משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.10</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3023896</id>
      <parentid>3023704</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T10:19:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לתשעה באב: */</comment>
      <origin>3023896</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17592" sha1="ie7r9ri9mjk10oniqp67dnpkwo33oii" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ]]

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/71]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}}גיטין. הגעתי בינתיים עד [[ביאור:בבלי גיטין דף יח|דף יח]] {{ק|כת&quot;י '''אר'''אס, '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנב
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

'''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]]


עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>ie7r9ri9mjk10oniqp67dnpkwo33oii</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבת קנב ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166598</id>
    <revision>
      <id>3023881</id>
      <parentid>1170119</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T07:03:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39371-77</username>
        <id>45974</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023881</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12605" sha1="3cwhxc8uvphvs28bscvce1bf8r6zgb3" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|שבת|קנב|ב|קנב א|קנג א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כל יומא הוה דבר רב יהודה בי עשרה ויתבי בדוכתיה לאחר שבעה ימים איתחזי ליה בחילמיה דרב יהודה ואמר ליה תנוח דעתך שהנחת את דעתי א&quot;ר אבהו {{שוליים|א}}כל שאומרים בפני המת יודע עד שיסתם הגולל פליגי בה רבי חייא ור&quot;ש ברבי חד אמר עד שיסתם הגולל וחד אמר עד שיתעכל הבשר מאן דאמר עד שיתעכל הבשר דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|איוב יד|כב}})}} אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל מאן דאמר עד שיסתם הגולל דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת יב|ז}})}} וישוב העפר על הארץ כשהיה וגו' ת&quot;ר {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת יב|ז}})}} והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה אף אתה בטהרה משל למלך ב&quot;ו שחלק בגדי מלכות לעבדיו פקחין שבהן קיפלום והניחום בקופסא טפשים שבהן הלכו ועשו בהן מלאכה לימים ביקש המלך את כליו פקחין שבהן החזירום לו כשהן מגוהצין טפשין שבהן החזירום לו כשהן מלוכלכין שמח המלך לקראת פקחין וכעס לקראת טפשין על פקחין אמר ינתנו כלי לאוצר והם ילכו לבתיהם לשלום ועל טפשין אמר כלי ינתנו לכובס והן יתחבשו בבית האסורים אף הקב&quot;ה על גופן של צדיקים אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו נז|ב}})}} יבא שלום ינוחו על משכבותם ועל נשמתן הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|כט}})}} והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים על גופן של רשעים הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מח|כב}})}} אין שלום אמר ה' לרשעים ועל נשמתן הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל א כה|כט}})}} ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע תניא ר' אליעזר אומר נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנאמר והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים ושל רשעים זוממות והולכות [ומלאך אחד עומד בסוף העולם ומלאך אחר עומד בסוף העולם ומקלעין נשמתן זה לזה] שנא' ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע א&quot;ל רבה לר&quot;נ של בינונים מאי א&quot;ל איכא שכיבנא לא אמרי לכו האי מילתא הכי אמר שמואל אלו ואלו לדומה נמסרין הללו יש להן מנוח הללו אין להן מנוח אמר (ליה) רב מרי עתידים צדיקים דהוו עפרא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|קהלת יב|ז}})}} וישוב העפר על הארץ כשהיה הנהו קפולאי דהוו קפלי בארעא דרב נחמן נחר בהו רב אחאי בר יאשיה אתו ואמרו ליה לרב נחמן נחר בן גברא אתא ואמר ליה מאן ניהו מר אמר ליה אנא אחאי בר יאשיה א&quot;ל ולאו אמר רב מרי עתידי צדיקי דהוו עפרא א&quot;ל ומני מרי דלא ידענא ליה א&quot;ל והא קרא כתיב וישוב העפר על הארץ כשהיה אמר ליה דאקרייך קהלת לא אקרייך משלי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי יד|ל}})}} ורקב עצמות קנאה כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים גששיה חזייה דאית ביה מששא אמר ליה ליקום מר לגוויה דביתא אמר ליה גלית אדעתך דאפילו נביאי לא קרית דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל לז|יג}})}} וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם א&quot;ל והכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית ג|יט}})}} כי עפר אתה ואל עפר תשוב א&quot;ל ההוא שעה אחת קודם תחיית המתים א&quot;ל ההוא צדוקי לר' אבהו אמריתו נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד אובא טמיא היכא אסקיה לשמואל בנגידא א&quot;ל התם בתוך שנים עשר חדש הוה דתניא כל י&quot;ב חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחר י&quot;ב חדש הגוף בטל&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כל יומא''' -  ז' ימי אבילות:

'''גולל''' -  הוא כיסוי שנותנים על ארונו:

'''ונפשו עליו תאבל''' -  כל זמן שיש לו בשר יש לו לנפש צד חיות להבין:

'''וישוב העפר''' -  גופו קרוי עפר ומששב אל הארץ כשהיה מיד והרוח תשוב שאין בו רוח עוד:

'''אשר נתנה''' -  קרא יתירה הוא לידרש הוי זהיר שתשיבנה אליו כמה שנתנה לך נקייה בלי עון:

'''כלי ינתנו לאוצר''' -  להצניען אף זו תינתן תחת כסא הכבוד:

'''לכובס''' -  ללבנן אף זו לגיהנם לצורפם שם:

'''בבית האסורים''' -  בחשך בלא אורה ושלוה:

'''כף הקלע''' -  רחב הרצועה שנותן האבן לתוכה לקלע עשויה כעין כף:

'''בצרור החיים וגו'''' -  את ה' אלהיך עמו בכסאו:

'''זוממות''' -  כמו בזממא דפרזלא (לעיל דף נא:) חבושות בבית הסוהר:

'''אלו ואלו''' -  רשעים ובינונים:

'''לדומה''' -  מלאך הממונה על הרוחות:

'''דהוו עפרא''' -  אפילו צדיקים נרקבים ונעשים אפר:

'''קפולאי''' -  חופרים:

'''נחר בהו רבי אחאי''' -  שהיה נקבר שם:

'''דלא ידענא ליה''' -  ואיני חש לדבריו:

'''מי שיש לו קנאה''' -  ותחרות על חברו:

'''עצמותיו מרקיבים''' -  ועליו נאמר וישוב אל העפר:

'''ליקום מר לגוויה''' -  יבא אדוני לבית:

'''בפתחי''' -  בהעלותי עד שיעלנו הקדוש ברוך הוא מקברותינו אין לנו רשות לעלות:

'''והא כתיב ואל עפר תשוב''' -  והאי ליכא למימר ברשעים לחודייהו דכל קללותיו של אדה&quot;ר כל דורותיו שוין בהן:

'''אובא טמיא''' -  בעלת אוב שמשתמש בעצמות טמיא בלשון ארמי עצמות וכן פירש רב האי בפירושו של טהרות בית שהוא מלא טמיא מלא עצמות:

'''בנגידא''' -  כן קורין למכשפות של אוב בלשון ארמי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''עד''' שיסתם הגולל. בכל מקום מפרש רש&quot;י דגולל הוא כיסוי ארונו של מת ודופק דף שנתון מצידו ונקרא דופק על שם שהמת דופק שם כמו חתיכה גופה תיהוי סימן אי דאדפקא אי דאטמא בפרק אלו מציאות (ב&quot;מ דף כג:) שנקרא דופק לפי שהנשימה דופקת ואין נראה לר&quot;ת מדאמר בברכות פרק מי שמתו (דף יט: ושם) מדלגים היינו ע&quot;ג ארונות לקראת מלכי אומות העולם ואי ארון היינו גולל ודופק היאך היו מדלגין עליו והלא גולל ודופק מטמאין באהל כדאמר בחולין בפרק העור והרוטב (דף קכו:) גולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא ועוד דאמר בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|טו|ב}} כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא גולל לקבר ולא דופן לסוכה ולא לחי למבוי ואי כפי' הקונט' וכי דרך לעשות כיסוי ארון מבעלי חיים ועוד בפרק בהמה המקשה (חולין עב.) מרבינן דופק דמטמא מדכתיב על פני השדה ולפי' הקונטרס הוא מונח בקרקע דהיינו ארון ולא על פני השדה ועוד דתנן במס' אהלות בפ&quot;ב (משנה ד) דופק דופקים טהור ואי כפירוש הקונטרס וכי דרך להניח שני קרשים מימין המת ופירש ר&quot;ת דגולל היינו אבן גדולה שעל ארונו של מת שקורין מצבה וגוללין אותה שם הקרובי' לסימן ולשון גולל נופל באבן כדכתיב ([[בראשית  כט]]) וגללו את האבן וגולל אבן אליו תשוב ([[משלי  כו]]) ודופק הם שתי אבני' שנותנין אחת לראשו ואחת לרגליו לציון ופעמים שעדיין האבן אינה מוכנת לשום שם נותנין שם בהמה או שום דבר לסימן עד שימצאו אבן והיינו דתנן בעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|טו|א}} דדבר שיש בו רוח חיים אין עושין כו' ובההיא דמדלגין היינו ע&quot;ג ארונות שלא היה שם לא גולל ולא דופק ומחמת המת לא היינו מיטמאים כדמפרש התם שהיה ברוב ארונות חלל טפח ומרבי נמי שפיר גולל ודופק מעל פני השדה והא דקאמר דופק דופקים פעמים שמניחים הגולל ע&quot;ג שתי אבנים ועוד מניחין לראש הגולל אבן אחת ולסופו אבן אחרת ולא תקשה לר' יהושע דאמר בפרק קמא דכתובות (דף ד: ושם) מאימתי חל אבילות משיסתם הגולל במקום שאין גולל מתי חל די&quot;ל מכי אהדרי אפייהו מקברא כדאמר במו&quot;ק (ד' כב.) בהנהו דלא אזלי בתר שכבא מנו מכי אהדרי אפייהו ויש דוחין ראיה של ר&quot;ת דמאי דמייתי ראיה מדמדלגין היינו אף על פי שהגולל מטמא באהל מ&quot;מ יכולין היינו לדלג ולטמא עצמנו בגולל דהא תניא כל טומאה שאין הנזיר מגלח עליה אין כהן מוזהר עליו וגולל ודופק אין הנזיר מגלח עלייהו כדתנן במסכת נזיר פרק כ&quot;ג (דף נד.) ואמר ר&quot;ת דמשבשתא ההיא דמסכת שמחות דהא הש&quot;ס ערוך דרביעית דם אין הנזיר מגלח עליו כדתנן התם בנזיר וכהן מוזהר ואם הברייתא בהש&quot;ס הוה פריך עלה ומשבש לה כדאשכחינן בכמה דוכתין דמשבש להו ואפילו הויא מתרצתא אכתי היאך מדלגין הלא מחמת המת היו מיטמאים והגולל ודופק לא היו חוצצין ומה שהביא ראיה מעירובין יש דוחין דאע&quot;פ שאין רגילות לעשות כסוי ארון מבעלי חיים כמה דברים אשכחן דלא שכיחי ומיירי בהו הש&quot;ס להראות לנו הדין ודרוש וקבל שכר כדאמרי' בבהמה המקשה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|ע|א}} בלעתו חולדה והוציאתו והכניסתו והקיאתו ויצא מאליו מהו הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה מהו ואף על פי שזה לא יהיה לעולם ועוד מקשינן לפירוש ר&quot;ת מדתני בהדיא בתוספתא דאהלות בפרק אמר רבי יהודה שתי אבנים גדולות שעשאן גולל לקבר המאהיל על גבי שתיהן טמא ניטלה אחת מהן המאהיל על גבי שנייה טהור מפני שיש לטומאה דרך שתצא ומה דרך שתצא שייך לפירוש ר&quot;ת ובערוך פירש בענין אחר בערך גלל וכפירושו יתכן מה שבתוספתא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/שבת/פרק כג|קנב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת שבת]]
{{מפרשים לדף גמרא|שבת|כג|קנב|ב}}</text>
      <sha1>3cwhxc8uvphvs28bscvce1bf8r6zgb3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נר החלב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259707</id>
    <revision>
      <id>3023898</id>
      <parentid>1043649</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:02:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4665" sha1="4763rbwqdvi0y68wqrwvf6xwgy3b8z1" xml:space="preserve">==נר החֵלֶב==

...רחש ודעך כאש הרוחשת בקלחת... זאת עריסתו של נר החלב - ומתוך העריסה החמימה ניבט הנר ללא רבב; מוצק, זוהר לבן ודק כשהוא נוצר באופן שגורם לכל מי שרואה אותו להאמין, שהוא ההבטחה לעתיד בהיר וזוהר - מבטיח כי כל מי שמסתכל עליו, מאמין שהנר באמת רוצה להמשיך להתקיים.
 
הכבש - כבש קטנה וטובה - הייתה אמו של הנר, וכור ההיתוך היה אביו. אמו נתנה לו גוף לבן מבריק ורמז כלשהו על החיים, אך מאביו ירש התשוקה לאש הלהבה שבסופו של דבר התשקע בתוך-תוכו ומאיר אותו, כולו חי.
 
כך הוא נולד וגדל, ועם הציפייה הטובה והמבריקה ביותר של עצמו וקיומו. יש הפוגשים יצירות רבות מוזרות שמתערבבות וחפצות ללמוד על חיים - ואולי למצוא את המקום שבו יהיה הטוב ביותר להשתלב, אך הייתה זו יותר מדי אמונה בעולם שאכפת לו רק מעצמו, וכלל לא משים לבו על נר החלב. עולם שלא מבין את ערכו של הנר, ולכן ניסה להשתמש בו לטובתו שלו, תוך החזקת הנר שלא בצדק; אצבעות שחורות וגדולים יותר ויותר שנוטשות ומותירות פגמים בתמימותו הלבנה והטהורה של הנר שסופו לדעוך, מכוסה לחלוטין בזוהמתו של העולם הסובב שמתקרב מדי; וכך ככל שהוא קרב יותר לנר הוא עלול לסבול, כמי שמסוגל לספר על הלכלוך המטוהר - אף שהוא נותר טהור ובלתי מקולקל מבפנים.
 
חברי השווא גילו שהם לא יכולים להגיע לאני הפנימי שלהם וברוב כעסם השליכו את הנר למרחק כדבר חסר-תועלת.
 
המעטפת החיצונית המטונפת שמרה את כל הטוב משם - פחד מלהיות נגועים בלכלוך ובפגמים - וכך הם נותרו לבדם.
 
אז היה נר החלב העני, בודד ונותר לבדו, באובדנו. נדחה על ידי הטוב, וכעת הבין שהוא לא היה אלא ​​כלי כדי לקדם את הרשעים. הוא הרגיש כה אומלל, משום שבילה את חייו לשום דבר טוב - למעשה ייתכן והוא טינף את החלקים הטובים יותר של סביבתו. הוא פשוט לא יכול היה לקבוע לשם מה נוצר או לאן השתייך, על שום מה מתהלך הוא על פני האדמה הזאת - ואולי בסופו של דבר הרס את עצמו ואת האחרים.
 
הוא שקל בעומק רב יותר - אך ככל שחישב לעצמו, חש מדוכדך יותר, ולא מצא דבר טוב, שום דבר שהיה משמעותי עבורו, אין מטרה אמיתית לקיומו ומשמעות ללידתו. כאילו התלכלכתה הגלימה וגם כיסתה את עיניו.
 
אך אז פגש את הלהבה הקטנה, אבן הצור. הוא התוודע לכך כי נר החלב טומן בחובו עוצמה. אבן הצור הייתה נוף ברור - היישר דרך המעטפת החיצונית - ובתוכו מצא כל כך הרבה טוב. הוא התקרב וחש ציפייה בהירה בנר - הוא האיר ולבו נמס.
 
מתוך התפרצות הלהבה, כמו לפיד נצחון של חתונה מאושרת. האור פרץ והאיר בבהירות את הסביבה, רוחץ את הדרך קדימה באור לסביבתו - אלה חבריו האמיתיים - שכעת יכלו לחפש את האמת בזוהרו של הנר.
 
גם הגוף היה חזק מספיק כדי לתת פרנסה ללהבת האש. טיפה אחת על גבי השניהי, כזרעים של חיים חדשים, שפיטם את את הנר, המכוסה בלכלוך הישן בגופם.
 
אלה לא היו רק תחושות גופניות, כי אם הבעייה רוחנית של הנישואין.
 
ונר החלב מצא מקומו הנכון בחיים - והראה כי היה זה נר אמיתי, שהמשיך להאיר למשך שנים רבות, מנעים עצמו ומנעים ליצורים האחרים שסביבו.

'''הנס כריסטיאן אנדרסן'''

[[קטגוריה: הנס כריסטיאן אנדרסן]]

[[da:Den standhaftige Tinsoldat]]</text>
      <sha1>4763rbwqdvi0y68wqrwvf6xwgy3b8z1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער מאמרי רז&quot;ל/שונות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261467</id>
    <revision>
      <id>3023834</id>
      <parentid>543079</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T13:27:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39247-22</username>
        <id>45969</id>
      </contributor>
      <comment>/* שינה לרשעים ולצדיקים */</comment>
      <origin>3023834</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19370" sha1="qu7yr2bmhio822chezfilnnfic3qpt6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;big&gt;'''[[שער מאמרי רז&quot;ל - חלק ג|&lt;&lt;]] | [[שער מאמרי רז&quot;ל]] | '''&lt;/big&gt;&lt;/noinclude&gt;

__TOC__

: &lt;small&gt;''אמר הכותב: ועוד אכתוב קצת לקוטים מאת הרח&quot;ו זלה&quot;ה כאשר מצאתי בכתבים שלו וזה החלי:''&lt;/small&gt;


===אם רעב שונאך===

פסוק {{צ|אם רע שונאך האכילהו לחם ואם מצא השקהו מים}}. דע, כי כל הנשמות נתערבו טוב ברע רע בטוב; ולפעמים החלק הטוב של הצדיק נותן לרשע אחד. ולכן תראה כמה רשעים שעושים קצת מצות כתיקונם ובשאר דברים הם רשעים גמורים. וכן יש להפך בצדיקים -- שהם גמורים ברוב מעשיהם ויש להם קצת עבירות או איסורין שאינם יכולת להפרד מהם. וטעם הענין הוא תלוי כפי בחינת תערובת הנשמות רע בטוב. כי קצת הטוב של הצדיק ניתן ברשע שרובו רע; וקצת הרע של הרשע נתערב בצדיק שרובו טוב.

ובזה תבין ענין ''צדיק גמור, ורשע גמור, ובינוני'' (ר&quot;ל שהוא שקול במעשיו) -- כי בחינ' אלו הם כפי חלוק נצוצי נפש הטוב שבאדם וכפי נצוצי הרע שבו. ובזה תבין כמה שינויים שנמצאים בבני אדם כי לפעמים אדם צדיק גמור נכשל במה שלא יכשל עם הארץ אחד. אמנם זה יארע לו כפי נצוצי החלק ההוא של הרע המתייחס ומורה באותה עבירה הפרטיית המתייחסת אליו ולכן הוא מתאוה אליה. 

ולסבה זו נצטוינו למהוי מזכין לחייבא ושכרו גדול מאד כנזכר בזוהר פרשת תרומה. וסבת תועלת מצוה זו נתבאר בפסוק זה: &quot;אם רעב שונאך וגומר&quot;. והוא על דרך מה שביארנו לעיל, בפסוק &quot;יגמור נא רשעים ותכונן צדיק...&quot;. והענין, כי מי שהוא רשע מותר לשנאותו כמו שאמר הפסוק &quot;הלא משנאיך ה' אשנא&quot; וכמו שאמרו ז&quot;ל על פסוק &quot;כי תראה חמור שונאך&quot; ''ברשע הכתוב מדבר'' שמותר לשנאתו. וכאשר האדם מזכה את הרשע ומפתהו לעשות מצוה, הנה החלק הטוב של הצדיק ההוא הנתון באותו רשע מתברר ומתערב עם הצדיק, כי הוא חושק לו ומתחבר עמו. וכן להפך - שמתברר הרע שבצדיק ההוא וניתן ברשע ההוא. ונשלם זה ברע וזה בטוב. וזה שאמר הפסוק {{צ|אם רעב שונאך}}-- שהוא אותו הרשע (שהוא שונאך) שיש בו קצת בחלקך הטוב ועל כן הוא רעב לדברי תורה; 'האכילהו לחם ומים'-- שהוא התורה הנקראת &quot;לחם&quot; ו&quot;מים&quot; כנודע; {{צ|כי גחלים אתה חותה על ראשו}} פירוש: כי הרע שבך נפרד ממך ונדבק בו. [&lt;small&gt;ועל דרך זה &quot;ונשא השעיר עליו את כל עונתם&quot;.&lt;/small&gt;] וכן הטוב - {{צ|וה' ישלם לך}}, ר&quot;ל ישלימהו לך כמשז&quot;ל ''אל תקרי ישלם לך אלא ישלימו לך'', פירוש: שישלים לך הטוב ההוא שהיה חסר ממך והיה מעורב בו ועל ידי כן אתה נשלם בטוב והוא ברע. [&lt;small&gt;ולהיות כי השי&quot;ת מכנה שמו על הטובה, לא על הרעה, ולכן בענין הרעה לא הזכיר שמו אלא ייחס הדבר אל האדם עצמו כמ&quot;ש &quot;כי גחלים '''אתה''' חותה על ראשו..&quot; אבל בענין הטובה אמר &quot;וה' ישלם לך&quot;.&lt;/small&gt;]

===שינה לרשעים ולצדיקים===

טוב הוא אל האדם שישן בלילה ולא ביום. ובפרט אחר ב' או ג' שעות בלילה. משום חסידים הרשאונים היו שוהים שעה א' אחר תפילתם. וכבר נתבאר אצלינו בברכת המפיל חבלי שינה על עיני. אמנם השינה ביום היא רעה אל הצדיקים לפי שעל ידי מעשיו הטובים אפשר שיתעברו בו נשמות הצדיקים בעת שישן בלילה; וכאשר חוזרת נפשו בקרבו כשיקץ משנתו ממכשת עמה נשמות צדיקים לפי שיסייעהו לפי שכיון שהאדם מפקיד נפשו ביד המלכות בלילה כנודע לכן באה בבקר ברה וזכה ונקיה. אבל אם ישן ביום (&lt;small&gt;שאין אז ענין הפקדון הנזכר&lt;/small&gt;) אין הנשמה מוצאה מקום מנוחה ופקדון ולכן אדרבא תפסיד מה שהרויחה בלילה ויתפרדו ממנה אותם הנשמות אשר נתחברו עמה בלילה כנזכר ולכן אין השינה טובה לצדיקים ביום.

אבל רשעים - שינה הנאה להם ולעולם לפי שבלילה אין נפשותם נכנסת בפקדון ביד המלכות והם משוטטות בעולם ומוצאות נשמות רשעים ומתערבים בהם ונכנסים יחד בבוקר בקומם ממטתם. ולכן כאשר ישנו ביום אפשר שאם ביום ההוא התפלל בכונה או עשה איזו מצוה יתפרדו מהם הנשמות הרשעים על ידי שינתם ביום. 

והנה מי שיהיה אדם חשוב וגדול מאד, דוגמת הצדיקים הראשונים, אז אפשר שאפילו אם ישן ביום ירויח כמו שמרויח בלילה. אבל ביום השבת אז השינה טובה אל הצדיקים לפי שאז אין דבר רע גובר ביום השבת ואדרבא - אפשר שירויח. ולכן נכון לישן ביום שבת אחר הסעודה משום עונג שבת. וכך היה מנהגו של מורי זלה&quot;ה. לישן ביום שבת אחר סעודת שחרית.

===ששים רבוא נשמות ישראל===


===ענין חבוט הקבר===

ענין חבוט הקבר מה עניינו. ומחז&quot;ל באמרם שהרשעים בגיהנם אינם זוכרים את שמם. 

דע, כי כל הנשמות היו כלולות באדם הראשון קודם שחטא כמו שהזכרנו כמה פעמים. וכאשר חטא נשרו ממנו 'איבריו' (&lt;small&gt;שהם אותם הנשמות שהיו כלולות בו&lt;/small&gt;), ונפלו אל הקליפות. ולא נשאר בו רק בחינת ''מאה אמה'' בלבד, כמבואר ענינו במקומו. והנה לא כל הנשמות שוות באותו הפגם כי האיברים אשר היו נמצאים יותר באותו חטא שחטא אדם - הם נפלו יותר אל תוך הקליפה, יותר מן האברים האחרים שלא היתה כל כך ידם במעל כמו האחרות. כי ודאי הוא שלא כל הנשמות שוות. כי יש נשמה שרצתה לחטוא אותו חטא של אדם הראשון יותר מן האחרת. כי כפי בחי' פגם הנשמות הנה באותה מדרגה עצמה נפלו אל הקליפות.

ונודע כי ענין אלו הקליפות ר&quot;ל כי הם בחינת ''&quot;אדם בליעל א' &quot;'' בקליפות, וגם בו יש רמ&quot;ח איברים וגידין בפסוק {{ממ|קהלת|ח|ט}} {{צ|עת אשר שלט האדם באדם לרע לו}} (&lt;small&gt;כנזכר בסבא דמשפטים&lt;/small&gt;). וכפי מציאיות ומדרגות שיש בנשמות בענין חטאו של אדם הראשון, כך כנגדם ממש אותם האיברים של סטרא אחרא, לקחום לאותם נשמות והלבישום מן הקליפות ההם. כי אין הדבר במקרה וההזדמן אבל הכל היה בהשגחה פרטיית ובשקול גדול במאזני צדק. ולא כל מדרגות איברי הקליפות שוות להלביש הנשמות ההם כפי ההזדמן; רק אל אותם הנשמות שהם מבחינת מקום הפגם ההוא שפגם אדם הראשון על ידי חטאו, וכפי מקום הנשמות ההם שנמצאו בפגם ההוא, וכפי מדריגת פגם כל אחד ואחד -- כן היתה סדר נפילתם בקליפות.

והנה כל הנשמות, אפילו אותם שנשתיירו מאדם הראשון, כולם התנצלו את עדים הראשון שהיה להם קודם החטא ואחר כך נתלבשו בקליפות ההם. ונמצא כי אין לך נשמה שאין לה בחינת קליפה המיוחסת לה כפי מדרגתם וכפי שיעור מדרגת חטא שחטאה באותו החטא של אדם הראשון. והקליפה ההיא מלבישתו ומלפפתו כל ימיו ונעשית מלבוש אל הנשמה ההיא ממש. וזהו ענין {{צ|כי אם עונותיכם היו מבדילים וגומר}} כי על ידי עונותיכם נעשית הקליפה לבוש ומסך מבדיל על נשמות והיא טמונה ומכוסה בתוכה, ועל ידי כן יש הבדל ביניכם לבין אלקיכם ואין האור העליון יכול להאיר בנשמותיכם.

ודע כי ענין לבוש זה של הקליפה המלבשת את הנשמה היא הנקראת בלשון חז&quot;ל ''&quot;זוהמת הנחש&quot;'' שהטיל בחוה ואדם ובכל זרעם אחריהם. ואין אדם נצול ממנה כלל. לפי שכל הנשמות היו כלולים שם באדם הראשון בעת שחטא ובכולם הגיעה הזוהמא ההיא. ואפילו באותם ד' שמתו בעטיו של נחש. בענין{{הערה|&lt;small&gt;נ&quot;ל דצ&quot;ל ''וענין חטאו וכולי'' - ויקיעורך&lt;/small&gt;}} ''חטאו של נחש'' הוא עצמו ענין הזוהמא הנזכר שהטיל בנשמות על ידי עצת הנחש אלא שיש הפרש בנשמות עצמם שאין כולם שוות כאחד בענין חטאו שלו.

והנה נודע כי סטרא דקדושה נקרא &quot;חיים&quot; וסטרא אחרא נקרא &quot;מות&quot; (&lt;small&gt;כנזכר בפרשת פקודי&lt;/small&gt;). ונמצא כי כל מי שחוטא - ידבק בו הקליפה הנקרא &quot;מות&quot; ולכן אי אפשר שתפרד ממנו אלא על ידי המות; שאז קוברים אותו והזוהמא ההיא מתעכלת בעפר ובשרו חוזר לעפר ונפרד ממנו.{{ררר}} והנה כל הזוהמות והקליפות שאדם ממשיך עליו על ידי מה שהוא חוטא יכול לתקנו ולהפרישו מעליו על ידי התשובה. אמנם החטא של אדם הראשון היה חטא גדול מאד (ואין כאן ביאורו) ולכן אפילו שב בתשובה כנודע ועונו נתכפר בינו לבין המקום בודאי, אבל עם כל זה אותה הזוהמא והקליפה שנדבקה בו על ידי החטא ההוא אי אפשר להפרידה אלא על ידי המות. וזהו הטעם לאותם הארבעה שהם: בנימין בן יעקב, ולוי, ועמרם, וכלב; וכן יהושע בן נון שלא נמצא במעשה העגל ועל כל זה מת (כנזכר בפר' כי תשא) -- והטעם הוא לפי שאותו הכח הנקשר עמהם על ידי חטאו של אדם הראשון -- הוא דבק עמהם; והוצרכו למות כדי להפרד מעליהם הקליפה הנזכר של עטיו של נחש.

וענין הפרדה זו נקרא ''&quot;חיבוט הקבר&quot;''. וביאורו הוא כי אחרי מיתת האדם ונקבר גופו בארץ -- אז תיכף ומיד באים ד' מלאכים ומשפילים קרקע הקבר ומעמיקים אותו עד כדי גובה קומת האדם (&lt;small&gt;כנזכר ב[[ברייתא דחיבוט הקבר]], ועי&quot;ש&lt;/small&gt;). ואז מחזירים נשמתו של אדם בתוך גופו כדרך שהיה בחיים חייתו כנזכר במדרש בענין ''משל דחגר וסומא שהיו באילן וראו פירות נאים והרכיבו זה על זה וכולי''. והטעם הוא כי הנה אותה הקליפה היא המחוברת ונקשרת עם הנפש ועם הגוף ולכן מחברים את שתיהם יחד, הנפש והגוף, ואז אותם הד' מלאכים אוחזים בו באדם בד' קצוותיו ומנערים אותו וחובטים אותו במקלות של ברזל כדרך שהאדם מנער את כסותו וחובט במקלות להסיר ממנה האבק והעפר הנדבק בה. וכך הם עושים עד שנפרדת אותה הקליפה מעליו מעט מעט עד שנפרדת ונעקרת לגמרי. ולכן צריך להעמיק הקבר מאד מאד כי כל מה שהוא עמוק מאד הוא יותר טוב כדי שיהיה מקום מרווח לחובטו ולנערו שם.

ולכן ענין הזה נקרא &quot;חבוט הקבר&quot; -- ר&quot;ל, ''חיבוט הנעשה בקבר'', לנער את הקליפה מעל האדם. ולא כל האנשים שוים בחבטה וניעור הזה כי הצדיקים אשר כבר קבלו עליהם קצת יסורין בחייהם וחבטו וציערו את עצמם במצות ומעשים טובים ועסקו בתורה הנקראת &quot;תושיה&quot; שמתשת כחו של אדם - עד שנמצא כי בהגיע תור זמנו ליפטר מן העולם ליחבט בקבר אין צריך לו חבוט וניעור כל כך כי בנקלה יפרד ממנו, כי כבר התחילו להפרידה מעליהם בחייהם אלא שלא הספיקו להפרידה לגמרי (&lt;small&gt;כנ&quot;ל שאי אפשר להפרידה לגמרי אם לא על ידי המיתה&lt;/small&gt;). וכנזכר שם בברייתא דר' אליעזר בפרק חבוט הקבר שאין שום נברא בעולם שנצול מחיבוט הקבר אפילו יונקי שדים; לולא על ידי קצת מצות פרטיות סגוליות לזה כנזכר ברז&quot;ל שם. {{ררר}} אמנם כל העולם שוים בענין חבוט הזה אלא שהצדיקים נשאר להם דבר מועט להפרידה אבל הרשעים שלא הפרידוה מעליהם בחייהם ואדרבא החזיקוה מאד עליהם -- ולכן צריכים טורח גדול וחזק מאד עד שיוכלו להפרידה מעליהם בקבר כי כפי הדרגת חוזק קשורה ודביקותה בו כן צריך אחר כך חבוט ונעור חזק מאד. ויש בזה מדרגות שונות זו מזו וכל אחד כפי מדרגתו.


ובזה יובן מ&quot;ש ז&quot;ל שם בפרקי חבוט הקבר כי הרשעים שוכחים שמותם בהיותם בגיהנם ואינם יודעים שמותם, ושלוחי גיהנם חובטים ומכים אותם מכות גדולות לכשיאמרו שמותם. והרשעים משיבים אותם ואומרים ''&quot;מעידים אנו עלינו שמים וארץ שאין אנו יודעים שמותינו&quot;''. והנה כפי זה נראה דבר זר מאד כי מה יתן ומה יוסיף אם יודעים שמותם אם לאו? עד שדבר זה יגרום להם מכות גדולות נמרצות עד שהם צריכים להעיד עליהם שמים וארץ שאינם יודעים שמותם.

אמנם ביאור הענין הוא זה. דע כי אין שום אדם בעולם שאין עמו קליפה אחת מזוהמת הנחש כנ&quot;ל. והקליפה ההוא היא בחינת נצוץ אחד מאיזה אבר מיוחד באדם בליעל הנ&quot;ל. וכמו שיש בקדושה שם פרטיי לכל דבר ודבר (&lt;small&gt;כמ&quot;ש ז&quot;ל על פסוק &quot;אשר שם שמות בארץ&quot;&lt;/small&gt;) כן הענין בקליפה. כי כל בחי' ובחי' וכל נצוץ ונצוץ ממנה יש לה שם פרטיי בפני עצמו אשר מורה על האבר ההוא אשר משם נאחז. כי גם זה לעומת זה עשה האלהים.

ונמצא כי כל אדם מישראל, מלבד השם אשר קוראים לו אביו ואמו בעת שנמול [&lt;small&gt;והשם הזה נקרא כך למעלה אל נשמת האדם. כי אין הדברים באקראי בעלמא. אבל כאשר נולד האיש מזמין הקב&quot;ה בפי אביו ואמו שם שיקראוהו בו. וזהו הטעם שרבי מאיר ור' יהושע בן קרחה הוו בדקי בשמא וכולי כי השם הזה הנקרא לאדם למטה בעולם הזה היא שמו של נשמתו הקדושה&lt;/small&gt;], כן על דרך זה גם כן יש שם זה אל אותה הקליפה של זוהמת הנחש הנדבקת עם נשמתו של אדם כנ&quot;ל.{{ררר}} ונמצא כי כל אדם יש לו ב' שמות - אחד לנשמה הקדושה ואחד לקליפה אשר עליה  כנזכר. וזהו סוד שהרע שנדבק עם האדם מיום שנולד כמ&quot;ש &quot;לפתח חטאת רובץ&quot; וכמעט שהכל נעשה עיסה אחת מעורבת יחד עמו. ולכן יש כח ביד היצר הרע להנהיג את האדם להטותו אל מקום שירצה כי גם הוא בעל הבית גמור לאדם.

והנה יש מציאות אחד אל האדם שלא יצטרך אחר מיתתו אל חבוט הקבר, והוא: כי אם בהיותו בחיים חייתו בעולם הזה יכול להשיג ולידע איך נקרא שם היצר הרע שלו (שהוא הקליפה הנזכר), והנה אז היה יכול לתקן מקום הפגם והיה יודע מה תיקונו ועל ידי מה יתוקן והיה יכול להפרידה ממנו בחיים חייתו ולא היה צריך אל חבוט הקבר; באופן כי הכל תלוי בידיעת האדם שם של אותה הקליפה אשר עמו שהוא כנ&quot;ל.{{ררר}}והנה עם כל זה, הצדיקים -- אף על פי שאינם יודעים אותו השם שיש להם מצד קליפתם, עם כל זה על ידי מעשיהם הטובים בעולם הזה מדקדקים ומזככים אותה הקליפה מעליהם עד שאחר כך בקבר נפרדת מהם לגמרי בקלות מעט. אבל הרשעים --שלא עשו מעשים טובים בעולם הזה להפריד קליפתם מעליהם בחייהם-- יש להם טורח רב מאד בקבר להפרידה ומכין אותם מכות גדולות יען כי לא ידעו שמם; כי אם היו יודעים שמם אז בנקלה מפרידים הקליפה מעליהם. ועל זה השם הוא ששואלים אותם ואינם יודעים אותו.

ושמעתי ממורי זלה&quot;ה כי שמע מחכם אחד כי כל הנקבר ביום ששי אחר ה' שעות ביום, ושעה ה' בכלל, שאינו רואה דין חבוט הקבר לפי שמאותה שעה ואילך מתחיל תוספת קדושת שבת (&lt;small&gt;כמבואר אצלינו בסוד ה' יתירה ד&quot;יום הששי&quot;&lt;/small&gt;) כי מאז ומעלה כבר הוא ע&quot;ש ממש וקדושת שבת מפריד הקליפה מעליו בנקל בלי טורח וצער. ומורי ז&quot;ל הודה בזה.


: &lt;small&gt;''עד כאן מה שנמצא כתוב.''&lt;/small&gt;


&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>qu7yr2bmhio822chezfilnnfic3qpt6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3023867</id>
      <parentid>3023563</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T22:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}] */</comment>
      <origin>3023867</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="304954" sha1="jstpc3h1bl9q1x0cob0faasuswrcl76" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}]===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>jstpc3h1bl9q1x0cob0faasuswrcl76</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023879</id>
      <parentid>3023867</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T06:52:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים[1]] */</comment>
      <origin>3023879</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="305055" sha1="97e4oeaii1qocudzztnolpe4gaos5mj" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}]===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. 
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. 
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! 
קם ר&quot;ש וחדא בהו. 
אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? 
אמר לון חמינא. 
אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. 
אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. 
אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. 

חדי ר' שמעון. 
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. 
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. 
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. 
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. 
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. 
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. 
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין 
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. 
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. 

רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>97e4oeaii1qocudzztnolpe4gaos5mj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תשובות ריב&quot;ש</title>
    <ns>1</ns>
    <id>279405</id>
    <revision>
      <id>3023861</id>
      <parentid>3023741</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:38:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* על מספר התשובות בספר */</comment>
      <origin>3023861</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2642" sha1="ixmsmgvtkq6ap94f7liv37rkoxsws89" xml:space="preserve">==יתר עיון במפתח סימנים==
ראיתי מהדפוס של היברובוקס שלכאורה הוכפל פעמיים סימנים '''ת - תצט'''. צריך יתר עיון מה הולך שמה. חסר לי הזדמנות כעת. לידיעתכם...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:39, 14 ביולי 2014 (IDT)
==שם הספר==
שם הספר ראוי להיות &quot;'''שו&quot;ת''' הריב&quot;ש&quot; או &quot;תשובות הריב&quot;ש&quot;, בעוד &quot;הריב&quot;ש&quot; לבד אמור להיות (הפנייה אל) דף המחבר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:58, 14 ביולי 2014 (IDT)
:: מסכים. תיקנתי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:34, 28 ביולי 2014 (IDT)

== על לימוד הקבלה ==

{{א|פלטי בן ליש}}, ראיתי שהתחלת קצת להקליד שאלות מהספר. במידה ומתחשק לך, אני מאוד מעוניין לקרוא את סימן קנ&quot;ז שכפי שהבנתי מדבר על לימוד ועיסוק בקבלה. הצעתי להקדלה הבאה, במידה ומעניין אותך. תודה על הכל.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

:שלום, יש את התשובות [https://www.sefaria.org.il/Teshuvot_HaRivash.157.2?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he בספריא] אני מעתיק משם מגיה ומעצב, אני יכול בשמחה אבל אם אתה לא יכול להתאפק שמתי קישור (תודה על התיוג) _[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 10:07, 22 בפברואר 2021 (IST)
::אהה איזה יופי. חיכיתי שסאפריה יעלו את זה הרבה זמן. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:31, 22 בפברואר 2021 (IST)

== על מספר התשובות בספר ==

ב&quot;ה

סימן תקיח לכאורה אינו תשובה ממש, וממילא מיושבת השאלה.

[מלבד זאת, תמיד קיימת האפשרות לשימוש ב&quot;כולל&quot;, אבל נראה לי שכאן אין צורך בה].

[[משתמש:לבי במערב|לבי במערב]] ([[שיחת משתמש:לבי במערב|שיחה]]) 08:08, 10 ביולי 2026 (IDT)

: תודה רבה על ההערה! העברתי את ההערה על סימן שפ&quot;א למקומו גם כן. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:38, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ixmsmgvtkq6ap94f7liv37rkoxsws89</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות יום טוב על סנהדרין ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357030</id>
    <revision>
      <id>3023900</id>
      <parentid>1428707</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:06:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>סגי נהור</username>
        <id>7609</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3023900</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25047" sha1="f8rt799000srgy49om3bdyaere4kieq" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תוספות יום טוב|על סנהדרין|ח|ט|י}}
{{המרת או.סי.אר 2}}
===[[משנה סנהדרין ט א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=תוי&quot;ט א/&gt;&lt;b&gt;ואלו הן הנשרפין&lt;/b&gt;. וכן ברפ&quot;ג דמכות תנן ואלו אבל בנוסח ירושלמי ל&quot;ג בוי&quot;ו כמו באינך ומיהו ברפ&quot;ב דפאה גרס ואלו: 

&lt;b&gt;הבא על אשה ובתה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב על אשה שכבר נשא בתה. דהיינו חמותו. דחמותו כתיב בהדיא כמ&quot;ש בדבור יש בכלל וכו' ובגמרא תני אשה שכבר נשא בתה: 

&lt;b&gt;ובת כהן שזינתה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב היא בשרפה אבל בועלה אלא בחנק. כדתנן ברפי&quot;א: 

&lt;b&gt;יש בכלל אשה ובתה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב כלומר באשה ובתה וכו' ומינה ילפינן כולהו הנך נמי דאיתנהו בשרפה. דת&quot;ר נאמר כאן זמה. ונאמר להלן באזהרה זמה. מה להלן בתה. ובת בתה. ובת בנה כדתנן בריש יבמות. אף כאן בתה ובת בתה. ובת בנה. מה להלן שאר הבא ממנו דהיינו בתו. ובת בנו ובת בתו מאנוסתו דלאו בכלל אשה ובתה דע&quot;י קדושין. [כשאר הבא ממנה] והתם ביבמות יליף לה מערות דבת בנך וגו' דבאנוסתו. [אף כאן שאר הבא ממנו כשאר הבא ממנה] וכתיב כי ערותך הנה. וכתיב בשאר אשתו. שארה הנה מה להלן זימה עמו אף כאן זימה עמו וכלומר וזימה בשרפה היא. ומה למטה הוזהר ג' דורות. דהיינו בת בתה. וכן בת בנה. וכתיב בה זימה. אף למעלה ג' דורות. אם חמיו. וכן אם חמותו. דהא באשה ואמה. דהיינו למעלה. נמי כתיב זימה: 

&lt;b&gt;בתו ובת בתו וכו'&lt;/b&gt;. עיין בריש יבמות שם הארכתי בס&quot;ד: 

&lt;b&gt;הרוצח ואנשי עיר הנדחת&lt;/b&gt;. בשלמא עיר הנדחת כתיב בהו לפי חרב אלא רוצח מנלן דתניא נקום ינקם (שמות כ&quot;א) [במכה עבדו כנעני כתיב] נקימה זו איני יודע מה היא. כשהוא אומר (ויקרא כ&quot;ו) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף. [ועיין מ&quot;ש בפ&quot;ז משנה ג'] אשכחן דקטל עבדא. בר חורין מנלן. ולאו ק&quot;ו הוא קטל עבדא בסייף בר חורין בחנק. הניחא למ&quot;ד חנק קל אלא למ&quot;ד חנק חמור [כמ&quot;ש לקמן משנה ג'] מא&quot;ל. נפקא ליה מדתניא ואתה תבער הדם הנקי מקרבך (דברים כ&quot;א) הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה. מה להלן בסייף ומן הצואר אף כאן בסייף ומן הצואר. אי מה להלן בקופיץ וממול עורף. אף בקופיץ וממול עורף. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא י&quot;ט) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. גמרא פ&quot;ז דף נ&quot;ב [ע&quot;ב] : 

&lt;b&gt;וכבש עליו לתוך המים וכו' חייב דחפו וכו' פטור&lt;/b&gt;. רישא רבותא קמ&quot;ל אע&quot;ג דלאו איהו דחפו [*אלא שנפל מעצמו ובא זה וכבש וכו' רש&quot;י] כיון דאין יכול לעלות משם ומת חייב. וסיפא רבותא קמ&quot;ל אע&quot;ג דדחפו כיון דיכול לעלות משם ומת פטור. גמרא: 

&lt;b&gt;וכבש וכו' חייב&lt;/b&gt;. מנלן אמר שמואל דאמר קרא (במדבר ל&quot;ה) או באיבה. לרבות את המצמצם היינו כובש שמצמצמו שם שלא יקום. גמרא [עם פירש&quot;י]. ומלת כבש עברית כמו הגוים אשר כבש (שמואל ב' ח') : 

&lt;b&gt;וחכמים פוטרין&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב קסברי וכו' גרמא בעלמא הוא אע&quot;פ שיודע שסופו להקיא מיהו לאו מכחו מיית. רש&quot;י: 

&lt;b&gt;בין באבן בין באגרוף&lt;/b&gt;. הכא דפליגי באם יקום והתהלך בחוץ דכתיב בסדר משפטים ובאותו פרשה כתיב באבן או באגרוף. ורישא נסיב אבן או ברזל. כדכתיב בפרשת רוצח בסדר ואלה מסעי: 

&lt;b&gt;רבי נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר&lt;/b&gt;. ושנויה עוד במשנה ד' פרק בתרא דנזיר ועיין מ&quot;ש שם:  &lt;קטע סוף=תוי&quot;ט א/&gt;

===[[משנה סנהדרין ט ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=תוי&quot;ט ב/&gt;&lt;b&gt;נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם&lt;/b&gt;. היה עומד אדם אצל בהמה ונתכוין להרוג בהמה והרג אדם פטור. משום דכי אתרו ביה התראת ספק הוא. אע&quot;פ שקבל עליו התראה שאמר יודע אני שהוא בן ברית וע&quot;מ כן אני עושה שאם אהרגנו אני אחייב מיתה פטור דשמא לא יהרגנו. רש&quot;י: 

&lt;b&gt;לנפלים&lt;/b&gt;. אנפלים לא מחייב דכמו דקטיל דמי. רש&quot;י: 

&lt;b&gt;והיה בה כדי להמית על לבו&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב דתרתי בעינן שיהא וכו' ושיכנו מכת מיתה. דאם לא נתכוין למכת מיתה התראת ספק [היא] דהתרו בו אל תזרוק דשמא תלך על לבו. רש&quot;י: 

&lt;b&gt;רבי שמעון אומר אפילו נתכוין וכו' פטור&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב ארישא קאי. נתכוין להרוג את הבהמה וכו' הא נתכוין וכו' חייב פירש&quot;י הא נתכוין להרוג את זה והתרו בו עליו דהתראת ודאי הוא והרג את זה חייב. דאיכא התראה על בן ברית. והוי מתכוין על בן ברית. ור&quot;ש אומר וכו'. והאי דשביק ר&quot;ש לסיפא בהדיא והדר אדיוקא דרישא. דלא תימא דר&quot;ש פוטר אכולהו ואפילו נתכוין על מתניו והלכה לו על לבו. ע&quot;כ: 

&lt;b&gt;רבי שמעון אומר וכו' פטור&lt;/b&gt;. בשלמא לרבנן דאמרי חייב דכתיב (שמות כ&quot;א) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ואמר ר' אליעזר במצות [*פירש במחלוקת ולישנא דכי ינצו נקט] שבמיתה הכתוב מדבר [שהיה מתכוין להרוג את חברו] וכתיב (שם)ואם אסון יהיה [באשה] ונתת נפש תחת נפש [אע&quot;ג דלא נתכוין לה] אלא לר&quot;ש האי נפש תחת נפש מאי עביד ליה. ממון [דמי האשה יתן ליורשיה] וכהא דתניא ר' אומר ונתת נפש תחת נפש. ממון. אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש. נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה. [גבי לא יהיה אסון ונתן בפלילים דמי ולדוח] מה להלן ממון אף כאן ממון. גמרא. וכבר כתבתי במשנה ד' פ&quot;ה דב&quot;ק דסתמא דההיא מתניתין אתיא כר' דדריש ממון. הלכך שפיר קאמרי הר&quot;ב והרמב&quot;ם בפירושו דהלכה כר&quot;ש. כך נראה בעיני. ועיין ל' התוספות שהעתקתי בר&quot;פ בתרא דסוטה [ד&quot;ה ר&quot;י] דבתרי מסכתא אמרינן הלכה כסתם. ואזלא לה השגת הראב&quot;ד ברפ&quot;ד מהלכות רוצח ששם העתיק הרמב&quot;ם לישנא דר&quot;ש. והשיג עליו דאין הלכה כר&quot;ש. אך שם כתב הרמב&quot;ם דלא כרבי אלא דפטור אף מתשלומין ומתרץ הכ&quot;מ דטעמא לפסוק כר&quot;ש משום דאיכא מאן דאמר בגמרא [דהכא] דפטור מתשלומין וממיתה. וזה ודאי דלא כרבנן. ע&quot;כ. ואני כבר הקשיתי לשאול על לשון הרמב&quot;ם בזה דפוטר אף מתשלומין מהא דפ&quot;ה דב&quot;ק. וכמ&quot;ש שם בס&quot;ד. ועוד עי' בכ&quot;מ שהעלה לבאר בלשון הרמב&quot;ם דכרבנן פסק. והוא דוחק. כ&quot;ש דבפירושו נמצא לו שכתב בהדיא הלכה כר&quot;ש:   &lt;קטע סוף=תוי&quot;ט ב/&gt;

===[[משנה סנהדרין ט ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=תוי&quot;ט ג/&gt;&lt;b&gt;רבי יהודה אומר כונסין אותן לכיפה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב מתניתין חסורי מחסרא וה&quot;ק ושור שנגמר דינו וכו' דהא על כרחך כולם אסורים בהנאה. כדתנן רפ&quot;ח דזבחים. ומ&quot;ש הר&quot;ב ואין צריך לסקלם. שלא להטריח ב&quot;ד. רש&quot;י: 

&lt;b&gt;אמר להן ר&quot;ש אילו לא היתה שרפה חמורה לא נתנה לבת כהן שזינתה&lt;/b&gt;. ור&quot;ש לטעמיה דס&quot;ל אחת ארוסה ואחת נשואה בשרפה. דבת כהן סתם כתיב ומדאפקיה רחמנא לארוסה בת כהן מכלל ארוסה בת ישראל שבסקילה שתהא היא בשרפה ש&quot;מ שרפה חמורה. גמרא רפ&quot;ז ד' נ': 

&lt;b&gt;אמרו לו אילו וכו' לא נתנה למגדף ולעובד ע&quot;ז&lt;/b&gt;. שפושטין ידן בעיקר. רש&quot;י. ובת כהן לא יצאת אלא נשואה ומכלל בת ישראל נשואה. שהיא בחנק. [רש&quot;י] : 

&lt;b&gt;רבי שמעון אומר בסייף&lt;/b&gt;. דחנק חמור מסייף ר&quot;ש לטעמיה דס&quot;ל מדיחי עיר הנדחת בחנק. דדנין הדחה הדחה מנביא ומצינו לאנשי עיר הנדחת עצמן שהן בסייף. אמרת וכי איזה כח מרובה. כלומר איזו עון חמור. כח המדיח. או כח הנדח. הוי אומר כח המדיח ש&quot;מ דחנק חמור מסייף. גמרא שם: 

&lt;b&gt;וחכמים אומרים בחנק&lt;/b&gt;. דסייף חמור מחנק. שכן אנשי עיר הנדחת. שפושטים ידם בעיקר נדונין בסייף. וממדיחים אין להשיב דרבנן ס&quot;ל דמדיחי עיר הנדחת בסקילה דדנין הדחה הדחה ממסית. והשתא דאתינן להכי נפרש נמי הא דתנן ברפ&quot;ז דסקילה וכ&quot;ש שרפה לר&quot;ש חמורה מחנק וכ&quot;ש מהרג. ודשריפה וכ&quot;ש סקילה לרבנן חמורה מהרג. כ&quot;ש מחנק. והכי טעמייהו. לר&quot;ש סקילה חמורה מחנק. מדאפקא רחמנא לארוסה בת ישראל מכלל נשואה בת ישראל מחנק לסקילה ועל כרחך ארוסה חמורה מנשואה [דאיכה קלון טפי מנשואה שכבר נפגמה. ואפקה מחנק לסקילה ש&quot;מ דסקילה וכ&quot;ש שרפה חמורה מחנק. וכ&quot;ש מהרג. ולרבנן שרפה חמורה מהרג. נאמר אביה בסקילה. ובנערה המאורסה לזנות בית אביה] ונאמר אביה בשרפה [בבת כהן את אביה היא מחללת] מה אביה האמור בסקילה סקילה חמורה מהרג שכן מדיחי עיר הנדחת בסקילה לרבנן. נדחין בסייף. ועון מדיח מרובה. אף אביה האמור בשרפה שרפה חמורה מהרג. וכ&quot;ש מחנק. גמרא שם:  &lt;קטע סוף=תוי&quot;ט ג/&gt;

===[[משנה סנהדרין ט ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=תוי&quot;ט ד/&gt;&lt;b&gt;מי שנתחייב בשתי מיתות ב&quot;ד נדון בחמירה&lt;/b&gt;. פירש הר&quot;ב כגון שעבר עבירה קלה ונגמר דינו וכו' סד&quot;א וכו' האי גברא קטילא הוא. קמ&quot;ל דכתיב (יחזקאל י&quot;ח) והוליד בן פריץ שופך דם בסייף. את אשת רעהו טמא. זו א&quot;א בחנק. ואל הגילולים נשא עיניו זו ע&quot;ז בסקילה. וכתיב (שם) מות יומת דמיו בו יהיה. בסקילה. [דמיו בו. היינו סקילה. כמ&quot;ש ברפ&quot;ז] ואי דלא נגמר דינו קודם לכן לא איצטריך קרא לאשמועינן. ומהאי טעמא נמי ליכא לפרושי קרא דכילהו בסקילה. דבן פריץ סורר ומורה. ואשת רעהו. נערה מאורסה. דא&quot;כ מה קמ&quot;ל יחזקאל. דלמא תורה קמהדר וכו'. גמרא: 

&lt;b&gt;רבי יוסי אומר נדון בזיקה הראשונה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב דקסבר ר' יוסי אין איסור חל על איסור וכו' ואע&quot;ג דבאיסור מוסיף מודה ר' יוסי כדתנן במשנה ח' פ&quot;ג דכריתות הכא בחמותו ונעשית אשת איש אע&quot;ג דמוסיף איסורא לעלמא שהיתה מותרת להם קודם שנעשית אשת איש. ובמגו תאסר נמי עליו בא&quot;א. תרי קטלא &lt;i data-commentator=&quot;R' Akiva Eiger&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;לא מצית קטיל ליה. ונדון בחמורה שהיא בחמותו. גמרא. ומ&quot;ש ואם נשא בת אלמנה שהיתה תחלה וכו' הכי קאמר שנמצא עכשיו שהיתה תחלה וכו':   &lt;קטע סוף=תוי&quot;ט ד/&gt;

===[[משנה סנהדרין ט ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=תוי&quot;ט ה/&gt;&lt;b&gt;מי שלקה ושנה וכו'&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב שלקה שני פעמים על עבירה שחייבין עליה כרת דגברא בר קטלא הוא בידי שמים וקרובי הוא דלא מיקרב קטליה. וכיון דקא מוותר ליה לנפשיה לעבירות של כרת מקרבינן ליה לקטלא עלויה. ורמיזא בקרא דאמר (תהלים ל&quot;ד) תמותת רשע רעה. פירש&quot;י מי שהוחזק רשע תמיתתו רעתו. אלמא מוחזק רשע בר מיתה הוא. ורמיזה הוא דהוה ועיקרא דמלתא דכיפה הלכה למשה מסיני הוא. ע&quot;כ. ומ&quot;ש הר&quot;ב שיחזור ויעשה אותה עבירה עצמה. גמרא. אבל של ב' ושל ג' כריתות איסורי הוא דקא טעים. כלומר אינו מוותר עצמו לכרת. אלא שרוצה לטעום כל האיסורים. ומ&quot;ש הר&quot;ב פעם שלישית מכניסים דכיון דלקה ושנה הוחזק וכשלא ימנע ויעבור שוב לא יתייסר. וכר' אתיא דקי&quot;ל בתרי זימני הוה חזקה כמ&quot;ש בספ&quot;ב דיבמות ומשנה ב' פ&quot;ד דכתובות. כך היא סוגיית הגמרא דפ&quot;ו דיבמות דף ס&quot;ד: 

&lt;b&gt;לכיפה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב מקום כשעור קומת אדם ולא יותר. ואין לו שם מקום להתפשט ולא לישן. הרמב&quot;ם. וכיפה מלת ארמית ונתת אותו אל המהפכת בירמיה כ&quot;ט [כ&quot;ו] מתרגמינן כפתא ועיין בפירש הר&quot;ב דריש מסכת תמיד. ומ&quot;ש שם: 

&lt;b&gt;ההורג נפש שלא בעדים כו'&lt;/b&gt;. ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתות ב&quot;ד. אבל אם נתחייב מיתה ממיתין אותו. ואם אינו חייב מיתה פוטרין אותו. שאע&quot;פ שיש עונות חמורות משפיכות דמים אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים אפילו עבודה זרה. ואין צ&quot;ל עריות או חלול שבת אינן כשפיכות דמים. שאלו עונות הן מהעבירות שבין אדם למקום. אבל ש&quot;ד מעבירות שבינו לבין חבירו. וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור. ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולים כנגד עון זה ולא יצילוהו מן הדין שנאמר (משלי כ&quot;ח) אדם עשוק בדם נפש [וגו'] צא ולמד מאחאב עובד ע&quot;ז. שהרי נאמר בו רק לא היה כאחאב וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו לפני אלהי הרוחות. לא נמצא עון שחייבו כלייה. ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות שנאמר (מלכים א' נ&quot;ב) ותצא הרוח ותעמוד לפני ה'. זה רוח נבות. ונאמר לה תפתה וגם תוכל. והרי הוא הרשע לא הרג בידו. אלא סבב. ק&quot;ו להורג בידו. הרמב&quot;ם פ&quot;ד מהלכות רוצחין. עיין מ&quot;ש בספ&quot;ק דמכות:   &lt;קטע סוף=תוי&quot;ט ה/&gt;

===[[משנה סנהדרין ט ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=תוי&quot;ט ו/&gt;&lt;b&gt;הגונב את הקסוה&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב אחד מכלי שרת מל' קשות הנסך. גמרא. כלומר שהקסוה הוא שם מושאל ומצאתי לו חבר במשנה ג' פ&quot;ד דכלים: 

&lt;b&gt;והבועל ארמית&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב והוא שתהיה כו' ואם חסר וכו' משום זונה. אם הוא כהן. תוספות: 

&lt;b&gt;קנאין פוגעים בו&lt;/b&gt;. גונב קסוה רמיז ליה קרא (במדבר ד') ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו. פירש&quot;י כבלע את הקדש לשון גנב. שמבליעין ומחביאין. ורמז בעלמא הוא ולא מקרא נפיק. דעיקר קרא בלויים כתיב שהוזהרו שלא לראות בסלוק מסעות בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהן שהיו אהרן ובניו מכסים וכו' ע&quot;כ. ומקלל בקוסם. דמחזי כמברך את השם גמרא סוף ד' פ&quot;ב. ובועל ארמית דהא אשכחן דבר כרת הוא. כדמייתי לי' הר&quot;ב יכרת ה' לאיש [מלאכי ב' י&quot;ב]. גמרא שם: 

&lt;b&gt;פוגעין בו&lt;/b&gt;. פירש הר&quot;ב הורגים כמו לך פגע בו (מלכים א' ב' כ&quot;ט) רש&quot;י: 

&lt;b&gt;כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לב&quot;ד וכו'&lt;/b&gt;. כלומר להלקות בדין לאו שיש בו חיוב מיתה בידי שמים אלא מוציאין וכו'. ואין ממחין עליהם בכך. הרמב&quot;ם פ&quot;ד מהלכות ביאת המקדש. וכתב הר&quot;ב ומחוייבי מיתה בידי שמים שעל עסקי מקדש וקדשים הם אחד עשר. ואלו הן וכו' קצת נאמר בהם מיתה בפירוש וכו' כדאיתא בגמרא. וז&quot;ל הרמב&quot;ם טמא שאכל תרומה הוא שנאמר (ויקרא כ&quot;ב) ומתו בו כי יחללוהו ונאמר בטבל (שם) לא יחללו את קדשי בני ישראל [את] [אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר. ועיין מ&quot;ש במשנה א' ב' דפ&quot;ק דזבחים] וכמו שהחלול האמור בתרומה במיתה. כך חלול האמור בטבל במיתה [ודקדק הר&quot;ב לכתוב תרומה טהורה דבגמרא ממעטינן טמאה מדכתיב כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת ועיין במשנה ב' פי&quot;ג דזבחים. ובמשנה ג' פי&quot;א דפרה]. וזר שאכל תרומה. לפי שאחר שאמר ומתו בו כי יחללוהו. אמר וכל זר לא יאכל קדש [וכל פרשתא בתרומה קאי שכתוב ובא השמש [וטהר] ואחר יאכל מן הקדשים. דאיירי בתרומה כמ&quot;ש בריש ברכות]. וזר ששימש. מבואר שנאמר וזר הקרב יומת. וטמא ששימש. הוא מה שנאמר בטמאים (שם)וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו. וזה החלול כמו הנזכר באמרו ומתו בו כי יחללוהו. [וא&quot;ת תיפוק לי משום טמא שנכנס למקדש דבכרת [כדתנן בריש כריתות]. וי&quot;ל כגון שנטמא בפנים ולא שהה כשיעור דתנן בפ&quot;ב דשבועות. אלא בא בקצרה והפך בצנורא כדאיתא התם בגמרא. תוספות] וטבול יום. מפי הקבלה סמכוהו לזה שאמר הכתוב (שם כ&quot;א) קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו. ומחוסר בגדים שנאמר בכהנים [שמות כ&quot;ט] וחגרת אותם אבנט וגו' והיתה להם כהונה לחקת עולם. בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם. אבל כשיחסר מהם דבר הנה הוא כזר. ומחוסר כפורים לפי שנאמר (ויקרא י&quot;ב) וכפר עליה הכהן וטהרה. מכאן ראיה לפני הבאת כפרה טמאה נקראת. ונתבאר שאין עבודה לטמא. ואם עבד במיתה. ושלא רחוץ ידים ורגלים. מבואר שנאמר (שמות ל') ירחצו מים ולא ימותו. [ושתויי יין שנאמר] יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד (ויקרא י') [ועיין מ&quot;ג פ&quot;ג דכריתות] ולא תמותו. [ופרועי ראש] ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו. ע&quot;כ ל' הרמב&quot;ם. ואלו י&quot;א נמנין כך בברייתא בגמרא [דף פ&quot;ג] ועיין בפירש הר&quot;ב ספ&quot;ק דכלים. אבל תמה אני דלחשוב נמי פרומי בגדים ולהוו י&quot;ב. ומיהו בגמרא אפרועי ראש מייתי לה מדכתיב ביחזקאל [מ&quot;ד כ'] וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו. וכתיב בתריה ויין לא ישתו. אתקש פרועי ראש לשתויי יין. מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה. וכן העתיק הרמב&quot;ם בחבורו פ&quot;א מהלכות ביאת המקדש. כהן שגדל שערו אסור ליכנס וכו'. ואם נכנס ועבד חייב מיתה וכו' שנאמר ויין לא ישתו כל כהן וראשם לא יגלחו ופרע וגו'. ע&quot;כ. וכתב עליו הכ&quot;מ וא&quot;ת מה צורך להיקש זה הא מקרא משמע ראשיכם אל תפרעו ולא תמותו הא אם תפרעו תמותו י&quot;ל דקרא אפשר לפרשו לרשות. דה&quot;ק קרא אע&quot;פ ששאר אבלים שלא קרעו ולא פרעו במיתה. אינכם בכלל חיוב זה. ע&quot;כ. והשתא אתי שפיר דלא חשיב פרומי בגדים בכלל חייבי מיתה בידי שמים דהא בקרא דיחזקאל לא כתיב. אלא דאכתי קשיא לי דכתב שם הרמב&quot;ם דין קרועי בגדים ודין פרועי ראש אחד הוא שנאמר (ויקרא י') ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו. הא אם עבד הוא קרוע בגדים חייב מיתה בידי שמים. ע&quot;כ. ונ&quot;ל דאי לאו קרא דיחזקאל ודאי דליכא למילף דלא תמותו לחיוב מיתה אתא אלא לרשות כדברי הכ&quot;מ. אבל השתא דגלי לן קרא דיחזקאל בפרועי ראש דבמיתה ה&quot;ה פרומי בגדים נמי דכתיב גביה. וזה שדקדק הרמב&quot;ם לכתוב דין קרועי בגדים ודין פרועי ראש אחד הוא וכו'. ולמאי נ&quot;מ תליין אהדדי. אלא משום דמיחזקאל ילפינן דלא תמותו לחיוב אתא. וא&quot;כ פרומי בגדים נמי בחיוב מיתה הן. דהא הך דלא תמותו על פרומי בגדים נמי קאי ובהדיא תניא בת&quot;כ ובגדיכם לא תפרומו ולא תקרעו בגדיכם ולא תמותו. ממשמע לאו אתה שומע הן. ע&quot;כ. ש&quot;מ דלחיובא אתא. ומיהו תנא דידן לא מני אלא י&quot;א. הואיל ופרומי בגדים אין לנו בו מקרא מפורש כמו בפרועי ראש. דהא אע&quot;ג דביחזקאל כתיב ביה חיוב מיתה. אפשר דאכתי קרא דלא תמותו לרשות אתא. ומשום פרומי בגדים שאינו אלא רשות. ותו אשכחן במתניתין דספ&quot;ק דכלים דקתני פרועי ראש והוה ליה למתני נמי פרומי בגדים אך עדיין יש להקשות על לשונו שבפירוש המשנה דלא מני אלא י&quot;א משום דנסיב ליה אליבא דתנא דידן. ואפ&quot;ה נסיב ליה לקרא דראשיכם לא תפרעו וגו'. שאם נלמד ממנו לחיוב. ודאי דפרימה נמי אית ביה חיובא וכמו שפסק כן בחבורו שיש בו חיוב מיתה ולחשבוה ויהיו י&quot;ב. וזה צ&quot;ע: 

&lt;b&gt;חוץ לעזרה&lt;/b&gt;. דבהר הבית מותרין טמאי מתים ומת עצמו. כדפירש הר&quot;ב &lt;i data-commentator=&quot;R' Akiva Eiger&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;במשנה ח' בפרק קמא דכלים: 

&lt;b&gt;רבי עקיבא אומר בחנק&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן והנביא וגו' יומת. מה להלן בחנק. כמ&quot;ש בריש משנה י' פ&quot;ז: 

&lt;b&gt;וחכמים אומרים בידי שמים&lt;/b&gt;. כתב הר&quot;ב נאמר וכו' מה להלן בידי שמים דבמאתים וחמשים איש [בשרופים דקרח] כתיב. רש&quot;י. ור&quot;ע סבר דנין יומת מיומת. ואין דנין יומת מימות. ורבנן סברי דנין הדיוט מהדיוט. ואין דנין הדיוט מנביא. ורבי עקיבא כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה. גמרא:  &lt;קטע סוף=תוי&quot;ט ו/&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{פירוש על פרק משנה|סנהדרין|ט}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f8rt799000srgy49om3bdyaere4kieq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהל אור/במדבר/חלק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>384995</id>
    <revision>
      <id>3023864</id>
      <parentid>3023562</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:44:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף קסד עמוד א */</comment>
      <origin>3023864</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="276183" sha1="9cxbglzhatzzifv6eq72y70wiwt6mdr" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים שטוח}}
==פרשת במדבר==
===[[זהר חלק ג קיז א|דף קיז עמוד א]]===
{{דה מפרש|בדיוקנא דעלאי}} משמים.

{{דה מפרש|ותתאי}} מהארץ. וזהו דמות של אדם.

{{דה מפרש|והוה כליל כו'}} זהו צלם של אדם.

{{דה מפרש|והוה נהוריה כו'}} דאור ראשון כליל משית יומין - יומא דכולהו יומין, וזהו מסוף העולם ועד סופו, והוא דכורא דפרצופין דאתנטלא מיניה אח&quot;כ.

{{דה מפרש|והוה דחלין כו'}} זהו ארבעה ד&quot;ו פרצופים. '''בדיוקנא כו' וכליל''' - הוא נקבות של הד&quot;ו פרצופים שהוא נוקבא של דכורא. '''נהורי' ודחלין''' הוא דכורין מהד&quot;ו פרצופין.

{{דה מפרש|תרין דרגין כו'}} דכל אחד כליל דכר ונוקבא.

{{דה מפרש|דו כו'}} זוגות דהיינו '''{{צ|בצלמו}} - צלם ו' ''', שהוא דכורא, ו{{צ|צלם אלהים}} - שהוא נקבות כ&quot;א היה זוגות.

{{דה מפרש|ברא אותם}} גם כן כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|לעילא ותתא כו'}} הוא אבי&quot;ע, עילא - אצילות, ותתא - בי&quot;ע, והן דכר ונוקבא.

{{דה מפרש|אתמעטו פרצופין}} דהיינו הדכורים.

{{דה מפרש|במלי דגופיה}} והוא נוקב' וגם גופי' לא אשתלים.

{{דה מפרש|מעלאי ותתאי}} קין והבל, קין ממלאך נחש והבל מאדם.

{{דה מפרש|ולא אתיישבו}} ולא נשאר מהם כלום בעולם.

{{דה מפרש|לא אשתלים כו'}} ג' עמודים שהעולם עומד עליהם.

{{דה מפרש|דאתא אברהם}} כמ&quot;ש בהבראם - בה&quot;בראם - אותיות אברהם.

{{דה מפרש|תריסר שבטין}} י&quot;ב בקר, י&quot;ב צירופי הוי&quot;ה.

{{דה מפרש|ושבעין נפשאן}} שהם ע&quot;ב דהיינו שבעים נפש עם יעקב, ואברהם ויצחק — הם ע&quot;ב.

{{דה מפרש|עד דקבילו כו'}} דהיינו מעלאי ותתאי{{הערה|הגהנו כאן מילת &quot;ותתאי&quot; על פי הערת המסדר בדפוס הספר - ויקיעורך}}

{{דה מפרש|אורייתא}} דכורא. {{דה מפרש|משכנא}} נוקבא.

===[[זהר חלק ג קיז ב|דף קיז עמוד ב]]===
{{דה מפרש|כמה חיילין אינון כו'}} דשני פעמים התפקדו ישראל, ראשון פקדו משה ואהרן ונשיאי ישראל במדבר סיני כמ&quot;ש {{צ|ויפקדם במדבר סיני}}. ושני פקד הקב&quot;ה בעצמו באהל מועד כמ&quot;ש {{צ|איש על דגלו כו' סביב לאהל מועד כו'}}. נמצא שני פקודים, א' לאורייתא וא' למשכנא.

וטעם ב' פעמים כי צריך להיות האדם שלם ולכלול מדכר ונוקבא, מעילאי ותתאי, וזהו אורייתא מעילאי ומשכנא מתתאי, וכל אחד כלול מדכר ונוקבא. לכן הקב&quot;ה פקד למשכנא וישראל מתתאי פקדו לסיני לאורייתא לעילאי, והוה כולהו שלים כמש&quot;ו, וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי.

{{דה מפרש|בהאי ובהאי באחד לחדש כו'}} ור&quot;ל {{צ|בהאי ובהאי}} - בשני המנינים היה הכל באחד לחדש השני בשנה השנית, כי מונים שנה לחמה וחודש ללבנה, והשני הוא ליסוד{{הערה|הגהנו כאן על פי הערתו של '''ש&quot;ל''' בפנים הספר וגם על פי המשך דברי הגר&quot;א בד&quot;ה &quot;לצאתם כו'&quot;, ובדפוס היה כתוב &quot;להיפך&quot; - ויקיעורך}}, והוא שני למלכות שהיא ראשונה והיסוד שני לה.

{{דה מפרש|והאי אקרי כו'}} בסוד ויהי יוסף יפה תואר.

{{דה מפרש|דהא כדין כו'}} כי בזמן שיסוד ומלכות מזדווגים וודאי שגם פרצופים עליונים מזדווגים גם הם לפי שאין להם ליסוד ומלכות ממי לקבל אלא מפרצופים העליונים.

{{דה מפרש|לצאתם כו' דהא כד כו'}} שיציאת מצרים היתה על ידי מלכות, ולכך נאמר {{צ|בשנה השנית לצאתם}} - שהצדיק נקרא 'שנית' כדלעיל.

;[ליקוט]
'''(דף קיז ע&quot;א(?))''' {{דה מפרש|תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא, חד לדכר וחד לנוקבא}} ר&quot;ל דבין דכר ובין נקבה כלילא מדכר ונוקבא. וז&quot;ש '''ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי הא הוא נמי כליל מתרין סטרין''' - והוא כמ&quot;ש בפרשת שמיני דף ל&quot;ה ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|לה|ב}} {{צ|צלם בדכורא, ודמות בנוקבא}}, ועל שם שנוקבא כלילא בדכורא לכן לא הזכיר בשתיהן כ&quot;א הדכורא, בצלמו בצלם אלהים, בצלם ו' - ז&quot;א דכליל זו&quot;נ, בצלם אלהים - נוקבא דז&quot;א שנקראת 'אלהים' והיא גם כן כלילא זכר ונקבה.

{{דה מפרש|אוליד בנין מעלאי ותתאי}} ר&quot;ל קין והבל שהן היו כלולים מסטרא דקדושה ומסטרא אחרא שלכן לא נתקיימו כמ&quot;ש באדרא רבא עי&quot;ש.

{{דה מפרש|(דף קיז ע&quot;ב) חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא}} ר&quot;ל של ז&quot;א ושל נוקבא שהן תריסר תחומין די&quot;ב צירופי הוי&quot;ה, י&quot;ב גבולין דז&quot;א, ותריסר בקר דנוקבא. ואורייתא הוא ת&quot;ת דז&quot;א, ומשכנא הוא ת&quot;ת דנוקבא - היכל הרצון, ששם י&quot;ב הנהורין, ד' דגלים, וכל מספר בני ישראל וכמספרם כמ&quot;ש בפרשת בהעלתך דף קנ&quot;ד עי&quot;ש {{ממ זהר|ג|קנד|א}}, ובאותו מספר עצמו הם הי&quot;ב גבולין דת&quot;ת דז&quot;א.

וז&quot;ש {{דה מפרש|וכלהו הוי כחד ולא מתפרשי כו' דהא אורייתא כו'}} ור&quot;ל כמו שמפרש והולך '''אי באהל מועד אמאי במדבר סיני? אלא חד לאורייתא וחד למשכנא''' - ר&quot;ל במדבר סיני הוא אורייתא, באוהל מועד - משכנא, ושניהם מנין ומספר אחד.

{{דה מפרש|בהאי ובהאי באחד לחדש השני בשנה השנית כלא חד כו'}} ר&quot;ל כמ&quot;ש לקמן שהמספר הוא בשני ממטה למעלה, והוא ביסוד - חדש זיו, ומשם אתברכו כמ&quot;ש למטה כי שם צוה ה' את הברכה כו', ושמש וירח הוא זו&quot;נ כידוע, ושנה שהוא שנת החמה הוא בדכורא, וחדש הוא חודש הלבנה - הוא בנוקבא, ובשניהם הוא יסוד. וזהו {{צ|בחדש השני בשנה השנית}}, והן לא מתפרשין דא מן דא. וסוד המספר הוא משם ובשני דרגין כמ&quot;ש בסבא דף ק&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קה|א}}: {{צ|דכתיב המוציא במספר צבאם, מאי במספר כו' דאלמלא מספר דא לא ישתכחון חיילין ותולדין לעלמין ועל דא כתיב מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, תרין אינון דמנו עאנא ועאלו בחושבנא על ידייהו כו' מי מנה עפר יעקב הא חד דעבד חושבנא ומספר את רובע ישראל - הא מונה אחרא כו'}}, עיי&quot;ש.

{{דה מפרש|כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה}} ר&quot;ל במלכות לבד, דלא עאלו בדכורא עד דאכלו מנא וקבילו אורייתא כידוע.

;[עד כאן הליקוט]

{{דה מפרש|ולאודאה כו'}} ר&quot;ל ליתן הודאה וקיום על ברכת השי&quot;ת וזהו {{קיצור|מש&quot;ו|מה שמפרש והולך(?)}} '''תרין ברכאן כו' לבתר ויברך אתכם כאשר דבם לכם''', זהו הודאה על ברכת השי&quot;ת

{{דה מפרש|מאן דמברך לקב&quot;ה כו' עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא}} הוא ג' מדרגות נפש רוח נשמה, {{צ|רחימותא}} הוא לשון תאוה והתאוה בנפש כידוע, {{צ|ולבא טבא}} הוא הרוח כידוע שנקרא 'לב', {{צ|ועינא טבא}} הוא הנשמה. לכן מסיים והולך '''בכל לבבך כו' ובכל נפשך ובכל מאדך''' - הוא הנשמה. וזהו ג' דברים, ג' מדות באדם — עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה. לכן צריך לברך בהיפוך אלה הדברים.

{{דה מפרש|יברך את בית אהרן כו'}} כיון שהם הכהנים מברכים לישראל בעינא טבא כו' כדין שצריך לברך ברכת כהנים בעינא טבא הם ונשיהם, אבל בלוים אין צריך לברך את נשותיהם שהם בכלל נשי ישראל, ולכן לא נאמר אצל הלוים {{צ|את}} כמו אצל הכהנים.

===[[זהר חלק ג קיח א|דף קיח עמוד א]]===
{{דה מפרש|והוו עלמין שכיחין בחד}} כלומר שהיו נשלמים בשלימות באחדות.

{{דה מפרש|אילנא כו'}} הוא עמודא דאמצעיתא.

{{דה מפרש|מאתר כו'}} הוא יסוד הבינה.

{{דה מפרש|מאתר כו'}} יסוד דזעיר שכל הברכות מתקבצים שם.

{{דה מפרש|על הררי}} זהו נצח והוד.

{{דה מפרש|חיים עד העולם}} מלכות משפיעים למלכים [&lt;small&gt;אולי צ&quot;ל משפיע לעלמין. '''ש&quot;ל'''&lt;/small&gt;].

{{דה מפרש|מציון מכלל יופי}} שהוא כלל היופי שלו.

{{דה מפרש|אלהים כו'}} הוא מלכות.

