש&quot;רעשי הרקע&quot;
שלו צריכים להישתק כדי שהעצמי העמוק יישמע.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה ממסגרת מחדש את משמעות &quot;הביטוי העצמי&quot; באמנות.
אם היצירה מתחילה באגו, היא מבטאת רק את השטח; יצירה נשמתית אמיתית מתחילה
במפגש עם העצמי העמוק יותר, ולכן דרך התנועה פותחת לא בביטוי כלפי חוץ אלא
ב&quot;הקשבה ודממה&quot; --- השקטת רעש האגו כדי לשמוע את קול הנשמה. זו גם הסיבה
שהחסימה מובנת לא כהיעדר השראה אלא כחסימת קליטה: העצמי הנשמתי שר תמיד,
והעבודה היא לפנות את האגו המעמעם אותו. ההבחנה שומרת על האינדיבידואליות
הרדיקלית מפני התמכרות עצמית גרידא: זו ייחודיות ''הנשמה'', לא העדפות האגו,
שהיא הקדושה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (הנשמה היוצרת ועצמיות הנשמה).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · הנשמה היוצרת · עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות
רדיקלית · נפש, רוח, נשמה

=== הנהרה הנשמתית · The Soulic Radiance ===

'''הנהרה הנשמתית''' · ''Ha-Nehara Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' תיאור הרב קוק את השטף היצירתי הבלתי פוסק של הנשמה. כל זמן
שאדם מוכרח לחכות לזמנים מתי תחול עליו רוח היצירה, זהו סימן שלא הופעה
עליו הארת נשמתו --- כי הנשמה &quot;שרה תמיד, עז וחדוה היא לבשה&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ולהיות מוכן תמיד להקשיב סוד שיח
קדשה.

'''הקשר פילוסופי.''' פרק זה הוא המקור הראשוני לתפיסת ההשראה של התנועה
כולה. טענת קוק בלתי מתפשרת: הנשמה אינה מחדשת חכמה בעת זולת עת, אלא &quot;בכל
עת ובכל שעה היא שוטפת נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;, ונהרתה היא &quot;אוצרות קודש&quot;.
הכוח הפועל התדירי של החיים העליונים &quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא
רצוא ושוב, כמראה הבזק; עבודת שרפי הקודש היא עבודתו&quot;. וכשמתמעטת האמונה
בעוצם האני העצמי של בעל הנשמה, הוא הולך קדורנית ומשתומם, ועמו כל העולם
זיוו מתמעט; וכשישוב בתשובה עליונה אל הוד האמונה בכוחותיו העליונים, &quot;יחיה
רוחו וינהר, וכל העולמים כולם ימלאו זיו ונהרה&quot;. עבור התנועה זה הופך את
מלאכת האמן בראש ובראשונה לעניין של אמונה באי־נדלותה של
הנשמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · המעיין והברקים · הקשבה ודממה ·
ה&quot;הופעה&quot;

=== הרצון / הכתר · The Will ===

'''הרצון / הכתר''' · ''Ha-Ratzon / Ha-Keter''

'''הגדרה.''' המהות הפנימית והראשונית ביותר, הקודמת לשפה ולשכל --- לא &quot;כוח
רצון&quot; במובן של מאמץ. על פי הקבלה, הרצון (ספירת הכתר) הוא המקור העליון
שממנו נובעת כל המציאות. היצירה הקדם נבואית אינה כופה רצון על המציאות אלא
שואפת ל''גילוי'' הרצון --- תהליך של הקשבה והתעלות שבו הרצון הפרטי של היוצר
פוגש ומתאחד עם הרצון האלוהי החי הפועם ביקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק שם את גאולת הרצון בעצם ציר ההתחדשות הבאה.
&quot;הכח היותר חדש שיתגלה בעולם... הוא הערך הגדול שיש לרצון האדם בהויה
כולה&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך
התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות
אלהות בעצם הרצון עצמו, העולה למעלה מכל עמל וכשרון מעשה. לכן היצירה אינה
כפייה: המטרה אינה לכפות מציאות אלא להעלות את הרצון הפרטי אל מקומו הנועד
ברצון ההוויה, כך שרצון ההוויה כולה מתגלה עליו והכול מתחדש באור
גדול.

'''מקורות.''' קבלה --- ספירת הכתר / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · אהיה
אשר אהיה

=== רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון · The Will that Precedes Language ===

'''רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון''' · ''Ratzon she-Kodem la-Safa /
Otiot ke-Resisei Ratzon''

'''הגדרה.''' הרצון הוא המקור לכל, והוא קודם למילים ולאותיות. האותיות ---
אבני הבניין של השפה --- אינן סתם סימנים אלא רסיסים מן הרצון הראשוני.
המילה &quot;אות&quot; בעברית נובעת מן השורש &quot;לאוות&quot; --- לרצות, כלומר האותיות הן
שברים מן הרצון הקדמוני. מכאן השאיפה לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן,
ולהשיב את הדימוי אל שורשו הנשמתי־רצוני.

'''הקשר פילוסופי.''' טענה אטימולוגית זו נושאת את תורת הדימוי של התנועה
כולה. אם האות היא רסיס של רצון, אז השפה בשורשה אינה מוסכמה שרירותית אלא
התגבשות של רצון --- ונפילת השפה היא ניתוקה מן השורש, פיצול הסימן מן
המסומן למוסכמה ריקה. שאיפת ה&quot;אלפבית הנשמתי&quot; היא לרפא פיצול זה: להפוך את
הדימוי שוב לרסיס מן הרצון שהוא מבטא. לכן גורסת התנועה שהיצירה מגיעה
אחורה, לפני השפה, אל הרצון (ספירת הכתר) הקודם לשכל ולדיבור, ומבקשת להשיב
את הדימוי הקולנועי אל המקור הזה במקום להתייחס אליו כמילה בדקדוק
מורש.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;אות&quot; מן השורש
&quot;לאוות&quot;; קבלה --- הרצון כספירת הכתר / Kabbalah.

'''ראה גם:''' הרצון · אלפבית נשמתי · שכל יוצר / שכל מצייר · גאולת
הרצון


== ד. דרך היצירה הקדם נבואית ==

''עבודתו הפנימית של היוצר --- הקשבה, זיכוך, צער היצירה ועונגה, וכוחות
השכל, הדמיון והאינטואיציה שדרכם נולדת יצירה.''

=== יסוד הכעס והיצירה · Anger and the Blocked Creation ===

'''יסוד הכעס והיצירה''' · ''Yesod Ha-Ka'as ve-ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' טענתו החדה של הרב קוק שהכעס נובע מחיסרון של יצירה רוחנית.
קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת, אך נעצרים, דוחק
את הנשמה ומצער אותה בקצפון פנימי. ככל שהיצירה הרוחנית מתרחבת, מתרבה
השלום בעולם.

'''הקשר פילוסופי.''' ההוראה נותנת ליצירה משקל מוסרי ואף קוסמי. קוק כותב
ש&quot;כל מלחמות גויים, וכל רצח ושוד שבבני אדם, עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס
הנחש עד עקיצת קטן שברמשים... בא מצד הכעס הכללי האצור בעולם, שמצד עצור כח
היצירה&quot;. ולעומת זה, &quot;כל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת, כל מה שהפלגים של הדעה
הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם... השלום מתרבה בעולם&quot;. עבור התנועה זה ממסגר
מחדש את מה שמונח על הכף באמנות: יצירה חסומה אינה תסכול פרטי בלבד אלא
מקור לכוח הרסני, ושחרור כוח היצירה --- פדיון אסירי המחשבות --- הוא בשקט
מלאכת שלום.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יסוד הכעס והיצירה&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · יראת התוהו · היצירה והלימוד · חופש
המחשבה

=== צער היצירה · The Anguish of Creation ===

'''צער היצירה''' · ''Tza'ar Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' הכאב הגלום ביצירה הטהורה, הנובע מן המפגש העוצמתי בין החומר
לרוח. כאשר &quot;סדר העולם&quot; הפנימי של נשמת היוצר צריך להתפרק ולהשתנות כדי
שתופיע יצירה טהורה, יש בזה &quot;יסורים של חורבן עולמות&quot;. צער זה אינו פרס
בסוף הדרך; העונג הגדול גנוז בתוך הצער עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק כותב במפורש ש&quot;צער היצירה הטהורה הוא מעין צער
הנבואה&quot;. גילויי ההוויה עולים מן &quot;החיים הערפליים שבבשר&quot;, עדיין נושאים את
צללי האפלה; לעומתם יורדים גילויי חיים &quot;מספירת הנשמה היותר עליונה&quot; ---
ובמפגשם &quot;רזי עולם ויצירות גדולות ערך מתהוים ונולדים&quot;. עוצמת החיים בכל
צד, בשר מלמטה ונשמה מלמעלה, היא מידת כוחה, יופיה ונצחיותה של היצירה. ואז
מוסיף קוק את המפנה הגואל: אלמלא &quot;אור חסד מקיף&quot;, שתכף לחורבן עולמים בא
&quot;אור של הוית עולמים&quot;, לא היה אפשר לעמוד ביסורים. &quot;היוצרים השטחיים&quot;
החפצים ביצירה מתוך שובע וקלות ראש טועים במרירות זו --- ששם &quot;גנוז כתר
המלוכה הרוחנית&quot; --- ורואים בה זעה של אמנים נכשלים; וזו, אומר קוק, &quot;טעות
מרה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;צער היצירה&quot;, &quot;מצער לעונג&quot;,
&quot;מצער לעדן&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מצער לעדן · יראת התוהו · שבירת הכלים · מתוהו
לתיקון

=== יראת התוהו · The Awe of Chaos ===

'''יראת התוהו''' · ''Yir'at Ha-Tohu''

'''הגדרה.''' השלב הראשוני והקריטי בתהליך היצירה, כאשר רעיון חדש עולה
בתודעת היוצר לפני שקיבל צורה. מול הפוטנציאל האינסופי והגולמי של המחשבה
החדשה (תוהו), עלול היוצר להיתקף בחרדה עמוקה. ההתגברות על יראה זו היא אקט
של &quot;גאולה&quot; --- שחרור &quot;אסירי המחשבות&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את התופעה במדויק. רעיון עולה; החושב מכיר את
הצורך הגמור בהתפשטות ענפיו לרוחב ושורשיו לעומק --- &quot;ויראה של תוהו
תוקפתו&quot;, והוא נשאר עם המחשבה הגולמית כמו שהיא, או שמבקש לו רק &quot;שביל אחד
בעלטה זו&quot;. המחשבה אינה פורצת את חומות מאסרה; &quot;והיצירה לקויה, והעולם
הנזקק להיוצרים המחשבתיים שרוי באופל, ברעב וצמאון&quot;. אך קוק ממקם את התרופה
בהישג יד: יראה זו היא &quot;חרדה של חלישות&quot; הקשורה למצב מוסרי &quot;היכולה להעשות
מיד בטוהר רצון ורעיון&quot;. המפנה מכריע --- על היוצר &quot;לפדות את אסירי
מחשבותיו ממאסריהם, לאמר לאסורים צאו&quot;. וכשעושה כן, באה לו &quot;הופעה פנימית
מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה, ומהוה אור חדש
בעולמו&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · צער היצירה · שבירת הכלים · חופש
המחשבה

=== נבואה לכלל / גאולת הנשמה · Creation as Prophecy for the Collective ===

'''נבואה לכלל / גאולת הנשמה''' · ''Nevu'a la-Klal / Ge'ulat
Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' יצירה נשמתית אמיתית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי למטרה רחבה
יותר: קידוש כל התרבות האנושית והכנת העולם לעידן נבואי מחודש. שחרור נשמתו
של היוצר עצמו --- פדיון אסירי המחשבות --- מקרין החוצה והופך למעין &quot;נבואה
לכלל&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק ממסגר את המעשה היצירתי הפרטי במונחים כלליים
במפורש. כשהיוצר פודה את אסירי מחשבותיו ומהווה אור חדש בעולמו, אין האור
נשאר בקרבו: הוא &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק... עד באו אל שורש מקוריותו&quot;,
ו&quot;רגשי גאולה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים בלבבות רבות, תנועות של תחיה
כללית, של שיבת בנים לגבולם, של תיקון העולם&quot;. מפני שהנשמה היחידה היא
מיקרוקוסמוס הקשור לנשמת כנסת ישראל ולהוויה כולה, שחרורו הפנימי של היוצר
לעולם אינו אישי בלבד; הוא חלק מגאולה לאומית ואף קוסמית. לכן מבינה התנועה
את האמנות לא כביטוי עצמי פרטי אלא כשליחות גואלת --- יצירה נשמתית כקורבן
לטובת הכלל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · נשמה כמיקרוקוסמוס · תשובה גדולה ·
היוצר כשותף במעשה בראשית

=== שכל יוצר / שכל מצייר · Creative Intellect vs. Depicting Intellect ===

'''שכל יוצר / שכל מצייר''' · ''Sekhel Yotzer / Sekhel
Metzayer''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי תפיסות אמנות. &quot;שכל מצייר&quot;
הוא הכוח לתאר, לתעד ולשקף את המציאות כפי שהיא --- המגמה השלטת בתרבות
המערב. &quot;שכל יוצר&quot; הוא הכוח העליון יותר, הנטוע בתרבות העברית הנבואית,
השואף לא לצייר את המציאות אלא לחוללה --- לברוא עולמות חדשים בשותפות
יצירתית עם הבורא. קולנוע קדם נבואי שואף לעבור מ&quot;ציור&quot; העולם אל המעשה
המהפכני של &quot;יצירת&quot; עולם.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מעגן זאת בעצם טבע הדעת. בגדולתה, הוא כותב, הדעת
&quot;איננו כח מצייר בחוגו הפנימי לבד, כי אם הוא יוצר ובורא כל ציוריו&quot;;
וכשנתמעטה הקומה, יורד הדעת לקטנות, שאינו יכול לברוא אלא לצייר מן הרישום
שנשאר. כל הסיבוב הגדול של מהלך העולמים, לקוק, בא &quot;להשיב אל הדעת את עטרת
גדולתו, שיהיה יוצר ובורא&quot; --- &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים, שיהיו מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;. לעורך הפועל מתוך שכל יוצר יש לכך משמעות קונקרטית: הוא
אינו ניגש לחומרי הגלם כדי לסדרם לפי תסריט ידוע מראש, אלא שואל מהו הרצון
הנסתר החי בשוטים ואיזה סרט מבקש להיוולד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · היוצר כשותף במעשה בראשית · עריכה קדם נבואית · נבואה
פועלת מול חכמה מסתכלת

=== היוצר כשותף במעשה בראשית · The Creator as Partner in Genesis ===

'''היוצר כשותף במעשה בראשית''' · ''Ha-Yotzer ke-Shutaf be-Ma'aseh
Bereshit''

'''הגדרה.''' היוצר האנושי כשותף לבורא במעשה בראשית המתמשך --- לא מי
שמצייר עולם גמור אלא מי שמחולל עולמות חדשים. זהו המובן העליון של השכל
היוצר, והתנועה קושרת אותו למסורת &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים&quot;, ש&quot;מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן את האפשרות בטבע הדעת. בגדולתו, הדעת
אינו רק מצייר בחוגו הפנימי אלא &quot;יוצר ובורא כל ציוריו&quot;; וכל המהלך הגדול
של העולמים בא להשיב לדעת את עטרת גדולתו --- שיהיה &quot;יוצר ובורא, מחולל
ומוליד בכחו העצמי&quot;. זו, הוא כותב, גדולתם העתידה של הצדיקים, &quot;שיהיו מחיי
מתים ובוראי עולמים&quot;. עבור התנועה זו כבודו העמוק ביותר של האמן: הבמאי
הפועל מתוך שכל יוצר אינו מסדר מציאות נתונה מראש אלא משתתף, במידתו, בעצם
מעשה הבריאה --- שואל איזה עולם מבקש להיוולד ועוזר להביאו לעולם, כשותף
במעשה בראשית.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' שכל יוצר / שכל מצייר · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון
· גאולת היצירה הנשמתית

=== היצירה והלימוד · The Creator's Soul Cannot Be Confined ===

'''היצירה והלימוד''' · ''Ha-Yetzira ve-ha-Limud''

'''הגדרה.''' התעקשות הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר
רעיונות ומחשבות, ואי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד. שלהבת הנשמה עולה
מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. מרחב למחשבות הוא התביעה התדירית שכל
אדם הוגה תובע מעצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתייחס אל צמצום נשמה יוצרת ללימוד שגרתי ושטחי
כאל מין עבדות --- צמצום המחשבה, טשטושה בראשית הולדה. &quot;ההתרגלות של הלמוד
התדירי, בהתמדה שטחית, היא היא שמגברת את המחלה הזאת של צרות המחשבה, ובכל
כח צריכים אנחנו להגאל ממנה, כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה, לפדות
אותה ממצרים, מבית עבדים&quot;. עבור התנועה זה שטר של חירות יצירתית כנגד שכפול
גרידא: לאמן בעל נשמה יוצרת אמיתית חב מרחב שהמוסכמה תשלול, והסירוב להיכלא
אינו יהירות אלא נאמנות לטבע הנשמה עצמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;היצירה והלמוד&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' חופש המחשבה · הנשמה היוצרת · שבירת תבניות · יסוד הכעס
והיצירה

=== תגים לאותיות · Crowns for the Letters ===

'''תגים לאותיות''' · ''Tagim la-Otiot''

'''הגדרה.''' מונח תלמודי־קבלי המתאר את רבדי המשמעות והסוד הנוספים
והנסתרים הנחשפים בעצם תהליך היצירה. התנועה קוראת אותו כמפת דרכים בת
ארבעה שלבים ליוצר המחפש שפה אמנותית חדשה: הנשמה לומדת לחוש אינטואיטיבית
את הנסתר שבדברים; הכישרון הופך לכוח חיים קיומי; יכולת הביטוי מתעשרת;
ולבסוף מתווספים &quot;תגים לאותיות&quot; --- רמזים עדינים לעניינים נעלים ועמוקים
יותר, הנחשפים דרך המעשה האמנותי עצמו, מעבר לכוונה הראשונית.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי (השאול מן התגים המעטרים אותיות מסוימות בספר
התורה) מכנה תכונה ממשית של יצירה בשלה: שהמשמעות ''נוצרת'', לא רק נמסרת,
בעצם מעשה העשייה. ככל שיכולת הביטוי של היוצר מעמיקה, מופיעים רבדים שהוא
לא הניח שם במודע --- עודף משמעות שהיצירה חושפת מעצמה. עבור התנועה זה
מעניק כבוד למעשה היצירתי כאופן של התגלות ולא של איור: האמן אינו רק מצפין
מסר קודם אלא, דרך משמעת היצירה, הופך למקום שבו משמעויות עליונות מכתירות
את הדימוי. זהו המקביל ההתפתחותי ל&quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- כיצד הרבדים העמוקים
באים לשכון ביצירה עם הזמן.

'''מקורות.''' מקור תלמודי־קבלי --- תגים לאותיות / Talmudic-Kabbalistic
source; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · אלפבית נשמתי · ניב שפתיים · רזים מתבארים
ברזים

=== דיאלקטיקה של השכל והדמיון · The Dialectic of Intellect and Imagination ===

'''דיאלקטיקה של השכל והדמיון''' · ''Dialektika shel Ha-Sekhel
ve-ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' השכל והדמיון הם שני כוחות היצירה העיקריים. הדמיון הוא כלי
רב־עוצמה וחיוני למתן צורה לאמיתות רוחניות, אך עליו להיות מזוכך ומודרך על
ידי השכל המקודש כדי למנוע עיוות ושקר.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת מן הרב קוק תמונה שבה הנבואה עצמה היא
הרמוניה של שני הכוחות --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל. אף אחד לבדו
אינו מספיק: דמיון בלא הדרכת השכל המקודש מוליד אשליה (ה&quot;דמיון המקולקל&quot;),
ואילו שכל בלא דמיון אינו יכול כלל לתת צורה לאמת רוחנית. המשימה היצירתית
אינה אפוא לבחור ביניהם אלא להחזיקם במתח פועל --- הדמיון ככוח נותן הצורה,
השכל ככוח המזכך והמכוון. דיאלקטיקה זו היא המבנה הפנימי של &quot;הנביא
המודרני&quot; ושל &quot;דמיון הקודש&quot;, והיא שומרת על אימוץ הדמיון הרדיקלי מפני
התמוטטות לפנטזיה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות ---
הנבואה כהתאמת השכל והמדמה / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · הנביא המודרני · פרופיל הנביא
(השלישייה)

=== יצירה ללא מאמץ כוחני · Effortless Creation ===

'''יצירה ללא מאמץ כוחני''' · ''Yetzira lelo Ma'amatz Kochani''

'''הגדרה.''' אין לחשוב על היצירה כעל עמל ויגיעה, אלא כתהליך של זרימה
ושמחה. האדם היוצר מתדמה לקונו, שברא את עולמו ללא יגיעה
ומאמץ.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון נובע ישירות מתורת הנשמה היוצרת. קוק כותב שאי
אפשר להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד; וכשהליאות מעיקה, אין זו אלא
מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל --- וכל מה שמעמיקים בסודה מכירים ש&quot;אין בה
שום עמל ויגיעה&quot;. &quot;והאדם מתדמה לקונו, שלא בעמל ויגיעה ברא הקב&quot;ה את
עולמו... באתא קלילא דלית ביה מששותא&quot;. זה אינו שולל את ''צער'' היצירה ---
השניים דרים יחד, כשם שכאב הלידה דר עם אי־המאמץ של מה שחי באמת --- אלא
מסיר את המודל השקרי של יצירה כעמל טוחן, ומחליף אותו בזרימה, בשמחה
ובהידמות לבורא. עבור האמן זה ממסגר מחדש גם חסימה וגם מאבק: המאמץ הכוחני
הוא סימפטום של יחס שגוי לנשמה, לא מחיר האמנות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · צער היצירה · המעיין
והברקים

=== חופש המחשבה וחירות היצירה · Freedom of Thought and Creative Liberty ===

'''חופש המחשבה וחירות היצירה''' · ''Chofesh Ha-Machshava ve-Cherut
Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' תנאי הכרחי ליצירה קדם נבואית: חירות פנימית מוחלטת של הרוח
מכבלי תבניות חשיבה מקובעות, דעות קדומות והפחד להיראות משונה. היצירה
הרוחנית אינה מתחשבת בהשפעות חיצוניות; היא נובעת מהלך רוחה פנימה, וככל
שתאמין בעצמה כך תעלה למרומי האמת. זהו החופש לשאול כל שאלה, לחבר עולמות
מנוגדים, ולתת לדמיון להמריא אל &quot;עולמות השעריים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מנסח את העיקרון בלי פשרות: &quot;היצירה הרוחנית
חפשית היא. אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית, היא יוצרת כפי הלך רוחה
פנימה&quot;. והשקר &quot;אינו בא כי אם מהשפעה חיצונה... המצוה אותה בכחה להגות ולא
רוחה&quot;. נוסחתו חדה: &quot;כי הואיל הלך אחרי צו, צו זו עבודה זרה&quot;. קוק מוסיף
שככל שאדם מסתכל יותר במעלתו הרוחנית, כן ימצא &quot;שאינו צריך לציוריו שום
הגבלה&quot; --- &quot;יצייר כח המצייר כל מה שיש בכחו&quot;, ועדיין לא יגיע לטיפה מן הים
ממה שיש לרומם. עבור התנועה זה הבסיס התיאולוגי לחירות יצירתית מוחלטת ---
לא הפקרות, אלא הסירוב לתת לכל צו חיצוני לגזול את אמת הרוח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;חופש היצירה הפנימית&quot; ו&quot;שיעור
כח היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' היצירה והלימוד · חוצפה דקדושה · עולמות השעריים · עצמיות
הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית

=== מצער לעדן · From Anguish to Delight ===

'''מצער לעדן''' · ''Mi-Tza'ar le-Eden''

'''הגדרה.''' ההתהפכות שבלב תהליך היצירה: הכאב הגדול של הלידה הרוחנית אינו
רק נסבל אלא ''מתהפך'' לעונג עליון. הצער וחבלי הלידה הרוחנית מתהפכים
למקורות של עונג נעים ונפלא --- זיו חיים המחיה אף את המוות.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר שני מצבי רוח של המעשה היצירתי ואת התנועה
ביניהם. &quot;המחשבה, והיצירה הרוחנית בכלל, צריכה היא לרוח אהבה עם חוש של
עונג אצילי&quot;. אך ההתגשמות המעשית של החיים הרוחניים --- &quot;הקדושה שבחיים&quot;
--- צריכה גבורה. ורוח הגבורה, &quot;הנועד להפראת היצירה העליונה עד כדי הוצאת
תולדות מעשיות, נושבת... מתוך העז העליון בחסד הגנוז, ששם שרוי העדן של
העונג האצילי&quot; --- כך &quot;שכל הצער הגדול והחבלים של הלידה הרוחנית מתהפכים על
ידם למקורות של עונג נעים ונפלא&quot;. עצתו של קוק ליוצר היא אפוא &quot;שלא יקוץ
ביסורי האהבה של היצירה, כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים&quot;,
ולעולם לא לבקש את התענוגים לבדם בלא יסוריהם --- &quot;כי אז הם אובדים את
עדינות ערכם&quot;. המרירות היא עצם הרחם של המתיקות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;מצער לעונג&quot; ו&quot;מצער לעדן&quot; /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · שבירת הכלים · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== מתוהו לתיקון · From Tohu to Tikkun ===

'''מתוהו לתיקון''' · ''Mi-Tohu le-Tikkun''

'''הגדרה.''' מסעו של הרעיון היצירתי מן הפוטנציאל הגולמי והכאוטי שלו
(תוהו) אל צורתו המתוקנת והממומשת (תיקון). הרעיון החדש עולה תחילה
כפוטנציאל גולמי, דמוי־גולם; המעשה היצירתי הוא התהליך המוליך אותו דרך
יראת התוהו, שבירת המבנים הישנים, ופדיון אסירי המחשבות, עד שהוא יוצא
כצורה גמורה ומתוקנת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מקבצת את דימויי המשבר היצירתי של הרב קוק
למסלול אחד. הרעיון מתחיל ב''תוהו'' --- הפוטנציאל האינסופי והגולמי שלפני
הצורה, המעורר את יראת התוהו. הוא עובר דרך שבירת סדר העולם המיושב של
הנשמה (שבירת הכלים) ויסורי חורבן העולמות. והוא מגיע ל''תיקון'' כשהיוצר
פודה את אסירי מחשבותיו --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ומהווה אור חדש בעולמו.
מסלול זה ממסגר מחדש את המאבק היצירתי לא ככישלון אלא כמעבר חוקי, אותה
תנועה שבה הקוסמוס עצמו, בתפיסה הקבלית, מתקדם מתוהו לתיקון. משמעת האמן
היא לעמוד בכאוס ובשבירה בלי לברוח מהם, מתוך אמון בחסד המקיף ההופך את
החורבן להוויה חדשה.

'''מקורות.''' קבלה --- תוהו ותיקון / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש
--- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · שבירת הכלים · גאולת היצירה הנשמתית · צער
היצירה

=== הדמיון · The Imagination ===

'''הדמיון''' · ''Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מסוגל לרומם את האדם ומסוגל
להשפילו. העיסוק בדמיון בתרבות ובאמנות נתפס כמקרב את חידוש הנבואה
הישראלית המודרנית. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יוציא אותו
משם, אלא רק &quot;דמיון הקודש&quot;. היצירה היהודית החדשה יכולה להציג את הדמיון
האלטרנטיבי, דמיון הקודש הזה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק הדמיון אינו קישוט אלא צינור להתגלות.
הוא קורא את &quot;וביד הנביאים אדמה&quot; (הושע) כעושה את כוח המדמה עצם המדיום שבו
מתלבש אור הקודש ומופיעה הנבואה. אך אותו כוח עצמו מסוכן: דמיון עכור מוליד
אשליה ושקר, ולכן נתרחקו החכמים ממנו אל השכל. עמדת התנועה כלפי התפרצות
הדימויים העכשווית נובעת כולה מכפילות זו --- ההווה הרווי־דימויים אינו
פשוט טוב ולא פשוט מנוון, אלא כוח רב־עוצמה ודו־משמעי בתהליך הכשרתו
לקידוש. מלאכת האמנות היא לעבוד בנקודת המפנה: למשוך את הדמיון אל הקודש
ולא אל המקולקל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; (&quot;וביד הנביאים אדמה&quot;) /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · תחיית הדמיון · דיאלקטיקה של השכל והדמיון ·
עצת ה' נסתרת

=== הקשבה ודממה · Inner Listening ===

'''הקשבה ודממה''' · ''Hakshava u-Demama''

'''הגדרה.''' התנאי המקדים ליצירה קדם נבואית: ההכרה שהיצירה מתחילה לא
בביטוי עצמי כלפי חוץ אלא בהקשבה פנימית. זהו תהליך של השקטת &quot;רעשי הרקע&quot;
של האגו והתודעה הרגילה כדי לשמוע את קול הנשמה. הדממה הראשונית אינה
ריקנות אלא מרחב פוטנציאלי, שמתוכו צומח הדיבור הנשמתי
האותנטי.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק, ההקשבה היא עצם אופן הקודש. &quot;מקשיבים את
קול שיח הקודש ממרומים&quot;, הוא כותב; &quot;קולטים את הרשמים המתגלים, המתנוצצים
כברקים, ממרומי הנשמה ושרשיה&quot;. הנשמע אינו מיוצר אלא נקלט --- קול &quot;הולך
הוא ממקור האחדות העליונה&quot;, ומתגלה לכל אדם &quot;כפי טהרת עלייתו, כפי זיכוך
עצמיותו&quot;. המכשולים מוסריים: &quot;כל מה שהעונות מבדילים בין האדם ליוצרו&quot;
מעמעם את הקליטה, וככל שסרים הקירות החוצצים &quot;אור ישר וקול ישר מגיע&quot;.
ההקשבה הפנימית אינה אפוא פסיביות אלא הפעילות העליונה ביותר --- הזיכוך
ההופך את העצמי לכלי צלול למה שכבר מהדהד תמיד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · היגיון שמעי · הנשמה היוצרת · העצמי הנשמתי
מול האגו הפסיכולוגי

=== האינטואיציה · Intuition ===

'''האינטואיציה''' · ''Ha-Intuitzia''

'''הגדרה.''' כלי ההכרה המרכזי של היוצר הקדם נבואי: היכולת לתפוס אמיתות
עמוקות באופן ישיר, שלם ומיידי, מעבר לתהליך החשיבה הלוגי־אנליטי. לא תחושת
בטן עיוורת, אלא &quot;היגיון שמעי&quot; (כלשון הרב הנזיר) --- הקשבה ישירה לקול
הנשמה ולרצון החבוי במציאות. האינטואיציה היא המצפן המכוון את השכל היוצר
ומאפשר לו החלטות יצירתיות ממקום של אמת פנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' האינטואיציה, בתפיסת התנועה, אינה היפוכו של השכל אלא
אופן ידיעה גבוה ומיידי יותר --- האפיסטמולוגיה הראויה ל&quot;היגיון השמעי&quot;.
במקום שהחשיבה האנליטית מתקדמת צעד־צעד ומתבוננת במושא מבחוץ, האינטואיציה
תופסת את השלם בבת אחת ומבפנים, וזה בדיוק היחס הנבואי ולא הפילוסופי אל
המציאות. דיון הרב שרקי ברוח הקודש הכללית מוסיף ממד: ההמון קולט אמת
עליונה אינטואיטיבית, &quot;בצבעים טבעיים&quot;, אף היכן שהתבונה הדיסקורסיבית אינה
מגיעה --- עדות שהאינטואיציה יכולה לשאת ידיעה שהשכל האנליטי מחמיץ. עבור
היוצר, האינטואיציה היא הכוח המבחין ברצון הנסתר שבחומר הגלם ומכוון את
השכל היוצר בהתאם.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; --- &quot;היגיון שמעי&quot; / Rav David Cohen,
&quot;the Rav HaNazir&quot;; משנת התנועה (prophetic-culture.com); והרב אורי שרקי,
&quot;רוח הקודש הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · שכל יוצר / שכל מצייר · רוח הקודש · הקשבה
ודממה

=== סולם היצירה · The Ladder of Creation ===

'''סולם היצירה''' · ''Sulam Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' מפת דרכים מדויקת של הרב קוק לסדר ההתקרבות הנכון אל רוח הקודש
והנבואה. היא מתארת התפתחות הוליסטית: מתחילה בטיהור הגוף, עוברת דרך כוח
הדמיון, הרגש, השכל, ולבסוף --- ההקשבה העליונה. הסולם מציע תפיסה הוליסטית
של יצירה כהתפתחות אורגנית של כל כוחות האדם יחד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתעקש שההשראה אינה נתפסת בקפיצה אחת אלא נעלית
בסדר, ושהעלייה מפעילה את האדם השלם ולא את השכל בלבד. כל שלב מכשיר את
הבא: הגוף צריך להיטהר לפני שאפשר לבטוח בדמיון, הדמיון להזדכך לפני שיוכל
לשרת את השכל, וכולם להיות מסודרים לפני מצב השיא של &quot;ההקשבה העליונה&quot;, שבה
נעשה היוצר צינור צלול. סדר הוליסטי זה הוא לב הפדגוגיה של בית הספר
לנביאים המדומיין, שתוכנית הלימודים שלו מכשירה גוף, דמיון, רגש ושכל יחד.
הוא גם מתקן כל מודל חד־צדדי של אמנות --- לא שכל טהור ולא דמיון טהור, אלא
אינטגרציה מדורגת של כל כוחות הנפש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(סדר ההתעלות אל רוח הקודש); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · שמונה מדרגות · בית הספר לנביאים · זיכוך
ותיקון

=== ניב שפתיים · Niv Sfatayim (Prophetic Speech) ===

'''ניב שפתיים''' · ''Niv Sfatayim''

'''הגדרה.''' מילולית &quot;פרי השפתיים&quot;. השלב האחרון בתהליך היצירה --- המעבר
מהקשבה קולטת לביטוי פעיל. זהו מעשה מתן הצורה והקול לחזון הפנימי, הבאת
ההתגלות אל העולם.

'''הקשר פילוסופי.''' הביטוי --- הנגזר מ&quot;בורא ניב שפתים&quot; של ישעיהו ---
מכנה את קוטב ה&quot;מַל&quot; של קצב החָשׁ־מַל: אחרי השתיקה והקליטה באה האמירה. התנועה
לוקחת ברצינות שהרב קוק משתמש בביטוי הזה עצמו בקטע שבו הוא קורא ליוצר,
למרות &quot;כבדות הפה&quot;, לא לסגת מלבטא את הכיסופים הנשגבים שבהם מתגלה דבר ה'.
&quot;כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה&quot;;
פרי השפתיים נברא אף דרך אותה כבדות ומעבר לה. עבור התנועה, &quot;ניב שפתיים&quot;
מעניק כבוד למלאכת מתן הצורה --- העריכה, העיצוב, הגימור --- כהשלמה
ההכרחית של ההקשבה: קליטה שאינה מבוטאת נשארת בלתי נולדת.

'''מקורות.''' ישעיהו --- &quot;בורא ניב שפתים&quot;; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הקריאה לסודיות&quot; / Isaiah; Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סוד החשמל · הקשבה ודממה · קריאה אל הסוד · להדריר את
הדיבור

=== הכשרת הכלים · Preparation of the Vessels ===

'''הכשרת הכלים''' · ''Hachsharat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' התהליך המקיף של זיכוך והרחבת כלי היוצר --- דמיון, רגש, שכל
--- כדי שיהיו מסוגלים להכיל ולתעל את האור העז של ההתגלות הנבואית המחודשת
בלי להישבר. זהו המובן העמוק ביותר של שם התנועה: היא אינה מתיימרת להיות
נבואה, אלא להכשיר את הכלים לשיבתה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג קושר את ענוות התנועה לשאיפתה. ההתגלות דורשת
כלים ההולמים לשאתה; כוח בלתי מזוכך יישבר תחת השפע, או יעוות אותו. תיאור
הרב קוק את &quot;הסרת אבני המכשולים&quot; --- הזיכוך המוסרי והמעשי המפנה את
המכשולים להופעה --- הוא הפָּן היחידני של זה, בעוד קריאתו את כל עידן הדמיון
כ&quot;עצה מרחוק להשלים את כח המדמה&quot; היא הפָּן הקולקטיבי וההיסטורי שלו: עצם
התעצמות הדמיון בתרבות המודרנית היא הכשרת כלי קולקטיבי. קולנוע קדם נבואי
מבין את כל מפעלו --- הכשרת יוצרים, חישול שפה חזותית חדשה --- כ&quot;הכשרת
הכלים&quot;: הכנת מכשירים לאור שטרם הגיע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הסרת אבני המכשולים&quot;; אורות ---
כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh'';
''Orot''.

'''ראה גם:''' זיכוך ותיקון · תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · קולנוע קדם
נבואי

=== זיכוך ותיקון · Purification and Refinement ===

'''זיכוך ותיקון''' · ''Zikuch ve-Tikkun''

'''הגדרה.''' על היוצר להקדים לכל יצירה מחשבה של תשובה ותיקון. אין לטבול
את העט --- או המצלמה --- ללא טהרת הנשמה וקדושת הרעיון.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק הופך זאת לתנאי של אמנות מקודשת באמת. &quot;הספרות
תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו&quot;, הוא כותב; כל סופר יחל לדעת את הרוממות והקודש
שבעבודתו, &quot;ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון&quot; --- &quot;לפחות תקדים
המחשבה של תשובה, הרהורי תשובה עמוקים לפני כל יצירה. אז תצא היצירה
בטהרתה, רוח ד' תחול עליה&quot;. הכנה פנימית זו היא הביטוי היחידני של &quot;התשובה
הגדולה&quot; הלאומית, והיא בלתי נפרדת מכל הפסיכולוגיה של התנועה: מפני שהיצירה
היא הביטוי החיצוני של התגלות פנימית, מצב הכלי קובע את טוהר הנחשף דרכו.
הזיכוך אינו תוספת מוסרנית לאמנות אלא תנאי המאפשר אותה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יצירה&quot; (&quot;לא יטבול עטו בלא טהרת
נשמה וקדושת רעיון&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תשובה גדולה · הכשרת הכלים · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · הקשבה
ודממה

=== גאולת המבט · The Redeemed Gaze ===

'''גאולת המבט''' · ''Ge'ulat Ha-Mabat''

'''הגדרה.''' היכולת לראות באמת את האחר --- על כל גווניו וצדדיו הנסתרים
--- ולראות את עצמך דרכו. מטרת קולנוע קדם נבואי היא לפתח את חוש ההכרה
העצמית, באדם ובכל ההוויה, דרך מבט כפול: &quot;נקודת מבט עליונה&quot; (אלוהית,
כוללת ואוהבת) ו&quot;מבט קרוב ואינטימי&quot; (המאפשר לראות את עצמך לעומק דרך
הזולת).

'''הקשר פילוסופי.''' גאולת המבט מכנה את האפשרות הגואלת הייחודית לקולנוע:
התמרת עצם ה''ראייה''. הראייה הרגילה מחפצנת; המבט הגואל מחזיק שתי
פרספקטיבות בבת אחת --- המבט הכולל והאוהב הרואה את השלם, והמבט האינטימי
המאפשר לעצמי להיחשף לעומק דרך המפגש עם אחר. מבנה כפול זה הוא הצורה
החזותית של &quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם גאולה לא במסר על האחר אלא באופן
ההתבוננות בו. עבור מדיום הבנוי על המבט --- המצלמה כעין --- זו הוראה
ישירה: לגאול את המבט משליטה לאהבה, כך שהפריים יהפוך למקום של הכרה הדדית
ולא של בעלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' פואטיקה של מפגש · מרחב בין־נשמתי · בימוי תלמודי · הפריים
כמרחב מקודש

=== גאולת היצירה הנשמתית · The Redemption of Soulic Creation ===

'''גאולת היצירה הנשמתית''' · ''Ge'ulat Ha-Yetzira
Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' המעשה המכריע שבו עובר היוצר מן היראה האוחזת בו מול הרעיון
הגולמי אל החירות להביאו אל הפועל במלואו. מול יראת התוהו, על היוצר לפדות
את אסירי מחשבותיו ממאסריהם --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ובעשותו כן הוא
מחולל גאולה ומהווה אור חדש בעולמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את עצם המעשה היצירתי כמלאכת שחרור. היצורים
הרוחניים הרבים --- המחשבות והציורים המבקשים פדיונם &quot;בכל עז ומרץ&quot; --- הם
&quot;בריות חיות וקימות&quot; הדורשות להיגאל; וכשהיוצר נוטל על עצמו לגאול אותן,
&quot;באה לו הופעה פנימית מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה,
ומהוה אור חדש בעולמו&quot;. האור אז &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק, מתרחב ומתענף,
עד באו אל שורש מקוריותו&quot;, ורגשי גאולה מתחילים להתחולל בלבבות רבות ---
&quot;תנועות של תחיה כללית&quot;. קוק ממסגר זאת בלשון גאולה לאומית ואף קוסמית:
פדיון אסירי המחשבות אינו תרגיל פסיכולוגי פרטי אלא חלק ממלאכת התשובה
ותיקון העולם. &quot;והיראה החלושה סרה, והגבורה העליונה לוקחת את
מקומה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; (&quot;לפדות
את אסירי מחשבותיו... לאמר לאסורים צאו&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · מתוהו לתיקון · צער היצירה · נבואה
לכלל

=== חוצפה דקדושה · Sacred Audacity ===

'''חוצפה דקדושה''' · ''Chutzpa D'Kedusha''

'''הגדרה.''' אומץ רוחני רדיקלי --- לא עזות פנים, אלא התעוזה לשאול שאלות
רדיקליות, לפרוץ גבולות מחשבתיים, ולשבור תבניות מחשבה וצורה מקובלות,
ולשאוב השראה ישירות מן המקור הנשמתי ללא תיווך של מוסכמות חברתיות או
אמנותיות. זוהי חירותו המוחלטת של היוצר ללכת אחר אמתו הפנימית, גם אם היא
נראית חתרנית או משונה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נסוב על הבחנה שמניטו מחדד: בין ''עזות רוח'' ---
תכונה חיובית, היוזמה האקטיבית החיונית לתיקון עולם --- לבין ''עזות פנים''
--- תכונה שלילית, הצומחת מכשל מוסרי, המפעילה כוח תוך זלזול בזולת. התורה,
שמהותה שייכת לעולם עליון ובלתי חומרי, דורשת עזות; ולכן ניתנה לישראל,
&quot;העזים באומות&quot; (הנמר שבחזון דניאל, &quot;הווי עז כנמר&quot;; והמהר&quot;ל ב&quot;נר מצווה&quot;).
הרב קוק ממקם תכונה זו בתוך התהליך הגואל עצמו. בקוראו את הסימן התלמודי
שבעקבות המשיח &quot;חוצפא יסגי&quot;, הוא רואה את שבירת הצורות המאובנות: הערכים
המורגלים, בצורתם שלאחר הפסק הנבואה, מוכרחים להתחדש &quot;גם על ידי כח החוצפא
שב עקבתא דמשיחא&quot;, ומזה &quot;יצא אור חדש מאיר&quot;. חוצפה דקדושה אינה אפוא מרד
לשמו אלא האומץ היצירתי המפנה את הקרקע להתגלות מחודשת.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- עזות רוח מול עזות פנים, מכון
מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק,
אורות הקודש --- חוצפא דעקבתא דמשיחא / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חופש המחשבה · שבירת תבניות ·
מהפכה תרבותית גדולה

=== דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי · Sacred Imagination ===

'''דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי''' · ''Dimayon Ha-Kodesh / Dimayon
Alternativi''

'''הגדרה.''' הדמיון הנקי, הצלול והמזוכך הראוי לנבואה --- &quot;הדמיון
האלטרנטיבי&quot; שהיצירה היהודית החדשה מציעה במקום &quot;דמיון מקולקל&quot; (עכור,
מעורב בטומאה, מוביל לאשליה ושקר). הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מרומם או
משפיל. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יגאל אותו --- אלא רק
דמיון הקודש. היצירה היהודית החדשה שואבת דמיון זה ממקורות ייחודיים ---
תורת הסוד, המדרש והאגדה --- שבהם נשתמרו שרידי תרבות נבואית
עברית.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור קוק הדמיון הוא צינור להתגלות --- &quot;וביד הנביאים
אדמה&quot; --- ומצבו קשור למקום. הדמיון של ארץ ישראל, הוא כותב, &quot;צלול וברור,
נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ומוכן להסברת נבואה; ואילו הדמיון
שבארץ העמים &quot;עכור, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום&quot;. מפני שהשכל
והדמיון אחוזים זה בזה, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר כבארץ ישראל
--- &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הרב שרקי מוסיף את המנגנון ההיסטורי: החכמים
נתרחקו מן הדמיון מיראת סטיותיו; השיבה לארץ מחייבת להשיב את הכוח שאבד,
ולפי העיקרון &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot; הוא שב תחילה בצורה גסה כדי לבסוף להתקדש
לדמיון של קודש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; ו&quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot''; והרב אורי שרקי / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' הדמיון · תחיית הדמיון · אווירא דארץ ישראל מחכים · דיאלקטיקה
של השכל והדמיון

=== שבירת הכלים · The Shattering of the Vessels ===

'''שבירת הכלים''' · ''Shevirat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' דימוי קבלי (שמקורו בקוסמוגוניה של האר&quot;י) המיושם בתנועה כמודל
פסיכו־יצירתי. כדי שתופיע יצירה חדשה, &quot;סדר העולם&quot; הקיים של נשמת היוצר ---
מבנה הרצון, השכל והרגש המיושב שלה --- צריך תחילה להישבר. השבירה אינה
כישלון אלא התנאי ההכרחי להתחדשות אמיתית: רק כשהכלי הישן נשבר יכולה צורה
גבוהה יותר להיוולד.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק נותן למודל את אמתו הרגשית. כאשר סדר עולם זה
&quot;צריך להתפרק, להתפוצץ ולהשתנות, בשביל הופעת היצירה הטהורה, יש בזה יסורים
של חורבן עולמות&quot; --- ויסורים אלה &quot;רק לבעלי נשמה מתגלים הם&quot;. לעומתם, &quot;כל
יסורי העולם הרגילים&quot; נחשבים &quot;כצער ילדים על אבדן שעשועים קטנים&quot;. אך
השבירה חסומה בחסד: &quot;תכף לחורבן עולמים בא אור של הוית עולמים, וההויה היא
בודאי יותר חשובה מן החורבן... וההויה מנחמת את האבל של החורבן... ומחיה את
כל המת שבחורבן&quot;. בקריאה זו, המשבר היצירתי --- התמוטטות עולם פנימי מיושב
--- אינו פתולוגיה אלא עצם מנגנון ההתעלות, והאמן הבורח ממנו מאבד את &quot;כתר
המלוכה הרוחנית&quot; הגנוז במרירותו.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י / Lurianic Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;צער היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · יראת התוהו · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== הקשבה עליונה · Supreme Listening ===

'''הקשבה עליונה''' · ''Hakshava Elyona''

'''הגדרה.''' השלב המסכם של סולם היצירה. זהו מצב של קליטה טהורה, המושג
לאחר זיכוך כל הכוחות התחתונים, שבו נעשה היוצר צינור צלול לשפע רוח הקודש.
במקום שההקשבה הפנימית פותחת את הדרך, ההקשבה העליונה משלימה
אותה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההקשבה העליונה היא הפסגה שאליה נעה העלייה המדורגת של
סולם היצירה --- מעבר לגוף, לדמיון, לרגש ולשכל המזוככים, הקשבה כה מעודנת
שהיוצר אינו עוד מחולל אלא קולט. זהו המקביל האנושי להוראת קוק שהנשמה שרה
תמיד: כשכל כוח תחתון נעשה טהור ושקוף, יכול האדם סוף־סוף להקשיב &quot;סוד שיח
קדשה&quot; של הנשמה בלא עיוות. אין זו פסיביות של קיפאון אלא הפעילות העליונה
של הקליטה --- פרי זיכוך ארוך, המצב שבו, כלשון קוק, &quot;אור ישר וקול ישר
מגיע&quot; מפני שהקירות החוצצים נפלו. עבור התנועה זה מכנה את אופק המשמעת
היצירתית: להיעשות צלול דיו כדי לשמוע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; וסולם ההשראה /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · סולם היצירה · שמונה מדרגות · היגיון
שמעי


== ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית ==

''הלקסיקון המעשי של אמנות התנועה --- קולנוע של פרד&quot;ס וזמן ספירלי, של
הקאט כמפגש מקודש, הפריים כמרחב מקודש, והמונטאז' כמעשה של
הנשמה.''

=== אמנות כגלות יזומה · Art as Initiated Exile ===

'''אמנות כגלות יזומה''' · ''Omanut ke-Galut Yezuma''

'''הגדרה.''' היצירה האמנותית כ&quot;גלות מהירה ויזומה&quot; --- מסע הלוקח את הצופה
ממקומו המוכר אל מקום של תמיהה ופתיחות לדעת חדשה. היא מבוססת על תורת
ה&quot;הזרה&quot; של ויקטור שקלובסקי: תפקיד האמנות להפוך את המוכר לזר. ביהדות,
הגלות נתפסת גם כדרך לתיקון ולריבוי דעת (&quot;תרופה לחוסר דעת&quot;), וקיימים בה
מנגנוני &quot;גלות יזומה&quot; מחזוריים --- שבת ושמיטה --- שמטרתם לרענן את התודעה
ולהזכיר את מקור הכול.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתיך תיאוריה אסתטית מודרנית עם תיאולוגיה עברית
של גלות. אצל שקלובסקי, האמנות מבצעת &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסה השחוקה על ידי
הזרת המוכר; התנועה קוראת זאת כהד חילוני להבנה היהודית שהעקירה מאלצת
לשאול מחדש את שאלות היסוד של הקיום. שבת ושמיטה הן בדיוק &quot;גלויות יזומות&quot;
כאלה --- הזרות מכוונות ורצוניות מן הרגיל, המרעננות את תפיסת המקור.
האמנות המודרנית יכולה לשמש באותו תפקיד: גלות מהירה ומכוונת לצופה, הלוקחת
אותו מן האוטומטי אל התמה. זה מעניק כבוד להזרה האוונגרדית כטכנולוגיה
רוחנית ולא כחידוש גרידא.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; מקורות
יהודיים על הגלות, השבת והשמיטה / Jewish sources; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' ה&quot;הזרה&quot; · זמן ספירלי · קריאה אל הסוד · גאולת
המבט

=== עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · ASHAN (Olam, Shanah, Nefesh) ===

'''עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש''' · ''ASHAN --- Olam, Shanah,
Nefesh''

'''הגדרה.''' שלושת ממדי היסוד של המציאות על פי &quot;ספר יצירה&quot; הקבלי: עולם
(מרחב), שנה (זמן) ונפש (תודעה). הם משמשים תבנית ליצירה הקולנועית.
'''עולם''' (מרחב) --- המיזנסצנה, אדריכלות הפריים. '''שנה''' (זמן) ---
העריכה, הקצב, זרימת הזמן. '''נפש''' (תודעה) --- הדמות, ההכרה האנושית. ראשי
התיבות, עש&quot;ן, רומזים למעמד הר סיני --- &quot;והר סיני עשן כולו&quot; --- ומרמזים
שהתגלות עמוקה נראית חולפת אך רבת עוצמה, כמו הקולנוע עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' &quot;ספר יצירה&quot; מארגן את כל המציאות הנבראת לאורך שלושה
צירים --- מרחב, זמן ונפש --- והתנועה ממפה אותם ישירות על שלושת ממדי
היסוד של האמנות הקולנועית: מה שמסודר בתוך הפריים (מרחב), כיצד הזמן נחתך
ומעוצב (זמן), ומי שוכן ביצירה (נפש). זו יותר מאנלוגיה; היא טוענת שהיוצר
עובד עם אותם שלושה צירים שדרכם מובנית המציאות עצמה, ולכן שדיסציפלינות
המיזנסצנה, העריכה והדמות הן, בשורשן, התעסקות בעולם, בשנה ובנפש. ראשי
התיבות עש&quot;ן מעגנים זאת בהתגלות סיני, ומציעים לקולנוע דימוי־עצמי: אמנות
של אור וצל, נראית חסרת ממש כעשן, ובכל זאת עצם המדיום שבו עשויה ההתגלות
להופיע.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; מעמד הר
סיני (&quot;והר סיני עשן כולו&quot;) / the revelation at Sinai; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת, עולם, מועד · קדושה בשלושה
ממדים · זמן ספירלי

=== קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור · The Call to the Secret ===

'''קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור''' · ''Keri'a el Ha-Sod / Lehadrir et
Ha-Dibur''

'''הגדרה.''' קריאה ליוצרים &quot;לתת דרור לדיבור הכמוס, הסודי&quot;, ולבטא את המימד
הנסתר והפנימי של ההוויה --- כולל הפיכת טקסט &quot;קפוא&quot; ל&quot;דיבור חי&quot;. היצירה
האמיתית אינה יכולה להסתפק בגלוי; הנשמה המודרנית דורשת את ה&quot;סוד&quot; כדי
להרוות את צימאונה הרוחני.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן זאת באבחנה של הדור. כשמגיע היחיד, וכן
הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר לו להשביע את
צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד',
הולכים ונתבעים מן הדור&quot;. והעקשנות למצוא את כל הסיפוק הרוחני בגלוי לבד
&quot;מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות&quot;. אך קוק מכנה גם את הקושי: לפעמים &quot;אנו
מדברים והאילמות תוקפת אותנו&quot;, מפני שאין כוח להדריך את הדיבור --- ואף
כבדות הפה לא תעצור את &quot;הזרם של החפץ הנשגב אשר דבר ד' בו יגלה&quot;. התנועה
לוקחת זאת כמנדט לקולנוע המשחרר את הדיבור הכמוס: הנותן קול לממד הנסתר של
ההוויה במקום להישאר על פני השטח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; (&quot;רזי עולם,
רזי תורה, סוד ד'&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · ניב שפתיים · הצימאון האחרון · רזים
מתבארים ברזים

=== עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · Cinematic Teshuvah ===

'''עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית''' · ''Arichah ki-&quot;Teshuva&quot;
Kolno'it''

'''הגדרה.''' נגזרת ממושג התשובה היהודי, הגורס שהזמן אינו בלתי הפיך ושאפשר
לתקן את העבר. בעריכה, הפלאשבק חורג מעצם מסירת המידע: הוא הופך להזדמנות
להציג אירוע עבר באור חדש המשנה את משמעותו המוסרית ומשנה את ההבנה בהווה.
זו הזדמנות ל&quot;תיקון&quot; קולנועי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על האינטואיציה העברית שהעבר אינו חתום.
התשובה היא בדיוק הכוח לשוב אל מעשה עבר ולשנות את משמעותו --- לא את עצם
מה שקרה, אלא את משמעותו בהווה. התנועה מעתיקה זאת למונטאז': פלאשבק אינו
מידע ניטרלי אלא מעשה חזרה היכול לגאול או למסגר מחדש את שהיה, ובכך לשנות
את ההווה הצומח ממנו. זה הופך את העריכה למכשיר מוסרי, לא רק נרטיבי ---
העורך, החוזר אל העבר, מבצע &quot;תיקון&quot;. הוא עומד בסימטריה עם &quot;בשורה מהעתיד&quot;,
הפלאשפורוורד, כך שהעורך פועל חופשי בשני כיווני הזמן.

'''מקורות.''' מושג התשובה ביהדות / the Jewish concept of Teshuvah; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בשורה מהעתיד · עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · מועד --- עֵת,
עולם, מועד

=== מועד --- עֵת, עולם, מועד · The Cut as Sacred Encounter ===

'''מועד --- עֵת, עולם, מועד''' · ''Mo'ed --- Et, Olam, Mo'ed''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, המיושמת על העריכה הקולנועית. המחשבה
העברית מציעה שלושה מושגי זמן, והעורך עובד בשלושתם. '''עֵת''' --- הזמן
הסובייקטיבי, הרגע הנוכחי, ה&quot;עכשיו&quot; של השוט. '''עולם''' --- הנצח, הזמן
שמעבר לזמן: הרעיון השלם והמבנה הגדול של הסרט. '''מועד''' --- המפגש המקודש
שבו הנצח פוגש את הרגע החולף. הקאט הוא ה&quot;מועד&quot;: נקודת החיתוך שבה העורך,
כשותף לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף ליצירת משמעות חדשה. הזמן היהודי אינו
אפוא מעגל סגור אלא ספירלה של שינוי ותקווה.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל נשען על האינטואיציה שהזמן אינו מכל ניטרלי אלא
מדיום מוסרי ויצירתי. עבודת העורך בחדר העריכה היא בדיוק התעסקות בזמן,
ושלושת המושגים נותנים לו אוצר מילים מקודש לכך: השוט כעֵת, כל אדריכלות
הסרט כעולם, והקאט כמועד, המפגש הנקבע שבו הם מתאחדים. זה ממסגר מחדש את
המונטאז' כמעשה גואל: עריכה החופשית לקפוץ בזמן, לחבר זיכרון עם נבואה
ותיעוד עם חלום, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן הליניארי. הספירלה
היא הדימוי המפתח --- המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot; --- כך שהקאט אינו רק
מסדר דימויים אלא יוצר &quot;מועדים&quot; חדשים, מפגשים מקודשים, לפי ההיגיון הפנימי
של הרצון הנשמתי.

'''מקורות.''' מקורות עבריים לתפיסת הזמן (עֵת/עולם/מועד) / Hebrew sources;
משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית ·
מונטאז' הנשמה

=== ה&quot;הזרה&quot; · Defamiliarization (Hazara) ===

'''ה&quot;הזרה&quot;''' · ''Ha-Hazara''

'''הגדרה.''' מושג מרכזי באמנות המודרנית, שטבע ההוגה היהודי־רוסי ויקטור
שקלובסקי, המתאר את תפקיד האמנות &quot;להפוך את המוכר לזר, את השגור למוזר&quot;,
ובכך לבצע &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסת המציאות השחוקה ולגרום לנו לשאול מחדש &quot;מה
זה?&quot;. התנועה גורסת שרעיון זה נטוע עמוק במחשבה העברית.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל שקלובסקי, ההרגל אוכל את התפיסה: אנו חדלים לראות
את מה שראינו יותר מדי, ותפקיד האמנות הוא להאט ולרענן את התפיסה על ידי
הזרת המוכר. התנועה גורסת שתובנה זו אינה מודרנית בלבד אלא ילידית לתודעה
העברית, הבונה הזרה לתוך עצם לוח השנה שלה דרך &quot;הגלויות היזומות&quot; של שבת
ושמיטה, והמבינה את הגלות עצמה כהזרה כפויה המעוררת מחדש את שאלות היסוד.
ההזרה הופכת אפוא לגשר בין האוונגרד לנבואי: הטכניקה שבה הקולנוע שובר את
המבט האוטומטי ומשיב את התמיהה היא, בקריאה זו, צורה חילונית של השיבוש
הנבואי את הרגיל.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אמנות כגלות יזומה · גאולת המבט · קריאה אל הסוד · בימוי
תלמודי

=== בימוי נוכחות נשמתית · Directing the Soul's Presence ===

'''בימוי נוכחות נשמתית''' · ''Bimui Nochechut Nishmatit''

'''הגדרה.''' בימוי שמטרתו לביים את הבלתי־נראה. זהו תרגיל בהקשבה, המבקש
לשחרר את היוצר מן הצורך &quot;לשלוט&quot; במציאות ולהפוך אותו ל&quot;צינור&quot; שדרכו יכול
הרטט הפנימי של ההוויה להתגלות. הפריים הופך למרחב של מפגש חי בין הנסתר
לנגלה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מגדיר מחדש את תפקיד הבמאי הרחק מן השליטה ולעבר
השקיפות. במקום לכפות על המציאות סדר קבוע מראש, במאי נוכחות הנשמה הופך
לצינור --- משקיט את רצונו השולט כדי שהרטט הפנימי של ההוויה יוכל להופיע
בתוך הפריים. זהו הפָּן הבימויי של &quot;הקשבה ודממה&quot; ושל &quot;השכל היוצר&quot; השואל מה
מבקש להיוולד ולא מכתיב מה מוכרח. זה ממסגר מחדש את הסמכות: כוחו של הבמאי
אינו בשליטה אלא בקליטה המזוקקת המאפשרת לנסתר להיעשות נוכח, כך שהפריים
הוא אתר של מפגש ולא של פקודה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · הקשבה ודממה · בימוי תלמודי · גאולת
המבט

=== סרט כקורבן · Film as Offering (Korban) ===

'''סרט כקורבן''' · ''Seret ke-Korban''

'''הגדרה.''' תפיסה הרואה בסרט מעין קורבן, במובן העברי המקורי של המילה ---
&quot;לְקָרֵב&quot;. זהו מעשה שנועד לגשר על הפער בין הבורא לנברא, בין היוצר לצופה,
בין הרוח לחומר. הצילום על גבי פילם נעשה בחומר אורגני (&quot;עור לאור&quot;), שנחשף
לאור והופך לדימוי --- בדומה לגילוי ניצוצות האור הגנוזים
בחומר.

'''הקשר פילוסופי.''' האטימולוגיה נושאת את המושג: קורבן אינו בראש ובראשונה
הקרבה־כאובדן אלא קירוב, אמצעי לצמצם מרחק בין ספירות. התנועה קוראת בכך את
הסרט --- כמעשה המקרב את הנברא אל הבורא, את הצופה אל היוצר, את החומר אל
הרוח. הדימוי הפוטוכימי מעמיק את הדבר: האמולסיה, &quot;עור&quot; אורגני, נחשפת לאור
ומותמרת לדימוי, מה שהתנועה קוראת דרך הגאולה הקבלית של ניצוצות האור
הגנוזים בחומר, ודרך הקריאה המיסטית של &quot;כתנות עור&quot; המתגלגלות ל&quot;כתנות
אור&quot;. הפריים הופך בכך ל&quot;מרחב בין־נשמתי&quot; אינטימי, מזבח שעליו נשמת היוצר
פונה אל נשמת הצופה.

'''מקורות.''' מושג הקורבן (&quot;לקרב&quot;); קבלה --- ניצוצות האור הגנוזים בחומר /
the concept of ''korban''; Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · מרחב בין־נשמתי · הפריים כמרחב מקודש
· בירור ניצוצות וייחודים

=== סרט כפרד&quot;ס · Film as PaRDeS ===

'''סרט כפרד&quot;ס''' · ''Seret ke-PaRDeS''

'''הגדרה.''' תפיסת הסרט הקדם נבואי כמבנה רב־ממדי, הבנוי רבדים־רבדים של
משמעות בדרך ה&quot;פרד&quot;ס&quot; היהודי (ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד). '''פשט'''
--- הרובד הנרטיבי: העלילה הגלויה, הדמויות, הפעולה והדיאלוג. '''רמז''' ---
הרובד הסמלי: רשת של סמלים ומוטיבים חוזרים, שדרכה העולם הפיזי מתחיל לרמוז
על מה שמעבר לו. '''דרש''' --- הרובד האנושי, הפסיכולוגי־מוסרי: משמעות חדשה
הנוצרת מחיבור והתנגשות בין אלמנטים, כמו במונטאז'. '''סוד''' --- הרובד
הנשגב: הסרט מפסיק להיות סיפור והופך להתגלות ישירה של מציאות פנימית בלתי
נתפסת; הסוד אינו מסר לפענוח אלא חוויה ישירה, והוא יכול רק
להירמז.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על הקולנוע את ההכרה העברית שטקסט מקודש
אינו שטוח אלא בנוי רבדים, כתורה עצמה. טענתו העמוקה ביותר נובעת מהוראת
הרב קוק ש&quot;רזים מתבארים ברזים&quot;: הסוד אינו ניתן לתרגום ללשון לוגית וגלויה
בלי לאבד את מהותו --- יש להאירו דימוי בדימוי, התגלות בהתגלות. לכן אין
קולנוע קדם נבואי חושש ממונטאז' רדיקלי: התנגשות הדימויים היא האמצעי שבו
מגיעים אל הרבדים העליונים. האופק הסופי הוא ההכרה ש&quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;
--- שההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''מקורות.''' פרד&quot;ס --- הרמנויטיקה יהודית קלאסית / ''PaRDeS''; הראי&quot;ה קוק
--- &quot;רזים מתבארים ברזים&quot; / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה: סשה נצח
אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · מונטאז' הנשמה · קריאה אל
הסוד

=== הפריים כמרחב מקודש · The Frame as Sacred Space ===

'''הפריים כמרחב מקודש / קולנוע כמעשה מקדש''' · ''Ha-Frame ke-Merchav
Mekudash''

'''הגדרה.''' הפריים הקולנועי נתפס כמקום מקודש שבו מתרחש מפגש --- &quot;מרחב
בין־נשמתי&quot; שבו נשמת היוצר פונה אל נשמת הצופה. הבמאי הוא &quot;אדריכל נשמות&quot;
שתפקידו למצוא לכל דבר את מקומו ולכל אדם את שעתו, ברוח הנחיית חז&quot;ל &quot;אין
אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot;. המרחב המצולם, במיוחד בארץ הקודש,
אינו רקע דומם אלא ישות חיה בעלת רצון --- שהרי &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;. חוויית
הצפייה יכולה להפוך למקודשת: מפגש עם מקור החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מרומם את הפריים ממלבן קומפוזיציוני למקום
מקודש. הנחיית חז&quot;ל --- שלכל דבר ואדם יש מקום ושעה --- הופכת לצו בימויי:
לבנות, בגבולות הפריים, סדר תודעה חדש שבו כל חפץ ותנועה עומדים במקומם
האמיתי. זהו הפָּן המרחבי של מודל עש&quot;ן (עולם כמיזנסצנה) ושל הקדושה בממד
המרחב (עולם), הקדושה שהתרכזה פעם במקדש ומבוקשת עתה בפריים המצולם. מפני
שהארץ עצמה בעלת רצון, הצילום אינו תיעוד נוף אלא מפגש עם הרצון האלוהי
הגנוז בבריאה --- הפריים כמקום שבו יכול הקדוש להופיע.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- &quot;אין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot; (אבות)
/ the Sages, Pirkei Avot; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בימוי נוכחות נשמתית · מרחב בין־נשמתי · ארץ ורצון · קדושה
בשלושה ממדים

=== כתנות עור / כתנות אור · Garments of Skin, Garments of Light ===

'''כתנות עור / כתנות אור''' · ''Kotnot Or / Kotnot Or''

'''הגדרה.''' קריאה מיסטית בבראשית. במקום שהטקסט המקובל קורא &quot;כתנות עור&quot;
(בעי&quot;ן), ספר התורה של רבי מאיר קרא &quot;כתנות אור&quot; (באל&quot;ף). זה מסמל את
הפוטנציאל ההתמרתי של הקולנוע: הרגע שבו ה&quot;עור&quot; --- העולם הפיזי, אמולסיית
הפילם --- נחשף לאור והופך לדימוי, וחושף ניצוצות אלוהיים
נסתרים.

'''הקשר פילוסופי.''' המדרש נסוב על אות אחת, עי&quot;ן לאל&quot;ף, עור לאור ---
והתנועה שומעת בו את עצם פעולת הקולנוע. הפילם הפוטוכימי הוא מילולית &quot;עור&quot;
אורגני, אשר במפגשו עם האור מותמר לדימוי; התנועה קוראת זאת כהגשמה של
המעבר מ&quot;עור&quot; ל&quot;אור&quot;, גאולת החומר לזוהר, שחרור ניצוצות האור הגנוזים
בחומרי. הקולנוע חוזר בכך על התמרה מיסטית: העולם החומרי, בהיחשפו לאור,
מוציא דימוי החושף את מה שהיה כמוס בו. זה מעגן את הבנת התנועה את הסרט
כקורבן (&quot;עור לאור&quot;) ואת הדימוי כאתר שבו נחשף האלוהי הנסתר.

'''מקורות.''' מדרש --- כתנות עור / כתנות אור (תורתו של ר' מאיר) /
Midrash; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כקורבן · בירור ניצוצות וייחודים · הפריים כמרחב מקודש ·
קדושה שבטבע

=== טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית · Innovative Technologies ===

'''טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית''' · ''Technologiyot Chadshaniyot
ba-Yetzira Ha-Nevu'it''

'''הגדרה.''' קריאה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות --- מציאות מדומה ובינה
מלאכותית --- כדי להמחיש רעיונות נבואיים ולפרוץ את גבולות המוכר
והמקובל.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מסרבת לכל ניגוד בין חזון רוחני שורשי לבין
אמצעים טכניים עכשוויים. אם המטרה היא להרחיב את גבולות הדמיון ולהמחיש את
מה שהתפיסה הרגילה אינה מגיעה אליו, אז הכלים החדשים ביותר --- סביבות
מציאות מדומה טובלות, בינה מלאכותית יוצרת --- הם מכשירים טבעיים של אמנות
קדם נבואית ולא איום עליה. עמדה זו עקבית עם קריאת התנועה את ההווה כ&quot;עצה
מרחוק&quot;: עצם הטכנולוגיות הרוויות את העידן בדימויים הן, בכוח, כלים
המוכשרים לשימוש גבוה יותר. הצו הוא לכופף את המדיה החדשה והרבת־עוצמה הזו
אל הקדוש והפלאי, ולעשותה אמצעי להמחשת רעיונות נבואיים ולא רק הגברת רעש
הרגיל.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · עולמות השעריים · קולנוע
מדרשי

=== מרחב בין־נשמתי · Inter-Soul Space ===

'''מרחב בין־נשמתי''' · ''Merchav Bein-Nishmati''

'''הגדרה.''' תפיסת הפריים הקולנועי כמרחב מקודש ואינטימי שבו נשמת היוצר
פוגשת את נשמת הצופה --- מפגש בין &quot;שני חלקים של נצח&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מכנה את המהות הבין־אישית של הפריים. מתחת לפני
השטח של דימויים וצלילים ממקמת התנועה את האירוע העמוק ביותר של הקולנוע:
נשמה אחת הפונה אל אחרת דרך מרחב היצירה. זו ההגשמה האסתטית של &quot;הפואטיקה
של מפגש&quot; ושל ה&quot;פנים אל פנים&quot; של הדיאלוג הנבואי --- הפריים כמקום שבו
מתרחש מפגש אינטימי של נשמות, לא תצוגה של מידע. הוא הופך את הצופה מצרכן
של ראווה לשותף במפגש, ומטיל על היוצר אינטימיות במקום שליטה: לעשות מן
הפריים מרחב מקודש שבו נשמתו פונה, מתוך אמון, אל נשמת הזולת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הדיאלוג הנבואי
&quot;פנים אל פנים&quot;.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · פואטיקה של מפגש · דיאלוג נבואי · סרט
כקורבן

=== ארץ ורצון · Land and Will (Eretz and Ratzon) ===

'''ארץ ורצון''' · ''Eretz ve-Ratzon''

'''הגדרה.''' הקשר העמוק בעברית בין &quot;ארץ&quot; ל&quot;רצון&quot;. משמעו שארץ ישראל בעלת
רצון וחיות אלוהית משלה. צילום הארץ הוא מפגש עם רצון זה, ולא תיעוד נוף
דומם.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה גורסת שהטבע בארץ הקודש אינו דומם אלא בעל רצון
--- קריאה הנשענת גם על תיאור הרב קוק את &quot;דמיון ארץ ישראל&quot; הצלול והמסוגל
להתגלות, וגם על ההבנה שהארץ היא תנאי ומנוע לכוחות הרוחניים הגנוזים באומה
(&quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;). מכאן שהפריים המצולם בארץ אינו רקע אלא ישות
חיה: המצלמה פוגשת רצון ולא משטח. זה משנה את מעשה הצילום --- מהתבוננות
בחפץ לפגישה עם נוכחות --- והוא הבסיס לתפיסת &quot;הפריים כמרחב מקודש&quot; ולראיית
הצילום בארץ כהזדמנות לגילוי הרצון האלוהי הכמוס בבריאה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;;
על יסוד הראי&quot;ה קוק --- דמיון בארץ ישראל / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע
· הרצון

=== קפיצת הדרך · The Leap of the Way (Kfitzat HaDerekh) ===

'''קפיצת הדרך''' · ''Kfitzat Ha-Derekh''

'''הגדרה.''' תופעה המוכרת מן התלמוד (וגם מן הפיזיקה הקוונטית), המדברת על
מעבר מנקודה אחת לאחרת מבלי לעבור את המרחב שביניהן. היא שוברת את ההיגיון
הליניארי של הזמן והמרחב. היוצר הקדם נבואי יודע שאין צורך תמיד לעבור את
כל הדרך.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן לגיטימציה לאי־רציפות רדיקלית בעריכה
ובנרטיב. אם המציאות עצמה מכירה ב&quot;קפיצת הדרך&quot; --- מעבר החורג מן הרצף
המרחבי־זמני --- אז הקולנוע אינו כבול לחובת המעבר הליניארי בין נקודות. זה
מעצים את &quot;העריכה הקדם נבואית&quot; ואת &quot;מועד --- עֵת, עולם, מועד&quot;: העורך רשאי
לקפוץ, לחבר רגעים רחוקים בלי גשר, ולתת להיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- ולא לכרונולוגיה --- לקבוע את המעברים. זו שחרור היצירה מכלא הזמן
הליניארי במובנו המעשי ביותר.

'''מקורות.''' תלמוד --- קפיצת הדרך / the Talmud; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · מועד --- עֵת, עולם, מועד · זמן ספירלי ·
עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית

=== קולנוע מדרשי · Midrashic Cinema ===

'''קולנוע מדרשי''' · ''Kolno'a Midrashi''

'''הגדרה.''' אמנות המבקשת להשתחרר ממגבלות השפה הקולנועית המערבית ומחוקי
הסיפור הקלאסיים. היא משתמשת בשפות מקבילות רבות, בונה מבנה סיפורי
רב־מפלסי ויוצרת דימוי על גבי דימוי, המפעיל בו־זמנית אזורים שונים בהכרה,
ברגש ובדמיון. קולנוע כזה אינו חושש ממונטאז' רדיקלי, ומטרתו מפגש עם דבר
ה' הנסתר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקולנוע המדרשי לוקח את המדרש כמודל צורני. המדרש אינו
קורא טקסט קריאה ליניארית אחת אלא סוטה, מקשר, מפרה משמעות מהתנגשות של
קטעים רחוקים --- ומייצר רבדים על גבי רבדים. הקולנוע המדרשי מיישם זאת:
מבנה רב־מפלסי, דימוי על דימוי, שפות מקבילות (תיעוד, אנימציה, נרטיב)
הזורמות יחד לזרם אסוציאטיבי המעביר משמעות מעבר לטקסט המילולי. הוא
בן־זוגו של &quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- שם המבנה הוא רבדי עומק, כאן האופן הוא הצורה
המדרשית --- ושניהם משרתים את אותה מטרה: מפגש עם הנסתר דרך שבירת השפה
הקולנועית הקלאסית.

'''מקורות.''' המדרש כמודל / the Midrash as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · מונטאז' הנשמה · אלפבית נשמתי · רזים מתבארים
ברזים

=== עריכה קדם נבואית · Pre-Prophetic Editing ===

'''עריכה קדם נבואית''' · ''Arichah Kdam-Nevu'it''

'''הגדרה.''' עריכה מהפכנית, אוונגרדית וניסיונית, החופשית לקפוץ בזמן, לחבר
בין זיכרון לנבואה ובין תיעוד לחלום. היא אינה רק מסדרת שוטים בסדר
כרונולוגי, אלא יוצרת &quot;מועדים&quot; חדשים --- מפגשים מקודשים --- לפי ההיגיון
הפנימי של הרצון הנשמתי, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן
הליניארי.

'''הקשר פילוסופי.''' העריכה הקדם נבואית היא ההגשמה המעשית של תפיסת הזמן
העברית (עֵת/עולם/מועד): כל קאט הוא &quot;מועד&quot;, מפגש מקודש שבו העורך, כשותף
לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף. היא נשענת על שלושה עקרונות המפוזרים
במילון: אי־הרציפות של ה&quot;הופעה&quot; (הבזק ולא זרימה), חופש &quot;קפיצת הדרך&quot; מן
הרצף הליניארי, ואפשרות ה&quot;תשובה&quot; הקולנועית לשוב אל העבר ולתקנו. התוצאה
היא עריכה שאינה משרתת כרונולוגיה אלא את ההיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- עריכה שהיא עצמה מעשה גואל, המשחרר את היצירה ואת הצופה מן הזמן
הליניארי.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · קפיצת
הדרך · מונטאז' הנשמה

=== רזים מתבארים ברזים · Secrets Explained by Secrets ===

'''רזים מתבארים ברזים''' · ''Razim Mitba'arim be-Razim''

'''הגדרה.''' עיקרון שלימד הרב קוק: סודות עמוקים (סוד) אינם ניתנים לתרגום
ללשון לוגית וגלויה בלי לאבד את מהותם. יש להאירם בסודות אחרים --- דימוי
בדימוי, התגלות בהתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון קובע את גבול הביאור ובכך גם את שיטת האמנות
הקדם נבואית. אם הסוד מאבד את מהותו ברגע שהוא מתורגם לשפה מושגית וגלויה,
אז הדרך היחידה להעבירו היא לא הסבר אלא הארה --- סוד המאיר סוד, דימוי
המאיר דימוי. זה מעניק בסיס תיאורטי למונטאז' הרדיקלי ולמבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;:
התנגשות הדימויים אינה בלבול אלא האמצעי שבו מגיעים אל הרבדים העליונים שאי
אפשר לומר במפורש. הקולנוע המדרשי בנוי על עיקרון זה --- הוא מבאר את הנסתר
לא במילים אלא בדימויים, סוד ברז.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook (סוד המתבאר בסוד); משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · קריאה אל
הסוד

=== מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית · Soul Montage (Sefirotic Editing) ===

'''מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית''' · ''Montage Ha-Neshama / Arichah
Sfirotit''

'''הגדרה.''' תפיסת עריכה קולנועית המבוססת על מבנה הספירות בקבלה (חסד ---
זרימה, גבורה --- מתח, תפארת --- הרמוניה), השואפת ליצור חוויה רוחנית ולא
רק רעיון אינטלקטואלי. '''&quot;חסד&quot; של הקאט''' --- חיבור היוצר פתיחות, זרימה
והתרחבות: דיזולב או חיבור רך בין שוטים רחבים. '''&quot;דין/גבורה&quot; של הקאט'''
--- חיבור היוצר צמצום, מתח וגבול: ג'אמפ־קאט חד או קונטרסט גרפי עז.
'''&quot;תפארת&quot; של החיבור''' --- רגע של יופי והרמוניה המאחד את הקטבים: המפגש
המושלם בין שוט של התרחבות לשוט של צמצום, היוצר אמת פואטית.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על העריכה את הדינמיקה הקבלית של הספירות
--- לא כסמליות שרירותית אלא כדקדוק של איכויות. כל חיבור בין שוטים נושא
איכות ספירותית: חסד מרחיב, גבורה מצמצם, תפארת מאחד את הקטבים לאמת פואטית
ולא לסינתזה אינטלקטואלית. בכך הופכת העריכה מסידור טכני של מידע ל&quot;מונטאז'
של הנשמה&quot;: מבנה השואף לחולל חוויה רוחנית. זה קרוב ל&quot;מועד&quot; (הקאט כמפגש
מקודש) אך מוסיף לו את מפת האיכויות --- לא רק ''שהקאט'' מפגיש נצח וחולף,
אלא ''כיצד'' הוא עושה זאת, באיזו איכות ספירותית.

'''מקורות.''' קבלה --- מבנה הספירות / Kabbalah --- the Sefirot; משנת
התנועה: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · סרט כפרד&quot;ס ·
קולנוע מדרשי

=== עולמות השעריים · The Speculative Worlds ===

'''עולמות השעריים''' · ''Olamot Ha-Hash'ariim''

'''הגדרה.''' מושג מן הזוהר המתייחס לעולמות טרום־רציונליים של אינטואיציה
טהורה (השערה), החורגים מן ההיגיון המדוד. עולמות אלה הם החומר האינסופי של
הדמיון היצירתי, שעל היוצר לחקור בחופש.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן שם למרחב שבו פועלת החירות היצירתית של
התנועה. הרב קוק כותב שהיצירה הרוחנית &quot;מגלה את גודל של עולמות ההשעריים
--- עולמות שמתגלים בכוח האינטואיציה, שמתעלה מעל להיגיון המדוד&quot;, ושהיוצר
&quot;משער בליבו ובמחשבתו בכל היקף ורוחב ובחופש מחשבה מוחלט&quot;. אלה עולמות של
השערה --- לא של הוכחה --- הנתפסים באינטואיציה ולא בניתוח. עבור הקולנוע
הקדם נבואי הם המקור הבלתי נדלה של הדמיון: המרחב שאליו רשאי היוצר להמריא
בחופש מחשבה מוחלט, מעבר לגבולות ההיגיון הרגיל, כדי לשאוב צורות
חדשות.

'''מקורות.''' זוהר --- עולמות ההשעריים / the Zohar; הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav
A.I. Kook; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' חופש המחשבה וחירות היצירה · הדמיון · האינטואיציה · קולנוע
מדרשי

=== זמן ספירלי · Spiral Time ===

'''זמן ספירלי''' · ''Zman Spirali''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, שאינה ליניארית טהורה ואינה מעגלית טהורה,
אלא ספירלה --- מתקדמת כלפי מעלה עם כיוון, תקווה ואפשרות של התחדשות
ושינוי. (המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot;.)

'''הקשר פילוסופי.''' הספירלה היא הדימוי המכריע של תפיסת הזמן של התנועה,
ומכריעה בין שתי חלופות שגויות. הזמן הליניארי (המערבי) הוא חץ חד־כיווני
חסר שיבה; הזמן המעגלי (האלילי) הוא חזרה נצחית חסרת התקדמות. הספירלה
מחזיקה את השניים: תנועה החוזרת אך גם מתקדמת, שינוי בעל כיוון ותקווה.
&quot;יציאת מצרים&quot; נתפסת כמעבר מזמן מעגלי ופסימי לזמן של צמיחה. עבור העריכה
זה יסודי: הקאט אינו רק חוזר (מעגל) ואינו רק מתקדם (קו), אלא יוצר
&quot;מועדים&quot; חדשים בספירלה של שינוי ותקווה --- ולכן העריכה יכולה לחבר זיכרון
עם נבואה בלי לכלוא את היצירה בזמן ליניארי.

'''מקורות.''' תפיסת הזמן העברית (שנה/שינוי) / Hebrew conception of time;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · עריכה כ&quot;תשובה&quot;
קולנועית · בשורה מהעתיד

=== בימוי תלמודי · Talmudic Directing ===

'''בימוי תלמודי''' · ''Bimui Talmudi''

'''הגדרה.''' גישה בבימוי המושפעת מן השיח התלמודי, הסוטה במכוון מן המרכז
אל השוליים. המצלמה עשויה להתעכב פתאום על חפץ זניח או על הבעת פנים משנית,
ולהעניק לפרט משמעות מרכזית. המטרה היא להפוך את חוויית הצפייה לדיאלוג
אינטנסיבי עם הצופה, המאתגר את ודאותו ומזמין אותו לגילוי חדש.

'''הקשר פילוסופי.''' הבימוי התלמודי לוקח את דרך הלימוד של התלמוד כמודל
בימויי. בתלמוד, הדיון סוטה מהכיוון הראשי אל פרטים שנתפסו כ&quot;שוליים&quot;,
והפרט הזניח מקבל לפתע משמעות מכרעת. המצלמה מיישמת זאת: היא אינה נעולה על
הגיבור אלא רשאית להתעכב על החפץ הזניח או ההבעה המשנית, ולהפוך אותם
למרכז. זה קשור ל&quot;גאולת המבט&quot; (לראות באמת את מה שהמבט הרגיל פוסח עליו)
ומזמין את הצופה לדיאלוג --- לא לצריכה פסיבית של נרטיב אלא להשתתפות
פעילה, המאתגרת את ודאותו ופותחת גילוי חדש. הדמות המתאימה לו היא &quot;הגיבור
השלישי&quot;, שאינו חושש מן המורכבות שהבימוי התלמודי חושף.

'''מקורות.''' התלמוד כמודל / the Talmud as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · בימוי נוכחות נשמתית · ה&quot;הזרה&quot; · הגיבור
השלישי

=== בשורה מהעתיד · The Taste of the Future (The Flashforward) ===

'''בשורה מהעתיד''' · ''Besora me-he-Atid''

'''הגדרה.''' הטכניקה הקולנועית של הפלאשפורוורד או הרמיזה המקדימה, הנתפסת
כדרך להביא &quot;טעימה מהעתיד&quot; (בדומה לחוויית השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot;) אל תוך
ההווה הנרטיבי, ויוצרת תחושה של גורל או נבואה הממתינה להתגשם.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מעניק לפלאשפורוורד ממד נבואי. אם השבת היא
&quot;מעין עולם הבא&quot; --- טעימה של העתיד בתוך ההווה --- אז הרמיזה המקדימה
בקולנוע יכולה לעשות דבר דומה: להביא הבזק של מה שעוד יבוא, ובכך ליצור
תחושת גורל או נבואה הממתינה להתגשם בנרטיב. הוא עומד בסימטריה עם &quot;עריכה
כתשובה&quot; (הפלאשבק כשיבה גואלת אל העבר): יחד הם נותנים לעורך חופש לפעול
בשני כיווני הזמן --- לחזור ולתקן את העבר, ולטעום ולבשר את העתיד ---
בהתאם לתפיסת הזמן הספירלי, שבה זיכרון ונבואה יכולים להתחבר.

'''מקורות.''' מושג השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot; / the concept of Shabbat; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · זמן ספירלי · עריכה קדם נבואית ·
מועד --- עֵת, עולם, מועד


== ו. קדושה, סוד ומיתוס ==

''מהות הקדושה --- לא פרישות אלא ריכוז החיים; שני סוגי הקדושה ומלחמתם;
הסוד כפשט האמיתי; וגאולת היופי העברי.''

=== בירור ניצוצות וייחודים · Clarifying Sparks and Unifications ===

'''בירור ניצוצות וייחודים''' · ''Berur Nitzotzot ve-Yichudim''

'''הגדרה.''' תרגול מעשי בהעלאת ניצוצות הקדושה החבויים מתוך העולם הגשמי
(כמו אוכל) אל שורשם הרוחני, ולימוד כוונות קבליות החושפות את האחדות
האלוהית.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הקבלי, שמקורו בתורת האר&quot;י, גורס שניצוצות של
אור אלוהי נפלו ונתפזרו בתוך החומר, ותפקיד האדם להעלותם אל שורשם ---
&quot;בירור ניצוצות&quot;. התנועה לוקחת זאת כמודל למעשה האמנותי: היוצר הוא מברר
ניצוצות, החושף את האור הגנוז בחומר המצולם ומעלה אותו. זה קושר ישירות
ל&quot;סרט כקורבן&quot; (&quot;עור לאור&quot;) ול&quot;כתנות עור/אור&quot; --- הקולנוע כתהליך של גילוי
ניצוצות האור החבויים בחומר. ה&quot;ייחודים&quot; --- הכוונות הקבליות המאחדות את
המידות --- מוסיפים את הממד של איחוד: לא רק להעלות ניצוץ בודד אלא לחשוף
את האחדות האלוהית שמאחורי ריבוי הכוחות.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י --- בירור ניצוצות וכוונות / Lurianic Kabbalah;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · סרט כקורבן · איחוד המידות · קדושה
שבטבע

=== אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה · Hebrew Aesthetics --- Its Exile and Redemption ===

'''אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה''' · ''Estetika Ivrit --- Galuta
u-Ge'ulata''

'''הגדרה.''' במשך אלפי שנות גלות התרחקה היהדות מן האסתטיקה ומן האמנות
החזותית כבחירה אידיאולוגית, בראותה ביופי החיצוני בגידה או מסכה. השיבה
לציון פותחת תהליך איחוי: האמת הפנימית חייבת לבוא לידי ביטוי אסתטי,
והקודש צריך להתפשט על תחום היופי. השאיפה היא להחיות מחדש את היופי העברי
המקורי. המהפך: מ&quot;יפה, ולכן אמיתי&quot; (המערב) ל&quot;אמיתי, ולכן חייב לבוא לידי
ביטוי יפה&quot; (העברי).

'''הקשר פילוסופי.''' המקור המפורש ביותר לעיקרון הזה הוא הוויכוח בין הסופר
אז&quot;ר לרב קוק. אז&quot;ר תבע שהספרות העברית תוקדש ל&quot;שאלות נצחיות&quot; בלבד; תשובת
הרב הייתה נחרצת: &quot;יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה&quot;. הוא מזהה את שורש
הצמצום ב&quot;טומאה הרצוצה של הגלות&quot; וב&quot;מורך הלב&quot; שהיא מטילה גם על החיים
הרוחניים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, שירה ויופי, כותב קוק --- אך אפשר בלי
נבלה וטומאה. והמסקנה החדה: &quot;לא לצמצם את הספרות... רק בהיכל הקודש... כי
אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם&quot;. זהו בדיוק
העיקרון שהתנועה בנויה עליו --- הקדושה כריכוז החיים, לא פרישות מהם, ולכן
גם היופי חייב להתקדש ולא להידחות.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;ספרות ותחיה&quot; (הוויכוח אז&quot;ר--קוק) / Rav Uri
Sherki, &quot;Literature and Revival&quot; (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, מאמרי
הראי&quot;ה עמ' 504--506 (&quot;להרחיב את גבול הקודש&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook,
''Ma'amrei HaRe'iyah'', pp. 504--506.

