שיחה:ספר המידות (ברסלב)

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.10</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחה:ספר המידות (ברסלב)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>4840</id>
    <revision>
      <id>3024005</id>
      <parentid>1053102</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T04:31:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>/* נקיון ותיקון */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3024005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10613" sha1="0r6gd2rzr8ujb6vcwgtsvf74tpmg4a0" xml:space="preserve">==זכויות יוצרים==

לכל מי שתוהה איך אני מעתיק את ספר המידות: אין על הספר זכויות יוצרים, ויותר מזה, כתוב כך: &quot;כל המעוניין להדפיס מן הספר הזה, הרשות נתונה לו&quot;.
[[משתמש:Matani2005|מתן]] 10:07, 3 פברואר 2006 (UTC)

== שם הספר ==

שלום ויישר כוח!

המלצה קטנה: יש מספר ספרים חשובים במשך הדורות שנשאו את אותו השם בדיוק: &quot;ספר המידות&quot;.  אני ממליץ שתשנה את השם ל[[ספר המידות (ברסלב)]] או [[ספר המידות (לרב נחמן)]] או [[ספר המידות לר&quot;ן]] או משהו כזה. שבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 11:42, 3 פברואר 2006 (UTC)

== אם הבנתי איך הוויקי עובד ==

# אז אין צורך לכתוב כל הזמן אהבה (ספר המידות) וכו' הוויקי איך-שהוא אמור להבין לבד שאתה נכנסת לקטגוריה של ספר המידות.
# הייתי מעדיף ספר המידות למוהר&quot;ן או לרבינו נחמן.
בשמחה תמיד!
[[משתמש:קונילמל|קונילמל]] 23:12, 19 בנובמבר 2006 (IST)

:צריך לכתוב משהו בסוגריים אחרי &quot;ספר המידות&quot; בגלל שהם מספר ספרים שונים בעלי אותו שם. וראה נא: [[ספר המידות]].

:אבל אם אתה חושב שכותרת אחרת מתאימה (ואני נוטה להסכים אתך ש[[ספר המידות למוהר&quot;ן]] מתאים יותר, אז תרגיש חופשי ללכת על זה! רק שצריך להעביר את כל הדפים השייכים לאותו שם... [[משתמש:Dovi|Dovi]] 05:28, 20 בנובמבר 2006 (IST)

:: שלילי אחינו, לא הבנת אותי, אני מדבר על התבנית של התוכן- שאין שום צורך להוסיף אחריי כל מידה ומידה (פרק  ופרק) את ההוספה בסוגריים (ספר המידות), קרי במקום [[אהבה (ספר המידות)]] שיהיה [[אהבה (ספר המידות)|אהבה]].
::בכלל- אם כבר כותבים בכותרת של כל פרק בסוגריים ספר-המידות, לא כדאי שיהיה כתוב בהכל את ספר המידות למוהר&quot;ן?
::או שאם זה ברור, כי בן-אדם מופנה משם אז שבכותרת לא יהיה כתוב כלום אלא רק [[אהבה]] והווקי כבר יבין לבד, לא?!
:: עוד נקודה ששמתי-לב אליה שבתוך הספר עצמו, משומה כל הסעיפים באים כפיסקא אחת- לא כדאי לסדר את זה שכל סעיף יהיה בשורה חדשה? [[משתמש:קונילמל|קונילמל]] 11:59, 20 בנובמבר 2006 (IST)

== שמות הערכים שבספר הזה ==

שלום. ראו כאן שיש כמה ספרים חשובים בשם &quot;ספר המידות&quot;, ולכן הדף הזה הוא אכן [[ספר המידות (ברסלב)]]. בעיקרון שמות הערכים שבתוך הספר אמורים להיות אותו דבר, לדוגמה: לא [[ספר המידות אבידה]] אלא [[ספר המידות (ברסלב) אבידה]]. צריך להעביר את הדפים שכיהיה למישהו זמן בשביל זה. בחלק מהערכים השמות אכן זהות לפרקים שבספרים אחרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 22:11, 31 באוגוסט 2010 (IDT)


==חסר פרק==
==ספר המידות==
שלום!  ראיתי שחסר מהספר
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91)
למשל פרק &quot;עצה&quot; אין.
תוכל לעזור לשלימו?

שבת שלום פורים שמח

[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 17:45, 14 במרץ 2014 (IST)Nissimnanach
https://en.wikisource.org/wiki/Portal:Breslov

::{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:28, 15 במרץ 2014 (IST)

==שאלות==
למה מופיע קישור בכל הדפים, האם אפשר למחוק אותו? {{ש}}
והאם יש צורך להוסיף סרגל ניווט?
:תודה רבה _[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:27, 18 בפברואר 2021 (IST)
::הקישור נחוץ לצורך ייחוס למקור הטקסט, אבל לעניות דעתי, די בכך שיופיע רק בדף הראשי ולא בכל דף ודף.
::לגבי סרגל ניווט, נראה לי שכדאי להוסיף אם אפשר בנקל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:45, 18 בפברואר 2021 (IST)

== נקיון ותיקון ==

כמה דברים בספר עדיין דורשים תיקון. למשל, יש מקומות שבהם תוכן העניינים מופיע בצורה אופקית במקום בצורה האנכית הרגילה. הנה הקוד לבדיקת הספר כולו.

&lt;nowiki&gt;

{{ארגז חול}}

{{:ספר_המידות_(ברסלב)/_הקדמה_לרבי_נתן}}

{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הקדמה שנייה}}

{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אבידה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אהבה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אכילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אלמן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אמונה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אמת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ארץ ישראל}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בגדים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בושה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בטחון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בית}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בכייה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בנים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ברכה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בשורה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/גאוה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/גניבה וגזילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/דיין}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/דעת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/דרך}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הוראה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הכנסת אורחים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/המתקת דין}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הצלחה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הרהורים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הרחקת רשעים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הריון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/התבודדות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/התנשאות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ודוי דברים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ותרן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זיפן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זכות אבות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זכירה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זקנים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זריזות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חדושין דאוריתא}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חיתון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חלום}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חנפה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חקירה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/טבע}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/טהרה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/טלטול}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/יחוס}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/יראה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ישועה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/כבוד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/כישוף}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/כעס}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/לימוד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ליצנות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/לשון הרע}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מוהל}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ממון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מסור}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מפורסם}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מפלת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מריבה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/משיח}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/משקה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נגינה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נדה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נהנה מאחרים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ניאוף}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ניבול פה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ניסיון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נפילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נר תמיד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/סגולה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/סוד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ספירת העומר}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ספר}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עבירה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עונש}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עזות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ענוה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצבות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצירות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצלות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פוסק}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פחד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פידיון שבויים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פרישות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/צדיק}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/צדקה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קליפה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קללה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קנאה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קרי}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קשוי לילד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ראיה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/רחמנות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/רפואה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שבועה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שבת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שוחד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שוחט}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שינה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שכרות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שלום}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שמחה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שרים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/תוכחה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/תפילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/תשובה}}

&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 07:31, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0r6gd2rzr8ujb6vcwgtsvf74tpmg4a0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024006</id>
      <parentid>3024005</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T04:35:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>/* נקיון ותיקון */ תגובה</comment>
      <origin>3024006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10794" sha1="jdg438bhboj7ichx0z6rjdc1ikxpwpp" xml:space="preserve">==זכויות יוצרים==

לכל מי שתוהה איך אני מעתיק את ספר המידות: אין על הספר זכויות יוצרים, ויותר מזה, כתוב כך: &quot;כל המעוניין להדפיס מן הספר הזה, הרשות נתונה לו&quot;.
[[משתמש:Matani2005|מתן]] 10:07, 3 פברואר 2006 (UTC)

== שם הספר ==

שלום ויישר כוח!

המלצה קטנה: יש מספר ספרים חשובים במשך הדורות שנשאו את אותו השם בדיוק: &quot;ספר המידות&quot;.  אני ממליץ שתשנה את השם ל[[ספר המידות (ברסלב)]] או [[ספר המידות (לרב נחמן)]] או [[ספר המידות לר&quot;ן]] או משהו כזה. שבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] 11:42, 3 פברואר 2006 (UTC)

== אם הבנתי איך הוויקי עובד ==

# אז אין צורך לכתוב כל הזמן אהבה (ספר המידות) וכו' הוויקי איך-שהוא אמור להבין לבד שאתה נכנסת לקטגוריה של ספר המידות.
# הייתי מעדיף ספר המידות למוהר&quot;ן או לרבינו נחמן.
בשמחה תמיד!
[[משתמש:קונילמל|קונילמל]] 23:12, 19 בנובמבר 2006 (IST)

:צריך לכתוב משהו בסוגריים אחרי &quot;ספר המידות&quot; בגלל שהם מספר ספרים שונים בעלי אותו שם. וראה נא: [[ספר המידות]].

:אבל אם אתה חושב שכותרת אחרת מתאימה (ואני נוטה להסכים אתך ש[[ספר המידות למוהר&quot;ן]] מתאים יותר, אז תרגיש חופשי ללכת על זה! רק שצריך להעביר את כל הדפים השייכים לאותו שם... [[משתמש:Dovi|Dovi]] 05:28, 20 בנובמבר 2006 (IST)

:: שלילי אחינו, לא הבנת אותי, אני מדבר על התבנית של התוכן- שאין שום צורך להוסיף אחריי כל מידה ומידה (פרק  ופרק) את ההוספה בסוגריים (ספר המידות), קרי במקום [[אהבה (ספר המידות)]] שיהיה [[אהבה (ספר המידות)|אהבה]].
::בכלל- אם כבר כותבים בכותרת של כל פרק בסוגריים ספר-המידות, לא כדאי שיהיה כתוב בהכל את ספר המידות למוהר&quot;ן?
::או שאם זה ברור, כי בן-אדם מופנה משם אז שבכותרת לא יהיה כתוב כלום אלא רק [[אהבה]] והווקי כבר יבין לבד, לא?!
:: עוד נקודה ששמתי-לב אליה שבתוך הספר עצמו, משומה כל הסעיפים באים כפיסקא אחת- לא כדאי לסדר את זה שכל סעיף יהיה בשורה חדשה? [[משתמש:קונילמל|קונילמל]] 11:59, 20 בנובמבר 2006 (IST)

== שמות הערכים שבספר הזה ==

שלום. ראו כאן שיש כמה ספרים חשובים בשם &quot;ספר המידות&quot;, ולכן הדף הזה הוא אכן [[ספר המידות (ברסלב)]]. בעיקרון שמות הערכים שבתוך הספר אמורים להיות אותו דבר, לדוגמה: לא [[ספר המידות אבידה]] אלא [[ספר המידות (ברסלב) אבידה]]. צריך להעביר את הדפים שכיהיה למישהו זמן בשביל זה. בחלק מהערכים השמות אכן זהות לפרקים שבספרים אחרים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] 22:11, 31 באוגוסט 2010 (IDT)


==חסר פרק==
==ספר המידות==
שלום!  ראיתי שחסר מהספר
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_(%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91)
למשל פרק &quot;עצה&quot; אין.
תוכל לעזור לשלימו?

שבת שלום פורים שמח

[[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 17:45, 14 במרץ 2014 (IST)Nissimnanach
https://en.wikisource.org/wiki/Portal:Breslov

::{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:28, 15 במרץ 2014 (IST)

==שאלות==
למה מופיע קישור בכל הדפים, האם אפשר למחוק אותו? {{ש}}
והאם יש צורך להוסיף סרגל ניווט?
:תודה רבה _[[משתמש:פלטי בן ליש|פלטי בן ליש]] ([[שיחת משתמש:פלטי בן ליש|שיחה]]) 15:27, 18 בפברואר 2021 (IST)
::הקישור נחוץ לצורך ייחוס למקור הטקסט, אבל לעניות דעתי, די בכך שיופיע רק בדף הראשי ולא בכל דף ודף.
::לגבי סרגל ניווט, נראה לי שכדאי להוסיף אם אפשר בנקל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:45, 18 בפברואר 2021 (IST)

== נקיון ותיקון ==

כמה דברים בספר עדיין דורשים תיקון. למשל, יש מקומות שבהם תוכן העניינים מופיע בצורה אופקית במקום בצורה האנכית הרגילה. הנה הקוד לבדיקת הספר כולו.

&lt;nowiki&gt;

{{ארגז חול}}

{{:ספר_המידות_(ברסלב)/_הקדמה_לרבי_נתן}}

{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הקדמה שנייה}}

{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אבידה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אהבה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אכילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אלמן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אמונה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/אמת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ארץ ישראל}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בגדים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בושה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בטחון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בית}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בכייה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בנים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ברכה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/בשורה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/גאוה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/גניבה וגזילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/דיין}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/דעת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/דרך}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הוראה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הכנסת אורחים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/המתקת דין}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הצלחה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הרהורים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הרחקת רשעים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/הריון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/התבודדות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/התנשאות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ודוי דברים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ותרן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זיפן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זכות אבות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זכירה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זקנים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/זריזות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חדושין דאוריתא}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חיתון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חלום}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חן}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חנפה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/חקירה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/טבע}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/טהרה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/טלטול}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/יחוס}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/יראה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ישועה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/כבוד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/כישוף}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/כעס}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/לימוד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ליצנות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/לשון הרע}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מוהל}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ממון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מסור}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מפורסם}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מפלת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/מריבה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/משיח}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/משקה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נגינה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נדה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נהנה מאחרים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ניאוף}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ניבול פה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ניסיון}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נפילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/נר תמיד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/סגולה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/סוד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ספירת העומר}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ספר}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עבירה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עונש}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עזות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ענוה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצבות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצירות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/עצלות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פוסק}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פחד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פידיון שבויים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/פרישות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/צדיק}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/צדקה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קליפה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קללה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קנאה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קרי}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/קשוי לילד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/ראיה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/רחמנות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/רפואה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שבועה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שבת}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שוחד}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שוחט}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שינה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שכרות}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שלום}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שמחה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/שרים}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/תוכחה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/תפילה}}{{:ספר_המידות_(ברסלב)/תשובה}}

&lt;/nowiki&gt; [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 07:31, 13 ביולי 2026 (IDT)

:לא זה הבעייה אלא יש ==א== ויש ===א=== [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 07:35, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jdg438bhboj7ichx0z6rjdc1ikxpwpp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המידות (ברסלב)/אמת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6552</id>
    <revision>
      <id>3024003</id>
      <parentid>2830825</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T03:30:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>נקיון</comment>
      <origin>3024003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5525" sha1="oaeecfau0qod5xlcegv7a4i8k4enunp" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אמונה|אמת|ארץ ישראל}}

{{תוכן עניינים שטוח}}
=חלק ראשון=

==א==
מי שרוצה לדבק את עצמו בהשי&quot;ת עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות
==ב==
מותר לשנות בדבר השלום
==ג==
כת שקרים אינם מקבלים פני שכינה
==ד==
שרי להו לצדיקייא לסגואי ברמאותא עם רמאי
==ה==
כל המוסיף גורע
==ו==
על ידי אמת לא ימות קודם זמנו הקצוב
==ז==
על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה
==ח==
מרוח פיו של השקרן נעשה היצה&quot;ר, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר - ובשביל זה לא יהיה יצה&quot;ר בעולם
==ט==
מי שהוא איש אמת אזי הוא מכיר באחר אם אחר דובר שקר אם לאו
==י==
הסימן של השקר - כשלא יסכימו עליו רבים; והוא מן השלשה שהקב&quot;ה שונאן
==יא==
עשיר מכחש אין הדעת סובלו, והוא נבזה בעיני עצמו
==יב==
תיקון לפה - שיתן צדקה
==יג==
על ידי אמת העולם נשמר מכל היזיקות
==יד==
על ידי חנופה בא לשקר
==טו==
מי שנותן צדקה, שכרו שיזכה לאמת
==טז==
השקרן שונא עניות
==יז==
אדם ניכר על ידי משרתיו אם הוא אוהב שקר, כי זה בזה תלוי. לפעמים משרתיו נופלים לעבירות על ידי שהוא שקרן, ולפעמים הוא נופל לשקר על ידי משרתיו שאינם הגונים
==יח==
כשאין אמת אין חסד גם אינו יכול לעשות עם בני אדם.
==יט==
השקר מעכב את הישועה, כי השקר מגלה עונותיו כדי שלא יושיעו לו
==כ==
האמת הוא פודה מכל הצרות
==כא==
טוב לאדם שימות משיחיה ויהיה שקרן בעיני בני אדם
==כב==
כשיש אמת יש שלום
==כג==
מי שרחוק מאמת רחוק מצדקה
==כד==
על ידי אמת יזכה לשם עולם
==כה==
על ידי אמת נשמר אות ברית
==כו==
איש ואשה שרגילין לומר שקר, הבנים שלהם יהיו מתנגדים גם יהיו פוגמים בברית
==כז==
השקר בא על ידי שמקבל על עצמו פחד מבני אדם
==כח==
על ידי השקר שוכחים את הקב&quot;ה
==כט==
מי שאין לו בטחון הוא דובר שקרים, ועל ידי שקרים אין יכול לבטוח באמת
==ל==
לפי הריחוק מאמת כן מחזיק את הסור מרע לשוטה
==לא==
מי שרוצה לסור מרע, ורואה שאין אמת בעולם, עושה עצמו כשוטה
==לב==
מי שאינו אומר שקר, הקב&quot;ה מושיעו בעת צרתו; גם בנים יהיו לו
==לג==
על ידי דיבור שוא בא מכות בנים
==לד==
מי שמקושר לשוא בא לשכחה
==לה==
על ידי שקר בא לניאוף ומחזיק ידי מרעים שלא יחזרו בתשובה
==לו==
על ידי שקרים אין לו רפואה אפילו בהרבה רפואות
==לז==
מי שדובר כזבים נופל בחרב גם נעשה שוטה
==לח==
על ידי יראה בא לאמת
==לט==
מי ששומר את עצמו משקר הוא מנצח תמיד
==מ==
מותר לשנות כדי להציל את עצמו
==מא==
מי שאוהב כזבים הוא מבזה את הצדיק גם הוא בעצמו מתבזה
==מב==
מי שדובר כזבים הוא אובד
==מג==
על ידי אמת ניצול מלשון הרע גם תפלתו מתקבלת גם כשדנים אותו למעלה דנים אותו לפי זכיות שלו
==מד==
על ידי חלומות ידע אדם אם לבו אמת עם אלוקיו
==מה==
מי שמקיים דיבורו יכול לעשות פעולות
==מו==
מי שאין לו גאוה ניצול משקר
==מז==
מי ששומר את עצמו משחוק של היתול, בידוע שהוא איש אמת
==מח==
מי שהוא שקרן מגלגול שעבר עי&quot;ז כשנתגלגל נעשה איטר יד
==מט==
מי ששומר את עצמו ודובר תמיד אמת, כאילו עשה שמים וארץ ואת הים ואת כל אשר בם
==נ==
השקר אינו אלא בפיו אבל לא בכתב
==נא==
דברו תורה ונביאים וחכמים לשון הבאי

=חלק שני=
==א==
על ידי שקר דבריו אינם נשמעים גם על ידי שקר מאלמן ח&quot;ו כמה נשים
==ב==
על ידי אמת נתגלה יחודו בעולם
==ג==
כשאתה רואה שקרן תדע שגם המנהיג של האיש הזה שקרן
==ד==
על ידי שקר בא לידי גילוי עריות ושפיכות דמים וגם מכשיל את הכשרים בגילוי עריות ושפיכות דמים ומראה היתר מן התורה
==ה==
מי שאינו משנה בדבורו הוא יכול להשפיל הגבוהים ולהגביה השפלים
==ו==
מי שאינו מדבר אחד בפה ואחד בלב אינו מתיירא מטביעת מים
==ז==
האמת מביא שובע
==ח==
השלשול והעצירות בא על ידי שקר
{{צמד מידות|מידת האמת|מידת השקר}}
==ט==
על ידי אמת בא הקץ</text>
      <sha1>oaeecfau0qod5xlcegv7a4i8k4enunp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6714</id>
    <revision>
      <id>3023928</id>
      <parentid>2995992</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:12:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון התוספת</comment>
      <origin>3023928</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45652" sha1="dh9gcvwnoz60tgy9v6xeis0impnrfdm" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ&quot;ח-1988

&lt;מאגר 2001217 תיקון 2085992 תקן 151449 קוד a163Y00000DuDnsQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 285|חוק הזדמנות שווה בתעסוקה|9:208331)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;ח, 38|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|11:210538)); ((תשנ&quot;ב, 37|תיקון|12:211492)); ((תשנ&quot;ה, 95|תיקון מס' 2|13:211089)), ((334|תיקון מס' 3|13:211769)), ((363|ת&quot;ט|13:211199)); ((תשנ&quot;ח, 40|תיקון מס' 9 לחוק שירות ביטחון|14:211458)), ((169|חוק למניעת הטרדה מינית|14:211481)); ((תשס&quot;א, 73|חוק מידע גנטי|15:300291)), ((177|תיקון מס' 7|15:300342)); ((תשס&quot;ב, 28|תיקון מס' 12 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|15:300430)); ((תשס&quot;ג, 366|ת&quot;ט|1886)); ((תשס&quot;ד, 436|תיקון מס' 9|16:299619)); ((תשס&quot;ו, 190|תיקון מס' 10|16:299969)); ((תשס&quot;ז, 380|תיקון מס' 11|17:300715)); ((תשס&quot;ט, 244|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 389|תיקון מס' 13|18:301104)), ((500|תיקון מס' 12 לחוק עובדים זרים|18:301042)), ((566|תיקון מס' 15|18:301012)); ((תשע&quot;א, 736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|18:301136)), ((989|תיקון מס' 17|18:301053)); ((תשע&quot;ג, 203|תיקון מס' 8 לחוק למניעת הטרדה מינית|19:301531)); ((תשע&quot;ד, 330|תיקון מס' 19|19:301564)), ((604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((662|תיקון מס' 5 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד|19:303832)); ((תשע&quot;ה, 45|תיקון מס' 22|19:306594)); ((תש&quot;ף, 424|תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת|23:581462)); ((תשפ&quot;ד, 914|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((1122|תיקון מס' 16 לחוק למניעת הטרדה מינית|25:4730126)), ((1377|תיקון מס' 34 - הוראת שעה - חרבות ברזל לחוק פיצויי פיטורים|25:4769128)); ((תשפ&quot;ה, 100|תיקון מס' 27|25:5223029)).
''תיקון התוספת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 4|תיקון התוספת לחוק (הוראת שעה)|11499)); ((תשפ&quot;ו, 2348|תיקון התוספת לחוק|12461)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ו, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], לרבות צו הרחבה כמשמעותו [[בחוק האמור]] ולרבות הסדר קיבוצי;
:- &quot;חקיקת השוויון בעבודה&quot; - חוק זה והחיקוקים המנויים [[בתוספת]];
:- &quot;מזמין שירות&quot; ו&quot;קבלן שירות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;מעמד אישי&quot; - היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן;
:- &quot;מעסיק בפועל&quot; ו&quot;קבלן כוח אדם&quot; - כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;השר&quot; - שר העבודה והרווחה.

@ 2. איסור הפליה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה)
: (א) לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו [[חוק שירות המילואים|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], הצפוי להם, בכל אחד מאלה:
:: (1) קבלה לעבודה;
:: (2) תנאי עבודה;
:: (3) קידום בעבודה;
:: (4) הכשרה או השתלמות מקצועית;
:: (5) פיטורים או פיצויי פיטורים;
:: (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה;
:: בסעיף קטן זה -
::- &quot;ילד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]];
::- &quot;שירות מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].
: (א1)(1) לא יפלה מעסיק בפועל בין עובדים של קבלן כוח אדם המועסקים אצלו, וכן לא יפלה בין מועמדים לעבודה אצלו שהופנו אליו על ידי קבלן כוח אדם בכל הקשור לקבלה לעבודה, להפסקת עבודה ולתנאים במקום העבודה, והכל מחמת הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א);
:: (2) מעסיק בפועל לא יציע לקבלן כוח אדם, לא יבקש ולא ידרוש ממנו להפלות כאמור בסעיף קטן (א) בין קבלן כוח אדם המועסקים אצל המעסיק בפועל או בין המועמדים לעבודה;
:: (3) הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסור החל על פי הוראות סעיף קטן (א) על קבלן כוח אדם כמעסיק.
: (ב) לענין סעיפים קטנים (א) ו-(א1) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.
: (ג) אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה.

@ 2א. איסור דרישת פרופיל צבאי והשימוש בו (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא יעשה שימוש בפרופיל הצבאי שלו, אם הגיע לידיו, בכל ענין המנוי [[בסעיף 2(א)(1) עד (6)]].
: (ב) דרש מעסיק, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), את הפרופיל הצבאי, לא יפגע בעובד או בדורש העבודה בענין המנוי [[בסעיף 2(א)(1) עד (6)]] מחמת סירוב למסור את הפרופיל הצבאי.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, כמעסיק, לגבי עובדים בגופים האמורים או לגבי קבלת עובדים לגופים האמורים.
: (ד) בסעיף זה, &quot;פרופיל צבאי&quot; - הסימול המספרי שצבא ההגנה לישראל נותן לציון מידת התאמתו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצבא ההגנה לישראל.

@ 3. שמירת זכויות
: (א) הוראה שנקבעה בחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה בקשר להריון, לשמירת הריון, ללידה, להנקה או לפוריות, אין בה הפליה.
: (ב) אין בחוק זה כדי לגרוע מזכות יתר המוענקת לעובדת לפי חיקוק, לפי הסכם קיבוצי או לפי חוזה עבודה, ואין רואים זכות כזו כהפליה.

@ 4. זכויות הורה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) זכאית עובדת, בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים במקום עבודתה, לזכות בקשר להורות, תהא זכות זו נתונה גם לעובד המועסק במקום עבודה שבו נהוגים תנאי עבודה כאמור, אם התקיים בו אחד מאלה:
:: (1) בת זוגו היא עובדת או עובדת עצמאית ולא נעדרה מעבודתה, מעסקה או מעיסוק במשלח ידה מכוח זכאותה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) או שלא השתמשה בזכות כאמור בסעיף קטן (ב)(3) או (4);
:: (2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית.
: (ב) בסעיף זה, &quot;זכות בקשר להורות&quot; - אחד מאלה:
:: (1) היעדרות מעבודה בשל מחלת הילד;
:: (2) יום עבודה מקוצר בשל היות העובדת אם לילד;
:: (3) זכות להשתמש בשירותי מעון שהמעסיק מעמיד לרשות ילדי העובדים;
:: (4) השתתפות המעסיק בעלות החזקתו של הילד במעון.
:: ((פורסמו [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד), התשמ״ט–1988]].))

@ 5. מניעת הרעת תנאים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: לשם תיקון הפליה האסורה לפי [[סעיף 2(א)(2)]], לא יהא מעסיק רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה.

@ 6. הגנה על מתלונן (תיקון: תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3)
: (א) לא יפגע מעסיק בעובד בעניינים המנויים [[בסעיף 2]] מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין חוק זה או לעניין [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ&quot;ו-1996]], או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי החוקים האמורים.
: (ב) במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעסיק ננקטה בשל תלונת שוא או סיוע לגבי תלונת שוא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שוא.

@ 7. פגיעה על רקע הטרדה מינית (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-2)
: (א) במסגרת יחסי עבודה לא יפגע מעסיק או ממונה מטעמו, בעובד או בדורש עבודה בענינים המנויים [[בסעיף 2]] או בכל דרך אחרת, כאשר מקור הפגיעה הוא אחד מאלה:
:: (1) הטרדה מינית של העובד או של דורש העבודה שנעשתה בידי המעסיק, בידי הממונה מטעמו או בידי עובד אחר;
::: בחוק זה, &quot;הטרדה מינית&quot; - כמשמעותה [[בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק למניעת הטרדה מינית), ובלבד שלענין פגיעה שמקורה בהטרדה מינית לפי [[סעיף 3(א)(3) ו-(4) לחוק האמור]], די בהצעה או בהתייחסות אחת בלבד;
:: (2) תלונה או תביעה של העובד בשל פגיעה כאמור בסעיף זה;
:: (3) סיוע של עובד לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה בשל פגיעה כאמור בסעיף זה.
: (ב) על פגיעה שמקורה בתלונה או בתביעה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו-(3) יחולו הוראות [[סעיף 6(ב)]].
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו, לענין מעסיק ועובד, בשינויים המחויבים, ולפי הענין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם ועל מזמין שירות המקבל שירות מאדם באמצעות קבלן שירות, ועל אדם המועסק כאמור.

@ 8. מודעות בדבר הצעת עבודה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) מעסיק או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית אלא אם כן הצעת העבודה צויינה בלשון זכר ובלשון נקבה, בין ביחיד ובין ברבים, וכן לא יפרסם מודעה כאמור שיש בה משום הפליה על פי הוראות [[סעיף 2]].
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית [[שסעיף 2(ג)]] חל עליה.

@ 9. נטל ההוכחה (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד להוראות [[סעיף 2]] -
:: (1) לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים - אם קבע המעסיק לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;
:: (2) לענין פיטורים מהעבודה - אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.
: (ב) בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות [[סעיף 7(א)]], תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי לא פגע כאמור [[באותו סעיף]], אם הוכיח העובד או דורש העבודה כי התקיים האמור בפסקה [[מפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 7(א)]].
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות [[סעיף 2]], תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]], אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים [[בסעיף 2(א)]].

@ 10. סמכות שיפוט ותרופות (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תשע&quot;ג)
: (א) לבית-הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי -
:: (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; ואולם בהליך אזרחי בשל פגיעה כאמור [[בסעיף 7]], רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק;
:: (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור [[בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]].
: (ב) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות; לענין סעיף קטן זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - מדד חודש אוגוסט 2013.

@ 10א. דיון בדלתיים סגורות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח-2)
: (א) בהליך לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד הענינים המנויים [[בסעיף 7(א)]], או בשל הפליה מחמת נטיה מינית כאמור [[בסעיף 2(א)]], רשאי בית הדין לעבודה לדון בדלתיים סגורות; ביקש תובע או מתלונן לדון בדלתיים סגורות, ייעתר בית הדין לבקשה, זולת אם החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) החליט בית הדין לעבודה על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון בדלתיים סגורות, כולו או מקצתו.
: (ג) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית הדין לעבודה.
: (ד) העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו - מאסר ששה חודשים.

@ 11. שכר מולן
: קבע בית-הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לענין [[חוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]], המועד לתשלומם - היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו&quot;היום הקובע&quot;, לענין הפרשי שכר עבודה - היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור.

@ 12. זכות תביעה (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי -
: (1) העובד;
: (2) ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
: (3) ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות [[סעיף 2]], ובלבד שהעובד הסכים לכך.

@ 13. זכות התערבות בתובענות (תיקון: תשנ&quot;ה-2)
: בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות [[סעיף 2]] להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 14. התיישנות (תיקון: תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;ט, תשפ&quot;ה)
: לא יזדקק בית-הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו חמש שנים מיום שנוצרה העילה, ולעניין תביעה של דורש עבודה - שלוש שנים.

@ 15. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ח-2, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ו, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 2]], [[2א]], [[6]] [[או 8]], דינו - כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (א1)(1) העובר על הוראות [[סעיף 7]], דינו - מאסר כאמור [[בסעיף 5(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית]];
:: (2) מעסיק או ממונה מטעמו, שהטריד מינית את עובדו כאמור [[בסעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית]], ופגע בו כאמור [[בסעיף 7]], דינו - מאסר כאמור [[בסעיף 5(ג) לחוק האמור]].
: (א2) הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה) לחוק למניעת הטרדה מינית]] יחולו לענין עבירה לפי סעיף קטן (א1).
: (א3) המפר צו לפי [[סעיף 18יא]], דינו - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו.
: (ב) בעבירה על הוראת [[סעיף 8]] לא יישא באחריות פלילית אלא המעסיק או הזקוק לעובד.
: (ג) העובר על הוראות [[סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]], דינו העונש הקבוע [[בסעיף 38(ד) בחוק האמור]].
: (ד) בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות [[סעיף 2]], חזקה כי הנאשם עבר על הוראות [[הסעיף האמור]], אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים [[בסעיף 2(א)]], אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

@ 16. אחריות אישית בעבירות של חבר-בני-אדם
: נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה.

@ 17. דין המדינה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.

@ 18. מפקחים (תיקון: תשנ&quot;ח-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ד-2)
: (א) השר ימנה מפקחים לענין פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.
: (ב) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח -
:: (1) לדרוש מכל מעסיק או מכל מי שזקוק לעובד ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, להמציא לו כל מידע שבידיו הנוגע לחוק זה;
:: (2) להיכנס לכל מקום עבודה ולחקור את הבעלים וכל אדם אחר הנוגע בדבר שבאותו מקום, ולבדוק את המסמכים הנוגעים לעובדים באותו מקום עבודה.
: (ג) מפקח רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של מי שהוא חקר על פי סעיף זה, ודין פרוטוקול שנרשם כאמור כדין הודעה שנרשמה בהתאם [[לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], [[וסעיף 3 לפקודה האמורה]] יחול עליו.
: (ד) לענין סעיף קטן (ב), אין אדם חייב למסור ראיה העשויה להפלילו.
: (ה) מפקח שמונה לפי סעיף קטן (א) יפקח גם על ביצוע הוראות [[סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית]], ולשם כך יהיו נתונות לו הסמכויות שבסעיף זה.

@ 18א. הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השר יקים במשרדו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (בחוק זה - הנציבות).

@ 18ב. מבנה הנציבות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בראש הנציבות יעמוד נציב ארצי לשוויון ההזדמנויות בעבודה (בחוק זה - הנציב הארצי).
: (ב) בנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות אשר בראשן יעמדו נציבים אזוריים (בחוק זה - נציב אזורי).

@ 18ג. מינוי הנציב הארצי ותנאי כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, תמנה את הנציב הארצי.
: (ב) כשיר להתמנות כנציב הארצי אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון ופעילות מוכחים של שבע שנים לפחות, בתחומי פעולתה של הנציבות; הנציב הארצי יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
: (ג) הנציב הארצי ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

@ 18ד. תפקידי הנציב הארצי וסמכויותיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הנציב הארצי יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה, יתווה את מדיניותה, יפקח על פעולתם של הנציבים האזוריים ועל רמתם המקצועית וידאג להדרכת עובדי הנציבות.
: (ב) לנציב הארצי יהיו גם הסמכויות הנתונות לנציב אזורי על פי הוראות [[סעיפים 18יב עד 18יד]].

@ 18ה. עובדי הנציבות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה והם יועסקו בחוזים מיוחדים לפי הוראות [[סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
: (ב) עובדי הנציבות יפעלו לפי הוראות הנציב הארצי ובפיקוחו.

@ 18ו. תקציב הנציבות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב; לענין זה &quot;תכנית&quot; ו&quot;סעיף תקציב&quot; - כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].
: (ב) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, מורשה הנציב הארצי, יחד עם חשב הנציבות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 18ז. ועדה מייעצת (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ד)
: (א) השר ימנה לנציבות ועדה מייעצת בת 26 חברים שיהיו להם ניסיון, כישורים וידע ההולמים את תפקידי הוועדה; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
: (ב) בוועדה המייעצת יהיו חברים -
:: (1) נציג הרשות לקידום מעמד האשה;
:: (2) נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
:: (3) שישה עובדים של משרדי ממשלה הפועלים בתחומי פעולתה של הנציבות שיקבעם השר, כל אחד לפי הצעת השר הממונה על המשרד;
:: (4) עשרה נציגים של ארגונים העוסקים בקידום הזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה, ובהם לפחות נציג אחד מכל ארגון מסוגי הארגונים האלה, ככל שקיים ארגון כאמור -
::: (א) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית-מוסלמית;
::: (ב) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הנוצרית;
::: (ג) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הדרוזית והאוכלוסייה הצ'רקסית;
::: (ד) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית;
::: (ה) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אוכלוסיית העולים;
::: (ו) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב המשרתים בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
::: (ז) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אנשים בגיל מבוגר;
::: (ח) ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב נשים;
:: (5) שני נציגים של ארגוני עובדים;
:: (6) שני נציגים של ארגוני מעסיקים;
:: (7) ארבעה מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות.
: (ג) בהרכב הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, במידת האפשר, לייצוגם של נשים, של האוכלוסיה הערבית-מוסלמית, הנוצרית, הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה ושל אנשים עם מוגבלות.
: (ד) תפקידי הוועדה המייעצת הם:
:: (1) לייעץ לנציב הארצי בענינים של מדיניות או בכל ענין אחר הנוגע לתחומי פעולתה של הנציבות;
:: (2) להמליץ לנציב הארצי בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לנציבות וכן בדבר קביעת סדרי עדיפויות לגבי פעולותיה של הנציבות;
:: (3) לדון בדין וחשבון השנתי של הנציבות כאמור [[בסעיף 18ט]].
: (ה) השר יקבע הוראות לענין תקופת כהונתה של הוועדה המייעצת ולענין סדרי עבודתה.
:: ((פורסמו [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (תקופת כהונה וסדרי עבודה של הוועדה המייעצת), התשס״ט–2009]].))
: (ו) התפטר חבר בוועדה המייעצת, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, ימנה השר אדם אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
: (ז) בסעיף זה -
::- &quot;אנשים עם מוגבלות&quot;, &quot;נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות&quot; - כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;הרשות לקידום מעמד האשה&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 18ח. תפקידיה של הנציבות ותחומי פעולתה (תיקון: תשס&quot;ו)
: תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה - תחומי פעולתה של הנציבות):
: (1) טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על פי דין;
: (2) עידוד תכניות ופעילויות;
: (3) שיתוף פעולה עם אנשים או גופים אחרים, לרבות מעסיקים ועובדים;
: (4) עריכת מחקר ואיסוף מידע;
: (5) התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים;
: (6) טיפול בתלונות לפי הוראות [[סעיפים 18יב עד 18יד]];
: (7) הגשת בקשות לצווים כלליים לפי הוראות [[סעיף 18טו]];
: (8) כל תפקיד אחר המוטל על הנציבות על פי דין.

@ 18ט. דין וחשבון שנתי (תיקון: תשס&quot;ו)
: הנציב הארצי יגיש לשר בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הנציבות; השר יעביר את הדין וחשבון בצירוף הערותיו לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ועדות אלה רשאיות לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בדרך שיורה השר.

@ 18י. קבלת מידע מגוף מבוקר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי [[בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]], וכן מגוף מבוקר אחר המנוי [[בסעיף 9 לחוק האמור]] שהחליט עליו השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי בקשת הנציבות (בסעיף זה - גוף מבוקר), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה - מידע), בתחומי פעולתה של הנציבות, אשר נמצאים ברשותו ובתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציבות לצורך ביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לנציבות את המידע על פי דרישתה.
: (ב) מצא שר כי מסירת מידע על ידי גוף מבוקר עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי השר להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם, אם ניתן להעביר לנציבות חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק; בסעיף קטן זה, &quot;שר&quot; - השר הממונה על תחום הפעילות של הגוף המבוקר.
: (ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
: (ד) גוף מבוקר רשאי לדחות בקשה לקבלת מידע על פי סעיף זה, מאחד הטעמים המפורטים [[בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].
: (ה) חברי הוועדה המייעצת וכן עובדי הנציבות לא יגלו מידע שנמסר לנציבות לפי סעיף זה, אלא באישור הנציב הארצי.