{{דה מפרש|וכד האי אתער}} היינו עמודא דאמצעיתא.

{{דה מפרש|כלא הוא כו'}} חסד. {{דה מפרש|כלא הוא כו'}} גבורה. {{דה מפרש|כלא הוא כו'}} יסוד.

{{דה מפרש|שלמא דעילא ותתא}} כדלעיל אבי&quot;ע.

{{דה מפרש|איש על דגלו כו'}} כדדריש והולך בעמוד ב' למטה וקי&quot;ט א' {{צ|וכמה דאחזי עובדא לתתא הכי אתער לעילא}}.

{{דה מפרש|הה&quot;ד כו' שמי}} וכל התורה כולה שמותיו של הקב&quot;ה ונקרא 'שמו'.

{{דה מפרש|עלאין אינון לעילא}} ר&quot;ל לעילא לעילא.

{{דה מפרש|כגוונא דאיהו אתער כו'}} זהו סמיכות לדרשו איש על דגלו כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|או יחזק במעוזי}} הוא התורה - ה' עוז לעמו יתן.

{{דה מפרש|יעשה שלום לי לעילא}} יסוד דדכורא.

{{דה מפרש|שלום יעשה לי לתתא}} יסוד דנוקבא.

{{דה מפרש|דתמן אתחברת אתתא בבעלה}} ואז שורה ת&quot;ת בארץ ישראל - מלכות, וזהו גם כן מאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא וזהו גם כן סמיכות לדרוש הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|בזמנא דירושלים}} דריש רישא דקרא.

{{דה מפרש|כאן בזמנא כו'}} ר&quot;ל דישראל עובדין ביראה כיון דלית להם שמחה.

{{דה מפרש|ד&quot;א כו'}} ר&quot;ל דכנסת ישראל גופא בזמנא דאיהי בגלותא נקרא 'יראה'.

{{דה מפרש|ושכיבת לעפרא}} פירוש בבריאה כמ&quot;ש העפר אשר יהיה בקרקע המשכן — משכן הוא {{קיצור|מ'|מלכות(?)}} דאצילות, וקרקע המשכן היא בריאה.

{{דה מפרש|לקבלה דמטרוניתא כו'}} כנגד לה ולו.

{{דה מפרש|כד&quot;א ההרים והגבעות}} ההרים - מלאכים מצד הת&quot;ת, והגבעות - מלאכים מצד המלכות.

{{דה מפרש|וכתיב}} גם כן ב' דברים.

===[[זהר חלק ג קיח ב|דף קיח עמוד ב]]===
{{דה מפרש|איש על דגלו כו' אלין ד' משיריין}} והיינו ד' מחנות שכינה שהן א'ר'ג'מ'ן.

{{דה מפרש|תריסר שבטין}} הם י&quot;ב מלאכים שתחת המלכות.

{{דה מפרש|תריסר תחומין}} הם י&quot;ב גבולי אלכסון.

{{דה מפרש|כלא כגוונא כו'}} לעילא ולעילא גם כן כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|שבטי י&quot;ה הא אוקמוה כו'}} הם י&quot;ב שבזעיר ששורשם מאבא ואמא הנקראים 'יה'.

{{דה מפרש|בגין די&quot;ה עדות לישראל}} שהם אבא ואמא מעידים על ישראל שהוא זעיר.

{{דה מפרש|אבל ודאי הכי הוא}} ר&quot;ל די&quot;ב שבטים שייכים דווקא בזעיר שהוא ו' קצוות, וידוע שהי&quot;ב הם בו' קצוות כידוע.

'''דכתיב''' - צ&quot;ל '''כתיב'''.

{{דה מפרש|דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו}} פירוש שהם פני שור פני נשר פני אריה — היינו הבטת שור ונשר ואריה, אבל לעולם הם צורת אדם כמ&quot;ש בזוהר פרשת תזריע מ&quot;ח ע&quot;א {{ממ זהר|ג|מח|א}}.

{{דה מפרש|ואפין כו'}} פירוש, שכל אחד יש לו ד' פנים וכמ&quot;ש {{צ|וד' פנים לאחת}}.

{{דה מפרש|מתפרשין בדיוקניהון}} ר&quot;ל שהם פני שור פני כו' בכ&quot;א.

{{דה מפרש|וכלהון כו'}} כמ&quot;ש שכולם פני אדם כדלעיל.

{{דה מפרש|תרין מכאן}} חסד נצח, ובהם ששה פרקים.

{{דה מפרש|תרין מכאן}} גבורה הוד, וגם כן ששה פרקים והם הי&quot;ב שבטים.

{{דה מפרש|כיון דנטלין כו'}} ר&quot;ל לסייע שהיא באמצע.

{{דה מפרש|מזבח ה&quot;נ כו'}} דע כי במזבח היה עלה אמה וכנס אמה - זהו יסוד, עלה חמש וכנס אמה - זהו סובב, עלה ג' כו'. וזהו המדרגות כסדר מתתא לעילא. וד' קרנות הוא אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה כידוע. לכן אמר דרומית מזרחית שהוא התחלת הסובב, צפונית מערבית בדרגא שלו שהוא יסוד.

{{דה מפרש|דאיהו שירותא דכלא}} חכמה.

{{דה מפרש|עלאה דכלא}} בינה.

{{דה מפרש|קדישא דכלא}} ישראל.

{{דה מפרש|כלא}} אז&quot;ן. שכלולה משערות ומצחא ז&quot;נ. [אמר המסדר, עיין בתיקון ע' קכ&quot;ט ובזוהר פרשת ואתה תצוה ובש&quot;ח שם].

{{קטן|ובמקום אחר כתב הגר&quot;א וז&quot;ל:}}{{ש}}
{{דה מפרש|דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו כו'}} כמ&quot;ש בפרשת אחרי מות שם {{צ|וכד אתכלילו בחד כתיב ודמות פניהם פני אדם פניהם דכלא}}. ובז&quot;ח פרשת יתרו דף ל&quot;ב ע&quot;ג {{צ|וכיון דאתכלילו כולהו דא בדא אתעביד מינייהו חד גופא ואיהו רזא דאיקרי אדם ואע&quot;ג דכל אנפין משתנין בסטרייהו כו' וכד לפום שעתא מסתכלין כתיב ודמות פניהם פני אדם ולבתר מתפרשין דיוקנין כל חד וחד לסטרי' וכד אתחפיין כלהו דלא מסתכלין לעילא לגו רזא דעלייהו לא אתחזי דיוקנא כלל בר דיוקנא דאדם דדא היא דיוקנא דכליל כל דיוקנין וכולהו סתימין כו'}}.

{{דה מפרש|תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא}} שד' חיות הן בד' זוויין כמ&quot;ש בפרשת אחרי מות דף ס' {{ממ זהר|ג|ס|א}} {{צ|תניינא אזלין תחות ספינה דהאי ימא רבא לארבעה זוויין, דא אזיל לסטרא דא ודא אזיל לסטרא דא, וכן כולהו ארבע חיזו דאנפין אתחזין בהו וכד אתכלילן בחד כו'}}, עי&quot;ש ובכמה מקומות, והן כמו אגוז שהן בזוייות והן שנים בכל צד, וכמ&quot;ש בפרשת בראשית ופקודי (אמר המסדר נראה שכאן היה כתוב המאמר דפרשת פקודי רנ&quot;ד ע&quot;ב אל גנת אגוז) עכ&quot;ל בהיכל הששי עי&quot;ש, ובפרשת שמות דף ט&quot;ו ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|טו|ב}} אגוז דא הוא רתיכא קדישא דאינון ארבע רישין דנהרין דמתפרשין מן גנתא כהאי אגוזא דאינון ארבע רישין לגו כו' מה אינון ארבע קרישין (עיין בזוהר, ואולי צ&quot;ל 'רישין'. המסדר) ד' באגוזא מתחברין בהאי גיסא ומתפרשין מהאי גיסא, כך רתיכא מתחברין באחדותא בחדוותא בשלימותא בשלימו כו'.

{{דה מפרש|יו&quot;ד מזרח הוא שירותא כו' בשירותא דמזרח כו'}} מזרח הוא אבא והוא ראש היו&quot;ד שהוא במזרח, ומן אבא נפיק חסד כמ&quot;ש באדרא זוטא ולקמן, וזהו רגל הימני של יו&quot;ד - דרום.

{{דה מפרש|ה&quot;א דרום כו' דרום וצפון תליין בי'}} ר&quot;ל דמן ה' נפיק דרום וצפון, שמאמא נפיק גבורה. ואף עטרא דחסד דנפיק מאבא - יוצא על ידי אמא כידוע. וזהו רגל ימיני ושמאלי של ה&quot;א. וגג הה&quot;א הוא בינה - הנהר דנפיק מעוקצא דאחורי' (&lt;small&gt;פי' מאחורי ה&quot;א יש עוקץ והוא י' בסוד וחכם בבינה. המסדר&lt;/small&gt;) כמ&quot;ש בפרשת אחרי מות ועיקר יציאה מבינה אינו אלא צפון.

וז&quot;ש {{דה מפרש|וא&quot;ו באמצעיתא כו' ברזא דיו&quot;ה}} ר&quot;ל שהוא&quot;ו הוא בן י&quot;ה, והוא ביניהם, מפתחא דסתים לאימא, ומן יו&quot;ד נפקין דרום ומן ה&quot;א צפון והוא ביניהם. (אמר המסדר. מפתחא דסתים כו' -- היה כתוב בהעתק למאמר בפ&quot;ע ונרשם עליו -- ק&quot;כ ע&quot;א -- ואני סדרתיו הנה כמו שנראה לפי עניות דעתי.)

===[[זהר חלק ג קכ א|דף קכ עמוד א]]===
{{דה מפרש|רזא ליתבי דרומא}} כמ&quot;ש למטה בתחלה לקרן ואח&quot;כ דרומית מזרחית כו' מערבית דרומית התחלה בדרום וסיום גם כן בדרום. והענין כי אבא ואמא - י&quot;ה - הם מזרח וצפון, וזעיר ונוקביה - ו&quot;ה - הם דרום ומערב, כמש&quot;ל עי&quot;ש.

==פרשת נשא==
===[[זהר חלק ג קכא ב|דף קכא עמוד ב]]===
{{דה מפרש|רעיא מהימנא. דא חסד}} חסד ממש ומיכאל שלוחי'.

{{דה מפרש|גבורה שירה}} לוי המנגן כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|בכור שורו}} לשון שירה.

{{דה מפרש|לשלמא קרבנא}} שהשיר מעכב הקרבן כידוע.

{{דה מפרש|ומאן דל&quot;ל כו'}} ר&quot;ל שאינו יכול.

{{דה מפרש|דאיהו כנור כו'}} ר&quot;ל כנור דדוד שהיה פתוח אל צד צפון שהוא הלב בשמאל, ובכל חצי לילה מנגן כו', ר&quot;ל שהיה עומד בחצי הלילה כמ&quot;ש חצות לילה כו'.

{{דה מפרש|בשית גדפין}} שית כנפי ריאה הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|וב' כורסיין כו'}} והן בינה ומלכות, וכן בעולמות — בריאה ועשייה, באדם — לבא ופומא כמש&quot;ו. ועמודא דאמצעיתא (בספירות) ומט&quot;ט (בעולמות) וקנה (באדם) -- הן שש מעלות לכסא. והכל כסא א', דכסא תחתון הוא שרפרף לכסא הדום רגליו כמ&quot;ש {{ממ|חגיגה|יד|א}} א' לכסא כו'.

{{דה מפרש|כסא כבוד כו'}} ר&quot;ל כסא כבוד הוא כסא התחתון ששם כבוד ה'.

{{דה מפרש|מרום מראשון כו'}} הוא כסא עליון בגבהי מרומים כידוע.

{{דה מפרש|ל&quot;ב ויאמר כו'}} ר&quot;ל דכסא ראשון שהוא ל&quot;ב נקרא כס י&quot;ה, דבינה נקראת י&quot;ה. והוא לב שיש לו תמיד מלחמה עם עמלק שהוא הכבד, שהכבד מייגעו בתאוות המאכל כמ&quot;ש במדרש הנעלם על הפסוק ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני כו' והוא ר&quot;ת '''ל''''יהו&quot;ה '''ב''''עמלק. והנצחון על ידי התפלין שמניח על היד כנגד הלב כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|יג|ב}} צריכה שתהא שימה נגד הלב. וזהו כי יד על כס י&quot;ה - אז מלחמה לה' שהוא תפלין כמ&quot;ש וראו כו' כי שם ה' כו'.

'''ל&quot;ב ויאמר כו' ''' - צ&quot;ל '''ל&quot;ב כס י&quot;ה ויאמר כו' עד{{הערה|לא יודע אם מלת 'עד' חלק מהזוהר או רק תיאור של המסדר עד היכן הדיבור המתחיל הולך, וצריך לבדוק - ויקיעורך}} פומא כסא הה&quot;ד תקעו כו''''.

{{דה מפרש|פומא כסא}} דשניהם נקראו כס, ובינה נקראת י&quot;ה כנ&quot;ל. ומלכות נקראת כסא - כס אדני.

{{דה מפרש|בכסה ליום חגנו}} שהוא מלכות כמ&quot;ש {{ממ|ביצה|טז|א}} שהחדש מתכסה בו דאיכסי סיהרא - מלכות.

{{דה מפרש|שופר קנה כו'}} הן שש מעלות הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|קול כו'}} ר&quot;ל שהקול הוא ו', דסליק מקנה דשם ו' עזקאין כנ&quot;ל. ודבור - ה' - בה' תקוני דפומא כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|בה' מיני כו'}} לא חשיב לשון וגרון, רק הפה לבד.

{{דה מפרש|כנהר כו'}} ר&quot;ל דנהר שע&quot;י טוחן הרחיים הוא דוגמת הקנה שמוציא קול. דנהר איהו ו' כידוע - ונהר יוצא כו', והרחיים הוא דוגמת הפה שמוציא הדבור. וז&quot;ש {{צ|לאפקא קול ודבור}}.

{{דה מפרש|דנפיק מבינה דלבא}} שהוא ה' ראשונה.

{{דה מפרש|במחשבה כו'}} שהוא י' כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|דאיהו שמא מפרש}} ר&quot;ל שבו י' אותיות.

{{דה מפרש|בעשר כו'}} רומז הכל על י' הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ואורייתא קלא כו'}} ר&quot;ל אע&quot;ג ששופר הוא ו' כנ&quot;ל, ובו ניתן התורה בשופרות, לכך אמר שכל השם הכל בחכמה. וז&quot;ש קלא דילה דיבור דילה כו' בינה דילה כו' מחשבה כו' ולכך ניתן התורה בי' דברות.

===[[זהר חלק ג קכב א|דף קכב עמוד א]]===
{{דה מפרש|פקודא כו' ומאי בינה}} ר&quot;ל דאיהי תשובה.

{{דה מפרש|ושובו אל ה'}} דאשתלים ה' כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ונשלמה פרים שפתינו}} דלא נשאר לנו אלא דברים - ה' - מלכות, ונשלמה פרים שפתינו - כל השם במקום פרים שהיה הקרבן משלים בזמן שבהמ&quot;ק קיים כמ&quot;ש {{ממ|תענית|כז|ב}} בזמן שאין בהמ&quot;ק קיים מה תהא עליהם יעסקו בקרבנות ואני מוחל כו'. וז&quot;ש {{צ|דודאי כו' ובג&quot;ד כו'}}.

===[[זהר חלק ג קכב ב|דף קכב עמוד ב]]===
{{דה מפרש|עד ה' ודאי}} שלימו דשמי' כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ממנה תוצאות חיים}} ממלכות, וכן ותמונת כו' בצלם כו'.

{{דה מפרש|ד' אמות}} דרגא דידה, ד' ספירות - נצח הוד יסוד מלכות. ולכן נקראת 'ד'. וכשהיא שוה לת&quot;ת נקראת 'ה'.

{{דה מפרש|דלא אתברו בהון כו'}} ר&quot;ל בשביל אומות העולם.

{{דה מפרש|ויהיב ליה}} שמילא שאלתו כמ&quot;ש ג' דברים בקש משה מהקב&quot;ה ונתן לו כו'.

;[ליקוט]
{{דה מפרש|ותשובה דא אתקריאת חיים}} כי היא נקראת באר מים חיים כמ&quot;ש בז&quot;ח שיר השירים וכמ&quot;ש {{ממ|ברכות|נו|ב}} הרואה באר בחלום כו', כי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב כו', ובתשובה חוזר למקור מים חיים.

{{דה מפרש|למיזל ד&quot;א בגילוי הראש}} כי היא ד&quot;א אות רביעית של השם כוללת ד' אותיות כמ&quot;ש בתיקונים סוף תיקון מ&quot;ז והיא רשות היחיד גבוה י' ורחב ד', גבוה י' מסטרא דבעלה - שמא מפרש ביו&quot;ד אתוון, ורחב ד' מסטרא דילה - ד' אותיות כמש&quot;ש.

{{דה מפרש|ואי תימא דכן שרייא על אומין דעלמא אע&quot;ג דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין}} ר&quot;ל דלכך כתיב {{צ|בהבראם}} אחר {{צ|אלה תולדות השמים והארץ}}, לומר שדוקא שריא ה' זעירא על אלין שבשבילם נבראו שמים וארץ ותולדות, וכמ&quot;ש לקמן ובגין דא ויכלו שלימו כו' ועלה קיימין שמיא וארעא כו' דכתיב אלה תולדות השמים והארץ כו'. 
;[עד כאן הליקוט].

{{דה מפרש|הבלא כו'}} היא קושיא.

{{דה מפרש|אלא ודאי כו'}} הוא תירוץ. ולא גרסינן תיבת {{צ|אלא}}, וכן תיבת {{צ|אלא}} דלהלן בסמוך לא גרסינן.

{{דה מפרש|דנפש אחרא כו'}} ממט&quot;ט ששורה בימות החול שעל ידו מתנהגין העולמות בחול - ששת ימי המעשה, בו' קצוות דיליה, ו' אותיות דמט&quot;ט.

{{דה מפרש|ואיהו דיוקנא כו'}} הוא הצלם.

{{דה מפרש|דמתנענע כו'}} שמיני' התנוע' לאדם כו'.

{{דה מפרש|ה' דהבראם}} ה' זעירא - מלכות - ה' דאברהם.

{{דה מפרש|דאתקריאת יראה ודא י'}} צ&quot;ל {{צ|תורה ודא ו'}}, והוא דיוקנא דעמודא דאמצעיתא.

{{דה מפרש|בצלמו}} ר&quot;ל '''בצלם ו''''.

{{דה מפרש|בצלם אלהים}} מלכות.

'''דאת י'''' - צ&quot;ל '''דאת ו''''.

{{דה מפרש|על רישיה}} דכל השם על ראשו ומשם הולך לגוף כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|דאיהי עובדא כו'}} ר&quot;ל המעשה עצמו של המצות דלעיל לא אמר רק דמינה יעול כו' דמלכות נקראת מעשה עובדא דבראשית.

{{דה מפרש|ואיהו ל&quot;ב אלהים}} ר&quot;ל מלכות שנקרא אלהים - ל&quot;ב - שנקרא &quot;כבוד השם&quot; - {{גמט|כבוד}} גימטריא {{גמט|ל&quot;ב}}.

;[ליקוט]
{{דה מפרש|י' יראה כו'}} והן ד' אותיות הוי&quot;ה - מצות לא תעשה ומצות עשה, ותורה ותשובה. ולא מצות לא תעשה עצמן ומצות עשה עצמן, אלא היראה ואהבה גורמות המצות עשה ומצות לא תעשה, והתשובה היא הרביעית - המעשה כמש&quot;ו. וג' ראשונות הן במחשבה וכמ&quot;ש במ&quot;א דג' אותיות יה&quot;ו הן במחשבה והרביעית - ה' - היא בעובדא וכלולה מכולם, שהם הנ&quot;ל - מצות עשה ומצות לא תעשה תורה ותשובה. עד כאן הליקוט].

===[[זהר חלק ג קכג א|דף קכג עמוד א]]===
{{דה מפרש|במות המת}} כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|יח|ב}} שבחייהם קרויים מתים.

{{דה מפרש|מהמרכבה דקוב&quot;ה}} לא קאי על מ&quot;ש {{צ|בדיוקנא דאשתמודע כו'}} אלא על {{צ|בעובדין}}. דבעובדין ניכר. אבל בדיוקנא ניכר מאיזה חיה הוא, אם חוור - מאריה כמ&quot;ש בתיקוני זהר. וכלל זה הוא בכל העולמות כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|מהמרכבה דמלאך כו' או כו'}} דשם עץ הדעת טוב ורע.

{{דה מפרש|ולא תשכח יום כו' וכל יומא אית כו'}} ר&quot;ל דבכל יום יש טוב ורע ולכן בין בקדושה ובין בסט&quot;א יש בכל יום פרצופא דאנהיג כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|למימריה}} ר&quot;ל לעזור לו.

{{דה מפרש|תשב ו' לה'}} '''תשב ו&quot;ה''' - אותיות '''תשובה''', והוא תשוב ו' לה' או ה' לו', אע&quot;ג דלא נזכר י&quot;ה ז&quot;ש ולעולם כו' דשם תשובה.

===[[זהר חלק ג קכג ב|דף קכג עמוד ב]]===
{{דה מפרש|לה' אלהיכם}} אבא ואמא.

{{דה מפרש|בחללא דגופא וברישא}} דתורה ברישא בפה כמש&quot;ו. ונגדו יראה בחללא דרישא. וכן מצוה בגופא בידין ורגלין ואהבה נגדו בחללא דגופא.
:(מצאתי כתוב על הגליון: והנה יראה היא חכמה בפנים וכנגדו הפה מבחוץ, וזש&quot;ה פי ידבר חכמות. ואהבה היא בינה בפנים בלב. וז&quot;ש והגות לבי תבונות).

;[ליקוט]
{{דה מפרש|והנגלות התורה והמצות דאינון בגופא וברישא כו'}} באברים דלבר. ויראה ואהבה באיברים הפנימים שלהם גם כן ברישא ובגופא במוחא ולבא. וישראל עלה במחשבה - בן מאב ובת מאם. ובמ&quot;א אמר בתיקונים להיפוך — דמלכות בפומא ועמודא דאמצעיתא באברים. וכן אמר בהקדמה ב' דתיקונים דרועא ימינא כו' ע&quot;ש כל האברים בו' קצוות ופומא מלכות תורה שבעל פה, עי&quot;ש.

והענין, כי באברים עצמן ודאי כן אבל בתורה ומצות שבפנים ברוחא הוא להיפך כמ&quot;ש בסוף תיקון כ&quot;א. וכן הוא ביראה ואהבה שבמוחא ולבא, וע&quot;ש ס&quot;א א' מוחא איהו בהיפוכא חום כו' ואיהו אריה כו' עי&quot;ש. 
;[עד כאן הליקוט].

{{דה מפרש|דא איהו דיוקנא כו'}} הוא שם אלהים כורסייא דשם הוי&quot;ה, והוא כסא בריאה - סולם לעלות לשם הוי&quot;ה, דמכסא הנשמות כידוע, ולכן ויפח באפיו כו'.

{{דה מפרש|ויחלום כו'}} כמ&quot;ש שהחלום הוא בחוטם שהאף ניעור {{ממ|ברכות|סא|ב}}.

{{דה מפרש|ובה שריא}} שהיא כלי קבול לשם הוי&quot;ה.

{{דה מפרש|והנה כו'}} דהוא שם אלהים כנ&quot;ל.

'''ונפקין''' - צ&quot;ל '''ונחתין'''. שההבל עולה מן הגוף ויורד לגוף.

{{דה מפרש|איהו חד כו'}} בדרגא דצדיק ולכן הוא על הפה.

{{דה מפרש|מוצב ארצה כו'}} דאחיד בשמיא וארעא, וכולו כליל בנוקבא וראש מחובר לגופא דכורא, זהו וראשו מגיע כו'.

{{דה מפרש|תריו}} יסוד ומלכות ארצה.

{{דה מפרש|השמים תלת}} ת&quot;ת

{{דה מפרש|עולים תרי}} חו&quot;ג עולים על גבי ת&quot;ת על השמים.

{{דה מפרש|ויורדים תרי}} נצח והוד למטה משמים.

{{דה מפרש|לקבל ד' כו'}} והסולם שביעי כנ&quot;ל.

'''אית''' - צ&quot;ל '''ובה אית'''.

{{דה מפרש|כגון חיות כו'}} משום פסוק שמביא אחר כך נקיט הני, והן ארבע מינים — חיות ועופות ובהמות, והן ג' מיני חיות שאדם עליהן. חיות - אריה, בהמות - שור, עופות - נשר. והן בשמיא וארעא דאצילות. ומימא דבריאה הן דגים. ועם שמיא וארעא וימא הן ז' כנ&quot;ל, שמיא - ת&quot;ת, וארעא - מלכות, וימא - יסוד גימטריא כ&quot;ל שבו דגים שנתברכו, זרעו של יוסף וידגו מה דגים שבים המים מכסים אותם אף כו' והוא פריסו דיסוד שהוא במקום נסתר שאין עין שולטת בו. חיות ובהמות כו' - בחסד גבורה נצח הוד. חיות ובהמות בחסד גבורה כנ&quot;ל - אריה ושור. ועופות בנצח - שיעוף השמים לגבי ת&quot;ת. ודגים - הוד לגבי ימא יסוד {{קיצור|ע&quot;פ|על פני(?)}} המים.

{{דה מפרש|בהון ומוראכם כו'}} בכל אשר תרמוש כו' הן בהמות.

{{דה מפרש|דא ממלל כו'}} ר&quot;ל רומז.

{{דה מפרש|אלם כו'}} בנשמתא ובגלגולא בגופא.

'''ממונה''' - צ&quot;ל '''ממונא'''. ור&quot;ל אם אית ליה ממון בשביל מעשיו נוטלין הסט&quot;א שפע ממונו לעילא.

{{דה מפרש|ואי כו'}} ר&quot;ל שיש דזכותן למעלה נשאר וחובותן יורדין למטה להתפרע ממנו בעולם הזה. ואם רוצים לנכותו בממונו מן החובות נותנין לסטרא אחרא. אבל ב&quot;א שזכותם נותנים להם למטה בעולם הזה כמ&quot;ש דעבדי' לי' יום טב ויום ביש ואין נותנין למעלה לסט&quot;א אלא השפע יורד לו ואומות העולם נוטלין ממנו ואשתזיב מן היסורין כמ&quot;ש {{ממ|פסחים|קיח|א}} הודו לה' כו' שגובה עשיר בשורו כו'.

===[[זהר חלק ג קכד א|דף קכד עמוד א]]===
{{דה מפרש|דלית פקודא כו'}} שכל פקודא כליל עשר ספירות שהן כלל הקומה שבהן רמ&quot;ח אברים, וכן אמר לעיל דמתקטרין בה כל פקודין.

{{דה מפרש|עוזר דיליה כו'}} כמש&quot;ו דאליהו הוא פנחס והוא בן אלעזר בתחלה, ור&quot;ל קודם מעשה זמרי, ואח&quot;כ נעשה בן אהרן דאתלבשו ביה נדב ואביהו. וזהו ב' פעמים {{צ|בן}} - בן אהרן הוא. ומסטרא דאלעזר הוא עוזר - אותיות עזר דאלעזר, ומסטרא דאהרן הוא אח לצרה יולד כמש&quot;ו. וזהו {{צ|בכל סטרא}}.

{{דה מפרש|אלא בב&quot;נ כו'}} ר&quot;ל דבעץ הדעת טוב ורע יש שם קושטא ברוחא מסאבא בטוב שבו ושקרא ברע שבו.

{{דה מפרש|בזמנא דאית כו'}} דבעץ הדעת טוב ורע שם יכול להתפתה, מה שאין כן אילנא דחיי - והזר הקרב יומת.

{{דה מפרש|מסטרא דימינא כו'}} דסטרא אחרא בימינא הוא מסית לאדם והוא נחש - יצר הרע.

{{דה מפרש|ומסטרא דשמאלא}} גיהנם, ולכן זה נחש לפתות וזה כלב לאכול.

{{דה מפרש|שתי בנות כו'}} נחש וכלב.

{{דה מפרש|דבני עשו}} כלב.

{{דה מפרש|ובני ישמעאל}} נחש.

{{דה מפרש|כצרוף הכסף כו'}} כסף וזהב, ימינא ושמאלא דקדושה, ומתבררין מנהון עופרת וסוספיתא דסטרא אחרא.

===[[זהר חלק ג קכד ב|דף קכד עמוד ב]]===
{{דה מפרש|איהי נסיונא דסוטה}} עץ הדעת דטוב ורע, ומקריבין אותה לכהן כנ&quot;ל ובת איש כהן כו' ואם זנתה יבאו בה המים המרים - ויבואו מרתה כו'. ומשליכין עץ לתוכה — זהו השם שמוחקין — ויורהו ה' עץ. כי תחל לזנות, אם זנתה באמת - באש תשרף - בגיהנם, ונעשה עפר כנ&quot;ל. וזהו {{צ|ומן העפר אשר בקרקע כו'}}, תחת הקדושה שנתברר ממנו. וזהו {{צ|בקושטא}}, שהטוב גם כן נתפתה, מה שאין כן אם נקי' בשקרא שהרע לבד רצה ולא יכול לפתות לטוב - וימתקו המים - ונקתה כו'. וזהו {{צ|ושם נסהו}} - נסיונא דסוטה.

{{דה מפרש|באלין ל&quot;צ כו'}} דבאילנא דחיי — והזר כו' כנ&quot;ל. וא&quot;צ נסיון, אלא בעץ הדעת פשוטין דאורייתא.

{{דה מפרש|קשיא}} מסטרא דרע משמאל.

{{דה מפרש|ומחלוקות כו'}} מימינא דקליפה דימינא חמור משמאלא כמ&quot;ש בתז&quot;ח.

'''אלא''' - לא גרסינן.

===[[זהר חלק ג קכה א|דף קכה עמוד א]]===
{{דה מפרש|המה יעלו}} {{גמט|המה}} גימטריא {{גמט|נ'}} שערים.

{{דה מפרש|מלאך האלהים}} חיים. וכן נשר בבינה - נשר הגדול כידוע.

===[[זהר חלק ג קכה ב|דף קכה עמוד ב]]===
{{דה מפרש|אינון ערב רב}} שהן עזי פנים שבישראל שיתבררו מהן.

{{דה מפרש|וירא העם}} דעמי הן ע&quot;ה טבין כנ&quot;ל, והעם הן ערב רב. ולעמא קדישא הן ע&quot;ה טבין כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|אל נכר}} הן אומות דסטרא אחרא דימינא ושמאלא דע&quot;ז באומות.

{{דה מפרש|אנא בצערא כו'}} שהן ניצוצי החמה השופעין בירח וכוכבים. אור של משה רבינו ע&quot;ה ששופע בתלמידי חכמים והתלמיד חכמים מבוזים בגלותא בתראה ואורו מצטער עמהן כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|ויפן כה וכה}} הן נ' שערי בינה דחירות שמשם הגאולה.

{{דה מפרש|אין איש עוזר כו'}} זה אליהו.

{{דה מפרש|ול&quot;ל יכולת}} שיצר הרע אינו מניחן [נכתב על הגליון: בסוד יש רעה חולה שכ' בזוהר סוף פרשת בשלח]. וכל הענין בישעיה והוא מחולל כו' מדבר הכל בתלמידי חכמים בגלות הזה.

===[[זהר חלק ג קכז ב|דף קכז עמוד ב]]===
{{דה מפרש|האד&quot;ר קדישא}}{{ש}}
::('''א&quot;ה'''. אם כי לא זכינו לפירוש מסודר מהגר&quot;א ז&quot;ל על האדרא רבא, אולם המעמיקים בחיבוריו ז&quot;ל על הזוה&quot;ק, זהר חדש, תיקוני זהר, {{קיצור|ותז&quot;ח|ותיקוני זהר חדש(?)}} ספר יצירה והיכלות -- הלא ימצאו ידם ללקט אורות על הרבה מאמרים מהאדרא רבא ובפרט בפירוש הארוך על הספרא דצניעותא, כאשר הספר הקדוש הזה הוא יסוד נאמן ומקור נובע לכל האדרות רבא וזוטא, כן באור באורו עליו נראה כי יהיל ויאיר אור פרוש ע&quot;כ מאמרי האדרא רבא הסתומים. ולא ראיתי לסדר מה שכבר נדפס (כי אם המעט {{קיצור|מ&quot;ש|מה שמצאתי(?)}} בכתבי יד) ועל ריש האדרא עד {{צ|אימת נתיב בקיימא כו'}} -- נדפס פירוש מסודר לפני התחלת ביאורו על הת&quot;ז. '''ש&quot;ל''').

{{דה מפרש|תני רזי כו' עד דלא ייתון כו'}} אף שבאדום לא היו רק ח' קודם משה רבינו ע&quot;ה. ועד דלא ייתון בני ישראל גם לאדום לא היה כלל — מכל מקום כמה מלכים אחרים לאומות היו ולא נכתבו כלל.

===[[זהר חלק ג קכח ב|דף קכח עמוד ב]]===
[{{דה מפרש|והיינו דתנינן ברשומי אתוון ת' כו'}} במתני' דע&quot;ס שבריש ז&quot;ח ה' ע&quot;ד. כן פיר' הגר&quot;א ז&quot;ל בפירוש המתני' הנ&quot;ל. '''ש&quot;ל'''.]

===[[זהר חלק ג קכט א|דף קכט עמוד א]]===
{{דה מפרש|במצחא ת' ב&quot;ד וכד אתגליי' מצחא דעתיקא קדישא כו'}} וזהו סוד והתוית תיו על מצחות כו' ואמרו תיו תחי' כו'.

===[[זהר חלק ג קמה א|דף קמה עמוד א]]===
{{דה מפרש|רעיא מהימנא. חמש דימינא כו'}} הן ה' חסדים וה' גבורות הידועים - {{קיצור|ע&quot;ס|עשר ספירות(?)}}.

{{דה מפרש|מתערי שכינתא כו'}} שהיא כלילא מעשר.

{{דה מפרש|וכלא שכינתא כו'}} דשיתין אותיות ס&quot;ר דישראל כנ&quot;ל הן שתין רבוא דעמודא דאמצעיתא - ו' קצוות כל אחד י' רבוא כנ&quot;ל, והוא אחיד בשכינתא עילאה ותתאה וכידוע.

{{דה מפרש|את שמי}} בעמודא דאמצעיתא.

{{דה מפרש|ואני}} שכינתא.

{{דה מפרש|אברכם}} כנ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קמו ב|דף קמו עמוד ב]]===
{{דה מפרש|מקורא כו'}} דבו ג' יודי&quot;ן.

{{דה מפרש|דמקורא כו'}} ג' אלפי&quot;ן ולכך ג' פעמים &quot;קדוש&quot; בקדושה.

{{דה מפרש|דבי' א&quot;י דרמיזין אידהנוי&quot;ה ורמיזין א&quot;י כו'}} כצ&quot;ל. ור&quot;ל דלמעלה פי' ברכה וקדושה, עכשיו פירש יחוד שהוא תפארת ומלכות ורמיזין בשם אדנ&quot;י א&quot;י בר&quot;ת וס&quot;ת דשם אדני כלול בשם הוי&quot;ה. ועוד בצירוף שני השמות הנ&quot;ל רמיזין בתחילתו א&quot;י דמסטרא דת&quot;ת צירוף הוי&quot;ה קודם לא&quot;ד, וכאן להיפוך, לפיכך בשם אדני א' בראש ויו&quot;ד בסוף, ובה כלילן קדושה וברכה. קדושה בא' כנ&quot;ל, וברכה ביודי&quot;ן כנ&quot;ל. והן ג' פעמים כנ&quot;ל. והיא רביעאה - אות רביעי שבשם כלול מכל ג' אותיות, חיה הרביעית. ולכן כלולים בצירוף הנ&quot;ל. וכן בצירוף אהי&quot;ה והוי&quot;ה בא' ויו&quot;ד - אותיות ראשונות, שהן בנוקב' אחרונות - אותיות רביעיות של השמות. וז&quot;ש רביעאה מן תרין כו'.

===[[זהר חלק ג קמז א|דף קמז עמוד א]]===
;[ליקוט]
שם של כ&quot;ב יוצא מראשי הברכות שהם '''{{גמט|יברכך וישמרך יאר ויחנך ישא}}''' - שהם כ&quot;ב אותיות, גם כן גימטריא {{קיצור|אלף תמ&quot;ד|1,444}}, עם {{צ|{{גמט|אמור}}}} שהוא גימטריא {{גמט|רמ&quot;ז}} שהוא גימטריא {{קיצור|אלף תרצ&quot;א|1,691}}.

והשמות -- {{גמט|תקצ&quot;א, תק&quot;פ, ש&quot;ל, ק&quot;פ}} -- גימטריא אלף תרפ&quot;א. ועם י' מאמרות — גימטריא אלף תרצ&quot;א. וז&quot;ש בזוהר נשא קמ&quot;ז ע&quot;א '''{{צ|וכל עלאי ותתאי מתבסמין בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי}}'''. וכן אמר למטה {{צ|בכ&quot;ב אתוון מתברכין כלא}}. [הגהות הרמ&quot;ש. ר&quot;ל בברכות שהם בג' פסוקים אלו כנ&quot;ל שהם יברכך וישמרך יאר ויחנך ישא]. ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot;, כי &quot;אמרו&quot; היה משמע ציווי שיאמרו להם אבל {{צ|אמור}} משמע לצרף גם כן כנ&quot;ל.

והנה ס&quot;ג ומ&quot;ה גימטריא ח&quot;ק. ועם כתר הוא ק&quot;ט. ועם {{גמט|אמור}} גימטריא {{וישם}} - ברכה ששית הכוללת הכל, כי אם אין שלום כו'. [נראה הגהת הרמ&quot;ש. והנה אלו הכ&quot;ב הם נגד מכילין דרחמי היינו י&quot;ג דעתיקא וט' דז&quot;א, ובזה יובן מ&quot;ש בזוהר הנ&quot;ל בסוף עמוד הנ&quot;ל '''{{צ|והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בז&quot;א}}''' - שהם כ&quot;ב כנ&quot;ל נגד אותיות של הה' ברכות הנ&quot;ל. '''{{צ|ואשתכח שלמא בכלא}}''' - היינו כנ&quot;ל, וישם לך שלום - הוא כלל הכל והבן.]

וכתב הרמ&quot;ש וזה לשונו: {{ש}}
[מ&quot;ש שהשם כ&quot;ב יוצא מראשי הברכות {{קיצור|עש&quot;ב|עיין שם באורך(?)}}, הנה אלו האלפי ביתות שראשי ברכות אלו מתחלפים הם ידועים, כתבם רבינו האי גאון בספר קול ה' בכח והמה מקובלים איש מפי איש עד משה רבינו ע&quot;ה, ומצאתים גם כן בספר הפליאה, לכן בהם עשיתי סמוכות לדברי אמ&quot;ו הגאון החסיד מו&quot;ה אליהו מווילנא וההכרח שהביאו לזה מאמר זוהר פרשת נשא דף קמ&quot;ז ע&quot;א וזה לשונו:{{ש}}
'''ובכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקבל כ&quot;ב אתוון מכילין דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב אמור כו''''. הרי לא יוכל להיות כמ&quot;ש הרמ&quot;ק שהשם כ&quot;ב הנ&quot;ל יוצא בחלופי אלפי ביתות מן יברכך יהו&quot;ה וישמרך יאר יהו&quot;ה שהן כ&quot;ב אתוון ובזהר אמר בהדיא בהני ג' קראי דמשמע מכל ג' פסוקים, ועוד שארי הכרחות. והנה שם הנ&quot;ל במילוי אל&quot;ף נו&quot;ן קו&quot;ף תי&quot;ו מ&quot;ם כו' וגם ו' של דיונסים במילוי ג' אותיות יהיו כל האותיות עם הכולל ס' כמנין ס' אותיות של ברכת כהנים.

ולפי מה שמצאתי בכתבי האריז&quot;ל שכתוב {{צ|תכוין לשם כ&quot;ב העליון מ&quot;ה ואדנ&quot;י שיש במילואם כ&quot;ב אתוון ועתה מתמלאין על ידי נצח הוד יסוד דתבונה שהם ג' מוחין -- הרי הכל כ&quot;ה כו'}}, עיין שם באורך. והנה אלו הכ&quot;ב כשתמלאם יהיו גם כן ס' אותיות כי כשתמלא עשר אותיות מ&quot;ה יהיו כ&quot;ח אתוון, ווכשתמלא י&quot;ב אותיות אל&quot;ף דל&quot;ת נו&quot;ן יו&quot;ד -- הם ל&quot;ב אותיות, בתנאי שהת' לא יהא ממולא רק בו' כזה '''ת&quot;ו'''. וכן הווין - רק בו' אחד — הרי ל&quot;ב וכ&quot;ח -- הם ס'. וכשתמלאם על ידי נצח הוד יסוד דתבונה כמ&quot;ש האריז&quot;ל אז מתמלא גם התי&quot;ו עוד ביו&quot;ד וכן הב' ווין ונעשים ס&quot;ג אותיות, כי שם ס&quot;ג - '''יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י''' - מקורא דתלת שמהן כמ&quot;ש ברעיא מהימנא קמ&quot;ו ע&quot;ב. והנה ע&quot;פ הכ&quot;ב אלפי ביתות נוכל להוציא שם כ&quot;ב אנקתם מן שם עשר אותיות מ&quot;ה ומן י&quot;ב אותיות מילוי אדני. דוק ותמצא. עכ&quot;ל.
:(&lt;small&gt;הרמ&quot;ש ז&quot;ל סידר כאן. איך השם כ&quot;ב יוצא מראשי הברכות (כפי שיטת רבו הגר&quot;א ז&quot;ל) על פי חילופי וגילגולי י&quot;ד מיני א&quot;ב. ומפני כבוד שמו יתברך נמנעתי מלהדפיסם פה. '''ש&quot;ל'''&lt;/small&gt;).

==פרשת בהעלותך==
===[[זהר חלק ג קנא א|דף קנא עמוד א]]===
{{דה מפרש|שבעה קשרים}} הן ז' פעמים עשר, כי כל רתיכא סלקא לעשר כמ&quot;ש בסתרי אותיות פרשת בראשית {{ממ|זהר חדש|ה|ב}} והן ע' שמות, וב' היתרין הן דאבא ואמא. וכן הוא בכל דבר כמו יום &lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;שישי דקידוש, וע' נפש וע' אומין, וכמו שכתבנו במקום אחר. והן ב' שמות - רישא ואמצעיתא. לכן בכל קשרא הוא עשרה, וכאן אחד עשר, אלא שברישא הקשרא הוא ברישא אבל באמצעיתא הוא באמצעיתא, חמש מכאן וחמש מכאן, ותניינא הוא '''הה&quot;ע''' ותליתאה '''יי&quot;י''' ורביעאה '''וו&quot;ל''' וחמישאה '''ננא''' ושתיתאה '''ענ&quot;ו''' ושביעאה אמצעיתא הנ&quot;ל והיא קנה המנורה האמצעי שהכל פונים אליה.{{ש}}
(&lt;small&gt;כתב הרמ&quot;ש. וראיה לדבר בפרק א' דספרא דצניעותא, אבא יתיב ברישא אמא באמצעיתא ואבא ואמא זיווגא דלהון במזלא תליא. וכן {{גמט דגש|וה&quot;ו אנ&quot;י}} - גימטריא {{גמט|מזלא}}. וביאר חילוק הע&quot;ב שמות לפי סדר הקשרים. '''א''' - קשרא דאבא, וה&quot;ו י&quot;א שמות הראשונים. '''ז''' - קשרא דאמא, אנ&quot;י השם הל&quot;ז, וחמש שלפניו וחמש שלאחריו. '''ב'''' - (הולך למפרע מקשר האמצעי) קשרא דחו&quot;ג, יי&quot;י וט' שמות שאחריו. '''ג''' - קשרא דת&quot;ת, הה&quot;ע, וט' שמות שאחריו. '''ד''' - קשרא דנצח והוד, וו&quot;ל, וט' שמות שאחריו. '''ה''' קשרא דיסוד, ננ&quot;א, וט' שמות שאחריו. '''ו''' קשרא דמלכות, ענ&quot;ו, וט' שמות שאחריו&lt;/small&gt;).

ואמר {{צ|רישא ואמצעיתא כו'}} שהן ריעין דלא מתפרשין. וז&quot;ש {{צ|אינון דחפרו כו'}} כמ&quot;ש באר חפרוה שרים. וז&quot;ש ([[סוכה מה א|במתניתין דסוכה מ&quot;ה ע&quot;א]]) בערבה שבא לרצות על המים - אלו ב' שמות דוקא, והן גימטריא ג' הויות שהן חפרו בירא דמיא. כי בהסתלקותן מג' שמות - אל אלהים יהוה, ונכנסו בג' הויות נעשה שם אדני. וכן ג' שמות הנ&quot;ל הולידו גבורות גשמים, מנצפ&quot;ך, בסוד ה' מלך כו'.

{{דה מפרש|תניינא זה אל זה}} ר&quot;ל חסד וגבורה כמש&quot;ל, והן קשרא חדא, דשמאל נכלל בימין.

{{דה מפרש|תליתאה שלימו דכל מהימנותא}} הוא ת&quot;ת שבין ב' ההי&quot;ן, והוא ע' אנפין, שבעים נפש כמ&quot;ש בסוף אדרא זוטא, וזהו שם '''הה&quot;ע''' הנ&quot;ל. ולפי שסיים בקשרא קדמאה בשם האמצעי - '''אני''' - הולך למפרע ואח&quot;כ חוזר לחלק השני שיהיה הכל נמשכין מנר האמצעי שלכן סדר כאן מאמר הזה ועל המנורה בנוי קוטב המאמר.

{{דה מפרש|רביעאה כו'}} נצח והוד. {{דה מפרש|חמישאה}} יסוד. {{דה מפרש|שתיתאה דיני ברחמי}} ר&quot;ל מלכות בכתר, נעוץ סופן כו'.

{{דה מפרש|שביעאה כו'}} הוא '''אני''' - בינה כנ&quot;ל, אלא שחשב למעלה משום דלא מתפרשין ואבא מתפשט בחג&quot;ת שהן דדכורא, ואימא בנצח הוד יסוד שהן דנוקבא, ולכן הן סדורין כאן. וכן מחציתן של ע&quot;ב נחלק לאבא ואמא. וכן הוא בשם הויה ית' ז' קשרים כמ&quot;ש דכלא אהבהה היו&quot;ד בב' קשרים כ&quot;ח חו&quot;ב וזהו ל&quot;ב נתיבות, ג' יודין וב' קשרים, וכמ&quot;ש בספר יצירה ה&quot;א בב' קשרים חו&quot;ב בינה וז&quot;א וא&quot;ו בא' זו&quot;נ, ה&quot;א בב' זו&quot;נ בי&quot;ע בה. והכלל כי זו&quot;נ לעולם בב' קשרים בין בחכמה ובינה בין בזאו&quot;נ, היא בו והוא בה, והשאר בקשר א', וכל האותיות של הוי&quot;ה בב' לבר מאות וא&quot;ו.

===[[זהר חלק ג קנב ב|דף קנב עמוד ב]]===
{{דה מפרש|רעיא מהימנא. עד ז' יומין}} נגד ז' ימי הפסח.

===[[זהר חלק ג קנג א|דף קנג עמוד א]]===
{{דה מפרש|בתר דאתקדשת כו' ואתטהרת כו'}} כמו כלה בקדושין ומקוה ואח&quot;כ יחוד.

{{דה מפרש|נשמתא מאני דאמצעיתא כו'}} ר&quot;ל בצונן מימינא ובחמין משמאלא וחרס במלכות ואור שאמרו כל שתשמישו באור - {{קיצור|בעד&quot;א|בעמודא דאמצעיתא(?)}} כו'.

{{דה מפרש|ועוד הרואה תמרים כו'}} כצ&quot;ל. ור&quot;ל דבתורה מתלבן עונותיו.

{{דה מפרש|מרים}} ר&quot;ל מסלק.

{{דה מפרש|ועוד תמרים כו'}} ר&quot;ל הוא עץ טוב ורע ונמתקו.

{{דה מפרש|דאיתימא}} ר&quot;ל שלא תאמר.

{{דה מפרש|ממונה דשקרא כו'}} ר&quot;ל בדברי שקר כנ&quot;ל ולבנים אומרים כו', ר&quot;ל שאומרים ליתן ממון שבתוך האוצר כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|ברייתא}} לשון חוץ שדה.

{{דה מפרש|יסורין}} הן העניות וצער של תלמידי חכמים כמש&quot;ל.

{{דה מפרש|את העינים}} לראות את האור.

===[[זהר חלק ג קנג ב|דף קנג עמוד ב]]===
{{דה מפרש|יתלבנו כו'}} תשיב ד' דרגין כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|שנים מעיר כו'}} נגד שנים ושבעה דאתכנשו לתיבה.

{{דה מפרש|ולזמנין א' כו'}} ידוע בפסוק.

{{דה מפרש|דשליח אחרא כו'}} ר&quot;ל שני מיני ת&quot;ח, אחד בעץ הדעת ואחד בעץ החיים, ובכולם מתעלם ניצוצין דר&quot;מ, והראשון נקרא עורב - לשון ערב רב, שעליו נאמר שקץ הוא לא יאכל, דאשתדל בשקצים כמש&quot;ו, והשני נקרא יונה. וזהו שליח השני דאשתלח בגלותא בתראה דאשתדל לשמה ויבא הגאולה והוא יהא בדוחקא לכך נאמר עלה זית כו' שאמרה יהא מזונותי כו' שלא יהא פרנסתו על ידי ערב רב כמ&quot;ש בפרשת נשא.

{{גמט דגש|ערב יונה}} - גימטריה {{גמט דגש|שגם}}, דהוא משה, חסר ב' מן {{צ|בשגם}} כמ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס, וב' הן ב' שלוחין הנ&quot;ל. וז&quot;ש {{צ|דאתקרי בשמך כו'}} רזא דיונה הנביא שגם הוא בשליחות הראשון לא עשה כי אם בפעם השני.

'''גבורה יוד''' - צ&quot;ל '''הוד'''.

{{דה מפרש|ירום ונשא וגבה}} ג' דרגין הנ&quot;ל שכל הפרשה נאמר בו כמ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס.

{{דה מפרש|לא אמות מסטרא דשמאלא}} מגבורה.

{{דה מפרש|דהוד דילך כו'}} ר&quot;ל דמשה בדרגא דהוד מסטרא דבינה דאתפשטת עד הוד כמ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס, ולכן אתקשר בו משיח בן יוסף בדרגא ולכן אמר לא אמות כו'.

{{דה מפרש|באורייתך כו'}} ג' דרגין. באורייתך מסטרא דבינה. בגופך מסטרא דגבורה. בנביאותך - מסטרא דהוד.

{{דה מפרש|ק&quot;ש כו'}} שהוא בבינה ואתגבר ימינא דאיהו שחרית.

{{דה מפרש|מעשה יה}} הוד, דעד שם אתפשטת בינה - י&quot;ה, וזהו מעשה של בינה - י&quot;ה.

{{דה מפרש|ברחמי ובתחנוני}} שהן ימינא ושמאלא כמ&quot;ש בפרשת פנחס.

===[[זהר חלק ג קנד א|דף קנד עמוד א]]===
{{דה מפרש|ובלכת החיות בקוזפירא דלעילא הוו אזלי כו' דגלא קדמאה משריא מזיינא ארי' מיכאל רשים כו'..חד לאורחא וחד למיהך בשוקא דאזיל}} ר&quot;ל בסוד ושני נעריו עמו לשמש אותו. [ר&quot;ל אחד בנסיעת החיות ואחד בחנייתן במקומן לעשות שליחותו זהו שוקא] וצדקיא&quot;ל בסוד צדק לפניו יהלך כו'. והוא דגל מחנה יהודה כמ&quot;ש למטה במנין הדגל והוא גור אריה יהודא, וכן היה רשום על הד' דגלים ארבע החיות כמו הסדר שכתוב כאן.

{{דה מפרש|אריה אושיט ידי' ימינא כניש כל חילוי לגבי' כו'}} הוא סוד הדגל ביד נשיא שבט יהודה שכולם נוסעין אחריו.

{{דה מפרש|אושיט ידי' שמאלא כל מאריהון דדינין כו' ידך בעורף אויבך}} והוא כתוב אצל יהודה. ויד הוא שמאל כמ&quot;ש {{צ|ידך - זו שמאל כו'}}.

{{דה מפרש|ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא כו' בחוורא דשמיא}} והוא כמ&quot;ש וארבעה פנים לאחת וארבע כפנים לאחת להם. וכולהו מאשא חוורא. והוא אור שבחסד. שהחילוק שבין אור לאש - שהן ימינא ושמאלא, אור הוא נהורא חוורא והוא נהורא חוורא דעל הנר כמ&quot;ש בפרשת בראשית דף נ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|נא|א}} והוא בצד מזרח כמ&quot;ש שם שנהורא חוורא שבנר ת&quot;ת ונהורא אוכמא מלכות, וזה לשונו: {{צ|תא חזי בשלהובא דסלקא אית תרי נהורין, חד נהורא חוורא דנהיר וחד נהורא דאתאחיד בה אוכמא כו'}}, עי&quot;ש. והוא סוד מנורה בדרום, ולכן הוא כפתור ופרח כעין המנורה. והוא נהורא דשמשא דנפיק ממזרח והיא חוורא כולא יומא ואין אדום רק בזריחתה שמתלבש אז בגבורה כמ&quot;ש ישיש גבור לרוץ אורח, ואח&quot;כ חוזר לגוונו כמ&quot;ש בזוהר.

ואמר {{דה מפרש|חד לסטר מזרח נהיר בחידו וחד כו' ואזלין כחדא}} ר&quot;ל דארבע דרגין הן: אור וחושך — חסד וגבורה, יום ולילה — תפארת ומלכות כידוע, וכל אחד הוא בחינה אחרת. כי חסד הוא אור עצמו אבל ת&quot;ת הוא יום שבו מאיר האור והוא סוד השמש שאינו אור עצמו רק שמאיר מהאור כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת בראשית דף ט&quot;ו ע&quot;ג. והאור עצמו הוא ששימש בששת ימי בראשית ונגנז. וכן חשך ולילה. שהלילה אינו חשך עצמו אלא שבו חשך, והוא גבורה ומלכות.

וז&quot;ש {{דה מפרש|לסטר מערב דאתכניש נהורי'}} שנשקע החמה במערב בלילה.

{{דה מפרש|וחד לסטר צפון חשוך כו'}} וידוע שאור בדרום ושמחה בצפון בסוד יין המשמח אלהים. וז&quot;ש {{צ|אור זרוע לצדיק}} שהוא אור הגנוז לצדיקים והוא גנוז ב'יום' - שהוא צדיק - שמשא. ולישרי לב שמחה — בשמאלא, וגנוז לישרי לב מלכות שנקראת 'לב'. והוא סוד טוב וישר כמ&quot;ש בסתרי אותיות דף ו' ע&quot;ב וע&quot;ג 
 {{ממ|זהר חדש|ה|א}} תרין גוונין דנפקו מההוא גוון דאתקף ביה רוחא כו' האי אקרי טוב והאי אקרי ישר וסימניך טוב וישר ה'. ומזרח נכלל שמאלא בימינא וז&quot;ש נהיר בחידו. והוא כמ&quot;ש ישיש כגבור כו'. וכל הד' אנפין שבכאן כולם הוא בשמשא, לפיכך זה החשוך שבכאן אינו חשוך ממש רק כמראה צל מן החמה.

וז&quot;ש {{דה מפרש|כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך ושמשא נהיר}} ר&quot;ל לא חשוך ממש ולא אור ממש, רק שחשך הוא מקום הצל, ואור מקום זריחתו.

וז&quot;ש {{דה מפרש|בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלין כחדא}} ר&quot;ל כמו ימינא ושמאלא שאזלין כחדא כן מקום זריחת השמש וצל אין נפרדין זה מזה במקום שמסתיים הזריחה שם מתחיל הצל והכל ברזא עלאה. לא כמ&quot;ש שהצל הוא העדר הזריחה. וכל הד' אנפין שהן חגת&quot;ם של שמשא הן הכל ברזא דשמשא ולא בלילה שאין שליטת השמש אלא שבמזרח הוא זריחת השמש ואין אז לא אור ולא צל רק התחלת הזריחה והוא אדום כולל ימינא ושמאלא כאחד, לכן הוא אדום כנ&quot;ל. והוא כמו אדם השמח ביותר שפניו מבהיקות ואדומות ונהירין מאד — כן הוא אז השמש. וזהו סוד מזרח ת&quot;ת דודי צח ואדום. וכן הוא בשקיעתו, והוא אנפין לסטר מערב שגם כן אדום — כלילא מתרין גוונין כמ&quot;ש לעיל ואית לי' תלת סטרין אבל תרין אינון כו' רק שבבקר הוא זריחת האור ובערב שקיעת האור. וז&quot;ש לסטר מערב דאתכניש נהורי'. וזהו הפנים לצד מערב.

ובשני זמנים אלו אין אור ממש ואין צל ממש. וצד דורם וצפון - הפנים כמו אור השמש כל היום שהוא לבן והוא פנים של דרום. ושל צפון כמראה הצל של כל היום. ואלו הן ד' פנים של החיה שבמזרח שמשא. והכל בזריחת השמש אלא שבמזרח הוא כמו החמה במזרח ובמערב הוא כמו החמה במערב, ודרום וצפון הוא כמו כל היום שמש וצל, כי הליכת החמה כל היום הוא בדרום כמ&quot;ש הולך אל דרום. נמצא שבצד דרום אין צל רק חמה ובצפון להיפך. ונתן טעם למה מזרח ומערב הוא בזמן מיוחד ודרום וצפון משמשין ביחד לז&quot;א בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלין כחדא. בסוד הכלילתם. מה שאין כן במזרח ומערב שכל אחד משניהם נכלל בימין ושמאל.

וכל אלו הפנים הן בעצמן חלוקים במראיהן, רק שבבקר משמש פנים של צד מזרח וכן בכולם וכל צד שמשתמש נכללין כל הד' פנים בו ומשנין פניהם לפנים של צד ההוא כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת יתרו דף ל&quot;ג ע&quot;א כד מסתכלין לסטר מזרח כלהו אינון בדיוקנא חדא דאדם בגין דמתמן איהו תקיפו דרזא דאדם וכד מסתכלין לסטר דרום כל אנפין אינון בדיוקנא חדא דיוקנא דאריה דתמן איהו חילא ותוקפא דכלא, וכד מסתכלין לסטר צפון כל אינון אנפין בדיוקנא חדא דיוקנא דשור דתמן איהו נגיחו דדינא תקיפא, וכד מסתכלין לסטר מערב כל אנפין אינון בדיוקנא חדא בדיוקנא דנשר בגין דתמן נשר יעיר קנו על גוזליו ירחף כו'. ובגין כך איהו לסטר מערב ובגין דכל אנפין משתנין כפום ההוא אתר דההוא סטרא דמסתכלין ביה כתיב בכלהו בכל דיוקנא ודיוקנא לארבעת' פני אדם פני אריה פני שור פני נשר לארבעתם, האי כד מתתקנן בכרסייא כמה דכרסייא פני למיזל הכי אינון אתחזיין דיוקנייהו כפום ההוא סטרא דאזיל כדכתיב אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, וכד לא אזלין ולא מתתקנין גבי כרסייא כדין כל חד וחד אתפרש בדיוקני' דאתחזי ליה ועם כל דא כל חד וחד אתחזין בדיוקני' דחברי' כו'.

וכן הוא בשמש דלתתא בעולם הזה גם כן, ד' אנפין ומשתנין לפי ההילוך. וכן הפנים מתהפכין אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. וכל זה הוא ד' פנים של צד מזרח מיכאל שמשא אריה דגל יהודה.

{{דה מפרש|חושבן דאזלין עמי' כל אינון דנטלין זיינא}} כמ&quot;ש כל יוצא צבא.

{{דה מפרש|וכולהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין}} ר&quot;ל לכל צד לכל פנים מד' פנים הוא בשלשה ראשים והוא מספר שלשה שבטים בדגל יהודה כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|רישא חדא דילי' שבעין וארבע אלף ושית מאה אלין אינון רישא חד}} והוא מספר של בני יהודה.

{{דה מפרש|נפקי חילא}} כמ&quot;ש כל יוצא צבא ומתרגמינן כל נפיק חילא, וכן בכולם כמש&quot;ו. וג' מלאכין עליהן — מיכאל יופיאל צדקיאל כנ&quot;ל. והן ג' נשיאין של השלשה שבטים, איש אחד למטה. והכלל שלהם שאוחז הדגל הוא נשיא בני יהודה וכן כאן הכלל מיכאל דגלא פרישא לימינא. והן הולכין לימין של צד מזרח כמו בני יהודה.

וז&quot;ש {{דה מפרש|בימינא דאיהו ארים עלייהו}} ור&quot;ל בדגל שאוחז בימין. ואמר לעיל אריה אושיט ידיה ימינא כניש לכל חילוי לגביה.

{{דה מפרש|בר כל אינון ממנן כו' דל&quot;ל חושבנא}} שהן נגד אותן הפחותין מבן עשרים — טף ונשים שלא נמנו במספר.

{{דה מפרש|רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה}} ר&quot;ל עם הרישא קדמאה.

{{דה מפרש|חושבן דילי' חמשין וארבע אלף וארבע מאה}} והוא מספר בני יששכר.

{{דה מפרש|בר כל אלין ממנן דתחותי לד' סטרין דל&quot;ל חושבנא}} כנ&quot;ל. ור&quot;ל לד' סטרין של הראש הזה מצד א' של חיה הזה לבד. שכל צד וכל ראש כלול מד' סטרין כמ&quot;ש בפרשת ויקרא דף ב' וג' {{ממ זהר|ג|ב|א}} שתחת צדקיאל לבד סחרין י&quot;ב ממנן, תלת תלת לכל סטר, וכן תחת יופיאל עי&quot;ש, וכן בכל מלאך כמש&quot;ש.

===[[זהר חלק ג קנד ב|דף קנד עמוד ב]]===
{{דה מפרש|רישא תליתאה דאזיל בתרייהו כו'}} ר&quot;ל בני זבולון והוא אחר שניהם. כמ&quot;ש {{ממ|במדבר|ב}} {{צ|והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה וצבאו כו' והחונים עליו מטה יששכר כו' מטה זבולון כו'}}.

{{דה מפרש|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה}} מספרם כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|כגוונא דנטיל ימינא הכי נטיל שמאלא הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו}} ר&quot;ל אלו הג' ראשים הן לכל צד ומספרם וכל הנשיאים שהן הג' מלאכים הכל הוא לכל צד של מזרח. וכן הוא בכל הדגלים בכל הרוחות, ובד' סטרין יש נקודה האמצעית בסוד ארגמ&quot;ן ובסוד ה&quot;א שבשם כמ&quot;ש בסתרי אותיות דף ה' ע&quot;ג {{ממ|זהר חדש|ד|א}}: {{צ|רזא דה&quot;א אינון ד' כו' רתיכא דא מ'יכאל ג'בריאל ר'פאל א'וריאל אלין אינון ארבע, וחדא נקודה דקיימא עלייהו אינון ה&quot;א ולא אקרי ה&quot;א דא אלא ברזא דאלין ארבע ונקודה בתראה דשריא עלייהו ורזא ה&quot;א דל&quot;ת הוה וההוא נקודה דשריא עלייהו באמצעיתא אתעביד ה&quot;א כו'}} עי&quot;ש כל המאמר.

וכן בריש ויקרא -- {{צ|ברזא דאותיות דד' משריין של כל חד. לגו לגו באתר דקדש נציץ את חד בטמירו כו'}}, עי&quot;ש. והוא רזא דישראל שהן לגו לגו בסוד מעי המו לו. והן כוללין כל הה' קצוות - לכן נמנו בתורה ה' פעמים — בפרשת במדבר אחד בפרטות ואחד בכללות, ואח&quot;כ בדגלים — א' בפרטות ואחד כללות כל דגל, ואחד כלל הכל. ומזה תבין השינוים בפסוק בלשון של כל מנין הנ&quot;ל שהוא לפי הבחינה, שאף שכל המשריין שבכל הצדדין שוין במספרן, מכל מקום משונים זה מזה כמ&quot;ש בפ&quot;פ דכולהו משניין דא מן דא, דא לאכללא לון לטב שז&quot;ס כללותם זה בזה כמש&quot;ש.

{{דה מפרש|כיון דנטיל האי קדמאה והורד המשכן}} כמ&quot;ש ויסע דגל מחנה בני יהודה לצבאותם כו' והורד המשכן כו'.

{{דה מפרש|וכלהו ליואי אמרי שירתא}} והן הממונין על השיר.

וז&quot;ש {{דה מפרש|מארי דתושבחן}} שסוד הנסיעה הוא עלייתם למעלה ונשיאתם את הארון כורסייא קדישא למעלה לבעלה בסוד הקרבן או התפלה עתה כמ&quot;ש בפרשת ויקהל דף קצ&quot;ז וקצ&quot;ח {{ממ זהר|ב|קצז|א}} {{צ|תא חזי כד קיימא שעתא דרעותא קמי קוב&quot;ה לייחדא רתיכא עלאה למיהוי חד כדין כו'... הדא הוא דכתיב ויקהל משה - רזא דשמים, את כל עדת בני ישראל - אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין (ר&quot;ל שהן י&quot;ב שבטים, בני ישראל, כמ&quot;ש בפרשת שמות דף ד' בני ישראל - ישראל סבא כל אינון חילין ומשריין כו') ויאמר אליהם - ומאי קאמר? זה הדבר וגו' קחו מאתכם תרומה וגו' אתתקנו כולכון לסלקא עלייכו כו'... וע&quot;ד כד חמא יחזקאל רזא דחיות דהוו סלקין לא חמא מהו דסלקין בגין דאיהי סלקא לגבי מלכא עלאה בגניזו בטמירו ביקרא עלאה}}.

וזהו סוד הנסיעה דכאן, מה שנסעו הדגלים, וכן החיות דיחזקאל, ובהנשא החיות ינשאו האופנים אצלם שהן כלילותן זה בזה בהיכלות עד היכל השביעי שהן עולמתאן דמתתקנין בצלותא דמיושב כמ&quot;ש בפרשת תרומה ויקהל ופקודי, ואח&quot;כ בתפלת מעומד מייחדין אתתא בבעלה, וכמ&quot;ש בפרשת פקודי דף רל&quot;ח ע&quot;א {{ממ זהר|ב|רלח|א}} {{צ|ויביאו את המשכן אל וגו' כתיב וממעל לרקיע דא איהו רקיע דקיימא עלייהו דארבע חיוון דכד מסתקלי כו' אמאי מסתלקי אלא כד בטש ההוא אוירא עלייהו סליק לאלין ארבע דתחות האי חיה ואינון סלקי לה לעילא עד דמתיין לה כו'}} {{קיצור|ע&quot;ש|עיין שם(?)/עוד שם(?)}} {{צ|ורזא דא כד מקשרן קשרא יחודא דכלא כדקא יאות כו' וע&quot;ד כל מאן דצלי צלותא וקשורא וקשיר יחודא כו'}}, עי&quot;ש כל המאמר.

וזהו סוד שיר הלוים על הקרבן המשמח אלהים ואנשים, דקשיר קשרין וסלקא לה לעילא שאז חדוה דכלא כנ&quot;ל. וז&quot;ש '''וכולהו ליואי אמרי שירתא כו''''.

{{דה מפרש|דגלא תניינא משרייא מזיינא נשר אוריאל דרום}} והוא דגל מחנה ראובן.

{{דה מפרש|תרין ממנן עמיה שמשיאל חסדיאל}} והם ב' שבטים שמעון וגד, ואלו הג' נשיאים שלהן.

{{דה מפרש|האי נשר סליק כו' האי נשר נץ בהדיה יונה בהדי' כו'}} וז&quot;ש למעלה {{צ|המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. וזהו סוד שאמרו ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח דרומית קשה מכולן ואלמלא בן נץ שמעמידה. והוא ברזא דשמעון שקשה מכל השבטים כמ&quot;ש בפרשת אחרי מות דף ס&quot;ב ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|סב|ב}} עי&quot;ש. ונץ ויונה הן התרין ממנן שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל. וכן בכל חיה - ג' רישין של מין ההוא. כאן ג' ראשי עופות. ובשור ג' מיני בהמות הידועין — שור כשב ועז. וכולן נבחרו לקרבן שסוד הקרבן בצפון והן כלם מסטרא דדינא — איל ועז, והן תרין ממנן קפציא&quot;ל ברזא דעז. ואמר שם בר כמה גרדיני נימוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא. וזהו סוד הכלב והגדי שקפצו כו'. יחזקי&quot;אל ברזא דאיל — אין איל אלא קשה בסוד עשתרות קרנים. וכן אדם - ג' רישין - כהנים לוים וישראלים. וכן באריה - ג' מיני חיות. ואפשר שהן צבי ואיל. (והנה צדקי&quot;אל נגד איל — צדקות וחסידות שעושה חיה זו עם כל החיות, ויופיא&quot;ל נגד צבי בסוד כי אשה יפת מראה את כידוע מבחי') שנדמה להם הקב&quot;ה דומה דודי לצבי או לעופר האילים, השבעתי אתכם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה כו'. וכן בהיכל אהבה אומר שם שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה, והן בסטרא דמיכאל נהורא ימינא שמקבל מהיכל אהבה. ומהן מתחלקין עוד לכמה מינין, וכל מין לכמה פרטים ברזא דאלין ממנן ומשריין בארבע פנים לכל אחד, ובכל אחד ג' רישין, ובכל אחד י&quot;ב ממנן וכמה פרטים כנ&quot;ל.

וזהו הכינוים בכמה שנויים לכל מין, פעם יונה פעם נשר, לפי ענין השפעה וההתקבלות, וכמ&quot;ש בתיקונים תיקון ס&quot;ט דף קי&quot;ד ע&quot;ב {{צ|ושכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובגין דא זמנין אתקריאת נשר זמנין חיה זמנין יונה זמנין צפור, בכל מה דשליטא אתקריאת בשמיה כו'}}, עי&quot;ש.

וזה החי' הוא גם כן בד' פנים ובד' גדפין כנ&quot;ל, ובכל פנים ג' רישין כנ&quot;ל. ולא חס לפרש בכל אחד ואחד כי הוא מובן. ואלו הד' חיות משמשין בד' רוחות העולם. אריה משמש בשמשא בד' פנים בד' רוחות כנ&quot;ל והוא משמש ביום. וחי' אדם שהוא כנישו דשמשא והוא סיהרא משמש בלילה בד' פנים דילה אלא ששמש ידע מבואו כו' והן יום ולילה והן משמשין לבני אדם בעולם הזה. ונשר וכל צפרין משמשין בג&quot;ע שהוא ימינא דעלמא בדרום כידוע בזוהר בכמה מקומות. ולכן שם צפרין דמצפצפין כמ&quot;ש פרשת שלח לך דף קס&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסה|א}} {{צ|עופין דנור דקא מצפצפן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו כו' זינין אחרנין ושפנינין אחרנין כו'}}, עי&quot;ש. ושם היונה ונשרין וכן הנשמות מתחדשין שם כצפרים ונשרין, עיין שם בפרתש שלח לך כל הענין. ושם אור זרוע לצדיק - אור הגנוז לצדיקים, שהוא ימינא דגנזו הקב&quot;ה מרשעים בעולם הזה והוא אור שמסתכלין בו מסוף העולם ועד סופו, ר&quot;ל מה שהיה ומה שעתיד להיות כידוע, והכל בג&quot;ע. וד' פנים שלו בד' רוחות כנ&quot;ל.

שור בצפון שהוא גיהנם שהוא בצפון כידוע, ושם כלחוך השור כמ&quot;ש בריש פרשת בלק {{ממ זהר|ג|קפו|א}}. ושם משמש בד' פנים ושם החשך כמ&quot;ש כל חשך טמון כו' תאכלהו כו' וכידוע. ואמר לקמן שור גבריאל צפון כו' רגיז באסתכלותא עיינין מלהטין כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס כד געי האי שור נפקין מנוק' דתהום רבא כמה חבילי טריקין כולהו געאן ושטאן קמיה וחימתא ואחמתא דכל חובין תלי' קמי' דהא כל חובי עלמא כו' חשוכא דשמשא תמן אשתכח לא אשתכח נהירו כמה גרדיני נימוסין אזלין ושטאן בחשוכא וההוא נהר דדליק כו'.

ואלו השני החיות משמשין בעולם הבא, שבעולם הזה אינן יכולין לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורעניות, לכך משמשין שני החיות מזרח ומערב (בעולם הזה) שהן ממוזגין שניהן אלא שזה נוטה לחסד וזה נוטה לגבורה, מה שאין כן בעולם הבא — כשם שנותן כח לצדיקים לקבל רוב טובה כך נותן כח ברשעים כו'. והן שני דרגין - ימינא ושמאלא, וכל אחד בד' פנים בד' זמנים כנ&quot;ל משמש. והם בד' רוחות העולם כנ&quot;ל.

וכן הדגלים לד' רוחות וכל אחד בסטריה. ראובן - אור בן, כמ&quot;ש בתיקונים, לימינא. וזהו אוריאל. יהודה - גור אריה. דן ידין עמו כמ&quot;ש ההוא דאמר דוני דיני אמרו שמע מינה מדן קאתי שנאמר כו', וכמ&quot;ש יהי דן נחש עלי דרך כו' והוא לצפון. אפרים - אפר ים, אפר דרפאל כנ&quot;ל, ושם - כי הפרני אלהים כו', מטה במערב - חדר המטות.

{{דה מפרש|ג' רישין אינון כחדא כו' רישא חדא כו'}} והן מספר שלשה השבטים של דגל ראובן כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מאלין תרין סטרין נפקי תרי כרוזי כו' כלהו מתכנשי כו'}} והוא כמ&quot;ש ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה, וז&quot;ש {{צ|מאלין תרי סטרי}}. ובאלו שני התקיעות נוסעין כל הדגלים בד' הרוחות עם כל הג' רישין של כל אחד. וז&quot;ש {{צ|חיוון זעירין עם רברבין}} - שהן הי&quot;ב חיות. {{צ|וכל חילין ומשריין}} - הן כל מספר בני ישראל. שבצפון ומערב לא נזכר תקיעה ונוסעין אחרי שני הדגלים מזרח ודרום. והענין כי אלו התקיעות הוא לאכפייא דינין לכן הוא במזרח ודרום ששם הוא רחמים ומשם כופין את הדינין כל אחד שכנגדו - דרום לצפון ומזרח למערב. וכמ&quot;ש לקמן ותקעתם תרועה לסטר דרום אבל הכא לאו האי ולאו האי, אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרינן ממזרח ומדרום אינון זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון ועל דא אינון מכסף כו'. וז&quot;ש למטה לקבל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא כו'.

וזהו סוד השיר על התמיד שהוא עליות ונסיעת המחנות שאמרו ושני כהנים כו' ושתי חצוצרות של כסף בידם תקעו והריעו ותקעו כו' והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר וכמ&quot;ש למעלה וכלהו ליואי אמרי שירתא וכמ&quot;ש ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם כו' וכמ&quot;ש לקמן ובגין כך כו' ותקעתם בחצוצרות סתם בין לעילא ובין לתתא.

{{דה מפרש|מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כלהו נטלין במטולא במשריין לקמי' דההוא משכנא}} שהמשכנא הוא סוד הכסא בסוד ויביאו את המשכן אל משה כנ&quot;ל ובשעת נסיעה ועליה כולהו עולין עמה כנ&quot;ל. ואמר לקמי' דההוא משכנא - שכאן נאמר אחרי שני הדגלים ונסעו הקהתים נושאי המקדש שהוא הארון - ארון הברית כמ&quot;ש בפ&quot;פ בהיכל השביעי עי&quot;ש.

{{דה מפרש|בשעתא דחד מינייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא כו' לקבל אינון שתי חצוצרות כסף כו'}} ר&quot;ל ששתי חצוצרות הן אחד נגד סטרא דאריה ואחד נגד סטרא דנשר, ובשניהן תוקעין ותוקעין תר&quot;ת כמ&quot;ש בספרי. ואמר שבחצוצרות הראשון מסטרא דאריה תוקעין התקיעה ומתכנשין כל משריין וחצוצרות השני תוקעין בו תרועה וז&quot;ש אצל מחנה תימנה תרועה יתקעו למסעיהם, וז&quot;ש בשעתא דאחרא כו' כל אינון משריין דהאי נשר כלהו כו' לקבל אינון כו' כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם אינון דמתכנשי לגבייהו}} ר&quot;ל בכל חי' מתכנשין כלהו לגביה מסטרא דיליה בשעת נסיעה כמ&quot;ש לעיל והן האופנים אופן אחד עם כל משריין דיליה אצל כל חיה כמ&quot;ש ואראה והנה ארבעה אופנים כו'.

{{דה מפרש|כגוונא דרישא אסתכל ה&quot;נ כלהו}} כמ&quot;ש כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם.

{{דה מפרש|דגלא תליתאה שור גבריאל צפון תרין ממנן עמיה קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל}} והוא דגל מחנה דן עם השבטין והנשיאים כמש&quot;ל.

{{דה מפרש|האי שור מסטרא דשמאלא}} כמ&quot;ש ופני השור משמאל לארבעתם.

{{דה מפרש|קרנוי סלקין כו' ורפסא ברגלוי ולא חייס}} שהוא חיה הרביעית שבדניאל כמ&quot;ש למעלה ונאמר בה {{ממ|דניאל|ז}} {{צ|דחילא ואמתני ותקיפא יתירה כו' אכלה ומדקא ושארא ברגליה רפסה גו' ואלו עיינין כעיני אנשא בקרנא דא}}. והעיינין הן עיני ה' המעיינין בעובדא דבר נש כנ&quot;ל ולכן רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כו'. והוא כמ&quot;ש בגבריאל שהוא חיה הזה ועיניו כלפידי אש.

{{דה מפרש|כד געי האי שור נפקין כו' כלהו בספרא סליקין וכתיבין}} שכאן הוא סוד הגיהנם ששם נחשים ועקרבים הנושכין וכמ&quot;ש בפרשת בלק דף קפ&quot;ו ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קפו|א}} בסוד כלחוך השור את ירק השדה - גהינם את הרשעים, עי&quot;ש. ואמר {{צ|ואחמתא כו'}} כמ&quot;ש קרבו פקודות העיר ואיש כלי משחיתו בידו כו' ואיש אחד בתוכם לבוש בדים - שהוא גבריא&quot;ל. וקסת הסופר במתניו.