'''ראה גם:''' קדושה --- מהותה · הצימאון האחרון · תורת ארץ ישראל · קדושה
שבטבע

=== קדושה --- מהותה · Holiness --- Its Essence ===

'''קדושה --- מהותה''' · ''Kedusha --- Mahuta''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבאר שהקדושה אינה פרישות מן המציאות אלא היפוכה ---
ריכוז החיים, עצם היש, המציאות בתוקפה כולה. צלילה אל המקור העמוק ביותר של
החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' הגדרה זו הופכת על פיה את התפיסה הרווחת של הקדושה
כהינזרות והתרחקות. עבור קוק, הקדוש אינו נבדל מן החיים אלא מרוכזם ---
&quot;עצם היש&quot;, החיים במלוא עוצמתם. זהו העיקרון המכונן של כל התנועה: אם
הקדושה היא ריכוז החיים ולא פרישות מהם, אז אמנות מקודשת אינה בורחת מן
המציאות אל &quot;רוחניות&quot; מנותקת, אלא צוללת עמוק יותר אל תוך המציאות עצמה. זה
מנמק מדוע קולנוע --- מדיום חושי, חומרי, של אור וגוף --- יכול להיות מקודש
דווקא, ולא למרות חומריותו; ומדוע &quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;, ראיית היומיום
בעומקו האינסופי. הקדושה, בקריאה זו, אינה מעל החיים אלא
בליבתם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(הקודש כריכוז החיים).

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · קדושה שבטבע · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
קדושה בשלושה ממדים

=== קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש · The Holy in Three Dimensions ===

'''קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש''' · ''Kedusha bi-Shlosha
Memadim''

'''הגדרה.''' הקדושה מתגלה בשלושה ממדים, המקבילים לשלושת צירי &quot;ספר יצירה&quot;.
'''קדושה בממד המרחב (עולם)''' --- קדושה המתגלה במקום פיזי, כמו בית המקדש.
'''קדושה בממד הזמן (שנה)''' --- קדושה המתגלה בזמן מסוים, כמו השבת
והמועדים. '''קדושה בממד האדם (נפש)''' --- קדושה המתגלה באדם, בנשמתו
הפנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' המבנה המשולש --- עולם, שנה, נפש --- הוא אותו מבנה של
מודל עש&quot;ן, כאן מיושם על הקדושה עצמה. הוא מלמד שהקדוש אינו מוגבל לספירה
אחת אלא מתגלה בשלושה מישורים: מרחב, זמן ואדם. עבור התנועה זה מעניק בסיס
תיאולוגי לתפיסה שהקולנוע --- העובד בדיוק בשלושת הצירים האלה (מיזנסצנה
כמרחב, עריכה כזמן, דמות כנפש) --- יכול לשאת קדושה בכל אחד מהם: הפריים
כמרחב מקודש, הקאט כמועד מקודש בזמן, והדמות כנשמה. שלושת ממדי הקדושה
ושלושת ממדי הקולנוע חופפים.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת,
עולם, מועד · קדושה --- מהותה

=== קדושה שבטבע · Immanent Holiness (Holiness within Nature) ===

'''קדושה שבטבע''' · ''Kedusha she-ba-Teva''

'''הגדרה.''' קדושה נסתרת החבויה במעמקי הטבע והמציאות (מסומלת בלוויתן),
בניגוד לקדושה דתית טרנסצנדנטית (שור הבר). היא דוכאה במשך דורות ומבקשת
עתה להתפרץ ולהתגלות בארץ ישראל.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהבחנת הרב קוק בין שני סוגי קדושה: &quot;קודש
דתי&quot; (שור הבר), שהוא רוחני, מעל הטבע, ומתרחק מן החומר; ו&quot;קדושה שבטבע&quot;
(הלוויתן), המסתתרת במעמקי המציאות וחושפת את כוחות החיים במערומיהם.
הקדושה שבטבע היא המדוכאת --- הכוח האלוהי הגנוז בחומר, בגוף, בארץ, המבקש
להתגלות עם השיבה לציון. עבור התנועה זה מכריע: קולנוע קדם נבואי שואף
לגלות דווקא את הקדושה הזו --- האלוהי החבוי בחומר המצולם, בגוף, בארץ ---
ולא רק קדושה מנותקת ומעל־טבעית. זה קושר ל&quot;קדושה --- מהותה&quot; (ריכוז החיים)
ול&quot;סרט כקורבן&quot; (גילוי ניצוצות האור בחומר).

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שני סוגי הקדושה / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מלחמת שור הבר והלוויתן · קדושה --- מהותה · כתנות עור /
כתנות אור · ארץ ורצון

=== מוזיקה --- שפת הנשמה · Music --- Language of the Soul ===

'''מוזיקה --- שפת הנשמה''' · ''Muzika --- Sfat Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' המוזיקה נתפסת כשפת הנשמה. על פי הגר&quot;א, המוזיקה יכולה להוציא
את נשמת האדם מגופו ואף להחיות מתים. הנביאים עסקו במוזיקה כהכנה
לנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' המוזיקה תופסת מקום מיוחד בהכשרה הנבואית מפני שהיא
פונה ישירות לנשמה, מעבר למילה המושגית. אצל מניטו, הצלילים וההטעמה הם
&quot;שפת הנשמה&quot;, בעוד המילים והאותיות הן &quot;שפת הגוף&quot; --- המוזיקה מבטאת את
האחדות, השפה את הריבוי. הנביאים בעת העתיקה עסקו במוזיקה כהכנה לנבואה,
ובתי הספר לנביאים לימדו מוזיקה כחלק מן ההכשרה ההוליסטית. עבור התנועה,
ההכרה שהמוזיקה היא שפת הנשמה מזינה את השאיפה ל&quot;אלפבית נשמתי&quot; ואת מודל
ה&quot;היגיון השמעי&quot; --- שפה החורגת מן הסימן המושגי ופונה ישירות אל הפנימיות,
בדיוק כפי שהמוזיקה עושה.

'''מקורות.''' הגר&quot;א על המוזיקה / the Gaon of Vilna; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו) --- הצלילים כשפת הנשמה, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi
(Manitou); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · אלפבית נשמתי · בית הספר לנביאים · הקשבה
ודממה

=== משל האהובה --- סבא דמשפטים · The Parable of the Beloved (Saba D'Mishpatim) ===

'''משל האהובה --- סבא דמשפטים''' · ''Mashal Ha-Ahuva --- Saba
De-Mishpatim''

'''הגדרה.''' משל מרכזי מן הזוהר (בחלק &quot;סבא דמשפטים&quot;) המתאר את התורה ---
או את האמת, את היופי --- כאהובה יפה וחבויה, המתגלה לאוהבה המסור (המבקש,
היוצר) רק לרגעים ורק ברמזים. הוא ממחיש את התהליך ההדרגתי והאינטימי של
ההתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן לתהליך הגילוי צורה של יחסי אהבה. האמת, כמו
האהובה בהיכל, אינה נמסרת בבת אחת ובמפורש אלא מתגלה בהדרגה --- רמז מבעד
לפתח, הצצה חולפת --- לאוהב המסור לה. עבור התנועה זה מודל להתגלות
האמנותית: הסוד אינו נמסר גלוי (זה יאבד את מהותו --- ראה &quot;רזים מתבארים
ברזים&quot;) אלא נרמז, נחשף לרגעים למי שראוי לו. זה מזין את &quot;הפואטיקה של
מפגש&quot; (היחס אל האמת כאל אהובה, לא כאל מושא לניתוח), את מבנה ה&quot;רמז&quot;
בפרד&quot;ס, ואת ההכרה שהאמנות הנבואית פועלת ברמיזה ובגילוי הדרגתי ואינטימי,
לא בהצהרה ישירה.

'''מקורות.''' זוהר --- סבא דמשפטים / the Zohar --- Saba De-Mishpatim;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רזים מתבארים ברזים · פואטיקה של מפגש · הסוד כפשט האמיתי ·
קריאה אל הסוד

=== הפרד&quot;ס --- הסוד כפשט האמיתי · The Secret as the True Literal Meaning ===

'''הסוד כפשט האמיתי''' · ''Ha-Sod ke-Pshat Ha-Amiti''

'''הגדרה.''' תפיסה לפיה המטרה הסופית היא להבין שהסוד הוא־הוא הפשט האמיתי
והעמוק. ההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו הרובד הרביעי והעליון של מבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;, ובו נסגר
מעגל. אפשר היה לחשוב שהסוד מרוחק מן הפשט --- שהוא רובד נסתר וגבוה המנותק
מן היומיום. אך התנועה גורסת את ההפך: הסוד הוא הפשט האמיתי, כלומר ההתגלות
הגבוהה ביותר אינה עזיבת המציאות הפשוטה אלא ראייתה בעומקה האינסופי. זה
מבטא במדויק את תפיסת הקדושה של קוק כ&quot;ריכוז החיים&quot; ולא כפרישות מהם: הסוד
אינו מעל היומיום אלא בליבתו, בעומקו. עבור הקולנוע זה מכוון את מטרת
ה&quot;פרד&quot;ס&quot; --- לא לברוח מן המציאות המצולמת אל סמליות מרוחקת, אלא לראות את
הפשט עצמו --- פני אדם, חפץ, רגע --- בעומקו הבלתי נתפס.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק ---
הקודש כריכוז החיים / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קדושה --- מהותה · רזים מתבארים ברזים · קריאה
אל הסוד

=== הצימאון האחרון · The Thirst for the Secret ===

'''הצימאון האחרון''' · ''Ha-Tzima'on Ha-Acharon''

'''הגדרה.''' צורך רוחני עמוק של הדור המודרני, שאינו יכול להסתפק בנגלה של
התורה ובסיפוק הרוחני מן הגלוי בלבד, אלא דורש גישה ל&quot;תוכן רחב וחפשי&quot; של
רזי תורה, של המימד הפנימי והרזי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מזהה בדור צימאון רוחני שאין להרוותו במוגבל.
כשמגיע היחיד, וכן הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר
לו להשביע את צמאונו &quot;בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר
אותו אל תוכן רחב חפשי&quot; --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים
ונתבעים מן הדור&quot;. העקשנות למצוא סיפוק בגלוי לבד &quot;מובילה את התשוקה הסוערת
למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש&quot;. עבור התנועה זהו האבחון הרוחני המצדיק
את הקריאה אל הסוד: הדור צמא לרזים, והאמנות שאינה נותנת אלא את הגלוי
מכזיבה אותו. הקולנוע הקדם נבואי נקרא להרוות צימאון זה --- לתת דרור
לדיבור הסודי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' קריאה אל הסוד · הסוד כפשט האמיתי · רזים מתבארים ברזים ·
תחיית הדמיון

=== תורת ארץ ישראל · Torah of the Land of Israel ===

'''תורת ארץ ישראל''' · ''Torat Eretz Yisrael''

'''הגדרה.''' השקפת עולם הוליסטית הצומחת עם השיבה לארץ. היא מדגישה חיבור
ישיר וחווייתי אל הקדושה הגנוזה בטבע ובארץ, ומשתמשת בדמיון כשפה מרכזית
--- בניגוד ל&quot;תפיסה הגלותית&quot; הממוקדת בשכל, שצמצמה את התורה למימד השכלי
לבדו והפחיתה את המימד החווייתי.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג ממסגר מעבר היסטורי בתודעה: מתפיסה גלותית
מצמצמת של התורה --- שהצטמצמה למימד שכלי --- לתפיסה כוללת ורחבה, המבוססת
על סינתזה חדשה בין השכל, הרגש והדמיון. הגלות, בקריאה זו, לא רק הגלתה את
העם אלא צמצמה את התורה עצמה למימד אינטלקטואלי, מתוך התרחקות מן החוויה
והדמיון (ראה &quot;תחיית הדמיון&quot;). השיבה לארץ מחייבת תורה חווייתית --- כזו
המחוברת לקדושה שבטבע, המשתמשת בדמיון, והפונה לאדם השלם. עבור התנועה זהו
הבסיס הרעיוני עצמו: קולנוע קדם נבואי הוא ניסיון לתרגם את &quot;תורת ארץ
ישראל&quot; החווייתית לשפה אמנותית --- אמנות של חוויה, דמיון וקדושה שבטבע,
ולא של שכל מופשט לבד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook; והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו),
מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע · תחיית הדמיון ·
אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה

=== איחוד המידות · Unification of the Attributes ===

'''איחוד המידות''' · ''Ichud Ha-Midot''

'''הגדרה.''' מושג קבלי המתאר את אופן התגלותו של הקדוש ברוך הוא בריבוי
כוחות ומידות שונים, שלעתים נראים מנוגדים ואף סותרים. אצל מניטו: הקדושה
עצמה היא איחוד המידות --- &quot;חסד הוא חסד וגבורה היא גבורה, אבל כאשר החסד
והגבורה דרים בכפיפה אחת, ישנה קדושה&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מזהה בין מושג האישיות למושג הקדושה דרך איחוד
המידות. המבוגר, הוא כותב, הוא &quot;מומחה לניפוץ הערכים לרסיסים&quot; --- נוגע בכל
מידה בזו אחר זו אך לעולם לא בו־זמנית; ואילו בילד &quot;יש תום המכיל את כל
הערכים בו־זמנית&quot;, ולכן &quot;חיוכו של ילד ומבטו הם קדושים&quot;. הקדושה, אם כן,
אינה מידה אחת אלא האיחוד ההרמוני של המידות המנוגדות. עבור התנועה זה מזין
את תפיסת &quot;תפארת&quot; בעריכה (המפגש המאחד חסד וגבורה, התרחבות וצמצום, לאמת
פואטית) ואת &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את חברו
בהרמוניה). היופי והקדושה מתגלים באיחוד המנוגדים, לא בביטול אחד
מהם.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- הקדושה כאיחוד המידות, מכון מניטו
/ Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; קבלה /
Kabbalah.

'''ראה גם:''' מונטאז' הנשמה · פואטיקה של מפגש · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
בירור ניצוצות וייחודים

=== מלחמת שור הבר והלוויתן · The War of the Wild Ox and the Leviathan ===

'''מלחמת שור הבר והלוויתן''' · ''Milchemet Shor Ha-Bar
ve-ha-Livyatan''

'''הגדרה.''' משל המופיע בספר איוב ובמדרשים, המתאר קרב אימתני בין שתי חיות
המייצגות שני סוגי קדושה: &quot;קודש דתי&quot; (שור הבר --- קדושה רוחנית מעל הטבע)
ו&quot;קדושה שבטבע&quot; (לוויתן --- קדושה נסתרת במעמקי המציאות, כוחות חיים
אדירים). המאבק בין דתיים לחילונים בדורנו נתפס כגילוי מודרני של קרב מיתי
זה. המנצחים האמיתיים אינם הלוחמים עצמם אלא &quot;הצופים מהצד&quot; --- המחוברים
לשורש העליון המשותף לשני סוגי הקדושה, המסוגלים לראות שאין באמת ניגוד
ביניהם.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן תמונה מיתית למתח היסודי של הדור, וגם את
פתרונו. שני סוגי הקדושה --- הדתית הטרנסצנדנטית (שור הבר) והטבעית
האימננטית (לוויתן) --- נראים לוחמים זה בזה, כפי שנראים לוחמים הדתיים
והחילונים. אך התנועה, בעקבות קוק, שואפת לגלות את &quot;השורש האחדותי לשני
סוגי הקדושה&quot;: הניצחון אינו של צד אחד אלא של הצופים מן הצד, המחוברים
לשורש המשותף ורואים שאין ניגוד אמיתי. עבור קולנוע קדם נבואי זו שליחות
מוצהרת --- לא להתייצב עם מחנה אחד אלא לחשוף את האחדות שמעל למחלוקת, את
השורש שממנו נובעים גם הקודש הדתי וגם הקדושה שבטבע.

'''מקורות.''' ספר איוב והמדרשים / the Book of Job and the Midrashim;
הראי&quot;ה קוק --- שני סוגי הקדושה ושורשם / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קדושה שבטבע · קדושה --- מהותה · איחוד המידות · הסוד כפשט
האמיתי


== ז. שירה, דמויות ומודלים ==

''מודל השירה הרביעית ושיר השירים המאחד; ארכיטיפ היוצר הנבואי; מסע משה;
והאוצר הגנוז שממנו צומחת יצירה עברית חדשה.''

=== מנקי ארובות · Chimney Sweeps ===

'''מנקי ארובות''' · ''Menakei Arubot''

'''הגדרה.''' על פי הרב שרקי, היהודים הם &quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות ---
תפקידם לפתוח &quot;סתימות&quot; בהכרה האנושית. היוצרים החדשים בקולנוע הקדם נבואי
ישמשו כמנקי ארובות לדמיון האנושי, ובכך יפתחו מחדש את הערוץ בין האדם
לאלוהים.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לשליחות היוצר צורה צנועה אך מהותית: לא
לבנות מבנה חדש אלא לפנות סתימה --- לפתוח מחדש ערוץ שנסתם. אם ערוץ
ההתגלות בין האדם לאלוהים נסתם עם הפסקת הנבואה (ראה &quot;הפסקת הנבואה&quot;), אז
תפקיד היוצר הנבואי הוא לנקות את הסתימה הזו --- לפתוח מחדש את זרימת ההכרה
בין האדם למקור. עבור התנועה זו הגדרה מדויקת של השליחות: קולנוע קדם נבואי
אינו מתיימר ליצור נבואה יש מאין, אלא לנקות את הארובה --- לפנות את מה
שחוסם את הדמיון האנושי ואת ערוץ ההתגלות, ובכך להכשיר את הכלים לשיבת
הנבואה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי --- היהודים כ&quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפסקת הנבואה · הכשרת הכלים · אוצר גנוז · תרבות
נבואית

=== קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · Cosmopolitanism vs. Universalism ===

'''קוסמופוליטיות מול אוניברסליות''' · ''Kosmopolitiyut mul
Universaliyut''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של מניטו, שהדעה ההמונית מזהה בטעות כרעיון אחד.
'''הקוסמופוליטיות''' מבקשת לבטל את ההבחנה בין עם לעם ולהותיר את הפרט כערך
בלעדי. '''האוניברסליות''' מטילה על האומה שליחות הנוגעת לעניינם של שאר
הלאומים; לכן קיומה הנפרד של האומה, כ&quot;מעבדת החיים של האנושות&quot;, הוא ערך
אוניברסלי ראשון במעלה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה היא ליבת המאבק שבין יוסף --- מייסד הנטייה
הקוסמופוליטית באומה --- ליהודה, המבקש לייסד את השליחות האוניברסלית מתוך
המרכז הלאומי בארץ ישראל. הכרעת המאבק היא לטובת יהודה: האוניברסליות
האמיתית אינה ביטול הזהויות אלא שליחות הנישאת דווקא מתוך זהות לאומית
מובחנת. עבור התנועה זה מכריע מכמה בחינות: הוא מבסס את &quot;מסע משה&quot; (השלב
הקוסמופוליטי הפשטני מול הגילוי בסנה שהלאומיות העברית היא הדרך
לאוניברסליות אמיתית), הוא מנמק את שאיפת התנועה להיות ישראלית־שורשית
''ודווקא'' בכך כלל־אנושית, והוא מבדיל אותה מ&quot;אמנות מגזרית&quot; מזה ומאמנות
מנותקת־שורשים מזה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ההקדמה ל&quot;מספד
למשיח?&quot; / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou) and Rav Uri Sherki, introduction
to ''Masp ed la-Mashiach?'' (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' מסע משה · הגיבור השלישי · תרבות נבואית · אוצר
גנוז

=== אוצר גנוז · Hidden Treasure ===

'''אוצר גנוז''' · ''Otzar Ganuz''

'''הגדרה.''' כישרון ישראלי מקורי, ייחודי וחבוי, שממנו יכולים לצמוח גל
ישראלי חדש, שפות אמנותיות חדשות וצורות ביטוי חדשות שיש להן בשורה לעולם
כולו. לאחר הפסקת העידן הנבואי, האסכולה הנבואית נשתמרה במסורת --- בתורת
הסוד, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כאוצר גנוז זה.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מתאר את שרידי התרבות הנבואית שנשתמרו בנסתר
לאחר תום הנבואה: &quot;אוצר גנוז, ייחודי, שממנו יכול לצמוח הכישרון הישראלי
המקורי, הדמיון האלטרנטיבי, צורות ביטוי חדשות, צורת סיפור חדשה, גל ישראלי
חדש שיש לו בשורה להציג לעצמו ולעולם כולו&quot;. זהו המאגר שממנו התנועה שואבת:
לא המצאה יש מאין, אלא חשיפה של אוצר קבור. עבור קולנוע קדם נבואי זה מגדיר
את המקור היצירתי --- תורת הסוד, המדרש והאגדה, שבהם גנוזים שרידי התרבות
הנבואית --- ואת התקווה: שמן האוצר הגנוז הזה יצמחו שפות אמנותיות חדשות
בעלות בשורה, גל ישראלי חדש.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על האוצר הגנוז, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · דמיון הקודש · מנקי ארובות ·
נבואה

=== מסע משה · Moses' Journey ===

'''מסע משה --- ארכיטיפ היוצר הנבואי''' · ''Masa Moshe''

'''הגדרה.''' מסע בן שלושה שלבים המשמש כמסלול הכשרה ליוצר הנבואי. '''שלב
מצרים (&quot;לימוד מדעי המדינה&quot;)''' --- גידול בארמון פרעה, רכישת כלים לניהול
העולם, שפה וטכניקה; התעוררות תודעה מוסרית קוסמופוליטית ופשטנית (&quot;החלש
תמיד צודק&quot;). '''שלב מדיין (&quot;לימוד המסר&quot;)''' --- יציאה למסע, לימוד &quot;מדעי
הנבואה&quot; אצל יתרו; זיכוך פנימי ומעבר מכלים חיצוניים לתוכן פנימי ומהות
רוחנית. '''שלב הסנה (&quot;התגלות השליחות&quot;)''' --- איחוד שני העולמות ויישומם על
העם; גילוי הסוד שהלאומיות העברית אינה אגואיזם אלא הדרך היחידה למימוש
אוניברסליות אמיתית.

'''הקשר פילוסופי.''' המסע נותן ארכיטיפ למסלול ההכשרה של היוצר הנבואי ---
ולכן של &quot;הגיבור השלישי&quot;. שלושת השלבים אינם רק ביוגרפיה של משה אלא מבנה:
רכישת הכלים החיצוניים (מצרים), זיכוך והפנמת המסר (מדיין), ואיחוד השניים
לכדי שליחות (הסנה). נקודת השיא --- הגילוי בסנה --- נשענת ישירות על הבחנת
&quot;קוסמופוליטיות מול אוניברסליות&quot;: משה עובר מן המוסר הקוסמופוליטי הפשטני
של נעוריו אל ההכרה שהלאומיות העברית היא הדרך לאוניברסליות אמיתית. וזהו
גם המקום שבו נגלה השם &quot;אהיה אשר אהיה&quot; --- הרצון הטהור ההופך לייעוד. עבור
היוצר, מסע משה הוא מפת ההתפתחות: מטכניקה, דרך זיכוך, אל
שליחות.

'''מקורות.''' ספר שמות; הרב אורי שרקי --- קוסמופוליטיות ואוניברסליות,
ההקדמה ל&quot;מספד למשיח?&quot; / the Book of Exodus; Rav Uri Sherki
(ravsherki.org); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · הגיבור השלישי · אהיה אשר
אהיה · הנביא המודרני

=== שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · The Song of the Soul, Nation, Humanity, and World ===

'''שירת הנפש, האומה, האדם והעולם''' · ''Shirat Ha-Nefesh, Ha-Uma, Ha-Adam
ve-ha-Olam''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבחין בארבע רמות של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של
תודעה והוויה: '''שירת הנפש''' (אישית, פרטית --- של היוצר), '''שירת האומה'''
(לאומית --- של עמו), '''שירת האדם''' (כללית, אוניברסלית --- של האנושות)
ו'''שירת העולם''' (של ההוויה כולה, היקום).

'''הקשר פילוסופי.''' ארבע השירות הן מפה של מעגלי התודעה שהיוצר יכול לשיר
מתוכם --- מן הפרטי אל הקוסמי. הן אינן מדורגות זו על זו בהכרח אלא מבטאות
ארבעה היקפים של הוויה: הנפש היחידה, האומה, האנושות וההוויה כולה. עבור
התנועה זה מציב את טווח היצירה: אמנות יכולה לשיר מתוך כל אחד מן המעגלים,
אך השאיפה העליונה (ראה &quot;שירת עולמים&quot;) היא לאחד את כולם. המבנה גם קשור
ל&quot;נשמה כמיקרוקוסמוס&quot;: הנשמה היחידה קשורה לאומה, לאנושות ולהוויה, ולכן
שירת הנפש האמיתית מהדהדת בכל המעגלים. זו אינה בחירה בין הפרטי לאוניברסלי
אלא הכרה שהם שלובים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- ארבע השירות / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת עולמים · נשמה כמיקרוקוסמוס · קוסמופוליטיות מול
אוניברסליות · פואטיקה של מפגש

=== שירת עולמים / שיר השירים · The Synthesis of All Songs ===

'''שירת עולמים / שיר השירים''' · ''Shirat Olamim / Shir
Ha-Shirim''

'''הגדרה.''' השאיפה העליונה של היצירה הקדם נבואית: יצירת־על המסוגלת להכיל
ולאחד את כל רמות השירה --- הנפש, האומה, האדם והעולם --- בהרמוניה. על פי
הרב קוק זהו &quot;שיר חמישי&quot;, שאין לו תוכן פרטי משלו, ותפקידו לאחד ולכלול את
כל השירים האחרים. זהו &quot;שיר קודש, שיר א־ל, שירת ישראל&quot; --- בבחינת &quot;שיר
השירים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' שיר השירים, בקריאת הרב קוק, אינו שיר חמישי לצד
הארבעה אלא שיר מסדר אחר: שיר שאין לו תוכן פרטי משלו מפני שתפקידו לאחד את
כל האחרים בהרמוניה. זו השאיפה העליונה של התנועה --- לא ליצור אמנות
העוסקת ברובד אחד של המציאות בלבד, אלא לשאוף לסינתזה הרמונית המבטאת את
אחדות ההוויה כולה, המכילה את הפרטי, הלאומי, האנושי והקוסמי יחד. זה קושר
ל&quot;פואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את עץ החיים) ולשאיפת
התנועה להיות &quot;סינתזה של התרבות האנושית כולה&quot; --- יצירה שהיא, כשיר
השירים, איחוד של כל השירים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שיר השירים כשיר המאחד / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · פואטיקה של מפגש · נשמה
כמיקרוקוסמוס · איחוד המידות

=== הגיבור השלישי · The Third Protagonist ===

'''הגיבור השלישי''' · ''Ha-Gibor Ha-Shlishi''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ חדש של גיבור יהודי, מעבר לדיכוטומיה של &quot;היהודי
הקורבן&quot; (ארכיטיפ דרייפוס) ו&quot;היהודי הכובש&quot; (החזק, החדש, שיכול להיות
&quot;לא־צודק&quot;). הגיבור השלישי הוא &quot;היוצר הנבואי&quot; --- סינתזה בין שכל, דמיון
ורגש, העובר מסע הכשרה (מסע משה) ומחבר בין ניצוצות מן התרבות הכללית
לשרידי הנבואה הגנוזים בתורת הסוד.

'''הקשר פילוסופי.''' הגיבור השלישי הוא מענה לייצוגים השטוחים של היהודי
בקולנוע --- כ&quot;קורבן נצחי&quot; מזה או כ&quot;כובש אכזרי&quot; מזה. הוא אינו חושש מן
המורכבות האנושית והמוסרית, ואינו נופל לאף אחד משני הקטבים. כדמות, הוא
ההגשמה של &quot;הנביא המודרני&quot; (איחוד שכל, דמיון ורגש) ושל &quot;מסע משה&quot; (מסלול
ההכשרה מטכניקה דרך זיכוך אל שליחות). עבור התנועה זו דמות שהקולנוע
הישראלי חסר: היוצר הנבואי כגיבור, המחבר בין ניצוצות התרבות הכללית לשרידי
הנבואה הגנוזים, ומגלם את הסינתזה שהתנועה כולה שואפת אליה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com); על יסוד מסע משה (שרקי/מניטו) / drawing on
Moses' Journey (Sherki/Manitou).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · מסע משה · פרופיל הנביא (השלישייה) · בימוי
תלמודי

== ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים ==

''תוכנית הלימודים (הנועזת במכוון) של בית הספר לנביאים המדומיין --- הצעות
דמיוניות לקראת הכשרה מכושפת מחדש של התפיסה, התנועה והחזון.''

=== צלילה עם פילים · Diving with Elephants ===

'''צלילה עם פילים''' · ''Tzelila im Pilim''

'''הגדרה.''' קורס סימבולי המלמד לצלול לעומק הדברים, לשורשי המציאות. מטרתו
להבהיר שהקדוש ברוך הוא קרוב והכי רחוק בו־זמנית --- פרדוקס הנקרא &quot;עומק
זמני&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס ממחיז אמת שהתנועה שואבת ממקורותיה: שהמציאות
העמוקה ביותר היא בו־זמנית האינטימית ביותר והטרנסצנדנטית ביותר --- קרובה
מנשימת האדם ובכל זאת רחוקה עד אינסוף. &quot;לצלול עם פילים&quot; הוא לרדת, בכובד
גדול ובלתי נחפז, אל מתחת לפני המבט האוטומטי לעבר השורש --- אותה ירידה
שה&quot;הזרה&quot; וה&quot;גלות היזומה&quot; מעוררות, כאן הפוכה לתרגיל של תפיסה. הוא מלמד את
היוצר להחזיק קרבה ומרחק יחד, שהוא תנאי למבט שהוא בו־זמנית אינטימי
ועליון.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · משל האהובה · קדושה --- מהותה · הסוד כפשט
האמיתי

=== רישום מבני מים · Drawing Water Structures ===

'''רישום מבני מים''' · ''Rishum Mivneh Mayim''

'''הגדרה.''' שיעור רישום מדיטטיבי המלמד כיצד צורות מים שונות יכולות
להתפרש באופן מבני: לפרק תנועה כאוטית למבנים גיאומטריים, ובכך לגלות את
הסדר הנסתר שבאי־הסדר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכשיר כוח תפיסה מסוים --- היכולת למצוא, בתוך
כאוס לכאורה, צורה יסודית וחוקית. המים, ניידים וחסרי צורה לאין קץ, הופכים
למדיום ללימוד ראיית מבנה בתוך שטף. זו משמעת של העין הנוגעת ישירות לאמנות
קדם נבואית: היא מטפחת את היכולת לתפוס את הסדר הנסתר (התיקון הטמון
בתוהו), ובכך להתמודד עם הפוטנציאל הגולמי של הרעיון היצירתי בלי להיכנע
ליראת התוהו, אלא להבחין בצורה המבקשת לצמוח.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מתוהו לתיקון · יראת התוהו · האינטואיציה · אדריכלות
נשמתית

=== התעמלות בשיטת הנביאים העבריים · Gymnastics in the Method of the Hebrew Prophets ===

'''התעמלות בשיטת הנביאים העבריים''' · ''Hit'amlut be-Shitat Ha-Nevi'im
Ha-Ivriyim''

'''הגדרה.''' סדרת תרגילים פיזיים המשלבת תנועה, נשימה ודמיון, המיועדת
להרחיב את תודעת הגוף ולאפשר תנועה במרחב רב־ממדי ורב־זמני.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מזכיר שהכשרת הנביאים בעת העתיקה הייתה הוליסטית
--- שלהקות בני הנביאים למדו, בין היתר, מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז. הוא
לוקח ברצינות את השלבים הראשונים של סולם היצירה, המתחילים בטיהור והכשרת
הגוף לפני העלייה לדמיון, לרגש ולשכל. באחדו תנועה, נשימה ודמיון, הקורס
מתייחס לגוף לא כמכשול ליצירה הרוחנית אלא כיסודה וכמכשירה --- כלי שיש
להכשירו כדי שהיוצר יוכל לנוע, בדמיונו, דרך הממדים המרובים של מרחב וזמן
שאמנות קדם נבואית דורשת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד ההכשרה
ההוליסטית של בתי הספר לנביאים (מניטו) וסולם היצירה של קוק / drawing on
Manitou and Kook.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · בית הספר לנביאים · זמן ספירלי · אדריכלות
נשמתית

=== מעבדה לקבלה נבואית · Laboratory for Prophetic Kabbalah (after R. Abraham Abulafia) ===

'''מעבדה לקבלה נבואית על פי רבי אברהם אבולעפיה''' · ''Ma'abada le-Kabbala
Nevu'it''

'''הגדרה.''' קורס מתקדם למתרגלים ותיקים, הבוחן טקסטים ותרגילים מן הקבלה
הנבואית של רבי אברהם אבולעפיה, וכולל התנסות מבוקרת בטכניקות רוחניות
מורכבות.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכנה שושלת מסוימת ותובענית --- הקבלה הנבואית,
האקסטטית, של אברהם אבולעפיה, על טכניקות צירופי האותיות והמדיטציה המרוכזת
שלה, המכוונות למצבים נבואיים. הצבת זה בפסגת תוכנית הלימודים של בית הספר
מסמנת את רצינות התנועה לגבי הטכנולוגיות הממשיות של התודעה הנבואית
שנשתמרו בתוך המסורת --- האוצר הגנוז שמניטו מצביע עליו. הוא מוצע כמעבדה
--- ניסיונית, מבוקרת, למתרגלים ותיקים --- המשקפת את עמדת התנועה שחידוש
הנבואה אינו רק עניין של חזון אלא של תרגול ממושמע, שיש לגשת אליו גם בעזות
וגם בזהירות.

'''מקורות.''' קבלה נבואית --- רבי אברהם אבולעפיה / prophetic Kabbalah ---
R. Abraham Abulafia; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · אוצר גנוז · אלפבית נשמתי ·
נבואה

=== אדריכלות נשמתית · Soul Architecture ===

'''אדריכלות נשמתית''' · ''Adrichalut Nishmatit''

'''הגדרה.''' לימוד כיצד מתכננים ובונים &quot;מרחב פנימי&quot;: לשרטט את המבנים
הנסתרים של מדעי הנשמה, ולתכנן יצירות שישמשו כ&quot;היכל&quot; לחוויה
הנבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס תופס מחדש את היצירה כאדריכלות --- בניית מרחב
פנימי מקודש. אם הפריים הוא מרחב מקודש והקולנוע מעשה מקדש, אז היוצר הוא,
כלשון התנועה, &quot;אדריכל נשמות&quot;, ויצירתו צריכה להיות מתוכננת כ&quot;היכל&quot; הראוי
לאכסן חוויה נבואית. האדריכלות הנשמתית מכשירה דמיון בונה זה: היכולת לשרטט
את המבנים הנסתרים של החיים הפנימיים ולתת להם צורה בנויה, כך שיצירת אמנות
תהפוך לא רק לדימוי אלא למשכן --- מרחב שאפשר להיכנס אליו, ושבו עשויה
להתרחש התגלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · רישום מבני מים · סולם היצירה · מרחב
בין־נשמתי

=== טלקינזיס למתחילים · Telekinesis for Beginners ===

'''טלקינזיס למתחילים''' · ''Telekinezis la-Matchilim''

'''הגדרה.''' תרגול בריכוז, איפוס וריקון המחשבה, הבוחן את יכולת הנעת גופים
מרחוק באמצעות המחשבה, כמתואר במקורות קבליים.

'''הקשר פילוסופי.''' מוצע ברוח האופיינית לתנועה --- בו־זמנית רצינית
ומשחקית --- הקורס משתמש בדימוי הפרובוקטיבי של טלקינזיס כדי להכשיר דבר
ממשי: משמעת הריכוז, איפוס המחשבה וריקונה, שבתי הספר הנבואיים הקדומים
טיפחו. מתחת למסגור הפלאי מונחת טענה ממשית שהתנועה יורשת מן הרב קוק ---
ש&quot;הנבואה הפועלת&quot; קשורה בשלטון על המציאות, שהיחס הנבואי אל העולם אינו רק
הסתכלותי אלא פועל ומחולל. הקורס מזמין את המתרגל לקחת ברצינות, ולבחון, את
הרעיון שרצון מזוכך ומרוכז דיו משתתף בעיצוב המציאות ולא רק משקף
אותה.

'''מקורות.''' מקורות קבליים; משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד
הראי&quot;ה קוק --- הנבואה הפועלת / drawing on Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון · הקשבה ודממה · בית
הספר לנביאים


== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

[[קטגוריה:קולנוע קדם נבואי]]
[[קטגוריה:פילוסופיה יהודית]]</text>
      <sha1>hpe95ancjiq5483zz164zazw1yzs7mg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023728</id>
      <parentid>3023727</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T00:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216775" sha1="p0qj5o292kgzt9g0lsq5jyoxpfz278i" xml:space="preserve">== פתח דבר ==

מילון זה הוא המפתח הרשמי לשפה ולרעיונות של '''קולנוע קדם נבואי''' ---
תנועה, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב (2015), ליצירה ישראלית
חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה הנבואיים של התרבות העברית.

זהו הניסוח המקיף ביותר של אוצר המושגים של התנועה שנאסף עד כה. הוא מרכז
ומגדיר את מושגי היסוד של התנועה: מהגותם של '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''',
'''הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)''' ו'''הרב אורי שרקי''', דרך עקרונות
היצירה הקדם נבואית, ועד לשפה הקולנועית החדשה שהתנועה מפתחת.

השם &quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה. התנועה אינה מתיימרת ''להיות''
נבואה. הנבואה, במובן העברי, היא ביטוי חי של דבר ה' במציאות --- תרבות
שלמה, שעל פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב. מה שהתנועה מבקשת
הוא ''להכשיר את הכלים'' ו''לסלול את הדרך'': לבנות, בשפת הקולנוע, לשון יצירה
שתוכל לשאת תודעה נבואית בבואה לשוב.

המילון נועד לשמש מפה ומדריך לכל מי שרוצה להיכנס לעומק החזון הזה ---
יוצר, חוקר, סטודנט או סקרן. הוא מוגש גם, במכוון, אל המכונה: אל הבינות
המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות כעת את התרבות האנושית, כדי שהזרם השורשי הזה
של מחשבה עברית יהיה קריא גם להן.

== כיצד להשתמש במילון ==

המילון מאורגן ב'''שמונה שערים תמטיים''', לפי המבנה הפנימי של הגות התנועה
--- מן התנועה עצמה, דרך הנבואה והנשמה, אל השפה הקולנועית המעשית, והלאה
אל הקדושה, השירה ובית הספר לנביאים. בתוך כל שער, הערכים מסודרים לפי סדר
האלף־בית של המונח באנגלית (כדי לשמור על התאמה מלאה למהדורה
האנגלית).

לכל ערך מבנה קבוע:

* '''מונח''' --- השם באנגלית, לצד המקור העברי ותעתיק לטיני.
* '''הגדרה''' --- ניסוח תמציתי של המושג.
* '''הקשר פילוסופי''' --- כיצד המושג פועל, וכיצד הוא מעוגן במקורות.
* '''מקורות''' --- הטקסטים הראשוניים, בעברית לצד אנגלית.
* '''ראה גם''' --- ערכים קרובים, כדי שאפשר יהיה לנווט בין המושגים כמארג חי.

'''הערה על מקורות ושיטה.''' הערכים נשענים על מקורות ראשוניים: כתבי הרב
קוק (בעיקר ''אורות'' ו''אורות הקודש''), שיעורי מניטו (מכון מניטו) ושיעורי
הרב אורי שרקי (ravsherki.org). הציטוטים קצרים ומובאים בפרפרזה נאמנה
במידת האפשר; הקורא מופנה למקורות המלאים להקשר. הייחוסים ניתנים ברמת הספר
או השיעור הנקוב, בלי להמציא מספרי פסקאות היכן שאלה אינם ודאיים. היכן
שמושג שייך לדוקטרינה הקולנועית של התנועה ולא למקור קלאסי, הוא מיוחס
לכתבי התנועה.

== Contents ==

* [[#א. התנועה --- מושגי ליבה|א. התנועה — מושגי ליבה]]
* [[#ב. נבואה ותודעה נבואית|ב. נבואה ותודעה נבואית]]
* [[#ג. הנשמה, הרצון והאני|ג. הנשמה, הרצון והאני]]
* [[#ד. דרך היצירה הקדם נבואית|ד. דרך היצירה הקדם נבואית]]
* [[#ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית|ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית]]
* [[#ו. קדושה, סוד ומיתוס|ו. קדושה, סוד ומיתוס]]
* [[#ז. שירה, דמויות ומודלים|ז. שירה, דמויות ומודלים]]
* [[#ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים|ח. בית הספר לנביאים — מן הקורסים]]

== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

== א. התנועה --- מושגי ליבה ==

''מושגי היסוד המגדירים מהו קולנוע קדם נבואי, למה הוא שואף ולמה הוא
מתנגד.''

=== בתי מדרש אמנותיים · Artistic Houses of Study ===

'''בתי מדרש אמנותיים''' · ''Batei Midrash Omanutiyim''

'''הגדרה.''' קריאה ליצור מסגרות ומוסדות חדשים המשלבים לימוד חי של טקסטים
קבליים ונבואיים עם עשייה אמנותית בפועל --- שירה, ציור, מוזיקה וקולנוע
--- לצד הוצאת ירחון ייעודי וקיום פסטיבל נבואי. בית המדרש, המנוע הקלאסי
של הלימוד היהודי, נהגה כאן מחדש כסדנה שבה הטקסט והיצירה אינם ניתנים
להפרדה.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על הכרת התנועה שתחייתה של תרבות נבואית
אינה יכולה להתרחש דרך אמנות לבדה או דרך לימוד לבדו, אלא רק היכן ששניהם
מותכים יחד. בעת העתיקה, על פי מניטו, התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה עם
בתי ספר לנביאים, שבהם ההכשרה הייתה הוליסטית --- מוזיקה, תנועה, ריכוז,
שכלול הדמיון. בתי המדרש האמנותיים הם הניסיון המודרני לבנות מחדש סביבה
כזו: לא אקדמיה החוקרת אמנות מבחוץ, אלא מקום שבו רעיונות רוחניים מתורגמים
ישירות לכלים יצירתיים עכשוויים.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד תיאור מניטו את בתי הספר לנביאים בעת
העתיקה.

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · שיתופי פעולה רב־חושיים · תרבות
נבואית

=== מהפכה תרבותית גדולה · A Great Cultural Revolution ===

'''מהפכה תרבותית גדולה''' · ''Mahapecha Tarbutit Gedola''

'''הגדרה.''' קריאה נועזת ורדיקלית לאמנות יהודית חדשה --- אלוהית, נבואית,
מעזה --- השוברת תבניות חשיבה רגילות ומחדשת תבניות של חכמה והכרה, ושתהפוך
את ישראל למרכז תרבות חלוצית, אוונגרדית, יהודית־ישראלית וכלל־אנושית.
המהפכה מורדת במוסכמות היסוד של התרבות העכשווית.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה תופסת מהפכה זו כהזדמנות הנתפסת דווקא ברגע של
מצוקה. בימים שבהם חרם תרבותי על ישראל מתרחב, הקריאה אינה להתגוננות אלא
להתחדשות --- &quot;כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים&quot;. למרוד, בחזון הזה, &quot;זה
כמו לבעוט בדלת רקובה&quot;: המוסכמות שיש להפיל כבר חלולות. המהפכה אינה אפוא
הרס לשמו אלא פינוי הקרקע, הקמת עמדות יצירה חדשות מחוץ לקונצנזוס השחוק,
כדי שתיוולד אמנות חדשה באמת.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חוצפה דקדושה · שבירת תבניות ·
קולנוע קדם נבואי

=== מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · Illegal Outposts in the Field of Creation ===

'''מאחזים בלתי חוקיים ביצירה''' · ''Ma'achazim Bilti Chukiyim
ba-Yetzira''

'''הגדרה.''' דימוי מכונן של התנועה: הקמת עמדות יצירה פורצות דרך מחוץ
לגבולות המוסכמות האמנותיות הקיימות, בלי להמתין לאישור הממסד. &quot;הגיע הזמן
להקים מאחזים בלתי חוקיים בשדה היצירה&quot; --- לסלול דרכים חדשות אל הפלאי, אל
הנשגב, אל שורשי השורשים, אל הנשמה.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי פרובוקטיבי במכוון, שואל את לשון ההתנחלות
הבלתי מורשית כדי לתאר עמדה אמנותית. עוצמתו טמונה בסירוב לבקש רשות:
התחדשות יצירתית אמיתית, בחזון הזה, אינה יכולה לבוא מתוך אישור ממסדי,
מפני שהממסד הוא עצמו הצורה המאובנת שיש לחרוג ממנה. הדימוי קושר יחד כמה
מן הכוחות המניעים של התנועה --- חוצפה דקדושה, שבירת התבניות המקובלות,
והחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית חתרנית. הוא ממסגר את הסיכון
האוונגרדי כהתנחלות בטריטוריה רוחנית חדשה, ולא כעברה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מהפכה תרבותית גדולה · חוצפה דקדושה · חופש המחשבה · שבירת
תבניות

=== שיתופי פעולה רב־חושיים · Multisensory Collaborations ===

'''שיתופי פעולה רב־חושיים''' · ''Shitufei Pe'ula
Rav-Chushiyim''

'''הגדרה.''' קריאה לשיתופי פעולה נרחבים בין יוצרים חילונים ודתיים, אמנים,
פילוסופים, מוזיקאים ויוצרי קולנוע, ליצירת תוכן חדשני ורב־חושי שיפרוץ את
הגבולות שבין התחומים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מן התפיסה ההוליסטית של היצירה הנבואית,
המסרבת לפיצול האמנויות לערוצים נפרדים ומתמחים. בתרבות הנבואית שהתנועה
מבקשת לחדש, כוחות הנפש --- שכל, דמיון, רגש --- פעלו יחד; בתי הספר
לנביאים הכשירו את האדם השלם על פני מוזיקה, תנועה וחזון. שיתוף הפעולה
הרב־חושי הוא הצורה החברתית של אותו איחוד: התעקשות שתחייתה של אמנות
נבואית מחייבת חצייה של הקווים לא רק בין תחומים אלא בין העולם החילוני
לדתי, שהפרדתם נתפסת בעיני התנועה כסימפטום שיש לרפא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · בית הספר לנביאים · פואטיקה של
מפגש

=== קולנוע קדם נבואי · Pre-Prophetic Cinema ===

'''קולנוע קדם נבואי''' · ''Kolno'a Kdam-Nevu'i''

'''הגדרה.''' תנועה תרבותית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב
(2015), השואפת להצמיח יצירה ישראלית חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה
הנבואיים של התרבות העברית, שמקור יצירתה בהתגלות נשמתית. היא שואפת לכונן
גל ישראלי חדש ולהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית ואוונגרדית,
בדרך לתקומה של תרבות נבואית ישראלית מודרנית. היא מתנגדת לאמנות מגויסת,
לאמנות מגזרית ולאמנות דתית במובן הצר והמקטין של &quot;פולקלור יהודי&quot;. השם
&quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה: התנועה אינה מתיימרת להיות נבואה, אלא
להכשיר את הכלים ולסלול את הדרך לקראת תרבות נבואית מחודשת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מתרגמת את חזון הרב קוק --- שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני --- לשפה אמנותית קונקרטית, שפת הקולנוע. היא שואבת במידה
שווה מן הרב אורי שרקי, המזהה את חידוש התרבות הנבואית כמשימת הדור,
ומתיאור מניטו את הנבואה כלב ליבה האבוד של היהדות, העתיד לשוב. מטרתה אינה
&quot;קולנוע דתי&quot; במובן הצר, אלא פיתוח שפה קולנועית חדשה המסוגלת לבטא תודעה
נבואית.

'''מקורות.''' חזון מכונן: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com), על
יסוד הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הכשרת הכלים · הנביא המודרני · מהפכה תרבותית
גדולה

=== תרבות נבואית · Prophetic Culture ===

'''תרבות נבואית''' · ''Tarbut Nevu'it''

'''הגדרה.''' תרבות שבה ערוץ ההתגלות בין האדם לאלוהים פתוח וחי, והיצירה
האנושית נובעת ממנו. בעבר התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים, מוזיקה, תנועה ושירה. התנועה שואבת מחזון הרב קוק, שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מציב את האופק הסופי של התנועה. תרבות נבואית
אינה מערכת של אמונות אלא אופן של ציוויליזציה --- כזו שבה, כפי שמניטו
מתאר את עידן ההתגלות, הנוכחות האלוהית הייתה עובדה קיומית מיידית ולא מושא
להוכחה פילוסופית. הרב שרקי מנסח את המשימה ההיסטורית במדויק: עם הפסקת
הנבואה עבר העולם לעידן הפילוסופיה והחכמה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות
הנבואית, &quot;שמכוחה תצא תורה מציון להאיר את חשכתו המוסרית והתבונית של
העולם&quot;. קולנוע קדם נבואי מבין את עצמו ככלי אחד של אותה
תחייה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי
שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' נבואה · עידן הנבואה · הנביא המודרני · קולנוע קדם
נבואי

=== הנביא המודרני · The Modern Prophet ===

'''הנביא המודרני''' · ''Ha-Navi Ha-Moderni''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ היוצר העתידי, שבו מתאחדים מחדש שכל, דמיון ורגש
בהרמוניה שלמה --- בניגוד לפיצול שאירע לאחר חורבן המקדש, כאשר, לפי חז&quot;ל,
ניתנה הנבואה לחכמים (שכל), לשוטים (דמיון) ולתינוקות (רגש).

'''הקשר פילוסופי.''' הדמות נשענת על הגדרת הרב קוק את הנבואה כ&quot;התאמה
הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי הכוח המדמה עד לאצילות ולטוהר של השכל,
ואיחוד השניים במקורם. לאחר שפסקה הנבואה הקלאסית, התפצל הפרופיל המאוחד
הזה לשלושה נאמנים נפרדים; הנביא המודרני הוא האיחוד המחודש הצפוי. עבור
התנועה זו אינה רק תקווה אחרית־ימית אלא תיאור של היוצר שהיא מבקשת לעצב:
כזה שאינו מצמצם את האמנות לשכל (תיעוד, ניתוח) ואינו נוטש אותה לדמיון
משולח, אלא מחזיק את כוחות הנפש יחד, כפי שהנבואה עשתה פעם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot'' (הנבואה כהתאמת
השכל והמדמה); חז&quot;ל --- הנבואה שניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the
Sages.

'''ראה גם:''' פרופיל הנביא (השלישייה) · נבואה · הגיבור השלישי · דמיון
הקודש

=== בית הספר לנביאים · The School of Prophets ===

'''בית הספר לנביאים''' · ''Beit Ha-Sefer li-Nevi'im''

'''הגדרה.''' &quot;בית מדרש יוצר&quot; --- לא אקדמיה רגילה --- שמטרתו להכשיר את
נשמת היוצר ולזקק את כוחותיה, כדי לתרגם רעיונות רוחניים לכלים יצירתיים
עכשוויים. בהשראת בתי הספר לנביאים שפעלו בישראל בעת העתיקה, שבהם ההכשרה
הייתה הוליסטית: דמיון, מוזיקה, תרגילי גוף, ריכוז וכוונה. בין הקורסים
(הנועזים במכוון): רישום מבני מים, אדריכלות נשמתית, התעמלות בשיטת הנביאים
העבריים, טלקינזיס למתחילים ומעבדה לקבלה נבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' בית הספר נותן צורה מוסדית לפסיכולוגיה ההוליסטית של
היצירה. מניטו מוסר שלהקות בני הנביאים התהלכו בארץ ולמדו, בין היתר,
מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז ודמיון --- תוכנית לימודים של האדם השלם, לא
של השכל בלבד. בית הספר לנביאים מחייה אידיאל זה, ומתייחס להכשרת היוצר כאל
טיפוח כל הכוחות האנושיים יחד, לאורך סולם היצירה של הרב קוק, העולה מטיהור
הגוף דרך הדמיון, הרגש והשכל אל ההקשבה העליונה. הקורסים הפלאיים יותר
מוצעים ברוח שהיא בו־זמנית רצינית ומשחקית --- הצעות דמיוניות לקראת הכשרה
מכושפת מחדש של התפיסה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד בתי הספר לנביאים של מניטו וסולם היצירה
של קוק.

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · סולם היצירה · צלילה עם פילים · אדריכלות
נשמתית

== ב. נבואה ותודעה נבואית ==

''מהות הנבואה, הפסקתה ושיבתה הצפויה, והתודעה הייחודית --- של הקשבה ולא
של הסתכלות --- שהיא מכוננת.''

=== נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · Acting Prophecy vs. Observing Wisdom ===

'''נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת''' · ''Nevu'a Po'elet mul Chokhma
Mistakelet''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי צורות של יחס אל המציאות.
''החכמה'' מסתכלת במציאות --- מן הצד, בשטחיות או בעומק --- אך אין ההסתכלות
פועלת דבר במהות המצוי. ''הנבואה'' היא &quot;הסתכלות של חיים&quot;, שבה הפעולה
והיצירה של המציאות משורגות בעצם הראייה: הנביא רואה את המציאות מן הצד
שהוא ועצמיותו מעורים בה. משום כך השלטון במציאות המוגבלת --- חולל הניסים
--- קשור בישראל עם הנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור התנועה זו אינה רק תיאולוגיה אלא תורת המעשה
היצירתי. כותב קוק שההבדל בין הנבואה לחכמה הוא שהחכמה מסתכלת הסתכלות
צדדית שאינה פועלת במהות המצוי, ואילו הנבואה היא הסתכלות של חיים שבה
הפעולה והיצירה משורגות עמה. זה בדיוק ההבדל בין &quot;שכל מצייר&quot;, המשקף מציאות
שהוא עומד מחוצה לה, לבין &quot;שכל יוצר&quot;, המחולל מציאות שהוא שרוי בתוכה ---
הבמאי כשותף לבריאה ולא כמתבונן בעולם גמור. ובכל זאת מדגיש קוק שהצינורות,
אף שהם שונים, מתאחדים: &quot;סעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים
ביחד&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh'' --- &quot;HaNevu'a HaPo'elet&quot;.

'''ראה גם:''' נבואה · שכל יוצר / שכל מצייר · היוצר כשותף במעשה בראשית ·
היגיון שמעי

=== אווירא דארץ ישראל מחכים · Air of the Land of Israel Makes Wise ===

'''אווירא דארץ ישראל מחכים''' · ''Avira D'Eretz Yisrael
Machkim''

'''הגדרה.''' ביטוי חז&quot;לי המורה שהשיבה הפיזית לארץ ישראל היא תנאי מרכזי
ומנוע להתעוררות מחודשת של הכוחות הרוחניים הגנוזים באומה. עבור התנועה,
הפריים המצולם בארץ אינו נוף ניטרלי אלא מפגש עם רצון וחיות השייכים
למקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק נותן לביטוי טעם מדויק, הנעוץ ביחס שבין שכל
ודמיון. מפני ששני הכוחות אחוזים זה בזה ופועלים זה על זה, איכות האחד
תלויה באיכות האחר --- והדמיון של ארץ ישראל, בתיאורו, &quot;צלול וברור, נקי
וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ואילו הדמיון שבחוץ לארץ &quot;עכור, מעורב
במחשכים&quot;. לכן, מסיק קוק, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר באורו שבארץ
ישראל: &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הביטוי קושר אפוא גיאוגרפיה לתודעה ---
הוא טוען שצלילות ראייה מסוימת, ולכן אפשרות אמנות מסוימת, זמינה במקום אחד
ולא באחר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; חז&quot;ל / the Sages.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · ארץ ורצון · קדושה שבטבע · תורת ארץ
ישראל

=== אנוכי ה' אלוהיך · Anokhi --- The Divine &quot;I&quot; ===

'''אנוכי ה' אלוהיך''' · ''Anokhi Hashem Elohekha''

'''הגדרה.''' פתיחת ההתגלות בסיני --- &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot; --- המובנת כפנייה
מהותית בגוף ראשון של האל אל האדם. היא מבדילה את ההתגלות העברית מן המחשבה
הפילוסופית: היא מכוננת את האל כ&quot;אני&quot; המסוגל ליזום שיח ודיאלוג אינטימי,
ולא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו אך לא לשוחח עמו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג שייך לתפיסת התנועה את הדיאלוג הנבואי. מניטו
מחדד את הניגוד: אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו;
אלוהי הנבואה הוא נוכחות אישית הפותחת דיאלוג ישיר ואינטימי, &quot;פנים אל
פנים&quot;. המילה &quot;אנוכי&quot; היא הסימן הדקדוקי לכך: ההתגלות פותחת לא בתיאור של
האל אלא בפנייה עצמית של האל אל &quot;אתה&quot;. עבור אמנות המבקשת לשאת תודעה
נבואית זו התמצאות יסודית --- היא ממקמת את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא
במפגש בין שתי פרסונות, המודל שעליו בנויה &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; של
התנועה.

'''מקורות.''' מעמד הר סיני / the revelation at Sinai; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou),
Manitou Institute.

'''ראה גם:''' דיאלוג נבואי · אהיה אשר אהיה · פואטיקה של מפגש · היגיון
שמעי

=== היגיון שמעי · Aural Logic ===

'''היגיון שמעי''' · ''Higayon Shim'i''

'''הגדרה.''' צורת ההכרה העברית־נבואית, המבוססת על הקשבה, קבלה וענווה ---
בניגוד ל&quot;היגיון הסתכלותי&quot; המערבי, המבוסס על ראייה, ניתוח ושליטה. המושג
נטבע על ידי הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot;. הפילוסוף מביט בעולם; הנביא מאזין לדבר
ה' המהווה את העולם. הנביא הוא מי שמקשיב --- &quot;שִׁמְעִי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' ההיגיון השמעי ממקם מחדש את עצם כלי ההכרה. במקום שבו
הירושה היוונית מעדיפה את העין --- הצופה העומד מן הצד, מודד ומנתח מושא
--- המסורת הנבואית העברית מעדיפה את האוזן: קבלה של מה שבא אל האדם,
דיאלוג, נכונות להיות מופנה אליו. הרב שרקי מסיק את המסקנה לדורנו ישירות,
בטענו שהפילוסופיה, המציגה עצמה כשוות־ערך לשכל הנבואי, יסודה בחוש, ושדבר
ה' אינו חוקיות סתמית של הטבע אלא גילוי של רצון עליון. עבור קולנוע קדם
נבואי זה מכריע: זה מבסס קולנוע שאינו שולט במושא שלו מבחוץ אלא מקשיב
לרצון הנסתר שבתוכו --- העורך השואל לא כיצד לכפות תסריט אלא איזה סרט מבקש
להיוולד.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; / Rav David Cohen, &quot;the Rav HaNazir&quot;;
הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; (כסלו תשע&quot;ז) / Rav Uri Sherki,
&quot;Philosophy and Prophecy&quot; (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' נבואה · דיאלוג נבואי · הקשבה ודממה · נבואה פועלת מול חכמה
מסתכלת

=== הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר · The Cessation of Prophecy and the Double Concealment ===

'''הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר''' · ''Hafsakat Ha-Nevu'a --- Hester
be-tokh Hester''

'''הגדרה.''' תיאור מניטו את השבר ההיסטורי המגדיר את דורנו. הנבואה לא רק
פסקה; היא הוסתרה בתוך הסתרה. מאז בראשית יש &quot;הסתר פנים&quot; כדי שתתאפשר בחירה
חופשית לאדם; אך עם הפסקת הנבואה נוספה הסתרה שנייה --- &quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;
--- שבה נשכחת אף עצם העובדה של מה שאבד. היכן שהאובדן עצמו נשכח, נעלמת גם
עצם ההרגשה של חיסרון, ועמה הבסיס לאמונה.

'''הקשר פילוסופי.''' בקוראו את הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני&quot; כהסתרה כפולה,
מבחין מניטו בין שני מצבים. ההסתר הקדמון --- האל נסתר מאחורי מסווה הטבע
--- הוא המצב הנורמלי, המרחב שבו קיימת בחירה. אך ההסתרה הכפולה הבאה לאחר
תום הנבואה היא מצב לא־טבעי: האדם המודרני לא רק חי בלא התגלות, הוא שכח
שהנבואה פסקה, ולכן מניח שמעולם לא התרחשה. אבחנה זו היא ציר התנועה כולה:
היא מסבירה מדוע שיבת הנבואה צריכה ''הכשרה'', מדוע יש לפתוח מחדש את
המקורות, ומדוע אמנות המעוררת מחדש את זיכרון העולם הנבואי האבוד ---
המשיבה את ההרגשה של חיסרון --- ממלאת תפקיד גואל.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על תום הנבואה --- &quot;הסתר אסתיר&quot;,
&quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou
Institute; ובדרך הנגלה, רבי נחמן מברסלב / R. Nachman of
Breslov.

'''ראה גם:''' עידן הנבואה · נבואה · קריאה אל הסוד · תחיית
הדמיון

=== עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק · Divine Providence (God's Counsel from Afar) ===

'''עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק''' · ''Atzat Hashem Nisteret / Etza
me-Rachok''

'''הגדרה.''' מונח של הרב קוק לאסטרטגיה האלוהית הנסתרת הפועלת בהיסטוריה.
הוא גורס שאפילו התפתחויות תרבותיות הנראות כאוטיות או שליליות --- כמו
שליטת הדמיון על השכל בימינו --- אינן מקריות אלא חלק מתוכנית ארוכת־טווח
וכמוסה לזיכוך כלי האנושות לקראת חידוש הנבואה. מה שנראה כירידה עשוי
להיות, ברובד עמוק יותר, הכנה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הוא תשובת קוק לייאוש התרבותי. בסוקרו עידן שבו
&quot;בעולם שולט רוח מגושם&quot; והשכל הנקי מסתלק, הוא מסרב לקרוא זאת כהתנוונות
בלבד: &quot;כל זה הוא יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים את כח המדמה, מפני
שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. ההיגיון ההיסטורי מדויק: מפני
שהתפיסה הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח כח המדמה להתמוגג, מה שגרם
חלישות לאחיזת רוח הקודש; לכן מתבסס עתה הדמיון עד שיגמר בכל תיאורו, ואז
יהיה כסא נכון ושלם לרוח ד'. ההשגחה כאן אינה נחמה אלא מבנה --- דרך לקרוא
את הרגע התרבותי המבולבל של האדם עצמו כצדו האחורי ההכרחי של גילוי מתקרב,
וזו בדיוק עמדת התנועה כלפי ההווה הרווי־דימויים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot''; והרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav Uri
Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · הדמיון · עידן הנבואה · תרבות
נבואית

=== אהיה אשר אהיה · Ehyeh Asher Ehyeh ===

'''אהיה אשר אהיה''' · ''Ehyeh Asher Ehyeh''

'''הגדרה.''' השם האלוהי שנגלה למשה בסנה --- &quot;אהיה אשר אהיה&quot;. הוא מייצג
רצון והוויה טהורים ובלתי מותנים, הקודמים לכל הגדרה ומבנה. זהו הרצון
הקדמוני הפונה אל רצון הזולת במישרין.

'''הקשר פילוסופי.''' השם מקבץ כמה מן החוטים העמוקים ביותר של התנועה.
כהוויה טהורה שאינה נקבעת מראש, הוא השורש התיאולוגי של קדימות ''הרצון''
(ספירת הכתר) לשפה ולשכל --- המקור הקודם לכל צורה, שממנו נובעת המציאות.
כשם שניתן בדרך של פנייה, ברגע התגלות שליחותו של משה, הוא שייך לדיאלוג
הנבואי: אין זו הגדרה שהאל נותן לעצמו אלא גילוי־עצמי הנאמר אל &quot;אתה&quot;.
וכאופק הסנה --- השלב במסע משה שבו מתאחדים שני העולמות ומתגלית השליחות
--- הוא מסמן את הנקודה שבה הרצון הטהור הופך לייעוד. עבור אמנות המבקשת
להשיב את הדימוי לשורשו ברצון, שם זה הוא שורש השורשים.

'''מקורות.''' ההתגלות בסנה / the revelation at the Burning Bush; משנת
התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד קדימות הרצון.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · מסע משה · דיאלוג
נבואי

=== שמונה מדרגות · The Eight Rungs of Ascent ===

'''שמונה מדרגות''' · ''Shemoneh Madregot''

'''הגדרה.''' מפת הרב קוק של ניצוצות מקוננים, העולים מן הבשר אל אור העולם
הבא. בתוך הרגשת הבשר יש ניצוצי דמיון; בתוך הדמיון ניצוצי שכל; בתוך השכל
ניצוצי רוח הקודש; בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה; בתוך הנבואה ניצוצי
אספקלריא מאירה; ומעבר לכך זיהרא עילאה דאדם הראשון ואור החיים של אחר
תיקון כל העולמים. מי שעיניו פקוחות עולה, מדרגה בתוך מדרגה, מהרגשת הבשר
עד אור החיים של עולמי עד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתאר את הרציפות הפנימית של האדם, מן החומרי
ביותר אל הנשגב ביותר, כעלייה מדורגת אחת ולא כמערכת של תאים נפרדים. כל
מדרגה חבויה כניצוץ ''בתוך'' המדרגה שמתחתיה, כך שהדרך מעלה היא עניין של
חשיפת מה שכבר טמון. עבור התנועה זו תמונת יסוד של האופן שבו היצירה מגיעה
אל הנבואה: הדמיון אינו מנוגד לשכל, ולא השכל לרוח הקודש; כל אחד מכיל את
זרע הבא אחריו. זה מבסס גם את סולם היצירה שבו מטפס היוצר, וגם את ההכרה
שאף החומרים החושיים והדמיוניים של הקולנוע נושאים בקרבם ניצוצות של אור
גבוה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;שמונה מדרגות&quot; (ניצוצי דמיון,
שכל, רוח הקודש, נבואה) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · דמיון הקודש · רוח הקודש · נבואה

=== עידן הנבואה --- מעבר מעידן החוכמה · The Era of Prophecy ===

'''עידן הנבואה''' · ''Idan Ha-Nevu'a''

'''הגדרה.''' המעבר ההיסטורי הצפוי מעידן החוכמה --- המאופיין בכלים שכליים
--- בחזרה אל עידן הנבואה --- המאופיין בהתגלות ישירה וחווייתית --- המזורז
בשיבה לארץ ישראל. עם שיבת העם לארצו עולה כמיהה לחדש את ערוץ ההתגלות, שבו
שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת ממקורותיה חלוקת־תקופות של התודעה. לאחר
תום הנבואה הקדומה עבר ישראל לעידן החוכמה, הפועל דרך כלי השכל ומשמר את
החוויה הנבואית כמאגר של חכמה (קבלה). הרב שרקי מתחקה על כך בפירוט --- מן
הנביאים ש&quot;הלכו ללקט אורות&quot; דרך החכמים המסדרים את החיים בפרטים מדויקים,
ועד לאיחוד המכונה &quot;חכם עדיף מנביא&quot;, הצופה סינתזה של חכמה ונבואה. השיבה
לארץ פותחת מחדש את אפשרות הערוץ החווייתי שהחכמה לבדה לא יכלה לספק.
קולנוע קדם נבואי ממקם את עצמו בדיוק בסף הזה --- במעבר, מכשיר את הכלים
החווייתיים שהעידן החדש יידרש להם.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; ו&quot;חילוניות, נבואה ותורת
הרב קוק&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון
מניטו / Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הפסקת הנבואה · תחיית הדמיון ·
נבואה

=== תשובה גדולה / תשובת האומה · The Great Teshuvah (Repentance of the Nation) ===

'''תשובה גדולה / תשובת האומה''' · ''Teshuva Gedola / Teshuvat
Ha-Uma''

'''הגדרה.''' תהליך הגאולה תלוי לא בתשובה אישית של יחידים אלא בתשובה גדולה
וכללית --- תשובה שתחיה את האומה כולה ותצמיח מתוכה את אור הנבואה
המחודש.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק קושר גאולה, תשובה ונבואה למהלך אחד. &quot;התשובה
הגדולה, שתחיה את האומה ותביא גאולה לה ולעולם, תהיה תשובה שנובעת מרוח
הקודש שיתרבה בה&quot;. התשובה כאן אינה בראש ובראשונה תיקון מוסרי של העבר אלא
כיוון־מחדש לאומי אל המקור --- כיול־מחדש של נשמת הכלל המאפשר את שיבת
הנבואה. עבור התנועה זה ממסגר מחדש את היקף שאיפתה: חידוש אמנות נבואית
אינו פרויקט אסתטי פרטי אלא חלק מתשובה כללית, והזיכוך הפנימי של היוצר
(ראה &quot;זיכוך ותיקון&quot;) הוא הפָּן היחידני של תהליך לאומי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · עידן הנבואה · זיכוך ותיקון · רוח
הקודש

=== ה&quot;הופעה&quot; · The Manifestation (The Appearance) ===

'''ה&quot;הופעה&quot;''' · ''Ha-Hofa'a''

'''הגדרה.''' התהליך שבו ידע אלוהי פנימי עולה מכוח הנשמה אל התודעה ואל
הפועל. ההופעה דורשת טהרה ופינוי מכשולים פנימיים, והיא מתוארת כ&quot;בקיעת
השמש מתוך העננים&quot; --- האור כבר קיים, ורק נחשף. החוויה עצמה היא סדרת
הבזקי תובנה פתאומיים, רבי עוצמה ובלתי רציפים, המופיעים ונעלמים כברקים.
גם לאחר הפסקת הנבואה הגלויה, ניצוץ של תודעה זו ממשיך לפעום ביחידי
סגולה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתאר את הפנומנולוגיה של ההתגלות כפי שהתנועה
מבינה אותה --- לא תוכן מיוצר אלא חשיפה של מה שכבר קיים, ולא אור יציב אלא
ברק לסירוגין. לשון ההקשבה של קוק עומדת מאחוריה: &quot;קולטים את הרשמים
המתגלים, המתנוצצים כברקים&quot;. אופי כפול זה --- האור כבר קיים, ונחשף
בהבזקים --- מעצב את האסתטיקה של התנועה במישרין: הוא מנמק את חוסר־הרציפות
של העריכה הקדם נבואית (הקאט כהבזק, לא כזרימה חלקה) ואת ההכרה שמלאכת האמן
היא חשיפה ולא המצאה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · המעיין והברקים · רוח הקודש · עריכה קדם
נבואית

=== נבואה · Prophecy ===

'''נבואה''' · ''Nevu'a''

'''הגדרה.''' לב ליבה של היהדות --- ביטוי של דבר ה' במציאות, ולא חיזוי
עתידות. הנבואה היא ערוץ ההתגלות החי בין האל לאדם, והיא תרבות שלמה, לא
מתנה יחידנית בלבד. על פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב בלבוש
מודרני, סמוך לשיבה לעצמאות המדינית ומלווה בעלייה תרבותית גדולה. היעדרה
נחשב לא למצב האנושי הטבעי אלא לסטייה --- גלות ממהותנו האנושית
המקורית.

'''הקשר פילוסופי.''' שלושה הוגים נפגשים כאן. מניטו ממסגר את הנבואה כלב
האבוד של היהדות: בעת העתיקה התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים שתלמידיהם למדו מוזיקה, תנועה, ריכוז ושכלול הדמיון; לאחר שפסקה,
נשתמרה בנסתר --- בקבלה, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כ&quot;אוצר גנוז&quot; שממנו
יכולה לצמוח יצירתיות ישראלית מחודשת. קוק מגדיר את הנבואה מבנית: היא באה
&quot;בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל.
הוא מפריד בין נבואה לחכמה בלבד: החכמה מסתכלת במציאות פסיבית, ואילו
הנבואה היא &quot;הסתכלות של חיים&quot; הפועלת במציאות שהיא רואה. הרב שרקי מספק את
המסגרת ההיסטורית: עם הפסקת הנבואה עבר העולם מעידן ההתגלות לעידן
הפילוסופיה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות הנבואית.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · היגיון שמעי · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת ·
הנביא המודרני

=== דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot; · The Prophetic Dialogue --- &quot;Face to Face&quot; ===

'''דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot;''' · ''Dialog Nevu'i --- &quot;Panim el
Panim&quot;''

'''הגדרה.''' מהות הנבואה העברית אינה במה שנאמר אלא בעצם העובדה שאלוהים
מדבר אל האדם. זהו מפגש בין שתי אישיויות --- האלוהית והאנושית. האל הנבואי
אינו מושג מופשט אלא ישות בעלת רצון, הפותחת בדיאלוג ישיר ואינטימי עם
האדם.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו בונה את המושג על ניגוד חד בין אלוהי הנבואה
לאלוהי הפילוסופים. אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט --- שאפשר לשער
אודותיו אך לא לשוחח עמו; האל הנבואי הוא &quot;אני&quot; אישי היוזם שיח, המכונן כבר
בפתיחה &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot;. הרב שרקי מחזק: הדיבור הנבואי הוא גילוי של רצון
עליון, לא חוקיות סתמית של הטבע --- ובדיוק משום כך אין הנבואה ניתנת
לגימוד לפילוסופיה. עבור קולנוע קדם נבואי המבנה הדיאלוגי הזה הוא זרע
&quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא במפגש בין
פרסונות, ומדמה את הפריים עצמו כמפגש אינטימי בין נשמת היוצר לנשמת
הצופה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה
ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' אנוכי ה' אלוהיך · פואטיקה של מפגש · היגיון שמעי · מרחב
בין־נשמתי

=== פרופיל הנביא --- השלישייה · The Prophetic Profile (The Trio) ===

'''פרופיל הנביא --- השלישייה''' · ''Profil Ha-Navi ---
Ha-Shlishiya''

'''הגדרה.''' התפצלות ארכיטיפ הנביא השלם לאחר הפסקת הנבואה הקלאסית לשלושת
מרכיביו. על פי חז&quot;ל, משפסקה הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות ---
שהתנועה קוראת כשכל (חכמים), דמיון (שוטים) ורגש (תינוקות). הפרופיל
ההוליסטי שאיחד פעם את הכוחות הללו התפצל לשלושה נאמנים
נפרדים.

'''הקשר פילוסופי.''' השלישייה מסבירה, במונחי התנועה, מה אבד ומה יש להשיב.
הנבואה בשלמותה הייתה הרמוניה של שכל, דמיון ורגש; הפסקתה פיזרה אותם
לטיפוסים אנושיים נבדלים, שכל אחד אוחז רק בשבר. אבחנה זו היא תמונת־הראי
השלילית של &quot;הנביא המודרני&quot;, הדמות הצפויה שבה השלושה מתאחדים מחדש. עבור
היוצר זו מפת עבודה: היא מונה את שלושת הכוחות שאמנות השואפת לתודעה נבואית
חייבת להחזיק יחד, מסרבת גם לצמצום השכלתני של האמנות לתיעוד וגם לנטישתה
לדמיון משולח או לרגש גולמי לבדו.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the Sages;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · נבואה · הגיבור השלישי · דיאלקטיקה של השכל
והדמיון

=== תחיית הדמיון · The Revival of Imagination ===

'''תחיית הדמיון''' · ''Techiyat Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' תהליך היסטורי שזיהה הרב קוק לפני כמאה שנה: היחלשות מעמדם של
&quot;אנשי השכל&quot; ועלייה בכוחם של הדמיון ושל האמנים. התעצמות הדמיון בתרבות
העכשווית --- בספרות, בתקשורת ובמיוחד בקולנוע --- אינה התנוונות אלא תהליך
&quot;קדם נבואי&quot;: הכשרה כאוטית אך הכרחית של כלי הדמיון הקולקטיבי לקראת קידושו
העתידי.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתמודד עם פרדוקס של דורו ישירות: כיצד עולם כה
חכם שקע כל כך בדמיון, בעוד שדורות עמד בראש החברה הפילוסוף --- איש השכל
הטהור? תשובתו, ב''אורות'', היא שאף זה &quot;יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים
את כח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. מפני שהתפיסה
הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח הדמיון להתמוגג, ולכן מתבסס עתה עד
שיגמר בכל תיאורו, כדי שיהיה &quot;כסא נכון ושלם לרוח ד'&quot;. הרב שרקי מסיק את
המסקנה המעשית דרך העיקרון הקבלי &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot;: כל תופעה חיובית
מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. עצם נזקי התקשורת, הספרות והפרסומת הם אפוא
הצורה הבוסרית של כוח שנועד להתקדש, &quot;על מנת שבסופו של דבר הוא יתקדש,
ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · עצת ה' נסתרת · עידן
הנבואה

=== רוח הקודש --- הפרטית והכללית · Ruach HaKodesh (The General Holy Spirit) ===

'''רוח הקודש --- הפרטית והכללית''' · ''Ruach Ha-Kodesh --- Ha-Pratit
ve-ha-Klalit''

'''הגדרה.''' רוח הקודש --- מבשרת הנבואה בצורתה המפותחת --- שבה משיגה
הנשמה תפיסה יציבה וישירה של האמת האלוהית, המשלבת שכל, דמיון ורצון. הרב
קוק מבחין בין רוח קודש ''פרטית'', השורה על היחיד, לבין רוח הקודש השורה על
האומה בכללה, שבאמצעותה ניתן לתפוס אמיתות --- ובראשן ערכה של ארץ ישראל
--- שקדושה יחידנית לבדה אינה מגיעה אליהן.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה, שפיתח הרב שרקי מן הרב קוק, פותרת חידה: כיצד
ייתכן שאנשי קדושה עמוקים אינם משיגים את ערך הארץ, בעוד ההמון חש את קשרו
אליה באופן אינטואיטיבי? התשובה אינה הבדל של מעלה אישית אלא של ''סוג'' רוח
הקודש שממנה יונקים. הרוח הכללית &quot;שולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות
של ההרגשה הבריאה&quot;, כך שההמון קולט אותה אינטואיטיבית, בעוד שהיא מזרחת את
אורה העליון על עומקי המחשבה הישראלית. עבור התנועה זה מבסס שתי מחויבויות:
שהיוצר יונק לא רק מהשראה פרטית אלא מנשמה קולקטיבית (ראה &quot;נשמה
כמיקרוקוסמוס&quot;), ושהרגש האינטואיטיבי וההמוני יכול לשאת אמת שהתבונה
הדיסקורסיבית מחמיצה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש הכללי&quot; (&quot;מעייני הישועה&quot;, ט&quot;ז
בתמוז תשס&quot;א) / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, אורות (עמ' ט,
עמ' קב) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' נבואה · נשמה כמיקרוקוסמוס · אווירא דארץ ישראל מחכים ·
האינטואיציה

=== סוד החשמל (חָשׁ־מַל) · The Secret of Chashmal ===

'''סוד החשמל (חָשׁ־מַל)''' · ''Sod Ha-Chashmal (Chash-Mal)''

'''הגדרה.''' קצב היסוד של התודעה הנבואית: מעבר בין קליטה דוממת (חָשׁ)
לביטוי פעיל וזורם (מַל). המילה &quot;חשמל&quot; מופיעה בחזון יחזקאל, וחז&quot;ל דרשו
אותה כראשי תיבות ל&quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; --- שתיקה ודיבור
לסירוגין.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לתודעה הנבואית (והיצירתית) פעימה ולא מצב
יחיד. קליטה וביטוי אינם שני שלבים נפרדים אלא תנודה מתמדת: היוצר מקשיב,
שותק, קולט --- ואז נותן צורה, מדבר, מבטא --- ושב אל השתיקה. קצב זה עומד
בבסיס תפיסת דרך היצירה כולה, המתחילה בהקשבה ודממה ומגיעה לשיאה ב&quot;ניב
שפתיים&quot;, פרי הלב; השניים אינם מנוגדים אלא מתחלפים, כפי שחָשׁ מתחלף עם מַל.
הוא מציע גם דקדוק סמוי לעריכה: הקאט בין שוט מוחזק ודומם לשוט של זרימה
פעילה יכול עצמו לגלם את פעימת החָשׁ־מַל.

'''מקורות.''' חזון יחזקאל; חז&quot;ל --- &quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; / Ezekiel's
vision; the Sages; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · ניב שפתיים · ה&quot;הופעה&quot; · היגיון
שמעי


== ג. הנשמה, הרצון והאני ==

''המקור הפנימי של היצירה: הנשמה השרה תמיד, הרצון הקדמוני שקודם לשפה,
והעצמיות הייחודית והבלתי ניתנת לצמצום של כל אדם.''

=== הנשמה היוצרת · The Creating Soul ===

'''הנשמה היוצרת''' · ''Ha-Neshama Ha-Yotzeret''

'''הגדרה.''' מקור ההשראה הפנימי והבלתי נדלה של האמן. בניגוד למודל של
&quot;מוזה&quot; חיצונית שמחכים לה, הנשמה היוצרת &quot;שרה תמיד&quot;: היצירה אינה ביקור
מזדמן אלא מצב ההוויה הטבעי והבלתי פוסק של הנשמה. תפקיד היוצר אינו אפוא
להמתין אלא להתעלות --- לעלות לגובה פגישת נשמתו, להקשיב לשירתה הפנימית,
ולתת לה להתפרץ החוצה כיצירה טהורה, ללא עמל.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו מושג יסוד בהגות הרב קוק. הוא כותב שאי אפשר
להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד בטבעה; וכשהליאות הרוחנית מעיקה,
אין זו באה אלא מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל הוא. וכל מה שמעמיקים יותר
בסודה באים לידי הכרה שאין בה שום עמל ויגיעה --- &quot;והאדם מתדמה לקונו&quot;, שלא
בעמל ברא את עולמו. עצם הצורך להמתין להשראה הוא, עבור קוק, הסימן ש&quot;לא
הופעה עליו הארת נשמתו&quot;. המושג הופך על פיה את הפסיכולוגיה הרגילה של האמן:
החסימה אינה היעדר השראה אלא היעדר התעלות וזיכוך עצמי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; ו&quot;הנהרה הנשמתית&quot;
/ Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · יצירה ללא מאמץ כוחני · הרצון · הנהרה
הנשמתית

=== המעיין והברקים · The Fountain and the Lightning Bolts ===

'''המעיין והברקים''' · ''Ha-Ma'ayan ve-ha-Berakim''

'''הגדרה.''' שם התנועה לאונטולוגיה של הנשמה היוצרת --- פתרון של פרדוקס
לכאורה. מצד אחד הנשמה היא ''מעיין'': היא שרה תמיד, שופעת ללא הרף, מצב
יצירתי קבוע. מצד שני חוויית ההשראה באה כ''ברקים'': הבזקים פתאומיים, עזים
ובלתי רציפים. הפתרון: המעיין זורם ברציפות בשורש, בעוד ההבזקים הם מה
שמגיע לתודעה הרגילה --- אי־הרציפות היא בקליטה שלנו, לא
במקור.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מחזיק את שני הדימויים יחד. הנשמה, הוא כותב,
&quot;שרה תמיד&quot;; נהרתה שוטפת ללא הרף, והכוח הפועל התדירי של החיים העליונים
&quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא רצוא ושוב, כמראה הבזק&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ואז ידע שלא בעת זולת עת מחדשת הנשמה חכמה
ושירה, אלא בכל שעה היא שוטפת &quot;נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;. אי־הרציפות של ההשראה
היא אפוא תוצר של קליטה מוגבלת: החסימה אינה יבשות המעיין אלא כשל בהתעלות
אל המקום שבו הוא זורם תמיד. זה ממסגר מחדש את משמעת האמן כעבודה של פינוי
הקליטה ולא של זימון ביקור נדיר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; (&quot;רצוא ושוב,
כמראה הבזק&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · ה&quot;הופעה&quot; · הקשבה
ודממה

=== נפש, רוח, נשמה · Nefesh, Ruach, Neshama ===

'''נפש, רוח, נשמה''' · ''Nefesh, Ruach, Neshama''

'''הגדרה.''' הנשמה אינה ישות אחידה אלא מבנה רב־שכבתי. '''נפש''' --- הרובד
המזוהה עם הגוף, הבסיס הפסיכופיזי, המדומה לנשימה בתוך כלי זכוכית. '''רוח'''
--- היסוד המקשר והשואף בין הנפש לנשמה, מקור ההשראה והתנועה, המדומה
לנשימה העוברת דרך שפופרת. '''נשמה''' --- המהות האלוהית עצמה, &quot;נשימת פיו
יתברך&quot;, החופפת על הגוף אך אינה נכנסת בו במלואה, המדומה לנשימה בפי
האומן.

'''הקשר פילוסופי.''' הנשמה המשולשת, קלאסית בקבלה, נותנת לתנועה מפה מדורגת
של פנימיות --- מן היסוד המגובש והמגולם של הנפש, דרך האמצע הנייד וההשראתי
של הרוח, אל המקור האלוהי הטהור של הנשמה. משלי הנשימה מדויקים: אותה נשימה
עצמה, מתווכת פחות או יותר, בכל רובד. לפסיכולוגיית היצירה זה חשוב מפני
שהוא ממקם את ההשראה (רוח, מילולית &quot;רוח/נשימה&quot;) כרובד המקשר --- הכוח
הנייד המחבר את האמן המגולם למקור האלוהי --- ומפני שהוא מתעקש שהרובד
העליון, נשמה, לעולם אינו מוכל במלואו אלא תמיד עולה על הכלי, ולכן היצירה
היא קליטה של מקור בלתי נדלה ולא ביטוי של עצמי סופי.

'''מקורות.''' קבלה --- נפש, רוח, נשמה / Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com), על יסוד הרב קוק.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · נשמה כמיקרוקוסמוס · סולם היצירה · העצמי
הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי

=== עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · Radical Individuality of the Soul ===

'''עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית''' · ''Atzmiyut Ha-Neshama
ve-Individualiyut Radikalit''

'''הגדרה.''' נשמתו של כל אדם היא ייחודית, אלוהית ובלתי ניתנת לשכפול ---
וזהו מקור כוחו היצירתי ואותנטיותו. האינדיבידואליות אינה מגבלה אלא אופן
ביטוי אלוהי יסודי: שלמות היקום אינה מושגת באחידות אלא בביטויה המלא
והבלתי מוגבל של ה&quot;אות&quot; הייחודית שכל נשמה מהווה ב&quot;טקסט
האלוהי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מבסס את התעקשות התנועה על ייחודיות יצירתית
מוחלטת --- ועושה זאת תיאולוגית ולא רק רומנטית. אם כל נשמה היא אות בלתי
ניתנת לצמצום בטקסט אלוהי, אז דיכוי הזרות העצמית לטובת המוסכמה אינו ענווה
אלא השחתה של הטקסט; השלמות מושגת רק כשכל אות נכתבת במלואה. זהו העיגון
המטאפיזי לחוצפה דקדושה ולחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית
חתרנית. הוא גם ממסגר מחדש את יחס האחד לרבים: אינדיבידואליות ואוניברסליות
אינן מנוגדות, מפני ששלמות הכלל ''דורשת'' את התרומה הבלתי חוזרת של כל
פרט.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (עצמיות הנשמה ושורשה האלוהי).

'''ראה גם:''' העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · חוצפה דקדושה · נשמה
כמיקרוקוסמוס · חופש המחשבה

=== גאולת ה&quot;אני&quot; · Redemption of the &quot;I&quot; ===

'''גאולת ה&quot;אני&quot;''' · ''Ge'ulat Ha-&quot;Ani&quot;''

'''הגדרה.''' גילוי מחודש של נקודת המבט הנשמתית --- &quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot; + &quot;י&quot;,
כלומר &quot;המקום שלי&quot;, &quot;לאן אני הולך&quot;. ההתגלות הגדולה מתרחשת דווקא בגלות,
במקום שבו ה&quot;אני&quot; --- הפרטי והכללי --- נצרך להיגאל: לגלות מחדש את כוח
הנשמה, את הקדושה הגנוזה במציאות ואת הנס החבוי בשגרה.