@ 18יא. צו מסירת נתונים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ד-2, תש&quot;ף)
: (א) נציב אזורי או עובד הנציבות שהוא הסמיך לענין סעיף זה (בסעיף זה - נציב אזורי), רשאי להורות בצו למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי חקיקת השוויון בעבודה.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הנציב הארצי או נציב אזורי, או עובד הנציבות שהסמיך מי מהם לעניין סעיף זה, רשאי להורות בצו למעסיק למסור דוח פנימי שערך לפי הוראות [[סעיף 6ב לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ&quot;ו-1996]], וכן את הנתונים שעל בסיסם ערך אותו; על אף האמור בכל דין, הנציבות לא תעביר לאחר מידע שקיבלה לפי הוראות סעיף קטן זה באופן שמאפשר את זיהוי עובדיו של המעסיק ולא תעשה בו כל שימוש, אלא לשם מילוי תפקידה לפי חוק זה, לרבות טיפול בתלונה לפי [[סעיף 18יג]], או בהתאם להוראות של ערכאה שיפוטית.
: (ב) בצו לפי סעיף זה תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו; תחילתה של התקופה כאמור תהיה ביום מסירת הצו למעסיק.
: (ג) המצאת צו לפי סעיף זה תהיה כאמור [[בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים.

@ 18יב. הגשת תלונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לנציב האזורי על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה (בחוק זה - תלונה).

@ 18יג. טיפול בתלונה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ד-2)
: (א) נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
:: (1) נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור [[בסעיף 18יב]];
:: (2) העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
: (ב) הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יחליט לנהוג באחת מדרכים אלה:
:: (1) לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה ענין שהוא בגדר זוטי דברים, או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה;
:: (2) להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין;
:: (3) להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו [[בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]]; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות [[-|סעיף 79ג(ג), (ד) ו-(ח)]], והוראות לפי [[סעיף 79ד(א)(1), (2) ו-(2א), לחוק האמור]], בשינויים המחויבים;
:: (4) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית, להגיש בקשה לצו כללי כאמור [[בסעיף 18טו]] או לדחות את התלונה;
:: (5) להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, או בוועדת תעסוקה כמשמעותה [[בסעיף 20 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]], לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשם הנציבות;
:: (6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור [[בסעיף 18טו]].
: (ג) החליט נציב אזורי להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף קטן (ב)(5) (להלן - התביעה העיקרית), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לצרף לתביעה העיקרית, עילה מכוח חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הנובעת מיחסי עבודה, ובלבד שענינה של העילה כאמור זכות הקשורה במישרין לתביעה העיקרית.
: (ד) הנציב הארצי יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.

@ 18יד. יידוע המתלונן (תיקון: תשס&quot;ו)
: התקיימו הנסיבות האמורות [[בסעיף 18יג(א)]], או התקבלה החלטה לפי הוראות [[סעיף 18יג(ב)]], יודיע הנציב האזורי על כך בכתב למתלונן; הנציב האזורי יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.

@ 18טו. צו כללי (תיקון: תשס&quot;ו, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ד-2)
: בית הדין לעבודה או בית משפט אחר המוסמך לדון בהליך אזרחי או בעתירה מינהלית, שענינם הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה, רשאי, על פי בקשת הנציבות, לתת צו למעסיק, המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לכלל עובדיו או לדורשי עבודה או לקבוצה מתוך אלה, לשם קיום חובה מחובותיו על פי הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה או לשם מניעת הפרה של הוראה כאמור; בסעיף זה, &quot;עתירה מינהלית&quot; - כמשמעותה [[בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 20א. הרחבת תחולה (תיקון: תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2)
: (א) הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי [[סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]], ויראו הפרת הוראות אלה כהפרת [[סעיף 2 לחוק זה]].
: (ב) הוראות לפי [[סעיפים 2א]], [[5]], [[6]] [[ו-9]] יחולו, לענין מעסיק, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי הענין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור.

@ 21. אי תחולה (תיקון: תשס&quot;א-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) לענין [[סעיף 2]] אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעסיק, ובתאגיד - בן משפחתו של בעל השליטה בו; לענין זה -
:: (1) &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה;
:: (2) &quot;בעל שליטה בתאגיד&quot; - מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד.
: (ב) הוראות חוק זה, למעט [[סעיף 7]], לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעסיקו.
: (ג) הוראות חוק זה, למעט [[סעיף 7]], לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לענין מנין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם.
: (ד) הוראות [[סעיפים 9(ג)]] [[ו-15(ד)]] לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:
:: (1) מילוי אחר הוראות הנציבות לפי [[סעיפים 18י]] [[ו-18יא]];
:: (2) מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת למי שנמנה עם קבוצה מסוימת;
:: (3) פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של מי שנמנה עם קבוצה מסוימת.

@ 22. : ((הנוסח שולב [[בחוק פיצויי פיטורים, התשכ&quot;ג-1963]].))
@ 23. : ((הנוסח שולב [[בחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]].))
@ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק בית-הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]].))

@ 25. ביטול
: חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, התשמ&quot;א-1981 - בטל.

@ 26. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
: (ב) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין [[סעיף 4]] מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
: (ג) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף חיקוק לחיקוקים המנויים [[בתוספת]].

@ 27. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ד בניסן התשמ&quot;ח (1 באפריל 1988).

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ו) ==
==== ((([[סעיפים 1]], [[18ז(ב)]], [[18ח]], [[18יא]], [[18יב]] [[ו-18טו]]))) ====

@ 1. : [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ&quot;ו-1996]].
@ 2. : [[חוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]].
@ 3. : [[חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ&quot;ח-1998]] - לגבי תביעה אזרחית שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בה.
@ 4. : [[סעיפים 9ג עד 9ז לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]].
@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ד) : [[+|סעיפים 41]], [[+|41א]], [[+|41א2]] [[ו-41ב לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש&quot;ט-1949]].
@ 6. : [[סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]].
@ 7. : [[סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי&quot;א-1951]].
@ 8. : [[+|סעיפים 42]] [[ו-42א לחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - חוק שירות התעסוקה), [[וסעיף 64א לחוק שירות התעסוקה]], לענין [[סעיף 42 לחוק האמור]].
@ 9. : [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ&quot;ז-1997]] לענין תלונה לפי [[החוק האמור]] שענינה הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה.
@ 10. (תיקון: תשע&quot;א) : [[+|סעיפים 50א]], [[+|50ב]] [[ו-60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
@ 11. (תיקון: תשע&quot;א) : [[סעיף 173ב לפקודת העיריות]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות]].
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה) : (((פקע).))
@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ה' באדר התשמ&quot;ח (23 בפברואר 1988).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* משה קצב, שר העבודה והרווחה
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>dh9gcvwnoz60tgy9v6xeis0impnrfdm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המידות (ברסלב)/הכנסת אורחים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7003</id>
    <revision>
      <id>3024011</id>
      <parentid>3021126</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T05:57:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>-&gt;</comment>
      <origin>3024011</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6184" sha1="b9ligy1obxsscfuwl83na49ai640u5a" xml:space="preserve">&lt;font color=black&gt;&lt;center&gt;

&lt;font size=4&gt;'''[[ספר המידות (ברסלב)|ספר המידות]] ל[[:קטגוריה:רבי נחמן מברסלב|רבי נחמן מברסלב]]'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;
'''הכנסת אורחים'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;
'''עם בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים'''
&lt;/center&gt;
&lt;/font color&gt;
&lt;br&gt;
&lt;br&gt;        

=חלק ראשון=

==א== 

מי שאין מכניס אורחים בזה מחזיק ידי מרעים שלא יחזרו בתשובה:                   

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 
      
כשיש רחמים למטה יש רחמים למעלה. ואזי שולחים הרהורי תשובה לאותם שמחוץ לדרכי הקדושה. ומצינו באברהם אבינו ע&quot;ה שהכניס אורחים ביותר וכמו כם קרבם להשם יתברך.
         
==ב== 

עיר שאין בה הכנסת אורחים באים לידי גילוי עריות ועל ידי גילוי עריות בא       
עליהם מיתה:       

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''':    

ולקרב מעט אל ההבנה. כי כשאין מכניסים אורחים הרי נשארים האנשים בחוץ בגילוי שלא כראוי.                                      

==ג== 

הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים:                                             
     
'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

הכנסת אורחים היא השפעה של חסד. וכמו כן לידת בנים זכרים. ואם תאמר למה הזכיר רביז&quot;ל את האשה יותר מן האיש. ויש לומר לפי שטרחתה לטובת האורחים מרובה יותר משל בעלה. עוד יש לומר כי אשה עינה צרה באורחים נמצא שהיה לה יותר כפיית היצר. ועוד שבדוגמת האורח שנכנס לבית כך התינו בבטנה כל משך הריונה.

==ד== 

הכנסת אורחים כהכנסת שבת: 

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''':                                           

בסעיף זה רואים מגודל מעלת הכנסת שבת. שהרי אמרו חז&quot;ל שהכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה. והכנסת אורחים '''כמו''' הכנסת שבת.

ולביאור הדמיון שביניהם בפועל. כי האורח שובת מטורח ועמל הדרכים. ודרך האורח להמצא מעט במקום שמתאכסן וכמו כן השבת שעל ידה נחים והיא באה אחת לשבעה ימים.

==ה== 

המארח תלמיד חכם בביתו מעטה עליו הכתוב כאילו הקריב תמידין: 

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''':     

'''הקריב תמידין''' - קירב מי שתמיד עוסק בעבודת השם. צחות. גם תלמיד חכם דומה לקרבן התמיד שהוא עולה. והתלמיד חכם הוא מופרש מענייני העולם הזה.

(''הערה שלא מן הפירוש &quot;בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים&quot;: תלמיד חכם מופרש מן העולם הזה, והוא עולה שהיא כליל לה', כי התלמיד חכם מפריש את כל כולו לה'.'')

==ו== 

גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש והקבלת פני שכינה:                         

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

מסופר על החפץ חיים זצוק&quot;ל שכשהיה מארח אורחים לסעודת ליל שבת קודש, שהיה נמנע מלזמר &quot;מלאכי השלום&quot; וכו'. וכששאולוהו על כך אמר שהמלאכים יכולים לחכות אבל האורחים רעבים. ועיין בפרק [[תשובה (ספר המדות)|תשובה]], סעיף פ&quot;ב. וכדי לקרב עוד אל ההבנה. נראה לפרש כי המכניס אורחים בהכרח מוותר משלו מה שמוותר, כדי להעניק לזולת מה שחסר לו. והקב&quot;ה בגדולתו שגדולה על כל הגדולות גם הוא יתברך מוחל על כבודו לטובת האורח. ללמדנו חסד. לחוס על הדל.

==ז== 

כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו ככותיים דמי:&lt;br&gt;

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

כשעמי הארץ מכבדים את התלמידי חכמים הרי שהוא טובה להם לישאר ביהדותם אבל כשאין מכבדים הריהם מתדמים לגויים שהולכים בשרירות ליבם.

=חלק שני=

==א== 

על ידי הכנסת אורחים אימתו מוטלת על הבריות:                                     

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

קירב את אלו שראוי לקרבם ומרחיקים ממנו מי שאין צריך להתקרב אליו.

==ב== 

סגולה להחזיר לאשה ווסתה על ידי הכנסת אורחים:                                 

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

ווסת נקרא גם אורַח{{הערה|וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים ([[בראשית יח יא]]). אמנם כותבים אֹרַח, אך בכתיב מלא זה אורַח.}}, אותיות אורֵחַ, ולא בכדי. גם יש דימוי בשניהם, שבאים לעיתים.

==ג== 

על ידי קדושת השי&quot;ת ההתנשאות של ראשי הדור בתוקף ועוז ועל ידיזה נחשב          
בעיני כל. המצוה של הכנסת אורחים ועל ידי זה זוכים שהלכה כמותם:    

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

'''ראשי הדור''' - האמתיים.
'''המצוה של הכנסת אורחים''' - על ידי קדושת ה' יתברך מתגלה שאנו רק אורחים בעולם הזה. צחות.

==הערות==
{{הערות שוליים2}}


[[קטגוריה:מידת הכנסת אורחים]]</text>
      <sha1>b9ligy1obxsscfuwl83na49ai640u5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024015</id>
      <parentid>3024011</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T06:13:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>העביר פירוש ציצים ופרחים לדף שיחה בנתיים - והעתיק מ- https://breslev.eip.co.il/?key=71</comment>
      <origin>3024015</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1881" sha1="k3zev9keb6zqs5kjbqqkaz13b73ami3" xml:space="preserve">=חלק ראשון=

==א==
מִי שֶׁאֵין מַכְנִיס אוֹרְחִים, בָּזֶה מַחֲזִיק יְדֵי מְרֵעִים, שֶׁלּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה.

==ב==
עִיר שֶׁאֵין בָּהּ הַכְנָסַת אוֹרְחִים בָּאִים לִידֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּא עֲלֵיהֶם הֲרִיגָה.

==ג==
הַכְנָסַת אוֹרְחִים מְזַכָּה אֶת הָאִשָּׁה לְבָנִים.

==ד==
הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַכְנָסַת שַׁבָּת.

==ה==
הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין.

==ו==
גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה.

==ז==
כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחֵי רַבָּנָן גַּבַּיְהוּ כַּכּוּתִיִּים דָּמֵי.

=חלק שני=

==א==
עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.

==ב==
סְגֻלָּה לְהַחֲזִיר לְאִשָּׁה וִסְתָּהּ עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

==ג==
עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל רָאשֵׁי הַדּוֹר בְּתֹקֶף וָעז, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי כּל הַמִּצְוָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְעַל יְדֵי זֶה הַלּוֹמְדִים זוֹכִים שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָם.</text>
      <sha1>k3zev9keb6zqs5kjbqqkaz13b73ami3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המידות (ברסלב)/אהבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7004</id>
    <revision>
      <id>3024000</id>
      <parentid>1386527</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T03:11:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>חלק ראשון</comment>
      <origin>3024000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2067" sha1="6cx4iopkcnnkh3fbdtf5edi92fxhhgm" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אבידה|אהבה|אכילה}}

== חלק ראשון ==
א) כשאין אהבה בין בני אדם על ידי זה הם הולכי רכיל ועל ידי רכילות באים לליצנות ועל ידי ליצנות הם דוברים שקר:

ב) על ידי שנאה בא בלהות  ועל ידי שנאה בא שריפה:

ג) על ידי אהבת השי&quot;ת נשמר הנפש מכל פגעים רעים:

ד) כשתשוב בתחילה על עוונותיך תוכל לבוא לאהבת השי&quot;ת:

ה) מי שמתפלל על עם ישראל במסירות נפש הכל אוהבין אותו:

ו) על ידי אהבה בא התחזקות:

ז) כשתחזק את האדם בעבודת השי&quot;ת הוא יאהב אותך:

ח) על ידי אמירת הלל בקול גדול זוכים לאהבת השי&quot;ת:

ט) כשתהא נזהר משנאת חינם אזי כשיהיה לך איזהו משפט עם אלם שאינו רוצה לפשר עמך על ידי זה התפשר עמך:

י) מי שנזהר משבועת שקר בודאי לא יעבר על לא תקום ולא תטור:

יא) השום מסוגל לאהבה:

יב) העובד מאהבה זכותו מגן עד אלפים דור:

יג) במקום שעושין תנאים או איזה כריתות ברית השי&quot;ת שם הוא:

== חלק שני ==

א) כשהצמחים גדלים במלואם על ידי זה אהבה בעולם:

ב) אהבת אשה לבעלה ניכר בזבובים וביתושים שבבית. גם על ידי אהבתם יכולין לידע כח היצר הרע אם כבר נחלש ואם לאו:

ג) חכמי הדור שיש בניהם אהבה שרואים זה עם זה לפרקים אזי יש כח בידם לדון את כל העולם ודיניהם דין ואין מי שישנה ויבטל דינם כי הקב&quot;ה אב בית דין שלהם:

ד) על ידי שנאת חינם נכשל בטריפות:

ה) על ידי תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו:</text>
      <sha1>6cx4iopkcnnkh3fbdtf5edi92fxhhgm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024007</id>
      <parentid>3024000</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T04:38:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>--&gt;</comment>
      <origin>3024007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2135" sha1="fx17n7zi0wgidhovo7pjw7q3psb9gfy" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אבידה|אהבה|אכילה}}

= חלק ראשון =
==א==
 כשאין אהבה בין בני אדם על ידי זה הם הולכי רכיל ועל ידי רכילות באים לליצנות ועל ידי ליצנות הם דוברים שקר:

==ב==
 על ידי שנאה בא בלהות  ועל ידי שנאה בא שריפה:

==ג==
 על ידי אהבת השי&quot;ת נשמר הנפש מכל פגעים רעים:

==ד==
 כשתשוב בתחילה על עוונותיך תוכל לבוא לאהבת השי&quot;ת:

==ה==
 מי שמתפלל על עם ישראל במסירות נפש הכל אוהבין אותו:

==ו==
 על ידי אהבה בא התחזקות:

==ז==
 כשתחזק את האדם בעבודת השי&quot;ת הוא יאהב אותך:

==ח==
 על ידי אמירת הלל בקול גדול זוכים לאהבת השי&quot;ת:

==ט==
 כשתהא נזהר משנאת חינם אזי כשיהיה לך איזהו משפט עם אלם שאינו רוצה לפשר עמך על ידי זה התפשר עמך:

==י==
 מי שנזהר משבועת שקר בודאי לא יעבר על לא תקום ולא תטור:

==יא==
 השום מסוגל לאהבה:

==יב==
 העובד מאהבה זכותו מגן עד אלפים דור:

==יג==
 במקום שעושין תנאים או איזה כריתות ברית השי&quot;ת שם הוא:

= חלק שני =

==א==
 כשהצמחים גדלים במלואם על ידי זה אהבה בעולם:

==ב==
 אהבת אשה לבעלה ניכר בזבובים וביתושים שבבית. גם על ידי אהבתם יכולין לידע כח היצר הרע אם כבר נחלש ואם לאו:

==ג==
 חכמי הדור שיש בניהם אהבה שרואים זה עם זה לפרקים אזי יש כח בידם לדון את כל העולם ודיניהם דין ואין מי שישנה ויבטל דינם כי הקב&quot;ה אב בית דין שלהם:

==ד==
 על ידי שנאת חינם נכשל בטריפות:

==ה==
 על ידי תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו:</text>
      <sha1>fx17n7zi0wgidhovo7pjw7q3psb9gfy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024008</id>
      <parentid>3024007</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T05:33:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>&quot;</comment>
      <origin>3024008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2117" sha1="qll57s6iwb1xr0s0cgf3dui0w9p802k" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אבידה|אהבה|אכילה}}

= חלק ראשון =
==א==
כשאין אהבה בין בני אדם על ידי זה הם הולכי רכיל ועל ידי רכילות באים לליצנות ועל ידי ליצנות הם דוברים שקר:

==ב==
על ידי שנאה בא בלהות  ועל ידי שנאה בא שריפה:

==ג==
על ידי אהבת השי&quot;ת נשמר הנפש מכל פגעים רעים:

==ד==
כשתשוב בתחילה על עוונותיך תוכל לבוא לאהבת השי&quot;ת:

==ה==
מי שמתפלל על עם ישראל במסירות נפש הכל אוהבין אותו:

==ו==
על ידי אהבה בא התחזקות:

==ז==
כשתחזק את האדם בעבודת השי&quot;ת הוא יאהב אותך:

==ח==
על ידי אמירת הלל בקול גדול זוכים לאהבת השי&quot;ת:

==ט==
כשתהא נזהר משנאת חינם אזי כשיהיה לך איזהו משפט עם אלם שאינו רוצה לפשר עמך על ידי זה התפשר עמך:

==י==
מי שנזהר משבועת שקר בודאי לא יעבר על לא תקום ולא תטור:

==יא==
השום מסוגל לאהבה:

==יב==
העובד מאהבה זכותו מגן עד אלפים דור:

==יג==
במקום שעושין תנאים או איזה כריתות ברית השי&quot;ת שם הוא:

= חלק שני =

==א==
כשהצמחים גדלים במלואם על ידי זה אהבה בעולם:

==ב==
אהבת אשה לבעלה ניכר בזבובים וביתושים שבבית. גם על ידי אהבתם יכולין לידע כח היצר הרע אם כבר נחלש ואם לאו:

==ג==
חכמי הדור שיש בניהם אהבה שרואים זה עם זה לפרקים אזי יש כח בידם לדון את כל העולם ודיניהם דין ואין מי שישנה ויבטל דינם כי הקב&quot;ה אב בית דין שלהם:

==ד==
על ידי שנאת חינם נכשל בטריפות:

==ה==
על ידי תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו:</text>
      <sha1>qll57s6iwb1xr0s0cgf3dui0w9p802k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המידות (ברסלב)/אמונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7010</id>
    <revision>
      <id>3024001</id>
      <parentid>2830358</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T03:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>חלק ראשון..</comment>
      <origin>3024001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12534" sha1="shn59icap7rzgwqe6xa31zhn2ikrmod" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אלמן|אמונה|אמת}}
                                                      
== חלק ראשון ==

א) צריך להאמין בהשם יתברך בדרך אמונה ולא בדרך מופת:                            

ב) על ידי ענוה תזכה לאמונה:                                                    

ג) בראותך שינוי מעשה אל תאמר מקרה הוא אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך:         

ד) יש דברים שהם מבאים היזק גדול לעולם והדבר קשה למה נבראו תדע שבוודאי יש        
   בהם צד אחד לטובה:                                                           

ה) מי שיש לו הנאה מדיבור של אפיקורס אפילו שאינם דיברי אפיקורסות על ידי         
   זה בא להרהורי ע&quot;ז:                                                          

ו) על ידי אמונה האדם חביב להשם יתברך כאשה לבעלה:                                      

ז) מי שאינו מכין את לבו אינו יכול לבא לאמונה:                                  

ח) מי שנאבד לו איזהו דבר בידוע שנפל מאמונתו:                                   

ט) מי שנאבד אמונתו ממנו ילך על קברי ישראל ויספר החסדים שעשה לו הקב&quot;ה:          

י) אמונה תולה בפה של האדם:                                                     

יא) על ידי לימוד נשברים כל הכפירות:                                            

יב) על ידי אמונה נתברך:                                                        

יג) על ידי ריבוי אכילה נופלים מאמונה:                                          

יד) כשתסתכל בשמים כשהם זכים ובהירים תזכה לאמונת חכמים:                         

טו) כשנופל איזה קשיא על השם יתברך אזי תשתוק. ועל ידי השתיקה מחשבותיך בעצמם ישיבו לך תירוץ על קושייתך:                                            

טז) כשמחרפין אותך ואתה שותק תזכה להבין תירוץ על קושיותיך ותזכה לרוח בינה:        

יז) כשיש לאדם מתנגדים לומדים ועשירים גדולים. דע שזה נעשה מחמת שנפל כמה פעמים מאמונה:                                                              

יח) אמונה חשוב כצדקה:                                                          

יט) על ידי אמונה נתחכם:                                                        

כ) מתחילה צריך להאמין בהשם יתברך ואחר כך יזכה להבין אותו בשכל:                 

כא) זווגא דקוב&quot;ה על ידי נשמות ישראל:                                           

כב) הפשע של האדם מכניס כפירה לאדם:                                             

כג) כשנופל מאמונתו יבכה:                                                       

כד) אמונה בא על ידי שתיקה:                                                     

כה) על ידי קנאה אדם נופל מאמונתו:                                              

כו) מי שאין לו אמונה בידוע שמזלזל בדברי תורה:                                  

כז) מי שמנקה את ידיו בכל עת על ידי זה מזכה את ליבו:                            

כח) כשאדם נופל מאמונתו ידע שדנין אותו למעלה:                                   

כט) כשנופל מאמונתו בא לידי קרי ולידי הרהורי אשה ולידי הרהורי ע&quot;ז:              

ל) אמונה בא על ידי צדקה:                                                       

לא) על ידי אמונה יכול להבין את השם יתברך:                                      

לב) על ידי אמונה יכול לבא לבטחון:                                              

לג) על ידי אמונה הקב&quot;ה יסלח לך על עונותיך:                                     

לד) לפעמים הקב&quot;ה שולח צער לאדם ומכה אותו ויאין מפיל אותו לחולשה אין זה כי אם בשביל אמונה:                                                         

לה) על ידי שבועת שקר נופל מאמונה:                                              

לו) מי שאין לו אמונה אינו מקבל מוסר:                                           

לז) מי שאין מאמין בדברי הצדיק לסוף שאינו נהנה מהדבר אף אל פי שהוא רואה:        

לח) מי שאין לו אמונה בואדי חוקות הקב&quot;ה אצלו נמאס:                              

לט) מש'ח יבוא בפתע פתאום ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל:                     

מ) כשיבא משיח אזי כל השרים של מעלה ושל מטה יחלו אבל עכשיו כשיש עליה לאיזה שר אזי ישראל הם חולים:                                                

מא) לעתיד לבא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה:                        

מב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו את השבת. ובטלו ק&quot;ש שחרית וערבית.          
:ובטלו תינוקות של בית רבן ולא היה בושת פנים זה מזה. והושוו קטן וגדול.       
:גם לא הוכיחו זה את זה גם ביזו תלמידי חכמים. גם פסקו ממנה אנשי אמנה:        

מג) אין ירושלים נפדת אלא בצדקה:                                                

מד) מלחמה אתחלתא דגאולה הוא:                                                   

מה) מי שמגדל חזירים הוא מעכב את הגאולה:                                        

מו) לא יבנה ירושלים עד שיהיה שלום בין ישראל:                                   

מז) מה שישראל הולכים בגלות מאומה לאומה הוא סימן שיבא משיח:                     

מח) כשאומות מחרפין אותנו ביותר זה סימן על משיח:                                

מט) אין בית המקדש נבנה עד שיכלה הגאוה:                                         

נ) על ידי אחדות שיהיה בישראל יבא משיח:                                         

נא) משיח יבא בשנת ברכה:                                                        

נב) אין משיח בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף:                                      

נג) המשיח בתו לתלמיד חכם והמהנהו מנכסיו והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם זוכה         
    לתחית המתים:                                                               

נד) מרוח פיו של השקרן נעשה יצה&quot;ר וכשיא משיח אזי לא יהיה שקר בישביל זה לא       
    יהיה יצה&quot;ר בעולם:                                                          

נה) מי שהוא איש אמת הוא יכול הוא יכול להכיר באחר אם אחר דובר אמת עם לאו:       

נו) השקר לא יסכימו עליו רבים:                                                  

נז) הקב&quot;ה שונא לזה האיש המדבר אחד בפה ואחד בלב:                                

נח) עשיר המכחש אין הדעת סובלו. וגם הוא נבזה בעיני עצמו:                        

נט) תיקון לפה שיתן צדקה:                                                       

ס) על ידי אמת העולם נשמר מכל הזיקות:                                           

סא) על ידי חנופה בא לשקר:                                                      

סב) מי שנותן צדקה שכרו שיגיע לאמת:                                             

סג) על ידי שקר בוודאי תשנא הענווים:                                            

סד) אדם ניכר על ידי משרתיו עם הוא אוהב שקר עם לאו:                             

סה) כשאין אמת אין חסד:                                                         

סו) כשיש לך שקר אזי כשהקב&quot;ה רוצה לעשות לך איזה ישועה אזי השקר מגלה             
    עוונותיך כדי שלא יושיע לך                                                  

סז) על ידי אמת הקב&quot;ה פודה אותך מכל הצרות:                                      

סח) טוב לאדם שימות משיחי' ויהי' שקרן בעיני ב&quot;א:                                

== חלק שני ==
                                                                        
א) לפעמים אדם בא לאיזהו מקום ויש לו צער בזה המקום ידע שזה המקום היו בו         
   אבותיו ונפל להם איזה כפירה או בניו יבואו במקום הזה לאיזה כפירה ועל          
   ידי זה הוא סובל עכשיו צער במקום הזה:                                        

ב) על ידי חנופה בא לכפירה:                                                     

ג) אין הקב&quot;ה עושה מופתים אלא לזה שהוא מאמין בשני עולמות:                       

ד) על ידי אמונה נתבטלין הגזירות שאומות גוזרין עלינו:                           

ה) דע שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזה חולאת מיוחדת וכל זה אינו אלא       
   למי שלא שמר אמונתו ובריתו ולא שמר את עצמו מלעבור על &quot;אל תהי בז לכל          
   אדם&quot;. אבל מי שיש לו אמונה בשלימות והוא שומר הברית ומקים &quot;אל תהי בז          
   לכל אדם&quot; אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיוחדים לחולאתו. אלא נתרפא בכל        
   מאכל ומשקה בבחי' וברך את לחמך וכו' ואין צריך להמתין עד שיתרמו העשבים        
   המיוחדים לרפואתו:                                                           

ו) עיקר הישועה הבאה אינה אלא על ידי אמונה ומדת אמונה היא לפי מנהיגי            
   הדור:                                                                       

ז) כשהולך מרב לרב אז צריך לחזק אמונתו באחדות הש&quot;י. כי הלימוד מהרבה             
   מלמדים מזיק לאמונת היחוד. וכן הרב שיש לו אמונת הוא יכול להאיר לכל           
   תלמיד ותלמיד לפי כוחו. וכל תלמיד שומע אינו שומע אלא מה שצריך לו ולא         
   יותר:                                                                       

ח) הנחמה בא על ידי אמונה:                                                      

ט) על ידי מיעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם:                                     

י) מי ששומר את עצמו מלעבור על לא תחמוד על ידי זה ניצול מכעס ומגאוה             
   ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה:                                        

יא) על ידי שאין מודעין אלקותו לאומות העולם על ידי זה אומות העולם מסיתין        
    ומדיחין את ישראל לילך בחכות חיצוניות:                                      

יב) על ידי קלקול אמונה נתעוררין דינים ועל ידי הרהורי ע&quot;ז נתעוררין דיני         
    דינים היינו שדנים את הדינים שנידון כבר אם נידון כראוי בלי וותרנות:         

יג) שיכול בנים בא ח&quot;ו על מי שמפיל את חברו מאמונה:                              
&lt;/blockquote&gt;
&lt;/blockquote&gt;</text>
      <sha1>shn59icap7rzgwqe6xa31zhn2ikrmod</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024002</id>
      <parentid>3024001</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T03:27:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>נקיון</comment>
      <origin>3024002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9437" sha1="4l93303cbg0jav2fbqdfib988u71gxg" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אלמן|אמונה|אמת}}
== חלק ראשון ==

א) צריך להאמין בהשם יתברך בדרך אמונה ולא בדרך מופת:      

ב) על ידי ענוה תזכה לאמונה:        

ג) בראותך שינוי מעשה אל תאמר מקרה הוא אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך:         

ד) יש דברים שהם מבאים היזק גדול לעולם והדבר קשה למה נבראו תדע שבוודאי יש        
בהם צד אחד לטובה:    

ה) מי שיש לו הנאה מדיבור של אפיקורס אפילו שאינם דיברי אפיקורסות על ידי         
זה בא להרהורי ע&quot;ז:   

ו) על ידי אמונה האדם חביב להשם יתברך כאשה לבעלה:     

ז) מי שאינו מכין את לבו אינו יכול לבא לאמונה: 

ח) מי שנאבד לו איזהו דבר בידוע שנפל מאמונתו:  

ט) מי שנאבד אמונתו ממנו ילך על קברי ישראל ויספר החסדים שעשה לו הקב&quot;ה:          

י) אמונה תולה בפה של האדם:         

יא) על ידי לימוד נשברים כל הכפירות:

יב) על ידי אמונה נתברך: 

יג) על ידי ריבוי אכילה נופלים מאמונה:         

יד) כשתסתכל בשמים כשהם זכים ובהירים תזכה לאמונת חכמים:   

טו) כשנופל איזה קשיא על השם יתברך אזי תשתוק. ועל ידי השתיקה מחשבותיך בעצמם ישיבו לך תירוץ על קושייתך:

טז) כשמחרפין אותך ואתה שותק תזכה להבין תירוץ על קושיותיך ותזכה לרוח בינה:        

יז) כשיש לאדם מתנגדים לומדים ועשירים גדולים. דע שזה נעשה מחמת שנפל כמה פעמים מאמונה:       

יח) אמונה חשוב כצדקה:   

יט) על ידי אמונה נתחכם: 

כ) מתחילה צריך להאמין בהשם יתברך ואחר כך יזכה להבין אותו בשכל:      

כא) זווגא דקוב&quot;ה על ידי נשמות ישראל:          

כב) הפשע של האדם מכניס כפירה לאדם: 

כג) כשנופל מאמונתו יבכה:

כד) אמונה בא על ידי שתיקה:         

כה) על ידי קנאה אדם נופל מאמונתו:  

כו) מי שאין לו אמונה בידוע שמזלזל בדברי תורה: 

כז) מי שמנקה את ידיו בכל עת על ידי זה מזכה את ליבו:      

כח) כשאדם נופל מאמונתו ידע שדנין אותו למעלה:  

כט) כשנופל מאמונתו בא לידי קרי ולידי הרהורי אשה ולידי הרהורי ע&quot;ז:   

ל) אמונה בא על ידי צדקה:

לא) על ידי אמונה יכול להבין את השם יתברך:     

לב) על ידי אמונה יכול לבא לבטחון:  

לג) על ידי אמונה הקב&quot;ה יסלח לך על עונותיך:    

לד) לפעמים הקב&quot;ה שולח צער לאדם ומכה אותו ויאין מפיל אותו לחולשה אין זה כי אם בשביל אמונה:  

לה) על ידי שבועת שקר נופל מאמונה:  

לו) מי שאין לו אמונה אינו מקבל מוסר:          

לז) מי שאין מאמין בדברי הצדיק לסוף שאינו נהנה מהדבר אף אל פי שהוא רואה:        

לח) מי שאין לו אמונה בואדי חוקות הקב&quot;ה אצלו נמאס:        

לט) מש'ח יבוא בפתע פתאום ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל:          

מ) כשיבא משיח אזי כל השרים של מעלה ושל מטה יחלו אבל עכשיו כשיש עליה לאיזה שר אזי ישראל הם חולים:    

מא) לעתיד לבא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה:  

מב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו את השבת. ובטלו ק&quot;ש שחרית וערבית.          
:ובטלו תינוקות של בית רבן ולא היה בושת פנים זה מזה. והושוו קטן וגדול.       
:גם לא הוכיחו זה את זה גם ביזו תלמידי חכמים. גם פסקו ממנה אנשי אמנה:        

מג) אין ירושלים נפדת אלא בצדקה:    

מד) מלחמה אתחלתא דגאולה הוא:       

מה) מי שמגדל חזירים הוא מעכב את הגאולה:       

מו) לא יבנה ירושלים עד שיהיה שלום בין ישראל:  

מז) מה שישראל הולכים בגלות מאומה לאומה הוא סימן שיבא משיח:          

מח) כשאומות מחרפין אותנו ביותר זה סימן על משיח:          

מט) אין בית המקדש נבנה עד שיכלה הגאוה:        

נ) על ידי אחדות שיהיה בישראל יבא משיח:        

נא) משיח יבא בשנת ברכה: 

נב) אין משיח בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף:     

נג) המשיח בתו לתלמיד חכם והמהנהו מנכסיו והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם זוכה         
לתחית המתים:        

נד) מרוח פיו של השקרן נעשה יצה&quot;ר וכשיא משיח אזי לא יהיה שקר בישביל זה לא       
יהיה יצה&quot;ר בעולם:   

נה) מי שהוא איש אמת הוא יכול הוא יכול להכיר באחר אם אחר דובר אמת עם לאו:       

נו) השקר לא יסכימו עליו רבים:      

נז) הקב&quot;ה שונא לזה האיש המדבר אחד בפה ואחד בלב:          

נח) עשיר המכחש אין הדעת סובלו. וגם הוא נבזה בעיני עצמו:  

נט) תיקון לפה שיתן צדקה:

ס) על ידי אמת העולם נשמר מכל הזיקות:          

סא) על ידי חנופה בא לשקר:          

סב) מי שנותן צדקה שכרו שיגיע לאמת: 

סג) על ידי שקר בוודאי תשנא הענווים:

סד) אדם ניכר על ידי משרתיו עם הוא אוהב שקר עם לאו:       

סה) כשאין אמת אין חסד:  

סו) כשיש לך שקר אזי כשהקב&quot;ה רוצה לעשות לך איזה ישועה אזי השקר מגלה  
עוונותיך כדי שלא יושיע לך      

סז) על ידי אמת הקב&quot;ה פודה אותך מכל הצרות:     

סח) טוב לאדם שימות משיחי' ויהי' שקרן בעיני ב&quot;א:          
== חלק שני ==

א) לפעמים אדם בא לאיזהו מקום ויש לו צער בזה המקום ידע שזה המקום היו בו         
אבותיו ונפל להם איזה כפירה או בניו יבואו במקום הזה לאיזה כפירה ועל          
ידי זה הוא סובל עכשיו צער במקום הזה:       

ב) על ידי חנופה בא לכפירה:         

ג) אין הקב&quot;ה עושה מופתים אלא לזה שהוא מאמין בשני עולמות: 

ד) על ידי אמונה נתבטלין הגזירות שאומות גוזרין עלינו:     

ה) דע שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזה חולאת מיוחדת וכל זה אינו אלא       
למי שלא שמר אמונתו ובריתו ולא שמר את עצמו מלעבור על &quot;אל תהי בז לכל          
אדם&quot;. אבל מי שיש לו אמונה בשלימות והוא שומר הברית ומקים &quot;אל תהי בז          
לכל אדם&quot; אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיוחדים לחולאתו. אלא נתרפא בכל        
מאכל ומשקה בבחי' וברך את לחמך וכו' ואין צריך להמתין עד שיתרמו העשבים        
המיוחדים לרפואתו:    

ו) עיקר הישועה הבאה אינה אלא על ידי אמונה ומדת אמונה היא לפי מנהיגי 
הדור:     

ז) כשהולך מרב לרב אז צריך לחזק אמונתו באחדות הש&quot;י. כי הלימוד מהרבה  
מלמדים מזיק לאמונת היחוד. וכן הרב שיש לו אמונת הוא יכול להאיר לכל
תלמיד ותלמיד לפי כוחו. וכל תלמיד שומע אינו שומע אלא מה שצריך לו ולא         
יותר:     

ח) הנחמה בא על ידי אמונה:          

ט) על ידי מיעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם:    

י) מי ששומר את עצמו מלעבור על לא תחמוד על ידי זה ניצול מכעס ומגאוה  
ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה:       

יא) על ידי שאין מודעין אלקותו לאומות העולם על ידי זה אומות העולם מסיתין        
ומדיחין את ישראל לילך בחכות חיצוניות:     

יב) על ידי קלקול אמונה נתעוררין דינים ועל ידי הרהורי ע&quot;ז נתעוררין דיני         
דינים היינו שדנים את הדינים שנידון כבר אם נידון כראוי בלי וותרנות:         

יג) שיכול בנים בא ח&quot;ו על מי שמפיל את חברו מאמונה:</text>
      <sha1>4l93303cbg0jav2fbqdfib988u71gxg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024009</id>
      <parentid>3024002</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T05:37:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>נקיון</comment>
      <origin>3024009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9676" sha1="q1ma6rngk0jgst1a2u6wx3kj8ao4ja8" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אלמן|אמונה|אמת}}
= חלק ראשון =

==א==
צריך להאמין בהשם יתברך בדרך אמונה ולא בדרך מופת:      

==ב==
על ידי ענוה תזכה לאמונה:        

==ג==
בראותך שינוי מעשה אל תאמר מקרה הוא אלא תאמין כי זה השגחת השם יתברך:         

==ד==
יש דברים שהם מבאים היזק גדול לעולם והדבר קשה למה נבראו תדע שבוודאי יש        
בהם צד אחד לטובה:    

==ה==
מי שיש לו הנאה מדיבור של אפיקורס אפילו שאינם דיברי אפיקורסות על ידי         
זה בא להרהורי ע&quot;ז:   

==ו==
על ידי אמונה האדם חביב להשם יתברך כאשה לבעלה:     