ואמר {{דה מפרש|דהא כל כו'}} כמ&quot;ש כרסייא שביבין דינור כו' נהר דינור כו' וספרין פתיחו - שהכל כאן כמ&quot;ש לעיל בהיכל רביעי וכמ&quot;ש כל מעשיך בספר נכתבין, וביד כל אדם יחתום - שהוא ביד שמאל כמ&quot;ש למעלה.

{{דה מפרש|שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה}} שכנגדן ז' מדורי גיהנם.

{{דה מפרש|כד צחי אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא כו'}} והוא כמ&quot;ש בבהמות בהררי אלף הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל. והוא שור זה - את ירק השדה. הן יעשוק נהר ולא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו — והוא נהר דינור שצריך לעבור בו קודם שבאים לארץ ישראל - ארץ החיים - עולם הבא. חוץ נשמתין דצדיקים עלאין כנ&quot;ל. וזהו סוד כריתת הירדן לפני באי הארץ. וז&quot;ש למה נקרא ירדן שיורד מדן והוא בדגל הזה.

{{דה מפרש|ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמי(?) דמכבין גחלתייהו לא יכיל עלמא למסבל}} שאריה הוא בסטרא דמים והוא אריה של ים וכמ&quot;ש בתז&quot;ח דף ע&quot;ג ע&quot;ג ואינון ימא ותוקפא דימינא מלאך החסד ודא מיכאל דאיהו ע&quot;ש מ'י כ'מוכה ב'אלים י'הוה די שמיה '''{{גמט|מכב&quot;י}}''' דסליק ע&quot;ב בחושבן אתוי ונהורא דיליה מ&quot;ב ודא חילי' דילי' כי תלך במו אש לא תכוה דדא מכבי אשא ומיכאל איהו כמות אריה דאיהו אריה ממים. וזהו סוד יששכר חמור גרם, אע&quot;ג שחמור טמא, לפי שהוא בדגל מיכאל שהוא מים וחמרא דימא שרי.

{{דה מפרש|חשוכא דשמשא תמן אשתכח לא אשתכח נהירו כמה גרדיני נימוסין אזלין ושטאן בחשוכא}} שהוא בסוד החשך וכן גהינם חשך כמ&quot;ש בהיכלות וכידוע, וכל זה בסטרא דגהינם.

{{דה מפרש|וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך}} ר&quot;ל נהר דיור הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני לא תימא דודאי הכי הוא כו'}} ר&quot;ל שד' פנים בו. והן ד' סטרין. מימינא - חוורא, ומשמאלא - סומקא, ומלפנים - אוכמא, ומאחור - תרין גווני כמש&quot;ל {{צ|תלת סטרין אינון אבל תרין אינון כו'}}.

{{דה מפרש|ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי}} ר&quot;ל למעלה באצילות שורש הגוונין ומשם נמשך למטה.

{{דה מפרש|תנינן אורייתא כו'}} והוא ראיה שיש כמה אשות.

{{דה מפרש|תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפליג לארבעה חדא מיא הוא והאי אתפלג לארבעה רוחא חדא הוא והאי אתפלג לד'}} שהן ג' חיות הנ&quot;ל, וכל אחד ד' פנים.

===[[זהר חלק ג קנה א|דף קנה עמוד א]]===
{{דה מפרש|תלת רישין כו'}}  הן מספר הג' שבטים בדגל מחנה דן.

{{דה מפרש|ולתתא דל&quot;ל חושבנא}} כנ&quot;ל - טף ונשים.

{{דה מפרש|בר כמה גרדיני כו' נשכין כחמרא כו'}} הן הסטרא אחרא שהן באוירא ולתתא שהן חציפין ככלבא כמ&quot;ש בפרשת ויקרא דף כ&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ג|כה|א}} {{צ|תא חזי באלין זינין בישין אית דרגין כו' דרגא תתאה דילהון כו' בגין דכולהו חציפין ככלבא}}. וזהו סוד {{צ|כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור א&quot;ל אמור ככלב כו'}}, והן גם כן משמרות הלילה שאז שליטתן עד חצי הלילה כידוע חמור נוער וכלבים צועקים, והן {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}}.

{{דה מפרש|ווי מאן דאשתכח גבייהו}} בעולם הזה. {{דה מפרש|ובדינא דלהון}} בעולם הבא.

{{דה מפרש|בסטרא רביעאה דגלא רביעאה אדם רפאל מערב}} הוא דגל מחנה אפרים עם כל השבטים והנשיאים כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|בהדיה אסוותא בסטריה}} שהרפואה הוא בצד מערב כמש&quot;ל.

{{דה מפרש|דינא עלאה עלי' אתסי}} שכאן הוא דינא רפיא ונמתק הדין כאן ולכן כאן הרפואה והוא בברכת אתה גבור.

{{דה מפרש|האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי כו'}} ר&quot;ל כמ&quot;ש {{צ|מבעה זה אדם}}, וכאן הוא בקדושה.

{{דה מפרש|בתר דא שריא קול דממה דקה כו'}} הוא סוד הכסא עצמה כנ&quot;ל בפרשת ויקהל שם דאיהי סלקא לגבי מלכא עלאה בגניזו כו' כנ&quot;ל. ואמר {{צ|האי אחיד בקרנוי דשור כד בעי לאעלא לון כו'}} - הוא בסוד התפלין שבהן קושרין לקרנוי דשור כמ&quot;ש בתיקונים ובתז&quot;ח, ואמר בתז&quot;ח פאר דרפאל - פארך חבוש עליך. וכן כתבו בתקונים שתפלין בסוד אדם ומכל מקום הוא בשמאלא - הכל בשור וציצית ותפלין וק&quot;ש (ותפלה) הן ד' תיקונים של ד' הנ&quot;ל. 
* ציצית - והוכן בחסד כסא.
* תפלין - ובזרוע עוזו.
* קריאת שמע - עמודא דאמצעיתא כמ&quot;ש בתיקונים.
* תפלה - במלכות.

והן ציצית ברזא דמיכאל כמ&quot;ש בפרשת תרומה דף קל&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קלט|א}} {{צ|ותכלת דא איהו תכלת דציצית כו' כד אתי צפרא ואתער ימינא לעילא נפיק ההוא נהורא ומטי עד האי תכלא כו' דנפיק מכרסייא עלאה דשלטא על תכלת מסטרא דימינא ודא איהו אפוטרופסא דישראל דכתיב ביה מיכאל שרכם כו'}}. {{ש}}
ותפלין ברזא דשור, ושם לאעלא כל ממנן תחת שכינה כמ&quot;ש בתיקונים.{{ש}}
קריאת שמע - בסוד נשר בסוד {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול}} דקריאת שמע כמ&quot;ש בתיקונים וכנ&quot;ל ארים קלא כולהו אחרנין כו'. ולכן הוא בימינא בהיכל אהבה בדרום כנ&quot;ל. {{ש}}
ותפלה - ברזא דאדם כידוע.

והשינוי הנ&quot;ל במזרח ומערב בצורת נשר ואדם הוא בדכורא ונוקבא, שבדכורא נשר - אוריאל במזרח, ואדם (רפאל) במערב, וכמ&quot;ש בפרשת יתרו דף ע&quot;ח {{ממ זהר|ב|עח|א}} {{צ|בחדש השלישי כו' דשליט ביה אוריאל רב ממנא כו' ואיהו רזא דאיש תם מאריה דביתא איש אלהים כו'}}, עיי&quot;ש כל המאמר.

ובנוקבא להיפך. והענין כי בדכורא שלטא טפה דדכורא על נוקבא ובנוקבא להיפך כמ&quot;ש ברעיא מהימנא ובתיקונים. לכן כשמזכיר בנוקבא כמו כאן{{הערה|רוצה לומר בהיכל ו' דפקודי (כי ביאור {{קיצור|כה&quot;מ|כל המאמר(?)}} הזה היה מסודר שם ונעתק לכאן. כמש&quot;ש). '''ש&quot;ל'''.}} מזכיר רפאל במזרח ואוריאל במערב, וכשמזכיר בדכורא אמר להיפך, כי הכל כלילן בדכר ונוקבא, ומאן דשליט הוא דכורא וכמ&quot;ש בפרשת שמות ובז&quot;ח דף ל&quot;ב ע&quot;ב {{צ|כולהו לתתא נוק' אינון וכל מאן דשליט דא על דא מאן דאיהו לתתא כו' וכל אינון דלעילא אקרי דכורא ודא לגו מן דא דמות ד' חיות דמות דמאן דמות דאינון חיוון עלאין כו' ד' חיות דנפקי מחילא דחי דאיהו דכר ובגין דאינון נוקבי כו'}}. וזהו סוד שתפארת נקרא 'אדם' ומלכות 'דמות אדם', והוא ת&quot;ת דדכורא ומלכות דנוקבא, ומלכות דנוקבא הוא כללא דכלא.

{{דה מפרש|ויהי בנסוע הארון כו' נ' כפופה נוקבא נון פשוטא כללא כו'}} כי נון רזא דאדם. דד' חיות '''ש'נ'א'ן''' כמ&quot;ש בז&quot;ח דף ל&quot;ב ע&quot;ג, '''ן'''' רזא דאדם בשלימו, עי&quot;ש. והוא רזא דעמודא דאמצעיתא - נאמן פשוט. ונו&quot;ן כפופה - מלכות, שנכפפת רגלי' מסטרא אחרא כידוע, והוא נאמן כפוף, כי בינה בנ' תרעין דילה מתפשטת עד הוד ונכלל כולו ביסוד שלכן נקרא {{גמט|'כל'}} - גימטריא {{גמט|נ'}} - כלל הכל כידוע. וכן מלכות כלולה מכולם - סוד {{גמט דגש|כלה}} - {{גמט דגש|ים}}. ולעולם נוקבא נכללת בדוכרא ולכן נ' פשוטא כללא דזו&quot;נ והן סוד '''נון''' מלא - זו&quot;נ, וי&quot;ו באמצע - יסוד, וא&quot;ו זעירא כידוע.

{{דה מפרש|באתר דא ויהי בנסוע הארון אמאי אתהדר לבתר כג&quot;ד [ציור]}} ר&quot;ל בב' הפיכות.

{{דה מפרש|תא חזי נ' באשרי כו'}} שהנו&quot;ן הוא סימן נפילה בגלותא כמש&quot;ו. ולכן לא נאמר באשרי. והענין כמ&quot;ש {{ממ משנה|מדות|ד|}}  אריאל כו' מה הארי צר מאחוריו ורחב מלפניו. נמצא צד הרחב הוא רישא דילה ובגלותא רישא שכיבת לעפרא וזנבא מדבר כמ&quot;ש בזוהר במדבר. ולכן כאן בנסוע הארון ויאמר קומה ה' - אז אתהפך הנון רישא לעילא, וזהו טעם על הפיכתה למעלה ואז ויפוצו אויביך [וינוסו משנאיך מפניך, כי צד הרחב הוא פניך], כיון דנפלה ואסתלקת נ' אז אתחברו מ' וס' שהן אחורייים דבינה שמשם נאחז ס&quot;מ וכיון שקם הנון ביניהם אתבדרו ס&quot;מ זה לכאן וזה לכאן.

{{דה מפרש|אלא מה כתיב לעילא כו'}} עכשיו מפרש נזירת הנו&quot;ן לאחור.

{{דה מפרש|וארון ברית ה' נוסע לפניהם כו' - כל המאמר}} הענין שארון ברית ה' הוא יסוד ברית, לוחות הברית, ושכינתא לא זזא מניה כידוע, והיא עומדת בין ב' צדיקים - בין צדיק העליון לישראל, ומחביבותא דישראל אהדרת אנפייהו להון.

;[ליקוט]
'''ס' ומ''' - הוא בינה ותבונה. וכן הם שמים וארץ, {{קיצור|זו&quot;נ|זכר/זעיר(?) ונוקביה}}, שלכן בבינה רומז בן בלבד ובתבונה בן ובת. והן עגולא וריבועא. כי שמים הוא בעיגולא ולכן הוא ו' קצוות - ו', וארץ הוא בריבועא כידוע, והן '''ו&quot;ד''' כידוע. וכן ברוחא דנציץ מספיר. נציץ לב' -- אחד לו' קצוות ואחד לד' - זו&quot;נ. והענין כי עיגולא יותר על ריבועא תילתא כמ&quot;ש בתוס' [[סוכה ח ב|דסוכה דף ח' ע&quot;ב]]. ולכן בבית דין שלמעלה בשמים ס' פולסין (חגיגה ט&quot;ו ע&quot;א, יומא ע&quot;ז ע&quot;א, ב&quot;מ פ&quot;ה ע&quot;ב) ובבית דין שלמטה ארבעים כו'. ולכן כאן מענישין בן י&quot;ג,  ולמעלה בן כ' {{ממ|שבת|כ|ב}} - שצריך שיהא משולשין.  וכן רוח ונפש הן עיגולא וריבועא. וכן איש ואשה - עיגולא רהיט וריבועא לא רהיט (בספר הבהיר). קרקע עולם. כל כבודה כו'. וכן רוח בגלגול והארץ לעולם כו' וזרח השמש כו' סובב כו'. {{ש}}
;[עד כאן הליקוט]

וידוע שסוד מ&quot;ם וסמ&quot;ך הן בינה ותבונה. בינה - ס', ותבונה - מ&quot;ם סתימא, רביעא על בנין. והן מ&quot;ם וסמ&quot;ך שבלוחות. ובשעתא דרביע על ישראל נקרא מ&quot;ם, ובשעתא דסתימא נקרא סמ&quot;ך. והן שיתין מקורין דיסוד דמקבל מאימא עילאה. נמצא כי יסוד ארון הוא בסוד סמ&quot;ך וישראל בסוד מ&quot;ם. וזהו הפיכת הנו&quot;ן לאחור בא&quot;ב -- מסמ&quot;ך למ&quot;ם.

והענין כי בגלות נקרא סמ&quot;ך - סומך ה' לכל הנופלים, ולכן נ' כפופה אהדר אנפי לקבלי דסמ&quot;ך, שהנ' הוא סימן הגלות. וז&quot;ש {{ממ|ברכות|ד|ב}} אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. ועיין בפרשת בראשית דף ג' ע&quot;א {{ממ זהר|א|ג|א}} עאלת אות סמך אמרה קמיה ריבון עלמין כו' עד אות מ&quot;ם, עיין שם ובפירוש האר&quot;י ז&quot;ל. אבל בקימתה - אז אהדר אנפי למ&quot;ם שהיא רביעא על בנין כנ&quot;ל. והנופלים הן יסוד ומלכות, דת&quot;ת אסתלק לעילא בגלותא כידוע, והן נ' כפופה וו' כנ&quot;ל. וזהו סוד {{צ|מי יעלה '''לנ&quot;ו''' השמימה}}, ר&quot;ל מי יעלה לנ' כפופה ווא&quot;ו השמימה אל הת&quot;ת, וראשי תיבות '''{{גמט|מילה}}''' כידוע - סוד הצדיק, והוא גימטריא {{גמט|פ&quot;ה}} כידוע. פה כמ&quot;ש בזוהר ויקהל על פסוק מה לך פה אליהו, והוא ה' חסדים שבו שהן {{מכפלת גימטריה|ה'|פעמים|טו&quot;ב}} כידוע, וזהו סוד פ&quot;ה אותיות של ויהי בנסוע {{ממ|שבת|קטו|ב}} וכמ&quot;ש (שם קט&quot;ז ע&quot;א) שספר בפני עצמו הוא כו' - שבעה ספרים, וכמ&quot;ש רש&quot;י שם שספר במדבר נחלק לג' ספרים, עי&quot;ש. ג' ספרים הראשונים הן נגד חג&quot;ת, במדבר נגד נה&quot;י, וידוע שהן נכללין בא' שלכן נכללין כאן בספר אחד. ויסוד הוא באמצע בין נ&quot;ה - לכן &quot;ויהי בנסוע&quot; באמצע. ונוני&quot;ן כפופין סובבין את הספר בסוד נקבה תסובב גבר, שהנ' כפופה הוא סוד יסוד דנוקבא סובבת יסוד דדכורא. ולמאן דאמר להפסיק בין פורעניות ראשונה כו' -- כי בירכי' אחיזה לסטרא אחרא בסוד הני ברכי דשלהי מינייהו {{ממ|ברכות|ו|א}} - ויגע בכף ירכו, ולכן הוא באמצע להפסיק בסוד שקרא קאי אחד כרעא {{ממ|שבת|קד|א}}, וסובר שהכל הוא ספר אחד כנ&quot;ל.

וכאן הוא סוד כל התפלה, כי ג' משריין בתפלה והשכינה נוסעת דרך ג' ימים - בי&quot;ע, בקרבנות ובזמירות ובברכות ק&quot;ש. וזהו {{צ|וארון ברית נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} - בתפלת י&quot;ח [ומצאן מנוחה אשה בית אישה. רמ&quot;ש] כידוע בשים שלום שם נייחא דכולא, ואז -- {{צ|קומה ה' כו'}} כנ&quot;ל, ואז קמים בתפלה לקדם מלכא כידוע, ואז וינוסו משנאיך מפניך. והוא כמ&quot;ש בזוהר דבשעתא דאתתקנת נוקבא לאתתקנא אנפין באנפין לזווגא במלכא מכרזין צאינה וראינה - פוקו וחזו ביקרא דמלכא, וסטרא אחרא אינו רוצה ובורח השדה, כי לא יחפוץ הכסיל בתבונה כו'. ואז יעקב יורש מקומו ומקבל הברכות בסוד ויצא עשו השדה לצוד כו'. וזהו וינוסו משנאיך מפניך — שאז אתתקנת אנפין באנפין בסוד הפיכת וקימת הנו&quot;ן.

ואח&quot;כ נפילת אפים בסוד נפילת הנו&quot;ן ומוסרין נפש בשבילה לסמכה ולהקימה. ואומרים אשרי אח&quot;כ לסמכה בס' כנ&quot;ל - סומך ה', ואומרים יענך - ע' קלים דצווחת איילתא על בנהא. וקדושה דסדרא לקיימא עלמא.

ואלמלי לא חטאו ישראל לא נפלה הנו&quot;ן עוד, אבל בחטאם גרמי לבתר {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} - ב' נוני&quot;ן על ב' נוני&quot;ן הנ&quot;ל - סימן נפילה, ולכן אנו סומכין לה באשרי קודם תפלת י&quot;ח ואחר תפלת י&quot;ח, ואין קימה בגלותא רק בתפלה, כי אחר התפלה היא חוזרת כידוע. וזהו סוד ויהי בנסוע על הנסיעה ג' ימים, {{קיצור|בי&quot;ע|בריאה יצירה עשיה}}.

{{צ|ובנחה}} הוא בסוד תפלת י&quot;ח ששם נייחא בסוד {{צ|והוא יהיה איש מנוחה}} כמ&quot;ש בזוהר פרשת פקודי. ואז גם הנו&quot;ן קמה בתוך א&quot;ב ואמרו {{ממ|יבמות|סג|א}} {{ממ|ב&quot;ק|פג|א}} אין השכינה שורה פחות מב' אלפים וב' רבבות שנאמר רבבות אלפי ישראל. והענין הוא נגד כ&quot;ב צינורות דידה שהן כ&quot;ב אותיות שכלולין בה כמ&quot;ש בפרשת בראשית דף ט&quot;ו ע&quot;ב {{ממ זהר|א|טו|ב}} עי&quot;ש. וזהו בהיות הנו&quot;ן בתוכה. וזהו סוד {{צ|ובנחה יאמר שובה ה' רבבות כו'}} כנ&quot;ל. ור&quot;ל שובה הנו&quot;ן במקומו שלא יחסר הנו&quot;ן מא&quot;ב ברבבות כו' [ר&quot;ל ב' רבבות ואלפי הם כ&quot;ב אלפים נגד כ&quot;ב אותיות א&quot;ב. רמ&quot;ש].

==פרשת שלח==
===[[זהר חלק ג קנו ב|דף קנו עמוד ב]]===
{{דה מפרש|וידבר כו' ר' חייא פתח המימיך כו'}} ר&quot;ל בפתיחה זו כמש&quot;ו בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין ה' כו'. ואמר תא חזי משה הוה שמשא כו' שלח לך אנשים לך לגרמך כו', ור&quot;ל שהשליחות לא היה אלא למנדע מינה כמש&quot;ש אלא אמר כו'.

{{דה מפרש|ושמשא אתחלש כדין כו'}} דעד חצי היום הולך ואור עד נכון היום, האור מתגבר והולך ומחצי היום ואילך מתחלש האור וכל שהאור מתמעט הדין מתחיל, שאור הוא חסד וכל התפשטות מצד החסד, והתכנשות ומיעוט מצד הגבורה. והנה ד' עתים ביום שבהן ד' דרגין, ד' רגלי המרכבה שבהן תקינו ג' תפלות אברהם יצחק ויעקב, ואחר חצות דוד - חצות לילה אקום, כנור דדוד כו'. והן כ&quot;ח עתים דקהלת בז' ימי השבוע, שז' מתנות חכמה עושר כו' הם בז' ימים כמ&quot;ש בספר יצירה, וכל אחד כלול בד'.

והנה אחר חצות היום השמש אורה חזור והוא דין, מדת יצחק, ועיין מ&quot;ש בליקוטים ל&quot;ח ב' ל&quot;ט א' בארוכה.

;[ליקוט]
'''ד' עתים שביום'''.{{ש}}
* חצות הראשון דאברהם, מדת החסד, תפלת שחרית, דאברהם אור ישר, שהחמה הולכת ומתפשטת בעולם ונותן לכל דבר חוקו.
* ומצות היום הולך וחוזר למכונו, והוא אור חוזר, ומכל מקום מאיר לעולם אלא שבאור חוזר, והוא מדת יצחק - תפלת מנחה. 
* ועד חצות לילה הארץ מקבלת בתוכה וקולטת בתוכה מה שקבלה ביום והוא תפלת יעקב - עיקר הקיום. 
והן ג' שמות הידועים -- '''אל אלהים יהו&quot;ה'''. '''אל''' - על כחו הגדול שמשפיע לכל אחד די מחסורו. וז&quot;ש גדול אדונינו ורב כח כו'. '''ואלהים''' הוא על שם השגחה בתחתונים במעשיהם והוא אור חוזר שמקבל מעשיהם ומכל מקום אף בעת ההיא משפיע כמו בשמש כנ&quot;ל אלא שהוא לפי המעשים בדין, מה שאין כן בבקר בלא הביט אל מעשיהם. ובלילה - '''שם יהו&quot;ה''' שמהוה בכל אחד ונשאר השפעתו בו, והוא זמן השינה וכח הזן מתגדל אז.
* ובחצות לילה מוציא הארץ גידולה מהשפעתה  וכמ&quot;ש ותקם בעוד לילה. וכן בזו הארץ - עיקר הגידול אחר החצות והוא מדת דוד - חצות לילה אקום כו'. ובזה היא '''אדנ&quot;י''' - אדון הכל, שנותנת מדתה לכל בריה שמצמיח תבואה וכל הפירות לכל.

וד' דברים הן בקוב&quot;ה כנ&quot;ל. וכן באדם — מיין דכורין נגד הבקר, ואח&quot;כ מיין נוקבין, ואח&quot;כ עיבורה, ואח&quot;כ  הלידה. וכן {{קיצור|בכ&quot;ד|בכל דבר(?) / בכמה דברים(?)}}.

'''כ&quot;ח עתים שבקהלת''' הם מ&quot;ש בספר יצירה פרק ד' במתני' ב&quot;ג ואמר שם במתני' א' רך וקשה גבור וחלש, והם ז' פעמים ד'. וכן בשבוע - ד' עתים בכל יום שמחולקין לד' רוחות. וכן בשמיטה - ד' תקופות בכל שנה. וכן בכל השביעיות.

והן ז' פסוקים: 
* פסוק ראשון - חיים ללדת הוא רפה של דגש קל, ולטעת הוא רפה של דגש חזק, וכן בכולם. 
* שני - בנים - וז&quot;ש לבנות כמ&quot;ש ואבנה גם אנכי כו' וכן במתני' {{ממ|יבמות|סד|א}} שמא כו' להבנות ממנה. וכן הרפואה כמ&quot;ש ([[סנהדרין ק א|סנהדרין ק']], [[מנחות צח א|מנחות צ&quot;ח]]) ועלהו לתרופה - להתיר עקרות. 
* שלישי - ממשלה, והוא השחוק ורקוד כמ&quot;ש בשלמה מחללים בחלילים ותבקע כו', ולהיפך - איכה ישבה כו' היתה למס בכה כו', תחת שלש רגזה, והרבה פסוקים, והוא פשוט.
* רביעי - חן - לחבק
* חמישי - עושר - לשמור לבקש.
* ששי - חכמה - לדבר, וכמ&quot;ש {{ממ|ברכות|סג|א}} בשעת המכנסים פזר בשעת כו', וז&quot;ש עת כו' והוא בחכמה כמ&quot;ש בסוף תז&quot;ח במתני' בטהירו כו' א' כו' כניש לון בשעתא דאזדריקו כו' ובחכמה עילאה לחשות ובחכמה תתאה לדבר - חכמת שלמה. וכן לתפור הוא בחכמה כידוע.
* שביעי - שלום, וכן אהבה תלוי בשלום. והכל שלום.

וסדרן כאן: חיים, בנים, ממשלה, חן, עושר, חכמה, שלום.] 
;[עד כאן הליקוט]

וזהו סוד יהי אור ויהי אור — ב' אורות, חסד וגבורה כמ&quot;ש בזוהר ותיקונים. {{צ|יהי אור}} עד חצי היום שהולך האור ומתהווה, ואחר חצות -- {{צ|ויהי אור}}, שכבר היה והולך באור חוזר.  וזהו {{צ|ויהי}}, והוא דין כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|כל ויהי כו' ויהי אור כו'}}. {{צ|וירא אלהים את האור כי טוב}} - הוא בחצות ממש בין חו&quot;ג, עמודא דאמצעיתא, כמ&quot;ש בפרשת בראשית ט&quot;ז ב' {{ממ זהר|א|טז|ב}} {{צ|יהי אור דהוא אל כו' ויהי רזא דחשך כו' וירא אלהים את האור כי טוב דא עמודא דאמצעיתא כו'}}. ואז האור שלם. וזהו {{צ|כי טוב}} - בשלימותו, דלכן לא נאמר בשני &quot;כי טוב&quot;, {{צ|ויבדל אלהים בין כו'}} - הוא בתחלת היום דאבדיל בין החושך כו' {{צ|ויקרא אלהים לאור כו'}} - סוף היום והתחלת הלילה, ובשניהם נאמר אור וחושך. וכן התקינו בתפלה להזכיר מדת יום כו' (ברכות י&quot;א י&quot;ב), ובג' התחלות תקינו ג' תפלות.

וז&quot;ש {{צ|ואשתכח דינא כו'}} שהוא אור חוזר והקב&quot;ה מביט אל מעשיהם. וז&quot;ש {{צ|ואתפשט לעילא}} באור חוזר.

ואמר {{צ|וכדין בעי ב&quot;נ לכוונא כו'}} - כמ&quot;ש לעולם יכוון כו'{{הערה|בברכות {{הפניה-גמ|ברכות|ו|ב}} הגירסא לעולם יהיה אדם זהיר בתפלת המנחה - הערת המדפיס}}, כי בזמן ההוא השי&quot;ת משגיח ומקבל מעשיהם והדין אז, וצריך להמשיך החסד והרצון וכמ&quot;ש (במדרש) על פסוק ונגינות שותי שכר ואני תפלתי כי במנחה זמן השכרות כמ&quot;ש בפרק ד' דתענית {{ממ|תענית|כו|ב}}. והענין כי אז יין המשכר{{הערה|ואולי ז&quot;ש יין של צהרים כו'. הערת המוציא לאור}} ולכן ואני תפלתי כו' אלא שבשבת מתגלה הרצון ועתה צריך לכוונא רעותא למאריה שהוא אור חוזר מתתא לעילא, סוד מיין נוקבין, אתערותא דתתאי.

{{דה מפרש|כד נטי שמשא}} ר&quot;ל למערב, שמזרח ומערב הוא סוד חיים ומות, אור ישר ואור חוזר, ועיין מ&quot;ש למטה.

{{דה מפרש|כדין אתפתח כו'}} שנפתח בשמש חלון למעלה והאור יוצא משם מעט מעט. וז&quot;ש {{צ|ואתכנש חיליה כו'}}.

{{דה מפרש|ויצחק כו'}} שאלו שנים אברהם ויצחק כרו הבאר, והוא לקבל חו&quot;ג, והם ב' תפלות. אבל יעקב ישב על הבאר לבד כמ&quot;ש בס&quot;פ חיי שרה לקבלא לה בין ב' דרועין לאתחברא בגופה עי&quot;ש.

{{דה מפרש|כיון דעאל ליליא כו'}} ואז דין הגמור - חשך, והולך ומתגבר החשך עד חצי הלילה ומשם ואילך מתמעט החשך ומתעורר הרחמים, ועיין מ&quot;ש בלקוטים בד' העתות הנ&quot;ל. וכן הלוך השמש עד חצי היום הוא מזרחית דרומית - ששניהם חסדים. ואחר חצות דרומית מערבית, ומערב הוא דינא. וחצות לילה הראשון הוא דין גמור - מערבית צפונית.

וב' חילוקים הם. אחד - שמכל מקום אחר חצות ממוזג חו&quot;ג, דרום עם מערב. ועוד שמערב בעצמו אין דין גמור כמו צפון. ואחר חצות - צפונית מזרחית. ולכן מתעורר החסד. והכלל כי ביום לעולם דרום מעורב ואין חילוק בין קודם חצות ואח&quot;כ אלא במזרח ומערב. וכן הוא בלילה — בצפון, והכל בצפון. ועוד שהכל הולך אחר ההליכה, ועד חצות הולכת לדרום ואח&quot;כ למערב שהוא דין, ובחצות לילה לצפון שהוא דין גמור, ואח&quot;כ למזרח.

והנה כפילת הרוחות לשנים כנ&quot;ל שהן ח', כי כל אחד כפול לשנים בסוד י&quot;ב שבטים כמ&quot;ש בפרשת ויחי, והן ז' כפולות וכל אחד כלול מחסד וגבורה - ב' דעות, שבטי יה עדות לישראל, ולכן חלוק כנ&quot;ל מזרח לשנים - עם דרום צפון. וכן כל רוח כנ&quot;ל. ועיין מ&quot;ש בליקוטים בזה בארוכה.

;[ליקוט]
'''עד חצות היום''' הולכת השמש חצי מזרח וחצי דרום רביע הרקיע, והוא נקרא '''מזרחית דרומית''', והוא כולו חסד - אבא עם זעיר. ובבקר הוא חסד הגדול. {{ש}}
ומאמצע היום עד הלילה שהולכת ומתקרבת למערב - מתחלת הדין - '''דרומית מערבית'''. {{ש}}
ובחצי הלילה הראשון הוא דין הגמור - '''מערבית צפונית'''. {{ש}}
ובחצי לילה האחרון נמתקת - צפונית מזרחית.

וכל הקו של דרומית וצפונית נחלק לשתים, לפי שיש חסד עלאה וחסד תתאה. וחסד עלאה הוא נהירו דאבא של הדעת והוא קודם חצות. וחסד תתאה הוא לאחר חצות. וכן הוא בצפון - לאחר חצות הוא דאימא ממותקות. וכן מזרח נחלק לשתים - דעת, שהוא במקום הכתר ות&quot;ת. ומ&quot;ש למעלה מזרח אבא - ר&quot;ל הדעת, והוא אחסנתא, ב' אחסנתין דכלילן כחדא, שהן ג' מוחין. וכן מערב נחלק לשתים - יסוד ומלכות. חצי הראשון הוא יסוד, והשני מלכות.

והשמש נשקע בחצי מערב - סיום היסוד שהוא היום, והתחלת המלכות שהיא הלילה ומעלה ומטה הוא נצח והוד, והן עשר ספירות.

והנה בכל רוח חצי הראשון יותר ממותק משל האחרון, בין בחסדים בין בגבורות. לכן עד חצי היום חסד גדול - דעת וחכמה. ואחר חצות חסד ויסוד שהוא ממותק יותר ממלכות שהוא איש והיא אשה, דידיה מרחקא ודידה מקרבא. ועד חצות לילה - מלכות וגבורה. ואחר חצות - בינה ות&quot;ת. ומ&quot;ש חו&quot;ב - ר&quot;ל נהירו שלהם, והוא גם כן בז' תחתונות, כי נהירו דחכמה ובינה הן בנצח והוד, מוחין דנוקבא, ונהירו דדעת נכלל במלכות שהיא עטרת בעלה שם.

וזהו סוד תחום שבת לכל צד אלפים אמה, שהן ב' הויות לכל צד שתים, והיא ה' אחרונה אחת לכולם, רביעית ושביעית. וכן הוא בתיקונים תיקון ע'. וזהו שאמרו לשבת — שהוא הדעת -- {{צ|כנסת ישראל יהיה בן זוגך}} - שכל קו יש לו בן זוג, חסד עם נצח כנ&quot;ל, או בינה כוללת ג' ראשונות במקום הדעת שהוא סוד '''{{גמט|א&quot;ז}}''' - שמנה ספירות שכוללין כל העשר, אחד ושבע. וג' ראשונות כאחד. ועוד בד' פרקי המרכבה חגת&quot;ם או נהי&quot;ם גם כן שמנה הנ&quot;ל, כי הן כפולות, כל אחד כלול דידיה ודחבריה כמ&quot;ש בפרשת ויחי וכמ&quot;ש בספר יצירה שהן ז' כפולות, וכמ&quot;ש בתיקונים סוף תיקון כ&quot;א שלכן חם בדרום כו'.

;[עד כאן הליקוט]

{{דה מפרש|פתקא דקוטפא באחמתא שכיח}} כצ&quot;ל. ועיין [[זהר חלק ג קמט ב|לעיל קמ&quot;ט ב']] {{צ|תא חזי ותנח התיבה כו' בשעתא דדינא תלי כו' כמה פתקין גניזין בגווה בגו אחמתא דמלכא כו'}}. ועיין לעיל קנ&quot;ד ב' {{ממ זהר|ג|קנד|ב}} {{צ|דגלא תליתאה כו' כמה חבילי כו' ואחמתא דכל חובין כו'}}. ונסיעת השמש מחצות לילה הוא כעין הדגלים. אחר חצות - דגל מזרח, וקודם חצות היום דגל דרום כו' -- הכל כנ&quot;ל, ואחר חצת דגל מערב וקודם חצות לילה דגל צפון, ולכן אז באחמתא כו' כמש&quot;ש. וז&quot;ש {{צ|וכמה חבילין כו'}} וכמש&quot;ש.

{{דה מפרש|כולהו שטיין בערבוביא}} כי הן משברי כלים אותיות בערבוביא. ובאור הוא בסדר. מה שאין כן בחשך. ולכן נקרא 'ערב' - ערבוביא, ערב רב. וכמ&quot;ש ותקרבון אלי כולכם שם היתה הקריבה כסדר הקטנים מכבדין כו' והן מסטרא דכלאים - ערבוביא. ועיין בתיקונים קל&quot;א ב' לזמנין מרכיבין נוקבין כו' לא אזדריקו לאתר ידיעא אלא כל חד באתר. דלאו מיני' כו' וכל הצורות מעורבין בחשך.

{{דה מפרש|ואזלין וחייכאן כו'}} שמצערין להון בחלומות, וע&quot;ל כ&quot;ה א' {{ממ זהר|ג|כה|א}} {{צ|תא חזי באלין זינין בישין כו' דרגא תתאה דילהון אינון דחייכן בב&quot;נ וצערן להו בחלמייהו כו' ואלין מודעי ליה לב&quot;נ מלין, מנהון כדיבין מנהון כו'}}. ושם למעלה {{צ|ואמר רבי שמעון הא תנינן אית מאן כו' וכד איהו נאים כו' ולזמנין דחייכאן כו'}}. וז&quot;ש {{צ|ומודעין כו'}}. והענין כפי המעשים ועסקי עוה&quot;ז ומחשבותיו שגם כן הוא פעמים בשקר ופעמים באמת.

{{דה מפרש|ומאן דאשתכח כו'}} ר&quot;ל היוצא יחידי בלילה.

{{דה מפרש|וכולהו בני כו' וטעמין כו'}} הנה ידוע שההנהגה הוא בד' דרגין - גבור וחלש רק וקשה. חסד ודין. ורחמים שהוא חסד ממוזג בדין ודין ממוזג בחסד, שהם חגת&quot;ם - ד' אותיות הויה. והנה העולם הזה אי אפשר להתנהג לא בחסד גמור ולא בדין גמור, אלא בשתי מדות הממוזגות והן יום ולילה שמתנהג העולם בהן. ועולם הבא מתנהג בב' מדות הפשוטים — גן עדן כולו חסד, וגיהנם כולו דין. והן ד' יסודות:
* גן עדן — מים, שכל צחצוחא ועינוגא דלהון בנהר כמ&quot;ש בפרשת ויקהל וכן בטלא קדישא.
* וגיהנם - אש.
* והעולם הזה  מתנהג ברוח ועפר, שכל חיות האדם הוא ברוח ומיתתו והפסדו בעפר - ואל עפר תשוב, וכל חולי מצד מרה השחורה - עפר, וכן כל הפסד כידוע.

ונגדן הן ד' רוחות: {{ררר}} גן עדן - בדרום. וגיהנם בצפון כידוע. והעולם הזה היישוב ממזרח למערב בין דרום לצפון ולא בדרום וצפון. וכן הנהגתו במזרח ומערב. יום השמש ממזרח - והוא אור שהוא חיים, כמ&quot;ש באור פני מלך חיים, וכמ&quot;ש לאור באור החיים להתהלך לפני אלהים כו'. וחשך במערב - המות כמ&quot;ש וחשך על פני תהום - זהו המות.  ולכן בלילא טעמין כו' וביום מתעוררין וחיים שבכל יום מתחדשין והוא המטה במערב ויאסוף רגליו כו'.

וידוע שמדת יום ולילה, זו&quot;נ, הם אילנא דחייא כו', והן תרין קשרין דב&quot;נ -- רוח ונפש, שהיא שתופא דגופא, והגוף והנפש אל עפר תשוב, והרוח הוא חי דלא מיתא לעלמין, והן ב' דרגין — בעולם הזה צדיקים ורשעים, צדיקים נקראים חיים - ובניהו כו' {{ממ|ברכות|יח|א}}. והן ב' רגלי המרכבה — צדיקים נקראין אריה כמ&quot;ש בז&quot;ח רות על חד אריה כו' וכמה מקומות. אבל הרשעים — ואדם על עפר ישוב, והן דגלי מזרח ומערב כמש&quot;ל בפרשת בהעלותך.  ובגן עדן דרגא דנשרא כמש&quot;ל מתעופפי' כנשרין וכן אמר בפרשת בלק מצפצפין כצפרין - גם צפור מצאה בית כו'. ובגיהנם — כלחוך השור כמש&quot;ל בריש פרשת בלק, ועיין [[פרקי דרבי אליעזר פרק ג|בפרקי אליעזר פרק ג']] דאמר שם ארבע רוחות בעולם כו' רוח פנת המזרח - משם האור יוצא לעולם, רוח פנת הדרום - משם טללי ברכה וגשמי רצון יוצאין לעולם, רוח פנת המערב - משם חושך כו' רוח כו' ושם הוא מדור כו' שנאמר כו'.

{{דה מפרש|תא חזי כד אתער רוח כו'}} שד' רוחות מנשבות בד' עתות הנ&quot;ל, רוח מזרח ומערב ביום ורוח דרום וצפון בלילה כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת בראשית י&quot;ג י&quot;ד, ואמר שם ת&quot;ר כשמתחיל רוח צפון לנשב כל השמים וכל הרקיעין וחיות הקודש ואופנים וכל צבא השמים כולם מזדעזעים ומתחלחלים ופוצחים רינה ושבח למי שאמר והיה העולם כו' וזה בחצות הלילה  והוא כי רוח צפון ממונה על השיר - ובלילה שירו עמי, שיר דלוים. וז&quot;ש {{ממ|ברכות|ג|ב}} {{ממ|סנהדרין|טז|א}} כנור תלוי למעלה כו' וכמ&quot;ש רש&quot;י שם וכמ&quot;ש בז&quot;ח וש&quot;מ.{{הערה|אולי צריך לומר ''ודלא כמ&quot;ש רש&quot;י'', ועיין שם בהגהות רבינו - הערת המדפיס}}. ותיקון האבות ודוד להיפך — אברהם ויצחק ביום ויעקב ודוד בלילה. ועי&quot;ש בז&quot;ח. וכבר כתבתי שהרוחות הן כפולים וששה קצוות כוללין עשר ספירות, כי נצח והוד הן מעלה ומטה - תרין קיימין דגופא שרוחות סובבין אותן, וכתר ות&quot;ת מזרח, וחכמה וחסד - דרום, ובינה וגבורה - צפון, ויסוד ומלכות - מערב. ומכל מקום כולם הם בו' קצוות, כי נהירו דאבא חסד עלאה כליל בדרום, וכן גבורה דאימא ודעת תרין אחסנתין במקום כתר מלכות. והכל בו' קצוות.  ומלכות הוא היכל הקודש, נקודה האמצעית, ואליה סובב הכל והוא אחד דק&quot;ש, למען יאריך ימים על ממלכתו. וזהו ובדלת {{ממ|ברכות|יג|ב}}.

והנה אחר חצות הוא צפון העליון דאימא ממותקות, וע&quot;ל ק&quot;כ א' {{ממ זהר|ג|קכ|א}}, וזהו רוח צפון פנימות דצפון.

{{דה מפרש|כדין אתקבלא כו'}} לאתחברא אתתא בבעלה, וז&quot;ש ואתחברו כחדא, והוא ליתן לה גבורות שהן דילה. וז&quot;ש {{צ|ושריא בדרועא באתרא}}. ואח&quot;כ ביום מקבלת ממנו חסדים. וז&quot;ש שמאלו תחת לראשי - בתחלה בלילה, ואח&quot;כ ביום - וימינו תחבקני. וכ&quot;ה בי&quot;ט בראש השנה - {{צ|חשף ה' את כו'}} - והוא יומא דדינא, ואח&quot;כ ביום הכפורים - נייחא - שמאלו כו', ואח&quot;כ בסוכות - וימינו תחבקני כמ&quot;ש בפרשת פנחס. וזהו דיהיב מטתיה בין צפון לדרום, וכמש&quot;ל בפרשת במדבר.

{{דה מפרש|וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא כו'}} דשעשוע הוא במיין נוקבין דילה, שהן הצדיקים, ואז הוא הזמן שהם גבורות ממותקות מרוח צפון.

{{דה מפרש|וכדין כל כו'}} כמ&quot;ש היושבת בגנים חברים כו' דהיא יושבת בגנים וכל חברים דילך מקשיבים לקולך לזמרא בהדך לכן השמיעני.

{{דה מפרש|וכל אינון כו'}} כמ&quot;ש ובהיכלו כולו אומר כבוד, שכולם בתוכו האומרים כבוד - למען יזמרך כבוד כו'.

{{דה מפרש|ואלין רשימין ביממא}} כמ&quot;ש (חגיגה י&quot;ב ב', ע&quot;ז ג' ב') כל העוסק בתורה בלילה כו' שנאמר יומם כו', כי בלילה הוא מתעורר מיין נוקבין לכן ביום יורד אליו ממנה מיין דכורין - חסדים. ואמר 'חוט' כי החסד עצמו גניז ולא אשתכח אלא חוטא מיניה.

{{דה מפרש|תא חזי שמא כו' ואנון אתוון כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאעצ&quot;ה מנצפ&quot;ך כליל לון ם' אוקמוה למרבה המשרה מ' נ' הוה אסתים להאי ולהאי כדין בתרין כלילא הוא כו' פתיחא הוה בחד רישא דפתחא כו' באלין תרין אתוון ם&quot;ן כו'}} כצ&quot;ל. והשמות אמת שיוצאין מאלו הפסוקים אבל השי&quot;ן נתחלף בסמ&quot;ך. ואמר מנצפ&quot;ך כליל לון ומפרש ואזיל שהכל כלילין במ&quot;ם ונו&quot;ן שחסרין כאן מאותיות מנצפ&quot;ך וגם משלימין בשאר אותיות אותן כמ&quot;ש למטה.

ואמר {{צ|ם' אוקמוה כו'}}, ר&quot;ל כמ&quot;ש {{ממ|פסחים|נו|א}} שבקש כו' ונסתמה, ור&quot;ל דהוה המ&quot;ם פתוח ונסתמה בחורבן בית המקדש וכמש&quot;ו. ואמר {{צ|מ' נ' הוה}}, דמ&quot;ם התחלתו נו&quot;ן כפופה והיא נוקבא כמ&quot;ש סוף פרשת בהעלתך נ' כפופה נוקבא, וכן למעלה ס&quot;ו ב' {{ממ זהר|ג|סו|ב}} וש&quot;מ הרבה והנה היא גן נעול מעיין חתום ואסתימת פתחהא וכמ&quot;ש בתיקונים ריש תיקון ה' עי&quot;ש. וז&quot;ש {{צ|אסתים להאי ולהאי}} - ר&quot;ל למעלה ולמטה, והוא בוא&quot;ו דאסתים לה בו' קצוות דסחיר לה דהיא נקודה הפנימית, וכמ&quot;ש בתיקונים תיקון ל&quot;ו {{צ|והאי נקודה איהי סתימא וחתימא בשית יומין דחול הה&quot;ד יהיה כו' במאי באות וא&quot;ו כו'}}. וכן כאן בנו&quot;ן דסתים לה וא&quot;ו ונעשית מ&quot;ם אלא שעדיין סתומה מכל צד אף למטה כזה [ציור של מ' בלי פתח בתחתית].

ואמר {{צ|כדין בתרין כלילן}}, ר&quot;ל שהמ&quot;ם כולל ב' אותיות - נ&quot;ו, ומפרש ואזיל {{צ|ו' דשמא קדישא כו'}}, ר&quot;ל שסותם פתחהא בזיווג ומתעברת ממנו והולד סותם הפתח בעבור והוא גם כן וא&quot;ו - זרעא דיליה, וזהו {{צ|בתרין כלילן}}, שאות מ&quot;ם מורה על העבור שכוללת ב' גופין אלא שעובר ירך אמו לכן כלילא באות א'.

ואמר {{צ|בתר דאולידת כו'}} - שנפתח המ&quot;ם למטה '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;''' והוא הלידה שהולד יוצא למטה, ומכל מקום שורש הולד נשאר בה כידוע בסוד עלמא דדיירין ביה שתין ריבוא כו', וזהו בחד רישא דפתחא. ואמר כ&quot;ז שמ&quot;ם עיקרה נו&quot;ן.

ואמר {{צ|כד אתחריב כו'}}, שנסתם למטה וגם למעלה שהיה הפרש בין הוא&quot;ו לנו&quot;ן - [ציור של מ' מפוצל לשנים ולא מחובר למעלה] - נסתם ונעשית מ&quot;ם סתומה. וזהו {{צ|ל'''ם'''רבה המשרה}}. וז&quot;ש {{צ|אסתימו מבועין מכל סטרין}}, והוא הגלות שאף בעיבור אינו, שעיבור מורה על קרוב לזמן הגאולה כמו חבלי משיח וכמו ביציאת מצרים שאמר הקב&quot;ה אהי&quot;ה זמין אנא לאולדא כו', ועיין בז&quot;ח שיר השירים נ&quot;ז '''אבר ם''' דא אינו מוליד דהא '''ם'''' סתימא איהי ולא קיימא לאולדא כו' (ור&quot;ל בזה שגם במ&quot;ם סתומה נכלל הנון ואם כן אותיות מ&quot;ן נכלל במם. כ&quot;מ בהעתקות).

והנה התחלת אותיות מנצפ&quot;ך הוא בא&quot;ב בכ&quot;ף, וסיומן בצדיק, ונו&quot;ן אמצען וקוטבן. ולפיכך נו&quot;ן כליל יתהון. וז&quot;ש {{צ|דא כליל אתוון אחרנין ואינון כו'}}. והם '''כל&quot;ך סעפ&quot;צ'''. וזהו {{צ|תלת כו'}} ונו&quot;ן הוא באמצען. והנה מנצפ&quot;ך הם ה' וז', כי מ&quot;נ כפולים בה, ששוחקים לצדיקים, לצדיק וצדק. והענין כי אלו ב' כוללין כל המנצפ&quot;ך, ובצדיק וצדק הן ב' כוללים כידוע, ולכן מ&quot;ם ונו&quot;ן מילואן גם כן מ&quot;ם ונו&quot;ן, והן נוקבין ודכורין, והם {{מכפלת גימטריה|ב'|פעמים|צ'}} לב' צדיקים, ונשחקין כ&quot;א לשנים באותיות שלפניהם ולאחריהם -- {{גמט דגש|ל&quot;ס}} הוא צ', {{גמט דגש|כ&quot;ע}} - צ'. ושאר ג' אותיות הוא {{גמט דגש|צפ&quot;ך}}. והוא מנצפ&quot;ך שלם. וחשבונם ש&quot;ע נהורין, והן הש&quot;ע נהורין ופ&quot;ר  ופר&quot;ה הוא בלא צ' כמ&quot;ש למטה.

והנה בד' אותיות שלאחריו הן הכל הכפופין אבל בג' אותיות שלפניו הכף הוא כפוף ופשוט, ולאשלמא למ&quot;ם כנ&quot;ל, כי המ&quot;ם אתפתח כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת יתרו וזה שחזר ואמר {{צ|כלך סי' כל&quot;ך יפה כו'}}, שבשם כלך הוא שלימה בלא מום שכולה בה. וידוע שהכפופין והפשוטין הן רזא דחו&quot;ג, וידוע בסוד הדר הוא לכל חסידיו שהיפוי הוא בלובן ואודם כמ&quot;ש דודי צח ואדום כו', וכמ&quot;ש במעשה מרכבה. וזהו {{צ|כלך יפה כו'}}. ואמר זה לסימן שכאן ב' הכפין בה.

והנה נשלם כאן מ&quot;ם אבל שלימות הנו&quot;ן הוא בשאר אותיות מהשמות. וז&quot;ש {{צ|נון דכר ונוקבא כחדא כו'}}. והענין כי נ' כפופה נוקבא, ו' של מלוי נו&quot;ן הוא דוכרא שנכלל בה, ונון פשוטה מילוי הנון סיום הנון כולל שניהם, והן ב' אותיות השלישים משם הויה אדני שהוא ו' ת&quot;ת הכולל כל שם הויה. וכן נון של אדני. וזהו שנון הוא נוקבא ווא&quot;ו דכורא.

והנה הנו&quot;ן פשוטה התפשט מנו&quot;ן ונעשה וא&quot;ו ואתפשטותיה הוא אתפשטותיה דתפארת כמש&quot;ל ס&quot;ו, ור&quot;ל הדעת ביסוד שצורת גוף וברית הוא ן' פשוטה באריכו, ושם נכלל דו&quot;נ. והנה דומה לוא&quot;ו בכתיבתו ולנו&quot;ן בקריאתו. וזהו כלילת דכר ונוקבא - '''נ&quot;ו'''. והוא כשם הויה ואדני הנ&quot;ל, שוא&quot;ו כולל הוי&quot;ה והוא בכתיבה, ואדני בקריאה - לא כמו שאני נכתב כו' (סוף פ&quot;ג דפסחים).  וז&quot;ש למעלה {{צ|הוא וא&quot;ו דשמא קדישא אתקין כו'}}, שוא&quot;ו אתקין לנו&quot;ן כנ&quot;ל והוא וא&quot;ו של שם הויה.

והנה אלו ב' אותיות נכלל בנו&quot;ן פשוטה והנה הם כוללים ג' אותיות הנשארות בשמות הוי&quot;ה ואדנ&quot;י והם '''יה&quot;ה אד&quot;י'''. וז&quot;ש {{צ|דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן}}.

והנה לפי שהעת לילה שהיא סתומה בכל סטרא כמו המ&quot;ם סתימא גן נעול כו', וג' אותיותי' {{גמט דגש|אד&quot;י}} נכלל גם כן ב{{גמט דגש|נ&quot;ו}} של הנו&quot;ן והם {{גמט דגש|ע&quot;א}}, שהן {{גמט|ע'}} סנהדרין דילה {{קיצור|וא' ע&quot;ג|ואחד על גביו(?)}}. וג' אותיות של שם הוי&quot;ה הם י' מכאן וב' ההי&quot;ן מכאן והם '''{{גמט|יאע&quot;הה}}'''. וזה השם כולל ג' שמות: שם אהי&quot;ה מב' הצדדין, ועם העין הוא ב' שמות הוי&quot;ה אדנ&quot;י כנ&quot;ל.

והנה ז' אותיות הראשונות הם {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;צ}}.  והתחלף אות האחרון מזה לזה והם  -- {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה}} - {{גמט דגש|יאע&quot;צה}}.

;[ליקוט]
כבר כ' כי ב' שמות הראשונים הן מצנפ&quot;ך וה' שבסופן הוא ה' שרשים של המילוי והשאר הוא בשם השלישי. ואמר {{צ|מ&quot;נ כליל לון}}, כי מ&quot;ן במילוי הוא כמנין השם השלישי, וה' אותיות במילוי מ&quot;ן נגד ה' של שם השני שמשלים למלוי מנצפ&quot;ך, וג' אותיות שלפני מ&quot;נ ושלאחריהם הם ב' שמות הראשונים.{{ש}}
;[עד כאן הליקוט]

וטעם התחלפותן, כי שם השלישי הוא דכורא - שם הויה ואדני נכלל בו, וב' שמות הראשונים שהן מנצפ&quot;ך - הם נוקבא, גבורות, אלא שצ' הוא דכורא כידוע והוא נגד מ&quot;ן הכפולים, וה' אחרונה שבשם שהוא נוקבא הלך אל פ&quot;ר הנשארים והוא פרה כ&quot;לך ס&quot;עפה חושבנם פרה - פ&quot;ר עם ה', וצ' הלך לשם. וז&quot;ש {{צ|באילין תרין אתוון כו'}}, והן ז' אותיות הנ&quot;ל וה' אותיות כאן, והם תריסר ב' שמות הראשונות נכללו במ&quot;ם סתומה ואלו ה' אותיות בנו&quot;ן פשוטה, דאף דנו&quot;ן נכלל גם כן בב' הראשונות, אינו כי אם כלילתה במ&quot;ם כנ&quot;ל.

ואמר {{צ|סליק מינייהו כו'}} - כנ&quot;ל שנתחלפו כו'.

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאעצ&quot;ה הכא אתגליפו ורזא דא דכתיב כי יהיה כו'}} לפי שהיא עת לילה ואין זיווג אז דהיא נטלא ביממא, אמנם אחותי בת אבי היא כו' ותהי לי לאשה. וז&quot;ש למעלה {{צ|מנצפ&quot;ך כליל לון}}, כי ב' שמות הראשונות - '''כל&quot;ך סעפ&quot;ץ''' - צפ&quot;ך בהן ו'''כ&quot;ל ס&quot;ע''' לאשלמא למ&quot;ם, וה' אותיות האחרונות לאשלמא לנו&quot;ן דכליל יתהון. ושם האחרון יוצא מראשי תיבות הפסוק {{צ|יפקוד 'השם' על צבא המרום}}, והשם בקריאתו.  והנה השם בכתיבתו נעלם בקריאה. והנה אם תוסיף עליו {{גמט דגש|ייאע&quot;צה}} והם י&quot;ג אותיות, כי שמות אלו י&quot;ב אותיות הם י&quot;ב אותיות דמילוי מנצפ&quot;ך נגד שם המפורש והם דמלך מלך ימלוך. וכן י&quot;ב נקודות נפרדות בשם המפורש. והנה א' נעלם בתוך י&quot;ב גבולין וזאת אשר דבר והוא י' הנ&quot;ל. והנה ששה אותיות הראשונות הם חושבן {{גמט דגש|מנצפ&quot;ך}} פשוט, ושבעה אותיות האחרונות הוא מלוי מנצפ&quot;ך. וז&quot;ש גם כן למעלה {{צ|מנצפ&quot;ך כליל לון}}. אבל יו&quot;ד הנ&quot;ל אינו בשם אלא נעלם בתוכה.

;[ליקוט]
 בסוד המנצפ&quot;ך. הנה אמרו במתני' דפרק א' דספר יצירה חמש נגד חמש וברית יחיד מכוון באמצע כו'. והנה הוא באדם שהזכר כולל ה' ענפין — ב' ידים, וב' רגלים, והגוף שהוא עם הראש, וברית אחד שאין פירוד ביניהם כמו בי(?){{הערה|לא ברור בדפוס מה כתוב כאן - ויקיעורך}} ידים ורגלים בין יד ורגל לכן אמרו גוף וברית כחד אינון. וכן בנקבה חמש גם כן. והנה יסודות של זכר ונקבה שהוא סיום גופם נכללין כאחד וה'ה' באמצע - עשר האברים ועי&quot;(?) נכללין כל האברים של זו&quot;נ כאחד כידוע בסוד כל דכליל כלא בגוויה ונק' פטר רחם דכולל כל רמ&quot;ח אברים שכל האיברים של זו&quot;נ נפתחים להשפיע ולקבל ונעשים הכל אחד. וכן באותיות א&quot;ב -- יו&quot;ד אותיות הראשונים, ה&quot;ו אותיות האמצעים נכללים כאחד שהם זו&quot;נ כידוע, ועל ידי זה נכללין כל שאר האותיות השמנה בהם.

וידוע שב&quot;פ עשר הן כמ&quot;ש בספר יצירה שם ובסוף פ&quot;ו כנגד אצבעות הידים ורגלים. וכן הוא באותיות ביו&quot;ד האחרים, והן מאות כ' עד פ' כפופה. והאמצעים הכוללים אותם הם מ&quot;ם סתומה ונ' כפופה, ונכללין בהם שאר האותיות הקודמים והמאוחרין כנ&quot;ל, ונכלל מ' ונ' כפופה במ&quot;ם סתומה ונעשין צ'. והרי כל השם.

ומפרש ואזיל האיך מ' פתוחה ונ' כפופה נכללין בה. ולפי שמ&quot;ם סתומה דמ&quot;ם פתוחה נכלל בה וכמו ו&quot;נ בנו&quot;ן פשוטה כמש&quot;ש. והעיקר הוא כמש&quot;ש שמנצפ&quot;ך מתחיל בכ&quot;ף ומסיים בצ', וחסר מהם המ&quot;ם והנו&quot;ן. ומפרש ואזיל שאלו ב' כוללים הכל. שמ&quot;ם כולל האותיות המוקדמות והמאוחרות, וגם הנו&quot;ן פשוטה, אלא שבמקום הנ&quot;ן בא שם השלישי שהוא כוללם כמש&quot;ש. והטעם שהמ&quot;ם כוללם, כי בה נכללין מ' פתוחה ונ' כפופה כמש&quot;ו.  והכלל כי במקום שנכללין האמצעים נכללין גם הקצוות עמהם כנ&quot;ל, אלא שבאותיות המוקדמות גם הכף פשוטה עמהם. והטעם לפי שהוא צד ימינא וזה שנתן סימן כלך יפה רעיתי כמש&quot;ש.{{ש}}
;[עד כאן הליקוט]

ואמר {{דה מפרש|ורזא דא דכתיב כי יהיה כו'}} ר&quot;ל על התרחקות הה&quot;א ואזלת לשם דנערה היא מסטרא דדכורא ופרה מסטרא דנוקבא, ש&quot;ך ופ&quot;ר, בסוד תורה פרה אדומה מסטרא דגבורה ונערה יפת תואר מסטרא דחסדים. והנה בלילה התרחק הה' מסטרא דדכורא והלך לאשלמא לפרה ששם בחינת נוקבא, אבל ביום נכללת בדכורא. וז&quot;ש {{צ|בתר דאסתלק ליליא כו'}} שנכללת בקדרותא  דשחרא, הלילה ביום, ונכללת בגוה ונהורא משמשא ואז אין הסיהרא מאירה מקמי דשמשא ואז התחברות איילתא בבעלה ונכללת בגוויה כל היום דאתכסיא ביממא ואתגליא בליליא וכמו בוילון {{ממ|חגיגה|יב|ב}} שיוצא ערבית כו', ותקם בעוד לילה.

וזהו {{צ|הַשַּׁחַר מְקומוֹ}}{{הערה|בפסוק כתוב בכתיב חסר אבל בדפוס כתוב מלא - ויקיעורך}} {{ממ|איוב|לח|יב}}, שבבקר '''ה' שחר מקומו''', ועתה מפרש ואזיל הפסוק {{צ|שלך לך כו'}}, שמשה לא יכול ליכנס לארץ שהיא לא היתה יכולה לפעול פעולתה בימיו כי הוא מדת יום שמשא ולכן היו אוכלין המן משמים ואין פעולה לארץ כמ&quot;ש וישבות המן ממחרת הפסח ויאכלו מעבור הארץ מתלא כו'. וז&quot;ש {{צ|משה כד אתי נהורא דשמשא אתכליל סיהרא בגויה}}, ר&quot;ל נהורא דילה וכמש&quot;ו {{צ|לא נהיר סיהרא אלא כו' אבל השתא לית היא יכיל כו'}} - כצ&quot;ל.

ולזה היתה כל הפתיחה כנ&quot;ל, ועל ידי יהושע שהוא פני לבנה - סיהרא, היתה הנהגתה והנחילם הוא את הארץ, וע&quot;י ויאכלו מעבור הארץ, דשבת המן - נהורא דשמשא.

===[[זהר חלק ג קנז א|דף קנז עמוד א]]===
{{דה מפרש|אי תבעי למנדע מינה}} ר&quot;ל לידע כמו שבקש ואראה אותה שבקש לידע כל עניינה שהוא ענין גדול כמו ידיעת התורה שגבולי' וכל עניינה הן ענייני תורה בת מלך פנימה והקב&quot;ה העתיר לבקשתו ויראהו ה' את כל הארץ כו', וכמש&quot;ו ששם היה קרוב, ועתה במדבר פארן שלא היה יכול לראותה א&quot;ל השי&quot;ת שישלח למנדע מינה וז&quot;ש לגרמיך בגין למנדע, לא בשביל ישראל, ואף שישראל אמרו נשלחה אנשים לפנינו — מכל מקום רצון השי&quot;ת לא היה אלא בשבילו דבקשתם היה שלא כהוגן כמ&quot;ש בספרי שם, שמשה הוכיחם על זה משל כו' נותנו אתה לי לנסיון א&quot;ל הן כו' וברש&quot;י שם.

{{דה מפרש|תא חזי משה אי תימא דהוא כו'}} כמו שנזכר לעיל קנ&quot;ה ב' {{ממ זהר|ג|קנה|ב}} תא חזי דהכא ידע משה דאיהו כו' עיין שם באורך. ואע&quot;ג דכתיב יאן אשר לא האמנתם כו' וכתיב כן בד' מקומות ושמה לא תבא על כו' -- הענין כי ברצונו של השי&quot;ת היה להגדיל פני סיהרא שיהא אור הלבנה כאור החמה ויכולין שניהם להאיר, וזה היתה כוונת משה ובקשתו שיכנס לארץ להאיר לארץ שהיא סיהרא שתהיה בשלמותה כמו שתהיה, וזה היתה כוונתו בסלע שאמר השי&quot;ת ודברתם שהוא הנערה בדיבור ובפיוסא שהיא בת מלך ארוסתו דמשה שעדיין לא זכה משה אליה והיא סיהרא דל&quot;ל פסק כמ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס, ועיין מ&quot;ש בתיקונים ריש תיקון כ&quot;א בארוכה. וכיון שהכה — ירד לסלע מט&quot;ט, ושים בסלע קנך, ששם -- {{צ|בדברים לא יוסר עבד}}, משנה דנער, והיא היתה בימות יהושע -- {{צ|עתה באתי}}, דלית לה מדילה אלא ההוא חוט דנהיר לה בלילא ואתעבר מינה ביממא כמ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשת פנחס רמ&quot;ח ב' {{ממ זהר|ג|רמח|ב}} דאיהי גלותא ואתעבר מינה ביממא דאיהו עלמא דאתי, ר&quot;ל כן הוא גם כן בגלותא דאנהגא סיהרא {{קיצור|דע&quot;ה|דעץ הדעת(?)}} אבל ביממא דאז אנהיג שמשא - כי יבא שילה - אז לא תנהיג ולא נהרא סיהרא דע&quot;ה כלל. ואמר שם {{צ|אבל סיהרא דעץ החיים כו' דל&quot;ל פסק והיא אנהיר גם ביממא ועליה אתמר והיה אור הלבנה כו'}}, ורצון השי&quot;ת שיתוקן על ידי משה ולא היה גלות כלל והוא הנהגת שמשא, ומכל מקום ישראל היו גרמתו כיון שחטאו במי מריבה לא היו ראוים להנהגה זאת אלא שמכל מקום משה יתקנם ובא ע&quot;י לכלל כעס וטעות וע&quot;ר דבהון גרמו ליה שהיו שותפותא דעץ הדעת טוב ורע עד דיתמחון מעלמא, ואז וישכון ישראל בטח בדד כו'.

והנה גם דור המדבר היו ראוים לכנוס עם משה אלא כיון דנחיתו לדרגא דנוקבא ושאילו בשרא ידע משה דלא יכול להנהיגם עוד, לכך אמר משה {{צ|הרגני כו'}} כמש&quot;ש סוף פרשת בהעלתך, וזהו גרמתם וגרמו ליה ללטי' גרמי' כמש&quot;ש. וכן בסלע, כיון שמתו דור המדבר היו ראוים ונתקלקלו במריבה. וז&quot;ש ויקציפו כו' וירע למשה בעבורם ויתעבר ה' בי למענכם, וערב רב גרמו ליה וכמ&quot;ש בתיקונים.

{{דה מפרש|לא דא בלחודוי כו'}} כמ&quot;ש בספרי שם ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן ואת כו' את הגלעד מלמד שהראהו בית המקדש כו' עד דן מלמד שהראהו כו' ואת כל נפתלי כו' את ברק כו' ואת גדעון כו' דוד כו' בקעת ירחו מלמד שהראהו גוג כו' עיר התמרים מלמד שהראהו גן עדן כו' עד צוער מלמד שהראהו גיהנם כו' עיין שם באורך. וז&quot;ש {{צ|ואוקמוה חברייא}}.

{{דה מפרש|מה אמר לון היש בה עץ אמר משה אם יש בה עץ הא ידענא כו'}} כצ&quot;ל. והשאר לא גרסינן. ומפרש ואזיל עץ שהוא עץ החיים, ובזה יודע כי הארץ וישראל יתנהגו בעץ החיים ויכולים להתנהג בשמשא וסהרא כנ&quot;ל, דאע&quot;ג דכבר ידע שלא יכנס מכל מקום אם היה בה עץ יכולים הם להתקן כנ&quot;ל. ובזה יודע דרגא דילהון האיך ישיבו להם תשובה, שאף שאמר לו הקב&quot;ה -- מכל מקום ידוע שכל דבריו הם על תנאי - רגע אדבר כו' ונחמתי, לכך שלח אותם ושלח ביהושע נהירו דשמשא כמש&quot;ל.

{{דה מפרש|אלא בג&quot;ע דארעא}} דארץ בכללו הוא מלכות ובה עשר ספירות כוללת הכל.

והנה ג' נקודין בה כמ&quot;ש בפרשת תצוה קפ&quot;ד ב' {{ממ זהר|ב|קפד|ב}} בסוד חולם שורק חירק, ג' נקודין דכוללין כל אורייתא כמש&quot;ש, והוא הפה והטבור ונקודת ציון שבה, כסדר הג' נקודין הנ&quot;ל. ובמקום אלו הג' הנקבה מתגלת כידוע בסוד שם של י&quot;ב, והכל בקו האמצעי שכולל ב' הקצוות - חו&quot;ג, ולכן נכלל שם זו&quot;נ, והן בדעת בג' ראשונות, בת&quot;ת בג' אמצעים, ביסוד בג' אחרונות.

והנה ציון נקוד' חירק כנ&quot;ל, וכל ארץ ישראל סובב אותה ונק' שם אדני - י' נקודת ציון, בת עין, הר הבית וכל בה&quot;מ. נ' - גופא דשכינתא, ירושלים. ד' - צדק ילין בה. א&quot;י כולה א'.

וגן עדן הוא טבורא - נקודת שורק, דשם הוא ו' ונקודה בתוכו והיא שוה, ושם עלמין שקילין כחדא ולכן עץ החיים נטוע בתוכה שאין שם שטן ולא פגע רע והוא נהירו דאמא לבא שם. וע&quot;ל קס&quot;א א' {{ממ זהר|ג|קסא|א}} {{צ|ועתה יגדל נא כו' תא חזי כד ברא כו' ויהיב ליה חיליה ותוקפא באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא כו'}}.

והפה שהוא מחבר הראש עם הגוף הוא נקודה טמירא דגן עדן מקום הדעת דהוא הקשר כידוע. ואילולי חטא אדם הראשון והעגל היה עץ החיים גם בארץ קבוע, אלא שהטיל זוהמא ובא כו' דאדם שבק עץ החיים ובעובדא תליא כמש&quot;ל פרשת קדושים פ&quot;ו ב' {{ממ זהר|ג|פו|ב}} {{צ|תא חזי כתיב ומעץ הדעת כו' והא אתמר דשני פקודוי דמלכא ואחלף עץ חיים דביה אשתלים כלא וביה תליא מהמנותא ואתדבק בארת אחרא והא תנינן בכולא בעי ב&quot;נ לאחזאה עובדא כו'}}.  ואמר בפרשת בראשית ל&quot;ה ב' {{ממ זהר|א|לה|ב}} ויצו ה' אלהים הא כו' מאן דנטיל לה בלחודוי מיית דהא סמא דמותא נטיל בגין דאיהו מפריש ליה מן חיין ועל דא כי ביום אכלך ממנו מות תמות בגין דקא פריש נטיען כו', א&quot;ל דפריש ברית כו' דהוא עץ החיים.

וכן הוא במתן תורה — חזרו לעץ החיים והיה חירות ממלאך המות ומכולא וחזרו בעגל לחטא אדם הראשון כמ&quot;ש בסוף פרשת תשא קצ&quot;ד א' {{ממ זהר|ב|קצד|א}} {{צ|ומשה יקח את האהל כו' בקדמיתא חבורתא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדון השתא כו' ותא חזי כד חב אדם באילנא כו' וגרם פגימו לאפרשא אתתא מבעלה וקאים חובה דפגימו דא עד דקיימו ישראל בטורא דסיני כו' כיון דחבו כו'}}. עיין שם באורך. וז&quot;ש {{צ|אמר ר' חייא כתיב וימצאו כו' ואחלף כו'}}.

{{דה מפרש|מאן עצים הכא}} ר&quot;ל מאין היה להם במדבר ללקוט עצים.

{{דה מפרש|ומאן הוא דא}} ר&quot;ל מי הוא האיש ומי העצים.

{{דה מפרש|אלא דא צלפחד}} כמ&quot;ש {{ממ|שבת|צו|ב}} דכתיב אבינו מת במדבר וילפינן גזירה שוה 'במדבר במדבר', וכתיב בחטאו מת - {{קיצור|מ'|מלמד(?)}} שהיה מיוחד לבד בחטא, ולא מצאנו מיוחד רק המקושש והמגדף, והמגדף מפורש שהיה בן איש מצרי. ור&quot;ל בזה דממנו מוכח גם העצים כמש&quot;ו, '''בחטא ו'''' מת, ואמרו הוה דייק על כו' ואחלף כו' דאחלף עץ הדעת בעץ החיים כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת בראשית י&quot;ז י&quot;ח ר' ברוקא אמר הוא נצטווה כו' אר&quot;ש אחלף שולטנא בפולחנא, אמר ר&quot;א כמה דאת אמר אל תמר בו - אל תמירני בו. ועיין לקמן סוף פרשת אמור {{צ|תא חזי דהא ב&quot;נ לא ידעין ולא מסתכלין ולא משגיחין בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם ואוקיר ליה ביקירו עילאה בעא מיניה לאתדבקא ביה בגין דישתכח יחידאי ובלבא יחידאה ובאתר דדבקותא יחידא דלא ישתני ולא יתהפך לעלמין בההוא קשורא דמהימנותא דכלא ביה אתקשר, הדא הוא דכתיב ועץ החיים בתוך הגן, לבתר סאטו מאורחא דמהימנותא ושבקו אילנא יחידאה מכל אילנין ואתו לאתדבקא באתר כו' א&quot;ל קב&quot;ה שבקת חייא ואתדבקת במותא! חיי דכתיב ועץ החיים בתוך הגן דאתקרי חיים דמאן דאחיד ביה כו'}}, עיין שם באורך.  {{ש}}
וז&quot;ש למטה {{צ|תא חזי תרין אילנין אינון כו'}} - לכן נידון צלפחד במיתה.

ואמר {{דה מפרש|הי מינייהו רב כו'}} זהו ההתחלפות. וכמ&quot;ש למטה {{צ|מאן דאחלף לון גרים כו' ארון ותורה בחד קיימא, תורה עקרא, ארן ביתא}}.

ואמר {{דה מפרש|ואחלף שבת לשבת}} דא' ליל שבת וא' יום שבת כמ&quot;ש בפרשת בראשית דלכן כתיב פעם בלשון זכר - {{צ|כל העושה בו מלאכה יומת}}, ופעם כתיב {{צ|מחלליה כו'}}, וכמ&quot;ש במכילתא - {{צ|אין לי אלא יום השבת, לילה מנין? תלמוד לומר מחלליה}}. וז&quot;ש {{צ|הדא הוא דכתיב כי כו'}}, והוא דומה לחטא אדם הראשון דאחליף עץ החיים - ו', דהוא אילנא דחיי. ועיין לעיל במדבר קכ&quot;א {{ממ זהר|ג|קכא|א}} דוא&quot;ו אילנא דחייא הוא כו'.

{{דה מפרש|בגין כך הוה דיניה סתים כו'}} ר&quot;ל שלא אתפרש החטא ואתלבש בעצים ולא אתפרש בפירוש כמו מפרש והולך, בגין דמלה דא בעי כו' וקב&quot;ה עבד כו', ר&quot;ל שיקריה הוא שמו, כסה בלבוש בתורה יקר קריה{{הערה|אולי צ&quot;ל כאן &quot;יקריה&quot; - ויקיעורך}}, והוא סוד אור לבושו התורה בכרסיא כמ&quot;ש בפרשת בראשית ובתז&quot;ח בארוכה, ור&quot;ל שחשש לכבוד שמו ולא גילהו וכמ&quot;ש בז&quot;ח שם: {{צ|ת&quot;ר כשחלה רשב&quot;י כו' ועילא מנהון אדם הראשון דהוה יתיב גבאי והוא הוה ממלל עמי ובעי דלא אתגלי חוביה לכל עלמא בר ההוא דאמרה אורייתא בגיניה ואתכסי בההוא אילנא דגנתא דעדן ואנא אמינא ליה דהא חברייא גלו אמר ההוא דגלן חברייא בינייהו טב ושפיר אבל לשאר עלמא - לא. מאי טעמא? דחס קב&quot;ה על יקריה ולא בעי לפרסומיה מחובי' אלא בההוא אילנא דאמר דאכל מיניה כו' לאו משום חובתא דחב אלא משום יקרא דשמא עילאה דב&quot;נ לא זהירין ביה וכתיב זה שמי לעולם כו'}} — רוצה לומר כמ&quot;ש {{ממ|פסחים|נ|א}} {{צ|לעלם כתיב}}. {{ש}}
{{צ|והיינו דכתיב פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, מאי ונפל ממנו רב? הכי גמרנא האי חברא דאורי שמא קדישא לכלא הוא נפיל ונתפס בההוא חובא יתיר מינייהו דכתיב ונפל ממנו רב - הרב נופל ונתפס באותו עון}}.

וז&quot;ש כאן {{דה מפרש|ולא חשש ליקרא דמאריה}} שגם הלימוד והדיוק ביה הוא פגם ביקרא דמאריה כנ&quot;ל.

ואמר {{דה מפרש|ואחלף שבת לשבת}} ר&quot;ל דז&quot;ש ביום השבת דעצים של יום השבת היה מקושש.

{{דה מפרש|ר' יוסי אמר שאר עצים כו'}} אלין שתין איילתא דסחרני כורסייה, ששים גבורים סביב לה, ששים המה מלכות כו' אחת היא כו', דהיא שריא בהדי חילהא וגם כן כנ&quot;ל, ור&quot;ל ד{{צ|ביום השבת}} {{קיצור|ה&quot;פ|הכי פירושו(?)}} שהיה מקושש עצים עם יום השבת, ור&quot;ל דלר' חייא קאי יום השבת על העצים - יום ולילה, אבל לר' יוסי יום השבת לבד ועצים הוא שאר עצים עם הלילה, והיה מקושש אותן עם יום השבת - יום דייקא.

{{דה מפרש|וקביל עונשא לפום שעתא}} ר&quot;ל שלא האריך לו כאדם הראשון ולכן אתכפר שקבל עונשו תיכף, ומשה רבינו ע&quot;ה היה מסתפק בזה אם נתכפר לו.

{{דה מפרש|ומאן דאחליף כו' ול&quot;ל חולקי' כו'}} דשני האילנין הם עולם הבא ועולם הזה, והם ממשלת היום וממשלת הלילה, ומאן דאחלף ל&quot;ל בשניה.

{{דה מפרש|דבש מצאת כו'}} ר&quot;ל שלא לדקדק בו מאד כמ&quot;ש בז&quot;ח שם: {{צ|וקב&quot;ה גלי לי כו' ולא לדרדקי חברייא ולאינון דייתי לעלמא והוא מלה דלא ידעי כל אינש וטעיין ביה כו' זה שמי לעלם וייתין למשאל מה דלא צריכין לון כו'}}. וז&quot;ש {{ממ|חגיגה|יד|ב}} על בן זומא הציץ ונפגע עליו הכתוב אומר דבש מצאת כו'.

ואמר {{דה מפרש|ארון ותורה כו'}} כנ&quot;ל, ואמר {{צ|ועל דא ארן חסר כו'}} כנ&quot;ל, וכמש&quot;ל סוף פרשת במדבר {{צ|בגין כך לא אית ביה וא&quot;ו דאו&quot;ו כו'}}, כנ&quot;ל. וצריך לחברא לה עם התורה — ארן הברית כו'.