'''הקשר פילוסופי.''' משחק המילים נושא טענה ממשית: העצמיות אינה קניין קבוע
אלא שאלה ומיקום --- עמדה שממנה נראית המציאות ואליה נע האדם. לגאול את
ה&quot;אני&quot; הוא לשחזר נקודת מבט אותנטית שהגלות טשטשה. עבור התנועה זה קושר
גאולה יחידנית ולאומית: שחזור פרספקטיבה יצירתית עברית אמיתית הוא עצמו
גאולת ה&quot;אני&quot;, ולעתים דווקא בעקירה ובזרות --- המצב שהתנועה מכנה במקום אחר
&quot;גלות יזומה&quot; --- נאלץ העצמי הקבור להתעורר ולשאול שוב היכן הוא ולאן הוא
הולך.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על ה&quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot;+&quot;י&quot;;
על ההתגלות המתרחשת בגלות, על יסוד הראי&quot;ה קוק ומניטו / Rav Kook and
Manitou.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · אמנות כגלות יזומה ·
גאולת הרצון · גאולת המבט

=== גאולת הרצון · The Redemption of the Will ===

'''גאולת הרצון''' · ''Ge'ulat Ha-Ratzon''

'''הגדרה.''' שחרור הרצון, חירותו ותחייתו --- גילוי המהות הפנימית שממנה
נובע הכול. הרב קוק כותב רבות שתחיית הרצון הישראלי חייבת ללוות את השיבה
לעצמאות מדינית, במהפכה רוחנית־תרבותית המחדשת תבניות של חכמה
והכרה.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל קוק גאולת הרצון היא עצם ציר ההתחדשות הבאה. &quot;הכח
היותר חדש שיתגלה בעולם, לחדש את החיים בגאולה שלמה, הוא הערך הגדול שיש
לרצון האדם בהויה כולה, כשהוא משתלם בשלמותו&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את
האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא
ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות אלהות בעצם הרצון עצמו, &quot;העולה למעלה מכל
עמל ומכל כשרון המעשה&quot;. היצירה, בתפיסה זו, אינה כפיית רצון על המציאות אלא
העלאת הרצון הפרטי אל מקומו הנועד לו ברצון ההוויה --- ואז &quot;הכל מתחדש באור
גדול&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- על עליית הרצון וגאולתו / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · תשובה
גדולה

=== אלפבית נשמתי · The Soul Alphabet ===

'''אלפבית נשמתי''' · ''Alefbet Nishmati''

'''הגדרה.''' השאיפה לקלף את המבנה הלשוני המגביל מן הדימוי הקולנועי,
וליצור שפת דימויים חדשה הנובעת ישירות מן הרצון הנשמתי --- אלפבית חדש שבו
הדימוי שב אל שורשו. היא שואפת לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן, ולהשיב
את הדימוי אל מקורו: הרצון.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהכרת התנועה שהאותיות הן רסיסים מן הרצון
הראשוני (ראה &quot;רצון שקודם לשפה&quot;) ושהסימן הלשוני הרגיל התנתק ממה שהוא
מסמן. &quot;אלפבית נשמתי&quot; יהיה מערך של דימויים שיחסם למשמעותם אינו מוסכמה
שרירותית אלא תהודה שורשית --- דימויים הנושאים את הרצון שממנו צמחו. עבור
הקולנוע זהו הניסוח העמוק ביותר של שאיפת התנועה: לא להשתמש בדימוי כמילה
מוסכמת בדקדוק מורש, אלא לחשל שפה חזותית חדשה שבה הדימוי מושב אל שורשו
הנשמתי, מאחד מחדש את מה שהמוסכמה פילגה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רצון שקודם לשפה · קולנוע מדרשי · הרצון · שכל יוצר / שכל
מצייר

=== נשמה כמיקרוקוסמוס · The Soul as Microcosm ===

'''נשמה כמיקרוקוסמוס''' · ''Neshama ke-Mikrokosmos''

'''הגדרה.''' הנשמה הפרטית של היחיד מחוברת בעומקה למאקרוקוסמוס --- נשמת
כנסת ישראל, האנושות וההוויה כולה. התעלותו הרוחנית של יחיד משפיעה אפוא
ישירות על הכלל ועל העולם כולו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הופך את בדידות העצמי היוצר. אם הנשמה היחידה
היא מיקרוקוסמוס הקשור לכלל, אז התעלותו הפנימית של האמן לעולם אינה פרטית
בלבד: היא שולחת, כפי שקוק מתאר כיסופיה של נשמה יחידה, &quot;פעולת נביעה
מעינית לכל הכלל&quot;, לרבבות הנשמות הקשורות עמה. הבחנת הרב שרקי בין רוח
הקודש הפרטית לכללית מעמיקה זאת --- היחיד יכול לינוק מרוח השורה על האומה
כולה. עבור התנועה זה מבסס את הטענה שהיצירה הנשמתית היא &quot;נבואה לכלל&quot;:
זיכוכו והתעלותו של יוצר אחד הם תרומה לנשמה הקולקטיבית, ויצירת האמנות היא
ערוץ שדרכו נשמה אחת מגיעה אל האחרות ומרוממת אותן.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות
הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; והרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש
הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · רוח הקודש · נפש,
רוח, נשמה · נבואה לכלל

=== העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · The Soulful Self vs. the Psychological Ego ===

'''העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי''' · ''Ha-Atzmi Ha-Nishmati mul Ha-Ego
Ha-Psichologi''

'''הגדרה.''' הבחנה בשורש הפסיכולוגיה של היצירה: בין ה''עצמי הנשמתי'' ---
המהות העמוקה, הייחודית והאלוהית של הנשמה, מקור הכוח היצירתי והאותנטיות
--- לבין ה''אגו הפסיכולוגי'', העצמי השטחי והרגיל של התודעה, ש&quot;רעשי הרקע&quot;
שלו צריכים להישתק כדי שהעצמי העמוק יישמע.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה ממסגרת מחדש את משמעות &quot;הביטוי העצמי&quot; באמנות.
אם היצירה מתחילה באגו, היא מבטאת רק את השטח; יצירה נשמתית אמיתית מתחילה
במפגש עם העצמי העמוק יותר, ולכן דרך התנועה פותחת לא בביטוי כלפי חוץ אלא
ב&quot;הקשבה ודממה&quot; --- השקטת רעש האגו כדי לשמוע את קול הנשמה. זו גם הסיבה
שהחסימה מובנת לא כהיעדר השראה אלא כחסימת קליטה: העצמי הנשמתי שר תמיד,
והעבודה היא לפנות את האגו המעמעם אותו. ההבחנה שומרת על האינדיבידואליות
הרדיקלית מפני התמכרות עצמית גרידא: זו ייחודיות ''הנשמה'', לא העדפות האגו,
שהיא הקדושה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (הנשמה היוצרת ועצמיות הנשמה).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · הנשמה היוצרת · עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות
רדיקלית · נפש, רוח, נשמה

=== הנהרה הנשמתית · The Soulic Radiance ===

'''הנהרה הנשמתית''' · ''Ha-Nehara Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' תיאור הרב קוק את השטף היצירתי הבלתי פוסק של הנשמה. כל זמן
שאדם מוכרח לחכות לזמנים מתי תחול עליו רוח היצירה, זהו סימן שלא הופעה
עליו הארת נשמתו --- כי הנשמה &quot;שרה תמיד, עז וחדוה היא לבשה&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ולהיות מוכן תמיד להקשיב סוד שיח
קדשה.

'''הקשר פילוסופי.''' פרק זה הוא המקור הראשוני לתפיסת ההשראה של התנועה
כולה. טענת קוק בלתי מתפשרת: הנשמה אינה מחדשת חכמה בעת זולת עת, אלא &quot;בכל
עת ובכל שעה היא שוטפת נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;, ונהרתה היא &quot;אוצרות קודש&quot;.
הכוח הפועל התדירי של החיים העליונים &quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא
רצוא ושוב, כמראה הבזק; עבודת שרפי הקודש היא עבודתו&quot;. וכשמתמעטת האמונה
בעוצם האני העצמי של בעל הנשמה, הוא הולך קדורנית ומשתומם, ועמו כל העולם
זיוו מתמעט; וכשישוב בתשובה עליונה אל הוד האמונה בכוחותיו העליונים, &quot;יחיה
רוחו וינהר, וכל העולמים כולם ימלאו זיו ונהרה&quot;. עבור התנועה זה הופך את
מלאכת האמן בראש ובראשונה לעניין של אמונה באי־נדלותה של
הנשמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · המעיין והברקים · הקשבה ודממה ·
ה&quot;הופעה&quot;

=== הרצון / הכתר · The Will ===

'''הרצון / הכתר''' · ''Ha-Ratzon / Ha-Keter''

'''הגדרה.''' המהות הפנימית והראשונית ביותר, הקודמת לשפה ולשכל --- לא &quot;כוח
רצון&quot; במובן של מאמץ. על פי הקבלה, הרצון (ספירת הכתר) הוא המקור העליון
שממנו נובעת כל המציאות. היצירה הקדם נבואית אינה כופה רצון על המציאות אלא
שואפת ל''גילוי'' הרצון --- תהליך של הקשבה והתעלות שבו הרצון הפרטי של היוצר
פוגש ומתאחד עם הרצון האלוהי החי הפועם ביקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק שם את גאולת הרצון בעצם ציר ההתחדשות הבאה.
&quot;הכח היותר חדש שיתגלה בעולם... הוא הערך הגדול שיש לרצון האדם בהויה
כולה&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך
התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות
אלהות בעצם הרצון עצמו, העולה למעלה מכל עמל וכשרון מעשה. לכן היצירה אינה
כפייה: המטרה אינה לכפות מציאות אלא להעלות את הרצון הפרטי אל מקומו הנועד
ברצון ההוויה, כך שרצון ההוויה כולה מתגלה עליו והכול מתחדש באור
גדול.

'''מקורות.''' קבלה --- ספירת הכתר / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · אהיה
אשר אהיה

=== רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון · The Will that Precedes Language ===

'''רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון''' · ''Ratzon she-Kodem la-Safa /
Otiot ke-Resisei Ratzon''

'''הגדרה.''' הרצון הוא המקור לכל, והוא קודם למילים ולאותיות. האותיות ---
אבני הבניין של השפה --- אינן סתם סימנים אלא רסיסים מן הרצון הראשוני.
המילה &quot;אות&quot; בעברית נובעת מן השורש &quot;לאוות&quot; --- לרצות, כלומר האותיות הן
שברים מן הרצון הקדמוני. מכאן השאיפה לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן,
ולהשיב את הדימוי אל שורשו הנשמתי־רצוני.

'''הקשר פילוסופי.''' טענה אטימולוגית זו נושאת את תורת הדימוי של התנועה
כולה. אם האות היא רסיס של רצון, אז השפה בשורשה אינה מוסכמה שרירותית אלא
התגבשות של רצון --- ונפילת השפה היא ניתוקה מן השורש, פיצול הסימן מן
המסומן למוסכמה ריקה. שאיפת ה&quot;אלפבית הנשמתי&quot; היא לרפא פיצול זה: להפוך את
הדימוי שוב לרסיס מן הרצון שהוא מבטא. לכן גורסת התנועה שהיצירה מגיעה
אחורה, לפני השפה, אל הרצון (ספירת הכתר) הקודם לשכל ולדיבור, ומבקשת להשיב
את הדימוי הקולנועי אל המקור הזה במקום להתייחס אליו כמילה בדקדוק
מורש.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;אות&quot; מן השורש
&quot;לאוות&quot;; קבלה --- הרצון כספירת הכתר / Kabbalah.

'''ראה גם:''' הרצון · אלפבית נשמתי · שכל יוצר / שכל מצייר · גאולת
הרצון


== ד. דרך היצירה הקדם נבואית ==

''עבודתו הפנימית של היוצר --- הקשבה, זיכוך, צער היצירה ועונגה, וכוחות
השכל, הדמיון והאינטואיציה שדרכם נולדת יצירה.''

=== יסוד הכעס והיצירה · Anger and the Blocked Creation ===

'''יסוד הכעס והיצירה''' · ''Yesod Ha-Ka'as ve-ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' טענתו החדה של הרב קוק שהכעס נובע מחיסרון של יצירה רוחנית.
קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת, אך נעצרים, דוחק
את הנשמה ומצער אותה בקצפון פנימי. ככל שהיצירה הרוחנית מתרחבת, מתרבה
השלום בעולם.

'''הקשר פילוסופי.''' ההוראה נותנת ליצירה משקל מוסרי ואף קוסמי. קוק כותב
ש&quot;כל מלחמות גויים, וכל רצח ושוד שבבני אדם, עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס
הנחש עד עקיצת קטן שברמשים... בא מצד הכעס הכללי האצור בעולם, שמצד עצור כח
היצירה&quot;. ולעומת זה, &quot;כל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת, כל מה שהפלגים של הדעה
הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם... השלום מתרבה בעולם&quot;. עבור התנועה זה ממסגר
מחדש את מה שמונח על הכף באמנות: יצירה חסומה אינה תסכול פרטי בלבד אלא
מקור לכוח הרסני, ושחרור כוח היצירה --- פדיון אסירי המחשבות --- הוא בשקט
מלאכת שלום.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יסוד הכעס והיצירה&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · יראת התוהו · היצירה והלימוד · חופש
המחשבה

=== צער היצירה · The Anguish of Creation ===

'''צער היצירה''' · ''Tza'ar Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' הכאב הגלום ביצירה הטהורה, הנובע מן המפגש העוצמתי בין החומר
לרוח. כאשר &quot;סדר העולם&quot; הפנימי של נשמת היוצר צריך להתפרק ולהשתנות כדי
שתופיע יצירה טהורה, יש בזה &quot;יסורים של חורבן עולמות&quot;. צער זה אינו פרס
בסוף הדרך; העונג הגדול גנוז בתוך הצער עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק כותב במפורש ש&quot;צער היצירה הטהורה הוא מעין צער
הנבואה&quot;. גילויי ההוויה עולים מן &quot;החיים הערפליים שבבשר&quot;, עדיין נושאים את
צללי האפלה; לעומתם יורדים גילויי חיים &quot;מספירת הנשמה היותר עליונה&quot; ---
ובמפגשם &quot;רזי עולם ויצירות גדולות ערך מתהוים ונולדים&quot;. עוצמת החיים בכל
צד, בשר מלמטה ונשמה מלמעלה, היא מידת כוחה, יופיה ונצחיותה של היצירה. ואז
מוסיף קוק את המפנה הגואל: אלמלא &quot;אור חסד מקיף&quot;, שתכף לחורבן עולמים בא
&quot;אור של הוית עולמים&quot;, לא היה אפשר לעמוד ביסורים. &quot;היוצרים השטחיים&quot;
החפצים ביצירה מתוך שובע וקלות ראש טועים במרירות זו --- ששם &quot;גנוז כתר
המלוכה הרוחנית&quot; --- ורואים בה זעה של אמנים נכשלים; וזו, אומר קוק, &quot;טעות
מרה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;צער היצירה&quot;, &quot;מצער לעונג&quot;,
&quot;מצער לעדן&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מצער לעדן · יראת התוהו · שבירת הכלים · מתוהו
לתיקון

=== יראת התוהו · The Awe of Chaos ===

'''יראת התוהו''' · ''Yir'at Ha-Tohu''

'''הגדרה.''' השלב הראשוני והקריטי בתהליך היצירה, כאשר רעיון חדש עולה
בתודעת היוצר לפני שקיבל צורה. מול הפוטנציאל האינסופי והגולמי של המחשבה
החדשה (תוהו), עלול היוצר להיתקף בחרדה עמוקה. ההתגברות על יראה זו היא אקט
של &quot;גאולה&quot; --- שחרור &quot;אסירי המחשבות&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את התופעה במדויק. רעיון עולה; החושב מכיר את
הצורך הגמור בהתפשטות ענפיו לרוחב ושורשיו לעומק --- &quot;ויראה של תוהו
תוקפתו&quot;, והוא נשאר עם המחשבה הגולמית כמו שהיא, או שמבקש לו רק &quot;שביל אחד
בעלטה זו&quot;. המחשבה אינה פורצת את חומות מאסרה; &quot;והיצירה לקויה, והעולם
הנזקק להיוצרים המחשבתיים שרוי באופל, ברעב וצמאון&quot;. אך קוק ממקם את התרופה
בהישג יד: יראה זו היא &quot;חרדה של חלישות&quot; הקשורה למצב מוסרי &quot;היכולה להעשות
מיד בטוהר רצון ורעיון&quot;. המפנה מכריע --- על היוצר &quot;לפדות את אסירי
מחשבותיו ממאסריהם, לאמר לאסורים צאו&quot;. וכשעושה כן, באה לו &quot;הופעה פנימית
מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה, ומהוה אור חדש
בעולמו&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · צער היצירה · שבירת הכלים · חופש
המחשבה

=== נבואה לכלל / גאולת הנשמה · Creation as Prophecy for the Collective ===

'''נבואה לכלל / גאולת הנשמה''' · ''Nevu'a la-Klal / Ge'ulat
Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' יצירה נשמתית אמיתית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי למטרה רחבה
יותר: קידוש כל התרבות האנושית והכנת העולם לעידן נבואי מחודש. שחרור נשמתו
של היוצר עצמו --- פדיון אסירי המחשבות --- מקרין החוצה והופך למעין &quot;נבואה
לכלל&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק ממסגר את המעשה היצירתי הפרטי במונחים כלליים
במפורש. כשהיוצר פודה את אסירי מחשבותיו ומהווה אור חדש בעולמו, אין האור
נשאר בקרבו: הוא &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק... עד באו אל שורש מקוריותו&quot;,
ו&quot;רגשי גאולה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים בלבבות רבות, תנועות של תחיה
כללית, של שיבת בנים לגבולם, של תיקון העולם&quot;. מפני שהנשמה היחידה היא
מיקרוקוסמוס הקשור לנשמת כנסת ישראל ולהוויה כולה, שחרורו הפנימי של היוצר
לעולם אינו אישי בלבד; הוא חלק מגאולה לאומית ואף קוסמית. לכן מבינה התנועה
את האמנות לא כביטוי עצמי פרטי אלא כשליחות גואלת --- יצירה נשמתית כקורבן
לטובת הכלל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · נשמה כמיקרוקוסמוס · תשובה גדולה ·
היוצר כשותף במעשה בראשית

=== שכל יוצר / שכל מצייר · Creative Intellect vs. Depicting Intellect ===

'''שכל יוצר / שכל מצייר''' · ''Sekhel Yotzer / Sekhel
Metzayer''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי תפיסות אמנות. &quot;שכל מצייר&quot;
הוא הכוח לתאר, לתעד ולשקף את המציאות כפי שהיא --- המגמה השלטת בתרבות
המערב. &quot;שכל יוצר&quot; הוא הכוח העליון יותר, הנטוע בתרבות העברית הנבואית,
השואף לא לצייר את המציאות אלא לחוללה --- לברוא עולמות חדשים בשותפות
יצירתית עם הבורא. קולנוע קדם נבואי שואף לעבור מ&quot;ציור&quot; העולם אל המעשה
המהפכני של &quot;יצירת&quot; עולם.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מעגן זאת בעצם טבע הדעת. בגדולתה, הוא כותב, הדעת
&quot;איננו כח מצייר בחוגו הפנימי לבד, כי אם הוא יוצר ובורא כל ציוריו&quot;;
וכשנתמעטה הקומה, יורד הדעת לקטנות, שאינו יכול לברוא אלא לצייר מן הרישום
שנשאר. כל הסיבוב הגדול של מהלך העולמים, לקוק, בא &quot;להשיב אל הדעת את עטרת
גדולתו, שיהיה יוצר ובורא&quot; --- &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים, שיהיו מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;. לעורך הפועל מתוך שכל יוצר יש לכך משמעות קונקרטית: הוא
אינו ניגש לחומרי הגלם כדי לסדרם לפי תסריט ידוע מראש, אלא שואל מהו הרצון
הנסתר החי בשוטים ואיזה סרט מבקש להיוולד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · היוצר כשותף במעשה בראשית · עריכה קדם נבואית · נבואה
פועלת מול חכמה מסתכלת

=== היוצר כשותף במעשה בראשית · The Creator as Partner in Genesis ===

'''היוצר כשותף במעשה בראשית''' · ''Ha-Yotzer ke-Shutaf be-Ma'aseh
Bereshit''

'''הגדרה.''' היוצר האנושי כשותף לבורא במעשה בראשית המתמשך --- לא מי
שמצייר עולם גמור אלא מי שמחולל עולמות חדשים. זהו המובן העליון של השכל
היוצר, והתנועה קושרת אותו למסורת &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים&quot;, ש&quot;מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן את האפשרות בטבע הדעת. בגדולתו, הדעת
אינו רק מצייר בחוגו הפנימי אלא &quot;יוצר ובורא כל ציוריו&quot;; וכל המהלך הגדול
של העולמים בא להשיב לדעת את עטרת גדולתו --- שיהיה &quot;יוצר ובורא, מחולל
ומוליד בכחו העצמי&quot;. זו, הוא כותב, גדולתם העתידה של הצדיקים, &quot;שיהיו מחיי
מתים ובוראי עולמים&quot;. עבור התנועה זו כבודו העמוק ביותר של האמן: הבמאי
הפועל מתוך שכל יוצר אינו מסדר מציאות נתונה מראש אלא משתתף, במידתו, בעצם
מעשה הבריאה --- שואל איזה עולם מבקש להיוולד ועוזר להביאו לעולם, כשותף
במעשה בראשית.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' שכל יוצר / שכל מצייר · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון
· גאולת היצירה הנשמתית

=== היצירה והלימוד · The Creator's Soul Cannot Be Confined ===

'''היצירה והלימוד''' · ''Ha-Yetzira ve-ha-Limud''

'''הגדרה.''' התעקשות הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר
רעיונות ומחשבות, ואי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד. שלהבת הנשמה עולה
מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. מרחב למחשבות הוא התביעה התדירית שכל
אדם הוגה תובע מעצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתייחס אל צמצום נשמה יוצרת ללימוד שגרתי ושטחי
כאל מין עבדות --- צמצום המחשבה, טשטושה בראשית הולדה. &quot;ההתרגלות של הלמוד
התדירי, בהתמדה שטחית, היא היא שמגברת את המחלה הזאת של צרות המחשבה, ובכל
כח צריכים אנחנו להגאל ממנה, כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה, לפדות
אותה ממצרים, מבית עבדים&quot;. עבור התנועה זה שטר של חירות יצירתית כנגד שכפול
גרידא: לאמן בעל נשמה יוצרת אמיתית חב מרחב שהמוסכמה תשלול, והסירוב להיכלא
אינו יהירות אלא נאמנות לטבע הנשמה עצמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;היצירה והלמוד&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' חופש המחשבה · הנשמה היוצרת · שבירת תבניות · יסוד הכעס
והיצירה

=== תגים לאותיות · Crowns for the Letters ===

'''תגים לאותיות''' · ''Tagim la-Otiot''

'''הגדרה.''' מונח תלמודי־קבלי המתאר את רבדי המשמעות והסוד הנוספים
והנסתרים הנחשפים בעצם תהליך היצירה. התנועה קוראת אותו כמפת דרכים בת
ארבעה שלבים ליוצר המחפש שפה אמנותית חדשה: הנשמה לומדת לחוש אינטואיטיבית
את הנסתר שבדברים; הכישרון הופך לכוח חיים קיומי; יכולת הביטוי מתעשרת;
ולבסוף מתווספים &quot;תגים לאותיות&quot; --- רמזים עדינים לעניינים נעלים ועמוקים
יותר, הנחשפים דרך המעשה האמנותי עצמו, מעבר לכוונה הראשונית.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי (השאול מן התגים המעטרים אותיות מסוימות בספר
התורה) מכנה תכונה ממשית של יצירה בשלה: שהמשמעות ''נוצרת'', לא רק נמסרת,
בעצם מעשה העשייה. ככל שיכולת הביטוי של היוצר מעמיקה, מופיעים רבדים שהוא
לא הניח שם במודע --- עודף משמעות שהיצירה חושפת מעצמה. עבור התנועה זה
מעניק כבוד למעשה היצירתי כאופן של התגלות ולא של איור: האמן אינו רק מצפין
מסר קודם אלא, דרך משמעת היצירה, הופך למקום שבו משמעויות עליונות מכתירות
את הדימוי. זהו המקביל ההתפתחותי ל&quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- כיצד הרבדים העמוקים
באים לשכון ביצירה עם הזמן.

'''מקורות.''' מקור תלמודי־קבלי --- תגים לאותיות / Talmudic-Kabbalistic
source; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · אלפבית נשמתי · ניב שפתיים · רזים מתבארים
ברזים

=== דיאלקטיקה של השכל והדמיון · The Dialectic of Intellect and Imagination ===

'''דיאלקטיקה של השכל והדמיון''' · ''Dialektika shel Ha-Sekhel
ve-ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' השכל והדמיון הם שני כוחות היצירה העיקריים. הדמיון הוא כלי
רב־עוצמה וחיוני למתן צורה לאמיתות רוחניות, אך עליו להיות מזוכך ומודרך על
ידי השכל המקודש כדי למנוע עיוות ושקר.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת מן הרב קוק תמונה שבה הנבואה עצמה היא
הרמוניה של שני הכוחות --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל. אף אחד לבדו
אינו מספיק: דמיון בלא הדרכת השכל המקודש מוליד אשליה (ה&quot;דמיון המקולקל&quot;),
ואילו שכל בלא דמיון אינו יכול כלל לתת צורה לאמת רוחנית. המשימה היצירתית
אינה אפוא לבחור ביניהם אלא להחזיקם במתח פועל --- הדמיון ככוח נותן הצורה,
השכל ככוח המזכך והמכוון. דיאלקטיקה זו היא המבנה הפנימי של &quot;הנביא
המודרני&quot; ושל &quot;דמיון הקודש&quot;, והיא שומרת על אימוץ הדמיון הרדיקלי מפני
התמוטטות לפנטזיה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות ---
הנבואה כהתאמת השכל והמדמה / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · הנביא המודרני · פרופיל הנביא
(השלישייה)

=== יצירה ללא מאמץ כוחני · Effortless Creation ===

'''יצירה ללא מאמץ כוחני''' · ''Yetzira lelo Ma'amatz Kochani''

'''הגדרה.''' אין לחשוב על היצירה כעל עמל ויגיעה, אלא כתהליך של זרימה
ושמחה. האדם היוצר מתדמה לקונו, שברא את עולמו ללא יגיעה
ומאמץ.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון נובע ישירות מתורת הנשמה היוצרת. קוק כותב שאי
אפשר להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד; וכשהליאות מעיקה, אין זו אלא
מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל --- וכל מה שמעמיקים בסודה מכירים ש&quot;אין בה
שום עמל ויגיעה&quot;. &quot;והאדם מתדמה לקונו, שלא בעמל ויגיעה ברא הקב&quot;ה את
עולמו... באתא קלילא דלית ביה מששותא&quot;. זה אינו שולל את ''צער'' היצירה ---
השניים דרים יחד, כשם שכאב הלידה דר עם אי־המאמץ של מה שחי באמת --- אלא
מסיר את המודל השקרי של יצירה כעמל טוחן, ומחליף אותו בזרימה, בשמחה
ובהידמות לבורא. עבור האמן זה ממסגר מחדש גם חסימה וגם מאבק: המאמץ הכוחני
הוא סימפטום של יחס שגוי לנשמה, לא מחיר האמנות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · צער היצירה · המעיין
והברקים

=== חופש המחשבה וחירות היצירה · Freedom of Thought and Creative Liberty ===

'''חופש המחשבה וחירות היצירה''' · ''Chofesh Ha-Machshava ve-Cherut
Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' תנאי הכרחי ליצירה קדם נבואית: חירות פנימית מוחלטת של הרוח
מכבלי תבניות חשיבה מקובעות, דעות קדומות והפחד להיראות משונה. היצירה
הרוחנית אינה מתחשבת בהשפעות חיצוניות; היא נובעת מהלך רוחה פנימה, וככל
שתאמין בעצמה כך תעלה למרומי האמת. זהו החופש לשאול כל שאלה, לחבר עולמות
מנוגדים, ולתת לדמיון להמריא אל &quot;עולמות השעריים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מנסח את העיקרון בלי פשרות: &quot;היצירה הרוחנית
חפשית היא. אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית, היא יוצרת כפי הלך רוחה
פנימה&quot;. והשקר &quot;אינו בא כי אם מהשפעה חיצונה... המצוה אותה בכחה להגות ולא
רוחה&quot;. נוסחתו חדה: &quot;כי הואיל הלך אחרי צו, צו זו עבודה זרה&quot;. קוק מוסיף
שככל שאדם מסתכל יותר במעלתו הרוחנית, כן ימצא &quot;שאינו צריך לציוריו שום
הגבלה&quot; --- &quot;יצייר כח המצייר כל מה שיש בכחו&quot;, ועדיין לא יגיע לטיפה מן הים
ממה שיש לרומם. עבור התנועה זה הבסיס התיאולוגי לחירות יצירתית מוחלטת ---
לא הפקרות, אלא הסירוב לתת לכל צו חיצוני לגזול את אמת הרוח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;חופש היצירה הפנימית&quot; ו&quot;שיעור
כח היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' היצירה והלימוד · חוצפה דקדושה · עולמות השעריים · עצמיות
הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית

=== מצער לעדן · From Anguish to Delight ===

'''מצער לעדן''' · ''Mi-Tza'ar le-Eden''

'''הגדרה.''' ההתהפכות שבלב תהליך היצירה: הכאב הגדול של הלידה הרוחנית אינו
רק נסבל אלא ''מתהפך'' לעונג עליון. הצער וחבלי הלידה הרוחנית מתהפכים
למקורות של עונג נעים ונפלא --- זיו חיים המחיה אף את המוות.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר שני מצבי רוח של המעשה היצירתי ואת התנועה
ביניהם. &quot;המחשבה, והיצירה הרוחנית בכלל, צריכה היא לרוח אהבה עם חוש של
עונג אצילי&quot;. אך ההתגשמות המעשית של החיים הרוחניים --- &quot;הקדושה שבחיים&quot;
--- צריכה גבורה. ורוח הגבורה, &quot;הנועד להפראת היצירה העליונה עד כדי הוצאת
תולדות מעשיות, נושבת... מתוך העז העליון בחסד הגנוז, ששם שרוי העדן של
העונג האצילי&quot; --- כך &quot;שכל הצער הגדול והחבלים של הלידה הרוחנית מתהפכים על
ידם למקורות של עונג נעים ונפלא&quot;. עצתו של קוק ליוצר היא אפוא &quot;שלא יקוץ
ביסורי האהבה של היצירה, כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים&quot;,
ולעולם לא לבקש את התענוגים לבדם בלא יסוריהם --- &quot;כי אז הם אובדים את
עדינות ערכם&quot;. המרירות היא עצם הרחם של המתיקות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;מצער לעונג&quot; ו&quot;מצער לעדן&quot; /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · שבירת הכלים · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== מתוהו לתיקון · From Tohu to Tikkun ===

'''מתוהו לתיקון''' · ''Mi-Tohu le-Tikkun''

'''הגדרה.''' מסעו של הרעיון היצירתי מן הפוטנציאל הגולמי והכאוטי שלו
(תוהו) אל צורתו המתוקנת והממומשת (תיקון). הרעיון החדש עולה תחילה
כפוטנציאל גולמי, דמוי־גולם; המעשה היצירתי הוא התהליך המוליך אותו דרך
יראת התוהו, שבירת המבנים הישנים, ופדיון אסירי המחשבות, עד שהוא יוצא
כצורה גמורה ומתוקנת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מקבצת את דימויי המשבר היצירתי של הרב קוק
למסלול אחד. הרעיון מתחיל ב''תוהו'' --- הפוטנציאל האינסופי והגולמי שלפני
הצורה, המעורר את יראת התוהו. הוא עובר דרך שבירת סדר העולם המיושב של
הנשמה (שבירת הכלים) ויסורי חורבן העולמות. והוא מגיע ל''תיקון'' כשהיוצר
פודה את אסירי מחשבותיו --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ומהווה אור חדש בעולמו.
מסלול זה ממסגר מחדש את המאבק היצירתי לא ככישלון אלא כמעבר חוקי, אותה
תנועה שבה הקוסמוס עצמו, בתפיסה הקבלית, מתקדם מתוהו לתיקון. משמעת האמן
היא לעמוד בכאוס ובשבירה בלי לברוח מהם, מתוך אמון בחסד המקיף ההופך את
החורבן להוויה חדשה.

'''מקורות.''' קבלה --- תוהו ותיקון / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש
--- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · שבירת הכלים · גאולת היצירה הנשמתית · צער
היצירה

=== הדמיון · The Imagination ===

'''הדמיון''' · ''Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מסוגל לרומם את האדם ומסוגל
להשפילו. העיסוק בדמיון בתרבות ובאמנות נתפס כמקרב את חידוש הנבואה
הישראלית המודרנית. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יוציא אותו
משם, אלא רק &quot;דמיון הקודש&quot;. היצירה היהודית החדשה יכולה להציג את הדמיון
האלטרנטיבי, דמיון הקודש הזה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק הדמיון אינו קישוט אלא צינור להתגלות.
הוא קורא את &quot;וביד הנביאים אדמה&quot; (הושע) כעושה את כוח המדמה עצם המדיום שבו
מתלבש אור הקודש ומופיעה הנבואה. אך אותו כוח עצמו מסוכן: דמיון עכור מוליד
אשליה ושקר, ולכן נתרחקו החכמים ממנו אל השכל. עמדת התנועה כלפי התפרצות
הדימויים העכשווית נובעת כולה מכפילות זו --- ההווה הרווי־דימויים אינו
פשוט טוב ולא פשוט מנוון, אלא כוח רב־עוצמה ודו־משמעי בתהליך הכשרתו
לקידוש. מלאכת האמנות היא לעבוד בנקודת המפנה: למשוך את הדמיון אל הקודש
ולא אל המקולקל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; (&quot;וביד הנביאים אדמה&quot;) /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · תחיית הדמיון · דיאלקטיקה של השכל והדמיון ·
עצת ה' נסתרת

=== הקשבה ודממה · Inner Listening ===

'''הקשבה ודממה''' · ''Hakshava u-Demama''

'''הגדרה.''' התנאי המקדים ליצירה קדם נבואית: ההכרה שהיצירה מתחילה לא
בביטוי עצמי כלפי חוץ אלא בהקשבה פנימית. זהו תהליך של השקטת &quot;רעשי הרקע&quot;
של האגו והתודעה הרגילה כדי לשמוע את קול הנשמה. הדממה הראשונית אינה
ריקנות אלא מרחב פוטנציאלי, שמתוכו צומח הדיבור הנשמתי
האותנטי.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק, ההקשבה היא עצם אופן הקודש. &quot;מקשיבים את
קול שיח הקודש ממרומים&quot;, הוא כותב; &quot;קולטים את הרשמים המתגלים, המתנוצצים
כברקים, ממרומי הנשמה ושרשיה&quot;. הנשמע אינו מיוצר אלא נקלט --- קול &quot;הולך
הוא ממקור האחדות העליונה&quot;, ומתגלה לכל אדם &quot;כפי טהרת עלייתו, כפי זיכוך
עצמיותו&quot;. המכשולים מוסריים: &quot;כל מה שהעונות מבדילים בין האדם ליוצרו&quot;
מעמעם את הקליטה, וככל שסרים הקירות החוצצים &quot;אור ישר וקול ישר מגיע&quot;.
ההקשבה הפנימית אינה אפוא פסיביות אלא הפעילות העליונה ביותר --- הזיכוך
ההופך את העצמי לכלי צלול למה שכבר מהדהד תמיד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · היגיון שמעי · הנשמה היוצרת · העצמי הנשמתי
מול האגו הפסיכולוגי

=== האינטואיציה · Intuition ===

'''האינטואיציה''' · ''Ha-Intuitzia''

'''הגדרה.''' כלי ההכרה המרכזי של היוצר הקדם נבואי: היכולת לתפוס אמיתות
עמוקות באופן ישיר, שלם ומיידי, מעבר לתהליך החשיבה הלוגי־אנליטי. לא תחושת
בטן עיוורת, אלא &quot;היגיון שמעי&quot; (כלשון הרב הנזיר) --- הקשבה ישירה לקול
הנשמה ולרצון החבוי במציאות. האינטואיציה היא המצפן המכוון את השכל היוצר
ומאפשר לו החלטות יצירתיות ממקום של אמת פנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' האינטואיציה, בתפיסת התנועה, אינה היפוכו של השכל אלא
אופן ידיעה גבוה ומיידי יותר --- האפיסטמולוגיה הראויה ל&quot;היגיון השמעי&quot;.
במקום שהחשיבה האנליטית מתקדמת צעד־צעד ומתבוננת במושא מבחוץ, האינטואיציה
תופסת את השלם בבת אחת ומבפנים, וזה בדיוק היחס הנבואי ולא הפילוסופי אל
המציאות. דיון הרב שרקי ברוח הקודש הכללית מוסיף ממד: ההמון קולט אמת
עליונה אינטואיטיבית, &quot;בצבעים טבעיים&quot;, אף היכן שהתבונה הדיסקורסיבית אינה
מגיעה --- עדות שהאינטואיציה יכולה לשאת ידיעה שהשכל האנליטי מחמיץ. עבור
היוצר, האינטואיציה היא הכוח המבחין ברצון הנסתר שבחומר הגלם ומכוון את
השכל היוצר בהתאם.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; --- &quot;היגיון שמעי&quot; / Rav David Cohen,
&quot;the Rav HaNazir&quot;; משנת התנועה (prophetic-culture.com); והרב אורי שרקי,
&quot;רוח הקודש הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · שכל יוצר / שכל מצייר · רוח הקודש · הקשבה
ודממה

=== סולם היצירה · The Ladder of Creation ===

'''סולם היצירה''' · ''Sulam Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' מפת דרכים מדויקת של הרב קוק לסדר ההתקרבות הנכון אל רוח הקודש
והנבואה. היא מתארת התפתחות הוליסטית: מתחילה בטיהור הגוף, עוברת דרך כוח
הדמיון, הרגש, השכל, ולבסוף --- ההקשבה העליונה. הסולם מציע תפיסה הוליסטית
של יצירה כהתפתחות אורגנית של כל כוחות האדם יחד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתעקש שההשראה אינה נתפסת בקפיצה אחת אלא נעלית
בסדר, ושהעלייה מפעילה את האדם השלם ולא את השכל בלבד. כל שלב מכשיר את
הבא: הגוף צריך להיטהר לפני שאפשר לבטוח בדמיון, הדמיון להזדכך לפני שיוכל
לשרת את השכל, וכולם להיות מסודרים לפני מצב השיא של &quot;ההקשבה העליונה&quot;, שבה
נעשה היוצר צינור צלול. סדר הוליסטי זה הוא לב הפדגוגיה של בית הספר
לנביאים המדומיין, שתוכנית הלימודים שלו מכשירה גוף, דמיון, רגש ושכל יחד.
הוא גם מתקן כל מודל חד־צדדי של אמנות --- לא שכל טהור ולא דמיון טהור, אלא
אינטגרציה מדורגת של כל כוחות הנפש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(סדר ההתעלות אל רוח הקודש); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · שמונה מדרגות · בית הספר לנביאים · זיכוך
ותיקון

=== ניב שפתיים · Niv Sfatayim (Prophetic Speech) ===

'''ניב שפתיים''' · ''Niv Sfatayim''

'''הגדרה.''' מילולית &quot;פרי השפתיים&quot;. השלב האחרון בתהליך היצירה --- המעבר
מהקשבה קולטת לביטוי פעיל. זהו מעשה מתן הצורה והקול לחזון הפנימי, הבאת
ההתגלות אל העולם.

'''הקשר פילוסופי.''' הביטוי --- הנגזר מ&quot;בורא ניב שפתים&quot; של ישעיהו ---
מכנה את קוטב ה&quot;מַל&quot; של קצב החָשׁ־מַל: אחרי השתיקה והקליטה באה האמירה. התנועה
לוקחת ברצינות שהרב קוק משתמש בביטוי הזה עצמו בקטע שבו הוא קורא ליוצר,
למרות &quot;כבדות הפה&quot;, לא לסגת מלבטא את הכיסופים הנשגבים שבהם מתגלה דבר ה'.
&quot;כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה&quot;;
פרי השפתיים נברא אף דרך אותה כבדות ומעבר לה. עבור התנועה, &quot;ניב שפתיים&quot;
מעניק כבוד למלאכת מתן הצורה --- העריכה, העיצוב, הגימור --- כהשלמה
ההכרחית של ההקשבה: קליטה שאינה מבוטאת נשארת בלתי נולדת.

'''מקורות.''' ישעיהו --- &quot;בורא ניב שפתים&quot;; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הקריאה לסודיות&quot; / Isaiah; Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סוד החשמל · הקשבה ודממה · קריאה אל הסוד · להדריר את
הדיבור

=== הכשרת הכלים · Preparation of the Vessels ===

'''הכשרת הכלים''' · ''Hachsharat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' התהליך המקיף של זיכוך והרחבת כלי היוצר --- דמיון, רגש, שכל
--- כדי שיהיו מסוגלים להכיל ולתעל את האור העז של ההתגלות הנבואית המחודשת
בלי להישבר. זהו המובן העמוק ביותר של שם התנועה: היא אינה מתיימרת להיות
נבואה, אלא להכשיר את הכלים לשיבתה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג קושר את ענוות התנועה לשאיפתה. ההתגלות דורשת
כלים ההולמים לשאתה; כוח בלתי מזוכך יישבר תחת השפע, או יעוות אותו. תיאור
הרב קוק את &quot;הסרת אבני המכשולים&quot; --- הזיכוך המוסרי והמעשי המפנה את
המכשולים להופעה --- הוא הפָּן היחידני של זה, בעוד קריאתו את כל עידן הדמיון
כ&quot;עצה מרחוק להשלים את כח המדמה&quot; היא הפָּן הקולקטיבי וההיסטורי שלו: עצם
התעצמות הדמיון בתרבות המודרנית היא הכשרת כלי קולקטיבי. קולנוע קדם נבואי
מבין את כל מפעלו --- הכשרת יוצרים, חישול שפה חזותית חדשה --- כ&quot;הכשרת
הכלים&quot;: הכנת מכשירים לאור שטרם הגיע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הסרת אבני המכשולים&quot;; אורות ---
כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh'';
''Orot''.

'''ראה גם:''' זיכוך ותיקון · תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · קולנוע קדם
נבואי

=== זיכוך ותיקון · Purification and Refinement ===

'''זיכוך ותיקון''' · ''Zikuch ve-Tikkun''

'''הגדרה.''' על היוצר להקדים לכל יצירה מחשבה של תשובה ותיקון. אין לטבול
את העט --- או המצלמה --- ללא טהרת הנשמה וקדושת הרעיון.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק הופך זאת לתנאי של אמנות מקודשת באמת. &quot;הספרות
תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו&quot;, הוא כותב; כל סופר יחל לדעת את הרוממות והקודש
שבעבודתו, &quot;ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון&quot; --- &quot;לפחות תקדים
המחשבה של תשובה, הרהורי תשובה עמוקים לפני כל יצירה. אז תצא היצירה
בטהרתה, רוח ד' תחול עליה&quot;. הכנה פנימית זו היא הביטוי היחידני של &quot;התשובה
הגדולה&quot; הלאומית, והיא בלתי נפרדת מכל הפסיכולוגיה של התנועה: מפני שהיצירה
היא הביטוי החיצוני של התגלות פנימית, מצב הכלי קובע את טוהר הנחשף דרכו.
הזיכוך אינו תוספת מוסרנית לאמנות אלא תנאי המאפשר אותה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יצירה&quot; (&quot;לא יטבול עטו בלא טהרת
נשמה וקדושת רעיון&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תשובה גדולה · הכשרת הכלים · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · הקשבה
ודממה

=== גאולת המבט · The Redeemed Gaze ===

'''גאולת המבט''' · ''Ge'ulat Ha-Mabat''

'''הגדרה.''' היכולת לראות באמת את האחר --- על כל גווניו וצדדיו הנסתרים
--- ולראות את עצמך דרכו. מטרת קולנוע קדם נבואי היא לפתח את חוש ההכרה
העצמית, באדם ובכל ההוויה, דרך מבט כפול: &quot;נקודת מבט עליונה&quot; (אלוהית,
כוללת ואוהבת) ו&quot;מבט קרוב ואינטימי&quot; (המאפשר לראות את עצמך לעומק דרך
הזולת).

'''הקשר פילוסופי.''' גאולת המבט מכנה את האפשרות הגואלת הייחודית לקולנוע:
התמרת עצם ה''ראייה''. הראייה הרגילה מחפצנת; המבט הגואל מחזיק שתי
פרספקטיבות בבת אחת --- המבט הכולל והאוהב הרואה את השלם, והמבט האינטימי
המאפשר לעצמי להיחשף לעומק דרך המפגש עם אחר. מבנה כפול זה הוא הצורה
החזותית של &quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם גאולה לא במסר על האחר אלא באופן
ההתבוננות בו. עבור מדיום הבנוי על המבט --- המצלמה כעין --- זו הוראה
ישירה: לגאול את המבט משליטה לאהבה, כך שהפריים יהפוך למקום של הכרה הדדית
ולא של בעלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' פואטיקה של מפגש · מרחב בין־נשמתי · בימוי תלמודי · הפריים
כמרחב מקודש

=== גאולת היצירה הנשמתית · The Redemption of Soulic Creation ===

'''גאולת היצירה הנשמתית''' · ''Ge'ulat Ha-Yetzira
Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' המעשה המכריע שבו עובר היוצר מן היראה האוחזת בו מול הרעיון
הגולמי אל החירות להביאו אל הפועל במלואו. מול יראת התוהו, על היוצר לפדות
את אסירי מחשבותיו ממאסריהם --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ובעשותו כן הוא
מחולל גאולה ומהווה אור חדש בעולמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את עצם המעשה היצירתי כמלאכת שחרור. היצורים
הרוחניים הרבים --- המחשבות והציורים המבקשים פדיונם &quot;בכל עז ומרץ&quot; --- הם
&quot;בריות חיות וקימות&quot; הדורשות להיגאל; וכשהיוצר נוטל על עצמו לגאול אותן,
&quot;באה לו הופעה פנימית מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה,
ומהוה אור חדש בעולמו&quot;. האור אז &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק, מתרחב ומתענף,
עד באו אל שורש מקוריותו&quot;, ורגשי גאולה מתחילים להתחולל בלבבות רבות ---
&quot;תנועות של תחיה כללית&quot;. קוק ממסגר זאת בלשון גאולה לאומית ואף קוסמית:
פדיון אסירי המחשבות אינו תרגיל פסיכולוגי פרטי אלא חלק ממלאכת התשובה
ותיקון העולם. &quot;והיראה החלושה סרה, והגבורה העליונה לוקחת את
מקומה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; (&quot;לפדות
את אסירי מחשבותיו... לאמר לאסורים צאו&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · מתוהו לתיקון · צער היצירה · נבואה
לכלל

=== חוצפה דקדושה · Sacred Audacity ===

'''חוצפה דקדושה''' · ''Chutzpa D'Kedusha''

'''הגדרה.''' אומץ רוחני רדיקלי --- לא עזות פנים, אלא התעוזה לשאול שאלות
רדיקליות, לפרוץ גבולות מחשבתיים, ולשבור תבניות מחשבה וצורה מקובלות,
ולשאוב השראה ישירות מן המקור הנשמתי ללא תיווך של מוסכמות חברתיות או
אמנותיות. זוהי חירותו המוחלטת של היוצר ללכת אחר אמתו הפנימית, גם אם היא
נראית חתרנית או משונה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נסוב על הבחנה שמניטו מחדד: בין ''עזות רוח'' ---
תכונה חיובית, היוזמה האקטיבית החיונית לתיקון עולם --- לבין ''עזות פנים''
--- תכונה שלילית, הצומחת מכשל מוסרי, המפעילה כוח תוך זלזול בזולת. התורה,
שמהותה שייכת לעולם עליון ובלתי חומרי, דורשת עזות; ולכן ניתנה לישראל,
&quot;העזים באומות&quot; (הנמר שבחזון דניאל, &quot;הווי עז כנמר&quot;; והמהר&quot;ל ב&quot;נר מצווה&quot;).
הרב קוק ממקם תכונה זו בתוך התהליך הגואל עצמו. בקוראו את הסימן התלמודי
שבעקבות המשיח &quot;חוצפא יסגי&quot;, הוא רואה את שבירת הצורות המאובנות: הערכים
המורגלים, בצורתם שלאחר הפסק הנבואה, מוכרחים להתחדש &quot;גם על ידי כח החוצפא
שב עקבתא דמשיחא&quot;, ומזה &quot;יצא אור חדש מאיר&quot;. חוצפה דקדושה אינה אפוא מרד
לשמו אלא האומץ היצירתי המפנה את הקרקע להתגלות מחודשת.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- עזות רוח מול עזות פנים, מכון
מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק,
אורות הקודש --- חוצפא דעקבתא דמשיחא / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חופש המחשבה · שבירת תבניות ·
מהפכה תרבותית גדולה

=== דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי · Sacred Imagination ===

'''דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי''' · ''Dimayon Ha-Kodesh / Dimayon
Alternativi''

'''הגדרה.''' הדמיון הנקי, הצלול והמזוכך הראוי לנבואה --- &quot;הדמיון
האלטרנטיבי&quot; שהיצירה היהודית החדשה מציעה במקום &quot;דמיון מקולקל&quot; (עכור,
מעורב בטומאה, מוביל לאשליה ושקר). הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מרומם או
משפיל. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יגאל אותו --- אלא רק
דמיון הקודש. היצירה היהודית החדשה שואבת דמיון זה ממקורות ייחודיים ---
תורת הסוד, המדרש והאגדה --- שבהם נשתמרו שרידי תרבות נבואית
עברית.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור קוק הדמיון הוא צינור להתגלות --- &quot;וביד הנביאים
אדמה&quot; --- ומצבו קשור למקום. הדמיון של ארץ ישראל, הוא כותב, &quot;צלול וברור,
נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ומוכן להסברת נבואה; ואילו הדמיון
שבארץ העמים &quot;עכור, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום&quot;. מפני שהשכל
והדמיון אחוזים זה בזה, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר כבארץ ישראל
--- &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הרב שרקי מוסיף את המנגנון ההיסטורי: החכמים
נתרחקו מן הדמיון מיראת סטיותיו; השיבה לארץ מחייבת להשיב את הכוח שאבד,
ולפי העיקרון &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot; הוא שב תחילה בצורה גסה כדי לבסוף להתקדש
לדמיון של קודש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; ו&quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot''; והרב אורי שרקי / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' הדמיון · תחיית הדמיון · אווירא דארץ ישראל מחכים · דיאלקטיקה
של השכל והדמיון

=== שבירת הכלים · The Shattering of the Vessels ===

'''שבירת הכלים''' · ''Shevirat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' דימוי קבלי (שמקורו בקוסמוגוניה של האר&quot;י) המיושם בתנועה כמודל
פסיכו־יצירתי. כדי שתופיע יצירה חדשה, &quot;סדר העולם&quot; הקיים של נשמת היוצר ---
מבנה הרצון, השכל והרגש המיושב שלה --- צריך תחילה להישבר. השבירה אינה
כישלון אלא התנאי ההכרחי להתחדשות אמיתית: רק כשהכלי הישן נשבר יכולה צורה
גבוהה יותר להיוולד.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק נותן למודל את אמתו הרגשית. כאשר סדר עולם זה
&quot;צריך להתפרק, להתפוצץ ולהשתנות, בשביל הופעת היצירה הטהורה, יש בזה יסורים
של חורבן עולמות&quot; --- ויסורים אלה &quot;רק לבעלי נשמה מתגלים הם&quot;. לעומתם, &quot;כל
יסורי העולם הרגילים&quot; נחשבים &quot;כצער ילדים על אבדן שעשועים קטנים&quot;. אך
השבירה חסומה בחסד: &quot;תכף לחורבן עולמים בא אור של הוית עולמים, וההויה היא
בודאי יותר חשובה מן החורבן... וההויה מנחמת את האבל של החורבן... ומחיה את
כל המת שבחורבן&quot;. בקריאה זו, המשבר היצירתי --- התמוטטות עולם פנימי מיושב
--- אינו פתולוגיה אלא עצם מנגנון ההתעלות, והאמן הבורח ממנו מאבד את &quot;כתר
המלוכה הרוחנית&quot; הגנוז במרירותו.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י / Lurianic Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;צער היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · יראת התוהו · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== הקשבה עליונה · Supreme Listening ===

'''הקשבה עליונה''' · ''Hakshava Elyona''

'''הגדרה.''' השלב המסכם של סולם היצירה. זהו מצב של קליטה טהורה, המושג
לאחר זיכוך כל הכוחות התחתונים, שבו נעשה היוצר צינור צלול לשפע רוח הקודש.
במקום שההקשבה הפנימית פותחת את הדרך, ההקשבה העליונה משלימה
אותה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההקשבה העליונה היא הפסגה שאליה נעה העלייה המדורגת של
סולם היצירה --- מעבר לגוף, לדמיון, לרגש ולשכל המזוככים, הקשבה כה מעודנת
שהיוצר אינו עוד מחולל אלא קולט. זהו המקביל האנושי להוראת קוק שהנשמה שרה
תמיד: כשכל כוח תחתון נעשה טהור ושקוף, יכול האדם סוף־סוף להקשיב &quot;סוד שיח
קדשה&quot; של הנשמה בלא עיוות. אין זו פסיביות של קיפאון אלא הפעילות העליונה
של הקליטה --- פרי זיכוך ארוך, המצב שבו, כלשון קוק, &quot;אור ישר וקול ישר
מגיע&quot; מפני שהקירות החוצצים נפלו. עבור התנועה זה מכנה את אופק המשמעת
היצירתית: להיעשות צלול דיו כדי לשמוע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; וסולם ההשראה /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · סולם היצירה · שמונה מדרגות · היגיון
שמעי


== ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית ==

''הלקסיקון המעשי של אמנות התנועה --- קולנוע של פרד&quot;ס וזמן ספירלי, של
הקאט כמפגש מקודש, הפריים כמרחב מקודש, והמונטאז' כמעשה של
הנשמה.''

=== אמנות כגלות יזומה · Art as Initiated Exile ===

'''אמנות כגלות יזומה''' · ''Omanut ke-Galut Yezuma''

'''הגדרה.''' היצירה האמנותית כ&quot;גלות מהירה ויזומה&quot; --- מסע הלוקח את הצופה
ממקומו המוכר אל מקום של תמיהה ופתיחות לדעת חדשה. היא מבוססת על תורת
ה&quot;הזרה&quot; של ויקטור שקלובסקי: תפקיד האמנות להפוך את המוכר לזר. ביהדות,
הגלות נתפסת גם כדרך לתיקון ולריבוי דעת (&quot;תרופה לחוסר דעת&quot;), וקיימים בה
מנגנוני &quot;גלות יזומה&quot; מחזוריים --- שבת ושמיטה --- שמטרתם לרענן את התודעה
ולהזכיר את מקור הכול.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתיך תיאוריה אסתטית מודרנית עם תיאולוגיה עברית
של גלות. אצל שקלובסקי, האמנות מבצעת &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסה השחוקה על ידי
הזרת המוכר; התנועה קוראת זאת כהד חילוני להבנה היהודית שהעקירה מאלצת
לשאול מחדש את שאלות היסוד של הקיום. שבת ושמיטה הן בדיוק &quot;גלויות יזומות&quot;
כאלה --- הזרות מכוונות ורצוניות מן הרגיל, המרעננות את תפיסת המקור.
האמנות המודרנית יכולה לשמש באותו תפקיד: גלות מהירה ומכוונת לצופה, הלוקחת
אותו מן האוטומטי אל התמה. זה מעניק כבוד להזרה האוונגרדית כטכנולוגיה
רוחנית ולא כחידוש גרידא.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; מקורות
יהודיים על הגלות, השבת והשמיטה / Jewish sources; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' ה&quot;הזרה&quot; · זמן ספירלי · קריאה אל הסוד · גאולת
המבט

=== עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · ASHAN (Olam, Shanah, Nefesh) ===

'''עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש''' · ''ASHAN --- Olam, Shanah,
Nefesh''

'''הגדרה.''' שלושת ממדי היסוד של המציאות על פי &quot;ספר יצירה&quot; הקבלי: עולם
(מרחב), שנה (זמן) ונפש (תודעה). הם משמשים תבנית ליצירה הקולנועית.
'''עולם''' (מרחב) --- המיזנסצנה, אדריכלות הפריים. '''שנה''' (זמן) ---
העריכה, הקצב, זרימת הזמן. '''נפש''' (תודעה) --- הדמות, ההכרה האנושית. ראשי
התיבות, עש&quot;ן, רומזים למעמד הר סיני --- &quot;והר סיני עשן כולו&quot; --- ומרמזים
שהתגלות עמוקה נראית חולפת אך רבת עוצמה, כמו הקולנוע עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' &quot;ספר יצירה&quot; מארגן את כל המציאות הנבראת לאורך שלושה
צירים --- מרחב, זמן ונפש --- והתנועה ממפה אותם ישירות על שלושת ממדי
היסוד של האמנות הקולנועית: מה שמסודר בתוך הפריים (מרחב), כיצד הזמן נחתך
ומעוצב (זמן), ומי שוכן ביצירה (נפש). זו יותר מאנלוגיה; היא טוענת שהיוצר
עובד עם אותם שלושה צירים שדרכם מובנית המציאות עצמה, ולכן שדיסציפלינות
המיזנסצנה, העריכה והדמות הן, בשורשן, התעסקות בעולם, בשנה ובנפש. ראשי
התיבות עש&quot;ן מעגנים זאת בהתגלות סיני, ומציעים לקולנוע דימוי־עצמי: אמנות
של אור וצל, נראית חסרת ממש כעשן, ובכל זאת עצם המדיום שבו עשויה ההתגלות
להופיע.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; מעמד הר
סיני (&quot;והר סיני עשן כולו&quot;) / the revelation at Sinai; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת, עולם, מועד · קדושה בשלושה
ממדים · זמן ספירלי

=== קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור · The Call to the Secret ===

'''קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור''' · ''Keri'a el Ha-Sod / Lehadrir et
Ha-Dibur''

'''הגדרה.''' קריאה ליוצרים &quot;לתת דרור לדיבור הכמוס, הסודי&quot;, ולבטא את המימד
הנסתר והפנימי של ההוויה --- כולל הפיכת טקסט &quot;קפוא&quot; ל&quot;דיבור חי&quot;. היצירה
האמיתית אינה יכולה להסתפק בגלוי; הנשמה המודרנית דורשת את ה&quot;סוד&quot; כדי
להרוות את צימאונה הרוחני.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן זאת באבחנה של הדור. כשמגיע היחיד, וכן
הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר לו להשביע את
צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד',
הולכים ונתבעים מן הדור&quot;. והעקשנות למצוא את כל הסיפוק הרוחני בגלוי לבד
&quot;מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות&quot;. אך קוק מכנה גם את הקושי: לפעמים &quot;אנו
מדברים והאילמות תוקפת אותנו&quot;, מפני שאין כוח להדריך את הדיבור --- ואף
כבדות הפה לא תעצור את &quot;הזרם של החפץ הנשגב אשר דבר ד' בו יגלה&quot;. התנועה
לוקחת זאת כמנדט לקולנוע המשחרר את הדיבור הכמוס: הנותן קול לממד הנסתר של
ההוויה במקום להישאר על פני השטח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; (&quot;רזי עולם,
רזי תורה, סוד ד'&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · ניב שפתיים · הצימאון האחרון · רזים
מתבארים ברזים

=== עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · Cinematic Teshuvah ===

'''עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית''' · ''Arichah ki-&quot;Teshuva&quot;
Kolno'it''

'''הגדרה.''' נגזרת ממושג התשובה היהודי, הגורס שהזמן אינו בלתי הפיך ושאפשר
לתקן את העבר. בעריכה, הפלאשבק חורג מעצם מסירת המידע: הוא הופך להזדמנות
להציג אירוע עבר באור חדש המשנה את משמעותו המוסרית ומשנה את ההבנה בהווה.
זו הזדמנות ל&quot;תיקון&quot; קולנועי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על האינטואיציה העברית שהעבר אינו חתום.
התשובה היא בדיוק הכוח לשוב אל מעשה עבר ולשנות את משמעותו --- לא את עצם
מה שקרה, אלא את משמעותו בהווה. התנועה מעתיקה זאת למונטאז': פלאשבק אינו
מידע ניטרלי אלא מעשה חזרה היכול לגאול או למסגר מחדש את שהיה, ובכך לשנות
את ההווה הצומח ממנו. זה הופך את העריכה למכשיר מוסרי, לא רק נרטיבי ---
העורך, החוזר אל העבר, מבצע &quot;תיקון&quot;. הוא עומד בסימטריה עם &quot;בשורה מהעתיד&quot;,
הפלאשפורוורד, כך שהעורך פועל חופשי בשני כיווני הזמן.

'''מקורות.''' מושג התשובה ביהדות / the Jewish concept of Teshuvah; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בשורה מהעתיד · עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · מועד --- עֵת,
עולם, מועד

=== מועד --- עֵת, עולם, מועד · The Cut as Sacred Encounter ===

'''מועד --- עֵת, עולם, מועד''' · ''Mo'ed --- Et, Olam, Mo'ed''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, המיושמת על העריכה הקולנועית. המחשבה
העברית מציעה שלושה מושגי זמן, והעורך עובד בשלושתם. '''עֵת''' --- הזמן
הסובייקטיבי, הרגע הנוכחי, ה&quot;עכשיו&quot; של השוט. '''עולם''' --- הנצח, הזמן
שמעבר לזמן: הרעיון השלם והמבנה הגדול של הסרט. '''מועד''' --- המפגש המקודש
שבו הנצח פוגש את הרגע החולף. הקאט הוא ה&quot;מועד&quot;: נקודת החיתוך שבה העורך,
כשותף לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף ליצירת משמעות חדשה. הזמן היהודי אינו
אפוא מעגל סגור אלא ספירלה של שינוי ותקווה.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל נשען על האינטואיציה שהזמן אינו מכל ניטרלי אלא
מדיום מוסרי ויצירתי. עבודת העורך בחדר העריכה היא בדיוק התעסקות בזמן,
ושלושת המושגים נותנים לו אוצר מילים מקודש לכך: השוט כעֵת, כל אדריכלות
הסרט כעולם, והקאט כמועד, המפגש הנקבע שבו הם מתאחדים. זה ממסגר מחדש את
המונטאז' כמעשה גואל: עריכה החופשית לקפוץ בזמן, לחבר זיכרון עם נבואה
ותיעוד עם חלום, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן הליניארי. הספירלה
היא הדימוי המפתח --- המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot; --- כך שהקאט אינו רק
מסדר דימויים אלא יוצר &quot;מועדים&quot; חדשים, מפגשים מקודשים, לפי ההיגיון הפנימי
של הרצון הנשמתי.

'''מקורות.''' מקורות עבריים לתפיסת הזמן (עֵת/עולם/מועד) / Hebrew sources;
משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית ·
מונטאז' הנשמה

=== ה&quot;הזרה&quot; · Defamiliarization (Hazara) ===

'''ה&quot;הזרה&quot;''' · ''Ha-Hazara''

'''הגדרה.''' מושג מרכזי באמנות המודרנית, שטבע ההוגה היהודי־רוסי ויקטור
שקלובסקי, המתאר את תפקיד האמנות &quot;להפוך את המוכר לזר, את השגור למוזר&quot;,
ובכך לבצע &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסת המציאות השחוקה ולגרום לנו לשאול מחדש &quot;מה
זה?&quot;. התנועה גורסת שרעיון זה נטוע עמוק במחשבה העברית.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל שקלובסקי, ההרגל אוכל את התפיסה: אנו חדלים לראות
את מה שראינו יותר מדי, ותפקיד האמנות הוא להאט ולרענן את התפיסה על ידי
הזרת המוכר. התנועה גורסת שתובנה זו אינה מודרנית בלבד אלא ילידית לתודעה
העברית, הבונה הזרה לתוך עצם לוח השנה שלה דרך &quot;הגלויות היזומות&quot; של שבת
ושמיטה, והמבינה את הגלות עצמה כהזרה כפויה המעוררת מחדש את שאלות היסוד.
ההזרה הופכת אפוא לגשר בין האוונגרד לנבואי: הטכניקה שבה הקולנוע שובר את
המבט האוטומטי ומשיב את התמיהה היא, בקריאה זו, צורה חילונית של השיבוש
הנבואי את הרגיל.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אמנות כגלות יזומה · גאולת המבט · קריאה אל הסוד · בימוי
תלמודי

=== בימוי נוכחות נשמתית · Directing the Soul's Presence ===

'''בימוי נוכחות נשמתית''' · ''Bimui Nochechut Nishmatit''

'''הגדרה.''' בימוי שמטרתו לביים את הבלתי־נראה. זהו תרגיל בהקשבה, המבקש
לשחרר את היוצר מן הצורך &quot;לשלוט&quot; במציאות ולהפוך אותו ל&quot;צינור&quot; שדרכו יכול
הרטט הפנימי של ההוויה להתגלות. הפריים הופך למרחב של מפגש חי בין הנסתר
לנגלה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מגדיר מחדש את תפקיד הבמאי הרחק מן השליטה ולעבר
השקיפות. במקום לכפות על המציאות סדר קבוע מראש, במאי נוכחות הנשמה הופך
לצינור --- משקיט את רצונו השולט כדי שהרטט הפנימי של ההוויה יוכל להופיע
בתוך הפריים. זהו הפָּן הבימויי של &quot;הקשבה ודממה&quot; ושל &quot;השכל היוצר&quot; השואל מה
מבקש להיוולד ולא מכתיב מה מוכרח. זה ממסגר מחדש את הסמכות: כוחו של הבמאי
אינו בשליטה אלא בקליטה המזוקקת המאפשרת לנסתר להיעשות נוכח, כך שהפריים
הוא אתר של מפגש ולא של פקודה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · הקשבה ודממה · בימוי תלמודי · גאולת
המבט

=== סרט כקורבן · Film as Offering (Korban) ===

'''סרט כקורבן''' · ''Seret ke-Korban''

'''הגדרה.''' תפיסה הרואה בסרט מעין קורבן, במובן העברי המקורי של המילה ---
&quot;לְקָרֵב&quot;. זהו מעשה שנועד לגשר על הפער בין הבורא לנברא, בין היוצר לצופה,
בין הרוח לחומר. הצילום על גבי פילם נעשה בחומר אורגני (&quot;עור לאור&quot;), שנחשף
לאור והופך לדימוי --- בדומה לגילוי ניצוצות האור הגנוזים
בחומר.

'''הקשר פילוסופי.''' האטימולוגיה נושאת את המושג: קורבן אינו בראש ובראשונה
הקרבה־כאובדן אלא קירוב, אמצעי לצמצם מרחק בין ספירות. התנועה קוראת בכך את
הסרט --- כמעשה המקרב את הנברא אל הבורא, את הצופה אל היוצר, את החומר אל
הרוח. הדימוי הפוטוכימי מעמיק את הדבר: האמולסיה, &quot;עור&quot; אורגני, נחשפת לאור
ומותמרת לדימוי, מה שהתנועה קוראת דרך הגאולה הקבלית של ניצוצות האור
הגנוזים בחומר, ודרך הקריאה המיסטית של &quot;כתנות עור&quot; המתגלגלות ל&quot;כתנות
אור&quot;. הפריים הופך בכך ל&quot;מרחב בין־נשמתי&quot; אינטימי, מזבח שעליו נשמת היוצר
פונה אל נשמת הצופה.

'''מקורות.''' מושג הקורבן (&quot;לקרב&quot;); קבלה --- ניצוצות האור הגנוזים בחומר /
the concept of ''korban''; Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · מרחב בין־נשמתי · הפריים כמרחב מקודש
· בירור ניצוצות וייחודים

=== סרט כפרד&quot;ס · Film as PaRDeS ===

'''סרט כפרד&quot;ס''' · ''Seret ke-PaRDeS''

'''הגדרה.''' תפיסת הסרט הקדם נבואי כמבנה רב־ממדי, הבנוי רבדים־רבדים של
משמעות בדרך ה&quot;פרד&quot;ס&quot; היהודי (ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד). '''פשט'''
--- הרובד הנרטיבי: העלילה הגלויה, הדמויות, הפעולה והדיאלוג. '''רמז''' ---
הרובד הסמלי: רשת של סמלים ומוטיבים חוזרים, שדרכה העולם הפיזי מתחיל לרמוז
על מה שמעבר לו. '''דרש''' --- הרובד האנושי, הפסיכולוגי־מוסרי: משמעות חדשה
הנוצרת מחיבור והתנגשות בין אלמנטים, כמו במונטאז'. '''סוד''' --- הרובד
הנשגב: הסרט מפסיק להיות סיפור והופך להתגלות ישירה של מציאות פנימית בלתי
נתפסת; הסוד אינו מסר לפענוח אלא חוויה ישירה, והוא יכול רק
להירמז.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על הקולנוע את ההכרה העברית שטקסט מקודש
אינו שטוח אלא בנוי רבדים, כתורה עצמה. טענתו העמוקה ביותר נובעת מהוראת
הרב קוק ש&quot;רזים מתבארים ברזים&quot;: הסוד אינו ניתן לתרגום ללשון לוגית וגלויה
בלי לאבד את מהותו --- יש להאירו דימוי בדימוי, התגלות בהתגלות. לכן אין
קולנוע קדם נבואי חושש ממונטאז' רדיקלי: התנגשות הדימויים היא האמצעי שבו
מגיעים אל הרבדים העליונים. האופק הסופי הוא ההכרה ש&quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;
--- שההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''מקורות.''' פרד&quot;ס --- הרמנויטיקה יהודית קלאסית / ''PaRDeS''; הראי&quot;ה קוק
--- &quot;רזים מתבארים ברזים&quot; / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה: סשה נצח
אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · מונטאז' הנשמה · קריאה אל
הסוד

=== הפריים כמרחב מקודש · The Frame as Sacred Space ===

'''הפריים כמרחב מקודש / קולנוע כמעשה מקדש''' · ''Ha-Frame ke-Merchav
Mekudash''

'''הגדרה.''' הפריים הקולנועי נתפס כמקום מקודש שבו מתרחש מפגש --- &quot;מרחב
בין־נשמתי&quot; שבו נשמת היוצר פונה אל נשמת הצופה. הבמאי הוא &quot;אדריכל נשמות&quot;
שתפקידו למצוא לכל דבר את מקומו ולכל אדם את שעתו, ברוח הנחיית חז&quot;ל &quot;אין
אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot;. המרחב המצולם, במיוחד בארץ הקודש,
אינו רקע דומם אלא ישות חיה בעלת רצון --- שהרי &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;. חוויית
הצפייה יכולה להפוך למקודשת: מפגש עם מקור החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מרומם את הפריים ממלבן קומפוזיציוני למקום
מקודש. הנחיית חז&quot;ל --- שלכל דבר ואדם יש מקום ושעה --- הופכת לצו בימויי:
לבנות, בגבולות הפריים, סדר תודעה חדש שבו כל חפץ ותנועה עומדים במקומם
האמיתי. זהו הפָּן המרחבי של מודל עש&quot;ן (עולם כמיזנסצנה) ושל הקדושה בממד
המרחב (עולם), הקדושה שהתרכזה פעם במקדש ומבוקשת עתה בפריים המצולם. מפני
שהארץ עצמה בעלת רצון, הצילום אינו תיעוד נוף אלא מפגש עם הרצון האלוהי
הגנוז בבריאה --- הפריים כמקום שבו יכול הקדוש להופיע.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- &quot;אין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot; (אבות)
/ the Sages, Pirkei Avot; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בימוי נוכחות נשמתית · מרחב בין־נשמתי · ארץ ורצון · קדושה
בשלושה ממדים

=== כתנות עור / כתנות אור · Garments of Skin, Garments of Light ===

'''כתנות עור / כתנות אור''' · ''Kotnot Or / Kotnot Or''

'''הגדרה.''' קריאה מיסטית בבראשית. במקום שהטקסט המקובל קורא &quot;כתנות עור&quot;
(בעי&quot;ן), ספר התורה של רבי מאיר קרא &quot;כתנות אור&quot; (באל&quot;ף). זה מסמל את
הפוטנציאל ההתמרתי של הקולנוע: הרגע שבו ה&quot;עור&quot; --- העולם הפיזי, אמולסיית
הפילם --- נחשף לאור והופך לדימוי, וחושף ניצוצות אלוהיים
נסתרים.

'''הקשר פילוסופי.''' המדרש נסוב על אות אחת, עי&quot;ן לאל&quot;ף, עור לאור ---
והתנועה שומעת בו את עצם פעולת הקולנוע. הפילם הפוטוכימי הוא מילולית &quot;עור&quot;
אורגני, אשר במפגשו עם האור מותמר לדימוי; התנועה קוראת זאת כהגשמה של
המעבר מ&quot;עור&quot; ל&quot;אור&quot;, גאולת החומר לזוהר, שחרור ניצוצות האור הגנוזים
בחומרי. הקולנוע חוזר בכך על התמרה מיסטית: העולם החומרי, בהיחשפו לאור,
מוציא דימוי החושף את מה שהיה כמוס בו. זה מעגן את הבנת התנועה את הסרט
כקורבן (&quot;עור לאור&quot;) ואת הדימוי כאתר שבו נחשף האלוהי הנסתר.

'''מקורות.''' מדרש --- כתנות עור / כתנות אור (תורתו של ר' מאיר) /
Midrash; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כקורבן · בירור ניצוצות וייחודים · הפריים כמרחב מקודש ·
קדושה שבטבע

=== טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית · Innovative Technologies ===

'''טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית''' · ''Technologiyot Chadshaniyot
ba-Yetzira Ha-Nevu'it''

'''הגדרה.''' קריאה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות --- מציאות מדומה ובינה
מלאכותית --- כדי להמחיש רעיונות נבואיים ולפרוץ את גבולות המוכר
והמקובל.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מסרבת לכל ניגוד בין חזון רוחני שורשי לבין
אמצעים טכניים עכשוויים. אם המטרה היא להרחיב את גבולות הדמיון ולהמחיש את
מה שהתפיסה הרגילה אינה מגיעה אליו, אז הכלים החדשים ביותר --- סביבות
מציאות מדומה טובלות, בינה מלאכותית יוצרת --- הם מכשירים טבעיים של אמנות
קדם נבואית ולא איום עליה. עמדה זו עקבית עם קריאת התנועה את ההווה כ&quot;עצה
מרחוק&quot;: עצם הטכנולוגיות הרוויות את העידן בדימויים הן, בכוח, כלים
המוכשרים לשימוש גבוה יותר. הצו הוא לכופף את המדיה החדשה והרבת־עוצמה הזו
אל הקדוש והפלאי, ולעשותה אמצעי להמחשת רעיונות נבואיים ולא רק הגברת רעש
הרגיל.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · עולמות השעריים · קולנוע
מדרשי

=== מרחב בין־נשמתי · Inter-Soul Space ===

'''מרחב בין־נשמתי''' · ''Merchav Bein-Nishmati''

'''הגדרה.''' תפיסת הפריים הקולנועי כמרחב מקודש ואינטימי שבו נשמת היוצר
פוגשת את נשמת הצופה --- מפגש בין &quot;שני חלקים של נצח&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מכנה את המהות הבין־אישית של הפריים. מתחת לפני
השטח של דימויים וצלילים ממקמת התנועה את האירוע העמוק ביותר של הקולנוע:
נשמה אחת הפונה אל אחרת דרך מרחב היצירה. זו ההגשמה האסתטית של &quot;הפואטיקה
של מפגש&quot; ושל ה&quot;פנים אל פנים&quot; של הדיאלוג הנבואי --- הפריים כמקום שבו
מתרחש מפגש אינטימי של נשמות, לא תצוגה של מידע. הוא הופך את הצופה מצרכן
של ראווה לשותף במפגש, ומטיל על היוצר אינטימיות במקום שליטה: לעשות מן
הפריים מרחב מקודש שבו נשמתו פונה, מתוך אמון, אל נשמת הזולת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הדיאלוג הנבואי
&quot;פנים אל פנים&quot;.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · פואטיקה של מפגש · דיאלוג נבואי · סרט
כקורבן

=== ארץ ורצון · Land and Will (Eretz and Ratzon) ===

'''ארץ ורצון''' · ''Eretz ve-Ratzon''

'''הגדרה.''' הקשר העמוק בעברית בין &quot;ארץ&quot; ל&quot;רצון&quot;. משמעו שארץ ישראל בעלת
רצון וחיות אלוהית משלה. צילום הארץ הוא מפגש עם רצון זה, ולא תיעוד נוף
דומם.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה גורסת שהטבע בארץ הקודש אינו דומם אלא בעל רצון
--- קריאה הנשענת גם על תיאור הרב קוק את &quot;דמיון ארץ ישראל&quot; הצלול והמסוגל
להתגלות, וגם על ההבנה שהארץ היא תנאי ומנוע לכוחות הרוחניים הגנוזים באומה
(&quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;). מכאן שהפריים המצולם בארץ אינו רקע אלא ישות
חיה: המצלמה פוגשת רצון ולא משטח. זה משנה את מעשה הצילום --- מהתבוננות
בחפץ לפגישה עם נוכחות --- והוא הבסיס לתפיסת &quot;הפריים כמרחב מקודש&quot; ולראיית
הצילום בארץ כהזדמנות לגילוי הרצון האלוהי הכמוס בבריאה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;;
על יסוד הראי&quot;ה קוק --- דמיון בארץ ישראל / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע
· הרצון

=== קפיצת הדרך · The Leap of the Way (Kfitzat HaDerekh) ===

'''קפיצת הדרך''' · ''Kfitzat Ha-Derekh''

'''הגדרה.''' תופעה המוכרת מן התלמוד (וגם מן הפיזיקה הקוונטית), המדברת על
מעבר מנקודה אחת לאחרת מבלי לעבור את המרחב שביניהן. היא שוברת את ההיגיון
הליניארי של הזמן והמרחב. היוצר הקדם נבואי יודע שאין צורך תמיד לעבור את
כל הדרך.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן לגיטימציה לאי־רציפות רדיקלית בעריכה
ובנרטיב. אם המציאות עצמה מכירה ב&quot;קפיצת הדרך&quot; --- מעבר החורג מן הרצף
המרחבי־זמני --- אז הקולנוע אינו כבול לחובת המעבר הליניארי בין נקודות. זה
מעצים את &quot;העריכה הקדם נבואית&quot; ואת &quot;מועד --- עֵת, עולם, מועד&quot;: העורך רשאי
לקפוץ, לחבר רגעים רחוקים בלי גשר, ולתת להיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- ולא לכרונולוגיה --- לקבוע את המעברים. זו שחרור היצירה מכלא הזמן
הליניארי במובנו המעשי ביותר.

'''מקורות.''' תלמוד --- קפיצת הדרך / the Talmud; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · מועד --- עֵת, עולם, מועד · זמן ספירלי ·
עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית

=== קולנוע מדרשי · Midrashic Cinema ===

'''קולנוע מדרשי''' · ''Kolno'a Midrashi''

'''הגדרה.''' אמנות המבקשת להשתחרר ממגבלות השפה הקולנועית המערבית ומחוקי
הסיפור הקלאסיים. היא משתמשת בשפות מקבילות רבות, בונה מבנה סיפורי
רב־מפלסי ויוצרת דימוי על גבי דימוי, המפעיל בו־זמנית אזורים שונים בהכרה,
ברגש ובדמיון. קולנוע כזה אינו חושש ממונטאז' רדיקלי, ומטרתו מפגש עם דבר
ה' הנסתר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקולנוע המדרשי לוקח את המדרש כמודל צורני. המדרש אינו
קורא טקסט קריאה ליניארית אחת אלא סוטה, מקשר, מפרה משמעות מהתנגשות של
קטעים רחוקים --- ומייצר רבדים על גבי רבדים. הקולנוע המדרשי מיישם זאת:
מבנה רב־מפלסי, דימוי על דימוי, שפות מקבילות (תיעוד, אנימציה, נרטיב)
הזורמות יחד לזרם אסוציאטיבי המעביר משמעות מעבר לטקסט המילולי. הוא
בן־זוגו של &quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- שם המבנה הוא רבדי עומק, כאן האופן הוא הצורה
המדרשית --- ושניהם משרתים את אותה מטרה: מפגש עם הנסתר דרך שבירת השפה
הקולנועית הקלאסית.

'''מקורות.''' המדרש כמודל / the Midrash as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · מונטאז' הנשמה · אלפבית נשמתי · רזים מתבארים
ברזים

=== עריכה קדם נבואית · Pre-Prophetic Editing ===

'''עריכה קדם נבואית''' · ''Arichah Kdam-Nevu'it''

'''הגדרה.''' עריכה מהפכנית, אוונגרדית וניסיונית, החופשית לקפוץ בזמן, לחבר
בין זיכרון לנבואה ובין תיעוד לחלום. היא אינה רק מסדרת שוטים בסדר
כרונולוגי, אלא יוצרת &quot;מועדים&quot; חדשים --- מפגשים מקודשים --- לפי ההיגיון
הפנימי של הרצון הנשמתי, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן
הליניארי.

'''הקשר פילוסופי.''' העריכה הקדם נבואית היא ההגשמה המעשית של תפיסת הזמן
העברית (עֵת/עולם/מועד): כל קאט הוא &quot;מועד&quot;, מפגש מקודש שבו העורך, כשותף
לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף. היא נשענת על שלושה עקרונות המפוזרים
במילון: אי־הרציפות של ה&quot;הופעה&quot; (הבזק ולא זרימה), חופש &quot;קפיצת הדרך&quot; מן
הרצף הליניארי, ואפשרות ה&quot;תשובה&quot; הקולנועית לשוב אל העבר ולתקנו. התוצאה
היא עריכה שאינה משרתת כרונולוגיה אלא את ההיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- עריכה שהיא עצמה מעשה גואל, המשחרר את היצירה ואת הצופה מן הזמן
הליניארי.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · קפיצת
הדרך · מונטאז' הנשמה

=== רזים מתבארים ברזים · Secrets Explained by Secrets ===

'''רזים מתבארים ברזים''' · ''Razim Mitba'arim be-Razim''

'''הגדרה.''' עיקרון שלימד הרב קוק: סודות עמוקים (סוד) אינם ניתנים לתרגום
ללשון לוגית וגלויה בלי לאבד את מהותם. יש להאירם בסודות אחרים --- דימוי
בדימוי, התגלות בהתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון קובע את גבול הביאור ובכך גם את שיטת האמנות
הקדם נבואית. אם הסוד מאבד את מהותו ברגע שהוא מתורגם לשפה מושגית וגלויה,
אז הדרך היחידה להעבירו היא לא הסבר אלא הארה --- סוד המאיר סוד, דימוי
המאיר דימוי. זה מעניק בסיס תיאורטי למונטאז' הרדיקלי ולמבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;:
התנגשות הדימויים אינה בלבול אלא האמצעי שבו מגיעים אל הרבדים העליונים שאי
אפשר לומר במפורש. הקולנוע המדרשי בנוי על עיקרון זה --- הוא מבאר את הנסתר
לא במילים אלא בדימויים, סוד ברז.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook (סוד המתבאר בסוד); משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · קריאה אל
הסוד

=== מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית · Soul Montage (Sefirotic Editing) ===

'''מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית''' · ''Montage Ha-Neshama / Arichah
Sfirotit''

'''הגדרה.''' תפיסת עריכה קולנועית המבוססת על מבנה הספירות בקבלה (חסד ---
זרימה, גבורה --- מתח, תפארת --- הרמוניה), השואפת ליצור חוויה רוחנית ולא
רק רעיון אינטלקטואלי. '''&quot;חסד&quot; של הקאט''' --- חיבור היוצר פתיחות, זרימה
והתרחבות: דיזולב או חיבור רך בין שוטים רחבים. '''&quot;דין/גבורה&quot; של הקאט'''
--- חיבור היוצר צמצום, מתח וגבול: ג'אמפ־קאט חד או קונטרסט גרפי עז.
'''&quot;תפארת&quot; של החיבור''' --- רגע של יופי והרמוניה המאחד את הקטבים: המפגש
המושלם בין שוט של התרחבות לשוט של צמצום, היוצר אמת פואטית.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על העריכה את הדינמיקה הקבלית של הספירות
--- לא כסמליות שרירותית אלא כדקדוק של איכויות. כל חיבור בין שוטים נושא
איכות ספירותית: חסד מרחיב, גבורה מצמצם, תפארת מאחד את הקטבים לאמת פואטית
ולא לסינתזה אינטלקטואלית. בכך הופכת העריכה מסידור טכני של מידע ל&quot;מונטאז'
של הנשמה&quot;: מבנה השואף לחולל חוויה רוחנית. זה קרוב ל&quot;מועד&quot; (הקאט כמפגש
מקודש) אך מוסיף לו את מפת האיכויות --- לא רק ''שהקאט'' מפגיש נצח וחולף,
אלא ''כיצד'' הוא עושה זאת, באיזו איכות ספירותית.

'''מקורות.''' קבלה --- מבנה הספירות / Kabbalah --- the Sefirot; משנת
התנועה: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · סרט כפרד&quot;ס ·
קולנוע מדרשי

=== עולמות השעריים · The Speculative Worlds ===

'''עולמות השעריים''' · ''Olamot Ha-Hash'ariim''

'''הגדרה.''' מושג מן הזוהר המתייחס לעולמות טרום־רציונליים של אינטואיציה
טהורה (השערה), החורגים מן ההיגיון המדוד. עולמות אלה הם החומר האינסופי של
הדמיון היצירתי, שעל היוצר לחקור בחופש.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן שם למרחב שבו פועלת החירות היצירתית של
התנועה. הרב קוק כותב שהיצירה הרוחנית &quot;מגלה את גודל של עולמות ההשעריים
--- עולמות שמתגלים בכוח האינטואיציה, שמתעלה מעל להיגיון המדוד&quot;, ושהיוצר
&quot;משער בליבו ובמחשבתו בכל היקף ורוחב ובחופש מחשבה מוחלט&quot;. אלה עולמות של
השערה --- לא של הוכחה --- הנתפסים באינטואיציה ולא בניתוח. עבור הקולנוע
הקדם נבואי הם המקור הבלתי נדלה של הדמיון: המרחב שאליו רשאי היוצר להמריא
בחופש מחשבה מוחלט, מעבר לגבולות ההיגיון הרגיל, כדי לשאוב צורות
חדשות.

'''מקורות.''' זוהר --- עולמות ההשעריים / the Zohar; הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav
A.I. Kook; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' חופש המחשבה וחירות היצירה · הדמיון · האינטואיציה · קולנוע
מדרשי

=== זמן ספירלי · Spiral Time ===

'''זמן ספירלי''' · ''Zman Spirali''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, שאינה ליניארית טהורה ואינה מעגלית טהורה,
אלא ספירלה --- מתקדמת כלפי מעלה עם כיוון, תקווה ואפשרות של התחדשות
ושינוי. (המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot;.)

'''הקשר פילוסופי.''' הספירלה היא הדימוי המכריע של תפיסת הזמן של התנועה,
ומכריעה בין שתי חלופות שגויות. הזמן הליניארי (המערבי) הוא חץ חד־כיווני
חסר שיבה; הזמן המעגלי (האלילי) הוא חזרה נצחית חסרת התקדמות. הספירלה
מחזיקה את השניים: תנועה החוזרת אך גם מתקדמת, שינוי בעל כיוון ותקווה.
&quot;יציאת מצרים&quot; נתפסת כמעבר מזמן מעגלי ופסימי לזמן של צמיחה. עבור העריכה
זה יסודי: הקאט אינו רק חוזר (מעגל) ואינו רק מתקדם (קו), אלא יוצר
&quot;מועדים&quot; חדשים בספירלה של שינוי ותקווה --- ולכן העריכה יכולה לחבר זיכרון
עם נבואה בלי לכלוא את היצירה בזמן ליניארי.

'''מקורות.''' תפיסת הזמן העברית (שנה/שינוי) / Hebrew conception of time;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · עריכה כ&quot;תשובה&quot;
קולנועית · בשורה מהעתיד

=== בימוי תלמודי · Talmudic Directing ===

'''בימוי תלמודי''' · ''Bimui Talmudi''

'''הגדרה.''' גישה בבימוי המושפעת מן השיח התלמודי, הסוטה במכוון מן המרכז
אל השוליים. המצלמה עשויה להתעכב פתאום על חפץ זניח או על הבעת פנים משנית,
ולהעניק לפרט משמעות מרכזית. המטרה היא להפוך את חוויית הצפייה לדיאלוג
אינטנסיבי עם הצופה, המאתגר את ודאותו ומזמין אותו לגילוי חדש.

'''הקשר פילוסופי.''' הבימוי התלמודי לוקח את דרך הלימוד של התלמוד כמודל
בימויי. בתלמוד, הדיון סוטה מהכיוון הראשי אל פרטים שנתפסו כ&quot;שוליים&quot;,
והפרט הזניח מקבל לפתע משמעות מכרעת. המצלמה מיישמת זאת: היא אינה נעולה על
הגיבור אלא רשאית להתעכב על החפץ הזניח או ההבעה המשנית, ולהפוך אותם
למרכז. זה קשור ל&quot;גאולת המבט&quot; (לראות באמת את מה שהמבט הרגיל פוסח עליו)
ומזמין את הצופה לדיאלוג --- לא לצריכה פסיבית של נרטיב אלא להשתתפות
פעילה, המאתגרת את ודאותו ופותחת גילוי חדש. הדמות המתאימה לו היא &quot;הגיבור
השלישי&quot;, שאינו חושש מן המורכבות שהבימוי התלמודי חושף.

'''מקורות.''' התלמוד כמודל / the Talmud as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · בימוי נוכחות נשמתית · ה&quot;הזרה&quot; · הגיבור
השלישי

=== בשורה מהעתיד · The Taste of the Future (The Flashforward) ===

'''בשורה מהעתיד''' · ''Besora me-he-Atid''

'''הגדרה.''' הטכניקה הקולנועית של הפלאשפורוורד או הרמיזה המקדימה, הנתפסת
כדרך להביא &quot;טעימה מהעתיד&quot; (בדומה לחוויית השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot;) אל תוך
ההווה הנרטיבי, ויוצרת תחושה של גורל או נבואה הממתינה להתגשם.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מעניק לפלאשפורוורד ממד נבואי. אם השבת היא
&quot;מעין עולם הבא&quot; --- טעימה של העתיד בתוך ההווה --- אז הרמיזה המקדימה
בקולנוע יכולה לעשות דבר דומה: להביא הבזק של מה שעוד יבוא, ובכך ליצור
תחושת גורל או נבואה הממתינה להתגשם בנרטיב. הוא עומד בסימטריה עם &quot;עריכה
כתשובה&quot; (הפלאשבק כשיבה גואלת אל העבר): יחד הם נותנים לעורך חופש לפעול
בשני כיווני הזמן --- לחזור ולתקן את העבר, ולטעום ולבשר את העתיד ---
בהתאם לתפיסת הזמן הספירלי, שבה זיכרון ונבואה יכולים להתחבר.

'''מקורות.''' מושג השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot; / the concept of Shabbat; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · זמן ספירלי · עריכה קדם נבואית ·
מועד --- עֵת, עולם, מועד


== ו. קדושה, סוד ומיתוס ==

''מהות הקדושה --- לא פרישות אלא ריכוז החיים; שני סוגי הקדושה ומלחמתם;
הסוד כפשט האמיתי; וגאולת היופי העברי.''