==ז==
מי שאינו מכין את לבו אינו יכול לבא לאמונה: 

==ח==
מי שנאבד לו איזהו דבר בידוע שנפל מאמונתו:  

==ט==
מי שנאבד אמונתו ממנו ילך על קברי ישראל ויספר החסדים שעשה לו הקב&quot;ה:          

==י==
אמונה תולה בפה של האדם:         

==יא==
על ידי לימוד נשברים כל הכפירות:

==יב==
על ידי אמונה נתברך: 

==יג==
על ידי ריבוי אכילה נופלים מאמונה:         

==יד==
כשתסתכל בשמים כשהם זכים ובהירים תזכה לאמונת חכמים:   

==טו==
כשנופל איזה קשיא על השם יתברך אזי תשתוק. ועל ידי השתיקה מחשבותיך בעצמם ישיבו לך תירוץ על קושייתך:

==טז==
כשמחרפין אותך ואתה שותק תזכה להבין תירוץ על קושיותיך ותזכה לרוח בינה:        

==יז==
כשיש לאדם מתנגדים לומדים ועשירים גדולים. דע שזה נעשה מחמת שנפל כמה פעמים מאמונה:       

==יח==
אמונה חשוב כצדקה:   

==יט==
על ידי אמונה נתחכם: 

==כ==
מתחילה צריך להאמין בהשם יתברך ואחר כך יזכה להבין אותו בשכל:      

==כא==
זווגא דקוב&quot;ה על ידי נשמות ישראל:          

==כב==
הפשע של האדם מכניס כפירה לאדם: 

==כג==
כשנופל מאמונתו יבכה:

==כד==
אמונה בא על ידי שתיקה:         

==כה==
על ידי קנאה אדם נופל מאמונתו:  

==כו==
מי שאין לו אמונה בידוע שמזלזל בדברי תורה: 

==כז==
מי שמנקה את ידיו בכל עת על ידי זה מזכה את ליבו:      

==כח==
כשאדם נופל מאמונתו ידע שדנין אותו למעלה:  

==כט==
כשנופל מאמונתו בא לידי קרי ולידי הרהורי אשה ולידי הרהורי ע&quot;ז:   

==ל==
אמונה בא על ידי צדקה:

==לא==
על ידי אמונה יכול להבין את השם יתברך:     

==לב==
על ידי אמונה יכול לבא לבטחון:  

==לג==
על ידי אמונה הקב&quot;ה יסלח לך על עונותיך:    

==לד==
לפעמים הקב&quot;ה שולח צער לאדם ומכה אותו ויאין מפיל אותו לחולשה אין זה כי אם בשביל אמונה:  

==לה==
על ידי שבועת שקר נופל מאמונה:  

==לו==
מי שאין לו אמונה אינו מקבל מוסר:          

==לז==
מי שאין מאמין בדברי הצדיק לסוף שאינו נהנה מהדבר אף אל פי שהוא רואה:        

==לח==
מי שאין לו אמונה בואדי חוקות הקב&quot;ה אצלו נמאס:        

==לט==
מש'ח יבוא בפתע פתאום ועל ידי זה מחמת שמחה יפחדו ישראל:          

==מ==
כשיבא משיח אזי כל השרים של מעלה ושל מטה יחלו אבל עכשיו כשיש עליה לאיזה שר אזי ישראל הם חולים:    

==מא==
לעתיד לבא כל אחד הזעיר מחברו בשנים יהיה יותר למעלה:  

==מב==
לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו את השבת. ובטלו ק&quot;ש שחרית וערבית.          
:ובטלו תינוקות של בית רבן ולא היה בושת פנים זה מזה. והושוו קטן וגדול.       
:גם לא הוכיחו זה את זה גם ביזו תלמידי חכמים. גם פסקו ממנה אנשי אמנה:        

==מג==
אין ירושלים נפדת אלא בצדקה:    

==מד==
מלחמה אתחלתא דגאולה הוא:       

==מה==
מי שמגדל חזירים הוא מעכב את הגאולה:       

==מו==
לא יבנה ירושלים עד שיהיה שלום בין ישראל:  

==מז==
מה שישראל הולכים בגלות מאומה לאומה הוא סימן שיבא משיח:          

==מח==
כשאומות מחרפין אותנו ביותר זה סימן על משיח:          

==מט==
אין בית המקדש נבנה עד שיכלה הגאוה:        

==נ==
על ידי אחדות שיהיה בישראל יבא משיח:        

==נא==
משיח יבא בשנת ברכה: 

==נב==
אין משיח בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף:     

==נג==
המשיח בתו לתלמיד חכם והמהנהו מנכסיו והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם זוכה         
לתחית המתים:        

==נד==
מרוח פיו של השקרן נעשה יצה&quot;ר וכשיא משיח אזי לא יהיה שקר בישביל זה לא       
יהיה יצה&quot;ר בעולם:   

==נה==
מי שהוא איש אמת הוא יכול הוא יכול להכיר באחר אם אחר דובר אמת עם לאו:       

==נו==
השקר לא יסכימו עליו רבים:      

==נז==
הקב&quot;ה שונא לזה האיש המדבר אחד בפה ואחד בלב:          

==נח==
עשיר המכחש אין הדעת סובלו. וגם הוא נבזה בעיני עצמו:  

==נט==
תיקון לפה שיתן צדקה:

==ס==
על ידי אמת העולם נשמר מכל הזיקות:          

==סא==
על ידי חנופה בא לשקר:          

==סב==
מי שנותן צדקה שכרו שיגיע לאמת: 

==סג==
על ידי שקר בוודאי תשנא הענווים:

==סד==
אדם ניכר על ידי משרתיו עם הוא אוהב שקר עם לאו:       

==סה==
כשאין אמת אין חסד:  

==סו==
כשיש לך שקר אזי כשהקב&quot;ה רוצה לעשות לך איזה ישועה אזי השקר מגלה  
עוונותיך כדי שלא יושיע לך      

==סז==
על ידי אמת הקב&quot;ה פודה אותך מכל הצרות:     

==סח==
טוב לאדם שימות משיחי' ויהי' שקרן בעיני ב&quot;א:          
= חלק שני =

==א==
לפעמים אדם בא לאיזהו מקום ויש לו צער בזה המקום ידע שזה המקום היו בו         
אבותיו ונפל להם איזה כפירה או בניו יבואו במקום הזה לאיזה כפירה ועל          
ידי זה הוא סובל עכשיו צער במקום הזה:       

==ב==
על ידי חנופה בא לכפירה:         

==ג==
אין הקב&quot;ה עושה מופתים אלא לזה שהוא מאמין בשני עולמות: 

==ד==
על ידי אמונה נתבטלין הגזירות שאומות גוזרין עלינו:     

==ה==
דע שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזה חולאת מיוחדת וכל זה אינו אלא       
למי שלא שמר אמונתו ובריתו ולא שמר את עצמו מלעבור על &quot;אל תהי בז לכל          
אדם&quot;. אבל מי שיש לו אמונה בשלימות והוא שומר הברית ומקים &quot;אל תהי בז          
לכל אדם&quot; אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיוחדים לחולאתו. אלא נתרפא בכל        
מאכל ומשקה בבחי' וברך את לחמך וכו' ואין צריך להמתין עד שיתרמו העשבים        
המיוחדים לרפואתו:    

==ו==
עיקר הישועה הבאה אינה אלא על ידי אמונה ומדת אמונה היא לפי מנהיגי 
הדור:     

==ז==
כשהולך מרב לרב אז צריך לחזק אמונתו באחדות הש&quot;י. כי הלימוד מהרבה  
מלמדים מזיק לאמונת היחוד. וכן הרב שיש לו אמונת הוא יכול להאיר לכל
תלמיד ותלמיד לפי כוחו. וכל תלמיד שומע אינו שומע אלא מה שצריך לו ולא         
יותר:     

==ח==
הנחמה בא על ידי אמונה:          

==ט==
על ידי מיעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם:    

==י==
מי ששומר את עצמו מלעבור על לא תחמוד על ידי זה ניצול מכעס ומגאוה  
ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה:       

==יא==
על ידי שאין מודעין אלקותו לאומות העולם על ידי זה אומות העולם מסיתין        
ומדיחין את ישראל לילך בחכות חיצוניות:     

==יב==
על ידי קלקול אמונה נתעוררין דינים ועל ידי הרהורי ע&quot;ז נתעוררין דיני         
דינים היינו שדנים את הדינים שנידון כבר אם נידון כראוי בלי וותרנות:         

==יג==
שיכול בנים בא ח&quot;ו על מי שמפיל את חברו מאמונה:</text>
      <sha1>q1ma6rngk0jgst1a2u6wx3kj8ao4ja8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות גניבה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>187352</id>
    <revision>
      <id>3023939</id>
      <parentid>954993</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:38:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39390-58</username>
        <id>45977</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ד */</comment>
      <origin>3023939</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9506" sha1="ea1xj9j31yfky5fsp4xoig1n4slircs" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם ארבע. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;ד היתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;ב גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה [ב] כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;ג גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>ea1xj9j31yfky5fsp4xoig1n4slircs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023940</id>
      <parentid>3023939</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:39:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39390-58</username>
        <id>45977</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ד */</comment>
      <origin>3023940</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9517" sha1="me295yof9b6o5z1pay2jxtc9jvan1ld" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שניים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt; סתום

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;ד היתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;ב גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה [ב] כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;ג גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>me295yof9b6o5z1pay2jxtc9jvan1ld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023941</id>
      <parentid>3023940</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:59:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/~2026-39390-58|~2026-39390-58]] ([[User talk:~2026-39390-58|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:185.149.253.233|185.149.253.233]]</comment>
      <origin>954993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9506" sha1="iv5ffgu0rima7paspppqd4j66tulstf" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;ד היתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;ב גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה [ב] כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;ג גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>iv5ffgu0rima7paspppqd4j66tulstf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023942</id>
      <parentid>3023941</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:02:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה יא */</comment>
      <origin>3023942</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9505" sha1="8q4mnqy1hczkicf2znxojf58qtcrsvl" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הייתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;ב גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה [ב] כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;ג גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>8q4mnqy1hczkicf2znxojf58qtcrsvl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023943</id>
      <parentid>3023942</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:02:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה יג */</comment>
      <origin>3023943</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9497" sha1="37t3e4nr7022afh0dg8xgcya5f8bnz2" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הייתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;ג גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>37t3e4nr7022afh0dg8xgcya5f8bnz2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023944</id>
      <parentid>3023943</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:03:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה יד */</comment>
      <origin>3023944</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9484" sha1="jbulh8hvhbavsveyv1blsqwx6hf4f6t" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הייתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>jbulh8hvhbavsveyv1blsqwx6hf4f6t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023945</id>
      <parentid>3023944</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:03:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה טו */</comment>
      <origin>3023945</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9476" sha1="2hr7fdxvghl3mq4ooecl95dsa2ysjzs" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הייתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;א גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>2hr7fdxvghl3mq4ooecl95dsa2ysjzs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023946</id>
      <parentid>3023945</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:03:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה יח */</comment>
      <origin>3023946</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9473" sha1="69c7wxn19zx1esfuv9tivz6e360t2rf" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הייתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>69c7wxn19zx1esfuv9tivz6e360t2rf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023947</id>
      <parentid>3023946</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:04:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה יב */</comment>
      <origin>3023947</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9468" sha1="e2jf4mbdtss2ay40dv31mjw84yaycmd" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רמד|המצוה לא לגנוב שום ממון}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הגונב ממון משווה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו&quot;ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך  ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע&quot;פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הייתה הגניבה ביד הגנב  והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;מי שגנב כלי ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע&quot;פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגונב מגנב אחר אע&quot;פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה א יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק ראשון|הלכות נזקי ממון יד|הלכות גניבה ב|b201|11|65|1}}</text>
      <sha1>e2jf4mbdtss2ay40dv31mjw84yaycmd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות גניבה ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>187354</id>
    <revision>
      <id>3023948</id>
      <parentid>3003959</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:34:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה ז */</comment>
      <origin>3023948</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9121" sha1="nuvl352rz4aa9cnljbd9u6e88wghrm1" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע&quot;פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;גנב וטבח בשבת או לע&quot;ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;גנב ומכר בשבת או שמכר לע&quot;ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעידו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב&quot;ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;א כיצד הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל שהרי חייב עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה [א] מכלום עד שבאו העדים.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;ב דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;האיש נמכר בגניבתו ג אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב את העכו&quot;ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;א גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}}</text>
      <sha1>nuvl352rz4aa9cnljbd9u6e88wghrm1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023949</id>
      <parentid>3023948</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:35:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה ט */</comment>
      <origin>3023949</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9114" sha1="ioulyykhzusceh968f18xhfyh8ph45q" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע&quot;פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;גנב וטבח בשבת או לע&quot;ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;גנב ומכר בשבת או שמכר לע&quot;ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעידו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב&quot;ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כיצד, הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל שהרי חייב עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה מכלום עד שבאו העדים.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;ב דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;האיש נמכר בגניבתו ג אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב את העכו&quot;ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;א גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}}</text>
      <sha1>ioulyykhzusceh968f18xhfyh8ph45q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023950</id>
      <parentid>3023949</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:36:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה יא */</comment>
      <origin>3023950</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9111" sha1="lhma2xd55ca1l25gmvt2l5t9opu00rb" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע&quot;פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;גנב וטבח בשבת או לע&quot;ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;גנב ומכר בשבת או שמכר לע&quot;ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעידו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב&quot;ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כיצד, הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל שהרי חייב עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה מכלום עד שבאו העדים.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;האיש נמכר בגניבתו ג אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב את העכו&quot;ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;א גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}}</text>
      <sha1>lhma2xd55ca1l25gmvt2l5t9opu00rb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023951</id>
      <parentid>3023950</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:36:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה יב */</comment>
      <origin>3023951</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9108" sha1="fw7or2swmg5ys5sypuxqducbhocch8u" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע&quot;פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;גנב וטבח בשבת או לע&quot;ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;גנב ומכר בשבת או שמכר לע&quot;ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעידו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב&quot;ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כיצד, הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל שהרי חייב עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה מכלום עד שבאו העדים.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;האיש נמכר בגניבתו אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב את העכו&quot;ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;א גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}}</text>
      <sha1>fw7or2swmg5ys5sypuxqducbhocch8u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023952</id>
      <parentid>3023951</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:37:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה טו */</comment>
      <origin>3023952</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9105" sha1="616r72degfwk82915hddqwcquy2fcg5" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע&quot;פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;גנב וטבח בשבת או לע&quot;ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;גנב ומכר בשבת או שמכר לע&quot;ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעידו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב&quot;ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כיצד, הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל שהרי חייב עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה מכלום עד שבאו העדים.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;האיש נמכר בגניבתו אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;גנב את העכו&quot;ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}}</text>
      <sha1>616r72degfwk82915hddqwcquy2fcg5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל מלא רחמים של כ' סיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>206413</id>
    <revision>
      <id>3024043</id>
      <parentid>2948895</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:43:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים על גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7057" sha1="0a0i00mevrcb92bsxeq6m7jwzh6fv6u" xml:space="preserve">===אל מלא רחמים של כ' סיון===
{{הור2|על הרב המאור הגדול מו&quot;ה יחיאל מיכל דק&quot;ק נעמרוב הגדולה שנהרג על קידוש השם בשנת ת&quot;ח לפ&quot;ק.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים, אֵין כָּמוֹךָ בָּאִלְמִים, שׁוֹמֵעַ לְשַׁוְעַת עֲגוּמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

{{סי|בְּ}}מַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת הַגִּבּוֹרִים, דּוֹרְשֵׁי קַלִּים וַחֲמוּרִים, מַנְהִיגֵי עֲדַת יְשָׁרִים, נִשְׁחָטִים כְּאֵילִים וּכְפָרִים, בָּאוּ זֵדִים אֲרוּרִים, כְּדוֹב אוֹרֵב בַּמִּסְתָּרִים, נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, הִשְׂבִּיעָנוּ לַעֲנָה וּמְרוֹרִים.

{{סי|גְּ}}אוֹנֵי עוֹלָם חֲסִידֵי אֶרֶץ, גוֹדְרֵי גֶדֶר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, גָּעוּ עַל כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ, נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי אָרֶץ.

{{סי|דָּ}}וָה לִבֵּנוּ עַל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, לְשֵׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ, כִּי הִפְלָא יְיָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ, וְהִכָּה שֶׁבַע עַל חַטָּאתֵינוּ.

{{סי|ה}}וֹגֵי תוֹרַת יְיָ לֵילוֹת וְיָמִים, דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת בַּחוּרִים וַחֲכָמִים, הוּשְׁלְכוּ לָאָרֶץ לְמַטָּעֵי כְרָמִים, נֶהֱפְכוּ לְדַם נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים.

{{סי|וָ}}וֵי הָעַמּוּדִים, וּמַעֲשֵׂה חִדּוּדִים, הִרְבִּיצוּ וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים, בְּיַד בּוֹגְדִים וְשׁוֹדְדִים, הֵמָּה הָיוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ יְקוּדִים.

{{סי|זָ}}הִיר וְזָרִיז בְּמִצְוַת אֵל, הָאַלּוּף הַגָּאוֹן הָרַב מוהר&quot;ר יְחִיאֵל, נָשָׂא יָדוֹ וְלִבּוֹ לָאֵל, הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל.

{{סי|חָ}}מִיד וְרָגִיג לְעֵלָּא וּלְתַתָּא, בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, גָזְרוּ רֹאשׁוֹ בְּחֶרֶב לְהוּטָה, רְאֵה יְיָ חֶרְפָּתֵנוּ וְהַבִּיטָה.

{{סי|טַ}}פְסְרֵי טֹהַר קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, צָעֲקוּ חוּצָה מַר יִבְכָּיוּן, אֵיכָה הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזָּיוֹן, שׁוֹד וָשֶׁבֶר וְכִלָּיוֹן.

{{סי|יָ}}וָן וְקֵדָר הִסְכִּימוּ יַחַד, לַעֲקֹר בֵּיצָתָן בְּאֵימָה וָפַחַד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד.

{{סי|כָּ}}ל מַחֲמַדֵי עַיִן, קִדְּמוּ בְּכָל כְּלֵי זַיִן, שָׂמוּ לְנֶגְדָּם כְּאַיִן, וּבְלָעוּם כְּהֶרֶף עַיִן.

{{סי|לֹ}}א הֶאֱמִינוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר, כִּי יָבֹא עֲלֵיהֶם אוֹיֵב וָצַר, דָּלוּ עֵינֵיהֶם וְצָעֲקוּ מַר, וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר.

{{סי|מָ}}סְרוּ נַפְשָׁם וּגְוִיָּתָם, מְפַרְפְּרִים הַיְלָדִים בְּחֵיק אִמּוֹתָם, כָּלוּ חַיֵּיהֶם וְרַבּוּ אַנְחוֹתָם, נְקוֹם יְיָ נִקְמָתְךָ וְנִקְמָתָם.

{{סי|נְ}}קֹם יְיָ נְקָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, הַטֵּל בֵּינֵיהֶם מְהוּמָה, וְהָיוּ לְבִיזָה וּלְשַׁמָּה.

{{סי|סֵ}}פֶר תּוֹרָה קָרְעוּ בַּחֲמָתָם, שְׂרָפוּהוּ וּדְרָסוּהוּ בַּהֲלִיכָתָם, לָמָה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה יִרְאָתָם, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָם.

{{סי|ע}}וּרָה לָמָּה תִישָׁן, אוּמָה בּלֹא כְּתָב וְלָשׁוֹן, פָּשְׁטוּ יַד בְּבַת אִישׁוֹן, תְּבַהֲלֵם וְתִרְדְּפֵם כִּבְנַחַל קִישׁוֹן.

{{סי|פִּ}}תְאֹם נִקְנְסָה מִיתָה חֲמוּרָה, עַל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה, גַּם לֹא הָיְתָה לָהֶם קְבוּרָה, אֲרִיאֵל צָעֲקוּ מָרָה. 

{{סי|צַ}}הֲלוּ וָרֹנּוּ הֲרוּגֵי הַקְּהִלּוֹת, כִּי נַפְשָׁם צְרוּרָה בְּעִלּוּי הָעִלּוֹת, לְרֵיחַ זְבָחִים וְעוֹלוֹת. 

{{סי|ק}}וּמָה יְיָ וְיָפוּצוּ אֹיְבֶיךָ, כִּי הוֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם עָלֶיךָ, מַלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ. 

{{סי|רְ}}אֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, כִּי יָרַדְנוּ מַטָּה מָטָּה, עַל יְדֵי אֻמָּה שְׁפֵלָה וְתַתָּא, וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה וְלִמְחִתָּה. 

{{סי|שָׁ}}מַיִם הֻשְׁלְכוּ לְאֶרֶץ שְׁאִיָּה, הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה נְכֵאָה וּצְמֵאָה, אֵיכָה יִרְדְּפוּן אֶחָד מֵאָה, כַּפֵּר לְעַמְּךָ פֶּשַׁע וְחַטָּאָה. 

{{סי|תּ}}וֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי שַׂק וְהִתְפַּלְשִׁי בָּאֲפָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם הַנִּגָּרִים, קַנֵּא לְתוֹרָתְךָ אֲשֶׁר שָׂרְפוּהָ זָרִים, הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק יוֹצֵר הָרִים.

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים, יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תענית כ' סיון]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0a0i00mevrcb92bsxeq6m7jwzh6fv6u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024050</id>
      <parentid>3024043</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:54:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7059" sha1="faj0nukply6kvs3atrhtt4kkuilcecx" xml:space="preserve">===אל מלא רחמים של כ' סיון===
{{הור2|על הרב המאור הגדול מו&quot;ה יחיאל מיכל דק&quot;ק נעמרוב הגדולה שנהרג על קידוש השם בשנת ת&quot;ח לפ&quot;ק.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים, אֵין כָּמוֹךָ בָּאִלְמִים, שׁוֹמֵעַ לְשַׁוְעַת עֲגוּמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

{{סי|בְּ}}מַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת הַגִּבּוֹרִים, דּוֹרְשֵׁי קַלִּים וַחֲמוּרִים, מַנְהִיגֵי עֲדַת יְשָׁרִים, נִשְׁחָטִים כְּאֵילִים וּכְפָרִים, בָּאוּ זֵדִים אֲרוּרִים, כְּדוֹב אוֹרֵב בַּמִּסְתָּרִים, נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, הִשְׂבִּיעָנוּ לַעֲנָה וּמְרוֹרִים.

{{סי|גְּ}}אוֹנֵי עוֹלָם חֲסִידֵי אֶרֶץ, גוֹדְרֵי גֶדֶר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, גָּעוּ עַל כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ, נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי אָרֶץ.

{{סי|דָּ}}וָה לִבֵּנוּ עַל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, לְשֵׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ, כִּי הִפְלָא יְיָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ, וְהִכָּה שֶׁבַע עַל חַטָּאתֵינוּ.

{{סי|ה}}וֹגֵי תוֹרַת יְיָ לֵילוֹת וְיָמִים, דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת בַּחוּרִים וַחֲכָמִים, הוּשְׁלְכוּ לָאָרֶץ לְמַטָּעֵי כְרָמִים, נֶהֱפְכוּ לְדַם נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים.

{{סי|וָ}}וֵי הָעַמּוּדִים, וּמַעֲשֵׂה חִדּוּדִים, הִרְבִּיצוּ וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים, בְּיַד בּוֹגְדִים וְשׁוֹדְדִים, הֵמָּה הָיוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ יְקוּדִים.

{{סי|זָ}}הִיר וְזָרִיז בְּמִצְוַת אֵל, הָאַלּוּף הַגָּאוֹן הָרַב מוהר&quot;ר יְחִיאֵל, נָשָׂא יָדוֹ וְלִבּוֹ לָאֵל, הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל.

{{סי|חָ}}מִיד וְרָגִיג לְעֵלָּא וּלְתַתָּא, בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, גָזְרוּ רֹאשׁוֹ בְּחֶרֶב לְהוּטָה, רְאֵה יְיָ חֶרְפָּתֵנוּ וְהַבִּיטָה.

{{סי|טַ}}פְסְרֵי טֹהַר קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, צָעֲקוּ חוּצָה מַר יִבְכָּיוּן, אֵיכָה הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזָּיוֹן, שׁוֹד וָשֶׁבֶר וְכִלָּיוֹן.

{{סי|יָ}}וָן וְקֵדָר הִסְכִּימוּ יַחַד, לַעֲקֹר בֵּיצָתָן בְּאֵימָה וָפַחַד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד.

{{סי|כָּ}}ל מַחֲמַדֵי עַיִן, קִדְּמוּ בְּכָל כְּלֵי זַיִן, שָׂמוּ לְנֶגְדָּם כְּאַיִן, וּבְלָעוּם כְּהֶרֶף עַיִן.

{{סי|לֹ}}א הֶאֱמִינוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר, כִּי יָבֹא עֲלֵיהֶם אוֹיֵב וָצַר, דָּלוּ עֵינֵיהֶם וְצָעֲקוּ מַר, וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר.

{{סי|מָ}}סְרוּ נַפְשָׁם וּגְוִיָּתָם, מְפַרְפְּרִים הַיְלָדִים בְּחֵיק אִמּוֹתָם, כָּלוּ חַיֵּיהֶם וְרַבּוּ אַנְחוֹתָם, נְקוֹם יְיָ נִקְמָתְךָ וְנִקְמָתָם.

{{סי|נְ}}קֹם יְיָ נְקָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, הַטֵּל בֵּינֵיהֶם מְהוּמָה, וְהָיוּ לְבִיזָה וּלְשַׁמָּה.

{{סי|סֵ}}פֶר תּוֹרָה קָרְעוּ בַּחֲמָתָם, שְׂרָפוּהוּ וּדְרָסוּהוּ בַּהֲלִיכָתָם, לָמָה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה יִרְאָתָם, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָם.

{{סי|ע}}וּרָה לָמָּה תִישָׁן, אוּמָה בּלֹא כְּתָב וְלָשׁוֹן, פָּשְׁטוּ יַד בְּבַת אִישׁוֹן, תְּבַהֲלֵם וְתִרְדְּפֵם כִּבְנַחַל קִישׁוֹן.

{{סי|פִּ}}תְאֹם נִקְנְסָה מִיתָה חֲמוּרָה, עַל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה, גַּם לֹא הָיְתָה לָהֶם קְבוּרָה, אֲרִיאֵל צָעֲקוּ מָרָה. 

{{סי|צַ}}הֲלוּ וָרֹנּוּ הֲרוּגֵי הַקְּהִלּוֹת, כִּי נַפְשָׁם צְרוּרָה בְּעִלּוּי הָעִלּוֹת, לְרֵיחַ זְבָחִים וְעוֹלוֹת. 

{{סי|ק}}וּמָה יְיָ וְיָפוּצוּ אֹיְבֶיךָ, כִּי הוֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם עָלֶיךָ, מַלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ. 

{{סי|רְ}}אֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, כִּי יָרַדְנוּ מַטָּה מָטָּה, עַל יְדֵי אֻמָּה שְׁפֵלָה וְתַתָּא, וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה וְלִמְחִתָּה. 

{{סי|שָׁ}}מַיִם הֻשְׁלְכוּ לְאֶרֶץ שְׁאִיָּה, הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה נְכֵאָה וּצְמֵאָה, אֵיכָה יִרְדְּפוּן אֶחָד מֵאָה, כַּפֵּר לְעַמְּךָ פֶּשַׁע וְחַטָּאָה. 

{{סי|תּ}}וֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי שַׂק וְהִתְפַּלְשִׁי בָּאֲפָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם הַנִּגָּרִים, קַנֵּא לְתוֹרָתְךָ אֲשֶׁר שָׂרְפוּהָ זָרִים, הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק יוֹצֵר הָרִים.

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים, יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תענית כ' סיון]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>faj0nukply6kvs3atrhtt4kkuilcecx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024051</id>
      <parentid>3024050</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:57:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי אל מלא רחמים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7112" sha1="1inosx76qowm4r0mjb0ljp8s0bf4nz9" xml:space="preserve">===אל מלא רחמים של כ' סיון===
{{הור2|על הרב המאור הגדול מו&quot;ה יחיאל מיכל דק&quot;ק נעמרוב הגדולה שנהרג על קידוש השם בשנת ת&quot;ח לפ&quot;ק.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים, אֵין כָּמוֹךָ בָּאִלְמִים, שׁוֹמֵעַ לְשַׁוְעַת עֲגוּמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

{{סי|בְּ}}מַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, אֶת נִשְׁמַת הַגִּבּוֹרִים, דּוֹרְשֵׁי קַלִּים וַחֲמוּרִים, מַנְהִיגֵי עֲדַת יְשָׁרִים, נִשְׁחָטִים כְּאֵילִים וּכְפָרִים, בָּאוּ זֵדִים אֲרוּרִים, כְּדוֹב אוֹרֵב בַּמִּסְתָּרִים, נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים, הִשְׂבִּיעָנוּ לַעֲנָה וּמְרוֹרִים.

{{סי|גְּ}}אוֹנֵי עוֹלָם חֲסִידֵי אֶרֶץ, גוֹדְרֵי גֶדֶר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, גָּעוּ עַל כִּלָּיוֹן וָחֶרֶץ, נָמוֹגוּ כָּל יוֹשְׁבֵי אָרֶץ.

{{סי|דָּ}}וָה לִבֵּנוּ עַל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, לְשֵׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ, כִּי הִפְלָא יְיָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ, וְהִכָּה שֶׁבַע עַל חַטָּאתֵינוּ.

{{סי|ה}}וֹגֵי תוֹרַת יְיָ לֵילוֹת וְיָמִים, דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת בַּחוּרִים וַחֲכָמִים, הוּשְׁלְכוּ לָאָרֶץ לְמַטָּעֵי כְרָמִים, נֶהֱפְכוּ לְדַם נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים.

{{סי|וָ}}וֵי הָעַמּוּדִים, וּמַעֲשֵׂה חִדּוּדִים, הִרְבִּיצוּ וְהֶעֱמִידוּ תַּלְמִידִים, בְּיַד בּוֹגְדִים וְשׁוֹדְדִים, הֵמָּה הָיוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ יְקוּדִים.

{{סי|זָ}}הִיר וְזָרִיז בְּמִצְוַת אֵל, הָאַלּוּף הַגָּאוֹן הָרַב מוהר&quot;ר יְחִיאֵל, נָשָׂא יָדוֹ וְלִבּוֹ לָאֵל, הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל.

{{סי|חָ}}מִיד וְרָגִיג לְעֵלָּא וּלְתַתָּא, בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, גָזְרוּ רֹאשׁוֹ בְּחֶרֶב לְהוּטָה, רְאֵה יְיָ חֶרְפָּתֵנוּ וְהַבִּיטָה.

{{סי|טַ}}פְסְרֵי טֹהַר קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, צָעֲקוּ חוּצָה מַר יִבְכָּיוּן, אֵיכָה הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזָּיוֹן, שׁוֹד וָשֶׁבֶר וְכִלָּיוֹן.

{{סי|יָ}}וָן וְקֵדָר הִסְכִּימוּ יַחַד, לַעֲקֹר בֵּיצָתָן בְּאֵימָה וָפַחַד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד.

{{סי|כָּ}}ל מַחֲמַדֵי עַיִן, קִדְּמוּ בְּכָל כְּלֵי זַיִן, שָׂמוּ לְנֶגְדָּם כְּאַיִן, וּבְלָעוּם כְּהֶרֶף עַיִן.

{{סי|לֹ}}א הֶאֱמִינוּ יוֹשְׁבֵי הָעִיר, כִּי יָבֹא עֲלֵיהֶם אוֹיֵב וָצַר, דָּלוּ עֵינֵיהֶם וְצָעֲקוּ מַר, וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר.

{{סי|מָ}}סְרוּ נַפְשָׁם וּגְוִיָּתָם, מְפַרְפְּרִים הַיְלָדִים בְּחֵיק אִמּוֹתָם, כָּלוּ חַיֵּיהֶם וְרַבּוּ אַנְחוֹתָם, נְקוֹם יְיָ נִקְמָתְךָ וְנִקְמָתָם.

{{סי|נְ}}קֹם יְיָ נְקָמָה, יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, הַטֵּל בֵּינֵיהֶם מְהוּמָה, וְהָיוּ לְבִיזָה וּלְשַׁמָּה.

{{סי|סֵ}}פֶר תּוֹרָה קָרְעוּ בַּחֲמָתָם, שְׂרָפוּהוּ וּדְרָסוּהוּ בַּהֲלִיכָתָם, לָמָה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה יִרְאָתָם, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָם.

{{סי|ע}}וּרָה לָמָּה תִישָׁן, אוּמָה בּלֹא כְּתָב וְלָשׁוֹן, פָּשְׁטוּ יַד בְּבַת אִישׁוֹן, תְּבַהֲלֵם וְתִרְדְּפֵם כִּבְנַחַל קִישׁוֹן.

{{סי|פִּ}}תְאֹם נִקְנְסָה מִיתָה חֲמוּרָה, עַל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה, גַּם לֹא הָיְתָה לָהֶם קְבוּרָה, אֲרִיאֵל צָעֲקוּ מָרָה. 

{{סי|צַ}}הֲלוּ וָרֹנּוּ הֲרוּגֵי הַקְּהִלּוֹת, כִּי נַפְשָׁם צְרוּרָה בְּעִלּוּי הָעִלּוֹת, לְרֵיחַ זְבָחִים וְעוֹלוֹת. 

{{סי|ק}}וּמָה יְיָ וְיָפוּצוּ אֹיְבֶיךָ, כִּי הוֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם עָלֶיךָ, מַלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ, נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ. 

{{סי|רְ}}אֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, כִּי יָרַדְנוּ מַטָּה מָטָּה, עַל יְדֵי אֻמָּה שְׁפֵלָה וְתַתָּא, וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה וְלִמְחִתָּה. 

{{סי|שָׁ}}מַיִם הֻשְׁלְכוּ לְאֶרֶץ שְׁאִיָּה, הָרַכָּה וְהָעֲנֻגָּה נְכֵאָה וּצְמֵאָה, אֵיכָה יִרְדְּפוּן אֶחָד מֵאָה, כַּפֵּר לְעַמְּךָ פֶּשַׁע וְחַטָּאָה. 

{{סי|תּ}}וֹרָה תּוֹרָה חִגְרִי שַׂק וְהִתְפַּלְשִׁי בָּאֲפָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם הַנִּגָּרִים, קַנֵּא לְתוֹרָתְךָ אֲשֶׁר שָׂרְפוּהָ זָרִים, הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק יוֹצֵר הָרִים.