{{דה מפרש|בכל אתר אהרן בר בחד כו'}} ר&quot;ל שם הוא מלכות לכך נקוד שם למעט את הכתב לדרש אותיות - ארן לבד וה&quot;א לבד, והוא על נוקב, ומשה ואהרן כאן רומז על זו&quot;נ. והענין כמ&quot;ש בסוד שם המפורש דב' פרקין דביה הוא סוד משה ואהרן דאיתוסף על י&quot;ב הנשיאים והוא יסוד ומלכות - י&quot;ה - שבטי י&quot;ה עדות לישראל, כמש&quot;ל פרשת במדבר קי&quot;ח ב' {{ממ זהר|ג|קיח|ב}}, ששם עלו שבטים אלין י&quot;ב שבטים כו' וי&quot;ה עדות להו, והוא באמצע דרגא דכהנים ולוים בשבטים שהן י&quot;ד, והן י&quot;ג, כי הפרק הי&quot;ד אינו בסדר האצבעאן, לכן הן י&quot;ג, כי שניהם נכללין כאחד. וי&quot;ד הן י&quot;ב תחומין - ו' קצוות דז&quot;א, וחו&quot;ב עלייהו - י&quot;ה, שהם סוד שבע ושבע כמ&quot;ש בריש שיר השירים. וכן הוא בי&quot;ב תחומין דלתתא — ו' קצוות דילה והיכל השביעי - קדש קדשים, ויסוד בתוכו עלייהו, והן גם כן י&quot;ה, והן י&quot;ב נשיאים ומשה ואהרן על גבייהו. לכן כתיב אתה ואהרן ואתכם יהיו כו'. ועיין מש&quot;ש בארוכה. וז&quot;ש אהרן דכאן במלכות ונקוד אהרן האחרון בסיום כל המספר ואמר כ&quot;ז כאן לראיה דעץ מיירי בעץ החיים, לא עץ ממש. ור' יוסי הפסיק דבריו של ר' חייא וחזר ר' חייא לעניין הראשון ואמר {{צ|תא חזי תרי אילנין כו'}}.

{{דה מפרש|א&quot;ר יצחק משה באילנא דחיי הוה נקיט וע&quot;ד כו'}} כצ&quot;ל. והוא מסיים דברי ר' חייא ולפרש הפסוק והתחזקתם כו' כמש&quot;ו, ור&quot;ל שאחוז בעץ החיים ולכך בעא למנדע אם שכיח שם יכול להאחז בה ולרשת אותה.

{{דה מפרש|דהא אילנא דחיי אתקף לכולא כו'}} כצ&quot;ל. ר&quot;ל ז&quot;ש והתחזקתם וכמ&quot;ש עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.

{{דה מפרש|באילנא אחרא כו'}} שהיא בת שבע, דבה אחידן ז' מינין — ארץ חטה - ארץ דייקא, וכמ&quot;ש בתיקוני זהר תיקון כ&quot;ד, ואיהו גפן דחב אדם הראשון וחד אמר חטה היה וחד אמר גפן וכלא קשוט, שבע מינין גפן ותאינה ורימון כו'. ובתז&quot;ח פ' ד' בגין דחב אדם בשבע מינין דאינון חטה ושעורה כו' ובגין דא הוה אמרי רבנן דמתני' (ברכות מ' א', סנהדרין ע') אילן שאכל אדם הראשון כו' דכולא קשוט, דשבעת המינין נטועין בארץ כו'.

ואמר {{צ|תליין ואחידן}} - דהם שרשן בה שיוצאין ממנה וגם אחידן בה דלא מתפרשין ממנה כמש&quot;ל קס&quot;ג ב' {{ממ זהר|ג|קסג|ב}} {{צ|כל אינון דרגין כו' ולא אתפרשין מינה לעלמין}}.

{{דה מפרש|ואחידן ועל דא שלח לך אנשים בגינך}} כצ&quot;ל. וכאן סיום המאמר שהתחיל, ולפי שהפסיק בה הרבה חוזר וסיים מה שהתחיל כדרך המדרש.

{{דה מפרש|ר&quot;י פתח כו' דאהני לגוף ולנפש}} דיש דברים דאהני לנפש לבד כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|מג|ב}} איזה דבר שהנשמה נהנית כו' זה הריח, ור&quot;ל הנפש, ואין לגוף שום תועלת שיתחזק ויתגדל הגוף רק הנפש נתגדל בו, כי הנפש היא שתופא דגופא והיא קרובה אל מוחשי הגוף, וצרות הנפש, שמקומות שהיא שוכן בתוכם הן צרות ואין לה מקום להתפשט בהם כמ&quot;ש {{צ|נפשם בהם תתעטף}}, {{צ|בהתעטף עלי נפשי}}, וכיוצא. ועל זה אמרו {{ממ|ברכות|נז|ב}} ג' דברים מרחיבין דעתו כו'.

ודברים אחרים מחזיקים הגוף ולא הנפש. מה שאין כן בכי האי גוונא דאהני לשניהם והוא דבר הבא מאליו בלא יגיעה. וכן ציר נאמן שבא בלא יגיעת המשלח, ומפרש ואזיל בקרא לשולחיו שהוא הגוף, ונפש אדוניו ישיב - הוא בנפש. ומפרש ואזיל דהוו שליחי מהמני לגבי יהושע, ר&quot;ל לכלל ישראל.

{{דה מפרש|ונפש אדוניו ישיב דאהדרו כו'}} ששכינה היא נפש ישראל וישראל הם גופא דשכינתא כמ&quot;ש בתיקונים. ואמר דאהדרו שכינתא כו' - ר&quot;ל שמקודם אסתלק בעון מרגלים וז&quot;ש ונפש אדוניו ישיב. וזהו שמפרש ואזיל {{צ|ואלין דשדר משה כו' וגרמו לסלקא כו' אינון דשדר יהושע ונפש אדוניו ישיב}}, ומפרש ואזיל דשל משה הרעו לגוף, שהם ישראל, ולנפש.

ואמר '''גרימו כו' וגרימו לאסתלקא כו' ''' - בגוף, '''וגרימו לסלקא כו' ''' - הנפש. וחזר ואמר אינון דשדר יהושע לומר שז&quot;ש ישיב כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|וגרימו לסלקא שכינתא מבינייהו כו'}} כצ&quot;ל. ור&quot;ל כמ&quot;ש כי אין ה' בקרבכם כו' ולא יהיה הם עמכם, מה שאין כן בבאי הארץ שנאמר כי ה' אלהיך בקרבך אל כו' ה' אלהיך הוא העובר לפניך כו' ה' אלהיך הוא עובר לפניך, כי ה' אלהיך הוא ההולך עמך כו'. ורבים כיוצא. ואמר למעלה {{צ|ולא אסתלק מנייהו}}. דלא אסתלק מינייהו עוד כלל עד גלותם מהארץ. כי ענין השליחות מרגלים היה שבאותן הראשונים שעלו בה - אמשיכו השכינה לתוכה, דוגמת יוסף במצרים, ולכן לא יכלו דור המדבר ליכנס בקלקול המרגלים. ואינון דיהושע אמשיכו לה בארץ לעולם.

{{דה מפרש|אסתכלנא ביה דאמר כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|ותנינן דכל מלוי כו'}} ר&quot;ל לא כאותן שבקשו לגנוז ספר קהלת שאמרו שיש בו דברים נוטין לצד מינות כמ&quot;ש במדרש רבה ופסיקתא, עי&quot;ש. וכיון שכן ע&quot;כ יש לעיין בהן.

{{דה מפרש|בדרגין דחכמתא}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|דהא פתחא כו'}} ר&quot;ל פתחון פה.

===[[זהר חלק ג קנז ב|דף קנז עמוד ב]]===
{{דה מפרש|א&quot;ל ודאי הכי הוא}} ר&quot;ל שודאי אמת שיש כאן פתחון פה למינים, דעל מה דתנינן דכל מלוי דשלמא לא היה צריך להסכמתו.

{{דה מפרש|ואית ליה למנדע כו'}} כצ&quot;ל, ר&quot;ל שצריך למנדע האי קרא על אמתתו אם קדם לו ידיעה, ואם לאו צריך לאסתכלא ביה.

{{דה מפרש|עד דאנא עמכון כו'}} דמחמת נחיצותו לשתות בקש מהם דיכול יטול בהר. וכוונתו שלא ליהנות מתורה.

{{דה מפרש|אמר נסלק כו'}} שהוא ידע מקום מים שם.

{{דה מפרש|דלאתר אחרא כו'}} לישאל לאחר ור&quot;ל רשב&quot;י.

{{דה מפרש|וכי כמה אתון כו'}} ר&quot;ל כמה פרושים אתם מעמי הארץ שאין אתם יודעים את שיחתם ומדרגתם כלל.

{{דה מפרש|א&quot;ל ובמה}} ר&quot;ל היאך אתה מכיר בנו. והשיב להם '''דעל דא אמר שלמה''' - ר&quot;ל על אותן עמי הארץ כמו שמפרש והולך.

{{דה מפרש|דאינון עבדין גרמייהו כו'}} כמ&quot;ש למטה, ודעתייהו כבעירא, וע&quot;ס תמ&quot;ה ותמ&quot;ו.

{{דה מפרש|קרא דעליה כו'}} פסוק שלמעלה מזה.

{{דה מפרש|לברם}} שהבדילם והנהיגם בלחודייהו.

{{דה מפרש|ולראות אינון כו'}} כצ&quot;ל. ור&quot;ל להראות, ור&quot;ל שאמרתי להראות אותן לבני מהימנותא. שהם בהמות כדי שלא יתערבו בהן וילמדו מעשיהם. וז&quot;ש המה להם - ולא לאחרא, ואמר {{צ|ולא לאעלאה לבני מהימנותא כו'}}.

{{דה מפרש|דאינון בעירי אינון טפשאי כו'}} אמר ג' דרגין שחסרין, נר&quot;ן, מלמטה למעלה. בהמה ידוע, ודעת התורה ידוע, ומהמנותא נקרא הכסא כמ&quot;ש בריש היכלות ושם אמונת ישראל. ונגד ג' דברים, {{צ|כי מקרה כו' ומקרה כו' ומקרה}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. אדם ובהמה, יצירה ועשיה. ומקרה אחד שכוללם - בבריאה, שתוף הג' דכולל נ&quot;ר, והן ג' אלהים הידועים בבינה וזו&quot;נ, ג' עלמין הנ&quot;ל.  והוא הנהגת הטבע. אבל הכל אלהים שופטים והשגחה, כי אין אדם נוקף כו' {{ממ|חולין|ז|ב}}, ואפילו ציפרא קלא לית מתציד כו' אלא שהטבע הוא השליח, כי נגזר על זה להעשיר וזה להעני שולח השי&quot;ת שזה יאבד ואז ימצא, ואין עושה נס שיברא ממון ומזה יפרח הממון לשמים, וזהו הטבע. דרך משל, שמלך יושב בבית מלכותו ורואה מרחוק את כל אדם בצד א' ובהמה בצד אחר והוא שולח לאדם מזונותיו חטים על ידי תחבולות על ידי גלגלים וחבלים ושאר הדברים עד שמגיע אליו וכן לבהמה - שעורין. והם אינן רואין רק הסיבה הקרובה להם וסוברים שזה הסיבה הוא מעצמו. ועוד לו רשת פרוסה להביא איתם על מקום הליכתם וכשהגיע עתם מושך משם הרשת ונלכד בצוארו ומת. והסכל מדמה בדעתו שמקרה קרה לו, וגם  זה הוא על ידי טבע שמסבב לו מאכל רע וכמ&quot;ש {{ממ|חגיגה|ד|ב}} דמשגרא תנורא קדחה כו' והן הכל נסים נסתרים ונסים נגלים נעשין על ידי שם הויה כידוע, ונגד זה אמר ג' דברים.

{{צ|ווי לון כו' לון לרוחא}} שהוא האדם, אבל בנשמה אי אפשר לומר &quot;ווי&quot; שהיא אינה חוטאה אלא מסתלקת מיניה, לכן אמר {{צ|טב להו כו'}}, כי זה כוונת הבריאה, ויהי נועם ה' כו' ומעשי ידינו כוננה כו' כמ&quot;ש בריש רות עי&quot;ש.

{{דה מפרש|לאתר עילאה לאתר כו'}} ג' דרגין דבי&quot;ע מלמעלה למטה נגד נר&quot;ן.

{{דה מפרש|לאתזנא}} מג' דאצילות דמקננין בהם גם כן כסדר הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ואשתכחת קמי כו'}} הוא דבר אחר ופי' אחר דהיא עולה תמימה כו' ונגד אלו ב' פירושים אמר ודאי היא העולה, העולה היא למעלה.

{{דה מפרש|למטה לארץ לההוא אתר דחוה אבל ב&quot;נ כו'}} כצ&quot;ל, כמ&quot;ש בפנים, ור&quot;ל בהמה ממש ולסיים אבל ב&quot;נ דכתיב כו' האיך אמרי כו'.

{{דה מפרש|תיפח רוחיהון}} שיש להם רוח האדם ויהי' כבהמה כמו דאינון אמרין.

{{דה מפרש|כמוץ לפני רוח}} ר&quot;ל ההוא רוח דכולל כל רוחות. ומלאך ה' הוא נשמתא - מזלא כידוע, והוא דוחה דלא סליק לטינרא עילאה. והנפש נכרתה - שבה הכרת כמ&quot;ש ונכרתה כו' והוא ירידתה לאבדון כמ&quot;ש והאבדתי את כו' וכמ&quot;ש בז&quot;ח רות דמשם לא סליק.

וז&quot;ש '''אלין ישתארון כו' עלייהו כתיב כו''''. {{ש}}
וז&quot;ש {{דה מפרש|ברכי נפשי כו'}} ואמר חטאים ורשעים נגד הגוף והנפש דאיהי שתופא דגופא, ונגד זה אמר ברכי נפשי כו' וכל קרבי כמ&quot;ש בפרשת ויקהל בעוד דנפשי בגופא יחדיו כו'. וכן אמר בסדום - {{צ|רעים וחטאים לה' מאד}} - ד' דרגין הנ&quot;ל; {{צ|מאד}} - הוא נשמתא, דשם {{צ|ובכל מאדך}}, ובכל לבבך הוא הרוח דביה.

===[[זהר חלק ג קנח א|דף קנח עמוד א]]===
{{דה מפרש|זה רע ודאי}} ור&quot;ל זהו הרע בכל אשר כו' הגרוע שבכל ב&quot;א והרע שבהן ואמר מאי זה רע כו' - ר&quot;ל דקראו רע להורות דל&quot;ל כו'.

{{דה מפרש|כי מקרה כו'}} ר&quot;ל דהוא אומר כן.

{{דה מפרש|וגם לב כו'}} שנמשכין שאר בני אדם אחריו.

{{דה מפרש|ול&quot;ל חולקא כו' בקב&quot;ה}} דכתיב מלא רע.

{{דה מפרש|ובאינון כו' ואחריו אל המתים}} ר&quot;ל שהולכין אחריו אחר הרע שממנו למדו.

ואמר {{דה מפרש|לא בעלמא הדין כו'}} כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|יח|א}} החיים כו' שאפילו במיתתן כו' ורשעים אפילו כו'.

{{דה מפרש|תא חזי קב&quot;ה כו' בהאי כו'}} ר&quot;ל דב' פעמים אמר חיים כאן, ומפרש ואזיל וחיים דההוא עלמא נינהו - ר&quot;ל דרישא בחיים דעולם הבא הוא ורצונו בזה לפרש הקרא דכאן כי מי כו' דלעולם הבא הוא כמו שמפרש והולך.

{{דה מפרש|אינון חייבין כו'}} ר&quot;ל כ&quot;ז הפסוק כי כו' הכל מאמרם.

{{דה מפרש|אע&quot;ג דיבחר כו'}} דריש הכתיב, ור&quot;ל אע&quot;ג שיבחר האדם בחיים כמו שאמר הקב&quot;ה וז&quot;ש כמה דאמר.

{{דה מפרש|לאו הוא כלום}} ר&quot;ל מכל מקום הם אינן נבחרין לחיים שם כי אין חיים אלא בעולם הזה וז&quot;ש יְבֻחַר בלשון פעול, וז&quot;ש למעלה וחיים דההוא עלמא לא כמו שהם אומרים.

{{דה מפרש|דהא מסירא כו' ומסירא דא דידנא כי כו'}} כצ&quot;ל. ודבריהם הוא, וכמש&quot;ו היאך יהא לן הכל מדבריהם.

{{דה מפרש|ואע&quot;ג דכל הני כו'}} ר&quot;ל שדרשו בע&quot;א, ורצונו מ&quot;ש {{ממ|שבת|ל|א}} אנת שלמה לא דייך כו'. וז&quot;ש '''אבל ודאי שלמה כו'''' - ר&quot;ל שאינם דברי עצמו אלא דבריהם כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|תא חזי מרגלים כו'}} השתא מפרש מ&quot;ש למעלה ולא עוד כו'.

{{דה מפרש|בעלמא דין כו'}} כמ&quot;ש {{ממ|סנהדרין|קח|א}} מרגלים כו' שנאמר וימותו כו'.

{{דה מפרש|וזכאה כו'}} פי' אשרי ואמר וזכאה מאן כו'. כמש&quot;ל קנ&quot;ז א' {{ממ זהר|ג|קנז|א}} ונפש אדוניו ישיב כו'.

{{דה מפרש|מבני כנען הוה וכנען כתיב כנען בידו מאזני מרמה וכתיב עליה}} כצ&quot;ל. כנען בידו - הוא היפך מציר נאמן, וכמ&quot;ש {{ממ|פסחים|קיג|ב}} חמשה דברים כו' ואל תדברו אמת, ור&quot;ל בזה לפי שהוציא עצמו מהם יצא מקללתו. וז&quot;ש וכנען כתיב כו'.

{{דה מפרש|ברוך ה' ממש}} ר&quot;ל שנתברך מהשם, ואע&quot;ג שהם אמרו זה ומנ&quot;ל דהכי איתא שהם כוונו האמת - לכן אמר ועל דא אכתיב כו' בגין כו'. ר&quot;ל לכן נכתב להורות דנפק מההוא כו'.

ואמר {{דה מפרש|ולא די ליה כו'}} שלשני דברים זכה והן ג' דזכה לאתברך בשמי' כנ&quot;ל ראה כמה זכה.

{{דה מפרש|ואוליפנא כו'}} עתה מפרש שגם דבריהם היה על ידי השם כמו בבלעם.

{{דה מפרש|זכאין הוו ורישי כו'}} כמ&quot;ש אנשים ראשי כו'.

{{דה מפרש|אבל אינון דברו כו'}} ר&quot;ל למה עשו זה אלא שעשו זה בשביל עצמם שיראו כו' וכמו בירבעם. וז&quot;ש {{צ|לגרמייהו}}, בשביל שחשו לכבוד עצמם נתקלקלו וכמ&quot;ש {{ממ|סנהדרין|קא|ב}} בירבעם גסת הרוח כו'.

{{דה מפרש|אי ייעלון כו'}} כתב הרח&quot;ו כי הם מעלמא דדכורא וכנ&quot;ל קנ&quot;ז א' {{ממ זהר|ג|קנז|א}} וז&quot;ש אנשים וכוונת הקב&quot;ה שיתקנו הארץ בדרגא זו וכמש&quot;ש.

{{דה מפרש|ויתמנון רישין אחרנין}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|ועל דנטלי כו'}} לכבוד עצמם כנ&quot;ל, ור&quot;ל שלכן לא יראה האדם כבוד עצמו לעולם.

===[[זהר חלק ג קנח ב|דף קנח עמוד ב]]===
{{דה מפרש|אסתכל}} ברוח הקדש.

{{דה מפרש|נהירו דסיהרא}} ר&quot;ל דנהירו דילה הוא משמשא, וז&quot;ש והוא אנהיר כו'. והענין כי ג' יה&quot;ו הוא בשמשא כידוע, ובזה מאיר ונהיר בזה גם כן לסיהרא. וז&quot;ש {{ממ|סוטה|לד|ב}} י&quot;ה יושיעך וצלותיה עצמו וא&quot;ו. והנה מוחין דסיהרא חו&quot;ב ודעתה קלה עד דאנהיר לה בעלה שהוא בזיווגא מ&quot;ד הדעת - וידע, וז&quot;ש דשדר כו' והוא כו'.

{{דה מפרש|מה עבד כלב כו'}} גם כן לאתנהרא מאבהן ג'.

{{דה מפרש|אר&quot;י ארח כו'}} ר&quot;ל ז&quot;ש ויבא עד כו'.

{{דה מפרש|אבל מאן}} שבצרתו אינו יודע שום דבר כך איהו לא ידע מנהון, וז&quot;ש מדי ול&quot;ק למדי ולכן לא התפלל גם כן להנצל מהענקים שלא ידע מהם.

{{דה מפרש|ויקרא כו' ר' יצחק כו'}} סיים מאמרו כאן לא שקרא לו שם אלא התפלל עליו ויקרא לה' בתפלה. ומ&quot;ש להושע ודאי שגם הושע היה נקרא כמ&quot;ש למטה - {{צ|אפרים כו' הוא והושע כו'}}, אבל גם יהושע היה נקרא מקדם כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ר' אבא כו'}} ר&quot;ל שם ממש.

{{דה מפרש|כיון דשדריה כו'}} ר&quot;ל לזכות לארץ וכמ&quot;ש למעלה שאלו היו צריכין לאמשכא לשכינה תמן חולקיה דארץ.

{{דה מפרש|דעד ההוא כו'}} ד'''י'''' ד'''יהושע''', י' דשרי שכינתא כמ&quot;ש בפרק ג' דספרא דצניעותא.

{{דה מפרש|אמר משה לא אצטריך דא כו'}} שאפרים הוא חולקא דידה כמש&quot;ל קי&quot;ט ב' {{ממ זהר|ג|קיט|ב}} ונסע כו' והוא כל דגל דרחל והוא במערב, שכינה במערב וכמש&quot;ש. ואינון ב' כלב ויהושע הן סוד אני והו ראש ו' קצוות דידיה ודידה, והכל בשכינה כפולים, ששה וששה, ואלין נמלטו והן הכוללים הכל ודידה הוא אפרים ועיין מש&quot;ש. וז&quot;ש והכי אתחזי יו&quot;ד זה הוא חכמת שלמה שנער משמש לה.

{{דה מפרש|ר' חייא אמר וכי כו'}} וסיום המאמר של ר' חייא הוא למעלה קנ&quot;ז א' {{ממ זהר|ג|קנז|א}} אלא שחזר כאן לסיים דברי ר&quot;י ור' שמעון.

{{דה מפרש|יש בה עץ ולא כו'}} כמו היש ה' בקרבנו, שכאן הוא ההשגה והוא היפוך מדברי ר' חייא הנ&quot;ל קנ&quot;ז א'.

{{דה מפרש|ואי תחמון כו'}} דשם הוא למעלה מהנהגת העולם ע&quot;פ הטבע בז' תחתונות.

{{דה מפרש|ובדא תנדעון היש כו'}} ר&quot;ל בזה דמ&quot;ש היש כו' -- לא קאי על הראיה אלא על הידיעה דבדא כו'.

{{דה מפרש|והימים ימי כו'}} דימים הן ו' קצוות, כי ששת כו', והוו מתחברין — ימים ימי, ולכן אשתלחו ו' דכלב ו' דיהושע כנ&quot;ל - י&quot;ב, ובכורים הן עטרא דחסד, בכור לכהן, וזהו בכורי ענבים. והיה עת התקון דנטלא מדכורא ואמר ענבים דארץ ישראל הוא גופא כמ&quot;ש בז&quot;ח ריש ש&quot;ה ת&quot;ת דילה מתחבר בת&quot;ת דיליה דכלילין ו&quot;ו.

{{דה מפרש|בסיועא נהירו דמשה}} כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מאן דהוה רשים}} ר&quot;ל דכתיב ויבא ול&quot;ק מאן אלא המיוחד מכולן ראש לכולן וכולל כולן וז&quot;ש דביה כו'.

{{דה מפרש|ותא חזי מאן כו'}} ר&quot;ל דמסתמא הוא כלב דביה שכינתא הפעם אודה רגלא רביעאה לכרסייא. וז&quot;ש {{צ|אלא שכינתא}}.

===[[זהר חלק ג קנט א|דף קנט עמוד א]]===
{{דה מפרש|ודא הוא ויבא כו'}} ר&quot;ל חברון דאתחברא באבהתא כמ&quot;ש קרית הארבע רגלא רביעאה דשם ג' אבהן ועתה אתחברת בהדייהו.

{{דה מפרש|תאנא אחימן כו'}} להרות(?) על מה שאמר בתחלה דהא כתיב ושם כו' ומדחילו כו'.

{{דה מפרש|מעולם דשמשי עלמא כו'}} ר&quot;ל דמעיקרא הוו שמשין לעולם דלעילא משרתי עליון.

{{דה מפרש|אנשי השם אחימן כו'}} ר&quot;ל דאנשי השם קאי עלייהו על מ&quot;ש הגבורים אשר מעולם שנולדו מאותן אשר מעולם, וקא' זה כנ&quot;ל ונקראו אנשי השם שהיו מפורסמין בשמותם אחימן כו' כי כל הנודע בשמו הוא הפלגה גדולה בעניינו — ידעתיך בשם, וכן {{צ|קראי מועד אנשי שם}}.

{{דה מפרש|אחימן כו'}} כתב הרמ&quot;ז ז&quot;ס {{צ|נפל '''אש&quot;ת'''}} {{ממ|תהלים|נח|ט}} — ראשי תיבות דילהון. ונ&quot;ל ז&quot;ש {{צ|בל חזו שמש}} - בהרי חשך. ונגד אלו ארבע היו ד' הנ&quot;ל אבהן וכלב.

{{דה מפרש|ר' יהודה פתח כה כו'}} ענין הפתיחה משום דמסיים ר' יהודה הוה אזיל בארחא כו' ומפרש ואזיל ג' דרגין דאדם - נר&quot;ן - שניתן נשמה ורוח לגופא דאיהו שתופא דנפשא והוא בפסוק הזה נותן נשמה כו' לעם כו' הוא הגוף. וטעם כל המאמר כאן כמ&quot;ש למטה.

{{דה מפרש|כמה אית כו'}} ב' דרגין - תורה ומצות, נגד ב' דרגין דקרא.

{{דה מפרש|דכל מאן כו'}} כמ&quot;ש (סוף מנחות) מאי דכתיב זאת התורה לעולה כו'.

{{דה מפרש|ולא עוד כו'}} כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|ה|ב}} כל העוסק כו' שנאמר בחסד ואמת כו'.

{{דה מפרש|ומתקנין ליה כו'}} ר&quot;ל כמ&quot;ש למטה בתלת עלמין כו' בריש ירחי כו'.

{{דה מפרש|ר&quot;י הוה אזיל כו'}} אמר זה כאן שקשה גם כן בפ' אחר שידע השי&quot;ת ולכן על פ' זה ויבאו שכאן התחיל עצתם.

{{דה מפרש|אדם כו' איש כו'}} ר&quot;ל בין אדם בין איש, וכמש&quot;ו כטוב כחוטא, וכמ&quot;ש שמעו זאת כו' גם בני אדם גם כו' אח לא כו' וגם כתיב וימת כו' בצדיקים ורשעים דכבר אתגזר ע&quot;כ זה.

{{דה מפרש|בר פרישותא כו'}} ר&quot;ל העולם הבא, ול&quot;ל לירד בעולם הזה לסבול צער המיתה. והשיב לו לקמן שלולי חטא אדם הראשון היה המיתה דקרא התפשטות לבד וההתפשטות הזה צריך לו שהוא בצלם כו' כמש&quot;ש.

{{דה מפרש|אורחוי דמארך}} הוא הדעת.

{{דה מפרש|וגזרי דמארך}} הוא חכמה ובינה, ועיין בפרשת משפטים קכ&quot;ג א' {{ממ זהר|ב|קכג|א}}. אלא שאורחוי הוא דעת המתפשט בארחין ושבילין, וע&quot;ל באדרא רבא קל&quot;ו א' {{ממ זהר|ג|קלו|א}} ואלין הן נסתרות.

{{דה מפרש|א&quot;ל א&quot;ה כו'}} ר&quot;ל שלא יעסקו בנסתר כלל.

{{דה מפרש|א&quot;ל אורייתא כו'}} ר&quot;ל הנסתרות לה' אלהינו הן חכמה ובינה, ג' ראשונות, שהן לה' אלהינו, ואין לנו כלל לחקור והנסתר שלנו הוא {{צ|'''וה'''' בהיכל קדשו}} שהוא סוד גופא ונפשא כמ&quot;ש בר&quot;ת כ&quot;ב נגלה ונסתר.

{{דה מפרש|דמאן יכול למנדע כו'}} כמ&quot;ש מחשבה דב&quot;נ סתימא כו'.

{{דה מפרש|תא חזי לית רשו כו'}} ר&quot;ל אפילו הנסתר שלנו.

{{דה מפרש|לעילא ותתא}} בשמים ובארץ, שהן נגד ב' הנ&quot;ל, וז&quot;ש {{צ|ועל דא כו'}}.

{{דה מפרש|אבל ת&quot;ח כו'}} ר&quot;ל להוציאך חלק א&quot;א וכנ&quot;ל, ולכן צריך להברא בזה העולם בצלם כו'.

{{דה מפרש|תלת עלמין}} הן אצילות בריאה יצירה, ג' פעמים קדוש, ונגד הרביעי - {{צ|מלא כל כו'}}, ששם כבודו, אות הרביעי, דהיא אחידא באדם, וע&quot;י אשתמודע והאדם כל נר&quot;נ שלו שוכנים בעולם הרביעי והוא חלוק לג' נגדן וכמש&quot;ו.

{{דה מפרש|דאיהי קשיר כו'}} כידוע בסוד ההיכלות ויחוד שמע ובשכמל&quot;ו.

{{דה מפרש|דאשתכח כו'}} ומשם יפרד כו'.  ומכל מקום יש יחוד באנפי אדם, וז&quot;ש {{צ|דאשתכח ביה}}.

{{דה מפרש|כגוונא דא כו'}} והן נגד נר&quot;ן, בשמים ואויר וארץ, כמ&quot;ש במ&quot;א. והכל בזה עולם, וכידוע שאות הרביעי כלולה מג' אותיות הראשונות ופן רביעי דילה כליל כל הג' והוא הגוף - אופן אחד בארץ, וכן העולם רביעי הזה הוא גופני.

===[[זהר חלק ג קנט ב|דף קנט עמוד ב]]===
{{דה מפרש|אשתכח ביה כו'}} דל&quot;ל קיומא כמ&quot;ש בפרשת בראשית בסוד השינה ואח&quot;כ במיתה אמר כד בעאן כו' וכן למעלה בעלמא תליתאה אמר אלו ב' דרגין אשתכח ביה כו' אשתכח ביה השתא כו' דההשתכחות עצמו אינו בעצם כמו האדם בעולם הזה ואח&quot;כ אשתכח כו'.

{{דה מפרש|דכתיב בצלם אלהים כו'}} וב' פעמים כתיב {{צ|בצלם}}, וכאן פעם ג' עשה.

{{דה מפרש|ותמן הוא מדורא כו' ואתקשר כו'}} דוגמת עלמא תניינא הנ&quot;ל דאמר שם דקב&quot;ה אשתמודע מניה ואמר שם דאיהו קשיר כו'.

{{דה מפרש|לעילא לעילא}} דנשמה כולל ג' ראשונות, ושם העטרין. וזהו בערבות שכולל ג' ראשונות בנשמתא דרגא ראשונה ולעילא כו' הוא ב' דרגין שעליה כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|בחדשו אמאי}} ר&quot;ל מהו שאמר בחדשו.

{{דה מפרש|אלא רזא כו'}} ר&quot;ל שמקבל מחדשו משמשא דמתמן היא מתחדשא.

{{דה מפרש|מדי שבת דא כו'}} שב' שבתות - מעלי שבתא ושבתא, כמ&quot;ש בפרשת בראשית.

{{דה מפרש|בשבתו}} ר&quot;ל '''בשבת ו'''', וכן '''בחדשו'''. והחילוק בין חדש לשבת, דבחדש ל&quot;ל חידושא רק לסיהרא דלכן אין חדש לשמש ולכן ניתן לנשים (עיין רש&quot;י מגילה כ&quot;ב ב') ושבת הוא לשניהם, יום ולילה, ועיקרו ליום, שלכן נאמר הכל יום ואין לילה שם שנכללת ביום, ובשניהם סליקו לרוחא לעילא אלא דשבת גם לנשמתא. והדרוש הזה סובב על קוטב מ&quot;ש בסבא פרשת משפטים ולקמן, ובמ&quot;ה פרשת לך לך דרוחא נוקבא ונשמתא דכורא שמשא וסיהרא, והן בב' גני עדן -  שבארץ ושמים.

{{דה מפרש|ועל דא כלא כו'}} ר&quot;ל מדי חדש ומדי שבת.

{{דה מפרש|בר לחייבא כו'}} ר&quot;ל מיתה הנ&quot;ל הוא הסתלקות כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ולחייביא כו'}} והוא כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|אדם כי ימות - אדם בליעל כו'}}, עי&quot;ש.

{{דה מפרש|אמר ר&quot;ש כו' תא חזי כו'}} וזהו שלח לך כו' שילכו בתורה לחפור.

{{דה מפרש|לעלמין כו'}} הן ב' עולמות עלאין הנ&quot;ל, לרוחא ונשמתא, וכן אמר למטה.

{{דה מפרש|ב&quot;נ דלא מהימני לא ידעי ולא מסתכלי}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|אלילו ההוא כו'}} וזוכין להם בתורה ובמצות, וז&quot;ש {{צ|אזילו באורחי כו'}}.

{{דה מפרש|מה כתיב כו'}} דתורה מימינו כו' וכמ&quot;ש בפרשת יתרו.

{{דה מפרש|דהא היא קיימא כו'}} ר&quot;ל ז&quot;ש עלו זה וכמ&quot;ש לא בשמים כו' כי קרוב כו'.

{{דה מפרש|ומנה תנדעון כו'}} ר&quot;ל כמ&quot;ש בנגב משם ועליתם את ההר, שהוא עולם הבא כמ&quot;ש צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה בגיהנם, וכן הוא בפשטו. וכמ&quot;ש לקמן הכל בטורא. וכן א&quot;י ובית המקדש וגיהנם בשאול ארץ תחתית.

{{דה מפרש|דהאי ירותא כו'}} כי היא הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו ארץ החיים.

{{דה מפרש|דקיימין שורין כו'}} אמר ג' נגד ג' תיבות {{צ|העם היושב עליה}}, והן ג' שעומדים בין השורות וזהו שורין שורין דבגו יושבים בבתים כ&quot;א במדורו וזהו היושב ובגן עדן דלעילא עליה, והוא כמ&quot;ש גם צפור ואלין דקיימין מצאה בית ודרור כו' וע&quot;ל פ&quot;ב קצ&quot;ו ב'.

{{דה מפרש|כד אתקפו כו' או כד כו'}} דריש ב' דברים בתורה ומצות נגד ב' עלמין הנ&quot;ל, שג' דברים צריכין חזוק נגד ג' עלמין הנ&quot;ל.

{{דה מפרש|המעט כו'}} שמא תאמרו שקשה ליכנס לה א&quot;ל אחד בדור וכיוצא.

{{דה מפרש|האית בה כו' או אי צרורא דחיי כו'}} דריש מעץ ב' דברים, זו&quot;נ, דהיא צרירא דחיי כמש&quot;ל קנ&quot;ז ב' {{ממ זהר|ג|קנז|ב}} ועיין לעיל צ' ב' {{ממ זהר|ג|צ|ב}} צור תעודה דא תורה שבעל פה בגין דתמן אתצר צרורא דחיי ושם צ&quot;ב א' {{ממ זהר|ג|צב|א}} דלת גנתא צרורא דחייא, ועיין מ&quot;ש בליקוטים שם בארוכה. והנה {{צ|עץ}} קאי על שניהם. כמ&quot;ש בפרשת בראשית י&quot;ח ב' {{ממ זהר|א|יח|ב}} עץ פרי עושה כו' כמה דעץ פרי כו' דנוקבא עץ פרי. ודריש עץ עץ וצרור החיים וגם דחיים חיי מלכא הוא מי&quot;ם ויי&quot;ן דירית זו&quot;נ כמ&quot;ש בפרשת שמיני ל&quot;ט א' {{ממ זהר|ג|לט|א}} ועוד דיין מסטרא כו' וסטרא כו' והן נגד תורה ומצות כנ&quot;ל. ושניהם חיים — חמרא וחיי, מים חיים, אל חי ואלהים חיים, ב' מוחין חיי כו' שנגד אל כו' יש אל אחר כו' ולכן מנסכין אלו הב' לע&quot;ז וב' אלו הן ב' דעשו וישמעאל כמ&quot;ש בז&quot;ח רות והוא מ&quot;ש לאחר לא אתן ותהלתי כו' לשון רבים - אלהים אחרים, ע' אומין כמ&quot;ש בריש רות והוא הכל בעץ הדעת טוב ורע, בח&quot;ק, אבל בעץ החיים — גמלתהו טוב כו', ימי חייה, ושם שניהם חיים. וז&quot;ש אילנא כו' וצרירא כו' בקש שלום כו'.

===[[זהר חלק ג קס א|דף קס עמוד א]]===
{{דה מפרש|בני נשא סלקין כו'}} אע&quot;ג דלמעלה אמר גם כן עלו כו'. הוא כמ&quot;ש (פסחים נ' ב' וש&quot;מ) לעולם יעסוק כו' ודרש כאן דעל התורה שנקרא נגב כתיב ויבא עד חברון כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|בנגב בלבא עצלא כו' חמי דהא כו'}} בב' אנפין בעולם הבא וגם עולם הזה, וזהו שמסיים חשיב דכלא הוא כו'. ועתה מפרש הלשון נגב כד&quot;א חרבו כו'.

{{דה מפרש|לבתר ויבא כו'}} כמ&quot;ש אלף נכנסין כו' אחד כו', וז&quot;ש ויבא, וז&quot;ש קארי ושנה כו' שהוא אחד מעשרה כנ&quot;ל, וכלב לבד א' מהן.

{{דה מפרש|עד דאתי כו'}} עד חברון דרש.

{{דה מפרש|תמן חמי פליגן}} ר&quot;ל דברים חלוקים כמש&quot;ו כי אלו היו חציים ממלאכים וחציים מבני אדם, וזהו טמא וטהור כו'. וחשיב ג' חלוקים נגדן.

{{דה מפרש|ואגרין ילידי הענק אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי דאורייתא דאתיילידו כו'}} כצ&quot;ל. ואמר דאתיילידו, ר&quot;ל ילידי, והוא כמ&quot;ש ברעיא מהימנא גבורים מסטרא דתורה שבעל פה דתמן עוקר הרים והוא לדקדק בדקדוקי התורה ובי&quot;ג מדות שהתורה כו' שהן ארחי אורייתא ודריש ילידי לשון רבים על אלו ב', וענק גבורה כמ&quot;ש המה הגבורים. ועיין מש&quot;ל קנ&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קנט|א}}.

{{דה מפרש|לכל סטר עשרה}} והן ששים גבורים סביב והיא היכל הקדש באמצע, עשר דידה, ו' סחיר לה והן גבורים כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מאן דאשתדל כו'}} כנ&quot;ל דמתחבר בה.

{{דה מפרש|אקרי חבר נבנתה שבע שנים תנינן אורייתא כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|תנינן כו'}} ור&quot;ל כאן על תורה שבעל פה דמתחברת בתורה שבכתב וכמש&quot;ו כד&quot;א אמור כו'.

{{דה מפרש|בת שבע}} דשבע שנים בנו אותה, דג' ראשונות א'. ועיין בז&quot;ח ריש {{קיצור|ש&quot;ה|שיר השירים(?)}} וזהו מתורה שבכתב נפקת ותורה שבכתב נקראת שבע שנים - אמא, ושם היא לפני מצרים דלא סליקן לתמן ושם ותרב כו'. ותורה שבכתב הוא חכמה. ועיין בפרשת ויקהל ר' ע&quot;א {{ממ זהר|ב|ר|א}} ומשם נק' חכמה - אחותי בת אבי כו', ומשם ותרב כו' כמ&quot;ש בתיקונים אלא דחכמה ובינה לא מתפרשין וזהו תורה שבכתב כמש&quot;ש.

{{דה מפרש|ויבאו עד כו'}} דמשם הלכו לאגדה כמש&quot;ו, וכמ&quot;ש יין זו אגדה. ועיין בספרי פרשת האזינו: {{צ|ודם ענב תשתה כו'}}. ואמר נחל כמ&quot;ש והנהר הרביעי הוא פרת, וכל עלמא מסולמוי דפרת.

{{דה מפרש|דתליין כו'}} כמו ענבים באשכול - אשכול הכופר דודי לי, ובלימוד זה כל המהימנותא.

{{דה מפרש|ויבאו עד נחל כו' מסטרא דמהימנותא}} ר&quot;ל ת&quot;ת, ששם סוד רזין והגדה, ונקרא 'מהימנותא' כידוע בסוד ארץ חטה כו' ש{{צ|גפן}} - ת&quot;ת, {{צ|תאינה ורימון}} - נצח והוד. וז&quot;ש {{צ|כמה דאת אמר אל יתן למוט רגלך, ומן הרמונים ומן התאנים כלא כו'}}. ושם שליטת הסט&quot;א, ושם ענפין פרודות. מה שאין כן בת&quot;ת, ואינהו שוויין. ת&quot;ת בפרודא (חו&quot;ג) שבו מחוברים שעל שמם נקרא מהימנותא כידוע, וכל המחלוקת מצד החו&quot;ג שהן סותרין. וזה סוד שמאי והלל ובית שמאי ובית הלל. אבל ת&quot;ת עושה שלום ואלו ואלו דברי כו', והכל אחד כמ&quot;ש {{ממ|חגיגה|ג|ב}} אל אחד אמרן כו', והכל הולך אל מקום אחד.

{{דה מפרש|אולפין מתמן כו'}} ר&quot;ל דלכן כתיב אחד. ונגד זמורה ואשכול אמר אגדה ודרשה, דאחוזים זה בזה כמותם, וכן אמר ר&quot;פ ראשי מלין.

{{דה מפרש|משם זמורה וגו' אולפין מתמן כו'}} כצ&quot;ל. וז&quot;ש למטה הדא הוא דכתיב וישאוהו כו' משם דל&quot;ק קרא זה למעלה.

{{דה מפרש|אינון דבני כו'}} שיהושע וכלב כרתוה.

{{דה מפרש|חדאן במלין}} כמ&quot;ש אשכול יין שמשמח כו'.

{{דה מפרש|ומתברכאן}} שלכן נאמר נחל כנ&quot;ל פרת.

{{דה מפרש|שרשא חד כו'}} ר&quot;ל ז&quot;ש אחד ונגד זמורה ואשכול אמר שרשא{{הערה|אולי צ&quot;ל ''שרשא כו' ועקרא כו' '' - '''ש&quot;ל'''}}.

{{דה מפרש|אינון דלא כו'}} אח&quot;כ שנתנו למרגלים לישא וז&quot;ש וישאוהו במוט כו'. כשנשאו אז במוט שנים.

{{דה מפרש|ומן הרמונים כו'}} אבל יהושע וכלב רק במקום יחודא באשכול כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|אינון דלא כו'}} שדומה לו שהמאמרים סותרים זה את זה.

{{דה מפרש|כד&quot;א אל כו'}} שמתמוטט ממהימנותא כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|כלא שוויין כו'}} ג' דברים נגד אלו ג' הפירות כסדר מלמטה למעלה. והענין כי מקומם ידוע ושם אחיזת סטרא אחרא כמ&quot;ש בתיקונים תיקון נ&quot;ו בארוכה, ודימינא קשה יותר כמ&quot;ש בתז&quot;ח קל וחומר ועיין מש&quot;ש. וכן מינים קשה יותר כמ&quot;ש {{ממ|ר&quot;ה|יז|א}} אבל המינים כו'. ולסטרא דפירודא במקום היחוד כנ&quot;ל. ועיין מ&quot;ש בליקוטים בארוכה. וז&quot;ש למעלה למוט רגלך דשם כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|וישובו תייבין}} דרש {{צ|וישובו}} לא על ההילוך אלא תייבין כו', דכאן לא שייך ההילוך אלא לילך בה והשיבה כו'.

{{דה מפרש|מה איכפת לן}} ר&quot;ל מטובה כיון כו' ור&quot;ל ז&quot;ש וגם זבת כו'. אבל אין אוכל אותה.

{{דה מפרש|עד יומא כו'}} ומפרש ואזיל פרטן, ג' דברים אעמלנא כו' ביתא כו' יתיבנא כו'. והן ג' דלמטה - אפס כי כו', והערים כו', וגם ילידי כו'. ואמר {{צ|ולההוא עלמא מאן כו'}} - כמ&quot;ש למטה עמלק יושב כו' בגין דלא יכיל כו'.

{{דה מפרש|הא אעמלנא כו'}} ר&quot;ל ז&quot;ש באנו.

{{דה מפרש|תקיף כו'}} ר&quot;ל עז בעותרא ור&quot;ל מהו עז סתם לכך אמר שמחמת גודל עשירותו לא יחשיב כו' וזהו עז כו' ואח&quot;כ חזר ופירש מטעם אחר ודאי אפס כו' כד&quot;א כו'. ואמר {{צ|מאן הוא דיזכי}} - ר&quot;ל ז&quot;ש אפס.

{{דה מפרש|בתין מליין כו'}} כמ&quot;ש ושית על עפר בצר ובצור כו' שדי בצריך וכסף כו'.

ואמר {{דה מפרש|דלא יחסרון מכלא}} ר&quot;ל כמו המבצר שאין יכול לחסור משם ומכינין שם הכל. והוא עם עז העם ב' דברים כסף וטוב הבית שפעם לא ימצא לקנות.  וגדולות מליין כל טוב כי גדול הוא בעושר. ובצורות דלא יחסור כו'.

{{דה מפרש|גיבר כארי}} ר&quot;ל דכן שנינו הוי עז כו' וגבור כארי.

{{דה מפרש|תמן תדירא}} ר&quot;ל ז&quot;ש ראינו שם. ר&quot;ל דיירים שם בקביעות.

{{דה מפרש|בההוא אסור כו'}} שהן ג' ילידי הענק כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|הא יצרא כו'}} כמ&quot;ש {{ממ|סוכה|נב|א}} ובתלמידי חכמים יותר מכולם, וזהו בארץ הנגב.

{{דה מפרש|מקטרגא כו'}} לכן כנוהו בעמלק שהוא שונא היותר גדול לישראל. וכתיב ביה אשר קרך כו' כמ&quot;ש דכד סגיא יצרא כו'.

{{דה מפרש|והחתי כו'}} שהן ג' ממונים תחת דומה כמ&quot;ש בז&quot;ח רות, והן בהר בגבול עולם הבא שומרים הדרך, והכנעני הוא הרביעי עון דקריב למפתי יושב ומקטרג לפני גן עדן שלמעלה והוא ירדן יורד מדן כידוע, והן מצולות ים - לפני הים.

{{דה מפרש|במלין אלין ויניאו כו'}} הוא פסוק בפרשת מטות והוא כולל כל הפסוקים שאמרו בני ישראל כאן, לכן נקט זה הפסוק בקיצור.

{{דה מפרש|אלא לבא וישתמרון כו'}} דריש בב' אנפין, שחפץ ה' בלבנו שנעבוד בלב שלם ובנפש חפצה וכמ&quot;ש ואתה שלמה בני ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש. ועתה מה כו'. ועוד הברית כמ&quot;ש ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים כו'. והן ב' - יהושע וכלב, ב' הבריתות שהן עיקר הכל. והן הצליחו. ולכן הכל תליא בב' השבטים אלו - ב' משיחין, ב' מלכים. וכן יהושע ושלמה, יוסף ברית, יהודה - מלכות פה. ולכן בזה יה&quot;ו ובזה ה' -- ש&quot;ע ש&quot;ע. וז&quot;ש למעלה דכלב בא עד חברון קארי ושנה כו' במדתו ואמר בלבא ורעותא שהוא ברית יחיד מכוון כו'.

{{דה מפרש|דכתיב ועמך כו'}} לראיה שירושת הארץ. ולבא הרבה בתורה כי אם שמור כו' והוריש כו' לאהבה את ה' כו' לשבת על האדמה, וכיוצא הרבה.

===[[זהר חלק ג קס ב|דף קס עמוד ב]]===
{{דה מפרש|אך בה' כו'}} דאורייתא הוא שמיה.

{{דה מפרש|דאורייתא לא בעי כו'}} ר&quot;ל ז&quot;ש {{צ|אך}}, דא&quot;צ אלא התורה לבד אך בה'.

{{דה מפרש|דכספא ודהבא וגופא תבירא אי כו' בשרו מרפא ואתם אל תיראו את עם הארץ דהא כל אינון מקטרגי כו'}} כצ&quot;ל. ור&quot;ל מ&quot;ש {{צ|אך בה' אל תמרדו}} הוא תשובה על מה שאמרו {{צ|אפס כי עז העם.. והערים גדולות בצורות וגם ילידי הענק ראינו שם}}.  ועל מה שאמרו {{צ|עמלק יושב כו' והחתי כו'}} - אמר {{צ|ואתם אל כו'}}.

{{דה מפרש|מכרזאן ואמרי כו'}} בעולם הזה כד אזיל שיניחו לו כידוע והוא נגד עמלק. ואמר כי לחמנו כו' כמש&quot;ו ונגד החתי כו' אמר {{צ|סר צלם}} כמו שמפרש ואזיל '''מאן צלם דא כו''' והוא סוד 'צלמות' - דכורא דהוא המקטרג למעלה. ונגד נוקבא המפתה כאן אמר למעלה {{צ|כי לחמנו כו'}} כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|מאי טעמא משום דה' כו'}} ר&quot;ל אורייתא כנ&quot;ל, וכמ&quot;ש אם רעב כו' וה' ישלימנו לך. וז&quot;ש כלא אעדיאו כו'. וז&quot;ש זכאה חולקהון כו' בקב&quot;ה ממש, ר&quot;ל דאמר וה' אתנו כו' כנ&quot;ל. ואמר ואקרון אחים ורעים - ר&quot;ל דזהו שמו אחים - זו&quot;נ, ורעים - אבא ואמא, כמ&quot;ש בריש פרשת ויקרא, והן העוסקים בתורה כנ&quot;ל. וזהו אדברה נא שלום בך כמ&quot;ש (סוף ברכות ושם נסמן) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר כו' למען אחי כו'. ואחים הם בתורה שבכתב ובעל פה, ורעים בסודות שבהן הנסתרות כו' במה שניתן רשות שהוא התפשטותן בז&quot;ת שהן דרגא דשם הויה.

{{דה מפרש|אתו לסלקא}} על כתפיהון.

{{דה מפרש|לנטלא}} להסיע ממקומו.

{{דה מפרש|אתו כלב כו' יחידן}} שנתפרשו ממרגלים ולכן אמר סתם בשנים הידועין.

{{דה מפרש|זמורה מאי כו'}} למה כרתו כיון דלא נשאו אותו, לכן מפרש שהוא המוט כמש&quot;ו {{צ|ההוא דאשתמודע כו'}} - ר&quot;ל שלכן נאמר {{צ|בַמוט}} בפתח.

{{דה מפרש|אמלכו כו'}} שנמלכו להורגן לכן אמר איבא כו'.

{{דה מפרש|קאים כלב}} שהוא היה מאחריו ופניו לפרי.

{{דה מפרש|מה}} האיך נהיה בחולקך.

{{דה מפרש|מיד קליל כו'}} דפסוק אחרי זה מ' שהמרגלים הביאו דכתיב וזה פריה, ור' אלעזר פליג ואמר דלא יהבו לון עד שהגיעו לישראל.

{{דה מפרש|ובכולהו לא הוו כו'}} ר&quot;ל שהן בלאו הכי קודם החטא היו המובחרין כמש&quot;ל דיהודה ואפרים, וכן ב' משיחין וב' מלכין - בית דוד ואפרים, וכמש&quot;ל. וחידש בזה דעדיין לא חטאו לומר שנים יחידן.

{{דה מפרש|ומכאן אוליף כו'}} גם כן המובחרין כלב ופנחס. וז&quot;ש והני שנים כו'.

{{דה מפרש|ועבדו גרמייהו שיריים}} ר&quot;ל מחמת ענוה לא מחמת יראה, וכל הדרך הוליכוהו  לקיים המצוה מצות עשה.

{{דה מפרש|מסורת שמא כו'}} ר&quot;ל שם י&quot;ב. וזהו מסורת שאין מגלין כו' וזהו {{צ|זה}}. ויליף בג&quot;ש דכתיב {{צ|זה שמי לעלם}}. וכ&quot;כ בחיי.

{{דה מפרש|תלת שמהן כו'}} דכתיב בני ענק מן הנפילים וכתיב רפאים אף הם כו'.

{{דה מפרש|ומתרפיין כו'}} מחלק שלמעלה ונשתכחו משם.

{{דה מפרש|אר&quot;י והא כו'}} שסובר דג' שמהן להו ומין אחד הם, ולכן תירץ לו דענקים הם בני הנפילים וז&quot;ש למעלה {{צ|וכלהו אורכו יומי}} כמ&quot;ש בפרשת שלח בני ענק. וז&quot;ש {{צ|דענקים אתו כו'}} - ר&quot;ל ממלאכים ומבני אדם, ועדיין היו אחוזים בחלק שלמעלה וגם בניהם ובני בניהם עד דורות האחרונים מנהון שנתייאשו יתיר אלו הן רפאים.

וז&quot;ש {{דה מפרש|ואתייאשו יתיר בארעא כדין רפאים ומינייהו כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|וכד מתחלש}} משום דחלק העליון ממלאכים שאין המות שם.

{{דה מפרש|ובגין דאינון כו'}} רפאים לשון הריגה.

{{דה מפרש|הרפאים יחוללו}} דריש לשון חלל.

{{דה מפרש|ושוכניהם}} אלו האיים.

===[[זהר חלק ג קסא א|דף קסא עמוד א]]===
{{דה מפרש|ר' שמעון אומר אלמלא כו' ורזא כו'}} ה&quot;נ דקבילו זוהמא וכמ&quot;ש ופגריכם אתם יפלו כו' דיזדככו מההוא זוהמא וכמש&quot;ל קס&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסב|א}} {{צ|אני אמרתי אלהים כו' כיון דאמשכתון כו' מאי פגריכם כו' וע&quot;ד במדבר הזה יתמו אינון פגרים כו'}}, וכמו באדם הראשון דאוליד קין מההוא זוהמא ולא אתתקן העולם עד דאתמחון במבול כמ&quot;ש בפרשת בראשית ובז&quot;ח רות וש&quot;מ, וכן אלמלי אלו בהאי זוהמא דקבילו הרי באו בההוא זוהמא לא&quot;י דהאי סוד חוה נוקבא.

{{דה מפרש|אמר ר&quot;ש ועל כלא מחל כו'}} כמ&quot;ש {{ממ|ערכין|טו|ב}} סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקדש שנאמר כו'.

{{דה מפרש|בגין דכתיב אשר כו'}} ר&quot;ל כמ&quot;ש (שם) כל המספר לשון הרע כאילו כופר כו'.

{{דה מפרש|מי אדון לנו. כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא כביכול כיון דאפיקו כו' קני קב&quot;ה על דא . תא חזי כמה עבד ההוא כו' לדרי דרין. וקאימו ישראל כלהו כו'}} כצ&quot;ל. ומה שגרסי &quot;''כלומר קני לשמיה''&quot; הוא פירוש איזה תלמיד  מבחוץ.

{{דה מפרש|כיון דאפיקו כו'}} שארעא קדישא אחיד בשמיה.

{{דה מפרש|בגין כך קני כו'}} כמו וקנא לאשתו, וכמ&quot;ש קנאתי לציון קנאה גדולה כו'.

{{דה מפרש|אתגזר כו'}} כמ&quot;ש {{ממ|תענית|כט|א}} אתם בכיתם בכיה כו'. וכמ&quot;ש וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם כו'.

{{דה מפרש|גזר על כו' מיתו כו'}} גזר בכל ג' כמ&quot;ש {{ממ|ערכין|טו|ב}} לישנא תליתאה כו' ובכיה על הארץ כמ&quot;ש איכה ישבה בדד בכה כו', ולכאורה {{צ|גזר על אבהתנא כו'}} הוא גם כן בארץ לכן קא' {{צ|וקאימו ישראל כו'}}, ומ&quot;מ מתו במדבר ומשה רבינו ע&quot;ה בתפלתו האריך שלא כו'.

{{דה מפרש|ולא כתיב כו'}} ר&quot;ל דליכתוב ויאמרו לחודא.

{{דה מפרש|ויגידו בכל אתר כו'}} דהוא מלתא דהגדה וכבר פי' בזוהר דהוא ג' ד' ויוד באמצע הוא מלתא דחכמתא והמן כזרע '''גד'''. והנה המגיד הוא הגימל והשומע הוא ד' - גמול דלים {{ממ|שבת|קד|א}}, אלף בינה גמול דלים עם תלמידים והוא ללמוד וללמד. והיוד הוא החכמתא כידוע.

{{דה מפרש|אמירה בעלמא}} ר&quot;ל בלא סיפור לפרש היטב הדבר.

{{דה מפרש|הרהורא דלבא}} כמ&quot;ש ויאמר עשו בלבו, ויאמר המן בלבו, וכיוצא.

{{דה מפרש|תפקידתא}} כמ&quot;ש ואמרת אליהם וכיוצא הרבה.

{{דה מפרש|אלא באנו כו'}} ר&quot;ל דרך גיזום היינו שם וראינו אותה מה דאתה משבח.

{{דה מפרש|ר' יצחק אמר מאן כו'}} לא הניח לסיים דברי ר' חייא שאמר שכולהו בלישנא בישא הוו כמש&quot;ו ר' חייא אמר אמרו את כו'.

{{דה מפרש|לימא מלה כו'}} כמו שאמר זה אמת כו' והענין כי אילולי הקשוט אין להם חיוני כלל. ועיין בפרשת בראשית בסוד ש' של שקר והשי&quot;ן הוא בראשם, לכן צריך לומר בקדמיתא. ועי&quot;ל קי&quot;ט ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|קיט|ב}} דאע&quot;ג דאיהי בגלותא איהי מדבר לון.

{{דה מפרש|אפס כי כו' והכא כו'}} ר&quot;ל דלכן אמרו היושב בארץ.

{{דה מפרש|דאפילו כל כו'}} ר&quot;ל לבד גבורת היושבים בה כמ&quot;ש העם קשה כו'.

{{דה מפרש|א&quot;ר יוסי כל מה כו'}} הסכים לדברי ר' חייא שכל מה שאמרו הכל כוונתם ללשון הרע.

{{דה מפרש|ר' אבא אמר כו'}} חידש דהוא מזומן בתחילת נסיעה ובאן אתר כו'.

{{דה מפרש|מאי על כלא על כו'}} דהוא כלל הכל דו&quot;נ והוא כלל העולם וכלל השם.

{{דה מפרש|כי עז העם דייקא}} הוא נגד השוכן בקרבה כי יחודא דה' בארץ - וה' בהיכל קדשו, וע&quot;ל דקב&quot;ה אחד בארץ, וז&quot;ש גם כן וכתיב עמלק יושב כו'. ועל ארעא אח&quot;כ ויוציאו את כו' ולכן חלק הכתוב דבתם לשנים.

{{דה מפרש|אתרעי בהו}} נגד מלכות דאתרעי קב&quot;ה בכ&quot;י והיו עיני ולבי שם כו'.

{{דה מפרש|ואתכני}} בני בכורי ישראל, ישראל סבא, ו' קצוות.

{{דה מפרש|ואתפאר בהו}} הוא הדעת כולל ג' ראשונות - בך אתפאר.

{{דה מפרש|בגין דחד בחד כו'}} ר&quot;ל ישראל ותורה וקב&quot;ה, והן גם כן ג' דרגין הנ&quot;ל דכלילן הכל כנ&quot;ל, כי ישראל אחידן בכנסת ישראל וכל קיומא דכנסת ישראל בעולם אינו אלא בישראל. ועיין בתוספתא פרשת תרומה קמ&quot;ו ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמו|א}} ויקחו לי תרומה מאת כל איד כו' שלימו ותקונא דהאי רוחא רוחיהון דצדיקייא בהאי עלמא כו', עיי&quot;ש בארוכה. וירתו לה ישראל לכן נק' כנסת ישראל. ותורה ידוע דרגה, והוא יתברך שוכן בקרב הארץ בשביל התורה, ובביטול תורה אבדה הארץ בגין דעבדין פירודא. ועיין בהקדמת תיקונים א&quot;ב דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא - גם צפור מצאה בית כו', ובהרבה מקומות. וקב&quot;ה הוא בינה כמ&quot;ש בכמה מקומות דתמן נק' אהי&quot;ה דלית תמן הגעה לשום בריה אהי&quot;ה לבד בל' מ&quot;ב והנהגת העולם בז&quot;ת בשביל ישראל ותורה. ועיין בז&quot;ח פ&quot;א ב' והמשכילים יזהירו כו' נשמתא אתא מכורסייא ובגין דתמן יהו&quot;ה דאיהו מנהיג כולא כו'. וכ&quot;ה בג' עולמות בי&quot;ע. עלמא דכורסייא ותמן אשתמודע ביה כמש&quot;ל קנ&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קנט|א}} עלמא תניינא כו' זה השער לה' - עולם היצירה של המלאכים ותמן מקנן כו' כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב&quot;ה נעשה מלאך והוא בתורה עולם העשיה הוא עולם שלנו נתקיים על ידי ישראל ושם מקנן מלכותא קדישא כ&quot;י. וכן הוא בג' עולמות שלנו — שמים ואויר וארץ. השמים שמים לה' וארץ הוא הקיום בשביל ישראל, והתורה - כי הוא חייך, והוא רוח פיו באויר. וכן הוא בנר&quot;נ. שלנשמה אין לאדם בה והיא בשמים, ורוח ונפש באדם - נפש זוכה אליה כל ישראל וקנין מלאין מצות כרמון וזוכין אליה, ורוח על ידי תורה. ועיין בר&quot;פ משפטים.

{{דה מפרש|קיומא דיליה}} ר&quot;ל של העולם.

{{דה מפרש|וקיומא כו'}} דכל ענפין אחידן באילן ופתח בזה כאן כמש&quot;ו דאינון לבא ולכן אמר יגדל נא כח ה' ללבא כמש&quot;ל, וכמש&quot;ו ת&quot;ח והנה עיקר חילוקם היא בשלשה, כי הכל מתחלק בג' ג' שזהו סוד בריאת העולם - ב' א'. והנה כל האצילות בג' שמהן. וכן בי&quot;ע. וכן השם — כי י&quot;ה דלא מתפרשין. וכן נר&quot;ן. שמים וארץ ואויר. וכן האדם - ראש בטן גויה. וכן במשכן — ק&quot;ק, והיכל ופתח אהל מועד. וכל אחד בג&quot;ג. וכן בדירת האדם. וכבר כ' במ&quot;א בארוכה.

וכן בגוף האדם — העור דוגמת ים האוקיינוס המקיף הכל, ואיברים החיצונים ואיברים הפנימים כמש&quot;ו, שהאברים החיצונים הן שבעין עמין שהן ע&quot;ב אומין, ששים גבורים סביב לה ועשרה שהן י&quot;ב בתורה - יצב גבולות עמים למספר הכנעני ובניו, וכן שם ע&quot;ב הוא משם י&quot;ב שבתוכו וששים סביב לה. וע' בפ' שמות וירושלים באמצע נגד האיברים הפנימים - וצדק ילין בה - בה שם אדני.  והנה שם הזה גם כן מתחלק בג' [ר&quot;ל אל&quot;ף דל&quot;ת נו&quot;ן יו&quot;ד] דהוא י&quot;ב בד' תקופין, כל אחד בג' חדשים, כמ&quot;ש בתיקונים תקיון כ&quot;א וירושלים נגד אותיות הפשוטים [ר&quot;ל אדנ&quot;י], ושם עיקרא דכל האומין כמ&quot;ש שלכן שלמה נטע בה הכל כו' ואותיות שניות, ר&quot;ל '''ל'ל'ו'ו'''' - בישובא דע&quot;ב, וכן חושבנם. וידוע שראשי שמהן אנ&quot;י וה&quot;ו - ל&quot;ו ל&quot;ו, ושרשן י&quot;ב, ו' ו' ו&quot;ק דיליה ודילה, שכל אחד נכלל בוא&quot;ו כידוע בסוד שם מ&quot;ב, ו' פעמים ו', וזהו ל&quot;ו ל&quot;ו אותיות הנ&quot;ל, וס' הן מבחוץ לה לכן הן אותיות ראשונות והשניות הן ו' ו' ואותיות אחרונות הן '''פ'ת'נ'ד'''' והוא ים התלמוד  שידוע שד' אחרונה מן הי&quot;ב אותיות הוא בגלות, ד' ונעשית ה', והוא י&quot;ם תלמו&quot;ד ה'.

וכן כ&quot;א נחלק לג'. ירושלים - ג' מחנות. א' - ירושלים, ד' - מחנה לויה הר הבית, נ&quot;י - דלא מתפרשין שהן י&quot;ה בהמ&quot;ק וק&quot;ק.  בית המקדש בינה כידוע, וקדשי קדשים - שם י' אבן שתיה.

===[[זהר חלק ג קסא ב|דף קסא עמוד ב]]===
{{דה מפרש|תא חזי כד ברא כו' לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא כו'}} כצ&quot;ל. והשאר {{צ|ומתמן אתזן כל גופא...ועבד ליה חד גופא}} - לא גרסינן.

{{דה מפרש|במוחא עילאה דשריא לעילא כגוונא דא כד ברא קב&quot;ה עלמא אסדר כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה כו' דוד בלחודייהו. ואינון עזרות סחרן כו' גדולה יתבין. ולשכת הגזית אסחר לאולם ואולם להיכל כו' והכא הוא לבא דכל עלמא}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|פעלת ה' כגוונא דא לעילא ברזא יקירא סתימאה ימא עילאה לקבל דא ואית לעילא ימא מן ימא כו' לכמה משריין ואינון שבעין סטרין כו' ומוחא אנהיר ללבא כדין אקרי נעם ה' כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|כד ברא עלמא אסדר לימא כו'}} התחלת עולם מיצירה כמש&quot;ל קנ&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קנט|א}} {{צ|עלמא תליתאה כו'}} ועולם העשיה דפוס כולם כמש&quot;ש והנה הים נגד יצירה כמ&quot;ש בפרשת צו דשם גלגלי ימא כו' וישובא הוא נגד ארץ החיים, ומירושלים מתחילין היכלין, ירושלים והר הבית ועזרות דהן ג' מחנות.

ואמר '''לשכת הגזית אסחר לאולם''', ר&quot;ל כל הלשכות של העזרה ג' תתאין ולשכת הגזית היכל זכות ואולם אהבה, ולכן פתוח לרוחה, פתוח לכל, ביתו של א&quot;א פתוח כו'. והיכל שהוא בית ידוע היכל הרצון וק&quot;ק.

ואמר '''שכינה וכפרת כו'''' - דשם ד' היכלות, ד' רגלין כו'. ושכינה כתר סיום של מעלה.

ואמר {{דה מפרש|והכא הוא לבא כו'}} דמכאן הושתת העולם ובלבא שורה רוח החיים והוא השכינה.

ואמר {{דה מפרש|ולבא דא אתזן כו'}} דרישא הוא בשמי' כמ&quot;ש בש&quot;ה, וצואר הוא הסולם והוא תקונים דבה&quot;מ צוארך כו'.

ואמר {{דה מפרש|ימא עלאה לקבל כו' אית כו'}} ר&quot;ל כמו שהתחלת עולם כאן מן ים וכן הוא למעלה כמש&quot;ו ת&quot;ח וכן הוא למעלה למעלה, דבינה גם כן נקרא 'ים' - נ' שערי בינה.

ואמר '''ת&quot;ח נהר דינור כו'''' והוא התחלת העולם כי שם צריכין לעבור. ואמר '''משבעה דליקין''' - שנהר דינור מתפשט לז' נהרות כמש&quot;ל בפרשת בהעלתך, ולכן אינון שבעין כו'.

ואמר {{דה מפרש|ואינון כו'}} הן שבעין שכ' בפרשת וירא ובז&quot;ח שיר השירים ועליהם ארגמן וכמש&quot;ו ואינון סחרן לארבע כו' והן ע' נפש דישראל, ע' משפחות, וד' דגלים של ישראל - יצב גבולות עמים למספר כו'. וכל אלו סובבין הכסא. ואח&quot;כ קרתא קדישא כו' כנ&quot;ל. וז&quot;ש ב' מיני עזרות נגד נו&quot;ה, איהו כו' ובכלל הר הבית מחנה לויה הוא,

ואמר '''ולית ישיבה כו'''' - דתמן אתקשר דוד נעים זמירות, נעימות כו' חסדי דוד.

ואמר {{דה מפרש|וההוא ב&quot;ד כו'}} דשם אתדבקותא בדכורא כמ&quot;ש בהיכלות, ואלהי לצור מחסי. ואמר בקיצור '''עד דמטא כו'''' ואמר '''ודא הוא כח כו'''' כמ&quot;ש בתיקון כ&quot;ב ה' אלהים חילי תוקפא.

ואמר '''יגדל נא כו' לתתא''' - ר&quot;ל לעילא לעילא בבינה ולתתא במלכות והיכלות עד עלמין כלהו, דלמעלה אמר עד דמטא לאתר כו' ודא אתזן מן מוחא דלעילא, ר&quot;ל מז&quot;א באצילות. ואח&quot;כ אמר '''כגוונא דא לעילא לעילא''' - ר&quot;ל בבינה שמקבל מחכמה והוא נקרא מלכא עילאה כידוע.

ואמר {{דה מפרש|כאשר דברת כמה דאוקמוה}} ר&quot;ל כמ&quot;ש במסכת עירובין {{ממ|עירובין|כב|א}} ארך אפים אף כו'.

ואמר {{דה מפרש|לאמר למילף כו' ולעלמי עלמין למימר לדא בשעתא דעקתא ומאי הוא ה' כו'}} כצ&quot;ל. ור&quot;ל כמ&quot;ש {{ממ|ראש השנה|יז|ב}} ברית כרותה לי&quot;ג מדות שאינן חוזרין כו' וברית כרותה הוא להיות לעולם כך. וז&quot;ש ומאי הוא כו'.

וז&quot;ש {{דה מפרש|דאמאי אסתלקו כו'}} דמשה אמר לאמר כיון לי&quot;ג מדות ול&quot;ק אלא אלו.

ואמר '''והא אוקימנא מלין''', ר&quot;ל כנ&quot;ל ברית כו'.

ואמר '''וכן שאר אחרי כו'''', דלא אמר אלא אותן מדות שהן לכפר עון ומאריך אף, ולכן ל&quot;ק אל רחום וחנון  שהן קודם החטא, וכן נצר חסד לאלפים דל&quot;ק אלא ארך אפים שהוא לצדיקים ולרשעים, וכן נשא עון ופשע, וכן ונקה כמ&quot;ש ({{קטן|[[יומא פו א|יומא פו.]] וש&quot;מ}}) מנקה לשבים כו'. ורב חסד, דחסד אינו משגיח כלל על מעשה כמ&quot;ש {{ממ|פסחים|קיח|א}} הני כ&quot;ו כי לעולם חסדו כנגד כו', ולכן נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו.  ולא קאמר וחטאה לפי שחטאו במזיד. וכן לא קאמר ב' פעמים ה' כמ&quot;ש (ר&quot;ה שם) אחד קודם שיחטא כו'. ונשארו ששה שהן תשעה כמ&quot;ש באדרא זוטא. וכן בכי תשא הן עשרה שהן י&quot;ג. כי 'אל רחום' לפי פשוטו מדה א'. וכן ארך אפים, וכן נצר חסד לאלפים. ונעשין י&quot;ג. והכל דרך בג' שבאין מלמעלה וזהו י&quot;ג יודין וט' ווין דב&quot;כ שהן ווין ו' ט'. יודין י' י&quot;ג (כוונתו על ג' יודין וג' ווין דהויות). והן נקודות וטעמים והוא משחא דבהון והן עצמן אותיות כמ&quot;ש בפרשה נשא. ועם ו' תיקונים דה&quot;א - שהוא חמשה ואלף - הן כ&quot;ח עובדא דבראשית. ועם ד' דאל&quot;ף הן ל&quot;ב נתיבות, כי נגד ו&quot;ד דנוקבא הוא עשר ספירות כמ&quot;ש בספר יצירה {{צ|א' רוח אלהים חיים ב' כוח כו'}}, והן ד' דידה, ואח&quot;כ חמישי חתם כו' ו&quot;ק.

ואמר '''כדבריך ממש והא כו' ''' - ר&quot;ל כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|לב|א}} {{צ|כדבריך עתידין האומות כו' אשרי כו'}}.

===[[זהר חלק ג קסב א|דף קסב עמוד א]]===
{{דה מפרש|יתמו הא באתר אחרא לא ושם ימותו דא בגופין אבל בנשמתין לא כו'}} כצ&quot;ל. ר&quot;ל לא כמ&quot;ש מזה הפסוק דא&quot;ל חלק לעולם הבא דנאמר ושם כו', לכן קאמר דכאן נאמר יתמו {{קיצור|מ'|משמע(?)}} לגמרי, אבל שם ימותו - דאין בנשמתא מיתה.

{{דה מפרש|נשרא רברבא}} לפי שהוא בדרום לכך הכל בצפרים ויונה, ושלימות הוא נשר בעל הכנפים למארי דמתיבתא שגדפין דלהון שלימין כמ&quot;ש בת&quot;ב וכמ&quot;ש בתז&quot;ח צפור יונה נשר. וז&quot;ש רברבא לאפוקי הקטנים דלית גדפין כו'.

{{דה מפרש|מלקט עשבין}} הן דברים לקוטות כמ&quot;ש למטה מאן כו' וכן לקמן יוסף איהו כו' מאן כו'. והכל מג' דרגין שהוא ש' ע&quot;ב וכ&quot;א מג' כמ&quot;ש כאן מאן כו' מאן כו' תו אמר כו'. וזהו ש' ע&quot;ב - ע' ש&quot;ב - ש' מע&quot;ב.

{{דה מפרש|דנציבין הוא הוא ובריה כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|לגו חשוך}} שהוא מצדק א&quot;ד יש כ&quot;ש מקום לאחוז בהן וזהו מקומות מסה ותבערה ומרה ושם נסהו כו' כידוע.

{{דה מפרש|נייחא יתקשר מניה חיין כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|גו נייחא}} אצל נוח הנו&quot;ן וג' דברים נגד ג' דרגין בג' ראשונות צריך לקצר ובמלכות להאריך כמ&quot;ש {{ממ|ברכות|יא|א}} מקום שאמרו כו'.

{{דה מפרש|ומאן דפסיק כו'}} בז&quot;א ששם החיבור ושם התורה.

{{דה מפרש|תו אמר כו'}} הוא סוד קו המדה והוא כמו הראשון וזהו סוד דוד מזוקק שבעתיים והוא במקום אמת דג' תיבות האחרונות כמ&quot;ש בז&quot;ח רות.

{{דה מפרש|תו אמר כו'}} דנצח נשאר דא&quot;ל הפסק מצד המלאכים וגם נצח ישראל לא ישקר - עולם חסד יבנה, מה שאין כן עבודה דבטילה בעו&quot;ה.

{{דה מפרש|וחד אתהדר חד שליט כו' אגניז חד ואשתאר כו' כנפי רוח ושאט במאתן כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|ה' רוכב כו'}} שהן עבי שחקים, עבים רכובו.

{{דה מפרש|גדפי רוחא}} הוא הדעת, משה ברוחא, דביה עף למעלה. והרוכב הוא יסוד. וז&quot;ש {{צ|חד שליט}} - ויוסף הוא השליט, והוא {{צ|וירכב על כרוב ויעף}} - דבינה נגנז כנ&quot;ל, וביה הדעת דסליק עמיה במאתן עלמין דסליק לאבא ואמא ואשלים לשבעין ועאל בב' העזקין דאינון מאתן אלף עלמין דכסיף בהן קב&quot;ה והוא סוד הזיווג, ובין עיזקא ועיזקא הוא ת&quot;ק אלף עלמין דפתחי תרעין לכל סטר והוא  ת&quot;ק פרסי מטלנוי ועם מאתן אשלים כו' כנ&quot;ל, ולכן נקרא '''ריח''' - '''ר' ''' עם '''י&quot;ח'''.

ואמר חד לגבי בנימין יסוד דנוקבא, והוא תורה. ולא נשאר אלא חד סמכא דא&quot;ל הפסק. ואמר דאגניז יוסף כו' - הוא גניזת הארון ולוחות וכן חורבן בית המקדש דשם יראה כל זכורך  - זכורך דייקא, פני האדון - ארון הברית, אדון כל כו'. ומכירת יוסף גרם כל זה כמ&quot;ש בז&quot;ח והוא נמכר ד' פעמים — לכן נמכרנו ד' פעמים בד' גליות; מבבל למדי, מיד ליד. ולכן בחורבן נתבע דמו - גם דמו הנה נדרש, בשביל שחשבו ולפי לעבד נמכר לכן לעבדים כו'. ולכן {{צ|ויבך עליהם...ויפול על צווארי בנימין אחיו כו'}} על פרישתו ממנו זמן רב - {{צ|וירכב כו'}}. וכן מי&quot;ב מרגליטין כו' ודאתמסרו למלכותא כו'. וז&quot;ש {{ממ|ע&quot;ז|ג|ב}} שקב&quot;ה רוכב כו' בח&quot;י כו' והוא בח&quot;י נהרי בשדרה כו'.

{{דה מפרש|יהיב לון ההוא ממנא וורדא אחרא ונפקו}} כצ&quot;ל כמ&quot;ש בפנים. שנתן להם מתחלה אחת והוא בהשמטות וכאן שראה שלימותם יהב כו' והוא כמ&quot;ש בתיקונים תיקון כ&quot;ה חדי ר' שמעון חדוה כו'. וכן כאן בתחלה ראה צדקתם שעלו בחשך ראוי לשערי צדק ואח&quot;כ שראה שהן זוכין לשמוע קלא דההיא עלמא ברזין דתמן ראה שזוכין לצדק עלאה - ב' השושנים, ולכן ארחו ביה דביה אתתקפו למשמע תמן כו'. ולקמן דיהבו לון תפוח נשלמו דהוא ברוחא דמשה כמ&quot;ש בסוף תיקונים ולכן לא אתנשו מנהון כלום, תמלא הארץ דעה כו'.

{{דה מפרש|וגו' מהו מיתתו כו' וההוא יצה&quot;ר הוא דמית כו'}} כצ&quot;ל כמ&quot;ש בפנים.

===[[זהר חלק ג קסב ב|דף קסב עמוד ב]]===
{{דה מפרש|בגופין קדמאין}} כצ&quot;ל.

'''ובפום תרין מלין עד כלום''' - {{קיצור|ל&quot;ג|לא גרסינן(?)}}.

{{דה מפרש|בצלאל רביעאה כו'}} לחב&quot;ד כמש&quot;ל ואמלא כו' וע&quot;ל קס&quot;ד ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסד|א}} ואמר שם כד תנדעון כו'. ידוע בשם המפורש מג' ג'. ואמר יוסף איהו רביעאה - שהוא רביעי לחג&quot;ת, מאמר תדשא הארץ. ועי' בתיקונים ל&quot;ד ע&quot;א דהוא יום הרביעי, שראשי נמלא טל.