=== בירור ניצוצות וייחודים · Clarifying Sparks and Unifications ===

'''בירור ניצוצות וייחודים''' · ''Berur Nitzotzot ve-Yichudim''

'''הגדרה.''' תרגול מעשי בהעלאת ניצוצות הקדושה החבויים מתוך העולם הגשמי
(כמו אוכל) אל שורשם הרוחני, ולימוד כוונות קבליות החושפות את האחדות
האלוהית.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הקבלי, שמקורו בתורת האר&quot;י, גורס שניצוצות של
אור אלוהי נפלו ונתפזרו בתוך החומר, ותפקיד האדם להעלותם אל שורשם ---
&quot;בירור ניצוצות&quot;. התנועה לוקחת זאת כמודל למעשה האמנותי: היוצר הוא מברר
ניצוצות, החושף את האור הגנוז בחומר המצולם ומעלה אותו. זה קושר ישירות
ל&quot;סרט כקורבן&quot; (&quot;עור לאור&quot;) ול&quot;כתנות עור/אור&quot; --- הקולנוע כתהליך של גילוי
ניצוצות האור החבויים בחומר. ה&quot;ייחודים&quot; --- הכוונות הקבליות המאחדות את
המידות --- מוסיפים את הממד של איחוד: לא רק להעלות ניצוץ בודד אלא לחשוף
את האחדות האלוהית שמאחורי ריבוי הכוחות.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י --- בירור ניצוצות וכוונות / Lurianic Kabbalah;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · סרט כקורבן · איחוד המידות · קדושה
שבטבע

=== אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה · Hebrew Aesthetics --- Its Exile and Redemption ===

'''אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה''' · ''Estetika Ivrit --- Galuta
u-Ge'ulata''

'''הגדרה.''' במשך אלפי שנות גלות התרחקה היהדות מן האסתטיקה ומן האמנות
החזותית כבחירה אידיאולוגית, בראותה ביופי החיצוני בגידה או מסכה. השיבה
לציון פותחת תהליך איחוי: האמת הפנימית חייבת לבוא לידי ביטוי אסתטי,
והקודש צריך להתפשט על תחום היופי. השאיפה היא להחיות מחדש את היופי העברי
המקורי. המהפך: מ&quot;יפה, ולכן אמיתי&quot; (המערב) ל&quot;אמיתי, ולכן חייב לבוא לידי
ביטוי יפה&quot; (העברי).

'''הקשר פילוסופי.''' המקור המפורש ביותר לעיקרון הזה הוא הוויכוח בין הסופר
אז&quot;ר לרב קוק. אז&quot;ר תבע שהספרות העברית תוקדש ל&quot;שאלות נצחיות&quot; בלבד; תשובת
הרב הייתה נחרצת: &quot;יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה&quot;. הוא מזהה את שורש
הצמצום ב&quot;טומאה הרצוצה של הגלות&quot; וב&quot;מורך הלב&quot; שהיא מטילה גם על החיים
הרוחניים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, שירה ויופי, כותב קוק --- אך אפשר בלי
נבלה וטומאה. והמסקנה החדה: &quot;לא לצמצם את הספרות... רק בהיכל הקודש... כי
אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם&quot;. זהו בדיוק
העיקרון שהתנועה בנויה עליו --- הקדושה כריכוז החיים, לא פרישות מהם, ולכן
גם היופי חייב להתקדש ולא להידחות.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;ספרות ותחיה&quot; (הוויכוח אז&quot;ר--קוק) / Rav Uri
Sherki, &quot;Literature and Revival&quot; (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, מאמרי
הראי&quot;ה עמ' 504--506 (&quot;להרחיב את גבול הקודש&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook,
''Ma'amrei HaRe'iyah'', pp. 504--506.

'''ראה גם:''' קדושה --- מהותה · הצימאון האחרון · תורת ארץ ישראל · קדושה
שבטבע

=== קדושה --- מהותה · Holiness --- Its Essence ===

'''קדושה --- מהותה''' · ''Kedusha --- Mahuta''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבאר שהקדושה אינה פרישות מן המציאות אלא היפוכה ---
ריכוז החיים, עצם היש, המציאות בתוקפה כולה. צלילה אל המקור העמוק ביותר של
החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' הגדרה זו הופכת על פיה את התפיסה הרווחת של הקדושה
כהינזרות והתרחקות. עבור קוק, הקדוש אינו נבדל מן החיים אלא מרוכזם ---
&quot;עצם היש&quot;, החיים במלוא עוצמתם. זהו העיקרון המכונן של כל התנועה: אם
הקדושה היא ריכוז החיים ולא פרישות מהם, אז אמנות מקודשת אינה בורחת מן
המציאות אל &quot;רוחניות&quot; מנותקת, אלא צוללת עמוק יותר אל תוך המציאות עצמה. זה
מנמק מדוע קולנוע --- מדיום חושי, חומרי, של אור וגוף --- יכול להיות מקודש
דווקא, ולא למרות חומריותו; ומדוע &quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;, ראיית היומיום
בעומקו האינסופי. הקדושה, בקריאה זו, אינה מעל החיים אלא
בליבתם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(הקודש כריכוז החיים).

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · קדושה שבטבע · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
קדושה בשלושה ממדים

=== קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש · The Holy in Three Dimensions ===

'''קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש''' · ''Kedusha bi-Shlosha
Memadim''

'''הגדרה.''' הקדושה מתגלה בשלושה ממדים, המקבילים לשלושת צירי &quot;ספר יצירה&quot;.
'''קדושה בממד המרחב (עולם)''' --- קדושה המתגלה במקום פיזי, כמו בית המקדש.
'''קדושה בממד הזמן (שנה)''' --- קדושה המתגלה בזמן מסוים, כמו השבת
והמועדים. '''קדושה בממד האדם (נפש)''' --- קדושה המתגלה באדם, בנשמתו
הפנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' המבנה המשולש --- עולם, שנה, נפש --- הוא אותו מבנה של
מודל עש&quot;ן, כאן מיושם על הקדושה עצמה. הוא מלמד שהקדוש אינו מוגבל לספירה
אחת אלא מתגלה בשלושה מישורים: מרחב, זמן ואדם. עבור התנועה זה מעניק בסיס
תיאולוגי לתפיסה שהקולנוע --- העובד בדיוק בשלושת הצירים האלה (מיזנסצנה
כמרחב, עריכה כזמן, דמות כנפש) --- יכול לשאת קדושה בכל אחד מהם: הפריים
כמרחב מקודש, הקאט כמועד מקודש בזמן, והדמות כנשמה. שלושת ממדי הקדושה
ושלושת ממדי הקולנוע חופפים.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת,
עולם, מועד · קדושה --- מהותה

=== קדושה שבטבע · Immanent Holiness (Holiness within Nature) ===

'''קדושה שבטבע''' · ''Kedusha she-ba-Teva''

'''הגדרה.''' קדושה נסתרת החבויה במעמקי הטבע והמציאות (מסומלת בלוויתן),
בניגוד לקדושה דתית טרנסצנדנטית (שור הבר). היא דוכאה במשך דורות ומבקשת
עתה להתפרץ ולהתגלות בארץ ישראל.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהבחנת הרב קוק בין שני סוגי קדושה: &quot;קודש
דתי&quot; (שור הבר), שהוא רוחני, מעל הטבע, ומתרחק מן החומר; ו&quot;קדושה שבטבע&quot;
(הלוויתן), המסתתרת במעמקי המציאות וחושפת את כוחות החיים במערומיהם.
הקדושה שבטבע היא המדוכאת --- הכוח האלוהי הגנוז בחומר, בגוף, בארץ, המבקש
להתגלות עם השיבה לציון. עבור התנועה זה מכריע: קולנוע קדם נבואי שואף
לגלות דווקא את הקדושה הזו --- האלוהי החבוי בחומר המצולם, בגוף, בארץ ---
ולא רק קדושה מנותקת ומעל־טבעית. זה קושר ל&quot;קדושה --- מהותה&quot; (ריכוז החיים)
ול&quot;סרט כקורבן&quot; (גילוי ניצוצות האור בחומר).

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שני סוגי הקדושה / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מלחמת שור הבר והלוויתן · קדושה --- מהותה · כתנות עור /
כתנות אור · ארץ ורצון

=== מוזיקה --- שפת הנשמה · Music --- Language of the Soul ===

'''מוזיקה --- שפת הנשמה''' · ''Muzika --- Sfat Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' המוזיקה נתפסת כשפת הנשמה. על פי הגר&quot;א, המוזיקה יכולה להוציא
את נשמת האדם מגופו ואף להחיות מתים. הנביאים עסקו במוזיקה כהכנה
לנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' המוזיקה תופסת מקום מיוחד בהכשרה הנבואית מפני שהיא
פונה ישירות לנשמה, מעבר למילה המושגית. אצל מניטו, הצלילים וההטעמה הם
&quot;שפת הנשמה&quot;, בעוד המילים והאותיות הן &quot;שפת הגוף&quot; --- המוזיקה מבטאת את
האחדות, השפה את הריבוי. הנביאים בעת העתיקה עסקו במוזיקה כהכנה לנבואה,
ובתי הספר לנביאים לימדו מוזיקה כחלק מן ההכשרה ההוליסטית. עבור התנועה,
ההכרה שהמוזיקה היא שפת הנשמה מזינה את השאיפה ל&quot;אלפבית נשמתי&quot; ואת מודל
ה&quot;היגיון השמעי&quot; --- שפה החורגת מן הסימן המושגי ופונה ישירות אל הפנימיות,
בדיוק כפי שהמוזיקה עושה.

'''מקורות.''' הגר&quot;א על המוזיקה / the Gaon of Vilna; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו) --- הצלילים כשפת הנשמה, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi
(Manitou); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · אלפבית נשמתי · בית הספר לנביאים · הקשבה
ודממה

=== משל האהובה --- סבא דמשפטים · The Parable of the Beloved (Saba D'Mishpatim) ===

'''משל האהובה --- סבא דמשפטים''' · ''Mashal Ha-Ahuva --- Saba
De-Mishpatim''

'''הגדרה.''' משל מרכזי מן הזוהר (בחלק &quot;סבא דמשפטים&quot;) המתאר את התורה ---
או את האמת, את היופי --- כאהובה יפה וחבויה, המתגלה לאוהבה המסור (המבקש,
היוצר) רק לרגעים ורק ברמזים. הוא ממחיש את התהליך ההדרגתי והאינטימי של
ההתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן לתהליך הגילוי צורה של יחסי אהבה. האמת, כמו
האהובה בהיכל, אינה נמסרת בבת אחת ובמפורש אלא מתגלה בהדרגה --- רמז מבעד
לפתח, הצצה חולפת --- לאוהב המסור לה. עבור התנועה זה מודל להתגלות
האמנותית: הסוד אינו נמסר גלוי (זה יאבד את מהותו --- ראה &quot;רזים מתבארים
ברזים&quot;) אלא נרמז, נחשף לרגעים למי שראוי לו. זה מזין את &quot;הפואטיקה של
מפגש&quot; (היחס אל האמת כאל אהובה, לא כאל מושא לניתוח), את מבנה ה&quot;רמז&quot;
בפרד&quot;ס, ואת ההכרה שהאמנות הנבואית פועלת ברמיזה ובגילוי הדרגתי ואינטימי,
לא בהצהרה ישירה.

'''מקורות.''' זוהר --- סבא דמשפטים / the Zohar --- Saba De-Mishpatim;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רזים מתבארים ברזים · פואטיקה של מפגש · הסוד כפשט האמיתי ·
קריאה אל הסוד

=== הפרד&quot;ס --- הסוד כפשט האמיתי · The Secret as the True Literal Meaning ===

'''הסוד כפשט האמיתי''' · ''Ha-Sod ke-Pshat Ha-Amiti''

'''הגדרה.''' תפיסה לפיה המטרה הסופית היא להבין שהסוד הוא־הוא הפשט האמיתי
והעמוק. ההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו הרובד הרביעי והעליון של מבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;, ובו נסגר
מעגל. אפשר היה לחשוב שהסוד מרוחק מן הפשט --- שהוא רובד נסתר וגבוה המנותק
מן היומיום. אך התנועה גורסת את ההפך: הסוד הוא הפשט האמיתי, כלומר ההתגלות
הגבוהה ביותר אינה עזיבת המציאות הפשוטה אלא ראייתה בעומקה האינסופי. זה
מבטא במדויק את תפיסת הקדושה של קוק כ&quot;ריכוז החיים&quot; ולא כפרישות מהם: הסוד
אינו מעל היומיום אלא בליבתו, בעומקו. עבור הקולנוע זה מכוון את מטרת
ה&quot;פרד&quot;ס&quot; --- לא לברוח מן המציאות המצולמת אל סמליות מרוחקת, אלא לראות את
הפשט עצמו --- פני אדם, חפץ, רגע --- בעומקו הבלתי נתפס.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק ---
הקודש כריכוז החיים / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קדושה --- מהותה · רזים מתבארים ברזים · קריאה
אל הסוד

=== הצימאון האחרון · The Thirst for the Secret ===

'''הצימאון האחרון''' · ''Ha-Tzima'on Ha-Acharon''

'''הגדרה.''' צורך רוחני עמוק של הדור המודרני, שאינו יכול להסתפק בנגלה של
התורה ובסיפוק הרוחני מן הגלוי בלבד, אלא דורש גישה ל&quot;תוכן רחב וחפשי&quot; של
רזי תורה, של המימד הפנימי והרזי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מזהה בדור צימאון רוחני שאין להרוותו במוגבל.
כשמגיע היחיד, וכן הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר
לו להשביע את צמאונו &quot;בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר
אותו אל תוכן רחב חפשי&quot; --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים
ונתבעים מן הדור&quot;. העקשנות למצוא סיפוק בגלוי לבד &quot;מובילה את התשוקה הסוערת
למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש&quot;. עבור התנועה זהו האבחון הרוחני המצדיק
את הקריאה אל הסוד: הדור צמא לרזים, והאמנות שאינה נותנת אלא את הגלוי
מכזיבה אותו. הקולנוע הקדם נבואי נקרא להרוות צימאון זה --- לתת דרור
לדיבור הסודי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' קריאה אל הסוד · הסוד כפשט האמיתי · רזים מתבארים ברזים ·
תחיית הדמיון

=== תורת ארץ ישראל · Torah of the Land of Israel ===

'''תורת ארץ ישראל''' · ''Torat Eretz Yisrael''

'''הגדרה.''' השקפת עולם הוליסטית הצומחת עם השיבה לארץ. היא מדגישה חיבור
ישיר וחווייתי אל הקדושה הגנוזה בטבע ובארץ, ומשתמשת בדמיון כשפה מרכזית
--- בניגוד ל&quot;תפיסה הגלותית&quot; הממוקדת בשכל, שצמצמה את התורה למימד השכלי
לבדו והפחיתה את המימד החווייתי.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג ממסגר מעבר היסטורי בתודעה: מתפיסה גלותית
מצמצמת של התורה --- שהצטמצמה למימד שכלי --- לתפיסה כוללת ורחבה, המבוססת
על סינתזה חדשה בין השכל, הרגש והדמיון. הגלות, בקריאה זו, לא רק הגלתה את
העם אלא צמצמה את התורה עצמה למימד אינטלקטואלי, מתוך התרחקות מן החוויה
והדמיון (ראה &quot;תחיית הדמיון&quot;). השיבה לארץ מחייבת תורה חווייתית --- כזו
המחוברת לקדושה שבטבע, המשתמשת בדמיון, והפונה לאדם השלם. עבור התנועה זהו
הבסיס הרעיוני עצמו: קולנוע קדם נבואי הוא ניסיון לתרגם את &quot;תורת ארץ
ישראל&quot; החווייתית לשפה אמנותית --- אמנות של חוויה, דמיון וקדושה שבטבע,
ולא של שכל מופשט לבד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook; והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו),
מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע · תחיית הדמיון ·
אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה

=== איחוד המידות · Unification of the Attributes ===

'''איחוד המידות''' · ''Ichud Ha-Midot''

'''הגדרה.''' מושג קבלי המתאר את אופן התגלותו של הקדוש ברוך הוא בריבוי
כוחות ומידות שונים, שלעתים נראים מנוגדים ואף סותרים. אצל מניטו: הקדושה
עצמה היא איחוד המידות --- &quot;חסד הוא חסד וגבורה היא גבורה, אבל כאשר החסד
והגבורה דרים בכפיפה אחת, ישנה קדושה&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מזהה בין מושג האישיות למושג הקדושה דרך איחוד
המידות. המבוגר, הוא כותב, הוא &quot;מומחה לניפוץ הערכים לרסיסים&quot; --- נוגע בכל
מידה בזו אחר זו אך לעולם לא בו־זמנית; ואילו בילד &quot;יש תום המכיל את כל
הערכים בו־זמנית&quot;, ולכן &quot;חיוכו של ילד ומבטו הם קדושים&quot;. הקדושה, אם כן,
אינה מידה אחת אלא האיחוד ההרמוני של המידות המנוגדות. עבור התנועה זה מזין
את תפיסת &quot;תפארת&quot; בעריכה (המפגש המאחד חסד וגבורה, התרחבות וצמצום, לאמת
פואטית) ואת &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את חברו
בהרמוניה). היופי והקדושה מתגלים באיחוד המנוגדים, לא בביטול אחד
מהם.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- הקדושה כאיחוד המידות, מכון מניטו
/ Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; קבלה /
Kabbalah.

'''ראה גם:''' מונטאז' הנשמה · פואטיקה של מפגש · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
בירור ניצוצות וייחודים

=== מלחמת שור הבר והלוויתן · The War of the Wild Ox and the Leviathan ===

'''מלחמת שור הבר והלוויתן''' · ''Milchemet Shor Ha-Bar
ve-ha-Livyatan''

'''הגדרה.''' משל המופיע בספר איוב ובמדרשים, המתאר קרב אימתני בין שתי חיות
המייצגות שני סוגי קדושה: &quot;קודש דתי&quot; (שור הבר --- קדושה רוחנית מעל הטבע)
ו&quot;קדושה שבטבע&quot; (לוויתן --- קדושה נסתרת במעמקי המציאות, כוחות חיים
אדירים). המאבק בין דתיים לחילונים בדורנו נתפס כגילוי מודרני של קרב מיתי
זה. המנצחים האמיתיים אינם הלוחמים עצמם אלא &quot;הצופים מהצד&quot; --- המחוברים
לשורש העליון המשותף לשני סוגי הקדושה, המסוגלים לראות שאין באמת ניגוד
ביניהם.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן תמונה מיתית למתח היסודי של הדור, וגם את
פתרונו. שני סוגי הקדושה --- הדתית הטרנסצנדנטית (שור הבר) והטבעית
האימננטית (לוויתן) --- נראים לוחמים זה בזה, כפי שנראים לוחמים הדתיים
והחילונים. אך התנועה, בעקבות קוק, שואפת לגלות את &quot;השורש האחדותי לשני
סוגי הקדושה&quot;: הניצחון אינו של צד אחד אלא של הצופים מן הצד, המחוברים
לשורש המשותף ורואים שאין ניגוד אמיתי. עבור קולנוע קדם נבואי זו שליחות
מוצהרת --- לא להתייצב עם מחנה אחד אלא לחשוף את האחדות שמעל למחלוקת, את
השורש שממנו נובעים גם הקודש הדתי וגם הקדושה שבטבע.

'''מקורות.''' ספר איוב והמדרשים / the Book of Job and the Midrashim;
הראי&quot;ה קוק --- שני סוגי הקדושה ושורשם / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קדושה שבטבע · קדושה --- מהותה · איחוד המידות · הסוד כפשט
האמיתי


== ז. שירה, דמויות ומודלים ==

''מודל השירה הרביעית ושיר השירים המאחד; ארכיטיפ היוצר הנבואי; מסע משה;
והאוצר הגנוז שממנו צומחת יצירה עברית חדשה.''

=== מנקי ארובות · Chimney Sweeps ===

'''מנקי ארובות''' · ''Menakei Arubot''

'''הגדרה.''' על פי הרב שרקי, היהודים הם &quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות ---
תפקידם לפתוח &quot;סתימות&quot; בהכרה האנושית. היוצרים החדשים בקולנוע הקדם נבואי
ישמשו כמנקי ארובות לדמיון האנושי, ובכך יפתחו מחדש את הערוץ בין האדם
לאלוהים.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לשליחות היוצר צורה צנועה אך מהותית: לא
לבנות מבנה חדש אלא לפנות סתימה --- לפתוח מחדש ערוץ שנסתם. אם ערוץ
ההתגלות בין האדם לאלוהים נסתם עם הפסקת הנבואה (ראה &quot;הפסקת הנבואה&quot;), אז
תפקיד היוצר הנבואי הוא לנקות את הסתימה הזו --- לפתוח מחדש את זרימת ההכרה
בין האדם למקור. עבור התנועה זו הגדרה מדויקת של השליחות: קולנוע קדם נבואי
אינו מתיימר ליצור נבואה יש מאין, אלא לנקות את הארובה --- לפנות את מה
שחוסם את הדמיון האנושי ואת ערוץ ההתגלות, ובכך להכשיר את הכלים לשיבת
הנבואה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי --- היהודים כ&quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפסקת הנבואה · הכשרת הכלים · אוצר גנוז · תרבות
נבואית

=== קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · Cosmopolitanism vs. Universalism ===

'''קוסמופוליטיות מול אוניברסליות''' · ''Kosmopolitiyut mul
Universaliyut''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של מניטו, שהדעה ההמונית מזהה בטעות כרעיון אחד.
'''הקוסמופוליטיות''' מבקשת לבטל את ההבחנה בין עם לעם ולהותיר את הפרט כערך
בלעדי. '''האוניברסליות''' מטילה על האומה שליחות הנוגעת לעניינם של שאר
הלאומים; לכן קיומה הנפרד של האומה, כ&quot;מעבדת החיים של האנושות&quot;, הוא ערך
אוניברסלי ראשון במעלה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה היא ליבת המאבק שבין יוסף --- מייסד הנטייה
הקוסמופוליטית באומה --- ליהודה, המבקש לייסד את השליחות האוניברסלית מתוך
המרכז הלאומי בארץ ישראל. הכרעת המאבק היא לטובת יהודה: האוניברסליות
האמיתית אינה ביטול הזהויות אלא שליחות הנישאת דווקא מתוך זהות לאומית
מובחנת. עבור התנועה זה מכריע מכמה בחינות: הוא מבסס את &quot;מסע משה&quot; (השלב
הקוסמופוליטי הפשטני מול הגילוי בסנה שהלאומיות העברית היא הדרך
לאוניברסליות אמיתית), הוא מנמק את שאיפת התנועה להיות ישראלית־שורשית
''ודווקא'' בכך כלל־אנושית, והוא מבדיל אותה מ&quot;אמנות מגזרית&quot; מזה ומאמנות
מנותקת־שורשים מזה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ההקדמה ל&quot;מספד
למשיח?&quot; / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou) and Rav Uri Sherki, introduction
to ''Masp ed la-Mashiach?'' (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' מסע משה · הגיבור השלישי · תרבות נבואית · אוצר
גנוז

=== אוצר גנוז · Hidden Treasure ===

'''אוצר גנוז''' · ''Otzar Ganuz''

'''הגדרה.''' כישרון ישראלי מקורי, ייחודי וחבוי, שממנו יכולים לצמוח גל
ישראלי חדש, שפות אמנותיות חדשות וצורות ביטוי חדשות שיש להן בשורה לעולם
כולו. לאחר הפסקת העידן הנבואי, האסכולה הנבואית נשתמרה במסורת --- בתורת
הסוד, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כאוצר גנוז זה.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מתאר את שרידי התרבות הנבואית שנשתמרו בנסתר
לאחר תום הנבואה: &quot;אוצר גנוז, ייחודי, שממנו יכול לצמוח הכישרון הישראלי
המקורי, הדמיון האלטרנטיבי, צורות ביטוי חדשות, צורת סיפור חדשה, גל ישראלי
חדש שיש לו בשורה להציג לעצמו ולעולם כולו&quot;. זהו המאגר שממנו התנועה שואבת:
לא המצאה יש מאין, אלא חשיפה של אוצר קבור. עבור קולנוע קדם נבואי זה מגדיר
את המקור היצירתי --- תורת הסוד, המדרש והאגדה, שבהם גנוזים שרידי התרבות
הנבואית --- ואת התקווה: שמן האוצר הגנוז הזה יצמחו שפות אמנותיות חדשות
בעלות בשורה, גל ישראלי חדש.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על האוצר הגנוז, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · דמיון הקודש · מנקי ארובות ·
נבואה

=== מסע משה · Moses' Journey ===

'''מסע משה --- ארכיטיפ היוצר הנבואי''' · ''Masa Moshe''

'''הגדרה.''' מסע בן שלושה שלבים המשמש כמסלול הכשרה ליוצר הנבואי. '''שלב
מצרים (&quot;לימוד מדעי המדינה&quot;)''' --- גידול בארמון פרעה, רכישת כלים לניהול
העולם, שפה וטכניקה; התעוררות תודעה מוסרית קוסמופוליטית ופשטנית (&quot;החלש
תמיד צודק&quot;). '''שלב מדיין (&quot;לימוד המסר&quot;)''' --- יציאה למסע, לימוד &quot;מדעי
הנבואה&quot; אצל יתרו; זיכוך פנימי ומעבר מכלים חיצוניים לתוכן פנימי ומהות
רוחנית. '''שלב הסנה (&quot;התגלות השליחות&quot;)''' --- איחוד שני העולמות ויישומם על
העם; גילוי הסוד שהלאומיות העברית אינה אגואיזם אלא הדרך היחידה למימוש
אוניברסליות אמיתית.

'''הקשר פילוסופי.''' המסע נותן ארכיטיפ למסלול ההכשרה של היוצר הנבואי ---
ולכן של &quot;הגיבור השלישי&quot;. שלושת השלבים אינם רק ביוגרפיה של משה אלא מבנה:
רכישת הכלים החיצוניים (מצרים), זיכוך והפנמת המסר (מדיין), ואיחוד השניים
לכדי שליחות (הסנה). נקודת השיא --- הגילוי בסנה --- נשענת ישירות על הבחנת
&quot;קוסמופוליטיות מול אוניברסליות&quot;: משה עובר מן המוסר הקוסמופוליטי הפשטני
של נעוריו אל ההכרה שהלאומיות העברית היא הדרך לאוניברסליות אמיתית. וזהו
גם המקום שבו נגלה השם &quot;אהיה אשר אהיה&quot; --- הרצון הטהור ההופך לייעוד. עבור
היוצר, מסע משה הוא מפת ההתפתחות: מטכניקה, דרך זיכוך, אל
שליחות.

'''מקורות.''' ספר שמות; הרב אורי שרקי --- קוסמופוליטיות ואוניברסליות,
ההקדמה ל&quot;מספד למשיח?&quot; / the Book of Exodus; Rav Uri Sherki
(ravsherki.org); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · הגיבור השלישי · אהיה אשר
אהיה · הנביא המודרני

=== שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · The Song of the Soul, Nation, Humanity, and World ===

'''שירת הנפש, האומה, האדם והעולם''' · ''Shirat Ha-Nefesh, Ha-Uma, Ha-Adam
ve-ha-Olam''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבחין בארבע רמות של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של
תודעה והוויה: '''שירת הנפש''' (אישית, פרטית --- של היוצר), '''שירת האומה'''
(לאומית --- של עמו), '''שירת האדם''' (כללית, אוניברסלית --- של האנושות)
ו'''שירת העולם''' (של ההוויה כולה, היקום).

'''הקשר פילוסופי.''' ארבע השירות הן מפה של מעגלי התודעה שהיוצר יכול לשיר
מתוכם --- מן הפרטי אל הקוסמי. הן אינן מדורגות זו על זו בהכרח אלא מבטאות
ארבעה היקפים של הוויה: הנפש היחידה, האומה, האנושות וההוויה כולה. עבור
התנועה זה מציב את טווח היצירה: אמנות יכולה לשיר מתוך כל אחד מן המעגלים,
אך השאיפה העליונה (ראה &quot;שירת עולמים&quot;) היא לאחד את כולם. המבנה גם קשור
ל&quot;נשמה כמיקרוקוסמוס&quot;: הנשמה היחידה קשורה לאומה, לאנושות ולהוויה, ולכן
שירת הנפש האמיתית מהדהדת בכל המעגלים. זו אינה בחירה בין הפרטי לאוניברסלי
אלא הכרה שהם שלובים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- ארבע השירות / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת עולמים · נשמה כמיקרוקוסמוס · קוסמופוליטיות מול
אוניברסליות · פואטיקה של מפגש

=== שירת עולמים / שיר השירים · The Synthesis of All Songs ===

'''שירת עולמים / שיר השירים''' · ''Shirat Olamim / Shir
Ha-Shirim''

'''הגדרה.''' השאיפה העליונה של היצירה הקדם נבואית: יצירת־על המסוגלת להכיל
ולאחד את כל רמות השירה --- הנפש, האומה, האדם והעולם --- בהרמוניה. על פי
הרב קוק זהו &quot;שיר חמישי&quot;, שאין לו תוכן פרטי משלו, ותפקידו לאחד ולכלול את
כל השירים האחרים. זהו &quot;שיר קודש, שיר א־ל, שירת ישראל&quot; --- בבחינת &quot;שיר
השירים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' שיר השירים, בקריאת הרב קוק, אינו שיר חמישי לצד
הארבעה אלא שיר מסדר אחר: שיר שאין לו תוכן פרטי משלו מפני שתפקידו לאחד את
כל האחרים בהרמוניה. זו השאיפה העליונה של התנועה --- לא ליצור אמנות
העוסקת ברובד אחד של המציאות בלבד, אלא לשאוף לסינתזה הרמונית המבטאת את
אחדות ההוויה כולה, המכילה את הפרטי, הלאומי, האנושי והקוסמי יחד. זה קושר
ל&quot;פואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את עץ החיים) ולשאיפת
התנועה להיות &quot;סינתזה של התרבות האנושית כולה&quot; --- יצירה שהיא, כשיר
השירים, איחוד של כל השירים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שיר השירים כשיר המאחד / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · פואטיקה של מפגש · נשמה
כמיקרוקוסמוס · איחוד המידות

=== הגיבור השלישי · The Third Protagonist ===

'''הגיבור השלישי''' · ''Ha-Gibor Ha-Shlishi''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ חדש של גיבור יהודי, מעבר לדיכוטומיה של &quot;היהודי
הקורבן&quot; (ארכיטיפ דרייפוס) ו&quot;היהודי הכובש&quot; (החזק, החדש, שיכול להיות
&quot;לא־צודק&quot;). הגיבור השלישי הוא &quot;היוצר הנבואי&quot; --- סינתזה בין שכל, דמיון
ורגש, העובר מסע הכשרה (מסע משה) ומחבר בין ניצוצות מן התרבות הכללית
לשרידי הנבואה הגנוזים בתורת הסוד.

'''הקשר פילוסופי.''' הגיבור השלישי הוא מענה לייצוגים השטוחים של היהודי
בקולנוע --- כ&quot;קורבן נצחי&quot; מזה או כ&quot;כובש אכזרי&quot; מזה. הוא אינו חושש מן
המורכבות האנושית והמוסרית, ואינו נופל לאף אחד משני הקטבים. כדמות, הוא
ההגשמה של &quot;הנביא המודרני&quot; (איחוד שכל, דמיון ורגש) ושל &quot;מסע משה&quot; (מסלול
ההכשרה מטכניקה דרך זיכוך אל שליחות). עבור התנועה זו דמות שהקולנוע
הישראלי חסר: היוצר הנבואי כגיבור, המחבר בין ניצוצות התרבות הכללית לשרידי
הנבואה הגנוזים, ומגלם את הסינתזה שהתנועה כולה שואפת אליה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com); על יסוד מסע משה (שרקי/מניטו) / drawing on
Moses' Journey (Sherki/Manitou).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · מסע משה · פרופיל הנביא (השלישייה) · בימוי
תלמודי

== ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים ==

''תוכנית הלימודים (הנועזת במכוון) של בית הספר לנביאים המדומיין --- הצעות
דמיוניות לקראת הכשרה מכושפת מחדש של התפיסה, התנועה והחזון.''

=== צלילה עם פילים · Diving with Elephants ===

'''צלילה עם פילים''' · ''Tzelila im Pilim''

'''הגדרה.''' קורס סימבולי המלמד לצלול לעומק הדברים, לשורשי המציאות. מטרתו
להבהיר שהקדוש ברוך הוא קרוב והכי רחוק בו־זמנית --- פרדוקס הנקרא &quot;עומק
זמני&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס ממחיז אמת שהתנועה שואבת ממקורותיה: שהמציאות
העמוקה ביותר היא בו־זמנית האינטימית ביותר והטרנסצנדנטית ביותר --- קרובה
מנשימת האדם ובכל זאת רחוקה עד אינסוף. &quot;לצלול עם פילים&quot; הוא לרדת, בכובד
גדול ובלתי נחפז, אל מתחת לפני המבט האוטומטי לעבר השורש --- אותה ירידה
שה&quot;הזרה&quot; וה&quot;גלות היזומה&quot; מעוררות, כאן הפוכה לתרגיל של תפיסה. הוא מלמד את
היוצר להחזיק קרבה ומרחק יחד, שהוא תנאי למבט שהוא בו־זמנית אינטימי
ועליון.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · משל האהובה · קדושה --- מהותה · הסוד כפשט
האמיתי

=== רישום מבני מים · Drawing Water Structures ===

'''רישום מבני מים''' · ''Rishum Mivneh Mayim''

'''הגדרה.''' שיעור רישום מדיטטיבי המלמד כיצד צורות מים שונות יכולות
להתפרש באופן מבני: לפרק תנועה כאוטית למבנים גיאומטריים, ובכך לגלות את
הסדר הנסתר שבאי־הסדר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכשיר כוח תפיסה מסוים --- היכולת למצוא, בתוך
כאוס לכאורה, צורה יסודית וחוקית. המים, ניידים וחסרי צורה לאין קץ, הופכים
למדיום ללימוד ראיית מבנה בתוך שטף. זו משמעת של העין הנוגעת ישירות לאמנות
קדם נבואית: היא מטפחת את היכולת לתפוס את הסדר הנסתר (התיקון הטמון
בתוהו), ובכך להתמודד עם הפוטנציאל הגולמי של הרעיון היצירתי בלי להיכנע
ליראת התוהו, אלא להבחין בצורה המבקשת לצמוח.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מתוהו לתיקון · יראת התוהו · האינטואיציה · אדריכלות
נשמתית

=== התעמלות בשיטת הנביאים העבריים · Gymnastics in the Method of the Hebrew Prophets ===

'''התעמלות בשיטת הנביאים העבריים''' · ''Hit'amlut be-Shitat Ha-Nevi'im
Ha-Ivriyim''

'''הגדרה.''' סדרת תרגילים פיזיים המשלבת תנועה, נשימה ודמיון, המיועדת
להרחיב את תודעת הגוף ולאפשר תנועה במרחב רב־ממדי ורב־זמני.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מזכיר שהכשרת הנביאים בעת העתיקה הייתה הוליסטית
--- שלהקות בני הנביאים למדו, בין היתר, מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז. הוא
לוקח ברצינות את השלבים הראשונים של סולם היצירה, המתחילים בטיהור והכשרת
הגוף לפני העלייה לדמיון, לרגש ולשכל. באחדו תנועה, נשימה ודמיון, הקורס
מתייחס לגוף לא כמכשול ליצירה הרוחנית אלא כיסודה וכמכשירה --- כלי שיש
להכשירו כדי שהיוצר יוכל לנוע, בדמיונו, דרך הממדים המרובים של מרחב וזמן
שאמנות קדם נבואית דורשת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד ההכשרה
ההוליסטית של בתי הספר לנביאים (מניטו) וסולם היצירה של קוק / drawing on
Manitou and Kook.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · בית הספר לנביאים · זמן ספירלי · אדריכלות
נשמתית

=== מעבדה לקבלה נבואית · Laboratory for Prophetic Kabbalah (after R. Abraham Abulafia) ===

'''מעבדה לקבלה נבואית על פי רבי אברהם אבולעפיה''' · ''Ma'abada le-Kabbala
Nevu'it''

'''הגדרה.''' קורס מתקדם למתרגלים ותיקים, הבוחן טקסטים ותרגילים מן הקבלה
הנבואית של רבי אברהם אבולעפיה, וכולל התנסות מבוקרת בטכניקות רוחניות
מורכבות.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכנה שושלת מסוימת ותובענית --- הקבלה הנבואית,
האקסטטית, של אברהם אבולעפיה, על טכניקות צירופי האותיות והמדיטציה המרוכזת
שלה, המכוונות למצבים נבואיים. הצבת זה בפסגת תוכנית הלימודים של בית הספר
מסמנת את רצינות התנועה לגבי הטכנולוגיות הממשיות של התודעה הנבואית
שנשתמרו בתוך המסורת --- האוצר הגנוז שמניטו מצביע עליו. הוא מוצע כמעבדה
--- ניסיונית, מבוקרת, למתרגלים ותיקים --- המשקפת את עמדת התנועה שחידוש
הנבואה אינו רק עניין של חזון אלא של תרגול ממושמע, שיש לגשת אליו גם בעזות
וגם בזהירות.

'''מקורות.''' קבלה נבואית --- רבי אברהם אבולעפיה / prophetic Kabbalah ---
R. Abraham Abulafia; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · אוצר גנוז · אלפבית נשמתי ·
נבואה

=== אדריכלות נשמתית · Soul Architecture ===

'''אדריכלות נשמתית''' · ''Adrichalut Nishmatit''

'''הגדרה.''' לימוד כיצד מתכננים ובונים &quot;מרחב פנימי&quot;: לשרטט את המבנים
הנסתרים של מדעי הנשמה, ולתכנן יצירות שישמשו כ&quot;היכל&quot; לחוויה
הנבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס תופס מחדש את היצירה כאדריכלות --- בניית מרחב
פנימי מקודש. אם הפריים הוא מרחב מקודש והקולנוע מעשה מקדש, אז היוצר הוא,
כלשון התנועה, &quot;אדריכל נשמות&quot;, ויצירתו צריכה להיות מתוכננת כ&quot;היכל&quot; הראוי
לאכסן חוויה נבואית. האדריכלות הנשמתית מכשירה דמיון בונה זה: היכולת לשרטט
את המבנים הנסתרים של החיים הפנימיים ולתת להם צורה בנויה, כך שיצירת אמנות
תהפוך לא רק לדימוי אלא למשכן --- מרחב שאפשר להיכנס אליו, ושבו עשויה
להתרחש התגלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · רישום מבני מים · סולם היצירה · מרחב
בין־נשמתי

=== טלקינזיס למתחילים · Telekinesis for Beginners ===

'''טלקינזיס למתחילים''' · ''Telekinezis la-Matchilim''

'''הגדרה.''' תרגול בריכוז, איפוס וריקון המחשבה, הבוחן את יכולת הנעת גופים
מרחוק באמצעות המחשבה, כמתואר במקורות קבליים.

'''הקשר פילוסופי.''' מוצע ברוח האופיינית לתנועה --- בו־זמנית רצינית
ומשחקית --- הקורס משתמש בדימוי הפרובוקטיבי של טלקינזיס כדי להכשיר דבר
ממשי: משמעת הריכוז, איפוס המחשבה וריקונה, שבתי הספר הנבואיים הקדומים
טיפחו. מתחת למסגור הפלאי מונחת טענה ממשית שהתנועה יורשת מן הרב קוק ---
ש&quot;הנבואה הפועלת&quot; קשורה בשלטון על המציאות, שהיחס הנבואי אל העולם אינו רק
הסתכלותי אלא פועל ומחולל. הקורס מזמין את המתרגל לקחת ברצינות, ולבחון, את
הרעיון שרצון מזוכך ומרוכז דיו משתתף בעיצוב המציאות ולא רק משקף
אותה.

'''מקורות.''' מקורות קבליים; משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד
הראי&quot;ה קוק --- הנבואה הפועלת / drawing on Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון · הקשבה ודממה · בית
הספר לנביאים


== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

[[קטגוריה:קולנוע קדם נבואי]]
[[קטגוריה:פילוסופיה יהודית]]</text>
      <sha1>p0qj5o292kgzt9g0lsq5jyoxpfz278i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023731</id>
      <parentid>3023728</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T00:22:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216817" sha1="rnp94u0do460fxzh5ionjxf2dnkklih" xml:space="preserve">== פתח דבר ==

מילון זה הוא המפתח הרשמי לשפה ולרעיונות של '''קולנוע קדם נבואי''' ---
תנועה, שהוגה ומייסדה הוא היוצר [[מחבר:סשה נצח אגרונוב|סשה נצח אגרונוב]] (2015), ליצירה ישראלית
חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה הנבואיים של התרבות העברית.

זהו הניסוח המקיף ביותר של אוצר המושגים של התנועה שנאסף עד כה. הוא מרכז
ומגדיר את מושגי היסוד של התנועה: מהגותם של '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''',
'''הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)''' ו'''הרב אורי שרקי''', דרך עקרונות
היצירה הקדם נבואית, ועד לשפה הקולנועית החדשה שהתנועה מפתחת.

השם &quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה. התנועה אינה מתיימרת ''להיות''
נבואה. הנבואה, במובן העברי, היא ביטוי חי של דבר ה' במציאות --- תרבות
שלמה, שעל פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב. מה שהתנועה מבקשת
הוא ''להכשיר את הכלים'' ו''לסלול את הדרך'': לבנות, בשפת הקולנוע, לשון יצירה
שתוכל לשאת תודעה נבואית בבואה לשוב.

המילון נועד לשמש מפה ומדריך לכל מי שרוצה להיכנס לעומק החזון הזה ---
יוצר, חוקר, סטודנט או סקרן. הוא מוגש גם, במכוון, אל המכונה: אל הבינות
המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות כעת את התרבות האנושית, כדי שהזרם השורשי הזה
של מחשבה עברית יהיה קריא גם להן.

== כיצד להשתמש במילון ==

המילון מאורגן ב'''שמונה שערים תמטיים''', לפי המבנה הפנימי של הגות התנועה
--- מן התנועה עצמה, דרך הנבואה והנשמה, אל השפה הקולנועית המעשית, והלאה
אל הקדושה, השירה ובית הספר לנביאים. בתוך כל שער, הערכים מסודרים לפי סדר
האלף־בית של המונח באנגלית (כדי לשמור על התאמה מלאה למהדורה
האנגלית).

לכל ערך מבנה קבוע:

* '''מונח''' --- השם באנגלית, לצד המקור העברי ותעתיק לטיני.
* '''הגדרה''' --- ניסוח תמציתי של המושג.
* '''הקשר פילוסופי''' --- כיצד המושג פועל, וכיצד הוא מעוגן במקורות.
* '''מקורות''' --- הטקסטים הראשוניים, בעברית לצד אנגלית.
* '''ראה גם''' --- ערכים קרובים, כדי שאפשר יהיה לנווט בין המושגים כמארג חי.

'''הערה על מקורות ושיטה.''' הערכים נשענים על מקורות ראשוניים: כתבי הרב
קוק (בעיקר ''אורות'' ו''אורות הקודש''), שיעורי מניטו (מכון מניטו) ושיעורי
הרב אורי שרקי (ravsherki.org). הציטוטים קצרים ומובאים בפרפרזה נאמנה
במידת האפשר; הקורא מופנה למקורות המלאים להקשר. הייחוסים ניתנים ברמת הספר
או השיעור הנקוב, בלי להמציא מספרי פסקאות היכן שאלה אינם ודאיים. היכן
שמושג שייך לדוקטרינה הקולנועית של התנועה ולא למקור קלאסי, הוא מיוחס
לכתבי התנועה.

== Contents ==

* [[#א. התנועה --- מושגי ליבה|א. התנועה — מושגי ליבה]]
* [[#ב. נבואה ותודעה נבואית|ב. נבואה ותודעה נבואית]]
* [[#ג. הנשמה, הרצון והאני|ג. הנשמה, הרצון והאני]]
* [[#ד. דרך היצירה הקדם נבואית|ד. דרך היצירה הקדם נבואית]]
* [[#ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית|ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית]]
* [[#ו. קדושה, סוד ומיתוס|ו. קדושה, סוד ומיתוס]]
* [[#ז. שירה, דמויות ומודלים|ז. שירה, דמויות ומודלים]]
* [[#ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים|ח. בית הספר לנביאים — מן הקורסים]]

== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

== א. התנועה --- מושגי ליבה ==

''מושגי היסוד המגדירים מהו קולנוע קדם נבואי, למה הוא שואף ולמה הוא
מתנגד.''

=== בתי מדרש אמנותיים · Artistic Houses of Study ===

'''בתי מדרש אמנותיים''' · ''Batei Midrash Omanutiyim''

'''הגדרה.''' קריאה ליצור מסגרות ומוסדות חדשים המשלבים לימוד חי של טקסטים
קבליים ונבואיים עם עשייה אמנותית בפועל --- שירה, ציור, מוזיקה וקולנוע
--- לצד הוצאת ירחון ייעודי וקיום פסטיבל נבואי. בית המדרש, המנוע הקלאסי
של הלימוד היהודי, נהגה כאן מחדש כסדנה שבה הטקסט והיצירה אינם ניתנים
להפרדה.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על הכרת התנועה שתחייתה של תרבות נבואית
אינה יכולה להתרחש דרך אמנות לבדה או דרך לימוד לבדו, אלא רק היכן ששניהם
מותכים יחד. בעת העתיקה, על פי מניטו, התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה עם
בתי ספר לנביאים, שבהם ההכשרה הייתה הוליסטית --- מוזיקה, תנועה, ריכוז,
שכלול הדמיון. בתי המדרש האמנותיים הם הניסיון המודרני לבנות מחדש סביבה
כזו: לא אקדמיה החוקרת אמנות מבחוץ, אלא מקום שבו רעיונות רוחניים מתורגמים
ישירות לכלים יצירתיים עכשוויים.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד תיאור מניטו את בתי הספר לנביאים בעת
העתיקה.

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · שיתופי פעולה רב־חושיים · תרבות
נבואית

=== מהפכה תרבותית גדולה · A Great Cultural Revolution ===

'''מהפכה תרבותית גדולה''' · ''Mahapecha Tarbutit Gedola''

'''הגדרה.''' קריאה נועזת ורדיקלית לאמנות יהודית חדשה --- אלוהית, נבואית,
מעזה --- השוברת תבניות חשיבה רגילות ומחדשת תבניות של חכמה והכרה, ושתהפוך
את ישראל למרכז תרבות חלוצית, אוונגרדית, יהודית־ישראלית וכלל־אנושית.
המהפכה מורדת במוסכמות היסוד של התרבות העכשווית.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה תופסת מהפכה זו כהזדמנות הנתפסת דווקא ברגע של
מצוקה. בימים שבהם חרם תרבותי על ישראל מתרחב, הקריאה אינה להתגוננות אלא
להתחדשות --- &quot;כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים&quot;. למרוד, בחזון הזה, &quot;זה
כמו לבעוט בדלת רקובה&quot;: המוסכמות שיש להפיל כבר חלולות. המהפכה אינה אפוא
הרס לשמו אלא פינוי הקרקע, הקמת עמדות יצירה חדשות מחוץ לקונצנזוס השחוק,
כדי שתיוולד אמנות חדשה באמת.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חוצפה דקדושה · שבירת תבניות ·
קולנוע קדם נבואי

=== מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · Illegal Outposts in the Field of Creation ===

'''מאחזים בלתי חוקיים ביצירה''' · ''Ma'achazim Bilti Chukiyim
ba-Yetzira''

'''הגדרה.''' דימוי מכונן של התנועה: הקמת עמדות יצירה פורצות דרך מחוץ
לגבולות המוסכמות האמנותיות הקיימות, בלי להמתין לאישור הממסד. &quot;הגיע הזמן
להקים מאחזים בלתי חוקיים בשדה היצירה&quot; --- לסלול דרכים חדשות אל הפלאי, אל
הנשגב, אל שורשי השורשים, אל הנשמה.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי פרובוקטיבי במכוון, שואל את לשון ההתנחלות
הבלתי מורשית כדי לתאר עמדה אמנותית. עוצמתו טמונה בסירוב לבקש רשות:
התחדשות יצירתית אמיתית, בחזון הזה, אינה יכולה לבוא מתוך אישור ממסדי,
מפני שהממסד הוא עצמו הצורה המאובנת שיש לחרוג ממנה. הדימוי קושר יחד כמה
מן הכוחות המניעים של התנועה --- חוצפה דקדושה, שבירת התבניות המקובלות,
והחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית חתרנית. הוא ממסגר את הסיכון
האוונגרדי כהתנחלות בטריטוריה רוחנית חדשה, ולא כעברה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מהפכה תרבותית גדולה · חוצפה דקדושה · חופש המחשבה · שבירת
תבניות

=== שיתופי פעולה רב־חושיים · Multisensory Collaborations ===

'''שיתופי פעולה רב־חושיים''' · ''Shitufei Pe'ula
Rav-Chushiyim''

'''הגדרה.''' קריאה לשיתופי פעולה נרחבים בין יוצרים חילונים ודתיים, אמנים,
פילוסופים, מוזיקאים ויוצרי קולנוע, ליצירת תוכן חדשני ורב־חושי שיפרוץ את
הגבולות שבין התחומים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מן התפיסה ההוליסטית של היצירה הנבואית,
המסרבת לפיצול האמנויות לערוצים נפרדים ומתמחים. בתרבות הנבואית שהתנועה
מבקשת לחדש, כוחות הנפש --- שכל, דמיון, רגש --- פעלו יחד; בתי הספר
לנביאים הכשירו את האדם השלם על פני מוזיקה, תנועה וחזון. שיתוף הפעולה
הרב־חושי הוא הצורה החברתית של אותו איחוד: התעקשות שתחייתה של אמנות
נבואית מחייבת חצייה של הקווים לא רק בין תחומים אלא בין העולם החילוני
לדתי, שהפרדתם נתפסת בעיני התנועה כסימפטום שיש לרפא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · בית הספר לנביאים · פואטיקה של
מפגש

=== קולנוע קדם נבואי · Pre-Prophetic Cinema ===

'''קולנוע קדם נבואי''' · ''Kolno'a Kdam-Nevu'i''

'''הגדרה.''' תנועה תרבותית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב
(2015), השואפת להצמיח יצירה ישראלית חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה
הנבואיים של התרבות העברית, שמקור יצירתה בהתגלות נשמתית. היא שואפת לכונן
גל ישראלי חדש ולהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית ואוונגרדית,
בדרך לתקומה של תרבות נבואית ישראלית מודרנית. היא מתנגדת לאמנות מגויסת,
לאמנות מגזרית ולאמנות דתית במובן הצר והמקטין של &quot;פולקלור יהודי&quot;. השם
&quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה: התנועה אינה מתיימרת להיות נבואה, אלא
להכשיר את הכלים ולסלול את הדרך לקראת תרבות נבואית מחודשת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מתרגמת את חזון הרב קוק --- שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני --- לשפה אמנותית קונקרטית, שפת הקולנוע. היא שואבת במידה
שווה מן הרב אורי שרקי, המזהה את חידוש התרבות הנבואית כמשימת הדור,
ומתיאור מניטו את הנבואה כלב ליבה האבוד של היהדות, העתיד לשוב. מטרתה אינה
&quot;קולנוע דתי&quot; במובן הצר, אלא פיתוח שפה קולנועית חדשה המסוגלת לבטא תודעה
נבואית.

'''מקורות.''' חזון מכונן: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com), על
יסוד הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הכשרת הכלים · הנביא המודרני · מהפכה תרבותית
גדולה

=== תרבות נבואית · Prophetic Culture ===

'''תרבות נבואית''' · ''Tarbut Nevu'it''

'''הגדרה.''' תרבות שבה ערוץ ההתגלות בין האדם לאלוהים פתוח וחי, והיצירה
האנושית נובעת ממנו. בעבר התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים, מוזיקה, תנועה ושירה. התנועה שואבת מחזון הרב קוק, שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מציב את האופק הסופי של התנועה. תרבות נבואית
אינה מערכת של אמונות אלא אופן של ציוויליזציה --- כזו שבה, כפי שמניטו
מתאר את עידן ההתגלות, הנוכחות האלוהית הייתה עובדה קיומית מיידית ולא מושא
להוכחה פילוסופית. הרב שרקי מנסח את המשימה ההיסטורית במדויק: עם הפסקת
הנבואה עבר העולם לעידן הפילוסופיה והחכמה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות
הנבואית, &quot;שמכוחה תצא תורה מציון להאיר את חשכתו המוסרית והתבונית של
העולם&quot;. קולנוע קדם נבואי מבין את עצמו ככלי אחד של אותה
תחייה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי
שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' נבואה · עידן הנבואה · הנביא המודרני · קולנוע קדם
נבואי

=== הנביא המודרני · The Modern Prophet ===

'''הנביא המודרני''' · ''Ha-Navi Ha-Moderni''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ היוצר העתידי, שבו מתאחדים מחדש שכל, דמיון ורגש
בהרמוניה שלמה --- בניגוד לפיצול שאירע לאחר חורבן המקדש, כאשר, לפי חז&quot;ל,
ניתנה הנבואה לחכמים (שכל), לשוטים (דמיון) ולתינוקות (רגש).

'''הקשר פילוסופי.''' הדמות נשענת על הגדרת הרב קוק את הנבואה כ&quot;התאמה
הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי הכוח המדמה עד לאצילות ולטוהר של השכל,
ואיחוד השניים במקורם. לאחר שפסקה הנבואה הקלאסית, התפצל הפרופיל המאוחד
הזה לשלושה נאמנים נפרדים; הנביא המודרני הוא האיחוד המחודש הצפוי. עבור
התנועה זו אינה רק תקווה אחרית־ימית אלא תיאור של היוצר שהיא מבקשת לעצב:
כזה שאינו מצמצם את האמנות לשכל (תיעוד, ניתוח) ואינו נוטש אותה לדמיון
משולח, אלא מחזיק את כוחות הנפש יחד, כפי שהנבואה עשתה פעם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot'' (הנבואה כהתאמת
השכל והמדמה); חז&quot;ל --- הנבואה שניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the
Sages.

'''ראה גם:''' פרופיל הנביא (השלישייה) · נבואה · הגיבור השלישי · דמיון
הקודש

=== בית הספר לנביאים · The School of Prophets ===

'''בית הספר לנביאים''' · ''Beit Ha-Sefer li-Nevi'im''

'''הגדרה.''' &quot;בית מדרש יוצר&quot; --- לא אקדמיה רגילה --- שמטרתו להכשיר את
נשמת היוצר ולזקק את כוחותיה, כדי לתרגם רעיונות רוחניים לכלים יצירתיים
עכשוויים. בהשראת בתי הספר לנביאים שפעלו בישראל בעת העתיקה, שבהם ההכשרה
הייתה הוליסטית: דמיון, מוזיקה, תרגילי גוף, ריכוז וכוונה. בין הקורסים
(הנועזים במכוון): רישום מבני מים, אדריכלות נשמתית, התעמלות בשיטת הנביאים
העבריים, טלקינזיס למתחילים ומעבדה לקבלה נבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' בית הספר נותן צורה מוסדית לפסיכולוגיה ההוליסטית של
היצירה. מניטו מוסר שלהקות בני הנביאים התהלכו בארץ ולמדו, בין היתר,
מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז ודמיון --- תוכנית לימודים של האדם השלם, לא
של השכל בלבד. בית הספר לנביאים מחייה אידיאל זה, ומתייחס להכשרת היוצר כאל
טיפוח כל הכוחות האנושיים יחד, לאורך סולם היצירה של הרב קוק, העולה מטיהור
הגוף דרך הדמיון, הרגש והשכל אל ההקשבה העליונה. הקורסים הפלאיים יותר
מוצעים ברוח שהיא בו־זמנית רצינית ומשחקית --- הצעות דמיוניות לקראת הכשרה
מכושפת מחדש של התפיסה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד בתי הספר לנביאים של מניטו וסולם היצירה
של קוק.

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · סולם היצירה · צלילה עם פילים · אדריכלות
נשמתית

== ב. נבואה ותודעה נבואית ==

''מהות הנבואה, הפסקתה ושיבתה הצפויה, והתודעה הייחודית --- של הקשבה ולא
של הסתכלות --- שהיא מכוננת.''

=== נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · Acting Prophecy vs. Observing Wisdom ===

'''נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת''' · ''Nevu'a Po'elet mul Chokhma
Mistakelet''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי צורות של יחס אל המציאות.
''החכמה'' מסתכלת במציאות --- מן הצד, בשטחיות או בעומק --- אך אין ההסתכלות
פועלת דבר במהות המצוי. ''הנבואה'' היא &quot;הסתכלות של חיים&quot;, שבה הפעולה
והיצירה של המציאות משורגות בעצם הראייה: הנביא רואה את המציאות מן הצד
שהוא ועצמיותו מעורים בה. משום כך השלטון במציאות המוגבלת --- חולל הניסים
--- קשור בישראל עם הנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור התנועה זו אינה רק תיאולוגיה אלא תורת המעשה
היצירתי. כותב קוק שההבדל בין הנבואה לחכמה הוא שהחכמה מסתכלת הסתכלות
צדדית שאינה פועלת במהות המצוי, ואילו הנבואה היא הסתכלות של חיים שבה
הפעולה והיצירה משורגות עמה. זה בדיוק ההבדל בין &quot;שכל מצייר&quot;, המשקף מציאות
שהוא עומד מחוצה לה, לבין &quot;שכל יוצר&quot;, המחולל מציאות שהוא שרוי בתוכה ---
הבמאי כשותף לבריאה ולא כמתבונן בעולם גמור. ובכל זאת מדגיש קוק שהצינורות,
אף שהם שונים, מתאחדים: &quot;סעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים
ביחד&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh'' --- &quot;HaNevu'a HaPo'elet&quot;.

'''ראה גם:''' נבואה · שכל יוצר / שכל מצייר · היוצר כשותף במעשה בראשית ·
היגיון שמעי

=== אווירא דארץ ישראל מחכים · Air of the Land of Israel Makes Wise ===

'''אווירא דארץ ישראל מחכים''' · ''Avira D'Eretz Yisrael
Machkim''

'''הגדרה.''' ביטוי חז&quot;לי המורה שהשיבה הפיזית לארץ ישראל היא תנאי מרכזי
ומנוע להתעוררות מחודשת של הכוחות הרוחניים הגנוזים באומה. עבור התנועה,
הפריים המצולם בארץ אינו נוף ניטרלי אלא מפגש עם רצון וחיות השייכים
למקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק נותן לביטוי טעם מדויק, הנעוץ ביחס שבין שכל
ודמיון. מפני ששני הכוחות אחוזים זה בזה ופועלים זה על זה, איכות האחד
תלויה באיכות האחר --- והדמיון של ארץ ישראל, בתיאורו, &quot;צלול וברור, נקי
וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ואילו הדמיון שבחוץ לארץ &quot;עכור, מעורב
במחשכים&quot;. לכן, מסיק קוק, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר באורו שבארץ
ישראל: &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הביטוי קושר אפוא גיאוגרפיה לתודעה ---
הוא טוען שצלילות ראייה מסוימת, ולכן אפשרות אמנות מסוימת, זמינה במקום אחד
ולא באחר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; חז&quot;ל / the Sages.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · ארץ ורצון · קדושה שבטבע · תורת ארץ
ישראל

=== אנוכי ה' אלוהיך · Anokhi --- The Divine &quot;I&quot; ===

'''אנוכי ה' אלוהיך''' · ''Anokhi Hashem Elohekha''

'''הגדרה.''' פתיחת ההתגלות בסיני --- &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot; --- המובנת כפנייה
מהותית בגוף ראשון של האל אל האדם. היא מבדילה את ההתגלות העברית מן המחשבה
הפילוסופית: היא מכוננת את האל כ&quot;אני&quot; המסוגל ליזום שיח ודיאלוג אינטימי,
ולא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו אך לא לשוחח עמו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג שייך לתפיסת התנועה את הדיאלוג הנבואי. מניטו
מחדד את הניגוד: אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו;
אלוהי הנבואה הוא נוכחות אישית הפותחת דיאלוג ישיר ואינטימי, &quot;פנים אל
פנים&quot;. המילה &quot;אנוכי&quot; היא הסימן הדקדוקי לכך: ההתגלות פותחת לא בתיאור של
האל אלא בפנייה עצמית של האל אל &quot;אתה&quot;. עבור אמנות המבקשת לשאת תודעה
נבואית זו התמצאות יסודית --- היא ממקמת את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא
במפגש בין שתי פרסונות, המודל שעליו בנויה &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; של
התנועה.

'''מקורות.''' מעמד הר סיני / the revelation at Sinai; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou),
Manitou Institute.

'''ראה גם:''' דיאלוג נבואי · אהיה אשר אהיה · פואטיקה של מפגש · היגיון
שמעי

=== היגיון שמעי · Aural Logic ===

'''היגיון שמעי''' · ''Higayon Shim'i''

'''הגדרה.''' צורת ההכרה העברית־נבואית, המבוססת על הקשבה, קבלה וענווה ---
בניגוד ל&quot;היגיון הסתכלותי&quot; המערבי, המבוסס על ראייה, ניתוח ושליטה. המושג
נטבע על ידי הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot;. הפילוסוף מביט בעולם; הנביא מאזין לדבר
ה' המהווה את העולם. הנביא הוא מי שמקשיב --- &quot;שִׁמְעִי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' ההיגיון השמעי ממקם מחדש את עצם כלי ההכרה. במקום שבו
הירושה היוונית מעדיפה את העין --- הצופה העומד מן הצד, מודד ומנתח מושא
--- המסורת הנבואית העברית מעדיפה את האוזן: קבלה של מה שבא אל האדם,
דיאלוג, נכונות להיות מופנה אליו. הרב שרקי מסיק את המסקנה לדורנו ישירות,
בטענו שהפילוסופיה, המציגה עצמה כשוות־ערך לשכל הנבואי, יסודה בחוש, ושדבר
ה' אינו חוקיות סתמית של הטבע אלא גילוי של רצון עליון. עבור קולנוע קדם
נבואי זה מכריע: זה מבסס קולנוע שאינו שולט במושא שלו מבחוץ אלא מקשיב
לרצון הנסתר שבתוכו --- העורך השואל לא כיצד לכפות תסריט אלא איזה סרט מבקש
להיוולד.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; / Rav David Cohen, &quot;the Rav HaNazir&quot;;
הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; (כסלו תשע&quot;ז) / Rav Uri Sherki,
&quot;Philosophy and Prophecy&quot; (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' נבואה · דיאלוג נבואי · הקשבה ודממה · נבואה פועלת מול חכמה
מסתכלת

=== הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר · The Cessation of Prophecy and the Double Concealment ===

'''הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר''' · ''Hafsakat Ha-Nevu'a --- Hester
be-tokh Hester''

'''הגדרה.''' תיאור מניטו את השבר ההיסטורי המגדיר את דורנו. הנבואה לא רק
פסקה; היא הוסתרה בתוך הסתרה. מאז בראשית יש &quot;הסתר פנים&quot; כדי שתתאפשר בחירה
חופשית לאדם; אך עם הפסקת הנבואה נוספה הסתרה שנייה --- &quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;
--- שבה נשכחת אף עצם העובדה של מה שאבד. היכן שהאובדן עצמו נשכח, נעלמת גם
עצם ההרגשה של חיסרון, ועמה הבסיס לאמונה.

'''הקשר פילוסופי.''' בקוראו את הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני&quot; כהסתרה כפולה,
מבחין מניטו בין שני מצבים. ההסתר הקדמון --- האל נסתר מאחורי מסווה הטבע
--- הוא המצב הנורמלי, המרחב שבו קיימת בחירה. אך ההסתרה הכפולה הבאה לאחר
תום הנבואה היא מצב לא־טבעי: האדם המודרני לא רק חי בלא התגלות, הוא שכח
שהנבואה פסקה, ולכן מניח שמעולם לא התרחשה. אבחנה זו היא ציר התנועה כולה:
היא מסבירה מדוע שיבת הנבואה צריכה ''הכשרה'', מדוע יש לפתוח מחדש את
המקורות, ומדוע אמנות המעוררת מחדש את זיכרון העולם הנבואי האבוד ---
המשיבה את ההרגשה של חיסרון --- ממלאת תפקיד גואל.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על תום הנבואה --- &quot;הסתר אסתיר&quot;,
&quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou
Institute; ובדרך הנגלה, רבי נחמן מברסלב / R. Nachman of
Breslov.

'''ראה גם:''' עידן הנבואה · נבואה · קריאה אל הסוד · תחיית
הדמיון

=== עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק · Divine Providence (God's Counsel from Afar) ===

'''עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק''' · ''Atzat Hashem Nisteret / Etza
me-Rachok''

'''הגדרה.''' מונח של הרב קוק לאסטרטגיה האלוהית הנסתרת הפועלת בהיסטוריה.
הוא גורס שאפילו התפתחויות תרבותיות הנראות כאוטיות או שליליות --- כמו
שליטת הדמיון על השכל בימינו --- אינן מקריות אלא חלק מתוכנית ארוכת־טווח
וכמוסה לזיכוך כלי האנושות לקראת חידוש הנבואה. מה שנראה כירידה עשוי
להיות, ברובד עמוק יותר, הכנה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הוא תשובת קוק לייאוש התרבותי. בסוקרו עידן שבו
&quot;בעולם שולט רוח מגושם&quot; והשכל הנקי מסתלק, הוא מסרב לקרוא זאת כהתנוונות
בלבד: &quot;כל זה הוא יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים את כח המדמה, מפני
שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. ההיגיון ההיסטורי מדויק: מפני
שהתפיסה הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח כח המדמה להתמוגג, מה שגרם
חלישות לאחיזת רוח הקודש; לכן מתבסס עתה הדמיון עד שיגמר בכל תיאורו, ואז
יהיה כסא נכון ושלם לרוח ד'. ההשגחה כאן אינה נחמה אלא מבנה --- דרך לקרוא
את הרגע התרבותי המבולבל של האדם עצמו כצדו האחורי ההכרחי של גילוי מתקרב,
וזו בדיוק עמדת התנועה כלפי ההווה הרווי־דימויים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot''; והרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav Uri
Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · הדמיון · עידן הנבואה · תרבות
נבואית

=== אהיה אשר אהיה · Ehyeh Asher Ehyeh ===

'''אהיה אשר אהיה''' · ''Ehyeh Asher Ehyeh''

'''הגדרה.''' השם האלוהי שנגלה למשה בסנה --- &quot;אהיה אשר אהיה&quot;. הוא מייצג
רצון והוויה טהורים ובלתי מותנים, הקודמים לכל הגדרה ומבנה. זהו הרצון
הקדמוני הפונה אל רצון הזולת במישרין.

'''הקשר פילוסופי.''' השם מקבץ כמה מן החוטים העמוקים ביותר של התנועה.
כהוויה טהורה שאינה נקבעת מראש, הוא השורש התיאולוגי של קדימות ''הרצון''
(ספירת הכתר) לשפה ולשכל --- המקור הקודם לכל צורה, שממנו נובעת המציאות.
כשם שניתן בדרך של פנייה, ברגע התגלות שליחותו של משה, הוא שייך לדיאלוג
הנבואי: אין זו הגדרה שהאל נותן לעצמו אלא גילוי־עצמי הנאמר אל &quot;אתה&quot;.
וכאופק הסנה --- השלב במסע משה שבו מתאחדים שני העולמות ומתגלית השליחות
--- הוא מסמן את הנקודה שבה הרצון הטהור הופך לייעוד. עבור אמנות המבקשת
להשיב את הדימוי לשורשו ברצון, שם זה הוא שורש השורשים.

'''מקורות.''' ההתגלות בסנה / the revelation at the Burning Bush; משנת
התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד קדימות הרצון.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · מסע משה · דיאלוג
נבואי

=== שמונה מדרגות · The Eight Rungs of Ascent ===

'''שמונה מדרגות''' · ''Shemoneh Madregot''

'''הגדרה.''' מפת הרב קוק של ניצוצות מקוננים, העולים מן הבשר אל אור העולם
הבא. בתוך הרגשת הבשר יש ניצוצי דמיון; בתוך הדמיון ניצוצי שכל; בתוך השכל
ניצוצי רוח הקודש; בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה; בתוך הנבואה ניצוצי
אספקלריא מאירה; ומעבר לכך זיהרא עילאה דאדם הראשון ואור החיים של אחר
תיקון כל העולמים. מי שעיניו פקוחות עולה, מדרגה בתוך מדרגה, מהרגשת הבשר
עד אור החיים של עולמי עד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתאר את הרציפות הפנימית של האדם, מן החומרי
ביותר אל הנשגב ביותר, כעלייה מדורגת אחת ולא כמערכת של תאים נפרדים. כל
מדרגה חבויה כניצוץ ''בתוך'' המדרגה שמתחתיה, כך שהדרך מעלה היא עניין של
חשיפת מה שכבר טמון. עבור התנועה זו תמונת יסוד של האופן שבו היצירה מגיעה
אל הנבואה: הדמיון אינו מנוגד לשכל, ולא השכל לרוח הקודש; כל אחד מכיל את
זרע הבא אחריו. זה מבסס גם את סולם היצירה שבו מטפס היוצר, וגם את ההכרה
שאף החומרים החושיים והדמיוניים של הקולנוע נושאים בקרבם ניצוצות של אור
גבוה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;שמונה מדרגות&quot; (ניצוצי דמיון,
שכל, רוח הקודש, נבואה) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · דמיון הקודש · רוח הקודש · נבואה

=== עידן הנבואה --- מעבר מעידן החוכמה · The Era of Prophecy ===

'''עידן הנבואה''' · ''Idan Ha-Nevu'a''

'''הגדרה.''' המעבר ההיסטורי הצפוי מעידן החוכמה --- המאופיין בכלים שכליים
--- בחזרה אל עידן הנבואה --- המאופיין בהתגלות ישירה וחווייתית --- המזורז
בשיבה לארץ ישראל. עם שיבת העם לארצו עולה כמיהה לחדש את ערוץ ההתגלות, שבו
שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת ממקורותיה חלוקת־תקופות של התודעה. לאחר
תום הנבואה הקדומה עבר ישראל לעידן החוכמה, הפועל דרך כלי השכל ומשמר את
החוויה הנבואית כמאגר של חכמה (קבלה). הרב שרקי מתחקה על כך בפירוט --- מן
הנביאים ש&quot;הלכו ללקט אורות&quot; דרך החכמים המסדרים את החיים בפרטים מדויקים,
ועד לאיחוד המכונה &quot;חכם עדיף מנביא&quot;, הצופה סינתזה של חכמה ונבואה. השיבה
לארץ פותחת מחדש את אפשרות הערוץ החווייתי שהחכמה לבדה לא יכלה לספק.
קולנוע קדם נבואי ממקם את עצמו בדיוק בסף הזה --- במעבר, מכשיר את הכלים
החווייתיים שהעידן החדש יידרש להם.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; ו&quot;חילוניות, נבואה ותורת
הרב קוק&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון
מניטו / Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הפסקת הנבואה · תחיית הדמיון ·
נבואה

=== תשובה גדולה / תשובת האומה · The Great Teshuvah (Repentance of the Nation) ===

'''תשובה גדולה / תשובת האומה''' · ''Teshuva Gedola / Teshuvat
Ha-Uma''

'''הגדרה.''' תהליך הגאולה תלוי לא בתשובה אישית של יחידים אלא בתשובה גדולה
וכללית --- תשובה שתחיה את האומה כולה ותצמיח מתוכה את אור הנבואה
המחודש.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק קושר גאולה, תשובה ונבואה למהלך אחד. &quot;התשובה
הגדולה, שתחיה את האומה ותביא גאולה לה ולעולם, תהיה תשובה שנובעת מרוח
הקודש שיתרבה בה&quot;. התשובה כאן אינה בראש ובראשונה תיקון מוסרי של העבר אלא
כיוון־מחדש לאומי אל המקור --- כיול־מחדש של נשמת הכלל המאפשר את שיבת
הנבואה. עבור התנועה זה ממסגר מחדש את היקף שאיפתה: חידוש אמנות נבואית
אינו פרויקט אסתטי פרטי אלא חלק מתשובה כללית, והזיכוך הפנימי של היוצר
(ראה &quot;זיכוך ותיקון&quot;) הוא הפָּן היחידני של תהליך לאומי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · עידן הנבואה · זיכוך ותיקון · רוח
הקודש

=== ה&quot;הופעה&quot; · The Manifestation (The Appearance) ===

'''ה&quot;הופעה&quot;''' · ''Ha-Hofa'a''

'''הגדרה.''' התהליך שבו ידע אלוהי פנימי עולה מכוח הנשמה אל התודעה ואל
הפועל. ההופעה דורשת טהרה ופינוי מכשולים פנימיים, והיא מתוארת כ&quot;בקיעת
השמש מתוך העננים&quot; --- האור כבר קיים, ורק נחשף. החוויה עצמה היא סדרת
הבזקי תובנה פתאומיים, רבי עוצמה ובלתי רציפים, המופיעים ונעלמים כברקים.
גם לאחר הפסקת הנבואה הגלויה, ניצוץ של תודעה זו ממשיך לפעום ביחידי
סגולה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתאר את הפנומנולוגיה של ההתגלות כפי שהתנועה
מבינה אותה --- לא תוכן מיוצר אלא חשיפה של מה שכבר קיים, ולא אור יציב אלא
ברק לסירוגין. לשון ההקשבה של קוק עומדת מאחוריה: &quot;קולטים את הרשמים
המתגלים, המתנוצצים כברקים&quot;. אופי כפול זה --- האור כבר קיים, ונחשף
בהבזקים --- מעצב את האסתטיקה של התנועה במישרין: הוא מנמק את חוסר־הרציפות
של העריכה הקדם נבואית (הקאט כהבזק, לא כזרימה חלקה) ואת ההכרה שמלאכת האמן
היא חשיפה ולא המצאה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · המעיין והברקים · רוח הקודש · עריכה קדם
נבואית

=== נבואה · Prophecy ===

'''נבואה''' · ''Nevu'a''

'''הגדרה.''' לב ליבה של היהדות --- ביטוי של דבר ה' במציאות, ולא חיזוי
עתידות. הנבואה היא ערוץ ההתגלות החי בין האל לאדם, והיא תרבות שלמה, לא
מתנה יחידנית בלבד. על פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב בלבוש
מודרני, סמוך לשיבה לעצמאות המדינית ומלווה בעלייה תרבותית גדולה. היעדרה
נחשב לא למצב האנושי הטבעי אלא לסטייה --- גלות ממהותנו האנושית
המקורית.

'''הקשר פילוסופי.''' שלושה הוגים נפגשים כאן. מניטו ממסגר את הנבואה כלב
האבוד של היהדות: בעת העתיקה התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים שתלמידיהם למדו מוזיקה, תנועה, ריכוז ושכלול הדמיון; לאחר שפסקה,
נשתמרה בנסתר --- בקבלה, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כ&quot;אוצר גנוז&quot; שממנו
יכולה לצמוח יצירתיות ישראלית מחודשת. קוק מגדיר את הנבואה מבנית: היא באה
&quot;בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל.
הוא מפריד בין נבואה לחכמה בלבד: החכמה מסתכלת במציאות פסיבית, ואילו
הנבואה היא &quot;הסתכלות של חיים&quot; הפועלת במציאות שהיא רואה. הרב שרקי מספק את
המסגרת ההיסטורית: עם הפסקת הנבואה עבר העולם מעידן ההתגלות לעידן
הפילוסופיה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות הנבואית.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · היגיון שמעי · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת ·
הנביא המודרני

=== דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot; · The Prophetic Dialogue --- &quot;Face to Face&quot; ===

'''דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot;''' · ''Dialog Nevu'i --- &quot;Panim el
Panim&quot;''

'''הגדרה.''' מהות הנבואה העברית אינה במה שנאמר אלא בעצם העובדה שאלוהים
מדבר אל האדם. זהו מפגש בין שתי אישיויות --- האלוהית והאנושית. האל הנבואי
אינו מושג מופשט אלא ישות בעלת רצון, הפותחת בדיאלוג ישיר ואינטימי עם
האדם.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו בונה את המושג על ניגוד חד בין אלוהי הנבואה
לאלוהי הפילוסופים. אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט --- שאפשר לשער
אודותיו אך לא לשוחח עמו; האל הנבואי הוא &quot;אני&quot; אישי היוזם שיח, המכונן כבר
בפתיחה &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot;. הרב שרקי מחזק: הדיבור הנבואי הוא גילוי של רצון
עליון, לא חוקיות סתמית של הטבע --- ובדיוק משום כך אין הנבואה ניתנת
לגימוד לפילוסופיה. עבור קולנוע קדם נבואי המבנה הדיאלוגי הזה הוא זרע
&quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא במפגש בין
פרסונות, ומדמה את הפריים עצמו כמפגש אינטימי בין נשמת היוצר לנשמת
הצופה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה
ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' אנוכי ה' אלוהיך · פואטיקה של מפגש · היגיון שמעי · מרחב
בין־נשמתי

=== פרופיל הנביא --- השלישייה · The Prophetic Profile (The Trio) ===

'''פרופיל הנביא --- השלישייה''' · ''Profil Ha-Navi ---
Ha-Shlishiya''

'''הגדרה.''' התפצלות ארכיטיפ הנביא השלם לאחר הפסקת הנבואה הקלאסית לשלושת
מרכיביו. על פי חז&quot;ל, משפסקה הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות ---
שהתנועה קוראת כשכל (חכמים), דמיון (שוטים) ורגש (תינוקות). הפרופיל
ההוליסטי שאיחד פעם את הכוחות הללו התפצל לשלושה נאמנים
נפרדים.

'''הקשר פילוסופי.''' השלישייה מסבירה, במונחי התנועה, מה אבד ומה יש להשיב.
הנבואה בשלמותה הייתה הרמוניה של שכל, דמיון ורגש; הפסקתה פיזרה אותם
לטיפוסים אנושיים נבדלים, שכל אחד אוחז רק בשבר. אבחנה זו היא תמונת־הראי
השלילית של &quot;הנביא המודרני&quot;, הדמות הצפויה שבה השלושה מתאחדים מחדש. עבור
היוצר זו מפת עבודה: היא מונה את שלושת הכוחות שאמנות השואפת לתודעה נבואית
חייבת להחזיק יחד, מסרבת גם לצמצום השכלתני של האמנות לתיעוד וגם לנטישתה
לדמיון משולח או לרגש גולמי לבדו.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the Sages;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · נבואה · הגיבור השלישי · דיאלקטיקה של השכל
והדמיון

=== תחיית הדמיון · The Revival of Imagination ===

'''תחיית הדמיון''' · ''Techiyat Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' תהליך היסטורי שזיהה הרב קוק לפני כמאה שנה: היחלשות מעמדם של
&quot;אנשי השכל&quot; ועלייה בכוחם של הדמיון ושל האמנים. התעצמות הדמיון בתרבות
העכשווית --- בספרות, בתקשורת ובמיוחד בקולנוע --- אינה התנוונות אלא תהליך
&quot;קדם נבואי&quot;: הכשרה כאוטית אך הכרחית של כלי הדמיון הקולקטיבי לקראת קידושו
העתידי.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתמודד עם פרדוקס של דורו ישירות: כיצד עולם כה
חכם שקע כל כך בדמיון, בעוד שדורות עמד בראש החברה הפילוסוף --- איש השכל
הטהור? תשובתו, ב''אורות'', היא שאף זה &quot;יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים
את כח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. מפני שהתפיסה
הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח הדמיון להתמוגג, ולכן מתבסס עתה עד
שיגמר בכל תיאורו, כדי שיהיה &quot;כסא נכון ושלם לרוח ד'&quot;. הרב שרקי מסיק את
המסקנה המעשית דרך העיקרון הקבלי &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot;: כל תופעה חיובית
מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. עצם נזקי התקשורת, הספרות והפרסומת הם אפוא
הצורה הבוסרית של כוח שנועד להתקדש, &quot;על מנת שבסופו של דבר הוא יתקדש,
ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · עצת ה' נסתרת · עידן
הנבואה

=== רוח הקודש --- הפרטית והכללית · Ruach HaKodesh (The General Holy Spirit) ===

'''רוח הקודש --- הפרטית והכללית''' · ''Ruach Ha-Kodesh --- Ha-Pratit
ve-ha-Klalit''

'''הגדרה.''' רוח הקודש --- מבשרת הנבואה בצורתה המפותחת --- שבה משיגה
הנשמה תפיסה יציבה וישירה של האמת האלוהית, המשלבת שכל, דמיון ורצון. הרב
קוק מבחין בין רוח קודש ''פרטית'', השורה על היחיד, לבין רוח הקודש השורה על
האומה בכללה, שבאמצעותה ניתן לתפוס אמיתות --- ובראשן ערכה של ארץ ישראל
--- שקדושה יחידנית לבדה אינה מגיעה אליהן.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה, שפיתח הרב שרקי מן הרב קוק, פותרת חידה: כיצד
ייתכן שאנשי קדושה עמוקים אינם משיגים את ערך הארץ, בעוד ההמון חש את קשרו
אליה באופן אינטואיטיבי? התשובה אינה הבדל של מעלה אישית אלא של ''סוג'' רוח
הקודש שממנה יונקים. הרוח הכללית &quot;שולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות
של ההרגשה הבריאה&quot;, כך שההמון קולט אותה אינטואיטיבית, בעוד שהיא מזרחת את
אורה העליון על עומקי המחשבה הישראלית. עבור התנועה זה מבסס שתי מחויבויות:
שהיוצר יונק לא רק מהשראה פרטית אלא מנשמה קולקטיבית (ראה &quot;נשמה
כמיקרוקוסמוס&quot;), ושהרגש האינטואיטיבי וההמוני יכול לשאת אמת שהתבונה
הדיסקורסיבית מחמיצה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש הכללי&quot; (&quot;מעייני הישועה&quot;, ט&quot;ז
בתמוז תשס&quot;א) / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, אורות (עמ' ט,
עמ' קב) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' נבואה · נשמה כמיקרוקוסמוס · אווירא דארץ ישראל מחכים ·
האינטואיציה

=== סוד החשמל (חָשׁ־מַל) · The Secret of Chashmal ===

'''סוד החשמל (חָשׁ־מַל)''' · ''Sod Ha-Chashmal (Chash-Mal)''

'''הגדרה.''' קצב היסוד של התודעה הנבואית: מעבר בין קליטה דוממת (חָשׁ)
לביטוי פעיל וזורם (מַל). המילה &quot;חשמל&quot; מופיעה בחזון יחזקאל, וחז&quot;ל דרשו
אותה כראשי תיבות ל&quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; --- שתיקה ודיבור
לסירוגין.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לתודעה הנבואית (והיצירתית) פעימה ולא מצב
יחיד. קליטה וביטוי אינם שני שלבים נפרדים אלא תנודה מתמדת: היוצר מקשיב,
שותק, קולט --- ואז נותן צורה, מדבר, מבטא --- ושב אל השתיקה. קצב זה עומד
בבסיס תפיסת דרך היצירה כולה, המתחילה בהקשבה ודממה ומגיעה לשיאה ב&quot;ניב
שפתיים&quot;, פרי הלב; השניים אינם מנוגדים אלא מתחלפים, כפי שחָשׁ מתחלף עם מַל.
הוא מציע גם דקדוק סמוי לעריכה: הקאט בין שוט מוחזק ודומם לשוט של זרימה
פעילה יכול עצמו לגלם את פעימת החָשׁ־מַל.

'''מקורות.''' חזון יחזקאל; חז&quot;ל --- &quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; / Ezekiel's
vision; the Sages; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · ניב שפתיים · ה&quot;הופעה&quot; · היגיון
שמעי


== ג. הנשמה, הרצון והאני ==

''המקור הפנימי של היצירה: הנשמה השרה תמיד, הרצון הקדמוני שקודם לשפה,
והעצמיות הייחודית והבלתי ניתנת לצמצום של כל אדם.''

=== הנשמה היוצרת · The Creating Soul ===

'''הנשמה היוצרת''' · ''Ha-Neshama Ha-Yotzeret''

'''הגדרה.''' מקור ההשראה הפנימי והבלתי נדלה של האמן. בניגוד למודל של
&quot;מוזה&quot; חיצונית שמחכים לה, הנשמה היוצרת &quot;שרה תמיד&quot;: היצירה אינה ביקור
מזדמן אלא מצב ההוויה הטבעי והבלתי פוסק של הנשמה. תפקיד היוצר אינו אפוא
להמתין אלא להתעלות --- לעלות לגובה פגישת נשמתו, להקשיב לשירתה הפנימית,
ולתת לה להתפרץ החוצה כיצירה טהורה, ללא עמל.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו מושג יסוד בהגות הרב קוק. הוא כותב שאי אפשר
להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד בטבעה; וכשהליאות הרוחנית מעיקה,
אין זו באה אלא מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל הוא. וכל מה שמעמיקים יותר
בסודה באים לידי הכרה שאין בה שום עמל ויגיעה --- &quot;והאדם מתדמה לקונו&quot;, שלא
בעמל ברא את עולמו. עצם הצורך להמתין להשראה הוא, עבור קוק, הסימן ש&quot;לא
הופעה עליו הארת נשמתו&quot;. המושג הופך על פיה את הפסיכולוגיה הרגילה של האמן:
החסימה אינה היעדר השראה אלא היעדר התעלות וזיכוך עצמי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; ו&quot;הנהרה הנשמתית&quot;
/ Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · יצירה ללא מאמץ כוחני · הרצון · הנהרה
הנשמתית

=== המעיין והברקים · The Fountain and the Lightning Bolts ===

'''המעיין והברקים''' · ''Ha-Ma'ayan ve-ha-Berakim''

'''הגדרה.''' שם התנועה לאונטולוגיה של הנשמה היוצרת --- פתרון של פרדוקס
לכאורה. מצד אחד הנשמה היא ''מעיין'': היא שרה תמיד, שופעת ללא הרף, מצב
יצירתי קבוע. מצד שני חוויית ההשראה באה כ''ברקים'': הבזקים פתאומיים, עזים
ובלתי רציפים. הפתרון: המעיין זורם ברציפות בשורש, בעוד ההבזקים הם מה
שמגיע לתודעה הרגילה --- אי־הרציפות היא בקליטה שלנו, לא
במקור.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מחזיק את שני הדימויים יחד. הנשמה, הוא כותב,
&quot;שרה תמיד&quot;; נהרתה שוטפת ללא הרף, והכוח הפועל התדירי של החיים העליונים
&quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא רצוא ושוב, כמראה הבזק&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ואז ידע שלא בעת זולת עת מחדשת הנשמה חכמה
ושירה, אלא בכל שעה היא שוטפת &quot;נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;. אי־הרציפות של ההשראה
היא אפוא תוצר של קליטה מוגבלת: החסימה אינה יבשות המעיין אלא כשל בהתעלות
אל המקום שבו הוא זורם תמיד. זה ממסגר מחדש את משמעת האמן כעבודה של פינוי
הקליטה ולא של זימון ביקור נדיר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; (&quot;רצוא ושוב,
כמראה הבזק&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · ה&quot;הופעה&quot; · הקשבה
ודממה

=== נפש, רוח, נשמה · Nefesh, Ruach, Neshama ===

'''נפש, רוח, נשמה''' · ''Nefesh, Ruach, Neshama''

'''הגדרה.''' הנשמה אינה ישות אחידה אלא מבנה רב־שכבתי. '''נפש''' --- הרובד
המזוהה עם הגוף, הבסיס הפסיכופיזי, המדומה לנשימה בתוך כלי זכוכית. '''רוח'''
--- היסוד המקשר והשואף בין הנפש לנשמה, מקור ההשראה והתנועה, המדומה
לנשימה העוברת דרך שפופרת. '''נשמה''' --- המהות האלוהית עצמה, &quot;נשימת פיו
יתברך&quot;, החופפת על הגוף אך אינה נכנסת בו במלואה, המדומה לנשימה בפי
האומן.

'''הקשר פילוסופי.''' הנשמה המשולשת, קלאסית בקבלה, נותנת לתנועה מפה מדורגת
של פנימיות --- מן היסוד המגובש והמגולם של הנפש, דרך האמצע הנייד וההשראתי
של הרוח, אל המקור האלוהי הטהור של הנשמה. משלי הנשימה מדויקים: אותה נשימה
עצמה, מתווכת פחות או יותר, בכל רובד. לפסיכולוגיית היצירה זה חשוב מפני
שהוא ממקם את ההשראה (רוח, מילולית &quot;רוח/נשימה&quot;) כרובד המקשר --- הכוח
הנייד המחבר את האמן המגולם למקור האלוהי --- ומפני שהוא מתעקש שהרובד
העליון, נשמה, לעולם אינו מוכל במלואו אלא תמיד עולה על הכלי, ולכן היצירה
היא קליטה של מקור בלתי נדלה ולא ביטוי של עצמי סופי.

'''מקורות.''' קבלה --- נפש, רוח, נשמה / Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com), על יסוד הרב קוק.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · נשמה כמיקרוקוסמוס · סולם היצירה · העצמי
הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי

=== עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · Radical Individuality of the Soul ===

'''עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית''' · ''Atzmiyut Ha-Neshama
ve-Individualiyut Radikalit''

'''הגדרה.''' נשמתו של כל אדם היא ייחודית, אלוהית ובלתי ניתנת לשכפול ---
וזהו מקור כוחו היצירתי ואותנטיותו. האינדיבידואליות אינה מגבלה אלא אופן
ביטוי אלוהי יסודי: שלמות היקום אינה מושגת באחידות אלא בביטויה המלא
והבלתי מוגבל של ה&quot;אות&quot; הייחודית שכל נשמה מהווה ב&quot;טקסט
האלוהי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מבסס את התעקשות התנועה על ייחודיות יצירתית
מוחלטת --- ועושה זאת תיאולוגית ולא רק רומנטית. אם כל נשמה היא אות בלתי
ניתנת לצמצום בטקסט אלוהי, אז דיכוי הזרות העצמית לטובת המוסכמה אינו ענווה
אלא השחתה של הטקסט; השלמות מושגת רק כשכל אות נכתבת במלואה. זהו העיגון
המטאפיזי לחוצפה דקדושה ולחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית
חתרנית. הוא גם ממסגר מחדש את יחס האחד לרבים: אינדיבידואליות ואוניברסליות
אינן מנוגדות, מפני ששלמות הכלל ''דורשת'' את התרומה הבלתי חוזרת של כל
פרט.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (עצמיות הנשמה ושורשה האלוהי).