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים, יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם, יְיָ הוּא נַחֲלָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תענית כ' סיון]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]
[[קטגוריה:פיוטי אל מלא רחמים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1inosx76qowm4r0mjb0ljp8s0bf4nz9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נפש החיים/שער א/פרק כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>209350</id>
    <revision>
      <id>3023999</id>
      <parentid>2778922</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:49:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6268" sha1="jmjitkt890z6r7juxf8egl47gcfj5a1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|נפש החיים|שער א|פרק כא|פרק כב|}}

ומשבא משה והורידה לארץ. לא בשמים היא. ולבל יתחכם האדם הגדול שהשגתו מרובה. לומר אנכי הרואה סוד וטעמי המצות בכחות ועולמות העליונים שראוי לי לפי שורש נשמתי או למי ומי לפי שורשו לעבור ח&quot;ו על איזה מצוה. או לדחות שום פרט מפרטי המעשה לעשותה במגרעת אף דקדוק אחד מד&quot;ס או לשנות זמנה ח&quot;ו. ולזה סיימה התורה ולא קם נביא כמשה וכמו שלמדו ז&quot;ל אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה וכמו שסמכה התורה &lt;small&gt;(דברים י&quot;ג)&lt;/small&gt; את כל הדבר אשר אנכי מצוה גו' לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו וגו'. שגם כי יקום בקרבך נביא וגו' ר&quot;ל להוסיף או לגרוע ח&quot;ו לא תשמע אל דברי הנביא ההוא אחרי ה' אלקיכם תלכו וגו'. והרי חזקיהו המלך שראה ברוה&quot;ק דנפקין מיני' בנין דלא מעלי ולכן לא נסיב איתתא &lt;small&gt;(ברכות י ע&quot;א)&lt;/small&gt; וכוונתו לש&quot;ש שלא להרבות רשעי עולם. עכ&quot;ז בא אליו ישעיה בדבר ה' ואמר לו כי מת אתה וגו'. ולא תחיה לעה&quot;ב. משום דלא עסקת בפ&quot;ו. ולא הועיל לו כל עוצם צדקותיו הנוראים להביאו לחיי עוה&quot;ב בשביל שסבר להפטר ממנו' א' מתורת משה אף שכן ראה בהשגת רוח קדשו דיפקון מיני' בנין דלא מעלו וגם שהיה בשב ואל תעשה כי טעמי מצות עד תכליתם לא נתגלו עדיין לשום אדם בעולם אף למשרע&quot;ה. רק לאדה&quot;ר קודם החטא והוא היין המשומר בענביו מששת ימ&quot;ב. והאור ששימש ביום ראשון שהיה אדה&quot;ר צופה ומביט בו מסוף העולם וכו'. כי התוה&quot;ק אצולה מלמעלה ראש מעל כל ההשגות. ואיך אפשר שיהא הדבר מסור להשגת האדם לשנות מהלכתם וסדר זמנם עפ&quot;י רוחב דעתו והשגתו. וכמו שהשיבו ישעיה לחזקיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת אבעי לך למעבד ומאי דניחא קמיה קב&quot;ה לעביד: 

ועדיין כשהיתה נבואה בישראל. היה נביא רשאי לחדש דבר להוראת שעה לבד. ואף גם לעבור על אחת ממצות ה'. כגון אליהו בהר הכרמל וכיוצא. אמנם זה עצמו הוא מאשר נצטוינו בתורת משה אליו תשמעון &lt;small&gt;(דברים י&quot;ח)&lt;/small&gt; שהוא ציווי ואזהרה לשמוע אל דברי הנביא גם כשיתנבא בשמו יתברך לעבור על איזה מצוה בשעה הצריכה לכך כמו שדרז&quot;ל לבד מעכומ&quot;ז. אבל לא חלילה לחדש דבר לקובעו לדורות. שהרי אסתר שהיתה אחת משבע נביאות &lt;small&gt;(מגילה י&quot;ד' א')&lt;/small&gt; עכ&quot;ז כששלחה לחכמים כתבוני לדורות השיבוה הלא כתבתי לך שלשים עד שמצאו לה אח&quot;כ סמך מן המקרא &lt;small&gt;(שם ז' א')&lt;/small&gt;. וכן נ&quot;ח ודאי שמצאו להם גם כן סמך מהמקרא ועיין במדרש שהביאו הרמב&quot;ן ז&quot;ל בפרשה בהעלתך משם רבינו ניסים גאון ז&quot;ל: 

ומעת שבעונינו פסקה נבואה מישראל אף אם יתאספו כל חכמי ישראל אשר נמסר להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה. ויעמיקו השגתם וטוהר שכלם לשנות אף איזה פרט מאיזה מצוה. או להקדים ולאחר זמנה ח&quot;ו לא נאבה ולא נשמע אליהם ואף בב&quot;ק אמרו &lt;small&gt;([[בבא מציעא נט ב|ב&quot;מ נ&quot;ט ב]])&lt;/small&gt; לא בשמים היא: ועדיין בימי חכמי התלמוד היו רשאים לחדש מצות דרבנן כשמצאו סמך מהתורה. כגון נ&quot;ח וכיוצא כנ&quot;ל וכן לגזור גזירות כמו י&quot;ח דבר וכיוצא וכאשר נחתם התלמוד הקדוש אנו אין לנו אלא לשמור ולעשות ככל הכתוב בתוה&quot;ק שבכתב ובעל פה ככל משפטם וחקותם ובזמנם ופרטיהם ודקדוקיהם בלי נטות מהם כל דהו וכשיקיימם איש ישראל כראוי. אף אם לא יכוין וגם לא ידע כלל טעמי המצות וסודות כוונתם עכ&quot;ז נתקיימו המצות ויתוקנו על ידיהם העולמות ויתרבה בהם קדושה ואור בכל מצוה לפי שעתה ומקורה וענינה ויותן עז לאלקים ית&quot;ש. שכן קבע הבורא ית&quot;ש טבעם של העולמות שיתנהגו ע&quot;י מעשי האדם. וכל מצוה היא העולה מעצמה לפעול פעולתה המיוחד לה: 

ומי שזיכהו ית&quot;ש. להשיג נסתרות תו&quot;הק אשר השאירו לנו ברכה קדישי עליונין חכמי התלמוד כגון רשב&quot;י וחביריו ותלמידיו וששותין מימיו בדורות האחרונים כמו הרב הקדוש איש אלקים נורא האריז&quot;ל. אשר האירו עינינו בקצת טעמי וכונות המצות. הוא רק כדי שיתבונן כל א' לפי שכלו והשגתו. עד היכן מגיעים כל פרטי מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל עניניו בהעולמות והכחות עליונים ותחתונים. ויתפעל ויתעורר מזה לעשות ולקיים כל מצוה וכל עניני עבודתו לבוראו ית&quot;ש. בתכלית הדקדוק ובאימה ויראה ואהבה עצומה ובקדושה וטהרת הלב. ועי&quot;ז יגרום תקונים יותר גדולים בהעולמות. מאם היה מקיים המצוה בלא קדושת וטהרת הכוונה. אמנם העיקר בכל המצות לעיכובא. הוא פרטי המעשה שבהם: 


[[קטגוריה:נפש החיים]]</text>
      <sha1>jmjitkt890z6r7juxf8egl47gcfj5a1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213669</id>
    <revision>
      <id>3023964</id>
      <parentid>2913423</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:33:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שינוי גרשים וקווים מפרידים</comment>
      <origin>3023964</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33784" sha1="1orsjlvjh3mnzh8ofiyd1kcnnrjla1w" xml:space="preserve">&lt;center&gt;
{{כו|פסוק המתחיל ומסתיים באות|סגולה שלא ישכח שמו ליום הדין: יאמר קודם יהיו לרצון השני בתפילת העמידה פסוק מהתנ״ך המתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו או פסוק ששמו מופיע בו, להלן פסוקי התנ״ך ממויינים לפי האות הראשונה והאחרונה שלהם. 
}}
&lt;/center&gt;
===אות א===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א א|א – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ב|א – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ג|א – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ד|א – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ה|א – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ו|א – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ז|א – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ח|א – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ט|א – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א י|א – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א כ|א – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ל|א – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א מ|א – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א נ|א – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ס|א – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ע|א – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א פ|א – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א צ|א – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ק|א – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ר|א – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ש|א – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות א ת|א – ת]]

===אות ב===

[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב א|ב – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ב|ב – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ג|ב – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ד|ב – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ה|ב – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ו|ב – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ז|ב – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ח|ב – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ט|ב – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב י|ב – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב כ|ב – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ל|ב – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב מ|ב – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב נ|ב – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ס|ב – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ע|ב – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב פ|ב – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב צ|ב – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ק|ב – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ר|ב – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ש|ב – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ת|ב – ת]]

===אות ג===

[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג א|ג – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ב|ג – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ג|ג – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ד|ג – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ה|ג – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ו|ג – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ז|ג – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ח|ג – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ט|ג – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג י|ג – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג כ|ג – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ל|ג – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג מ|ג – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג נ|ג – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ס|ג – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ע|ג – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג פ|ג – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג צ|ג – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ק|ג – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ר|ג – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ש|ג – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ג ת|ג – ת]]

===אות ד===

[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד א|ד – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ב|ד – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ג|ד – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ד|ד – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ה|ד – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ו|ד – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ז|ד – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ח|ד – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ט|ד – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד י|ד – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד כ|ד – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ל|ד – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד מ|ד – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד נ|ד – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ס|ד – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ע|ד – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד פ|ד – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד צ|ד – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ק|ד – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ר|ד – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ש|ד – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ד ת|ד – ת]]

===אות ה===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה א|ה – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ב|ה – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ג|ה – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ד|ה – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ה|ה – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ו|ה – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ז|ה – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ח|ה – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ט|ה – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה י|ה – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה כ|ה – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ל|ה – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה מ|ה – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה נ|ה – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ס|ה – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ע|ה – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה פ|ה – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה צ|ה – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ק|ה – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ר|ה – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ש|ה – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ת|ה – ת]]

===אות ו===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו א|ו – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ב|ו – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ג|ו – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ד|ו – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ה|ו – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ו|ו – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ז|ו – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ח|ו – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ט|ו – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו י|ו – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו כ|ו – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ל|ו – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו מ|ו – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו נ|ו – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ס|ו – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ע|ו – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו פ|ו – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו צ|ו – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ק|ו – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ר|ו – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ש|ו – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ו ת|ו – ת]]

===אות ז=== 
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז א|ז – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ב|ז – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ג|ז – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ד|ז – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ה|ז – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ו|ז – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ז|ז – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ח|ז – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ט|ז – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז י|ז – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז כ|ז – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ל|ז – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ|ז – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז נ|ז – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ס|ז – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ע|ז – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז פ|ז – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז צ|ז – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ק|ז – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ר|ז – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ש|ז – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ז ת|ז – ת]]

===אות ח===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח א|ח – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ב|ח – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ג|ח – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ד|ח – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ה|ח – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ו|ח – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ז|ח – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ח|ח – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ט|ח – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח י|ח – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח כ|ח – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ל|ח – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח מ|ח – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח נ|ח – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ס|ח – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ע|ח – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח פ|ח – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח צ|ח – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ק|ח – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ר|ח – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ש|ח – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ח ת|ח – ת]]

===אות ט=== 
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט א|ט – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ב|ט – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ג|ט – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ד|ט – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ה|ט – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ו|ט – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ז|ט – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ח|ט – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ט|ט – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט י|ט – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט כ|ט – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ל|ט – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט מ|ט – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט נ|ט – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ס|ט – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ע|ט – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט פ|ט – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט צ|ט – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ק|ט – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ר|ט – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ש|ט – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ט ת|ט – ת]]

===אות י===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י א|י – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ב|י – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ג|י – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ד|י – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ה|י – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ו|י – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ז|י – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ח|י – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ט|י – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י י|י – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י כ|י – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ל|י – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י מ|י – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י נ|י – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ס|י – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ע|י – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י פ|י – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י צ|י – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ק|י – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ר|י – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ש|י – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות י ת|י – ת]]

===אות כ=== 
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ א|כ – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ב|כ – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ג|כ – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ד|כ – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ה|כ – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ו|כ – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ז|כ – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ח|כ – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ט|כ – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ י|כ – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ כ|כ – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ל|כ – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ מ|כ – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ נ|כ – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ס|כ – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ע|כ – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ פ|כ – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ צ|כ – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ק|כ – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ר|כ – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ש|כ – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות כ ת|כ – ת]]

===אות ל===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל א|ל – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ב|ל – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ג|ל – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ד|ל – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ה|ל – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ו|ל – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ז|ל – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ח|ל – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ט|ל – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל י|ל – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל כ|ל – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ל|ל – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל מ|ל – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל נ|ל – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ס|ל – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ע|ל – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל פ|ל – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל צ|ל – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ק|ל – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ר|ל – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ש|ל – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ל ת|ל – ת]]
===אות מ===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ א|מ – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ב|מ – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ג|מ – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ד|מ – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ה|מ – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ו|מ – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ז|מ – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ח|מ – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ט|מ – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ י|מ – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ כ|מ – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ל|מ – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ מ|מ – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ נ|מ – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ס|מ – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ע|מ – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ פ|מ – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ צ|מ – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ק|מ – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ר|מ – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ש|מ – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות מ ת|מ – ת]]

===אות נ===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ א|נ – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ב|נ – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ג|נ – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ד|נ – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ה|נ – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ו|נ – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ז|נ – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ח|נ – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ט|נ – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ י|נ – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ כ|נ – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ל|נ – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ מ|נ – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ נ|נ – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ס|נ – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ע|נ – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ פ|נ – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ צ|נ – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ק|נ – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ר|נ – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ש|נ – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות נ ת|נ – ת]]

===אות ס===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס א|ס – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ב|ס – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ג|ס – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ד|ס – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ה|ס – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ו|ס – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ז|ס – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ח|ס – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ט|ס – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס י|ס – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס כ|ס – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ל|ס – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס מ|ס – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס נ|ס – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ס|ס – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ע|ס – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס פ|ס – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס צ|ס – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ק|ס – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ר|ס – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ש|ס – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ס ת|ס – ת]]
===אות ע===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע א|ע – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ב|ע – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ג|ע – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ד|ע – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ה|ע – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ו|ע – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ז|ע – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ח|ע – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ט|ע – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע י|ע – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע כ|ע – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ל|ע – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע מ|ע – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע נ|ע – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ס|ע – ס]] | 
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ע|ע – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע פ|ע – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע צ|ע – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ק|ע – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ר|ע – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ש|ע – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ע ת|ע – ת]]

===אות פ===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ א|פ – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ב|פ – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ג|פ – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ד|פ – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ה|פ – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ו|פ – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ז|פ – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ח|פ – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ט|פ – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ י|פ – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ כ|פ – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ל|פ – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ מ|פ – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ נ|פ – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ס|פ – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ע|פ – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ פ|פ – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ צ|פ – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ק|פ – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ר|פ – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ש|פ – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ת|פ – ת]]

===אות צ===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ א|צ – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ב|צ – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ג|צ – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ד|צ – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ה|צ – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ו|צ – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ז|צ – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ח|צ – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ט|צ – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ י|צ – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ כ|צ – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ל|צ – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ מ|צ – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ נ|צ – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ס|צ – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ע|צ – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ פ|צ – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ צ|צ – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ק|צ – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ר|צ – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ש|צ – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות צ ת|צ – ת]]

===אות ק===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק א|ק – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ב|ק – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ג|ק – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ד|ק – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ה|ק – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ו|ק – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ז|ק – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ח|ק – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ט|ק – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק י|ק – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק כ|ק – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ל|ק – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק מ|ק – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק נ|ק – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ס|ק – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ע|ק – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק פ|ק – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק צ|ק – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ק|ק – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ר|ק – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ש|ק – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ת|ק – ת]]

===אות ר===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר א|ר – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ב|ר – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ג|ר – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ד|ר – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ה|ר – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ו|ר – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ז|ר – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ח|ר – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ט|ר – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר י|ר – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר כ|ר – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ל|ר – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר מ|ר – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר נ|ר – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ס|ר – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ע|ר – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר פ|ר – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר צ|ר – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ק|ר – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ר|ר – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ש|ר – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ר ת|ר – ת]]

===אות ש===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש א|ש – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ב|ש – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ג|ש – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ד|ש – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ה|ש – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ו|ש – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ז|ש – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ח|ש – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ט|ש – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש י|ש – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש כ|ש – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ל|ש – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש מ|ש – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש נ|ש – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ס|ש – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ע|ש – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש פ|ש – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש צ|ש – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ק|ש – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ר|ש – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ש|ש – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ש ת|ש – ת]]

===אות ת===
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת א|ת – א]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ב|ת – ב]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ג|ת – ג]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ד|ת – ד]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ה|ת – ה]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ו|ת – ו]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ז|ת – ז]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ח|ת – ח]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ט|ת – ט]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת י|ת – י]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת כ|ת – כ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ל|ת – ל]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת מ|ת – מ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת נ|ת – נ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ס|ת – ס]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ע|ת – ע]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת פ|ת – פ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת צ|ת – צ]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ק|ת – ק]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ר|ת – ר]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ש|ת – ש]] |
[[פסוק המתחיל ומסתיים באות ת ת|ת – ת]]

[[קטגוריה: פסוק המתחיל ומסתיים באות|*]]</text>
      <sha1>1orsjlvjh3mnzh8ofiyd1kcnnrjla1w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אדון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>214502</id>
    <revision>
      <id>3024020</id>
      <parentid>3005566</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:01:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3738" sha1="2wxegwpudwzpwschqtgj6vh9q4kl85l" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{הצגת נוסחי תפילה}}

{{עם-ניקוד|&lt;/noinclude&gt;
{{ראש בית בפיוט|אֵ}}ל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כׇל הַנְּשָׁמָה,|ספרד=כׇּל הַנְּשָׁמָה,|אשכנז=כׇּל נְשָׁמָה,}}{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|גׇּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|דַּֽ}}עַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הוֹדוֹ.|ספרד=הוֹדוֹ.|אשכנז=אוֹתוֹ.}}

{{ראש בית בפיוט|הַ}}מִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|חֶֽ}}סֶד וְרַחֲמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מָלֵא|ספרד=מָלֵא|אשכנז=לִפְנֵי}} כְבוֹדוֹ.

{{ראש בית בפיוט|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שֶׁבְּרָאָם|אשכנזים=שֶׁבָּרָא}} אֱלֹהֵֽינוּ,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|יְ}}צָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|כֹּֽ}}חַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.

{{ראש בית בפיוט|מְ}}לֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|נָ}}אֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שָׂשִׂים|אשכנזים=וְשָׂשִׂים}} בְּבוֹאָם,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=קוֹנֵיהֶם ({{הוראה למתפללים|נ״א:}}קוֹנָם)|אשכנזים=קוֹנָם.}}

{{ראש בית בפיוט|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|קָ}}רָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|רָ}}אָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.

{{ראש בית בפיוט|שֶֽׁ}}בַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם,{{ש}}
{{ראש בית בפיוט|תִּ}}פְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי ({{הוראה למתפללים|נ״א:}} וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת)|ספרד=וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי|אשכנז=וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת}} הַקֹּֽדֶשׁ.
&lt;noinclude&gt;}}

[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:פיוטי אל אדון|*]]
[[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2wxegwpudwzpwschqtgj6vh9q4kl85l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המידות (ברסלב)/ארץ ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>223479</id>
    <revision>
      <id>3024004</id>
      <parentid>3021117</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T03:31:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>נקיון</comment>
      <origin>3024004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2903" sha1="ajojbks1ak8asphwflyxjhdr852s0md" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר המידות (ברסלב)||אמת|ארץ ישראל|בגדים}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
=חלק שני=
==א==
עַל יְדֵי יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשִּׂיגִין הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הָעוֹלָם.
==ב== 
לְפִי הַחִדּוּשׁ שֶּׁאָדָם מְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, כֵּן נִמְשָׁךְ לוֹ הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

==ג== 
עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶּׁאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק לְבִיאַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה נִשְׁפָּע פַּרְנָסָה גְּדוֹלָה.
==ד== 
מִי שֶׁהוּא מְפַרְנֵס אֶת הָרַבִּים, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ הַבְּרָכָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ.
==ה== 
מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר הִשְׁתּוֹקְקוּת אֵצֶל אָבִיו וְאִמּוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וּבָאִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמָּם וּמְצַפִּים וּמִשְׁתּוֹקְקִים אֵלָיו.
==ו== 
עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַעֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי זֶה מָמוֹנוֹ נִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ.
==ז== 
מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק [אֲמִתִּי] עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֲׂה אוֹתוֹ הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֲׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ&quot;ל.

[[קטגוריה:ארץ ישראל]]</text>
      <sha1>ajojbks1ak8asphwflyxjhdr852s0md</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר המידות (ברסלב)/חנפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>225592</id>
    <revision>
      <id>3024010</id>
      <parentid>532826</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T05:41:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>תקן</comment>
      <origin>3024010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1346" sha1="9jt1277hqlmfq4u4sb4lsol9js9gyug" xml:space="preserve">=חלק א=
==א==
עַל יְדֵי הַחֲנֻפָּה בָּא לִידֵי נִבּוּל פֶּה, וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ. 

==ב==
עַל יְדֵי חֲנֻפָּה נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה וּבָנָיו יְתוֹמִים וְאֵין מְרַחֵם עֲלֵיהֶם. 

==ג==
עַל יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא פַּחַד. 

==ד==
מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְנוֹפֵל, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲנֻפָּה. 

==ה==
עַל יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא כְּאֵב לֵב. 

==ו==
מִי שֶׁבִּטְחוֹנוֹ עַל אֲחֵרִים, בָּא לִידֵי חֲנֻפָּה. 

==ז==
מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲנֻפָּה, עַל יְדֵי זֶה בָּא לוֹ יְשׁוּעָה. 

==ח==
מֻתָּר לְהַחֲנִיף לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. 

==ט==
עַל יְדֵי חֲנֻפָּה נִתְעוֹרֵר הַדִּין. 

==י==
גַּם תְּפִלָּתוֹ אֵינוֹ נִשְׁמַעַת וּמָאוּס בְּעֵינֵי כּל. 


=חלק שני=
{{מידה רעה|מידת החנופה}}
==א==
עַל יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא לִידֵי כְּפִירָה.

http://breslev.eip.co.il/?key=107</text>
      <sha1>9jt1277hqlmfq4u4sb4lsol9js9gyug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים רמח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>225896</id>
    <revision>
      <id>3023931</id>
      <parentid>3023067</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:28:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>פיסוק, פסקאות</comment>
      <origin>3023931</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58578" sha1="jwlrjhhztwud3mtea3edgzao036bfyt" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|רמז|רמח|רמט|}}

==טור==
אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת, במה דברים אמורים לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה מותר ופוסק עמו שישבות, רשב&quot;ג אומר א&quot;צ לפסוק, והלכה כמותו. ודרך מועט כמו מצור לצידון שלא היה ביניהם רק מהלך יום, מותר אפילו בע&quot;ש. 

י&quot;מ הטעם משום איסור תחומין, ולכך מתירין בספינה גדולה שהולכת למעלה מעשרה. ורב אלפס פירש הטעם משום עונג שבת, שכל ג' ימים הראשונים גופו משתבר ואין רוחו חוזרת עד אחר ג' ימים, ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער. ובה&quot;ג כתב אם קנה שביתה בספינה מע&quot;ש מותר ליכנס בה אפילו בשבת. ור&quot;י אסר הכל אפילו בתוך התחום מפני שהוא נראה שט על פני המים שהוא אסור. 

ולענין דבר מצוה, פר&quot;ת שכל מקום שאדם הולך כגון לסחורה או לראות פני חבירו חשיב הכל דבר מצוה, ואין חשובה דבר הרשות אלא כשהולך לטייל.

==בית יוסף==
'''אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת וכו'.''' ברייתא בפרק קמא דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יט|א}}, ומשמע דג' ימים גמורים קודם שבת בעינן, כלומר דמיום רביעי אסור להפליג ויום רביעי בכלל האיסור. וכן נראה ממה שכתב הר&quot;ן (ז: דיבור ראשון) בשם הרז&quot;ה (ז.) דטעמא משום דכל ג' ימים [קודם השבת] 'קמי שבתא' מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת. ובסוף פרק 'מי שאחזו' {{ממ|גיטין|עז|א}} אמרינן דארבעה וחמשה ומעלי שבתא קמי שבתא וכך הם דברי הריב&quot;ש בתשובה ([[תשובות ריב&quot;ש/יז|סי' י&quot;ז]]) שאכתוב בסוף סימן זה (ח' סוע&quot;א ד&quot;ה וכתב עוד). אלא שמדברי הרא&quot;ש (סי' ל&quot;ח) נראה דיום רביעי מותר שכתב דהא דתני&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; בתוספתא בית הלל מתירין ארביעי (נמי) קאי. ומיהו לומר דבחמישי נמי שרי שיום שבת יום ג' להפלגתו הוא. וכמו שכתב רבינו ירוחם בחי&quot;ח (ני&quot;ב קא ריש ע&quot;ב) דלדעת הרמב&quot;ן ברביעי ובחמישי מותר קשה מאד בעיני, דאם כן הוה ליה למיתני &quot;אין מפליגין בערב שבת וברביעי ובחמישי מותר&quot; כדקתני גבי שילוח אגרות ושכירות כלים.&lt;br /&gt;'''

'''ומה שכתב רבינו דהלכה כרבן שמעון בן גמליאל.''' אין כן דעת הרמב&quot;ם שבפרק כ&quot;ד (ה&quot;ו) ופ&quot;ל (הי&quot;ג) פסק כתנא קמא וכן דעת רבינו ירוחם בחי&quot;ח (ני&quot;ב קא ע&quot;א).

'''ומה שכתב ודרך מועט כמו מצור לצידון וכו'.''' גם זה בברייתא הנזכרת: &quot;ומצור לצידון אפילו בערב שבת מותר&quot; ופירש רש&quot;י: שלא היה ביניהם רק מהלך יום. ונראה שאף על פי שלפעמים מתאחרים יותר מיום אחד אם כשיש רוח טוב הולכים ביום אחד שרי להפליג בערב שבת. וכן כתבו סמ&quot;ג (ל&quot;ת סה יז ע&quot;ד) והתרומה (סי' רכה עיי&quot;ש). מיהו הני מילי בשיש שהות מעת שהספינה מפלגת להגיע שם קודם הלילה על ידי רוח טוב, אבל אם הוא מהלך יום אחד על ידי רוח טוב ושהה שעה אחת או שתיים, אסור לו להפליג, שהרי אי אפשר להגיע שם קודם הלילה אפילו על ידי רוח טוב וכן נראה מדברי סמ&quot;ג (שם).  

'''וכתב''' הרמב&quot;ם בפ&quot;ל (הי&quot;ג) ומקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל, אין מפליגין. וכתב הרב המגיד, שכתב כן מדאמרינן בפרק 'מקום שנהגו' {{ממ|פסחים|נ|ב}}: &quot;בני בישן נהוג דלא הוו אזלי מצור לצידון במעלי שבתא ואתו לקמיה דרבי יוחנן ואסר להו&quot;. אבל רש&quot;י פירשה בענין אחר שאינה ענין לזה כלל. מיהו הר&quot;ן (שם יז. ד&quot;ה בני) כתב כדברי הרמב&quot;ם. ואפילו לדברי רש&quot;י יש לאסור משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור כדאיתא התם. 

'''וכתבו''' התוספות ([[ערובין מג א|עירובין מ&quot;ג.]] ד&quot;ה הלכה) והרא&quot;ש (סי' ג) בריש פרק 'מי שהוציאוהו' בשם רשב&quot;ם דהאי ברייתא דאסרה להפליג פחות מג' ימים קודם השבת אתיא כבית שמאי דלא שרו לעשות מלאכה בערב שבת אלא בכדי שיעשו מבעוד יום, אבל לבית הלל דשרו עם השמש אף על פי שהמלאכה נעשית בשבת שרי ליכנס. וכתבו  הגהות פרק ל' (דפוס קושטא הי&quot;ג) דאין נראה לריב&quot;א דלא מסתבר לומר דפליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל אליבא דבית שמאי כי אם אליבא דבית הלל, ואפילו הכי אסרי פחות מג' ימים קודם השבת, וכן כתוב בהגהות מרדכי בפרק קמא דשבת (סימן תנב,ע&quot;ח סוף ע&quot;ג). וגם הרא&quot;ש פרק קמא דשבת (סי' לח) ובפרק 'מי שהוציאוהו' (עירובין פ&quot;ד סי' ג) הכריע דלא כרשב&quot;ם וכן דעת כל הפוסקים שפסקו כברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים קודם השבת. ולפי שסברת רשב&quot;ם יחידאה היא ששום פוסק לא הודה לו, לא הזכירה רבינו.

'''ומה שכתב רבינו יש מפרשים הטעם משום איסור תחומין וכו'.''' סברא זו הזכירוה הרי&quot;ף (ז:) והרא&quot;ש (סי' לח) שיש אומרים דהא דאין מפליגין בזמן שהספינה גוששת ואין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין גזרו בה אבל למעלה מעשרה לא גזרו ומשום הכי נהגו העם להפליג בים הגדול. והם זכרונם לברכה, דחו פירוש זה, והסכימו שהטעם הוא משום ביטול עונג שבת, שכל ג' ימים הראשונים הוה ליה שינוי וסת משום נענוע הספינה ולא יכלי למיעבד עונג שבת. והיינו טעמא (כל דבר) [דלדבר] מצוה שרי משום דפטירי ממצות עונג שבת דהעוסק במצוה פטור מן המצוה. וזהו דעת הרמב&quot;ם בפרק ל' (הי&quot;ג). וכתב הרב המגיד: &quot;ולזה כתב בתשובה שלא נאסר אלא בימים המלוחים בשביל מה שיארע בהם מהצער והבלבול והקיא אבל בנהרות מותר&quot;.


'''וכתב''' הגאון מהר&quot;י קולון בשורש מ&quot;ה &quot;דלכולי עלמא אם נכנס בספינה ג' ימים קודם השבת אף על פי שהספינה הולכת במים שאין בהם עשרה טפחים ואפילו אם אין בהם שלשה טפחים שרי. ואף על פי שסתר הרי&quot;ף דברי רבינו חננאל (י&quot;ט.) שמעמיד ההיא דאין מפליגין ג' ימים קודם השבת למטה מעשרה ומשום איסור תחומין 'דאם כן אפילו במפליג ג' ימים קודם יהיה אסור' והיה נראה לכאורה דלמטה מעשרה אסור אפילו בהפליג ג' ימים קודם השבת מכל מקום נראה לעניות דעתי דלדברי ר&quot;ח קאמר, דלדידה [ד]סבר (אפילו) למעלה מעשרה שרי משום דאין תחומין ודווקא למטה מעשרה אסור בלא הפליג ג' ימים קודם השבת משום איסור תחומין יש להקשות אפילו קודם ג' ימים נמי. אבל לדעת הרי&quot;ף גופיה איכא למימר דלא סבירא ליה לאסור משום תחומין כלל&quot; עכ&quot;ל. ולפי זה, אם אינם מים מלוחים אפילו נכנס בספינה בערב שבת שרי אף על פי שאין במים עשרה טפחים. ואשתמיטתיה למר תשובת הרמב&quot;ם שאכתוב בסמוך שהיא אוסרת להלך בשבת בספינה חוץ לתחום אם אין המים גבוהים עשרה טפחים ומסתמא לא פליג אהרי&quot;ף (רבינו) [רבו], ועוד שהם שוים בטעם איסור להפליג, ועוד דפשט דברי הרי&quot;ף מוכיחין כן, ולמה לן למשכוני נפשין להוציאן מפשטן הילכך אין נראין דברי מהרי&quot;ק ז&quot;ל בזה&lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;.

'''והגהות''' (מיימוניות) בפרק ל' כתבו בשם ר&quot;ת, שהטעם מפני איסור תחומין ואם כן לא אסרינן אלא בספינה גוששת, אבל שאינה גוששת מותר שאין תחומין למעלה מעשרה ועל זה סומכין העולם ליכנס בספינה מערב שבת ולפרוש בים הגדול ומיהו כתבו שאין נראה להר&quot;ם דהא איבעיא לן אם יש תחומין למעלה מעשרה ועבדינן לחומרא דהא לא איפשיטא וכתוב בתשובות הרמב&quot;ם שכן היה דעת חכמי בבל לאסור ההליכה בנהרות משום דכיון דבעיא דאם יש תחומין למעלה מעשרה לא איפשיטא וקיימא לן דתחום י&quot;ב מיל הוי דאורייתא אם כן הוי ספיקא דאורייתא ולחומרא. והוא ז&quot;ל השיב דביבשה דאיכא איסור תחומין דאורייתא אין הכי נמי, דכיון דבעיין לא איפשטא נקטינן לחומרא, אבל במים שאין שם איסור תחומין דאורייתא משום דלא דמי למחנה ישראל, כיון דלא מיתסר אלא מדרבנן נקטינן בעיין לקולא דאין תחומין למעלה מעשרה. ואפילו היכא דמספקא לן אם הם למעלה מעשרה אם לאו מותר להלך בהם עד שיתאמת לנו שבגבהן פחות מעשרה טפחים שאז אסור להלך בהם חוץ לתחום מדרבנן. ולדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש בימים המלוחים בכל גוונא אסור משום ביטול עונג שבת ובנהרות הנובעים אם אינם עמוקים עשרה לכולי עלמא אסור משום דאף על גב דלית בהו ביטול עונג איכא איסור תחומין כל שאין מקרקע הספינה לקרקע הנהר עשרה טפחים אבל אם יש מקרקע הספינה לקרקע הנהר יותר מעשרה טפחים, להרא&quot;ש והר&quot;ם דנקטי בעיא דתחומין למעלה מעשרה לחומרא ולא חלקו בין ים ליבשה אסור ולהרמב&quot;ם דנקיט לה בימים ובנהרות לקולא שרי ולהרמב&quot;ן והרשב&quot;א נמי שרי שאף על פי שלא חלקו בין ים ליבשה הא נקטינן לה לבעיא דתחומין למעלה מעשרה לקולא כמו שכתב רבינו ירוחם בחי&quot;ח ובמה שחולקין הרמב&quot;ן והרשב&quot;א בעניין זה אכתוב בסימן ת&quot;ד בסייעתא דשמיא. 

ומה שכתב רבינו בשם בה&quot;ג, כתב עליו הגאון מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל דאתי בשיטת רשב&quot;ם דאמר ברייתא זו דאין מפליגין בית שמאי היא דלבית הלל&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; שרי להפליג אפילו בערב שבת. ואינו נראה לי&lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;, דאם כן לא הוו שתקי תוספות והרא&quot;ש מלומר דבה&quot;ג סבר כדעת רשב&quot;ם, וגם רבינו לא הוה שתיק מלומר שדעת רשב&quot;ם כדעת בה&quot;ג. לכן נראה לי דבה&quot;ג נמי סבר דברייתא דאין מפליגין כבית הלל נמי אתיא. ומיהו היכא שקרקע הספינה גבוה עשרה טפחים מקרקע הנהר דליכא משום איסור תחומין, וגם הם מים נובעים דלית בהו משום ביטול עונג שבת, דמותר להפליג אפילו בערב שבת לדברי הכל דלא איירי בהכי מתניתא דאין מפליגין אתא בה&quot;ג למימר דמותר ליכנס בה בשבת ולהפליג כל שקנה שם שביתה. ור&quot;י אסר אפילו תוך התחום וגם הם נהרות נובעין משום שהוא כשט על פני המים שאסור גזירה שמא יעשה חבית של שייטין או שמא ינהיג הספינה ארבע אמות בכרמלית וכמו שכתבו התוספות והרא&quot;ש בראש פרק מי שהוציאוהו. ולפי זה ביאור דברי רבינו כך הם: בתחלה כתב שיש מפרשים טעם דאין מפליגין ג' ימים קודם השבת משום איסור תחומין ורי&quot;ף פירש הטעם משום עונג שבת וכו' ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער, ואחר כך כתב דהיכא דהוו נהרות הנובעים דלית בהו איסורא להפליג בערב שבת, לעניין להפליג בשבת עצמה הוי פלוגתא דבה&quot;ג ור&quot;י, דלבה&quot;ג אם קנה שם שביתה מותר אפילו בשבת, ולר&quot;י אסור אפילו בערב שבת וכמו שאבאר סברת ר&quot;י בסמוך.

ודע שסברא זו דבה&quot;ג כתבה הר&quot;ן בפרק קמא דשבת וז&quot;ל: &quot;ולפיכך נוהגים עכשיו שמתכנסים לתוך הספינה מערב שבת ומסדרין שם שלחן ומדליקין את הנרות לקנות שם שביתה ואחר כך חוזרין ונכנסין לה בשבת ועושין כך מפני שהספינה עתידה לצאת בשבת חוץ לתחום ויהא אסור (לטלטל)[לזוז] בתוכה חוץ מארבע אמות שלו לפי שלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום, אבל כיון שנכנס לה מערב שבת נעשה כמערב ברגליו ואומר כאן תהא שביתתי, וכיון דקונה שם שביתה שובת באויר מחיצות מבעוד יום ומהלך את כולה דכארבע אמות היא אצלו&quot; עכ&quot;ל. ותמיהא לי אם כן למה צריכין לסדר שולחן ולהדליק נרות הא בשיהיו בספינה כשתחשך הוו להו מערבין ברגליהם ואפשר שעושין כן כדי לפרסם שקנו שם שביתה, אבל אין הכי נמי דבלא קידוש נמי שרי. וכן כתוב בהגהות אשיר&quot;י פרק  מי שהוציאוהו וז&quot;ל: &quot;אי אפשר לקנות שביתה בספינה בשום עניין אם לא שיכניס בה בעצמו קודם בין השמשות וישב שם בין השמשות ולאחר בין השמשות ילך לביתו ויאכל וישוב לספינה אחר אכילתו בלילה או למחר ביום&quot;. 

אבל הרשב&quot;א בתשובה כתב, דאלו הנכנסין בערב שבת בספינות ומקדשין שם ואחר כך יוצאים- לא עלה בידם כלום. דמשעה שעלו ליבשה קנו שם שביתה ואפילו בחצי השבת. וגם התוספות והרא&quot;ש כתבו בראש פרק מי שהוציאוהו שאותם בני אדם שמדליקין נרות בספינה בערב שבת ואוכלין שם וסומכין על כך להפליג בספינה בשבת לא שפיר עבדי דסוף סוף הם מפליגין בשבת&quot; עכ&quot;ל. ואינם אוסרין אלא כשאחר שקדשו שם יוצאין מחוץ לספינה ואחר כך חוזרין ונכנסין בה בשבת, מפני שהם מפליגין בשבת, הא אם נכנס בה בערב שבת ולא יצא משם עד שהפליגה – שרי, דכיון שאינו נכנס בה בערב שבת ולא יצא משם עד שהפליגה שרי, דכיוון שאינו נכנס עכשיו לתוכה שכבר היה שם מבעוד יום, לא מיקרי מפליג. דאיהו לאו מידי עביד וכן כתב הרא&quot;ש בתשובה. וכן נראה מדברי הרשב&quot;א שכתבתי בסמוך. 

ומה שכתב הרשב&quot;א דמשעה שעלו ליבשה קנו שם שביתה ואפילו בחצי שבת, תמיהא לי. דהא קניית שביתה אינה אלא בין השמשות. ונראה, דמשום דסתם ספינה הויא במים שהם למעלה מעשרה לא קנה שם שביתה. הילכך כשיוצא ליבשה ואפילו בחצי שבת קונה שם שביתה וכמו שיתבאר [[טור אורח חיים תד|בסימן ת&quot;ד]]. {{ש}}
ומתוך דברי התוספות והרא&quot;ש משמע לי שטעם בה&quot;ג הוא, מפני שאם נכנס בה בשבת בלי קניית שביתה, כשהיא מפלגת בשבת נראה כיוצא חוץ לתחום. אבל כשקנה בה שביתה, כשנכנס בה בשבת אינו אלא כנכנס לתוך ביתו, ואם אחר כך תפליג חוץ לתחום לית לן בה כיון שאינו עושה שום מעשה ביציאתו חוץ לתחום. והם מקשים עליו דסוף סוף הם מפליגין בשבת כלומר שכיון שהם נכנסין בה בשבת הרי הם עושים מעשה על דעת להפליג בשבת וכי קנו שם שביתה מאי הוי.

והריטב&quot;א בראש פרק מי שהוציאוהו על איבעיא דתחומין למעלה מעשרה דלא איפשיטא כתב שרבינו הגדול (הרמב&quot;ן) והר&quot;ז ז&quot;ל פסקו דלקולא נקטינן לה, דספיקא דרבנן הוא. ועל כן התיר רבינו ליכנס בספינה של גוים בשבת וכן לירד ממנה בהגיען ליבשה בשבת שהרי לא קנו שביתה בים למעלה מעשרה וכן פסקו בתוספות. ומה שנהגו העם כשרוצין ליכנס בספינה בשבת שהולכין ומקדשין שם מערב שבת כדי שיקנו שם שביתה למעלה מעשרה לא היה צריך דכיון דאין שביתה/תחומין למעלה מעשרה, הרי בלא זה יכולין ליכנס לשם בשבת. אלא שהם רוצים לקנות שביתה למעלה מעשרה כדי שאם יגיעו למחר בנמל שיהיו רשאין ליכנס שם ויהיו כבני העיר ואילו הייתה שביתתם בביתם לא היו זזין ממקומן מתוך הספינה שהרי חזרו למטה מעשרה והרחיקו מתחומן. ואף לפי שיטה זו צריך היה כי אותן שקדשו בספינה שלא יחזרו אחר כך ליבשה בשבת שאם כן כיון שלא קנו שביתה בספינה למעלה מי' הרי הם קונין שביתה ביבשה ומה הועיל להם מה שקדשו בספינה הא ודאי לא מעלה ולא מוריד&quot; עכ&quot;ל.

ולעניין הלכה דבר זה תלוי במנהג המדינה, במקום שנהגו היתר מותר ובמקום שנהגו איסור אסור להתיר להם. ומה שכתב (הריטב&quot;א) שהתיר רבינו ליכנס בספינה של גוים בשבת אכתוב בסמוך טעם ההיתר. ולעניין היתר ירידה מן הספינה לנמל שהגיעה בו בשבת אכתוב בסימן ת&quot;ד בס&quot;ד.

ומה שכתב רבינו ור&quot;י אסר הכל אפילו בתוך התחום מפני שהוא שט וכו'. כן כתבו התוספות והרא&quot;ש בריש פרק מי שהוציאוהו, ולכאורה לא סגי האי טעמא אלא לאסור להפליג בשבת עצמה אבל לא לאסור להפליג קודם שבת דאם לא כן מאי איריא שלשה ימים קודם שבת מיום ראשון נמי ליתסר. אבל מאחר שכתבו התוספות דברי&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ר&quot;י בפרק קמא דשבת אברייתא דאין מפליגין שלשה ימים קודם השבת משמע דמטעם זה אסור להפליג שלשה ימים קודם שבת וכן כתוב בהגהות (מיימוניות סוף פרק ל'). והכי דייק לשון רבינו שכתב &quot;ור&quot;י אסר הכל&quot; כלומר, בין להפליג בשבת עצמה בין להפליג פחות משלשה ימים קודם שבת. וצריך לומר דסבירא ליה שלא גזרו חכמים להפליג תוך ג' ימים קודם השבת אלא מפני גזירה זו וקודם לכן שרי. משום דכיוון דלא שרינן ליה להפליג פחות מג' ימים קודם, אית ליה היכרא, ושוב לא יעשה חבית של שייטין ולא ינהיג את הספינה.

והרא&quot;ש בפרק קמא דשבת כתב, דטעמא דאין מפליגין פחות מג' ימים קודם שבת משום עונג שבת כדברי הרי&quot;ף. ולפי זה בנהרות הנובעין שרי. ובריש פרק מי שהוציאוהו כתב כדברי ר&quot;י דלפי טעמו בנהרות הנובעין נמי אסור. ושמא י&quot;ל שהרא&quot;ש לא כתב דברי ר&quot;י אלא לאסור ליכנס בספינה בשבת עצמה אבל לאסור להפליג ג' ימים קודם סבירא ליה דלא סגי האי טעמא אלא משום ביטול עונג שבת דאם לא כן לא הוה שתיק בפרק קמא דשבת מדברי ר&quot;י. וכן נראה מדבריו בתשובה שהזכרתי בסמוך שכתב, וז&quot;ל: אסור לפרוש (מהספינה ליבשה) [מהיבשה לספינה] בשבת אף אם קידש ואכל בתוך הספינה ויצא אחר כך לחוץ דנמצא שמפליג בשבת מן היבשה לים, אלא יכנס לספינה מבעוד יום ולא יצא אחר כך&quot; ורבינו לפי שנסתפק לו דעת הרא&quot;ש לא הזכירו.