ואמר {{דה מפרש|גו נהורא כו' סליקו לעילא}} דסליק לחכמה - משכיל לאיתן כו'.

ואמר {{דה מפרש|חביבו דכלא}} ידוע, והוא בג' מקומות כלול במקומו חביבו דכלא ורביעאה כו' וסליקו.

ואמר {{דה מפרש|עליה כתיב ונסכו כו'}} שהנסכין אזלי לשיתין {{ממ|סוכה|מט|א}} דרגיה, ורביעית ההין בשמא מפרש, ג' ההי&quot;ן, רביעית השם, והוא רובע ישראל בשיעורא דמשחתא.

{{דה מפרש|אמרו הן אר&quot;א כל הני מלין וכל מה דחמינא כתבנא כד מטינא}} כצ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קסג א|דף קסג עמוד א]]===
{{דה מפרש|והא ל&quot;ל דחילו ואמתני מיומא דשאריתו למחמי כל דא עד השתא שבעה יומין והא לא הויתו מסתכלין בההוא עלמא כלום. אמרו ודאי הא אתנשי מנן}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|חמיתון אלין טוריא כו'}} שג&quot;ע בהר מרום הרים, וכל שיותר במדרגה יותר בהר. וגיהנם בשאול, וכל שיותר כו' וכמ&quot;ש צדקתך כהררי כו' משפטיך כו'.  ואמר {{צ|די במדברא}} כמו שהיו בזה העולם דכל עניינם שם בטופסא דכאן.

{{דה מפרש|בכמה פליאן כו'}} ד' דרגין, מקוצו של יוד למלאות לה' אחרונה, דמשה סליק לשם במחשבה כו' ובחייו לא זכה אלא למבועין לבינה, כי לא יראני כו'.

{{דה מפרש|פריעה הוה ביה במה דאתפרע כו' לפסולת לגו}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|לגו אתר דפריעה שארי}} ר&quot;ל מקום הפריעה שהוא בקדושה הוא מתקיף לערלת הפריעה, כי שור הוא דכורא אבל חמור דנוקבא אין בכסא. והענין דו&quot;נ דקדושה מרחיקין דו&quot;נ דסטרא אחרא, כי במקום הקדושה הן נופלים ולכן בכסא אין שם שליטה דנוקבא, אבל דדכורא עד בא יעקב ומתחבר בכסא כמש&quot;ו. והענין בשור, כי עשו דכורא לשמאלא וישמעאל כו' והוא בחטא אדם הראשון וחוה כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת יתרו, והוא בעצב בעצבון. וז&quot;ש {{צ|ויעקב אחיד כו' ובהאי שור כו'}}, ר&quot;ל דפרע מהאי שור דקדושה את המועד. ואמר {{צ|רשומא דברית אית ביה}} כנ&quot;ל, דמילה שהוא בנוקבא ביה והוא עטרת הברית - נוקבא. ואברהם אצטריף פסולת של נוקבא ויצא ישמעאל ונולד יצחק, אז נתתקן נוקבא והוא הראשון שנימול לשמונה, קדש ידיד מבטן. ואח&quot;כ נצטרף יצחק ונפק מיניה עשו דכורא ונולד יעקב. אז נתתקן פריעה. ולכן נולד מהול כמו שאמרו {{צ|איש תם - שנולד מהול במילה ופריעה}}. ואף על פי כן נצטרף יעקב בלבן ב' פעמים שבע שנים נגד אברהם ויצחק דכלול מהם והם ד' דכורסייא, ד' בתים דתפילין, נגד ד' דסטרא אחרא — דאמצעי כלול שנים כידוע, ב' דשור וב' כו' אלא דביעקב אין פסולת רק שתקן כו' ולכן לא אשתלים עד שנולד יוסף כי יוסף ויהודה הן זו&quot;נ, ב' משיחין, דיהודה עני ורוכב על החמור ויוסף בכור שור. ביהודה - ותעמוד מלדת - דאתתקן כורסייא כו', וביוסף - ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף כו' בשביל שנולד שטנו של עשו כו', והוא כנ&quot;ל.

וז&quot;ש בשרה כתיב  פקידה והוא כנ&quot;ל, דאתייליד בסטרא דנוקבא, מה שאין כן ביעקב. וכד אתייליד יוסף דאז נשלם יעקב. וז&quot;ש בגין דזכור כו' והוא ברית קיימא.

ואמר {{צ|ובמה כד נטל כו' דאתחבר בכורסייא}}, ואז נפרדו הקליפות - יתפרדו כל כו'.

{{דה מפרש|בכור שורו כו'}} ר&quot;ל דכל השוורים משתלשלים מזה השור דקדושה והוא דקדושה בכור לכלם.

===[[זהר חלק ג קסג ב|דף קסג עמוד ב]]===
וז&quot;ש {{דה מפרש|וכמה גרדיני נימוסין כו'}} ר&quot;ל דכלם סטרא דשור ולכן אמרו {{ממ|סוטה|מח|א}} {{ממ|ב&quot;ק|כא|א}} לדידי חזי לי ומנגח כו'.

ואמר {{דה מפרש|ובההוא מתיבתא כו' בעלה דההוא תם כו'}} ר&quot;ל דנוקבא כורסייא כולה נק' תם - ויעקב אית תם כו'.

ואמר {{דה מפרש|א' רזא דוא&quot;ו}} כמ&quot;ש בסתרי אותיות פרשת בראשית דדא כלל ודא פרט, והן סוד שם ע&quot;ב ומ&quot;ב.

ואמר {{דה מפרש|אברהם לא אתפקד כו'}} מה שאין כן ביעקב דכד אתחברת בדכורא אשתלילת מכל לבושין - פשטתי את כתנתי כו', ולכן הוא תם לבד.

ואמר {{דה מפרש|דאקרון כחדא ים}} הוא יצירה, גלגלי ימא דהן דרגין כמ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשת בא, {{צ|ותקין לכרסייא כתות לשמשא ליה כו'}} אבל דעשיה אמר שם {{צ|ולאלין עביד שמשין ס&quot;מ כו' כעננים כו'}}. וזהו '''תמים''', דכל סיום '''י&quot;ם''' הוא לשון רבים דהן דרגין הנ&quot;ל.

ואמר {{דה מפרש|ב&quot;נ אצטריך כו'}} כמש&quot;ו בלבן ותכלת דציצית, דתכלת סלקא מגו ימא.

וז&quot;ש {{דה מפרש|דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורא}} ר&quot;ל וזהו לבן דציצית.

וז&quot;ש '''ובההוא ימא כו' ''' ואמר למטה '''לבתר בתפלין כו' ''' והוא א' דאמת, והוא רזא דאלהים שאמר בז&quot;ח ש&quot;ה אלהים א' דכר כו' מילה בפריעה כו'.

ואמר {{דה מפרש|גו שבעין שנה כו'}} ר&quot;ל בז' היכלין דיצירה, נונא, יסוד דנטיל משבעין שנין כמ&quot;ש בסוף תז&quot;ח ולכן עולה חלזון לע' שנין עד דמקבל מכולן, והן נגד ימי האדם, דלסוף הוא בגוון זה כמ&quot;ש בפרשת בראשית דלכן ל&quot;ל לאדם קיומא, ע&quot;ש נ&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|א|נא|ב}}. ודוקא לגוף דעשיה, חלקא דמצולות ים. אבל לנר&quot;נ דלגו — שש וארגמן לבושה כמש&quot;ו. ור&quot;ל שש וארגמן - ששה דרגין וד' רגלין ארגמן ז' היכלין.

ואמר {{דה מפרש|מ&quot;ט בגין דתחום ים כו'}} כנ&quot;ל {{צ|לבתר עבד לאלין שמשין}}, והוא כתנות עור - אף עשיתיו.

{{דה מפרש|כדקא יאות מתתחמן לד' כו'}} כצ&quot;ל. ואמר {{צ|מתתחמן לד' סטרין דעלמא}} הן ד' שבכסא, והן ד' כנפות, ד' פעמים ח&quot;י -- י&quot;ג חוליין וה' קשרים שהן י&quot;ג עלין דשושנה דלגו וה' עלין דלבר. והכל בשם אלהים שנתמלא '''ברחמים''', והן י&quot;ג מדות הרחמים. ואח&quot;כ ה&quot;ג לא ינקה פקד כו' על כו'. ומכל מקום הכל ברחמים. והן ה' דשמע ואחד רזא דיחודא בחסד ובברית דשם מתגלה חסד בפום אמה - שמר הברית והחסד, והוא חמשה ואלף. אלף הוא א', ה&quot;א דשמא מפרש, וכן הוא '''ו'''או '''ה'''א, ואלף דה&quot;א הוא בחי' אחרונה דל&quot;ל מגרמה כלום, ושם מקבלת הכל ונעשין שם אחד כידוע. ולכן נקרא '''חוה''' -- '''ח&quot;ה''', י&quot;ג - ו' ה' וא' כנ&quot;ל, והתחלקותם לח' וה' בסוד ב' מזלות, והוא סוד אחד, והן ד' חיות והוא שם ע&quot;ב בהן כידוע ואדם ע&quot;ג ברזא דמ&quot;ב וכמ&quot;ש בתיקון כ&quot;ב, והוא רזא דתפלין - מ&quot;ב הזכרות אהי&quot;ה אשר אהי&quot;ה, והוא אדם א' דאמת.

ואמר {{דה מפרש|יתמו}} שהיו י&quot;ם ות&quot;ם וזהו יתמו - דגש במם להורות על ב' ממין, והוא גם כן תם בי&quot;ו פנים דחיות.

===[[זהר חלק ג קסד א|דף קסד עמוד א]]===
{{דה מפרש|הני תרי מערתי אחרנין די לגו לא תשכחו כל דא תמן כו' למתיבתא דיליה אמר לון רבי אילאי זכאין כו'}} כצ&quot;ל.

'''מיומא דשארו למיחמי כו' עד כלום''' - לא גרסינן כאן.

{{דה מפרש|מלין דשמעתון מלה קדמאה כד תנדעון מדידו כו' מפרש תנדעון דא דבצלאל רביעאה כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|מאן דלא אסתכל כו'}} וכן בהיפוכא, מאן דאסתכל כמש&quot;ש אבל העיקר דקאי אמ&quot;ש למעלה יוסף כו' וכמ&quot;ש {{ממ|חגיגה|טז|א}} כל המסתכל בקשת, וכן בקשת דלתתא, וכן שנינו במתני' אלו שנים יחד ואמר ג' דברים של ג' כמו למעלה בצלאל יוסף מאן. מאן דלא כד כפיף אי לא כו' מאן דעאל כו'. ואמר {{צ|בין תרין כרובים}}, שהם מעון ומכון, כרובים דעלמא עלאה, ממעמקים קראתיך כו'.

{{דה מפרש|יעקב חכים הוה כו'}} דהבין דהן עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא אע&quot;ג דתחלה לא ידע, וז&quot;ש חכים הבין בחכמתו.

{{דה מפרש|לה לבר ממערתא אבל ללאה אעיל גו מערתא כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|וחוה חמאת כו'}} דמתחלה אתקשרן היכלין דנוקבא זע&quot;ז ואח&quot;כ נוטלין הדכורים כל אחד חלקו כמ&quot;ש בהיכלות בפרשת בראשית, וז&quot;ש {{צ|ושרה חמאת כו' ורבקה חמאת כו'}}. והענין שרחל לא נקברת שם כי אלו הן כורסיא לחוה מה שאין כן ברחל דהיא כורסיא להם, וכן דוד אינו שם.

{{דה מפרש|שיעורא כו'}} כצ&quot;ל. {{דה מפרש|מחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין כו'}} ור&quot;ל כמש&quot;ל בפרשת תשא ונשא מגבעות כו' בינה ובין בתולות אחרי' כו' וזרת הוא ב&quot;ט ובשיעורא דיוד הוא בטפחים דהוא ד' אצבעות דיו&quot;ד שיעורא ד' נקודין כמ&quot;ש בתי&quot;ט, ובשיעורא דוא&quot;ו הוא שיעורא דאמות ו&quot;ט כמש&quot;ש. והנה ב' אמין הוא הפסק ב' היכלין, גן נעול גל נעול, ב' שמות, והן היכל א' השביעי דמסתתרת שם והוא אלהים כולל ב' השמות דלכן אמרו (ברכות נ&quot;א ובזוהר בכ&quot;מ) מגביהו מן השלחן טפח, ד{{גמט|כוס}} הוא ברזא ד{{גמט|אלהים}} וחושבניה, והב' אמות הוא ברזא דדעת דגבוה מהכתפין ורישא דגבוה בגרון מהגוף.

{{דה מפרש|וכולא לדוכתייהו}} צ&quot;ל בדוכתייהו.  

ומ&quot;ש {{צ|אלין הכא ואלין הכא}} - לא שייך כאן. וכן לקמן קס&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסז|א}} {{צ|לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא כו'}} כדקדמייתא לא שייך שם. 

וצ&quot;ל ק&quot;ע ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|קע|ב}} קודם למש&quot;ש {{צ|למטה סחרנייהו דאינון עמודין כו'}}, כי כל המאמר הזה הוא לקוטים מלבד מה שחסר. {{ש}}
וכצ&quot;ל קס&quot;ג ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסג|א}} אחר מש&quot;ש {{צ|אתחברו כחדא ויתבו}}. {{ש}}
אחרי זה צ&quot;ל קס&quot;ד ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסד|א}} {{צ|א&quot;ל ר' אילעי זכאין קדישין אימא לכו מלין כו'}}, עד {{צ|מכאן ולהלאה רחימין}}. {{ש}}
ואחרי זה קס&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|קסג|ב}} {{צ|זכאה חולקכון חברייא קדישין}} עד {{צ|קביל לון למתיבתא דיליה}}, {{ש}}
ואח&quot;כ {{צ|אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי מיומא דשאריתו למחמי כ&quot;ד עד השתא שבעה יומין והא ל&quot;ל דחילו ואמתני והא לית אתון מסתכלן בההוא עלמא כלום אמרו ודאי הא אתנשי מינן כו'}} קס&quot;ג א&quot;ב {{צ|עד כמה דחמיתון דעבדין כל יומא}}.

ומ&quot;ש כאן {{צ|אלעזר ברי שפיר קאמרת כו'}} עד {{צ|לבר מירושלים וכלא בדוכתייהו}} — נראה שאינו ממאמר זה כלל.

ומ&quot;ש כאן {{דה מפרש|דנפיק מינה לגו}} ר&quot;ל דכן משיח בן דוד בר' דלאה יהיה בגו ירושלים, ומשיח בן יוסף בר' דרחל לבר מירושלים, וכמו במערה וכמו ב' המלכים רחבעם וירבעם, ומינייהו נפקו ב' המשיחין.

{{דה מפרש|דמרגלאן דאבן טבא כו'}} צ&quot;ל אחר מ&quot;ש קע&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|קעא|ב}} {{צ|תלת עשר אלפי מגדלין דנהירין כשמשא}}, ואח&quot;כ שם קע&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קעב|א}} {{צ|שבע סדרין דמרגלאן אתתחמן בכל חד וחד}}, ואח&quot;כ כאן {{צ|דמרגלאן דאבן טבא כו'}}. וכל המאמר דעזרה שם - הכל צ&quot;ל כאן. ועמ&quot;ש לקמן.

{{דה מפרש|מגדל עז דא כנסת ישראל}} כמ&quot;ש כמגדל דוד כו'.

===[[זהר חלק ג קסד ב|דף קסד עמוד ב]]===
{{דה מפרש|ביה רעותיה כו'}} ר&quot;ל לשון ריצוי.

{{דה מפרש|וע&quot;ד ונשגב}} דכל תוקפה ביה סיהרא משמשא.

{{דה מפרש|חמיד לבא כו'}} עיין בסוף תיקונים.

{{דה מפרש|דא תיבה וס&quot;ת כו'}} ר&quot;ל עז - ספר תורה, כמ&quot;ש על פ' ה' עוז לעמו יתן כו'.

{{דה מפרש|מגו היכל כו'}} ר&quot;ל דבהיכל הוא בדרגא דבינה, לכן סתום הוא כד סליק למעלה ומפקין ליה לתיבה ושם נפתח ונתגלה.

{{דה מפרש|וההוא מגדל כו'}} כי {{גמט דגש|מגדל}} ו{{גמט דגש|עז}} בחושבן חד, והוא שמא דילה דקיימא על י&quot;ב מרגליטין, י&quot;ב אתוון דשמה דידה, וכ&quot;ה בשם המפורש גם כן, ושניהם חושבן ע&quot;ז. וכן חושבן שבעה ושבעה, ימי הפסח וסוכות, ז' וז' מוצקות. ושבע דלמעלה נכללין בעשר — שבעין שנין דגלות בבל, וזהו {{גמט|ע&quot;ז}}. וב' עטרין הן כתר ועטרה השם י&quot;א י&quot;א וכפולין משבעה והן מגדל עז עמ&quot;ש בסוף תיקונים וכ&quot;ה מגדל אלא דשם הוא בכלל ובה הוא בפרט ג&quot;ד ב' המרכבות, אנפי רברבי ואנפי זוטרא. וידוע שדכורא ונוקבא הם כלל ופרט. וז&quot;ש {{צ|ודיוקנא כו'}}, ואמר {{צ|ואצטריך בשית כו'}} דוגמת ו&quot;ק דידיה, והן שית היכלין והיא התיבה השביעית - עז כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|כד דריש במגדל אצטריך צדיק דליהוי חזן כו' דסליק לס&quot;ת למקרי אצטריך צדיק כו' ירוץ צדיק דא ונשגב ממאן כו'}} ר&quot;ל רב כרוספדאי הנ&quot;ל, וכמ&quot;ש בז&quot;ח רות.

{{דה מפרש|גו גדפי דכרובים}} תחת הכרובים הנ&quot;ל קע&quot;א ב' {{ממ זהר|ג|קעא|ב}} ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים כו' תלת עשר אלפי מגדלין כו' כנ&quot;ל. וז&quot;ש כאן {{צ|וקאים גו אמצעו דעזרה כו'}}.

{{דה מפרש|ומה דהוה רומי' לרום כו'}} כצ&quot;ל, וכמ&quot;ש למעלה {{צ|ודא סליק לרום רקיע}}, דעזרה הוא בלא גג.

{{דה מפרש|וזמנייא}} ר&quot;ה  ויום הכפורים.

{{דה מפרש|כל בני מתיבתין : דאיהו פריש ליומא דהלולא דילך : על ההוא פתחא ואיהו ס&quot;ת פתיח}} כצ&quot;ל. כמ&quot;ש בפנים.

{{דה מפרש|מד' גוונין דאינון דעלמא עלאה כו'}} כמ&quot;ש מי מדד כו' כמ&quot;ש בסוף תיקון י&quot;ח דאינו{{הערה|אולי צ&quot;ל כאן 'דאינון' - ויקיעורך}} ד' גוונין שהן ה', והן פיתוחי חותם.

{{דה מפרש|עטרה דפז כו'}} והוא ב' שמות — אני ה'. ולכן ב' נשרין מקבלין אני ויונה נגד ה' ויונה הוא השם פשוט ומלא וז&quot;ש ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא כו' כי אני הוא מב' סטרין ויונה באמצע.

{{דה מפרש|אלא מהכא נפקא}} ר&quot;ל דזכתה לנהורא דיונה דא וכמ&quot;ש חמורו של ר' פנחס בן יאיר ובהמות של אדם הראשון, וכן של נח כידוע. וזכתה לנהורא דא ששמשה באמת לאותו צדיק ונכתב מעשיה בתורה.

ואמר {{דה מפרש|ההוא דאשתמודע}} ר&quot;ל שנכתב בה&quot;א הידיעה.

===[[זהר חלק ג קסה א|דף קסה עמוד א]]===
{{דה מפרש|במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוה כו'}} ר&quot;ל דהיא בעצמה זכר אלא דמין יונים נקראו לשון נקבה, לכן נכתב זכר ונקבה -- {{צ|טרף בפיה}}.

{{דה מפרש|את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וגו' אהדרו אתוון כו'}} כצ&quot;ל. וכאן ע&quot;י בטישה שזהו ויאמר.

{{דה מפרש|זכאה עמא דכ&quot;ד מחכאן}} כאן צ&quot;ל מ&quot;ש קע&quot;ב ב' {{צ|אלפא ביתין כלהון משלבן כו'...ממתו&quot;ם ננקפ&quot;י אאלר&quot;ן}}, {{ש}}
ואח&quot;כ קס&quot;ו א' {{צ|ואמר רב מתיבתא דהא דייק כו'... דפרס אשתמע הכא}}, {{ש}}
ואח&quot;כ בפרשת בלק ר&quot;ג ב' {{ממ זהר|ג|רג|ב}} {{צ|אשורנו ולא קרוב כתיב ומגבעות אשורנו ציורא ודיוקנא כו' עד כלא מי}}, {{ש}}
ואח&quot;כ קע&quot;ב ב' {{ממ זהר|ג|קעב|ב}} {{צ|אלף וחמש מאה וחמשה כו'... בעזרה דא}}, {{ש}}
ואח&quot;כ כאן למטה {{צ|לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד כו'}}, {{ש}}
עד  קס&quot;ו א' {{ממ זהר|ג|קסו|א}} {{צ|ויסע למעבד בהו נוקמין}}.{{ש}}
ואח&quot;כ מ&quot;ש כאן - {{צ|אי חסידא קדישא מאן דנטר ברית כו'... שלהובין מלהטן דלא יכלין לאסתכלא בהו}}, {{ש}}
ואח&quot;כ קס&quot;ו א' {{ממ זהר|ג|קסו|א}} {{צ|בההוא מעיינא מגדלא כל זיני}}, {{ש}}
ושם קס&quot;ו א' {{צ|וילך מאחריהם ויסע}} - צ&quot;ל, {{צ|ועוד ויסע למעבד כו'}}, {{ש}}
ושם {{צ|וע&quot;ד חדי משיח כו'}}. חדי משיח ל&quot;ג, ואין שם מקומו, אלא קס&quot;ה ב' {{ממ זהר|ג|קסה|ב}} אחרי שאמר {{צ|מאן דזכי למנדע דא ינדע וע&quot;ד חדי רב מתיבתא דקא אתבשר משיח בדא כו'... דפרס אשתמע מהכא רקיע חד אית כו'}},{{ש}}
אבל מ&quot;מ קודם {{צ|אלפא ביתין משלבן}} חסר גם כן הרבה, וכן קודם המאמר של בלק, אבל מסודרין הם כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ואי תימא מאן נטר כו'}} דאז השגחה עליו מעלמא דדכורא כי השגחותו תמיד בה כמ&quot;ש עיני ה' אלהיך בה, ארץ אשר כו', ועל ידו משגיח בה.

{{דה מפרש|תלת מאה ושבעין וחמשה כו'}} מספר הזה הוא {{גמט|עש&quot;ה}} חסד, {{גמט|המש&quot;ל}} ופחד כו'. והוא בנהירו דחסד כמ&quot;ש באדרא רבא {{צ|אורכא כו'}}. והנה חסד נקרא כהן על שם ע&quot;ב נהורין דביה — חושבן חסד, וג' נהורין דעלי' כמ&quot;ש בז&quot;ח פרשת חקת מ&quot;א ב' {{צ|וחושבניה דהאי כהן שבעין וחמש, שבעין ותרין לקבל ע&quot;ב סטרין רשימין בסטרא דחסד, ותלתא דאשתארו לקבל תלתא דרגין עלאין דאתלבש בהון כו'}}. וידוע שה&quot;ח הן והן שע&quot;ה וכד חשבת לג&quot;ר כאחד הן שס&quot;ה. וכן תתר&quot;ף בפרט וכ&quot;ה ורב חסד בחושבן יום, וכן חושבן מילה דאתגליא טוב שם - אמרו צדיק כי טוב, והוא שמא דגושפנקא. וכ&quot;ה אלה בחושבן אור. וכ&quot;ה צלם בחושבן אל עם ה&quot;ח הכוללן. והוא נתיב ל&quot;ב הנעלם הכוללן.

וזהו {{צ|חסד אל כל היום}} שנאמר על הצלם אם הוא שלם אז הוא שלם כל היום, כל ימות השה, ה' פעמים חסד ע&quot;ב כנ&quot;ל, והוא א' שעל גבי הסנהדרין. וכן ישראל על גבי ע&quot;ב אומות. וכן בכולם. וזהו חסד אל. והכל עם א' הכולל חסד סימן כל ימות השנה אל הוא צלם והוא סימן לחסד. והגופין הנ&quot;ל אלף כו' אהי&quot;ה פעמים כהן.

{{דה מפרש|מאן דאיהו לגו קיימא בתרין כו'}} בדחילו מגלגולא דרקיע דהוא מחימום הגבורות ומשם נבעין מיין בשבכים ואגנות ושם מים רבים לא יוכלו לכבות כו', ולכן סחרא תדיר כי שם דרגא דעולם הבא דלא מתפרשין כי אין שם אלא צדיקים וחדוה מאינון מים - שמאלו כו' וימינו כו'.

{{דה מפרש|דא הוא דאמר יחזקאל}} ר&quot;ל המעין הראשון שכ' שם והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה והוא הדעת בת&quot;ת, ולכן זרת ארכו מדת החשן.

{{דה מפרש|כל זיני מרגלאן כו'}} הן מ&quot;נ, ולכן הן בכל זיני גוונין כו'. וז&quot;ש {{צ|כלהו שלהובין מלהטאן כו'}}.

{{דה מפרש|בתר שבכין אחרנין לגו}} ר&quot;ל שאמר למעלה ק&quot;ע א' {{ממ זהר|ג|קע|א}} דבכל סטרא דעזרה שס&quot;ה עמודים דנהורא. ואמר שם ב' סחרנייהו דאינון עמודים אית שבכין עובד כו' ועי&quot;ש קע&quot;א א' ב' {{ממ זהר|ג|קעא|א}} מנביעו דאינון שבכין. ואמר כאן שיש שבכין אחרים סביב כותל העזרה ועל שבכים אלו(?) עומדין הגפנים והכרובים עומדים בתוכם אל חלל העזרה ועלין של הגפנים חופפים על הכרובים.

===[[זהר חלק ג קסה ב|דף קסה עמוד ב]]===
{{דה מפרש|אינון גופנין}} גופנין הנ&quot;ל. והגופנין הן רזא סוד ת&quot;ת כידוע בז' מינין, וכרובים נצח והוד, ושבכין - יסוד, מינייהו נבעין מיא לאגנות - מלכות, בית קיבול.  וז&quot;ש דכל מאן דאסתכל באלין גופנין כו' ועוד מעיינא וענפא ורקיע על גבן כמש&quot;ו.

{{דה מפרש|בד' מיני זהורין}} ד' גוונין הידועין בד' אתוון.

{{דה מפרש|שית אלף כו'}} נגד ששים רבוא ישראל שיוצאין ממנה.

{{דה מפרש|ד' גוונין לד' סטרין דעזרה}} כ' רח&quot;ו ד' אותיות אדנ&quot;י, ועי' בפרשת ויקהל.

{{דה מפרש|לד' סטרין דעזרה}} שהשבכין הן לד' סטרין דעזרה גם כן ומינייהו מקבלין האגנין.

{{דה מפרש|סטרין דעזרה אינון שבכין נבעין נביעו דמיין חיין כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|באמצעי דעזרה כו'}} תחות שני הכרובים הגדולים דשם כמש&quot;ל קע&quot;א ב'.

{{דה מפרש|ויתחזון קמי מלכא קדישא}} כאן צ&quot;ל מ&quot;ש למטה {{צ|כל אינון נטורי קיימא קדישא כו'.. אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית כו'... ודא איהו כד איהו אחרי ה'}}, ואח&quot;כ מ&quot;ש כאן {{צ|בסטר דרום בעזרה כו'}}.

'''ואתרמי''' - צ&quot;ל '''ואתדמי דקא ישטפון כו'''' - והוא המעין שביחזקאל מש&quot;ש מפכים כו' מי ברכים כו' ונקט ברכים חדא נקט וה&quot;ה למתנים דכולן שוין והן ב' היכלות דכלילן כמש&quot;ש.

{{דה מפרש|מאן דייעול בהו כו'}} דהוא מעין החכמה כמש&quot;ו ולכן הוא בדרום - הרוצה להחכים ידרים, חכמה נחית בימינא, ואינו מתגלה כי אם בברכים כמ&quot;ש בפרשת פקודי רמ&quot;ז ב' {{ממ זהר|ב|רנז|ב}} {{צ|מאתר דא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא}}. וכן שם למעלה: {{צ|האי חיותא יופיאל שמיה ואיהו קיימא בכל אינון רזין דחכמתא וכל אינון מפתחאן דחכמתא קיימין ביה כו'}}.

{{דה מפרש|מגו מרגלא חד}} הוא י' נקוד' דאור כו'.

{{דה מפרש|בכותלא דדרום אינון מים עיילין גו עזרה ומתמן כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|לנחל שטים כו'}} כמ&quot;ש בירוש' ובז&quot;ח רות עי&quot;ש.

{{דה מפרש|לא חיישי בנוקבי}} ר&quot;ל אין מהרהרין על נקבות. וז&quot;ש {{צ|דאתחזון תמן דכורין כו'}}, וכנ&quot;ל, שהן ישטפון כו' וכן הן מחכימין כו'. וז&quot;ש '''ותו דהא אתפקחין כו' '''.

{{דה מפרש|גו מקדשא דא כל הרהורין כו'}} ר&quot;ל העומד בבה&quot;מ בראית רגלים כמ&quot;ש את פני האדון ה'.

{{דה מפרש|ענפא כו'}} הוא מסטרא דגבורה ולכן כל גוונין דעלמא כו'. והמעיינא מסטרא דחסד.

{{דה מפרש|לאיש משענתו כו'}} לאותן שיזכו למקום רב ימים והם עתידין להחיות המתים ומעלתן ידוע בגן עדן וז&quot;ש {{צ|וע&quot;ד חדי}}.

{{דה מפרש|רקיע חד כו'}} בחינת הדעת ומשם ולמעלה נעלם.

{{דה מפרש|קריב יתיר כו'}} הן ד' גוונין דיריעות המשכן — תכלת וארגמן דהוא גוון המורכב במקום ירוק, ותולעת ושש. כי הרקיע הוא היריעות והן ד' גוונין דשמא והן מלמטה למעלה נוקב' ואח&quot;כ דכורי'.

{{דה מפרש|דעיינין יכלין לאסתכלא}} כאן צריך להיות מה שמובא קס&quot;ו א' {{ממ זהר|ג|קסו|א}} {{צ|לזימנין חשוכא כו'}} עד {{צ|לאסתכלא לעילא}}, ואח&quot;כ שם {{צ|אי חסידא קדישא}} עד {{צ|אמר ר&quot;ש}}, ואח&quot;כ קס&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסה|א}} {{צ|תא חזי ההוא רקיע כו'}}.

{{דה מפרש|ומקל נהימו כו' כל אינון אגנין כו'}} אותן שאמר למעלה קס&quot;ה ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|קסה|ב}} {{צ|שית אלף אגנין כו'}}.

{{דה מפרש|דייק רב מתיבתא כו'}} זכורך - {{קיצור|מ'|משמע(?)}} על הזכרות להראותו, ואף שנאמר במקום אחר גם כן כל זכורה לפי כו' -- הכל גם כן בשביל זה דלא עאלו בברית ושמרוהו.

===[[זהר חלק ג קסו א|דף קסו עמוד א]]===
{{דה מפרש|כשר איהו לדא}} שאיסור ההליכה אחרי אשה משום הרהור ואפילו אחרי אשתו שלא יהרהר באחרת, ואף בצדיק גמור משום שאנו בע&quot;ה ושם החילוף. וכן הוא בשכינה בסיהרא דעץ הדעת אסור. אבל מי שזכה לעץ החיים ודאי מותר דשם גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, ושם אין פחד, והשגחת השכינה על הכל. וזהו שהיא מאחריו. אבל לזכות להדבק בה כהוגן זיווגא דשכינתא הוא כנ&quot;ל.

{{דה מפרש|ואמר רב מתיבתא כו' ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין היאך אשתמע ליה א&quot;ל הכי הוא}} כצ&quot;ל. ר&quot;ל דפרסין מורה פריס מלכותך ומורה פרס כמ&quot;ש רש&quot;י, אבל הוא  מורה להיפך — דפריסת מלכותו של פרס. והשיב לו אין ה&quot;נ, דשבירת מלכותו נרמז כאן אבל ע&quot;כ ימלוך מקודם ולכן מוכח שמקודם יקבל מלכות. ואמר שמרמז הכל על הגאולה כמש&quot;ו. וכן בימי דניאל שנשברה ע&quot;י מלכות יון. אבל ד' תיבות אלו — מנא מנא כו' -- הוא רומז על ד' מלכיות, {{צ|ופרסין}}  על מלכותא חייבא והיא תשבר על ידי ב' משיחין כמש&quot;ו. וז&quot;ש {{צ|ופרסין}} - לשון רבים, וכאן נא' ופרסין לשון שבירה כמ&quot;ש עד די התגזרת אבן כו'.

{{דה מפרש|א&quot;ל אי ר' אי ר' זכאה חולקך ההוא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|וכיון דמטי כו'}} ר&quot;ל כאשר הגיע הירדן להנהר אתמשך הנהר בירדן ועיילי עד קרקע דמקדשא.

{{צ|דוכתייהו אלין כו'}} עד {{צ|כקדמייתא}} — כבר כתבתי שצריך להיות לקמן ק&quot;ע ב' {{ממ זהר|ג|קע|ב}}.

{{דה מפרש|בההוא סטר דרום}} לפי שהזכירו כבר דמעיינא נפיק מתמן.

{{דה מפרש|תלת מאה וחמשין כו'}} הן ברזא דשמשא דנהרא בתוקפא דדרום, ולכן המנורה בדרום, ולכן אינון נהרין תדיר. וכן מנרתין תלויין כאן כמ&quot;ש למטה והוא ברזא {{צ|ואור החמה יהיה כו'}} {{ממ|ישעיהו|ל|כו}}, שהוא ז' פעמים ז', שהוא נ' שערי בינה. {{צ|כאור שבעת הימים}} - ז' פעמים נ'. ומ&quot;ש {{קיצור|בת&quot;י|תרגום יונתן/ירושלמי}} שמ&quot;ג פעמים — בלא הכלילות.

{{דה מפרש|ארבע אגנין כו'}} הן '''אתה''' דחסד [&lt;small&gt;אולי צ&quot;ל את ד' (או אתר) דחסד - הערת המדפיס למטה בדפוס&lt;/small&gt;].

===[[זהר חלק ג קסו ב|דף קסו עמוד ב]]===
{{דה מפרש|תרין אלפין ומאה כו'}} והן בכל עמוד ג' מצד זה וג' מצד זה, והוא סוד המנורה. וכן הוא חשבון אתוון דנשרין.

{{דה מפרש|ובלילא מתדעכין כו'}} צערא דכנסת ישראל לילה ועיין בז&quot;ח רות ואיכה. וכן הסיהרא. מה שאין כן שמשא ויממא דמצד עצמן הן שלמים ומאירין ואינן חסרין.

{{דה מפרש|מלה חדתא הוה לגבן השתא}} כצ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קסז א|דף קסז עמוד א]]===
{{דה מפרש|אי חסידא קדישא כל מלין דאינון באורייתא כו' כמה אינון בגוון מלין רברבין עלאין כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|דאורייתא על בורייה}} כאן צ&quot;ל מ&quot;ש קס&quot;ח א' ב' {{ממ זהר|ג|קסח|א}} {{צ|זכאה איהו מאן דאזער כו'}} עד {{צ|רב בעילוייא בההוא עלמא}}, ואח&quot;כ {{צ|רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר}} מ&quot;ש קע&quot;א ב' {{ממ זהר|ג|קעא|ב}}, ואח&quot;כ כאן {{צ|והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין כו'}}.

{{דה מפרש|בדא אית לן רזא יקירא כו'}} והוא מש&quot;ל ב' אי ר' אי ר' אלמלא כו'.

{{דה מפרש|בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחדו לן כד כו'}} כצ&quot;ל. {{צ|בגינך חמינן וזכינן כו'}} - הוא מש&quot;ל ב' {{צ|ועל דא אחזיו לי מה דלא כו'}}.

{{דה מפרש|ר' ר' כד פרחנא מגבך עאלנא וחמינא כו'}} כצ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קסז ב|דף קסז עמוד ב]]===
{{דה מפרש|באתר דפרוכתא כו'}} כמו בין היכלין דאצילות לבריאה ששם דנוקבין. והנה הם שבע היכלות לז' נביאות, ודשרה כוללת ד'. וכן הן ז' היכלין דדכורן כמ&quot;ש שבע כתות כו' לשבע שמחות כו'. והיכלות אלו הן כסדר חג&quot;ת כו'. ושל יוכבד הוא הגבוה - כחוט השני, היכלא דמשה. ועיין מש&quot;ש. ולכן היכלא דבתיה נק' שאננות דלא כו' דלית תמן רתחא כמ&quot;ש בריש ז&quot;ח וגהינם לא נברא עד יום שני ודאמהות בוטחות דשם בטח בה לב כו' דאין שם פחד כלל דלא מגיע שם כו'.

{{דה מפרש|בהיכלא אחרא אית דבורה כו'}} חסר כאן ב' היכלין, והוא בהשמטות דכאן, והוא אחד של חנה וא' של אסתר. ובהיכלא דבתיה שם אביגיל ושאר נשים. ובהיכלא דסרח שם חולדה ושאר ובהיכלא דיוכבד שם מרים. ואלו ז' נביאות הן עשר כמו בז' היכלות שהן עשר, והן ד' רגלין לכסא וששה דרגין. שהאמהות הן רגלין כמו האבות אלא שרחל במקום דוד בנוקבין. וכן היכלות דדכורין הן ז' כתות שובע שמחות והן שבע בשבע כמ&quot;ש בהיכלות פרשת בראישת ופרשת פקודי, והן מזדווגים יחד כמש&quot;ש. וז&quot;ש {{צ|והולך בכל ליליא אתכלילן כו'}}. והפרכת הוא כמו הפרגוד בין אצילות להיכלות דבריאה ומכל מקום הן באחדות באצילות וכמ&quot;ש למעלה קנ&quot;ט א' {{ממ זהר|ג|קנט|א}} {{צ|עלמא כו'}}.

והנה דבורה וחנה בהיכלי הנביאות ואסתר במקומה והשאר נסתרים, כי חג&quot;ת הן נסתרים ושם באותן הקדמוניות{{הערה|יש כאן בדפוס ציון של כוכבית &quot;*&quot; שאינו לכאורה מפנה לשום מקום, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}.

===[[זהר חלק ג קסח א|דף קסח עמוד א]]===
{{דה מפרש|אבל נשמתין הוו כו'}} שזכו בחייהן למעשה הצדיקים. וז&quot;ש {{ממ|ב&quot;ב|טז|ב}} שלשה הטעימן כו' ועשו גם שניהם שהיו מגיירין אח&quot;כ בפועל והכניסו הנשמתין בהן.

{{דה מפרש|אי ר' אי ר' כמה חדתן מלין מגו רב מתיבתא}} כאן צ&quot;ל מ&quot;ש קע&quot;א ב' {{ממ זהר|ג|קעא|ב}} {{צ|מאן יכיל למימר מאינון מליא דקא מתחדשן כו'}} עד {{צ|ולבתר יומא חד}} וחסר, ואח&quot;כ כאן {{ממ זהר|ג|קסח|ב}} {{צ|אדהכי שמעו שירתא כו'}}.

===[[זהר חלק ג קסח ב|דף קסח עמוד ב]]===
{{דה מפרש|וחד מינייהו רב ועילאה כו'}} שאלו ד' דיוקנין נגד ד' רגלי המרכבה, חגת&quot;ם, כסדר. וחסד עליון על כולם - ובחסד עליון כו', וגדול מכולם, וגדל חסד, ונקרא 'גדולה'. ומאמרם שאמרו כאן כ&quot;א בדרגיה כאן חסד נעוריך אהבת כו' והשני מסטרא דחשך והולכתי כו' בנתיבות כו' וג' ד' מדבר וים וניתן תורה במדבר.

{{דה מפרש|אלין קלין כו'}} וז&quot;ש הולך מסוף לא שנשמע.

===[[זהר חלק ג קסט א|דף קסט עמוד א]]===
{{דה מפרש|ותווהנא כו'}} שאמר שלשה המה כו', ולכאורה נראה שתמה שפיר כי נחש וקסם הן דבורא כו' ואלו ג' קלין הן שנתקללו האדם במיתה ואשה בלידה הרבה כו' ונחש להפשיט  כמ&quot;ש בפר&quot;א ואינהו חטאו במעשה והוא בדיבור, אבל הוא תי' למעלה משום דארחיה לביש כו' ונראה שקלא דב&quot;נ כו' אתער בקלא דדכורא ואף דנוקבא משום דהוא בקללת אדם ובשבילו נגזר על כל בריה, ודלידה בקלא דנוקבא.

{{דה מפרש|כלילא רוחא ונפשא מהבל כו'}} דאינון ב' נפשות בנות לוט, הבכורה הוא המתאוה והוא דבשרא - ויצא הראשון אדמוני כו'. והצעירה המשתתפת בגוף הוא דגרמא שהן עיקר הגוף וקימו, והיא אינה חזקה {{קיצור|ביצ&quot;ה|ביצר הרע(?)}} כמו הראשונה ול&quot;ק מאב ומכל מקום שניהם כיון שהן דגופא משתתפין ביצ&quot;ה והן כליון וערפה, אבל מנשמתא לא כלילא דאין כחה בגוף כלל.

{{דה מפרש|ול&quot;ל רשו יתיר אלא כעין כו'}} ר&quot;ל שאינה מגבהת קולה יותר מהמעיר אותה שהיא מתלבשת בו.

{{דה מפרש|דהא ל&quot;ל כו'}} באותן הנקיקין.

{{דה מפרש|ויוסף חי תראה אבל ישית כו' אמר ר&quot;ש מה כו' אית ליה בהאי והא למשאל דהא אצטריך לאפקחא כו'}} כצ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קע א|דף קע עמוד א]]===
{{דה מפרש|ול&quot;ל דוכרנא בהדיה לעלמין}} כאן צ&quot;ל מה שמובא לקמן קע&quot;ב ב' {{ממ זהר|ג|קעב|ב}} {{צ|יתיר חובק כו'}} עד {{צ|עמלו בראשו}}, ואח&quot;כ כאן {{צ|ואיתימא דאנן פקדין כו'}}.

{{דה מפרש|ותקנייהו דא על דא סטרא אחרא}} כאן צ&quot;ל מה שמובא לקמן קע&quot;א ב' {{ממ זהר|ג|קעא|ב}} {{צ|איהו משיך משיכו מסטרא דיליה}}, ואח&quot;כ כאן {{צ|ויהיב בשרא כו'}}.

{{דה מפרש|א&quot;ל ודאי הא ידעת מדביתאי דלא ידעית מינה כלום נשים מ&quot;ט דעתייהו כו' קל איהו אבל יקירא במלה דא לא תשאל כו'}} כצ&quot;ל. לא מ&quot;ש בהגה {{צ|אי לאו כו'}}, ור&quot;ל דלא ידע מאשתו, ר&quot;ל כמש&quot;ו דלאו על דביתך כו', ור&quot;ל ששאל על דעתה מ&quot;ט כו' שבעולם הזה הדבר נעלם להם אבל אתון מסתמא ידעין וא&quot;ל במלה כי שם עיניך רואות כו' פא&quot;פ ידבר דאין פחד וכן את יקירא כמ&quot;ש בס&quot;פ א&quot;מ פא&quot;פ כו', וכל שכן בגן עדן.

ומ&quot;ש {{דה מפרש|אתי בשית דרגין}} בו' קצוות, והוא שם הגושפנקא. ואמר {{צ|מההוא כלה יראת ה'}} - ר&quot;ל דנא' יראת ה' ראשית דעת, והוא דעת דילה. ואמר {{עב קל}} דהיא נקראת '{{גמט דגש|עב}}' - אחוריים דשמא{{הערה|{{גמט|י יה יהו יהוה}} - ויקיעורך}}.

{{דה מפרש|כמה דשארית עובדא דביתא עזרה לגו בהאי עזרה כו'}} כצ&quot;ל. וכל המאמר הזה של העזרה כבר כתבתי שצ&quot;ל למעלה - קס&quot;ד א' {{ממ זהר|ג|קסד|א}} - קודם {{צ|דמרגלאן כו'}}.

{{דה מפרש|תלת מאה ושיתין וחמש כו'}} כל ענין עמודים הכל ביסוד. ועיין בפרשת פקודי בהיכלות. וביסודה הוא שס&quot;ה כידוע.

{{דה מפרש|בכל סטרא מארבע סטרין כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|כל אלין עמודים כו'}} כנ&quot;ל, דהן ביסוד דשם תמיד חי ולא שכיך. ואף בעולם הזה - כסף חי וכיוצא. ואף בדבר מקרה נהורא דשמשא בגו מיא וכ&quot;ש באדם והחיות רצוא ושוב.

===[[זהר חלק ג קע ב|דף קע עמוד ב]]===
{{דה מפרש|יהבי דוכתא כו'}} במקום שזה סליק, זה נחית.

{{דה מפרש|דההוא דמחדש עולימוי}} סיהרא קדישא בכל חדש, ולכן נק' 'חדש' דמתחדש. וחדושא דילה משמשא הויה. וי&quot;ב צרופים בי&quot;ב חדש, לכן אין דומין החדשים זה לזה עד תשלום השנה. וזהו 'שנה' - שחוזר ושונה. והנה הם בחושבן {{גמט דגש|חדש}}. ועם ב' דמשלימין לנ' שערי בינה  נקרא {{גמט דגש|שדי}}, כי ביה ה' צור כו'. וז&quot;ש למטה {{ניגונא דההוא חדש כו' לההוא חדש}}, והוא מ&quot;ש שהוא סיהרא. וכן נער דמשמש לה ואתחדש עמה נקרא גם כן 'חדש'.

ואמר {{דה מפרש|לאפקא ס&quot;א כו'}} שא&quot;ל דעת שמשא והוא תחת השמש ועליו נאמר ראיתי את כו' תחת השמש והנה כו'.

וז&quot;ש {{צ|ואין כל כו'}} ואמר {{צ|ואתבלי כו' דבשרא דיליה ולא אתחדש לעלמין}}. וכן עצבונא דבשרא. אבל רוח הנער מחדש אנוש כחציר ימיו כמ&quot;ש בפרשת פנחס. ואמר למעלה קס&quot;ב ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|קסב|ב}} {{צ|במסאבו מורידים כו'}}, דהולך וחסר, דהגוף של האדם הולך וחסר תמיד. מה שאין כן ברוח של האדם - כל זמן שמזקין מיתוסף והולך כמ&quot;ש בישישים חכמה וארך כו'. וז&quot;ש זקני תלמידי חכמים כו'.

{{דה מפרש|וכי אע&quot;ג דאיהו זקן כו'}} דאף בזה&quot;ז זקנים מולידים וכמה בנים הוליד אח&quot;כ מקטורה בלא הבטחה.

{{דה מפרש|לאולדא אלא לאו  מלתא אמרה לגבי דאברם אלא  בגין לאזערא גרמה דאתדבקת בההוא מלך זקן וכסיל דלא אתחדש כו'}} כצ&quot;ל כמ&quot;ש בפנים. ור&quot;ל לא על אברהם אמרה אלא על עצמה דתלתה על שלא הולידה בשביל דרוחא דילה אשתתף מלקדמין בההוא זקן וכסיל דאין לו דעת לאתחדש, ורוח נקרא 'אדני' לגופא. וז&quot;ש {{צ|וע&quot;ד אעדר כו'}} - ר&quot;ל דלכן נאמר {{צ|ואני זקנתי}}.

ואמר {{דה מפרש|ואיתימא כו'}} ר&quot;ל אע&quot;פ שהוליד אח&quot;כ.

ואמר {{דה מפרש|באינון יומין כו'}} ר&quot;ל דדעת, שהן ו' יומין עלאין.

{{דה מפרש|חמש גוונין}} ה' חסדים וה' גבורות.

{{דה מפרש|זאת נחלת כו'}} שהן מ&quot;ד ומ&quot;נ מעשה האדם.

{{דה מפרש|ולא ידיע בהי אתר}} כאן צ&quot;ל מה שמובא קס&quot;ו א' {{ממ זהר|ג|קסו|א}} {{צ|לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי עמודים כמלקדמין אלין סלקין מדוכתייהו ואלין יתבין}} קע&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קעב|א}} עד {{צ|שכיכו לעלמין}}.

{{דה מפרש|סחרנייהו דאינון עמודים כו' סחרין לכל סטר ונבעין מיא כד&quot;א כו'}} כצ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קעא א|דף קעא עמוד א]]===
{{דה מפרש|חד עמודא דעלמא ר' יהודה בריה דר' ינאי והוו אחדי כו'}} כצ&quot;ל.

{{דה מפרש|פתח ההוא ינוקא כו'}} לא חידש אלא מרוב חלבא ואגב פריש לקרא דק' ביום ההוא וירושלים וים האחרון נראה שהכל חד דרגא.

{{דה מפרש|מגו שבכין כו'}} שבכין הנ&quot;ל והמים יוצאין מנקודה נעלמה דילה עד יסודה שבכין הנ&quot;ל.

===[[זהר חלק ג קעא ב|דף קעא עמוד ב]]===
{{דה מפרש|זכאין להוון כל דעאלין תחות גדפייהו}} כאן צ&quot;ל מה שמובא לקמן קע&quot;ב א' {{ממ זהר|ג|קעב|א}} {{צ|לגו בעזרה דא אית תלת כו' עובד ציור אי חסידא קדישא כמה כו' שארי למחדי ואשתכך תמן מגו תהומי נפיק חד מרגלא ונפיק מיניה כחיזו דמעיין ואתחפיין כו'}}.

ומ&quot;ש {{צ|יומא חד כו'}} - הוא לאלף שנין.

{{דה מפרש|גו תהומא דאקרי גילבא}} כאן צ&quot;ל מש&quot;ל ב' {{צ|אינון דמעין רתיחין כו'}} עד {{צ|ואתון תחמון}}. {{ש}}
ואח&quot;כ כאן {{צ|לתתא גו שמרים כו' ברוחא דיוקנא דאדם}}, {{ש}}
ואח&quot;כ מש&quot;ל ב' {{צ|אזיל ובעי ארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומי ובעאן לחפיא עלמא}}, {{ש}}
ואח&quot;כ כאן {{צ|כד קריב}} עד {{צ|ולא יאות ליה למהוי תמן}}, {{ש}}
ואח&quot;כ {{צ|ואזיל ושאיט עלמא עד פלגו ליליא מבתר פלגו כו'}}  קע&quot;א ע&quot;ב עד {{צ|והא ידעת רזא דנא}}, {{ש}}
ואח&quot;כ שם {{צ|כד אסתכל ב&quot;נ בהאי היכלא כו'}} עד {{צ|איבין בעזרה דא}}, {{ש}}
ואח&quot;כ קס&quot;ה ע&quot;א {{צ|טרפין דלהון כו'}} כמש&quot;ש. {{ש}}
וכאן הוא סיום המאמר.

'''קול ה' לעיר יקרא''' - טעות סופר, וצ&quot;ל '''קול ה' שובר ארזים'''.

===[[זהר חלק ג קעב א|דף קעב עמוד א]]===
{{דה מפרש|בשעתא חמישאה כו'}} שהוא הדעת אחר היסוד והוא כלל ופרט וכלל.

{{דה מפרש|והא ידעת כו'}} ידוע במעשה מרכבה.

===[[זהר חלק ג קעב ב|דף קעב עמוד ב]]===
{{דה מפרש|שמא דתריסר אתוון}} הוא שם המפורש.

'''שמא דכ' ''' צ&quot;ל '''שמא דכ&quot;ב אתוון''' והוא ידוע.

{{דה מפרש|שמא דתמניא ועשרים אתוון}} הוא מגדל עז כו'.

;[ליקוט]
'''סוד שם מ&quot;ב בשם''' הוא בסוד ז' קני המנורה, ז' ווין ויוד כללם, ועם היו&quot;ד הוא {{גמט|ג&quot;ם}} הידוע, והיוד הוא ג' ראשונות. ובפרטות ג' ראשונות — שהן {{גמט|ג'}} יודין דבו — הוא שם {{גמט|מ&quot;ה}}. ובהתכללות היו&quot;ד בכל הז' -- ז' נרות המנורה (הרי {{מכפלת גימטריה|ז'|פעמים|ג'}} כל אחד, ועם מ&quot;ב) -- הוא שם {{גמט|ס&quot;ג}}.

וכ&quot;ה ע' עם כללות היוד וביה ע&quot;ב ומ&quot;ב. ועוד ע&quot;ב -- י&quot;ב ווין בסוד ז' כפולות וי&quot;ב פשוטות וכ&quot;א מוא&quot;ו. וכ&quot;ה רי&quot;ו אתוון — ג' ו' י&quot;ב{{הערה|3X6X12 מניב 216 -- ויקיעורך}}.

והנה בפרשת בראשית ג' יהי ז' ויהי י&quot;ב ויהי ערב כו' שית עלין סומקין ושית חוורין. ועוד ע&quot;ב -- ד' ח&quot;י -- ד' חיות, ד' ציצית ברזא דע&quot;ב ומ&quot;ב ציצית ותפלין והוא שית צירופי של ג' אותיות בכל חיה.

והענין כי ה' אחרונה תצרף בכל צירוף ד' פעמים כמו בצירוף יה&quot;ו הוא '''היהו יההו יהה&quot;ו יוה&quot;ה''', והוא בהקדימה לכל אות ואות. והן כ&quot;ד צירופים של שם הויה כידוע שהן כ&quot;ד בפרטות ההי&quot;ן וכ&quot;ד צירופים בלא ה&quot;א אחרונה שהיא כלולה מכולם, הוא ע&quot;ב.

וג' וז' וי&quot;ב הן י&quot;ב וכ&quot;ח ומ&quot;ח שהן הכל הויות, וי&quot;ב הויות צירופים דילהון וז' הן ו' צירופים עם ה' המשלמת להון כמ&quot;ש בתיקון כ&quot;ח והוא ו' צירופים שה&quot;א באחרונה, ועוד א' כללא דלהון כמש&quot;ש. וג' הויות הוא כללא דג' אתוון יה&quot;ו שה&quot;א אחרונה כלולה מהם והוא ג' הויות הראשונות מכל צירוף של כל אות והן  היה הוה ויהיה, וכל א' כלול מג'.

והנה 
* בזמן העבר סדרן של זמנים - '''הוה היה יהיה''' - כח&quot;ב. 
* ועתה הוא - '''היה הוה יהיה''' - חג&quot;ת. 
* ולעתיד לבא יהיה הסדר - '''היה יהיה הוה''' - נה&quot;י.  
וכלל העולם הוא מלכות, כלולה מכולם כידוע, וכל סדר הזמנים פועלים בה שהיא עת לכל. (שמות השולטים בחצי הלילה גימטריא {{גמט דגש|עת}}, וכן ר&quot;ת של ז' שמות מ&quot;ב גימטריא {{גמט|עת}} עם הכולל{{הערה|{{גמט|א' ק' נ' ב' ח' י' ש'}} מניב 471 -- ויקיעורך}})

מנצפ&quot;ך. כל&quot;ך כו' ראשי תיבות שם מ&quot;ב. והיא נוקבא הנפש דכולא. והנה בג&quot;ר המכריע למעלה ובג' אמצעיות באמצע כידוע ובג' אחרונות למטה. והנה חו&quot;ב היה ויהיה כמ&quot;ש בת&quot;מ וכמ&quot;ש בספר יצירה - ראשית ואחרית. וכן הוא בכולם. וההוה הוא היסוד בכולם אלא שהוא כמו בג' העולמות שלמעלה הוא למעלה ובתיכון בתיכון כו'. ועוד הזמן בכולם באמצע;  
* בעבר — העבר באמצע, 
* ועתה — ההוה באמצע, 
* ולעתיד לבא — ה'יהיה' באמצע.
וזהו ד' עומקים הראשונים שהן ד' רגלי הכסא בהיכל הראשון חו&quot;ב, ודעת כליל שנים - כתר מלכות כידוע בסוד הברכות דיעקב. וזהו עומק טוב כו' שהוא עץ הדעת טוב ורע. ואח&quot;כ שית דרגין. שהכל הוא ו&quot;ד.

והנה שם השילוב ע&quot;ס הויה ו&quot;ק שה&quot;א ב' אותיות (וכן ה&quot;א שניה). ועוד כי יוד הראשון כולל ג' ראשונות בג' יודין דבי'. ויוד האחרונה כלולה מכולם, לכן הם מתייחדין — וייצר - ב' אחיות (שהן) ותרב חכמת שלמה כו'. ועוד ע&quot;ס הוא ביה ה' צור עולמים, ושם אדני כוללת ד' תתאי ג' עדרי צאן כו' וה' של שם הויה היא בסוד כתר בסוד אל עליון גומל, דאתמר בתר {{צ|הגדול הגבור והנורא}}, דשניהם משתמשין בכתר אחד בסוד הוא י&quot;ק{{הערה|לכאורה הכוונה אל השם י&quot;ה וכתב עם ק' לזהירות קדושת השם, אבל אינני בטוח, אז הקלדתי כמו שהוא מופיע בדפוס המקורי - ויקיעורך}} עם ב' הויות דזו&quot;נ וזהו שם י&quot;ד עם ד' דאדני. וכבר כ' שבדכורא נכללת הנוקבא ואין שם אלא ששה — י&quot;ה יהו&quot;ה, מרכבה עילאה דמ&quot;ב, ו' ווין עם דסליק על גבן ובה הויה אדני דאין בטיל לגבה והוא {{גמט|ע&quot;ב}}, {{מכפלת גימטריה|ח'|פעמים|ח'}} עם {{גמט|ח'}} דסליק על גבן, {{גמט|חסד}}. וזהו סוד ד&quot;ו פרצופין, ד' - הן דידה אלא שבה ב' בחינות, לאה ורחל. ודכורא דילה נכלל בו ונק' ע&quot;ש לכן הן ד' בה ובו עשרה.
; [עד כאן הליקוט]

;[ליקוט]
{{גמט דגש|תורה}} הוא {{גמט דגש|כוש}} ו{{גמט דגש|פרה}}{{הערה|{{גמט|כוש פרה}}}} כמ&quot;ש במ&quot;א, וכידוע שתורה הוא זו&quot;נ, שבכתב ובעל פה. והנה {{גמט דגש|שכ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|פרה}} הם מאבא ואמא כמש&quot;ש, וההין של פרה הוא ה' אחרונה של השם שכוללת ה' אותיות מנצפ&quot;ך, ה' של שם '''סעפ&quot;ה'''. ושל '''שכ&quot;ה''' הוא ה' אלפים דה' אדני כידוע. אבל {{גמט דגש|כו&quot;ש}} ופרה הם דו&quot;נ; כוש - בז&quot;א והוא {{מכפלת גימטריה|ה'||אדני}}, והויה אחת שממתקת כל החמשה אדני, כי של דכורא הוא אור אחד כולל כל החמשה כידוע בסוד נהורין וניצוצין, חמש יריעות דאינון שית. ופרה הם בנוקבא. זה מאבא וזה מאימא. והן מיין דכורין ומיין נוקבין, ששניהם הם גבורות, גבורות גשמים. והן התורה שבגבורה ניתנה. ולכן ז&quot;א הוא וא&quot;ו שבו וא&quot;ו אורות, וא&quot;ו שמות הנ&quot;ל. ונוקבא ה&quot;א - שבה ה' אותיות מנצפ&quot;ך הנ&quot;ל.

וזהו {{גמט דגש|תורה}}. {{גמט דגש|ת&quot;ר}} הן האורות עצמן, {{גמט דגש|ו&quot;ה}} הן כללות הנ&quot;ל. אלא שבדכורא באין מחוברין — א' של שם אדני עם ג' האחרות, לכן הן יותר ממותקין משל נוקבא. וגם שהוא של אבא. ופרה היא נוטלת מבית אמה, ושכ&quot;ה נוטלת מבעלה, מבית אבא. וגם בפ&quot;ר גבורות יש עוד אלף כלילות כל ה&quot;ג והוא בעטרה שלה ששם נעשין הכל אחת, כי לכן הוא כלילות שני כידוע. וזהו {{גמט דגש|אפרים}} -- {{גמט דגש|פ&quot;ר}} ו{{גמט דגש|י&quot;ם}} ו{{גמט דגש|א'}}. '''ים''' הוא ה' של פרה - ה' גבורות, ה' תרעין שהן נ' תרעין. וא' הנ&quot;ל. ולכן הוא דכורא כנ&quot;ל בכו&quot;ש. ומכל מקום הוא בשכינה. וז&quot;ש בזוהר דאפרים הוא בשכינה.
;[עד כאן הליקוט]

===[[זהר חלק ג קעה א|דף קעה עמוד א]]===
{{דה מפרש|רעיא מהימנא. כרסייא}} בריאה.

{{דה מפרש|דחפי על כו'}} שהן ז' חוטין, ז' ספירות דכלילין בבת שבע, מלכות.

{{דה מפרש|גו אינון כו'}} ל&quot;ב נתיבות דנפקין מחכמה וכלהו מתפשטין בגוף כידוע כנגדו ל&quot;ב חוטין.

{{דה מפרש|ח&quot;י העולמים}} קשרין וחוליין - ח&quot;י.

{{דה מפרש|בתרין סטרין כו'}} דינא ורחמי, לכן כל אחד כפול לשנים, ד' חוטין נגד ד' אותיות השם - כולם בחכמה עשית.</text>
      <sha1>9cxbglzhatzzifv6eq72y70wiwt6mdr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשובות ריב&quot;ש/תקיח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>458586</id>
    <revision>
      <id>3023857</id>
      <parentid>1293296</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:32:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3023857</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12500" sha1="fendcnn33g081mhhjwv0tbod3h5qiox" xml:space="preserve">
==תשובה תקיח==

&lt;b&gt;כתב לקרנינא&lt;/b&gt;

&lt;b&gt;מעת&lt;/b&gt; הוסר התמיד היה כפר נפשותינו לכלה הפשע ולהתם חטאת בעבדותינו לא עזבנו אלהינו השאיר לנו אחריו ברכה עבודה שבלב זו תפלה. ומעת גלה כבוד מבית קדשנו ותפארתנו הנה בית תפלה יקרא 'מקדש מעט', ונאספו שמה נדיבי עמים עם אלהי אברהם לתת כבוד לשמו ונקדש בכבודו לקיים מה שנאמר {{צ|ונקדשתי בתוך בני ישראל}}. 

ועתה הוגד לי ושמעתי יש ביניכם קצת אנשים, אחרי בצעם לבם הולך, משכימי בבקר שואגים לטרף יסובו עיר למלאכתם, ולא יתנו לב ללכת בית התפלה לקבל עליהם עול מלכות שמים בתוך אחיהם ולבקש מאל אכלם. ובסבתם נתפרדה חבילה ואין די י' הצריכין לכל דבר שבקדושה. שוא להם משכימי קום. שמו בשר זרועם, ומה' יסור לבם. ואולי הם שוגגים בזה נדמו מבלי הדעת. ולכן תזהירו בהם והודיעום מ&quot;ש ז&quot;ל  {{צ|אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת וכו'}} {{ממ|ברכות|ו|א}}. {{צ|אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללין}} {{ממ|ברכות|ח|א}}. וכן אמרו ז&quot;ל (שם) {{צ|אין הקדוש ב&quot;ה מואס בתפלתן של רבים}}. וכן אמרו (שם) {{צ|כל מי שיש בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל - נקרא שכן רע, שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים}}. 

ואין צריך לומר באלו שהם צריכין להשלים לעשרה! 

ומדעתי ישמעו לכם כי מי שעמדו אבותיו על הר סיני והוא מזרע אברהם לא ירים ראש כנגד הרבים בדבר כזה חלילה. ושימו קנס ביניכם מפשוט או ב' פשוטים למי שלא יהיה בכל יום בבית הכנסת בשעת הנץ החמה למען יהיה כל אחד ואחד זריז להיות שם &lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;&lt;i class=&quot;footnote&quot;&gt;([[טור חושן משפט קסג|ד&quot;מ ח&quot;מ סי' קס&quot;ג אות ב']])&lt;/i&gt; ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה ושלום לכם:


&lt;b&gt;הערה (לסי' שפ&quot;א)&lt;/b&gt;. הריב״ש שם הביא קושית הרי&quot;מ ז״ל על הא דאיתא בירושלמי ב&quot;ק (פ&quot;ו הל' ז') חד בר נש אפקיד גבי חבריה חד שק צרור ואירעו אונס אהן אמר סיגין היה מלא ואהן אמר מטכסין הוה מלא אתא עובדא קומי רב ואמר הרי זה נשבע ונוטל, והקשה הלא ע&quot;כ צ&quot;ל דהנתבע טוען שמא וא״כ הו&quot;ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ואמאי צריך התובע לישבע ע״ש, וכן הקשו הרבה ראשונים ז&quot;ל, ועי' בש״ך ח&quot;מ (סי' ע&quot;ב ס״ק נ״א), והקשתי שם (באות ב') דמאי קושיא היא זו הלא בירושלמי רב הוא דקאמר דישבע ויטול ורב הלא ס״ל בשבועות (מ״ז.) דלא אמרי' משאיל״מ וא״כ מה״ד פטור הנפקד בשבועה שא״י, ורק מפני שעשו תקנת נגזל בפקדון פסק רב שישבע המפקיד ויטול ע״כ. הן אמת שהר״ן בס&quot;פ שבועת הדיינין הביא ג&quot;כ לד' הרי״מ אלה וגריס בירושלמי ר' ״אמי&quot; וכ&quot;ה בחי' שם ובסוף חי' שבועות להרי&quot;מ (דף מ״ג ע״ב) בד״ה ומ&quot;מ וכו' ובבעה״ת (שער ל&quot;ח ח&quot;ג אות ג'), ולפי גי' זה שפיר הקשו דהא ר' אמי ס״ל דמשאיל&quot;מ כמבואר בשבועות שם. אמנם בחי' הריטב״א לשבועות שם הביא ג״כ ד' הרי״מ אלה וגריס &quot;רב״ כמו שהוא בריב&quot;ש כאן, וכ&quot;ה הגי' ברי״ף וברא״ש ב״ק (פ״ו סי' ט&quot;ז) ובחי' הרשב״א לשבועות שם ובטור ח&quot;מ (סי' צ' סעי' י״ח). ובאמת ע&quot;כ צ&quot;ל דמ&quot;ש בדברי הרי&quot;מ המובא בר״ן ובבעה&quot;ת הנ״ל ר' אמי ט&quot;ס הוא וצ&quot;ל רב כמו שהוא ברי&quot;ף ורא״ש ורשב״א וריטב״א וטור וריב&quot;ש כאן, דאל״כ תיקשי דמאי הקשה הרי&quot;מ דיטול המפקיד בלא שבועה משום דהו&quot;ל הנפקד מחויב שבועה שהרי הודה על השק ועל המטכסין אומר א&quot;י וא&quot;י לישבע, הלא במה שהודה על השק אין לחייבו שבועה על המטכסין דה&quot;ל כמו שטענו חיטין והודה לו בשעורין, והרמב״ם פסק כן באמת בהך דינא להירושלמי מטעם הנ״ל כמו שמבואר בדבריו (בפ״ה מהל' שאלה הל' ז'). 

וע״כ צ&quot;ל דהרי&quot;מ ס&quot;ל כסברת הראב&quot;ד בהשגות שם דכיון דהוא תובעו שק ומטכסין והודה על שק וכפל במטכסין ה&quot;ל כטענו חיטין ושעורין והודה באחת מהן דחייב. וא&quot;כ אי גריס הרי&quot;מ ר' אמי לא הקשה כלום, דהא ר' אמי ס״ל בירושלמי שבועות (פ״ו ה״ד) דטענו חיטין ושעורין והודה באחת מהן דפטור, ועי' בפ״מ שם. וע&quot;כ צ&quot;ל דהרי&quot;מ גריס רב ושפיר הקשה דרב ס״ל בירושלמי שם דטענו חיטין ושעורין והודה באחת מהן דחייב, וא״כ קשה קושיתינו דלעיל. ואף שזה יש לתרץ דע&quot;כ הירושלמי פליג אש&quot;ס דילן בדעת רב דהירושלמי ס&quot;ל דגם רב ס&quot;ל משאיל&quot;מ והוא. דהנה איתא בירושלמי שבועות (פ&quot;ו ה&quot;ח) והובא ג״כ בריב&quot;ש כאן, המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון כו' סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר סלע הלויתיך וסלע היה שוה פטור וכו' ואמרינן עלה בירושלמי והלה אומר איני יודע ר' בא ר&quot;ה בשם רב אמר אנת לית ידע אהן ידע. ר״י דרומי בעי קומי ר&quot;י תמן את אומר לית את' ידע אהן ידע וכא את מר הכין, תמן יש חילול שבועה הכא לית חילול שבועה ע״כ. ופירש הרמב״ן לדברי הירושלמי אלה (והובא גם בריב&quot;ש כאן) הכי א״ל סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר איני יודע כמה היה שוה יותר על דמי החוב רב אמר חייב שאם הוא אינו יודע חבירו יודע ונוטל שלא בשבועה. ופריך תמן איתמר נוטל נלא שבועה שאם זה א״י שכנגדו יודע, וכא את מר מנה לי בידיך והלה אומר א&quot;י פטור ולא אמרינן אם זה אין יודע שכנגדו יודע. [ולשון הירושלמי משונה דאיפכא ה״ל למימר במקום ״תמן&quot; ״כה״ ובמקום &quot;כה&quot; &quot;תמן״] ומשני תמן יש חילול שבועה. פי' הכא השבועה חלה לפי שהוא מחויב שבועה וכיון שאי&quot;ל משלם. אבל במנה לי בידך שאמר על הכל א״י לא תחול השבועה עליו הלכך פטור ־ וכן הביא הרא״ש (שם סי' כ״ח) לפי' הרמב&quot;ן הנ״ל. הרי מבואר לשיטת הירושלמי הוא דרב ס״ל מתוך שאי״ל משלם וחולק על הש״ס דילן בזה. וא״כ שפיר הקשו הראשונים הנ״ל על הירושלמי דב״ק הנ״ל. אך בכ״ז תקשי דכל המעיין בירושלמי שבועות (פ״ז ה&quot;ד) ושם (סוף ה״ז) יראה מבואר דאף הירושלמי ס&quot;ל דרב לית ליה דינא דמשאיל״מ, ועי' בר&quot;ן שם (פ&quot;ז) בסד״ה מלמד שהשבועה חלה וכו' במ״ש דבאמת אין אנו צריכין להביא ראיה דרבותינו שבבבל הם רב ושמואל ע&quot;ש ׃ 

לכן נ״ל לישב בזה בעזהי״ת. דאף דזה ודאי דהירושלמי מודה דרב לית ליה לינא דמשאיל״מ בכ&quot;ז פליג הירושלמי אש״ס דילן במקצת. והוא. דהש&quot;ס דילן ס&quot;ל דבכל גווני ל&quot;ל לרב ושמואל משאיל&quot;מ כמבואר שם (מ&quot;ז:) בהא דפריך ורב ושמואל האי שבועת ד' מאי דרשי ביה. ועי' בתוס' שם בד״ה מתוך וכו' וברא״ש ור&quot;ן וחי' הרשב&quot;א שם. אבל הירושלמי י&quot;ל דס&quot;ל דדוקא בשניהם חשודים הוא דל&quot;ל לרב משאיל&quot;מ משום דהחשוד רוצה לישבע ורק דאנן לא שבקינן ליה ותקנו דהיכא שהנתבע הוא חשוד דנשבע התובע ונוטל, ומשו״ה היכא שגם התובע הוא חשוד ס״ל לרב ושמואל דחזרה שבועה לסיני. דאין לנו לומר דיטול התובע בלא שבועה דא״כ יהא חוטא נשכר. ובפרט שהנתבע עומד וצווח שברצונו לישבע וליפטר. וכן בהא דס&quot;ל לרב בירושלמי שם במת לוה בחיי מלוה ואח&quot;כ מת מלוה דאין יורשי המלוה נוטלין מיורשי הלוה כלום, ה״ט דכיון דמת לוה בחיי מלוה כבר חלה השבועה על המלוה כדתנן אין נפרעין מנכסי יתומין אלא בשבועה, וכיון שחלה פעם אחת שוב לא פקע, ומשו&quot;ה בני מלוה שאינם יכולין לישבע מפסידין לגמרי ־ אבל בחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דשבועה גבי לוה הוא ואיהו הלא קאמר א״י בזה ס&quot;ל להירושלמי דגם רב ס״ל דמשאיל&quot;מ. [ועי' בר״ן שם בד&quot;ה מלמד שהשבועה חלה וכו' שהקשה באמת כ״ז אש&quot;ס דילן (מ״ז.) שם ע&quot;ש מה שדחיק ליישב]. ומשו&quot;ה שפיר קאמר רב בירושלמי אנת לית ידע אהן ידע. דבכה״ג ס&quot;ל לרב דמשאיל״מ. וכיון שכן שפיר הקשו הראשונים ז״ל על הך דירושלמי דב&quot;ק הנ״ל ׃ ולפי זה יתפרש לן היטב דברי הירושלמי דס״פ שבועת הדיינין הנ&quot;ל. וכל מ&quot;ש הן הן דברי הירושלמי, וה״פ &quot;והלה אומר א&quot;י&quot; פי' אם הלוה טוען סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה, והלה אומר יודע אני שהיה שוה יותר מדמי החוב אך א&quot;י כמה וכפי' הרמב״ן והריב&quot;ש נזה. ״ר' בא בשם רב אמר אנת לית ידע מהן ידע&quot; פי' לכיון שאתה א״י והלה יודע ה״ל משואי״ל דמשלם. [והא דקאמר &quot;ואהן ידע״ הוא דאילו גם הלוה לא ידע כמה היה שוה יותל פטור המלוה בכה״ג כיון שטענו שניהם ספק כמנואר בח״מ (סי' ע״ה סעי' י&quot;ח)]. וע״ז קאמר הירושלמי &quot;ר״י דרומי בעי קומי ר״י כא את אומר לית את ידע אהן ידע ותמן את מר הכין״. פי' דהכא ס&quot;ל לרב למשאיל&quot;מ ותמן גבי יתומין מן היתומין אמר רב הכין דמוכח משם דלא ס&quot;ל לרב משאיל״מ כמו שהוכיח באמת כן הש&quot;ס דילן שם (מ&quot;ז.) וע&quot;ז משני הירושלמי &quot;תמן יש חלות השבועה הכא לית חלות השבועה&quot; [כן היא גירסת הריב״ש כאן ואזיל דברי הפ״מ שם בד&quot;ה ר&quot;ה], פי' הא דס&quot;ל לרב התם דיורשי המלוה נפסדין לגמרי הוא משום דכבר חלה השבועה על המלוה וכיון שחלה שוב לא פקעה ולפיכך בניו שאי&quot;ל מפסידין וכמ&quot;ש לעיל בשם הר&quot;ן. אבל הכא לית חלות השבועה ומשו&quot;ה ס&quot;ל לרב דמשאיל״מ. ובספרי ״נתיבות ירושלים&quot; על ירושלמי נזיקין הארכתי בזה ואכ&quot;מ: 

ישראל חיים בהרב הג' כו' מו&quot;ח ארי' צבי דייכעש מחבר ספר פרחי האביב.

&lt;b&gt;תם&lt;/b&gt; ונשלם. שבח לאל בורא עולם. הוגה על ידי בן ציון בלאאמ&quot;ו מו&quot;ה ירמיהו עקיבא זצ&quot;ל אלפס.</text>
      <sha1>fendcnn33g081mhhjwv0tbod3h5qiox</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023859</id>
      <parentid>3023857</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:36:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>הועבר אל סימן שפ&quot;א</comment>
      <origin>3023859</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2552" sha1="c7l0tz40b70rwkf8omxmaga7flsm9nq" xml:space="preserve">
==תשובה תקיח==

&lt;b&gt;כתב לקרנינא&lt;/b&gt;

&lt;b&gt;מעת&lt;/b&gt; הוסר התמיד היה כפר נפשותינו לכלה הפשע ולהתם חטאת בעבדותינו לא עזבנו אלהינו השאיר לנו אחריו ברכה עבודה שבלב זו תפלה. ומעת גלה כבוד מבית קדשנו ותפארתנו הנה בית תפלה יקרא 'מקדש מעט', ונאספו שמה נדיבי עמים עם אלהי אברהם לתת כבוד לשמו ונקדש בכבודו לקיים מה שנאמר {{צ|ונקדשתי בתוך בני ישראל}}. 

ועתה הוגד לי ושמעתי יש ביניכם קצת אנשים, אחרי בצעם לבם הולך, משכימי בבקר שואגים לטרף יסובו עיר למלאכתם, ולא יתנו לב ללכת בית התפלה לקבל עליהם עול מלכות שמים בתוך אחיהם ולבקש מאל אכלם. ובסבתם נתפרדה חבילה ואין די י' הצריכין לכל דבר שבקדושה. שוא להם משכימי קום. שמו בשר זרועם, ומה' יסור לבם. ואולי הם שוגגים בזה נדמו מבלי הדעת. ולכן תזהירו בהם והודיעום מ&quot;ש ז&quot;ל  {{צ|אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת וכו'}} {{ממ|ברכות|ו|א}}. {{צ|אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללין}} {{ממ|ברכות|ח|א}}. וכן אמרו ז&quot;ל (שם) {{צ|אין הקדוש ב&quot;ה מואס בתפלתן של רבים}}. וכן אמרו (שם) {{צ|כל מי שיש בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל - נקרא שכן רע, שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים}}. 

ואין צריך לומר באלו שהם צריכין להשלים לעשרה! 

ומדעתי ישמעו לכם כי מי שעמדו אבותיו על הר סיני והוא מזרע אברהם לא ירים ראש כנגד הרבים בדבר כזה חלילה. ושימו קנס ביניכם מפשוט או ב' פשוטים למי שלא יהיה בכל יום בבית הכנסת בשעת הנץ החמה למען יהיה כל אחד ואחד זריז להיות שם &lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;&lt;i class=&quot;footnote&quot;&gt;([[טור חושן משפט קסג|ד&quot;מ ח&quot;מ סי' קס&quot;ג אות ב']])&lt;/i&gt; ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה ושלום לכם:


&lt;

&lt;b&gt;תם&lt;/b&gt; ונשלם. שבח לאל בורא עולם. הוגה על ידי בן ציון בלאאמ&quot;ו מו&quot;ה ירמיהו עקיבא זצ&quot;ל אלפס.</text>
      <sha1>c7l0tz40b70rwkf8omxmaga7flsm9nq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023860</id>
      <parentid>3023859</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:37:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3023860</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2550" sha1="er38e439rz3u99fvdyr4gxjj16ga8nu" xml:space="preserve">
==תשובה תקיח==

&lt;b&gt;כתב לקרנינא&lt;/b&gt;

&lt;b&gt;מעת&lt;/b&gt; הוסר התמיד היה כפר נפשותינו לכלה הפשע ולהתם חטאת בעבדותינו לא עזבנו אלהינו השאיר לנו אחריו ברכה עבודה שבלב זו תפלה. ומעת גלה כבוד מבית קדשנו ותפארתנו הנה בית תפלה יקרא 'מקדש מעט', ונאספו שמה נדיבי עמים עם אלהי אברהם לתת כבוד לשמו ונקדש בכבודו לקיים מה שנאמר {{צ|ונקדשתי בתוך בני ישראל}}. 