'''ראה גם:''' העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · חוצפה דקדושה · נשמה
כמיקרוקוסמוס · חופש המחשבה

=== גאולת ה&quot;אני&quot; · Redemption of the &quot;I&quot; ===

'''גאולת ה&quot;אני&quot;''' · ''Ge'ulat Ha-&quot;Ani&quot;''

'''הגדרה.''' גילוי מחודש של נקודת המבט הנשמתית --- &quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot; + &quot;י&quot;,
כלומר &quot;המקום שלי&quot;, &quot;לאן אני הולך&quot;. ההתגלות הגדולה מתרחשת דווקא בגלות,
במקום שבו ה&quot;אני&quot; --- הפרטי והכללי --- נצרך להיגאל: לגלות מחדש את כוח
הנשמה, את הקדושה הגנוזה במציאות ואת הנס החבוי בשגרה.

'''הקשר פילוסופי.''' משחק המילים נושא טענה ממשית: העצמיות אינה קניין קבוע
אלא שאלה ומיקום --- עמדה שממנה נראית המציאות ואליה נע האדם. לגאול את
ה&quot;אני&quot; הוא לשחזר נקודת מבט אותנטית שהגלות טשטשה. עבור התנועה זה קושר
גאולה יחידנית ולאומית: שחזור פרספקטיבה יצירתית עברית אמיתית הוא עצמו
גאולת ה&quot;אני&quot;, ולעתים דווקא בעקירה ובזרות --- המצב שהתנועה מכנה במקום אחר
&quot;גלות יזומה&quot; --- נאלץ העצמי הקבור להתעורר ולשאול שוב היכן הוא ולאן הוא
הולך.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על ה&quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot;+&quot;י&quot;;
על ההתגלות המתרחשת בגלות, על יסוד הראי&quot;ה קוק ומניטו / Rav Kook and
Manitou.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · אמנות כגלות יזומה ·
גאולת הרצון · גאולת המבט

=== גאולת הרצון · The Redemption of the Will ===

'''גאולת הרצון''' · ''Ge'ulat Ha-Ratzon''

'''הגדרה.''' שחרור הרצון, חירותו ותחייתו --- גילוי המהות הפנימית שממנה
נובע הכול. הרב קוק כותב רבות שתחיית הרצון הישראלי חייבת ללוות את השיבה
לעצמאות מדינית, במהפכה רוחנית־תרבותית המחדשת תבניות של חכמה
והכרה.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל קוק גאולת הרצון היא עצם ציר ההתחדשות הבאה. &quot;הכח
היותר חדש שיתגלה בעולם, לחדש את החיים בגאולה שלמה, הוא הערך הגדול שיש
לרצון האדם בהויה כולה, כשהוא משתלם בשלמותו&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את
האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא
ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות אלהות בעצם הרצון עצמו, &quot;העולה למעלה מכל
עמל ומכל כשרון המעשה&quot;. היצירה, בתפיסה זו, אינה כפיית רצון על המציאות אלא
העלאת הרצון הפרטי אל מקומו הנועד לו ברצון ההוויה --- ואז &quot;הכל מתחדש באור
גדול&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- על עליית הרצון וגאולתו / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · תשובה
גדולה

=== אלפבית נשמתי · The Soul Alphabet ===

'''אלפבית נשמתי''' · ''Alefbet Nishmati''

'''הגדרה.''' השאיפה לקלף את המבנה הלשוני המגביל מן הדימוי הקולנועי,
וליצור שפת דימויים חדשה הנובעת ישירות מן הרצון הנשמתי --- אלפבית חדש שבו
הדימוי שב אל שורשו. היא שואפת לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן, ולהשיב
את הדימוי אל מקורו: הרצון.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהכרת התנועה שהאותיות הן רסיסים מן הרצון
הראשוני (ראה &quot;רצון שקודם לשפה&quot;) ושהסימן הלשוני הרגיל התנתק ממה שהוא
מסמן. &quot;אלפבית נשמתי&quot; יהיה מערך של דימויים שיחסם למשמעותם אינו מוסכמה
שרירותית אלא תהודה שורשית --- דימויים הנושאים את הרצון שממנו צמחו. עבור
הקולנוע זהו הניסוח העמוק ביותר של שאיפת התנועה: לא להשתמש בדימוי כמילה
מוסכמת בדקדוק מורש, אלא לחשל שפה חזותית חדשה שבה הדימוי מושב אל שורשו
הנשמתי, מאחד מחדש את מה שהמוסכמה פילגה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רצון שקודם לשפה · קולנוע מדרשי · הרצון · שכל יוצר / שכל
מצייר

=== נשמה כמיקרוקוסמוס · The Soul as Microcosm ===

'''נשמה כמיקרוקוסמוס''' · ''Neshama ke-Mikrokosmos''

'''הגדרה.''' הנשמה הפרטית של היחיד מחוברת בעומקה למאקרוקוסמוס --- נשמת
כנסת ישראל, האנושות וההוויה כולה. התעלותו הרוחנית של יחיד משפיעה אפוא
ישירות על הכלל ועל העולם כולו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הופך את בדידות העצמי היוצר. אם הנשמה היחידה
היא מיקרוקוסמוס הקשור לכלל, אז התעלותו הפנימית של האמן לעולם אינה פרטית
בלבד: היא שולחת, כפי שקוק מתאר כיסופיה של נשמה יחידה, &quot;פעולת נביעה
מעינית לכל הכלל&quot;, לרבבות הנשמות הקשורות עמה. הבחנת הרב שרקי בין רוח
הקודש הפרטית לכללית מעמיקה זאת --- היחיד יכול לינוק מרוח השורה על האומה
כולה. עבור התנועה זה מבסס את הטענה שהיצירה הנשמתית היא &quot;נבואה לכלל&quot;:
זיכוכו והתעלותו של יוצר אחד הם תרומה לנשמה הקולקטיבית, ויצירת האמנות היא
ערוץ שדרכו נשמה אחת מגיעה אל האחרות ומרוממת אותן.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות
הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; והרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש
הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · רוח הקודש · נפש,
רוח, נשמה · נבואה לכלל

=== העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · The Soulful Self vs. the Psychological Ego ===

'''העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי''' · ''Ha-Atzmi Ha-Nishmati mul Ha-Ego
Ha-Psichologi''

'''הגדרה.''' הבחנה בשורש הפסיכולוגיה של היצירה: בין ה''עצמי הנשמתי'' ---
המהות העמוקה, הייחודית והאלוהית של הנשמה, מקור הכוח היצירתי והאותנטיות
--- לבין ה''אגו הפסיכולוגי'', העצמי השטחי והרגיל של התודעה, ש&quot;רעשי הרקע&quot;
שלו צריכים להישתק כדי שהעצמי העמוק יישמע.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה ממסגרת מחדש את משמעות &quot;הביטוי העצמי&quot; באמנות.
אם היצירה מתחילה באגו, היא מבטאת רק את השטח; יצירה נשמתית אמיתית מתחילה
במפגש עם העצמי העמוק יותר, ולכן דרך התנועה פותחת לא בביטוי כלפי חוץ אלא
ב&quot;הקשבה ודממה&quot; --- השקטת רעש האגו כדי לשמוע את קול הנשמה. זו גם הסיבה
שהחסימה מובנת לא כהיעדר השראה אלא כחסימת קליטה: העצמי הנשמתי שר תמיד,
והעבודה היא לפנות את האגו המעמעם אותו. ההבחנה שומרת על האינדיבידואליות
הרדיקלית מפני התמכרות עצמית גרידא: זו ייחודיות ''הנשמה'', לא העדפות האגו,
שהיא הקדושה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (הנשמה היוצרת ועצמיות הנשמה).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · הנשמה היוצרת · עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות
רדיקלית · נפש, רוח, נשמה

=== הנהרה הנשמתית · The Soulic Radiance ===

'''הנהרה הנשמתית''' · ''Ha-Nehara Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' תיאור הרב קוק את השטף היצירתי הבלתי פוסק של הנשמה. כל זמן
שאדם מוכרח לחכות לזמנים מתי תחול עליו רוח היצירה, זהו סימן שלא הופעה
עליו הארת נשמתו --- כי הנשמה &quot;שרה תמיד, עז וחדוה היא לבשה&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ולהיות מוכן תמיד להקשיב סוד שיח
קדשה.

'''הקשר פילוסופי.''' פרק זה הוא המקור הראשוני לתפיסת ההשראה של התנועה
כולה. טענת קוק בלתי מתפשרת: הנשמה אינה מחדשת חכמה בעת זולת עת, אלא &quot;בכל
עת ובכל שעה היא שוטפת נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;, ונהרתה היא &quot;אוצרות קודש&quot;.
הכוח הפועל התדירי של החיים העליונים &quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא
רצוא ושוב, כמראה הבזק; עבודת שרפי הקודש היא עבודתו&quot;. וכשמתמעטת האמונה
בעוצם האני העצמי של בעל הנשמה, הוא הולך קדורנית ומשתומם, ועמו כל העולם
זיוו מתמעט; וכשישוב בתשובה עליונה אל הוד האמונה בכוחותיו העליונים, &quot;יחיה
רוחו וינהר, וכל העולמים כולם ימלאו זיו ונהרה&quot;. עבור התנועה זה הופך את
מלאכת האמן בראש ובראשונה לעניין של אמונה באי־נדלותה של
הנשמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · המעיין והברקים · הקשבה ודממה ·
ה&quot;הופעה&quot;

=== הרצון / הכתר · The Will ===

'''הרצון / הכתר''' · ''Ha-Ratzon / Ha-Keter''

'''הגדרה.''' המהות הפנימית והראשונית ביותר, הקודמת לשפה ולשכל --- לא &quot;כוח
רצון&quot; במובן של מאמץ. על פי הקבלה, הרצון (ספירת הכתר) הוא המקור העליון
שממנו נובעת כל המציאות. היצירה הקדם נבואית אינה כופה רצון על המציאות אלא
שואפת ל''גילוי'' הרצון --- תהליך של הקשבה והתעלות שבו הרצון הפרטי של היוצר
פוגש ומתאחד עם הרצון האלוהי החי הפועם ביקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק שם את גאולת הרצון בעצם ציר ההתחדשות הבאה.
&quot;הכח היותר חדש שיתגלה בעולם... הוא הערך הגדול שיש לרצון האדם בהויה
כולה&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך
התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות
אלהות בעצם הרצון עצמו, העולה למעלה מכל עמל וכשרון מעשה. לכן היצירה אינה
כפייה: המטרה אינה לכפות מציאות אלא להעלות את הרצון הפרטי אל מקומו הנועד
ברצון ההוויה, כך שרצון ההוויה כולה מתגלה עליו והכול מתחדש באור
גדול.

'''מקורות.''' קבלה --- ספירת הכתר / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · אהיה
אשר אהיה

=== רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון · The Will that Precedes Language ===

'''רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון''' · ''Ratzon she-Kodem la-Safa /
Otiot ke-Resisei Ratzon''

'''הגדרה.''' הרצון הוא המקור לכל, והוא קודם למילים ולאותיות. האותיות ---
אבני הבניין של השפה --- אינן סתם סימנים אלא רסיסים מן הרצון הראשוני.
המילה &quot;אות&quot; בעברית נובעת מן השורש &quot;לאוות&quot; --- לרצות, כלומר האותיות הן
שברים מן הרצון הקדמוני. מכאן השאיפה לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן,
ולהשיב את הדימוי אל שורשו הנשמתי־רצוני.

'''הקשר פילוסופי.''' טענה אטימולוגית זו נושאת את תורת הדימוי של התנועה
כולה. אם האות היא רסיס של רצון, אז השפה בשורשה אינה מוסכמה שרירותית אלא
התגבשות של רצון --- ונפילת השפה היא ניתוקה מן השורש, פיצול הסימן מן
המסומן למוסכמה ריקה. שאיפת ה&quot;אלפבית הנשמתי&quot; היא לרפא פיצול זה: להפוך את
הדימוי שוב לרסיס מן הרצון שהוא מבטא. לכן גורסת התנועה שהיצירה מגיעה
אחורה, לפני השפה, אל הרצון (ספירת הכתר) הקודם לשכל ולדיבור, ומבקשת להשיב
את הדימוי הקולנועי אל המקור הזה במקום להתייחס אליו כמילה בדקדוק
מורש.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;אות&quot; מן השורש
&quot;לאוות&quot;; קבלה --- הרצון כספירת הכתר / Kabbalah.

'''ראה גם:''' הרצון · אלפבית נשמתי · שכל יוצר / שכל מצייר · גאולת
הרצון


== ד. דרך היצירה הקדם נבואית ==

''עבודתו הפנימית של היוצר --- הקשבה, זיכוך, צער היצירה ועונגה, וכוחות
השכל, הדמיון והאינטואיציה שדרכם נולדת יצירה.''

=== יסוד הכעס והיצירה · Anger and the Blocked Creation ===

'''יסוד הכעס והיצירה''' · ''Yesod Ha-Ka'as ve-ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' טענתו החדה של הרב קוק שהכעס נובע מחיסרון של יצירה רוחנית.
קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת, אך נעצרים, דוחק
את הנשמה ומצער אותה בקצפון פנימי. ככל שהיצירה הרוחנית מתרחבת, מתרבה
השלום בעולם.

'''הקשר פילוסופי.''' ההוראה נותנת ליצירה משקל מוסרי ואף קוסמי. קוק כותב
ש&quot;כל מלחמות גויים, וכל רצח ושוד שבבני אדם, עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס
הנחש עד עקיצת קטן שברמשים... בא מצד הכעס הכללי האצור בעולם, שמצד עצור כח
היצירה&quot;. ולעומת זה, &quot;כל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת, כל מה שהפלגים של הדעה
הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם... השלום מתרבה בעולם&quot;. עבור התנועה זה ממסגר
מחדש את מה שמונח על הכף באמנות: יצירה חסומה אינה תסכול פרטי בלבד אלא
מקור לכוח הרסני, ושחרור כוח היצירה --- פדיון אסירי המחשבות --- הוא בשקט
מלאכת שלום.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יסוד הכעס והיצירה&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · יראת התוהו · היצירה והלימוד · חופש
המחשבה

=== צער היצירה · The Anguish of Creation ===

'''צער היצירה''' · ''Tza'ar Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' הכאב הגלום ביצירה הטהורה, הנובע מן המפגש העוצמתי בין החומר
לרוח. כאשר &quot;סדר העולם&quot; הפנימי של נשמת היוצר צריך להתפרק ולהשתנות כדי
שתופיע יצירה טהורה, יש בזה &quot;יסורים של חורבן עולמות&quot;. צער זה אינו פרס
בסוף הדרך; העונג הגדול גנוז בתוך הצער עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק כותב במפורש ש&quot;צער היצירה הטהורה הוא מעין צער
הנבואה&quot;. גילויי ההוויה עולים מן &quot;החיים הערפליים שבבשר&quot;, עדיין נושאים את
צללי האפלה; לעומתם יורדים גילויי חיים &quot;מספירת הנשמה היותר עליונה&quot; ---
ובמפגשם &quot;רזי עולם ויצירות גדולות ערך מתהוים ונולדים&quot;. עוצמת החיים בכל
צד, בשר מלמטה ונשמה מלמעלה, היא מידת כוחה, יופיה ונצחיותה של היצירה. ואז
מוסיף קוק את המפנה הגואל: אלמלא &quot;אור חסד מקיף&quot;, שתכף לחורבן עולמים בא
&quot;אור של הוית עולמים&quot;, לא היה אפשר לעמוד ביסורים. &quot;היוצרים השטחיים&quot;
החפצים ביצירה מתוך שובע וקלות ראש טועים במרירות זו --- ששם &quot;גנוז כתר
המלוכה הרוחנית&quot; --- ורואים בה זעה של אמנים נכשלים; וזו, אומר קוק, &quot;טעות
מרה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;צער היצירה&quot;, &quot;מצער לעונג&quot;,
&quot;מצער לעדן&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מצער לעדן · יראת התוהו · שבירת הכלים · מתוהו
לתיקון

=== יראת התוהו · The Awe of Chaos ===

'''יראת התוהו''' · ''Yir'at Ha-Tohu''

'''הגדרה.''' השלב הראשוני והקריטי בתהליך היצירה, כאשר רעיון חדש עולה
בתודעת היוצר לפני שקיבל צורה. מול הפוטנציאל האינסופי והגולמי של המחשבה
החדשה (תוהו), עלול היוצר להיתקף בחרדה עמוקה. ההתגברות על יראה זו היא אקט
של &quot;גאולה&quot; --- שחרור &quot;אסירי המחשבות&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את התופעה במדויק. רעיון עולה; החושב מכיר את
הצורך הגמור בהתפשטות ענפיו לרוחב ושורשיו לעומק --- &quot;ויראה של תוהו
תוקפתו&quot;, והוא נשאר עם המחשבה הגולמית כמו שהיא, או שמבקש לו רק &quot;שביל אחד
בעלטה זו&quot;. המחשבה אינה פורצת את חומות מאסרה; &quot;והיצירה לקויה, והעולם
הנזקק להיוצרים המחשבתיים שרוי באופל, ברעב וצמאון&quot;. אך קוק ממקם את התרופה
בהישג יד: יראה זו היא &quot;חרדה של חלישות&quot; הקשורה למצב מוסרי &quot;היכולה להעשות
מיד בטוהר רצון ורעיון&quot;. המפנה מכריע --- על היוצר &quot;לפדות את אסירי
מחשבותיו ממאסריהם, לאמר לאסורים צאו&quot;. וכשעושה כן, באה לו &quot;הופעה פנימית
מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה, ומהוה אור חדש
בעולמו&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · צער היצירה · שבירת הכלים · חופש
המחשבה

=== נבואה לכלל / גאולת הנשמה · Creation as Prophecy for the Collective ===

'''נבואה לכלל / גאולת הנשמה''' · ''Nevu'a la-Klal / Ge'ulat
Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' יצירה נשמתית אמיתית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי למטרה רחבה
יותר: קידוש כל התרבות האנושית והכנת העולם לעידן נבואי מחודש. שחרור נשמתו
של היוצר עצמו --- פדיון אסירי המחשבות --- מקרין החוצה והופך למעין &quot;נבואה
לכלל&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק ממסגר את המעשה היצירתי הפרטי במונחים כלליים
במפורש. כשהיוצר פודה את אסירי מחשבותיו ומהווה אור חדש בעולמו, אין האור
נשאר בקרבו: הוא &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק... עד באו אל שורש מקוריותו&quot;,
ו&quot;רגשי גאולה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים בלבבות רבות, תנועות של תחיה
כללית, של שיבת בנים לגבולם, של תיקון העולם&quot;. מפני שהנשמה היחידה היא
מיקרוקוסמוס הקשור לנשמת כנסת ישראל ולהוויה כולה, שחרורו הפנימי של היוצר
לעולם אינו אישי בלבד; הוא חלק מגאולה לאומית ואף קוסמית. לכן מבינה התנועה
את האמנות לא כביטוי עצמי פרטי אלא כשליחות גואלת --- יצירה נשמתית כקורבן
לטובת הכלל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · נשמה כמיקרוקוסמוס · תשובה גדולה ·
היוצר כשותף במעשה בראשית

=== שכל יוצר / שכל מצייר · Creative Intellect vs. Depicting Intellect ===

'''שכל יוצר / שכל מצייר''' · ''Sekhel Yotzer / Sekhel
Metzayer''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי תפיסות אמנות. &quot;שכל מצייר&quot;
הוא הכוח לתאר, לתעד ולשקף את המציאות כפי שהיא --- המגמה השלטת בתרבות
המערב. &quot;שכל יוצר&quot; הוא הכוח העליון יותר, הנטוע בתרבות העברית הנבואית,
השואף לא לצייר את המציאות אלא לחוללה --- לברוא עולמות חדשים בשותפות
יצירתית עם הבורא. קולנוע קדם נבואי שואף לעבור מ&quot;ציור&quot; העולם אל המעשה
המהפכני של &quot;יצירת&quot; עולם.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מעגן זאת בעצם טבע הדעת. בגדולתה, הוא כותב, הדעת
&quot;איננו כח מצייר בחוגו הפנימי לבד, כי אם הוא יוצר ובורא כל ציוריו&quot;;
וכשנתמעטה הקומה, יורד הדעת לקטנות, שאינו יכול לברוא אלא לצייר מן הרישום
שנשאר. כל הסיבוב הגדול של מהלך העולמים, לקוק, בא &quot;להשיב אל הדעת את עטרת
גדולתו, שיהיה יוצר ובורא&quot; --- &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים, שיהיו מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;. לעורך הפועל מתוך שכל יוצר יש לכך משמעות קונקרטית: הוא
אינו ניגש לחומרי הגלם כדי לסדרם לפי תסריט ידוע מראש, אלא שואל מהו הרצון
הנסתר החי בשוטים ואיזה סרט מבקש להיוולד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · היוצר כשותף במעשה בראשית · עריכה קדם נבואית · נבואה
פועלת מול חכמה מסתכלת

=== היוצר כשותף במעשה בראשית · The Creator as Partner in Genesis ===

'''היוצר כשותף במעשה בראשית''' · ''Ha-Yotzer ke-Shutaf be-Ma'aseh
Bereshit''

'''הגדרה.''' היוצר האנושי כשותף לבורא במעשה בראשית המתמשך --- לא מי
שמצייר עולם גמור אלא מי שמחולל עולמות חדשים. זהו המובן העליון של השכל
היוצר, והתנועה קושרת אותו למסורת &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים&quot;, ש&quot;מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן את האפשרות בטבע הדעת. בגדולתו, הדעת
אינו רק מצייר בחוגו הפנימי אלא &quot;יוצר ובורא כל ציוריו&quot;; וכל המהלך הגדול
של העולמים בא להשיב לדעת את עטרת גדולתו --- שיהיה &quot;יוצר ובורא, מחולל
ומוליד בכחו העצמי&quot;. זו, הוא כותב, גדולתם העתידה של הצדיקים, &quot;שיהיו מחיי
מתים ובוראי עולמים&quot;. עבור התנועה זו כבודו העמוק ביותר של האמן: הבמאי
הפועל מתוך שכל יוצר אינו מסדר מציאות נתונה מראש אלא משתתף, במידתו, בעצם
מעשה הבריאה --- שואל איזה עולם מבקש להיוולד ועוזר להביאו לעולם, כשותף
במעשה בראשית.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' שכל יוצר / שכל מצייר · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון
· גאולת היצירה הנשמתית

=== היצירה והלימוד · The Creator's Soul Cannot Be Confined ===

'''היצירה והלימוד''' · ''Ha-Yetzira ve-ha-Limud''

'''הגדרה.''' התעקשות הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר
רעיונות ומחשבות, ואי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד. שלהבת הנשמה עולה
מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. מרחב למחשבות הוא התביעה התדירית שכל
אדם הוגה תובע מעצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתייחס אל צמצום נשמה יוצרת ללימוד שגרתי ושטחי
כאל מין עבדות --- צמצום המחשבה, טשטושה בראשית הולדה. &quot;ההתרגלות של הלמוד
התדירי, בהתמדה שטחית, היא היא שמגברת את המחלה הזאת של צרות המחשבה, ובכל
כח צריכים אנחנו להגאל ממנה, כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה, לפדות
אותה ממצרים, מבית עבדים&quot;. עבור התנועה זה שטר של חירות יצירתית כנגד שכפול
גרידא: לאמן בעל נשמה יוצרת אמיתית חב מרחב שהמוסכמה תשלול, והסירוב להיכלא
אינו יהירות אלא נאמנות לטבע הנשמה עצמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;היצירה והלמוד&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' חופש המחשבה · הנשמה היוצרת · שבירת תבניות · יסוד הכעס
והיצירה

=== תגים לאותיות · Crowns for the Letters ===

'''תגים לאותיות''' · ''Tagim la-Otiot''

'''הגדרה.''' מונח תלמודי־קבלי המתאר את רבדי המשמעות והסוד הנוספים
והנסתרים הנחשפים בעצם תהליך היצירה. התנועה קוראת אותו כמפת דרכים בת
ארבעה שלבים ליוצר המחפש שפה אמנותית חדשה: הנשמה לומדת לחוש אינטואיטיבית
את הנסתר שבדברים; הכישרון הופך לכוח חיים קיומי; יכולת הביטוי מתעשרת;
ולבסוף מתווספים &quot;תגים לאותיות&quot; --- רמזים עדינים לעניינים נעלים ועמוקים
יותר, הנחשפים דרך המעשה האמנותי עצמו, מעבר לכוונה הראשונית.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי (השאול מן התגים המעטרים אותיות מסוימות בספר
התורה) מכנה תכונה ממשית של יצירה בשלה: שהמשמעות ''נוצרת'', לא רק נמסרת,
בעצם מעשה העשייה. ככל שיכולת הביטוי של היוצר מעמיקה, מופיעים רבדים שהוא
לא הניח שם במודע --- עודף משמעות שהיצירה חושפת מעצמה. עבור התנועה זה
מעניק כבוד למעשה היצירתי כאופן של התגלות ולא של איור: האמן אינו רק מצפין
מסר קודם אלא, דרך משמעת היצירה, הופך למקום שבו משמעויות עליונות מכתירות
את הדימוי. זהו המקביל ההתפתחותי ל&quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- כיצד הרבדים העמוקים
באים לשכון ביצירה עם הזמן.

'''מקורות.''' מקור תלמודי־קבלי --- תגים לאותיות / Talmudic-Kabbalistic
source; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · אלפבית נשמתי · ניב שפתיים · רזים מתבארים
ברזים

=== דיאלקטיקה של השכל והדמיון · The Dialectic of Intellect and Imagination ===

'''דיאלקטיקה של השכל והדמיון''' · ''Dialektika shel Ha-Sekhel
ve-ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' השכל והדמיון הם שני כוחות היצירה העיקריים. הדמיון הוא כלי
רב־עוצמה וחיוני למתן צורה לאמיתות רוחניות, אך עליו להיות מזוכך ומודרך על
ידי השכל המקודש כדי למנוע עיוות ושקר.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת מן הרב קוק תמונה שבה הנבואה עצמה היא
הרמוניה של שני הכוחות --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל. אף אחד לבדו
אינו מספיק: דמיון בלא הדרכת השכל המקודש מוליד אשליה (ה&quot;דמיון המקולקל&quot;),
ואילו שכל בלא דמיון אינו יכול כלל לתת צורה לאמת רוחנית. המשימה היצירתית
אינה אפוא לבחור ביניהם אלא להחזיקם במתח פועל --- הדמיון ככוח נותן הצורה,
השכל ככוח המזכך והמכוון. דיאלקטיקה זו היא המבנה הפנימי של &quot;הנביא
המודרני&quot; ושל &quot;דמיון הקודש&quot;, והיא שומרת על אימוץ הדמיון הרדיקלי מפני
התמוטטות לפנטזיה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות ---
הנבואה כהתאמת השכל והמדמה / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · הנביא המודרני · פרופיל הנביא
(השלישייה)

=== יצירה ללא מאמץ כוחני · Effortless Creation ===

'''יצירה ללא מאמץ כוחני''' · ''Yetzira lelo Ma'amatz Kochani''

'''הגדרה.''' אין לחשוב על היצירה כעל עמל ויגיעה, אלא כתהליך של זרימה
ושמחה. האדם היוצר מתדמה לקונו, שברא את עולמו ללא יגיעה
ומאמץ.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון נובע ישירות מתורת הנשמה היוצרת. קוק כותב שאי
אפשר להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד; וכשהליאות מעיקה, אין זו אלא
מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל --- וכל מה שמעמיקים בסודה מכירים ש&quot;אין בה
שום עמל ויגיעה&quot;. &quot;והאדם מתדמה לקונו, שלא בעמל ויגיעה ברא הקב&quot;ה את
עולמו... באתא קלילא דלית ביה מששותא&quot;. זה אינו שולל את ''צער'' היצירה ---
השניים דרים יחד, כשם שכאב הלידה דר עם אי־המאמץ של מה שחי באמת --- אלא
מסיר את המודל השקרי של יצירה כעמל טוחן, ומחליף אותו בזרימה, בשמחה
ובהידמות לבורא. עבור האמן זה ממסגר מחדש גם חסימה וגם מאבק: המאמץ הכוחני
הוא סימפטום של יחס שגוי לנשמה, לא מחיר האמנות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · צער היצירה · המעיין
והברקים

=== חופש המחשבה וחירות היצירה · Freedom of Thought and Creative Liberty ===

'''חופש המחשבה וחירות היצירה''' · ''Chofesh Ha-Machshava ve-Cherut
Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' תנאי הכרחי ליצירה קדם נבואית: חירות פנימית מוחלטת של הרוח
מכבלי תבניות חשיבה מקובעות, דעות קדומות והפחד להיראות משונה. היצירה
הרוחנית אינה מתחשבת בהשפעות חיצוניות; היא נובעת מהלך רוחה פנימה, וככל
שתאמין בעצמה כך תעלה למרומי האמת. זהו החופש לשאול כל שאלה, לחבר עולמות
מנוגדים, ולתת לדמיון להמריא אל &quot;עולמות השעריים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מנסח את העיקרון בלי פשרות: &quot;היצירה הרוחנית
חפשית היא. אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית, היא יוצרת כפי הלך רוחה
פנימה&quot;. והשקר &quot;אינו בא כי אם מהשפעה חיצונה... המצוה אותה בכחה להגות ולא
רוחה&quot;. נוסחתו חדה: &quot;כי הואיל הלך אחרי צו, צו זו עבודה זרה&quot;. קוק מוסיף
שככל שאדם מסתכל יותר במעלתו הרוחנית, כן ימצא &quot;שאינו צריך לציוריו שום
הגבלה&quot; --- &quot;יצייר כח המצייר כל מה שיש בכחו&quot;, ועדיין לא יגיע לטיפה מן הים
ממה שיש לרומם. עבור התנועה זה הבסיס התיאולוגי לחירות יצירתית מוחלטת ---
לא הפקרות, אלא הסירוב לתת לכל צו חיצוני לגזול את אמת הרוח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;חופש היצירה הפנימית&quot; ו&quot;שיעור
כח היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' היצירה והלימוד · חוצפה דקדושה · עולמות השעריים · עצמיות
הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית

=== מצער לעדן · From Anguish to Delight ===

'''מצער לעדן''' · ''Mi-Tza'ar le-Eden''

'''הגדרה.''' ההתהפכות שבלב תהליך היצירה: הכאב הגדול של הלידה הרוחנית אינו
רק נסבל אלא ''מתהפך'' לעונג עליון. הצער וחבלי הלידה הרוחנית מתהפכים
למקורות של עונג נעים ונפלא --- זיו חיים המחיה אף את המוות.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר שני מצבי רוח של המעשה היצירתי ואת התנועה
ביניהם. &quot;המחשבה, והיצירה הרוחנית בכלל, צריכה היא לרוח אהבה עם חוש של
עונג אצילי&quot;. אך ההתגשמות המעשית של החיים הרוחניים --- &quot;הקדושה שבחיים&quot;
--- צריכה גבורה. ורוח הגבורה, &quot;הנועד להפראת היצירה העליונה עד כדי הוצאת
תולדות מעשיות, נושבת... מתוך העז העליון בחסד הגנוז, ששם שרוי העדן של
העונג האצילי&quot; --- כך &quot;שכל הצער הגדול והחבלים של הלידה הרוחנית מתהפכים על
ידם למקורות של עונג נעים ונפלא&quot;. עצתו של קוק ליוצר היא אפוא &quot;שלא יקוץ
ביסורי האהבה של היצירה, כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים&quot;,
ולעולם לא לבקש את התענוגים לבדם בלא יסוריהם --- &quot;כי אז הם אובדים את
עדינות ערכם&quot;. המרירות היא עצם הרחם של המתיקות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;מצער לעונג&quot; ו&quot;מצער לעדן&quot; /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · שבירת הכלים · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== מתוהו לתיקון · From Tohu to Tikkun ===

'''מתוהו לתיקון''' · ''Mi-Tohu le-Tikkun''

'''הגדרה.''' מסעו של הרעיון היצירתי מן הפוטנציאל הגולמי והכאוטי שלו
(תוהו) אל צורתו המתוקנת והממומשת (תיקון). הרעיון החדש עולה תחילה
כפוטנציאל גולמי, דמוי־גולם; המעשה היצירתי הוא התהליך המוליך אותו דרך
יראת התוהו, שבירת המבנים הישנים, ופדיון אסירי המחשבות, עד שהוא יוצא
כצורה גמורה ומתוקנת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מקבצת את דימויי המשבר היצירתי של הרב קוק
למסלול אחד. הרעיון מתחיל ב''תוהו'' --- הפוטנציאל האינסופי והגולמי שלפני
הצורה, המעורר את יראת התוהו. הוא עובר דרך שבירת סדר העולם המיושב של
הנשמה (שבירת הכלים) ויסורי חורבן העולמות. והוא מגיע ל''תיקון'' כשהיוצר
פודה את אסירי מחשבותיו --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ומהווה אור חדש בעולמו.
מסלול זה ממסגר מחדש את המאבק היצירתי לא ככישלון אלא כמעבר חוקי, אותה
תנועה שבה הקוסמוס עצמו, בתפיסה הקבלית, מתקדם מתוהו לתיקון. משמעת האמן
היא לעמוד בכאוס ובשבירה בלי לברוח מהם, מתוך אמון בחסד המקיף ההופך את
החורבן להוויה חדשה.

'''מקורות.''' קבלה --- תוהו ותיקון / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש
--- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · שבירת הכלים · גאולת היצירה הנשמתית · צער
היצירה

=== הדמיון · The Imagination ===

'''הדמיון''' · ''Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מסוגל לרומם את האדם ומסוגל
להשפילו. העיסוק בדמיון בתרבות ובאמנות נתפס כמקרב את חידוש הנבואה
הישראלית המודרנית. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יוציא אותו
משם, אלא רק &quot;דמיון הקודש&quot;. היצירה היהודית החדשה יכולה להציג את הדמיון
האלטרנטיבי, דמיון הקודש הזה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק הדמיון אינו קישוט אלא צינור להתגלות.
הוא קורא את &quot;וביד הנביאים אדמה&quot; (הושע) כעושה את כוח המדמה עצם המדיום שבו
מתלבש אור הקודש ומופיעה הנבואה. אך אותו כוח עצמו מסוכן: דמיון עכור מוליד
אשליה ושקר, ולכן נתרחקו החכמים ממנו אל השכל. עמדת התנועה כלפי התפרצות
הדימויים העכשווית נובעת כולה מכפילות זו --- ההווה הרווי־דימויים אינו
פשוט טוב ולא פשוט מנוון, אלא כוח רב־עוצמה ודו־משמעי בתהליך הכשרתו
לקידוש. מלאכת האמנות היא לעבוד בנקודת המפנה: למשוך את הדמיון אל הקודש
ולא אל המקולקל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; (&quot;וביד הנביאים אדמה&quot;) /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · תחיית הדמיון · דיאלקטיקה של השכל והדמיון ·
עצת ה' נסתרת

=== הקשבה ודממה · Inner Listening ===

'''הקשבה ודממה''' · ''Hakshava u-Demama''

'''הגדרה.''' התנאי המקדים ליצירה קדם נבואית: ההכרה שהיצירה מתחילה לא
בביטוי עצמי כלפי חוץ אלא בהקשבה פנימית. זהו תהליך של השקטת &quot;רעשי הרקע&quot;
של האגו והתודעה הרגילה כדי לשמוע את קול הנשמה. הדממה הראשונית אינה
ריקנות אלא מרחב פוטנציאלי, שמתוכו צומח הדיבור הנשמתי
האותנטי.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק, ההקשבה היא עצם אופן הקודש. &quot;מקשיבים את
קול שיח הקודש ממרומים&quot;, הוא כותב; &quot;קולטים את הרשמים המתגלים, המתנוצצים
כברקים, ממרומי הנשמה ושרשיה&quot;. הנשמע אינו מיוצר אלא נקלט --- קול &quot;הולך
הוא ממקור האחדות העליונה&quot;, ומתגלה לכל אדם &quot;כפי טהרת עלייתו, כפי זיכוך
עצמיותו&quot;. המכשולים מוסריים: &quot;כל מה שהעונות מבדילים בין האדם ליוצרו&quot;
מעמעם את הקליטה, וככל שסרים הקירות החוצצים &quot;אור ישר וקול ישר מגיע&quot;.
ההקשבה הפנימית אינה אפוא פסיביות אלא הפעילות העליונה ביותר --- הזיכוך
ההופך את העצמי לכלי צלול למה שכבר מהדהד תמיד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · היגיון שמעי · הנשמה היוצרת · העצמי הנשמתי
מול האגו הפסיכולוגי

=== האינטואיציה · Intuition ===

'''האינטואיציה''' · ''Ha-Intuitzia''

'''הגדרה.''' כלי ההכרה המרכזי של היוצר הקדם נבואי: היכולת לתפוס אמיתות
עמוקות באופן ישיר, שלם ומיידי, מעבר לתהליך החשיבה הלוגי־אנליטי. לא תחושת
בטן עיוורת, אלא &quot;היגיון שמעי&quot; (כלשון הרב הנזיר) --- הקשבה ישירה לקול
הנשמה ולרצון החבוי במציאות. האינטואיציה היא המצפן המכוון את השכל היוצר
ומאפשר לו החלטות יצירתיות ממקום של אמת פנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' האינטואיציה, בתפיסת התנועה, אינה היפוכו של השכל אלא
אופן ידיעה גבוה ומיידי יותר --- האפיסטמולוגיה הראויה ל&quot;היגיון השמעי&quot;.
במקום שהחשיבה האנליטית מתקדמת צעד־צעד ומתבוננת במושא מבחוץ, האינטואיציה
תופסת את השלם בבת אחת ומבפנים, וזה בדיוק היחס הנבואי ולא הפילוסופי אל
המציאות. דיון הרב שרקי ברוח הקודש הכללית מוסיף ממד: ההמון קולט אמת
עליונה אינטואיטיבית, &quot;בצבעים טבעיים&quot;, אף היכן שהתבונה הדיסקורסיבית אינה
מגיעה --- עדות שהאינטואיציה יכולה לשאת ידיעה שהשכל האנליטי מחמיץ. עבור
היוצר, האינטואיציה היא הכוח המבחין ברצון הנסתר שבחומר הגלם ומכוון את
השכל היוצר בהתאם.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; --- &quot;היגיון שמעי&quot; / Rav David Cohen,
&quot;the Rav HaNazir&quot;; משנת התנועה (prophetic-culture.com); והרב אורי שרקי,
&quot;רוח הקודש הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · שכל יוצר / שכל מצייר · רוח הקודש · הקשבה
ודממה

=== סולם היצירה · The Ladder of Creation ===

'''סולם היצירה''' · ''Sulam Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' מפת דרכים מדויקת של הרב קוק לסדר ההתקרבות הנכון אל רוח הקודש
והנבואה. היא מתארת התפתחות הוליסטית: מתחילה בטיהור הגוף, עוברת דרך כוח
הדמיון, הרגש, השכל, ולבסוף --- ההקשבה העליונה. הסולם מציע תפיסה הוליסטית
של יצירה כהתפתחות אורגנית של כל כוחות האדם יחד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתעקש שההשראה אינה נתפסת בקפיצה אחת אלא נעלית
בסדר, ושהעלייה מפעילה את האדם השלם ולא את השכל בלבד. כל שלב מכשיר את
הבא: הגוף צריך להיטהר לפני שאפשר לבטוח בדמיון, הדמיון להזדכך לפני שיוכל
לשרת את השכל, וכולם להיות מסודרים לפני מצב השיא של &quot;ההקשבה העליונה&quot;, שבה
נעשה היוצר צינור צלול. סדר הוליסטי זה הוא לב הפדגוגיה של בית הספר
לנביאים המדומיין, שתוכנית הלימודים שלו מכשירה גוף, דמיון, רגש ושכל יחד.
הוא גם מתקן כל מודל חד־צדדי של אמנות --- לא שכל טהור ולא דמיון טהור, אלא
אינטגרציה מדורגת של כל כוחות הנפש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(סדר ההתעלות אל רוח הקודש); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · שמונה מדרגות · בית הספר לנביאים · זיכוך
ותיקון

=== ניב שפתיים · Niv Sfatayim (Prophetic Speech) ===

'''ניב שפתיים''' · ''Niv Sfatayim''

'''הגדרה.''' מילולית &quot;פרי השפתיים&quot;. השלב האחרון בתהליך היצירה --- המעבר
מהקשבה קולטת לביטוי פעיל. זהו מעשה מתן הצורה והקול לחזון הפנימי, הבאת
ההתגלות אל העולם.

'''הקשר פילוסופי.''' הביטוי --- הנגזר מ&quot;בורא ניב שפתים&quot; של ישעיהו ---
מכנה את קוטב ה&quot;מַל&quot; של קצב החָשׁ־מַל: אחרי השתיקה והקליטה באה האמירה. התנועה
לוקחת ברצינות שהרב קוק משתמש בביטוי הזה עצמו בקטע שבו הוא קורא ליוצר,
למרות &quot;כבדות הפה&quot;, לא לסגת מלבטא את הכיסופים הנשגבים שבהם מתגלה דבר ה'.
&quot;כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה&quot;;
פרי השפתיים נברא אף דרך אותה כבדות ומעבר לה. עבור התנועה, &quot;ניב שפתיים&quot;
מעניק כבוד למלאכת מתן הצורה --- העריכה, העיצוב, הגימור --- כהשלמה
ההכרחית של ההקשבה: קליטה שאינה מבוטאת נשארת בלתי נולדת.

'''מקורות.''' ישעיהו --- &quot;בורא ניב שפתים&quot;; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הקריאה לסודיות&quot; / Isaiah; Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סוד החשמל · הקשבה ודממה · קריאה אל הסוד · להדריר את
הדיבור

=== הכשרת הכלים · Preparation of the Vessels ===

'''הכשרת הכלים''' · ''Hachsharat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' התהליך המקיף של זיכוך והרחבת כלי היוצר --- דמיון, רגש, שכל
--- כדי שיהיו מסוגלים להכיל ולתעל את האור העז של ההתגלות הנבואית המחודשת
בלי להישבר. זהו המובן העמוק ביותר של שם התנועה: היא אינה מתיימרת להיות
נבואה, אלא להכשיר את הכלים לשיבתה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג קושר את ענוות התנועה לשאיפתה. ההתגלות דורשת
כלים ההולמים לשאתה; כוח בלתי מזוכך יישבר תחת השפע, או יעוות אותו. תיאור
הרב קוק את &quot;הסרת אבני המכשולים&quot; --- הזיכוך המוסרי והמעשי המפנה את
המכשולים להופעה --- הוא הפָּן היחידני של זה, בעוד קריאתו את כל עידן הדמיון
כ&quot;עצה מרחוק להשלים את כח המדמה&quot; היא הפָּן הקולקטיבי וההיסטורי שלו: עצם
התעצמות הדמיון בתרבות המודרנית היא הכשרת כלי קולקטיבי. קולנוע קדם נבואי
מבין את כל מפעלו --- הכשרת יוצרים, חישול שפה חזותית חדשה --- כ&quot;הכשרת
הכלים&quot;: הכנת מכשירים לאור שטרם הגיע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הסרת אבני המכשולים&quot;; אורות ---
כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh'';
''Orot''.

'''ראה גם:''' זיכוך ותיקון · תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · קולנוע קדם
נבואי

=== זיכוך ותיקון · Purification and Refinement ===

'''זיכוך ותיקון''' · ''Zikuch ve-Tikkun''

'''הגדרה.''' על היוצר להקדים לכל יצירה מחשבה של תשובה ותיקון. אין לטבול
את העט --- או המצלמה --- ללא טהרת הנשמה וקדושת הרעיון.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק הופך זאת לתנאי של אמנות מקודשת באמת. &quot;הספרות
תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו&quot;, הוא כותב; כל סופר יחל לדעת את הרוממות והקודש
שבעבודתו, &quot;ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון&quot; --- &quot;לפחות תקדים
המחשבה של תשובה, הרהורי תשובה עמוקים לפני כל יצירה. אז תצא היצירה
בטהרתה, רוח ד' תחול עליה&quot;. הכנה פנימית זו היא הביטוי היחידני של &quot;התשובה
הגדולה&quot; הלאומית, והיא בלתי נפרדת מכל הפסיכולוגיה של התנועה: מפני שהיצירה
היא הביטוי החיצוני של התגלות פנימית, מצב הכלי קובע את טוהר הנחשף דרכו.
הזיכוך אינו תוספת מוסרנית לאמנות אלא תנאי המאפשר אותה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יצירה&quot; (&quot;לא יטבול עטו בלא טהרת
נשמה וקדושת רעיון&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תשובה גדולה · הכשרת הכלים · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · הקשבה
ודממה

=== גאולת המבט · The Redeemed Gaze ===

'''גאולת המבט''' · ''Ge'ulat Ha-Mabat''

'''הגדרה.''' היכולת לראות באמת את האחר --- על כל גווניו וצדדיו הנסתרים
--- ולראות את עצמך דרכו. מטרת קולנוע קדם נבואי היא לפתח את חוש ההכרה
העצמית, באדם ובכל ההוויה, דרך מבט כפול: &quot;נקודת מבט עליונה&quot; (אלוהית,
כוללת ואוהבת) ו&quot;מבט קרוב ואינטימי&quot; (המאפשר לראות את עצמך לעומק דרך
הזולת).

'''הקשר פילוסופי.''' גאולת המבט מכנה את האפשרות הגואלת הייחודית לקולנוע:
התמרת עצם ה''ראייה''. הראייה הרגילה מחפצנת; המבט הגואל מחזיק שתי
פרספקטיבות בבת אחת --- המבט הכולל והאוהב הרואה את השלם, והמבט האינטימי
המאפשר לעצמי להיחשף לעומק דרך המפגש עם אחר. מבנה כפול זה הוא הצורה
החזותית של &quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם גאולה לא במסר על האחר אלא באופן
ההתבוננות בו. עבור מדיום הבנוי על המבט --- המצלמה כעין --- זו הוראה
ישירה: לגאול את המבט משליטה לאהבה, כך שהפריים יהפוך למקום של הכרה הדדית
ולא של בעלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' פואטיקה של מפגש · מרחב בין־נשמתי · בימוי תלמודי · הפריים
כמרחב מקודש

=== גאולת היצירה הנשמתית · The Redemption of Soulic Creation ===

'''גאולת היצירה הנשמתית''' · ''Ge'ulat Ha-Yetzira
Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' המעשה המכריע שבו עובר היוצר מן היראה האוחזת בו מול הרעיון
הגולמי אל החירות להביאו אל הפועל במלואו. מול יראת התוהו, על היוצר לפדות
את אסירי מחשבותיו ממאסריהם --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ובעשותו כן הוא
מחולל גאולה ומהווה אור חדש בעולמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את עצם המעשה היצירתי כמלאכת שחרור. היצורים
הרוחניים הרבים --- המחשבות והציורים המבקשים פדיונם &quot;בכל עז ומרץ&quot; --- הם
&quot;בריות חיות וקימות&quot; הדורשות להיגאל; וכשהיוצר נוטל על עצמו לגאול אותן,
&quot;באה לו הופעה פנימית מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה,
ומהוה אור חדש בעולמו&quot;. האור אז &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק, מתרחב ומתענף,
עד באו אל שורש מקוריותו&quot;, ורגשי גאולה מתחילים להתחולל בלבבות רבות ---
&quot;תנועות של תחיה כללית&quot;. קוק ממסגר זאת בלשון גאולה לאומית ואף קוסמית:
פדיון אסירי המחשבות אינו תרגיל פסיכולוגי פרטי אלא חלק ממלאכת התשובה
ותיקון העולם. &quot;והיראה החלושה סרה, והגבורה העליונה לוקחת את
מקומה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; (&quot;לפדות
את אסירי מחשבותיו... לאמר לאסורים צאו&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · מתוהו לתיקון · צער היצירה · נבואה
לכלל

=== חוצפה דקדושה · Sacred Audacity ===

'''חוצפה דקדושה''' · ''Chutzpa D'Kedusha''

'''הגדרה.''' אומץ רוחני רדיקלי --- לא עזות פנים, אלא התעוזה לשאול שאלות
רדיקליות, לפרוץ גבולות מחשבתיים, ולשבור תבניות מחשבה וצורה מקובלות,
ולשאוב השראה ישירות מן המקור הנשמתי ללא תיווך של מוסכמות חברתיות או
אמנותיות. זוהי חירותו המוחלטת של היוצר ללכת אחר אמתו הפנימית, גם אם היא
נראית חתרנית או משונה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נסוב על הבחנה שמניטו מחדד: בין ''עזות רוח'' ---
תכונה חיובית, היוזמה האקטיבית החיונית לתיקון עולם --- לבין ''עזות פנים''
--- תכונה שלילית, הצומחת מכשל מוסרי, המפעילה כוח תוך זלזול בזולת. התורה,
שמהותה שייכת לעולם עליון ובלתי חומרי, דורשת עזות; ולכן ניתנה לישראל,
&quot;העזים באומות&quot; (הנמר שבחזון דניאל, &quot;הווי עז כנמר&quot;; והמהר&quot;ל ב&quot;נר מצווה&quot;).
הרב קוק ממקם תכונה זו בתוך התהליך הגואל עצמו. בקוראו את הסימן התלמודי
שבעקבות המשיח &quot;חוצפא יסגי&quot;, הוא רואה את שבירת הצורות המאובנות: הערכים
המורגלים, בצורתם שלאחר הפסק הנבואה, מוכרחים להתחדש &quot;גם על ידי כח החוצפא
שב עקבתא דמשיחא&quot;, ומזה &quot;יצא אור חדש מאיר&quot;. חוצפה דקדושה אינה אפוא מרד
לשמו אלא האומץ היצירתי המפנה את הקרקע להתגלות מחודשת.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- עזות רוח מול עזות פנים, מכון
מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק,
אורות הקודש --- חוצפא דעקבתא דמשיחא / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חופש המחשבה · שבירת תבניות ·
מהפכה תרבותית גדולה

=== דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי · Sacred Imagination ===

'''דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי''' · ''Dimayon Ha-Kodesh / Dimayon
Alternativi''

'''הגדרה.''' הדמיון הנקי, הצלול והמזוכך הראוי לנבואה --- &quot;הדמיון
האלטרנטיבי&quot; שהיצירה היהודית החדשה מציעה במקום &quot;דמיון מקולקל&quot; (עכור,
מעורב בטומאה, מוביל לאשליה ושקר). הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מרומם או
משפיל. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יגאל אותו --- אלא רק
דמיון הקודש. היצירה היהודית החדשה שואבת דמיון זה ממקורות ייחודיים ---
תורת הסוד, המדרש והאגדה --- שבהם נשתמרו שרידי תרבות נבואית
עברית.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור קוק הדמיון הוא צינור להתגלות --- &quot;וביד הנביאים
אדמה&quot; --- ומצבו קשור למקום. הדמיון של ארץ ישראל, הוא כותב, &quot;צלול וברור,
נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ומוכן להסברת נבואה; ואילו הדמיון
שבארץ העמים &quot;עכור, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום&quot;. מפני שהשכל
והדמיון אחוזים זה בזה, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר כבארץ ישראל
--- &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הרב שרקי מוסיף את המנגנון ההיסטורי: החכמים
נתרחקו מן הדמיון מיראת סטיותיו; השיבה לארץ מחייבת להשיב את הכוח שאבד,
ולפי העיקרון &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot; הוא שב תחילה בצורה גסה כדי לבסוף להתקדש
לדמיון של קודש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; ו&quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot''; והרב אורי שרקי / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' הדמיון · תחיית הדמיון · אווירא דארץ ישראל מחכים · דיאלקטיקה
של השכל והדמיון

=== שבירת הכלים · The Shattering of the Vessels ===

'''שבירת הכלים''' · ''Shevirat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' דימוי קבלי (שמקורו בקוסמוגוניה של האר&quot;י) המיושם בתנועה כמודל
פסיכו־יצירתי. כדי שתופיע יצירה חדשה, &quot;סדר העולם&quot; הקיים של נשמת היוצר ---
מבנה הרצון, השכל והרגש המיושב שלה --- צריך תחילה להישבר. השבירה אינה
כישלון אלא התנאי ההכרחי להתחדשות אמיתית: רק כשהכלי הישן נשבר יכולה צורה
גבוהה יותר להיוולד.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק נותן למודל את אמתו הרגשית. כאשר סדר עולם זה
&quot;צריך להתפרק, להתפוצץ ולהשתנות, בשביל הופעת היצירה הטהורה, יש בזה יסורים
של חורבן עולמות&quot; --- ויסורים אלה &quot;רק לבעלי נשמה מתגלים הם&quot;. לעומתם, &quot;כל
יסורי העולם הרגילים&quot; נחשבים &quot;כצער ילדים על אבדן שעשועים קטנים&quot;. אך
השבירה חסומה בחסד: &quot;תכף לחורבן עולמים בא אור של הוית עולמים, וההויה היא
בודאי יותר חשובה מן החורבן... וההויה מנחמת את האבל של החורבן... ומחיה את
כל המת שבחורבן&quot;. בקריאה זו, המשבר היצירתי --- התמוטטות עולם פנימי מיושב
--- אינו פתולוגיה אלא עצם מנגנון ההתעלות, והאמן הבורח ממנו מאבד את &quot;כתר
המלוכה הרוחנית&quot; הגנוז במרירותו.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י / Lurianic Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;צער היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · יראת התוהו · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== הקשבה עליונה · Supreme Listening ===

'''הקשבה עליונה''' · ''Hakshava Elyona''

'''הגדרה.''' השלב המסכם של סולם היצירה. זהו מצב של קליטה טהורה, המושג
לאחר זיכוך כל הכוחות התחתונים, שבו נעשה היוצר צינור צלול לשפע רוח הקודש.
במקום שההקשבה הפנימית פותחת את הדרך, ההקשבה העליונה משלימה
אותה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההקשבה העליונה היא הפסגה שאליה נעה העלייה המדורגת של
סולם היצירה --- מעבר לגוף, לדמיון, לרגש ולשכל המזוככים, הקשבה כה מעודנת
שהיוצר אינו עוד מחולל אלא קולט. זהו המקביל האנושי להוראת קוק שהנשמה שרה
תמיד: כשכל כוח תחתון נעשה טהור ושקוף, יכול האדם סוף־סוף להקשיב &quot;סוד שיח
קדשה&quot; של הנשמה בלא עיוות. אין זו פסיביות של קיפאון אלא הפעילות העליונה
של הקליטה --- פרי זיכוך ארוך, המצב שבו, כלשון קוק, &quot;אור ישר וקול ישר
מגיע&quot; מפני שהקירות החוצצים נפלו. עבור התנועה זה מכנה את אופק המשמעת
היצירתית: להיעשות צלול דיו כדי לשמוע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; וסולם ההשראה /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · סולם היצירה · שמונה מדרגות · היגיון
שמעי


== ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית ==

''הלקסיקון המעשי של אמנות התנועה --- קולנוע של פרד&quot;ס וזמן ספירלי, של
הקאט כמפגש מקודש, הפריים כמרחב מקודש, והמונטאז' כמעשה של
הנשמה.''

=== אמנות כגלות יזומה · Art as Initiated Exile ===

'''אמנות כגלות יזומה''' · ''Omanut ke-Galut Yezuma''

'''הגדרה.''' היצירה האמנותית כ&quot;גלות מהירה ויזומה&quot; --- מסע הלוקח את הצופה
ממקומו המוכר אל מקום של תמיהה ופתיחות לדעת חדשה. היא מבוססת על תורת
ה&quot;הזרה&quot; של ויקטור שקלובסקי: תפקיד האמנות להפוך את המוכר לזר. ביהדות,
הגלות נתפסת גם כדרך לתיקון ולריבוי דעת (&quot;תרופה לחוסר דעת&quot;), וקיימים בה
מנגנוני &quot;גלות יזומה&quot; מחזוריים --- שבת ושמיטה --- שמטרתם לרענן את התודעה
ולהזכיר את מקור הכול.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתיך תיאוריה אסתטית מודרנית עם תיאולוגיה עברית
של גלות. אצל שקלובסקי, האמנות מבצעת &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסה השחוקה על ידי
הזרת המוכר; התנועה קוראת זאת כהד חילוני להבנה היהודית שהעקירה מאלצת
לשאול מחדש את שאלות היסוד של הקיום. שבת ושמיטה הן בדיוק &quot;גלויות יזומות&quot;
כאלה --- הזרות מכוונות ורצוניות מן הרגיל, המרעננות את תפיסת המקור.
האמנות המודרנית יכולה לשמש באותו תפקיד: גלות מהירה ומכוונת לצופה, הלוקחת
אותו מן האוטומטי אל התמה. זה מעניק כבוד להזרה האוונגרדית כטכנולוגיה
רוחנית ולא כחידוש גרידא.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; מקורות
יהודיים על הגלות, השבת והשמיטה / Jewish sources; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' ה&quot;הזרה&quot; · זמן ספירלי · קריאה אל הסוד · גאולת
המבט

=== עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · ASHAN (Olam, Shanah, Nefesh) ===

'''עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש''' · ''ASHAN --- Olam, Shanah,
Nefesh''

'''הגדרה.''' שלושת ממדי היסוד של המציאות על פי &quot;ספר יצירה&quot; הקבלי: עולם
(מרחב), שנה (זמן) ונפש (תודעה). הם משמשים תבנית ליצירה הקולנועית.
'''עולם''' (מרחב) --- המיזנסצנה, אדריכלות הפריים. '''שנה''' (זמן) ---
העריכה, הקצב, זרימת הזמן. '''נפש''' (תודעה) --- הדמות, ההכרה האנושית. ראשי
התיבות, עש&quot;ן, רומזים למעמד הר סיני --- &quot;והר סיני עשן כולו&quot; --- ומרמזים
שהתגלות עמוקה נראית חולפת אך רבת עוצמה, כמו הקולנוע עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' &quot;ספר יצירה&quot; מארגן את כל המציאות הנבראת לאורך שלושה
צירים --- מרחב, זמן ונפש --- והתנועה ממפה אותם ישירות על שלושת ממדי
היסוד של האמנות הקולנועית: מה שמסודר בתוך הפריים (מרחב), כיצד הזמן נחתך
ומעוצב (זמן), ומי שוכן ביצירה (נפש). זו יותר מאנלוגיה; היא טוענת שהיוצר
עובד עם אותם שלושה צירים שדרכם מובנית המציאות עצמה, ולכן שדיסציפלינות
המיזנסצנה, העריכה והדמות הן, בשורשן, התעסקות בעולם, בשנה ובנפש. ראשי
התיבות עש&quot;ן מעגנים זאת בהתגלות סיני, ומציעים לקולנוע דימוי־עצמי: אמנות
של אור וצל, נראית חסרת ממש כעשן, ובכל זאת עצם המדיום שבו עשויה ההתגלות
להופיע.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; מעמד הר
סיני (&quot;והר סיני עשן כולו&quot;) / the revelation at Sinai; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת, עולם, מועד · קדושה בשלושה
ממדים · זמן ספירלי

=== קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור · The Call to the Secret ===

'''קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור''' · ''Keri'a el Ha-Sod / Lehadrir et
Ha-Dibur''

'''הגדרה.''' קריאה ליוצרים &quot;לתת דרור לדיבור הכמוס, הסודי&quot;, ולבטא את המימד
הנסתר והפנימי של ההוויה --- כולל הפיכת טקסט &quot;קפוא&quot; ל&quot;דיבור חי&quot;. היצירה
האמיתית אינה יכולה להסתפק בגלוי; הנשמה המודרנית דורשת את ה&quot;סוד&quot; כדי
להרוות את צימאונה הרוחני.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן זאת באבחנה של הדור. כשמגיע היחיד, וכן
הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר לו להשביע את
צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד',
הולכים ונתבעים מן הדור&quot;. והעקשנות למצוא את כל הסיפוק הרוחני בגלוי לבד
&quot;מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות&quot;. אך קוק מכנה גם את הקושי: לפעמים &quot;אנו
מדברים והאילמות תוקפת אותנו&quot;, מפני שאין כוח להדריך את הדיבור --- ואף
כבדות הפה לא תעצור את &quot;הזרם של החפץ הנשגב אשר דבר ד' בו יגלה&quot;. התנועה
לוקחת זאת כמנדט לקולנוע המשחרר את הדיבור הכמוס: הנותן קול לממד הנסתר של
ההוויה במקום להישאר על פני השטח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; (&quot;רזי עולם,
רזי תורה, סוד ד'&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · ניב שפתיים · הצימאון האחרון · רזים
מתבארים ברזים

=== עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · Cinematic Teshuvah ===

'''עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית''' · ''Arichah ki-&quot;Teshuva&quot;
Kolno'it''

'''הגדרה.''' נגזרת ממושג התשובה היהודי, הגורס שהזמן אינו בלתי הפיך ושאפשר
לתקן את העבר. בעריכה, הפלאשבק חורג מעצם מסירת המידע: הוא הופך להזדמנות
להציג אירוע עבר באור חדש המשנה את משמעותו המוסרית ומשנה את ההבנה בהווה.
זו הזדמנות ל&quot;תיקון&quot; קולנועי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על האינטואיציה העברית שהעבר אינו חתום.
התשובה היא בדיוק הכוח לשוב אל מעשה עבר ולשנות את משמעותו --- לא את עצם
מה שקרה, אלא את משמעותו בהווה. התנועה מעתיקה זאת למונטאז': פלאשבק אינו
מידע ניטרלי אלא מעשה חזרה היכול לגאול או למסגר מחדש את שהיה, ובכך לשנות
את ההווה הצומח ממנו. זה הופך את העריכה למכשיר מוסרי, לא רק נרטיבי ---
העורך, החוזר אל העבר, מבצע &quot;תיקון&quot;. הוא עומד בסימטריה עם &quot;בשורה מהעתיד&quot;,
הפלאשפורוורד, כך שהעורך פועל חופשי בשני כיווני הזמן.

'''מקורות.''' מושג התשובה ביהדות / the Jewish concept of Teshuvah; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בשורה מהעתיד · עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · מועד --- עֵת,
עולם, מועד

=== מועד --- עֵת, עולם, מועד · The Cut as Sacred Encounter ===

'''מועד --- עֵת, עולם, מועד''' · ''Mo'ed --- Et, Olam, Mo'ed''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, המיושמת על העריכה הקולנועית. המחשבה
העברית מציעה שלושה מושגי זמן, והעורך עובד בשלושתם. '''עֵת''' --- הזמן
הסובייקטיבי, הרגע הנוכחי, ה&quot;עכשיו&quot; של השוט. '''עולם''' --- הנצח, הזמן
שמעבר לזמן: הרעיון השלם והמבנה הגדול של הסרט. '''מועד''' --- המפגש המקודש
שבו הנצח פוגש את הרגע החולף. הקאט הוא ה&quot;מועד&quot;: נקודת החיתוך שבה העורך,
כשותף לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף ליצירת משמעות חדשה. הזמן היהודי אינו
אפוא מעגל סגור אלא ספירלה של שינוי ותקווה.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל נשען על האינטואיציה שהזמן אינו מכל ניטרלי אלא
מדיום מוסרי ויצירתי. עבודת העורך בחדר העריכה היא בדיוק התעסקות בזמן,
ושלושת המושגים נותנים לו אוצר מילים מקודש לכך: השוט כעֵת, כל אדריכלות
הסרט כעולם, והקאט כמועד, המפגש הנקבע שבו הם מתאחדים. זה ממסגר מחדש את
המונטאז' כמעשה גואל: עריכה החופשית לקפוץ בזמן, לחבר זיכרון עם נבואה
ותיעוד עם חלום, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן הליניארי. הספירלה
היא הדימוי המפתח --- המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot; --- כך שהקאט אינו רק
מסדר דימויים אלא יוצר &quot;מועדים&quot; חדשים, מפגשים מקודשים, לפי ההיגיון הפנימי
של הרצון הנשמתי.

'''מקורות.''' מקורות עבריים לתפיסת הזמן (עֵת/עולם/מועד) / Hebrew sources;
משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית ·
מונטאז' הנשמה

=== ה&quot;הזרה&quot; · Defamiliarization (Hazara) ===

'''ה&quot;הזרה&quot;''' · ''Ha-Hazara''

'''הגדרה.''' מושג מרכזי באמנות המודרנית, שטבע ההוגה היהודי־רוסי ויקטור
שקלובסקי, המתאר את תפקיד האמנות &quot;להפוך את המוכר לזר, את השגור למוזר&quot;,
ובכך לבצע &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסת המציאות השחוקה ולגרום לנו לשאול מחדש &quot;מה
זה?&quot;. התנועה גורסת שרעיון זה נטוע עמוק במחשבה העברית.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל שקלובסקי, ההרגל אוכל את התפיסה: אנו חדלים לראות
את מה שראינו יותר מדי, ותפקיד האמנות הוא להאט ולרענן את התפיסה על ידי
הזרת המוכר. התנועה גורסת שתובנה זו אינה מודרנית בלבד אלא ילידית לתודעה
העברית, הבונה הזרה לתוך עצם לוח השנה שלה דרך &quot;הגלויות היזומות&quot; של שבת
ושמיטה, והמבינה את הגלות עצמה כהזרה כפויה המעוררת מחדש את שאלות היסוד.
ההזרה הופכת אפוא לגשר בין האוונגרד לנבואי: הטכניקה שבה הקולנוע שובר את
המבט האוטומטי ומשיב את התמיהה היא, בקריאה זו, צורה חילונית של השיבוש
הנבואי את הרגיל.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אמנות כגלות יזומה · גאולת המבט · קריאה אל הסוד · בימוי
תלמודי

=== בימוי נוכחות נשמתית · Directing the Soul's Presence ===

'''בימוי נוכחות נשמתית''' · ''Bimui Nochechut Nishmatit''

'''הגדרה.''' בימוי שמטרתו לביים את הבלתי־נראה. זהו תרגיל בהקשבה, המבקש
לשחרר את היוצר מן הצורך &quot;לשלוט&quot; במציאות ולהפוך אותו ל&quot;צינור&quot; שדרכו יכול
הרטט הפנימי של ההוויה להתגלות. הפריים הופך למרחב של מפגש חי בין הנסתר
לנגלה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מגדיר מחדש את תפקיד הבמאי הרחק מן השליטה ולעבר
השקיפות. במקום לכפות על המציאות סדר קבוע מראש, במאי נוכחות הנשמה הופך
לצינור --- משקיט את רצונו השולט כדי שהרטט הפנימי של ההוויה יוכל להופיע
בתוך הפריים. זהו הפָּן הבימויי של &quot;הקשבה ודממה&quot; ושל &quot;השכל היוצר&quot; השואל מה
מבקש להיוולד ולא מכתיב מה מוכרח. זה ממסגר מחדש את הסמכות: כוחו של הבמאי
אינו בשליטה אלא בקליטה המזוקקת המאפשרת לנסתר להיעשות נוכח, כך שהפריים
הוא אתר של מפגש ולא של פקודה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · הקשבה ודממה · בימוי תלמודי · גאולת
המבט

=== סרט כקורבן · Film as Offering (Korban) ===

'''סרט כקורבן''' · ''Seret ke-Korban''

'''הגדרה.''' תפיסה הרואה בסרט מעין קורבן, במובן העברי המקורי של המילה ---
&quot;לְקָרֵב&quot;. זהו מעשה שנועד לגשר על הפער בין הבורא לנברא, בין היוצר לצופה,
בין הרוח לחומר. הצילום על גבי פילם נעשה בחומר אורגני (&quot;עור לאור&quot;), שנחשף
לאור והופך לדימוי --- בדומה לגילוי ניצוצות האור הגנוזים
בחומר.

'''הקשר פילוסופי.''' האטימולוגיה נושאת את המושג: קורבן אינו בראש ובראשונה
הקרבה־כאובדן אלא קירוב, אמצעי לצמצם מרחק בין ספירות. התנועה קוראת בכך את
הסרט --- כמעשה המקרב את הנברא אל הבורא, את הצופה אל היוצר, את החומר אל
הרוח. הדימוי הפוטוכימי מעמיק את הדבר: האמולסיה, &quot;עור&quot; אורגני, נחשפת לאור
ומותמרת לדימוי, מה שהתנועה קוראת דרך הגאולה הקבלית של ניצוצות האור
הגנוזים בחומר, ודרך הקריאה המיסטית של &quot;כתנות עור&quot; המתגלגלות ל&quot;כתנות
אור&quot;. הפריים הופך בכך ל&quot;מרחב בין־נשמתי&quot; אינטימי, מזבח שעליו נשמת היוצר
פונה אל נשמת הצופה.

'''מקורות.''' מושג הקורבן (&quot;לקרב&quot;); קבלה --- ניצוצות האור הגנוזים בחומר /
the concept of ''korban''; Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · מרחב בין־נשמתי · הפריים כמרחב מקודש
· בירור ניצוצות וייחודים

=== סרט כפרד&quot;ס · Film as PaRDeS ===

'''סרט כפרד&quot;ס''' · ''Seret ke-PaRDeS''

'''הגדרה.''' תפיסת הסרט הקדם נבואי כמבנה רב־ממדי, הבנוי רבדים־רבדים של
משמעות בדרך ה&quot;פרד&quot;ס&quot; היהודי (ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד). '''פשט'''
--- הרובד הנרטיבי: העלילה הגלויה, הדמויות, הפעולה והדיאלוג. '''רמז''' ---
הרובד הסמלי: רשת של סמלים ומוטיבים חוזרים, שדרכה העולם הפיזי מתחיל לרמוז
על מה שמעבר לו. '''דרש''' --- הרובד האנושי, הפסיכולוגי־מוסרי: משמעות חדשה
הנוצרת מחיבור והתנגשות בין אלמנטים, כמו במונטאז'. '''סוד''' --- הרובד
הנשגב: הסרט מפסיק להיות סיפור והופך להתגלות ישירה של מציאות פנימית בלתי
נתפסת; הסוד אינו מסר לפענוח אלא חוויה ישירה, והוא יכול רק
להירמז.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על הקולנוע את ההכרה העברית שטקסט מקודש
אינו שטוח אלא בנוי רבדים, כתורה עצמה. טענתו העמוקה ביותר נובעת מהוראת
הרב קוק ש&quot;רזים מתבארים ברזים&quot;: הסוד אינו ניתן לתרגום ללשון לוגית וגלויה
בלי לאבד את מהותו --- יש להאירו דימוי בדימוי, התגלות בהתגלות. לכן אין
קולנוע קדם נבואי חושש ממונטאז' רדיקלי: התנגשות הדימויים היא האמצעי שבו
מגיעים אל הרבדים העליונים. האופק הסופי הוא ההכרה ש&quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;
--- שההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''מקורות.''' פרד&quot;ס --- הרמנויטיקה יהודית קלאסית / ''PaRDeS''; הראי&quot;ה קוק
--- &quot;רזים מתבארים ברזים&quot; / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה: סשה נצח
אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · מונטאז' הנשמה · קריאה אל
הסוד

=== הפריים כמרחב מקודש · The Frame as Sacred Space ===

'''הפריים כמרחב מקודש / קולנוע כמעשה מקדש''' · ''Ha-Frame ke-Merchav
Mekudash''

'''הגדרה.''' הפריים הקולנועי נתפס כמקום מקודש שבו מתרחש מפגש --- &quot;מרחב
בין־נשמתי&quot; שבו נשמת היוצר פונה אל נשמת הצופה. הבמאי הוא &quot;אדריכל נשמות&quot;
שתפקידו למצוא לכל דבר את מקומו ולכל אדם את שעתו, ברוח הנחיית חז&quot;ל &quot;אין
אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot;. המרחב המצולם, במיוחד בארץ הקודש,
אינו רקע דומם אלא ישות חיה בעלת רצון --- שהרי &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;. חוויית
הצפייה יכולה להפוך למקודשת: מפגש עם מקור החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מרומם את הפריים ממלבן קומפוזיציוני למקום
מקודש. הנחיית חז&quot;ל --- שלכל דבר ואדם יש מקום ושעה --- הופכת לצו בימויי:
לבנות, בגבולות הפריים, סדר תודעה חדש שבו כל חפץ ותנועה עומדים במקומם
האמיתי. זהו הפָּן המרחבי של מודל עש&quot;ן (עולם כמיזנסצנה) ושל הקדושה בממד
המרחב (עולם), הקדושה שהתרכזה פעם במקדש ומבוקשת עתה בפריים המצולם. מפני
שהארץ עצמה בעלת רצון, הצילום אינו תיעוד נוף אלא מפגש עם הרצון האלוהי
הגנוז בבריאה --- הפריים כמקום שבו יכול הקדוש להופיע.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- &quot;אין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot; (אבות)
/ the Sages, Pirkei Avot; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בימוי נוכחות נשמתית · מרחב בין־נשמתי · ארץ ורצון · קדושה
בשלושה ממדים

=== כתנות עור / כתנות אור · Garments of Skin, Garments of Light ===

'''כתנות עור / כתנות אור''' · ''Kotnot Or / Kotnot Or''

'''הגדרה.''' קריאה מיסטית בבראשית. במקום שהטקסט המקובל קורא &quot;כתנות עור&quot;
(בעי&quot;ן), ספר התורה של רבי מאיר קרא &quot;כתנות אור&quot; (באל&quot;ף). זה מסמל את
הפוטנציאל ההתמרתי של הקולנוע: הרגע שבו ה&quot;עור&quot; --- העולם הפיזי, אמולסיית
הפילם --- נחשף לאור והופך לדימוי, וחושף ניצוצות אלוהיים
נסתרים.

'''הקשר פילוסופי.''' המדרש נסוב על אות אחת, עי&quot;ן לאל&quot;ף, עור לאור ---
והתנועה שומעת בו את עצם פעולת הקולנוע. הפילם הפוטוכימי הוא מילולית &quot;עור&quot;
אורגני, אשר במפגשו עם האור מותמר לדימוי; התנועה קוראת זאת כהגשמה של
המעבר מ&quot;עור&quot; ל&quot;אור&quot;, גאולת החומר לזוהר, שחרור ניצוצות האור הגנוזים
בחומרי. הקולנוע חוזר בכך על התמרה מיסטית: העולם החומרי, בהיחשפו לאור,
מוציא דימוי החושף את מה שהיה כמוס בו. זה מעגן את הבנת התנועה את הסרט
כקורבן (&quot;עור לאור&quot;) ואת הדימוי כאתר שבו נחשף האלוהי הנסתר.

'''מקורות.''' מדרש --- כתנות עור / כתנות אור (תורתו של ר' מאיר) /
Midrash; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כקורבן · בירור ניצוצות וייחודים · הפריים כמרחב מקודש ·
קדושה שבטבע

=== טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית · Innovative Technologies ===

'''טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית''' · ''Technologiyot Chadshaniyot
ba-Yetzira Ha-Nevu'it''

'''הגדרה.''' קריאה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות --- מציאות מדומה ובינה
מלאכותית --- כדי להמחיש רעיונות נבואיים ולפרוץ את גבולות המוכר
והמקובל.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מסרבת לכל ניגוד בין חזון רוחני שורשי לבין
אמצעים טכניים עכשוויים. אם המטרה היא להרחיב את גבולות הדמיון ולהמחיש את
מה שהתפיסה הרגילה אינה מגיעה אליו, אז הכלים החדשים ביותר --- סביבות
מציאות מדומה טובלות, בינה מלאכותית יוצרת --- הם מכשירים טבעיים של אמנות
קדם נבואית ולא איום עליה. עמדה זו עקבית עם קריאת התנועה את ההווה כ&quot;עצה
מרחוק&quot;: עצם הטכנולוגיות הרוויות את העידן בדימויים הן, בכוח, כלים
המוכשרים לשימוש גבוה יותר. הצו הוא לכופף את המדיה החדשה והרבת־עוצמה הזו
אל הקדוש והפלאי, ולעשותה אמצעי להמחשת רעיונות נבואיים ולא רק הגברת רעש
הרגיל.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · עולמות השעריים · קולנוע
מדרשי

=== מרחב בין־נשמתי · Inter-Soul Space ===

'''מרחב בין־נשמתי''' · ''Merchav Bein-Nishmati''

'''הגדרה.''' תפיסת הפריים הקולנועי כמרחב מקודש ואינטימי שבו נשמת היוצר
פוגשת את נשמת הצופה --- מפגש בין &quot;שני חלקים של נצח&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מכנה את המהות הבין־אישית של הפריים. מתחת לפני
השטח של דימויים וצלילים ממקמת התנועה את האירוע העמוק ביותר של הקולנוע:
נשמה אחת הפונה אל אחרת דרך מרחב היצירה. זו ההגשמה האסתטית של &quot;הפואטיקה
של מפגש&quot; ושל ה&quot;פנים אל פנים&quot; של הדיאלוג הנבואי --- הפריים כמקום שבו
מתרחש מפגש אינטימי של נשמות, לא תצוגה של מידע. הוא הופך את הצופה מצרכן
של ראווה לשותף במפגש, ומטיל על היוצר אינטימיות במקום שליטה: לעשות מן
הפריים מרחב מקודש שבו נשמתו פונה, מתוך אמון, אל נשמת הזולת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הדיאלוג הנבואי
&quot;פנים אל פנים&quot;.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · פואטיקה של מפגש · דיאלוג נבואי · סרט
כקורבן

=== ארץ ורצון · Land and Will (Eretz and Ratzon) ===

'''ארץ ורצון''' · ''Eretz ve-Ratzon''

'''הגדרה.''' הקשר העמוק בעברית בין &quot;ארץ&quot; ל&quot;רצון&quot;. משמעו שארץ ישראל בעלת
רצון וחיות אלוהית משלה. צילום הארץ הוא מפגש עם רצון זה, ולא תיעוד נוף
דומם.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה גורסת שהטבע בארץ הקודש אינו דומם אלא בעל רצון
--- קריאה הנשענת גם על תיאור הרב קוק את &quot;דמיון ארץ ישראל&quot; הצלול והמסוגל
להתגלות, וגם על ההבנה שהארץ היא תנאי ומנוע לכוחות הרוחניים הגנוזים באומה
(&quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;). מכאן שהפריים המצולם בארץ אינו רקע אלא ישות
חיה: המצלמה פוגשת רצון ולא משטח. זה משנה את מעשה הצילום --- מהתבוננות
בחפץ לפגישה עם נוכחות --- והוא הבסיס לתפיסת &quot;הפריים כמרחב מקודש&quot; ולראיית
הצילום בארץ כהזדמנות לגילוי הרצון האלוהי הכמוס בבריאה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;;
על יסוד הראי&quot;ה קוק --- דמיון בארץ ישראל / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע
· הרצון

=== קפיצת הדרך · The Leap of the Way (Kfitzat HaDerekh) ===

'''קפיצת הדרך''' · ''Kfitzat Ha-Derekh''

'''הגדרה.''' תופעה המוכרת מן התלמוד (וגם מן הפיזיקה הקוונטית), המדברת על
מעבר מנקודה אחת לאחרת מבלי לעבור את המרחב שביניהן. היא שוברת את ההיגיון
הליניארי של הזמן והמרחב. היוצר הקדם נבואי יודע שאין צורך תמיד לעבור את
כל הדרך.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן לגיטימציה לאי־רציפות רדיקלית בעריכה
ובנרטיב. אם המציאות עצמה מכירה ב&quot;קפיצת הדרך&quot; --- מעבר החורג מן הרצף
המרחבי־זמני --- אז הקולנוע אינו כבול לחובת המעבר הליניארי בין נקודות. זה
מעצים את &quot;העריכה הקדם נבואית&quot; ואת &quot;מועד --- עֵת, עולם, מועד&quot;: העורך רשאי
לקפוץ, לחבר רגעים רחוקים בלי גשר, ולתת להיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- ולא לכרונולוגיה --- לקבוע את המעברים. זו שחרור היצירה מכלא הזמן
הליניארי במובנו המעשי ביותר.

'''מקורות.''' תלמוד --- קפיצת הדרך / the Talmud; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · מועד --- עֵת, עולם, מועד · זמן ספירלי ·
עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית

=== קולנוע מדרשי · Midrashic Cinema ===

'''קולנוע מדרשי''' · ''Kolno'a Midrashi''

'''הגדרה.''' אמנות המבקשת להשתחרר ממגבלות השפה הקולנועית המערבית ומחוקי
הסיפור הקלאסיים. היא משתמשת בשפות מקבילות רבות, בונה מבנה סיפורי
רב־מפלסי ויוצרת דימוי על גבי דימוי, המפעיל בו־זמנית אזורים שונים בהכרה,
ברגש ובדמיון. קולנוע כזה אינו חושש ממונטאז' רדיקלי, ומטרתו מפגש עם דבר
ה' הנסתר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקולנוע המדרשי לוקח את המדרש כמודל צורני. המדרש אינו
קורא טקסט קריאה ליניארית אחת אלא סוטה, מקשר, מפרה משמעות מהתנגשות של
קטעים רחוקים --- ומייצר רבדים על גבי רבדים. הקולנוע המדרשי מיישם זאת:
מבנה רב־מפלסי, דימוי על דימוי, שפות מקבילות (תיעוד, אנימציה, נרטיב)
הזורמות יחד לזרם אסוציאטיבי המעביר משמעות מעבר לטקסט המילולי. הוא
בן־זוגו של &quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- שם המבנה הוא רבדי עומק, כאן האופן הוא הצורה
המדרשית --- ושניהם משרתים את אותה מטרה: מפגש עם הנסתר דרך שבירת השפה
הקולנועית הקלאסית.

'''מקורות.''' המדרש כמודל / the Midrash as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · מונטאז' הנשמה · אלפבית נשמתי · רזים מתבארים
ברזים

=== עריכה קדם נבואית · Pre-Prophetic Editing ===

'''עריכה קדם נבואית''' · ''Arichah Kdam-Nevu'it''

'''הגדרה.''' עריכה מהפכנית, אוונגרדית וניסיונית, החופשית לקפוץ בזמן, לחבר
בין זיכרון לנבואה ובין תיעוד לחלום. היא אינה רק מסדרת שוטים בסדר
כרונולוגי, אלא יוצרת &quot;מועדים&quot; חדשים --- מפגשים מקודשים --- לפי ההיגיון
הפנימי של הרצון הנשמתי, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן
הליניארי.

'''הקשר פילוסופי.''' העריכה הקדם נבואית היא ההגשמה המעשית של תפיסת הזמן
העברית (עֵת/עולם/מועד): כל קאט הוא &quot;מועד&quot;, מפגש מקודש שבו העורך, כשותף
לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף. היא נשענת על שלושה עקרונות המפוזרים
במילון: אי־הרציפות של ה&quot;הופעה&quot; (הבזק ולא זרימה), חופש &quot;קפיצת הדרך&quot; מן
הרצף הליניארי, ואפשרות ה&quot;תשובה&quot; הקולנועית לשוב אל העבר ולתקנו. התוצאה
היא עריכה שאינה משרתת כרונולוגיה אלא את ההיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- עריכה שהיא עצמה מעשה גואל, המשחרר את היצירה ואת הצופה מן הזמן
הליניארי.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · קפיצת
הדרך · מונטאז' הנשמה

=== רזים מתבארים ברזים · Secrets Explained by Secrets ===

'''רזים מתבארים ברזים''' · ''Razim Mitba'arim be-Razim''

'''הגדרה.''' עיקרון שלימד הרב קוק: סודות עמוקים (סוד) אינם ניתנים לתרגום
ללשון לוגית וגלויה בלי לאבד את מהותם. יש להאירם בסודות אחרים --- דימוי
בדימוי, התגלות בהתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון קובע את גבול הביאור ובכך גם את שיטת האמנות
הקדם נבואית. אם הסוד מאבד את מהותו ברגע שהוא מתורגם לשפה מושגית וגלויה,
אז הדרך היחידה להעבירו היא לא הסבר אלא הארה --- סוד המאיר סוד, דימוי
המאיר דימוי. זה מעניק בסיס תיאורטי למונטאז' הרדיקלי ולמבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;:
התנגשות הדימויים אינה בלבול אלא האמצעי שבו מגיעים אל הרבדים העליונים שאי
אפשר לומר במפורש. הקולנוע המדרשי בנוי על עיקרון זה --- הוא מבאר את הנסתר
לא במילים אלא בדימויים, סוד ברז.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook (סוד המתבאר בסוד); משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · קריאה אל
הסוד

=== מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית · Soul Montage (Sefirotic Editing) ===

'''מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית''' · ''Montage Ha-Neshama / Arichah
Sfirotit''

'''הגדרה.''' תפיסת עריכה קולנועית המבוססת על מבנה הספירות בקבלה (חסד ---
זרימה, גבורה --- מתח, תפארת --- הרמוניה), השואפת ליצור חוויה רוחנית ולא
רק רעיון אינטלקטואלי. '''&quot;חסד&quot; של הקאט''' --- חיבור היוצר פתיחות, זרימה
והתרחבות: דיזולב או חיבור רך בין שוטים רחבים. '''&quot;דין/גבורה&quot; של הקאט'''
--- חיבור היוצר צמצום, מתח וגבול: ג'אמפ־קאט חד או קונטרסט גרפי עז.
'''&quot;תפארת&quot; של החיבור''' --- רגע של יופי והרמוניה המאחד את הקטבים: המפגש
המושלם בין שוט של התרחבות לשוט של צמצום, היוצר אמת פואטית.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על העריכה את הדינמיקה הקבלית של הספירות
--- לא כסמליות שרירותית אלא כדקדוק של איכויות. כל חיבור בין שוטים נושא
איכות ספירותית: חסד מרחיב, גבורה מצמצם, תפארת מאחד את הקטבים לאמת פואטית
ולא לסינתזה אינטלקטואלית. בכך הופכת העריכה מסידור טכני של מידע ל&quot;מונטאז'
של הנשמה&quot;: מבנה השואף לחולל חוויה רוחנית. זה קרוב ל&quot;מועד&quot; (הקאט כמפגש
מקודש) אך מוסיף לו את מפת האיכויות --- לא רק ''שהקאט'' מפגיש נצח וחולף,
אלא ''כיצד'' הוא עושה זאת, באיזו איכות ספירותית.

'''מקורות.''' קבלה --- מבנה הספירות / Kabbalah --- the Sefirot; משנת
התנועה: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · סרט כפרד&quot;ס ·
קולנוע מדרשי

=== עולמות השעריים · The Speculative Worlds ===

'''עולמות השעריים''' · ''Olamot Ha-Hash'ariim''

'''הגדרה.''' מושג מן הזוהר המתייחס לעולמות טרום־רציונליים של אינטואיציה
טהורה (השערה), החורגים מן ההיגיון המדוד. עולמות אלה הם החומר האינסופי של
הדמיון היצירתי, שעל היוצר לחקור בחופש.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן שם למרחב שבו פועלת החירות היצירתית של
התנועה. הרב קוק כותב שהיצירה הרוחנית &quot;מגלה את גודל של עולמות ההשעריים
--- עולמות שמתגלים בכוח האינטואיציה, שמתעלה מעל להיגיון המדוד&quot;, ושהיוצר
&quot;משער בליבו ובמחשבתו בכל היקף ורוחב ובחופש מחשבה מוחלט&quot;. אלה עולמות של
השערה --- לא של הוכחה --- הנתפסים באינטואיציה ולא בניתוח. עבור הקולנוע
הקדם נבואי הם המקור הבלתי נדלה של הדמיון: המרחב שאליו רשאי היוצר להמריא
בחופש מחשבה מוחלט, מעבר לגבולות ההיגיון הרגיל, כדי לשאוב צורות
חדשות.

'''מקורות.''' זוהר --- עולמות ההשעריים / the Zohar; הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav
A.I. Kook; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' חופש המחשבה וחירות היצירה · הדמיון · האינטואיציה · קולנוע
מדרשי

=== זמן ספירלי · Spiral Time ===

'''זמן ספירלי''' · ''Zman Spirali''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, שאינה ליניארית טהורה ואינה מעגלית טהורה,
אלא ספירלה --- מתקדמת כלפי מעלה עם כיוון, תקווה ואפשרות של התחדשות
ושינוי. (המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot;.)

'''הקשר פילוסופי.''' הספירלה היא הדימוי המכריע של תפיסת הזמן של התנועה,
ומכריעה בין שתי חלופות שגויות. הזמן הליניארי (המערבי) הוא חץ חד־כיווני
חסר שיבה; הזמן המעגלי (האלילי) הוא חזרה נצחית חסרת התקדמות. הספירלה
מחזיקה את השניים: תנועה החוזרת אך גם מתקדמת, שינוי בעל כיוון ותקווה.
&quot;יציאת מצרים&quot; נתפסת כמעבר מזמן מעגלי ופסימי לזמן של צמיחה. עבור העריכה
זה יסודי: הקאט אינו רק חוזר (מעגל) ואינו רק מתקדם (קו), אלא יוצר
&quot;מועדים&quot; חדשים בספירלה של שינוי ותקווה --- ולכן העריכה יכולה לחבר זיכרון
עם נבואה בלי לכלוא את היצירה בזמן ליניארי.

'''מקורות.''' תפיסת הזמן העברית (שנה/שינוי) / Hebrew conception of time;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · עריכה כ&quot;תשובה&quot;
קולנועית · בשורה מהעתיד

=== בימוי תלמודי · Talmudic Directing ===

'''בימוי תלמודי''' · ''Bimui Talmudi''

'''הגדרה.''' גישה בבימוי המושפעת מן השיח התלמודי, הסוטה במכוון מן המרכז
אל השוליים. המצלמה עשויה להתעכב פתאום על חפץ זניח או על הבעת פנים משנית,
ולהעניק לפרט משמעות מרכזית. המטרה היא להפוך את חוויית הצפייה לדיאלוג
אינטנסיבי עם הצופה, המאתגר את ודאותו ומזמין אותו לגילוי חדש.