והוי יודע שהרמב&quot;ן נתן טעם אחר להא דאין מפליגין פחות מג' ימים קודם השבת וכתבוהו הר&quot;ן בפ&quot;ק דשבת ורבינו ירוחם בחי&quot;ח והוא מפני שנראה כמי שמתנה עם הגוי לחלל שבת דהא ממטו לה לספינה וקושרים בה כמה קשרים בפריסת הקלע ודוקא כשהספינה לא היתה הולכת לולי ישראל, וברביעי ובחמישי מותר דגוי במלאכתו הוא עוסק ואינו נראה כשלוחו של ישראל דקבלנות הוא עושה ולפיכך בזמן הזה כשמפליגין בספינה גדולה שרובה גוים ובלא ישראל היתה הולכת מותר להפליג בערב שבת ואפילו בשבת בים הגדול שהוא למעלה מעשרה. והרב המגיד כתב בפרק ל' הלכה י&quot;ג: &quot;ועכשיו נהגו להפליג אפילו בים הגדול בערב שבת ובשבת והרמב&quot;ן חיפש ללמד עליהם זכות והוא עצמו כתב ובעל נפש יחוש לעצמו. גם הרשב&quot;א כתב שאין דבריו נכונים&quot; עכ&quot;ל המ&quot;מ. וכבר היה אפשר ללמד עליהם זכות משום שכולהו חשיבי הולך לדבר מצוה לדעת רבינו תם שכתב רבינו בסמוך אלא שאין נראה כן מדברי הפוסקים כמו שאכתוב בסמוך.  ולעניין הלכה במקום שנהגו היתר אין מוחין בידם כיון שיש להם על מי שיסמוכו&lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;. והר&quot;ן בפרק קמא דשבת כתב טעם אחר בשם הרז&quot;ה דים מקום סכנה הוא וג' ימים קודם השבת קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש. וכתב הריב&quot;ש בתשובה על זה וז&quot;ל: &quot;ולפירושו אף כשהספינה של ישראל ומלחיה וחובליה כולם ישראלים והם בעצמם העושים במלאכה מותר כל שהוא ג' ימים קודם השבת, וכל שהוא תוך ג' ימים לשבת אסור אף אם הספינה של גוי ואין הישראל עצמו עושה במלאכה דמכל מקום גוי עושה המלאכה בשביל ישראל השוכרה, וישראל נכנס בה בשבת, אלא מפני הסכנה מותר, אלא שצריך שיהיה ג' ימים קודם השבת כדי שלא יהא נראה כמתנה לחלל את השבת. ולזה ברייתא דאין מפליגין בכל עניין היא בין שהישראלים עושים במלאכה בין שהגויים עושים אותה בשביל ישראל והוא נהנה ממנו ולהיות עניין הברייתא אפילו כשהישראלים עצמם עושים מלאכה לזה אמר הרז&quot;ה והוא הדין להפריש במדברות ובכל מקום סכנה שאדם עתיד לחלל בו את השבת וכיון שהברייתא בכל עניין גם כשהתיר בסופה לדבר מצוה אפילו בערב שבת בכל ענין היא ואפילו כשהישראל עצמו עושה החילול&quot; עכ&quot;ל.

וכתב עוד ([[תשובות ריב&quot;ש/יז|הריב&quot;ש בסימן יז]]): שאלת על היוצאים בשיירא במדבר והכל יודעים שהם צריכים לחלל שבת כי מפני הסכנה לא יוכלו לעכב במדבר לבדם בשבת ולכן [נסתפקת] אם ראוי למחות בידם שלא יצאו בשיירא במדבר. תשובה דבר זה מתורת הרז&quot;ה למדנו שנתן טעם בההיא דאין מפליגין בספינה ואין צרין על עיירות של גוים פחות מג' ימים קודם השבת משום דמקום סכנה הוא וכל ג' ימים קודם לשבת [קמי שבת] מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת מפני שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, והוא הדין למפריש במדבר וכל מקום סכנה שאדם עתיד לחלל בו את השבת, עד כאן לשון הרז&quot;ה. ולפי זה כל היוצא מן היישוב למדבר ביום א' וב' וג' מותר לפי שאלו הג' ימים מתייחסים לשבוע שעברה ונקראים בתר שבתא כדאיתא בפרק 'מי שאחזו' ואין לו להמנע מחמת שבת הבא שאז אם יארע לו סכנה ויצטרך לחללו מפני פיקוח נפש מותר הוא ואין כאן חילול אבל ביוצא מן היישוב למדבר ביום ד' ה' ו' אסור לפי שג' ימים אלו מתייחסים לשבת הבא ונקראים קמי שבתא ואם כן נראה כנכנס בכוונה למקום סכנה כדי שיחלל בו את השבת. ואף על פי שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם פירשו ברייתא זו בדרך אחרת מכל מקום הדין דין אמת וכן כתב מורי הר&quot;ן ז&quot;ל בפירוש ההלכות&quot; עכ&quot;ל. וכן כתב הר&quot;ש בר צמח בתשובה וכתב עוד: &quot;שהעולה לארץ ישראל אם נזדמנה לו שיירה אפילו בערב שבת כיוון דדבר מצוה הוא יכול הוא לפרוש ופוסק עמהם לשבות ואם אחר שיהיה במדבר לא ירצו לשבות עמו יכול ללכת עמהם יותר מתחום שבת מפני פיקוח נפש. ואפילו להרי&quot;ף והרמב&quot;ם דתחום ג' פרסאות דאורייתא מותר לפי שאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש ואם נכנס לעיר אחת בשבת מהלך את כולה ואפילו לדברי האוסרים ביצא לדעת ונכנס לעיר דשאני הכא שמפני פיקוח נפש הוא שעבר תחומו ויציאתו בערב שבת ברשות היתה. אם כן הרי הוא כמי שהוציאוהו גוים שאם נכנס  לעיר מהלך את כולה. ואפילו הניחוהו מחוץ לעיר ורוצה ליכנס בעיר מותר דכיוון דלדבר מצוה נפק יש לו אלפיים אמה לכל רוח וכדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו&quot; עכ&quot;ל.
ולעניין דבר מצוה פירש רבינו תם שכל מקום שאדם הולך כגון לסחורה וכו'. כן כתבו המרדכי והגהותיו פרק קמא דשבת והביאו ראיות לדבר וכן כתוב בהגהות פ&quot;ל בשם רבינו תם וראבי&quot;ה ואביו רבינו יואל. 
ומה שאמר רבינו דלראות פני חבירו חשוב דבר מצוה. כן כתב שם המרדכי. 

ומכל מקום נראה לי שאין כל הפוסקים מודים לרבינו תם בזה דאם כן למה להו לאהדורי אטעמי דהיתרא במה שנהגו עכשיו להפליג בים בערב שבת תיפוק לי משום כל ההולכים בספינות אינם מפליגין אלא לסחורה או לראות פני חבריהם ולא לטייל וכן משמע מדברי הרי&quot;ף והרא&quot;ש שכתבו והיינו טעמא דלדבר מצוה שרי משום דפטירי ממצות עונג דאמר מר העוסק במצוה פטור מן המצוה ואי הולכים בסחורה חשיבי עוסקין במצוה? אם כן פטרת את כל העולם ממצות. אלא ודאי לית להו הא דרבינו תם. 

והכי משמע קצת מעובדא דבני ביישן דאיתא בריש פרק מקום שנהגו דנהוג דלא אזלי מצור לצידון במעלי שבתא אתו לקמיה דר' יוחנן אמרו ליה אבהתין הוה אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להם כבר קבלו עליהם אבותיכם ומשמע ודאי דהני לא היו הולכים לטייל דאם כן מאי הוה אפשר להו ולא אפשר לן דקאמר. 
ואם איתא דכל שאינו הולך לטייל חשיב לדבר מצוה למה החמירו הראשונים על עצמם וכי מדת חסידות הוא להחמיר אדם על עצמו בדבר מצוה? 

וכן כתב הריב&quot;ש בתשובה שזה שכתב רבינו בשם רבינו תם קולא יתירה היא ומכל מקום כתב שלעלות לארץ ישראל הוי שפיר לדבר מצוה וכן כתב הר&quot;ש (שו&quot;ת תשב&quot;ץ). אם נכנס אדם בספינה שלשה ימים קודם השבת אם מותר לילך בה בשבת במים שאין בעמקן עשרה טפחים יתבאר עוד [[טור אורח חיים תד|בסימן ת&quot;ד]] בס&quot;ד. כיצד מותר ליכנס בספינה בשבת [[טור אורח חיים שלט|בסימן של&quot;ט]].

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
אין מפליגין בספינ' פחות מג' ימים וכו' בריית' (פ&quot;ק דשבת י&quot;ט) ומשמע דשלשה ימים גמורים קאמר וביום רביעי נמי אסור וכ&quot;כ הריב&quot;ש מביאו ב&quot;י מיהו נראה דוקא לטעמיה דהרז&quot;ה דכל שלשה ימים קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה מתחלה לדחות את השבת הילכך בעינן שיהיו ג' ימים גמורים קודם שבת ואז יפליג אבל להרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש דטעמן משום עונג שבת וכן לפר&quot;י מפני שהוא כ?שט ברביעי נמי יכול להפליג דמד' ואילך נמי הוי ג' ימים וכ&quot;כ הרא&quot;ש להדיא דבתוספתא איתא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת וב&quot;ש אוסרי' אף בד' וב&quot;ה מתירין פי' ת&quot;ק מתיר להפליג ברביעי וב&quot;ש אומרים אף בד' אסור וב&quot;ה מתירין בד' ול&quot;ק ב&quot;ה היינו ת&quot;ק דה&quot;ק דבר זה מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה היא אלמא דלב&quot;ה שרי בד' עצמו להרא&quot;ש אך קשה למ&quot;ש ב&quot;י ע&quot;ש הרמב&quot;ן דבד' ובה' נמי שרי דיום שבת ג' להפלגתו היא דאין הלשון משמע הכי כלל ומי דחקו לפרש כן ונראה דהרמב&quot;ן כתב כך ע&quot;פ הירושלמי פ&quot;ק דשבת דתניא אין מפליגין לים הגדול לא בע&quot;ש ולא בה' בשבת ב&quot;ש אוסרים אף בד' וב&quot;ה מתירין הביאוהו הסמ&quot;ג בדף י&quot;ז והתוספות פרק מי שהוציאוהו דף מ&quot;ג והרא&quot;ש שם דף קי&quot;ט דקשה ב&quot;ה היינו ת&quot;ק דלא ס&quot;ל להרמב&quot;ן לפרש דה&quot;ק דבר זה מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה היא כמו שפירש הרא&quot;ש בתוספתא גם לא ס&quot;ל לפרש וב&quot;ה מתירין אפילו מערב שבת וברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים ב&quot;ש היא וכפרשב&quot;ם דכבר הקשו ע&quot;ז דלא מסתבר דפליגי רבי ורשב&quot;ג אליבא דב&quot;ש ולא אליבא דב&quot;ה אלא בע&quot;כ וב&quot;ה מתירין אפילו בה' קאמרי והשתא ברייתא דתני בה אין מפליגין פחות מג' ימים אתיא ככ&quot;ע כב&quot;ש וב&quot;ה אלא דלב&quot;ש ג' ימים דקאמר היינו ד' וה' וע&quot;ש ולב&quot;ה ג' ימים דקאמר היינו ה' וע&quot;ש ושבת אבל לא בערב שבת ומצור לצידון אפילו בערב שבת מותר והשתא הא דפליגי ר' ורשב&quot;ג ברישא אליבא דב&quot;ה נמי פליגי היכא דמפליג בה' ליכא לאקשויי להרז&quot;ה דמפרש דאסור אף ברביעי לא מתוספתא דב&quot;ה מתירין בד' ולא מהירושלמי דב&quot;ה מתירין בה' דאיהו קאמר דפליגי אברייתא דגמרא דידן דתני בה דשלשה ימים גמורים בעינן וקאמר דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה וכה&quot;ג כתב הרא&quot;ש פרק קמא דשבת דף קע&quot;ב כנ&quot;ל ביישוב דעת הגדולים:

והלכה כמותו אבל הרמב&quot;ם פכ&quot;ד וספ&quot;ל פסק כת&quot;ק וכ&quot;כ הסמ&quot;ג דף כ&quot;ב ע&quot;ב וכ&quot;כ הר&quot;ר ירוחם בח' י&quot;ח ומבואר ברמב&quot;ם שם דהך פלוגתא דרבי ורשב&quot;ג ליתא אלא בהולך בע&quot;ש לדבר מצוה אבל במפליג ג' ימים קודם שבת אפילו לרבי א&quot;צ שיפסוק עמו לשבות כיון דלא עביד איסורא וצ&quot;ע אם כך הוא דעת שאר מפרשים שדחו לפרשב&quot;ם דפי' הך ברייתא ב&quot;ש היא דלא מסתברא דרבי ורשב&quot;ג פליגי אליבא דב&quot;ש דמשמע דפליגי נמי אמאי דמפליגין ג' ימים דלר' צריך לפסוק וכו' ולרשב&quot;ג אין צריך לפסוק והכי משמע מדברי רבינו וטעמא דרמב&quot;ם ודעימיה דפסקו כת&quot;ק נראה דהיינו משום דקי&quot;ל בכל דוכתא הלכה כר' מחבירו ודעת רבינו דהכא דלית הלכתא כרבי דהא בעורות לעבדן וכלים לכובס ב&quot;ה מתירין עם השמש וא&quot;צ לפסוק עמו שישבות אפילו ידוע שעושה בשבת דעכו&quot;ם אדעתיה דנפשיה קעביד וכן קבולת דמתיר בירושלמי בתלוש וכן שילוח אגרות בע&quot;ש דשרי היכא דקצץ כולהו משמע אע&quot;פ שידוע דעביד עכו&quot;ם בשבת וא&quot;צ שיפסוק עמו שישבות כ&quot;ש בספינה דעכו&quot;ם לא עביד מידי אלא דמנהיגה ד' אמות בכרמלית דבישראל גופיה לא הוי אלא איסור דרבנן ואע&quot;פ שישראל יושב בספינה הלא לפירוש הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש ליכא איסורא לא משום איסור תחום דאין תחומין למעלה מי' ולא משום איסור דהוא שט ע&quot;פ מים דלא ס&quot;ל כפר&quot;י כמו שיתבאר ואין שם אלא משום ביטול עונג שבת ולדבר מצוה אף בע&quot;ש אזיל ליה האי טעמא משום דהעוסק במצוה פטור מן המצוה א&quot;כ פשיטא היא דאין צריך לפסוק עמו שישבות כיון דלא עביד איסורא בהפלגה זו:

ודרך מועט כמו מצור לצידון כו' ולפי זה במהלך שני ימים נמי שרי בה' וכ&quot;כ סה&quot;ת סימן רכ&quot;ה ולכך צריך לכנוס בספינה קודם שלשה ימים או בעת שיוכל לעבור קודם השבת ותלמודא דנקט צור וצידון מהלך יום א' לפי שלא היה אז בנמצא ב' עיירות מהלך ב' ימים זו מזו אי נמי רבותא אשמעינן דאפילו בע&quot;ש נמי שרי וכ&quot;ש בה':

י&quot;מ הטעם משום איסור תחומין כו' פירוש זה כתבו סה&quot;ת ומהרי&quot;ק בתשובה שורש מ&quot;ה בשם ר&quot;ח והגהות ספ&quot;ל כתבוהו בשם ר&quot;ת וקצת קשה כיון דהרי&quot;ף דחה לפירוש זה וכן הסכים הרא&quot;ש אמאי הביאו רבינו ונראה דרבינו ראה יישוב הגון לכל הקושיות דמה שהקשה דאמאי תנא ספינה סתם ליתני אין מפליגין בספינה קטנה י&quot;ל דמילתא דפשיטא היא להאי טעמא ואין צריך לפרש כי היכי דלהרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש אין איסור אלא בימים המלוחים ולא בנהרות הנובעים כמ&quot;ש ה' המגיד לשם ותנא בסתמא משום דא&quot;צ לפרש דמילתא דפשיטא היא לטעמא דידהו. ומה שהקשה עוד מאי איריא ג' ימים אפילו טפי נמי י&quot;ל כמו שפירש הרז&quot;ה דכל שלשה ימים קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת אבל קודם ג' ימים דלבתר שבתא הוא אין לו להמנע בשביל שבת הבא דאם ילך אז חוץ לתחום אנוס הוא ולפי זה צריך נמי ג' ימים גמורים קודם שבת ולא יפליג אלא ביום א' וב' וג' אבל בד' אסור כדפרישית לעיל. ומה שהקשה עוד ולדבר מצוה אמאי שרי כו' י&quot;ל דאיסור תחום אלפים אמה מדרבנן לא אסרוה אלא ביבשה כיון דאיכא נמי איסור תחומין ד&quot;ת ביבשה דהיינו י&quot;ב מיל אבל במים שאין שם איסור תחומין ד&quot;ת כלל דלא דמי למחנה ישראל שהיה ביבשה ולא אסרו תחומין כמים אלא שלא לחלק בין ים ליבשה הילכך במקום מצוה לא העמידו דבריהם אלו דאינן איסור גמור אפילו מדרבנן וכיון דיש יישוב הגון לקושייתם הביא ?רבינו דבריו דכדאי הוא ר&quot;ח לאותן שנוהגים היתר בספינה גדולה שלא להורות להן איסור אי נמי אפילו בספינה קטנה מותר לר&quot;ח תוך התחום:

ורב אלפס פירש הטעם וכו' איכא למידק שהרי הרי&quot;ף כתב וז&quot;ל אלא ה&quot;ט משום ביטול מצות עונג שבת דכל ג' ימים הוי ליה שינוי ווסת משום נענוע הספינה כדכתיב יחוגו וינועו כשכור וכו' וכיון דטעמא משום נענוע הספינה משמע דאפילו בשאר נהרות נמי אסור משום נענוע דליכא למימר דבנהרות בספינות קטנות ליכא נענוע אלא בספינות גדולות שעל הים א&quot;כ לדידיה נמי קשה ה&quot;ל לפרש אין מפליגין בספינה גדולה וי&quot;ל דס&quot;ל לרבינו דהרי&quot;ף והרא&quot;ש כתבו בקוצר משום נענוע הספינה ורצונם לומר דהנענוע גורם שלא יוכלו להשמר מהסרחון העולה מן הים המלוח דמביא לה צער ובלבול והקאה אבל נענוע גרידא שבנהרות אין בה ריעותא כלל, והכי משמע מתשובה להרמב&quot;ם שהביא ה' המגיד פ&quot;ל ולזה ג&quot;כ דקדק רבינו שלא כתב ולכך מותר בנהרות וכו' דהוה משמע דהרי&quot;ף בעצמו כתב להתיר בנהרות והא ליתא דהרי&quot;ף כתב בסתם משום נענוע הספינה ואיכא לפרש אפילו בנהרות אסור אלא דהבאים אחריו פירשו דבריו דוקא בימים מלוחים ולכן אמר ולכך מתירין בנהרות דמשמע הגדולים אחרים מתירין. 

כתב מהרי&quot;ק בשורש מ&quot;ה דלרב אלפס דלא ס&quot;ל טעמא דאיסור תחומין כל שנכנס בספינה שלשה ימים קודם השבת אע&quot;פ שהספינה הולכת במים שאין בהם י' טפחים ואפילו אין בהם שלשה טפחים שרי, וב&quot;י השיג עליו מתשובת הרמב&quot;ם שאוסר באין בהם י&quot;ט ומסתמא לא פליג אהרי&quot;ף רבו ועוד שהם שווין בטעם איסור להפליג ועוד דפשט דברי הרי&quot;ף מוכיחין כן עכ&quot;ל. ויש להקשות לדעת ב&quot;י דא&quot;כ הא דהקשה הרי&quot;ף אפירוש ר&quot;ח דאמאי תני ספינה סתם וכו' להרי&quot;ף נמי קשיא אמאי תני סתמא דמפליגין קודם ג' ימים ליתני אין מפליגין בספינה למעלה מעשרה פחות מג' ימים קודם השבת דמשמע דבלמטה מעשרה אפילו קודם שלשה ימים נמי אסור מדלא מפליג משמע דקודם שלשה ימים מותר לעולם וכמו שפירש מהרי&quot;ק, ותו קשה דמאי מביא ראיה מתשובת רמב&quot;ם דהא איכא למימר דלהרמב&quot;ם ודאי דביבשה תחומים די&quot;ב מיל אסור ד&quot;ת כמ&quot;ש להדיא בתחלת פכ&quot;ז מהל' שבת אע&quot;ג דבמים אפילו י&quot;ב מיל ליכא איסור ד&quot;ת מ&quot;מ איכא איסור מדרבנן בפחות מי' אבל להרי&quot;ף ספ&quot;ק דעירובין משמע דאע&quot;ג דבירושלמי איתא די&quot;ב מיל הוי דאורייתא מ&quot;מ לגמרא דידן ליכא תחומין דאורייתא אפילו ביבשה א&quot;כ במים ליכא איסורא אפילו מדרבנן אף במים שאינם עמוקים י', ותו ק' כיון דכתב דפשט דברי הרי&quot;ף מוכיחין כן א&quot;כ גם פשט דברי הרא&quot;ש מוכיחין כן שהרי כתב כלשון הרי&quot;ף ואם כן יהיו דברי הרא&quot;ש בפ&quot;ק דשבת סותרין לדבריו שכתב פרק מי שהוציאוהו דנקטינן בבעיין דלמעלה מעשרה לחומרא ולא חילק בין ים ליבשה אלמא דאפילו למעלה מי' במים איכא איסור תחומין להרא&quot;ש וכ&quot;כ ב&quot;י בהדיא להרא&quot;ש דלפי זה אפילו קודם ג' ימים אסור להפליג וזה סותר מ&quot;ש בפ&quot;ק דשבת דקודם שלשה ימים מותר להפליג למעלה מי'. אבל למהרי&quot;ק ניחא דגם הרא&quot;ש לא כתב אלא דלר&quot;ח ק' אפילו קודם שלשה ימים נמי אבל להרא&quot;ש גופיה אין לאסור בספינה כלל משום תחומין וכמ&quot;ש מהרי&quot;ק לדעת הרי&quot;ף כך הוא לדעת הרא&quot;ש ופשיטא דלהרי&quot;ף והרא&quot;ש איכא לחלק בין ים ליבשה דכיון דנכנס בתוכה קודם שבת והלוך הספינה חוץ לתחום מלאכה הנעשית מאליה היא ואפילו לב&quot;ש אין איסור בנעשית מאליה כדתנן ושוין שטוענין בקורות בית הבד וכו' כמ&quot;ש הרא&quot;ש כל זה פ&quot;ק דשבת וכ&quot;ש לב&quot;ה ואיסור דספינה אינה אלא משום עונג שבת ולעולם אפילו בפחות מי' אין איסור תחומין במים להרי&quot;ף והרא&quot;ש וכמ&quot;ש מהרי&quot;ק ודו&quot;ק:

ובה&quot;ג כתב אם קנה שביתה וכו' פירוש בה&quot;ג חולק דאין איסור הפלגת הספינה לא משום תחומין ולא משום עונג שבת דלית לן הני טעמא ולפיכך כשקנה שם שביתה בספינה מותר ליכנס בה אפילו בשבת, והא דתניא אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים היינו דוקא בישראל ששכר כל הספינה שכל המלאכה הנעשית אינה אלא בשבילו ועל דעת הרז&quot;ה דשלשה ימים קמי שבתא מיקרי ונראה כמתנה לדחות את השבת אבל קודם ג' ימים לבתר שבתא מיקרי ושרי, אבל בספינה שרובה עכו&quot;ם וישראלים מועטים נכנסים בה ע&quot;ש עכו&quot;ם מלאכה נעשית ושרי לישראל להפליג תוך ג' ימים לשבת, ולפיכך נהגו עכשיו שנכנסים תוך הספינה מע&quot;ש וקונים שם שביתה כדי לשבות באויר מחיצות ואח&quot;כ חוזרים ונכנסים שם בשבת כמ&quot;ש כל זה הר&quot;ן ע&quot;ש הרמב&quot;ן. וא&quot;כ גם בה&quot;ג שכתב שקונה שביתה מע&quot;ש ואח&quot;כ נכנס לה בשבת דעתו ג&quot;כ לפרש הך ברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים כפירוש זה דהרמב&quot;ן והכי משמע בה&quot;ג דף י&quot;ז ע&quot;א דלאחר שכתב הך ברייתא דאין מפליגין פחות מג' ימים וכו' כתב ומאן דאיתיה בספינתא בשבתא לא צריך למזבין רשותא מן מארי דספינתא דכיון דבאגרא יתיב לא צריך למזבן מיניה וכל היכא דקנה ליה שביתה בספינתא מחולא שפיר דמי למיתב בה בשבתא וסגויי מה לי מבע&quot;י ומה לי ג' ימים קודם לשבת הילכך ש&quot;ד עכ&quot;ל. ולכאורה קשה דמעיקרא מייתי ברייתא דאין מפליגין ג' ימים קודם שבת ואח&quot;כ כתב איפכא מה לי מבע&quot;י מה לי ג' ימים אלא בע&quot;כ סוף דבריו הם בישראל ששוכר מקום בספינה מעכו&quot;ם שהוא אדון הספינה ושרי לישראל להפליג אפי' תוך ג' ימים וברייתא בישראל ששכר כל הספינה שהישראל הוא אדון הספינה ואסור להפליג תוך ג' ימים, ואע&quot;פ דאפשר לפרש דמ&quot;ש מה לי מבע&quot;י מה לי ג' ימים קודם לשבתא לא כתב כן אלא לענין שיהא מהלך את כולה אבל מטעם תחומין או עונג שבת או טעם אחר בעינן ג' ימים, מ&quot;מ מה שכתבתי תחלה הוא עיקר, והכי משמע מל' רבי' שאמר ורב אלפס פי' וכו' ובה&quot;ג כתבו כו' ור&quot;י אסר וכו' דכל אחד חולק אדברי מי שקדמו. 

אבל מהר&quot;י אבוהב ז&quot;ל כתב דבה&quot;ג אתא בשיטת רשב&quot;ם דאמר דברייתא זו דאין מפליגין ב&quot;ש היא דלב&quot;ה שרי להפליג אפי' בע&quot;ש עכ&quot;ל ומביאו ב&quot;י ונראה דלמד כך ממ&quot;ש הסמ&quot;ג בדף י&quot;ז ע&quot;ד וז&quot;ל ומה שפסק רבי' שמואל כדברי ה&quot;ג שפסקו כל היכא דקנה שביתה שפיר דמי למיתב בה בשבתא וסגויי אין נראה לרבינו יצחק דהא אסרו מע&quot;ש אם לא מצור לצידון וכו' עכ&quot;ל. עלה ע&quot;ד מהר&quot;י אבוהב דבחדא שיטת' החזיקו תרווייהו והא לית' דהא רשב&quot;ם פי' דבריית' דאין מפליגין ב&quot;ש היא ולא ב&quot;ה ודחאה מהלכה ובה&quot;ג הביאה בסתם אלמא דהלכה היא דאל&quot;כ ה&quot;ל לפרש דב&quot;ש היא ולית הילכתא הכי. ותו קשה דמאי מקשה ר&quot;י דהא אסרו מע&quot;ש אם לא מצור לצידון דכיון דהך ברייתא ב&quot;ש היא א&quot;כ הא דאסור מע&quot;ש אם לא מצור לצידון נמי ב&quot;ש היא אבל לב&quot;ה שרי להפליג בע&quot;ש עם חשיכה וכמ&quot;ש התוס' בפ' מי שהוציאוהו (דף מ&quot;ג). ותו קשה דאי איתא דבה&quot;ג אתא בשיטת רשב&quot;ם ה&quot;ל להסמ&quot;ג לומר בזה הלשון ומה שפסקו רבינו שמואל וה&quot;ג דכל היכא דקנה שביתה וכו' אין נראה לר&quot;י וכו' מדלא כתב כך אלא כתב ומה שפסק רבי' שמואל כדברי ה&quot;ג וכו' בעל כרחנו דהכי פירושו דמה שהבין רבי' שמואל מדברי בה&quot;ג דכל היכא דקנה שביתה ש&quot;ד למיתב בה בשבתא וסגויי ופסק כך הלכה אין נראה לר&quot;י שה&quot;ג פסקו כך דהא אסרו וכו' ר&quot;ל דהא ה&quot;ג אסרו מע&quot;ש אם לא מצור לצידון דמדהביאו הך ברייתא דאין מפליגין בע&quot;כ דס&quot;ל דבע&quot;ש אין היתר כלל אם לא מצור לצידון אלא צריך לחלק בין ישראל ששכר כל הספינה וכו' ובין ספינה שרובה עכו&quot;ם וכו' ולא כדפסק רשב&quot;ם דכל היכא דקנה שביתה שפיר דמי וכו' דמשמע אף בישראל ששכר כל הספינה וכו' דליתא. והכי דייק לשון הסמ&quot;ג דכתב דהא אסרו מע&quot;ש ואי אברייתא קאי הל&quot;ל דהא אסור מע&quot;ש, אלא אה&quot;ג קאי שמזכירו בלשון רבים כמ&quot;ש בתחילת לשונו ומה שפסק רבינו שמואל כדברי ה&quot;ג וכן בדוכתי טובא מזכיר לבה&quot;ג בלשון רבים, אבל ב&quot;י פירש דברי בה&quot;ג דלא אמרו ליכנס בה בשבת אלא בספינה ההולכת בנהרות למעלה מי' אבל בימים אין היתר ליכנס בשבת, ושרי ליה מאריה דהא איהו גופיה האריך אח&quot;כ מדברי הגדולים על אותן שנהגו היתר ליכנס בספינה בשבת, ומסקנתו במקום שנהגו היתר מותר והרי עינינו רואות שהנוהגים היתר נוהגים בין בימים בין בנהרות ולפירוש ב&quot;י דבה&quot;ג לא התירו אלא בנהרות לא היה להם הנוהגים היתר אף בימים על מי שיסמכו אלא כדפרישית הוא העיקר:

ור&quot;י אסר הכל כו' לכאורה נראה דהכי פירושו דליכנס בספינה בשבת דוקא אסר הכל בין בים ובין בנהרות אף בהולכת למעלה מי' ואפילו תוך התחום לילך מעבר הנהר וגם קנה בה שביתה מע&quot;ש הכל אסר מפני שהוא שט וכו' כלומר נראה כמו שהוא שט וה&quot;ל בכלל הגזירה שגזרו שלא לשוט בשבת שמא יעשה חבית של שייטין דהכי משמע בתוס' ובאשיר&quot;י פרק מי שהוציאוהו דלר&quot;י אינו אסור אלא בנכנס בספינה בשבת אבל בנכנס בה בע&quot;ש והפליג מיד בע&quot;ש שרי וכ&quot;כ להדיא בקיצור פסקי הרא&quot;ש לשם. אבל קשה דבתוס' פ&quot;ק דשבת משמע דמטעם איסור שט תניא דאסור להפליג ג' ימים קודם שבת וכ&quot;כ בהגהות פ&quot;ל בשם ר&quot;י גם בסה&quot;ת סי' רכ&quot;ה ובסמ&quot;ג דף י&quot;ז סע&quot;ג כתב כן דאף בנכנס בה בע&quot;ש והפליג מיד אסור לילך בה בשבת משום שט וכ&quot;כ בהגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת להדיא בשם ר&quot;י דאסור משום שט אפילו בנכנס בה תוך ג' ימים והפליג מיד והכי משמע באשיר&quot;י פ&quot;ק דשבת ויותר מבואר בקיצור פסקי הרא&quot;ש לשם וכ&quot;כ בהגהות אשיר&quot;י להדיא בשם ר&quot;י ומהרי&quot;א בפ&quot;ק דשבת, וכל זה סותר למ&quot;ש התוס' והרא&quot;ש בפרק מי שהוציאוהו דלא דחו פרשב&quot;ם אלא בזה שהתיר ליכנס בספינה בשבת אבל בנכנס בה בע&quot;ש והפליג מיד מותר. ונראה להחמיר כרוב הגדולים שכתבו בשם ר&quot;י דאפילו בנכנס בה תוך ג' ימים אסור משום שט וכן נראה מדברי רבינו שכתב ור&quot;י אסר הכל משמע בכל ענין אסור משום שט אפילו נכנס בה תוך ג' ימים והפליג מיד וכל' קיצור פסקי הרא&quot;ש פ&quot;ק דשבת שכתב ור&quot;י אוסר בכל ענין. 

כתב הרי&quot;ף יש מי שאומר הא דתניא אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת בזמן שהספינה גוששת ואין במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין גזרו בה אבל למעלה מי' טפחים לא גזרו ומש&quot;ה נהגו העם להפליג בים הגדול וכו' משמע דאם יש משטח המים עד קרקע המים קצת יותר מעשרה טפחים ה&quot;ל למעלה מעשרה טפחים ואע&quot;פ שהספינה משוקעת במים ג' או ד&quot;ט שאין מקרקע הספינה עד קרקע המים כ&quot;א ז' או ו' טפחים נמי חשוב למעלה מי'. ולכאורה נראה דליתא אלא כל שאין מקרקע הספינה לקרקע הנהר עשרה פחות מעשרה מיקרי. וכן מבואר בספר יראים (סוף דף מ&quot;ו) שכתב אהא דפרק הזורק (דף ק') דלרב הונא ספינה העומדת בים דמוציא הימנה זיז כל שהוא להיכירא וממלא ופריך עלה זימנין דליכא עשרה וקא מטלטל מכרמלית לרה&quot;י ומשני גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מי' שלא יהיו עמוקים עשרה ויותר מעט כדי שישקע הכלי ששואב בו, ואין להקשות מהא דאמרינן פרק מי שהוציאוהו (דף מ&quot;ג) במהלכת ברקק פירוש בפחות מעשרה הא ל&quot;ק דהתם פירושו שולי הספינה שהיו משוקעים במים ג' טפחים או ד' היו תוך י&quot;ט נמצא היושב בשוליים בתחומין למטה מי' מהלך אבל משפת הים ועד הקרקע היה יותר מי' הרבה עכ&quot;ל. מיהו מדברי התוס' בפרק הזורק לשם שהקשו הך קושיא מפרק מי שהוציאוהו ותירצו התם מיירי בספינה קטנה אבל הכא בספינות גדולות שטוענין אותן ביותר ונשקעים הרבה במים ואין מהלכות בפחות מי' מיהו צ&quot;ל שאף הכלי שדולה בו ונשקע במים הוי למעלה מי' דאל&quot;כ היאך ממלא עכ&quot;ל, משמע מדבריהם שכל שהמים עמוקים יותר מי' אע&quot;פ דמקרקע הספינה לקרקע הנהר פחות מי' למעלה מעשרה מיקרי. וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בתשובה וז&quot;ל אין הפרש בין ההליכה בימים המלוחים ובין הנהרות שמימיהם מרובים הכל מותר אין בה איסור כלל ואין הפרש בין ההליכה בספינה ובין ההליכה ע&quot;ג סוואר של קורות והדומה להם הכל מותר, אא&quot;כ לא יהיה עמוקים ויהיה בין שטחם ובין שטח הארץ פחות מי&quot;ט ואז תהיה ההולכה באלו המים בשבת אסור ואין ההליכה באלו [אלא] כדין ההליכה בארץ ויתלה בזה האיסור תחומין, ואמנם המים הרבים שגבהם י&quot;ט או יותר ההליכה על גבה מותר בשבת לפי שאין איסור תחומין למעלה מעשרה בכרמלית ומפני זה היה מותר ללכת בימים המלוחים וכו' דאין אסור למעלה מי' אלא ביבשה אבל אויר הים שהוא אויר כרמלית אין בו איסור תחומין למעלה מי', ואם הוא ספק אם יש בגבהן עשרה אם לאו מותר ללכת בשבת דספק דרבנן לקולא דתחומין דרבנן. והאריך עוד. שוב השיב לו ה&quot;ר שמואל ראש הישיבה והשיג עליו בזה והשיב לו הרמב&quot;ם תשובה פשוטה להחזיק דבריו הראשונים ע&quot;ש והיא נדפסה בכרך קטן אצל אגרת של הרמב&quot;ם. ותימא על מה שפסק בש&quot;ע דבעינן שיהא עשרה טפחים מקרקע הספינה לקרקע הנהר נמשך לסברתו שכתב כך מדעתו דלא כתשובת הרמב&quot;ם וצ&quot;ע:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} לפי מה שיתבאר לקמן דמותר לילך ג' ימים קודם שבת אע&quot;פ שיודע שיתחלל שבת נ&quot;ל דכ&quot;ש הא וכדברי מהרי&quot;ק. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} ול&quot;נ דלפי דעת התוס' והרא&quot;ש דס&quot;ל דטעם ה&quot;ג שמצריך ליכנס בע&quot;ש משום איסור תחומין ואפ&quot;ה בנכנס לה בע&quot;ש שרי א&quot;כ מוברחין דברי מהרי&quot;א ולכן הקשו התוס' והרא&quot;ש אסברת ה&quot;ג וכתבו דלא מהני כניסה זו וכמו שיתבאר לך בסמוך מדבריהם אבל לפי הטעם שכתב הר&quot;ן בדברי ה&quot;ג נוכל ליישב דבריהם כמ&quot;ש ב&quot;י והר&quot;ן פרק קמא דשבת דף ק&quot;ה&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אחר דברי בה&quot;ג כתב ולפיכך נוהגי' עכשיו שמתכנסים לתוך הספינה מע&quot;ש ומסדרין שם שלחן ומדליקין שם נרות לקנות שם שביתה ואח&quot;כ חוזרי' ונכנסים לה בשבת ועושים כך מפני שהספינה עתידה לצאת חוץ לתחום בשבת ויהא אסור לטלטל בתוכה חוץ לד&quot;א לפי שלא שבת באויר מחיצות מבע&quot;י אבל כשנכנס לה מע&quot;ש נעשה כמערב ברגליו ואמר כאן תהא שביתתי וכיון דקנה שם שביתה מהלך את כולה דכד&quot;א היא אצלו עכ&quot;ל. וכתב ריב&quot;ש בתשובה סי' י&quot;ז י&quot;ח ק&quot;א קנ&quot;ג דדברים אלו עיקר:

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכ&quot;כ מהרי&quot;ק שורש מ&quot;ד מ&quot;ה. וכתב ואי הולך ג' ימים קודם השבת שרי אפילו ספינה שמושכים אותה ע&quot;י בהמות כגון בנהרות שסוסים מושכים הספינה על שפת הנהר ול&quot;ד לקרון וע&quot;ש הטעם.</text>
      <sha1>jwlrjhhztwud3mtea3edgzao036bfyt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח סב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259263</id>
    <revision>
      <id>3023925</id>
      <parentid>3023372</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:39:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <origin>3023925</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3458" sha1="gmxzz54282ocwspw1uwlyi4y7dn7nb9" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|סב}}
 

פתח סב

&lt;פעולת מ&quot;ה וב&quot;ן בהנהגה&gt;:

'''בספירות ב&quot;ן נשרשים כל דברי הקלקולים, דהיינו כל מה שנותן מקום לפגמים להימצא, ואחריהם לעונשים. בספירות מ&quot;ה - כל דברי התיקון, לתקן קלקולים אלה. ולפי ההנהגה הצריכה, צריך שכל מדרגה תהיה בנויה משניהם. ואז מצד ב&quot;ן שבה - ימצאו כל עניני הרע, ומצד מ&quot;ה - כל עניני הטוב:'''