ועתה הוגד לי ושמעתי יש ביניכם קצת אנשים, אחרי בצעם לבם הולך, משכימי בבקר שואגים לטרף יסובו עיר למלאכתם, ולא יתנו לב ללכת בית התפלה לקבל עליהם עול מלכות שמים בתוך אחיהם ולבקש מאל אכלם. ובסבתם נתפרדה חבילה ואין די י' הצריכין לכל דבר שבקדושה. שוא להם משכימי קום. שמו בשר זרועם, ומה' יסור לבם. ואולי הם שוגגים בזה נדמו מבלי הדעת. ולכן תזהירו בהם והודיעום מ&quot;ש ז&quot;ל  {{צ|אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת וכו'}} {{ממ|ברכות|ו|א}}. {{צ|אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללין}} {{ממ|ברכות|ח|א}}. וכן אמרו ז&quot;ל (שם) {{צ|אין הקדוש ב&quot;ה מואס בתפלתן של רבים}}. וכן אמרו (שם) {{צ|כל מי שיש בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל - נקרא שכן רע, שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים}}. 

ואין צריך לומר באלו שהם צריכין להשלים לעשרה! 

ומדעתי ישמעו לכם כי מי שעמדו אבותיו על הר סיני והוא מזרע אברהם לא ירים ראש כנגד הרבים בדבר כזה חלילה. ושימו קנס ביניכם מפשוט או ב' פשוטים למי שלא יהיה בכל יום בבית הכנסת בשעת הנץ החמה למען יהיה כל אחד ואחד זריז להיות שם &lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;&lt;i class=&quot;footnote&quot;&gt;([[טור חושן משפט קסג|ד&quot;מ ח&quot;מ סי' קס&quot;ג אות ב']])&lt;/i&gt; ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה ושלום לכם:


&lt;b&gt;תם&lt;/b&gt; ונשלם. שבח לאל בורא עולם. הוגה על ידי בן ציון בלאאמ&quot;ו מו&quot;ה ירמיהו עקיבא זצ&quot;ל אלפס.</text>
      <sha1>er38e439rz3u99fvdyr4gxjj16ga8nu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשובות ריב&quot;ש/שפא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461182</id>
    <revision>
      <id>3023858</id>
      <parentid>1343027</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:36:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3023858</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30115" sha1="g39stx0lat3ppeno1l91s46mrwp72qb" xml:space="preserve">&lt;b&gt;קלעת איוב לרבי משה הלוי בן אלקבץ י&quot;א&lt;/b&gt;

&lt;b&gt;שאלתי&lt;/b&gt; הגביר י&quot;א. לאה משכנה לרחל פיגי&quot;ל וחגורת כסף לרבית בסך מאה דינרין ועכשו לאה תבעה בפני ב&quot;ד שתחזיר לה המשכונות בפרעון הקרן והרבית כי העובד ככבים שהמשכונות שלו רוצה לפדותם ורחל הודת בפני ב&quot;ד שהאמת שקבלה המשכונות אבל הפקירה אותם ביד ראובן והיא תבקשם ממנו. עוד אמרה לאה בתביעתה שמשקל הכסף הוא חמשה זקוקין והבית דין שאלו את פי רחל אם האמת כדברי לאה או כמה משקלם ושוויים והשיבה שאינה יודעת לפי שעבר הרבה מן הזמן שמשכנו אצלה. ולאה בקשה מאת הגזבר לעשות עכוב הנקרא אנפד&quot;א לשמעון מכל נכסי רחל שיהיו בידו שאם ראובן יכפור במשכונות שיוכל ליפרע מנכסי רחל שבידו וכן נעשה. בין כך מתה רחל וראובן כפר במשכונות ויורשי רחל הראויים לירש אותה אינם רוצים לזכות בירושתה ואינם חפצים לטעון בדבר כנגד תביעת לאה ולאה תובעת כנגד שמעון שהיו בידו הנכסים המעוכבים שיביאם ליד הב&quot;ד ושישבע אם יש ביד' יותר נכסים מרחל ויפרעו אליה מהם דמי המשכונות ושמעון טען שאין לו להביא המעות לב&quot;ד לפי שאין ללאה שום זכות בנכסי רחל לפי שמעולם לא הודת במשקל המשכונות ובשוויים אבל כששאלו לה הב&quot;ד כמה היה משקלם ושוויים אמרה שאינה יודעת א&quot;כ הו&quot;ל כאומר מנה לי בירך והלה אומר איני יודע פטור וישבע שבועת היסת שאינו יודע ואם היתה רחל בחיים היו ב&quot;ד משביעין אותה שאין המשכונות בידה והיו כוללים בשבועתה כמה משקלם ועכשיו שמתה ישבעו יורשיה שאינם ברשותם ושאינם יודעים כמה שוויים. עוד טען שאפילו היה ללאה זכות בנכסי רחל אין לו לישבע כמה נכסים בידו מרחל מפני שלאה טוענת בספק ואין נשבעין על טענת ספק ולאה אמרה שהדבר ברור שכל המלוה על המשכון לרבית שהמשכון שוה יותר מכפלים ועל כן יש לה זכות בנכסי רחל ובין כך שיש לב&quot;ד להכריח שמעון ולהוציא מה שבידו ושינתן ביד הב&quot;ד ולישבע אם יש בידו יותר ועל זה דנו הב&quot;ד מה שדנו ונסתלקו שניהם מדינם ובאו לפני דיין הסלוקין ודיין הסלוקין צוה להביא ר' דינרין שהודה שמעון שהיו בידו מנכסי רחל בשעת העכוב ולמסרם ליד הב&quot;ד ושמעון תפס על דיין הסלוקין ואמר שלא דן כדין והביא ראיה לדבריו ממ&quot;ש הרמב&quot;ם ז&quot;ל (בפרק י&quot;ג מהלכות מלוה ולוה) סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והמלוה אומר איני יודע דמיו ישבע המלוה שאינו ברשותו ויכלול שאינו יודע שדמיו יותר מן החוב אפילו פרוטה אחת ויפטר שהרי לא חייב עצמו בכלום וכן הביא ראיה ממה שהביא בעל העטור ז&quot;ל בהלכות המלוה על המשכון הלוה תובע ואומר סלע הלויתני ושתים היה שוה והלה אומר איני יודע נשבע המלוה ויגלגל עליו שבועה שאינו יודע ואם יש עדים שאבד נשבע שבועת היסת ופטור. והדיין משיב שהאמת הוא שאם היתה רחל אומרת כמה שוים בודאי שהיתה כוללת בשבועתה כמה היו שווים והיתה פטורה אבל עתה שאמרה שאינה יודעת שוויים הוה ליה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם דהוה ליה כאומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא והביא ראיה מן הירושלמי (ב&quot;ק פ&quot;ו ה&quot;ז) שהביא הרב אלפסי ז&quot;ל בבבא קמא עובדא דשק צרור דאתא קומי דרב ואמר הרי זה נשבע ונוטל ופי' דעל כרחין האי דאמר סיגין היה מלא לאו בברי טעין הכי דא&quot;כ הוה ליה טענו חטים והודה לו בשעורים שהוא פטור אלא שמא סיגין הוה מלא קאמר והוה כאומר איני יודע כמה שוה ולפיכך חייב. ועוד הביא ראיה מן הירושלמי (שבועות פ&quot;ו ה&quot;ח) שאמרו שם סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר איני יודע רבי בא בר יונה בשם רב יאות לית את ידע חברך ידע כלומר ונוטל בלא שבועה וחזרו והקשו שם תמן איתמר לית את ידע חברך ידע וכה אתמר הכין ופריקו תמן יש חלות שבועה וכאן לית חלות שבועה ע&quot;כ. ופי' שהם הקשו מהא דאמרינן דכיון שהוא אינו יודע וחברו יודע חייב לאידך דקיי&quot;ל מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור אלא שלא דקדקו בלשון תמן ולשון הכא שהיה להם לומר בהפך אלא שכן דרך הירושלמי שלא לדקדק בזה ופריקו דלא דמי לההיא דמנה לי בידך והלה אומר איני יודע אין בו חיוב שבועה שעל הכל הוא אומר איני יודע אבל באידך יש חלות שבועה שהוא כמודה מקצת. נראה מן הירושלמי הזה דכל שזה טוענו שמשכונו שוה שתים וזה אומר איני יודע דדיינינן ליה כאלו מודה לו ששוה יותר אלא שאינו יודע כמה ומשום הכי אמרו שיש עליו חלות שבועה וחייב משום דהוה ליה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע זהו תורף טענתם כמו שבא בשאלה בארוכה:

&lt;b&gt;תשובה&lt;/b&gt; נראה שהדין עם שמעון שהרי דין המלוה על המשכון יאבד השנוי במשנה בפרק שבועת הדיינין (שבועות מ&quot;ג.) כל טענות הנופלות בין המלוה והלוה אין אנו חושבין אותן לענין מודה מקצת או כופר בכל אלא כמה ששוה המשכון יותר על ההלואה וכשהלוה תובע מן המלוה סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והמלוה אומר סלע הלויתיך וסלע היה שוה אף על פי שבשווי גוף המשכון הוא מודה מקצת אפילו הכי חשבינן ליה כופר בכל לפי שבהודאתו זאת אינו מחייב עצמו בכלום שהרי הלוהו עליו כשעור שווי המשכון לפי הודאתו וא&quot;כ בנדון זה כשטענה לאה בפני הב&quot;ד שהמשכונות היה משקלם חמשה זקוקים הרי הוא כאלו תבעה מותר שווי החמשה זקוקים על ההלואה וכשרחל השיבה שאינה יודעת הרי היא כאומרת איני יודעת על כל תביעת לאה אע&quot;פ שהיא מודה שיש בידה משכונות שווים ממון שהרי אינה מודה בשוה פרוטה יתר על סך ההלואה והרבית וא&quot;כ הוה ליה כאומר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע דקיי&quot;ל פטור. ואין לומר דהתם במתניתין בפרק שבועת הדיינין הוא שכבר נאבד המשכון ונודע להם בשעה שבאו לב&quot;ד וטענתם היא בתשלומיו וא&quot;כ אין לדון אלא על מה ששוה המשכון יתר על ההלואה אבל בנדון זה שלא היה דעתם שנאבד המשכון טענתם היא על גוף המשכון בעצמו ואין סך ההלואה מתחשב וא&quot;כ כשזה שואל מטלטנין משקל חמש זקוקים וזה אומר איני יודע כמה משקלם הרי הודה באי זה משקל ואפילו אם לא יהיה שוה פרוטה יותר על ההלואה אין אנו דנין על ההלואה אלא על גוף המשכון כיון שלא נאבד. הא ליתא חדא שהרי אם אינו מודה בשוה פרוטה יתר על הלואה אינו מחייב עצמו בהודאתו ואין כאן הודאה ועוד דהא קיי&quot;ל (שם מ&quot;ד.) כר' יצחק דבעל חוב קונה משכון בין משכנו בשעת הלואתו בין משכנו שלא בשעת הלואתו וא&quot;כ אף בגוף המשכון אין כאן הודאה בשוה פרוטה ואע&quot;ג דאין ב&quot;ח קונה משכון אלא לענין שאינו נעשה מטלטלין אצל בניו ושאין שביעית משמטתו ושמקדשין בו את האשה אבל לא להתחייב באונסיו דהא לא אמרו (ב&quot;מ פ':) שיהא המלוה על המשכון אלא שומר שכר מכל מקום אין כאן הודאה בשוה פרוטה. ועוד שאם היה זה אמת אפי' בנאבד המשכון היה לנו לומר כן שהרי יש למלוה לישבע שאינה ברשותו וכל שלא נשבע זאת השבועה הוא חייב בגוף המשכון בעצמו ואף ע&quot;פ שבפ' המפקיד (בבא מציעא ל&quot;ה.) העמידוה לזו בשמאמינו לוה למלוה בלא שבועה שנאבד המשכון התם לאו משום האי טעמא אוקימנא לה בהכי אלא משום דכיון שמשביעין אותו שבועה שאינה ברשותו הרי הוא חייב שבועה על שווי המשכון בגלגול ולא הוה ליה למתני פטור כדאיתא התם. ועוד שאם באנו לומר כן שכיון שלא נודע שנאבד המשכון על גוף המשכון הם דנין ולא יתחייב סך ההלואה א&quot;כ מטעם אחר אין כאן חיוב שבועה שהרי כשהמלוה אומר איני יודע הוה ליה כאומר מה שהנחת אתה נוטל ולא חשבינן ליה מודה בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין דבשלמא כשטענתם על הדמים אנו חושבין כשאומר איני יודע כמה היה שוה כאלו הודה בפחות שבממון דהיינו שוה פרוטה שהרי אי אפשר לעמוד עליו יותר מכן אבל באומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל שבמשנת פרק שבועת הדיינין (שבועות מ&quot;ב:) גבי בית מלא מסרתי לך הרי הודה בכל מה שבבית והוא דבר שאפשר לעמוד עליו וא&quot;כ הרי הודה בדבר שאינו קצוב ונודע לבית דין בהודאתו ולאו דבר שבמנין הוא ופטור אליבא דרבא דקיי&quot;ל כותיה כדאיתא התם (מ&quot;ג.). ודכותה בשלא נאבד המשכון וזה טוען משקל חמשה זקוקים וזה אומר איני יודע אבל מה שהנחת תטול אם נדין כאלו לא נאבד המשכון הרי בכלל הודאתו כל מה שימצא שיהיה משקל המשכון ואינו קצוב ונודע לב&quot;ד מתוך הודאתו כמה הוא ופטור. ומה שטוענת לאה שיש לה זכות בנכסי רחל מפני שכיון שהודת במשכונה הדבר ידוע שכל מלוה על המשכון ברבית הוא שוה כפלים מן ההלואה אינה טענה של כלום ואין למדין מזה הכלל להוציא ממון שאם כן אף אנו נאמר כל המלוה על משכון בלא רבית שוה המשכון כסך ההלואה והא ליתא מדתנן סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה פטור וטעמא משום דהוה ליה ככופר בכל כמו שנראה מפשט המשנה והגמרא ואם זה היה אמת אפי' אם כופר בכל היה חייב היה לנו לפטור את זה משום דאנן סהדי שהמשכון היה שוה כנגד ההלואה אלא שאין זו טענה של כלום. ועוד שהרי אפשר שבשעת ההלואה היה אז המשכון שוה יותר מקרן ההלואה הרבה ועתה אחר שנתרבה החוב מחמת הרבית אין המשכון שוה יותר מן החוב או שהוזלו עתה המשכונות מכל זה אין טענה זו כלום ולא היה צריך להשיב עליה. והראיה שהביאו כנגדו מעובדא דשק צרור דירושלמי דמשמע מיני' דמשום דטען שמא סיגין הוה מלא הו&quot;ל כמאן דאמר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא וכדרבא דפרק כל הנשבעין (שבועות מ&quot;ז.) והוה ליה כמחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם אינו ראיה דהתם פקדון הוא ומכיון שהודה שהפקיד לו לפחות סיגין הרי יש כאן הודאה בשוה פרוטה אבל במלוה על המשכון כשמודה שהיה בידו משכון ואינו יודע כמה היה שוה אין כאן הודאה של חיוב כלל שהרי אפשר שההלואה היא יותר מדמי המשכון והרב רבי יוסף הלוי בן מאגש ז&quot;ל שהוא בעל סברא זו דכשמודה הנפקד בפקדון אלא שאומר שאינו יודע שוויו הוה ליה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם ומפקיד נוטל בלא שבועה לא אמרה אלא בשומר ומפני שמתחייב ממון מכיון שהודה בפקדון אף אם לא ידע שוויו והוקשה לו ההוא עובדא דשק צרור דאם כן היה לנו לומר שיטול התובע בלא שבועה דהא הו&quot;ל נתבע מחוייב שבועה ומשלם &lt;sup&gt;*&lt;/sup&gt;&lt;i class=&quot;footnote&quot;&gt;(וכן הקשו הרבה ראשונים ז&quot;ל ועי' בש&quot;ך ח&quot;מ סי' ע&quot;ב סקנ&quot;א. וצ&quot;ע הלא בירושלמי רב הוא דקאמר ישבע ויטול ורב הלא ס&quot;ל דלא אמרינן משאיל&quot;מ כמבואר בשבועות (מ&quot;ז.) ואכמ&quot;ל ויבואר בסוף הספר)&lt;/i&gt; והאריך הרבה בתירוץ קושיא זו כמו שהביאוה המפרשים ז&quot;ל בחדושיהם אבל במלוה על המשכון לא אמרה וכן הוא דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל (פ&quot;ה מהלכות שאלה ופקדון) שכך כתב המפקיד פירות אצל חבירו שאינן מדודין וערבם עם פירותיו ולא מדדן הרי זה פושע בעל הפקדון אומר כך וכך היו והשומר אומר איני יודע ישלם בלא שבועה שהרי חייב עצמו בתשלומין ואינו יודע כמה הוא חייב ונמצא מחוייב בשבועה שאינו יכול לישבע וכן הורו רבותי רבי יוסף הלוי ורבו ע&quot;כ בפרק הנזכר. ובהלכות מלוה ולוה (פרק י&quot;ג) כתב בדין מלוה על המשכון וז&quot;ל סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והמלוה אומר איני יודע דמיו ישבע המלוה שאינו ברשותו ויכלול שאינו יודע שדמיו יותר מן החוב אפי' פרוטה אחת ויפטור שהרי לא חייב עצמו בכלום ע&quot;כ. ואפי' בדין שומר הוסיף הרמב&quot;ן ז&quot;ל דדוקא בשיאמר שוה ממון היה ואיני יודע כמה אבל אם אמר סתם איני יודע דלמא אפילו בפרוטה אינו מודה. ובר מן דין ההוא עובדא דשק צרור אינו ראיה לדין זה לפי מה שפירש אותו הרמב&quot;ן ז&quot;ל דמשום תקנת נגזל באשו נגעו בה והכי איתא התם גבי פלוגתא דטמון באש אמר רבי הושעיא בשאין שם עדים אבל יש עדים כל עמא מודי על הדא דרבי יהודה דתנינן על גדיש של חטים וכו' כהדא חד בר נש אפקיד גבי חבריה חד שק צרור ארעו אונס פירוש אונס אשו ואמר רב נשבע ונוטל דס&quot;ל כרבי יהודה דאמר עשו תקנת נגזל באשו ואפילו בזה כופר בברי ואומר לא היו מטכסין אלא סיגין שכך אמרת לי בשעת פקדון או אני הכרתי בו אע&quot;פ שהיה צרור אפילו הכי נשבע ונוטל ולפי פירוש זה אין המעשה ההוא מענין נדון זה ואין לו עסק כלל בכאן. ומה שהביאו ראיה כנגד שמעון מדגרסינן בירושלמי סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר איני יודע רבי בא בשם רב יאות לית את ידע אהין ידע ומסיק התם בירושלמי דלא דמי למנה לי בידך והלה אומר איני יודע דהתם לא חל עליו חיוב שבועה אבל באומר איני יודע כמה היה שוה חל עליו חיוב שבועה והוה ליה מחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם אין מן הירו' הזה ראיה דיש לפרשו בשאמר איני יודע כמה הי' שוה יותר על מה שהלויתיך אבל יודע שהיה שוה ממון יתר על חובו וא&quot;כ הוה ליה כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא ומפני זה דנו אותו כמחוייב שבועה שאינו יכול לישבע ומאן דבעי התם בירושלמי תמן את מר לית את ידע אהין ידע וכה את מר הכין הוה ס&quot;ד דמיירי באומר סתם איני יודע כמה היה שוה ומשום הכי מדמי ליה למנה לי בידך והלה אומר איני יודע דפטור שהרי זה ג&quot;כ אינו יודע אם המשכון שוה יותר מן החוב ויתחייב לו בממון אם לאו וכי מפרקינן תמן יש חלות שבועה וכה לית חלות שבועה בעי למימר דהכא לאו באומר סתם איני יודע אלא באומר איני יודע כמה היה שוה יותר על ההלואה אבל יודע הוא שהוא שוה ממון יותר מן ההלואה ודרך הירושלמי לקצר וכן פירש הרמב&quot;ן ז&quot;ל זה הירושלמי. א&quot;כ עלה בידנו בנדון זה שאין ללאה זכות בנכסי רחל וא&quot;כ אין לה דין ודברים על שמעון שהרי לא היה לה דין עליו אלא מדרבי נתן דאמר מנין לנושה בחברו וכו' שמוציאין מזה ונותנין לזה שנאמר ונתן לאשר אשם לו וקיי&quot;ל כותיה אבל כיון שאין לה זכות על נכסי רחל בטלה טענתה על שמעון ואין לה דין ודברים עליו ואין לב&quot;ד להוציא ממון בטענתה זהו מה שנראה לי בזה לפום רהטא ותחלת העיון כי ידעת הגביר י&quot;א כעת רבות טרדותי ולבי על נסעי ואין לי פנאי לעיין בזה לאטי ולולי כי חששתי מעבור על בקשתך וכונתך מלהחטיא הייתי מושך ימיני ומונע עטי וחושך שבטי אבל לעשות רצונך חפצתי ואם אכשל בדבר הלכה משוגתי תלין אתי פי המדבר הדל באלפי ושבטי אחיך נאמנך יצחק ב&quot;ר ששת זלה&quot;ה:


--------------------------------------------
'''הערה לסמן שפ&quot;א {{קטן|(ההערה היה בסוף הדפוס והביאונים למקומו בסימן שפ&quot;א - ויקיעורך)}}'''. 

הריב״ש שם הביא קושית הרי&quot;מ ז״ל על הא דאיתא בירושלמי ב&quot;ק (פ&quot;ו הל' ז') חד בר נש אפקיד גבי חבריה חד שק צרור ואירעו אונס אהן אמר סיגין היה מלא ואהן אמר מטכסין הוה מלא אתא עובדא קומי רב ואמר הרי זה נשבע ונוטל, והקשה הלא ע&quot;כ צ&quot;ל דהנתבע טוען שמא וא״כ הו&quot;ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ואמאי צריך התובע לישבע ע״ש, וכן הקשו הרבה ראשונים ז&quot;ל, ועי' בש״ך ח&quot;מ (סי' ע&quot;ב ס״ק נ״א), והקשתי שם (באות ב') דמאי קושיא היא זו הלא בירושלמי רב הוא דקאמר דישבע ויטול ורב הלא ס״ל בשבועות (מ״ז.) דלא אמרי' משאיל״מ וא״כ מה״ד פטור הנפקד בשבועה שא״י, ורק מפני שעשו תקנת נגזל בפקדון פסק רב שישבע המפקיד ויטול ע״כ. הן אמת שהר״ן בס&quot;פ שבועת הדיינין הביא ג&quot;כ לד' הרי״מ אלה וגריס בירושלמי ר' ״אמי&quot; וכ&quot;ה בחי' שם ובסוף חי' שבועות להרי&quot;מ (דף מ״ג ע״ב) בד״ה ומ&quot;מ וכו' ובבעה״ת (שער ל&quot;ח ח&quot;ג אות ג'), ולפי גי' זה שפיר הקשו דהא ר' אמי ס״ל דמשאיל&quot;מ כמבואר בשבועות שם. אמנם בחי' הריטב״א לשבועות שם הביא ג״כ ד' הרי״מ אלה וגריס &quot;רב״ כמו שהוא בריב&quot;ש כאן, וכ&quot;ה הגי' ברי״ף וברא״ש ב״ק (פ״ו סי' ט&quot;ז) ובחי' הרשב״א לשבועות שם ובטור ח&quot;מ (סי' צ' סעי' י״ח). ובאמת ע&quot;כ צ&quot;ל דמ&quot;ש בדברי הרי&quot;מ המובא בר״ן ובבעה&quot;ת הנ״ל ר' אמי ט&quot;ס הוא וצ&quot;ל רב כמו שהוא ברי&quot;ף ורא״ש ורשב״א וריטב״א וטור וריב&quot;ש כאן, דאל״כ תיקשי דמאי הקשה הרי&quot;מ דיטול המפקיד בלא שבועה משום דהו&quot;ל הנפקד מחויב שבועה שהרי הודה על השק ועל המטכסין אומר א&quot;י וא&quot;י לישבע, הלא במה שהודה על השק אין לחייבו שבועה על המטכסין דה&quot;ל כמו שטענו חיטין והודה לו בשעורין, והרמב״ם פסק כן באמת בהך דינא להירושלמי מטעם הנ״ל כמו שמבואר בדבריו (בפ״ה מהל' שאלה הל' ז'). 

וע״כ צ&quot;ל דהרי&quot;מ ס&quot;ל כסברת הראב&quot;ד בהשגות שם דכיון דהוא תובעו שק ומטכסין והודה על שק וכפל במטכסין ה&quot;ל כטענו חיטין ושעורין והודה באחת מהן דחייב. וא&quot;כ אי גריס הרי&quot;מ ר' אמי לא הקשה כלום, דהא ר' אמי ס״ל בירושלמי שבועות (פ״ו ה״ד) דטענו חיטין ושעורין והודה באחת מהן דפטור, ועי' בפ״מ שם. וע&quot;כ צ&quot;ל דהרי&quot;מ גריס רב ושפיר הקשה דרב ס״ל בירושלמי שם דטענו חיטין ושעורין והודה באחת מהן דחייב, וא״כ קשה קושיתינו דלעיל. ואף שזה יש לתרץ דע&quot;כ הירושלמי פליג אש&quot;ס דילן בדעת רב דהירושלמי ס&quot;ל דגם רב ס&quot;ל משאיל&quot;מ והוא. דהנה איתא בירושלמי שבועות (פ&quot;ו ה&quot;ח) והובא ג״כ בריב&quot;ש כאן, המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון כו' סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר סלע הלויתיך וסלע היה שוה פטור וכו' ואמרינן עלה בירושלמי והלה אומר איני יודע ר' בא ר&quot;ה בשם רב אמר אנת לית ידע אהן ידע. ר״י דרומי בעי קומי ר&quot;י תמן את אומר לית את' ידע אהן ידע וכא את מר הכין, תמן יש חילול שבועה הכא לית חילול שבועה ע״כ. ופירש הרמב״ן לדברי הירושלמי אלה (והובא גם בריב&quot;ש כאן) הכי א״ל סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה והלה אומר איני יודע כמה היה שוה יותר על דמי החוב רב אמר חייב שאם הוא אינו יודע חבירו יודע ונוטל שלא בשבועה. ופריך תמן איתמר נוטל נלא שבועה שאם זה א״י שכנגדו יודע, וכא את מר מנה לי בידיך והלה אומר א&quot;י פטור ולא אמרינן אם זה אין יודע שכנגדו יודע. [ולשון הירושלמי משונה דאיפכא ה״ל למימר במקום ״תמן&quot; ״כה״ ובמקום &quot;כה&quot; &quot;תמן״] ומשני תמן יש חילול שבועה. פי' הכא השבועה חלה לפי שהוא מחויב שבועה וכיון שאי&quot;ל משלם. אבל במנה לי בידך שאמר על הכל א״י לא תחול השבועה עליו הלכך פטור ־ וכן הביא הרא״ש (שם סי' כ״ח) לפי' הרמב&quot;ן הנ״ל. הרי מבואר לשיטת הירושלמי הוא דרב ס״ל מתוך שאי״ל משלם וחולק על הש״ס דילן בזה. וא״כ שפיר הקשו הראשונים הנ״ל על הירושלמי דב״ק הנ״ל. אך בכ״ז תקשי דכל המעיין בירושלמי שבועות (פ״ז ה&quot;ד) ושם (סוף ה״ז) יראה מבואר דאף הירושלמי ס&quot;ל דרב לית ליה דינא דמשאיל״מ, ועי' בר&quot;ן שם (פ&quot;ז) בסד״ה מלמד שהשבועה חלה וכו' במ״ש דבאמת אין אנו צריכין להביא ראיה דרבותינו שבבבל הם רב ושמואל ע&quot;ש ׃ 

לכן נ״ל לישב בזה בעזהי״ת. דאף דזה ודאי דהירושלמי מודה דרב לית ליה לינא דמשאיל״מ בכ&quot;ז פליג הירושלמי אש״ס דילן במקצת. והוא. דהש&quot;ס דילן ס&quot;ל דבכל גווני ל&quot;ל לרב ושמואל משאיל&quot;מ כמבואר שם (מ&quot;ז:) בהא דפריך ורב ושמואל האי שבועת ד' מאי דרשי ביה. ועי' בתוס' שם בד״ה מתוך וכו' וברא״ש ור&quot;ן וחי' הרשב&quot;א שם. אבל הירושלמי י&quot;ל דס&quot;ל דדוקא בשניהם חשודים הוא דל&quot;ל לרב משאיל&quot;מ משום דהחשוד רוצה לישבע ורק דאנן לא שבקינן ליה ותקנו דהיכא שהנתבע הוא חשוד דנשבע התובע ונוטל, ומשו״ה היכא שגם התובע הוא חשוד ס״ל לרב ושמואל דחזרה שבועה לסיני. דאין לנו לומר דיטול התובע בלא שבועה דא״כ יהא חוטא נשכר. ובפרט שהנתבע עומד וצווח שברצונו לישבע וליפטר. וכן בהא דס&quot;ל לרב בירושלמי שם במת לוה בחיי מלוה ואח&quot;כ מת מלוה דאין יורשי המלוה נוטלין מיורשי הלוה כלום, ה״ט דכיון דמת לוה בחיי מלוה כבר חלה השבועה על המלוה כדתנן אין נפרעין מנכסי יתומין אלא בשבועה, וכיון שחלה פעם אחת שוב לא פקע, ומשו&quot;ה בני מלוה שאינם יכולין לישבע מפסידין לגמרי ־ אבל בחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דשבועה גבי לוה הוא ואיהו הלא קאמר א״י בזה ס&quot;ל להירושלמי דגם רב ס״ל דמשאיל&quot;מ. [ועי' בר״ן שם בד&quot;ה מלמד שהשבועה חלה וכו' שהקשה באמת כ״ז אש&quot;ס דילן (מ״ז.) שם ע&quot;ש מה שדחיק ליישב]. ומשו&quot;ה שפיר קאמר רב בירושלמי אנת לית ידע אהן ידע. דבכה״ג ס&quot;ל לרב דמשאיל״מ. וכיון שכן שפיר הקשו הראשונים ז״ל על הך דירושלמי דב&quot;ק הנ״ל ׃ ולפי זה יתפרש לן היטב דברי הירושלמי דס״פ שבועת הדיינין הנ&quot;ל. וכל מ&quot;ש הן הן דברי הירושלמי, וה״פ &quot;והלה אומר א&quot;י&quot; פי' אם הלוה טוען סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה, והלה אומר יודע אני שהיה שוה יותר מדמי החוב אך א&quot;י כמה וכפי' הרמב״ן והריב&quot;ש נזה. ״ר' בא בשם רב אמר אנת לית ידע מהן ידע&quot; פי' לכיון שאתה א״י והלה יודע ה״ל משואי״ל דמשלם. [והא דקאמר &quot;ואהן ידע״ הוא דאילו גם הלוה לא ידע כמה היה שוה יותל פטור המלוה בכה״ג כיון שטענו שניהם ספק כמנואר בח״מ (סי' ע״ה סעי' י&quot;ח)]. וע״ז קאמר הירושלמי &quot;ר״י דרומי בעי קומי ר״י כא את אומר לית את ידע אהן ידע ותמן את מר הכין״. פי' דהכא ס&quot;ל לרב למשאיל&quot;מ ותמן גבי יתומין מן היתומין אמר רב הכין דמוכח משם דלא ס&quot;ל לרב משאיל״מ כמו שהוכיח באמת כן הש&quot;ס דילן שם (מ&quot;ז.) וע&quot;ז משני הירושלמי &quot;תמן יש חלות השבועה הכא לית חלות השבועה&quot; [כן היא גירסת הריב״ש כאן ואזיל דברי הפ״מ שם בד&quot;ה ר&quot;ה], פי' הא דס&quot;ל לרב התם דיורשי המלוה נפסדין לגמרי הוא משום דכבר חלה השבועה על המלוה וכיון שחלה שוב לא פקעה ולפיכך בניו שאי&quot;ל מפסידין וכמ&quot;ש לעיל בשם הר&quot;ן. אבל הכא לית חלות השבועה ומשו&quot;ה ס&quot;ל לרב דמשאיל״מ. ובספרי ״נתיבות ירושלים&quot; על ירושלמי נזיקין הארכתי בזה ואכ&quot;מ: 

ישראל חיים בהרב הג' כו' מו&quot;ח ארי' צבי דייכעש מחבר ספר פרחי האביב.</text>
      <sha1>g39stx0lat3ppeno1l91s46mrwp72qb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/תיקון חצות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716355</id>
    <revision>
      <id>3023837</id>
      <parentid>3023688</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T20:14:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:תיקון חצות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3023837</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30508" sha1="ennigj0awy13abjcqimk7x5kkh4rzh4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון חצות=
==תקון רחל==
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏יִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏יִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{ממס1|תהלים עט}}
מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַמּוּ׃ אַל תִּזְכׇּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עׇזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃

{{ממס1|איכה ה}}
זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ, הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ׃ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים׃ יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת׃ מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ, עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ׃ עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ, יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ׃ מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם׃ אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ׃ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם׃ בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר׃ עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ, מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב׃ נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה׃ שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ, פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ׃ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ, וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ׃ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם׃ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ, נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ׃ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ׃ עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ׃ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ׃ אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר׃ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃ הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד׃ {{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃'''}}

{{ממס1|ישעיהו סג#סג טו|ישעיהו סג טו-יח}}
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃ כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃ לָמָּה תַתְעֵנוּ יְיָ מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ, שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃ לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קׇדְשֶׁךָ צָרֵינוּ, בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶךָ׃

{{ממס1|ישעיהו סד#סד ז|ישעיהו סד ז-יא}}
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃ אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֺן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃ עָרֵי קׇדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַ͏יִם שְׁמָמָה׃ בֵּית קׇדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכׇל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחׇרְבָּה׃ הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃

{{ממס1|ישעיהו סב#סב ו|ישעיהו סב ו-ט}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏יִם הִפְקַדְתִּי שֹמְרִים, כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ, הַמַּזְכִּרִים אֶת יְיָ, אַל דֳּמִי לָכֶם׃ וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ, עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃ נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ׃ כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת יְיָ, וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קׇדְשִי׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}

{{ממס1|ירמיהו יד#יד יט|ירמיהו יד יט-כא}}
הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃ יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֺן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃ אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃

כֹּה אָמַר יְיָ, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא יד}}

יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קׇדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו כה ל}}

וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יֱיִ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגֹר שָק׃{{ממס|ישעיהו כב יב}}{{ש}}
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי  עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם, כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב׃{{ממס|איכה א טז}}{{ש}}
הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}

{{:הקבצו ושמעו (קינה)}}

{{:קול ברמה נשמע ביללה}}

{{הור|&quot;קינה זו הובאה מירושלים תוב&quot;ב&quot;}}

{{#קטע:עד מתי ה'|א}}{{#קטע:עד מתי ה'|ב}}
{{החלף|{{#קטע:עד מתי ה'|ג}}|בֶּן|{{פבפ|ז|נ}}}}

{{:בהיכלך שמיר ושית}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|שערי ציון}}

כְּדִכְתִיב: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו ב ג}}

{{:עורה נא ימינך רמה}}

כְּדִכְתִיב: כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}}

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏יִם, הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן׃{{ממס|ישעיהו נב ב}}
{{סוף}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

==תקון לאה==
{{ממס1|תהלים כד}}
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃

{{ממס1|תהלים מב}}
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח׃ כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃ צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים׃ הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בֶּאֱמֹר אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי, כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים, בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, הָמוֹן חוֹגֵג׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעוֹת פָּנָיו׃ אֱלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח, עַל כֵּן אֶזְכׇּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר׃ תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאׇמְרָם אֵלַי כׇּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{ממס1|תהלים מג}}
שׇׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד, מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי׃ כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי, לָמָה זְנַחְתָּנִי, לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב׃ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קׇדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ׃ וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי׃ מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ, יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי׃

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון, אין אומרים {{צ|למנצח יענך…}}}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}

{{ממס1|תהלים סז}}
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִיר׃ אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃ לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה׃ יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם׃ אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ׃ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ׃

{{ממס1|תהלים קיא}}
הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְיָ בְּכׇל לֵבָב, בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה׃ גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ, דְּרוּשִׁים לְכׇל חֶפְצֵיהֶם׃ הוֹד וְהָדָר פׇּעֳלוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃ זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃ כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם׃ מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כׇּל פִּקּוּדָיו׃ סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם, עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָר׃ פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ, צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ׃ רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃

{{הור|בימים שאין אומרים בהם תחנון, מדלגים על המזמור הבא.}}

{{ממס1|תהלים נא}}
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא, כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָבַע׃ חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֺנִי, וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי׃ כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ, תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ׃ הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי׃ הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת, וּבְסָתֻם חׇכְמָה תוֹדִיעֵנִי׃ תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר, תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין׃ תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ׃ הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי, וְכׇל עֲוֺנֹתַי מְחֵה׃ לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃ אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קׇדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי׃ הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ, וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃ אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ, וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשוּבוּ׃ הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי, תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ׃ אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃ כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה, עוֹלָה לֹא תִרְצֶה׃ זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃

{{רקע אפור}}
{{הור|יש מוסיפים כאן או בסוף הסדר:}}

{{ממס1|תהלים קכו}}
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
{{סוף}}

{{הור|בימים שאין אומרים תחנון מדלגים על הפסוק הראשון.}}{{ש}}
עַד אָנָה בִּכְיָה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם.{{ש}}תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

{{רקע אפור|
{{הור|יש מוסיפים כאן:}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃{{ממס|תהלים קב#קב יד|תהלים קב יד-טו}}{{ש}}בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏יִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ממס|תהלים קמז ב}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ, בְּנֵה בֵיתְךָ כּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם.

{{ממס1|משנה תמיד א}}
{{ק|'''א'''}} בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶש, אֶלָּא פּוֹשְׁטִים וּמְקַפְּלִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיע לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה ונִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ. 

{{ק|'''ב'''}} מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא, לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

{{ק|'''ג'''}} נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבֻקּוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְּרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ: שָׁלוֹם הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ, בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שְׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים: הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּב הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.
}}

[[קטגוריה:תיקון חצות]]</text>
      <sha1>ennigj0awy13abjcqimk7x5kkh4rzh4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727502</id>
    <revision>
      <id>3023846</id>
      <parentid>2999957</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:24:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[אז בהר מור]] לשם [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה]]</comment>
      <origin>2999957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5066" sha1="l1bnceabk7tol1bc2kxpx3tf3n4p8vv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אָ}}ז בְּהַר מוֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם{{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן עוֹלָה שָׁלֵם{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם{{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דַּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זָ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב{{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב{{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב{{ר1}}
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ישעיהו כז יג}}

{{סי|יִ}}עֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ{{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרַךְ{{ש}}
{{סי|לִ}}הֵג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ{{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַּשׁ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב{{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב{{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח{{ש}}
{{סי|צַ}}מְּדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח{{ר1}}
וּלְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא י י}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכָּל שָׁכֹל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת כֹּל{{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי{{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז יֶהְגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם כְּהִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד{{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד{{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת{{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר{{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ רוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר{{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִּשְׁחָז{{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחַז{{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחָז{{ר1}}
לְהַקְדִישׁוֹ לַיְיָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|רַ}}חוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}זְכֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ{{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>l1bnceabk7tol1bc2kxpx3tf3n4p8vv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023850</id>
      <parentid>3023846</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:26:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023850</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11793" sha1="r7c6py35a3tf8xp6sul33otzt71ahqf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אזי בהר המור (ספרדים)==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}

{{סי|אֲ}}זַי בְּהַר הַמֹּר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם {{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן לְעוֹלָה וְשִׁלֵּם {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְחָנוֹ קַח זֶה הָעֶלֶם {{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ קֹדֶשׁ.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דָּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה בִנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ {{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ {{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זַ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לְבָבוֹ לֹא דָאָב {{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב {{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם כַּבֵּן כָּאָב {{ר1}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.{{ממס|תהלים כט ב}}

{{סי|יָ}}עַד עֵצִים וְלִשְׁפּוֹת דָּרַךְ {{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרָךְ {{ש}}
{{סי|לָ}}הַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ {{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ לַייָ קֹדֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דה&quot;א כג יג}}

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה הַשֶּׂה וְיָשִׁיב {{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ עֲקֶרֶת שְׂמֵחָה לְהָשִׁיב {{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר צְפוּנוֹת שִׂיחָךְ יַקְשִׁיב {{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח {{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אֶנָּעֵר מִפְּנֵי הָאֶבַח {{ש}}
{{סי|צָ}}מְדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח {{ר1}}
לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|יחזקאל מב כ}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכַּל שָׁכוֹל {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}לַח תָּפַשׂ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל {{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִשְׁמֵי מְרוֹמִי {{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם מִי יֶחֱזֶה מִי {{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז הָגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי {{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד {{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עֲרוּכָה וְהָאֵשׁ תּוּקַד {{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד {{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת {{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְתוּבָה לְפָנַי מְפֻתַּחַת {{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי תֹּם דְּרָכֶיךָ בְּשֶׁפֶר {{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר {{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר {{ר1}}
וְהָיָה וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח נִשְׁחָז {{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחָז {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל נֶאֱחָז {{ר1}}
בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ.{{ממס|ויקרא כז כא}}

{{סי|רַ}}חוּם תַּתָּה שָׁלוֹם אַחֲרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|וְ}}עַד הַיּוֹם לְגִזְעוֹ תִּזְכֹּר בְרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ {{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ.{{ממס|עובדיה א יז}}

בְּקָרְאָם וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ.

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת׃{{ממס|ויקרא טז ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃{{ממס|בראשית כב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׃{{ממס|איוב לג כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}
{{סוף}}
===כרוג'===
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

{{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|לָ}}רֹב {{סי|מִ}}זְּבוּל {{סי|הַ}}נֶּעֱרָב {{ש}}
{{סי|בַּ}}שֵּׂר {{סי|רְ}}חוּמִים בְּיֶשַׁע יִקְרַב {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרְךָ {{סי|הַ}}רְאֵם {{סי|וְ}}קוֹמֵם {{סי|דְּ}}בִיר {{סי|הַ}}נֶּחֱרָב {{ר1}}
לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב.{{ממס|בראשית נ כ}}
==אז בהר מור (אשכנזים)==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אָ}}ז בְּהַר מוֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם{{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן עוֹלָה שָׁלֵם{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם{{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דַּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זָ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב{{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב{{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב{{ר1}}
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ישעיהו כז יג}}

{{סי|יִ}}עֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ{{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרַךְ{{ש}}
{{סי|לִ}}הֵג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ{{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַּשׁ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב{{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב{{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח{{ש}}
{{סי|צַ}}מְּדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח{{ר1}}
וּלְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא י י}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכָּל שָׁכֹל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת כֹּל{{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי{{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז יֶהְגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם כְּהִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד{{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד{{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת{{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר{{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ רוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר{{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִּשְׁחָז{{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחַז{{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחָז{{ר1}}
לְהַקְדִישׁוֹ לַיְיָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|רַ}}חוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}זְכֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ{{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r7c6py35a3tf8xp6sul33otzt71ahqf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023856</id>
      <parentid>3023850</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:31:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023856</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11905" sha1="couec28jfphj33a9cruobt02q4uqydi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אזי בהר המור (ספרדים)==
{{סוף}}
{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}

{{סי|אֲ}}זַי בְּהַר הַמֹּר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם {{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן לְעוֹלָה וְשִׁלֵּם {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְחָנוֹ קַח זֶה הָעֶלֶם {{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ קֹדֶשׁ.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דָּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה בִנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ {{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ {{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זַ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לְבָבוֹ לֹא דָאָב {{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב {{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם כַּבֵּן כָּאָב {{ר1}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.{{ממס|תהלים כט ב}}

{{סי|יָ}}עַד עֵצִים וְלִשְׁפּוֹת דָּרַךְ {{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרָךְ {{ש}}
{{סי|לָ}}הַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ {{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ לַייָ קֹדֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דה&quot;א כג יג}}

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה הַשֶּׂה וְיָשִׁיב {{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ עֲקֶרֶת שְׂמֵחָה לְהָשִׁיב {{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר צְפוּנוֹת שִׂיחָךְ יַקְשִׁיב {{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח {{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אֶנָּעֵר מִפְּנֵי הָאֶבַח {{ש}}
{{סי|צָ}}מְדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח {{ר1}}
לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|יחזקאל מב כ}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכַּל שָׁכוֹל {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}לַח תָּפַשׂ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל {{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִשְׁמֵי מְרוֹמִי {{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם מִי יֶחֱזֶה מִי {{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז הָגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי {{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד {{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עֲרוּכָה וְהָאֵשׁ תּוּקַד {{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד {{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת {{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְתוּבָה לְפָנַי מְפֻתַּחַת {{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי תֹּם דְּרָכֶיךָ בְּשֶׁפֶר {{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר {{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר {{ר1}}
וְהָיָה וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח נִשְׁחָז {{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחָז {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל נֶאֱחָז {{ר1}}
בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ.{{ממס|ויקרא כז כא}}

{{סי|רַ}}חוּם תַּתָּה שָׁלוֹם אַחֲרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|וְ}}עַד הַיּוֹם לְגִזְעוֹ תִּזְכֹּר בְרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ {{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ.{{ממס|עובדיה א יז}}

בְּקָרְאָם וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ.

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת׃{{ממס|ויקרא טז ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃{{ממס|בראשית כב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׃{{ממס|איוב לג כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}
{{סוף}}
===כרוג'===
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

{{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|לָ}}רֹב {{סי|מִ}}זְּבוּל {{סי|הַ}}נֶּעֱרָב {{ש}}
{{סי|בַּ}}שֵּׂר {{סי|רְ}}חוּמִים בְּיֶשַׁע יִקְרַב {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרְךָ {{סי|הַ}}רְאֵם {{סי|וְ}}קוֹמֵם {{סי|דְּ}}בִיר {{סי|הַ}}נֶּחֱרָב {{ר1}}
לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב.{{ממס|בראשית נ כ}}
==אז בהר מור (אשכנזים)==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אָ}}ז בְּהַר מוֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם{{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן עוֹלָה שָׁלֵם{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם{{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דַּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זָ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב{{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב{{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב{{ר1}}
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ישעיהו כז יג}}

{{סי|יִ}}עֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ{{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרַךְ{{ש}}
{{סי|לִ}}הֵג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ{{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַּשׁ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב{{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב{{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח{{ש}}
{{סי|צַ}}מְּדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח{{ר1}}
וּלְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא י י}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכָּל שָׁכֹל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת כֹּל{{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי{{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז יֶהְגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם כְּהִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד{{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד{{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת{{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר{{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ רוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר{{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִּשְׁחָז{{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחַז{{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחָז{{ר1}}
לְהַקְדִישׁוֹ לַיְיָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|רַ}}חוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}זְכֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ{{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>couec28jfphj33a9cruobt02q4uqydi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023865</id>
      <parentid>3023856</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:44:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023865</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12185" sha1="ljnrdccdtdafxyyoesuc2aklk5m9qpt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==אזי בהר המור (ספרדים)==
{{סוף}}
{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}

{{סי|אֲ}}זַי בְּהַר הַמֹּר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם {{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן לְעוֹלָה וְשִׁלֵּם {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְחָנוֹ קַח זֶה הָעֶלֶם {{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דָּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה בִנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ {{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ {{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זַ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לְבָבוֹ לֹא דָאָב {{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב {{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם כַּבֵּן כָּאָב {{ר1}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כט ב}}

{{סי|יָ}}עַד עֵצִים וְלִשְׁפּוֹת דָּרַךְ {{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרָךְ {{ש}}
{{סי|לָ}}הַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ {{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דה&quot;א כג יג}}

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה הַשֶּׂה וְיָשִׁיב {{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ עֲקֶרֶת שְׂמֵחָה לְהָשִׁיב {{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר צְפוּנוֹת שִׂיחָךְ יַקְשִׁיב {{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח {{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אֶנָּעֵר מִפְּנֵי הָאֶבַח {{ש}}
{{סי|צָ}}מְדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח {{ר1}}
לְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מב כ}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכַּל שָׁכוֹל {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}לַח תָּפַשׂ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל {{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִשְׁמֵי מְרוֹמִי {{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם מִי יֶחֱזֶה מִי {{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז הָגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי {{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד {{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עֲרוּכָה וְהָאֵשׁ תּוּקַד {{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד {{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת {{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת {{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְתוּבָה לְפָנַי מְפֻתַּחַת {{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי תֹּם דְּרָכֶיךָ בְּשֶׁפֶר {{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר {{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר {{ר1}}
וְהָיָה וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח נִשְׁחָז {{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחָז {{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל נֶאֱחָז {{ר1}}
בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז כא}}

{{סי|רַ}}חוּם תַּתָּה שָׁלוֹם אַחֲרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|וְ}}עַד הַיּוֹם לְגִזְעוֹ תִּזְכֹּר בְרִיתוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ {{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}

בְּקָרְאָם וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת׃{{ממס|ויקרא טז ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃{{ממס|בראשית כב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃{{ממס|ישעיהו לג ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ׃{{ממס|איוב לג כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}
{{סוף}}
===כרוג'===
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

{{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|לָ}}רֹב {{סי|מִ}}זְּבוּל {{סי|הַ}}נֶּעֱרָב {{ש}}
{{סי|בַּ}}שֵּׂר {{סי|רְ}}חוּמִים בְּיֶשַׁע יִקְרַב {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרְךָ {{סי|הַ}}רְאֵם {{סי|וְ}}קוֹמֵם {{סי|דְּ}}בִיר {{סי|הַ}}נֶּחֱרָב {{ר1}}
לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב.{{ממס|בראשית נ כ}}
==אז בהר מור (אשכנזים)==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה בר יהודה גבירול'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אָ}}ז בְּהַר מוֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם{{ש}}
{{סי|בְּ}}קַחְתּוֹ אֵיתָן עוֹלָה שָׁלֵם{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם{{ר1}}
תְּרוּמָה לַייָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|יחזקאל מה א}}

{{סי|דַּ}}ת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ר1}}
שֶׁמֶן מִשְׁחַת {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות ל כה}}

{{סי|זָ}}ךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב{{ש}}
{{סי|חֵ}}פֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב{{ש}}
{{סי|טָ}}פְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב{{ר1}}
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ישעיהו כז יג}}

{{סי|יִ}}עֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ{{ש}}
{{סי|כָּ}}מַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וָרַךְ{{ש}}
{{סי|לִ}}הֵג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרָךְ{{ר1}}
לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַּשׁ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|מָ}}רוֹם יִרְאֶה לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב{{ש}}
{{סי|ס}}וֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב{{ר1}}
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ {{מילת קבע|מִקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים כ ג}}

{{סי|עֲ}}מָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח{{ש}}
{{סי|צַ}}מְּדֵנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח{{ר1}}
וּלְהַבְדִּיל בֵּין {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא י י}}

{{סי|קָ}}פַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכָּל שָׁכֹל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת כֹּל{{ר1}}
מְלֶאכֶת עֲבֹדַת {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות לו א}}

{{סי|תַּ}}רְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חֹט יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי{{ש}}
{{סי|לָ}}ז לְלָז יֶהְגוּ אַל תִּתְּנוּ דֳמִי{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|תהלים קלד ב}}

{{סי|מָ}}רוֹם כְּהִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקָד{{ש}}
{{סי|הַ}}שֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}חוּן טְהָר לֵב זָכַר וּפָקַד{{ר1}}
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל {{מילת קבע|הַקֹּדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לה}}

{{סי|רָ}}חַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת{{ש}}
{{סי|יְ}}חִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת{{ר1}}
פִּתּוּחֵי חֹתָם {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|שמות כח לו}}

{{סי|וַ}}אֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר{{ש}}
{{סי|דּ}}וּץ רוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי כֹפֶר לְאֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר{{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה {{מילת קבע|קֹּדֶשׁ}}.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|גָּ}}מוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִּשְׁחָז{{ש}}
{{סי|בְּ}}פָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא נִפְחַז{{ש}}
{{סי|יְ}}מִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחָז{{ר1}}
לְהַקְדִישׁוֹ לַיְיָ {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.

{{סי|רַ}}חוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}זְכֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}יֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ{{ר1}}
תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה {{מילת קבע|קֹדֶשׁ}}.{{ממס|עובדיה א יז}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ljnrdccdtdafxyyoesuc2aklk5m9qpt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728777</id>
    <revision>
      <id>3023878</id>
      <parentid>2939131</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T06:40:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023878</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13133" sha1="8wbvu11wupua1ugg8c2o81pjsfc6x0r" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:

''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:

''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:

''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:

''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:

''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>8wbvu11wupua1ugg8c2o81pjsfc6x0r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023880</id>
      <parentid>3023878</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T07:02:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023880</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13269" sha1="n86vv2lk1o4uzj7dfy6z2e6s149rooq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:

''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:

''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:

''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:

''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>n86vv2lk1o4uzj7dfy6z2e6s149rooq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023885</id>
      <parentid>3023880</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T07:55:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023885</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13428" sha1="m7biwkvkb5t4zdpiogew4fvqs2gp58a" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:

''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:

''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:

''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>m7biwkvkb5t4zdpiogew4fvqs2gp58a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023886</id>
      <parentid>3023885</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T08:14:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023886</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13429" sha1="r3hnwbfnw4noxp81uixoakpwneezxpt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:.תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:

''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:

''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:

''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>r3hnwbfnw4noxp81uixoakpwneezxpt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023887</id>
      <parentid>3023886</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T08:38:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023887</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13582" sha1="eb1xjgdx0qqul44mvk740f8ui1y654t" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:.תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב שאני התם דאמר קרא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_שאני התם דאמר קרא הוא]]
''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:

''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:

''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>eb1xjgdx0qqul44mvk740f8ui1y654t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3023838</id>
      <parentid>3023822</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T20:16:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת */ נדפסו בהרבה סידורי אשכנז, בעקבות שערי ציון</comment>
      <origin>3023838</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238323" sha1="sr1lk6socptdin23oelge1s928qvffi" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[לכה דודי]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
==תיקון חצות==
* [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
*[[קול ברמה נשמע ביללה]]
*[[עד מתי ה']]
*[[בהיכלך שמיר ושית]]
*[[על היכלי אבכה]]
*[[עורה נא ימינך רמה]]

=הערות=</text>
      <sha1>sr1lk6socptdin23oelge1s928qvffi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3023870</id>
      <parentid>3023293</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T22:09:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית */</comment>
      <origin>3023870</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31091" sha1="l9odybd1whosnfnc26q946r6p83ykx0" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי והבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגרה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שקי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהלל שם הקל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>l9odybd1whosnfnc26q946r6p83ykx0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023871</id>
      <parentid>3023870</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T22:10:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל יום כיפור */</comment>
      <origin>3023871</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31108" sha1="m5zf8r6m46qjbkk83xbipmri2nvasll" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי והבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגרה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שקי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהלל שם הקל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>m5zf8r6m46qjbkk83xbipmri2nvasll</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023872</id>
      <parentid>3023871</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T22:11:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שמחת תורה */</comment>
      <origin>3023872</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31108" sha1="ebl63y3ea12o5pvbod1zzexfgxuggdr" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי והבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגרה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שקי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהלל שם הקל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>ebl63y3ea12o5pvbod1zzexfgxuggdr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732807</id>
    <revision>
      <id>3023893</id>
      <parentid>3022529</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T10:15:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הגהת כתיב מלא בס&quot;ד</comment>
      <origin>3023893</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12596" sha1="mmvjfhlywytooy6rwz86iaeymhcsyo2" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ד
|רישום הקודם=פרק ד
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הבא=פרק ו
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק חמישי==
{{מרכז|{{ק|צבאות הרומאים ומחנותיהם ויתר שבחיהם ומעלותיהם}}}}

{{חול|
'''א.''' ומי לא ישתומם לדברים האמורים על תבונת הרומאים, כי לִמדוּ את עבדיהם לא רק לשרת אותם לצרכי חייהם, כי־אם גם להועיל להם בעת מלחמה. ואם יתבונן איש ליתר טכסיסי צבאותיהם, יבין וידע, כי רק בתבונת כפיהם עשו להם הרומאים את הממשלה הגדולה הזאת ולא קבלו אותה למתנה ממזלם. כי אינם מחכים לעת מלחמה לאחוז את החרב, ולא רק בשעת דחקם הם שולחים את ידיהם לקראת נשק, למען אסוף אותן בזמן־שלום, כי־אם דמיונם כאנשים אשר נולדו עם כלי מלחמתם יחד, וכל הימים אינם שובתים מלשאת את משמרת עבודת המלחמה, ואינם חושׂכים את חרבם לשעת הכושר. שינוני־המלחמה אשר להם אינם שונים ממלחמת־אמת, וכל אחד מאנשי־הצבא מתרגל בעבודת המלחמה מדי יום ביומו בכל אַות־נפשו כבעת צאתו לקרב, ועל־כן נקל להם להפליא בגבורה במלחמה. ואין מבוכה שולטת במערכותיהם, אשר הסכינו לסדרים, ואין פחד לנגד עיניהם, ואין יגיע המלחמה אוכל את כֹּחם; ועל־כן הנצחון רודף אחריהם תמיד, כי אין דומה להם בדרכיהם אלה. ואמנם לא ישגה אדם בקראו לשינוני־מלחמתם בשם מלחמה בלי שפך־דם ואת מעשיהם בעת הקרב שעשועי־מלחמה עם שפך־דם. וגם בהגיח עליהם האויב פתאום לא יקל בידו להפילם תחתיו. כי הרומאים הפורצים בגבול האויב אינם נגשים למלחמה בטרם יבַצרו את מחנם בחומה, וגם אינם שׂמים את מחנם בכל מקום או בלי סדרים, וגם לא כֻלָּם שולחים ידם במלאכה הזאת בערבוביה, כי במצאם מקום עקוב הם הופכים אותו לראשונה למישור, ואחרי־כן הם מודדים את מקום המחנה רבוע, ולאחרונה באים עושי המלאכה עם כל כלי עבודתם.

'''ב.''' ואת הככר אשר מבית למצודת המחנה הם חולקים לאהלי הצבא. וחֵל־המצודה מחוץ הוא כמראה חומה, שעליה מתנוססים דגלים ברוָחים שוים. ובין המגדלים האלה הם מקימים את כלי־הקלע המהירים ואת זורקי־החצים (הקטפולטות) ואת הבליסטראות (רומי־האבנים, הבליסטות) ואת יתר מכונות הקלע, וכל הכלים האלה ערוכים לירות בהם. וארבע שערים הם מקימים בחומת המחנה לכל רוחות השמים, והשערים מרֻווָחים מאד, למען אשר יוכלו לעבור בהם עם בהמות־הסבל, ורחבים כדי יכולת אנשי־הצבא להגיח מהם במהרה [על האויב]. ואת חלל המחנה מבית הם מחלקים למגרשים וביניהם הם תוקעים את אהלי שרי־החַיילים ובטבוּר המחנה הם שׂמים את אוהל המצביא הראש כדמות היכל, עד כי דמות המחנה כמראה עיר כמעט, עם שוק ומקום קבוע לבעלי־המלאכות וכסאות למושב המִּשנים וראשי־הגדודים, השופטים בכל דברי הריב בין אנשי־הצבא. עושי המלאכה הרבים משלימים את בניין המצודה וכל אשר בקרבה בחפזון נשגב מכח בינת אדם. ויש אשר הם מקיפים את המחנה בחריץ, אשר מידת עמקו ורחבו היא ארבע אמות.

'''ג.''' ואחרי כלות אנשי־הצבא את המלאכה הזאת הם חונים במנוחה ובמשטר איש על דגלו. ואת כל הדברים הם ממלאים בסדר ובבטחה, וככה הם מביאים את העצים ואת הצֵידה הדרושה להם וגם את המים על־ידי משמרות קבועים, כי אסור לכל אחד לאכול את סעודת היום (הערב) או פת־שחרית בעת אשר ימצא חפצו בדבר, רק כֻּלָּם אוכלים בבת־אחת, וחצוצרה נותנת להם אות לישן את שנתם או לעמוד על המשמר או להשכים ממשכבם, ואין הם עושים דבר מבלי פקודה. וכעלות השחר ניגשים אנשי־הצבא אל שרי־המאות לברכם, ושרי־המאות הולכים לקַדם בברכת־הבוקר את פני שרי־האלפים, ואחריהם כל שׂרי החַיילים מתאספים לברך את המפקד הראשי. והוא נותן להם את הסִימן כחוק היום ומוסר בידם את יתר הפקודות, למען יגַּלה אותן כל איש לאנשי־הצבא העומדים למשמעתו. וכן הם עושים גם במערכות הקרָב, וממהרים לפנות אל המקום הדרוש, וכאיש אחד הם יוצאים למלחמה ואוספים את ידיהם לאות הפקודה.

'''ד.''' והחצוצרה נותנת להם את האות להסיע את מחנם בעת הצורך. ואין איש נשאר במנוחה, כי לקול האות ממהרים הם כהרף־עין לפרק את אהליהם ולתקן את הכל למסע, ועוד הפעם נותנת להם החצוצרה אות להתכונן והם טוענים בחפזון את כל הכבודה על העיָרים ויתר בהמות המשא, ועומדים נכונים ומצפים כרצים מתחרים לפני מחיצת המעגל{{הערה|הכונה באצטדין או באמפיתיאטרון (קרקוס) בעת המרוץ על־מנת לקבל פרס.}}. ואחרי זאת הם שולחים אש במצודת מחנם, בדעתם כי נקל יהיה להם להקימה מחדש במקום הזה וביראם פן ימצאו שונאיהם בה חפץ. והחצוצרות נותנות להם אות שלישי, להחל את מסעם, ומעירות את האנשים, אשר פגרו מסבת־מה, להחיש את מעשיהם, לבל יִפָּקד איש מכל הצבא, והכּורז העומד לימין ראש־הצבא שואל אותם שלש פעמים בלשון הרומית, אם הם מוכנים למסע, והם עונים שלש פעמים בקול רם ובלבב שלם, כי הם נכונים, ויש אשר הם מקדימים את פי השואל ומרימים ברוח מלחמה את קולם ונושאים למעלה את יד ימינם.

'''ה.''' ואחרי זאת הם יוצאים לדרך, וכולם צועדים במנוחה ובסדר, וכמו בעת מלחמה שומר כל איש את מקומו במערכה, והרגלים לובשים שריונות וקובעים וחגורים נשק פיפיות על שתי ירכיהם, החרב אשר משמאלם היא הארוכּה והמאכלת אשר מימינם אינה עולה על גומד בארכּהּ. ובחורי הצבא הרגלי, השומרים לראש המפקד, נושאים חנית (לונכי) ומגן, ויתר אנשי־הצבא מזֻינים ברמחים ובשלטים ארוכּים [רבועים], וכל איש נושא מַשׂור וסל, מעדר וגרזן, רצועות וּמַגַּל־יד. וצֵדה לשלשה ימים וכמעט לא נבדל איש־הצבא הרגלי מבהמת־משא. הרוכבים נושאים חרב ארוכּה על ירך ימינם ובידם חנית ארוכּה, ושלט ארוך נטוי על צלע הסוס, ובאשפת הרוכבים כשלשה או ארבעה כידונים בעלי להבים רחבים ואינם קטנים במדתם מן החנית. ובקובעיהם ושריוניהם דומים הרוכבים לרגלים. וגם בחירי הרוכבים השומרים לראש שר־הצבא אינם שונים בנשקם מאחיהם העוברים בלהקותיהם. ובראש המסע הולך הלגיון, אשר נפל עליו הגורל.

'''ו.''' אלה משפּטי הרומאים בעת מסעיהם ובעת חנותם, וכלי־נשקם השונים. והם אינם יוצאים למלחמה בלי עצה (ישוב־הדעת) ובמקרה (באקראי), כי כל דבר נעשה תמיד במחשבה ולעת גזרם דבר הם ממלאים אותו מיד. על־כן כמעט אין הם שוגים במעשיהם, וכאשר יכָּשלו פעם, יתקנו את המעֻוָּת על־נקלה. והם חושבים, כי טוב להם אם יקרה אותם פגע בעשותם דברם במועצות ודעת מאשר תבוא עליהם טובה במקרה (בהסח הדעת), כי הטוב אשר הגיע לאדם פתאום משיא אותו לעשות דבריו בקלות־ראש. ולעומת־זאת תלַמד בחינת השכל את האדם – הבוש מתוחלתו – לבקש עצה ותחבולה לבל ישָּׁנה הדבר עוד פעם, כי הטוב הבא לאדם מבלי דעתו אינו פועל ידיו של המקבל, אולם בהתגולל עליו צרה בדבר הנעשה בהשכל ובדעת מצֹא ימצא תנחומים, בהכירו כי מִלא את דברו בכֹבד־ראש.

'''ז.''' ובשינוני־המלחמה הרומאים מחַזקים לא רק את גופם, כי־אם גם את רוחם. וגם האימה מועילה להם בדבר הזה. ואף כי חֻקיהם זוֹקקים עונש־מות לא על המנוסה מן המחנה לבד, כי־אם גם על עברות קלות מזו, – הנה אימת שרי־הצבא גדולה עוד ממורא החֻקים על פניהם. ורק בתתם כבוד רב לאנשי־הצבא המשובּחים, המפקדים שומרים על עצמם לבל יחָשבו כרשעים אכזרים בעשותם שפטים בחַייבים. וכה חזקה משמעת שרי־הצבא על־פני הרומאים, עד כי בעת שלום מראם נהדר מאד, ובמערכה כל אנשי־הצבא הם כבשר אחד. שורותיהם מה נצמדו יחד, תנועותיהם מה קלות, אזניהם מה נטויות להקשיב את הפקודה, והעיניים מה לטושות להביט את האותות, והידיים מה נכונות לקראת המעשה! ובהגיע שעת עלילה הם קצרי־רוח ובעת סבל הם ארכי־אפים, ובעמדם במערכה לא ייכָּשׁלו לעולם מפני תחבולות שונאיהם ולא מפני מעצורי המקום וגם לא מפני גזרת הגורל, כי רצון הנצחון מתגבר בקרבם על פגעי הגורל. היפלא אפוא הדבר, כי העם, אשר העצה והתבונה עוברות בראש מערכותיו וצבא בעל מעשים כזה ממהר למלא אחרי העצה – הרחיב את גבולות ממשלתו עד נהר פרת במזרח וים אוקיינוס במערב ועד משמני ארץ לוב בדרום והנהרות איסטרוס (דונה) ורינוס בצפון? הן כמעט יאמר האומר, כי אין הקינין שוֹוֶה בקונהו.

'''ח.''' את כל הדברים האלה דרשתי פה, ויותר אשר רציתי להלל בהם את הרומאים אמרתי לנחם בהם את המנוצחים ולהשיב את אוהבי המרד מדרכיהם. ואולי יוסיף ציור הליכות הרומאים דעת לאוהבי חכמה, אשר נעלם מהם הדבר. ועתה אשוב על הדברים, אשר נטיתי מהם הצידה למען זאת.

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>mmvjfhlywytooy6rwz86iaeymhcsyo2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1734033</id>
    <revision>
      <id>3023840</id>
      <parentid>3018667</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:15:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מה פיוט */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023840</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29412" sha1="gozl97ds3c6p4uj8z26djiuzmtbo2mz" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)
::::להשלמת הנושא:
::::בנוסף לשמחת תורה יש שאלה על הקרובה ב-ז' של פסח כשחל ח' של פסח בשבת (שבחו&quot;ל מחליפים כדי לומר בח' היוצר והקרובה של ר' שמעון הגדול), אותה שאלה נשאלה גם בחו&quot;ל לגבי קהילות (חסידים) שלא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע, עיינו ליקוטי מהרי&quot;ח. למסקנה שמה אומר כן להחליף משום לא פלוג, אבל למעשה בקהילות משמרת אשכנז לא מחליפים. אין לי ידע על קהילות אחרות בארץ שאומרות פיוטים מה עושים בשנה כזו.
::::בשנה כזו לכאורה יש גם נושא למנהג המזרחי איך לחלק הפיוטים לשבתות העומר מכיון שיש שבת נוספת, אבל לא נראה לי ששום קהילה בארץ אומרת בפועל פיוטים אלו, זה יותר כמו לשאול מה לא לומר (עקרונית אפשר למצוא פיתרון עם האהבות והגאולות האחרות שבכה&quot;י והזולתות של המנהג המערבי לחדש אייר). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 3 ביוני 2026 (IDT)

== מה פיוט ==

חשבתי שאוכל לחסוך את ההסבר, אבל נראה שהוא נצרך, אז הנה:
* קטעי פיוטים המשוקעים בתפילה אינם נחשבים פיוטים ואין מקומם כאן. אני מתנגד גם ליצירת דפים נפרדים עבורם, מכיון שהם לא נחשבים למשהו שלם בפני עצמו: בעבר הם היו (ברוב המקרים רק לפי תיאוריה) '''חלק''' מפיוט, וכיום הם '''חלק''' מברכה. היוצא מן הכלל היחיד בעניין זה הוא &quot;אל אדון&quot; שעד היום הוא נותר בתודעת הציבור כ'פיוט', מה שבא לידי ביטוי בכך שמדפיסים אותו כקטע בפני עצמו המחולק לסטרופות וברוב הקהילות (אולי כולן?) אומרים אותו בניגון. לאור זאת התלבטתי לגביו, הנטייה שלי היתה להשמיט אותו, אבל {{א|בן עדריאל}} שם אותו, אז לא התנגדתי. 
* אב הרחמים (שניהם) הם לא פיוט אלא תפילה הכתובה בפרוזה גבוהה, קצת חריזה לא הופכת אותן אוטומטית לפיוט. 
* לגבי אין כאלהינו אפשר להסכים שבסגנונו נראה כמו פיוט, אם כי פשוט מאוד, מאידך הוא נאמר רק כהקדמה לפיטום הקטורת. אני אישית מעדיף שהוא לא יהיה כאן. 
* אל ארך אפים הוא היחיד שאולי אפשר לשקול להחשיב לפיוט, בעיקר בשל ההיסטוריה שלו, גם אם כן, מאחר שזה לוח למנהג '''אשכנז''' יהיה נכון יותר לשים אותו במסגרת הסליחות.
* שומר ישראל הוא בפירוש '''כן''' פיוט: במנהגי כל עדות ישראל הוא חלק מפיוטי מסגרת הסליחות לימי התשובה, במנהג אשכנז הוסיפו לאומרו גם אחרי התפילה בתענית ציבור, המנהג לאומרו כל יום הוא יחסית 'חדש', ורק במזרח אשכנז. 
* באופן כללי בנושא הזה צריך להפעיל שיקול דעת בריא, קטע תפילה שברור כי רוב האנשים שנשאל לא יחשיבו אוטומטית לפיוט, בדרך כלל לא מתאים לכאן. במבחר השירה של בראדי (תרפ&quot;ב) מביא בתחילת הספר כמה קטעים מהתפילה (כמו רבון כל העולמים ומלכויות זכרונות ושופרות) אבל ברור שהם לא עונים להגדרה הזו כאן. בנוסף, יש לשים לב שכאשר עורך מכין דף כזה שבו יש מקום לשיקול דעת, לא רק ההחלטה מה לשים בו נחשבת 'החלטה' אלא גם ההחלטה מה '''לא''' לשים בו היא 'החלטה', ומכיון שהיו כאן עורכים שערכו את הדף הזה באופן מקיף והחליטו על פי שיקול דעתם מה להכניס ומה להשאיר בחוץ, הרי שכאשר באים לעשות בו שינוי משמעותי, במידה מסוימת כבר קיימת התנגדות-פסיבית לשינוי הזה, ולכן מן הראוי להעלות את השאלה לדיון. אגב, זה נכון גם לגבי דפים אחרים שעריכתם נשלמה, ואפילו לגבי דפים שרק עורך אחד עבד עליהם, מכיון שבשאלות של שיקול דעת נהוג לתת עדיפות לדעתו של יוצר הדף.
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:15, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>gozl97ds3c6p4uj8z26djiuzmtbo2mz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023841</id>
      <parentid>3023840</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:16:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023841</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29414" sha1="5a2kxlyy65ersjsahn7fb3ysd9mgjg4" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)
::::להשלמת הנושא:
::::בנוסף לשמחת תורה יש שאלה על הקרובה ב-ז' של פסח כשחל ח' של פסח בשבת (שבחו&quot;ל מחליפים כדי לומר בח' היוצר והקרובה של ר' שמעון הגדול), אותה שאלה נשאלה גם בחו&quot;ל לגבי קהילות (חסידים) שלא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע, עיינו ליקוטי מהרי&quot;ח. למסקנה שמה אומר כן להחליף משום לא פלוג, אבל למעשה בקהילות משמרת אשכנז לא מחליפים. אין לי ידע על קהילות אחרות בארץ שאומרות פיוטים מה עושים בשנה כזו.
::::בשנה כזו לכאורה יש גם נושא למנהג המזרחי איך לחלק הפיוטים לשבתות העומר מכיון שיש שבת נוספת, אבל לא נראה לי ששום קהילה בארץ אומרת בפועל פיוטים אלו, זה יותר כמו לשאול מה לא לומר (עקרונית אפשר למצוא פיתרון עם האהבות והגאולות האחרות שבכה&quot;י והזולתות של המנהג המערבי לחדש אייר). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 3 ביוני 2026 (IDT)

== מהו פיוט ==

חשבתי שאוכל לחסוך את ההסבר, אבל נראה שהוא נצרך, אז הנה:
* קטעי פיוטים המשוקעים בתפילה אינם נחשבים פיוטים ואין מקומם כאן. אני מתנגד גם ליצירת דפים נפרדים עבורם, מכיון שהם לא נחשבים למשהו שלם בפני עצמו: בעבר הם היו (ברוב המקרים רק לפי תיאוריה) '''חלק''' מפיוט, וכיום הם '''חלק''' מברכה. היוצא מן הכלל היחיד בעניין זה הוא &quot;אל אדון&quot; שעד היום הוא נותר בתודעת הציבור כ'פיוט', מה שבא לידי ביטוי בכך שמדפיסים אותו כקטע בפני עצמו המחולק לסטרופות וברוב הקהילות (אולי כולן?) אומרים אותו בניגון. לאור זאת התלבטתי לגביו, הנטייה שלי היתה להשמיט אותו, אבל {{א|בן עדריאל}} שם אותו, אז לא התנגדתי. 
* אב הרחמים (שניהם) הם לא פיוט אלא תפילה הכתובה בפרוזה גבוהה, קצת חריזה לא הופכת אותן אוטומטית לפיוט. 
* לגבי אין כאלהינו אפשר להסכים שבסגנונו נראה כמו פיוט, אם כי פשוט מאוד, מאידך הוא נאמר רק כהקדמה לפיטום הקטורת. אני אישית מעדיף שהוא לא יהיה כאן. 
* אל ארך אפים הוא היחיד שאולי אפשר לשקול להחשיב לפיוט, בעיקר בשל ההיסטוריה שלו, גם אם כן, מאחר שזה לוח למנהג '''אשכנז''' יהיה נכון יותר לשים אותו במסגרת הסליחות.
* שומר ישראל הוא בפירוש '''כן''' פיוט: במנהגי כל עדות ישראל הוא חלק מפיוטי מסגרת הסליחות לימי התשובה, במנהג אשכנז הוסיפו לאומרו גם אחרי התפילה בתענית ציבור, המנהג לאומרו כל יום הוא יחסית 'חדש', ורק במזרח אשכנז. 
* באופן כללי בנושא הזה צריך להפעיל שיקול דעת בריא, קטע תפילה שברור כי רוב האנשים שנשאל לא יחשיבו אוטומטית לפיוט, בדרך כלל לא מתאים לכאן. במבחר השירה של בראדי (תרפ&quot;ב) מביא בתחילת הספר כמה קטעים מהתפילה (כמו רבון כל העולמים ומלכויות זכרונות ושופרות) אבל ברור שהם לא עונים להגדרה הזו כאן. בנוסף, יש לשים לב שכאשר עורך מכין דף כזה שבו יש מקום לשיקול דעת, לא רק ההחלטה מה לשים בו נחשבת 'החלטה' אלא גם ההחלטה מה '''לא''' לשים בו היא 'החלטה', ומכיון שהיו כאן עורכים שערכו את הדף הזה באופן מקיף והחליטו על פי שיקול דעתם מה להכניס ומה להשאיר בחוץ, הרי שכאשר באים לעשות בו שינוי משמעותי, במידה מסוימת כבר קיימת התנגדות-פסיבית לשינוי הזה, ולכן מן הראוי להעלות את השאלה לדיון. אגב, זה נכון גם לגבי דפים אחרים שעריכתם נשלמה, ואפילו לגבי דפים שרק עורך אחד עבד עליהם, מכיון שבשאלות של שיקול דעת נהוג לתת עדיפות לדעתו של יוצר הדף.
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:15, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5a2kxlyy65ersjsahn7fb3ysd9mgjg4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736404</id>
    <revision>
      <id>3023894</id>
      <parentid>2981706</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T10:18:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023894</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7155" sha1="q4cokblhu9e7yfaydchdlf2wyywe5ld" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה
|רישום הקודם=פרק ה
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז
|רישום הבא=פרק ז
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק ששי==
{{מרכז|{{ק|פְּלַצִידוּס עלה על יודפת לכבשה וניגף לפני היהודים, אספסיינוס פרץ בארץ הגליל.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסינוס וטיטוס בנו נשארו בעַכּו, לסדר את צבאותיהם. וּפלַצִּידוס, אשר פשט על הגליל, המית המון רב מן השבויים אשר בידו, והם הזקנים והחלשים, אשר עייפה נפשם להורגים, ובראותו כי אנשי המלחמה נמלטים כפעם בפעם אל ערי המבצר הבנויות בידי יוסף, מהר לעלות על יודפת, ראש מבצרי הארץ. כי חשב לתפוש את העיר על־נקלה, בהתנפלו עליה פתאם, וגם האמין, כי בדבר הזה יקנה לו שם גדול בעיני שרי־הצבא וגם יועיל להם הרבה בהליכות המלחמה, כי אחרי הִכָּבֵשׁ המבצר החזק בכל הארץ ייראו בני יתר הערים וייכָּנעו תחת הרומאים, אולם מה מאד נכזבה תוחלת פלצידוס! לבני יודפת נודע דבר בואו והם קִדמו את פניו מחוץ לשערי העיר והתנפלו על הרומאים פתאום בהמון רב ומוכן למלחמה, והשליכו את נפשם מנגד כגבורי־חיל הנלחמים בעד עירם הנמצאת בצרה ובעד נשיהם וטפם, והניסו את שונאיהם חיש מהר, אחרי פצעם רבים מצבא הרומאים. ומספר ההרוגים היה רק שבעה אנשים, כי נסוגו הרומאים אחור בסדר ולהבת רודפיהם לא יכלה לפלח את בשרם המכוסה שריון ומגן כולו, וגם הרבו היהודים בנשקם הקל לירות ברומאים מרחוק מהתנגח אתם פנים אל פנים. גם מבין היהודים נפלו שלשה אנשים ונפצעו אחדים. ככה הבין פלצידוס, כי ייבָּצר ממנו לכבוש את העיר, ונמלט על נפשו.