'''הקשר פילוסופי.''' הבימוי התלמודי לוקח את דרך הלימוד של התלמוד כמודל
בימויי. בתלמוד, הדיון סוטה מהכיוון הראשי אל פרטים שנתפסו כ&quot;שוליים&quot;,
והפרט הזניח מקבל לפתע משמעות מכרעת. המצלמה מיישמת זאת: היא אינה נעולה על
הגיבור אלא רשאית להתעכב על החפץ הזניח או ההבעה המשנית, ולהפוך אותם
למרכז. זה קשור ל&quot;גאולת המבט&quot; (לראות באמת את מה שהמבט הרגיל פוסח עליו)
ומזמין את הצופה לדיאלוג --- לא לצריכה פסיבית של נרטיב אלא להשתתפות
פעילה, המאתגרת את ודאותו ופותחת גילוי חדש. הדמות המתאימה לו היא &quot;הגיבור
השלישי&quot;, שאינו חושש מן המורכבות שהבימוי התלמודי חושף.

'''מקורות.''' התלמוד כמודל / the Talmud as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · בימוי נוכחות נשמתית · ה&quot;הזרה&quot; · הגיבור
השלישי

=== בשורה מהעתיד · The Taste of the Future (The Flashforward) ===

'''בשורה מהעתיד''' · ''Besora me-he-Atid''

'''הגדרה.''' הטכניקה הקולנועית של הפלאשפורוורד או הרמיזה המקדימה, הנתפסת
כדרך להביא &quot;טעימה מהעתיד&quot; (בדומה לחוויית השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot;) אל תוך
ההווה הנרטיבי, ויוצרת תחושה של גורל או נבואה הממתינה להתגשם.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מעניק לפלאשפורוורד ממד נבואי. אם השבת היא
&quot;מעין עולם הבא&quot; --- טעימה של העתיד בתוך ההווה --- אז הרמיזה המקדימה
בקולנוע יכולה לעשות דבר דומה: להביא הבזק של מה שעוד יבוא, ובכך ליצור
תחושת גורל או נבואה הממתינה להתגשם בנרטיב. הוא עומד בסימטריה עם &quot;עריכה
כתשובה&quot; (הפלאשבק כשיבה גואלת אל העבר): יחד הם נותנים לעורך חופש לפעול
בשני כיווני הזמן --- לחזור ולתקן את העבר, ולטעום ולבשר את העתיד ---
בהתאם לתפיסת הזמן הספירלי, שבה זיכרון ונבואה יכולים להתחבר.

'''מקורות.''' מושג השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot; / the concept of Shabbat; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · זמן ספירלי · עריכה קדם נבואית ·
מועד --- עֵת, עולם, מועד


== ו. קדושה, סוד ומיתוס ==

''מהות הקדושה --- לא פרישות אלא ריכוז החיים; שני סוגי הקדושה ומלחמתם;
הסוד כפשט האמיתי; וגאולת היופי העברי.''

=== בירור ניצוצות וייחודים · Clarifying Sparks and Unifications ===

'''בירור ניצוצות וייחודים''' · ''Berur Nitzotzot ve-Yichudim''

'''הגדרה.''' תרגול מעשי בהעלאת ניצוצות הקדושה החבויים מתוך העולם הגשמי
(כמו אוכל) אל שורשם הרוחני, ולימוד כוונות קבליות החושפות את האחדות
האלוהית.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הקבלי, שמקורו בתורת האר&quot;י, גורס שניצוצות של
אור אלוהי נפלו ונתפזרו בתוך החומר, ותפקיד האדם להעלותם אל שורשם ---
&quot;בירור ניצוצות&quot;. התנועה לוקחת זאת כמודל למעשה האמנותי: היוצר הוא מברר
ניצוצות, החושף את האור הגנוז בחומר המצולם ומעלה אותו. זה קושר ישירות
ל&quot;סרט כקורבן&quot; (&quot;עור לאור&quot;) ול&quot;כתנות עור/אור&quot; --- הקולנוע כתהליך של גילוי
ניצוצות האור החבויים בחומר. ה&quot;ייחודים&quot; --- הכוונות הקבליות המאחדות את
המידות --- מוסיפים את הממד של איחוד: לא רק להעלות ניצוץ בודד אלא לחשוף
את האחדות האלוהית שמאחורי ריבוי הכוחות.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י --- בירור ניצוצות וכוונות / Lurianic Kabbalah;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · סרט כקורבן · איחוד המידות · קדושה
שבטבע

=== אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה · Hebrew Aesthetics --- Its Exile and Redemption ===

'''אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה''' · ''Estetika Ivrit --- Galuta
u-Ge'ulata''

'''הגדרה.''' במשך אלפי שנות גלות התרחקה היהדות מן האסתטיקה ומן האמנות
החזותית כבחירה אידיאולוגית, בראותה ביופי החיצוני בגידה או מסכה. השיבה
לציון פותחת תהליך איחוי: האמת הפנימית חייבת לבוא לידי ביטוי אסתטי,
והקודש צריך להתפשט על תחום היופי. השאיפה היא להחיות מחדש את היופי העברי
המקורי. המהפך: מ&quot;יפה, ולכן אמיתי&quot; (המערב) ל&quot;אמיתי, ולכן חייב לבוא לידי
ביטוי יפה&quot; (העברי).

'''הקשר פילוסופי.''' המקור המפורש ביותר לעיקרון הזה הוא הוויכוח בין הסופר
אז&quot;ר לרב קוק. אז&quot;ר תבע שהספרות העברית תוקדש ל&quot;שאלות נצחיות&quot; בלבד; תשובת
הרב הייתה נחרצת: &quot;יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה&quot;. הוא מזהה את שורש
הצמצום ב&quot;טומאה הרצוצה של הגלות&quot; וב&quot;מורך הלב&quot; שהיא מטילה גם על החיים
הרוחניים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, שירה ויופי, כותב קוק --- אך אפשר בלי
נבלה וטומאה. והמסקנה החדה: &quot;לא לצמצם את הספרות... רק בהיכל הקודש... כי
אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם&quot;. זהו בדיוק
העיקרון שהתנועה בנויה עליו --- הקדושה כריכוז החיים, לא פרישות מהם, ולכן
גם היופי חייב להתקדש ולא להידחות.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;ספרות ותחיה&quot; (הוויכוח אז&quot;ר--קוק) / Rav Uri
Sherki, &quot;Literature and Revival&quot; (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, מאמרי
הראי&quot;ה עמ' 504--506 (&quot;להרחיב את גבול הקודש&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook,
''Ma'amrei HaRe'iyah'', pp. 504--506.

'''ראה גם:''' קדושה --- מהותה · הצימאון האחרון · תורת ארץ ישראל · קדושה
שבטבע

=== קדושה --- מהותה · Holiness --- Its Essence ===

'''קדושה --- מהותה''' · ''Kedusha --- Mahuta''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבאר שהקדושה אינה פרישות מן המציאות אלא היפוכה ---
ריכוז החיים, עצם היש, המציאות בתוקפה כולה. צלילה אל המקור העמוק ביותר של
החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' הגדרה זו הופכת על פיה את התפיסה הרווחת של הקדושה
כהינזרות והתרחקות. עבור קוק, הקדוש אינו נבדל מן החיים אלא מרוכזם ---
&quot;עצם היש&quot;, החיים במלוא עוצמתם. זהו העיקרון המכונן של כל התנועה: אם
הקדושה היא ריכוז החיים ולא פרישות מהם, אז אמנות מקודשת אינה בורחת מן
המציאות אל &quot;רוחניות&quot; מנותקת, אלא צוללת עמוק יותר אל תוך המציאות עצמה. זה
מנמק מדוע קולנוע --- מדיום חושי, חומרי, של אור וגוף --- יכול להיות מקודש
דווקא, ולא למרות חומריותו; ומדוע &quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;, ראיית היומיום
בעומקו האינסופי. הקדושה, בקריאה זו, אינה מעל החיים אלא
בליבתם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(הקודש כריכוז החיים).

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · קדושה שבטבע · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
קדושה בשלושה ממדים

=== קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש · The Holy in Three Dimensions ===

'''קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש''' · ''Kedusha bi-Shlosha
Memadim''

'''הגדרה.''' הקדושה מתגלה בשלושה ממדים, המקבילים לשלושת צירי &quot;ספר יצירה&quot;.
'''קדושה בממד המרחב (עולם)''' --- קדושה המתגלה במקום פיזי, כמו בית המקדש.
'''קדושה בממד הזמן (שנה)''' --- קדושה המתגלה בזמן מסוים, כמו השבת
והמועדים. '''קדושה בממד האדם (נפש)''' --- קדושה המתגלה באדם, בנשמתו
הפנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' המבנה המשולש --- עולם, שנה, נפש --- הוא אותו מבנה של
מודל עש&quot;ן, כאן מיושם על הקדושה עצמה. הוא מלמד שהקדוש אינו מוגבל לספירה
אחת אלא מתגלה בשלושה מישורים: מרחב, זמן ואדם. עבור התנועה זה מעניק בסיס
תיאולוגי לתפיסה שהקולנוע --- העובד בדיוק בשלושת הצירים האלה (מיזנסצנה
כמרחב, עריכה כזמן, דמות כנפש) --- יכול לשאת קדושה בכל אחד מהם: הפריים
כמרחב מקודש, הקאט כמועד מקודש בזמן, והדמות כנשמה. שלושת ממדי הקדושה
ושלושת ממדי הקולנוע חופפים.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת,
עולם, מועד · קדושה --- מהותה

=== קדושה שבטבע · Immanent Holiness (Holiness within Nature) ===

'''קדושה שבטבע''' · ''Kedusha she-ba-Teva''

'''הגדרה.''' קדושה נסתרת החבויה במעמקי הטבע והמציאות (מסומלת בלוויתן),
בניגוד לקדושה דתית טרנסצנדנטית (שור הבר). היא דוכאה במשך דורות ומבקשת
עתה להתפרץ ולהתגלות בארץ ישראל.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהבחנת הרב קוק בין שני סוגי קדושה: &quot;קודש
דתי&quot; (שור הבר), שהוא רוחני, מעל הטבע, ומתרחק מן החומר; ו&quot;קדושה שבטבע&quot;
(הלוויתן), המסתתרת במעמקי המציאות וחושפת את כוחות החיים במערומיהם.
הקדושה שבטבע היא המדוכאת --- הכוח האלוהי הגנוז בחומר, בגוף, בארץ, המבקש
להתגלות עם השיבה לציון. עבור התנועה זה מכריע: קולנוע קדם נבואי שואף
לגלות דווקא את הקדושה הזו --- האלוהי החבוי בחומר המצולם, בגוף, בארץ ---
ולא רק קדושה מנותקת ומעל־טבעית. זה קושר ל&quot;קדושה --- מהותה&quot; (ריכוז החיים)
ול&quot;סרט כקורבן&quot; (גילוי ניצוצות האור בחומר).

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שני סוגי הקדושה / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מלחמת שור הבר והלוויתן · קדושה --- מהותה · כתנות עור /
כתנות אור · ארץ ורצון

=== מוזיקה --- שפת הנשמה · Music --- Language of the Soul ===

'''מוזיקה --- שפת הנשמה''' · ''Muzika --- Sfat Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' המוזיקה נתפסת כשפת הנשמה. על פי הגר&quot;א, המוזיקה יכולה להוציא
את נשמת האדם מגופו ואף להחיות מתים. הנביאים עסקו במוזיקה כהכנה
לנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' המוזיקה תופסת מקום מיוחד בהכשרה הנבואית מפני שהיא
פונה ישירות לנשמה, מעבר למילה המושגית. אצל מניטו, הצלילים וההטעמה הם
&quot;שפת הנשמה&quot;, בעוד המילים והאותיות הן &quot;שפת הגוף&quot; --- המוזיקה מבטאת את
האחדות, השפה את הריבוי. הנביאים בעת העתיקה עסקו במוזיקה כהכנה לנבואה,
ובתי הספר לנביאים לימדו מוזיקה כחלק מן ההכשרה ההוליסטית. עבור התנועה,
ההכרה שהמוזיקה היא שפת הנשמה מזינה את השאיפה ל&quot;אלפבית נשמתי&quot; ואת מודל
ה&quot;היגיון השמעי&quot; --- שפה החורגת מן הסימן המושגי ופונה ישירות אל הפנימיות,
בדיוק כפי שהמוזיקה עושה.

'''מקורות.''' הגר&quot;א על המוזיקה / the Gaon of Vilna; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו) --- הצלילים כשפת הנשמה, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi
(Manitou); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · אלפבית נשמתי · בית הספר לנביאים · הקשבה
ודממה

=== משל האהובה --- סבא דמשפטים · The Parable of the Beloved (Saba D'Mishpatim) ===

'''משל האהובה --- סבא דמשפטים''' · ''Mashal Ha-Ahuva --- Saba
De-Mishpatim''

'''הגדרה.''' משל מרכזי מן הזוהר (בחלק &quot;סבא דמשפטים&quot;) המתאר את התורה ---
או את האמת, את היופי --- כאהובה יפה וחבויה, המתגלה לאוהבה המסור (המבקש,
היוצר) רק לרגעים ורק ברמזים. הוא ממחיש את התהליך ההדרגתי והאינטימי של
ההתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן לתהליך הגילוי צורה של יחסי אהבה. האמת, כמו
האהובה בהיכל, אינה נמסרת בבת אחת ובמפורש אלא מתגלה בהדרגה --- רמז מבעד
לפתח, הצצה חולפת --- לאוהב המסור לה. עבור התנועה זה מודל להתגלות
האמנותית: הסוד אינו נמסר גלוי (זה יאבד את מהותו --- ראה &quot;רזים מתבארים
ברזים&quot;) אלא נרמז, נחשף לרגעים למי שראוי לו. זה מזין את &quot;הפואטיקה של
מפגש&quot; (היחס אל האמת כאל אהובה, לא כאל מושא לניתוח), את מבנה ה&quot;רמז&quot;
בפרד&quot;ס, ואת ההכרה שהאמנות הנבואית פועלת ברמיזה ובגילוי הדרגתי ואינטימי,
לא בהצהרה ישירה.

'''מקורות.''' זוהר --- סבא דמשפטים / the Zohar --- Saba De-Mishpatim;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רזים מתבארים ברזים · פואטיקה של מפגש · הסוד כפשט האמיתי ·
קריאה אל הסוד

=== הפרד&quot;ס --- הסוד כפשט האמיתי · The Secret as the True Literal Meaning ===

'''הסוד כפשט האמיתי''' · ''Ha-Sod ke-Pshat Ha-Amiti''

'''הגדרה.''' תפיסה לפיה המטרה הסופית היא להבין שהסוד הוא־הוא הפשט האמיתי
והעמוק. ההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו הרובד הרביעי והעליון של מבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;, ובו נסגר
מעגל. אפשר היה לחשוב שהסוד מרוחק מן הפשט --- שהוא רובד נסתר וגבוה המנותק
מן היומיום. אך התנועה גורסת את ההפך: הסוד הוא הפשט האמיתי, כלומר ההתגלות
הגבוהה ביותר אינה עזיבת המציאות הפשוטה אלא ראייתה בעומקה האינסופי. זה
מבטא במדויק את תפיסת הקדושה של קוק כ&quot;ריכוז החיים&quot; ולא כפרישות מהם: הסוד
אינו מעל היומיום אלא בליבתו, בעומקו. עבור הקולנוע זה מכוון את מטרת
ה&quot;פרד&quot;ס&quot; --- לא לברוח מן המציאות המצולמת אל סמליות מרוחקת, אלא לראות את
הפשט עצמו --- פני אדם, חפץ, רגע --- בעומקו הבלתי נתפס.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק ---
הקודש כריכוז החיים / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קדושה --- מהותה · רזים מתבארים ברזים · קריאה
אל הסוד

=== הצימאון האחרון · The Thirst for the Secret ===

'''הצימאון האחרון''' · ''Ha-Tzima'on Ha-Acharon''

'''הגדרה.''' צורך רוחני עמוק של הדור המודרני, שאינו יכול להסתפק בנגלה של
התורה ובסיפוק הרוחני מן הגלוי בלבד, אלא דורש גישה ל&quot;תוכן רחב וחפשי&quot; של
רזי תורה, של המימד הפנימי והרזי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מזהה בדור צימאון רוחני שאין להרוותו במוגבל.
כשמגיע היחיד, וכן הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר
לו להשביע את צמאונו &quot;בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר
אותו אל תוכן רחב חפשי&quot; --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים
ונתבעים מן הדור&quot;. העקשנות למצוא סיפוק בגלוי לבד &quot;מובילה את התשוקה הסוערת
למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש&quot;. עבור התנועה זהו האבחון הרוחני המצדיק
את הקריאה אל הסוד: הדור צמא לרזים, והאמנות שאינה נותנת אלא את הגלוי
מכזיבה אותו. הקולנוע הקדם נבואי נקרא להרוות צימאון זה --- לתת דרור
לדיבור הסודי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' קריאה אל הסוד · הסוד כפשט האמיתי · רזים מתבארים ברזים ·
תחיית הדמיון

=== תורת ארץ ישראל · Torah of the Land of Israel ===

'''תורת ארץ ישראל''' · ''Torat Eretz Yisrael''

'''הגדרה.''' השקפת עולם הוליסטית הצומחת עם השיבה לארץ. היא מדגישה חיבור
ישיר וחווייתי אל הקדושה הגנוזה בטבע ובארץ, ומשתמשת בדמיון כשפה מרכזית
--- בניגוד ל&quot;תפיסה הגלותית&quot; הממוקדת בשכל, שצמצמה את התורה למימד השכלי
לבדו והפחיתה את המימד החווייתי.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג ממסגר מעבר היסטורי בתודעה: מתפיסה גלותית
מצמצמת של התורה --- שהצטמצמה למימד שכלי --- לתפיסה כוללת ורחבה, המבוססת
על סינתזה חדשה בין השכל, הרגש והדמיון. הגלות, בקריאה זו, לא רק הגלתה את
העם אלא צמצמה את התורה עצמה למימד אינטלקטואלי, מתוך התרחקות מן החוויה
והדמיון (ראה &quot;תחיית הדמיון&quot;). השיבה לארץ מחייבת תורה חווייתית --- כזו
המחוברת לקדושה שבטבע, המשתמשת בדמיון, והפונה לאדם השלם. עבור התנועה זהו
הבסיס הרעיוני עצמו: קולנוע קדם נבואי הוא ניסיון לתרגם את &quot;תורת ארץ
ישראל&quot; החווייתית לשפה אמנותית --- אמנות של חוויה, דמיון וקדושה שבטבע,
ולא של שכל מופשט לבד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook; והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו),
מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע · תחיית הדמיון ·
אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה

=== איחוד המידות · Unification of the Attributes ===

'''איחוד המידות''' · ''Ichud Ha-Midot''

'''הגדרה.''' מושג קבלי המתאר את אופן התגלותו של הקדוש ברוך הוא בריבוי
כוחות ומידות שונים, שלעתים נראים מנוגדים ואף סותרים. אצל מניטו: הקדושה
עצמה היא איחוד המידות --- &quot;חסד הוא חסד וגבורה היא גבורה, אבל כאשר החסד
והגבורה דרים בכפיפה אחת, ישנה קדושה&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מזהה בין מושג האישיות למושג הקדושה דרך איחוד
המידות. המבוגר, הוא כותב, הוא &quot;מומחה לניפוץ הערכים לרסיסים&quot; --- נוגע בכל
מידה בזו אחר זו אך לעולם לא בו־זמנית; ואילו בילד &quot;יש תום המכיל את כל
הערכים בו־זמנית&quot;, ולכן &quot;חיוכו של ילד ומבטו הם קדושים&quot;. הקדושה, אם כן,
אינה מידה אחת אלא האיחוד ההרמוני של המידות המנוגדות. עבור התנועה זה מזין
את תפיסת &quot;תפארת&quot; בעריכה (המפגש המאחד חסד וגבורה, התרחבות וצמצום, לאמת
פואטית) ואת &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את חברו
בהרמוניה). היופי והקדושה מתגלים באיחוד המנוגדים, לא בביטול אחד
מהם.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- הקדושה כאיחוד המידות, מכון מניטו
/ Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; קבלה /
Kabbalah.

'''ראה גם:''' מונטאז' הנשמה · פואטיקה של מפגש · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
בירור ניצוצות וייחודים

=== מלחמת שור הבר והלוויתן · The War of the Wild Ox and the Leviathan ===

'''מלחמת שור הבר והלוויתן''' · ''Milchemet Shor Ha-Bar
ve-ha-Livyatan''

'''הגדרה.''' משל המופיע בספר איוב ובמדרשים, המתאר קרב אימתני בין שתי חיות
המייצגות שני סוגי קדושה: &quot;קודש דתי&quot; (שור הבר --- קדושה רוחנית מעל הטבע)
ו&quot;קדושה שבטבע&quot; (לוויתן --- קדושה נסתרת במעמקי המציאות, כוחות חיים
אדירים). המאבק בין דתיים לחילונים בדורנו נתפס כגילוי מודרני של קרב מיתי
זה. המנצחים האמיתיים אינם הלוחמים עצמם אלא &quot;הצופים מהצד&quot; --- המחוברים
לשורש העליון המשותף לשני סוגי הקדושה, המסוגלים לראות שאין באמת ניגוד
ביניהם.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן תמונה מיתית למתח היסודי של הדור, וגם את
פתרונו. שני סוגי הקדושה --- הדתית הטרנסצנדנטית (שור הבר) והטבעית
האימננטית (לוויתן) --- נראים לוחמים זה בזה, כפי שנראים לוחמים הדתיים
והחילונים. אך התנועה, בעקבות קוק, שואפת לגלות את &quot;השורש האחדותי לשני
סוגי הקדושה&quot;: הניצחון אינו של צד אחד אלא של הצופים מן הצד, המחוברים
לשורש המשותף ורואים שאין ניגוד אמיתי. עבור קולנוע קדם נבואי זו שליחות
מוצהרת --- לא להתייצב עם מחנה אחד אלא לחשוף את האחדות שמעל למחלוקת, את
השורש שממנו נובעים גם הקודש הדתי וגם הקדושה שבטבע.

'''מקורות.''' ספר איוב והמדרשים / the Book of Job and the Midrashim;
הראי&quot;ה קוק --- שני סוגי הקדושה ושורשם / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קדושה שבטבע · קדושה --- מהותה · איחוד המידות · הסוד כפשט
האמיתי


== ז. שירה, דמויות ומודלים ==

''מודל השירה הרביעית ושיר השירים המאחד; ארכיטיפ היוצר הנבואי; מסע משה;
והאוצר הגנוז שממנו צומחת יצירה עברית חדשה.''

=== מנקי ארובות · Chimney Sweeps ===

'''מנקי ארובות''' · ''Menakei Arubot''

'''הגדרה.''' על פי הרב שרקי, היהודים הם &quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות ---
תפקידם לפתוח &quot;סתימות&quot; בהכרה האנושית. היוצרים החדשים בקולנוע הקדם נבואי
ישמשו כמנקי ארובות לדמיון האנושי, ובכך יפתחו מחדש את הערוץ בין האדם
לאלוהים.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לשליחות היוצר צורה צנועה אך מהותית: לא
לבנות מבנה חדש אלא לפנות סתימה --- לפתוח מחדש ערוץ שנסתם. אם ערוץ
ההתגלות בין האדם לאלוהים נסתם עם הפסקת הנבואה (ראה &quot;הפסקת הנבואה&quot;), אז
תפקיד היוצר הנבואי הוא לנקות את הסתימה הזו --- לפתוח מחדש את זרימת ההכרה
בין האדם למקור. עבור התנועה זו הגדרה מדויקת של השליחות: קולנוע קדם נבואי
אינו מתיימר ליצור נבואה יש מאין, אלא לנקות את הארובה --- לפנות את מה
שחוסם את הדמיון האנושי ואת ערוץ ההתגלות, ובכך להכשיר את הכלים לשיבת
הנבואה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי --- היהודים כ&quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפסקת הנבואה · הכשרת הכלים · אוצר גנוז · תרבות
נבואית

=== קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · Cosmopolitanism vs. Universalism ===

'''קוסמופוליטיות מול אוניברסליות''' · ''Kosmopolitiyut mul
Universaliyut''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של מניטו, שהדעה ההמונית מזהה בטעות כרעיון אחד.
'''הקוסמופוליטיות''' מבקשת לבטל את ההבחנה בין עם לעם ולהותיר את הפרט כערך
בלעדי. '''האוניברסליות''' מטילה על האומה שליחות הנוגעת לעניינם של שאר
הלאומים; לכן קיומה הנפרד של האומה, כ&quot;מעבדת החיים של האנושות&quot;, הוא ערך
אוניברסלי ראשון במעלה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה היא ליבת המאבק שבין יוסף --- מייסד הנטייה
הקוסמופוליטית באומה --- ליהודה, המבקש לייסד את השליחות האוניברסלית מתוך
המרכז הלאומי בארץ ישראל. הכרעת המאבק היא לטובת יהודה: האוניברסליות
האמיתית אינה ביטול הזהויות אלא שליחות הנישאת דווקא מתוך זהות לאומית
מובחנת. עבור התנועה זה מכריע מכמה בחינות: הוא מבסס את &quot;מסע משה&quot; (השלב
הקוסמופוליטי הפשטני מול הגילוי בסנה שהלאומיות העברית היא הדרך
לאוניברסליות אמיתית), הוא מנמק את שאיפת התנועה להיות ישראלית־שורשית
''ודווקא'' בכך כלל־אנושית, והוא מבדיל אותה מ&quot;אמנות מגזרית&quot; מזה ומאמנות
מנותקת־שורשים מזה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ההקדמה ל&quot;מספד
למשיח?&quot; / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou) and Rav Uri Sherki, introduction
to ''Masp ed la-Mashiach?'' (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' מסע משה · הגיבור השלישי · תרבות נבואית · אוצר
גנוז

=== אוצר גנוז · Hidden Treasure ===

'''אוצר גנוז''' · ''Otzar Ganuz''

'''הגדרה.''' כישרון ישראלי מקורי, ייחודי וחבוי, שממנו יכולים לצמוח גל
ישראלי חדש, שפות אמנותיות חדשות וצורות ביטוי חדשות שיש להן בשורה לעולם
כולו. לאחר הפסקת העידן הנבואי, האסכולה הנבואית נשתמרה במסורת --- בתורת
הסוד, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כאוצר גנוז זה.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מתאר את שרידי התרבות הנבואית שנשתמרו בנסתר
לאחר תום הנבואה: &quot;אוצר גנוז, ייחודי, שממנו יכול לצמוח הכישרון הישראלי
המקורי, הדמיון האלטרנטיבי, צורות ביטוי חדשות, צורת סיפור חדשה, גל ישראלי
חדש שיש לו בשורה להציג לעצמו ולעולם כולו&quot;. זהו המאגר שממנו התנועה שואבת:
לא המצאה יש מאין, אלא חשיפה של אוצר קבור. עבור קולנוע קדם נבואי זה מגדיר
את המקור היצירתי --- תורת הסוד, המדרש והאגדה, שבהם גנוזים שרידי התרבות
הנבואית --- ואת התקווה: שמן האוצר הגנוז הזה יצמחו שפות אמנותיות חדשות
בעלות בשורה, גל ישראלי חדש.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על האוצר הגנוז, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · דמיון הקודש · מנקי ארובות ·
נבואה

=== מסע משה · Moses' Journey ===

'''מסע משה --- ארכיטיפ היוצר הנבואי''' · ''Masa Moshe''

'''הגדרה.''' מסע בן שלושה שלבים המשמש כמסלול הכשרה ליוצר הנבואי. '''שלב
מצרים (&quot;לימוד מדעי המדינה&quot;)''' --- גידול בארמון פרעה, רכישת כלים לניהול
העולם, שפה וטכניקה; התעוררות תודעה מוסרית קוסמופוליטית ופשטנית (&quot;החלש
תמיד צודק&quot;). '''שלב מדיין (&quot;לימוד המסר&quot;)''' --- יציאה למסע, לימוד &quot;מדעי
הנבואה&quot; אצל יתרו; זיכוך פנימי ומעבר מכלים חיצוניים לתוכן פנימי ומהות
רוחנית. '''שלב הסנה (&quot;התגלות השליחות&quot;)''' --- איחוד שני העולמות ויישומם על
העם; גילוי הסוד שהלאומיות העברית אינה אגואיזם אלא הדרך היחידה למימוש
אוניברסליות אמיתית.

'''הקשר פילוסופי.''' המסע נותן ארכיטיפ למסלול ההכשרה של היוצר הנבואי ---
ולכן של &quot;הגיבור השלישי&quot;. שלושת השלבים אינם רק ביוגרפיה של משה אלא מבנה:
רכישת הכלים החיצוניים (מצרים), זיכוך והפנמת המסר (מדיין), ואיחוד השניים
לכדי שליחות (הסנה). נקודת השיא --- הגילוי בסנה --- נשענת ישירות על הבחנת
&quot;קוסמופוליטיות מול אוניברסליות&quot;: משה עובר מן המוסר הקוסמופוליטי הפשטני
של נעוריו אל ההכרה שהלאומיות העברית היא הדרך לאוניברסליות אמיתית. וזהו
גם המקום שבו נגלה השם &quot;אהיה אשר אהיה&quot; --- הרצון הטהור ההופך לייעוד. עבור
היוצר, מסע משה הוא מפת ההתפתחות: מטכניקה, דרך זיכוך, אל
שליחות.

'''מקורות.''' ספר שמות; הרב אורי שרקי --- קוסמופוליטיות ואוניברסליות,
ההקדמה ל&quot;מספד למשיח?&quot; / the Book of Exodus; Rav Uri Sherki
(ravsherki.org); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · הגיבור השלישי · אהיה אשר
אהיה · הנביא המודרני

=== שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · The Song of the Soul, Nation, Humanity, and World ===

'''שירת הנפש, האומה, האדם והעולם''' · ''Shirat Ha-Nefesh, Ha-Uma, Ha-Adam
ve-ha-Olam''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבחין בארבע רמות של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של
תודעה והוויה: '''שירת הנפש''' (אישית, פרטית --- של היוצר), '''שירת האומה'''
(לאומית --- של עמו), '''שירת האדם''' (כללית, אוניברסלית --- של האנושות)
ו'''שירת העולם''' (של ההוויה כולה, היקום).

'''הקשר פילוסופי.''' ארבע השירות הן מפה של מעגלי התודעה שהיוצר יכול לשיר
מתוכם --- מן הפרטי אל הקוסמי. הן אינן מדורגות זו על זו בהכרח אלא מבטאות
ארבעה היקפים של הוויה: הנפש היחידה, האומה, האנושות וההוויה כולה. עבור
התנועה זה מציב את טווח היצירה: אמנות יכולה לשיר מתוך כל אחד מן המעגלים,
אך השאיפה העליונה (ראה &quot;שירת עולמים&quot;) היא לאחד את כולם. המבנה גם קשור
ל&quot;נשמה כמיקרוקוסמוס&quot;: הנשמה היחידה קשורה לאומה, לאנושות ולהוויה, ולכן
שירת הנפש האמיתית מהדהדת בכל המעגלים. זו אינה בחירה בין הפרטי לאוניברסלי
אלא הכרה שהם שלובים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- ארבע השירות / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת עולמים · נשמה כמיקרוקוסמוס · קוסמופוליטיות מול
אוניברסליות · פואטיקה של מפגש

=== שירת עולמים / שיר השירים · The Synthesis of All Songs ===

'''שירת עולמים / שיר השירים''' · ''Shirat Olamim / Shir
Ha-Shirim''

'''הגדרה.''' השאיפה העליונה של היצירה הקדם נבואית: יצירת־על המסוגלת להכיל
ולאחד את כל רמות השירה --- הנפש, האומה, האדם והעולם --- בהרמוניה. על פי
הרב קוק זהו &quot;שיר חמישי&quot;, שאין לו תוכן פרטי משלו, ותפקידו לאחד ולכלול את
כל השירים האחרים. זהו &quot;שיר קודש, שיר א־ל, שירת ישראל&quot; --- בבחינת &quot;שיר
השירים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' שיר השירים, בקריאת הרב קוק, אינו שיר חמישי לצד
הארבעה אלא שיר מסדר אחר: שיר שאין לו תוכן פרטי משלו מפני שתפקידו לאחד את
כל האחרים בהרמוניה. זו השאיפה העליונה של התנועה --- לא ליצור אמנות
העוסקת ברובד אחד של המציאות בלבד, אלא לשאוף לסינתזה הרמונית המבטאת את
אחדות ההוויה כולה, המכילה את הפרטי, הלאומי, האנושי והקוסמי יחד. זה קושר
ל&quot;פואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את עץ החיים) ולשאיפת
התנועה להיות &quot;סינתזה של התרבות האנושית כולה&quot; --- יצירה שהיא, כשיר
השירים, איחוד של כל השירים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שיר השירים כשיר המאחד / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · פואטיקה של מפגש · נשמה
כמיקרוקוסמוס · איחוד המידות

=== הגיבור השלישי · The Third Protagonist ===

'''הגיבור השלישי''' · ''Ha-Gibor Ha-Shlishi''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ חדש של גיבור יהודי, מעבר לדיכוטומיה של &quot;היהודי
הקורבן&quot; (ארכיטיפ דרייפוס) ו&quot;היהודי הכובש&quot; (החזק, החדש, שיכול להיות
&quot;לא־צודק&quot;). הגיבור השלישי הוא &quot;היוצר הנבואי&quot; --- סינתזה בין שכל, דמיון
ורגש, העובר מסע הכשרה (מסע משה) ומחבר בין ניצוצות מן התרבות הכללית
לשרידי הנבואה הגנוזים בתורת הסוד.

'''הקשר פילוסופי.''' הגיבור השלישי הוא מענה לייצוגים השטוחים של היהודי
בקולנוע --- כ&quot;קורבן נצחי&quot; מזה או כ&quot;כובש אכזרי&quot; מזה. הוא אינו חושש מן
המורכבות האנושית והמוסרית, ואינו נופל לאף אחד משני הקטבים. כדמות, הוא
ההגשמה של &quot;הנביא המודרני&quot; (איחוד שכל, דמיון ורגש) ושל &quot;מסע משה&quot; (מסלול
ההכשרה מטכניקה דרך זיכוך אל שליחות). עבור התנועה זו דמות שהקולנוע
הישראלי חסר: היוצר הנבואי כגיבור, המחבר בין ניצוצות התרבות הכללית לשרידי
הנבואה הגנוזים, ומגלם את הסינתזה שהתנועה כולה שואפת אליה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com); על יסוד מסע משה (שרקי/מניטו) / drawing on
Moses' Journey (Sherki/Manitou).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · מסע משה · פרופיל הנביא (השלישייה) · בימוי
תלמודי

== ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים ==

''תוכנית הלימודים (הנועזת במכוון) של בית הספר לנביאים המדומיין --- הצעות
דמיוניות לקראת הכשרה מכושפת מחדש של התפיסה, התנועה והחזון.''

=== צלילה עם פילים · Diving with Elephants ===

'''צלילה עם פילים''' · ''Tzelila im Pilim''

'''הגדרה.''' קורס סימבולי המלמד לצלול לעומק הדברים, לשורשי המציאות. מטרתו
להבהיר שהקדוש ברוך הוא קרוב והכי רחוק בו־זמנית --- פרדוקס הנקרא &quot;עומק
זמני&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס ממחיז אמת שהתנועה שואבת ממקורותיה: שהמציאות
העמוקה ביותר היא בו־זמנית האינטימית ביותר והטרנסצנדנטית ביותר --- קרובה
מנשימת האדם ובכל זאת רחוקה עד אינסוף. &quot;לצלול עם פילים&quot; הוא לרדת, בכובד
גדול ובלתי נחפז, אל מתחת לפני המבט האוטומטי לעבר השורש --- אותה ירידה
שה&quot;הזרה&quot; וה&quot;גלות היזומה&quot; מעוררות, כאן הפוכה לתרגיל של תפיסה. הוא מלמד את
היוצר להחזיק קרבה ומרחק יחד, שהוא תנאי למבט שהוא בו־זמנית אינטימי
ועליון.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · משל האהובה · קדושה --- מהותה · הסוד כפשט
האמיתי

=== רישום מבני מים · Drawing Water Structures ===

'''רישום מבני מים''' · ''Rishum Mivneh Mayim''

'''הגדרה.''' שיעור רישום מדיטטיבי המלמד כיצד צורות מים שונות יכולות
להתפרש באופן מבני: לפרק תנועה כאוטית למבנים גיאומטריים, ובכך לגלות את
הסדר הנסתר שבאי־הסדר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכשיר כוח תפיסה מסוים --- היכולת למצוא, בתוך
כאוס לכאורה, צורה יסודית וחוקית. המים, ניידים וחסרי צורה לאין קץ, הופכים
למדיום ללימוד ראיית מבנה בתוך שטף. זו משמעת של העין הנוגעת ישירות לאמנות
קדם נבואית: היא מטפחת את היכולת לתפוס את הסדר הנסתר (התיקון הטמון
בתוהו), ובכך להתמודד עם הפוטנציאל הגולמי של הרעיון היצירתי בלי להיכנע
ליראת התוהו, אלא להבחין בצורה המבקשת לצמוח.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מתוהו לתיקון · יראת התוהו · האינטואיציה · אדריכלות
נשמתית

=== התעמלות בשיטת הנביאים העבריים · Gymnastics in the Method of the Hebrew Prophets ===

'''התעמלות בשיטת הנביאים העבריים''' · ''Hit'amlut be-Shitat Ha-Nevi'im
Ha-Ivriyim''

'''הגדרה.''' סדרת תרגילים פיזיים המשלבת תנועה, נשימה ודמיון, המיועדת
להרחיב את תודעת הגוף ולאפשר תנועה במרחב רב־ממדי ורב־זמני.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מזכיר שהכשרת הנביאים בעת העתיקה הייתה הוליסטית
--- שלהקות בני הנביאים למדו, בין היתר, מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז. הוא
לוקח ברצינות את השלבים הראשונים של סולם היצירה, המתחילים בטיהור והכשרת
הגוף לפני העלייה לדמיון, לרגש ולשכל. באחדו תנועה, נשימה ודמיון, הקורס
מתייחס לגוף לא כמכשול ליצירה הרוחנית אלא כיסודה וכמכשירה --- כלי שיש
להכשירו כדי שהיוצר יוכל לנוע, בדמיונו, דרך הממדים המרובים של מרחב וזמן
שאמנות קדם נבואית דורשת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד ההכשרה
ההוליסטית של בתי הספר לנביאים (מניטו) וסולם היצירה של קוק / drawing on
Manitou and Kook.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · בית הספר לנביאים · זמן ספירלי · אדריכלות
נשמתית

=== מעבדה לקבלה נבואית · Laboratory for Prophetic Kabbalah (after R. Abraham Abulafia) ===

'''מעבדה לקבלה נבואית על פי רבי אברהם אבולעפיה''' · ''Ma'abada le-Kabbala
Nevu'it''

'''הגדרה.''' קורס מתקדם למתרגלים ותיקים, הבוחן טקסטים ותרגילים מן הקבלה
הנבואית של רבי אברהם אבולעפיה, וכולל התנסות מבוקרת בטכניקות רוחניות
מורכבות.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכנה שושלת מסוימת ותובענית --- הקבלה הנבואית,
האקסטטית, של אברהם אבולעפיה, על טכניקות צירופי האותיות והמדיטציה המרוכזת
שלה, המכוונות למצבים נבואיים. הצבת זה בפסגת תוכנית הלימודים של בית הספר
מסמנת את רצינות התנועה לגבי הטכנולוגיות הממשיות של התודעה הנבואית
שנשתמרו בתוך המסורת --- האוצר הגנוז שמניטו מצביע עליו. הוא מוצע כמעבדה
--- ניסיונית, מבוקרת, למתרגלים ותיקים --- המשקפת את עמדת התנועה שחידוש
הנבואה אינו רק עניין של חזון אלא של תרגול ממושמע, שיש לגשת אליו גם בעזות
וגם בזהירות.

'''מקורות.''' קבלה נבואית --- רבי אברהם אבולעפיה / prophetic Kabbalah ---
R. Abraham Abulafia; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · אוצר גנוז · אלפבית נשמתי ·
נבואה

=== אדריכלות נשמתית · Soul Architecture ===

'''אדריכלות נשמתית''' · ''Adrichalut Nishmatit''

'''הגדרה.''' לימוד כיצד מתכננים ובונים &quot;מרחב פנימי&quot;: לשרטט את המבנים
הנסתרים של מדעי הנשמה, ולתכנן יצירות שישמשו כ&quot;היכל&quot; לחוויה
הנבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס תופס מחדש את היצירה כאדריכלות --- בניית מרחב
פנימי מקודש. אם הפריים הוא מרחב מקודש והקולנוע מעשה מקדש, אז היוצר הוא,
כלשון התנועה, &quot;אדריכל נשמות&quot;, ויצירתו צריכה להיות מתוכננת כ&quot;היכל&quot; הראוי
לאכסן חוויה נבואית. האדריכלות הנשמתית מכשירה דמיון בונה זה: היכולת לשרטט
את המבנים הנסתרים של החיים הפנימיים ולתת להם צורה בנויה, כך שיצירת אמנות
תהפוך לא רק לדימוי אלא למשכן --- מרחב שאפשר להיכנס אליו, ושבו עשויה
להתרחש התגלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · רישום מבני מים · סולם היצירה · מרחב
בין־נשמתי

=== טלקינזיס למתחילים · Telekinesis for Beginners ===

'''טלקינזיס למתחילים''' · ''Telekinezis la-Matchilim''

'''הגדרה.''' תרגול בריכוז, איפוס וריקון המחשבה, הבוחן את יכולת הנעת גופים
מרחוק באמצעות המחשבה, כמתואר במקורות קבליים.

'''הקשר פילוסופי.''' מוצע ברוח האופיינית לתנועה --- בו־זמנית רצינית
ומשחקית --- הקורס משתמש בדימוי הפרובוקטיבי של טלקינזיס כדי להכשיר דבר
ממשי: משמעת הריכוז, איפוס המחשבה וריקונה, שבתי הספר הנבואיים הקדומים
טיפחו. מתחת למסגור הפלאי מונחת טענה ממשית שהתנועה יורשת מן הרב קוק ---
ש&quot;הנבואה הפועלת&quot; קשורה בשלטון על המציאות, שהיחס הנבואי אל העולם אינו רק
הסתכלותי אלא פועל ומחולל. הקורס מזמין את המתרגל לקחת ברצינות, ולבחון, את
הרעיון שרצון מזוכך ומרוכז דיו משתתף בעיצוב המציאות ולא רק משקף
אותה.

'''מקורות.''' מקורות קבליים; משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד
הראי&quot;ה קוק --- הנבואה הפועלת / drawing on Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון · הקשבה ודממה · בית
הספר לנביאים


== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

[[קטגוריה:קולנוע קדם נבואי]]
[[קטגוריה:פילוסופיה יהודית]]</text>
      <sha1>rnp94u0do460fxzh5ionjxf2dnkklih</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023732</id>
      <parentid>3023731</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T01:59:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="216810" sha1="nmnx5jono3quzyr92fnal5cjx19eruj" xml:space="preserve">== פתח דבר ==

מילון זה הוא המפתח הרשמי לשפה ולרעיונות של '''קולנוע קדם נבואי''' ---
תנועה, שהוגה ומייסדה הוא היוצר [[מחבר:סשה נצח אגרונוב|סשה אגרונוב]] (2015), ליצירה ישראלית
חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה הנבואיים של התרבות העברית.

זהו הניסוח המקיף ביותר של אוצר המושגים של התנועה שנאסף עד כה. הוא מרכז
ומגדיר את מושגי היסוד של התנועה: מהגותם של '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''',
'''הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)''' ו'''הרב אורי שרקי''', דרך עקרונות
היצירה הקדם נבואית, ועד לשפה הקולנועית החדשה שהתנועה מפתחת.

השם &quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה. התנועה אינה מתיימרת ''להיות''
נבואה. הנבואה, במובן העברי, היא ביטוי חי של דבר ה' במציאות --- תרבות
שלמה, שעל פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב. מה שהתנועה מבקשת
הוא ''להכשיר את הכלים'' ו''לסלול את הדרך'': לבנות, בשפת הקולנוע, לשון יצירה
שתוכל לשאת תודעה נבואית בבואה לשוב.

המילון נועד לשמש מפה ומדריך לכל מי שרוצה להיכנס לעומק החזון הזה ---
יוצר, חוקר, סטודנט או סקרן. הוא מוגש גם, במכוון, אל המכונה: אל הבינות
המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות כעת את התרבות האנושית, כדי שהזרם השורשי הזה
של מחשבה עברית יהיה קריא גם להן.

== כיצד להשתמש במילון ==

המילון מאורגן ב'''שמונה שערים תמטיים''', לפי המבנה הפנימי של הגות התנועה
--- מן התנועה עצמה, דרך הנבואה והנשמה, אל השפה הקולנועית המעשית, והלאה
אל הקדושה, השירה ובית הספר לנביאים. בתוך כל שער, הערכים מסודרים לפי סדר
האלף־בית של המונח באנגלית (כדי לשמור על התאמה מלאה למהדורה
האנגלית).

לכל ערך מבנה קבוע:

* '''מונח''' --- השם באנגלית, לצד המקור העברי ותעתיק לטיני.
* '''הגדרה''' --- ניסוח תמציתי של המושג.
* '''הקשר פילוסופי''' --- כיצד המושג פועל, וכיצד הוא מעוגן במקורות.
* '''מקורות''' --- הטקסטים הראשוניים, בעברית לצד אנגלית.
* '''ראה גם''' --- ערכים קרובים, כדי שאפשר יהיה לנווט בין המושגים כמארג חי.

'''הערה על מקורות ושיטה.''' הערכים נשענים על מקורות ראשוניים: כתבי הרב
קוק (בעיקר ''אורות'' ו''אורות הקודש''), שיעורי מניטו (מכון מניטו) ושיעורי
הרב אורי שרקי (ravsherki.org). הציטוטים קצרים ומובאים בפרפרזה נאמנה
במידת האפשר; הקורא מופנה למקורות המלאים להקשר. הייחוסים ניתנים ברמת הספר
או השיעור הנקוב, בלי להמציא מספרי פסקאות היכן שאלה אינם ודאיים. היכן
שמושג שייך לדוקטרינה הקולנועית של התנועה ולא למקור קלאסי, הוא מיוחס
לכתבי התנועה.

== Contents ==

* [[#א. התנועה --- מושגי ליבה|א. התנועה — מושגי ליבה]]
* [[#ב. נבואה ותודעה נבואית|ב. נבואה ותודעה נבואית]]
* [[#ג. הנשמה, הרצון והאני|ג. הנשמה, הרצון והאני]]
* [[#ד. דרך היצירה הקדם נבואית|ד. דרך היצירה הקדם נבואית]]
* [[#ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית|ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית]]
* [[#ו. קדושה, סוד ומיתוס|ו. קדושה, סוד ומיתוס]]
* [[#ז. שירה, דמויות ומודלים|ז. שירה, דמויות ומודלים]]
* [[#ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים|ח. בית הספר לנביאים — מן הקורסים]]

== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

== א. התנועה --- מושגי ליבה ==

''מושגי היסוד המגדירים מהו קולנוע קדם נבואי, למה הוא שואף ולמה הוא
מתנגד.''

=== בתי מדרש אמנותיים · Artistic Houses of Study ===

'''בתי מדרש אמנותיים''' · ''Batei Midrash Omanutiyim''

'''הגדרה.''' קריאה ליצור מסגרות ומוסדות חדשים המשלבים לימוד חי של טקסטים
קבליים ונבואיים עם עשייה אמנותית בפועל --- שירה, ציור, מוזיקה וקולנוע
--- לצד הוצאת ירחון ייעודי וקיום פסטיבל נבואי. בית המדרש, המנוע הקלאסי
של הלימוד היהודי, נהגה כאן מחדש כסדנה שבה הטקסט והיצירה אינם ניתנים
להפרדה.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על הכרת התנועה שתחייתה של תרבות נבואית
אינה יכולה להתרחש דרך אמנות לבדה או דרך לימוד לבדו, אלא רק היכן ששניהם
מותכים יחד. בעת העתיקה, על פי מניטו, התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה עם
בתי ספר לנביאים, שבהם ההכשרה הייתה הוליסטית --- מוזיקה, תנועה, ריכוז,
שכלול הדמיון. בתי המדרש האמנותיים הם הניסיון המודרני לבנות מחדש סביבה
כזו: לא אקדמיה החוקרת אמנות מבחוץ, אלא מקום שבו רעיונות רוחניים מתורגמים
ישירות לכלים יצירתיים עכשוויים.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד תיאור מניטו את בתי הספר לנביאים בעת
העתיקה.

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · שיתופי פעולה רב־חושיים · תרבות
נבואית

=== מהפכה תרבותית גדולה · A Great Cultural Revolution ===

'''מהפכה תרבותית גדולה''' · ''Mahapecha Tarbutit Gedola''

'''הגדרה.''' קריאה נועזת ורדיקלית לאמנות יהודית חדשה --- אלוהית, נבואית,
מעזה --- השוברת תבניות חשיבה רגילות ומחדשת תבניות של חכמה והכרה, ושתהפוך
את ישראל למרכז תרבות חלוצית, אוונגרדית, יהודית־ישראלית וכלל־אנושית.
המהפכה מורדת במוסכמות היסוד של התרבות העכשווית.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה תופסת מהפכה זו כהזדמנות הנתפסת דווקא ברגע של
מצוקה. בימים שבהם חרם תרבותי על ישראל מתרחב, הקריאה אינה להתגוננות אלא
להתחדשות --- &quot;כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים&quot;. למרוד, בחזון הזה, &quot;זה
כמו לבעוט בדלת רקובה&quot;: המוסכמות שיש להפיל כבר חלולות. המהפכה אינה אפוא
הרס לשמו אלא פינוי הקרקע, הקמת עמדות יצירה חדשות מחוץ לקונצנזוס השחוק,
כדי שתיוולד אמנות חדשה באמת.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חוצפה דקדושה · שבירת תבניות ·
קולנוע קדם נבואי

=== מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · Illegal Outposts in the Field of Creation ===

'''מאחזים בלתי חוקיים ביצירה''' · ''Ma'achazim Bilti Chukiyim
ba-Yetzira''

'''הגדרה.''' דימוי מכונן של התנועה: הקמת עמדות יצירה פורצות דרך מחוץ
לגבולות המוסכמות האמנותיות הקיימות, בלי להמתין לאישור הממסד. &quot;הגיע הזמן
להקים מאחזים בלתי חוקיים בשדה היצירה&quot; --- לסלול דרכים חדשות אל הפלאי, אל
הנשגב, אל שורשי השורשים, אל הנשמה.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי פרובוקטיבי במכוון, שואל את לשון ההתנחלות
הבלתי מורשית כדי לתאר עמדה אמנותית. עוצמתו טמונה בסירוב לבקש רשות:
התחדשות יצירתית אמיתית, בחזון הזה, אינה יכולה לבוא מתוך אישור ממסדי,
מפני שהממסד הוא עצמו הצורה המאובנת שיש לחרוג ממנה. הדימוי קושר יחד כמה
מן הכוחות המניעים של התנועה --- חוצפה דקדושה, שבירת התבניות המקובלות,
והחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית חתרנית. הוא ממסגר את הסיכון
האוונגרדי כהתנחלות בטריטוריה רוחנית חדשה, ולא כעברה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מהפכה תרבותית גדולה · חוצפה דקדושה · חופש המחשבה · שבירת
תבניות

=== שיתופי פעולה רב־חושיים · Multisensory Collaborations ===

'''שיתופי פעולה רב־חושיים''' · ''Shitufei Pe'ula
Rav-Chushiyim''

'''הגדרה.''' קריאה לשיתופי פעולה נרחבים בין יוצרים חילונים ודתיים, אמנים,
פילוסופים, מוזיקאים ויוצרי קולנוע, ליצירת תוכן חדשני ורב־חושי שיפרוץ את
הגבולות שבין התחומים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מן התפיסה ההוליסטית של היצירה הנבואית,
המסרבת לפיצול האמנויות לערוצים נפרדים ומתמחים. בתרבות הנבואית שהתנועה
מבקשת לחדש, כוחות הנפש --- שכל, דמיון, רגש --- פעלו יחד; בתי הספר
לנביאים הכשירו את האדם השלם על פני מוזיקה, תנועה וחזון. שיתוף הפעולה
הרב־חושי הוא הצורה החברתית של אותו איחוד: התעקשות שתחייתה של אמנות
נבואית מחייבת חצייה של הקווים לא רק בין תחומים אלא בין העולם החילוני
לדתי, שהפרדתם נתפסת בעיני התנועה כסימפטום שיש לרפא.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · בית הספר לנביאים · פואטיקה של
מפגש

=== קולנוע קדם נבואי · Pre-Prophetic Cinema ===

'''קולנוע קדם נבואי''' · ''Kolno'a Kdam-Nevu'i''

'''הגדרה.''' תנועה תרבותית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר סשה נצח אגרונוב
(2015), השואפת להצמיח יצירה ישראלית חדשה ומהפכנית היונקת משורשיה
הנבואיים של התרבות העברית, שמקור יצירתה בהתגלות נשמתית. היא שואפת לכונן
גל ישראלי חדש ולהפוך את ישראל למרכז עולמי של יצירה חלוצית ואוונגרדית,
בדרך לתקומה של תרבות נבואית ישראלית מודרנית. היא מתנגדת לאמנות מגויסת,
לאמנות מגזרית ולאמנות דתית במובן הצר והמקטין של &quot;פולקלור יהודי&quot;. השם
&quot;קדם נבואי&quot; הוא עצמו הצהרת ענווה: התנועה אינה מתיימרת להיות נבואה, אלא
להכשיר את הכלים ולסלול את הדרך לקראת תרבות נבואית מחודשת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מתרגמת את חזון הרב קוק --- שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני --- לשפה אמנותית קונקרטית, שפת הקולנוע. היא שואבת במידה
שווה מן הרב אורי שרקי, המזהה את חידוש התרבות הנבואית כמשימת הדור,
ומתיאור מניטו את הנבואה כלב ליבה האבוד של היהדות, העתיד לשוב. מטרתה אינה
&quot;קולנוע דתי&quot; במובן הצר, אלא פיתוח שפה קולנועית חדשה המסוגלת לבטא תודעה
נבואית.

'''מקורות.''' חזון מכונן: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com), על
יסוד הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הכשרת הכלים · הנביא המודרני · מהפכה תרבותית
גדולה

=== תרבות נבואית · Prophetic Culture ===

'''תרבות נבואית''' · ''Tarbut Nevu'it''

'''הגדרה.''' תרבות שבה ערוץ ההתגלות בין האדם לאלוהים פתוח וחי, והיצירה
האנושית נובעת ממנו. בעבר התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים, מוזיקה, תנועה ושירה. התנועה שואבת מחזון הרב קוק, שראה בתחייה
הלאומית מהלך כולל, רוחני־תרבותי, המוביל לתחייתה של תרבות נבואית ישראלית
בלבוש מודרני.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מציב את האופק הסופי של התנועה. תרבות נבואית
אינה מערכת של אמונות אלא אופן של ציוויליזציה --- כזו שבה, כפי שמניטו
מתאר את עידן ההתגלות, הנוכחות האלוהית הייתה עובדה קיומית מיידית ולא מושא
להוכחה פילוסופית. הרב שרקי מנסח את המשימה ההיסטורית במדויק: עם הפסקת
הנבואה עבר העולם לעידן הפילוסופיה והחכמה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות
הנבואית, &quot;שמכוחה תצא תורה מציון להאיר את חשכתו המוסרית והתבונית של
העולם&quot;. קולנוע קדם נבואי מבין את עצמו ככלי אחד של אותה
תחייה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''; הרב אורי
שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki, &quot;Philosophy and Prophecy&quot;
(ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute.

'''ראה גם:''' נבואה · עידן הנבואה · הנביא המודרני · קולנוע קדם
נבואי

=== הנביא המודרני · The Modern Prophet ===

'''הנביא המודרני''' · ''Ha-Navi Ha-Moderni''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ היוצר העתידי, שבו מתאחדים מחדש שכל, דמיון ורגש
בהרמוניה שלמה --- בניגוד לפיצול שאירע לאחר חורבן המקדש, כאשר, לפי חז&quot;ל,
ניתנה הנבואה לחכמים (שכל), לשוטים (דמיון) ולתינוקות (רגש).

'''הקשר פילוסופי.''' הדמות נשענת על הגדרת הרב קוק את הנבואה כ&quot;התאמה
הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי הכוח המדמה עד לאצילות ולטוהר של השכל,
ואיחוד השניים במקורם. לאחר שפסקה הנבואה הקלאסית, התפצל הפרופיל המאוחד
הזה לשלושה נאמנים נפרדים; הנביא המודרני הוא האיחוד המחודש הצפוי. עבור
התנועה זו אינה רק תקווה אחרית־ימית אלא תיאור של היוצר שהיא מבקשת לעצב:
כזה שאינו מצמצם את האמנות לשכל (תיעוד, ניתוח) ואינו נוטש אותה לדמיון
משולח, אלא מחזיק את כוחות הנפש יחד, כפי שהנבואה עשתה פעם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot'' (הנבואה כהתאמת
השכל והמדמה); חז&quot;ל --- הנבואה שניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the
Sages.

'''ראה גם:''' פרופיל הנביא (השלישייה) · נבואה · הגיבור השלישי · דמיון
הקודש

=== בית הספר לנביאים · The School of Prophets ===

'''בית הספר לנביאים''' · ''Beit Ha-Sefer li-Nevi'im''

'''הגדרה.''' &quot;בית מדרש יוצר&quot; --- לא אקדמיה רגילה --- שמטרתו להכשיר את
נשמת היוצר ולזקק את כוחותיה, כדי לתרגם רעיונות רוחניים לכלים יצירתיים
עכשוויים. בהשראת בתי הספר לנביאים שפעלו בישראל בעת העתיקה, שבהם ההכשרה
הייתה הוליסטית: דמיון, מוזיקה, תרגילי גוף, ריכוז וכוונה. בין הקורסים
(הנועזים במכוון): רישום מבני מים, אדריכלות נשמתית, התעמלות בשיטת הנביאים
העבריים, טלקינזיס למתחילים ומעבדה לקבלה נבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' בית הספר נותן צורה מוסדית לפסיכולוגיה ההוליסטית של
היצירה. מניטו מוסר שלהקות בני הנביאים התהלכו בארץ ולמדו, בין היתר,
מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז ודמיון --- תוכנית לימודים של האדם השלם, לא
של השכל בלבד. בית הספר לנביאים מחייה אידיאל זה, ומתייחס להכשרת היוצר כאל
טיפוח כל הכוחות האנושיים יחד, לאורך סולם היצירה של הרב קוק, העולה מטיהור
הגוף דרך הדמיון, הרגש והשכל אל ההקשבה העליונה. הקורסים הפלאיים יותר
מוצעים ברוח שהיא בו־זמנית רצינית ומשחקית --- הצעות דמיוניות לקראת הכשרה
מכושפת מחדש של התפיסה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com), על יסוד בתי הספר לנביאים של מניטו וסולם היצירה
של קוק.

'''ראה גם:''' בתי מדרש אמנותיים · סולם היצירה · צלילה עם פילים · אדריכלות
נשמתית

== ב. נבואה ותודעה נבואית ==

''מהות הנבואה, הפסקתה ושיבתה הצפויה, והתודעה הייחודית --- של הקשבה ולא
של הסתכלות --- שהיא מכוננת.''

=== נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · Acting Prophecy vs. Observing Wisdom ===

'''נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת''' · ''Nevu'a Po'elet mul Chokhma
Mistakelet''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי צורות של יחס אל המציאות.
''החכמה'' מסתכלת במציאות --- מן הצד, בשטחיות או בעומק --- אך אין ההסתכלות
פועלת דבר במהות המצוי. ''הנבואה'' היא &quot;הסתכלות של חיים&quot;, שבה הפעולה
והיצירה של המציאות משורגות בעצם הראייה: הנביא רואה את המציאות מן הצד
שהוא ועצמיותו מעורים בה. משום כך השלטון במציאות המוגבלת --- חולל הניסים
--- קשור בישראל עם הנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור התנועה זו אינה רק תיאולוגיה אלא תורת המעשה
היצירתי. כותב קוק שההבדל בין הנבואה לחכמה הוא שהחכמה מסתכלת הסתכלות
צדדית שאינה פועלת במהות המצוי, ואילו הנבואה היא הסתכלות של חיים שבה
הפעולה והיצירה משורגות עמה. זה בדיוק ההבדל בין &quot;שכל מצייר&quot;, המשקף מציאות
שהוא עומד מחוצה לה, לבין &quot;שכל יוצר&quot;, המחולל מציאות שהוא שרוי בתוכה ---
הבמאי כשותף לבריאה ולא כמתבונן בעולם גמור. ובכל זאת מדגיש קוק שהצינורות,
אף שהם שונים, מתאחדים: &quot;סעיפי הנבואה עם סעיפי החכמה מתאחדים
ביחד&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh'' --- &quot;HaNevu'a HaPo'elet&quot;.

'''ראה גם:''' נבואה · שכל יוצר / שכל מצייר · היוצר כשותף במעשה בראשית ·
היגיון שמעי

=== אווירא דארץ ישראל מחכים · Air of the Land of Israel Makes Wise ===

'''אווירא דארץ ישראל מחכים''' · ''Avira D'Eretz Yisrael
Machkim''

'''הגדרה.''' ביטוי חז&quot;לי המורה שהשיבה הפיזית לארץ ישראל היא תנאי מרכזי
ומנוע להתעוררות מחודשת של הכוחות הרוחניים הגנוזים באומה. עבור התנועה,
הפריים המצולם בארץ אינו נוף ניטרלי אלא מפגש עם רצון וחיות השייכים
למקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק נותן לביטוי טעם מדויק, הנעוץ ביחס שבין שכל
ודמיון. מפני ששני הכוחות אחוזים זה בזה ופועלים זה על זה, איכות האחד
תלויה באיכות האחר --- והדמיון של ארץ ישראל, בתיאורו, &quot;צלול וברור, נקי
וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ואילו הדמיון שבחוץ לארץ &quot;עכור, מעורב
במחשכים&quot;. לכן, מסיק קוק, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר באורו שבארץ
ישראל: &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הביטוי קושר אפוא גיאוגרפיה לתודעה ---
הוא טוען שצלילות ראייה מסוימת, ולכן אפשרות אמנות מסוימת, זמינה במקום אחד
ולא באחר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; חז&quot;ל / the Sages.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · ארץ ורצון · קדושה שבטבע · תורת ארץ
ישראל

=== אנוכי ה' אלוהיך · Anokhi --- The Divine &quot;I&quot; ===

'''אנוכי ה' אלוהיך''' · ''Anokhi Hashem Elohekha''

'''הגדרה.''' פתיחת ההתגלות בסיני --- &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot; --- המובנת כפנייה
מהותית בגוף ראשון של האל אל האדם. היא מבדילה את ההתגלות העברית מן המחשבה
הפילוסופית: היא מכוננת את האל כ&quot;אני&quot; המסוגל ליזום שיח ודיאלוג אינטימי,
ולא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו אך לא לשוחח עמו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג שייך לתפיסת התנועה את הדיאלוג הנבואי. מניטו
מחדד את הניגוד: אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט שאפשר לשער אודותיו;
אלוהי הנבואה הוא נוכחות אישית הפותחת דיאלוג ישיר ואינטימי, &quot;פנים אל
פנים&quot;. המילה &quot;אנוכי&quot; היא הסימן הדקדוקי לכך: ההתגלות פותחת לא בתיאור של
האל אלא בפנייה עצמית של האל אל &quot;אתה&quot;. עבור אמנות המבקשת לשאת תודעה
נבואית זו התמצאות יסודית --- היא ממקמת את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא
במפגש בין שתי פרסונות, המודל שעליו בנויה &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; של
התנועה.

'''מקורות.''' מעמד הר סיני / the revelation at Sinai; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou),
Manitou Institute.

'''ראה גם:''' דיאלוג נבואי · אהיה אשר אהיה · פואטיקה של מפגש · היגיון
שמעי

=== היגיון שמעי · Aural Logic ===

'''היגיון שמעי''' · ''Higayon Shim'i''

'''הגדרה.''' צורת ההכרה העברית־נבואית, המבוססת על הקשבה, קבלה וענווה ---
בניגוד ל&quot;היגיון הסתכלותי&quot; המערבי, המבוסס על ראייה, ניתוח ושליטה. המושג
נטבע על ידי הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot;. הפילוסוף מביט בעולם; הנביא מאזין לדבר
ה' המהווה את העולם. הנביא הוא מי שמקשיב --- &quot;שִׁמְעִי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' ההיגיון השמעי ממקם מחדש את עצם כלי ההכרה. במקום שבו
הירושה היוונית מעדיפה את העין --- הצופה העומד מן הצד, מודד ומנתח מושא
--- המסורת הנבואית העברית מעדיפה את האוזן: קבלה של מה שבא אל האדם,
דיאלוג, נכונות להיות מופנה אליו. הרב שרקי מסיק את המסקנה לדורנו ישירות,
בטענו שהפילוסופיה, המציגה עצמה כשוות־ערך לשכל הנבואי, יסודה בחוש, ושדבר
ה' אינו חוקיות סתמית של הטבע אלא גילוי של רצון עליון. עבור קולנוע קדם
נבואי זה מכריע: זה מבסס קולנוע שאינו שולט במושא שלו מבחוץ אלא מקשיב
לרצון הנסתר שבתוכו --- העורך השואל לא כיצד לכפות תסריט אלא איזה סרט מבקש
להיוולד.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; / Rav David Cohen, &quot;the Rav HaNazir&quot;;
הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; (כסלו תשע&quot;ז) / Rav Uri Sherki,
&quot;Philosophy and Prophecy&quot; (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' נבואה · דיאלוג נבואי · הקשבה ודממה · נבואה פועלת מול חכמה
מסתכלת

=== הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר · The Cessation of Prophecy and the Double Concealment ===

'''הפסקת הנבואה --- הסתר בתוך הסתר''' · ''Hafsakat Ha-Nevu'a --- Hester
be-tokh Hester''

'''הגדרה.''' תיאור מניטו את השבר ההיסטורי המגדיר את דורנו. הנבואה לא רק
פסקה; היא הוסתרה בתוך הסתרה. מאז בראשית יש &quot;הסתר פנים&quot; כדי שתתאפשר בחירה
חופשית לאדם; אך עם הפסקת הנבואה נוספה הסתרה שנייה --- &quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;
--- שבה נשכחת אף עצם העובדה של מה שאבד. היכן שהאובדן עצמו נשכח, נעלמת גם
עצם ההרגשה של חיסרון, ועמה הבסיס לאמונה.

'''הקשר פילוסופי.''' בקוראו את הפסוק &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני&quot; כהסתרה כפולה,
מבחין מניטו בין שני מצבים. ההסתר הקדמון --- האל נסתר מאחורי מסווה הטבע
--- הוא המצב הנורמלי, המרחב שבו קיימת בחירה. אך ההסתרה הכפולה הבאה לאחר
תום הנבואה היא מצב לא־טבעי: האדם המודרני לא רק חי בלא התגלות, הוא שכח
שהנבואה פסקה, ולכן מניח שמעולם לא התרחשה. אבחנה זו היא ציר התנועה כולה:
היא מסבירה מדוע שיבת הנבואה צריכה ''הכשרה'', מדוע יש לפתוח מחדש את
המקורות, ומדוע אמנות המעוררת מחדש את זיכרון העולם הנבואי האבוד ---
המשיבה את ההרגשה של חיסרון --- ממלאת תפקיד גואל.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על תום הנבואה --- &quot;הסתר אסתיר&quot;,
&quot;הסתרה בגו הסתרה&quot;, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou
Institute; ובדרך הנגלה, רבי נחמן מברסלב / R. Nachman of
Breslov.

'''ראה גם:''' עידן הנבואה · נבואה · קריאה אל הסוד · תחיית
הדמיון

=== עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק · Divine Providence (God's Counsel from Afar) ===

'''עצת ה' נסתרת / עצה מרחוק''' · ''Atzat Hashem Nisteret / Etza
me-Rachok''

'''הגדרה.''' מונח של הרב קוק לאסטרטגיה האלוהית הנסתרת הפועלת בהיסטוריה.
הוא גורס שאפילו התפתחויות תרבותיות הנראות כאוטיות או שליליות --- כמו
שליטת הדמיון על השכל בימינו --- אינן מקריות אלא חלק מתוכנית ארוכת־טווח
וכמוסה לזיכוך כלי האנושות לקראת חידוש הנבואה. מה שנראה כירידה עשוי
להיות, ברובד עמוק יותר, הכנה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הוא תשובת קוק לייאוש התרבותי. בסוקרו עידן שבו
&quot;בעולם שולט רוח מגושם&quot; והשכל הנקי מסתלק, הוא מסרב לקרוא זאת כהתנוונות
בלבד: &quot;כל זה הוא יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים את כח המדמה, מפני
שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. ההיגיון ההיסטורי מדויק: מפני
שהתפיסה הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח כח המדמה להתמוגג, מה שגרם
חלישות לאחיזת רוח הקודש; לכן מתבסס עתה הדמיון עד שיגמר בכל תיאורו, ואז
יהיה כסא נכון ושלם לרוח ד'. ההשגחה כאן אינה נחמה אלא מבנה --- דרך לקרוא
את הרגע התרבותי המבולבל של האדם עצמו כצדו האחורי ההכרחי של גילוי מתקרב,
וזו בדיוק עמדת התנועה כלפי ההווה הרווי־דימויים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot''; והרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav Uri
Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · הדמיון · עידן הנבואה · תרבות
נבואית

=== אהיה אשר אהיה · Ehyeh Asher Ehyeh ===

'''אהיה אשר אהיה''' · ''Ehyeh Asher Ehyeh''

'''הגדרה.''' השם האלוהי שנגלה למשה בסנה --- &quot;אהיה אשר אהיה&quot;. הוא מייצג
רצון והוויה טהורים ובלתי מותנים, הקודמים לכל הגדרה ומבנה. זהו הרצון
הקדמוני הפונה אל רצון הזולת במישרין.

'''הקשר פילוסופי.''' השם מקבץ כמה מן החוטים העמוקים ביותר של התנועה.
כהוויה טהורה שאינה נקבעת מראש, הוא השורש התיאולוגי של קדימות ''הרצון''
(ספירת הכתר) לשפה ולשכל --- המקור הקודם לכל צורה, שממנו נובעת המציאות.
כשם שניתן בדרך של פנייה, ברגע התגלות שליחותו של משה, הוא שייך לדיאלוג
הנבואי: אין זו הגדרה שהאל נותן לעצמו אלא גילוי־עצמי הנאמר אל &quot;אתה&quot;.
וכאופק הסנה --- השלב במסע משה שבו מתאחדים שני העולמות ומתגלית השליחות
--- הוא מסמן את הנקודה שבה הרצון הטהור הופך לייעוד. עבור אמנות המבקשת
להשיב את הדימוי לשורשו ברצון, שם זה הוא שורש השורשים.

'''מקורות.''' ההתגלות בסנה / the revelation at the Burning Bush; משנת
התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד קדימות הרצון.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · מסע משה · דיאלוג
נבואי

=== שמונה מדרגות · The Eight Rungs of Ascent ===

'''שמונה מדרגות''' · ''Shemoneh Madregot''

'''הגדרה.''' מפת הרב קוק של ניצוצות מקוננים, העולים מן הבשר אל אור העולם
הבא. בתוך הרגשת הבשר יש ניצוצי דמיון; בתוך הדמיון ניצוצי שכל; בתוך השכל
ניצוצי רוח הקודש; בתוך רוח הקודש ניצוצי נבואה; בתוך הנבואה ניצוצי
אספקלריא מאירה; ומעבר לכך זיהרא עילאה דאדם הראשון ואור החיים של אחר
תיקון כל העולמים. מי שעיניו פקוחות עולה, מדרגה בתוך מדרגה, מהרגשת הבשר
עד אור החיים של עולמי עד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתאר את הרציפות הפנימית של האדם, מן החומרי
ביותר אל הנשגב ביותר, כעלייה מדורגת אחת ולא כמערכת של תאים נפרדים. כל
מדרגה חבויה כניצוץ ''בתוך'' המדרגה שמתחתיה, כך שהדרך מעלה היא עניין של
חשיפת מה שכבר טמון. עבור התנועה זו תמונת יסוד של האופן שבו היצירה מגיעה
אל הנבואה: הדמיון אינו מנוגד לשכל, ולא השכל לרוח הקודש; כל אחד מכיל את
זרע הבא אחריו. זה מבסס גם את סולם היצירה שבו מטפס היוצר, וגם את ההכרה
שאף החומרים החושיים והדמיוניים של הקולנוע נושאים בקרבם ניצוצות של אור
גבוה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;שמונה מדרגות&quot; (ניצוצי דמיון,
שכל, רוח הקודש, נבואה) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · דמיון הקודש · רוח הקודש · נבואה

=== עידן הנבואה --- מעבר מעידן החוכמה · The Era of Prophecy ===

'''עידן הנבואה''' · ''Idan Ha-Nevu'a''

'''הגדרה.''' המעבר ההיסטורי הצפוי מעידן החוכמה --- המאופיין בכלים שכליים
--- בחזרה אל עידן הנבואה --- המאופיין בהתגלות ישירה וחווייתית --- המזורז
בשיבה לארץ ישראל. עם שיבת העם לארצו עולה כמיהה לחדש את ערוץ ההתגלות, שבו
שותפים כל כוחות הנפש והגוף.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת ממקורותיה חלוקת־תקופות של התודעה. לאחר
תום הנבואה הקדומה עבר ישראל לעידן החוכמה, הפועל דרך כלי השכל ומשמר את
החוויה הנבואית כמאגר של חכמה (קבלה). הרב שרקי מתחקה על כך בפירוט --- מן
הנביאים ש&quot;הלכו ללקט אורות&quot; דרך החכמים המסדרים את החיים בפרטים מדויקים,
ועד לאיחוד המכונה &quot;חכם עדיף מנביא&quot;, הצופה סינתזה של חכמה ונבואה. השיבה
לארץ פותחת מחדש את אפשרות הערוץ החווייתי שהחכמה לבדה לא יכלה לספק.
קולנוע קדם נבואי ממקם את עצמו בדיוק בסף הזה --- במעבר, מכשיר את הכלים
החווייתיים שהעידן החדש יידרש להם.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה ונבואה&quot; ו&quot;חילוניות, נבואה ותורת
הרב קוק&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), מכון
מניטו / Manitou Institute.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · הפסקת הנבואה · תחיית הדמיון ·
נבואה

=== תשובה גדולה / תשובת האומה · The Great Teshuvah (Repentance of the Nation) ===

'''תשובה גדולה / תשובת האומה''' · ''Teshuva Gedola / Teshuvat
Ha-Uma''

'''הגדרה.''' תהליך הגאולה תלוי לא בתשובה אישית של יחידים אלא בתשובה גדולה
וכללית --- תשובה שתחיה את האומה כולה ותצמיח מתוכה את אור הנבואה
המחודש.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק קושר גאולה, תשובה ונבואה למהלך אחד. &quot;התשובה
הגדולה, שתחיה את האומה ותביא גאולה לה ולעולם, תהיה תשובה שנובעת מרוח
הקודש שיתרבה בה&quot;. התשובה כאן אינה בראש ובראשונה תיקון מוסרי של העבר אלא
כיוון־מחדש לאומי אל המקור --- כיול־מחדש של נשמת הכלל המאפשר את שיבת
הנבואה. עבור התנועה זה ממסגר מחדש את היקף שאיפתה: חידוש אמנות נבואית
אינו פרויקט אסתטי פרטי אלא חלק מתשובה כללית, והזיכוך הפנימי של היוצר
(ראה &quot;זיכוך ותיקון&quot;) הוא הפָּן היחידני של תהליך לאומי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · עידן הנבואה · זיכוך ותיקון · רוח
הקודש

=== ה&quot;הופעה&quot; · The Manifestation (The Appearance) ===

'''ה&quot;הופעה&quot;''' · ''Ha-Hofa'a''

'''הגדרה.''' התהליך שבו ידע אלוהי פנימי עולה מכוח הנשמה אל התודעה ואל
הפועל. ההופעה דורשת טהרה ופינוי מכשולים פנימיים, והיא מתוארת כ&quot;בקיעת
השמש מתוך העננים&quot; --- האור כבר קיים, ורק נחשף. החוויה עצמה היא סדרת
הבזקי תובנה פתאומיים, רבי עוצמה ובלתי רציפים, המופיעים ונעלמים כברקים.
גם לאחר הפסקת הנבואה הגלויה, ניצוץ של תודעה זו ממשיך לפעום ביחידי
סגולה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתאר את הפנומנולוגיה של ההתגלות כפי שהתנועה
מבינה אותה --- לא תוכן מיוצר אלא חשיפה של מה שכבר קיים, ולא אור יציב אלא
ברק לסירוגין. לשון ההקשבה של קוק עומדת מאחוריה: &quot;קולטים את הרשמים
המתגלים, המתנוצצים כברקים&quot;. אופי כפול זה --- האור כבר קיים, ונחשף
בהבזקים --- מעצב את האסתטיקה של התנועה במישרין: הוא מנמק את חוסר־הרציפות
של העריכה הקדם נבואית (הקאט כהבזק, לא כזרימה חלקה) ואת ההכרה שמלאכת האמן
היא חשיפה ולא המצאה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · המעיין והברקים · רוח הקודש · עריכה קדם
נבואית

=== נבואה · Prophecy ===

'''נבואה''' · ''Nevu'a''

'''הגדרה.''' לב ליבה של היהדות --- ביטוי של דבר ה' במציאות, ולא חיזוי
עתידות. הנבואה היא ערוץ ההתגלות החי בין האל לאדם, והיא תרבות שלמה, לא
מתנה יחידנית בלבד. על פי המקורות פסקה לפני כ־2,400 שנה ועתידה לשוב בלבוש
מודרני, סמוך לשיבה לעצמאות המדינית ומלווה בעלייה תרבותית גדולה. היעדרה
נחשב לא למצב האנושי הטבעי אלא לסטייה --- גלות ממהותנו האנושית
המקורית.

'''הקשר פילוסופי.''' שלושה הוגים נפגשים כאן. מניטו ממסגר את הנבואה כלב
האבוד של היהדות: בעת העתיקה התקיימה בישראל תרבות נבואית שלמה, עם בתי ספר
לנביאים שתלמידיהם למדו מוזיקה, תנועה, ריכוז ושכלול הדמיון; לאחר שפסקה,
נשתמרה בנסתר --- בקבלה, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כ&quot;אוצר גנוז&quot; שממנו
יכולה לצמוח יצירתיות ישראלית מחודשת. קוק מגדיר את הנבואה מבנית: היא באה
&quot;בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה&quot; --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל.
הוא מפריד בין נבואה לחכמה בלבד: החכמה מסתכלת במציאות פסיבית, ואילו
הנבואה היא &quot;הסתכלות של חיים&quot; הפועלת במציאות שהיא רואה. הרב שרקי מספק את
המסגרת ההיסטורית: עם הפסקת הנבואה עבר העולם מעידן ההתגלות לעידן
הפילוסופיה, ומשימת דורנו היא חידוש התרבות הנבואית.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הנבואה, מכון מניטו / Rav Y.L.
Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הנבואה הפועלת&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; הרב אורי שרקי,
&quot;פילוסופיה ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · היגיון שמעי · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת ·
הנביא המודרני

=== דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot; · The Prophetic Dialogue --- &quot;Face to Face&quot; ===

'''דיאלוג נבואי --- &quot;פנים אל פנים&quot;''' · ''Dialog Nevu'i --- &quot;Panim el
Panim&quot;''

'''הגדרה.''' מהות הנבואה העברית אינה במה שנאמר אלא בעצם העובדה שאלוהים
מדבר אל האדם. זהו מפגש בין שתי אישיויות --- האלוהית והאנושית. האל הנבואי
אינו מושג מופשט אלא ישות בעלת רצון, הפותחת בדיאלוג ישיר ואינטימי עם
האדם.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו בונה את המושג על ניגוד חד בין אלוהי הנבואה
לאלוהי הפילוסופים. אלוהי הפילוסופים הוא עיקרון מופשט --- שאפשר לשער
אודותיו אך לא לשוחח עמו; האל הנבואי הוא &quot;אני&quot; אישי היוזם שיח, המכונן כבר
בפתיחה &quot;אנוכי ה' אלוהיך&quot;. הרב שרקי מחזק: הדיבור הנבואי הוא גילוי של רצון
עליון, לא חוקיות סתמית של הטבע --- ובדיוק משום כך אין הנבואה ניתנת
לגימוד לפילוסופיה. עבור קולנוע קדם נבואי המבנה הדיאלוגי הזה הוא זרע
&quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם את הקדוש לא בהתבוננות במושא אלא במפגש בין
פרסונות, ומדמה את הפריים עצמו כמפגש אינטימי בין נשמת היוצר לנשמת
הצופה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על הדיאלוג הנבואי, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הרב אורי שרקי, &quot;פילוסופיה
ונבואה&quot; / Rav Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' אנוכי ה' אלוהיך · פואטיקה של מפגש · היגיון שמעי · מרחב
בין־נשמתי

=== פרופיל הנביא --- השלישייה · The Prophetic Profile (The Trio) ===

'''פרופיל הנביא --- השלישייה''' · ''Profil Ha-Navi ---
Ha-Shlishiya''

'''הגדרה.''' התפצלות ארכיטיפ הנביא השלם לאחר הפסקת הנבואה הקלאסית לשלושת
מרכיביו. על פי חז&quot;ל, משפסקה הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות ---
שהתנועה קוראת כשכל (חכמים), דמיון (שוטים) ורגש (תינוקות). הפרופיל
ההוליסטי שאיחד פעם את הכוחות הללו התפצל לשלושה נאמנים
נפרדים.

'''הקשר פילוסופי.''' השלישייה מסבירה, במונחי התנועה, מה אבד ומה יש להשיב.
הנבואה בשלמותה הייתה הרמוניה של שכל, דמיון ורגש; הפסקתה פיזרה אותם
לטיפוסים אנושיים נבדלים, שכל אחד אוחז רק בשבר. אבחנה זו היא תמונת־הראי
השלילית של &quot;הנביא המודרני&quot;, הדמות הצפויה שבה השלושה מתאחדים מחדש. עבור
היוצר זו מפת עבודה: היא מונה את שלושת הכוחות שאמנות השואפת לתודעה נבואית
חייבת להחזיק יחד, מסרבת גם לצמצום השכלתני של האמנות לתיעוד וגם לנטישתה
לדמיון משולח או לרגש גולמי לבדו.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- הנבואה ניתנה לחכמים, לשוטים ולתינוקות / the Sages;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · נבואה · הגיבור השלישי · דיאלקטיקה של השכל
והדמיון

=== תחיית הדמיון · The Revival of Imagination ===

'''תחיית הדמיון''' · ''Techiyat Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' תהליך היסטורי שזיהה הרב קוק לפני כמאה שנה: היחלשות מעמדם של
&quot;אנשי השכל&quot; ועלייה בכוחם של הדמיון ושל האמנים. התעצמות הדמיון בתרבות
העכשווית --- בספרות, בתקשורת ובמיוחד בקולנוע --- אינה התנוונות אלא תהליך
&quot;קדם נבואי&quot;: הכשרה כאוטית אך הכרחית של כלי הדמיון הקולקטיבי לקראת קידושו
העתידי.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתמודד עם פרדוקס של דורו ישירות: כיצד עולם כה
חכם שקע כל כך בדמיון, בעוד שדורות עמד בראש החברה הפילוסוף --- איש השכל
הטהור? תשובתו, ב''אורות'', היא שאף זה &quot;יסוד עצה מרחוק, עצת ד' היא להשלים
את כח המדמה, מפני שהוא בסיס בריא לרוח העליון שיופיע עליו&quot;. מפני שהתפיסה
הרוחנית העליונה קדמה בישראל, הוכרח הדמיון להתמוגג, ולכן מתבסס עתה עד
שיגמר בכל תיאורו, כדי שיהיה &quot;כסא נכון ושלם לרוח ד'&quot;. הרב שרקי מסיק את
המסקנה המעשית דרך העיקרון הקבלי &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot;: כל תופעה חיובית
מופיעה בתחילתה בדרכים שליליות. עצם נזקי התקשורת, הספרות והפרסומת הם אפוא
הצורה הבוסרית של כוח שנועד להתקדש, &quot;על מנת שבסופו של דבר הוא יתקדש,
ויתעלה, ויהפוך לדמיון של קודש&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot''; הרב אורי שרקי, &quot;התגברות הדמיון על נפש האדם בימינו&quot; / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · עצת ה' נסתרת · עידן
הנבואה

=== רוח הקודש --- הפרטית והכללית · Ruach HaKodesh (The General Holy Spirit) ===

'''רוח הקודש --- הפרטית והכללית''' · ''Ruach Ha-Kodesh --- Ha-Pratit
ve-ha-Klalit''

'''הגדרה.''' רוח הקודש --- מבשרת הנבואה בצורתה המפותחת --- שבה משיגה
הנשמה תפיסה יציבה וישירה של האמת האלוהית, המשלבת שכל, דמיון ורצון. הרב
קוק מבחין בין רוח קודש ''פרטית'', השורה על היחיד, לבין רוח הקודש השורה על
האומה בכללה, שבאמצעותה ניתן לתפוס אמיתות --- ובראשן ערכה של ארץ ישראל
--- שקדושה יחידנית לבדה אינה מגיעה אליהן.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה, שפיתח הרב שרקי מן הרב קוק, פותרת חידה: כיצד
ייתכן שאנשי קדושה עמוקים אינם משיגים את ערך הארץ, בעוד ההמון חש את קשרו
אליה באופן אינטואיטיבי? התשובה אינה הבדל של מעלה אישית אלא של ''סוג'' רוח
הקודש שממנה יונקים. הרוח הכללית &quot;שולחת את קוויה בצבעים טבעיים בכל הארחות
של ההרגשה הבריאה&quot;, כך שההמון קולט אותה אינטואיטיבית, בעוד שהיא מזרחת את
אורה העליון על עומקי המחשבה הישראלית. עבור התנועה זה מבסס שתי מחויבויות:
שהיוצר יונק לא רק מהשראה פרטית אלא מנשמה קולקטיבית (ראה &quot;נשמה
כמיקרוקוסמוס&quot;), ושהרגש האינטואיטיבי וההמוני יכול לשאת אמת שהתבונה
הדיסקורסיבית מחמיצה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש הכללי&quot; (&quot;מעייני הישועה&quot;, ט&quot;ז
בתמוז תשס&quot;א) / Rav Uri Sherki (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, אורות (עמ' ט,
עמ' קב) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' נבואה · נשמה כמיקרוקוסמוס · אווירא דארץ ישראל מחכים ·
האינטואיציה

=== סוד החשמל (חָשׁ־מַל) · The Secret of Chashmal ===

'''סוד החשמל (חָשׁ־מַל)''' · ''Sod Ha-Chashmal (Chash-Mal)''

'''הגדרה.''' קצב היסוד של התודעה הנבואית: מעבר בין קליטה דוממת (חָשׁ)
לביטוי פעיל וזורם (מַל). המילה &quot;חשמל&quot; מופיעה בחזון יחזקאל, וחז&quot;ל דרשו
אותה כראשי תיבות ל&quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; --- שתיקה ודיבור
לסירוגין.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לתודעה הנבואית (והיצירתית) פעימה ולא מצב
יחיד. קליטה וביטוי אינם שני שלבים נפרדים אלא תנודה מתמדת: היוצר מקשיב,
שותק, קולט --- ואז נותן צורה, מדבר, מבטא --- ושב אל השתיקה. קצב זה עומד
בבסיס תפיסת דרך היצירה כולה, המתחילה בהקשבה ודממה ומגיעה לשיאה ב&quot;ניב
שפתיים&quot;, פרי הלב; השניים אינם מנוגדים אלא מתחלפים, כפי שחָשׁ מתחלף עם מַל.
הוא מציע גם דקדוק סמוי לעריכה: הקאט בין שוט מוחזק ודומם לשוט של זרימה
פעילה יכול עצמו לגלם את פעימת החָשׁ־מַל.

'''מקורות.''' חזון יחזקאל; חז&quot;ל --- &quot;עתים חשות, עתים ממללות&quot; / Ezekiel's
vision; the Sages; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · ניב שפתיים · ה&quot;הופעה&quot; · היגיון
שמעי


== ג. הנשמה, הרצון והאני ==

''המקור הפנימי של היצירה: הנשמה השרה תמיד, הרצון הקדמוני שקודם לשפה,
והעצמיות הייחודית והבלתי ניתנת לצמצום של כל אדם.''