&lt;!-- עד כאן הוגה הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ב.''' אספסינוס גמר לעלות בעצמו על ארץ הגליל ונסע מעכו וצוה על צבאו לצאת למסע כדרך הרומאים. את כלי־הנשק מחיל־העזר ואת רובי־הקשת צוה לשלח לפניו, למען יעצרו את האויב מהתנפל פתאם וגם יתורו את היערים החשודים, אשר יוכלו להסתתר בהם אורבים. ואחרי החלוצים האלה נסע גם חלק אנשי־הצבא כבדי־הנשק, רגלים ורוכבים, ואחריהם הלכו עשרה איש למאה (צנטוריה), אשר נשׂאו מלבד הכבודה גם חבלי־מדה למֹד את מקום מצודת המחנה, ויחד אתם סוללי הדרכים, אשר נועדו להסיר מכשול מדרך הצבא לישר את ההדורים וגם לחצוב את היערים העוצרים את הצבא במסעו, למען אשר לא ייעף הצבא מקֹשי הדרכים. ואחרי הסוללים האלה שלח אספסינוס את הכבודה אשר לו ולשרי־צבאותיו עם רוכבים לסוכך עליה. ואחרי הכבודה נסע הוא בעצמו עם בחורי הרגלים והרוכבים ונושאי החניתות. ואחריהם הלכו הרוכבים אשר לכל לגיון ולגיון, כי מספר הרוכבים הנלוים אל כל לגיון מאה ועשרים איש. ואחריהם נסעו הפרדים נושאי מכונות־הרעש (אילי הברזל) ויתר מכונות המלחמה. ואחריהם שרי־החילים וראשי־הגדודים (הקוהורטות) ושרי־האלפים עם שומרי ראשם מבחורי הצבא. ואחריהם סִמני (דגלי) הלגיונות{{הערה|הסימנים הם הדגלים הגדולים, שבהם משֻׁבּצה תמונת הקיסר, – עַיֵן למעלה, ספר ב, ט, ב–ג. הנשר הוא פסל הקבוע על מוט.}} עם צלם נשר בתוֶך, כי לפני כל לגיון רומאי עובר הנשר, הוא מלך כל העופות והחזק בכלם, אשר נחשב בעיניהם (של הרומאים) לסמל הממשלה ולאות, כי ינצחו את אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואחרי קדשי הצבא האלה נסעו המחצצרים, ואחריהם כל מערכות הלוחמים מסֻדרות בשורות, ובכל אחת ששה אנשים לרחבה, ואחריהם הלך שר־מאה להשגיח על המערכה כחֹק. ועבדי כל לגיון ולגיון הלכו אחרי צבא הרגלים ונשאו אִתם על כתף פרדים ויתר בהמות־סבל את כבודת אנשי־הצבא. ואחרי כל הלגיונות נסע המון שכירי המלחמה, ואחריהם חיל־המאסף, רגלים מזֻינים ורוכבים רבים, להגן על הצבא מאחור.

'''ג.''' ככה נסע אספסינוס עם חילו ובא בגבולות הגליל ושׁם שָׂם את מחנהו ועצר את רוח אנשי־צבאו המשתוקקים לצאת לקרב, כי לראשונה חשב להפיל את אימתו על השונאים, בהראותו את כל עֹצם חילו, ולתת להם זמן להנחם ממעשיהם, אם ירצו לשוב מדרכם עוד לפני המלחמה. ויחד עם זה הכין את הכל לקראת מצור המבצרים. למראה המפקד הרומאי נחמו רבים על מרדם וכל יושבי הגליל נבהלו מפניו. והאנשים אשר חנו יחד עם יוסף לא רחוק מצפורי בגבול העיר הנקראה גרסיס (גריס) שמעו, כי המלחמה הולכת וקרובה אליהם ועוד מעט יתראו עם הרומאים פנים, ולא חכו לקרב הראשון, ועוד טרם ראו את האויב עין בעין ברחו ונפוצו לכל רוח. וליוסף נשארו מתי־מספר, ובראותו כי לא תמצא ידו לקַדם את פני השונאים בחיל קטן כזה וכי נפלה רוח היהודים ואם יאָמנו דבריהם בעיני הרומאים, יצאו המונים המונים לכרות אתם ברית שלום, על־כן ירא יוסף מאד לגורל כל המלחמה וגמר להרחיק מן הסכנה ולקח עמו את הנשארים ונמלט אל טבריה.

{{סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>q4cokblhu9e7yfaydchdlf2wyywe5ld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023895</id>
      <parentid>3023894</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T10:19:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023895</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7157" sha1="53gqi23gr8wcb18a2wt4q1a8rkh0siu" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה
|רישום הקודם=פרק ה
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז
|רישום הבא=פרק ז
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק ששי==
{{מרכז|{{ק|פְּלַצִידוּס עלה על יודפת לכבשה וניגף לפני היהודים, אספסיינוס פרץ בארץ הגליל.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס וטיטוס בנו נשארו בעַכּו, לסדר את צבאותיהם. וּפלַצִּידוס, אשר פשט על הגליל, המית המון רב מן השבויים אשר בידו, והם הזקנים והחלשים, אשר עייפה נפשם להורגים, ובראותו כי אנשי המלחמה נמלטים כפעם בפעם אל ערי המבצר הבנויות בידי יוסף, מהר לעלות על יודפת, ראש מבצרי הארץ. כי חשב לתפוש את העיר על־נקלה, בהתנפלו עליה פתאם, וגם האמין, כי בדבר הזה יקנה לו שם גדול בעיני שרי־הצבא וגם יועיל להם הרבה בהליכות המלחמה, כי אחרי הִכָּבֵשׁ המבצר החזק בכל הארץ ייראו בני יתר הערים וייכָּנעו תחת הרומאים, אולם מה מאד נכזבה תוחלת פלצידוס! לבני יודפת נודע דבר בואו והם קִדמו את פניו מחוץ לשערי העיר והתנפלו על הרומאים פתאום בהמון רב ומוכן למלחמה, והשליכו את נפשם מנגד כגבורי־חיל הנלחמים בעד עירם הנמצאת בצרה ובעד נשיהם וטפם, והניסו את שונאיהם חיש מהר, אחרי פצעם רבים מצבא הרומאים. ומספר ההרוגים היה רק שבעה אנשים, כי נסוגו הרומאים אחור בסדר ולהבת רודפיהם לא יכלה לפלח את בשרם המכוסה שריון ומגן כולו, וגם הרבו היהודים בנשקם הקל לירות ברומאים מרחוק מהתנגח אתם פנים אל פנים. גם מבין היהודים נפלו שלשה אנשים ונפצעו אחדים. ככה הבין פלצידוס, כי ייבָּצר ממנו לכבוש את העיר, ונמלט על נפשו.

&lt;!-- עד כאן הוגה הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ב.''' אספסינוס גמר לעלות בעצמו על ארץ הגליל ונסע מעכו וצוה על צבאו לצאת למסע כדרך הרומאים. את כלי־הנשק מחיל־העזר ואת רובי־הקשת צוה לשלח לפניו, למען יעצרו את האויב מהתנפל פתאם וגם יתורו את היערים החשודים, אשר יוכלו להסתתר בהם אורבים. ואחרי החלוצים האלה נסע גם חלק אנשי־הצבא כבדי־הנשק, רגלים ורוכבים, ואחריהם הלכו עשרה איש למאה (צנטוריה), אשר נשׂאו מלבד הכבודה גם חבלי־מדה למֹד את מקום מצודת המחנה, ויחד אתם סוללי הדרכים, אשר נועדו להסיר מכשול מדרך הצבא לישר את ההדורים וגם לחצוב את היערים העוצרים את הצבא במסעו, למען אשר לא ייעף הצבא מקֹשי הדרכים. ואחרי הסוללים האלה שלח אספסינוס את הכבודה אשר לו ולשרי־צבאותיו עם רוכבים לסוכך עליה. ואחרי הכבודה נסע הוא בעצמו עם בחורי הרגלים והרוכבים ונושאי החניתות. ואחריהם הלכו הרוכבים אשר לכל לגיון ולגיון, כי מספר הרוכבים הנלוים אל כל לגיון מאה ועשרים איש. ואחריהם נסעו הפרדים נושאי מכונות־הרעש (אילי הברזל) ויתר מכונות המלחמה. ואחריהם שרי־החילים וראשי־הגדודים (הקוהורטות) ושרי־האלפים עם שומרי ראשם מבחורי הצבא. ואחריהם סִמני (דגלי) הלגיונות{{הערה|הסימנים הם הדגלים הגדולים, שבהם משֻׁבּצה תמונת הקיסר, – עַיֵן למעלה, ספר ב, ט, ב–ג. הנשר הוא פסל הקבוע על מוט.}} עם צלם נשר בתוֶך, כי לפני כל לגיון רומאי עובר הנשר, הוא מלך כל העופות והחזק בכלם, אשר נחשב בעיניהם (של הרומאים) לסמל הממשלה ולאות, כי ינצחו את אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואחרי קדשי הצבא האלה נסעו המחצצרים, ואחריהם כל מערכות הלוחמים מסֻדרות בשורות, ובכל אחת ששה אנשים לרחבה, ואחריהם הלך שר־מאה להשגיח על המערכה כחֹק. ועבדי כל לגיון ולגיון הלכו אחרי צבא הרגלים ונשאו אִתם על כתף פרדים ויתר בהמות־סבל את כבודת אנשי־הצבא. ואחרי כל הלגיונות נסע המון שכירי המלחמה, ואחריהם חיל־המאסף, רגלים מזֻינים ורוכבים רבים, להגן על הצבא מאחור.

'''ג.''' ככה נסע אספסינוס עם חילו ובא בגבולות הגליל ושׁם שָׂם את מחנהו ועצר את רוח אנשי־צבאו המשתוקקים לצאת לקרב, כי לראשונה חשב להפיל את אימתו על השונאים, בהראותו את כל עֹצם חילו, ולתת להם זמן להנחם ממעשיהם, אם ירצו לשוב מדרכם עוד לפני המלחמה. ויחד עם זה הכין את הכל לקראת מצור המבצרים. למראה המפקד הרומאי נחמו רבים על מרדם וכל יושבי הגליל נבהלו מפניו. והאנשים אשר חנו יחד עם יוסף לא רחוק מצפורי בגבול העיר הנקראה גרסיס (גריס) שמעו, כי המלחמה הולכת וקרובה אליהם ועוד מעט יתראו עם הרומאים פנים, ולא חכו לקרב הראשון, ועוד טרם ראו את האויב עין בעין ברחו ונפוצו לכל רוח. וליוסף נשארו מתי־מספר, ובראותו כי לא תמצא ידו לקַדם את פני השונאים בחיל קטן כזה וכי נפלה רוח היהודים ואם יאָמנו דבריהם בעיני הרומאים, יצאו המונים המונים לכרות אתם ברית שלום, על־כן ירא יוסף מאד לגורל כל המלחמה וגמר להרחיק מן הסכנה ולקח עמו את הנשארים ונמלט אל טבריה.

{{סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>53gqi23gr8wcb18a2wt4q1a8rkh0siu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023912</id>
      <parentid>3023895</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:43:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023912</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7159" sha1="p7jk64don1x4yi6r5s6k7v9rkihfla5" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה
|רישום הקודם=פרק ה
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז
|רישום הבא=פרק ז
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק ששי==
{{מרכז|{{ק|פְּלַצִידוּס עלה על יודפת לכבשה וניגף לפני היהודים, אספסיינוס פרץ בארץ הגליל.}}}}

{{חול|1=
'''א.''' ואספסיינוס וטיטוס בנו נשארו בעַכּו, לסדר את צבאותיהם. וּפלַצִּידוס, אשר פשט על הגליל, המית המון רב מן השבויים אשר בידו, והם הזקנים והחלשים, אשר עייפה נפשם להורגים, ובראותו כי אנשי המלחמה נמלטים כפעם בפעם אל ערי המבצר הבנויות בידי יוסף, מהר לעלות על יודפת, ראש מבצרי הארץ. כי חשב לתפוש את העיר על־נקלה, בהתנפלו עליה פתאם, וגם האמין, כי בדבר הזה יקנה לו שם גדול בעיני שרי־הצבא וגם יועיל להם הרבה בהליכות המלחמה, כי אחרי הִכָּבֵשׁ המבצר החזק בכל הארץ ייראו בני יתר הערים וייכָּנעו תחת הרומאים, אולם מה מאד נכזבה תוחלת פלצידוס! לבני יודפת נודע דבר בואו והם קִדמו את פניו מחוץ לשערי העיר והתנפלו על הרומאים פתאום בהמון רב ומוכן למלחמה, והשליכו את נפשם מנגד כגבורי־חיל הנלחמים בעד עירם הנמצאת בצרה ובעד נשיהם וטפם, והניסו את שונאיהם חיש מהר, אחרי פצעם רבים מצבא הרומאים. ומספר ההרוגים היה רק שבעה אנשים, כי נסוגו הרומאים אחור בסדר ולהבת רודפיהם לא יכלה לפלח את בשרם המכוסה שריון ומגן כולו, וגם הרבו היהודים בנשקם הקל לירות ברומאים מרחוק מהתנגח אתם פנים אל פנים. גם מבין היהודים נפלו שלשה אנשים ונפצעו אחדים. ככה הבין פלצידוס, כי ייבָּצר ממנו לכבוש את העיר, ונמלט על נפשו.

&lt;!-- עד כאן הוגה הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ב.''' אספסינוס גמר לעלות בעצמו על ארץ הגליל ונסע מעכו וצוה על צבאו לצאת למסע כדרך הרומאים. את כלי־הנשק מחיל־העזר ואת רובי־הקשת צוה לשלח לפניו, למען יעצרו את האויב מהתנפל פתאם וגם יתורו את היערים החשודים, אשר יוכלו להסתתר בהם אורבים. ואחרי החלוצים האלה נסע גם חלק אנשי־הצבא כבדי־הנשק, רגלים ורוכבים, ואחריהם הלכו עשרה איש למאה (צנטוריה), אשר נשׂאו מלבד הכבודה גם חבלי־מדה למֹד את מקום מצודת המחנה, ויחד אתם סוללי הדרכים, אשר נועדו להסיר מכשול מדרך הצבא לישר את ההדורים וגם לחצוב את היערים העוצרים את הצבא במסעו, למען אשר לא ייעף הצבא מקֹשי הדרכים. ואחרי הסוללים האלה שלח אספסינוס את הכבודה אשר לו ולשרי־צבאותיו עם רוכבים לסוכך עליה. ואחרי הכבודה נסע הוא בעצמו עם בחורי הרגלים והרוכבים ונושאי החניתות. ואחריהם הלכו הרוכבים אשר לכל לגיון ולגיון, כי מספר הרוכבים הנלוים אל כל לגיון מאה ועשרים איש. ואחריהם נסעו הפרדים נושאי מכונות־הרעש (אילי הברזל) ויתר מכונות המלחמה. ואחריהם שרי־החילים וראשי־הגדודים (הקוהורטות) ושרי־האלפים עם שומרי ראשם מבחורי הצבא. ואחריהם סִמני (דגלי) הלגיונות{{הערה|הסימנים הם הדגלים הגדולים, שבהם משֻׁבּצה תמונת הקיסר, – עַיֵן למעלה, ספר ב, ט, ב–ג. הנשר הוא פסל הקבוע על מוט.}} עם צלם נשר בתוֶך, כי לפני כל לגיון רומאי עובר הנשר, הוא מלך כל העופות והחזק בכלם, אשר נחשב בעיניהם (של הרומאים) לסמל הממשלה ולאות, כי ינצחו את אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואחרי קדשי הצבא האלה נסעו המחצצרים, ואחריהם כל מערכות הלוחמים מסֻדרות בשורות, ובכל אחת ששה אנשים לרחבה, ואחריהם הלך שר־מאה להשגיח על המערכה כחֹק. ועבדי כל לגיון ולגיון הלכו אחרי צבא הרגלים ונשאו אִתם על כתף פרדים ויתר בהמות־סבל את כבודת אנשי־הצבא. ואחרי כל הלגיונות נסע המון שכירי המלחמה, ואחריהם חיל־המאסף, רגלים מזֻינים ורוכבים רבים, להגן על הצבא מאחור.

'''ג.''' ככה נסע אספסינוס עם חילו ובא בגבולות הגליל ושׁם שָׂם את מחנהו ועצר את רוח אנשי־צבאו המשתוקקים לצאת לקרב, כי לראשונה חשב להפיל את אימתו על השונאים, בהראותו את כל עֹצם חילו, ולתת להם זמן להנחם ממעשיהם, אם ירצו לשוב מדרכם עוד לפני המלחמה. ויחד עם זה הכין את הכל לקראת מצור המבצרים. למראה המפקד הרומאי נחמו רבים על מרדם וכל יושבי הגליל נבהלו מפניו. והאנשים אשר חנו יחד עם יוסף לא רחוק מצפורי בגבול העיר הנקראה גרסיס (גריס) שמעו, כי המלחמה הולכת וקרובה אליהם ועוד מעט יתראו עם הרומאים פנים, ולא חכו לקרב הראשון, ועוד טרם ראו את האויב עין בעין ברחו ונפוצו לכל רוח. וליוסף נשארו מתי־מספר, ובראותו כי לא תמצא ידו לקַדם את פני השונאים בחיל קטן כזה וכי נפלה רוח היהודים ואם יאָמנו דבריהם בעיני הרומאים, יצאו המונים המונים לכרות אתם ברית שלום, על־כן ירא יוסף מאד לגורל כל המלחמה וגמר להרחיק מן הסכנה ולקח עמו את הנשארים ונמלט אל טבריה.

{{סוף}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>p7jk64don1x4yi6r5s6k7v9rkihfla5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023913</id>
      <parentid>3023912</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:44:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023913</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7149" sha1="c7djlhsej87xdaa5k8q86mdrhag6fwf" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה
|רישום הקודם=פרק ה
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז
|רישום הבא=פרק ז
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק ששי==
{{מרכז|{{ק|פְּלַצִידוּס עלה על יודפת לכבשה וניגף לפני היהודים, אספסיינוס פרץ בארץ הגליל.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס וטיטוס בנו נשארו בעַכּו, לסדר את צבאותיהם. וּפלַצִּידוס, אשר פשט על הגליל, המית המון רב מן השבויים אשר בידו, והם הזקנים והחלשים, אשר עייפה נפשם להורגים, ובראותו כי אנשי המלחמה נמלטים כפעם בפעם אל ערי המבצר הבנויות בידי יוסף, מהר לעלות על יודפת, ראש מבצרי הארץ. כי חשב לתפוש את העיר על־נקלה, בהתנפלו עליה פתאם, וגם האמין, כי בדבר הזה יקנה לו שם גדול בעיני שרי־הצבא וגם יועיל להם הרבה בהליכות המלחמה, כי אחרי הִכָּבֵשׁ המבצר החזק בכל הארץ ייראו בני יתר הערים וייכָּנעו תחת הרומאים, אולם מה מאד נכזבה תוחלת פלצידוס! לבני יודפת נודע דבר בואו והם קִדמו את פניו מחוץ לשערי העיר והתנפלו על הרומאים פתאום בהמון רב ומוכן למלחמה, והשליכו את נפשם מנגד כגבורי־חיל הנלחמים בעד עירם הנמצאת בצרה ובעד נשיהם וטפם, והניסו את שונאיהם חיש מהר, אחרי פצעם רבים מצבא הרומאים. ומספר ההרוגים היה רק שבעה אנשים, כי נסוגו הרומאים אחור בסדר ולהבת רודפיהם לא יכלה לפלח את בשרם המכוסה שריון ומגן כולו, וגם הרבו היהודים בנשקם הקל לירות ברומאים מרחוק מהתנגח אתם פנים אל פנים. גם מבין היהודים נפלו שלשה אנשים ונפצעו אחדים. ככה הבין פלצידוס, כי ייבָּצר ממנו לכבוש את העיר, ונמלט על נפשו.

&lt;!-- עד כאן הוגה הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ב.''' אספסינוס גמר לעלות בעצמו על ארץ הגליל ונסע מעכו וצוה על צבאו לצאת למסע כדרך הרומאים. את כלי־הנשק מחיל־העזר ואת רובי־הקשת צוה לשלח לפניו, למען יעצרו את האויב מהתנפל פתאם וגם יתורו את היערים החשודים, אשר יוכלו להסתתר בהם אורבים. ואחרי החלוצים האלה נסע גם חלק אנשי־הצבא כבדי־הנשק, רגלים ורוכבים, ואחריהם הלכו עשרה איש למאה (צנטוריה), אשר נשׂאו מלבד הכבודה גם חבלי־מדה למֹד את מקום מצודת המחנה, ויחד אתם סוללי הדרכים, אשר נועדו להסיר מכשול מדרך הצבא לישר את ההדורים וגם לחצוב את היערים העוצרים את הצבא במסעו, למען אשר לא ייעף הצבא מקֹשי הדרכים. ואחרי הסוללים האלה שלח אספסינוס את הכבודה אשר לו ולשרי־צבאותיו עם רוכבים לסוכך עליה. ואחרי הכבודה נסע הוא בעצמו עם בחורי הרגלים והרוכבים ונושאי החניתות. ואחריהם הלכו הרוכבים אשר לכל לגיון ולגיון, כי מספר הרוכבים הנלוים אל כל לגיון מאה ועשרים איש. ואחריהם נסעו הפרדים נושאי מכונות־הרעש (אילי הברזל) ויתר מכונות המלחמה. ואחריהם שרי־החילים וראשי־הגדודים (הקוהורטות) ושרי־האלפים עם שומרי ראשם מבחורי הצבא. ואחריהם סִמני (דגלי) הלגיונות{{הערה|הסימנים הם הדגלים הגדולים, שבהם משֻׁבּצה תמונת הקיסר, – עַיֵן למעלה, ספר ב, ט, ב–ג. הנשר הוא פסל הקבוע על מוט.}} עם צלם נשר בתוֶך, כי לפני כל לגיון רומאי עובר הנשר, הוא מלך כל העופות והחזק בכלם, אשר נחשב בעיניהם (של הרומאים) לסמל הממשלה ולאות, כי ינצחו את אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואחרי קדשי הצבא האלה נסעו המחצצרים, ואחריהם כל מערכות הלוחמים מסֻדרות בשורות, ובכל אחת ששה אנשים לרחבה, ואחריהם הלך שר־מאה להשגיח על המערכה כחֹק. ועבדי כל לגיון ולגיון הלכו אחרי צבא הרגלים ונשאו אִתם על כתף פרדים ויתר בהמות־סבל את כבודת אנשי־הצבא. ואחרי כל הלגיונות נסע המון שכירי המלחמה, ואחריהם חיל־המאסף, רגלים מזֻינים ורוכבים רבים, להגן על הצבא מאחור.

'''ג.''' ככה נסע אספסינוס עם חילו ובא בגבולות הגליל ושׁם שָׂם את מחנהו ועצר את רוח אנשי־צבאו המשתוקקים לצאת לקרב, כי לראשונה חשב להפיל את אימתו על השונאים, בהראותו את כל עֹצם חילו, ולתת להם זמן להנחם ממעשיהם, אם ירצו לשוב מדרכם עוד לפני המלחמה. ויחד עם זה הכין את הכל לקראת מצור המבצרים. למראה המפקד הרומאי נחמו רבים על מרדם וכל יושבי הגליל נבהלו מפניו. והאנשים אשר חנו יחד עם יוסף לא רחוק מצפורי בגבול העיר הנקראה גרסיס (גריס) שמעו, כי המלחמה הולכת וקרובה אליהם ועוד מעט יתראו עם הרומאים פנים, ולא חכו לקרב הראשון, ועוד טרם ראו את האויב עין בעין ברחו ונפוצו לכל רוח. וליוסף נשארו מתי־מספר, ובראותו כי לא תמצא ידו לקַדם את פני השונאים בחיל קטן כזה וכי נפלה רוח היהודים ואם יאָמנו דבריהם בעיני הרומאים, יצאו המונים המונים לכרות אתם ברית שלום, על־כן ירא יוסף מאד לגורל כל המלחמה וגמר להרחיק מן הסכנה ולקח עמו את הנשארים ונמלט אל טבריה.

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>c7djlhsej87xdaa5k8q86mdrhag6fwf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744304</id>
    <revision>
      <id>3023902</id>
      <parentid>3020070</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:12:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39412-33</username>
        <id>45976</id>
      </contributor>
      <comment>/* למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ? */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3023902</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="613" sha1="bano04meqxwanyb2gq366vs926a4vg6" xml:space="preserve">== למה הדף הזה לא מופיע ברשימת החוקים ?  ==

החוק הזה לא מופיע ברשימת החוקים בעמוד
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97

אנא הוסיפו אותו לרשימת החוקים בעמוד שמכיל את כל החקיקה. 
זה יוצר אי הבנות מיותרות. החוק הזה התקבל והוא בתוקף. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39412-33|&amp;#126;2026-39412-33]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39412-33|שיחה]] 14:12, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>bano04meqxwanyb2gq366vs926a4vg6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/454</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744849</id>
    <revision>
      <id>3023835</id>
      <parentid>3023558</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T19:47:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3023835</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5143" sha1="pr95m5k7h97pibc4r2s5jshuxqc80ef" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫חתימת המשנה וההוספות

תמב
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
ועל הנשיא בלשון רבי, אשר כן נקראו הנשיאים בפי בני דורם, ‬ובפרט רבי
אשר הי׳ זה אצל כל העם אצלו לשם העצם.

ופראנקעל ילך שם למסעיו ויאשר בעמוד ‪216‬ להרוס את כל דבר המשנה ויאמר:

״והנה אין כאן ספק שלא הסכימו כל חכמי הדור עם רבי בסגנון המשנה
עי׳ [[יבמות ט א|יבמות ט׳]] אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני ט״ו ליתני שש עשרה וכו׳ ושם
י׳ ואעפ״ב בדקה לוי במתניתיה וכו׳ וגם הנוסחאות לא היו שוות עי׳ [[ירושלמי ברכות א ב|ירושלמי ברכות‬
‫פ״א ה״ב]] אנן תנינן אכילת פסחים אית דלא תני אכילת פסחים, [[ירושלמי פאה ג א|שם פאה פ״ג ה״א]]
אנן תנינן של בין הזיתים תניי דבית רבי של אילנות מתני׳ צריכה לדבית רבי ודבית‬
‫רבי צריכן למתניתין אלו תנינן אנן ולא תנינן דבית רבי וכו׳, [[ירושלמי שביעית ב ה|שביעית פ״ב ה״ה]] אנן
תנינן סכין את הפגין וכו׳.״

ובמבוא הירוש׳ כבר יעשה מזה פראנקעל יסוד קבוע לבטל את כל המשנה ויאמר בד׳ ב':

״ולכן נעיר עוד שהחכמים אשר היו בימי רבי וקצת אחר מותו הוסיפו על
משנתו וזה יוצא ברור ממה שבא במשנה דברי רבי ואלה החכמים ובראשם בר קפרא ולוי
וגם ר׳ חייא סרו מגירסת רבי במשנתו וקבעו להם (בסדר המשנה) גירסאות אחרות וכו׳.״

ואחריו החרה החזיק החכם ווייס בח״ב מספרו עמוד ‪191‬ בקול המולה גדולה.

אכל כבר נתבאר לנו כל טעותם הגדול בחלק שני בסוף ימי התנאים בהפרקים
מן פרק כ״ט עד פרק ל״ג.

ונתבארו לנו הדברים שם בכל דברינו על הברייתות המפרשות את המשנה
מעמוד ‪114‬ עד עמוד 152‬.

וכל דברי לוי בר קפרא ר׳ חייא ור׳ הושעי׳ הנם ברייתות המפרשות את המשנה.

וציוניהם של כל החוקרים האלה אשר אספו להם זה אחר זה מבלי לדעת את האמור
שם, הנה אלו הי׳ נדרש לנו ראי׳ כי ר׳ חייא בר קפרא לוי וכו׳ לא חברו משניות ולא שינו דבר
במשנת רבי, היו הציונים ההם יכולים לבוא בין הראיות היותר ברורות על זה.


וכבר נתבאר לנו כל זה שם לכל פרטיו והמעיין יקחם מיטם ואין צריך לכפול הדברים‪.‬‬
‫וראוי לנו להעיר בזה עוד על דברי הגם׳ כטס׳ חולין ד׳‪ .‬פ״ד‪ ,‬איטר אצל‬
‫המשנד‪ ,‬בכסוי הדם ‪&gt;,‬ד‪,‬יטוחט ונמצאת טריפה וכו׳ ר׳ מאיר מחייב וחכמים סוטרין״ בא בגם׳‪:‬‬
‫״אמר ר׳ חייא כר אבא אמר ר׳ יוחנן ראה רבי דבריו' של ר׳ מאיר באותו‬
‫ואת בנו ושנאו בלשון־ חכמים ודר׳ שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים&quot;‪.‬‬
‫וכסוף הסוגיא בא שם ״ר׳ חייא נפל ליה יאניבא ככיתניה אתא לקמיה דרבי’‬
‫וכו׳ כי אתא רב דימי אמר צא טרוף אמרליה כי אתא‬
‫אמר ליה שקול עופא‬
‫רבין אמר צא נחוראמר ליה וכוי ולמאן דאמר צא נחור מ״ט לא אמר ליה צא‬
‫בר אבא‬
‫שחיטה שאינד‪ ,‬ראוי׳ שמד‪ ,‬שחיטה וד‪,‬אמר ■ר׳חייא‬
‫יטא קסבר‬
‫אמר ר׳ יוחנן ראה רבי דבריו של ר׳ שמעון בכסוי הדם ושנאו־ בלשון חכמים לא‬
‫טיבעיא קאמד לא מיבעיא צא טרוף אלא אפי׳ צא נחור וכו׳״‪.‬‬
‫והתוס׳ במס׳ שבועות ד׳ ה׳ על דברי ד‪,‬גמ׳ שם ״אלא בשבועות נסיב לה‬
‫אליבא דר׳ עקיבא וליה לא סיירא ליה״ כתבו ״זימנין דלא כעי למימר ]ד‪,‬כי בם׳‬
‫כסוי הדם ד׳ ס״ה גבי ר׳ חייא דנסל ליה יאניבא בכיתניה ואמר ליה רבי צא ונחור‬
‫ופריך ולימא ליה צא וטרוף דהא רבי ראה דבריו של ר׳ שטעון בכסוי הדם ושנאם בלשון‬
‫חכמים דשחיטה שאינד‪ ,‬ראויה לא שמח שחיטה ולא בעי למיטר תני לה ולא סבר לה״‪.‬‬
‫והנה לא תירצו כלום‪ ,‬וכבודם הגדול כמקומו אבל הנם שני ענינים‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pr95m5k7h97pibc4r2s5jshuxqc80ef</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023883</id>
      <parentid>3023835</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T07:32:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3023883</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5014" sha1="preqbmv14pu7l7yb2qvesfkzwh5x3rg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫חתימת המשנה וההוספות

תמב
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
ועל הנשיא בלשון רבי, אשר כן נקראו הנשיאים בפי בני דורם, ‬ובפרט רבי
אשר הי׳ זה אצל כל העם אצלו לשם העצם.

ופראנקעל ילך שם למסעיו ויאשר בעמוד ‪216‬ להרוס את כל דבר המשנה ויאמר:

״והנה אין כאן ספק שלא הסכימו כל חכמי הדור עם רבי בסגנון המשנה
עי׳ [[יבמות ט א|יבמות ט׳]] אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני ט״ו ליתני שש עשרה וכו׳ ושם
י׳ ואעפ״ב בדקה לוי במתניתיה וכו׳ וגם הנוסחאות לא היו שוות עי׳ [[ירושלמי ברכות א ב|ירושלמי ברכות‬
‫פ״א ה״ב]] אנן תנינן אכילת פסחים אית דלא תני אכילת פסחים, [[ירושלמי פאה ג א|שם פאה פ״ג ה״א]]
אנן תנינן של בין הזיתים תניי דבית רבי של אילנות מתני׳ צריכה לדבית רבי ודבית‬
‫רבי צריכן למתניתין אלו תנינן אנן ולא תנינן דבית רבי וכו׳, [[ירושלמי שביעית ב ה|שביעית פ״ב ה״ה]] אנן
תנינן סכין את הפגין וכו׳.״

ובמבוא הירוש׳ כבר יעשה מזה פראנקעל יסוד קבוע לבטל את כל המשנה ויאמר בד׳ ב':

״ולכן נעיר עוד שהחכמים אשר היו בימי רבי וקצת אחר מותו הוסיפו על
משנתו וזה יוצא ברור ממה שבא במשנה דברי רבי ואלה החכמים ובראשם בר קפרא ולוי
וגם ר׳ חייא סרו מגירסת רבי במשנתו וקבעו להם (בסדר המשנה) גירסאות אחרות וכו׳.״

ואחריו החרה החזיק החכם ווייס בח״ב מספרו עמוד ‪191‬ בקול המולה גדולה.

אכל כבר נתבאר לנו כל טעותם הגדול בחלק שני בסוף ימי התנאים בהפרקים
מן פרק כ״ט עד פרק ל״ג.

ונתבארו לנו הדברים שם בכל דברינו על הברייתות המפרשות את המשנה
מעמוד ‪114‬ עד עמוד 152‬.

וכל דברי לוי בר קפרא ר׳ חייא ור׳ הושעי׳ הנם ברייתות המפרשות את המשנה.

וציוניהם של כל החוקרים האלה אשר אספו להם זה אחר זה מבלי לדעת את האמור
שם, הנה אלו הי׳ נדרש לנו ראי׳ כי ר׳ חייא בר קפרא לוי וכו׳ לא חברו משניות ולא שינו דבר
במשנת רבי, היו הציונים ההם יכולים לבוא בין הראיות היותר ברורות על זה.

וכבר נתבאר לנו כל זה שם לכל פרטיו והמעיין יקחם משם ואין צריך לכפול הדברים.

וראוי לנו להעיר בזה עוד על דברי הגמ׳ במס׳ [[חולין פה א|חולין ד׳ פ״ה]] אשר אצל
המשנה בכסוי הדם &quot;השוחט ונמצאת טריפה וכו׳ ר׳ מאיר מחייב וחכמים פוטרין״ בא בגמ׳:

״אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן ראה רבי דבריו של ר׳ מאיר באותו
ואת בנו ושנאו בלשון חכמים ודר׳ שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים&quot;.

ובסוף הסוגיא בא [[חולין פה ב|שם]] ״ר׳ חייא נפל ליה יאניבא בכיתניה אתא לקמיה דרבי
אמר ליה שקול עופא וכו׳ כי אתא רב דימי אמר צא טרוף אמר ליה כי אתא
רבין אמר צא נחור אמר ליה וכו' ולמאן דאמר צא נחור מ״ט לא אמר ליה צא
טרוף וכי תימא קסבר שחיטה שאינה ראוי׳ שמה שחיטה והאמר ר׳ חייא ‫בר אבא
אמר ר׳ יוחנן ראה רבי דבריו של ר׳ שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים לא
מיבעיא קאמר לא מיבעיא צא טרוף אלא אפי׳ צא נחור וכו'״.

והתוס׳ במס׳ [[שבועות ה א|שבועות ד׳ ה׳]] על דברי הגמ׳ שם ״אלא בשבועות נסיב לה
אליבא דר׳ עקיבא וליה לא סבירא ליה״ כתבו ״זימנין דלא בעי למימר הכי בפ׳
כסוי הדם ד׳ פ״ה גבי ר׳ חייא דנפל ליה יאניבא בכיתניה ואמר ליה רבי צא ונחור
ופריך ולימא ליה צא וטרוף דהא רבי ראה דבריו של ר׳ שמעון בכסוי הדם ושנאם בלשון
חכמים דשחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה ולא בעי למימר תני לה ולא סבר לה״.

והנה לא תירצו כלום, וכבודם הגדול במקומו אבל הנם שני ענינים.

&lt;קטע סוף=פרק נט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>preqbmv14pu7l7yb2qvesfkzwh5x3rg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ברוך גדול דעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744875</id>
    <revision>
      <id>3023839</id>
      <parentid>3023771</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T20:43:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023839</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="785" sha1="l62huhp7adv83dt0l5um6135yuvia3i" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה.{{ש}}
{{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ.{{ש}}
{{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ.{{ש}}
{{הור|תתברך}}
{{סוף}}

==הערות==</text>
      <sha1>l62huhp7adv83dt0l5um6135yuvia3i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:למשה צוית על הר סיני</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744889</id>
    <revision>
      <id>3023897</id>
      <parentid>3023804</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T10:40:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3023897</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1064" sha1="2b527kwen5h6srd0i5dd3ougxlbednf" xml:space="preserve">האם יש איזשהו מקור לכך שזה שריד של שבעתא עתיקה? אני מודה שהאקרוסטיכון פה נראה לי קצת מאולץ. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:25, 10 ביולי 2026 (IDT)

:החוקרים (וידר, זימר, זולאי, יהלום, מירסקי) התעניינו ב&quot;ישמח משה&quot; מפני שהיא שנויה במחלוקת ראשונים ושם המסקנה שזה פיוט שם קשה לעורר עליה. לגבי 'אתה יצרת' ו'למשה צוית' לא נראה לי שזה מקרה שגם פתיחות אלו בנויות ג&quot;כ על א&quot;ב ודוקא באותיות מ-י ל-מ, ובמקרה זה עוסקת גם כן במשה רבנו (באמת התוכן די זהה עם 'ישמח משה'). יש לנו ג&quot;כ את העובדא שבנוסחא החילופית הפתיחה 'אתה קדשת' מפוייטת לגמרי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:40, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2b527kwen5h6srd0i5dd3ougxlbednf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023903</id>
      <parentid>3023897</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:29:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023903</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1705" sha1="1q1qfkzz62eutq7cllof1hfnb59t24d" xml:space="preserve">האם יש איזשהו מקור לכך שזה שריד של שבעתא עתיקה? אני מודה שהאקרוסטיכון פה נראה לי קצת מאולץ. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:25, 10 ביולי 2026 (IDT)

:החוקרים (וידר, זימר, זולאי, יהלום, מירסקי) התעניינו ב&quot;ישמח משה&quot; מפני שהיא שנויה במחלוקת ראשונים ושם המסקנה שזה פיוט שם קשה לעורר עליה. לגבי 'אתה יצרת' ו'למשה צוית' לא נראה לי שזה מקרה שגם פתיחות אלו בנויות ג&quot;כ על א&quot;ב ודוקא באותיות מ-י ל-מ, ובמקרה זה עוסקת גם כן במשה רבנו (באמת התוכן די זהה עם 'ישמח משה'). יש לנו ג&quot;כ את העובדא שבנוסחא החילופית הפתיחה 'אתה קדשת' מפוייטת לגמרי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:40, 12 ביולי 2026 (IDT)
::על 'ישמח משה' אני מקבל את ההשערה שזה פיוט, אבל באמת גם שם מכלל השערה מסתברת זה לא יצא. במקרה הזה יש לנו פחות טורים, וצרוף שתי אותיות ל'אקרוסטיכון' עשוי להיות מקרי (בפרט שב'אתה יצרת' נאלצת להתעלם מן המילה הפותחת לשם כך...). במשפט האחרון התכוונת ל'תכנת שבת'? כי 'אתה קדשת' גם לא ממש מפויטת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:28, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1q1qfkzz62eutq7cllof1hfnb59t24d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023904</id>
      <parentid>3023903</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:31:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3023904</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1839" sha1="e6djq3kkhmmzrsogkkzey9ilj7kd5bj" xml:space="preserve">האם יש איזשהו מקור לכך שזה שריד של שבעתא עתיקה? אני מודה שהאקרוסטיכון פה נראה לי קצת מאולץ. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:25, 10 ביולי 2026 (IDT)

:החוקרים (וידר, זימר, זולאי, יהלום, מירסקי) התעניינו ב&quot;ישמח משה&quot; מפני שהיא שנויה במחלוקת ראשונים ושם המסקנה שזה פיוט שם קשה לעורר עליה. לגבי 'אתה יצרת' ו'למשה צוית' לא נראה לי שזה מקרה שגם פתיחות אלו בנויות ג&quot;כ על א&quot;ב ודוקא באותיות מ-י ל-מ, ובמקרה זה עוסקת גם כן במשה רבנו (באמת התוכן די זהה עם 'ישמח משה'). יש לנו ג&quot;כ את העובדא שבנוסחא החילופית הפתיחה 'אתה קדשת' מפוייטת לגמרי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:40, 12 ביולי 2026 (IDT)
::על 'ישמח משה' אני מקבל את ההשערה שזה פיוט, אבל באמת גם שם מכלל השערה מסתברת זה לא יצא. במקרה הזה יש לנו פחות טורים, וצרוף שתי אותיות ל'אקרוסטיכון' עשוי להיות מקרי (בפרט שב'אתה יצרת' נאלצת להתעלם מן המילה הפותחת לשם כך...). במשפט האחרון התכוונת ל'תכנת שבת'? כי 'אתה קדשת' גם לא ממש מפויטת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:28, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::נכון 'תכנת שבת'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:31, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>e6djq3kkhmmzrsogkkzey9ilj7kd5bj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:לאל ברוך נעימות יתנו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744890</id>
    <revision>
      <id>3023836</id>
      <parentid>3023824</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T20:08:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023836</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="824" sha1="fmcomzrfob4ubj9rxfi0302p8f53b2a" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fmcomzrfob4ubj9rxfi0302p8f53b2a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023899</id>
      <parentid>3023836</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:03:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3023899</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1082" sha1="p783ia9y2ca7w6eglwsq4sw9zn0q922" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>p783ia9y2ca7w6eglwsq4sw9zn0q922</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023905</id>
      <parentid>3023899</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:33:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023905</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1681" sha1="6bbu3g4kfzipv32agzoyl2v97s09hz7" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6bbu3g4kfzipv32agzoyl2v97s09hz7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023907</id>
      <parentid>3023905</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:36:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3023907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1876" sha1="ghqi48b5ihyntrmnx7peuebu43wafhe" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ghqi48b5ihyntrmnx7peuebu43wafhe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023908</id>
      <parentid>3023907</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:37:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש Yack67: נו באמת.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023908</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2000" sha1="9kn3gsxu3zw3p290rqeral3mhzihyok" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: נו באמת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>9kn3gsxu3zw3p290rqeral3mhzihyok</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023909</id>
      <parentid>3023908</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:37:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/Nahum|Nahum]] ([[User talk:Nahum|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Yack67|Yack67]]</comment>
      <origin>3023907</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1876" sha1="ghqi48b5ihyntrmnx7peuebu43wafhe" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ghqi48b5ihyntrmnx7peuebu43wafhe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023910</id>
      <parentid>3023909</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:37:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש Yack67: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023910</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2037" sha1="7pnyiqbtngy0cyjnvkftbt72txehrec" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7pnyiqbtngy0cyjnvkftbt72txehrec</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023911</id>
      <parentid>3023910</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T11:38:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3023911</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2331" sha1="2j3cycxy1vunhylm685fmkj38ucq4tw" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2j3cycxy1vunhylm685fmkj38ucq4tw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אריד בשיחי ואהימה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744899</id>
    <revision>
      <id>3023842</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:19:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקורות: סרע&quot;ג מהד' קורונל ח&quot;ב, סידור ונציה רפ&quot;ד</comment>
      <origin>3023842</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5408" sha1="2fg6ggzazeztr3ai1jbq2n5kzrmpbrl" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אני יוסף בנסולי'''}}

כַּפֵּר לְעַמְּךָ {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|דברים כא ח}}

{{סי|אָ}}רִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה {{ש}}
וְנַפְשִׁי בְּכַפִּי אָשִׂימָה {{ש}}
קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים אָרִימָה {{ר1}}
יְיָ אֱלֹהֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|שמות ה א}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|נָ}}אוֹר יוֹפִיעַ לְיַשֵּׁר כָּל עָקוֹב {{ש}}
וּבְשֵׁם קוֹרְאָיו יִקֹּב {{ש}}
מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב {{ר1}}
חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו {{מילת קבע|לְיִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים קמז יט}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|יָ}}חִיד הַצִּילֵהוּ מִכָּל מְגוּרוֹתָיו {{ש}}
וְיוֹם בָּא לְסַפֵּר קוֹרוֹתָיו {{ש}}
נַחֲמֵהוּ מִכָּל צָרוֹתָיו {{ר1}}
פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים כה כב}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|יוֹ}}ם לִבִּי אֶשְׁפֹּךְ, וְעֵינַי {{ש}}
אֶשָּׂא, וְאַזְכִּיר חַסְדֵי יְיָ {{ש}}
כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ {{ר1}}
וְרַב טוּב לְבֵית {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|ישעיהו סג ז}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|סִ}}תְרִי וּמָגִנִּי אַתָּה מִלְּפָנִים {{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאִים אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים {{ש}}
לְמַזְכִּיר לְפָנֶיךָ אַהֲבַת קַדְמוֹנִים {{ר1}}
זִכָּרוֹן לִבְנֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|במדבר לא נד}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל אֶל מִי אֲדַמֶּךָ {{ש}}
לְהַקְשִׁיב תְּפִלָּתִי אֶשְׁאַל מִמֶּךָ {{ש}}
בְּעָמְדִי לְפָנֶיךָ וְקָרְאִי לְעַמֶּךָ {{ר1}}
הַסְכֵּת וּשְׁמַע {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|דברים כז ט}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|בָּ}}רוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי {{ש}}
וְיוֹם אֲשֶׁר חֶטְאִי יְעִידֵנִי {{ש}}
חַסְדְּךָ יְיָ יִסְעָדֵנִי {{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|מ&quot;א ח לו}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|נַ}}חֵץ לִקְרֹא לְבִנְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ {{ש}}
כְּיוֹם פְּדִיתוֹ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ {{ש}}
בְּתִתְּךָ מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ {{ר1}}
עַל אוֹדֹת בְּנֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|שמות יח ח}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|סִ}}בְרִי אֲהַבְתַּנִי מֵאָז נְדָבָה {{ש}}
נְתַתַּנִי כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה רְבָבָה {{ש}}
בַּמֶּה אֲקַדֵּם יְיָ עַל כָּל הַטּוֹבָה {{ר1}}
אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ {{מילת קבע|לְיִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|שמות יח ט}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|וּ}}מָתַי שֶׂה אֹבֵד תְּבַקֵּשׁ וְתִדְרֹשׁ {{ש}}
וְתַשְׁמִיד אוֹיֵב עַל גַּבִּי יַחֲרֹשׁ {{ש}}
לָמָּה שְׁכַחְתָּנִי וְאַתָּה קָדוֹשׁ {{ר1}}
יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|תהלים כב ד}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|לְ}}זַמֵּר לְשִׁמְךָ תָּשִׁיב לוֹבְשֵׁי תַשְׁבֵּץ {{ש}}
וְתָחִישׁ גְּאֻלָּה לְמִשְׁפְּחוֹת יַעְבֵּץ {{ש}}
וְאֶל הַר קָדְשֶׁךָ תְּקַבֵּץ {{ר1}}
כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|בראשית מט כח}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|יָ}}בוֹא גְּמוּל אֱלֹהִים וְיוֹשִׁיעֵנוּ {{ש}}
וּבְהַר נַחֲלָתוֹ יִטָּעֵנוּ {{ש}}
וְיִמְחֶה כָעָב פְּשָׁעֵינוּ {{ר1}}
וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}.{{ממס|במדבר טו כו}}
 {{רפרן|הזחה=2|כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל}}

[[קטגוריה:מסתג'אב]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>2fg6ggzazeztr3ai1jbq2n5kzrmpbrl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744900</id>
    <revision>
      <id>3023843</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:22:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>רשות</comment>
      <origin>3023843</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8776" sha1="cwgoaq10z2dug3sh0inlxtlbz9i6yq7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

וָאָרֶץ {{סי|אַ}}שְׁפִּיל וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי{{ש}}
{{סי|אֶ}}קֹּד וְאֶשְׁקֹד בְּזִמְרַת רִנָּתִי{{ש}}
{{סי|אָ}}עִירָה שַׁחַר וְאֶזְכְּרָה נְגִינָתִי {{ר1}}
{{סי|א}}וֹדְךָ אֲדֹנָי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פו יב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|בְּ}}קָרְאִי סְעִפַּי נִשְׁפָּלוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרִי אֲשָׁמַי יְגוֹנַי נִכְפָּלוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}נָשְׂאִי יָדַי פָּנַי נָפָלוּ {{ר1}}
{{סי|בֹּ}}שְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|עזרא ט ו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|גָּ}}דַלְתָּ בְּשַׁפְרִיר זְבוּלֶךָ{{ש}}
{{סי|גּ}}וּשׁ עָפָר הֲיַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גָּ}}מְלֵנִי חֶסֶד בְּבָטְחִי עָלֶיךָ {{ר1}}
{{סי|גַּ}}ם זֹאת זָכְרָה לִּי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|נחמיה יג כב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|דְּ}}רַשְׁתִּיךָ יָרֵא וְזֹוֵעַ{{ש}}
{{סי|דַּ}}ל אַל תִּבְזֶה בְּעָמְדוֹ מְשַׁוֵּעַ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּ עֵינַי כְּעָנִי וְגֹוֵעַ {{ר1}}
{{סי|הַ}}בִּיטָה עֲנֵנִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים יג ד}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|הַ}}יּוֹם פָּנֶיךָ שִׁחַרְתִּי{{ש}}
{{סי|הֲ}}רִיצוֹתִי פַעַם וְלֹא אֵחַרְתִּי{{ש}}
{{סי|הֱ}}יוֹתִי חוֹסֶה בְצִלְּךָ בָּחַרְתִּי {{ר1}}
{{סי|הִ}}סְתּוֹפֵף בְּבֵית {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פד יא}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|וְ}}אַל תַּחֲקֹר אוֹתִי וְאַל תְּנַסֶּה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמֵי דְמָעַי פְּשָׁעַי הַמְסֵה{{ש}}
{{סי|וּ}}לְקוֹל שַׁוְעִי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה {{ר1}}
{{סי|וְ}}אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|דניאל ט יט}} 

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|זֻ}}לְעַפְתִּי עֵת כִּי דְרַשְׁתִּיךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}עְתִּי וְנַעְתִּי עֵת כִּי שִׁחַרְתִּיךָ{{ש}}
{{סי|זָ}}חַלְתִּי וְחַלְתִּי יוֹם זְכַרְתִּיךָ {{ר1}}
{{סי|זָ}}כְרָה לִּי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|נחמיה ה יט}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|חָ}}מַלְתָּ עַל אֹם נֶאֱנַחַת{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתָ יוֹם כִּפּוּר לְטַהֵר נֶאֱלַחַת{{ש}}
{{סי|חִ}}לַּצְתָּ נַפְשִׁי וַתַּעַל מִשַּׁחַת {{ר1}}
{{סי|חַ}}יַּי, יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|יונה ב ז}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|טִ}}כַּסְתָּ עַם זוּ לְהַבְדִּילוֹ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר וְצֹהַר יוֹם זֶה לְהַנְחִילוֹ{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ לְהוֹדוֹת לֹא דוֹמַמְתִּי וְלֹא {{ר1}}
{{סי|יִ}}דֹּם, יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים ל יג}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|יָ}}גֹרְתִּי מֵרֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
{{סי|יָ}}גוֹן יָסַפְתִּי עַל יְגוֹנוֹתַי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוּב יְרַחֵם יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתַי {{ר1}}
{{סי|יִ}}מְאָסֵם (יְיָ) {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|הושע ט יז}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|כַּ}}פֵר עָוֹן יִרְטֵנִי{{ש}}
{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ פֶּן תַּמְעִיטֵנִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹאֲךָ עִמִּי בְּמִשְׁפָּט, שָׁפְטֵנִי {{ר1}}
{{סי|כְּ}}צִדְקְךָ יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים לה כד}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|לְ}}שִׁמְךָ פְּצֵנִי פְּדֵנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלְבִּין כֶּתֶם עָקֵב יְגוּדֵנִי{{ש}}
{{סי|לֵ}}ב טָהוֹר בְּרָא לִי וְלַמְּדֵנִי {{ר1}}
{{סי|לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי.{{ממס|תהלים קמג י}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|מַ}}לֵּט סְגֻלָּה מֵרֶשֶׁף{{ש}}
{{סי|מִ}}י זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כַּשַּׁחַר בַּנֶּשֶׁף{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁכְתָּהּ אַחֲרֶיךָ מִיַּד מְתֵי אֶשֶׁף {{ר1}}
{{סי|מִ}}קֶּדֶם יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|חבקוק א יב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|נִ}}גְרַשְׁתִּי מִדְּבִיר וּמִלֶּשֶׁךְ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדֵד וּבוֹדֵד בְּאָהֳלֵי מֶשֶׁךְ{{ש}}
{{סי|נַ}}מְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ {{ר1}}
{{סי|נֵ}}רִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים יח כט}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|סְ}}בָבוּנִי נוֹשְׁכִים בְּלִי לָחַשׁ{{ש}}
{{סי|סָ}}בְרוּ לְהַכְחִישׁ דָּתִי בְכָחַשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}פְּרָה לְשׁוֹנִי וַתִּרְחַשׁ רָחַשׁ {{ר1}}
{{סי|ס}}וּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים קיט קטו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|עַ}}ד מֶה יַעֲלֹז רָשָׁע{{ש}}
{{סי|עֵ}}ינַי הָאֵר וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|עַ}}ל עָבְדוֹ שָׁוְא וּתְרָפִים, הוֹשַׁע {{ר1}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ, אַתָּה {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פו ב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|פְּ}}קַדְתִּיךָ עֵת צַר מִתְגַּבֵּר{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׂתִּי כַף נֶגְדְּךָ וָאֲשַׂבֵּר{{ש}}
{{סי|פָּ}}עַרְתִּי פִי לַאֲשֶׁר דִבֶּר {{ר1}}
{{סי|פִּ}}י יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|צַ}}מֵּת זְדוֹן מִתְקַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק תְּאַשֵּׁר וְעָקֹב תְּיַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאֲךָ קִדֵּשׁ צוֹם, כַּאֲשֶׁר {{ר1}}
{{סי|צִ}}וַּנִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|דברים ד ה}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי שְׁחוֹחַ וְנִחַמְתִּי{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּיוֹם צַמְתִּי שִׂבְרִי בְּךָ שַׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|קַ}}חַת דְּבָרִים קִדַּמְתִּי וְקַמְתִּי {{ר1}}
{{סי|ק}}וּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים ג ח}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|רְ}}דָפוּנִי נְגָעַי לִרְגָעַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְצָעַי עַל רֹב בְּצָעַי{{ש}}
{{סי|רָ}}ם אִם עָצְמוּ וְרַבּוּ פְּשָׁעַי {{ר1}}
{{סי|רַ}}בּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים מ ו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|שַׁ}}וְעַת עַמְּךָ תַעֲרֹב{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיבָם יִגַּהּ וְצִדְקָם לָרֹב{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי יִשְׁלַח לָרַָחוֹק וְלַקָּרוֹב {{ר1}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם יֹאמַר {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|ישעיהו נז כא}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}שָּׂא עָלֵימוֹ אוֹר פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}כִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ {{ר1}}
{{סי|תַּ}}עֲנֶה אֲדֹנָי {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים לח טז}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>cwgoaq10z2dug3sh0inlxtlbz9i6yq7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023854</id>
      <parentid>3023843</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023854</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8841" sha1="pzm8dka9tf1fendseqfoyqu1k2lqkgv" xml:space="preserve">{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

וָאָרֶץ {{סי|אַ}}שְׁפִּיל וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי{{ש}}
{{סי|אֶ}}קֹּד וְאֶשְׁקֹד בְּזִמְרַת רִנָּתִי{{ש}}
{{סי|אָ}}עִירָה שַׁחַר וְאֶזְכְּרָה נְגִינָתִי {{ר1}}
{{סי|א}}וֹדְךָ אֲדֹנָי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פו יב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|בְּ}}קָרְאִי סְעִפַּי נִשְׁפָּלוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרִי אֲשָׁמַי יְגוֹנַי נִכְפָּלוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}נָשְׂאִי יָדַי פָּנַי נָפָלוּ {{ר1}}
{{סי|בֹּ}}שְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|עזרא ט ו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|גָּ}}דַלְתָּ בְּשַׁפְרִיר זְבוּלֶךָ{{ש}}
{{סי|גּ}}וּשׁ עָפָר הֲיַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גָּ}}מְלֵנִי חֶסֶד בְּבָטְחִי עָלֶיךָ {{ר1}}
{{סי|גַּ}}ם זֹאת זָכְרָה לִּי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|נחמיה יג כב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|דְּ}}רַשְׁתִּיךָ יָרֵא וְזֹוֵעַ{{ש}}
{{סי|דַּ}}ל אַל תִּבְזֶה בְּעָמְדוֹ מְשַׁוֵּעַ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּ עֵינַי כְּעָנִי וְגֹוֵעַ {{ר1}}
{{סי|הַ}}בִּיטָה עֲנֵנִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים יג ד}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|הַ}}יּוֹם פָּנֶיךָ שִׁחַרְתִּי{{ש}}
{{סי|הֲ}}רִיצוֹתִי פַעַם וְלֹא אֵחַרְתִּי{{ש}}
{{סי|הֱ}}יוֹתִי חוֹסֶה בְצִלְּךָ בָּחַרְתִּי {{ר1}}
{{סי|הִ}}סְתּוֹפֵף בְּבֵית {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פד יא}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|וְ}}אַל תַּחֲקֹר אוֹתִי וְאַל תְּנַסֶּה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמֵי דְמָעַי פְּשָׁעַי הַמְסֵה{{ש}}
{{סי|וּ}}לְקוֹל שַׁוְעִי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה {{ר1}}
{{סי|וְ}}אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|דניאל ט יט}} 

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|זֻ}}לְעַפְתִּי עֵת כִּי דְרַשְׁתִּיךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}עְתִּי וְנַעְתִּי עֵת כִּי שִׁחַרְתִּיךָ{{ש}}
{{סי|זָ}}חַלְתִּי וְחַלְתִּי יוֹם זְכַרְתִּיךָ {{ר1}}
{{סי|זָ}}כְרָה לִּי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|נחמיה ה יט}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|חָ}}מַלְתָּ עַל אֹם נֶאֱנַחַת{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתָ יוֹם כִּפּוּר לְטַהֵר נֶאֱלַחַת{{ש}}
{{סי|חִ}}לַּצְתָּ נַפְשִׁי וַתַּעַל מִשַּׁחַת {{ר1}}
{{סי|חַ}}יַּי, יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|יונה ב ז}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|טִ}}כַּסְתָּ עַם זוּ לְהַבְדִּילוֹ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר וְצֹהַר יוֹם זֶה לְהַנְחִילוֹ{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ לְהוֹדוֹת לֹא דוֹמַמְתִּי וְלֹא {{ר1}}
{{סי|יִ}}דֹּם, יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים ל יג}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|יָ}}גֹרְתִּי מֵרֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
{{סי|יָ}}גוֹן יָסַפְתִּי עַל יְגוֹנוֹתַי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוּב יְרַחֵם יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתַי {{ר1}}
{{סי|יִ}}מְאָסֵם (יְיָ) {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|הושע ט יז}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|כַּ}}פֵר עָוֹן יִרְטֵנִי{{ש}}
{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ פֶּן תַּמְעִיטֵנִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹאֲךָ עִמִּי בְּמִשְׁפָּט, שָׁפְטֵנִי {{ר1}}
{{סי|כְּ}}צִדְקְךָ יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים לה כד}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|לְ}}שִׁמְךָ פְּצֵנִי פְּדֵנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלְבִּין כֶּתֶם עָקֵב יְגוּדֵנִי{{ש}}
{{סי|לֵ}}ב טָהוֹר בְּרָא לִי וְלַמְּדֵנִי {{ר1}}
{{סי|לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי.{{ממס|תהלים קמג י}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|מַ}}לֵּט סְגֻלָּה מֵרֶשֶׁף{{ש}}
{{סי|מִ}}י זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כַּשַּׁחַר בַּנֶּשֶׁף{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁכְתָּהּ אַחֲרֶיךָ מִיַּד מְתֵי אֶשֶׁף {{ר1}}
{{סי|מִ}}קֶּדֶם יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|חבקוק א יב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|נִ}}גְרַשְׁתִּי מִדְּבִיר וּמִלֶּשֶׁךְ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדֵד וּבוֹדֵד בְּאָהֳלֵי מֶשֶׁךְ{{ש}}
{{סי|נַ}}מְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ {{ר1}}
{{סי|נֵ}}רִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים יח כט}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|סְ}}בָבוּנִי נוֹשְׁכִים בְּלִי לָחַשׁ{{ש}}
{{סי|סָ}}בְרוּ לְהַכְחִישׁ דָּתִי בְכָחַשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}פְּרָה לְשׁוֹנִי וַתִּרְחַשׁ רָחַשׁ {{ר1}}
{{סי|ס}}וּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים קיט קטו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|עַ}}ד מֶה יַעֲלֹז רָשָׁע{{ש}}
{{סי|עֵ}}ינַי הָאֵר וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|עַ}}ל עָבְדוֹ שָׁוְא וּתְרָפִים, הוֹשַׁע {{ר1}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ, אַתָּה {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פו ב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|פְּ}}קַדְתִּיךָ עֵת צַר מִתְגַּבֵּר{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׂתִּי כַף נֶגְדְּךָ וָאֲשַׂבֵּר{{ש}}
{{סי|פָּ}}עַרְתִּי פִי לַאֲשֶׁר דִבֶּר {{ר1}}
{{סי|פִּ}}י יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|צַ}}מֵּת זְדוֹן מִתְקַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק תְּאַשֵּׁר וְעָקֹב תְּיַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאֲךָ קִדֵּשׁ צוֹם, כַּאֲשֶׁר {{ר1}}
{{סי|צִ}}וַּנִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|דברים ד ה}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי שְׁחוֹחַ וְנִחַמְתִּי{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּיוֹם צַמְתִּי שִׂבְרִי בְּךָ שַׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|קַ}}חַת דְּבָרִים קִדַּמְתִּי וְקַמְתִּי {{ר1}}
{{סי|ק}}וּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים ג ח}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|רְ}}דָפוּנִי נְגָעַי לִרְגָעַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְצָעַי עַל רֹב בְּצָעַי{{ש}}
{{סי|רָ}}ם אִם עָצְמוּ וְרַבּוּ פְּשָׁעַי {{ר1}}
{{סי|רַ}}בּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים מ ו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|שַׁ}}וְעַת עַמְּךָ תַעֲרֹב{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיבָם יִגַּהּ וְצִדְקָם לָרֹב{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי יִשְׁלַח לָרַָחוֹק וְלַקָּרוֹב {{ר1}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם יֹאמַר {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|ישעיהו נז כא}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}שָּׂא עָלֵימוֹ אוֹר פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}כִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ {{ר1}}
{{סי|תַּ}}עֲנֶה אֲדֹנָי {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים לח טז}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>pzm8dka9tf1fendseqfoyqu1k2lqkgv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023875</id>
      <parentid>3023854</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T22:30:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023875</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8861" sha1="lp9pnki0lg2z8svmntcd1rcy5opjoc1" xml:space="preserve">{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}

וָאָרֶץ {{סי|אַ}}שְׁפִּיל וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי{{ש}}
{{סי|אֶ}}קֹּד וְאֶשְׁקֹד בְּזִמְרַת רִנָּתִי{{ש}}
{{סי|אָ}}עִירָה שַׁחַר וְאֶזְכְּרָה נְגִינָתִי {{ר1}}
{{סי|א}}וֹדְךָ אֲדֹנָי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פו יב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|בְּ}}קָרְאִי סְעִפַּי נִשְׁפָּלוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרִי אֲשָׁמַי יְגוֹנַי נִכְפָּלוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}נָשְׂאִי יָדַי פָּנַי נָפָלוּ {{ר1}}
{{סי|בֹּ}}שְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|עזרא ט ו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|גָּ}}דַלְתָּ בְּשַׁפְרִיר זְבוּלֶךָ{{ש}}
{{סי|גּ}}וּשׁ עָפָר הֲיַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גָּ}}מְלֵנִי חֶסֶד בְּבָטְחִי עָלֶיךָ {{ר1}}
{{סי|גַּ}}ם זֹאת זָכְרָה לִּי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|נחמיה יג כב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|דְּ}}רַשְׁתִּיךָ יָרֵא וְזֹוֵעַ{{ש}}
{{סי|דַּ}}ל אַל תִּבְזֶה בְּעָמְדוֹ מְשַׁוֵּעַ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּ עֵינַי כְּעָנִי וְגֹוֵעַ {{ר1}}
{{סי|הַ}}בִּיטָה עֲנֵנִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים יג ד}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|הַ}}יּוֹם פָּנֶיךָ שִׁחַרְתִּי{{ש}}
{{סי|הֲ}}רִיצוֹתִי פַעַם וְלֹא אֵחַרְתִּי{{ש}}
{{סי|הֱ}}יוֹתִי חוֹסֶה בְצִלְּךָ בָּחַרְתִּי {{ר1}}
{{סי|הִ}}סְתּוֹפֵף בְּבֵית {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פד יא}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|וְ}}אַל תַּחֲקֹר אוֹתִי וְאַל תְּנַסֶּה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמֵי דְמָעַי פְּשָׁעַי הַמְסֵה{{ש}}
{{סי|וּ}}לְקוֹל שַׁוְעִי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה {{ר1}}
{{סי|וְ}}אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|דניאל ט יט}} 

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|זֻ}}לְעַפְתִּי עֵת כִּי דְרַשְׁתִּיךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}עְתִּי וְנַעְתִּי עֵת כִּי שִׁחַרְתִּיךָ{{ש}}
{{סי|זָ}}חַלְתִּי וְחַלְתִּי יוֹם זְכַרְתִּיךָ {{ר1}}
{{סי|זָ}}כְרָה לִּי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|נחמיה ה יט}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|חָ}}מַלְתָּ עַל אֹם נֶאֱנַחַת{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתָ יוֹם כִּפּוּר לְטַהֵר נֶאֱלַחַת{{ש}}
{{סי|חִ}}לַּצְתָּ נַפְשִׁי וַתַּעַל מִשַּׁחַת {{ר1}}
{{סי|חַ}}יַּי, יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|יונה ב ז}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|טִ}}כַּסְתָּ עַם זוּ לְהַבְדִּילוֹ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר וְצֹהַר יוֹם זֶה לְהַנְחִילוֹ{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ לְהוֹדוֹת לֹא דוֹמַמְתִּי וְלֹא {{ר1}}
{{סי|יִ}}דֹּם, יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים ל יג}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|יָ}}גֹרְתִּי מֵרֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
{{סי|יָ}}גוֹן יָסַפְתִּי עַל יְגוֹנוֹתַי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוּב יְרַחֵם יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתַי {{ר1}}
{{סי|יִ}}מְאָסֵם (יְיָ) {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|הושע ט יז}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|כַּ}}פֵר עָוֹן יִרְטֵנִי{{ש}}
{{סי|כָּ}}לָה אַל תַּעַשׂ פֶּן תַּמְעִיטֵנִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹאֲךָ עִמִּי בְּמִשְׁפָּט, שָׁפְטֵנִי {{ר1}}
{{סי|כְּ}}צִדְקְךָ יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים לה כד}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|לְ}}שִׁמְךָ פְּצֵנִי פְּדֵנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלְבִּין כֶּתֶם עָקֵב יְגוּדֵנִי{{ש}}
{{סי|לֵ}}ב טָהוֹר בְּרָא לִי וְלַמְּדֵנִי {{ר1}}
{{סי|לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה {{מילת קבע|אֱלוֹהָי}}.{{ממס|תהלים קמג י}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|מַ}}לֵּט סְגֻלָּה מֵרֶשֶׁף{{ש}}
{{סי|מִ}}י זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כַּשַּׁחַר בַּנֶּשֶׁף{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁכְתָּהּ אַחֲרֶיךָ מִיַּד מְתֵי אֶשֶׁף {{ר1}}
{{סי|מִ}}קֶּדֶם יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|חבקוק א יב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|נִ}}גְרַשְׁתִּי מִדְּבִיר וּמִלֶּשֶׁךְ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדֵד וּבוֹדֵד בְּאָהֳלֵי מֶשֶׁךְ{{ש}}
{{סי|נַ}}מְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ {{ר1}}
{{סי|נֵ}}רִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים יח כט}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|סְ}}בָבוּנִי נוֹשְׁכִים בְּלִי לָחַשׁ{{ש}}
{{סי|סָ}}בְרוּ לְהַכְחִישׁ דָּתִי בְכָחַשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}פְּרָה לְשׁוֹנִי וַתִּרְחַשׁ רָחַשׁ {{ר1}}
{{סי|ס}}וּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים וְאֶצְּרָה מִצְוֹת {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים קיט קטו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|עַ}}ד מֶה יַעֲלֹז רָשָׁע{{ש}}
{{סי|עֵ}}ינַי הָאֵר וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|עַ}}ל עָבְדוֹ שָׁוְא וּתְרָפִים, הוֹשַׁע {{ר1}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ, אַתָּה {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים פו ב}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|פְּ}}קַדְתִּיךָ עֵת צַר מִתְגַּבֵּר{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׂתִּי כַף נֶגְדְּךָ וָאֲשַׂבֵּר{{ש}}
{{סי|פָּ}}עַרְתִּי פִי לַאֲשֶׁר דִבֶּר {{ר1}}
{{סי|פִּ}}י יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|צַ}}מֵּת זְדוֹן מִתְקַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק תְּאַשֵּׁר וְעָקֹב תְּיַשֵּׁר{{ש}}
{{סי|צְ}}בָאֲךָ קִדֵּשׁ צוֹם, כַּאֲשֶׁר {{ר1}}
{{סי|צִ}}וַּנִי יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|דברים ד ה}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי שְׁחוֹחַ וְנִחַמְתִּי{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּיוֹם צַמְתִּי שִׂבְרִי בְּךָ שַׂמְתִּי{{ש}}
{{סי|קַ}}חַת דְּבָרִים קִדַּמְתִּי וְקַמְתִּי {{ר1}}
{{סי|ק}}וּמָה יְיָ הוֹשִׁיעֵנִי {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים ג ח}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|רְ}}דָפוּנִי נְגָעַי לִרְגָעַי{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְצָעַי עַל רֹב בְּצָעַי{{ש}}
{{סי|רָ}}ם אִם עָצְמוּ וְרַבּוּ פְּשָׁעַי {{ר1}}
{{סי|רַ}}בּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְיָ {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|תהלים מ ו}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|שַׁ}}וְעַת עַמְּךָ תַעֲרֹב{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיבָם יִגַּהּ וְצִדְקָם לָרֹב{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי יִשְׁלַח לָרַָחוֹק וְלַקָּרוֹב {{ר1}}
{{סי|שָׁ}}לוֹם יֹאמַר {{מילת קבע|אֱלֹהַי}}.{{ממס|ישעיהו נז כא}}

{{מילת קבע|אֱלֹהַי}} {{סי|תַּ}}אֲוַת עֲנָוִים לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}שָּׂא עָלֵימוֹ אוֹר פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}כִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ {{ר1}}
{{סי|תַּ}}עֲנֶה אֲדֹנָי {{מילת קבע|אֱלֹהָי}}.{{ממס|תהלים לח טז}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>lp9pnki0lg2z8svmntcd1rcy5opjoc1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744901</id>
    <revision>
      <id>3023844</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:23:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מגן</comment>
      <origin>3023844</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8232" sha1="81qe5y7bi04t13hpnv0pl5tofczrnsi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''שלמה קטן'''}}

{{סי|אֶ}}בֶן בֹּחַן פִּנָּה מְיֻקֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אֵ}}יתָן מַשְׂכִּיל בְּחָכְמָה נֶחְקֶרֶת {{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ עָלְתָה וַיַּעֲמֹד לְפִי קֶרֶת {{ר1}}
וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ.{{ממס|בראשית יב ח}}

{{סי|בִּ}}מְשׂוּכַת חֵדֶק פָּרַח כְּשׁוֹשָׁן {{ש}}
{{סי|גַּ}}חַל הוּבָא עַל סֵמֶל כּוּשָׁן {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה חִלַּצְתּוֹ מֵאוּר הַכִּבְשָׁן {{ר1}}
כִּי בָאֵשׁ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סו טז}}

{{סי|דָּ}}רַשׁ לְהוֹרוֹת מְתֵי סָרָה וְכַחַשׁ {{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת עֶלְיוֹן לָהַג וְלָחַשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן חַנְפֵי לֵב קָרָא וְרָחַשׁ {{ר1}}
דְּעוּ כִּי יְיָ.{{ממס|תהלים ק ג}}

{{סי|הַ}}כֹּל יָצַר וְהַכֹּל הוּא סוֹבֵל {{ש}}
{{סי|וְ}}עָלָיו תְּלוּיִם שַׁחַק וְתֵבֵל {{ש}}
{{סי|וּ}}מַדּוּעַ תֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל {{ר1}}
אַךְ יְראוּ אֶת יְיָ.{{ממס|ש&quot;א יב כד}}

{{סי|זָ}}נַח מוֹשָׁב וְנָטַשׁ מוֹלֶדֶת {{ש}}
{{סי|זְ}}בַדְתּוֹ בְגֵרוּת כַּנָּה מְיֻסֶּדֶת {{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁתָּ וְרָחַשְׁתָּ מִלָּה נוֹעֶדֶת {{ר1}}
זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יז}}

{{סי|חֶ}}מְדַּת נְחָלוֹת לְפָנָיו עָרַכְתָּ {{ש}}
{{סי|טַ}}פְסְרֵי מַמְלָכוֹת לְרַגְלָיו הִדְרַכְתָּ {{ש}}
{{סי|טִ}}כַּסְתָּ זַרְעוֹ וּבַכֹּל בֵּרַכְתָּ {{ר1}}
הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ.{{ממס|תהלים קכח ד}}

{{סי|יָ}}אַב וְתָאַב עַל יְבֹשֶׁת מָקוֹר {{ש}}
{{סי|יָ}}זַם אוֹת לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר {{ש}}
{{סי|כָּ}}רַתָּ לוֹ בְרִית בַּל יִשְׁקֹר {{ר1}}
וְהֶאֱמִן בַּייָ.{{ממס|בראשית טו ו}}

{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר לֹא תוּכַל סְפֹר כּוֹכְבֵי עֶרֶץ {{ש}}
{{סי|לֹ}}א יִסָּפֵר זַרְעֲךָ בָּאָרֶץ {{ש}}
{{סי|לָ}}הַג בְּשָׁמְעוֹ וַיַּעַן בְּמֶרֶץ {{ר1}}
אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְיָ.{{ממס|ירמיהו כח ו}}

{{סי|מָ}}רוֹם מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית {{ש}}
{{סי|מָ}}שָׁל הִמְרִיץ לִהְיוֹת לִבְרִית {{ש}}
{{סי|נְ}}צִיבֵי שָׁלִישִׁים בִּתֵּר וְהִכְרִית {{ר1}}
וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ.{{ממס|ויקרא ט כג}}

{{סי|נִ}}יבוֹ נָתַן עֵץ לֹא פוֹרֶה {{ש}}
{{סי|סִ}}נְסָן בִּכְלוֹת מַלְקוֹשׁ וְיוֹרֶה {{ש}}
{{סי|שָׂ}}רִיג אֶזְרָח כְּאֶזְרָח מִתְעָרֶה {{ר1}}
כִּי פָקַד יְיָ.{{ממס|שמות ד לא}}

{{סי|עָ}}מַס בְּתֻמּוֹ עֶשֶׂר מַסּוֹת {{ש}}
{{סי|עָ}}מַד בְּכֻלָּם בְּשִׁמְךָ לַחֲסוֹת {{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשׁ יְחִידוֹ עוֹלָה לַעֲשׂוֹת {{ר1}}
רֵיחַ נִיחוֹחַ לַייָ.{{ממס|ויקרא א ט}}

{{סי|פְּ}}לִיטֵי גִזְעוֹ מִשַּׁחַת חַלֵּץ {{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ בַעֲדָם יֹשֶׁר יָלֵץ {{ש}}
{{סי|צַ}}מֵּת גֵּאוּת עָרִיץ וָלֵץ {{ר1}}
לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַייָ.{{ממס|ישעיהו סא ב}}

{{סי|קֹ}}וֶיךָ תְּנַקֶּה מֵעָוֹן הַמּוּלָז {{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּשִׁמְךָ לְבָבָם עָלָז {{ש}}
{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים יַחְדָּו הוֹגִים לָז לְלָז {{ר1}}
לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְיָ.{{ממס|הושע ו א}}

{{סי|רַ}}חֵם תִּזְכֹּר בְּעִתּוֹתֵי שֶׁצֶף {{ש}}
{{סי|שָׁ}}בֶיךָ תְפַלֵּט מִמְּדוֹרַת רֶצֶף {{ש}}
{{סי|שָׁ}}פְטֵם בְּצֶדֶק וְלֹא בְקֶצֶף {{ר1}}
כִּי צַדִּיק יְיָ.{{ממס|תהלים יא ז}}

{{סי|תְּ}}שַׁלַּח אֲסִירֶיךָ מִבּוֹא הָעֶלֶט {{ש}}
{{סי|תְּ}}סוֹבֵב קוֹרְאֶיךָ בְּרָנֵּי פַלֵּט {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע תְּחִנָּתָם וְאָוֶן אַל תַּשְׁלֵט {{ר1}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}}

{{סי|לְ}}הַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים {{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֶׂיךָ לְחַיּוֹת בְּקֶרֶב שָׁנִים {{ש}}
{{סי|הַ}}עֲבֵר פְּשָׁעִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים {{ר1}}
יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְיָ.{{ממס|ישעיהו סו יז}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּךָ שַׂמְתִּי שִׂבְרִי וּמִשְׁעָנִי {{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר אַל תִּבְזֶה עֱנוּת עָנִי {{ש}}
{{סי|נָ}}שָׂאתִי אֵלֶיךָ לְבָבִי וְעֵינִי {{ר1}}
נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים ד ז}}

בְּקָרְאָם וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְיָ.
 {{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְיָ וַיָּמֻתוּ׃{{ממס|ויקרא טז א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ד ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃{{ממס|בראשית יב א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃{{ממס|בראשית טו ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׃{{ממס|בראשית טו ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}
{{סוף}}
===כרוג'===
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

{{סי|שְׁ}}מַע {{סי|לַ}}חַשׁ {{סי|מָ}}עֹז {{סי|הַ}}שַּׁלִּיט {{ש}}
{{סי|בְּ}}צֵל {{סי|רַ}}חֲמָיו {{סי|יַ}}סְתִּיר {{סי|הֲ}}מוֹנָיו וְיָלִיט {{ש}}
דָּהֳרֵי גְדוּדָיו בְּיֶשַׁע לְהַפְלִיט {{ר1}}
גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.{{ממס|ישעיהו לא ה}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>81qe5y7bi04t13hpnv0pl5tofczrnsi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023855</id>
      <parentid>3023844</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:30:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023855</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8297" sha1="bn52zdq8r83wf5cld3c5roxsxyqftc2" xml:space="preserve">{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''שלמה קטן'''}}

{{סי|אֶ}}בֶן בֹּחַן פִּנָּה מְיֻקֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אֵ}}יתָן מַשְׂכִּיל בְּחָכְמָה נֶחְקֶרֶת {{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ עָלְתָה וַיַּעֲמֹד לְפִי קֶרֶת {{ר1}}
וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְיָ.{{ממס|בראשית יב ח}}

{{סי|בִּ}}מְשׂוּכַת חֵדֶק פָּרַח כְּשׁוֹשָׁן {{ש}}
{{סי|גַּ}}חַל הוּבָא עַל סֵמֶל כּוּשָׁן {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה חִלַּצְתּוֹ מֵאוּר הַכִּבְשָׁן {{ר1}}
כִּי בָאֵשׁ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סו טז}}

{{סי|דָּ}}רַשׁ לְהוֹרוֹת מְתֵי סָרָה וְכַחַשׁ {{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת עֶלְיוֹן לָהַג וְלָחַשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן חַנְפֵי לֵב קָרָא וְרָחַשׁ {{ר1}}
דְּעוּ כִּי יְיָ.{{ממס|תהלים ק ג}}

{{סי|הַ}}כֹּל יָצַר וְהַכֹּל הוּא סוֹבֵל {{ש}}
{{סי|וְ}}עָלָיו תְּלוּיִם שַׁחַק וְתֵבֵל {{ש}}
{{סי|וּ}}מַדּוּעַ תֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל {{ר1}}
אַךְ יְראוּ אֶת יְיָ.{{ממס|ש&quot;א יב כד}}

{{סי|זָ}}נַח מוֹשָׁב וְנָטַשׁ מוֹלֶדֶת {{ש}}
{{סי|זְ}}בַדְתּוֹ בְגֵרוּת כַּנָּה מְיֻסֶּדֶת {{ש}}
{{סי|חַ}}שְׁתָּ וְרָחַשְׁתָּ מִלָּה נוֹעֶדֶת {{ר1}}
זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד יז}}

{{סי|חֶ}}מְדַּת נְחָלוֹת לְפָנָיו עָרַכְתָּ {{ש}}
{{סי|טַ}}פְסְרֵי מַמְלָכוֹת לְרַגְלָיו הִדְרַכְתָּ {{ש}}
{{סי|טִ}}כַּסְתָּ זַרְעוֹ וּבַכֹּל בֵּרַכְתָּ {{ר1}}
הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ.{{ממס|תהלים קכח ד}}

{{סי|יָ}}אַב וְתָאַב עַל יְבֹשֶׁת מָקוֹר {{ש}}
{{סי|יָ}}זַם אוֹת לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר {{ש}}
{{סי|כָּ}}רַתָּ לוֹ בְרִית בַּל יִשְׁקֹר {{ר1}}
וְהֶאֱמִן בַּייָ.{{ממס|בראשית טו ו}}

{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר לֹא תוּכַל סְפֹר כּוֹכְבֵי עֶרֶץ {{ש}}
{{סי|לֹ}}א יִסָּפֵר זַרְעֲךָ בָּאָרֶץ {{ש}}
{{סי|לָ}}הַג בְּשָׁמְעוֹ וַיַּעַן בְּמֶרֶץ {{ר1}}
אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְיָ.{{ממס|ירמיהו כח ו}}

{{סי|מָ}}רוֹם מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית {{ש}}
{{סי|מָ}}שָׁל הִמְרִיץ לִהְיוֹת לִבְרִית {{ש}}
{{סי|נְ}}צִיבֵי שָׁלִישִׁים בִּתֵּר וְהִכְרִית {{ר1}}
וַיֵּרָא כְבוֹד יְיָ.{{ממס|ויקרא ט כג}}

{{סי|נִ}}יבוֹ נָתַן עֵץ לֹא פוֹרֶה {{ש}}
{{סי|סִ}}נְסָן בִּכְלוֹת מַלְקוֹשׁ וְיוֹרֶה {{ש}}
{{סי|שָׂ}}רִיג אֶזְרָח כְּאֶזְרָח מִתְעָרֶה {{ר1}}
כִּי פָקַד יְיָ.{{ממס|שמות ד לא}}

{{סי|עָ}}מַס בְּתֻמּוֹ עֶשֶׂר מַסּוֹת {{ש}}
{{סי|עָ}}מַד בְּכֻלָּם בְּשִׁמְךָ לַחֲסוֹת {{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשׁ יְחִידוֹ עוֹלָה לַעֲשׂוֹת {{ר1}}
רֵיחַ נִיחוֹחַ לַייָ.{{ממס|ויקרא א ט}}

{{סי|פְּ}}לִיטֵי גִזְעוֹ מִשַּׁחַת חַלֵּץ {{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹ בַעֲדָם יֹשֶׁר יָלֵץ {{ש}}
{{סי|צַ}}מֵּת גֵּאוּת עָרִיץ וָלֵץ {{ר1}}
לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַייָ.{{ממס|ישעיהו סא ב}}

{{סי|קֹ}}וֶיךָ תְּנַקֶּה מֵעָוֹן הַמּוּלָז {{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּשִׁמְךָ לְבָבָם עָלָז {{ש}}
{{סי|ר}}וֹחֲשִׁים יַחְדָּו הוֹגִים לָז לְלָז {{ר1}}
לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְיָ.{{ממס|הושע ו א}}

{{סי|רַ}}חֵם תִּזְכֹּר בְּעִתּוֹתֵי שֶׁצֶף {{ש}}
{{סי|שָׁ}}בֶיךָ תְפַלֵּט מִמְּדוֹרַת רֶצֶף {{ש}}
{{סי|שָׁ}}פְטֵם בְּצֶדֶק וְלֹא בְקֶצֶף {{ר1}}
כִּי צַדִּיק יְיָ.{{ממס|תהלים יא ז}}

{{סי|תְּ}}שַׁלַּח אֲסִירֶיךָ מִבּוֹא הָעֶלֶט {{ש}}
{{סי|תְּ}}סוֹבֵב קוֹרְאֶיךָ בְּרָנֵּי פַלֵּט {{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע תְּחִנָּתָם וְאָוֶן אַל תַּשְׁלֵט {{ר1}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ.{{ממס|תהלים סט לד}}

{{סי|לְ}}הַלְבִּין כַּשֶּׁלֶג אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים {{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֶׂיךָ לְחַיּוֹת בְּקֶרֶב שָׁנִים {{ש}}
{{סי|הַ}}עֲבֵר פְּשָׁעִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים {{ר1}}
יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְיָ.{{ממס|ישעיהו סו יז}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּךָ שַׂמְתִּי שִׂבְרִי וּמִשְׁעָנִי {{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר אַל תִּבְזֶה עֱנוּת עָנִי {{ש}}
{{סי|נָ}}שָׂאתִי אֵלֶיךָ לְבָבִי וְעֵינִי {{ר1}}
נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ.{{ממס|תהלים ד ז}}

בְּקָרְאָם וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְיָ.
 {{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְיָ וַיָּמֻתוּ׃{{ממס|ויקרא טז א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב, נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ד ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃{{ממס|בראשית יב א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה׃{{ממס|בראשית טו ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׃{{ממס|בראשית טו ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}
{{סוף}}
===כרוג'===
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''}}

{{סי|שְׁ}}מַע {{סי|לַ}}חַשׁ {{סי|מָ}}עֹז {{סי|הַ}}שַּׁלִּיט {{ש}}
{{סי|בְּ}}צֵל {{סי|רַ}}חֲמָיו {{סי|יַ}}סְתִּיר {{סי|הֲ}}מוֹנָיו וְיָלִיט {{ש}}
דָּהֳרֵי גְדוּדָיו בְּיֶשַׁע לְהַפְלִיט {{ר1}}
גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.{{ממס|ישעיהו לא ה}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>bn52zdq8r83wf5cld3c5roxsxyqftc2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-39247-22</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744902</id>
    <revision>
      <id>3023845</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:23:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|שער מאמרי רז&quot;ל/שונות}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3023845</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="159" sha1="17t489ddz2tykh0iavbvhvxte9hh9xj" xml:space="preserve">{{תודה|שער מאמרי רז&quot;ל/שונות}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:23, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>17t489ddz2tykh0iavbvhvxte9hh9xj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אז בהר מור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744903</id>
    <redirect title="וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה" />
    <revision>
      <id>3023847</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:24:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[אז בהר מור]] לשם [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה]]</comment>
      <origin>3023847</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68" sha1="66apjx0tlol956wwp66vyjgcprglk6j" xml:space="preserve">#הפניה [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה]]</text>
      <sha1>66apjx0tlol956wwp66vyjgcprglk6j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Sasha Netzach Agarunov</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744904</id>
    <revision>
      <id>3023848</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:25:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3023848</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="73bdf4rt5hht520rfwyajrwvixpkhfo" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>73bdf4rt5hht520rfwyajrwvixpkhfo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023889</id>
      <parentid>3023848</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T09:45:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Neriah העביר את הדף [[שיחת משתמש:Sasha Netzach]] לשם [[שיחת משתמש:Sasha Netzach Agarunov]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach|Sasha Netzach]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach Agarunov|Sasha Netzach Agarunov]]&quot;</comment>
      <origin>3023848</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="73bdf4rt5hht520rfwyajrwvixpkhfo" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>73bdf4rt5hht520rfwyajrwvixpkhfo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Sasha Netzach Agarunov</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744905</id>
    <revision>
      <id>3023849</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:25:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3023849</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023891</id>
      <parentid>3023849</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T09:45:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Neriah העביר את הדף [[משתמש:Sasha Netzach]] לשם [[משתמש:Sasha Netzach Agarunov]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach|Sasha Netzach]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach Agarunov|Sasha Netzach Agarunov]]&quot;</comment>
      <origin>3023849</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744906</id>
    <revision>
      <id>3023851</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:27:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקורות: סידור ונציה רפ&quot;ד, מחזור קטן קצונטינא ליוורנו תרל&quot;ב, מחזור קטן והראן תלמסאן תרמ&quot;ח, תשלום אבודרהם. במקרה של ספק בדקתי גם אצל ירדן (בהעתקה שבפרוייקט בן יהודה). הפסוקים לפי סידור ונציה.</comment>
      <origin>3023851</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="667" sha1="21s9zjwntfrdccacq05no61ag2e240b" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי]]}}{{ש}}[[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|רשות: וארץ אשפיל]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|מגן: אבן בוחן]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|מחיה: אזי בהר המור]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|משלש: איש תם]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|סילוק: ה' אל אדיר]]&lt;/noinclude&gt;
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;</text>
      <sha1>21s9zjwntfrdccacq05no61ag2e240b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023852</id>
      <parentid>3023851</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:29:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023852</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="807" sha1="as6o77dvvr0n8nz7q2oqlvmq48lswp3" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי]]}}{{ש}}[[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|רשות: וארץ אשפיל]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|מגן: אבן בוחן]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|מחיה: אזי בהר המור]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|משלש: איש תם]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|סילוק: ה' אל אדיר]]&lt;/noinclude&gt;
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;

[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]</text>
      <sha1>as6o77dvvr0n8nz7q2oqlvmq48lswp3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023853</id>
      <parentid>3023852</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:30:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023853</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="795" sha1="j5fooy93auj70wgw9bmzl3mq36apoie" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי]]}}{{ש}}[[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|רשות: וארץ אשפיל]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|מגן: אבן בוחן]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|מחיה: אזי בהר המור]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|משלש: איש תם]] · [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|סילוק: ה' אל אדיר]]
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;

[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]</text>
      <sha1>j5fooy93auj70wgw9bmzl3mq36apoie</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744907</id>
    <revision>
      <id>3023862</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:42:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>משלש</comment>
      <origin>3023862</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6598" sha1="kb3fy6vu94zovtd3gkanij6a01445bf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה ברבי יהודה חזק'''}}

{{סי|אִ}}ישׁ תָּם יוֹשֵׁב אָהֳלֵי תוּשִׁיָּה {{ש}}
{{סי|בֹּ}}חַן פִּנַּת יִקְרַת מוֹסְדוֹת נְשִׁיָּה {{ש}}
{{סי|גָּ}}שׁ וַיִּפְגַּע בְּאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה {{ר1}}
אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|מ&quot;א ח נד}}

{{סי|דָּ}}פַק לָלוּן בִּמְקוֹם נִפְרָז {{ש}}
{{סי|הִ}}פְלִיא שַׁדַּי לְגַלּוֹת לוֹ רָז {{ש}}
{{סי|וַ}}יַּרְא סֻלָּם עַד זְבוּל נִגְרָז {{ר1}}
לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה {{מילת קבע|כָּזֹאת}}.{{ממס|שופטים יט ל}}

{{סי|זָ}}מַם לְבַשְּׂרוֹ בְּמַלְאֲכֵי מְעוֹנַי {{ש}}
{{סי|חֲ}}זוֹת אַחִים צִירֵי אֱמוּנַי {{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי סֻלָּם סְפוּרִים בְּסִינַי {{ר1}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה {{מילת קבע|זֹּאת}}.{{ממס|תהלים קיח כג}}

{{סי|יָ}}זַם לְהַנְחִילוֹ בְּפַעַם שִׁשִּׁית {{ש}}
{{סי|כַּ}}נַּת חֶמְדַּת תְּבוּאַת רֵאשִׁית {{ש}}
{{סי|לְ}}חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ יִעַד שְׁלִישִׁית {{ר1}}
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|בראשית יב ז}}

{{סי|מִ}}צְעֲדֵי אֲשׁוּרֶיךָ אֲכוֹנֵן בְּכָל פֶּלֶךְ {{ש}}
{{סי|נִ}}ינֶיךָ יִרְבְּיוּן בְּתוֹךְ קִרְיַת מֶלֶךְ {{ש}}
{{סי|סְ}}בִיבְךָ אֶהְיֶה בְכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ {{ר1}}
וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|בראשית כח טו}}

{{סי|עִ}}טֵּר פִּנַּת יִקְרַת הַהֶדֶר {{ש}}
{{סי|פָּ}}צוּ שְׂפָתָיו וַיִדַּר נֵדֶר {{ש}}
{{סי|צ}}וּרִי אִם תַּעַשׂ דְּבָרִי כַּסֵּדֶר {{ר1}}
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה {{מילת קבע|זֹּאת}}.{{ממס|ויקרא כו טז}}

{{סי|קָ}}פַץ לַעֲבֹד בְּתֹם סַרְעַפָּיו {{ש}}
{{סי|רְ}}כוּשׁוֹ פָּרַץ וְרַבּוּ טַפָּיו {{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַר וְאָמַר בְּנִקְיוֹן כַּפָּיו {{ר1}}
הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר {{מילת קבע|זֹאת}}.{{ממס|תהלים מד כב}}

{{סי|תָּ}}אַב אֲרַמִּי לְהַצִּיל יְגִיעוֹ {{ש}}
{{סי|שָׁ}}פַט וַיּוֹכַח צוּר מוֹשִׁיעוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}עַבְדִּי אִם תָּרַע וְתִפְצַר לְהַרְשִׁיעוֹ {{ר1}}
וְרָעָה לְךָ {{מילת קבע|זֹאת}}.{{ממס|ש&quot;ב יט ח}}

{{סי|מֵ}}אִישׁ דָּמִים לִקְרָאתוֹ רָץ {{ש}}
{{סי|הִ}}רְעִיד וְשִׁוַּע בְּפֶלֶל נִמְרָץ {{ש}}
{{סי|בְּ}}חֶסֶד מְשַׁכְתַּנִי אֵל נַעֲרָץ {{ר1}}
וּנְקַלֹּתִי עוֹד {{מילת קבע|מִזֹּאת}}.{{ממס|ש&quot;ב ו כב}}

{{סי|רְ}}עָצַנִי אָח וְקַרְנִי גוֹדֵעַ {{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי פּוֹדֶה וּפוֹדֵעַ {{ש}}
{{סי|יָ}}גֹרְתִּי חֵטְא כִּי מִי יוֹדֵעַ {{ר1}}
בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|ש&quot;א יד לח}}

{{סי|יְ}}לָדָיו חָצָה מִפֹּה וּמִפֹּה {{ש}}
{{סי|הִ}}קְרִיב שׂוֹטֵם כְּאַרְיֵה עַל טַרְפּוֹ {{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק עָמַד לְהָשִׁיב אַפּוֹ {{ר1}}
וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם {{מילת קבע|לָזֹאת}}.{{ממס|שמות ז כג}}

{{סי|דָּ}}רוֹשׁ תִּדְרֹשׁ עֲבוּרוֹ עַם נִלְאֶה {{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹם תְּחוֹנֵן גִּזְעוֹ הַנִּכְאֶה {{ש}}
חֲסִין הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה {{ר1}}
וּפְקֹד גֶּפֶן {{מילת קבע|זֹאת}}.{{ממס|תהלים פ טו}}

{{סי|חָ}}מַלְתָּ עַל אָב חֲמֹל עַל בֵּן {{ש}}
{{סי|זַ}}עֲקוֹ תַאֲזִין הֲגִיגוֹ תָבֵן {{ש}}
{{סי|קִ}}שְׁרֵי כְתָמָיו תְבָרֵר וְתַלְבֵּן {{ר1}}
לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|ש&quot;ב יב יא}}

וְכַאֲשֶׁר חִלַּצְתָּ אִישׁ תָּם מִנִּקְדָּם {{ש}}
זֵד אֱדוֹם בְּצֵאתוֹ עָלָיו לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש}}
קְהָלְךָ תְחַלֵּץ מֵעָוֹן הָאֲדַמְדָּם {{ר1}}
וְתִסְלַח לְמִי זֹאת בְּקָרְאָהּ {{מילת קבע|בְּזֹאת}}.

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׃{{ממס|ויקרא טז ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׃{{ממס|בראשית כח יב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃{{ממס|בראשית כח כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃{{ממס|תהלים פ טו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kb3fy6vu94zovtd3gkanij6a01445bf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023863</id>
      <parentid>3023862</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T21:42:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023863</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6663" sha1="t6mc6mmzfn1gul2kbz0owhsyt3l6ih4" xml:space="preserve">{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה ברבי יהודה חזק'''}}

{{סי|אִ}}ישׁ תָּם יוֹשֵׁב אָהֳלֵי תוּשִׁיָּה {{ש}}
{{סי|בֹּ}}חַן פִּנַּת יִקְרַת מוֹסְדוֹת נְשִׁיָּה {{ש}}
{{סי|גָּ}}שׁ וַיִּפְגַּע בְּאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה {{ר1}}
אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|מ&quot;א ח נד}}

{{סי|דָּ}}פַק לָלוּן בִּמְקוֹם נִפְרָז {{ש}}
{{סי|הִ}}פְלִיא שַׁדַּי לְגַלּוֹת לוֹ רָז {{ש}}
{{סי|וַ}}יַּרְא סֻלָּם עַד זְבוּל נִגְרָז {{ר1}}
לֹא נִהְיְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה {{מילת קבע|כָּזֹאת}}.{{ממס|שופטים יט ל}}

{{סי|זָ}}מַם לְבַשְּׂרוֹ בְּמַלְאֲכֵי מְעוֹנַי {{ש}}
{{סי|חֲ}}זוֹת אַחִים צִירֵי אֱמוּנַי {{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי סֻלָּם סְפוּרִים בְּסִינַי {{ר1}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה {{מילת קבע|זֹּאת}}.{{ממס|תהלים קיח כג}}

{{סי|יָ}}זַם לְהַנְחִילוֹ בְּפַעַם שִׁשִּׁית {{ש}}
{{סי|כַּ}}נַּת חֶמְדַּת תְּבוּאַת רֵאשִׁית {{ש}}
{{סי|לְ}}חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ יִעַד שְׁלִישִׁית {{ר1}}
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|בראשית יב ז}}

{{סי|מִ}}צְעֲדֵי אֲשׁוּרֶיךָ אֲכוֹנֵן בְּכָל פֶּלֶךְ {{ש}}
{{סי|נִ}}ינֶיךָ יִרְבְּיוּן בְּתוֹךְ קִרְיַת מֶלֶךְ {{ש}}
{{סי|סְ}}בִיבְךָ אֶהְיֶה בְכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ {{ר1}}
וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|בראשית כח טו}}

{{סי|עִ}}טֵּר פִּנַּת יִקְרַת הַהֶדֶר {{ש}}
{{סי|פָּ}}צוּ שְׂפָתָיו וַיִדַּר נֵדֶר {{ש}}
{{סי|צ}}וּרִי אִם תַּעַשׂ דְּבָרִי כַּסֵּדֶר {{ר1}}
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה {{מילת קבע|זֹּאת}}.{{ממס|ויקרא כו טז}}

{{סי|קָ}}פַץ לַעֲבֹד בְּתֹם סַרְעַפָּיו {{ש}}
{{סי|רְ}}כוּשׁוֹ פָּרַץ וְרַבּוּ טַפָּיו {{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַר וְאָמַר בְּנִקְיוֹן כַּפָּיו {{ר1}}
הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר {{מילת קבע|זֹאת}}.{{ממס|תהלים מד כב}}

{{סי|תָּ}}אַב אֲרַמִּי לְהַצִּיל יְגִיעוֹ {{ש}}
{{סי|שָׁ}}פַט וַיּוֹכַח צוּר מוֹשִׁיעוֹ {{ש}}
{{סי|לְ}}עַבְדִּי אִם תָּרַע וְתִפְצַר לְהַרְשִׁיעוֹ {{ר1}}
וְרָעָה לְךָ {{מילת קבע|זֹאת}}.{{ממס|ש&quot;ב יט ח}}

{{סי|מֵ}}אִישׁ דָּמִים לִקְרָאתוֹ רָץ {{ש}}
{{סי|הִ}}רְעִיד וְשִׁוַּע בְּפֶלֶל נִמְרָץ {{ש}}
{{סי|בְּ}}חֶסֶד מְשַׁכְתַּנִי אֵל נַעֲרָץ {{ר1}}
וּנְקַלֹּתִי עוֹד {{מילת קבע|מִזֹּאת}}.{{ממס|ש&quot;ב ו כב}}

{{סי|רְ}}עָצַנִי אָח וְקַרְנִי גוֹדֵעַ {{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי פּוֹדֶה וּפוֹדֵעַ {{ש}}
{{סי|יָ}}גֹרְתִּי חֵטְא כִּי מִי יוֹדֵעַ {{ר1}}
בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|ש&quot;א יד לח}}

{{סי|יְ}}לָדָיו חָצָה מִפֹּה וּמִפֹּה {{ש}}
{{סי|הִ}}קְרִיב שׂוֹטֵם כְּאַרְיֵה עַל טַרְפּוֹ {{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק עָמַד לְהָשִׁיב אַפּוֹ {{ר1}}
וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם {{מילת קבע|לָזֹאת}}.{{ממס|שמות ז כג}}

{{סי|דָּ}}רוֹשׁ תִּדְרֹשׁ עֲבוּרוֹ עַם נִלְאֶה {{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹם תְּחוֹנֵן גִּזְעוֹ הַנִּכְאֶה {{ש}}
חֲסִין הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה {{ר1}}
וּפְקֹד גֶּפֶן {{מילת קבע|זֹאת}}.{{ממס|תהלים פ טו}}

{{סי|חָ}}מַלְתָּ עַל אָב חֲמֹל עַל בֵּן {{ש}}
{{סי|זַ}}עֲקוֹ תַאֲזִין הֲגִיגוֹ תָבֵן {{ש}}
{{סי|קִ}}שְׁרֵי כְתָמָיו תְבָרֵר וְתַלְבֵּן {{ר1}}
לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ {{מילת קבע|הַזֹּאת}}.{{ממס|ש&quot;ב יב יא}}

וְכַאֲשֶׁר חִלַּצְתָּ אִישׁ תָּם מִנִּקְדָּם {{ש}}
זֵד אֱדוֹם בְּצֵאתוֹ עָלָיו לִשְׁפֹּךְ דָּם {{ש}}
קְהָלְךָ תְחַלֵּץ מֵעָוֹן הָאֲדַמְדָּם {{ר1}}
וְתִסְלַח לְמִי זֹאת בְּקָרְאָהּ {{מילת קבע|בְּזֹאת}}.

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה׃{{ממס|ויקרא טז ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׃{{ממס|בראשית כח יב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃{{ממס|בראשית כח כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃{{ממס|תהלים פ טו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אֲמָרַי הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגִי׃{{ממס|תהלים ה ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>t6mc6mmzfn1gul2kbz0owhsyt3l6ih4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744908</id>
    <revision>
      <id>3023866</id>
      <timestamp>2026-07-11T21:47:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''שבועות פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ד|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3023866</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="258" sha1="5kh4f5dnt6ei4nr9ib2tek0oa8or5r0" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''שבועות פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ד|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>5kh4f5dnt6ei4nr9ib2tek0oa8or5r0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023869</id>
      <parentid>3023866</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T22:07:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023869</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9659" sha1="gq5nhzu6xbp4soyv3ef9ulkak5mjq2e" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''שבועות פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ד|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל, וְשֶׁלֹּא אוֹכַל; שֶׁאָכַלְתִּי, וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ בְּאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּב, שֶׁזֶּה חַיָּב? אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ בִּמְדַבֵּר וּמֵבִיא קָרְבָּן, שֶׁזֶּה מְדַבֵּר וּמֵבִיא קָרְבָּן? שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל וְשָׁתָה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה, וְאָכַל וְשָׁתָה, חַיָּב שְׁתַּיִם:&lt;קטע סוף=א/&gt;
 
{{המשנה|ב|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין, וְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:&lt;קטע סוף=ב/&gt;
 
{{המשנה|ג|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה, וְשָׁתָה מַשְׁקִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן וְשֶׁמֶן ודְבַשׁ, וְשָׁתָה, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:&lt;קטע סוף=ג/&gt;
 
{{המשנה|ד|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, פָּטוּר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, חַיָּב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אָמַר: קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי אִם אָכַלְתִּי הַיוֹם, וְהוּא אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים ורְמָשִׂים, הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה:&lt;קטע סוף=ד/&gt;
 
{{המשנה|ה|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אֶחָד דְּבָרִים שֶׁל עַצְמוֹ, וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים; וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. כֵּיצַד? אָמַר: שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי, וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן, שֶׁנָּתַתִּי, וְשֶׁלֹּא נָתַתִּי, שֶׁאִישַׁן, וְשֶׁלֹּא אִישַׁן, שֶׁיָּשַׁנְתִּי, וְשֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי, שֶׁאֶזְרֹק צְרוֹר לַיָּם, וְשֶׁלֹּא אֶזְרֹק, שֶׁזָּרַקְתִּי, וְשֶׁלֹּא זָרַקְתִּי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|ה|ד}}: &quot;לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב&quot;. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה; דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן? אָמַר לוֹ: מֵרִבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ: אִם רִבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ, רִבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;
 
{{המשנה|ו|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּטֵּל, פָּטוּר; לְקַיֵּם וְלֹא קִיֵּם, פָּטוּר. שֶׁהָיָה בְּדִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מָה אִם הָרְשׁוּת, שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי, הֲרֵי הוּא חַיָּב עָלֶיהָ; מִצְוָה, שֶׁהוּא מֻשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָרְשׁוּת, שֶׁכֵּן עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן; תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן, שֶׁאִם נִשְׁבַּע לְבַטֵּל וְלֹא בִּטֵּל, פָּטוּר:&lt;קטע סוף=ו/&gt;
 
{{המשנה|ז|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה, וַאֲכָלָהּ, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. שְׁבוּעַת שָׁוְא, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר:&lt;קטע סוף=ז/&gt;
 
{{המשנה|ח|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;אֵיזוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם: אָמַר עַל הָעַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, וְעַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה, וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ. נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר: אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וְאִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבָּד. אָמַר לָעֵדִים: בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא נְעִידְךָ. נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סֻכָּה, וְשֶׁלֹּא לִטֹּל לוּלָב, וְשֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר:&lt;קטע סוף=ח/&gt;
 
{{המשנה|ט|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה, הָרִאשׁוֹנָה שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וְהַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא. אֲכָלָהּ, עָבַר עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא; לֹא אֲכָלָהּ, עָבַר עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי:&lt;קטע סוף=ט/&gt;
 
{{המשנה|י|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;שְׁבוּעַת בִּטּוּי, נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים, בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים, בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִין, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:&lt;קטע סוף=י/&gt;
 
{{המשנה|יא|ג|שבועות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;שְׁבוּעַת שָׁוְא, נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים, בָּרְחוֹקִים ובַקְּרוֹבִים, בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין, וּמִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פְּטוּרִין. אַחַת זוֹ, וְאַחַת זוֹ, הַמֻּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים, חַיָּב. כֵּיצַד? אָמַר: לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם וְלֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין הַיּוֹם, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי וְאָמַר אָמֵן, חַיָּב:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבועות ג]]
[[קטגוריה:מסכת שבועות|ג]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gq5nhzu6xbp4soyv3ef9ulkak5mjq2e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744909</id>
    <revision>
      <id>3023868</id>
      <timestamp>2026-07-11T22:07:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הסילוק ע&quot;פ מהד' ביאליק-רבניצקי (אין במחזורים)</comment>
      <origin>3023868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7125" sha1="ov57ke42l7ocpqtphngpjx8t5ypewe4" xml:space="preserve">{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: [[תהלים צ א]]; '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲדֹנָי|10}} {{סי|אֵ}}ל אַדִּיר עֹטֶה אוֹר כַּאַדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|מָעוֹן|10}} {{סי|בְּ}}אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לַמַּחְבֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|גָ}}דוֹל מֵאָז בְּאֵין תְּבוּנָה נֶחְקֶרֶת {{ש}}
{{סי|הָיִיתָ|10}} {{סי|דָּ}}גוּל עַד לֹא פְעֻלָּה נוֹצֶרֶת {{ש}}
{{סי|לָּנוּ|10}} {{סי|הֲ}}יִכּוֹן לְסַפֵּר גְּבוּרַת זְרוֹעַ גְּבֶרֶת {{ש}}
{{סי|בְּדוֹר|10}} {{סי|וָ}}{{סי|דוֹר}} אֱמוּנָתְךָ מֵאֵין נִגְמֶרֶת {{ש}}
{{סי|בְּטֶרֶם|10}} {{סי|זְ}}רוּתִים נִמְתָּחוּ יְמִינְךָ נֶאְדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|הָרִים|10}} {{סי|חָ}}סַנְתָּ וַתְּכוֹנֵן שְׁתִיָּה נִגְדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|יֻלָּדוּ|10}} {{סי|טְ}}פוּחֵי סְעָרָה וְסוּפָה נֶחֱדֶרֶת {{ש}}
{{סי|וַתְּחוֹלֵל|10}} {{סי|יְ}}מִינְךָ שְׁעָלִים בְּמִדָּה נִגְזֶרֶת {{ש}}
{{סי|אֶרֶץ|10}} {{סי|כֵּ}}הָה הוֹפַעְתָּ וַתַּתְוִיךְ גֻּלָּה נִבְצֶרֶת {{ש}}
{{סי|וְתֵבֵל|10}} {{סי|לָ}}כַדְתָּ מִשְׁבְּרֵי צוּלוֹת בְּמוֹסֶרֶת {{ש}}
{{סי|וּמֵעוֹלָם|10}} {{סי|מִ}}לֵּאתָ גֵיא דִשְׁנֵי צִיץ וְצַמֶּרֶת {{ש}}
{{סי|עַד|10}} {{סי|נְ}}טוּיֵי זְבוּל עִטַּרְתָּ זְקוּפִים בְּכוֹתֶרֶת {{ש}}
{{סי|עוֹלָם|10}} {{סי|סָ}}מַכְתָּ זִיז וְצִפּוֹר מֵרְקַק צַנְתֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|עָ}}רַכְתָּ שֻׁלְחָן וַתַּקְדֵּם כֵּרָה מְסֻדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אֵל|10}} {{סי|פֵּ}}אַרְתָּ צָלוּם בְּצוּרָה מְהֻדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתָ חֹק וַיְהִי כֵן בְּמִלָּה נֶאֱמֶרֶת {{ש}}
{{סי|קְ}}צֵה גְדֻלָּתְךָ נִפְלָאָה לְמַזְכֶּרֶת {{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְלָאֶיךָ מִסַּפֵּר בְּמִלָּה מְבֹאֶרֶת {{ש}}
{{סי|שַׁ}}רְתִּי אַחַת מִנִּי אֶלֶף וְיָדִי נִקְצֶרֶת {{ש}}
{{סי|תָּ}}קַפְתָּ מְאֹד תּוֹכֵן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת {{ר1}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{הור|סימן: '''אני שלמה חזק'''}}

וְהַתִּפְאֶרֶת {{סי|אֲ}}פֻדָּתְךָ מֵאָז פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח תְּקֻדַּשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרְךָ יְצַלְצְלוּ רִבְבוֹת מִיכָאֵל {{ש}}
{{סי|שִׁ}}ירְךָ יְסַלְסְלוּ אַלְפֵי גַבְרִיאֵל {{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ עֹז יִתְּנוּ צִבְאוֹת רְפָאֵל {{ש}}
{{סי|מַ}}הֲלָלְךָ יְתַנּוּ מַחֲנוֹת נוּרִיאֵל {{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלּוֹת הֲמֻלּוֹת מְזַמְּרִים לָאֵל {{ש}}
{{סי|ח}}וֹקְרִים שֵׁם יָהּ נִקְרָא אַכְתְּרִיאֵל {{ש}}
{{סי|זְק}}וּפִים כְּאֶחָד לָז לְלָז שׁוֹאֵל {{ר1}}
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל.{{ממס|תהלים קנ א}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֵל נִקְדָּשׁ לְמַעְלָה בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי {{סי|א}}וּרִים / וּלְמַטָּה בִּ{{סי|בְ}}נֵי {{סי|בְ}}חִירִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|גַ}}עַשׁ {{סי|גַּ}}לְגַּלִים / וּלְמַטָּה בִּ{{סי|דַ}}עַת {{סי|דְּ}}גָלִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|הִ}}לּוֹת {{סי|הַ}}בְּזָקִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|זִ}}מְרַת {{סי|זִ}}קִּים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|חֹ}}סֶן {{סי|חֲ}}שׁוּקִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|טֹ}}הַר {{סי|טָ}}סִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|יִ}}קְרֵי {{סי|יְ}}חָסִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|כֶ}}תֶר {{סי|כְּ}}רוּבִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|לֶ}}קַח {{סי|לְ}}בוּבִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|מַ}}עֲנֵה {{סי|מְ}}לָכִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|נֵ}}צַח {{סי|נְ}}סִיכִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שְׂ}}רָפִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|עֶ}}טֶר {{סי|עֲ}}טוּפִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|פֶ}}צַח {{סי|פְּ}}רוּפִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|צֶ}}רַח {{סי|צְ}}רוּפִים {{ש}}
לְמַעְלָה בִּ{{סי|קְ}}הַל {{סי|קְ}}דוֹשִׁים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|רִ}}נַּת {{סי|רָ}}אשִׁים {{ש}}
לְמַעְלָה בְ{{סי|שִׁ}}ירַת {{סי|שְׁ}}קוּפִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תְּ}}קוּפִים

{{הור|סימן: '''שלמה צעיר''' (מחומש)}}

תְּקוּפִים בְּ{{סי|שֶׁ}}נֶן בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶד בְּ{{סי|שֶׁ}}בַח {{סי|שִׁ}}ירוֹת יַ{{סי|שְׁ}}בִּיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|לַ}}הַג בְּ{{סי|לֶ}}מֶד בְּ{{סי|לֶ}}קַח {{סי|לְ}}בָבוֹת יָ{{סי|לִ}}יצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|מַ}}עַן בְּ{{סי|מֶ}}לֶץ בְּ{{סי|מֶ}}רֶץ {{סי|מִ}}לּוֹת יַ{{סי|מְ}}רִיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|הֶ}}גֶה בְּ{{סי|ה}}וֹד בְּ{{סי|הָ}}דָר {{סי|הָ}}גוּת יְ{{סי|הַ}}רְבִּיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|צַ}}הַל בְּ{{סי|צֶ}}וַח בְּ{{סי|צֶ}}רַח {{סי|צְ}}הוּרִים יָ{{סי|צִ}}יצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|עֶ}}תֶר בְּ{{סי|עֶ}}רֶץ בְּ{{סי|עֶ}}לֶץ {{סי|עֲ}}נָוִים יַ{{סי|עֲ}}לִיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|יֹ}}שֶׁר בְּ{{סי|יֹ}}וֹתֵר בְּ{{סי|יֹ}}קֶר {{סי|יְ}}שֵׁנִים יָ{{סי|קִ}}יצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|רַ}}חַשׁ בְּ{{סי|רַ}}עַשׁ בְּ{{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רַ}}גְלָם יָ{{סי|רִ}}יצוּ {{ר1}}
וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.{{ממס|ישעיהו כט כג}}

[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ov57ke42l7ocpqtphngpjx8t5ypewe4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023876</id>
      <parentid>3023868</parentid>
      <timestamp>2026-07-11T23:06:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023876</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7128" sha1="s14g0yxbq2o6s1bioqtvd1tdyaqfqip" xml:space="preserve">{{#קטע:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: [[תהלים צ א]]; '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲדֹנָי|10}} {{סי|אֵ}}ל אַדִּיר עֹטֶה אוֹר כַּאַדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|מָעוֹן|10}} {{סי|בְּ}}אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לַמַּחְבֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|גָ}}דוֹל מֵאָז בְּאֵין תְּבוּנָה נֶחְקֶרֶת {{ש}}
{{סי|הָיִיתָ|10}} {{סי|דָּ}}גוּל עַד לֹא פְעֻלָּה נוֹצֶרֶת {{ש}}
{{סי|לָּנוּ|10}} {{סי|הֲ}}יִכּוֹן לְסַפֵּר גְּבוּרַת זְרוֹעַ גְּבֶרֶת {{ש}}
{{סי|בְּדוֹר|10}} {{סי|וָ}}{{סי|דוֹר|10}} אֱמוּנָתְךָ מֵאֵין נִגְמֶרֶת {{ש}}
{{סי|בְּטֶרֶם|10}} {{סי|זְ}}רוּתִים נִמְתָּחוּ יְמִינְךָ נֶאְדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|הָרִים|10}} {{סי|חָ}}סַנְתָּ וַתְּכוֹנֵן שְׁתִיָּה נִגְדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|יֻלָּדוּ|10}} {{סי|טְ}}פוּחֵי סְעָרָה וְסוּפָה נֶחֱדֶרֶת {{ש}}
{{סי|וַתְּחוֹלֵל|10}} {{סי|יְ}}מִינְךָ שְׁעָלִים בְּמִדָּה נִגְזֶרֶת {{ש}}
{{סי|אֶרֶץ|10}} {{סי|כֵּ}}הָה הוֹפַעְתָּ וַתַּתְוִיךְ גֻּלָּה נִבְצֶרֶת {{ש}}
{{סי|וְתֵבֵל|10}} {{סי|לָ}}כַדְתָּ מִשְׁבְּרֵי צוּלוֹת בְּמוֹסֶרֶת {{ש}}
{{סי|וּמֵעוֹלָם|10}} {{סי|מִ}}לֵּאתָ גֵיא דִשְׁנֵי צִיץ וְצַמֶּרֶת {{ש}}
{{סי|עַד|10}} {{סי|נְ}}טוּיֵי זְבוּל עִטַּרְתָּ זְקוּפִים בְּכוֹתֶרֶת {{ש}}
{{סי|עוֹלָם|10}} {{סי|סָ}}מַכְתָּ זִיז וְצִפּוֹר מֵרְקַק צַנְתֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|עָ}}רַכְתָּ שֻׁלְחָן וַתַּקְדֵּם כֵּרָה מְסֻדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|אֵל|10}} {{סי|פֵּ}}אַרְתָּ צָלוּם בְּצוּרָה מְהֻדֶּרֶת {{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתָ חֹק וַיְהִי כֵן בְּמִלָּה נֶאֱמֶרֶת {{ש}}
{{סי|קְ}}צֵה גְדֻלָּתְךָ נִפְלָאָה לְמַזְכֶּרֶת {{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְלָאֶיךָ מִסַּפֵּר בְּמִלָּה מְבֹאֶרֶת {{ש}}
{{סי|שַׁ}}רְתִּי אַחַת מִנִּי אֶלֶף וְיָדִי נִקְצֶרֶת {{ש}}
{{סי|תָּ}}קַפְתָּ מְאֹד תּוֹכֵן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת {{ר1}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת.{{ממס|דה&quot;א כט יא}}

{{הור|סימן: '''אני שלמה חזק'''}}

וְהַתִּפְאֶרֶת {{סי|אֲ}}פֻדָּתְךָ מֵאָז פּוֹדֶה וְגוֹאֵל {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח תְּקֻדַּשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל {{ש}}
{{סי|יְ}}קָרְךָ יְצַלְצְלוּ רִבְבוֹת מִיכָאֵל {{ש}}
{{סי|שִׁ}}ירְךָ יְסַלְסְלוּ אַלְפֵי גַבְרִיאֵל {{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ עֹז יִתְּנוּ צִבְאוֹת רְפָאֵל {{ש}}
{{סי|מַ}}הֲלָלְךָ יְתַנּוּ מַחֲנוֹת נוּרִיאֵל {{ש}}
{{סי|הֲ}}מֻלּוֹת הֲמֻלּוֹת מְזַמְּרִים לָאֵל {{ש}}
{{סי|ח}}וֹקְרִים שֵׁם יָהּ נִקְרָא אַכְתְּרִיאֵל {{ש}}
{{סי|זְק}}וּפִים כְּאֶחָד לָז לְלָז שׁוֹאֵל {{ר1}}
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל.{{ממס|תהלים קנ א}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

אֵל נִקְדָּשׁ לְמַעְלָה בְּ{{סי|אֵ}}ילֵי {{סי|א}}וּרִים / וּלְמַטָּה בִּ{{סי|בְ}}נֵי {{סי|בְ}}חִירִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|גַ}}עַשׁ {{סי|גַּ}}לְגַּלִים / וּלְמַטָּה בִּ{{סי|דַ}}עַת {{סי|דְּ}}גָלִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|הִ}}לּוֹת {{סי|הַ}}בְּזָקִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|וַ}}עַד {{סי|וָ}}תִיקִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|זִ}}מְרַת {{סי|זִ}}קִּים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|חֹ}}סֶן {{סי|חֲ}}שׁוּקִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|טֹ}}הַר {{סי|טָ}}סִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|יִ}}קְרֵי {{סי|יְ}}חָסִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|כֶ}}תֶר {{סי|כְּ}}רוּבִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|לֶ}}קַח {{סי|לְ}}בוּבִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|מַ}}עֲנֵה {{סי|מְ}}לָכִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|נֵ}}צַח {{סי|נְ}}סִיכִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|שִׂ}}יחַ {{סי|שְׂ}}רָפִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|עֶ}}טֶר {{סי|עֲ}}טוּפִים {{ש}}
לְמַעְלָה בְּ{{סי|פֶ}}צַח {{סי|פְּ}}רוּפִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|צֶ}}רַח {{סי|צְ}}רוּפִים {{ש}}
לְמַעְלָה בִּ{{סי|קְ}}הַל {{סי|קְ}}דוֹשִׁים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|רִ}}נַּת {{סי|רָ}}אשִׁים {{ש}}
לְמַעְלָה בְ{{סי|שִׁ}}ירַת {{סי|שְׁ}}קוּפִים / וּלְמַטָּה בְּ{{סי|תֹ}}כֶן {{סי|תְּ}}קוּפִים

{{הור|סימן: '''שלמה צעיר''' (מחומש)}}

תְּקוּפִים בְּ{{סי|שֶׁ}}נֶן בְּ{{סי|שֶׁ}}קֶד בְּ{{סי|שֶׁ}}בַח {{סי|שִׁ}}ירוֹת יַ{{סי|שְׁ}}בִּיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|לַ}}הַג בְּ{{סי|לֶ}}מֶד בְּ{{סי|לֶ}}קַח {{סי|לְ}}בָבוֹת יָ{{סי|לִ}}יצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|מַ}}עַן בְּ{{סי|מֶ}}לֶץ בְּ{{סי|מֶ}}רֶץ {{סי|מִ}}לּוֹת יַ{{סי|מְ}}רִיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|הֶ}}גֶה בְּ{{סי|ה}}וֹד בְּ{{סי|הָ}}דָר {{סי|הָ}}גוּת יְ{{סי|הַ}}רְבִּיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|צַ}}הַל בְּ{{סי|צֶ}}וַח בְּ{{סי|צֶ}}רַח {{סי|צְ}}הוּרִים יָ{{סי|צִ}}יצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|עֶ}}תֶר בְּ{{סי|עֶ}}רֶץ בְּ{{סי|עֶ}}לֶץ {{סי|עֲ}}נָוִים יַ{{סי|עֲ}}לִיצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|יֹ}}שֶׁר בְּ{{סי|יֹ}}וֹתֵר בְּ{{סי|יֹ}}קֶר {{סי|יְ}}שֵׁנִים יָ{{סי|קִ}}יצוּ {{ש}}
בְּ{{סי|רַ}}חַשׁ בְּ{{סי|רַ}}עַשׁ בְּ{{סי|רֶ}}גֶשׁ {{סי|רַ}}גְלָם יָ{{סי|רִ}}יצוּ {{ר1}}
וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.{{ממס|ישעיהו כט כג}}

[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>s14g0yxbq2o6s1bioqtvd1tdyaqfqip</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יענה בבור אבות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744910</id>
    <revision>
      <id>3023873</id>
      <timestamp>2026-07-11T22:26:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3023873</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2375" sha1="8ol1vel3oyheowi8ju5f0qot5pvlc46" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
יַעֲנֶה בְּבוֹר {{נוא|כְּבוֹד}} אָבוֹת לְבֵן מֵחֵטְא מְזֹהָם {{ש}}
וּלְחָרֵד לְמַעֲמַד יוֹם הַדִּין וְנִדְהָם {{ר1}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם.{{ממס|מיכה ז כ}}

מִתְהַלֵּךְ בְּחֻקֶּיךָ כְּבֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים {{ש}}
וּמִתְיַצֵּב בַּמַּסָּה בַּעֲשֶׂרֶת מוֹנִים {{ש}}
חֲנַנְתּוֹ וְרִחַמְתּוֹ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים {{ר1}}
תִּמְשֹׁךְ צִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יז}}
{{רפרן|הזחה=2|תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם}}

בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים אָב זוֹכֶה לְבָרָיו {{ש}}
בְּנֵי אֵיתָן תְּזַכֶּה בַּחֲמִשָּׁה דְבָרָיו {{ש}}
עַד יֹאמְרוּ חוֹמְדָיו בָּעַמִּים אַשְׁרָיו {{ר1}}
וְאַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.{{ממס|משלי כ ז}}
{{רפרן|הזחה=2|תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם}}

חֲסִידִים גִּדְּלוּךָ הֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם {{ש}}
וְגִבּוֹרֵי אֶרֶץ תְּשַׁו צֶאֱצָאֵיהֶם {{ש}}
וְזַרְעָם לִבְרָכָה תָּכִין לִפְנֵיהֶם {{ר1}}
וְתָמֹד פָּעֳלָם לְחֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לב יח}}
{{רפרן|הזחה=2|תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם}}

שְׂכַר צִדְקַת אֲבוֹתַי כַּיּוֹם הָבָה לִי {{ש}}
בְּחֶלְקָם בַּחַיִּים תְּנָה חֶלְקִי וְחֶבְלֵי {{ש}}
וּמִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם יִתְבַּשֵּׂר קְהָלִי {{ר1}}
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.{{ממס|בראשית כו ה}}
{{רפרן|הזחה=2|תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>8ol1vel3oyheowi8ju5f0qot5pvlc46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יענה כבוד אבות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744911</id>
    <redirect title="יענה בבור אבות" />
    <revision>
      <id>3023874</id>
      <timestamp>2026-07-11T22:26:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3023874</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41" sha1="hu376liq2b9ecz16hariydxnwbdn2bv" xml:space="preserve">#הפניה[[יענה בבור אבות]]</text>
      <sha1>hu376liq2b9ecz16hariydxnwbdn2bv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:וארץ אשפיל ואפיל תחינתי</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744912</id>
    <revision>
      <id>3023877</id>
      <timestamp>2026-07-11T23:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;על הקדושתא של רשב&quot;ג לשחרית יום הכיפורים, הרכבה, ותולדות מחקרה, כתב בהרחבה אריאל זינדר, במאמרו '[https://jstudies.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/tarbiz_-_8623_-_archive_-_4_-_zinder.pdf הסילק במעמד יום הכיפורים בפייטנות הספרדית: גילוי חדש ומשמעותו]'. נדפס שם גם הנוסח המלא של הסילוק, שלא הג...&quot;</comment>
      <origin>3023877</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="631" sha1="bs76t1o6qw0e7gv6ps3hns7at94hqjj" xml:space="preserve">על הקדושתא של רשב&quot;ג לשחרית יום הכיפורים, הרכבה, ותולדות מחקרה, כתב בהרחבה אריאל זינדר, במאמרו '[https://jstudies.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/tarbiz_-_8623_-_archive_-_4_-_zinder.pdf הסילק במעמד יום הכיפורים בפייטנות הספרדית: גילוי חדש ומשמעותו]'. נדפס שם גם הנוסח המלא של הסילוק, שלא הגיע לדפוסים הקודמים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 02:59, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>bs76t1o6qw0e7gv6ps3hns7at94hqjj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744913</id>
    <revision>
      <id>3023882</id>
      <timestamp>2026-07-12T07:24:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לב א|לב ב|לג א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לב ב}}  ==תרגום לעברית== כתוב, ויעזבו בני ישראל את ה', עד שבאה דבורה ועוררה בהם רצון למצווה זו, כמו שכתוב: &quot;בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שופטים|ה|ב}}. ועל זה כתוב &quot;חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵ...&quot;</comment>
      <origin>3023882</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5804" sha1="l0s8cdmdyf21jsj0ge9i3189ewnbicr" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לב א|לב ב|לג א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לב ב}}

==תרגום לעברית==
כתוב, ויעזבו בני ישראל את ה', עד שבאה דבורה ועוררה בהם רצון למצווה זו, כמו שכתוב: &quot;בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שופטים|ה|ב}}. ועל זה כתוב &quot;חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שופטים|ה|ז}}. &quot;חָדְלוּ פְרָזוֹן&quot;, זהו הפרזון שאמרנו. &quot;חָדְלוּ פְרָזוֹן&quot;, ברית הקודש שלא עשו פריעה. &quot;עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שופטים|ה|ז}}, מהו אם? אלא אני הורדתי מים עליונים מלמעלה, לקיים עולמות בישראל סתם, למעלה ולמטה, להראות שהעולם לא מתקיים אלא על ברית זו, וסוד הכל: &quot;וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם&quot; כתוב.

שלושה יוצאים מאחד, אחד בשלושה מתקיים, נכנס בין שניים, שניים יונקים מאחד, אחד יונק לכמה צדדים, אז הכל אחד, זהו שכתוב: &quot;וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד&quot; {{ממ|בראשית|א|ה}}. יום שהערב והבוקר נכללים כאחד, זהו סוד הברית, יומם ולילה, ובו הכל אחד.

&quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|ו}}, רבי יהודה אמר, שבעה רקיעים הם למעלה, וכולם קיימים בקדושה עליונה, והשם הקדוש בהם נכלל, ורקיע זה הוא באמצע המים, רקיע זה עומד על גבי חיות אחרות, והוא מבדיל בין מים עליונים למים תחתונים. ומים תחתונים קוראים לעליונים, ומרקיע זה שותים אותם, זה הוא שמפריש ביניהם, משום שכל המים בו נכללים, ולאחר מכן מוריד אותם לאותן החיות, והן שואבות משם.

כתוב: &quot;גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|יב}}, &quot;גַּן נָעוּל&quot;, שהכל נסתר בו, שהכל נכלל בו. &quot;גַּן נָעוּל&quot;, שאותו נהר נמשך ויוצא ונכנס בו, ונכלל ואינו מוציא, וקופאים המים בו ועומדים. מה הטעם? משום שרוח צפון נושבת באותם המים וקפאו, ואינם יוצאים לחוץ עד שנעשה קרח, ואילולא צד דרום שמכה את תוקפו של קרח זה, לא היו יוצאים ממנו מים לעולמים.

ומראה אותו רקיע עליון כמראה קרח שקופא, ומכנס בתוכו את כל אותם המים, כך אותו עליון שעליו, מכנס את כל אותם המים, ומפריד בין מים עליונים למים תחתונים, וזה שאמרנו: &quot;יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|ו}}, באמצע. אין זה כך, אלא יהי כתוב, אותו שהיה ממנו, באמצע המים היה, והוא למעלה שעומד על ראשי החיות.

אמר רבי יצחק, יש קרום באמצע בני מעיו של בן אדם, שהוא מפסיק מלמטה למעלה, ושואב מלמעלה ונותן למטה, כך כעין זה הרקיע הוא באמצע, ועומד על אותן החיות שלמטה, והוא מבדיל בין מים עליונים לתחתונים, בוא וראה, אותם המים התעברו והולידו חושך, ועל סוד זה כתוב: &quot;וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים&quot; {{ממ|שמות|כו|לג}}.

רבי אבא פתח: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}, &quot;בַמַּיִם&quot;, אלו מים עליונים של הכל, שבהם תיקן את הבית, כמו שאתה אומר: &quot;בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן&quot; {{ממ|משלי|כד|ג}}. &quot;הַשָּׂם-עָבִים רְכוּבוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}, רבי ייסא הזקן נחלק: &quot;עבים&quot;, ע&quot;ב י&quot;ם, עב שהוא חושךשמאל, שעומד על ים זה. &quot;הַמְהַלֵּךְ, עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ&quot;, זו הרוח של המקדש העליון, וסוד זה: &quot;שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב&quot; {{ממ|שמות|כה|יח}}. כתוב: &quot;וַיִּרְכַּב עַל-כְּרוּב וַיָּעֹף&quot; {{ממ|תהלים|יח|יא}}, &quot;וַיִּרְכַּב עַל-כְּרוּב&quot;, אחד, לאחר מכן התגלה, &quot;וַיֵּדֶא עַל-כַּנְפֵי-רוּחַ&quot;, ועד שזה מתעורר, לא מתגלה בזה.

רבי יוסי אמר: כתוב: &quot;וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה&quot; {{ממ|איוב|כח|כה}}, במידה ממש תיקן אותם, כאשר הגיעו לתוכה, והם תיקונו של העולם, כאשר הגיעו מצד הגבורה. אמר רבי אבא: כך היו הראשונים אומרים, כשהיו מגיעים למקום הזה, רוחשות שפתותיהם של חכמים ואינם אומרים דבר, כדי שלא ייענשו.  רבי אלעזר אמר: אות ראשונה של האותיות. הייתה שטה על פני הקשר הטהור והתעטרה מלמטה ומלמעלה, ועלתה.</text>
      <sha1>l0s8cdmdyf21jsj0ge9i3189ewnbicr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/455</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744914</id>
    <revision>
      <id>3023884</id>
      <timestamp>2026-07-12T07:36:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪884‬‬  חתימת המשנה וההוספות &lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt; במס׳ שבועות יאמר רב יוסף ([[שבועות ד א|ד׳ ד׳ ע״א]]) ״רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי״ ועל כן כאשר פרכינן דהא רבי עצמו לא סבר כן, אמרינן ״נסיב אליבא דר׳ עקיבא וליה לא סבירא ליה״.  והדברים הוחלטו כן במתיבתא מחכמי הוו...&quot;</comment>
      <origin>3023884</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4497" sha1="7x1mmtfcu3sclxr74f5y8doto0pejrx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪884‬‬

חתימת המשנה וההוספות
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
במס׳ שבועות יאמר רב יוסף ([[שבועות ד א|ד׳ ד׳ ע״א]]) ״רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי״
ועל כן כאשר פרכינן דהא רבי עצמו לא סבר כן, אמרינן ״נסיב אליבא דר׳ עקיבא
וליה לא סבירא ליה״.

והדברים הוחלטו כן במתיבתא מחכמי הוועד נגד דעת רבי כמו שנתבאר.

אבל במס׳ חולין שם בא לשונו של ר׳ יוחנן ״ראה '''רבי''' דבריו של ר׳‬
‫שמעון״ אשר כזה הכונד‪ .‬שראה דבריו להלכה'ופסק כן‪.‬‬
‫ונם אם נרצה לדחוק ולאמר כי ״ראה רבי דבריו&quot; הוא שינרא דלישנא והבונד‪.‬‬
‫על בית הוועד בכלל ולא על רבי‪,‬‬
‫אבל במקום הזד‪ .‬הוא הוראה של הלכה למעשה‪ ,‬ועל כן מכיון שבכית הוועד‬
‫החליטו הד‪.‬לכה הי׳ לו לרבי לפסוק כן‪ ,‬גם אם לא נטה דעתו לזד‪,.‬‬
‫והוא ממש ענין הדברים במס׳ נדה ד׳ ט׳;‬
‫״תנו רבנן מעשר‪ .‬ועשר‪ .‬רבי כר׳ אליעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא ר׳ אליעזו־‬
‫לסמוך עליו בשעת הדחק מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כד‬
‫אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביר מותיר‪ .‬אלא דלא איתמר הלכתא לא‬
‫כמר ולא כמר ומאי לאחר שנזכר לאחר שנזכר דלא יחיד פליג עליה אלא רבים‬
‫■‬
‫פליגי עליה אמר כדי הוא ר׳ אליעזר ליסטוך עליו בשעת הדחק‪.‬״‬
‫ומבואר דאף שזה ודאי דדעתי של רבי נטה אחרי דברי ר׳ אליעזר שד‪.‬רי‬
‫מפני זה פסק לפני מה שנזכר כמותו‪,‬‬
‫ככל זה אם כבר הוחלט הדין בכית הוועד אמרינן ״אילימא לאחר שנזכר דאין‬
‫הלכה כר׳ אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביר כוותיה״‪.‬‬
‫ועל כן כהיות כאן הלבד‪ ,‬למעשה שוערה רבי‪ ,‬הכל אחת אם גם ועא ‪.T‬סכים‬
‫עם חכמי הוועד או לא כיון שנפפקה הלכד‪ .‬בבית הוועד כן‪ ,‬הי׳ ראוי לרבי לפסוה‬
‫כן‪ ,‬ממש כמו שהי׳ גם הוא ביניהם‪.‬‬
‫ונם אם תהי׳ כוונת ר׳ יוחנן‪ ,‬״דאה רבי דבריו של ד שמעון בכסד הדם‬
‫ושנאו בלשון חכמים&quot; לא על רבי עצמו כי אם על חכמי הוועד אשר החליטו‬

‫לפסוק כן‪ ,‬מקשינן בפשיטות‪:‬‬
‫״וכי תימא קסבר שחיטה שאינד‪ ,‬ראד׳ שמה שחיטה והאמר ר׳ חייא בר אבא‬
‫‬‫אמר ר׳ יוחנן ראד‪ ,‬רבי דבריו ו ט׳&quot;‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים ברורים ‪ .‬ומלמדים על עצמן‪.‬‬

‫פרק ס•(‪; .‬‬
‫ההוספות בחתימת המשגה‪.‬‬
‫ואמנם כן כי לבד המלאכה הגדולה מההכרעה ודיסתמות ולבד הועספות‬
‫מדברי שני הדורות מאחרי החרבן אשר נשארו בד‪.‬ם עוללות שעדין לא באו בסשנד‪.‬‬
‫וראו הכרח להוסיפם בהמשנד‪ .‬עצמה‪ ,‬ולבד בירורי הנדסאות במשנה‪ ,‬מדי• לבד כל‬
‫זה יש שם הוספות רבות בימי חתימת המשנדי‪ ,‬הנוגעים לעצם הבנת המשנד‪ .‬אס דברי‬
‫המשנה ביםודד‪ .‬או דברי התנאים אשר כבר נטבעו במשנד‪ .‬לפני חתימת ד‪.‬םשנמ‬
‫*( הפרקים האחרונים האצה לא הי׳ להסי מהדורא אחרונה מ‪ T‬הפחבר והגס ^‪ 6‬נמכלגז‬
‫‪ rs‬כל‪.‬הפנינים בהכליר‪ .‬הבירור אמרהי להדפיסם כמו סמצאהים מבלי הוספה או פגרעס והספק‬
‫ירד לסוף דעה המחבר‪ .‬וחבל על דאבח‪ .‬המו־צ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7x1mmtfcu3sclxr74f5y8doto0pejrx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744915</id>
    <revision>
      <id>3023888</id>
      <timestamp>2026-07-12T09:31:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לב ב|לג א|לג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לג א}}  ==תרגום לעברית== וירד והמים נחקקו בחקיקותיהם, ומתיישבים במקומותיהם, ונכללו זה בזה, כן האותיות כולן כלולות זו בזו, ומתעטרות זו בזו, עד שנבנה עליהן הבניין והיסוד, וכאשר נבנו כולן והתעטרו היו מים...&quot;</comment>
      <origin>3023888</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6279" sha1="1he1qlzwicwvmpwp9lqz3u81cooglvu" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לב ב|לג א|לג ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לג א}}

==תרגום לעברית==
וירד והמים נחקקו בחקיקותיהם, ומתיישבים במקומותיהם, ונכללו זה בזה, כן האותיות כולן כלולות זו בזו, ומתעטרות זו בזו, עד שנבנה עליהן הבניין והיסוד, וכאשר נבנו כולן והתעטרו היו מים עליונים מתערבים במים תחתונים, והוציאו את בית העולם. ועל זה ב' נראתה בראש, ומים עולים ויורדים עד שהרקיע הזה היה, והפריד ביניהם.

ומחלוקת הייתה בשני, שבו נברא גיהנום, שהוא אש דולקת, כמו שאתה אומר: &quot;אֵשׁ אֹכְלָה הוּא&quot; {{ממ|דברים|ד|כד}}, ועתיד לשרות על ראשיהם של הרשעים. אמר רבי יהודה, מכאן כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, שהרי כאן מחלוקת שהיא לשם שמים הייתה, ושמים בזה התקיים לאחר מכן, שכתוב &quot;וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|ח}}.

בהבדלות שבמעלות, במקומם הם מצויים ומתקיימים, שהרי שנינו, כתוב: &quot;וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים&quot; {{ממ|שמות|כו|לג}} בדקדוק, שהרי הוא רקיע שמבדיל בתוך האמצע.

בוא וראה, כתוב לאחר מכן: &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד&quot; {{ממ|בראשית|א|ט}}, &quot;מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם&quot; ממש. &quot;אֶל מָקוֹם אֶחָד&quot;, למקום שנקרא אחד, והוא הים התחתון, שהרי הוא משלים לאח&quot;, ובלעדיו לא נקרא אחד, ומשמעות הדבר שכתוב &quot;יִקָּווּ&quot;, שבו מתכנסים כל המים, כמו שאתה אומר: &quot;כׇּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם&quot;.

רבי ייסא אמר: &quot;אֶל מָקוֹם אֶחָד&quot;, זהו המקום שכתוב בו: &quot;וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט&quot; {{ממ|ישעיהו|נד|י}}, שהרי הוא נוטל את הכל ומשפיע אל הים, ובזה נתקנה הארץ, שכתוב: &quot;וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה&quot;, זוהי הארץ, כמו שאתה אומר &quot;יִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|י}}. מדוע היא נקראת יבשה? אמר רבי יצחק, זהו שכתוב: &quot; לֶחֶם עֹנִי&quot; {{ממ|דברים|טז|ג}}, לחם עני כתוב, ובגלל שהיא לחם עני, היא נקראת יבשה, ושואבת לתוכה את כל המים של העולם, והיא עצמה יבשה היא. עד שהמקום הזה ממלא אותה, ואז זורמים המים דרך אותם המקורות, &quot;וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים&quot;, זהו בית כינוס המים של מעלה, ששם מתכנסים כל המים, ומשם הם זורמים ויוצאים.

אמר רבי חייא: &quot;מִקְוֵה הַמַּיִם&quot;, זהו צדיק, שכאשר הגיע אל מקוה המים, כתוב &quot;וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב&quot; {{ממ|בראשית|א|י}}. וכתוב: &quot;אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב&quot; {{ממ|ישעיהו|ג|י}}. רבי יוסי אמר, עם ישראל הוא המקוה, שכתוב: &quot;מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'&quot; {{ממ|ירמיהו|יז|יג}, רבי חייא אמ: זהו הצדיק, וזהו שכתוב: &quot;קָרָא יַמִּים&quot;, משום שאת הנחלים והמעיינות והנהרות, את כולם הוא נוטל, והוא המקור של הכל, והוא נוטל את הכל, ובגלל זה ימים. ועל זה: &quot;וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב&quot;, וכתוב: &quot;אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב&quot;.

ובגלל שנרשם, הוא הבדיל בין היום הראשון לשלישי, ולא נאמר כי טוב ביניהם, שהרי ביום השלישי עשתה הארץ פירות, מכוחו של אותו הצדיק, שכתוב &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי&quot; {{ממ|בראשית|א|יא}}. מהו &quot;עֵץ פְּרִי&quot;? זהו עץ הדעת טוב ורע, שהוא עושה ענפים ופירות. &quot;עֹשֶׂה פְּרִי&quot;, זהו הצדיק, יסוד העולם.

&quot;לְמִינוֹ&quot;, שכל בני האדם שיש להם רוח הקודש, שהוא פרי של אותו האילן, רשום בהם רושם למינם, ומה הוא? ברית קודש, ברית שלום, ובני האמונה למינם, למינם הם נכנסים ואינם נפרדים ממנו. והצדיק הוא עושה פרי, ואותו אילן מתעבר, ומוציא את אותו הפרי למינו, למינו של אותו עושה פרי, כדי שיהיה כמותו. אשרי חלקו של מי שדומה לאמו ולאביו, ועל כן הרושם הקדוש ביום השמיני, כדי שידמה לאמו, וכאשר נפרעת ומתגלה הרושם הקדוש, כדי שידמה לאביו, ועל זה &quot;עֵץ פְּרִי&quot; זו האם. &quot;עֹשֶׂה פְּרִי&quot; זה ברית הקודש, אביו. &quot;לְמִינוֹ&quot;, שידמה לו ויירשם בו.

&quot;אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|יא}}, &quot;זַרְעוֹ בוֹ&quot;? זרע בו היה צריך לו לומר! מהו זרעו בו? אלא, זרע ו' ו. &quot;עַל הָאָרֶץ&quot;, כך הוא ודאי, שהרי אותו הזרע מושלך על הארץ, אשרי חלקם של ישראל, שהם קדושים ודומים לקדושים. ועל זה ודאי כתוב: &quot;ועמך כולם צדיקים&quot; {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}, כולם צדיקים ודאי, שהרי מאלו יצאו, ולאלו הם דומים, אשריהם הם בעולם הזה ובעולם הבא.</text>
      <sha1>1he1qlzwicwvmpwp9lqz3u81cooglvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Sasha Netzach</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744916</id>
    <redirect title="שיחת משתמש:Sasha Netzach Agarunov" />
    <revision>
      <id>3023890</id>
      <timestamp>2026-07-12T09:45:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>Neriah העביר את הדף [[שיחת משתמש:Sasha Netzach]] לשם [[שיחת משתמש:Sasha Netzach Agarunov]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach|Sasha Netzach]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach Agarunov|Sasha Netzach Agarunov]]&quot;</comment>
      <origin>3023890</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58" sha1="7r3dsf4pfn214jdmny09ibgj2hq4nli" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחת משתמש:Sasha Netzach Agarunov]]</text>
      <sha1>7r3dsf4pfn214jdmny09ibgj2hq4nli</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Sasha Netzach</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744917</id>
    <redirect title="משתמש:Sasha Netzach Agarunov" />
    <revision>
      <id>3023892</id>
      <timestamp>2026-07-12T09:45:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>Neriah העביר את הדף [[משתמש:Sasha Netzach]] לשם [[משתמש:Sasha Netzach Agarunov]]: הדף הועבר אוטומטית בעת שינוי שם המשתמש &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach|Sasha Netzach]]&quot; אל &quot;[[Special:CentralAuth/Sasha Netzach Agarunov|Sasha Netzach Agarunov]]&quot;</comment>
      <origin>3023892</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="pok4rj2x54be6ycygjyv9fzatvcj8q2" xml:space="preserve">#הפניה [[משתמש:Sasha Netzach Agarunov]]</text>
      <sha1>pok4rj2x54be6ycygjyv9fzatvcj8q2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:נר החלב</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744918</id>
    <revision>
      <id>3023901</id>
      <timestamp>2026-07-12T11:12:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* בעייה בוויקינתונים */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023901</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="583" sha1="o87v02w850b9pb7gelnx5xokg7ma19k" xml:space="preserve">== בעייה בוויקינתונים ==

מי שיצר את הערך בוויקינתונים עבור הגרסה העברית עשה עבודה גרועה. הקישור היחיד המופיע כאן (למקור הדני) הוא ליצירה אחרת של אנדרסן. מי שיודע איך לתקן (כך שיופיעו פה קישורים למקור ולתרגומים האחרים של היצירה הנכונה) מתבקש לעשות זאת ותבוא עליו הברכה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:12, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>o87v02w850b9pb7gelnx5xokg7ma19k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744919</id>
    <revision>
      <id>3023906</id>
      <timestamp>2026-07-12T11:35:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לג א|לג ב|לד א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לג ב}}  ==תרגום לעברית== אמר רבי חייא, כתוב : &quot;עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ&quot; {{ממ|ירמיהו|י|יב}}, מהו &quot;עֹשֵׂה אֶרֶץ&quot;? עשה ארץ היה צריך לו. אלא עושה ודאי תמיד, ומתקן הקדוש ברוך הוא את הארץ הזו. זה הוא הקדוש ברוך הוא למ...&quot;</comment>
      <origin>3023906</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5856" sha1="ow24lb0xh5t7lzmaqkkilpam1tt3bku" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לג א|לג ב|לד א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לג ב}}

==תרגום לעברית==
אמר רבי חייא, כתוב : &quot;עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ&quot; {{ממ|ירמיהו|י|יב}}, מהו &quot;עֹשֵׂה אֶרֶץ&quot;? עשה ארץ היה צריך לו. אלא עושה ודאי תמיד, ומתקן הקדוש ברוך הוא את הארץ הזו. זה הוא הקדוש ברוך הוא למעלה. &quot;בְּכֹחוֹ&quot;, זה צדי&quot;ק. &quot;מֵכִין תֵּבֵל בְּחכְמָתוֹ&quot;, &quot;תֵּבֵל&quot;, זו הארץ שלמטה. &quot;בְּחכְמָתוֹ&quot;, זהו צדק, שכתוב: &quot;וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק&quot; {{ממ|תהלים|ט|ט}}. &quot;עֹשֵׂה אֶרֶץ&quot;, זהו הקדוש ברוך הוא, שהוא שמתקין את הארץ ומתקין דרכיה, ובמה? בכח כפי שאמרנו.

רבי יהודה אמר, באותיות חקוקות של רבי אלעזר יש קשרי האותיות כ&quot;ב קשורים כאחד. שתי אותיות, זו עולה וזו יורדת, ושעולה יורדת ושיורדת עולה וסימן זה: &quot;אַךְ בָּךְ אֵל&quot; {{ממ|ישעיהו|מה|יד}}.

רבי יוסי אמר: לשון המאזניים באמצע עומד,, וסימן: &quot;בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל&quot; {{ממ|ויקרא|יט|לה}}. &quot;מִּשְׁקָל&quot; הוא הלשון שעומד באמצע, וסוד זה הוא שכתוב: &quot;שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|שמות|ל|יג}}, המאזניים בו עומדים ונשקלים. מי הם המאזניים? כמו שאתה אומר: &quot;מֹאזְנֵי צֶדֶק&quot; {{ממ|ויקרא|יט|לו}}, וכולם עומדים במשקל &quot;שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;. רבי יהודה אמר: &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;, זוהי רוח הקודש.       

אמר רבי יצחק, כתוב: &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם&quot; {{ממ|תהלים|לג|ו}}, &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ&quot;, אלו השמיים שלמטה שנעשו בדיבור של השמיים שלמעלה. ברוח שמוציא את הקול, עד שמגיע אל אותו נהר ששופע ויוצא, ואין פוסקים מימו לעולמים. &quot;וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם&quot;, כולם התחתונים מתקיימים ברוח, שהוא הזכר. &quot;מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קד|יג}}, &quot;מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו&quot;, מה הן עליותיו? כמו שאמרנו שכתוב: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}. &quot;מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קד|יג}}, זהו סודו של אותו נהר ששופע ויוצא למטה, זהו שכתוב: &quot;עוֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ&quot; {{ממ|בראשית|א|יא}}, והרי דבר זה כבר נאמר והתפרש.    

&quot;יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם... לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|יד}}, &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, כתוב חסר. רבי חזקיה אמר: &quot;מְאֹרֹת&quot; פירושו ששורה בו תוקף הדין, קיבוץ של הדין. רבי יוסי אמר: &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, הכוונה למטה היא הלבנה, שבה תלויה מחלת האסכרה לתינוקות העולם, ובה תלויה המאֵרה, משום שהיא האור הקטן מכל האורות, ופעמים שהיא מתחשכת ואינה מקבלת אור.

&quot;בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|יד}}, זהו הרקיע שהוא הכלל של כולם, מפני שהוא נוטל את כל האורות, והוא מאיר לאור הזה שאינו מאיר. רבי יצחק אמר: ומוציא הרקיע הזה שאינו מאיר, ואנו קוראים לו מלכות שמיים, וארץ ישראל, וארץ החיים. &quot;הַשָּׁמַיִם&quot;, הוא המאיר את הרקיע הזה, משום כך: &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot; חסר ו'. מהו הטעם? שהרי ללא האות ו', מוות הוא בעולם. &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, הכל בו תלוי, לכלול את לילי&quot;ת בעולם. כתוב: &quot;קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא&quot; {{ממ|איוב|ג|יט}}, וכתוב: &quot;כִּי אִם שָׁם אַדִּיר ה' לָנוּ&quot; {{ממ|ישעיהו|לג|כא}}, ועל כן כתוב: &quot;אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ&quot; {{ממ|ישעיהו|לד|יד}}.

רבי אלעזר אמר: &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot; זוהי אספקלריה שאינה מאירה מעצמה, אלא על ידי אורות עליונים שמאירים לה, כעששית המלקטת את האור שמאיר. כתוב: &quot;הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|יהושע|ג|יא}}, &quot;הִנֵּה אֲרוֹן&quot;, זוהי האספקלריה שאינה מאירה. &quot;הַבְּרִית&quot;, זוהי האספקלריה המאירה. &quot;הִנֵּה אֲרוֹן&quot;, זוהי &quot;מְאֹרֹת&quot;, &quot;אֲרוֹן&quot; הוא כמו תיבה להכניס בתוכה את התורה שבכתב.&quot;הַבְּרִית&quot;, זה השמש שמאיר לה, והיא בברית עמו. &quot;אֲרוֹן הַבְּרִית&quot;, בדקדוק: &quot;אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ&quot;. הברית, שהוא אדון כל הארץ, ומפני שארון זה הוא אדון, בגלל השמש שמאיר לו ומאיר לכל העולם,  לכן כך הוא נקרא.</text>
      <sha1>ow24lb0xh5t7lzmaqkkilpam1tt3bku</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קובץ:תווית סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים – תוספת לתקנות התשנ&quot;ג-1993.png</title>
    <ns>6</ns>
    <id>1744920</id>
    <revision>
      <id>3023914</id>
      <timestamp>2026-07-12T11:58:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>איור תווית הסימון האנרגטי שבתוספת לתקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993, לפי תקנה 2.

מקור: קובץ התקנות 5542, ט&quot;ז באלול התשנ&quot;ג (2 בספטמבר 1993), עמ' 1098.</comment>
      <origin>3023914</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="326" sha1="dwkntf6djvne16fdq7vq0ozs81uf0b6" xml:space="preserve">== תקציר ==
איור תווית הסימון האנרגטי שבתוספת לתקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993, לפי תקנה 2.

מקור: קובץ התקנות 5542, ט&quot;ז באלול התשנ&quot;ג (2 בספטמבר 1993), עמ' 1098.</text>
      <sha1>dwkntf6djvne16fdq7vq0ozs81uf0b6</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>