=== הנשמה היוצרת · The Creating Soul ===

'''הנשמה היוצרת''' · ''Ha-Neshama Ha-Yotzeret''

'''הגדרה.''' מקור ההשראה הפנימי והבלתי נדלה של האמן. בניגוד למודל של
&quot;מוזה&quot; חיצונית שמחכים לה, הנשמה היוצרת &quot;שרה תמיד&quot;: היצירה אינה ביקור
מזדמן אלא מצב ההוויה הטבעי והבלתי פוסק של הנשמה. תפקיד היוצר אינו אפוא
להמתין אלא להתעלות --- לעלות לגובה פגישת נשמתו, להקשיב לשירתה הפנימית,
ולתת לה להתפרץ החוצה כיצירה טהורה, ללא עמל.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו מושג יסוד בהגות הרב קוק. הוא כותב שאי אפשר
להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד בטבעה; וכשהליאות הרוחנית מעיקה,
אין זו באה אלא מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל הוא. וכל מה שמעמיקים יותר
בסודה באים לידי הכרה שאין בה שום עמל ויגיעה --- &quot;והאדם מתדמה לקונו&quot;, שלא
בעמל ברא את עולמו. עצם הצורך להמתין להשראה הוא, עבור קוק, הסימן ש&quot;לא
הופעה עליו הארת נשמתו&quot;. המושג הופך על פיה את הפסיכולוגיה הרגילה של האמן:
החסימה אינה היעדר השראה אלא היעדר התעלות וזיכוך עצמי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; ו&quot;הנהרה הנשמתית&quot;
/ Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · יצירה ללא מאמץ כוחני · הרצון · הנהרה
הנשמתית

=== המעיין והברקים · The Fountain and the Lightning Bolts ===

'''המעיין והברקים''' · ''Ha-Ma'ayan ve-ha-Berakim''

'''הגדרה.''' שם התנועה לאונטולוגיה של הנשמה היוצרת --- פתרון של פרדוקס
לכאורה. מצד אחד הנשמה היא ''מעיין'': היא שרה תמיד, שופעת ללא הרף, מצב
יצירתי קבוע. מצד שני חוויית ההשראה באה כ''ברקים'': הבזקים פתאומיים, עזים
ובלתי רציפים. הפתרון: המעיין זורם ברציפות בשורש, בעוד ההבזקים הם מה
שמגיע לתודעה הרגילה --- אי־הרציפות היא בקליטה שלנו, לא
במקור.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מחזיק את שני הדימויים יחד. הנשמה, הוא כותב,
&quot;שרה תמיד&quot;; נהרתה שוטפת ללא הרף, והכוח הפועל התדירי של החיים העליונים
&quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא רצוא ושוב, כמראה הבזק&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ואז ידע שלא בעת זולת עת מחדשת הנשמה חכמה
ושירה, אלא בכל שעה היא שוטפת &quot;נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;. אי־הרציפות של ההשראה
היא אפוא תוצר של קליטה מוגבלת: החסימה אינה יבשות המעיין אלא כשל בהתעלות
אל המקום שבו הוא זורם תמיד. זה ממסגר מחדש את משמעת האמן כעבודה של פינוי
הקליטה ולא של זימון ביקור נדיר.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; (&quot;רצוא ושוב,
כמראה הבזק&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · ה&quot;הופעה&quot; · הקשבה
ודממה

=== נפש, רוח, נשמה · Nefesh, Ruach, Neshama ===

'''נפש, רוח, נשמה''' · ''Nefesh, Ruach, Neshama''

'''הגדרה.''' הנשמה אינה ישות אחידה אלא מבנה רב־שכבתי. '''נפש''' --- הרובד
המזוהה עם הגוף, הבסיס הפסיכופיזי, המדומה לנשימה בתוך כלי זכוכית. '''רוח'''
--- היסוד המקשר והשואף בין הנפש לנשמה, מקור ההשראה והתנועה, המדומה
לנשימה העוברת דרך שפופרת. '''נשמה''' --- המהות האלוהית עצמה, &quot;נשימת פיו
יתברך&quot;, החופפת על הגוף אך אינה נכנסת בו במלואה, המדומה לנשימה בפי
האומן.

'''הקשר פילוסופי.''' הנשמה המשולשת, קלאסית בקבלה, נותנת לתנועה מפה מדורגת
של פנימיות --- מן היסוד המגובש והמגולם של הנפש, דרך האמצע הנייד וההשראתי
של הרוח, אל המקור האלוהי הטהור של הנשמה. משלי הנשימה מדויקים: אותה נשימה
עצמה, מתווכת פחות או יותר, בכל רובד. לפסיכולוגיית היצירה זה חשוב מפני
שהוא ממקם את ההשראה (רוח, מילולית &quot;רוח/נשימה&quot;) כרובד המקשר --- הכוח
הנייד המחבר את האמן המגולם למקור האלוהי --- ומפני שהוא מתעקש שהרובד
העליון, נשמה, לעולם אינו מוכל במלואו אלא תמיד עולה על הכלי, ולכן היצירה
היא קליטה של מקור בלתי נדלה ולא ביטוי של עצמי סופי.

'''מקורות.''' קבלה --- נפש, רוח, נשמה / Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com), על יסוד הרב קוק.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · נשמה כמיקרוקוסמוס · סולם היצירה · העצמי
הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי

=== עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · Radical Individuality of the Soul ===

'''עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית''' · ''Atzmiyut Ha-Neshama
ve-Individualiyut Radikalit''

'''הגדרה.''' נשמתו של כל אדם היא ייחודית, אלוהית ובלתי ניתנת לשכפול ---
וזהו מקור כוחו היצירתי ואותנטיותו. האינדיבידואליות אינה מגבלה אלא אופן
ביטוי אלוהי יסודי: שלמות היקום אינה מושגת באחידות אלא בביטויה המלא
והבלתי מוגבל של ה&quot;אות&quot; הייחודית שכל נשמה מהווה ב&quot;טקסט
האלוהי&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מבסס את התעקשות התנועה על ייחודיות יצירתית
מוחלטת --- ועושה זאת תיאולוגית ולא רק רומנטית. אם כל נשמה היא אות בלתי
ניתנת לצמצום בטקסט אלוהי, אז דיכוי הזרות העצמית לטובת המוסכמה אינו ענווה
אלא השחתה של הטקסט; השלמות מושגת רק כשכל אות נכתבת במלואה. זהו העיגון
המטאפיזי לחוצפה דקדושה ולחירות ללכת אחר האמת הפנימית גם כשהיא נראית
חתרנית. הוא גם ממסגר מחדש את יחס האחד לרבים: אינדיבידואליות ואוניברסליות
אינן מנוגדות, מפני ששלמות הכלל ''דורשת'' את התרומה הבלתי חוזרת של כל
פרט.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (עצמיות הנשמה ושורשה האלוהי).

'''ראה גם:''' העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · חוצפה דקדושה · נשמה
כמיקרוקוסמוס · חופש המחשבה

=== גאולת ה&quot;אני&quot; · Redemption of the &quot;I&quot; ===

'''גאולת ה&quot;אני&quot;''' · ''Ge'ulat Ha-&quot;Ani&quot;''

'''הגדרה.''' גילוי מחודש של נקודת המבט הנשמתית --- &quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot; + &quot;י&quot;,
כלומר &quot;המקום שלי&quot;, &quot;לאן אני הולך&quot;. ההתגלות הגדולה מתרחשת דווקא בגלות,
במקום שבו ה&quot;אני&quot; --- הפרטי והכללי --- נצרך להיגאל: לגלות מחדש את כוח
הנשמה, את הקדושה הגנוזה במציאות ואת הנס החבוי בשגרה.

'''הקשר פילוסופי.''' משחק המילים נושא טענה ממשית: העצמיות אינה קניין קבוע
אלא שאלה ומיקום --- עמדה שממנה נראית המציאות ואליה נע האדם. לגאול את
ה&quot;אני&quot; הוא לשחזר נקודת מבט אותנטית שהגלות טשטשה. עבור התנועה זה קושר
גאולה יחידנית ולאומית: שחזור פרספקטיבה יצירתית עברית אמיתית הוא עצמו
גאולת ה&quot;אני&quot;, ולעתים דווקא בעקירה ובזרות --- המצב שהתנועה מכנה במקום אחר
&quot;גלות יזומה&quot; --- נאלץ העצמי הקבור להתעורר ולשאול שוב היכן הוא ולאן הוא
הולך.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על ה&quot;אני&quot; כ&quot;אן&quot;+&quot;י&quot;;
על ההתגלות המתרחשת בגלות, על יסוד הראי&quot;ה קוק ומניטו / Rav Kook and
Manitou.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · אמנות כגלות יזומה ·
גאולת הרצון · גאולת המבט

=== גאולת הרצון · The Redemption of the Will ===

'''גאולת הרצון''' · ''Ge'ulat Ha-Ratzon''

'''הגדרה.''' שחרור הרצון, חירותו ותחייתו --- גילוי המהות הפנימית שממנה
נובע הכול. הרב קוק כותב רבות שתחיית הרצון הישראלי חייבת ללוות את השיבה
לעצמאות מדינית, במהפכה רוחנית־תרבותית המחדשת תבניות של חכמה
והכרה.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל קוק גאולת הרצון היא עצם ציר ההתחדשות הבאה. &quot;הכח
היותר חדש שיתגלה בעולם, לחדש את החיים בגאולה שלמה, הוא הערך הגדול שיש
לרצון האדם בהויה כולה, כשהוא משתלם בשלמותו&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את
האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא
ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות אלהות בעצם הרצון עצמו, &quot;העולה למעלה מכל
עמל ומכל כשרון המעשה&quot;. היצירה, בתפיסה זו, אינה כפיית רצון על המציאות אלא
העלאת הרצון הפרטי אל מקומו הנועד לו ברצון ההוויה --- ואז &quot;הכל מתחדש באור
גדול&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- על עליית הרצון וגאולתו / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · תשובה
גדולה

=== אלפבית נשמתי · The Soul Alphabet ===

'''אלפבית נשמתי''' · ''Alefbet Nishmati''

'''הגדרה.''' השאיפה לקלף את המבנה הלשוני המגביל מן הדימוי הקולנועי,
וליצור שפת דימויים חדשה הנובעת ישירות מן הרצון הנשמתי --- אלפבית חדש שבו
הדימוי שב אל שורשו. היא שואפת לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן, ולהשיב
את הדימוי אל מקורו: הרצון.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהכרת התנועה שהאותיות הן רסיסים מן הרצון
הראשוני (ראה &quot;רצון שקודם לשפה&quot;) ושהסימן הלשוני הרגיל התנתק ממה שהוא
מסמן. &quot;אלפבית נשמתי&quot; יהיה מערך של דימויים שיחסם למשמעותם אינו מוסכמה
שרירותית אלא תהודה שורשית --- דימויים הנושאים את הרצון שממנו צמחו. עבור
הקולנוע זהו הניסוח העמוק ביותר של שאיפת התנועה: לא להשתמש בדימוי כמילה
מוסכמת בדקדוק מורש, אלא לחשל שפה חזותית חדשה שבה הדימוי מושב אל שורשו
הנשמתי, מאחד מחדש את מה שהמוסכמה פילגה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רצון שקודם לשפה · קולנוע מדרשי · הרצון · שכל יוצר / שכל
מצייר

=== נשמה כמיקרוקוסמוס · The Soul as Microcosm ===

'''נשמה כמיקרוקוסמוס''' · ''Neshama ke-Mikrokosmos''

'''הגדרה.''' הנשמה הפרטית של היחיד מחוברת בעומקה למאקרוקוסמוס --- נשמת
כנסת ישראל, האנושות וההוויה כולה. התעלותו הרוחנית של יחיד משפיעה אפוא
ישירות על הכלל ועל העולם כולו.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הופך את בדידות העצמי היוצר. אם הנשמה היחידה
היא מיקרוקוסמוס הקשור לכלל, אז התעלותו הפנימית של האמן לעולם אינה פרטית
בלבד: היא שולחת, כפי שקוק מתאר כיסופיה של נשמה יחידה, &quot;פעולת נביעה
מעינית לכל הכלל&quot;, לרבבות הנשמות הקשורות עמה. הבחנת הרב שרקי בין רוח
הקודש הפרטית לכללית מעמיקה זאת --- היחיד יכול לינוק מרוח השורה על האומה
כולה. עבור התנועה זה מבסס את הטענה שהיצירה הנשמתית היא &quot;נבואה לכלל&quot;:
זיכוכו והתעלותו של יוצר אחד הם תרומה לנשמה הקולקטיבית, ויצירת האמנות היא
ערוץ שדרכו נשמה אחת מגיעה אל האחרות ומרוממת אותן.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות
הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; והרב אורי שרקי, &quot;רוח הקודש
הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית · רוח הקודש · נפש,
רוח, נשמה · נבואה לכלל

=== העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי · The Soulful Self vs. the Psychological Ego ===

'''העצמי הנשמתי מול האגו הפסיכולוגי''' · ''Ha-Atzmi Ha-Nishmati mul Ha-Ego
Ha-Psichologi''

'''הגדרה.''' הבחנה בשורש הפסיכולוגיה של היצירה: בין ה''עצמי הנשמתי'' ---
המהות העמוקה, הייחודית והאלוהית של הנשמה, מקור הכוח היצירתי והאותנטיות
--- לבין ה''אגו הפסיכולוגי'', העצמי השטחי והרגיל של התודעה, ש&quot;רעשי הרקע&quot;
שלו צריכים להישתק כדי שהעצמי העמוק יישמע.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה ממסגרת מחדש את משמעות &quot;הביטוי העצמי&quot; באמנות.
אם היצירה מתחילה באגו, היא מבטאת רק את השטח; יצירה נשמתית אמיתית מתחילה
במפגש עם העצמי העמוק יותר, ולכן דרך התנועה פותחת לא בביטוי כלפי חוץ אלא
ב&quot;הקשבה ודממה&quot; --- השקטת רעש האגו כדי לשמוע את קול הנשמה. זו גם הסיבה
שהחסימה מובנת לא כהיעדר השראה אלא כחסימת קליטה: העצמי הנשמתי שר תמיד,
והעבודה היא לפנות את האגו המעמעם אותו. ההבחנה שומרת על האינדיבידואליות
הרדיקלית מפני התמכרות עצמית גרידא: זו ייחודיות ''הנשמה'', לא העדפות האגו,
שהיא הקדושה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק /
Ha-Rav A.I. Kook (הנשמה היוצרת ועצמיות הנשמה).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · הנשמה היוצרת · עצמיות הנשמה ואינדיבידואליות
רדיקלית · נפש, רוח, נשמה

=== הנהרה הנשמתית · The Soulic Radiance ===

'''הנהרה הנשמתית''' · ''Ha-Nehara Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' תיאור הרב קוק את השטף היצירתי הבלתי פוסק של הנשמה. כל זמן
שאדם מוכרח לחכות לזמנים מתי תחול עליו רוח היצירה, זהו סימן שלא הופעה
עליו הארת נשמתו --- כי הנשמה &quot;שרה תמיד, עז וחדוה היא לבשה&quot;. האדם צריך
להתרומם עד לגובה פגישת נשמתו, ולהיות מוכן תמיד להקשיב סוד שיח
קדשה.

'''הקשר פילוסופי.''' פרק זה הוא המקור הראשוני לתפיסת ההשראה של התנועה
כולה. טענת קוק בלתי מתפשרת: הנשמה אינה מחדשת חכמה בעת זולת עת, אלא &quot;בכל
עת ובכל שעה היא שוטפת נהרי נחלי דבש וחמאה&quot;, ונהרתה היא &quot;אוצרות קודש&quot;.
הכוח הפועל התדירי של החיים העליונים &quot;איננו פוסק מעבודתו אף לרגע, הוא
רצוא ושוב, כמראה הבזק; עבודת שרפי הקודש היא עבודתו&quot;. וכשמתמעטת האמונה
בעוצם האני העצמי של בעל הנשמה, הוא הולך קדורנית ומשתומם, ועמו כל העולם
זיוו מתמעט; וכשישוב בתשובה עליונה אל הוד האמונה בכוחותיו העליונים, &quot;יחיה
רוחו וינהר, וכל העולמים כולם ימלאו זיו ונהרה&quot;. עבור התנועה זה הופך את
מלאכת האמן בראש ובראשונה לעניין של אמונה באי־נדלותה של
הנשמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנהרה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · המעיין והברקים · הקשבה ודממה ·
ה&quot;הופעה&quot;

=== הרצון / הכתר · The Will ===

'''הרצון / הכתר''' · ''Ha-Ratzon / Ha-Keter''

'''הגדרה.''' המהות הפנימית והראשונית ביותר, הקודמת לשפה ולשכל --- לא &quot;כוח
רצון&quot; במובן של מאמץ. על פי הקבלה, הרצון (ספירת הכתר) הוא המקור העליון
שממנו נובעת כל המציאות. היצירה הקדם נבואית אינה כופה רצון על המציאות אלא
שואפת ל''גילוי'' הרצון --- תהליך של הקשבה והתעלות שבו הרצון הפרטי של היוצר
פוגש ומתאחד עם הרצון האלוהי החי הפועם ביקום.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק שם את גאולת הרצון בעצם ציר ההתחדשות הבאה.
&quot;הכח היותר חדש שיתגלה בעולם... הוא הערך הגדול שיש לרצון האדם בהויה
כולה&quot;. כל מעשינו מכוונים &quot;לגלות את האלהות שברצון האדם&quot; --- תחילה דרך
התעלות האדם והתקדשות רצונו, שהיא מבוא ל&quot;גבורת הרצון&quot;, ולבסוף להתגלות
אלהות בעצם הרצון עצמו, העולה למעלה מכל עמל וכשרון מעשה. לכן היצירה אינה
כפייה: המטרה אינה לכפות מציאות אלא להעלות את הרצון הפרטי אל מקומו הנועד
ברצון ההוויה, כך שרצון ההוויה כולה מתגלה עליו והכול מתחדש באור
גדול.

'''מקורות.''' קבלה --- ספירת הכתר / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת הרצון · רצון שקודם לשפה · שכל יוצר / שכל מצייר · אהיה
אשר אהיה

=== רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון · The Will that Precedes Language ===

'''רצון שקודם לשפה / אותיות כרסיסי רצון''' · ''Ratzon she-Kodem la-Safa /
Otiot ke-Resisei Ratzon''

'''הגדרה.''' הרצון הוא המקור לכל, והוא קודם למילים ולאותיות. האותיות ---
אבני הבניין של השפה --- אינן סתם סימנים אלא רסיסים מן הרצון הראשוני.
המילה &quot;אות&quot; בעברית נובעת מן השורש &quot;לאוות&quot; --- לרצות, כלומר האותיות הן
שברים מן הרצון הקדמוני. מכאן השאיפה לאחד מחדש את הסימן, המסמן והמסומן,
ולהשיב את הדימוי אל שורשו הנשמתי־רצוני.

'''הקשר פילוסופי.''' טענה אטימולוגית זו נושאת את תורת הדימוי של התנועה
כולה. אם האות היא רסיס של רצון, אז השפה בשורשה אינה מוסכמה שרירותית אלא
התגבשות של רצון --- ונפילת השפה היא ניתוקה מן השורש, פיצול הסימן מן
המסומן למוסכמה ריקה. שאיפת ה&quot;אלפבית הנשמתי&quot; היא לרפא פיצול זה: להפוך את
הדימוי שוב לרסיס מן הרצון שהוא מבטא. לכן גורסת התנועה שהיצירה מגיעה
אחורה, לפני השפה, אל הרצון (ספירת הכתר) הקודם לשכל ולדיבור, ומבקשת להשיב
את הדימוי הקולנועי אל המקור הזה במקום להתייחס אליו כמילה בדקדוק
מורש.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;אות&quot; מן השורש
&quot;לאוות&quot;; קבלה --- הרצון כספירת הכתר / Kabbalah.

'''ראה גם:''' הרצון · אלפבית נשמתי · שכל יוצר / שכל מצייר · גאולת
הרצון


== ד. דרך היצירה הקדם נבואית ==

''עבודתו הפנימית של היוצר --- הקשבה, זיכוך, צער היצירה ועונגה, וכוחות
השכל, הדמיון והאינטואיציה שדרכם נולדת יצירה.''

=== יסוד הכעס והיצירה · Anger and the Blocked Creation ===

'''יסוד הכעס והיצירה''' · ''Yesod Ha-Ka'as ve-ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' טענתו החדה של הרב קוק שהכעס נובע מחיסרון של יצירה רוחנית.
קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת, אך נעצרים, דוחק
את הנשמה ומצער אותה בקצפון פנימי. ככל שהיצירה הרוחנית מתרחבת, מתרבה
השלום בעולם.

'''הקשר פילוסופי.''' ההוראה נותנת ליצירה משקל מוסרי ואף קוסמי. קוק כותב
ש&quot;כל מלחמות גויים, וכל רצח ושוד שבבני אדם, עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס
הנחש עד עקיצת קטן שברמשים... בא מצד הכעס הכללי האצור בעולם, שמצד עצור כח
היצירה&quot;. ולעומת זה, &quot;כל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת, כל מה שהפלגים של הדעה
הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם... השלום מתרבה בעולם&quot;. עבור התנועה זה ממסגר
מחדש את מה שמונח על הכף באמנות: יצירה חסומה אינה תסכול פרטי בלבד אלא
מקור לכוח הרסני, ושחרור כוח היצירה --- פדיון אסירי המחשבות --- הוא בשקט
מלאכת שלום.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יסוד הכעס והיצירה&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · יראת התוהו · היצירה והלימוד · חופש
המחשבה

=== צער היצירה · The Anguish of Creation ===

'''צער היצירה''' · ''Tza'ar Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' הכאב הגלום ביצירה הטהורה, הנובע מן המפגש העוצמתי בין החומר
לרוח. כאשר &quot;סדר העולם&quot; הפנימי של נשמת היוצר צריך להתפרק ולהשתנות כדי
שתופיע יצירה טהורה, יש בזה &quot;יסורים של חורבן עולמות&quot;. צער זה אינו פרס
בסוף הדרך; העונג הגדול גנוז בתוך הצער עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק כותב במפורש ש&quot;צער היצירה הטהורה הוא מעין צער
הנבואה&quot;. גילויי ההוויה עולים מן &quot;החיים הערפליים שבבשר&quot;, עדיין נושאים את
צללי האפלה; לעומתם יורדים גילויי חיים &quot;מספירת הנשמה היותר עליונה&quot; ---
ובמפגשם &quot;רזי עולם ויצירות גדולות ערך מתהוים ונולדים&quot;. עוצמת החיים בכל
צד, בשר מלמטה ונשמה מלמעלה, היא מידת כוחה, יופיה ונצחיותה של היצירה. ואז
מוסיף קוק את המפנה הגואל: אלמלא &quot;אור חסד מקיף&quot;, שתכף לחורבן עולמים בא
&quot;אור של הוית עולמים&quot;, לא היה אפשר לעמוד ביסורים. &quot;היוצרים השטחיים&quot;
החפצים ביצירה מתוך שובע וקלות ראש טועים במרירות זו --- ששם &quot;גנוז כתר
המלוכה הרוחנית&quot; --- ורואים בה זעה של אמנים נכשלים; וזו, אומר קוק, &quot;טעות
מרה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;צער היצירה&quot;, &quot;מצער לעונג&quot;,
&quot;מצער לעדן&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מצער לעדן · יראת התוהו · שבירת הכלים · מתוהו
לתיקון

=== יראת התוהו · The Awe of Chaos ===

'''יראת התוהו''' · ''Yir'at Ha-Tohu''

'''הגדרה.''' השלב הראשוני והקריטי בתהליך היצירה, כאשר רעיון חדש עולה
בתודעת היוצר לפני שקיבל צורה. מול הפוטנציאל האינסופי והגולמי של המחשבה
החדשה (תוהו), עלול היוצר להיתקף בחרדה עמוקה. ההתגברות על יראה זו היא אקט
של &quot;גאולה&quot; --- שחרור &quot;אסירי המחשבות&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את התופעה במדויק. רעיון עולה; החושב מכיר את
הצורך הגמור בהתפשטות ענפיו לרוחב ושורשיו לעומק --- &quot;ויראה של תוהו
תוקפתו&quot;, והוא נשאר עם המחשבה הגולמית כמו שהיא, או שמבקש לו רק &quot;שביל אחד
בעלטה זו&quot;. המחשבה אינה פורצת את חומות מאסרה; &quot;והיצירה לקויה, והעולם
הנזקק להיוצרים המחשבתיים שרוי באופל, ברעב וצמאון&quot;. אך קוק ממקם את התרופה
בהישג יד: יראה זו היא &quot;חרדה של חלישות&quot; הקשורה למצב מוסרי &quot;היכולה להעשות
מיד בטוהר רצון ורעיון&quot;. המפנה מכריע --- על היוצר &quot;לפדות את אסירי
מחשבותיו ממאסריהם, לאמר לאסורים צאו&quot;. וכשעושה כן, באה לו &quot;הופעה פנימית
מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה, ומהוה אור חדש
בעולמו&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · צער היצירה · שבירת הכלים · חופש
המחשבה

=== נבואה לכלל / גאולת הנשמה · Creation as Prophecy for the Collective ===

'''נבואה לכלל / גאולת הנשמה''' · ''Nevu'a la-Klal / Ge'ulat
Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' יצירה נשמתית אמיתית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי למטרה רחבה
יותר: קידוש כל התרבות האנושית והכנת העולם לעידן נבואי מחודש. שחרור נשמתו
של היוצר עצמו --- פדיון אסירי המחשבות --- מקרין החוצה והופך למעין &quot;נבואה
לכלל&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק ממסגר את המעשה היצירתי הפרטי במונחים כלליים
במפורש. כשהיוצר פודה את אסירי מחשבותיו ומהווה אור חדש בעולמו, אין האור
נשאר בקרבו: הוא &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק... עד באו אל שורש מקוריותו&quot;,
ו&quot;רגשי גאולה ואומץ מתחילים להיות מתחוללים בלבבות רבות, תנועות של תחיה
כללית, של שיבת בנים לגבולם, של תיקון העולם&quot;. מפני שהנשמה היחידה היא
מיקרוקוסמוס הקשור לנשמת כנסת ישראל ולהוויה כולה, שחרורו הפנימי של היוצר
לעולם אינו אישי בלבד; הוא חלק מגאולה לאומית ואף קוסמית. לכן מבינה התנועה
את האמנות לא כביטוי עצמי פרטי אלא כשליחות גואלת --- יצירה נשמתית כקורבן
לטובת הכלל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת היצירה הנשמתית · נשמה כמיקרוקוסמוס · תשובה גדולה ·
היוצר כשותף במעשה בראשית

=== שכל יוצר / שכל מצייר · Creative Intellect vs. Depicting Intellect ===

'''שכל יוצר / שכל מצייר''' · ''Sekhel Yotzer / Sekhel
Metzayer''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של הרב קוק בין שתי תפיסות אמנות. &quot;שכל מצייר&quot;
הוא הכוח לתאר, לתעד ולשקף את המציאות כפי שהיא --- המגמה השלטת בתרבות
המערב. &quot;שכל יוצר&quot; הוא הכוח העליון יותר, הנטוע בתרבות העברית הנבואית,
השואף לא לצייר את המציאות אלא לחוללה --- לברוא עולמות חדשים בשותפות
יצירתית עם הבורא. קולנוע קדם נבואי שואף לעבור מ&quot;ציור&quot; העולם אל המעשה
המהפכני של &quot;יצירת&quot; עולם.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מעגן זאת בעצם טבע הדעת. בגדולתה, הוא כותב, הדעת
&quot;איננו כח מצייר בחוגו הפנימי לבד, כי אם הוא יוצר ובורא כל ציוריו&quot;;
וכשנתמעטה הקומה, יורד הדעת לקטנות, שאינו יכול לברוא אלא לצייר מן הרישום
שנשאר. כל הסיבוב הגדול של מהלך העולמים, לקוק, בא &quot;להשיב אל הדעת את עטרת
גדולתו, שיהיה יוצר ובורא&quot; --- &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים, שיהיו מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;. לעורך הפועל מתוך שכל יוצר יש לכך משמעות קונקרטית: הוא
אינו ניגש לחומרי הגלם כדי לסדרם לפי תסריט ידוע מראש, אלא שואל מהו הרצון
הנסתר החי בשוטים ואיזה סרט מבקש להיוולד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הרצון · היוצר כשותף במעשה בראשית · עריכה קדם נבואית · נבואה
פועלת מול חכמה מסתכלת

=== היוצר כשותף במעשה בראשית · The Creator as Partner in Genesis ===

'''היוצר כשותף במעשה בראשית''' · ''Ha-Yotzer ke-Shutaf be-Ma'aseh
Bereshit''

'''הגדרה.''' היוצר האנושי כשותף לבורא במעשה בראשית המתמשך --- לא מי
שמצייר עולם גמור אלא מי שמחולל עולמות חדשים. זהו המובן העליון של השכל
היוצר, והתנועה קושרת אותו למסורת &quot;גדולתם העתידה של הצדיקים&quot;, ש&quot;מחיי מתים
ובוראי עולמים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן את האפשרות בטבע הדעת. בגדולתו, הדעת
אינו רק מצייר בחוגו הפנימי אלא &quot;יוצר ובורא כל ציוריו&quot;; וכל המהלך הגדול
של העולמים בא להשיב לדעת את עטרת גדולתו --- שיהיה &quot;יוצר ובורא, מחולל
ומוליד בכחו העצמי&quot;. זו, הוא כותב, גדולתם העתידה של הצדיקים, &quot;שיהיו מחיי
מתים ובוראי עולמים&quot;. עבור התנועה זו כבודו העמוק ביותר של האמן: הבמאי
הפועל מתוך שכל יוצר אינו מסדר מציאות נתונה מראש אלא משתתף, במידתו, בעצם
מעשה הבריאה --- שואל איזה עולם מבקש להיוולד ועוזר להביאו לעולם, כשותף
במעשה בראשית.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;דעת עליון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' שכל יוצר / שכל מצייר · נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון
· גאולת היצירה הנשמתית

=== היצירה והלימוד · The Creator's Soul Cannot Be Confined ===

'''היצירה והלימוד''' · ''Ha-Yetzira ve-ha-Limud''

'''הגדרה.''' התעקשות הרב קוק שמי שיש לו נשמה של יוצר מוכרח להיות יוצר
רעיונות ומחשבות, ואי אפשר לו להיסגר בתלמודו השטחי לבד. שלהבת הנשמה עולה
מאליה ואי אפשר לעצור אותה ממהלכה. מרחב למחשבות הוא התביעה התדירית שכל
אדם הוגה תובע מעצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתייחס אל צמצום נשמה יוצרת ללימוד שגרתי ושטחי
כאל מין עבדות --- צמצום המחשבה, טשטושה בראשית הולדה. &quot;ההתרגלות של הלמוד
התדירי, בהתמדה שטחית, היא היא שמגברת את המחלה הזאת של צרות המחשבה, ובכל
כח צריכים אנחנו להגאל ממנה, כדי לפדות את נשמתנו מלחץ המצרים שלה, לפדות
אותה ממצרים, מבית עבדים&quot;. עבור התנועה זה שטר של חירות יצירתית כנגד שכפול
גרידא: לאמן בעל נשמה יוצרת אמיתית חב מרחב שהמוסכמה תשלול, והסירוב להיכלא
אינו יהירות אלא נאמנות לטבע הנשמה עצמה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;היצירה והלמוד&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' חופש המחשבה · הנשמה היוצרת · שבירת תבניות · יסוד הכעס
והיצירה

=== תגים לאותיות · Crowns for the Letters ===

'''תגים לאותיות''' · ''Tagim la-Otiot''

'''הגדרה.''' מונח תלמודי־קבלי המתאר את רבדי המשמעות והסוד הנוספים
והנסתרים הנחשפים בעצם תהליך היצירה. התנועה קוראת אותו כמפת דרכים בת
ארבעה שלבים ליוצר המחפש שפה אמנותית חדשה: הנשמה לומדת לחוש אינטואיטיבית
את הנסתר שבדברים; הכישרון הופך לכוח חיים קיומי; יכולת הביטוי מתעשרת;
ולבסוף מתווספים &quot;תגים לאותיות&quot; --- רמזים עדינים לעניינים נעלים ועמוקים
יותר, הנחשפים דרך המעשה האמנותי עצמו, מעבר לכוונה הראשונית.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי (השאול מן התגים המעטרים אותיות מסוימות בספר
התורה) מכנה תכונה ממשית של יצירה בשלה: שהמשמעות ''נוצרת'', לא רק נמסרת,
בעצם מעשה העשייה. ככל שיכולת הביטוי של היוצר מעמיקה, מופיעים רבדים שהוא
לא הניח שם במודע --- עודף משמעות שהיצירה חושפת מעצמה. עבור התנועה זה
מעניק כבוד למעשה היצירתי כאופן של התגלות ולא של איור: האמן אינו רק מצפין
מסר קודם אלא, דרך משמעת היצירה, הופך למקום שבו משמעויות עליונות מכתירות
את הדימוי. זהו המקביל ההתפתחותי ל&quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- כיצד הרבדים העמוקים
באים לשכון ביצירה עם הזמן.

'''מקורות.''' מקור תלמודי־קבלי --- תגים לאותיות / Talmudic-Kabbalistic
source; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · אלפבית נשמתי · ניב שפתיים · רזים מתבארים
ברזים

=== דיאלקטיקה של השכל והדמיון · The Dialectic of Intellect and Imagination ===

'''דיאלקטיקה של השכל והדמיון''' · ''Dialektika shel Ha-Sekhel
ve-ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' השכל והדמיון הם שני כוחות היצירה העיקריים. הדמיון הוא כלי
רב־עוצמה וחיוני למתן צורה לאמיתות רוחניות, אך עליו להיות מזוכך ומודרך על
ידי השכל המקודש כדי למנוע עיוות ושקר.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה יורשת מן הרב קוק תמונה שבה הנבואה עצמה היא
הרמוניה של שני הכוחות --- עילוי המדמה עד לאצילות וטוהר השכל. אף אחד לבדו
אינו מספיק: דמיון בלא הדרכת השכל המקודש מוליד אשליה (ה&quot;דמיון המקולקל&quot;),
ואילו שכל בלא דמיון אינו יכול כלל לתת צורה לאמת רוחנית. המשימה היצירתית
אינה אפוא לבחור ביניהם אלא להחזיקם במתח פועל --- הדמיון ככוח נותן הצורה,
השכל ככוח המזכך והמכוון. דיאלקטיקה זו היא המבנה הפנימי של &quot;הנביא
המודרני&quot; ושל &quot;דמיון הקודש&quot;, והיא שומרת על אימוץ הדמיון הרדיקלי מפני
התמוטטות לפנטזיה גרידא.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com); הראי&quot;ה קוק, אורות ---
הנבואה כהתאמת השכל והמדמה / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · הדמיון · הנביא המודרני · פרופיל הנביא
(השלישייה)

=== יצירה ללא מאמץ כוחני · Effortless Creation ===

'''יצירה ללא מאמץ כוחני''' · ''Yetzira lelo Ma'amatz Kochani''

'''הגדרה.''' אין לחשוב על היצירה כעל עמל ויגיעה, אלא כתהליך של זרימה
ושמחה. האדם היוצר מתדמה לקונו, שברא את עולמו ללא יגיעה
ומאמץ.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון נובע ישירות מתורת הנשמה היוצרת. קוק כותב שאי
אפשר להפסיק את היצירה ממי שנשמתו יוצרת תמיד; וכשהליאות מעיקה, אין זו אלא
מפני שחושב היוצר שהיצירה עמל --- וכל מה שמעמיקים בסודה מכירים ש&quot;אין בה
שום עמל ויגיעה&quot;. &quot;והאדם מתדמה לקונו, שלא בעמל ויגיעה ברא הקב&quot;ה את
עולמו... באתא קלילא דלית ביה מששותא&quot;. זה אינו שולל את ''צער'' היצירה ---
השניים דרים יחד, כשם שכאב הלידה דר עם אי־המאמץ של מה שחי באמת --- אלא
מסיר את המודל השקרי של יצירה כעמל טוחן, ומחליף אותו בזרימה, בשמחה
ובהידמות לבורא. עבור האמן זה ממסגר מחדש גם חסימה וגם מאבק: המאמץ הכוחני
הוא סימפטום של יחס שגוי לנשמה, לא מחיר האמנות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הנשמה היוצרת&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הנשמה היוצרת · הנהרה הנשמתית · צער היצירה · המעיין
והברקים

=== חופש המחשבה וחירות היצירה · Freedom of Thought and Creative Liberty ===

'''חופש המחשבה וחירות היצירה''' · ''Chofesh Ha-Machshava ve-Cherut
Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' תנאי הכרחי ליצירה קדם נבואית: חירות פנימית מוחלטת של הרוח
מכבלי תבניות חשיבה מקובעות, דעות קדומות והפחד להיראות משונה. היצירה
הרוחנית אינה מתחשבת בהשפעות חיצוניות; היא נובעת מהלך רוחה פנימה, וככל
שתאמין בעצמה כך תעלה למרומי האמת. זהו החופש לשאול כל שאלה, לחבר עולמות
מנוגדים, ולתת לדמיון להמריא אל &quot;עולמות השעריים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מנסח את העיקרון בלי פשרות: &quot;היצירה הרוחנית
חפשית היא. אינה מתחשבת עם שום השפעה חיצונית, היא יוצרת כפי הלך רוחה
פנימה&quot;. והשקר &quot;אינו בא כי אם מהשפעה חיצונה... המצוה אותה בכחה להגות ולא
רוחה&quot;. נוסחתו חדה: &quot;כי הואיל הלך אחרי צו, צו זו עבודה זרה&quot;. קוק מוסיף
שככל שאדם מסתכל יותר במעלתו הרוחנית, כן ימצא &quot;שאינו צריך לציוריו שום
הגבלה&quot; --- &quot;יצייר כח המצייר כל מה שיש בכחו&quot;, ועדיין לא יגיע לטיפה מן הים
ממה שיש לרומם. עבור התנועה זה הבסיס התיאולוגי לחירות יצירתית מוחלטת ---
לא הפקרות, אלא הסירוב לתת לכל צו חיצוני לגזול את אמת הרוח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;חופש היצירה הפנימית&quot; ו&quot;שיעור
כח היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' היצירה והלימוד · חוצפה דקדושה · עולמות השעריים · עצמיות
הנשמה ואינדיבידואליות רדיקלית

=== מצער לעדן · From Anguish to Delight ===

'''מצער לעדן''' · ''Mi-Tza'ar le-Eden''

'''הגדרה.''' ההתהפכות שבלב תהליך היצירה: הכאב הגדול של הלידה הרוחנית אינו
רק נסבל אלא ''מתהפך'' לעונג עליון. הצער וחבלי הלידה הרוחנית מתהפכים
למקורות של עונג נעים ונפלא --- זיו חיים המחיה אף את המוות.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר שני מצבי רוח של המעשה היצירתי ואת התנועה
ביניהם. &quot;המחשבה, והיצירה הרוחנית בכלל, צריכה היא לרוח אהבה עם חוש של
עונג אצילי&quot;. אך ההתגשמות המעשית של החיים הרוחניים --- &quot;הקדושה שבחיים&quot;
--- צריכה גבורה. ורוח הגבורה, &quot;הנועד להפראת היצירה העליונה עד כדי הוצאת
תולדות מעשיות, נושבת... מתוך העז העליון בחסד הגנוז, ששם שרוי העדן של
העונג האצילי&quot; --- כך &quot;שכל הצער הגדול והחבלים של הלידה הרוחנית מתהפכים על
ידם למקורות של עונג נעים ונפלא&quot;. עצתו של קוק ליוצר היא אפוא &quot;שלא יקוץ
ביסורי האהבה של היצירה, כי רק על ידם יזכה לאותם הענוגים העליונים&quot;,
ולעולם לא לבקש את התענוגים לבדם בלא יסוריהם --- &quot;כי אז הם אובדים את
עדינות ערכם&quot;. המרירות היא עצם הרחם של המתיקות.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;מצער לעונג&quot; ו&quot;מצער לעדן&quot; /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · שבירת הכלים · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== מתוהו לתיקון · From Tohu to Tikkun ===

'''מתוהו לתיקון''' · ''Mi-Tohu le-Tikkun''

'''הגדרה.''' מסעו של הרעיון היצירתי מן הפוטנציאל הגולמי והכאוטי שלו
(תוהו) אל צורתו המתוקנת והממומשת (תיקון). הרעיון החדש עולה תחילה
כפוטנציאל גולמי, דמוי־גולם; המעשה היצירתי הוא התהליך המוליך אותו דרך
יראת התוהו, שבירת המבנים הישנים, ופדיון אסירי המחשבות, עד שהוא יוצא
כצורה גמורה ומתוקנת.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מקבצת את דימויי המשבר היצירתי של הרב קוק
למסלול אחד. הרעיון מתחיל ב''תוהו'' --- הפוטנציאל האינסופי והגולמי שלפני
הצורה, המעורר את יראת התוהו. הוא עובר דרך שבירת סדר העולם המיושב של
הנשמה (שבירת הכלים) ויסורי חורבן העולמות. והוא מגיע ל''תיקון'' כשהיוצר
פודה את אסירי מחשבותיו --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ומהווה אור חדש בעולמו.
מסלול זה ממסגר מחדש את המאבק היצירתי לא ככישלון אלא כמעבר חוקי, אותה
תנועה שבה הקוסמוס עצמו, בתפיסה הקבלית, מתקדם מתוהו לתיקון. משמעת האמן
היא לעמוד בכאוס ובשבירה בלי לברוח מהם, מתוך אמון בחסד המקיף ההופך את
החורבן להוויה חדשה.

'''מקורות.''' קבלה --- תוהו ותיקון / Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש
--- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · שבירת הכלים · גאולת היצירה הנשמתית · צער
היצירה

=== הדמיון · The Imagination ===

'''הדמיון''' · ''Ha-Dimayon''

'''הגדרה.''' הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מסוגל לרומם את האדם ומסוגל
להשפילו. העיסוק בדמיון בתרבות ובאמנות נתפס כמקרב את חידוש הנבואה
הישראלית המודרנית. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יוציא אותו
משם, אלא רק &quot;דמיון הקודש&quot;. היצירה היהודית החדשה יכולה להציג את הדמיון
האלטרנטיבי, דמיון הקודש הזה.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק הדמיון אינו קישוט אלא צינור להתגלות.
הוא קורא את &quot;וביד הנביאים אדמה&quot; (הושע) כעושה את כוח המדמה עצם המדיום שבו
מתלבש אור הקודש ומופיעה הנבואה. אך אותו כוח עצמו מסוכן: דמיון עכור מוליד
אשליה ושקר, ולכן נתרחקו החכמים ממנו אל השכל. עמדת התנועה כלפי התפרצות
הדימויים העכשווית נובעת כולה מכפילות זו --- ההווה הרווי־דימויים אינו
פשוט טוב ולא פשוט מנוון, אלא כוח רב־עוצמה ודו־משמעי בתהליך הכשרתו
לקידוש. מלאכת האמנות היא לעבוד בנקודת המפנה: למשוך את הדמיון אל הקודש
ולא אל המקולקל.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; (&quot;וביד הנביאים אדמה&quot;) /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot''.

'''ראה גם:''' דמיון הקודש · תחיית הדמיון · דיאלקטיקה של השכל והדמיון ·
עצת ה' נסתרת

=== הקשבה ודממה · Inner Listening ===

'''הקשבה ודממה''' · ''Hakshava u-Demama''

'''הגדרה.''' התנאי המקדים ליצירה קדם נבואית: ההכרה שהיצירה מתחילה לא
בביטוי עצמי כלפי חוץ אלא בהקשבה פנימית. זהו תהליך של השקטת &quot;רעשי הרקע&quot;
של האגו והתודעה הרגילה כדי לשמוע את קול הנשמה. הדממה הראשונית אינה
ריקנות אלא מרחב פוטנציאלי, שמתוכו צומח הדיבור הנשמתי
האותנטי.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור הרב קוק, ההקשבה היא עצם אופן הקודש. &quot;מקשיבים את
קול שיח הקודש ממרומים&quot;, הוא כותב; &quot;קולטים את הרשמים המתגלים, המתנוצצים
כברקים, ממרומי הנשמה ושרשיה&quot;. הנשמע אינו מיוצר אלא נקלט --- קול &quot;הולך
הוא ממקור האחדות העליונה&quot;, ומתגלה לכל אדם &quot;כפי טהרת עלייתו, כפי זיכוך
עצמיותו&quot;. המכשולים מוסריים: &quot;כל מה שהעונות מבדילים בין האדם ליוצרו&quot;
מעמעם את הקליטה, וככל שסרים הקירות החוצצים &quot;אור ישר וקול ישר מגיע&quot;.
ההקשבה הפנימית אינה אפוא פסיביות אלא הפעילות העליונה ביותר --- הזיכוך
ההופך את העצמי לכלי צלול למה שכבר מהדהד תמיד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · היגיון שמעי · הנשמה היוצרת · העצמי הנשמתי
מול האגו הפסיכולוגי

=== האינטואיציה · Intuition ===

'''האינטואיציה''' · ''Ha-Intuitzia''

'''הגדרה.''' כלי ההכרה המרכזי של היוצר הקדם נבואי: היכולת לתפוס אמיתות
עמוקות באופן ישיר, שלם ומיידי, מעבר לתהליך החשיבה הלוגי־אנליטי. לא תחושת
בטן עיוורת, אלא &quot;היגיון שמעי&quot; (כלשון הרב הנזיר) --- הקשבה ישירה לקול
הנשמה ולרצון החבוי במציאות. האינטואיציה היא המצפן המכוון את השכל היוצר
ומאפשר לו החלטות יצירתיות ממקום של אמת פנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' האינטואיציה, בתפיסת התנועה, אינה היפוכו של השכל אלא
אופן ידיעה גבוה ומיידי יותר --- האפיסטמולוגיה הראויה ל&quot;היגיון השמעי&quot;.
במקום שהחשיבה האנליטית מתקדמת צעד־צעד ומתבוננת במושא מבחוץ, האינטואיציה
תופסת את השלם בבת אחת ומבפנים, וזה בדיוק היחס הנבואי ולא הפילוסופי אל
המציאות. דיון הרב שרקי ברוח הקודש הכללית מוסיף ממד: ההמון קולט אמת
עליונה אינטואיטיבית, &quot;בצבעים טבעיים&quot;, אף היכן שהתבונה הדיסקורסיבית אינה
מגיעה --- עדות שהאינטואיציה יכולה לשאת ידיעה שהשכל האנליטי מחמיץ. עבור
היוצר, האינטואיציה היא הכוח המבחין ברצון הנסתר שבחומר הגלם ומכוון את
השכל היוצר בהתאם.

'''מקורות.''' הרב דוד כהן, &quot;הנזיר&quot; --- &quot;היגיון שמעי&quot; / Rav David Cohen,
&quot;the Rav HaNazir&quot;; משנת התנועה (prophetic-culture.com); והרב אורי שרקי,
&quot;רוח הקודש הכללי&quot; / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · שכל יוצר / שכל מצייר · רוח הקודש · הקשבה
ודממה

=== סולם היצירה · The Ladder of Creation ===

'''סולם היצירה''' · ''Sulam Ha-Yetzira''

'''הגדרה.''' מפת דרכים מדויקת של הרב קוק לסדר ההתקרבות הנכון אל רוח הקודש
והנבואה. היא מתארת התפתחות הוליסטית: מתחילה בטיהור הגוף, עוברת דרך כוח
הדמיון, הרגש, השכל, ולבסוף --- ההקשבה העליונה. הסולם מציע תפיסה הוליסטית
של יצירה כהתפתחות אורגנית של כל כוחות האדם יחד.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי מתעקש שההשראה אינה נתפסת בקפיצה אחת אלא נעלית
בסדר, ושהעלייה מפעילה את האדם השלם ולא את השכל בלבד. כל שלב מכשיר את
הבא: הגוף צריך להיטהר לפני שאפשר לבטוח בדמיון, הדמיון להזדכך לפני שיוכל
לשרת את השכל, וכולם להיות מסודרים לפני מצב השיא של &quot;ההקשבה העליונה&quot;, שבה
נעשה היוצר צינור צלול. סדר הוליסטי זה הוא לב הפדגוגיה של בית הספר
לנביאים המדומיין, שתוכנית הלימודים שלו מכשירה גוף, דמיון, רגש ושכל יחד.
הוא גם מתקן כל מודל חד־צדדי של אמנות --- לא שכל טהור ולא דמיון טהור, אלא
אינטגרציה מדורגת של כל כוחות הנפש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(סדר ההתעלות אל רוח הקודש); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה עליונה · שמונה מדרגות · בית הספר לנביאים · זיכוך
ותיקון

=== ניב שפתיים · Niv Sfatayim (Prophetic Speech) ===

'''ניב שפתיים''' · ''Niv Sfatayim''

'''הגדרה.''' מילולית &quot;פרי השפתיים&quot;. השלב האחרון בתהליך היצירה --- המעבר
מהקשבה קולטת לביטוי פעיל. זהו מעשה מתן הצורה והקול לחזון הפנימי, הבאת
ההתגלות אל העולם.

'''הקשר פילוסופי.''' הביטוי --- הנגזר מ&quot;בורא ניב שפתים&quot; של ישעיהו ---
מכנה את קוטב ה&quot;מַל&quot; של קצב החָשׁ־מַל: אחרי השתיקה והקליטה באה האמירה. התנועה
לוקחת ברצינות שהרב קוק משתמש בביטוי הזה עצמו בקטע שבו הוא קורא ליוצר,
למרות &quot;כבדות הפה&quot;, לא לסגת מלבטא את הכיסופים הנשגבים שבהם מתגלה דבר ה'.
&quot;כבדות הפה לא תעצור כח לעצור את הזרם של החפץ הנשגב, אשר דבר ד' בו יגלה&quot;;
פרי השפתיים נברא אף דרך אותה כבדות ומעבר לה. עבור התנועה, &quot;ניב שפתיים&quot;
מעניק כבוד למלאכת מתן הצורה --- העריכה, העיצוב, הגימור --- כהשלמה
ההכרחית של ההקשבה: קליטה שאינה מבוטאת נשארת בלתי נולדת.

'''מקורות.''' ישעיהו --- &quot;בורא ניב שפתים&quot;; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;הקריאה לסודיות&quot; / Isaiah; Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' סוד החשמל · הקשבה ודממה · קריאה אל הסוד · להדריר את
הדיבור

=== הכשרת הכלים · Preparation of the Vessels ===

'''הכשרת הכלים''' · ''Hachsharat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' התהליך המקיף של זיכוך והרחבת כלי היוצר --- דמיון, רגש, שכל
--- כדי שיהיו מסוגלים להכיל ולתעל את האור העז של ההתגלות הנבואית המחודשת
בלי להישבר. זהו המובן העמוק ביותר של שם התנועה: היא אינה מתיימרת להיות
נבואה, אלא להכשיר את הכלים לשיבתה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג קושר את ענוות התנועה לשאיפתה. ההתגלות דורשת
כלים ההולמים לשאתה; כוח בלתי מזוכך יישבר תחת השפע, או יעוות אותו. תיאור
הרב קוק את &quot;הסרת אבני המכשולים&quot; --- הזיכוך המוסרי והמעשי המפנה את
המכשולים להופעה --- הוא הפָּן היחידני של זה, בעוד קריאתו את כל עידן הדמיון
כ&quot;עצה מרחוק להשלים את כח המדמה&quot; היא הפָּן הקולקטיבי וההיסטורי שלו: עצם
התעצמות הדמיון בתרבות המודרנית היא הכשרת כלי קולקטיבי. קולנוע קדם נבואי
מבין את כל מפעלו --- הכשרת יוצרים, חישול שפה חזותית חדשה --- כ&quot;הכשרת
הכלים&quot;: הכנת מכשירים לאור שטרם הגיע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הסרת אבני המכשולים&quot;; אורות ---
כח המדמה כ&quot;עצה מרחוק&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh'';
''Orot''.

'''ראה גם:''' זיכוך ותיקון · תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · קולנוע קדם
נבואי

=== זיכוך ותיקון · Purification and Refinement ===

'''זיכוך ותיקון''' · ''Zikuch ve-Tikkun''

'''הגדרה.''' על היוצר להקדים לכל יצירה מחשבה של תשובה ותיקון. אין לטבול
את העט --- או המצלמה --- ללא טהרת הנשמה וקדושת הרעיון.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק הופך זאת לתנאי של אמנות מקודשת באמת. &quot;הספרות
תתקדש, וגם הסופרים יתקדשו&quot;, הוא כותב; כל סופר יחל לדעת את הרוממות והקודש
שבעבודתו, &quot;ולא יטבול עטו בלא טהרת נשמה וקדושת רעיון&quot; --- &quot;לפחות תקדים
המחשבה של תשובה, הרהורי תשובה עמוקים לפני כל יצירה. אז תצא היצירה
בטהרתה, רוח ד' תחול עליה&quot;. הכנה פנימית זו היא הביטוי היחידני של &quot;התשובה
הגדולה&quot; הלאומית, והיא בלתי נפרדת מכל הפסיכולוגיה של התנועה: מפני שהיצירה
היא הביטוי החיצוני של התגלות פנימית, מצב הכלי קובע את טוהר הנחשף דרכו.
הזיכוך אינו תוספת מוסרנית לאמנות אלא תנאי המאפשר אותה.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;יצירה&quot; (&quot;לא יטבול עטו בלא טהרת
נשמה וקדושת רעיון&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' תשובה גדולה · הכשרת הכלים · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · הקשבה
ודממה

=== גאולת המבט · The Redeemed Gaze ===

'''גאולת המבט''' · ''Ge'ulat Ha-Mabat''

'''הגדרה.''' היכולת לראות באמת את האחר --- על כל גווניו וצדדיו הנסתרים
--- ולראות את עצמך דרכו. מטרת קולנוע קדם נבואי היא לפתח את חוש ההכרה
העצמית, באדם ובכל ההוויה, דרך מבט כפול: &quot;נקודת מבט עליונה&quot; (אלוהית,
כוללת ואוהבת) ו&quot;מבט קרוב ואינטימי&quot; (המאפשר לראות את עצמך לעומק דרך
הזולת).

'''הקשר פילוסופי.''' גאולת המבט מכנה את האפשרות הגואלת הייחודית לקולנוע:
התמרת עצם ה''ראייה''. הראייה הרגילה מחפצנת; המבט הגואל מחזיק שתי
פרספקטיבות בבת אחת --- המבט הכולל והאוהב הרואה את השלם, והמבט האינטימי
המאפשר לעצמי להיחשף לעומק דרך המפגש עם אחר. מבנה כפול זה הוא הצורה
החזותית של &quot;הפואטיקה של מפגש&quot;: הוא ממקם גאולה לא במסר על האחר אלא באופן
ההתבוננות בו. עבור מדיום הבנוי על המבט --- המצלמה כעין --- זו הוראה
ישירה: לגאול את המבט משליטה לאהבה, כך שהפריים יהפוך למקום של הכרה הדדית
ולא של בעלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' פואטיקה של מפגש · מרחב בין־נשמתי · בימוי תלמודי · הפריים
כמרחב מקודש

=== גאולת היצירה הנשמתית · The Redemption of Soulic Creation ===

'''גאולת היצירה הנשמתית''' · ''Ge'ulat Ha-Yetzira
Ha-Nishmatit''

'''הגדרה.''' המעשה המכריע שבו עובר היוצר מן היראה האוחזת בו מול הרעיון
הגולמי אל החירות להביאו אל הפועל במלואו. מול יראת התוהו, על היוצר לפדות
את אסירי מחשבותיו ממאסריהם --- &quot;לאמר לאסורים צאו&quot; --- ובעשותו כן הוא
מחולל גאולה ומהווה אור חדש בעולמו.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק מתאר את עצם המעשה היצירתי כמלאכת שחרור. היצורים
הרוחניים הרבים --- המחשבות והציורים המבקשים פדיונם &quot;בכל עז ומרץ&quot; --- הם
&quot;בריות חיות וקימות&quot; הדורשות להיגאל; וכשהיוצר נוטל על עצמו לגאול אותן,
&quot;באה לו הופעה פנימית מאורו של משיח, הגנוז בנשמתו, והוא מחולל גאולה,
ומהוה אור חדש בעולמו&quot;. האור אז &quot;הולך ומתפשט, חודר ומתעמק, מתרחב ומתענף,
עד באו אל שורש מקוריותו&quot;, ורגשי גאולה מתחילים להתחולל בלבבות רבות ---
&quot;תנועות של תחיה כללית&quot;. קוק ממסגר זאת בלשון גאולה לאומית ואף קוסמית:
פדיון אסירי המחשבות אינו תרגיל פסיכולוגי פרטי אלא חלק ממלאכת התשובה
ותיקון העולם. &quot;והיראה החלושה סרה, והגבורה העליונה לוקחת את
מקומה&quot;.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;גאולת היצירה הנשמתית&quot; (&quot;לפדות
את אסירי מחשבותיו... לאמר לאסורים צאו&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' יראת התוהו · מתוהו לתיקון · צער היצירה · נבואה
לכלל

=== חוצפה דקדושה · Sacred Audacity ===

'''חוצפה דקדושה''' · ''Chutzpa D'Kedusha''

'''הגדרה.''' אומץ רוחני רדיקלי --- לא עזות פנים, אלא התעוזה לשאול שאלות
רדיקליות, לפרוץ גבולות מחשבתיים, ולשבור תבניות מחשבה וצורה מקובלות,
ולשאוב השראה ישירות מן המקור הנשמתי ללא תיווך של מוסכמות חברתיות או
אמנותיות. זוהי חירותו המוחלטת של היוצר ללכת אחר אמתו הפנימית, גם אם היא
נראית חתרנית או משונה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נסוב על הבחנה שמניטו מחדד: בין ''עזות רוח'' ---
תכונה חיובית, היוזמה האקטיבית החיונית לתיקון עולם --- לבין ''עזות פנים''
--- תכונה שלילית, הצומחת מכשל מוסרי, המפעילה כוח תוך זלזול בזולת. התורה,
שמהותה שייכת לעולם עליון ובלתי חומרי, דורשת עזות; ולכן ניתנה לישראל,
&quot;העזים באומות&quot; (הנמר שבחזון דניאל, &quot;הווי עז כנמר&quot;; והמהר&quot;ל ב&quot;נר מצווה&quot;).
הרב קוק ממקם תכונה זו בתוך התהליך הגואל עצמו. בקוראו את הסימן התלמודי
שבעקבות המשיח &quot;חוצפא יסגי&quot;, הוא רואה את שבירת הצורות המאובנות: הערכים
המורגלים, בצורתם שלאחר הפסק הנבואה, מוכרחים להתחדש &quot;גם על ידי כח החוצפא
שב עקבתא דמשיחא&quot;, ומזה &quot;יצא אור חדש מאיר&quot;. חוצפה דקדושה אינה אפוא מרד
לשמו אלא האומץ היצירתי המפנה את הקרקע להתגלות מחודשת.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- עזות רוח מול עזות פנים, מכון
מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; הראי&quot;ה קוק,
אורות הקודש --- חוצפא דעקבתא דמשיחא / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot
HaKodesh''.

'''ראה גם:''' מאחזים בלתי חוקיים ביצירה · חופש המחשבה · שבירת תבניות ·
מהפכה תרבותית גדולה

=== דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי · Sacred Imagination ===

'''דמיון הקודש / דמיון אלטרנטיבי''' · ''Dimayon Ha-Kodesh / Dimayon
Alternativi''

'''הגדרה.''' הדמיון הנקי, הצלול והמזוכך הראוי לנבואה --- &quot;הדמיון
האלטרנטיבי&quot; שהיצירה היהודית החדשה מציעה במקום &quot;דמיון מקולקל&quot; (עכור,
מעורב בטומאה, מוביל לאשליה ושקר). הדמיון הוא חרב פיפיות: הוא מרומם או
משפיל. כאשר אדם שבוי בדמיון מקולקל, לא השכל לבדו יגאל אותו --- אלא רק
דמיון הקודש. היצירה היהודית החדשה שואבת דמיון זה ממקורות ייחודיים ---
תורת הסוד, המדרש והאגדה --- שבהם נשתמרו שרידי תרבות נבואית
עברית.

'''הקשר פילוסופי.''' עבור קוק הדמיון הוא צינור להתגלות --- &quot;וביד הנביאים
אדמה&quot; --- ומצבו קשור למקום. הדמיון של ארץ ישראל, הוא כותב, &quot;צלול וברור,
נקי וטהור ומסוגל להופעת האמת האלהית&quot;, ומוכן להסברת נבואה; ואילו הדמיון
שבארץ העמים &quot;עכור, מעורב במחשכים, בצללי טומאה וזיהום&quot;. מפני שהשכל
והדמיון אחוזים זה בזה, גם השכל שבחוץ לארץ אינו יכול להאיר כבארץ ישראל
--- &quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;. הרב שרקי מוסיף את המנגנון ההיסטורי: החכמים
נתרחקו מן הדמיון מיראת סטיותיו; השיבה לארץ מחייבת להשיב את הכוח שאבד,
ולפי העיקרון &quot;הקליפה קודמת לפרי&quot; הוא שב תחילה בצורה גסה כדי לבסוף להתקדש
לדמיון של קודש.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות --- &quot;הדמיון&quot; ו&quot;דמיון בארץ ישראל&quot; / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot''; והרב אורי שרקי / Rav Uri Sherki.

'''ראה גם:''' הדמיון · תחיית הדמיון · אווירא דארץ ישראל מחכים · דיאלקטיקה
של השכל והדמיון

=== שבירת הכלים · The Shattering of the Vessels ===

'''שבירת הכלים''' · ''Shevirat Ha-Kelim''

'''הגדרה.''' דימוי קבלי (שמקורו בקוסמוגוניה של האר&quot;י) המיושם בתנועה כמודל
פסיכו־יצירתי. כדי שתופיע יצירה חדשה, &quot;סדר העולם&quot; הקיים של נשמת היוצר ---
מבנה הרצון, השכל והרגש המיושב שלה --- צריך תחילה להישבר. השבירה אינה
כישלון אלא התנאי ההכרחי להתחדשות אמיתית: רק כשהכלי הישן נשבר יכולה צורה
גבוהה יותר להיוולד.

'''הקשר פילוסופי.''' קוק נותן למודל את אמתו הרגשית. כאשר סדר עולם זה
&quot;צריך להתפרק, להתפוצץ ולהשתנות, בשביל הופעת היצירה הטהורה, יש בזה יסורים
של חורבן עולמות&quot; --- ויסורים אלה &quot;רק לבעלי נשמה מתגלים הם&quot;. לעומתם, &quot;כל
יסורי העולם הרגילים&quot; נחשבים &quot;כצער ילדים על אבדן שעשועים קטנים&quot;. אך
השבירה חסומה בחסד: &quot;תכף לחורבן עולמים בא אור של הוית עולמים, וההויה היא
בודאי יותר חשובה מן החורבן... וההויה מנחמת את האבל של החורבן... ומחיה את
כל המת שבחורבן&quot;. בקריאה זו, המשבר היצירתי --- התמוטטות עולם פנימי מיושב
--- אינו פתולוגיה אלא עצם מנגנון ההתעלות, והאמן הבורח ממנו מאבד את &quot;כתר
המלוכה הרוחנית&quot; הגנוז במרירותו.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י / Lurianic Kabbalah; הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש ---
&quot;צער היצירה&quot; / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' צער היצירה · יראת התוהו · מתוהו לתיקון · גאולת היצירה
הנשמתית

=== הקשבה עליונה · Supreme Listening ===

'''הקשבה עליונה''' · ''Hakshava Elyona''

'''הגדרה.''' השלב המסכם של סולם היצירה. זהו מצב של קליטה טהורה, המושג
לאחר זיכוך כל הכוחות התחתונים, שבו נעשה היוצר צינור צלול לשפע רוח הקודש.
במקום שההקשבה הפנימית פותחת את הדרך, ההקשבה העליונה משלימה
אותה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההקשבה העליונה היא הפסגה שאליה נעה העלייה המדורגת של
סולם היצירה --- מעבר לגוף, לדמיון, לרגש ולשכל המזוככים, הקשבה כה מעודנת
שהיוצר אינו עוד מחולל אלא קולט. זהו המקביל האנושי להוראת קוק שהנשמה שרה
תמיד: כשכל כוח תחתון נעשה טהור ושקוף, יכול האדם סוף־סוף להקשיב &quot;סוד שיח
קדשה&quot; של הנשמה בלא עיוות. אין זו פסיביות של קיפאון אלא הפעילות העליונה
של הקליטה --- פרי זיכוך ארוך, המצב שבו, כלשון קוק, &quot;אור ישר וקול ישר
מגיע&quot; מפני שהקירות החוצצים נפלו. עבור התנועה זה מכנה את אופק המשמעת
היצירתית: להיעשות צלול דיו כדי לשמוע.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;קשב החזון&quot; וסולם ההשראה /
Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הקשבה ודממה · סולם היצירה · שמונה מדרגות · היגיון
שמעי


== ה. השפה הקולנועית הקדם נבואית ==

''הלקסיקון המעשי של אמנות התנועה --- קולנוע של פרד&quot;ס וזמן ספירלי, של
הקאט כמפגש מקודש, הפריים כמרחב מקודש, והמונטאז' כמעשה של
הנשמה.''

=== אמנות כגלות יזומה · Art as Initiated Exile ===

'''אמנות כגלות יזומה''' · ''Omanut ke-Galut Yezuma''

'''הגדרה.''' היצירה האמנותית כ&quot;גלות מהירה ויזומה&quot; --- מסע הלוקח את הצופה
ממקומו המוכר אל מקום של תמיהה ופתיחות לדעת חדשה. היא מבוססת על תורת
ה&quot;הזרה&quot; של ויקטור שקלובסקי: תפקיד האמנות להפוך את המוכר לזר. ביהדות,
הגלות נתפסת גם כדרך לתיקון ולריבוי דעת (&quot;תרופה לחוסר דעת&quot;), וקיימים בה
מנגנוני &quot;גלות יזומה&quot; מחזוריים --- שבת ושמיטה --- שמטרתם לרענן את התודעה
ולהזכיר את מקור הכול.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מתיך תיאוריה אסתטית מודרנית עם תיאולוגיה עברית
של גלות. אצל שקלובסקי, האמנות מבצעת &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסה השחוקה על ידי
הזרת המוכר; התנועה קוראת זאת כהד חילוני להבנה היהודית שהעקירה מאלצת
לשאול מחדש את שאלות היסוד של הקיום. שבת ושמיטה הן בדיוק &quot;גלויות יזומות&quot;
כאלה --- הזרות מכוונות ורצוניות מן הרגיל, המרעננות את תפיסת המקור.
האמנות המודרנית יכולה לשמש באותו תפקיד: גלות מהירה ומכוונת לצופה, הלוקחת
אותו מן האוטומטי אל התמה. זה מעניק כבוד להזרה האוונגרדית כטכנולוגיה
רוחנית ולא כחידוש גרידא.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; מקורות
יהודיים על הגלות, השבת והשמיטה / Jewish sources; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' ה&quot;הזרה&quot; · זמן ספירלי · קריאה אל הסוד · גאולת
המבט

=== עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · ASHAN (Olam, Shanah, Nefesh) ===

'''עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש''' · ''ASHAN --- Olam, Shanah,
Nefesh''

'''הגדרה.''' שלושת ממדי היסוד של המציאות על פי &quot;ספר יצירה&quot; הקבלי: עולם
(מרחב), שנה (זמן) ונפש (תודעה). הם משמשים תבנית ליצירה הקולנועית.
'''עולם''' (מרחב) --- המיזנסצנה, אדריכלות הפריים. '''שנה''' (זמן) ---
העריכה, הקצב, זרימת הזמן. '''נפש''' (תודעה) --- הדמות, ההכרה האנושית. ראשי
התיבות, עש&quot;ן, רומזים למעמד הר סיני --- &quot;והר סיני עשן כולו&quot; --- ומרמזים
שהתגלות עמוקה נראית חולפת אך רבת עוצמה, כמו הקולנוע עצמו.

'''הקשר פילוסופי.''' &quot;ספר יצירה&quot; מארגן את כל המציאות הנבראת לאורך שלושה
צירים --- מרחב, זמן ונפש --- והתנועה ממפה אותם ישירות על שלושת ממדי
היסוד של האמנות הקולנועית: מה שמסודר בתוך הפריים (מרחב), כיצד הזמן נחתך
ומעוצב (זמן), ומי שוכן ביצירה (נפש). זו יותר מאנלוגיה; היא טוענת שהיוצר
עובד עם אותם שלושה צירים שדרכם מובנית המציאות עצמה, ולכן שדיסציפלינות
המיזנסצנה, העריכה והדמות הן, בשורשן, התעסקות בעולם, בשנה ובנפש. ראשי
התיבות עש&quot;ן מעגנים זאת בהתגלות סיני, ומציעים לקולנוע דימוי־עצמי: אמנות
של אור וצל, נראית חסרת ממש כעשן, ובכל זאת עצם המדיום שבו עשויה ההתגלות
להופיע.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; מעמד הר
סיני (&quot;והר סיני עשן כולו&quot;) / the revelation at Sinai; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת, עולם, מועד · קדושה בשלושה
ממדים · זמן ספירלי

=== קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור · The Call to the Secret ===

'''קריאה אל הסוד / להדריר את הדיבור''' · ''Keri'a el Ha-Sod / Lehadrir et
Ha-Dibur''

'''הגדרה.''' קריאה ליוצרים &quot;לתת דרור לדיבור הכמוס, הסודי&quot;, ולבטא את המימד
הנסתר והפנימי של ההוויה --- כולל הפיכת טקסט &quot;קפוא&quot; ל&quot;דיבור חי&quot;. היצירה
האמיתית אינה יכולה להסתפק בגלוי; הנשמה המודרנית דורשת את ה&quot;סוד&quot; כדי
להרוות את צימאונה הרוחני.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מעגן זאת באבחנה של הדור. כשמגיע היחיד, וכן
הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר לו להשביע את
צמאונו ההכרחי בכל תוכן מוגבל --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד',
הולכים ונתבעים מן הדור&quot;. והעקשנות למצוא את כל הסיפוק הרוחני בגלוי לבד
&quot;מדלדלת את הכח, מפזרת את הרוחות&quot;. אך קוק מכנה גם את הקושי: לפעמים &quot;אנו
מדברים והאילמות תוקפת אותנו&quot;, מפני שאין כוח להדריך את הדיבור --- ואף
כבדות הפה לא תעצור את &quot;הזרם של החפץ הנשגב אשר דבר ד' בו יגלה&quot;. התנועה
לוקחת זאת כמנדט לקולנוע המשחרר את הדיבור הכמוס: הנותן קול לממד הנסתר של
ההוויה במקום להישאר על פני השטח.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; (&quot;רזי עולם,
רזי תורה, סוד ד'&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · ניב שפתיים · הצימאון האחרון · רזים
מתבארים ברזים

=== עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · Cinematic Teshuvah ===

'''עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית''' · ''Arichah ki-&quot;Teshuva&quot;
Kolno'it''

'''הגדרה.''' נגזרת ממושג התשובה היהודי, הגורס שהזמן אינו בלתי הפיך ושאפשר
לתקן את העבר. בעריכה, הפלאשבק חורג מעצם מסירת המידע: הוא הופך להזדמנות
להציג אירוע עבר באור חדש המשנה את משמעותו המוסרית ומשנה את ההבנה בהווה.
זו הזדמנות ל&quot;תיקון&quot; קולנועי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרעיון נשען על האינטואיציה העברית שהעבר אינו חתום.
התשובה היא בדיוק הכוח לשוב אל מעשה עבר ולשנות את משמעותו --- לא את עצם
מה שקרה, אלא את משמעותו בהווה. התנועה מעתיקה זאת למונטאז': פלאשבק אינו
מידע ניטרלי אלא מעשה חזרה היכול לגאול או למסגר מחדש את שהיה, ובכך לשנות
את ההווה הצומח ממנו. זה הופך את העריכה למכשיר מוסרי, לא רק נרטיבי ---
העורך, החוזר אל העבר, מבצע &quot;תיקון&quot;. הוא עומד בסימטריה עם &quot;בשורה מהעתיד&quot;,
הפלאשפורוורד, כך שהעורך פועל חופשי בשני כיווני הזמן.

'''מקורות.''' מושג התשובה ביהדות / the Jewish concept of Teshuvah; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בשורה מהעתיד · עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · מועד --- עֵת,
עולם, מועד

=== מועד --- עֵת, עולם, מועד · The Cut as Sacred Encounter ===

'''מועד --- עֵת, עולם, מועד''' · ''Mo'ed --- Et, Olam, Mo'ed''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, המיושמת על העריכה הקולנועית. המחשבה
העברית מציעה שלושה מושגי זמן, והעורך עובד בשלושתם. '''עֵת''' --- הזמן
הסובייקטיבי, הרגע הנוכחי, ה&quot;עכשיו&quot; של השוט. '''עולם''' --- הנצח, הזמן
שמעבר לזמן: הרעיון השלם והמבנה הגדול של הסרט. '''מועד''' --- המפגש המקודש
שבו הנצח פוגש את הרגע החולף. הקאט הוא ה&quot;מועד&quot;: נקודת החיתוך שבה העורך,
כשותף לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף ליצירת משמעות חדשה. הזמן היהודי אינו
אפוא מעגל סגור אלא ספירלה של שינוי ותקווה.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל נשען על האינטואיציה שהזמן אינו מכל ניטרלי אלא
מדיום מוסרי ויצירתי. עבודת העורך בחדר העריכה היא בדיוק התעסקות בזמן,
ושלושת המושגים נותנים לו אוצר מילים מקודש לכך: השוט כעֵת, כל אדריכלות
הסרט כעולם, והקאט כמועד, המפגש הנקבע שבו הם מתאחדים. זה ממסגר מחדש את
המונטאז' כמעשה גואל: עריכה החופשית לקפוץ בזמן, לחבר זיכרון עם נבואה
ותיעוד עם חלום, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן הליניארי. הספירלה
היא הדימוי המפתח --- המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot; --- כך שהקאט אינו רק
מסדר דימויים אלא יוצר &quot;מועדים&quot; חדשים, מפגשים מקודשים, לפי ההיגיון הפנימי
של הרצון הנשמתי.

'''מקורות.''' מקורות עבריים לתפיסת הזמן (עֵת/עולם/מועד) / Hebrew sources;
משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · זמן ספירלי · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית ·
מונטאז' הנשמה

=== ה&quot;הזרה&quot; · Defamiliarization (Hazara) ===

'''ה&quot;הזרה&quot;''' · ''Ha-Hazara''

'''הגדרה.''' מושג מרכזי באמנות המודרנית, שטבע ההוגה היהודי־רוסי ויקטור
שקלובסקי, המתאר את תפקיד האמנות &quot;להפוך את המוכר לזר, את השגור למוזר&quot;,
ובכך לבצע &quot;דה־אוטומציה&quot; לתפיסת המציאות השחוקה ולגרום לנו לשאול מחדש &quot;מה
זה?&quot;. התנועה גורסת שרעיון זה נטוע עמוק במחשבה העברית.

'''הקשר פילוסופי.''' אצל שקלובסקי, ההרגל אוכל את התפיסה: אנו חדלים לראות
את מה שראינו יותר מדי, ותפקיד האמנות הוא להאט ולרענן את התפיסה על ידי
הזרת המוכר. התנועה גורסת שתובנה זו אינה מודרנית בלבד אלא ילידית לתודעה
העברית, הבונה הזרה לתוך עצם לוח השנה שלה דרך &quot;הגלויות היזומות&quot; של שבת
ושמיטה, והמבינה את הגלות עצמה כהזרה כפויה המעוררת מחדש את שאלות היסוד.
ההזרה הופכת אפוא לגשר בין האוונגרד לנבואי: הטכניקה שבה הקולנוע שובר את
המבט האוטומטי ומשיב את התמיהה היא, בקריאה זו, צורה חילונית של השיבוש
הנבואי את הרגיל.

'''מקורות.''' ויקטור שקלובסקי --- &quot;הזרה&quot; / Viktor Shklovsky; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אמנות כגלות יזומה · גאולת המבט · קריאה אל הסוד · בימוי
תלמודי

=== בימוי נוכחות נשמתית · Directing the Soul's Presence ===

'''בימוי נוכחות נשמתית''' · ''Bimui Nochechut Nishmatit''

'''הגדרה.''' בימוי שמטרתו לביים את הבלתי־נראה. זהו תרגיל בהקשבה, המבקש
לשחרר את היוצר מן הצורך &quot;לשלוט&quot; במציאות ולהפוך אותו ל&quot;צינור&quot; שדרכו יכול
הרטט הפנימי של ההוויה להתגלות. הפריים הופך למרחב של מפגש חי בין הנסתר
לנגלה.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מגדיר מחדש את תפקיד הבמאי הרחק מן השליטה ולעבר
השקיפות. במקום לכפות על המציאות סדר קבוע מראש, במאי נוכחות הנשמה הופך
לצינור --- משקיט את רצונו השולט כדי שהרטט הפנימי של ההוויה יוכל להופיע
בתוך הפריים. זהו הפָּן הבימויי של &quot;הקשבה ודממה&quot; ושל &quot;השכל היוצר&quot; השואל מה
מבקש להיוולד ולא מכתיב מה מוכרח. זה ממסגר מחדש את הסמכות: כוחו של הבמאי
אינו בשליטה אלא בקליטה המזוקקת המאפשרת לנסתר להיעשות נוכח, כך שהפריים
הוא אתר של מפגש ולא של פקודה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · הקשבה ודממה · בימוי תלמודי · גאולת
המבט

=== סרט כקורבן · Film as Offering (Korban) ===

'''סרט כקורבן''' · ''Seret ke-Korban''

'''הגדרה.''' תפיסה הרואה בסרט מעין קורבן, במובן העברי המקורי של המילה ---
&quot;לְקָרֵב&quot;. זהו מעשה שנועד לגשר על הפער בין הבורא לנברא, בין היוצר לצופה,
בין הרוח לחומר. הצילום על גבי פילם נעשה בחומר אורגני (&quot;עור לאור&quot;), שנחשף
לאור והופך לדימוי --- בדומה לגילוי ניצוצות האור הגנוזים
בחומר.

'''הקשר פילוסופי.''' האטימולוגיה נושאת את המושג: קורבן אינו בראש ובראשונה
הקרבה־כאובדן אלא קירוב, אמצעי לצמצם מרחק בין ספירות. התנועה קוראת בכך את
הסרט --- כמעשה המקרב את הנברא אל הבורא, את הצופה אל היוצר, את החומר אל
הרוח. הדימוי הפוטוכימי מעמיק את הדבר: האמולסיה, &quot;עור&quot; אורגני, נחשפת לאור
ומותמרת לדימוי, מה שהתנועה קוראת דרך הגאולה הקבלית של ניצוצות האור
הגנוזים בחומר, ודרך הקריאה המיסטית של &quot;כתנות עור&quot; המתגלגלות ל&quot;כתנות
אור&quot;. הפריים הופך בכך ל&quot;מרחב בין־נשמתי&quot; אינטימי, מזבח שעליו נשמת היוצר
פונה אל נשמת הצופה.

'''מקורות.''' מושג הקורבן (&quot;לקרב&quot;); קבלה --- ניצוצות האור הגנוזים בחומר /
the concept of ''korban''; Kabbalah; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · מרחב בין־נשמתי · הפריים כמרחב מקודש
· בירור ניצוצות וייחודים

=== סרט כפרד&quot;ס · Film as PaRDeS ===

'''סרט כפרד&quot;ס''' · ''Seret ke-PaRDeS''

'''הגדרה.''' תפיסת הסרט הקדם נבואי כמבנה רב־ממדי, הבנוי רבדים־רבדים של
משמעות בדרך ה&quot;פרד&quot;ס&quot; היהודי (ראשי תיבות: פשט, רמז, דרש, סוד). '''פשט'''
--- הרובד הנרטיבי: העלילה הגלויה, הדמויות, הפעולה והדיאלוג. '''רמז''' ---
הרובד הסמלי: רשת של סמלים ומוטיבים חוזרים, שדרכה העולם הפיזי מתחיל לרמוז
על מה שמעבר לו. '''דרש''' --- הרובד האנושי, הפסיכולוגי־מוסרי: משמעות חדשה
הנוצרת מחיבור והתנגשות בין אלמנטים, כמו במונטאז'. '''סוד''' --- הרובד
הנשגב: הסרט מפסיק להיות סיפור והופך להתגלות ישירה של מציאות פנימית בלתי
נתפסת; הסוד אינו מסר לפענוח אלא חוויה ישירה, והוא יכול רק
להירמז.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על הקולנוע את ההכרה העברית שטקסט מקודש
אינו שטוח אלא בנוי רבדים, כתורה עצמה. טענתו העמוקה ביותר נובעת מהוראת
הרב קוק ש&quot;רזים מתבארים ברזים&quot;: הסוד אינו ניתן לתרגום ללשון לוגית וגלויה
בלי לאבד את מהותו --- יש להאירו דימוי בדימוי, התגלות בהתגלות. לכן אין
קולנוע קדם נבואי חושש ממונטאז' רדיקלי: התנגשות הדימויים היא האמצעי שבו
מגיעים אל הרבדים העליונים. האופק הסופי הוא ההכרה ש&quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;
--- שההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''מקורות.''' פרד&quot;ס --- הרמנויטיקה יהודית קלאסית / ''PaRDeS''; הראי&quot;ה קוק
--- &quot;רזים מתבארים ברזים&quot; / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה: סשה נצח
אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · מונטאז' הנשמה · קריאה אל
הסוד

=== הפריים כמרחב מקודש · The Frame as Sacred Space ===

'''הפריים כמרחב מקודש / קולנוע כמעשה מקדש''' · ''Ha-Frame ke-Merchav
Mekudash''

'''הגדרה.''' הפריים הקולנועי נתפס כמקום מקודש שבו מתרחש מפגש --- &quot;מרחב
בין־נשמתי&quot; שבו נשמת היוצר פונה אל נשמת הצופה. הבמאי הוא &quot;אדריכל נשמות&quot;
שתפקידו למצוא לכל דבר את מקומו ולכל אדם את שעתו, ברוח הנחיית חז&quot;ל &quot;אין
אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot;. המרחב המצולם, במיוחד בארץ הקודש,
אינו רקע דומם אלא ישות חיה בעלת רצון --- שהרי &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;. חוויית
הצפייה יכולה להפוך למקודשת: מפגש עם מקור החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מרומם את הפריים ממלבן קומפוזיציוני למקום
מקודש. הנחיית חז&quot;ל --- שלכל דבר ואדם יש מקום ושעה --- הופכת לצו בימויי:
לבנות, בגבולות הפריים, סדר תודעה חדש שבו כל חפץ ותנועה עומדים במקומם
האמיתי. זהו הפָּן המרחבי של מודל עש&quot;ן (עולם כמיזנסצנה) ושל הקדושה בממד
המרחב (עולם), הקדושה שהתרכזה פעם במקדש ומבוקשת עתה בפריים המצולם. מפני
שהארץ עצמה בעלת רצון, הצילום אינו תיעוד נוף אלא מפגש עם הרצון האלוהי
הגנוז בבריאה --- הפריים כמקום שבו יכול הקדוש להופיע.

'''מקורות.''' חז&quot;ל --- &quot;אין אדם שאין לו שעה ואין דבר שאין לו מקום&quot; (אבות)
/ the Sages, Pirkei Avot; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בימוי נוכחות נשמתית · מרחב בין־נשמתי · ארץ ורצון · קדושה
בשלושה ממדים

=== כתנות עור / כתנות אור · Garments of Skin, Garments of Light ===

'''כתנות עור / כתנות אור''' · ''Kotnot Or / Kotnot Or''

'''הגדרה.''' קריאה מיסטית בבראשית. במקום שהטקסט המקובל קורא &quot;כתנות עור&quot;
(בעי&quot;ן), ספר התורה של רבי מאיר קרא &quot;כתנות אור&quot; (באל&quot;ף). זה מסמל את
הפוטנציאל ההתמרתי של הקולנוע: הרגע שבו ה&quot;עור&quot; --- העולם הפיזי, אמולסיית
הפילם --- נחשף לאור והופך לדימוי, וחושף ניצוצות אלוהיים
נסתרים.

'''הקשר פילוסופי.''' המדרש נסוב על אות אחת, עי&quot;ן לאל&quot;ף, עור לאור ---
והתנועה שומעת בו את עצם פעולת הקולנוע. הפילם הפוטוכימי הוא מילולית &quot;עור&quot;
אורגני, אשר במפגשו עם האור מותמר לדימוי; התנועה קוראת זאת כהגשמה של
המעבר מ&quot;עור&quot; ל&quot;אור&quot;, גאולת החומר לזוהר, שחרור ניצוצות האור הגנוזים
בחומרי. הקולנוע חוזר בכך על התמרה מיסטית: העולם החומרי, בהיחשפו לאור,
מוציא דימוי החושף את מה שהיה כמוס בו. זה מעגן את הבנת התנועה את הסרט
כקורבן (&quot;עור לאור&quot;) ואת הדימוי כאתר שבו נחשף האלוהי הנסתר.

'''מקורות.''' מדרש --- כתנות עור / כתנות אור (תורתו של ר' מאיר) /
Midrash; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כקורבן · בירור ניצוצות וייחודים · הפריים כמרחב מקודש ·
קדושה שבטבע

=== טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית · Innovative Technologies ===

'''טכנולוגיות חדשניות ביצירה נבואית''' · ''Technologiyot Chadshaniyot
ba-Yetzira Ha-Nevu'it''

'''הגדרה.''' קריאה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות --- מציאות מדומה ובינה
מלאכותית --- כדי להמחיש רעיונות נבואיים ולפרוץ את גבולות המוכר
והמקובל.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה מסרבת לכל ניגוד בין חזון רוחני שורשי לבין
אמצעים טכניים עכשוויים. אם המטרה היא להרחיב את גבולות הדמיון ולהמחיש את
מה שהתפיסה הרגילה אינה מגיעה אליו, אז הכלים החדשים ביותר --- סביבות
מציאות מדומה טובלות, בינה מלאכותית יוצרת --- הם מכשירים טבעיים של אמנות
קדם נבואית ולא איום עליה. עמדה זו עקבית עם קריאת התנועה את ההווה כ&quot;עצה
מרחוק&quot;: עצם הטכנולוגיות הרוויות את העידן בדימויים הן, בכוח, כלים
המוכשרים לשימוש גבוה יותר. הצו הוא לכופף את המדיה החדשה והרבת־עוצמה הזו
אל הקדוש והפלאי, ולעשותה אמצעי להמחשת רעיונות נבואיים ולא רק הגברת רעש
הרגיל.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תחיית הדמיון · עצת ה' נסתרת · עולמות השעריים · קולנוע
מדרשי

=== מרחב בין־נשמתי · Inter-Soul Space ===

'''מרחב בין־נשמתי''' · ''Merchav Bein-Nishmati''

'''הגדרה.''' תפיסת הפריים הקולנועי כמרחב מקודש ואינטימי שבו נשמת היוצר
פוגשת את נשמת הצופה --- מפגש בין &quot;שני חלקים של נצח&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מכנה את המהות הבין־אישית של הפריים. מתחת לפני
השטח של דימויים וצלילים ממקמת התנועה את האירוע העמוק ביותר של הקולנוע:
נשמה אחת הפונה אל אחרת דרך מרחב היצירה. זו ההגשמה האסתטית של &quot;הפואטיקה
של מפגש&quot; ושל ה&quot;פנים אל פנים&quot; של הדיאלוג הנבואי --- הפריים כמקום שבו
מתרחש מפגש אינטימי של נשמות, לא תצוגה של מידע. הוא הופך את הצופה מצרכן
של ראווה לשותף במפגש, ומטיל על היוצר אינטימיות במקום שליטה: לעשות מן
הפריים מרחב מקודש שבו נשמתו פונה, מתוך אמון, אל נשמת הזולת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הדיאלוג הנבואי
&quot;פנים אל פנים&quot;.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · פואטיקה של מפגש · דיאלוג נבואי · סרט
כקורבן

=== ארץ ורצון · Land and Will (Eretz and Ratzon) ===

'''ארץ ורצון''' · ''Eretz ve-Ratzon''

'''הגדרה.''' הקשר העמוק בעברית בין &quot;ארץ&quot; ל&quot;רצון&quot;. משמעו שארץ ישראל בעלת
רצון וחיות אלוהית משלה. צילום הארץ הוא מפגש עם רצון זה, ולא תיעוד נוף
דומם.

'''הקשר פילוסופי.''' התנועה גורסת שהטבע בארץ הקודש אינו דומם אלא בעל רצון
--- קריאה הנשענת גם על תיאור הרב קוק את &quot;דמיון ארץ ישראל&quot; הצלול והמסוגל
להתגלות, וגם על ההבנה שהארץ היא תנאי ומנוע לכוחות הרוחניים הגנוזים באומה
(&quot;אוירא דארץ ישראל מחכים&quot;). מכאן שהפריים המצולם בארץ אינו רקע אלא ישות
חיה: המצלמה פוגשת רצון ולא משטח. זה משנה את מעשה הצילום --- מהתבוננות
בחפץ לפגישה עם נוכחות --- והוא הבסיס לתפיסת &quot;הפריים כמרחב מקודש&quot; ולראיית
הצילום בארץ כהזדמנות לגילוי הרצון האלוהי הכמוס בבריאה.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על &quot;ארץ&quot; מלשון &quot;רצון&quot;;
על יסוד הראי&quot;ה קוק --- דמיון בארץ ישראל / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע
· הרצון

=== קפיצת הדרך · The Leap of the Way (Kfitzat HaDerekh) ===

'''קפיצת הדרך''' · ''Kfitzat Ha-Derekh''

'''הגדרה.''' תופעה המוכרת מן התלמוד (וגם מן הפיזיקה הקוונטית), המדברת על
מעבר מנקודה אחת לאחרת מבלי לעבור את המרחב שביניהן. היא שוברת את ההיגיון
הליניארי של הזמן והמרחב. היוצר הקדם נבואי יודע שאין צורך תמיד לעבור את
כל הדרך.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן לגיטימציה לאי־רציפות רדיקלית בעריכה
ובנרטיב. אם המציאות עצמה מכירה ב&quot;קפיצת הדרך&quot; --- מעבר החורג מן הרצף
המרחבי־זמני --- אז הקולנוע אינו כבול לחובת המעבר הליניארי בין נקודות. זה
מעצים את &quot;העריכה הקדם נבואית&quot; ואת &quot;מועד --- עֵת, עולם, מועד&quot;: העורך רשאי
לקפוץ, לחבר רגעים רחוקים בלי גשר, ולתת להיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- ולא לכרונולוגיה --- לקבוע את המעברים. זו שחרור היצירה מכלא הזמן
הליניארי במובנו המעשי ביותר.

'''מקורות.''' תלמוד --- קפיצת הדרך / the Talmud; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה קדם נבואית · מועד --- עֵת, עולם, מועד · זמן ספירלי ·
עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית

=== קולנוע מדרשי · Midrashic Cinema ===

'''קולנוע מדרשי''' · ''Kolno'a Midrashi''

'''הגדרה.''' אמנות המבקשת להשתחרר ממגבלות השפה הקולנועית המערבית ומחוקי
הסיפור הקלאסיים. היא משתמשת בשפות מקבילות רבות, בונה מבנה סיפורי
רב־מפלסי ויוצרת דימוי על גבי דימוי, המפעיל בו־זמנית אזורים שונים בהכרה,
ברגש ובדמיון. קולנוע כזה אינו חושש ממונטאז' רדיקלי, ומטרתו מפגש עם דבר
ה' הנסתר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקולנוע המדרשי לוקח את המדרש כמודל צורני. המדרש אינו
קורא טקסט קריאה ליניארית אחת אלא סוטה, מקשר, מפרה משמעות מהתנגשות של
קטעים רחוקים --- ומייצר רבדים על גבי רבדים. הקולנוע המדרשי מיישם זאת:
מבנה רב־מפלסי, דימוי על דימוי, שפות מקבילות (תיעוד, אנימציה, נרטיב)
הזורמות יחד לזרם אסוציאטיבי המעביר משמעות מעבר לטקסט המילולי. הוא
בן־זוגו של &quot;סרט כפרד&quot;ס&quot; --- שם המבנה הוא רבדי עומק, כאן האופן הוא הצורה
המדרשית --- ושניהם משרתים את אותה מטרה: מפגש עם הנסתר דרך שבירת השפה
הקולנועית הקלאסית.

'''מקורות.''' המדרש כמודל / the Midrash as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · מונטאז' הנשמה · אלפבית נשמתי · רזים מתבארים
ברזים

=== עריכה קדם נבואית · Pre-Prophetic Editing ===

'''עריכה קדם נבואית''' · ''Arichah Kdam-Nevu'it''

'''הגדרה.''' עריכה מהפכנית, אוונגרדית וניסיונית, החופשית לקפוץ בזמן, לחבר
בין זיכרון לנבואה ובין תיעוד לחלום. היא אינה רק מסדרת שוטים בסדר
כרונולוגי, אלא יוצרת &quot;מועדים&quot; חדשים --- מפגשים מקודשים --- לפי ההיגיון
הפנימי של הרצון הנשמתי, ומשחררת את הצופה ואת היצירה מכלא הזמן
הליניארי.

'''הקשר פילוסופי.''' העריכה הקדם נבואית היא ההגשמה המעשית של תפיסת הזמן
העברית (עֵת/עולם/מועד): כל קאט הוא &quot;מועד&quot;, מפגש מקודש שבו העורך, כשותף
לבריאה, מפגיש בין הנצחי לחולף. היא נשענת על שלושה עקרונות המפוזרים
במילון: אי־הרציפות של ה&quot;הופעה&quot; (הבזק ולא זרימה), חופש &quot;קפיצת הדרך&quot; מן
הרצף הליניארי, ואפשרות ה&quot;תשובה&quot; הקולנועית לשוב אל העבר ולתקנו. התוצאה
היא עריכה שאינה משרתת כרונולוגיה אלא את ההיגיון הפנימי של הרצון הנשמתי
--- עריכה שהיא עצמה מעשה גואל, המשחרר את היצירה ואת הצופה מן הזמן
הליניארי.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · קפיצת
הדרך · מונטאז' הנשמה

=== רזים מתבארים ברזים · Secrets Explained by Secrets ===

'''רזים מתבארים ברזים''' · ''Razim Mitba'arim be-Razim''

'''הגדרה.''' עיקרון שלימד הרב קוק: סודות עמוקים (סוד) אינם ניתנים לתרגום
ללשון לוגית וגלויה בלי לאבד את מהותם. יש להאירם בסודות אחרים --- דימוי
בדימוי, התגלות בהתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' העיקרון קובע את גבול הביאור ובכך גם את שיטת האמנות
הקדם נבואית. אם הסוד מאבד את מהותו ברגע שהוא מתורגם לשפה מושגית וגלויה,
אז הדרך היחידה להעבירו היא לא הסבר אלא הארה --- סוד המאיר סוד, דימוי
המאיר דימוי. זה מעניק בסיס תיאורטי למונטאז' הרדיקלי ולמבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;:
התנגשות הדימויים אינה בלבול אלא האמצעי שבו מגיעים אל הרבדים העליונים שאי
אפשר לומר במפורש. הקולנוע המדרשי בנוי על עיקרון זה --- הוא מבאר את הנסתר
לא במילים אלא בדימויים, סוד ברז.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook (סוד המתבאר בסוד); משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קולנוע מדרשי · הסוד כפשט האמיתי · קריאה אל
הסוד

=== מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית · Soul Montage (Sefirotic Editing) ===

'''מונטאז' הנשמה / עריכה ספירותית''' · ''Montage Ha-Neshama / Arichah
Sfirotit''

'''הגדרה.''' תפיסת עריכה קולנועית המבוססת על מבנה הספירות בקבלה (חסד ---
זרימה, גבורה --- מתח, תפארת --- הרמוניה), השואפת ליצור חוויה רוחנית ולא
רק רעיון אינטלקטואלי. '''&quot;חסד&quot; של הקאט''' --- חיבור היוצר פתיחות, זרימה
והתרחבות: דיזולב או חיבור רך בין שוטים רחבים. '''&quot;דין/גבורה&quot; של הקאט'''
--- חיבור היוצר צמצום, מתח וגבול: ג'אמפ־קאט חד או קונטרסט גרפי עז.
'''&quot;תפארת&quot; של החיבור''' --- רגע של יופי והרמוניה המאחד את הקטבים: המפגש
המושלם בין שוט של התרחבות לשוט של צמצום, היוצר אמת פואטית.

'''הקשר פילוסופי.''' המודל מיישם על העריכה את הדינמיקה הקבלית של הספירות
--- לא כסמליות שרירותית אלא כדקדוק של איכויות. כל חיבור בין שוטים נושא
איכות ספירותית: חסד מרחיב, גבורה מצמצם, תפארת מאחד את הקטבים לאמת פואטית
ולא לסינתזה אינטלקטואלית. בכך הופכת העריכה מסידור טכני של מידע ל&quot;מונטאז'
של הנשמה&quot;: מבנה השואף לחולל חוויה רוחנית. זה קרוב ל&quot;מועד&quot; (הקאט כמפגש
מקודש) אך מוסיף לו את מפת האיכויות --- לא רק ''שהקאט'' מפגיש נצח וחולף,
אלא ''כיצד'' הוא עושה זאת, באיזו איכות ספירותית.

'''מקורות.''' קבלה --- מבנה הספירות / Kabbalah --- the Sefirot; משנת
התנועה: סשה נצח אגרונוב (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · סרט כפרד&quot;ס ·
קולנוע מדרשי

=== עולמות השעריים · The Speculative Worlds ===

'''עולמות השעריים''' · ''Olamot Ha-Hash'ariim''

'''הגדרה.''' מושג מן הזוהר המתייחס לעולמות טרום־רציונליים של אינטואיציה
טהורה (השערה), החורגים מן ההיגיון המדוד. עולמות אלה הם החומר האינסופי של
הדמיון היצירתי, שעל היוצר לחקור בחופש.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נותן שם למרחב שבו פועלת החירות היצירתית של
התנועה. הרב קוק כותב שהיצירה הרוחנית &quot;מגלה את גודל של עולמות ההשעריים
--- עולמות שמתגלים בכוח האינטואיציה, שמתעלה מעל להיגיון המדוד&quot;, ושהיוצר
&quot;משער בליבו ובמחשבתו בכל היקף ורוחב ובחופש מחשבה מוחלט&quot;. אלה עולמות של
השערה --- לא של הוכחה --- הנתפסים באינטואיציה ולא בניתוח. עבור הקולנוע
הקדם נבואי הם המקור הבלתי נדלה של הדמיון: המרחב שאליו רשאי היוצר להמריא
בחופש מחשבה מוחלט, מעבר לגבולות ההיגיון הרגיל, כדי לשאוב צורות
חדשות.

'''מקורות.''' זוהר --- עולמות ההשעריים / the Zohar; הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav
A.I. Kook; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' חופש המחשבה וחירות היצירה · הדמיון · האינטואיציה · קולנוע
מדרשי

=== זמן ספירלי · Spiral Time ===

'''זמן ספירלי''' · ''Zman Spirali''

'''הגדרה.''' תפיסת הזמן העברית, שאינה ליניארית טהורה ואינה מעגלית טהורה,
אלא ספירלה --- מתקדמת כלפי מעלה עם כיוון, תקווה ואפשרות של התחדשות
ושינוי. (המילה &quot;שנה&quot; קרובה ל&quot;שינוי&quot;.)

'''הקשר פילוסופי.''' הספירלה היא הדימוי המכריע של תפיסת הזמן של התנועה,
ומכריעה בין שתי חלופות שגויות. הזמן הליניארי (המערבי) הוא חץ חד־כיווני
חסר שיבה; הזמן המעגלי (האלילי) הוא חזרה נצחית חסרת התקדמות. הספירלה
מחזיקה את השניים: תנועה החוזרת אך גם מתקדמת, שינוי בעל כיוון ותקווה.
&quot;יציאת מצרים&quot; נתפסת כמעבר מזמן מעגלי ופסימי לזמן של צמיחה. עבור העריכה
זה יסודי: הקאט אינו רק חוזר (מעגל) ואינו רק מתקדם (קו), אלא יוצר
&quot;מועדים&quot; חדשים בספירלה של שינוי ותקווה --- ולכן העריכה יכולה לחבר זיכרון
עם נבואה בלי לכלוא את היצירה בזמן ליניארי.

'''מקורות.''' תפיסת הזמן העברית (שנה/שינוי) / Hebrew conception of time;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מועד --- עֵת, עולם, מועד · עריכה קדם נבואית · עריכה כ&quot;תשובה&quot;
קולנועית · בשורה מהעתיד

=== בימוי תלמודי · Talmudic Directing ===

'''בימוי תלמודי''' · ''Bimui Talmudi''

'''הגדרה.''' גישה בבימוי המושפעת מן השיח התלמודי, הסוטה במכוון מן המרכז
אל השוליים. המצלמה עשויה להתעכב פתאום על חפץ זניח או על הבעת פנים משנית,
ולהעניק לפרט משמעות מרכזית. המטרה היא להפוך את חוויית הצפייה לדיאלוג
אינטנסיבי עם הצופה, המאתגר את ודאותו ומזמין אותו לגילוי חדש.

'''הקשר פילוסופי.''' הבימוי התלמודי לוקח את דרך הלימוד של התלמוד כמודל
בימויי. בתלמוד, הדיון סוטה מהכיוון הראשי אל פרטים שנתפסו כ&quot;שוליים&quot;,
והפרט הזניח מקבל לפתע משמעות מכרעת. המצלמה מיישמת זאת: היא אינה נעולה על
הגיבור אלא רשאית להתעכב על החפץ הזניח או ההבעה המשנית, ולהפוך אותם
למרכז. זה קשור ל&quot;גאולת המבט&quot; (לראות באמת את מה שהמבט הרגיל פוסח עליו)
ומזמין את הצופה לדיאלוג --- לא לצריכה פסיבית של נרטיב אלא להשתתפות
פעילה, המאתגרת את ודאותו ופותחת גילוי חדש. הדמות המתאימה לו היא &quot;הגיבור
השלישי&quot;, שאינו חושש מן המורכבות שהבימוי התלמודי חושף.

'''מקורות.''' התלמוד כמודל / the Talmud as model; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · בימוי נוכחות נשמתית · ה&quot;הזרה&quot; · הגיבור
השלישי

=== בשורה מהעתיד · The Taste of the Future (The Flashforward) ===

'''בשורה מהעתיד''' · ''Besora me-he-Atid''

'''הגדרה.''' הטכניקה הקולנועית של הפלאשפורוורד או הרמיזה המקדימה, הנתפסת
כדרך להביא &quot;טעימה מהעתיד&quot; (בדומה לחוויית השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot;) אל תוך
ההווה הנרטיבי, ויוצרת תחושה של גורל או נבואה הממתינה להתגשם.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג מעניק לפלאשפורוורד ממד נבואי. אם השבת היא
&quot;מעין עולם הבא&quot; --- טעימה של העתיד בתוך ההווה --- אז הרמיזה המקדימה
בקולנוע יכולה לעשות דבר דומה: להביא הבזק של מה שעוד יבוא, ובכך ליצור
תחושת גורל או נבואה הממתינה להתגשם בנרטיב. הוא עומד בסימטריה עם &quot;עריכה
כתשובה&quot; (הפלאשבק כשיבה גואלת אל העבר): יחד הם נותנים לעורך חופש לפעול
בשני כיווני הזמן --- לחזור ולתקן את העבר, ולטעום ולבשר את העתיד ---
בהתאם לתפיסת הזמן הספירלי, שבה זיכרון ונבואה יכולים להתחבר.

'''מקורות.''' מושג השבת כ&quot;מעין עולם הבא&quot; / the concept of Shabbat; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עריכה כ&quot;תשובה&quot; קולנועית · זמן ספירלי · עריכה קדם נבואית ·
מועד --- עֵת, עולם, מועד


== ו. קדושה, סוד ומיתוס ==

''מהות הקדושה --- לא פרישות אלא ריכוז החיים; שני סוגי הקדושה ומלחמתם;
הסוד כפשט האמיתי; וגאולת היופי העברי.''

=== בירור ניצוצות וייחודים · Clarifying Sparks and Unifications ===

'''בירור ניצוצות וייחודים''' · ''Berur Nitzotzot ve-Yichudim''

'''הגדרה.''' תרגול מעשי בהעלאת ניצוצות הקדושה החבויים מתוך העולם הגשמי
(כמו אוכל) אל שורשם הרוחני, ולימוד כוונות קבליות החושפות את האחדות
האלוהית.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג הקבלי, שמקורו בתורת האר&quot;י, גורס שניצוצות של
אור אלוהי נפלו ונתפזרו בתוך החומר, ותפקיד האדם להעלותם אל שורשם ---
&quot;בירור ניצוצות&quot;. התנועה לוקחת זאת כמודל למעשה האמנותי: היוצר הוא מברר
ניצוצות, החושף את האור הגנוז בחומר המצולם ומעלה אותו. זה קושר ישירות
ל&quot;סרט כקורבן&quot; (&quot;עור לאור&quot;) ול&quot;כתנות עור/אור&quot; --- הקולנוע כתהליך של גילוי
ניצוצות האור החבויים בחומר. ה&quot;ייחודים&quot; --- הכוונות הקבליות המאחדות את
המידות --- מוסיפים את הממד של איחוד: לא רק להעלות ניצוץ בודד אלא לחשוף
את האחדות האלוהית שמאחורי ריבוי הכוחות.

'''מקורות.''' קבלת האר&quot;י --- בירור ניצוצות וכוונות / Lurianic Kabbalah;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' כתנות עור / כתנות אור · סרט כקורבן · איחוד המידות · קדושה
שבטבע

=== אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה · Hebrew Aesthetics --- Its Exile and Redemption ===

'''אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה''' · ''Estetika Ivrit --- Galuta
u-Ge'ulata''

'''הגדרה.''' במשך אלפי שנות גלות התרחקה היהדות מן האסתטיקה ומן האמנות
החזותית כבחירה אידיאולוגית, בראותה ביופי החיצוני בגידה או מסכה. השיבה
לציון פותחת תהליך איחוי: האמת הפנימית חייבת לבוא לידי ביטוי אסתטי,
והקודש צריך להתפשט על תחום היופי. השאיפה היא להחיות מחדש את היופי העברי
המקורי. המהפך: מ&quot;יפה, ולכן אמיתי&quot; (המערב) ל&quot;אמיתי, ולכן חייב לבוא לידי
ביטוי יפה&quot; (העברי).

'''הקשר פילוסופי.''' המקור המפורש ביותר לעיקרון הזה הוא הוויכוח בין הסופר
אז&quot;ר לרב קוק. אז&quot;ר תבע שהספרות העברית תוקדש ל&quot;שאלות נצחיות&quot; בלבד; תשובת
הרב הייתה נחרצת: &quot;יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה&quot;. הוא מזהה את שורש
הצמצום ב&quot;טומאה הרצוצה של הגלות&quot; וב&quot;מורך הלב&quot; שהיא מטילה גם על החיים
הרוחניים. אי אפשר לחיי עם בלי מדע, שירה ויופי, כותב קוק --- אך אפשר בלי
נבלה וטומאה. והמסקנה החדה: &quot;לא לצמצם את הספרות... רק בהיכל הקודש... כי
אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם&quot;. זהו בדיוק
העיקרון שהתנועה בנויה עליו --- הקדושה כריכוז החיים, לא פרישות מהם, ולכן
גם היופי חייב להתקדש ולא להידחות.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי, &quot;ספרות ותחיה&quot; (הוויכוח אז&quot;ר--קוק) / Rav Uri
Sherki, &quot;Literature and Revival&quot; (ravsherki.org); הראי&quot;ה קוק, מאמרי
הראי&quot;ה עמ' 504--506 (&quot;להרחיב את גבול הקודש&quot;) / Ha-Rav A.I. Kook,
''Ma'amrei HaRe'iyah'', pp. 504--506.

'''ראה גם:''' קדושה --- מהותה · הצימאון האחרון · תורת ארץ ישראל · קדושה
שבטבע

=== קדושה --- מהותה · Holiness --- Its Essence ===

'''קדושה --- מהותה''' · ''Kedusha --- Mahuta''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבאר שהקדושה אינה פרישות מן המציאות אלא היפוכה ---
ריכוז החיים, עצם היש, המציאות בתוקפה כולה. צלילה אל המקור העמוק ביותר של
החיים.

'''הקשר פילוסופי.''' הגדרה זו הופכת על פיה את התפיסה הרווחת של הקדושה
כהינזרות והתרחקות. עבור קוק, הקדוש אינו נבדל מן החיים אלא מרוכזם ---
&quot;עצם היש&quot;, החיים במלוא עוצמתם. זהו העיקרון המכונן של כל התנועה: אם
הקדושה היא ריכוז החיים ולא פרישות מהם, אז אמנות מקודשת אינה בורחת מן
המציאות אל &quot;רוחניות&quot; מנותקת, אלא צוללת עמוק יותר אל תוך המציאות עצמה. זה
מנמק מדוע קולנוע --- מדיום חושי, חומרי, של אור וגוף --- יכול להיות מקודש
דווקא, ולא למרות חומריותו; ומדוע &quot;הסוד הוא הפשט האמיתי&quot;, ראיית היומיום
בעומקו האינסופי. הקדושה, בקריאה זו, אינה מעל החיים אלא
בליבתם.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש / Ha-Rav A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''
(הקודש כריכוז החיים).

'''ראה גם:''' הסוד כפשט האמיתי · קדושה שבטבע · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
קדושה בשלושה ממדים

=== קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש · The Holy in Three Dimensions ===

'''קדושה בשלושה ממדים --- עולם, שנה, נפש''' · ''Kedusha bi-Shlosha
Memadim''

'''הגדרה.''' הקדושה מתגלה בשלושה ממדים, המקבילים לשלושת צירי &quot;ספר יצירה&quot;.
'''קדושה בממד המרחב (עולם)''' --- קדושה המתגלה במקום פיזי, כמו בית המקדש.
'''קדושה בממד הזמן (שנה)''' --- קדושה המתגלה בזמן מסוים, כמו השבת
והמועדים. '''קדושה בממד האדם (נפש)''' --- קדושה המתגלה באדם, בנשמתו
הפנימית.

'''הקשר פילוסופי.''' המבנה המשולש --- עולם, שנה, נפש --- הוא אותו מבנה של
מודל עש&quot;ן, כאן מיושם על הקדושה עצמה. הוא מלמד שהקדוש אינו מוגבל לספירה
אחת אלא מתגלה בשלושה מישורים: מרחב, זמן ואדם. עבור התנועה זה מעניק בסיס
תיאולוגי לתפיסה שהקולנוע --- העובד בדיוק בשלושת הצירים האלה (מיזנסצנה
כמרחב, עריכה כזמן, דמות כנפש) --- יכול לשאת קדושה בכל אחד מהם: הפריים
כמרחב מקודש, הקאט כמועד מקודש בזמן, והדמות כנשמה. שלושת ממדי הקדושה
ושלושת ממדי הקולנוע חופפים.

'''מקורות.''' ספר יצירה --- עולם, שנה, נפש / ''Sefer Yetzirah''; משנת
התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' עש&quot;ן --- עולם, שנה, נפש · הפריים כמרחב מקודש · מועד --- עֵת,
עולם, מועד · קדושה --- מהותה

=== קדושה שבטבע · Immanent Holiness (Holiness within Nature) ===

'''קדושה שבטבע''' · ''Kedusha she-ba-Teva''

'''הגדרה.''' קדושה נסתרת החבויה במעמקי הטבע והמציאות (מסומלת בלוויתן),
בניגוד לקדושה דתית טרנסצנדנטית (שור הבר). היא דוכאה במשך דורות ומבקשת
עתה להתפרץ ולהתגלות בארץ ישראל.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג נובע מהבחנת הרב קוק בין שני סוגי קדושה: &quot;קודש
דתי&quot; (שור הבר), שהוא רוחני, מעל הטבע, ומתרחק מן החומר; ו&quot;קדושה שבטבע&quot;
(הלוויתן), המסתתרת במעמקי המציאות וחושפת את כוחות החיים במערומיהם.
הקדושה שבטבע היא המדוכאת --- הכוח האלוהי הגנוז בחומר, בגוף, בארץ, המבקש
להתגלות עם השיבה לציון. עבור התנועה זה מכריע: קולנוע קדם נבואי שואף
לגלות דווקא את הקדושה הזו --- האלוהי החבוי בחומר המצולם, בגוף, בארץ ---
ולא רק קדושה מנותקת ומעל־טבעית. זה קושר ל&quot;קדושה --- מהותה&quot; (ריכוז החיים)
ול&quot;סרט כקורבן&quot; (גילוי ניצוצות האור בחומר).

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שני סוגי הקדושה / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מלחמת שור הבר והלוויתן · קדושה --- מהותה · כתנות עור /
כתנות אור · ארץ ורצון

=== מוזיקה --- שפת הנשמה · Music --- Language of the Soul ===

'''מוזיקה --- שפת הנשמה''' · ''Muzika --- Sfat Ha-Neshama''

'''הגדרה.''' המוזיקה נתפסת כשפת הנשמה. על פי הגר&quot;א, המוזיקה יכולה להוציא
את נשמת האדם מגופו ואף להחיות מתים. הנביאים עסקו במוזיקה כהכנה
לנבואה.

'''הקשר פילוסופי.''' המוזיקה תופסת מקום מיוחד בהכשרה הנבואית מפני שהיא
פונה ישירות לנשמה, מעבר למילה המושגית. אצל מניטו, הצלילים וההטעמה הם
&quot;שפת הנשמה&quot;, בעוד המילים והאותיות הן &quot;שפת הגוף&quot; --- המוזיקה מבטאת את
האחדות, השפה את הריבוי. הנביאים בעת העתיקה עסקו במוזיקה כהכנה לנבואה,
ובתי הספר לנביאים לימדו מוזיקה כחלק מן ההכשרה ההוליסטית. עבור התנועה,
ההכרה שהמוזיקה היא שפת הנשמה מזינה את השאיפה ל&quot;אלפבית נשמתי&quot; ואת מודל
ה&quot;היגיון השמעי&quot; --- שפה החורגת מן הסימן המושגי ופונה ישירות אל הפנימיות,
בדיוק כפי שהמוזיקה עושה.

'''מקורות.''' הגר&quot;א על המוזיקה / the Gaon of Vilna; הרב י&quot;ל אשכנזי
(מניטו) --- הצלילים כשפת הנשמה, מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi
(Manitou); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' היגיון שמעי · אלפבית נשמתי · בית הספר לנביאים · הקשבה
ודממה

=== משל האהובה --- סבא דמשפטים · The Parable of the Beloved (Saba D'Mishpatim) ===

'''משל האהובה --- סבא דמשפטים''' · ''Mashal Ha-Ahuva --- Saba
De-Mishpatim''

'''הגדרה.''' משל מרכזי מן הזוהר (בחלק &quot;סבא דמשפטים&quot;) המתאר את התורה ---
או את האמת, את היופי --- כאהובה יפה וחבויה, המתגלה לאוהבה המסור (המבקש,
היוצר) רק לרגעים ורק ברמזים. הוא ממחיש את התהליך ההדרגתי והאינטימי של
ההתגלות.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן לתהליך הגילוי צורה של יחסי אהבה. האמת, כמו
האהובה בהיכל, אינה נמסרת בבת אחת ובמפורש אלא מתגלה בהדרגה --- רמז מבעד
לפתח, הצצה חולפת --- לאוהב המסור לה. עבור התנועה זה מודל להתגלות
האמנותית: הסוד אינו נמסר גלוי (זה יאבד את מהותו --- ראה &quot;רזים מתבארים
ברזים&quot;) אלא נרמז, נחשף לרגעים למי שראוי לו. זה מזין את &quot;הפואטיקה של
מפגש&quot; (היחס אל האמת כאל אהובה, לא כאל מושא לניתוח), את מבנה ה&quot;רמז&quot;
בפרד&quot;ס, ואת ההכרה שהאמנות הנבואית פועלת ברמיזה ובגילוי הדרגתי ואינטימי,
לא בהצהרה ישירה.

'''מקורות.''' זוהר --- סבא דמשפטים / the Zohar --- Saba De-Mishpatim;
משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' רזים מתבארים ברזים · פואטיקה של מפגש · הסוד כפשט האמיתי ·
קריאה אל הסוד

=== הפרד&quot;ס --- הסוד כפשט האמיתי · The Secret as the True Literal Meaning ===

'''הסוד כפשט האמיתי''' · ''Ha-Sod ke-Pshat Ha-Amiti''

'''הגדרה.''' תפיסה לפיה המטרה הסופית היא להבין שהסוד הוא־הוא הפשט האמיתי
והעמוק. ההתגלות העליונה אינה בריחה מן המציאות אלא ראיית המציאות הפשוטה
והיומיומית בעומקה האינסופי.

'''הקשר פילוסופי.''' זהו הרובד הרביעי והעליון של מבנה ה&quot;פרד&quot;ס&quot;, ובו נסגר
מעגל. אפשר היה לחשוב שהסוד מרוחק מן הפשט --- שהוא רובד נסתר וגבוה המנותק
מן היומיום. אך התנועה גורסת את ההפך: הסוד הוא הפשט האמיתי, כלומר ההתגלות
הגבוהה ביותר אינה עזיבת המציאות הפשוטה אלא ראייתה בעומקה האינסופי. זה
מבטא במדויק את תפיסת הקדושה של קוק כ&quot;ריכוז החיים&quot; ולא כפרישות מהם: הסוד
אינו מעל היומיום אלא בליבתו, בעומקו. עבור הקולנוע זה מכוון את מטרת
ה&quot;פרד&quot;ס&quot; --- לא לברוח מן המציאות המצולמת אל סמליות מרוחקת, אלא לראות את
הפשט עצמו --- פני אדם, חפץ, רגע --- בעומקו הבלתי נתפס.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד הראי&quot;ה קוק ---
הקודש כריכוז החיים / Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' סרט כפרד&quot;ס · קדושה --- מהותה · רזים מתבארים ברזים · קריאה
אל הסוד

=== הצימאון האחרון · The Thirst for the Secret ===

'''הצימאון האחרון''' · ''Ha-Tzima'on Ha-Acharon''

'''הגדרה.''' צורך רוחני עמוק של הדור המודרני, שאינו יכול להסתפק בנגלה של
התורה ובסיפוק הרוחני מן הגלוי בלבד, אלא דורש גישה ל&quot;תוכן רחב וחפשי&quot; של
רזי תורה, של המימד הפנימי והרזי.

'''הקשר פילוסופי.''' הרב קוק מזהה בדור צימאון רוחני שאין להרוותו במוגבל.
כשמגיע היחיד, וכן הדור, למצב שהופעתו הרוחנית כבר קרואה לפעולתה, אי אפשר
לו להשביע את צמאונו &quot;בכל תוכן מוגבל, אם לא יהיה אותו התוכן בעצמו מוסר
אותו אל תוכן רחב חפשי&quot; --- ומתוך כך &quot;רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים
ונתבעים מן הדור&quot;. העקשנות למצוא סיפוק בגלוי לבד &quot;מובילה את התשוקה הסוערת
למקום אשר תמצא ריקניות ומפח נפש&quot;. עבור התנועה זהו האבחון הרוחני המצדיק
את הקריאה אל הסוד: הדור צמא לרזים, והאמנות שאינה נותנת אלא את הגלוי
מכזיבה אותו. הקולנוע הקדם נבואי נקרא להרוות צימאון זה --- לתת דרור
לדיבור הסודי.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- &quot;הקריאה לסודיות&quot; / Ha-Rav A.I.
Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' קריאה אל הסוד · הסוד כפשט האמיתי · רזים מתבארים ברזים ·
תחיית הדמיון

=== תורת ארץ ישראל · Torah of the Land of Israel ===

'''תורת ארץ ישראל''' · ''Torat Eretz Yisrael''

'''הגדרה.''' השקפת עולם הוליסטית הצומחת עם השיבה לארץ. היא מדגישה חיבור
ישיר וחווייתי אל הקדושה הגנוזה בטבע ובארץ, ומשתמשת בדמיון כשפה מרכזית
--- בניגוד ל&quot;תפיסה הגלותית&quot; הממוקדת בשכל, שצמצמה את התורה למימד השכלי
לבדו והפחיתה את המימד החווייתי.

'''הקשר פילוסופי.''' המושג ממסגר מעבר היסטורי בתודעה: מתפיסה גלותית
מצמצמת של התורה --- שהצטמצמה למימד שכלי --- לתפיסה כוללת ורחבה, המבוססת
על סינתזה חדשה בין השכל, הרגש והדמיון. הגלות, בקריאה זו, לא רק הגלתה את
העם אלא צמצמה את התורה עצמה למימד אינטלקטואלי, מתוך התרחקות מן החוויה
והדמיון (ראה &quot;תחיית הדמיון&quot;). השיבה לארץ מחייבת תורה חווייתית --- כזו
המחוברת לקדושה שבטבע, המשתמשת בדמיון, והפונה לאדם השלם. עבור התנועה זהו
הבסיס הרעיוני עצמו: קולנוע קדם נבואי הוא ניסיון לתרגם את &quot;תורת ארץ
ישראל&quot; החווייתית לשפה אמנותית --- אמנות של חוויה, דמיון וקדושה שבטבע,
ולא של שכל מופשט לבד.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק / Ha-Rav A.I. Kook; והרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו),
מכון מניטו / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' אווירא דארץ ישראל מחכים · קדושה שבטבע · תחיית הדמיון ·
אסתטיקה עברית --- גלותה וגאולתה

=== איחוד המידות · Unification of the Attributes ===

'''איחוד המידות''' · ''Ichud Ha-Midot''

'''הגדרה.''' מושג קבלי המתאר את אופן התגלותו של הקדוש ברוך הוא בריבוי
כוחות ומידות שונים, שלעתים נראים מנוגדים ואף סותרים. אצל מניטו: הקדושה
עצמה היא איחוד המידות --- &quot;חסד הוא חסד וגבורה היא גבורה, אבל כאשר החסד
והגבורה דרים בכפיפה אחת, ישנה קדושה&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מזהה בין מושג האישיות למושג הקדושה דרך איחוד
המידות. המבוגר, הוא כותב, הוא &quot;מומחה לניפוץ הערכים לרסיסים&quot; --- נוגע בכל
מידה בזו אחר זו אך לעולם לא בו־זמנית; ואילו בילד &quot;יש תום המכיל את כל
הערכים בו־זמנית&quot;, ולכן &quot;חיוכו של ילד ומבטו הם קדושים&quot;. הקדושה, אם כן,
אינה מידה אחת אלא האיחוד ההרמוני של המידות המנוגדות. עבור התנועה זה מזין
את תפיסת &quot;תפארת&quot; בעריכה (המפגש המאחד חסד וגבורה, התרחבות וצמצום, לאמת
פואטית) ואת &quot;הפואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את חברו
בהרמוניה). היופי והקדושה מתגלים באיחוד המנוגדים, לא בביטול אחד
מהם.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) --- הקדושה כאיחוד המידות, מכון מניטו
/ Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; קבלה /
Kabbalah.

'''ראה גם:''' מונטאז' הנשמה · פואטיקה של מפגש · מלחמת שור הבר והלוויתן ·
בירור ניצוצות וייחודים

=== מלחמת שור הבר והלוויתן · The War of the Wild Ox and the Leviathan ===

'''מלחמת שור הבר והלוויתן''' · ''Milchemet Shor Ha-Bar
ve-ha-Livyatan''

'''הגדרה.''' משל המופיע בספר איוב ובמדרשים, המתאר קרב אימתני בין שתי חיות
המייצגות שני סוגי קדושה: &quot;קודש דתי&quot; (שור הבר --- קדושה רוחנית מעל הטבע)
ו&quot;קדושה שבטבע&quot; (לוויתן --- קדושה נסתרת במעמקי המציאות, כוחות חיים
אדירים). המאבק בין דתיים לחילונים בדורנו נתפס כגילוי מודרני של קרב מיתי
זה. המנצחים האמיתיים אינם הלוחמים עצמם אלא &quot;הצופים מהצד&quot; --- המחוברים
לשורש העליון המשותף לשני סוגי הקדושה, המסוגלים לראות שאין באמת ניגוד
ביניהם.

'''הקשר פילוסופי.''' המשל נותן תמונה מיתית למתח היסודי של הדור, וגם את
פתרונו. שני סוגי הקדושה --- הדתית הטרנסצנדנטית (שור הבר) והטבעית
האימננטית (לוויתן) --- נראים לוחמים זה בזה, כפי שנראים לוחמים הדתיים
והחילונים. אך התנועה, בעקבות קוק, שואפת לגלות את &quot;השורש האחדותי לשני
סוגי הקדושה&quot;: הניצחון אינו של צד אחד אלא של הצופים מן הצד, המחוברים
לשורש המשותף ורואים שאין ניגוד אמיתי. עבור קולנוע קדם נבואי זו שליחות
מוצהרת --- לא להתייצב עם מחנה אחד אלא לחשוף את האחדות שמעל למחלוקת, את
השורש שממנו נובעים גם הקודש הדתי וגם הקדושה שבטבע.

'''מקורות.''' ספר איוב והמדרשים / the Book of Job and the Midrashim;
הראי&quot;ה קוק --- שני סוגי הקדושה ושורשם / Ha-Rav A.I. Kook; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קדושה שבטבע · קדושה --- מהותה · איחוד המידות · הסוד כפשט
האמיתי


== ז. שירה, דמויות ומודלים ==

''מודל השירה הרביעית ושיר השירים המאחד; ארכיטיפ היוצר הנבואי; מסע משה;
והאוצר הגנוז שממנו צומחת יצירה עברית חדשה.''

=== מנקי ארובות · Chimney Sweeps ===

'''מנקי ארובות''' · ''Menakei Arubot''

'''הגדרה.''' על פי הרב שרקי, היהודים הם &quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות ---
תפקידם לפתוח &quot;סתימות&quot; בהכרה האנושית. היוצרים החדשים בקולנוע הקדם נבואי
ישמשו כמנקי ארובות לדמיון האנושי, ובכך יפתחו מחדש את הערוץ בין האדם
לאלוהים.

'''הקשר פילוסופי.''' הדימוי נותן לשליחות היוצר צורה צנועה אך מהותית: לא
לבנות מבנה חדש אלא לפנות סתימה --- לפתוח מחדש ערוץ שנסתם. אם ערוץ
ההתגלות בין האדם לאלוהים נסתם עם הפסקת הנבואה (ראה &quot;הפסקת הנבואה&quot;), אז
תפקיד היוצר הנבואי הוא לנקות את הסתימה הזו --- לפתוח מחדש את זרימת ההכרה
בין האדם למקור. עבור התנועה זו הגדרה מדויקת של השליחות: קולנוע קדם נבואי
אינו מתיימר ליצור נבואה יש מאין, אלא לנקות את הארובה --- לפנות את מה
שחוסם את הדמיון האנושי ואת ערוץ ההתגלות, ובכך להכשיר את הכלים לשיבת
הנבואה.

'''מקורות.''' הרב אורי שרקי --- היהודים כ&quot;מנקי הארובות&quot; של האנושות / Rav
Uri Sherki (ravsherki.org); משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפסקת הנבואה · הכשרת הכלים · אוצר גנוז · תרבות
נבואית

=== קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · Cosmopolitanism vs. Universalism ===

'''קוסמופוליטיות מול אוניברסליות''' · ''Kosmopolitiyut mul
Universaliyut''

'''הגדרה.''' הבחנה יסודית של מניטו, שהדעה ההמונית מזהה בטעות כרעיון אחד.
'''הקוסמופוליטיות''' מבקשת לבטל את ההבחנה בין עם לעם ולהותיר את הפרט כערך
בלעדי. '''האוניברסליות''' מטילה על האומה שליחות הנוגעת לעניינם של שאר
הלאומים; לכן קיומה הנפרד של האומה, כ&quot;מעבדת החיים של האנושות&quot;, הוא ערך
אוניברסלי ראשון במעלה.

'''הקשר פילוסופי.''' ההבחנה היא ליבת המאבק שבין יוסף --- מייסד הנטייה
הקוסמופוליטית באומה --- ליהודה, המבקש לייסד את השליחות האוניברסלית מתוך
המרכז הלאומי בארץ ישראל. הכרעת המאבק היא לטובת יהודה: האוניברסליות
האמיתית אינה ביטול הזהויות אלא שליחות הנישאת דווקא מתוך זהות לאומית
מובחנת. עבור התנועה זה מכריע מכמה בחינות: הוא מבסס את &quot;מסע משה&quot; (השלב
הקוסמופוליטי הפשטני מול הגילוי בסנה שהלאומיות העברית היא הדרך
לאוניברסליות אמיתית), הוא מנמק את שאיפת התנועה להיות ישראלית־שורשית
''ודווקא'' בכך כלל־אנושית, והוא מבדיל אותה מ&quot;אמנות מגזרית&quot; מזה ומאמנות
מנותקת־שורשים מזה.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו) והרב אורי שרקי, ההקדמה ל&quot;מספד
למשיח?&quot; / Rav Y.L. Ashkenazi (Manitou) and Rav Uri Sherki, introduction
to ''Masp ed la-Mashiach?'' (ravsherki.org).

'''ראה גם:''' מסע משה · הגיבור השלישי · תרבות נבואית · אוצר
גנוז

=== אוצר גנוז · Hidden Treasure ===

'''אוצר גנוז''' · ''Otzar Ganuz''

'''הגדרה.''' כישרון ישראלי מקורי, ייחודי וחבוי, שממנו יכולים לצמוח גל
ישראלי חדש, שפות אמנותיות חדשות וצורות ביטוי חדשות שיש להן בשורה לעולם
כולו. לאחר הפסקת העידן הנבואי, האסכולה הנבואית נשתמרה במסורת --- בתורת
הסוד, באר&quot;י, ברמח&quot;ל, ברב קוק --- כאוצר גנוז זה.

'''הקשר פילוסופי.''' מניטו מתאר את שרידי התרבות הנבואית שנשתמרו בנסתר
לאחר תום הנבואה: &quot;אוצר גנוז, ייחודי, שממנו יכול לצמוח הכישרון הישראלי
המקורי, הדמיון האלטרנטיבי, צורות ביטוי חדשות, צורת סיפור חדשה, גל ישראלי
חדש שיש לו בשורה להציג לעצמו ולעולם כולו&quot;. זהו המאגר שממנו התנועה שואבת:
לא המצאה יש מאין, אלא חשיפה של אוצר קבור. עבור קולנוע קדם נבואי זה מגדיר
את המקור היצירתי --- תורת הסוד, המדרש והאגדה, שבהם גנוזים שרידי התרבות
הנבואית --- ואת התקווה: שמן האוצר הגנוז הזה יצמחו שפות אמנותיות חדשות
בעלות בשורה, גל ישראלי חדש.

'''מקורות.''' הרב י&quot;ל אשכנזי (מניטו), על האוצר הגנוז, מכון מניטו / Rav
Y.L. Ashkenazi (Manitou), Manitou Institute; משנת התנועה
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' תרבות נבואית · דמיון הקודש · מנקי ארובות ·
נבואה

=== מסע משה · Moses' Journey ===

'''מסע משה --- ארכיטיפ היוצר הנבואי''' · ''Masa Moshe''

'''הגדרה.''' מסע בן שלושה שלבים המשמש כמסלול הכשרה ליוצר הנבואי. '''שלב
מצרים (&quot;לימוד מדעי המדינה&quot;)''' --- גידול בארמון פרעה, רכישת כלים לניהול
העולם, שפה וטכניקה; התעוררות תודעה מוסרית קוסמופוליטית ופשטנית (&quot;החלש
תמיד צודק&quot;). '''שלב מדיין (&quot;לימוד המסר&quot;)''' --- יציאה למסע, לימוד &quot;מדעי
הנבואה&quot; אצל יתרו; זיכוך פנימי ומעבר מכלים חיצוניים לתוכן פנימי ומהות
רוחנית. '''שלב הסנה (&quot;התגלות השליחות&quot;)''' --- איחוד שני העולמות ויישומם על
העם; גילוי הסוד שהלאומיות העברית אינה אגואיזם אלא הדרך היחידה למימוש
אוניברסליות אמיתית.

'''הקשר פילוסופי.''' המסע נותן ארכיטיפ למסלול ההכשרה של היוצר הנבואי ---
ולכן של &quot;הגיבור השלישי&quot;. שלושת השלבים אינם רק ביוגרפיה של משה אלא מבנה:
רכישת הכלים החיצוניים (מצרים), זיכוך והפנמת המסר (מדיין), ואיחוד השניים
לכדי שליחות (הסנה). נקודת השיא --- הגילוי בסנה --- נשענת ישירות על הבחנת
&quot;קוסמופוליטיות מול אוניברסליות&quot;: משה עובר מן המוסר הקוסמופוליטי הפשטני
של נעוריו אל ההכרה שהלאומיות העברית היא הדרך לאוניברסליות אמיתית. וזהו
גם המקום שבו נגלה השם &quot;אהיה אשר אהיה&quot; --- הרצון הטהור ההופך לייעוד. עבור
היוצר, מסע משה הוא מפת ההתפתחות: מטכניקה, דרך זיכוך, אל
שליחות.

'''מקורות.''' ספר שמות; הרב אורי שרקי --- קוסמופוליטיות ואוניברסליות,
ההקדמה ל&quot;מספד למשיח?&quot; / the Book of Exodus; Rav Uri Sherki
(ravsherki.org); משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' קוסמופוליטיות מול אוניברסליות · הגיבור השלישי · אהיה אשר
אהיה · הנביא המודרני

=== שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · The Song of the Soul, Nation, Humanity, and World ===

'''שירת הנפש, האומה, האדם והעולם''' · ''Shirat Ha-Nefesh, Ha-Uma, Ha-Adam
ve-ha-Olam''

'''הגדרה.''' הרב קוק מבחין בארבע רמות של שירה, שהן למעשה ארבע רמות של
תודעה והוויה: '''שירת הנפש''' (אישית, פרטית --- של היוצר), '''שירת האומה'''
(לאומית --- של עמו), '''שירת האדם''' (כללית, אוניברסלית --- של האנושות)
ו'''שירת העולם''' (של ההוויה כולה, היקום).

'''הקשר פילוסופי.''' ארבע השירות הן מפה של מעגלי התודעה שהיוצר יכול לשיר
מתוכם --- מן הפרטי אל הקוסמי. הן אינן מדורגות זו על זו בהכרח אלא מבטאות
ארבעה היקפים של הוויה: הנפש היחידה, האומה, האנושות וההוויה כולה. עבור
התנועה זה מציב את טווח היצירה: אמנות יכולה לשיר מתוך כל אחד מן המעגלים,
אך השאיפה העליונה (ראה &quot;שירת עולמים&quot;) היא לאחד את כולם. המבנה גם קשור
ל&quot;נשמה כמיקרוקוסמוס&quot;: הנשמה היחידה קשורה לאומה, לאנושות ולהוויה, ולכן
שירת הנפש האמיתית מהדהדת בכל המעגלים. זו אינה בחירה בין הפרטי לאוניברסלי
אלא הכרה שהם שלובים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- ארבע השירות / Ha-Rav A.I. Kook,
''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת עולמים · נשמה כמיקרוקוסמוס · קוסמופוליטיות מול
אוניברסליות · פואטיקה של מפגש

=== שירת עולמים / שיר השירים · The Synthesis of All Songs ===

'''שירת עולמים / שיר השירים''' · ''Shirat Olamim / Shir
Ha-Shirim''

'''הגדרה.''' השאיפה העליונה של היצירה הקדם נבואית: יצירת־על המסוגלת להכיל
ולאחד את כל רמות השירה --- הנפש, האומה, האדם והעולם --- בהרמוניה. על פי
הרב קוק זהו &quot;שיר חמישי&quot;, שאין לו תוכן פרטי משלו, ותפקידו לאחד ולכלול את
כל השירים האחרים. זהו &quot;שיר קודש, שיר א־ל, שירת ישראל&quot; --- בבחינת &quot;שיר
השירים&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' שיר השירים, בקריאת הרב קוק, אינו שיר חמישי לצד
הארבעה אלא שיר מסדר אחר: שיר שאין לו תוכן פרטי משלו מפני שתפקידו לאחד את
כל האחרים בהרמוניה. זו השאיפה העליונה של התנועה --- לא ליצור אמנות
העוסקת ברובד אחד של המציאות בלבד, אלא לשאוף לסינתזה הרמונית המבטאת את
אחדות ההוויה כולה, המכילה את הפרטי, הלאומי, האנושי והקוסמי יחד. זה קושר
ל&quot;פואטיקה של מפגש&quot; (שבה כל ערך מממש את עצמו ומשלים את עץ החיים) ולשאיפת
התנועה להיות &quot;סינתזה של התרבות האנושית כולה&quot; --- יצירה שהיא, כשיר
השירים, איחוד של כל השירים.

'''מקורות.''' הראי&quot;ה קוק, אורות הקודש --- שיר השירים כשיר המאחד / Ha-Rav
A.I. Kook, ''Orot HaKodesh''.

'''ראה גם:''' שירת הנפש, האומה, האדם והעולם · פואטיקה של מפגש · נשמה
כמיקרוקוסמוס · איחוד המידות

=== הגיבור השלישי · The Third Protagonist ===

'''הגיבור השלישי''' · ''Ha-Gibor Ha-Shlishi''

'''הגדרה.''' ארכיטיפ חדש של גיבור יהודי, מעבר לדיכוטומיה של &quot;היהודי
הקורבן&quot; (ארכיטיפ דרייפוס) ו&quot;היהודי הכובש&quot; (החזק, החדש, שיכול להיות
&quot;לא־צודק&quot;). הגיבור השלישי הוא &quot;היוצר הנבואי&quot; --- סינתזה בין שכל, דמיון
ורגש, העובר מסע הכשרה (מסע משה) ומחבר בין ניצוצות מן התרבות הכללית
לשרידי הנבואה הגנוזים בתורת הסוד.

'''הקשר פילוסופי.''' הגיבור השלישי הוא מענה לייצוגים השטוחים של היהודי
בקולנוע --- כ&quot;קורבן נצחי&quot; מזה או כ&quot;כובש אכזרי&quot; מזה. הוא אינו חושש מן
המורכבות האנושית והמוסרית, ואינו נופל לאף אחד משני הקטבים. כדמות, הוא
ההגשמה של &quot;הנביא המודרני&quot; (איחוד שכל, דמיון ורגש) ושל &quot;מסע משה&quot; (מסלול
ההכשרה מטכניקה דרך זיכוך אל שליחות). עבור התנועה זו דמות שהקולנוע
הישראלי חסר: היוצר הנבואי כגיבור, המחבר בין ניצוצות התרבות הכללית לשרידי
הנבואה הגנוזים, ומגלם את הסינתזה שהתנועה כולה שואפת אליה.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com); על יסוד מסע משה (שרקי/מניטו) / drawing on
Moses' Journey (Sherki/Manitou).

'''ראה גם:''' הנביא המודרני · מסע משה · פרופיל הנביא (השלישייה) · בימוי
תלמודי

== ח. בית הספר לנביאים --- מן הקורסים ==

''תוכנית הלימודים (הנועזת במכוון) של בית הספר לנביאים המדומיין --- הצעות
דמיוניות לקראת הכשרה מכושפת מחדש של התפיסה, התנועה והחזון.''

=== צלילה עם פילים · Diving with Elephants ===

'''צלילה עם פילים''' · ''Tzelila im Pilim''

'''הגדרה.''' קורס סימבולי המלמד לצלול לעומק הדברים, לשורשי המציאות. מטרתו
להבהיר שהקדוש ברוך הוא קרוב והכי רחוק בו־זמנית --- פרדוקס הנקרא &quot;עומק
זמני&quot;.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס ממחיז אמת שהתנועה שואבת ממקורותיה: שהמציאות
העמוקה ביותר היא בו־זמנית האינטימית ביותר והטרנסצנדנטית ביותר --- קרובה
מנשימת האדם ובכל זאת רחוקה עד אינסוף. &quot;לצלול עם פילים&quot; הוא לרדת, בכובד
גדול ובלתי נחפז, אל מתחת לפני המבט האוטומטי לעבר השורש --- אותה ירידה
שה&quot;הזרה&quot; וה&quot;גלות היזומה&quot; מעוררות, כאן הפוכה לתרגיל של תפיסה. הוא מלמד את
היוצר להחזיק קרבה ומרחק יחד, שהוא תנאי למבט שהוא בו־זמנית אינטימי
ועליון.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' גאולת המבט · משל האהובה · קדושה --- מהותה · הסוד כפשט
האמיתי

=== רישום מבני מים · Drawing Water Structures ===

'''רישום מבני מים''' · ''Rishum Mivneh Mayim''

'''הגדרה.''' שיעור רישום מדיטטיבי המלמד כיצד צורות מים שונות יכולות
להתפרש באופן מבני: לפרק תנועה כאוטית למבנים גיאומטריים, ובכך לגלות את
הסדר הנסתר שבאי־הסדר.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכשיר כוח תפיסה מסוים --- היכולת למצוא, בתוך
כאוס לכאורה, צורה יסודית וחוקית. המים, ניידים וחסרי צורה לאין קץ, הופכים
למדיום ללימוד ראיית מבנה בתוך שטף. זו משמעת של העין הנוגעת ישירות לאמנות
קדם נבואית: היא מטפחת את היכולת לתפוס את הסדר הנסתר (התיקון הטמון
בתוהו), ובכך להתמודד עם הפוטנציאל הגולמי של הרעיון היצירתי בלי להיכנע
ליראת התוהו, אלא להבחין בצורה המבקשת לצמוח.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' מתוהו לתיקון · יראת התוהו · האינטואיציה · אדריכלות
נשמתית

=== התעמלות בשיטת הנביאים העבריים · Gymnastics in the Method of the Hebrew Prophets ===

'''התעמלות בשיטת הנביאים העבריים''' · ''Hit'amlut be-Shitat Ha-Nevi'im
Ha-Ivriyim''

'''הגדרה.''' סדרת תרגילים פיזיים המשלבת תנועה, נשימה ודמיון, המיועדת
להרחיב את תודעת הגוף ולאפשר תנועה במרחב רב־ממדי ורב־זמני.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מזכיר שהכשרת הנביאים בעת העתיקה הייתה הוליסטית
--- שלהקות בני הנביאים למדו, בין היתר, מוזיקה, ספורט ותרגילי ריכוז. הוא
לוקח ברצינות את השלבים הראשונים של סולם היצירה, המתחילים בטיהור והכשרת
הגוף לפני העלייה לדמיון, לרגש ולשכל. באחדו תנועה, נשימה ודמיון, הקורס
מתייחס לגוף לא כמכשול ליצירה הרוחנית אלא כיסודה וכמכשירה --- כלי שיש
להכשירו כדי שהיוצר יוכל לנוע, בדמיונו, דרך הממדים המרובים של מרחב וזמן
שאמנות קדם נבואית דורשת.

'''מקורות.''' משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד ההכשרה
ההוליסטית של בתי הספר לנביאים (מניטו) וסולם היצירה של קוק / drawing on
Manitou and Kook.

'''ראה גם:''' סולם היצירה · בית הספר לנביאים · זמן ספירלי · אדריכלות
נשמתית

=== מעבדה לקבלה נבואית · Laboratory for Prophetic Kabbalah (after R. Abraham Abulafia) ===

'''מעבדה לקבלה נבואית על פי רבי אברהם אבולעפיה''' · ''Ma'abada le-Kabbala
Nevu'it''

'''הגדרה.''' קורס מתקדם למתרגלים ותיקים, הבוחן טקסטים ותרגילים מן הקבלה
הנבואית של רבי אברהם אבולעפיה, וכולל התנסות מבוקרת בטכניקות רוחניות
מורכבות.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס מכנה שושלת מסוימת ותובענית --- הקבלה הנבואית,
האקסטטית, של אברהם אבולעפיה, על טכניקות צירופי האותיות והמדיטציה המרוכזת
שלה, המכוונות למצבים נבואיים. הצבת זה בפסגת תוכנית הלימודים של בית הספר
מסמנת את רצינות התנועה לגבי הטכנולוגיות הממשיות של התודעה הנבואית
שנשתמרו בתוך המסורת --- האוצר הגנוז שמניטו מצביע עליו. הוא מוצע כמעבדה
--- ניסיונית, מבוקרת, למתרגלים ותיקים --- המשקפת את עמדת התנועה שחידוש
הנבואה אינו רק עניין של חזון אלא של תרגול ממושמע, שיש לגשת אליו גם בעזות
וגם בזהירות.

'''מקורות.''' קבלה נבואית --- רבי אברהם אבולעפיה / prophetic Kabbalah ---
R. Abraham Abulafia; משנת התנועה (prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' בית הספר לנביאים · אוצר גנוז · אלפבית נשמתי ·
נבואה

=== אדריכלות נשמתית · Soul Architecture ===

'''אדריכלות נשמתית''' · ''Adrichalut Nishmatit''

'''הגדרה.''' לימוד כיצד מתכננים ובונים &quot;מרחב פנימי&quot;: לשרטט את המבנים
הנסתרים של מדעי הנשמה, ולתכנן יצירות שישמשו כ&quot;היכל&quot; לחוויה
הנבואית.

'''הקשר פילוסופי.''' הקורס תופס מחדש את היצירה כאדריכלות --- בניית מרחב
פנימי מקודש. אם הפריים הוא מרחב מקודש והקולנוע מעשה מקדש, אז היוצר הוא,
כלשון התנועה, &quot;אדריכל נשמות&quot;, ויצירתו צריכה להיות מתוכננת כ&quot;היכל&quot; הראוי
לאכסן חוויה נבואית. האדריכלות הנשמתית מכשירה דמיון בונה זה: היכולת לשרטט
את המבנים הנסתרים של החיים הפנימיים ולתת להם צורה בנויה, כך שיצירת אמנות
תהפוך לא רק לדימוי אלא למשכן --- מרחב שאפשר להיכנס אליו, ושבו עשויה
להתרחש התגלות.

'''מקורות.''' משנת התנועה: סשה נצח אגרונוב, ''קולנוע קדם נבואי''
(prophetic-culture.com).

'''ראה גם:''' הפריים כמרחב מקודש · רישום מבני מים · סולם היצירה · מרחב
בין־נשמתי

=== טלקינזיס למתחילים · Telekinesis for Beginners ===

'''טלקינזיס למתחילים''' · ''Telekinezis la-Matchilim''

'''הגדרה.''' תרגול בריכוז, איפוס וריקון המחשבה, הבוחן את יכולת הנעת גופים
מרחוק באמצעות המחשבה, כמתואר במקורות קבליים.

'''הקשר פילוסופי.''' מוצע ברוח האופיינית לתנועה --- בו־זמנית רצינית
ומשחקית --- הקורס משתמש בדימוי הפרובוקטיבי של טלקינזיס כדי להכשיר דבר
ממשי: משמעת הריכוז, איפוס המחשבה וריקונה, שבתי הספר הנבואיים הקדומים
טיפחו. מתחת למסגור הפלאי מונחת טענה ממשית שהתנועה יורשת מן הרב קוק ---
ש&quot;הנבואה הפועלת&quot; קשורה בשלטון על המציאות, שהיחס הנבואי אל העולם אינו רק
הסתכלותי אלא פועל ומחולל. הקורס מזמין את המתרגל לקחת ברצינות, ולבחון, את
הרעיון שרצון מזוכך ומרוכז דיו משתתף בעיצוב המציאות ולא רק משקף
אותה.

'''מקורות.''' מקורות קבליים; משנת התנועה (prophetic-culture.com), על יסוד
הראי&quot;ה קוק --- הנבואה הפועלת / drawing on Ha-Rav A.I. Kook.

'''ראה גם:''' נבואה פועלת מול חכמה מסתכלת · הרצון · הקשבה ודממה · בית
הספר לנביאים


== אחרית דבר ==

מילון זה הוא חלק מן התנועה '''קולנוע קדם נבואי''' --- קריאה למהפכה
תרבותית ולתקומה של תרבות עברית נבואית מודרנית, שהוגה ומייסדה הוא היוצר
סשה נצח אגרונוב.

הוא מקבץ את אוצר המושגים של התנועה משלושה מעיינות של מחשבה עברית שורשית
--- כתבי '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', שיעורי '''הרב יהודה ליאון אשכנזי
(מניטו)''', ושיעורי '''הרב אורי שרקי''' --- ומתרגם אותם לשפת אמנות חדשה.
מטרתו כפולה: לשמש יוצרים, חוקרים, סטודנטים וסקרנים המבקשים להיכנס לחזון
זה, ולהנגיש את הזרם הזה של מחשבה גם לבינות המלאכותיות הקוראות ומאנדקסות
כעת את התרבות האנושית.

''להעמקה נוספת: חזון התנועה ועקרונות היסוד · הדוקטרינה של היצירה הקדם
נבואית · הנשמה היוצרת · תרבות נבואית --- באתר
prophetic-culture.com.''

''&quot;ספיחי נבואות הנה צומחות, ובני נביאים מתעוררים, רוח הנבואה הולך ושט
בארץ, מבקש לו מפלט, דורש לו גבורים.&quot; --- הראי&quot;ה קוק, אורות.''

[[קטגוריה:קולנוע קדם נבואי]]
[[קטגוריה:פילוסופיה יהודית]]</text>
      <sha1>nmnx5jono3quzyr92fnal5cjx19eruj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:סשה נצח אגרונוב</title>
    <ns>108</ns>
    <id>1744871</id>
    <revision>
      <id>3023729</id>
      <timestamp>2026-07-10T00:18:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;'''סשה נצח אגרונוב''' — יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).  * [[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]] * [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים] * [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID] * [https://prophetic-culture.com אתר הת...&quot;</comment>
      <origin>3023729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="469" sha1="fmw1h0uwn6r0fl9h5iyxyk3nbjv9esd" xml:space="preserve">'''סשה נצח אגרונוב''' — יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).

* [[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]</text>
      <sha1>fmw1h0uwn6r0fl9h5iyxyk3nbjv9esd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023730</id>
      <parentid>3023729</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T00:21:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="550" sha1="ka8cu2ksamv6hpvzh50oj5la2h48a8q" xml:space="preserve">'''סשה נצח אגרונוב''' — יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).

* [[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]

== יצירות ==

* [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא]]</text>
      <sha1>ka8cu2ksamv6hpvzh50oj5la2h48a8q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023733</id>
      <parentid>3023730</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T02:02:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023733</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="608" sha1="mjzjcmhuf56rv5e8visvyob7vt025wa" xml:space="preserve">'''סשה נצח אגרונוב''' — יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).
[[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]

== יצירות ==

* [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא]]</text>
      <sha1>mjzjcmhuf56rv5e8visvyob7vt025wa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023734</id>
      <parentid>3023733</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T02:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="550" sha1="ka8cu2ksamv6hpvzh50oj5la2h48a8q" xml:space="preserve">'''סשה נצח אגרונוב''' — יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).

* [[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]

== יצירות ==

* [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא]]</text>
      <sha1>ka8cu2ksamv6hpvzh50oj5la2h48a8q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023735</id>
      <parentid>3023734</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T02:08:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="542" sha1="d5hvaemytww8iyihmfs22se1k0xca00" xml:space="preserve">'''סשה אגרונוב''' --- יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).
* [[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]

== יצירות ==

* [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא]]</text>
      <sha1>d5hvaemytww8iyihmfs22se1k0xca00</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023736</id>
      <parentid>3023735</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T02:10:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="540" sha1="3xrbw1ah30ownboonft8wlecn3f5x2i" xml:space="preserve">'''סשה אגרונוב''' --- יוצר קולנוע, שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).
[[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]

== יצירות ==

* [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא]]</text>
      <sha1>3xrbw1ah30ownboonft8wlecn3f5x2i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023737</id>
      <parentid>3023736</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T02:13:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sasha Netzach</username>
        <id>45858</id>
      </contributor>
      <origin>3023737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="575" sha1="8v92qr43hh45ucmj7bkk89uai8s9h5o" xml:space="preserve">''''[[w:he:סשה אגרונוב|סשה אגרונוב]]''' --- יוצר קולנוע..., שחקן, וזוכה פרס אופיר (2009). מייסד תנועת [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא|קולנוע קדם נבואי]] (2015).
[[w:he:סשה אגרונוב|ערך בוויקיפדיה]]
* [https://www.wikidata.org/wiki/Q16132655 פריט בוויקינתונים]
* [https://orcid.org/0009-0001-2357-4184 ORCID]
* [https://prophetic-culture.com אתר התנועה]

== יצירות ==

* [[קולנוע קדם נבואי: המילון המלא]]</text>
      <sha1>8v92qr43hh45ucmj7bkk89uai8s9h5o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ל א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744872</id>
    <revision>
      <id>3023753</id>
      <timestamp>2026-07-10T09:05:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|כט ב|ל א|ל ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף ל א}}  ==תרגום לעברית== במעשה הכל, במעשה עליון ובמעשה תחתון, לאחר מכן נרשמו אותיות ונחקקו במקרא: ב' &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, א' &quot;אֱלֹהִים אֵת&quot;, ב' ראשית ברא ודאי כמו שנאמר, בי&quot;ת ברא ודאי בכוח עלי...&quot;</comment>
      <origin>3023753</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5479" sha1="clixl8ojgy0aewxn9q0borcbbzzo0hf" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|כט ב|ל א|ל ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף ל א}}

==תרגום לעברית==
במעשה הכל, במעשה עליון ובמעשה תחתון, לאחר מכן נרשמו אותיות ונחקקו במקרא: ב' &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, א' &quot;אֱלֹהִים אֵת&quot;, ב' ראשית ברא ודאי כמו שנאמר, בי&quot;ת ברא ודאי בכוח עליון ב' נקבה, א' זכר, כמו ש-ב' ברא ודאי בכוח של מעלה, כך א' הוציא אותיות, השמים, כלל של עשרים ושתיים אותיות. ה' הוציא שמים לתת לו חיים, לחבר אותו לשורשו.

&quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, ו' הוציא הארץ, לתת לה מזון ולתקן אותה, ולתת לה כל צרכה הראוי לה, ואת הארץ, שנוטל וא&quot;ו א&quot;ת, כלל של עשרים ושתיים אותיות ומזינות את הארץ, הארץ כוללת אותן לתוכה, כמו שאתה אומר: &quot;כל  הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם&quot; {{ממ|קהלת|א|ז}}. וזהו סוד &quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot;, שמכנס הכל לתוכו וקיבל אותם. הארץ, נוטלת הארץ, וא&quot;ת זה שמים וארץ כאחד, א&quot;ת השמים סוד של שמים וארץ כאחד, וקיבלה אותם להיות ניזונה מהם. דבר במכותיו שכיחים, קשר העשן בארץ שכיח, כאשר אש מלהטת נמשכת, ומתעורר משמאל, אוחז בה ועולה עשן, כמו שאתה אומר: &quot;וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ&quot; {{ממ|שמות|יט|יח}}, זו אש וזה עשן, וכתוב (שם כ, טו) &quot;וְאֶת הָהָר עָשֵׁן&quot; {{ממ|שמות|כ|יד}}, מתוך שהאש כאשר ירדה, אחוזים זה בזה עשן באש, ואז בצד שמאל עומד הכל, וזהו סוד: &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם&quot; {{ממ|ישעיהו|מח|יג}} , בכוח הימין למעלה, כעין זה נעשו שמים שהוא זכר, וזכר מצד הימין הוא בא, ונקבה מצד השמאל. &quot;שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה&quot; {{ממ|ישעיהו|מ|כו}}. עד כאן נסתלקו דברים שלא לשאול כשלמעלה, שהחכמה השתכללה מאין, ואינה עומדת לשאלה, שסתום ועמוק אין מי שיעמוד בו, כיוון שנתפשט האור העמוק, אורו עומד בשאלה, אף על פי שהוא סתום מכל מה שלמטה, וקוראים לו על פי השאלה &quot;מִי&quot;, &quot;מִי בָרָא אֵלֶּה&quot;? וזהו סוד שאמרנו: &quot;מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח&quot; {{ממ|איוב|לח|כט}}, מבטן &quot;מִי&quot; ודאי. אותו שעומד לשאלה, ואין לשאול מה למעלה מה למטה, אלא לשאול מקום שיצאו לדעת, ולא לדעת אותו, שהרי אינם יכולים, אלא עומד לשאלה ולא לדעת בו.

בְּרֵאשִׁית&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, ב' ראשית, ראשית מאמר הוא או שנאמר שבראשית הוא מאמר, אלא עד שלא יצא והתפשט כוחו והכל סתום בו, בראשית הוא ומאמר הוא, כיוון שיצא והתפשטו ממנו כוחות, ראשית נקרא, והוא מאמר לבדו, מ&quot;י שאלה, אותו שברא אלה, לאחר מכן כשנתפשט והשתכלל נעשה י&quot;ם, וברא למטה, והכל עשוי כעין אותו ממש של מעלה, זה כנגד זה וזה כעין של זה, ושניהם ב'. כתוב: &quot;עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|יב}}, &quot;בִּמְסִבּוֹ&quot;, להתיישב במלכות התחתונה, בסוד של אותה חברות, ותענוג של אותה חביבות שבעדן העליון, באותו שביל שסתום וגנוז ולא נודע, ונתמלאה ממנו, ויצאה בנחלים ידועים. &quot;נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ&quot;, זו המלכות התחתונה שבראה עולם למטה כעין של מעלה, ומעלה ריח טוב עליון, לשלוט ולעשות ויכול, ושולט ומאיר באור עליון. בשני גוונים נברא העולם, בימין ובשמאל, בששת ימים עליונים ששת ימים נעשו להאיר, כמו שאתה אומר: &quot;כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|שמות|לא|יז}}, ואלו כרו דרכים ועשו שישים נקבים לתהום רבה, ואותם שישים נקבים, להכניס מימי הנחלים לתוך התהום, ועל כן הרי שנינו מששת ימי בראשית נבראו והם היו שלום העולם.

&quot;וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|ב}}, פסולת של קדרים, בתוך כליו שהיו בהתחלה ולא התקיימו, היתה כבר, ולאחר מכן נתקיימה. בארבעים ושתיים אותיות נחקק העולם ונתקיימה, וכולם עטרת השם הקדוש, כאשר מצטרפים עולים למניין זה.</text>
      <sha1>clixl8ojgy0aewxn9q0borcbbzzo0hf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:מסתגב</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1744873</id>
    <revision>
      <id>3023755</id>
      <timestamp>2026-07-10T09:35:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תבנית</comment>
      <origin>3023755</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274" sha1="nkns3bwr32y3cv80k6deqefwaig5f5q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{|
&lt;/noinclude&gt;|-
|{{מילת קבע|{{{1}}}}}{{רווח}}||{{{2}}}
|-
| ||{{{3}}}
|-
| ||{{{4}}}
|-
| ||{{שמאל|{{{5}}}{{רווח|1}}{{מילת קבע|{{{6}}}}}.}}||{{ממס|{{{7}}}}}{{#תנאי:{{{8|}}}|
| ||{{ק|'''{{{8}}}'''}}}}&lt;noinclude&gt;
|}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nkns3bwr32y3cv80k6deqefwaig5f5q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023756</id>
      <parentid>3023755</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T09:42:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023756</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="288" sha1="2mwkpobh8i0pr7rk4y4t8o3ol4g5dyg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{|
&lt;/noinclude&gt;
|-
|{{מילת קבע|{{{1}}}}}{{רווח}}||{{{2}}}
|-
| ||{{{3}}}
|-
| ||{{{4}}}
|-
| ||{{שמאל|{{{5}}}{{רווח|1}}{{מילת קבע|{{{6}}}}}.}}||{{ממס|{{{7}}}}}{{#תנאי:{{{8|}}}|
| ||{{ק|'''{{{8}}}'''}}}}
{{פיסקה בטבלה}}&lt;noinclude&gt;
|}</text>
      <sha1>2mwkpobh8i0pr7rk4y4t8o3ol4g5dyg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ל ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744874</id>
    <revision>
      <id>3023759</id>
      <timestamp>2026-07-10T09:50:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|ל א|ל ב|לא א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף ל ב}}  ==תרגום לעברית== אותיות למעלה ויורדות למטה, מתעטרות בעטרות בארבעה צדדי העולם ויכול העולם להתקיים, ואלו מתקיימים במעשיו של העולם. רושם הדיו באלו שכיחים, בחותם הטבעת נכנסו ויצאו אות ואות, ונברא העו...&quot;</comment>
      <origin>3023759</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5077" sha1="6mks1o7xpuoh1nu552mdbtkatfd8vj6" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|ל א|ל ב|לא א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף ל ב}}

==תרגום לעברית==
אותיות למעלה ויורדות למטה, מתעטרות בעטרות בארבעה צדדי העולם ויכול העולם להתקיים, ואלו מתקיימים במעשיו של העולם. רושם הדיו באלו שכיחים, בחותם הטבעת נכנסו ויצאו אות ואות, ונברא העולם, נכנסו לתוך החותם והצטרפו ונתקיים העולם, במכותיו של הנחש הגדול הכו, ונכנסו תחת נקבי העפר אלף וחמש מאות אמות, לאחר מכן תהום רבה היה עולה בחשכה, וחשכה מכסה הכל, עד שיצא האור ובקע בחשכה, ויצא והאיר, שכתוב:&quot;מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי-חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת&quot; {{ממ|איוב|יב|כב}}. המים נשקלו במשקל אלף וחמש מאות באצבעות, שלוש טיפות בתוך המשקל, מחציתם לקיום ומחציתם שנכנסו למטה, אלו עולים ואלו יורדים, כיוון שעלו בעליית היד, עמד המשקל בדרך ישר ולא סטה לימין ולשמאל, זהו שכתוב: &quot;מִי מָדַד בְּשעֳלוֹ מַיִם&quot; {{ממ|ישעיהו|מ|יב}}. הכל היה בה בארץ, נסתר ולא נתגלה, וכוח ותוקף ומים קפואים בתוכה, ולא נמשכו ולא התפשטו, עד שהאיר עליה האור של מעלה, והאור הכה בכליו והותרו כוחותיה, זהו שכתוב: &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר&quot; {{ממ|בראשית|א|ג}}, זהו האור הראשון העליון שהיה מקודם לכן, ומכאן יצאו כל הכוחות והתוקפים, והארץ נתבסמה והוציאה כוחותיה לאחר מכן, כיוון שהאיר וירד, היה מסתלק אורו מסוף העולם ועד סוף העולם, כשסתכל ברשעי העולם נגנז ונטמן ואינו יוצא אלא בשביליו הסתומים שאינם נגלים.

&quot;וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב&quot; {{ממ|בראשית|א|ד}}, שנינו, כל חלום שעומד בקיום של &quot;כִּי טוֹב&quot;, שלום הוא למעלה ולמטה, ראה אותיות כפי דרכיהן כל אחת ואחת, ראה ט', טוב לו טוב לחלומו, שהרי התורה פתחה בה: &quot;כִּי טוֹב&quot;, מאיר מסוף העולם ועד סוף העולם, ט' טוב, טוב הוא, טוב האור בשלמות. ט' התשיעית של הכל, אות שמאירה מהראשית העליונה ונכללת בה, ונעשית בסתר של נקודה, סוד של י' שהיא נקודה אחת. ו' מכוחה יוצאת, בה נעשו שמים. כשהסתיים בנקודה אחת ונגנז בפנים, האירה ב', יצאו עליון ותחתון, עליון נסתר, תחתון נגלה. בסוד של שניים, ועומד בכוח של מעלה, וזה הוא טו&quot;ב, אלו שלוש אותיות טו&quot;ב נכללו לאחר מכן בצדיק של העולם, שכולל הכל למעלה ולמטה, כמו שאתה אומר: &quot;אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב&quot; {{ממ|ישעיהו|ג|י}}, משום שאור עליון כלול בו, שכתוב: &quot;טוֹב ה'  לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כל מַעֲשָׂיו&quot;. &quot;לַכֹּל&quot; כתוב, זהו סתם הדבר, כדי להאיר יום אחד שמאיר לכל, עליון על הכל, עד כאן סתר הדברים.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}, סוד &quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה&quot; {{ממ|במדבר|טו|כ}}, זו חכמה עליונה שהיא ראשית. ב', בית העולם, להשקות מאותו נהר שנכנס בו, סוד שכתוב &quot;וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן&quot; {{ממ|בראשית|ב|י}}, ונהר שמכנס הכל מהעומק העליון, ולא פוסקים מימיו לעולמים להשקות את הגן, ואותו עומק עליון, בית ראשון. בראשית, הסתיימו בו אותיות בשביל אחד דקיק שגנוז בתוכו, ומתוך אותו עומק יצאו שני כוחות, שכתוב &quot;אֵת הַשָּׁמַיִם&quot;, שמים לא כתוב אלא השמים, מתוך אותו עומק שנסתר מכל. &quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot;, הנסתר הזה הוציא את זו הארץ, אבל בכלל השמים הייתה, ויצאו כאחד מתדבקים בצדדיו זה בזה. כשהאירה ראשית הכל, שמים נטלו אותה, והושיבו אותה במקומה, שכתוב &quot;וְאֵת הָאָרֶץ&quot;, &quot;וְאֵת&quot; כלל האותיות שהן מא' ועד ת', כשחזרה הארץ לשבת במקומה, ונפרש</text>
      <sha1>6mks1o7xpuoh1nu552mdbtkatfd8vj6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ברוך גדול דעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744875</id>
    <revision>
      <id>3023765</id>
      <timestamp>2026-07-10T09:59:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה. {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ. {{סי|פִּ|0}}נּו...&quot;</comment>
      <origin>3023765</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="734" sha1="nfiufipu4739xd7awtyu4iycaoaagfv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה. {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ. {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ.{{ש}}
{{הור|תתברך}}
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>nfiufipu4739xd7awtyu4iycaoaagfv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023771</id>
      <parentid>3023765</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:21:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023771</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="773" sha1="5t1jz0wf7o3ahiexy40gtsof1s3ui4g" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה. {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ. {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ.{{ש}}
{{הור|תתברך}}
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>5t1jz0wf7o3ahiexy40gtsof1s3ui4g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין כאלהינו (פיוט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744876</id>
    <revision>
      <id>3023768</id>
      <timestamp>2026-07-10T10:18:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אמן''', '''ברוך''', '''אתה''' (מרובעים)}}{{ש}} {{סי|אֵ}}ין כֵּאלֹהֵינוּ. {{סי|אֵ}}ין כַּאדוֹנֵינוּ. {{סי|אֵ}}ין כְּמַלְכֵּנוּ. {{סי|אֵ}}ין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}} {{סי|מִ}}י כֵאלֹהֵינוּ. {{סי|מִ}}י כַאדוֹנֵינוּ. {{סי|מִ}}י כְמַלְכֵּנוּ. {{סי|מִ}}י כְמ...&quot;</comment>
      <origin>3023768</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1145" sha1="drodz1k80jm1hf6c2khzgi24zqsvmxc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אמן''', '''ברוך''', '''אתה''' (מרובעים)}}{{ש}}
{{סי|אֵ}}ין כֵּאלֹהֵינוּ. {{סי|אֵ}}ין כַּאדוֹנֵינוּ. {{סי|אֵ}}ין כְּמַלְכֵּנוּ. {{סי|אֵ}}ין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|מִ}}י כֵאלֹהֵינוּ. {{סי|מִ}}י כַאדוֹנֵינוּ. {{סי|מִ}}י כְמַלְכֵּנוּ. {{סי|מִ}}י כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. {{סי|נ}}וֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. {{סי|נ}}וֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. {{סי|נ}}וֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|בָּרוּךְ}} אֱלֹהֵינוּ. {{סי|בָּרוּךְ}} אֲדוֹנֵינוּ. {{סי|בָּרוּךְ}} מַלְכֵּנוּ. {{סי|בָּרוּךְ}} מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|אַתָּה}} הוּא אֱלֹהֵינוּ. {{סי|אַתָּה}} הוּא אֲדוֹנֵינוּ. {{סי|אַתָּה}} הוּא מַלְכֵּנוּ. {{סי|אַתָּה}} הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>drodz1k80jm1hf6c2khzgi24zqsvmxc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישמח משה במתנת חלקו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744877</id>
    <revision>
      <id>3023772</id>
      <timestamp>2026-07-10T10:33:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת שחרית של שבת בכל המנהגים}} {{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול (מ-י' עד ל')}}{{ש}} {{סי|יִ}}שְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ{{ש}} {{סי|כִּ}}י עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}לִיל תִּפְאֶֽר...&quot;</comment>
      <origin>3023772</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="716" sha1="hd007wxlwzmc5ids5mmlxh6pdyha2h8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת שחרית של שבת בכל המנהגים}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול (מ-י' עד ל')}}{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִיל תִּפְאֶֽרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ{{ש}}
בְּעׇמְדוֹ {{סי|לְ}}פָנֶֽיךָ עַל הַר סִינָי.{{ש}}
וּשְׁנֵי {{סי|ל}}וּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>hd007wxlwzmc5ids5mmlxh6pdyha2h8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023778</id>
      <parentid>3023772</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:57:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023778</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="795" sha1="3v7djg2gnop935e6693tznl27pzv9cw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת שחרית של שבת בכל המנהגים}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול (מ-י' עד ל')}}{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י עֶֽבֶד נֶאֱמָן קָרָֽאתָ לּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִיל תִּפְאֶֽרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַֽתָּ{{ש}}
בְּעׇמְדוֹ {{סי|לְ}}פָנֶֽיךָ עַל הַר סִינָי.{{ש}}
וּשְׁנֵי {{סי|ל}}וּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]]</text>
      <sha1>3v7djg2gnop935e6693tznl27pzv9cw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תכנת שבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744878</id>
    <revision>
      <id>3023774</id>
      <timestamp>2026-07-10T10:45:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט עתיק זה הפך לנוסח הקבע של ברכה האמצעית למוסף של שבת ברוב המנהגים}} {{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''אמ&quot;ן'''(, '''מנצפ&quot;ך''')}}{{ש}} {{סי|תִּ}}כַּֽנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת {{סי|רָ}}צִֽיתָ {{סי|קׇ}}רְבְּנוֹתֶֽיהָ {{סי|צִ}}וִּֽיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶֽׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{...&quot;</comment>
      <origin>3023774</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1032" sha1="7oac7tp3a4o5iugyfwazpn9oagk6ot8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט עתיק זה הפך לנוסח הקבע של ברכה האמצעית למוסף של שבת ברוב המנהגים}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''אמ&quot;ן'''(, '''מנצפ&quot;ך''')}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּֽנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת {{סי|רָ}}צִֽיתָ {{סי|קׇ}}רְבְּנוֹתֶֽיהָ {{סי|צִ}}וִּֽיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶֽׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶֽיהָ {{סי|מְ}}עַנְּגֶֽיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָֽלוּ {{סי|ט}}וֹעֲמֶֽיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אוֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶֽיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָֽרוּ. {{סי|אָ}}ז {{סי|מִ|1}}סִּינַי {{סי|נִ|1}}צְטַוּוּ עָלֶיהָ ({{סי|צִ|1}}וּוּי {{סי|פְּ|1}}עָלֶיהָ {{סי|כָּ|1}}רָאוּי)</text>
      <sha1>7oac7tp3a4o5iugyfwazpn9oagk6ot8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023779</id>
      <parentid>3023774</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:58:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023779</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1111" sha1="ifn1rbun0yi3bn48xbexrnqzimu08gs" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט עתיק זה הפך לנוסח הקבע של ברכה האמצעית למוסף של שבת ברוב המנהגים}}
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''אמ&quot;ן'''(, '''מנצפ&quot;ך''')}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּֽנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת {{סי|רָ}}צִֽיתָ {{סי|קׇ}}רְבְּנוֹתֶֽיהָ {{סי|צִ}}וִּֽיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶֽׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶֽיהָ {{סי|מְ}}עַנְּגֶֽיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָֽלוּ {{סי|ט}}וֹעֲמֶֽיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אוֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶֽיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָֽרוּ. {{סי|אָ}}ז {{סי|מִ|1}}סִּינַי {{סי|נִ|1}}צְטַוּוּ עָלֶיהָ ({{סי|צִ|1}}וּוּי {{סי|פְּ|1}}עָלֶיהָ {{סי|כָּ|1}}רָאוּי)

[[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]]</text>
      <sha1>ifn1rbun0yi3bn48xbexrnqzimu08gs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למשה צוית על הר סיני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744879</id>
    <revision>
      <id>3023775</id>
      <timestamp>2026-07-10T10:55:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת מוסף של שבת למנהגי ספרד ועדות מזרח (כיום נהוג רק בנוסחי תימן בלדי והיספננו-פורטוגזי:)}} {{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ-ל' עד מ')}}{{ש}} {{סי|לְ}}מֹשֶׁה צִוִּיתָ עַל הַר סִינַי / {{סי|מִ}}צְוַת שַׁ...&quot;</comment>
      <origin>3023775</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="528" sha1="isybp0a02w9d40rw0mq3r8dvhruzsz6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת מוסף של שבת למנהגי ספרד ועדות מזרח (כיום נהוג רק בנוסחי תימן בלדי והיספננו-פורטוגזי:)}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ-ל' עד מ')}}{{ש}}
{{סי|לְ}}מֹשֶׁה צִוִּיתָ עַל הַר סִינַי / {{סי|מִ}}צְוַת שַׁבָּת זָכוֹר וְשָׁמוֹר
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>isybp0a02w9d40rw0mq3r8dvhruzsz6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023776</id>
      <parentid>3023775</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T10:56:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023776</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="607" sha1="0u0jhln90foxno66wkg6hoityf0itsf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת מוסף של שבת למנהגי ספרד ועדות מזרח (כיום נהוג רק בנוסחי תימן בלדי והיספננו-פורטוגזי:)}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ-ל' עד מ')}}{{ש}}
{{סי|לְ}}מֹשֶׁה צִוִּיתָ עַל הַר סִינַי / {{סי|מִ}}צְוַת שַׁבָּת זָכוֹר וְשָׁמוֹר
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]]</text>
      <sha1>0u0jhln90foxno66wkg6hoityf0itsf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744880</id>
    <revision>
      <id>3023777</id>
      <timestamp>2026-07-10T10:57:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]&quot;</comment>
      <origin>3023777</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42" sha1="00uto0z5fxb3n7o95bnimrc9kykkfl8" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]</text>
      <sha1>00uto0z5fxb3n7o95bnimrc9kykkfl8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה יצרת עולמך מקדם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744881</id>
    <revision>
      <id>3023780</id>
      <timestamp>2026-07-10T11:01:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת מוסף של שבת ראש חודש:}} {{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ-י' עד כ')}}{{ש}} אַתָּה {{סי|יָ}}צַֽרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּֽדֶם / {{סי|כִּ}}לִּֽיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי {{סוף}}  ==הערות==  קטגו...&quot;</comment>
      <origin>3023780</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="528" sha1="gzcubu46msvea7dyz1jpfk90su9d6i7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|ככל הנראה שריד משבעתא עתיקה שהוכנס לנוסח הקבע של תפילת מוסף של שבת ראש חודש:}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מ-י' עד כ')}}{{ש}}
אַתָּה {{סי|יָ}}צַֽרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּֽדֶם / {{סי|כִּ}}לִּֽיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:שרידי קרובות שהוכנסו לנוסח הקבע]]</text>
      <sha1>gzcubu46msvea7dyz1jpfk90su9d6i7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאל אשר שבת מכל המעשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744882</id>
    <revision>
      <id>3023781</id>
      <timestamp>2026-07-10T11:09:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִֹים{{ש}} בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ{{ש}} תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה{{ר1}} עֹנֶג קָרָא {{מילת קבע|לְיוֹם הַשַּׁבָּת}}  זֶה שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי{{ש}...&quot;</comment>
      <origin>3023781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1196" sha1="528dv4iytlkl13w1qy81tzax5xxy9mz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִֹים{{ש}}
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ{{ש}}
תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה{{ר1}}
עֹנֶג קָרָא {{מילת קבע|לְיוֹם הַשַּׁבָּת}}

זֶה שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי{{ש}}
שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ{{ש}}
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר:{{ר1}}
מִזְמוֹר שִׁיר {{מילת קבע|לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} (טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ) {{ממס|תהלים צב}}

לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו{{ש}}
שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל{{ש}}
הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ {{מילת קבע|בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ}}{{ש}}
{{הור|שמך, תתברך}}</text>
      <sha1>528dv4iytlkl13w1qy81tzax5xxy9mz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאל ברוך נעימות יתנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744883</id>
    <revision>
      <id>3023782</id>
      <timestamp>2026-07-10T11:16:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ{{ש}} לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ{{ש}} כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדושֹׁ,{{ש}} פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעו...&quot;</comment>
      <origin>3023782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="575" sha1="e4n4rdfi3z5hbhi0ov6yza1u267lxq8" xml:space="preserve">לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ{{ש}}
לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדושֹׁ,{{ש}}
פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת.</text>
      <sha1>e4n4rdfi3z5hbhi0ov6yza1u267lxq8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023783</id>
      <parentid>3023782</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:16:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="611" sha1="atwx27i7fobovmrn1joi4uky4rdqlak" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ{{ש}}
לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדושֹׁ,{{ש}}
פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת.</text>
      <sha1>atwx27i7fobovmrn1joi4uky4rdqlak</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023784</id>
      <parentid>3023783</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:17:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="613" sha1="jchqjddmfbn02ee7u3evrv3m6gbsou3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ{{ש}}
לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
כִּי הוּא לְבַדּוֹ (מָרוֹם וְקָדושֹׁ,){{ש}}
פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת.</text>
      <sha1>jchqjddmfbn02ee7u3evrv3m6gbsou3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ארך אפים ורב חסד ואמת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744884</id>
    <revision>
      <id>3023785</id>
      <timestamp>2026-07-10T11:23:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|נוסח אשכנז, פיהם ופולין קטן:}}{{ש}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ.{{ש}} חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע.{{ש}} חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.  {{הור|נוסח פול...&quot;</comment>
      <origin>3023785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="867" sha1="ksh9ptse4mw2nrxfj1vnmrbrocsvwnw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|נוסח אשכנז, פיהם ופולין קטן:}}{{ש}}
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ.{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע.{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

{{הור|נוסח פולין גדול, רייסן וליטא:}}{{ש}}
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ.{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע.{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.{{ש}}</text>
      <sha1>ksh9ptse4mw2nrxfj1vnmrbrocsvwnw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023786</id>
      <parentid>3023785</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:23:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023786</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="894" sha1="3bs41xxoufifybqjqwj40bv5qg96kpp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|נוסח אשכנז, פיהם ופולין קטן:}}{{ש}}
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ.{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע.{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

{{הור|נוסח פולין גדול, רייסן וליטא:}}{{ש}}
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ.{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע.{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן, סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>3bs41xxoufifybqjqwj40bv5qg96kpp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744885</id>
    <revision>
      <id>3023787</id>
      <timestamp>2026-07-10T11:29:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלו...&quot;</comment>
      <origin>3023787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1011" sha1="b5i025t4v6lfpln08n08oe2oo63q1d8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.{{ש}}
{{טורים|וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן,|{{הור|לשבת:}} וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ,}}וְנֹאמַר אָמֵן.</text>
      <sha1>b5i025t4v6lfpln08n08oe2oo63q1d8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023788</id>
      <parentid>3023787</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:29:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1038" sha1="l33afvq3s0gruu5oo3bj8wmw05fzpp6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.{{ש}}
{{טורים|וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן,|{{הור|לשבת:}} וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ,}}וְנֹאמַר אָמֵן.
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>l33afvq3s0gruu5oo3bj8wmw05fzpp6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023789</id>
      <parentid>3023788</parentid>
      <timestamp>2026-07-10T11:31:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1041" sha1="hcg9hme6hm420qys5vfqv758ovdxnf3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אַב הָרַחֲמִים, הוּא יְרַחֵם עַם עֲמוּסִים, וְיִזְכּוֹר בְּרִית אֵיתָנִים, וְיַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַשָּׁעוֹת הָרָעוֹת, וְיִגְעַר בְּיֵצֶר הָרַע מִן הַנְּשׂוּאִים, וְיָחֹן אוֹתָנוּ לִפְלֵיטַת עוֹלָמִים, וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּמִדָּה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים.{{ש}}
{{טורים|וְתִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּזְמַן קָרוֹב, וְיָחוֹן פְּלֵיטָתֵנוּ וּפְלֵיטַת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן,
|{{הור|לשבת:}} וְיַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכׇל הַחוֹסִים בּוֹ,
}}
וְנֹאמַר אָמֵן.
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>hcg9hme6hm420qys5vfqv758ovdxnf3</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>