אחר שהזכרנו חיבור מ&quot;ה וב&quot;ן, עכשיו צריך לפרש מהו תולדת כל אחד מהם:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, בספירות ב&quot;ן, והוא ענין מ&quot;ה וב&quot;ן, כל אחד בפני עצמו. ח&quot;ב, ולפי ההנהגה, והוא ענין חיבורם:

חלק א:

א. '''בספירות ב&quot;ן נשרשים כל דברי הקלקולים''', ספירות דב&quot;ן הם שרשי הקלקולים, כמ&quot;ש למעלה כבר, אלא שספירות מ&quot;ה מחזירים אותם לטוב כנ&quot;ל. אך לפי שלא נקבעו הדברים בשלמות, יכול להיות שספירות מ&quot;ה יתגברו על ב&quot;ן, ולא יהיו אלא לטובה, ויכול ח&quot;ו לחזור ולהתעורר הטבע של ב&quot;ן, שעדיין לא נשתנה לגמרי, שלא יניח מ&quot;ה להתגבר עליהם. ומשם יוצאים הקלקולים ח&quot;ו:

ב. '''דהיינו כל מה שנותן מקום לפגמים להימצא''', כי סדר הקלקולים כך הוא - אם לא היו דרכים מוכנים, שבהם האורות יכולים ליחשך וליפגם חייו, אז לא היה מציאות זה של קלקול בעולם. אלא כבר הדרכים מוכנים בדקדוק ושיעור, לא פחות ולא יותר ממה שצריך. ועל ידי זה הפגמים נעשים למעלה, והעונשים למטה, כדלקמן. וכלל הדרכים האלה הם לפי הנהגתו של ב&quot;ן:

ג. '''ואחריהם לעונשים''', זה פשוט, כי כשנתחשכו האורות למעלה - כך פוסקת טובה מן הגורם הדבר הזה למטה. וכך מתגברים עליו מדרגות של ס&quot;א, שתוקפת בפגם ההוא, ועושה לו רעה לפי מעשיו, בעוד שיש רושם פגם ההוא למעלה, שהולך וכלה לפי העונש שסובל החוטא:

ד. '''בספירות מ&quot;ה - כל דברי התיקון''':

ה. '''לתקן קלקולים אלה''', שהם בהקבלה - תיקוני מ&quot;ה הם לתקן קלקול ב&quot;ן. ועל פי הסדר הזה נעשה ההתחברות של מ&quot;ה וב&quot;ן. כי לקלקולים הנ&quot;ל צריך לתת אותם התיקונים, המתקנים דווקא אותם הקלקולים:

חלק ב:

א. '''ולפי ההנהגה הצריכה''' - השכר והעונש הצריך, בסוד הבחירה כידוע:

ב. '''צריך שכל מדרגה תהיה בנויה משניהם''', שהרי בכל מדרגה יש עבודה לפי אותה המדרגה, וכל העבודה היא בבחירה. ובכל מקום שיש בחירה - יש קלקול ותיקון, שכר ועונש. על כן צריך שכל מדרגה תהיה בנויה משניהם:

ג. '''ואז מצד ב&quot;ן שבה - ימצאו כל עניני הרע, ומצד מ&quot;ה - כל עניני הטוב''':</text>
      <sha1>gmxzz54282ocwspw1uwlyi4y7dn7nb9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח סג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259264</id>
    <revision>
      <id>3023926</id>
      <parentid>2900439</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:59:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <origin>3023926</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7335" sha1="b64d3k3yu5y4fc41d6obz5x27zeaspa" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|סג}}
 

פתח סג

&lt;חיבורי מ&quot;ה וב&quot;ן בדרך דו&quot;ן&gt;:

'''כיון שההנהגה הולכת כך - בסוד חסד ודין, שורש הטוב ושרש הרע, לכן לכל פעולה צריך שני מולידים. ועל כן לא יצא אור אחד אלא על ידי שני אורות שימשיכו אותו. ושני האורות יהיו - אחד זכר מצד מ&quot;ה, ואחת נוק' מצד ב&quot;ן. ואז יולידו האור הצריך להיולד - בנוי ממ&quot;ה וב&quot;ן גם כן:'''

אחר שביארנו פעולת מ&quot;ה וב&quot;ן מה הם בהנהגה, עתה נפרש ענין התולדות המשתלשלות מהם ביחד:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, כיון שההנהגה, והיא הקדמה בענין התולדות המשתלשלות מן הספירות. ח&quot;ב, וע&quot;כ לא יצא, השתלשלות האורות בסוד דו&quot;ן:

חלק א:

א. '''כיון שההנהגה הולכת כך - בסוד חסד ודין''', היינו לשכר ועונש:

ב. '''שורש הטוב ושורש הרע''', כל הדברים האלה הילוך אחד הם, חסד ודין לענין שכר ועונש, וכן לענין עבודה - הקלקול והתיקון:

ג. '''לכן לכל פעולה''', כי כל דבר צריך שיצא מוסכם משני צדדין, אם מצד הטוב הוא בא - הוא שולט, והרע מסכים על ידו, ואם להיפך ח&quot;ו - אז הוא להיפך. נמצא שבכל פעולה יש חלק משניהם. וזה בין בפעולות של הנהגת הבריות, כמו בבריות עצמם, שכבר הם יוצאים משורש אחד עם הפעולות, כידוע. עד שכל בריה מראה אחת מפעולות ההנהגה. וכן באורות עצמם למעלה המשתלשלים לצורך ההנהגה:

ד. '''צריך שני מולידים''', כי צריך שיהיו סיבות ראויות להמשיך המסובב שלהם, ונקרא לו שני מולידים:

חלק ב:

א. '''ועל כן לא יצא אור אחד''', ראשית זה הדבר היה באורות העליונים, כמ&quot;ש למעלה. שהרי הם הם המתאצלים לצורך ההנהגה, שלכל אחד יש לו פעולה בפרט. ולא יצא זה האור בהשתלשלות, אלא אם כן יהיו לו לשורש שני סיבות ראויות, שניהם להוציא תולדה, אז יצא מורכב משניהם:

ב. '''אלא על ידי שני אורות''', זהו דרך השתלשלות, שהאור מתאצל ויוצא מתוך אור אחר, כיון שהוא מסובב ממנו לפי ההדרגה:

ג. '''שימשיכו אותו''', האור המתאצל הוא ענין פרטי, מקורו מן הרצון העליון, שהוא בעל כל הכחות, שהם מתגלים ממנו אחד אחד. ולפי שרצה להראות ההדרגה - שם ההשתלשלות, להראות לפי הסדר מהו ראשון, ומהו שני לו. ולהראות המשך זה, צריך שאור אחד ימשיך אור אחר מן המקור העליון, והוא בסוד התחדשות המוחין והזיווג, כדלקמן במקומו בס&quot;ד:

ד. '''ושני האורות יהיו - אחד זכר מצד מ&quot;ה, ואחת נוק' מצד ב&quot;ן''', רצה הרצון העליון להראות ההשתלשלות בהדרגה, כח אחר כח, עד שמגיעים לשלמות, כמבואר למעלה. והוא ענין בורא בשיתופא דאתוון, שפירשו בתיקונים, שהרבה כחות צריכים להימצא כדי להמציא ענין אחד. וצריך לדעת מה הוא כח הראשון, ומה נמשך אחריו, עד שיובן דרך המצאת הנמצא ההוא. ועל כן הראה הכחות משתלשלים זה מזה, כנ&quot;ל, והוא בדרך מחשבת בני האדם שיש בה כחות, ומתחדשים בה התלהטות חדש, שהם המחשבות החדשות, או הידיעות החדשות. אמנם כל פעולת הנשמה, או בגוף, או בנשמה, או בהתחבר נשמה עם נשמה, פירוש נפש החיונית עם השכלית, וכיוצא, הכל הוא רק בסוד זיווג. והיינו כי כדי להראות ההשתלשלות - צריך שימצא סיבה להשתלשל [נ&quot;א, למשתלשל], ראויה להוציא אותו, וז&quot;ס פרצוף. ודרך הוצאת המסובב אינו דרך התלהטות גרידא, אלא דרך זיווג ממש, שמתחיל שרשיו במוחי הכח ההוא, נמשך דרך היסודות. ויש שתי סיבות לכל משתלשל - אחת נותנת השורש הכללי, ואחת שנותנת ההכנות והתיקונים הפרטים לכל הכלל ההוא. וה&quot;ס דו&quot;ן ממש, שמן הזכר יוצא הזרע, ובנקבה הולך ומצטייר ומקבל תיקוניו. ויש שני דרכים בענין זה, שהרי גם הנקבה מזרעת, כמו שאמרו רז&quot;ל, אשה מזרעת אודם וכו', ר&quot;ל שאפילו בחומר עצמו נמצא חלק גם לנקבה, והוא חלק האודם שבגוף. אך מלבד זה יש שמן הזכר ניתנת כח הצורה בכלל, ור&quot;ל כח הצורה בכלל של דמות אדם נמצא בכח זכר, ופרטיות הציור - מצד הנקבה. ונמצא שכשרצה הרצון העליון להראות כחותיו בדרך זה, אז לקח לו, אף על פי שאינו צריך, דרך המחשבה של בני אדם, שמחשבים דבר אחר דבר בסדר והדרגה, אף על פי שבמאמר אחד יכול לברוא את הכל. ורצה להראות ההשתלשלות של כל כח - מהיכן יוצא, מאיזה סיבה כלליו ופרטיו, וכל הדברים מה שאפשר להבחין בו. ועל כן סדר כחותיו, אותם המגיעים לענין בריאת העולמות, שיפעלו בדרך זה שנקרא דרך דו&quot;ן, כמו שפועלים כחות הנשמה בנשמה עצמה. ופרצוף - הוא הדרך שצריך לעמוד הסיבה כדי שתהיה ראויה להמשיך המסובב שלה ולגלותו. ובזה הדרך מתפרטים כחות הנשמה עצמם, ואז יש להם כח לחדש, ואם לא - לא היה להם כח. נמצינו למדים שני דברים בסוד דו&quot;ן, א - שתשלום הוצאת המסובב אינו אלא על ידי שנים, מצד ההכנות, וגם מצד חלקי המסובב עצמו, ולכן מתחלקים כן - שהזכר ימשיך לובן, והנקבה אודם. הענין האחר - שהזכר משפיע בכלל, והנקבה מציירת, יתבאר לקמן במקומו בס&quot;ד. אך בכאן די לנו להבחין דו&quot;ן בענין מ&quot;ה וב&quot;ן, שהרי שניהם צריכים להיות סיבה מולדת, אחת חלק אחד והיינו מ&quot;ה, ואחת חלק אחר והיינו ב&quot;ן:

ה. '''ואז יולידו האור הצריך להיולד - בנוי ממ&quot;ה וב&quot;ן גם כן''', והיינו כי הכוונה הזאת היא, שיהיה גם הנולד מחובר כך. על כן צריך שני מולידים, שיתנו כל אחד חלק בנולד ההוא:</text>
      <sha1>b64d3k3yu5y4fc41d6obz5x27zeaspa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3024016</id>
      <parentid>3023879</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T06:26:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3024016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="305150" sha1="p7xin7atnaqiivo8yea3e02dgdp39zx" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}]===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא 

א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא - דפרס אשתמע הכא. 


אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 

אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? 
א&quot;ל אי רבי אי רבי! זכאה חולקך דכל האי(?). בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש. כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. 
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. 
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! 
קם ר&quot;ש וחדא בהו. 
אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? 
אמר לון חמינא. 
אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. 
אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. 
אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. 

חדי ר' שמעון. 
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. 
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. 
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. 
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. 
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. 
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. 
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין 
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. 
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. 
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. 
אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. 

דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה, וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא - וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>p7xin7atnaqiivo8yea3e02dgdp39zx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:דיווח על טעויות</title>
    <ns>4</ns>
    <id>273657</id>
    <revision>
      <id>3023997</id>
      <parentid>3020440</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:38:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39490-11</username>
        <id>45979</id>
      </contributor>
      <comment>/* אבות פרק ב משנה יב */ דיווח חדש</comment>
      <origin>3023997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8874" sha1="py46wtisx3f3ranpgoz8i2j3ydycliv" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] ==

{{מצב|חדש}}
שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים.
אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו.
עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו&quot;ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב&quot;י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה.
אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל.
מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך.
השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי.
בברכה
דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST)

:מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST)

:למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT)

== [[:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט|1674378389968}}

== [[:רבינו שמשון על שביעית י]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}}

== [[:משנה ברכות ט ד]] ==

{{מצב|ממתין לטיפול}}
{{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}}

== [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}}

== [[:דרשת הרמב&quot;ן קהלת]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:דרשת הרמב&quot;ן קהלת|1709020711998}}

== [[:ירמיהו כתיב מסומן]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}}

== [[:ש&quot;ך על חושן משפט עד]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ש&quot;ך על חושן משפט עד|1710973640054}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}}

== [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}}

== [[:חוק בית הדין לעבודה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}}

== [[:משנה שבת ג]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}}

== [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] ==

בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)
בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ&quot;ל 471 (לפי הרשומות).
[https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות]


{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}}

== [[:שבע ברכות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}}

== [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}}

== [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}}

== [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}}

== [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}}

== [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] ==

{{מצב|חדש}}
במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי:  [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30668-68|&amp;#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:30, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:תבנית:רא&quot;ש]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא&quot;ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים.
תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:10, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}}

== [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] ==

{{מצב|טופל}}
כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-21538-72|&amp;#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT)

== [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] ==

{{מצב|טופל}}
מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-16312-58|&amp;#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT)

== [[:רש&quot;י על שמות יב לא]] ==

{{מצב|לא טעות}}
{{#lst:שיחה:רש&quot;י על שמות יב לא|1777409330316}}

== [[:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|1778794740457}}

== [[:מי נשקני מנשיקות אהבה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מי נשקני מנשיקות אהבה|1781412276484}}

== [[:תהלים לה/שורות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תהלים לה/שורות|1781697006578}}

== [[:אבות פרק ב משנה יב]] ==

{{מצב|חדש}}
המשנה שרשומה זו משנה יז לא יב
גם הניקוד לא נכון דווח על ידי: נעמה מרזל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39490-11|&amp;#126;2026-39490-11]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39490-11|שיחה]] 00:38, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>py46wtisx3f3ranpgoz8i2j3ydycliv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023998</id>
      <parentid>3023997</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:45:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* אבות פרק ב משנה יב */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3023998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9455" sha1="nlzvoev2prmbf9i96f4wn18d8sh32ft" xml:space="preserve">{{/פתיח}}

== [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] ==

{{מצב|חדש}}
שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים.
אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו.
עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו&quot;ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב&quot;י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה.
אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל.
מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך.
השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי.
בברכה
דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST)

:מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST)

:למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT)

== [[:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:עיקר תוי&quot;ט על ברכות ט|1674378389968}}

== [[:רבינו שמשון על שביעית י]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}}

== [[:משנה ברכות ט ד]] ==

{{מצב|ממתין לטיפול}}
{{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}}

== [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}}

== [[:דרשת הרמב&quot;ן קהלת]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:דרשת הרמב&quot;ן קהלת|1709020711998}}

== [[:ירמיהו כתיב מסומן]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}}

== [[:ש&quot;ך על חושן משפט עד]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:ש&quot;ך על חושן משפט עד|1710973640054}}

== [[:חוק המאבק בטרור]] ==

{{מצב|תוקן}}
{{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}}

== [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}}

== [[:חוק בית הדין לעבודה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}}

== [[:משנה שבת ג]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}}

== [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] ==

בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)
בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ&quot;ל 471 (לפי הרשומות).
[https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות]


{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}}

== [[:שבע ברכות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}}

== [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}}

== [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}}

== [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}}

== [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}}

== [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] ==

{{מצב|חדש}}
במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי:  [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30668-68|&amp;#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  16:30, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:תבנית:רא&quot;ש]] ==

{{מצב|חדש}}
התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא&quot;ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים.
תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:10, 8 במרץ 2026 (IST)

== [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}}

== [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] ==

{{מצב|טופל}}
כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-21538-72|&amp;#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT)

== [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] ==

{{מצב|טופל}}
מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-16312-58|&amp;#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT)

== [[:רש&quot;י על שמות יב לא]] ==

{{מצב|לא טעות}}
{{#lst:שיחה:רש&quot;י על שמות יב לא|1777409330316}}

== [[:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|1778794740457}}

== [[:מי נשקני מנשיקות אהבה]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:מי נשקני מנשיקות אהבה|1781412276484}}

== [[:תהלים לה/שורות]] ==

{{מצב|חדש}}
{{#lst:שיחה:תהלים לה/שורות|1781697006578}}

== [[:אבות פרק ב משנה יב]] ==

{{מצב|חדש}}
המשנה שרשומה זו משנה יז לא יב
גם הניקוד לא נכון דווח על ידי: נעמה מרזל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-39490-11|&amp;#126;2026-39490-11]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-39490-11|שיחה]] 00:38, 13 ביולי 2026 (IDT)
: אצלי המשנה היא משנה יב וגם בניקוד, שלמיטב זכרוני אני ניקדתי, בדקתי עכשיו שוב ולא מצאתי בו שום טעות. תוכלי בבקשה לפרט קצת יותר על מקורותייך? על סמך מה את קובעת שהמשנה היא משנה יז ושהניקוד לא נכון? והאם הטעות היא רק במשנה הזו או שיש טעות בכל מיספור המשניות שבפרק? בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:45, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>nlzvoev2prmbf9i96f4wn18d8sh32ft</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים רצט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282347</id>
    <revision>
      <id>3023996</id>
      <parentid>2957611</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:38:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור */</comment>
      <origin>3023996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28590" sha1="m77ol3oww1iznjy6xcy1zpw0rv5681y" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|רצח|רצט|ש|}}
==טור==
נוסח הבדלה &quot;בא&quot;י אמ&quot;ה המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה בא&quot;י המבדיל בין קודש לחול&quot;. ירושלמי: צריך לומר אחר ההבדלה &quot;החל עלינו את הימים הבאים לקראתינו לשלום ותשמיענו בהם ששון ושמחה והביננו ולמדנו&quot;. והעונין אמן, צריך שיתנו עיניהם בכוס ובנר. 

סדר רב עמרם: מביאין לו כוס ואבוקה של אור, ומברך בפה&quot;ג ובורא מאורי האש ומבדיל בין קודש לחול, ואומר השבעות, ונח מצא חן בעיני ה', ויהי דוד בכל דרכיו משכיל וה' עמו, ואומר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים עד מעתה ועד עולם, בראשית ברא אלהים וגו', ה' צבאות עמנו וגו', &quot;אלהינו ואלהי אבותינו החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתינו לשלום חשוכים מכל חטא ופשע ומנוקים מכל אשמה ועון ורשע ומדובקים בתלמוד תורתך, וחננו דעה ובינה והשכל מאתך, ותשמיענו בהם ששון ושמחה, ולא תעלה קנאתינו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבנו, וכל היועץ עלינו ועל עמך ישראל עצה רעה בטלו ובטל עצתו כדכתיב ה' הפיר עצת גוים, עוצו עצה ותופר וגו', רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, כי ה' צבאות יעץ ומי יפר, וכל היועץ עלינו עצה טובה קיימו וקיים עצתו כאמור וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, ברוך המפר עצות רעות מעלינו ומעל כל עמו ישראל ומקיים עלינו עצתו ועצתם של צדיקים לטובה, ברוך שלא עזבנו, כן ה' אלהינו אל יעזבנו ואל יטשנו ואל יכלימנו ואל יחפירנו לא בעה&quot;ז ולא בעה&quot;ב ועם הצדיקים נפטר בשלום, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה&quot;, ושותה מלא לוגמיו, ומטעים בני ביתו. ורב סעדיה כתב: אין צריכין בני ביתו לטעום מכוס של ברכה. 

וכתב עוד רב עמרם: אנו נוהגין להטיל מים בכוס של ברכה לאחר ששותין אותו ושוטפין אותו ושותהו, ושמענו מרבותינו שמצוה לעשות כן לפי ששירי מצות מעכבין הפורענות, ומה שישתייר מן המים מטילין על ידינו ומעבירים אותו על עינינו לחבב המצות. 

אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין משתחשך עד שיבדיל, בין בלילה בין למחרתו. ומים מותר לשתות. אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו, אין צריך להפסיק. ואם היה יושב ושותה וחשכה לו, צריך להפסיק. 

טעה ואכל קודם שהבדיל, יכול להבדיל אחר כך. 

שכח ולא הבדיל במוצ&quot;ש, כתבו הגאונים שאינו יכול להבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, וכן כתב הרי&quot;ץ גיאת. והתוס' כתבו שמבדיל עד סוף יום הג', וכ&quot;כ רב עמרם. ודוקא בפה&quot;ג ומבדיל בין קודש לחול, אבל על הבשמים והאש אינו מברך אלא במוצ&quot;ש. כתב בה&quot;ג: הני מילי דמבדיל ביום ראשון דלא טעם מידי, אבל טעם מידי לא, ואע&quot;ג דקי&quot;ל טעם מבדיל, ה&quot;מ היכא דאבדיל לאורתא, אבל אי מבדיל למחר אי טעים מידי אינו מבדיל. ואיני יודע מה יש בין לילה ליום לענין אי טעים מבדיל. 

המבדיל על היין על שלחנו, פוטר היין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו, וגם אין צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה. ואם אין לו אלא כוס אחד וסבור שיביאו לו יין יותר והבדיל על אותו כוס ואח&quot;כ לא הביאו לו יותר ובירך ברהמ&quot;ז בלא כוס, צריך לברך ברכה אחרונה על הכוס של הבדלה. ואפילו לסברת אדוני אבי ז&quot;ל שכתבתי למעלה (סימן רע&quot;א) גבי קידוש שא&quot;צ לברך אחר כוס של קידוש, הבדלה שאני שאינה צורך סעודה. 

וכתב הר&quot;מ מרוטנבורק שצריך ליזהר שלא יביא הלחם לשלחן עד אחר הבדלה. ואם הביא, פורס עליו מפה ומכסנו לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להקדימו אם לא יכסנו. 

אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ומיהו אפילו לא אמר אלא &quot;בא&quot;י אמ&quot;ה המבדיל בין קודש לחול&quot; שרי. וכתב רב עמרם: דוקא אם רוצה לעשות מלאכה קודם תפילה, אבל אחר תפלה א&quot;צ לברך אע&quot;פ שלא הבדיל על כוס. וכן פירש&quot;י, ופירש עוד אפילו אמר &quot;המבדיל בין קודש לחול&quot; בלא ברכה שרי. אבל מלשון אדוני אבי ז&quot;ל משמע אע&quot;פ שמבדיל בתפילה אסור במלאכה עד שיבדיל אפילו בלא כוס ויאמר &quot;בא&quot;י אמ&quot;ה המבדיל בין קודש לחול&quot;, שצריך לומר הזכרת השם ומלכות, וכן כתב בה&quot;ג שצריך בה הזכרת שם ומלכות. 

גרסינן בפרק מקום שנהגו: העושה מלאכה במוצאי שבתות וימים טובים אינו רואה סימן ברכה. ודוקא קודם הבדלה קאמר, כדאיתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא, באפוקי שבתא לא מנהגא, עד דתתפני סדרא - פירוש עד שישלימו סדר התפלה - מנהגא. 

יש נוהגין לומר בכל מוצאי שבת כל הפסוקים שמוזכר בהם אליהו, ואומרים שהוא טוב לשכחה, ויהיו דרכיו מצליחין בכל השבוע.

==בית יוסף==
נוסח ההבדלה בפרק ערבי פסחים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ירושל' צריך לומר אחר הבדלה וכו' ורב סעדיה כתב אין צריכין בני ביתו לטעום וכו' כ&quot;כ בשבלי הלקט שהמבדיל רגיל לשתותו כולו:

וכתב עוד רב עמרם אנו נוהגין להטיל מים בכוס של ברכה וכו' כ&quot;כ המרדכי במסכתא יומא בשם תשובת הגאונים:

אסור לאכול שום דבר וכו' בפרק ע&quot;פ (קה.) כל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכר':

ומ&quot;ש או אפילו לשתות יין וכו' פשוט שם:

ומ&quot;ש ומים מותר לשתות פשוט שם ודלא כרב הונא דאסר לשתות מים והכי אמרי' תו התם רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא וכן פסקו הפוסקים ואם אין לו כוס של יין להבדיל עליו אם מותר לטעום בלא הבדלה נתבאר בסימן רצ&quot;ו:

אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו וכו' שם שבת אינה קובעת להבדלה וה&quot;מ לענין מיפסק דלא מפסיקין אבל אתחולי לא מתחלינן ומיפסק נמי לא אמרן אלא באכילה אבל בשתייה לא ושתייה נמי לא אמרן אלא בחמרא ושכרא אבל במיא לית לן בה ופירש&quot;י וה&quot;מ דלהבדלה אינה קובעת לאפסוקי סעודתא אבל אתחולי לא מתחילין משחשיכה עד שיבדיל אבל לשתייה לאו דבר חשוב הוא ומפסיקין ונראה מדבריו דהא דמפסיק לשתייה היינו בשלא היה קבוע&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אלא לשתייה אבל אם היה קבוע לאכילה שאינו צריך להפסיק שותה בתוך סעודתו ואינו צריך להפסיק משתייה וכתב סמ&quot;ג במ&quot;ע סי' כ&quot;ט שהרי&quot;ף מפרש שמועה זו בספק חשיכה אבל ודאי חשיכה פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו והרא&quot;ש בפרק ע&quot;פ כתב כן בשם בעל העיטור ודחה דבריו והעלה דאפי' חשיכ' ודאי אינו מפסיק אבל מהר&quot;י קולון בשורש צ&quot;ו פסק כדברי הרי&quot;ף וסמ&quot;ג: כתב הרמב&quot;ם בפ&quot;ד מהלכות ברכות ששנים שהיו שותים ואמרו בואו ונקדש קידוש היום אם רצו לחזור ולשתות קודם שיקדשו אע&quot;פ שאינם רשאין צריכין לחזור ולברך תחלה בפה&quot;ג ואח&quot;כ ישתו אבל אם אמרו בואו ונבדיל אם רצו לחזור ולשתות קודם הבדלה אינם צריכין לחזור ולברך ונראה הטעם דבהבדלה כיון דאם היו אוכלים לא היו צריכין להפסיק אע&quot;פ שצריכין להפסיק בששותים מ&quot;מ לא חמיר כ&quot;כ כמו קידוש שאפי' אם היו אוכלים הם צריכין להפסיק והלכך כי אמרו הב לן ונבדיל לא הוי הפסק כל כך שיצריכם ברכה ומהר&quot;י קולון כתב בשורש צ&quot;ו שטעמו של הרמב&quot;ם משום דלא מפרש כהרי&quot;ף ההוא דהבדלה אינה קובעת בספק חשיכה דוקא אלא מוקי לה אפילו בודאי חשיכה אבל להרי&quot;ף פשיטא שאפילו בהבדלה צריך לחזור ולברך בפה&quot;ג: &lt;i data-commentator=&quot;Drisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם צריך לברך בפה&quot;ג על כוס של הבדלה כשהוא מפסיק נלמד ממה שכתב רבינו בסימן רע&quot;א שאינו מברך אבל מהר&quot;י קולון כתב בשורש צ&quot;ו דלהרי&quot;ף וסמ&quot;ג דמפסיקין אף להבדלה בודאי חשיכה פשיטא שצריך לחזור ולברך ואפי' לדברי התוספות (ע&quot;פ קב. חולין פז.) שסוברים דתפלה לא הוי סילוק הכא כיון שפסק באכילה אין לך סילוק גדול מזה וכתב באותה תשובה שכן עשה הוא מעשה ובירך בפה&quot;ג באמצע סעודה לפני הבדלה לאחר שנזכר ממנה דכיון דחשיכה ודאי היה צריך להפסיק והוי סילוק ותמהני עליו שלא הביא דברי רבינו שבסימן רע&quot;א שאפילו במפסיק לקידוש אינו צריך לברך בפה&quot;ג וגם כי הרא&quot;ש כתב דלדעת הרי&quot;ף נמי א&quot;צ לברך על היין כדעת הירושלמי כמו שכתבתי שם וגם שם כתבתי דהכי נקטינן ואין להקשות עליו למה לא כתב שבירך המוציא דשמא לא היו מסובין אלא לשתייה: כתב הרמב&quot;ם בפכ&quot;ט גומר סעודתו ומברך ברכת המזון על הכוס ואח&quot;כ מבדיל עליו וכתב ה&quot;ה שיש חולקין עליו לומר דתרי כוסות בעינן וטען הוא ז&quot;ל בעד הרמב&quot;ם ומ&quot;מ כתב שאם יש לו ב' כוסות מברך על אחד ומבדיל על אחד כדברי הגאונים ועיקרם &lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

טעה ואכל קודם שהבדיל וכו' בפרק ע&quot;פ אמר רבא הלכתא טעם מקדש טעם מבדיל:

שכח ולא הבדיל במ&quot;ש שם (קו.) אמרי בני ר' חייא מי שלא הבדיל במ&quot;ש מבדיל והולך כל השבת כולה ועד כמה א&quot;ר זירא עד רביעי בשבת ובתר הכי (קז.) אמר רבא הלכתא טעם מקדש וכו' ומי שלא הבדיל במ&quot;ש מבדיל והולך כל היום כולו הכי גריס הרי&quot;ף והיא גירסת הגאונים וכתב ה&quot;ה שכן דעת האחרונים אבל התוספות (שם) והרא&quot;ש גורסים גם בדברי רבא כל השבת כולה ופירשו דהיינו עד יום ד' כדאמר רבי זירא וכן דעת הרמב&quot;ם בפכ&quot;ט אלא שקשיא לי שכתב שמבדיל והולך עד סוף יום ד' ובגמרא משמע בהדיא דעד יום ד' ולא יום ד' בכלל דיום ד' מכלל שבוע הבאה הוא נחשב לענין גיטין וכ&quot;כ רשב&quot;ם ואפשר שגי' אחרת היתה לו: כתוב בת&quot;ה סי' קנ&quot;ד בני אדם שמתענים ג' ימים רצופים לילה ויום ומתחילין במ&quot;ש איך יעשו בהבדלה על הכוס הואיל ואין יכולין לשתות במ&quot;ש יראה דיש דרכים בדבר בג' פנים האחד שיבדיל מבע&quot;י וליכא למימר כיון דאבדיל שוייה חול ואיתסר ליה למשתי דכיון דמנפשיה קביל עליה הנך תעניות לא שייך למימר דע&quot;כ חל עליו כדאמרינן גבי ט&quot;ב ואי משום חובת הנדר הא קי&quot;ל (נדרי' מט.) בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ובלשון בני אדם לאו לילה מיקרי לענין ההבדלה. השני שיבדיל בסוף יום ג' בתחלת ליל רביעי כד שרי ליה למיכל ולמשתי דאע&quot;ג דעד רביעי מצי לאבדולי ולא עד בכלל שאני הכא דלא הוה מצי למיכל ולמשתי מקמי הכי ומיהו אין דרך זה מחוור כל כך והמחוור שבכל הדרכים שאם יש אצלו במ&quot;ש מי שמבדיל יכוין לצאת עמו בברכה ויענה אמן ויוצא שפיר אפילו שאינו טועם:

ומ&quot;ש ודוקא בפה&quot;ג וכו' אבל על הבשמים ועל האש אינו מברך אלא במ&quot;ש בפ' ע&quot;פ (קו.) ומבדיל והולך כל השבת כולה א&quot;ר יעקב בר אידי אבל לא על האור ולמד רבינו לבשמים מכ&quot;ש&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; שהרי אינם אלא להשיב הנפש שדואגת על יציאת שבת ולא שייך אלא סמוך ליציאתו:

כתב בה&quot;ג ה&quot;מ דמבדיל ביום א' דלא טעים מידי וכו' כן כתבו הגהות בשמו בפ' כ&quot;ט וכתבו עוד אבל האלפס כתב דאפילו למחר מבדיל אפי' טעים ביום ע&quot;כ ודברי הרי&quot;ף הם בפרק ע&quot;פ גבי עובדא דאמימר דבת טות:

המבדיל על היין על שולחנו פוטר היין שבתוך המזון שא&quot;צ לברך עליו וגם א&quot;צ לברך ברכה אחרונה וכו' כ&quot;כ ה&quot;ר יונה בפרק כיצד מברכין והרא&quot;ש כתב שם ובר&quot;פ ע&quot;פ שאם הבדיל במקום סעודה אפי' הבדיל קודם שנטל ידיו פוטר יין שבתוך המזון אבל התוס' כתבו&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; בפרק כיצד מברכין (מב:) דבנטל ידיו ואח&quot;כ הבדיל פטר אבל כשהבדיל ואח&quot;כ נטל ידיו לא פטר יין שבתוך המזון וצריך לברך אחר כוס הבדלה ברכה אחת מעין ג' &lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומ&quot;ש וגם א&quot;צ לברך ברכה אחרונה כ&quot;כ הרא&quot;ש בר&quot;פ ע&quot;פ וכתבתיו בס&quot;ס רע&quot;ב:

וכתב הר&quot;מ מרוטנבורק שצריך ליזהר שלא יביא הלחם לשלחן עד אחר הבדלה וכו' כן כתבו הגהות בפכ&quot;ט בשמו ומשמע דהיינו דוקא כשרוצה לסעוד מיד אבל אם אינו רוצה לסעוד מיד כיון דאין מבדילין על הפת לא שייך ביה דין קדימה לענין הבדלה וא&quot;צ לכסותו:

אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל וכו' בפרק שואל (קנ.) תנן אבל מחשיך לשמור פירותיו וכו' ומביא פירות בידו כלומר שתלשם מן המחובר ובגמרא (שם:) מקשה ואע&quot;ג דלא אבדיל והאמר ר&quot;א בן אנטיגנוס משום ראב&quot;י אסור לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל וכ&quot;ת דאבדיל בתפלה והאמר רב יהודה א&quot;ש המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס א&quot;ל רבי אבא לרב אשי במערבא אמרינן הכי המבדיל בין קודש לחול ועבדין צורכין ופירש&quot;י המבדיל בין קודש לחול להיכרא בעלמא ללוות את המלך ועבדינן צורכין ואח&quot;כ אנו מברכין על הכוס ברכה גמורה דהבדלה וכ&quot;ש דאי אבדיל בתפלה מותר לעשות צרכיו וחוזר ומבדיל על הכוס וכתב שם הר&quot;ן שנראה מדברי רש&quot;י שהוא מפרשה בלא שם שאינו אומר אלא המבדיל בין קודש לחול אבל מדברי הרי&quot;ף נראה שהוא מפרשה בשם והרא&quot;ש פרק ע&quot;פ אמאי דאמרינן (קד.) המבדיל לא יפחות מג' ולא יוסיף על שבע כתב דאע&quot;ג דאמרינן בפרק שואל (ק:) שאמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמרי' המבדיל בין קודש לחול וסלתין סילתין אפ&quot;ה נהגו העם לומר שלשה והא דרב אשי לאו בהבדלה על הכוס איירי אלא ברוצה לעשות חפציו קודם שיבדיל על הכוס דבעי למימר בא&quot;י אמ&quot;ה המבדיל בין קודש לחול עכ&quot;ל ודייק רבינו מדכתב ברוצה לעשות חפציו קודם שיבדיל על הכוס ולא כתב קודם שיבדיל בתפלה ועל הכוס אלמא כל שלא הבדיל על הכוס אסור במלאכה ואפילו אם הבדיל בתפלה עד שיאמר בא&quot;י אמ&quot;ה המבדיל בין קודש לחול וכן דעת הרמב&quot;ם שאע&quot;פ שהבדיל בתפלה אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ויאמר המבדיל בין קודש לחול אך לא נתבאר בדבריו אם צ&quot;ל שם ומלכות אם לאו וה&quot;ה כתב שהגאונים כתבו שאם התפלל והבדיל בתפלה יכול לעשות מלאכה וא&quot;צ לברכה אחרת ולזה הסכימו מן האחרונים ועיקר עכ&quot;ל וכן כתבו הגהות שם וכן דעת ר&quot;י בח&quot;כ ולענין הלכה כיון דהרמב&quot;ם והרא&quot;ש מסכימים שאע&quot;פ שהבדיל בתפלה אסור לעשות מלאכה הכי הוה חזי למינקט אלא דסוגיין דעלמא דלא כוותייהו וכיון שהבדילו בתפלה עושין מלאכה וכדברי הגאונים והאחרונים וכיון דמידי דרבנן הוא שפיר דמי למנקט כותייהו לקולא והיכא שלא הבדיל בתפלה נראה לסמוך על דברי רש&quot;י שאומר המבדיל בין קודש לחול בלא הזכרת השם כיון דמידי דרבנן הוא גם ספק הזכרת ש&quot;ש לבטלה הוא &lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;: כתב רבינו ירוחם בח&quot;ב וכל זה מיירי במלאכה כגון אורג או כותב וכיוצא בו אבל להדליק נר או להוציא מרשות לרשות אינו צריך כל זה עכ&quot;ל ואיני יודע מנין לו דהא בגמרא אמר רב אשי הוה אמרי' בין קודש לחול וסלתין סלתין ופירש&quot;י חוטבים עצים ומה מלאכה יש יותר בחטיבת עצים מבהדלקת הנר &lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;&quot;&gt;&lt;/i&gt;: וכתב הכלבו נהגו הנשים לדלות מים במ&quot;ש תיכף ששמעו ברכו שמצינו באגדה שבארה של מרים בימה של טבריא וכל מו&quot;ש מחזרת על כל בארות ועל כל מעינות וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה אפי' כל גופו מוכה שחין מיד נרפא ומעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במ&quot;ש לשאוב מים ונתעכבה יותר מדאי ונזדמנה לה בארה של מרים ומלאה כדה מאותן המים כיון שבאה אצל בעלה כעס עליה ומרוב כעסו נפלה כדה משכמה ונשבר הכד ונפלו מטיפי המים על בשרו ובכל מקום שנתזו המים נרפא השחין ועל זה אמרו חכמים (קידושין מא) רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו ולכן נהגו לשאוב מים בכל מוצאי שבת עכ&quot;ל:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
נוסח הבדלה וכו' איתא בפ' ערבי פסחים דהכי הוה מבדיל רבא וקאמר דבין יום השביעי לששת ימי המעשה לא איצטריך אלא כדי שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימה ע&quot;ש סוף (דף ק&quot;ג) וע&quot;ל [[טור אורח חיים רצו|בסי' רצ&quot;ו]] במ&quot;ש בזה גבי אתה חוננתנו. ורב סעדיה כתב א&quot;צ בני ביתו לטעום מכוס של ברכה משמע דוקא גבי הבדלה א&quot;צ אבל גבי קידוש צריך ויש ליתן טעם דס&quot;ל כהני גדולים דהבדלה מדברי סופרים הוא ולא תקנוה רבנן אלא לאנשים אבל לא לנשים וקטנים והאי א&quot;צ בני ביתו לטעום בנשים וקטנים קאמר אבל בניו הגדולים חייבים ודאי וכבר הארכתי בזה בסוף סי' רצ&quot;ו בדין נשים מבדילות לעצמן ע&quot;ש:

ומ&quot;ש לפי ששירי מצות מעכבין הפורענות מאמר זה במקומו פרק לולב הגזול ריש (דף ל&quot;ח) נאמר על מצות תנופה דמוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים דאע&quot;ג דתנופה שירי מצוה היא דאם שיירה ולא עשאה אינה מעכבת והקרבן מכפר וא&quot;צ להביא קרבן אחר אלא שלא עשאה מן המובחר אפ&quot;ה מעכבת הפורענות דעוצרת רוחות רעות וטללים רעים וממנו למד רב עמרם ג&quot;כ על שיורי כוס של ברכה לחבבו לשטפו ולשתותו דחבוב זה הוא מצוה מן המובחר אע&quot;פ שאינו מעכב המצוה מעכב הפורענות מלבא:

אסור לאכול וכו' עד צריך להפסיק פי' דאם היה אוכל מבע&quot;י אפי' חשכה לו ודאי א&quot;צ להפסיק להבדיל על השלחן ולחזור לסעודתו אלא מותר לו לאכול ולשתות וגומר סעודתו ומברך ברכת המזון ואח&quot;כ מתפלל ומבדיל על הכוס ואם אין לו אלא כוס אחד מברך ברכת המזון על הכוס ואח&quot;כ מבדיל עליו ואחר כך מתפלל אבל אם היה יושב ושותה מבע&quot;י צריך להפסיק ולהבדיל ואח&quot;כ חוזר לשתייתו וכמו שכתב הרמב&quot;ם פכ&quot;ט מה' שבת ודלא כמה שפסק הרי&quot;ף דלא התירו אף באכילה אלא בספק חשיכה אבל לא בודאי חשיכה וכ&quot;כ הסמ&quot;ג וכן פסק מהרי&quot;ק בשורש צ&quot;ו דליתא כך העלה הרא&quot;ש בפ' ע&quot;פ וכך היא דעת הרמב&quot;ם בפ&quot;ד דהלכות ברכות לפי מה שפי' מהרי&quot;ק לשם ומביאו ב&quot;י ורבינו סתם דבריו כמותם וכך נוהגים כל העולם מיהו ממנהג זה נתפשט מכשול בדורות אלו בכל סעודות גדולות שמתועדים יחד ומתחילין לאכול בספק חשיכה שזה איסור גמור ואי אפשר בדור הזה למחות בידיהם. כתב בית יוסף על המעשה שעשה מהרי&quot;ק שהפסיק להבדלה באמצע סעודתו בודאי חשיכה ובירך תחלה על היין כמ&quot;ש בתשובה סוף שורש צ&quot;ו ותימה הוא הלא [[טור אורח חיים רעא|בסי' רע&quot;א]] מבואר דאפילו גבי קידוש א&quot;צ לברך על היין כל שכן להבדלה אבל אין להקשות עליו למה לא כתב שבירך המוציא דשמא לא היו מסובים אלא לשתייה עכ&quot;ל רצונו לומר דה&quot;ל לכתוב שלאחר הבדלה חזר ובירך המוציא כדלעיל [[טור אורח חיים רעא|בסימן רע&quot;א]] במפסיק לקידוש באמצע סעודה דמקדש ואח&quot;כ חוזר ומברך המוציא דאיכא למימר דלא היו מסובין אלא לשתייה ונראה לפע&quot;ד דמה שתמה עליו למה בירך על היין כו' נמי מיושב במ&quot;ש דלא היו מסובין אלא לשתייה והוא דלגבי קידוש לעיל סימן רע&quot;א דהוא עומד באמצע סעודתו התם ודאי הברכה שבירך על היין מבע&quot;י בתחלה הוא פוטר את כל היין שהוא שותה עד גמר הסעודה והקידוש באמצע הסעודה לא הוי הפסק לחזור ולברך על היין אבל כשלא היו מסובין אלא לשתייה מיד שצריך להפסיק לקידוש או להבדלה הוי גמר למה ששתה עד עתה וצריך לברך בפה&quot;ג על הקידוש או על הבדלה. ועי&quot;ל דמהרי&quot;ק היה מיסב בסעוד' ומה שלא כתב דחזר ובירך המוציא לא היה צריך לפרש כיון דפשיטא היא מיהו לפע&quot;ד דהלכה למעשה דא&quot;צ כלל לא לברך על היין ולא לחזור ולברך המוציא לא לגבי קידוש ולא לגבי הבדלה וכדקבעי' הלכתא [[טור אורח חיים קעח|סוף סי' קע&quot;ח]] וכמ&quot;ש התוס' לענין הפסק תפלה באמצע סעודה ואע&quot;פ דמהרי&quot;ק שדא בה נרגא וכתב לחלק בין הפסק תפלה שאינו נאסר עליו לאכול אלא שצריך להתפלל משא&quot;כ בקידוש והבדלה שנאסר עליו לאכול לא אבין חילוקו הלא כיון שצריך להפסיק אכילתו כדי שלא יעבור זמן תפלה הרי נאסר עליו לאכול ומה לי קידוש והבדלה אידי ואידי חוב מוטל על האדם דחייב לקיימו ולהפסיק האכילה ונאסר עליו לאכול עד שיתפלל ועד שיקדש או שיבדיל ועיין [[טור אורח חיים רעא|בסי' רע&quot;א]] במ&quot;ש לשם סעי' ו' בס&quot;ד:

שכח ולא הבדיל במ&quot;ש כתבו הגאונים וכו' פי' כך היו גורסין בפרק ע&quot;פ בדרבא ומי שלא הבדיל במ&quot;ש מבדיל והולך כל היום כולו. והתוספות גורסין מבדיל כל השבת כולה וכדפריש ר' זירא עד רביעי בשבת ולא רביעי בכלל דהיינו עד סוף יום ג'. ומ&quot;ש בספר הרמב&quot;ם פ' כ&quot;ט מה' שבת עד סוף יום רביעי ט&quot;ס הוא וצ&quot;ל עד סוף יום ג' וכ&quot;כ בספר כסף משנה והכי נקטינן:

המבדיל על היין על שלחנו וכו' ע&quot;ל [[טור אורח חיים קעד|בסי' קע&quot;ד סעי' ב']] נתבאר דין זה בס&quot;ד:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} בהר&quot;ן פרק ע&quot;פ ד' רע&quot;ז ע&quot;א דבאתה חוננתנו א&quot;צ לאומרו ומיהו המנהג לאומרו עכ&quot;ל וכ&quot;ה שם במרדכי ד' ר&quot;ח וע&quot;ש נוסח הבדלות: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} וע&quot;ל סי' רע&quot;א אם שכח להבדיל עד לאחר שבירך המוציא: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} וכן משמע שם במרדכי: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וע&quot;ל סימן רצ&quot;ה מדין זה וכתב הכלבו הני נשי דידן דאין מבדילין בתפלה צ&quot;ל המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה וכן צריך ללמדן עכ&quot;ל וכ&quot;כ המרדכי פרק השואל דאף אם שמע ברכו והתפלל י&quot;ח אם לא הבדיל בתפלה אסור בהדלקת הנר עד שיבדיל על הכוס: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} וכן מדברי המרדכי משמע שלא כדברי מהר&quot;י:</text>
      <sha1>m77ol3oww1iznjy6xcy1zpw0rv5681y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים תקנא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282594</id>
    <revision>
      <id>3024017</id>
      <parentid>2949224</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T06:32:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39542-45</username>
        <id>45981</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרכי משה */</comment>
      <origin>3024017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95777" sha1="3crfiht94r3sul9ihujgi898autjcdx" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תקנ|תקנא|תקנב|}}
==טור==
ט' באב אין בית דין יכולין לבטלו, כיון שהוכפלו בו הצרות. 

משנכנס אב ממעטין בשמחה, ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו&quot;ג לישתמיט מיניה, דריע מזליה. 

תניא בפרק החולץ: קודם לזמן הזה – פירוש: מר&quot;ח עד התענית – העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן, מלבנות ולנטוע. 

ומארסין ואין כונסין, ואין עושין סעודת אירוסין, דבאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה, אבל בנישואין בלא סעודה איכא שמחה.

רבינו נסים התיר לארס אפילו ביום ט' באב, והכי איתא בירושלמי, ומפרשינן טעמא, שלא יקדימנו אחר. 

וקאמר בירושלמי: הדא דתימא בניין של שמחה, אבל אם היה כותלו גוהה ונוטה ליפול – מותר. ובניין של שמחה מפרש בפרק קמא דמגילה: הבונה בית חתנות לבנו, ונטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים – פירוש: שנוטעין לצל להסתופף בצלו. ולפי זה, הא דאמר: אם היה כותלו גוהה מותר, אפילו בכותל של בית חתנות קאמר שמותר אם גוהה. ויש אומרים, כיון דגמרא דידן אוסר בניין סתם, כל בניין קאמר, כדרך שאסרו כל משא ומתן, כמו שאבל אסור בכל, כדי שיהו נראין כמתאבלין על ירושלים.

שבת שחל ט' באב להיות בתוכה – פירוש: השבוע שחל בה ט' באב – אסורים לספר ולכבס. ואפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו עד אחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור לכבסו וללובשו. וכן המכובסים מקודם לכן אסור ללובשן. ולא ללובשן לבד, אלא בין ללבוש, בין להציע בהן המטה, בין איש בין אשה, אסור. ואפילו מטפחות הידיים והשולחן הכל אסור. 

וכיבוס שלנו מותר, אבל גיהוץ שלנו אסור. וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הן ככיבוס שלנו ומותר, לפי שאין חוששין לגוהצן, לפי שהן קרובין לבשר ומתמלאין זיעה תמיד. והא דשרי, דוקא לגוהצן ולהניחן אחר ט' באב, אבל אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה. 

כתב הרמב&quot;ן: הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ – דווקא בישנים, אבל בחדשים יש בהן משום גיהוץ; אלמא דכלי צמר – אפילו ישנים אסורים. הלכך כלים חדשים, בין לבנים בין צבועים – אסורים, וכן ישנים מכובסין, כולן אסורין, אפילו להניח אחר השבת. וגיהוץ שלנו נמי אסורין, בין בישנים, בין בחדשים יוצאין מתחת המכבש. ומיהו כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר, דמלאכת עראי הוא. וכל כלי פשתן בכל מקום, אפילו בגיהוץ שלהן מותר לגוהצן ולהניח; אבל ללבוש – בין חדשים בין ישנים צבועים, ולבנים בין מכובסין עכשיו בין מכובסין קודם – אסור ללובשן בשבת זו, אפילו כלי פשתן. עד כאן. 

כתב אבי העזרי: נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו. 

כתב רבינו שב&quot;ט, דהוא הדין נמי כלים חדשים אסור לתקן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה, דגרסינן בירושלמי בפרק מקום שנהגו: נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב, מנהגא. ופירש רבינו ניסים, מלשון &quot;או בשתי או בערב&quot;, וכיון שהשתי אסור, כל שכן תיקון בגדים חדשים. וראוי להחמיר בזה מר&quot;ח, דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה. ואית נוסחות דגרסי &quot;דלא למיכל בשרא ולמשתי חמרא&quot;, ומזה נהגו במקומות שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בשבת זו, ויש מוסיפין מר&quot;ח עד התענית.

ותספורת של שבת זו, כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל, אחד ראשו ואחד כל שער שבו; ובזקן כל שמעכב האכילה, מותר. מי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת של ט' באב והכביד שערו, מיקל בתער אבל לא במספרים, ומכבס כסותו במים, אבל לא בנתר ובחול. 

ולאחר התענית מותר מיד, כר' מאיר, ודלא כרשב&quot;ג דאסר כל השבת; והלכה כרשב&quot;ג, דלא אסר אלא באותה שבוע, ולא כר&quot;מ דאסר מר&quot;ח ואילך. ואם חל ט' באב יום א', או בשבת ונדחה עד אחר השבת, מותר בב' שבתות: בשבוע שלפניו מותר, כיון שנדחה התענית עד יום הראשון, אם כן שבת ראשונה אינה שבת שחל ט' באב להיות בתוכה; ובשנייה נמי הוא אחר התענית, הלכך מותר בשניהם. ובספר המצוות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת, לאסור כל שבוע שלפניו לספר ולכבס; וכתב בספר המצוות קטן פירוש לפירושו, כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו', כי היאך יאסור ביום ה' ו'? הלוא כשחל ט' באב בערב שבת שרי ביום ה', כל שכן כשחל להיות בשבת. וגם בשאר ימי השבוע הוא חומרא יתירה. ואם חל ט' באב בערב שבת, כגון למקדשין על פי הראייה, מותרין בה&lt;ref&gt;עי' במקור הדברים (הובא בב&quot;י), ועפ&quot;ז נראה דצ&quot;ל בה' דהיינו בחמישי, וכ&quot;ה במהד' שירת דבורה&lt;/ref&gt; מפני כבוד השבת.

כתב אבי העזרי: נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח, ויש עלינו לקיים משום אל תטוש תורת אמך. 

ויש פרושים שמתענין מי&quot;ז בתמוז ואילך, ויש מתענין מבשר ויין. וגרסינן בירושלמי: מה יש ביניהם, בין י&quot;ז בתמוז לט&quot;ב, כ&quot;א יום משהובקעה העיר עד שחרב הבית, ויש אומרים, כנגד שלשה שבועים שהתענה דניאל. ומנהג אשכנז, היחידים נמנעים מבשר ויין מי&quot;ז בתמוז ואילך, ומראש חודש ואילך נמנעים כולם מבשר ויין, זולת שבת, שאוכלין ושותין כדרך כל השנה כולה. וכן כתב הרמב&quot;ם: יש מקומות שנוהגים שלא לאכול בשר מר&quot;ח עד התענית. 

ונהגו הכל שלא ליכנס לבית המרחץ בשבת זו. ואסור לשנות מנהג אבותינו.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
תשעה באב אין ב&quot;ד יכולין לבטלו כיון שהוכפלו בו הצרות בפ' קמא דר&quot;ה (יח:) וכתבתיו בסימן שקודם זה וא&quot;ת י&quot;ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות כבר תירצו התו' דחורבן ב&quot;ה תקיפא טובא ולא דמי לט&quot;ב דצרה אחת הוכפלה בו

משנכנס אב ממעטין בשמחה משנה בפ' ב' דתעניות (כו:):

ומ&quot;ש ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו&quot;ג לישתמיט מיניה דריע מזליה שם (כט:):

תניא בפרק החולץ (מג.) קודם לזמן הזה העם ממעטים בעסקיהם וכו' עד ואין עושין סעודת אירוסין ומפרש בגמרא דקודם לזמן הזה דקתני קודם דקודם הוא ופי' רש&quot;י קודם שבת שחל ט&quot;ב בתוכה וכתב הרמב&quot;ן בספר ת&quot;ה קודם לזמן הזה כלו' מר&quot;ח עד התענית וכן העתיק רבינו:

ומ&quot;ש רבינו דאיתא בירושלמי מותר ליארס אפילו ביום ט&quot;ב הוא בפ&quot;ק ובפ' בתרא דתעניות ומפרש טעמא שמא יקדמנו אחר ברחמים וכדאיתא בגמרא דידן פרק אלו מגלחין (יח:) לענין ח&quot;ה וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;י מה&quot;א מותר לארס בכל יום חול אפילו בט&quot;ב בין ביום בין בלילה:

וקאמר בירושלמי הדא דתימא בניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה ונוטה ליפול מותר בפ' בתרא דתעניות אמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה וכתבוהו הרי&quot;ף והרא&quot;ש בפרק קמא דתעניות אהא דתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן ובבניין ובנטיעה ותני עלה בניין בניין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה והרמב&quot;ן כתבו בת&quot;ה על ברייתא דהחולץ:

ומ&quot;ש בניין של שמחה מפרש בפ&quot;ק דמגילה הבונה בית חתנות לבנו וכו' בגמר' דידן פ&quot;ק דמגילה (ה:) מייתי הא דתנן בפ&quot;ק דתעניות גבי תעניות צבור עברו אלו ולא נענו ממעטים במשא ובמתן בבניין ובנטיעה באירוסין ובנשואין ותני עלה בניין בניין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים ולא היה צריך רבינו לאתויי מפ&quot;ק דמגילה דמייתי לה התם אגב גררא דהא בפ&quot;ק דתעניות (יד:) גופיה איתיה:

ומ&quot;ש ולפ&quot;ז הא דאמר אם היה כותלו גוהה מותר אפילו בכותל של בית חתנות קאמר שמותר אם גוהה כלומר דאי בשאינו של בית חתנות אפי' אינו גוהה נמי דהא לא אסר ברייתא כלל באינו של חתנות וכ&quot;כ הרא&quot;ש בפ&quot;ק דתעניות גבי תעניות צבור על הירושלמי דקאמר אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו פי' כותלו של בית חתנות והרמב&quot;ם כתב בפ&quot;ג מהלכות תעניות עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבניין של שמחה כגון ציור וכיור ובנטיעה של שמחה כגון מיני הדס ומיני אהלים וכ&quot;כ הר&quot;ן בספ&quot;ק דתעניות וז&quot;ל מדאמרינן בירושלמי הדא דתימא בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו משמע דכי אמרי' איזהו בניין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו דלאו דוקא אלא ה&quot;ה לכל בניין שא&quot;צ דאינו נעשה אלא לנוי ולהרווחה בעלמא וכתב עוד בשם רבינו האיי גאון מדקא משוינן בניין נטיעה אירוסין ונשואין ומתן מה משא ומתן רשות אסור והוא של שמחה אף בניין ונטיעה אירוסין ונשואין אסור בשל שמחה אבל מי שאין לו בית חתנות כלל ואין לו אשה ובנים הא ודאי של מצוה הוא ואע&quot;פ שהוא שמחה מותר ואע&quot;ג דלענין עברו תעניות צבור ולא נענו מיירי משמע לכאורה דה&quot;ה מר&quot;ח עד ט&quot;ב דהני תרתי זמני כי הדדי נינהו ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל אפי' מי שאין לו אשה ובנים משום דלא מסמנא להו מלתא ואע&quot;פ שהיה אפשר דרב האיי לא אמר אלא בעברו תעניות צבור ולא נענו אבל מר&quot;ח עד ט&quot;ב חמיר ואע&quot;פ שאין לו אשה ובנים אסור אי משום דהאי זימנא חמיר טפי אבלותא דידיה ואי משום דזמן קצר הוא ולא דמי לעברו תעניות צבור ולא נענו דהוי זמן ארוך טובא מ&quot;מ התוספות פ&quot;ק דמגילה (ה:) כתבו על עברו תעניות צבור דחמירי מט&quot;ב שמארסין בו: וכתבו התוס' בפ&quot;ק דמגילה ממעטין במשא ומתן פירוש של שמחה דומיא דבניין ונטיעה דבסמוך ובפרק החולץ (מג.) כתבו י&quot;מ דמשא ומתן נמי איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה ואין נראה דלא אסר אלא סעודה עצמה ונראה דריבוי משא ומתן קא אסר שימעטו יותר מבשאר ימים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו וי&quot;א כיון דגמרא דידן אוסר בניין סתם כל בניין קאמר כלומר אע&quot;ג דבירושלמי קאמר אמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה הדא דתימא בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו דמשמע דאתא למימר דלא אמרו למעט בבניין משנכנס אב אלא בבניין של שמחה דוקא כיון דגמרא דידן בפרק החולץ אוסר בניין סתם כל בניין במשמע ואע&quot;ג דבגמרא דידן נמי בפ&quot;ק דמגילה ובפ&quot;ק דתעניות אמרו דכי תנן ממעטין בבניין ונטיעה היינו דוקא בשל שמחה היינו לענין תענית צבור אבל מר&quot;ח עד התענית דקתני סתמא ממעטין מלבנות ולנטוע משמע דאפילו שאינו של שמחה אסור:

ומ&quot;ש כדרך שאסרו משא ומתן נראה שאין זה הכרע שהרי גבי תעניות צבור קתני כי האי לישנא ממעטין במשא ובמתן ובבניין ובנטיעה אפ&quot;ה אמרי' בגמרא דלא נאסר אלא בניין ונטיעה של שמחה דוקא אלא כל עיקר הטענה מדאסר בגמרא דידן בניין סתם גבי מר&quot;ח עד התענית ולא פי' דהיינו דוקא בדשמחה כדפירש גבי תעניות צבור אלמא דאפילו באינו של שמחה אסר ומ&quot;ש כדרך שאסרו משא ומתן ה&quot;ק א&quot;ת למה אסרו בניין שאינו של שמחה אל תתמה שהרי אסרו משא ומתן אע&quot;פ שאין בו שמחה והטעם שאסרו דברים אלו אע&quot;פ שאינם של שמחה מפני שהם דברים שאבל אסור בהם כדי שיהו נראים כמתאבלים על ירושלים ומדברי התוספות בפרק החולץ נראה דאית למילף למשנכנס ר&quot;ח עד התענית מתעניות צבור דכי היכי דהתם לא מתסר אלא בניין ונטיעה של שמחה ה&quot;ה הכא וכסברא ראשונה שכתב רבינו ועכשיו לא נהגו רוב העולם למעט במשא ומתן כלל משנכנס אב ונראה שהם מפרשים דלא מתסר בניין ונטיעה אלא דוקא בדשמחה כדברי הסברא הראשונה שהזכיר רבינו ומפרשים דלא נאסר משא ומתן אלא בדשמחה דומיא דבניין ונטיעה וכדברי הסברות שדחו התוס' ומפני כך נושאים ונותנים כדרכן ואינם חוששים ולפ&quot;ז צריכים ליזהר ממשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה וכיוצא בהם דאי לאו הכי נמצא שאינם חוששים למה שאמרו ממעטין במשא ומתן ונראה שזה היה דעת קצת פוסקים שלא הזכירו ברייתא זו דהחולץ מפני שהם מפרשים דבניין ונטיעה ומשא ומתן דקא אסר כולהו בשל שמחה דוקא הוא דקא אסר ומאחר שכתבו משנכנס אב ממעטין בשמחה ממילא משמע דכל הנך מילי כיון דשמחה נינהו אסור וכן מצאתי שכתב הכלבו בשם ה&quot;ר פרץ דאמרי' ביבמות שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור לישא וליתן י&quot;ל היינו משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה דומיא דלבנות ולנטוע דמפ' התם כגון אבורנקי של מלכים א&quot;נ אסור להרבות במשא ומתן ר&quot;ל שיתמעטו יותר משאר ימים עכ&quot;ל. ואפשר לומר עוד שהעולם סוברים שאין למעט בעסק כלל ואפי' הם צרכי חופה וההוא דהחולץ מדת חסידות היא או במקום שנהגו ולפיכך השמיטוה הרי&quot;ף והרא&quot;ש והרמב&quot;ם וראיתי בני בודי&quot;ן נוהגים שלא לישא וליתן כלל משנכנס אב ונראה שאין להם על מה שיסמוכו דהא דלא כמאן דאי לסברא שדחו התוס' כל משא ומתן דלאו צורך חופה היא שרי ואי לסברת התוס' בהחולץ כל משא ומתן שרי ובלבד שימעטו יותר מבשאר ימים ואפי' צרכי חופה משמע דשרי ע&quot;י מיעוט דהא לא שאני להו בין צרכי חופה לשאר משא ומתן ואע&quot;פ שבסברא שנייה שכתב רבינו קאמר כדרך שאסרו כל משא ומתן הא כיון דעל הברייתא קאי אין להחמיר יותר ממה ששנוי בברייתא ומאחר שבברייתא לא אסרו אלא למעט מלישא וליתן משמע דלא נאסר משא ומתן לגמרי ועוד שסברא זו לא באה לומר כל משא ומתן אפי' ע&quot;י מיעוט אסור אלא לומר דכי היכי דלר. שני לן בין משא ומתן דשמחה לשאינה של שמחה דבין של שמחה בין שאין של שמחה אסור בבניין נמי אפילו דלאו דשמח' אסור ומיהו לא נחית בעל סברת זו לאסור במשא ומתן יותר ממה ששנוי בברייתא דהיינו למעט דוקא אבל לא לאסור לגמרי ומיהו אפשר שנהגו כן ע&quot;פ מ&quot;ש התוס' בפ&quot;ק דמגילה ממעטין ר&quot;ל שלא יהיו ששין כלל אבל אין לפרש ממעטין אבל ששין קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש השיעור מה קורא מעט ע&quot;כ ואע&quot;פ שלענין עברו ת&quot;צ כ&quot;כ והם סוברים דת&quot;צ חמירי מט&quot;ב מ&quot;מ יש ללמוד מדבריהם דהיכא דקתני ממעטין לא נתברר השיעור ויש לאסור לגמרי זה כתבתי למצוא להם על מה שיסמכו אבל חומרא יתירא היא דאפילו מלאכה ממש אינה אסורה בט&quot;ב עצמו מן הדין וכ&quot;ש משא ומתן דקיל טפי ודי שנאסור אותו בט&quot;ב עצמו אבל לא שנקדים לאסור קודם לכן ומיהו הנוהגים פן אסורים עד שיתירו להם כעין התרת נדרים וכמ&quot;ש המרדכי בפ' מקום שנהגו:

שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה פי' השבוע שחל בה ט&quot;ב אסורים לספר ולכבס משנה בפרק בתרא דתענית (כו.):

ומ&quot;ש ואפי' אינו רוצה ללבשו עתה וכו' שם (כט:) אר&quot;נ לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר ורב ששת אמר אפילו לכבס ולהניח אסור מיתיבי אסור לכבס לפני ט&quot;ב אפילו להניח לאחר ט&quot;ב וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ תיובתא ופירש&quot;י דטעמא דאסור משום דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:

ומ&quot;ש דאפי' אין לו אלא חלוק א' אסור לכבסו וללבשו כ&quot;כ הרמב&quot;ן בס' ת&quot;ה ופשוט הוא:

ומ&quot;ש וכן המכובסין מקודם לכן אסור ללובשן ולא ללובשן לבד וכו' עד הכל אסור כל זה כתב הר&quot;ן שם וכ&quot;כ הרמב&quot;ן בספר תורת האדם והביאו ראיה מדאמר רב ששת תדע דאסור אפילו לכבס ולהניח דהא בטלי קצרי דבי רב פי' שהכובסים היו בטלים באותו שבוע ובטלי לגמרי משמע וכן פסק הרשב&quot;א בתשובה:

ומ&quot;ש וכבוס שלנו מותר אבל גיהוץ שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ברייתא כתבתי' בסמוך גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ופירש&quot;י גיהוץ שלנו אינו יפה אלא ככיבוס שלהם ואסור לגהץ אבל כיבוס שלנו מותר וכן הכריע הר&quot;ן וגם הרמב&quot;ן כתב פירשו הגאונים דה&quot;ק גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם שהוא אסור הא כיבוס שלנו מותר וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ שלנו ולא כיבוס שלהם והיתר זה אינו אלא לכבס ולהניח דוקא אבל ללבוש אסור כדין כלי פשתן דבסמוך וכ&quot;כ רבינו בסמוך בשם הרמב&quot;ן כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר אבל ללבוש בין חדשים בין ישנים צבועים ולבנים בין מכובסים עכשיו בין מכובסים קודם אסור ללבשן בשבת זו ושלא ככתוב בכלבו יש סוברין להתיר אפילו לכבס וללבוש בכיבוס שלנו:

ומ&quot;ש רבינו גבי כלי פשתן לפי שאין חוששין לגוהצן אין לומר דאין מגהצין אותן קאמר דהא בשגיהצום קאי וקאמר דאין בהם משום גיהוץ אלא ה&quot;פ לפי שאין חוששין לגוהצן יפה וכ&quot;כ הרא&quot;ש וכתב הרמב&quot;ן גבי אבל דטעמא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ מפני שאינם מתגהצים כהוגן ואין זיעה וטינוף יוצאה מהם:

ומ&quot;ש והא דשרי דוקא לגוהצן ולהניחן אחר ט&quot;ב וכו' שם שלח רב יצחק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע&quot;פ שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסור ללבשן בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה וז&quot;ל הרמב&quot;ם שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפי' לכבס ולהניח לאחר התענית אסור ונ&quot;ל שמה שאמר אפילו לכבס ולהניח אסור אשאר כלים קאי ולא אכלי פשתן ואפשר דאע&quot;ג דמדינא שרי סתם דבריו כי היכי דלישתמע מינייהו איסור מפני שנהגו העולם איסור וכן נראה ממ&quot;ש ה&quot;ה וז&quot;ל העולה מכל זה שאסור ללבוש אפי' כלי פשתן מכובסין עד התענית אבל לכבס כדי להניח כולן אסורין חוץ מכלי פשתן והרמב&quot;ן הוסיף להתיר כיבוס שלנו אפי' בכלי צמר כדי להניח ורבינו לא כתב בזה שום היתר לפי שנהגו להחמיר עד כאן לשונו ומדאמרי' גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם משמע דכיבוס שלנו מותר וגיהוץ שלנו מיהא אסור אבל הרא&quot;ש כתב גיהוץ שלנו הרי הוא ככיבוס שלנו ומותר ואם נוסחא אמיתית היא צריך לומר דאגיהוץ דבזמן הזה קאמר דגריע טובא דבני בבל היו אמרי דגיהוץ דידהו לא חשיב אלא ככיבוס דבני א&quot;י הלכך כיבוס דגריע טובא שרי ולדידן דגיהוץ דידן הוי ככיבוס דבני בבל א&quot;כ גם גיהוץ שרי ומיהו לא נפקא לן מינה מידי שהרי כתב רבינו בסמוך דנהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו ובסי' זה אכתוב שי&quot;א דכיבוס שלנו אסור מן הדין וכתב בת&quot;'ה שמהר&quot;מ אסר לכבס בגדי קטנים בשבת זו אבל מתוך דברי ת&quot;ה נראה שלא נהגו כן וגם אנו לא ראינו ולא שמענו מי שנוהג כן:

כתב הרמב&quot;ן הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ דוקא בישנים וכו' ז&quot;ל הרמב&quot;ן בספר תורת האדם באבילות ישנה הא דאמרינן כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ודאי בישנים הוא דאילו בחדשים אפי' בכלי פשתן יש בהן משום גיהוץ באבל כדפרשינן אלא בישנים היא אלמא דכלי צמר אפילו בישנים קאמרינן דאסור וכולה שמעתא במכבס ישנים היא וש&quot;מ דכל שם גיהוץ אסור הלכך כלים חדשים בין לבנים בין צבועים אסורים וכן ישנים מכובסין כולם אסורים ואפי' להניח אחר השבת וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישנים יוצאים מתחת המכבש מיהו כבוס שלנו לכבס ולהניח מותר דמלאכת עראי היא וכן כלי פשתן בכל מקום ואפי' בגיהוץ שלהם וללבוש בין חדשים בין ישנים לבנים וצבועים בין מכובסים עכשיו בין קודם לכן כולן אסור ללבשן בשבת זו ואפי' של פשתן עכ&quot;ל ביאור דבריו דגבי אבל תניא בפ' אלו מגלחין (כג.) כל ל' יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאים מתחת המכבש ר' אומר לא אסרו אלא בכלים חדשים בלבד ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אמר אלא בכלים חדשים לבנים בלבד ופסקו הפוסקים כמ&quot;'ד לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד וכתב הרמב&quot;ן דלת&quot;'ק דאסר כלים ישנים בגיהוץ כלי פשתן ישנים אינם בכלל לפי שאינם מתגהצים כהוגן אלא חדשים ולבנים ודאי אסורים הלכך לר' אלעזר בר' שמעון דאמר חדשים לבנים כלי צמר וכלי פשתן שוים הם לענין אבלותו בירושלמי על כל המתים כולם הוא אסור בגיהוץ עד ל' יום וכו' מ&quot;מ למדנו לכלי פשתן שהם בכלל גיהוץ ואנן דקי&quot;ל אפי' בשל צמר חדשים ולבנים נמצאו כולם שוים בדיניהם עכ&quot;'ד בענין גיהוץ דאבל והשתא אתא למימר דגיהוץ דשבת שחל ט' באב להיות בתוכה חמיר טפי דכלים חדשים בין דצמר בין דפשתן בין לבנים בין צבועים אסורים וכלים ישנים דצמר יוצאים מתחת המכבש בין לבנים בין צבועים אסורים אפילו לכבס ולהניח ומיהו כלי פשתן ישנים בין לבנים בין צבועים לכבס או לגהץ ולהניח מותר אבל ללבוש הנך נמי אסורים ואפי' היו מכובסים או מגוהצים מקודם לכן ולמד הרב ז&quot;ל דינים אלו מדאמרינן כלי פשתן אין בהן משום גיהוץ וע&quot;כ בישנים קאמר דאילו בחדשים ודאי יש בהם משום גיהוץ כמו שנתפרש גבי אבל וכיון דבישנים אצטריך לאשמעינן דאין בהן משום גיהוץ אלמא דכלי צמר אפי' ישנים אסורין בגיהוץ וכיון שכן למדנו מכאן דכל שום גיהוץ אסור וכשם שאין אנו מחלקים בין חדשים לישנים בבגד צמר כך לא נחלוק בהם בין לבנים לצבועים וכן בכלי פשתן חדשים שהם אסורים בגיהוץ לא נחלק בין לבנים לצבועים וזהו שכתב הלכך כלים חדשים בין לבנים בין צבועים אסורים וכו' וכך פירושו כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין דצמר בין דפשתן אסורים וכן ישנים מכובסים בין לבנים בין צבועים בין דצמר בין דפשתן כולן אסורים דבכיבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן וכל הני דאמרן אסורים בין דגיהוץ בין דתכבוסת אפי' לגהץ ולכבס להניח לאחר השבת אסור: ומ&quot;ש עוד וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישינים יוצאים מתחת המכבש פי' בכלי צמר בין בחדשים בין ישנים בין לבנים בין צבועים ובכלי פשתן דוקא בחדשים אבל ישנים כבר נתבאר דאפי' בגיהוץ שלהם שרו ומ&quot;ש יוצאים מתחת המכבש הוא משום דמשמע ליה דבגיהוץ לא מתסר בישנים אא&quot;כ יוצאים מתחת המכבש דשבת דט' באב כיון דמתסר בישנים ילפי' לה מת&quot;ק דאסר גבי אבל בישנים וכיון דחזינא דלא אסר ת&quot;ק בישנים אלא ביוצאים מתחת המכבש דוקא ה&quot;נ דכוותיה ובספרי רבינו כתוב בין בישנים בין בחדשים יוצאים מתחת המכבש וטעות סופר היא שהרי הראב&quot;ד הוא שסובר כן דיוצאין מתחת המכבש בין בחדשים בין בישנים היא והרמב&quot;ן חלק עליו וכתב דלא קאי יוצאין מתחת המכבש אלא לישנים דוקא אבל בחדשים אפי' אינם יוצאים מתחת המכבש אסורים וכתב שכ&quot;ד הרמב&quot;ם ולפיכך צריך להגיה ולכתוב בין בחדשים בין בישנים יוצאים מתחת המכבש ומ&quot;ש ומיהו כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר כבר כתבתי שכן פירש&quot;י והמפרשים ונתן הרב ז&quot;ל טעם לדבר משום דמלאכת עראי היא. ומ&quot;ש וכן כלי פשתן בכל מקום ואפי' בגיהוץ שלהם מותר לגהצם ולהניח פירוש כלי פשתן ישנים דאילו חדשים יש בהם משום גיהוץ כמו שנתבאר אלא ודאי בישנים מיירי וכבר ביאר שעליהם אמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ: ומ&quot;ש וללבוש בין חדשים בין ישנים בין לבנים וצבועים בין מכובסין עכשיו בין קודם לכן כולן אסור ללבשן בשבת זו ואפי' של פשתן פשוט מדאמרי' שלח ר&quot;י בר גיורי משמיה דר' יוחנן אע&quot;פ שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסור ללבשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה וכבר נתבאר דהא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ בישנים מיירי ועלייהו קאמר דאסור ללבשן וכ&quot;ש בכולהו אינך: כתב בא&quot;ח כיבוס במים להניח מותר אפי' בעט&quot;ב:

גיהוץ פי' הערוך שמעבירין על הבגדים אבן חלקה להחליקן ובנ&quot;י פי' בפרק אלו מגלחין דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית ולדבריו צריך לומר דכיבוס היינו&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; במים לבדם: כתב הר&quot;'ן בפ' בתרא דתעניות הא דאמרי' כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ודאי בישנים הם ומינה דכלי צמר אפי' בישנים אסור איכא מ&quot;ד דטעמא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ הוא מפני שאינם מתלבנים כ&quot;כ ולפיכך אין בהם לא ומשום גיהוץ בבל ולא משום כבוס ארץ ישראל וכ&quot;ד הראב&quot;ד והרמב&quot;ן ולפ&quot;ז מותר לתת פשתן לכובס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה לכבס ולהניח אבל ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן כתב שהגיהוץ אין עקרו על הליבון אלא על חימרתא שמעבירין עליו ועל המכבש שמכבשין אותו שם שע&quot;י כן הוא מחזירן לחדושן שיש להם צורת כלים חדשים שהן אסורין בכל ענין בין בצבועים בין בלבנים וכן מוכיח בברייתא של מסכת שמחות שהגיהוץ אין עיקרו משום ליבון ששנינו שם ואלו הן כלים המגוהצים כלים היוצאים מתחת המכבש דברי ר' וכו' נראה מזה שעיקר הגיהוץ מפני שהן כחדשים וכן ידוע מכלי הצמר הדקים והגסים שהן חוזרים ע&quot;י אומנות זו עד שאינו ניכר בהן אם חדשים או ישנים ולפיכך אמר בכלי פשתן שאין בהם משום גיהוץ שאין אומנות זו עושה בהם כלום שלעולם ניכרים בשחיקותם ואין מלאכת הגיהוץ מחזרת אותן לחידושן ולפיכך מותרין בבבל שאין הכיבוס אסור בהן משום כיבוס אלא הגיהוץ שמחדש אותם אבל בארץ ישראל אע&quot;'פ שאין הגיהוץ מחדש אותן הרי הגיהוץ מלבן אותן ונאסרים מעני הליבון ולפ&quot;ז כלי פשתן החדשים אסורים בכל מקום שבשעה שהם חדשים יש בהן משום גיהוץ כדאמרינן בפרק ערבי פסחים (קט.) במה משמחם בארץ ישראל בכלי פשתן המגוהצים ואסורין שלא יקנה אותם לעצמו בשבת של ט&quot;ב אפי' להניח לאחר ט&quot;'ב כדינן דלכבס ולהניח ולכבסן בארץ ישראל אסור מפני שהם מתלבנין אבל בבבל מותר מפני שאין מתלבנין שם יפה לפי שמימיהם עכורים שאינה ארץ וגבעות כארץ ישראל הלכך כיבוס שבארצות הללו אפשר שהיא ככיבוס א&quot;י וכיון שלפי דעה זו יש בכלי פשתן משום כיבוס א&quot;י אף אנו אוסרים לתת כלי פשתן לכובס בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אפי' לכבס ולהניח וכך מטין דברי הרמב&quot;'ם ז&quot;ל בפ&quot;ג מהלכות תעניות עכ&quot;'ל:

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו כ&quot;כ גם התוס' בפרק אנו מגלחין (כג.) וכתב המרדכי בתחלת מ&quot;ק וכ&quot;כ עוד התום' פרק בתרא דתעניות (ל.) שהחמיר רש&quot;י שלא לתת סדינים לכובס בשבוע שחל ט&quot;ב להיות בתוכה כתבתי בסי' זה שכתב המגיד שלא כתב הרמב&quot;ם שום צד היתר בכיבוס בשבוע זו לפי שנהגו להחמיר וכן פשט המנהג כתב בתה&quot;ד מתוך הסברא נראה להתיר לנשים העבריות לכבס בגדים לעו&quot;ג בשבת זו שהרי אין איסור כיבוס בשבת זו משום דאסור במלאכה אלא כדי למעט בשמחה ולהראות האבילות והא לא שייך בכיבוס בגדי העו&quot;ג אמנם סובר אני להחמיר משום דאיכא למיחש למראית העין עכ&quot;ל. ואני אומר דהכי משמע בירושלמי לאסור דגרסינן התם בפ' בתרא דתעניות הדין קצרא אסיר ליה למעבד עבידתיה משמע דבכל גווני קאמר ל&quot;ש דישראל ל&quot;ש דעו&quot;ג:

כתב רבינו שב&quot;ט דה&quot;ה כלים חדשים אסור לתקן בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה דגרסינן בפרק מקום שנהגו נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא וכו' כל זה במרדכי בתחלת מ&quot;ק וז&quot;ל רשב&quot;ט כתב ופסק דה&quot;ה כלים חדשים אסור ללבשן ואסור לתקן ולהניח ובירושלמי פ' מקום שנהגו הני נשי דנהיגי דלא למשתי מדעייל אב מנהגא וי&quot;ל דלא לישתי חמרא אבל רבינו נסים גאון לא גריס חמרא ופירש לשון בשתי או בערב וכיון שהשתי אסור כ&quot;ש תיקון בגדים וראוי להחמיר בזה אפי' מר&quot;ח תניא בהחולץ קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהן וכו' ה&quot;ה לתיקון בגדים חדשים דהוא נמי בכלל מיעוט שמחה ע&quot;כ ובהג&quot;מ הזכירו זה ג&quot;כ ובהג&quot;מ החדשות בשם הרוקח כתוב וז&quot;ל נראה דאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה (ב.) וכתוב בתה&quot;ד נראה דאותה מלאכה שעושין הנשים לצעיפים קודם הכביסה שמוללים הקצוות אין לאסור בשבת זו כל עיקר בצעיפי עו&quot;ג דאפי' בצעיפי ישראליות אינו אלא חומרא יתירה דלא דמי כלל לתיקון השתי ולבגדים החדשים וגם הנשים הטוות חוטים כדי לתפור בהם בגדים ומחייתם ממלאכה זו נראה דשרי לטוות בשבת זו דהך נמי לא דמי לתיקון השתי שהוא תחלת אריגת הבגדים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואיכא שמחה בדבר משא&quot;כ בחוטי התפירה עכ&quot;ל ודע דהתם בירושל' יהיב טעמא למנהגא דלא למשתי מפני שבו פסקה אבן השתיה מהטעם כי השתות יהרסון {{פרשן טור|Prisha}} ויש לשאול מאחר שהירושל' אומר מגו דעייל אב דהיינו מר&quot;ח מה ראה רבי' שב&quot;ט שלא לאסור אלא בשבת עצמה שחל ט&quot;ב להיות בתוכה כמו שמבואר בדברי רבי' וכדמשמע במרדכי ועוד יש לשאול למה כתב שהטעם שראוי להחמיר מר&quot;ח הוא מפני שזה בכלל מיעוט שמחה הוא תיפוק ליה משום דאמרי' בירושלמי דמדעייל אב הוי מנהגא ועוד יש לשאול היאך כתב רשב&quot;ט דאסור לתקן כלים חדשים הא בירושלמי לא קאמר דאסור אלא שהוא מנהג כשר ונ&quot;ל דמשום דבירושל' קאמר דמדעייל אב הוי מנהגא למד רשב&quot;ט דבאותה שבת איכא איסורא דאי לא&quot;ה לא היו מחמירין לנהוג איסור מר&quot;ח והיה מספיק שהיו אוסרים באותה שבת אלא ודאי מדינא אסור באותה שבת והם החמירו לנהוג איסור מדעייל אב וכתב שראוי להחמיר בזה מר&quot;ח ולאסרו אף במקום שלא נהגו מטעם מיעוט שמחה וכדתניא בהחולץ דמר&quot;ח עד התענית ממעטין בעסקיהן כו' ועי&quot;ל שרשב&quot;ט סובר דהא דקאמר בירושלמי מנהגא היינו לומר שהוא מנהג כשר אבל אינו אסור מן הדין אלא באותה שבת בלבד דלא קי&quot;ל כר&quot;מ דאסר מר&quot;ח אלא כרשב&quot;ג דלא אסר אלא באותה שבת וזהו שכתב רשב&quot;ט דשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור כלומר מדינא כשאר דברים האסורים באותו שבת וקודם לאותה שבת מותר כרשב&quot;ג ומיהו ראוי להחמיר מר&quot;ח אע&quot;ג דלא קי&quot;ל כר&quot;מ משום דבכלל מיעוט שמחה הוא וכההיא דתניא בפרק החולץ והא דקאמר דלא למשתי עמרא נראה דל&quot;ש לו ל&quot;ש לאחרים בין בשכר בין בחנם נהגו דלא למעבד דהא בכל גווני שייך טעמא דשפסקה בו אבן שתיה וכי השתות יהרסון:

ותספורת של שבת זו כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל וכו' עד ולא בנתר וחול כך כתב בספר ת&quot;ה וטעמיה משום דבפ&quot;ב דתעניות (כו.) תנן שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ואתא הרמב&quot;ן למימר דהא דאסור לספר לאו שער ראשו דווקא קאמר אלא ה&quot;ה לכל שער שבו דאסור כמו באבל חוץ ממה שמעכב האכילה בזקן דגם האבל מותר בו לדעת הרמב&quot;ן:

ומ&quot;ש דמי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת של תשעה באב מיקל בתער וכו' הוא משום דמדמי ליה למי שתכפוהו אבליו דאיתא בפרק אלו מגלחין (יז:) ופי' דבר זה כתבתי בטור י&quot;ד סי' ש&quot;צ כתב הכלבו אין איסור לספר אלא אותה שבת בלבד עד התענית ולפני אותה שבת מותר מ&quot;מ מנהג הזקנים שלא להסתפר כלל לפני אותה שבת כדי שיכנסו ליום התענית כשהם מנוולים וגוערין מאד למי שיספר ע&quot;כ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; כתב בהלכות שמחות אסורים הגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה ע&quot;כ: והא דאסר לכבס כסות קטנים משמע דלא בגדים שמלפפין בהם קטנים המוציאים רעי ומשתינים בבגדיהם קאמר דהנהו מישרא שרי ודייק נישניה שכתב לשון כסות ולא לשון בגד {{פרשן טור|Prisha}}:

ולאחר התענית מותר מיד כר&quot;מ וכו' בפרק בתרא דתעניות (כט: ל.) אסור לספר ולכבס מר&quot;ח עד התענית דברי ר&quot;מ ר&quot;י אומר כל החודש כולו אסור רשב&quot;ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד אמר רבא הלכה כרשב&quot;ג ואמר רבא הלכה כר&quot;מ ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר&quot;מ ה&quot;א אפי' מר&quot;ח קמ&quot;ל הל' כרשב&quot;ג ואי אשמעי' הלכה כרשב&quot;ג ה&quot;א אפי' לאחריו קמ&quot;ל הלכה כר' מאיר:

ואם חל ט&quot;ב יום א' או בשבת ונדחה וכו' ירושלמי כתבוהו הרא&quot;ש והר&quot;ן שם ט&quot;ב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרין וכתב הרא&quot;ש הטעם דכיון שנדחה התענית עד יום א' לא הוי שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה:

ובספר המצות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת לאסור כל השבוע שלפניו וכו' עד כ&quot;ש כשחל להיות בשבת כל זה כתבו הגה&quot;מ והכלבו:

ומ&quot;ש רבינו ואם חל ט&quot;ב בע&quot;ש וכו' ברייתא בפרק בתרא דתעניות (כט.) וכתבו התוספות שם (ל.) היכא דחל ט&quot;ב להיות בה' בשבת מותר לספר ולכבס מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין עד מ&quot;ש מפני טורח השבת עכ&quot;ל ודבר תימא הוא להתיר לכבס ולספר ביום ט&quot;ב עצמו ותו דבהדיא תניא התם כזל להיות בה' לפניו אסור לאחריו מותר ואם איתא לאשמעינן דביום עצמו מותר ותו דגבי חל להיות בע&quot;ש קתני אם לא כבס בה' מותר מן המנחה ולמעלה ומסיק דלייט עלה אביי וכ&quot;ש כשחל להיות בה' דודאי אסור בו ביום אפילו מן המנחה ולמעלה. ואין לומר דמאי דשרו התוס' מחצות ולמעלה היינו ביום ד' שהוא עט&quot;ב דהא תניא בחל להיות בה' לפניו אסור ותו דטפי איכא לאחמורי אחר חצות מקודם חצות הלכך אין לסמוך על הוראה זו:

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח וכו' כ&quot;כ המרדכי בשמו בתחלת מ&quot;ק וכתוב בתה&quot;ד סימן ק&quot;צ דמשמע דאפילו בצונן אסור אע&quot;ג דלשון הרמב&quot;ן דוקא בחמין נהגו איסור נראה דא&quot;ז ומרדכי פליגי עליה בהא דאינהו סברי דנהגו מר&quot;ח ואילך ואיהו לא כתב אלא בשבת זו הכא נמי נימא דבהא נמי פליגי אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מר&quot;ח ולא מיחו בידם והמחמיר תבא עליו ברכה עכ&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ויש פרושים שמתענים מי&quot;ז בתמוז ואילך. ויש מתענין מבשר ויין כ&quot;כ הג&quot;מ:

ומ&quot;ש וי&quot;א כנגד ג' שבועים שהתענה דניאל גז&quot;ש בשם רבינו סעדיה: כתב הכלבו יש נמנעים מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואף על פי כן אין להמנע מהתבשיל שנתבשל בו הבשר דלצעורי נפשיה קא מכוין והא אצטער ועוד דאמרינן בנדרים (נב.) הנודר מן הבשר מותר בתבשיל וכתב בשם ה&quot;ר אשר שטעם הנמנעים מבשר ויין מי&quot;ז בתמוז מפני שבו בטל התמיד וגם נסוך היין בעונותינו ומדברי המרדכי שאכתוב בסי' שאחר זה נראה שהנוהגים איסור מר&quot;ח או מי&quot;ז בתמוז בבשר ויין אפי' בשר עוף או בשר מלוח ויין תוסס אסור ומיהו אם כשהתחיל לנהוג התנה שלא יאסר בבשר עוף וכיוצא פשיטא דלא נאסר בהם:

וכ&quot;כ הרמב&quot;ן י&quot;מ שנוהגין וכו' עד סוף הסי' בת&quot;ה וז&quot;ל הרמב&quot;ם בפ&quot;ה כבר נהגו כ&quot;י שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר&quot;ח עד התענית עכ&quot;ל וכתב על זה ה&quot;ה המנהג הזה לא פשט בארצות אלו לענין אכילת בשר שאין נמנעין אלא ערב התענית אבל אין נכנסין למרחץ ודבר ברור הוא שבדין גמור אפילו ערב ט&quot;ב מותרין לרחוץ עכ&quot;ל: כתב הרשב&quot;א בתשובה נהגו אבותיכם נ&quot;ע שלא לאכול בשר משנכנס אב ואע&quot;פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד שאפי' בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין אפי' כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדרן של ראשונים ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם עכ&quot;ל: מצאתי כתוב בשם מהר&quot;י מולן לחוף הראש ערב שבת של חזון ישעיהו הורו רבותי דשרי ועל הרגלים לא שאלתים ולכאורה נראה דהקילו בראש מהא דאמרינן (תענית יג:) אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ואף הכא לא שנא. וכתב בפרנס ורוחצין הראש סמוך להכנסת כלה. מצאתי כתוב בתשובה אשכנזית לשתות יין הבדלה לא ראיתי רבותי נזהרים וגדולה מזו אמר לי מהר&quot;ש משפירא שדן לפני מהר&quot;ם שמותר לברך ברכת המזון על כוס של יין ולטועמו והודה לו מהר&quot;מ אכן לבי מגמגם בזה כיון דמדמי ליה לנדר כמו שפסק מהר&quot;מ דצריך התרה למי שנהג איסור &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וגם בספר אגודה התיר לבשל דגים בחומץ משום דנודר ביין מותר בחומץ משמע דלענין יין חשיב נדר עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}} מצאתי בתשובת אשכנזית לברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים דלא ונראה לע&quot;ד כגון מלתא דאפשר לדחויי כגון פרי או מלבוש אבל אי מיקרי פדיון הבן אין מחמיצין את המצוה או הברכה עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}} כתוב בהגהות מיימוניות החדשי' באיכה רבתי איתא שצריך ליזהר מי&quot;ז בתמוז עד ט&quot;ב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות ואין להכות אפילו הרב את תלמידו ואפי' ברצועה שבהן קטב מרירי שולט וסכנה יש בדבר שנאמר כל רודפיה וגו' כדאיתא התם עכ&quot;ל וכ&quot;כ הרוקח בסי' ש&quot;ט ובמדרש תילים מזמור צ&quot;א מוזכר זה ג&quot;כ יותר באורך:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* תשעה באב וכו' עד כיון שהוכפלו בו הצרות אע&quot;ג דבי&quot;ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות מ&quot;מ חורבן ב&quot;ה תקיפא טובא ועוד דלא דמי לס' באב דצרה אחת הוכפלה בו תוס' פ&quot;ק דר&quot;ה ומביאו ב&quot;י והנה לאשר רוב דיני ט' באב הם מנהג שנהגו רוב ישראל ועיקרי הדינים לא נודע ביניהם ומפני זה נשתבשו ההמון במקצתם להחמיר או להקל שלא כדין על כן ראיתי לכתוב תחלה עיקר הדין כדמות הקדמה למה שיבא אחר זה. תשעה באב מצוה מד&quot;ס היא ומפורש בדברי הנביאים איסור אכילה ושתייה שבו כדכתיב צום החמישי וכו' ופרק בתרא דתענית ת&quot;ר כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה כו' כדלקמן [[טור אורח חיים תקנד|ריש סי' תקנ&quot;ד]] ועתה שאין שמד ואין שלום אף ט' באב אינו מתקנת נביאים אלא מתקנת חכמים כמו שיתבאר. וקודם לזמן הזה משנכנס אב צריכין למנוע מדבר שמשמח הלב ואעפ&quot;י שאינו מלאכה וכמו ששנינו משנכנס אב ממעטין בשמחה והיינו שהעם ממעטין במשא ומתן ובבנין ונטיעה ואין נושאין נשים ומארסין ואין עושין סעודת אירוסין דכל אלו משמחין את הלב. אבל באכילת בשר ושתיית יין אעפ&quot;י שמשמח לא אסרום חכמים מפני שבמניעתם יש צער לגוף משא&quot;כ במו&quot;מ שאעפ&quot;י דאיכא שמחה בהיותם מ&quot;מ אין צער לגוף במניעת' ואף לספר ולכבס לא אסרו מר&quot;ח דאין בהם שמחה וגם הוא צורך הגוף אבל בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסרו לספר ולכבס וסמכוה על המקרא שאמר והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה ויליף טעמא מדכתיב ושבתה לאסור השבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה ומשום הכי אסרו דוקא לספר ולכבס מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף שבזה מראים קצת אבלות שכשעוסקים בתספורת וכביסה נראים כאינם חוששין להתאבל על התורבן אבל אכילת בשר ושתיית יין ורחיצת חמין וסיכה וכו' שהוא שומר הבריאות דאף המרחצאות יש בהן חיי נפש דלא ליתי שיחנא וכיבי כדאיתא ר&quot;פ אלו נדרים וכמ&quot;ש הרשב&quot;א בתשובה לענין חול המועד הביאה ב&quot;י לעיל [[טור אורח חיים תקמד|סי' תקמ&quot;ד]] וגם אינה מלאכה לא אסרוהו כלל כי אם בסעודה שמפסיק בה וה&quot;ט דמאחר שהסעודה גופה לצורך ט&quot;ב צריכה שתהיה בעניות ושפלות. וברחיצה וסיכה חולקים מקצת גאונים שאינו אסור כי אם משחשכה כמו שיתבאר כל זה בס&quot;ד וביאור עיקר דינים אלו והמנהגין שנהגו יבא בסימנים הבאים בס&quot;ד: 
* והכי איתא בירושלמי ומפרש טעמא שלא יקדמנו אחר ברחמים פי' שיתפלל אם לא ישאנה ימות הוא או היא ולא יראה שישאנה אחר ויצטער הוא אבל לא שמא יקדמנו אחר וישאנה דהא מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומר בת פלוני לפלוני ומה נפשך אי חזיא ליה לא אזלא מיניה ואי לא לא תועיל התפילה וכן איתא בפרק אלו מגלחין בדין אירוסין בחול המועד (סוף דף י&quot;ח) והתו' הקשו שם תימא אמאי לא משני הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני ע&quot;כ ולא קשיא ולא מידי דתלמוד מהדר אטעמא דאפילו היכא דהוא והיא לא נישאו עדיין: 
* וקאמר בירושלמי ה&quot;ד בנין של שמחה ה&quot;א בפ&quot;ב דתענית אמתני' דמשנכנס אב ממעטין בשמחה ורבינו מפרש דזהו בנין חתנות כדקאמר בפ&quot;ק דמגלה לענין תענית צבור ואיכא להקשות למה לא הזכיר רבינו דאיתא בפ&quot;ק דתענית ששם הגוף וכך הקשה הב&quot;י ויראה שרבינו נתכוין להביא קצת סמך דמאי דאתמר לענין תענית צבור דזהו בנין חתנות נילף מיניה נמי לעניין ט' באב שהרי בפ&quot;ק דמגלה אייתינן ליה למילף מיניה דמותר לנטוע נטיעה בפורים בשל שמחה דכיון דביומי דתענית אסור בשל שמחה ממילא בפורים מותר בשל שמחה השתא לפי זה נדון בדרך כ&quot;ש למילף דין ט' באב מתענית צבור דמאי דאסור שם בבנין של שמחה ה&quot;ה בט' באב: 
* ומ&quot;ש ולפי זה וכו' כ&quot;כ הרא&quot;ש ותימא למה נתיר כותלו גוהה שהרי סוף סוף של שמחה הוא וי&quot;ל דדוקא ביש בו סכנה ולאו דוקא דגוהה ברשות הרבים אלא אפילו גוהה למבוי ולחצר מותר לסותרו ולבנותו מפני שהכל סכנה וזהו שאמר בירושלמי אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ולא כתב גוהה לר&quot;ה והכי איתא בירושלמי לענין מועד כותל הגוהה סותר ובונה כדרכו וכמ&quot;ש הנימוקי יוסף בשם הראב&quot;ד בפ' משקין וע&quot;ל [[טור אורח חיים תקמ|בסימן תק&quot;מ]] ובמ&quot;ש לשם בס&quot;ד אך קשה מ&quot;ש רבינו ולפי זה דהא אפילו לסברת י&quot;א דאוסרין כל בנין מ&quot;מ בכותל גוהה ומפני הסכנה מותר לסתור ולבנות כדרכו דלא חמיר ממועד דהתירו לסתור ולבנות ולא סגי לסתור לבד משום דמימנע ולא סתיר והוי סכנה ה&quot;נ ודאי לענין תשעה באב ויש לומר דעיקר כוונת רבינו במ&quot;ש ולפי זה אינו אלא להורות דלפי סברא זו הא דקאמר אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו לאו בכל בנין קאמר דאינו מותר אלא בכותלו גוהה אלא דוקא בשל חתנות קאתי לאשמעינן והכי קאמר דאפילו בשל חתנות מותר אם גוהה אבל בשאינו של חתנות אפילו אינו גוהה מותר לאפוקי לסברת י&quot;א דאפילו בשאינו של חתנות אינו מותר אלא בכותל גוהה: 
* ומ&quot;ש וי&quot;א כיון דגמרא דידן אוסר וכו' סברא זו לא מצאתי בפוסקים בפירוש אבל מדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש יראה דסבירא להו הכי שהרי לא כתבו ההיא דירושלמי לענין ט' באב אלא לענין תענית צבור ובדיני תשעה באב כתבו סתם משנכנס אב ממעטין בשמחה שהוא כולל כל דבר המשמח כגון משא ומתן ובנין ונטיעה והדומה להם אלא שאוסרין כל בנין כדרך שאסרו כל משא ומתן דאל&quot;כ היה להם לפרש עלה דמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה מאי דקתני עלה בירושלמי הדא דתימא וכו' כדי לבאר דלאו בכל ענין אסור וכמו שפירשו בירושל' ויותר נראה שסברת י&quot;א שכתב רבינו היא ע&quot;פ סברא אחת מסברת התוס' שכתבו בפ' החולץ וז&quot;ל מלישא וליתן מלבנות ולנטוע בפ' בתרא דתענית מוקי בירושלמי ובבנין ונטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים וי&quot;א דמשא ומתן נמי איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה ואין נראה דלא אסר אלא סעודה עצמה ונראה דרבוי משא ומתן קא אסר שימעטו יותר מבשאר ימים עכ&quot;ל ועל פי זה כתב רבי' די&quot;א כל בנין קאמר כדרך שאסרו כל משא ומתן פי' כמו שאסרו בין משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה או שאר משא ומתן ה&quot;נ אסרו כל בנין אבל מ&quot;מ אינו דומה ממש למשא ומתן דהתם ממעטין בעסקיהם קאמר ר&quot;ל רק כדי פרנסתן אבל בבנין אפי' מעט אסור ודלא כהירושלמי ומ&quot;ש התוס' פ&quot;ק דמגלה ממעטין במשא ומתן פירוש של שמחה דומיא דבנין ונטיעה וממעטין רוצה לומר שלא יהו ששים כלל וחמירי מט' באב שמארסין בו אבל אין לפרש ממעטין אבל ששים קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש השיעור מהו קורא ממעט עכ&quot;ל ונראה לכאורה דדברי התוס' סתרי אהדדי אכן המעיין בם יראה דלא קשה מידי דבפ&quot;ק דמגילה לענין תענית של גשמים הוא ותנן התם עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ונשואין ומאחר דלענין אירוסין ונשואין ליכא לפרש אבל ששים קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש מהו השיעור ופשיטא דפירושו שאין מארסין וכונסין כלל ה&quot;נ דכוותיה לענין משא ומתן ובנין ונטיעה נמי אסור לגמרי קאמר פירוש בשל שמחה לגמרי אסור וגם המשא והמתן אינו אסור אלא בשל שמחה דומיא דבנין ונטיעה. אבל בפרק החולץ לענין תשעה באב קאמר ותני התם העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין וכיון דלא אסר אלא סעודה עצמה אלמא דצרכי חופה נמי מותר והשתא בע&quot;כ צריך לפרש דריבוי משא ומתן דוקא הוא דקא חסר ולא שני לן בין צרכי חופה לשאר משא ומתן ומעתה נמי צ&quot;ל דכל בנין אסור אפילו אינו של שמחה דומיא דמשא ומתן דאסור בכל ענין ולא קי&quot;ל כהירושלמי דמיקל אף לענין תשעה באב בבנין והב&quot;י מנוחתו כבוד לא פירש כן. ולענין הלכה נראה כסברא הראשונה וכמו שמפורש בהירושלמי ולא נשוה הירושלמי חולק אתלמודא דידן בדבר שאינו מפורש להדיא בתלמודא דידן ואדרבא הלשון ממעטין דקאמר משמע דממעטין לאסור בשל שמחה דוקא ודומיא דהכי משא ומתן נמי אינו אסור אלא בצרכי חופה ומ&quot;ש התוס' בפ' החולץ דאינו נראה שהרי לא אסר אלא סעודה עצמה יש לתרץ דעשיית הסעודה לחוד ומשא ומתן לצרכי חופה דאושא מלתא לחוד וכל אחד יש לו סברא להיתר ולאיסור ולדינא תרווייהו אסורין גם מה שכתבו התוס' בפ&quot;ק דמגלה לענין תענית של גשמים דממעטי' רוצה לומר שלא יהו ששים כלל אין צריך לפרש כן דהתם נמי הלשון ממעטין פי' שממעטין קצת באירוסין ובנשואין והיינו שאין מארסין ואין כונסין אא&quot;כ לא קיים מצות פריה ורביה ולעולם הלשון דממעטין לא ישתנה פירושו ומשמעו וה&quot;נ לענין משא ומתן ובנין ונטיעה קאמר דממעטין קצת לאסור בשל שמחה דוקא וכך מטין דברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ג מהלכות תענית ומ&quot;מ לענין בנין יראה כדברי הר&quot;ן דכל בנין שהיא לנוי ולהרווחה אסור אפילו אינו בנין של חתנות ואינו מותר אלא בכותל גוהה ומפני הסכנה וכך מטין דברי הרמב&quot;ם שלא הזכיר בית חתנות אלא ציור וכיוד שהוא לנוי ולהרווחה וכתב הרב המגיד שלמד כן מההוא דירושלמי שלא התיר רק בכותל גוהה. ועוד יראה לי דמאחר דהירושלמי עיקר דבריו אמתני' דמשנכנס אב ממעטין בשמחה איתאמר' ולשם לא הזכיר של בית חתנות היאך תסלק אדעתין להקל ולפרש דדוקא בשל חתנות קאמר אלא ודאי מאי דקאמר הדא דתימא בנין של שמחה כל שהוא של שמחה כגון לנוי ולהרוחה אסור ולכן נקט להתיר כותל גוהה דמילתא דפסיקא הוא שאינו של שמחה שהרי אינו אלא מפני הסכנה וה&quot;ה לכל בנין שהוא צריך לו הוא דשרי דוקא ומ&quot;מ הדעת מכרעת אם שכר עו&quot;ג קודם ר&quot;ח אב לבנות לו בית בקבלנות דעו&quot;ג אדעתיה דנפשיה קעביד אין בו איסור דעיקר טעמא הוא למעט בשמחה והרי הישראל יושב בטל ואינו עוסק בשמחה ואפילו בשבת מותר מן הדין ואינו אסור אלא מפני הרואה ופשיטא דלענין ט' באב שהוא דרבנן אין לאסור מפני הרואה והדבר צריך הכרע אמנם לשכור לו עו&quot;ג מר&quot;ח אב ולבנות לו בית מיד פשיטא דאסור וכן שלא יסייע הישראל עצמו בבנין הבית כל שהוא לנוי ולהרווחה ועיין במהרי&quot;ל ולפי פסק זה כל משא ומתן שאינו של שמחה מותר וכן נהגו ומהר&quot;ש לוריא כתב יישוב למנהג אפילו לסברת י&quot;א וז&quot;ל ועכשיו נהגו להקל שלא חשו באיסור משא ומתן כלל ואפשר דס&quot;ל דעכשיו בזמן הזה הכל הוא כדי חיינו כמ&quot;ש התוס' בפ' איזהו נשך עכ&quot;ל: 
* שבת שחל תשעה באב וכו' משנה וגמרא בפרק בתרא דתענית. ומ&quot;ש ואפילו אין לו אלא חלוק א' שם דאפי' לר&quot;נ דמתיר לכבס ולהניח אפ&quot;ה אוסר בחלוק א' לכבס וללבוש כ&quot;ש לרב ששת דקי&quot;ל כוותיה דאוסר לכבס ולהניח דאוסר בחלוק אחד לכבסו וללובשו: 
* ומ&quot;ש וכן המכובסין קודם לכן וכו' שם שלח רב יצחק בר גיורי אעפ&quot;י שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסו' ללבשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה משמע דלגמרי אסור אפילו המכובסים קודם לכן שהרי לא חילק ומעתה נדון בק&quot;ו בכלי צמר דכ&quot;ש דאסור: 
* ומ&quot;ש ולא ללבשן לבד וכו' שם אמר רב ששת תדע דבטלי קצירי דבי רב אלמא דהכל אסור דאי לא אמאי בטלי וכ&quot;כ הרמב&quot;ן והרשב&quot;א בתשובה סימן קפ&quot;ז וממילא שמעינן שאף המכובסין מקודם לכן אסור אף להציע כמו לענין לבישה דאסור הכל כדמוכח מההיא דשלח רב יצחק דלא חילקו חכמים: 
* ומ&quot;ש לפי שאין חוששין לגוהצן יפה כו' הרא&quot;ש שם ומשמע דס&quot;ל להרא&quot;ש דהגיהוץ הוא שמעבירין אבן על הבגדים להחליקן ולעשותן כעין חדשים ואין זה רק ליפות הבגד כמ&quot;ש הערוך וכמ&quot;ש הר&quot;ן ע&quot;ש הגאון ה&quot;ר יהודה בר ראובן ומשום הכי כתב הרא&quot;ש דבכלי פשתן אין חוששין לגוהצן יפה ליפותן שהרי אין הגיהוץ מתקיים בהן ומתלכלך מיד מפני הזיעה ולפי טעם זה אפי' בחדשים אין בהם משום גיהוץ אבל הרמב&quot;ן חולק על זה כמו שיתבאר בסמוך בס&quot;ד: 
* כתב הרמב&quot;ן הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ דוקא בישנים כו' פירוש דעת הרמב&quot;ן הוא שהגיהוץ עיקרו אינו אלא כדי ללבן הבגד מהזיעה והטינוף שעלו בו כבר ובגדי פשתן מדרכן להתרבה בזיעה וטינוף לפי שהן קרובין לבשר ולפיכך אינם מתגהצים כהוגן וטינוף הלכך דוקא בישינים אבל בחדשים שעדיין לא נתרבה בהה הזיעה והטינוף ויוצא מהן ע&quot;י הגיהוץ יש בהן משום גיהוץ אבל כלי צמר אפילו ישנים יש בהם משום גיהוץ שהזיעה והטינוף שבהם יוצא מהם על כל פנים כשמגהצים אותן ומ&quot;ם הלכך כלים חדשים וכו' ר&quot;ל כלי צמר חדשים המגוהצים בגיהוץ שלהם בין לבנים ובין צבועים אסורים ללבוש וכן ישנים המכובסין בכבוס שלהם כולן אסורין ללבוש בין לבנים ובין צבועים ולא לבד ללבוש אסור אלא אפי' לגהץ או לכבס ולהניח אסור נמי וגיהוץ שלנו נמי אסורין בין לבנים בין צבועים בין בחדשים ובין בישנים אלא שבישנים יש צד היתר אם אינן יוצאים מתחת המכבש ומ&quot;מ דעת הרמב&quot;ן דדוקא בגיהוץ יש צד היתר אבל בכבוס שלהם אע&quot;ג שהוא כמו גיהוץ שלנו חמיר טפי ואסור בישנים לגמרי דלא שייך הא מילתא דיוצאין מתחת המכבש אלא לענין גיהוץ ופשיטא דגם בגיהוץ שלהם איך איסור בישנים אלא ביוצאין מתחת המכבש וזהו שכתב הרמב&quot;ן בתחלת דבריו הלכך כלים חדשים וכו' וכן ישנים מכובסים כו' כלומר דדוקא בחדשים אין לחלק אפי' בגיהוץ וכן במכובסים אפי' בישנים אין לחלק אבל בגיהוץ ובישנים יש לחלק דדוקא ביוצא מתחת המכבש וזה ברור שהרי בפ' אלו מגלחין קתני יוצא מתחת המכבש בגיהוץ שלהם אח&quot;כ כתב הרמב&quot;ן ומיהו כבוש שלנו פי' אפי' בחדשים מותר לכבס ולהניח וכל זה דוקא בכלי צמר אח&quot;כ כ' וכל כלי פשתן פי' בין לבנים בין צבועים בגיהוץ שלהם מותר להניח ומ&quot;מ דוקא בכלי פשתן ישנים אבל בחדשים כבר כתב בתחלת דבריו שיש בהן משום גיהוץ ומ&quot;ה סתם דבריו פה לפי שנסמך על מ&quot;ש בתחלת דבריו ומ&quot;ש אפי' בגיהוץ שלהם הוא לומר ומכ&quot;ש בכבוס שלהם או בגיהוץ שלנו דמותר לכבס ולגהץ ולהניח בכלי פשתן ישנים וכ&quot;כ הר&quot;ן להדיא שזו היא דעת הראב&quot;ד והרמב&quot;ן גם הב&quot;י העתיק דברי הרמב&quot;ן גופיה בדין זה שכך כתב בשם הגאונים שפירשו כן ואיכא לתמוה על הב&quot;י שכתב בביאורו לדברי הרמב&quot;ן במ&quot;ש וכן ישנים מכובסין כו' ז&quot;ל וכן ישנים מכובסין בין דצמר ובין דפשתים כולן אסורות דבכבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן וכו' דדבר זה אי אפשר לפרש לדעת הרמב&quot;ן דלדעתו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ שלנו ולא משום כיבוס שלהם כדפרי' גם דברי הב&quot;י גופיה קשה אהדדי שהוא עצמו כתב קודם זה לדעת הרמב&quot;ן וז&quot;ל ומיהו כלי פשתן ישנים בין לבנים ובין צבועים לכבס או לגהץ ולהניח מותר וכו' ונראה דלא דק או הוא טעות סופר מכל מקום במה שפירש הוא תחלת דברי הרמב&quot;ן שכתב הלכך כלים חדשים כו' דאכלי צמר ופשתן קאי אי אפשר אלא דוקא אכלי צמר קאי כדפי'. ויש רוצים לפרש דודאי תחלת דברי הרמב&quot;ן אכלי צמר קאי אלא שלא הזכיר בדבריו רק מדין גיהוץ וז&quot;ש וכן ישנים מכובסים היינו לומר דגם המה אסורין לגהץ ובא להוציא שאין איסור לגהץ בגדי צמר ישנים שאינן מכובסים חחלה מאחר שאין הגיהוץ פועל בהם כלום וז&quot;ש וגיהוץ שלנו נמי אסורין בין בחדשים בין בישנים כמו שאסור גיהוץ שלהם בין בחדשים ובין בישנים המכובסין וה&quot;נ בגיהוץ שלנו ודוקא בישנים היוצאין מתחת המכבש וכן משמע קצת בספר תורת אדם שכתב ושמע מינה כל שם גיהוץ אסור הלכך כלים חדשים וכו' דמשמע שלא בא לבאר רק כל מילי דגיהוץ דשלהם ודשלנו אבל אי אפשר לפרש כן שהרי לדעת הרמב&quot;ן עיקרו של הגיהוץ אינו רק ללבן והיינו מים או אפר או נתר ובורית כמ&quot;ש נימוקי יוסף בפרק ואלו מגלחין וא&quot;כ אין טעם למ&quot;ש וכן ישנים מכובסין כו' נ&quot;ל ודו&quot;ק ומ&quot;מ לענין דינא ב' הפירושים שכתבתי הם האמת לדעת הרמב&quot;ן: 
* כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו פירוש דוקא בשבת שחל להיות תשעה באב בתוכה וכ&quot;כ המרדכי שכך נהגו אבותינו וכ&quot;כ התו' בפרק בתרא דתענית בשם רש&quot;י ובר&quot;ן משמע שגם הרמב&quot;ן סובר לאיסור מדינא וה&quot;ט משום דכבוס שלנו עכשיו הוא יפה ככבוס של ארץ ישראל ואינו דומה לשל בבל ואין דברי הב&quot;י נוחין לי במה שכתב דברי הרמב&quot;ם הם לפי המנהג שנהגו העולם לאסור אלא דינא היא וכשיטת הר' יהודה בר ראובן מיהו עכשיו נהגו איסור מר&quot;ח וכ&quot;כ מהרי&quot;ל ובמנהגים האחרונים ואין לשנות וכתוב ברוקח אבל אשה בימי לבונה מלבנת ומכבסת אפי' בשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה ע&quot;כ ודבר פשוט הוא דודאי במקום מצוה לא גזרו גם הר&quot;ן בשם רבינו האי גאון גבי בנין ונטיעה וכו' השוה מידה זו דבשל מצוה אפי' בשל שמחה מותר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ג לענין תענית של גשמים ממעטין באירוסין ובנשואין אלא א&quot;כ לא קיים מצות פריה ורביה וכו' וכתב הרב המגיד ודבר ברור הוא כו' ומזה אתה למד להתיר בכל דבר שהוא לענין מצוה ומה שאנו נוהגין להחמיר לענין נשואין אפי' מי&quot;ז בתמוז ואפי' לא קיים מצוה פריה ורביה אפשר משום דלא מסמני להו מילתא א&quot;נ ועיקר שסוברים כמו שחילק ר&quot;ת בפ' החולץ ומהר&quot;ם הביא בדין תשמיש המטה דשאני אבלות דרבים דהחמירו בו טפי שאם לא יעשה היכירא יהא נראה כאולו אינם חוששים להתאבל על ירושלים הלכך דווקא נשואין שהוא מפורסם ורבי' מתעסקין עמו אבל מילי דצנעא ודיחיד כמו לבישת לבנים ומכ&quot;ש דמצוה הוא פשיטא שאין להחמיר ומכ&quot;ש נדה שיכולה לרחוץ ולטבול וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל ובהגהת ש&quot;ע סי' כ' ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא וסעודת אירוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף ובשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה אין לאכול בשר ויין רק מנין מצומצם וזה אפי' בערב ט&quot;ב שרי ובלבד שלא יהא בסעודה שמפסיק בה עכ&quot;ל וכל זה כתוב במנהגי מהר&quot;א טירנא ומהרי&quot;ל והא דאיתא בפ' החולץ דקודם דקודם והיינו מר&quot;ח מקמי שבת שחל להיות בתוכה מארסין ואין עושין סעודת אירוסין וכדכתב רבינו בתחלת סי' זה וכן פסק בש&quot;ע ס&quot;ב אין זה אלא שלא במקום מצוה כגון שיש לו אשה ובנים אבל לצורך מצוה מותר אפי' בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה וכמ&quot;ש הר&quot;ן מיהו עכשיו נוהגין איסור אפי' אין לו אשה ובנים: וז&quot;ל מהר&quot;ש לוריא אמ&quot;ש רבינו אפי' מטפחת וכו' ואנחנו נוהגים איסור אפי' מר&quot;ח כל דבר שנוהג בשבוע שחל להיות ט&quot;ב בתוכה חוץ ממה ששייך לכבוד השבת אין לשנות כלל כגון כתונת ומטפחת דנהגינן היתר אבל בסדינים כמדומה שנהגו איסור וצ&quot;ע דמחמירין באבל ממש אף הכתונת לשבת אבל מטפחת הידים והשלחן כמדומה שנהגו היתר פשוט אפי' באבל הנלע&quot;ד כתבתי וע&quot;ל [[טור יורה דעה שפט|ביורה דעה סימן שפ&quot;ט]] עכ&quot;ל: עוד נוהגין עכשיו להחמיר מתחלת ראש חדש לענין כבוס אבל תספורת נוהגין להחמיר מי&quot;ז בתמוז וכמ&quot;ש במנהגי מהר&quot;א טירנא ונשאלתי באבל שאירע שלשים שלו בי&quot;ח בתמוז והשבתי דאין להחמיר בתספורת דאע&quot;ג דבתכפוהו אבליו זה אחר זה מיקל בתער אבל לא במספרים כדאיתא בפרק אלו מגלחין מ&quot;מ כאן שאינו אלא מנהג בעלמא אין להחמיר כולי האי אבל כה&quot;ג בשבת שחל להיות ט' באב בתוכה אסור בין בכבוס בין בתספורת: 
* כתב רשב&quot;ט דה&quot;ה וכו' פי' כמו שאסור לספר ולכבס בשבוע זו מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף הוא הדין נמי כלים חדשים ומפני שנראה כמוסיף על התלמוד שלא אסרו אלא לספר ולכבס לכן הביא ראייה מהירושלמי לפי פירוש הר&quot;ן גאון שאפי' בשתי יש מנהג לאיסור כ&quot;ש תיקון בגדים חדשים ומעתה סברא לומר דבכלל האיסור תספורת וכביסה נמי איסור תיקון כלים חדשים ואע&quot;ג דלפי הסברא היה ראוי לאסור אף תקון כלים ישנים כמו לענין כיבוס דישנים דאסור אלא דמאחר דלא אתי במכ&quot;ש דשתי דאיכא למימר דשאני שתי שהוא תקון מחדש והוי נראה כמוסיף על התלמוד הלכך לא אסרו רשב&quot;ט ומשום הכי נמי לא אסר רשב&quot;ט מר&quot;ח מפני שלא אסרו בתלמוד מר&quot;ח אלא דברים המוסיפים שמחה וכמו שלא אסרו לספר ולכבס מר&quot;ח וכמי שנתבאר בתחלת סימן זה אח&quot;כ כתב וראוי להחמיר בזה מר&quot;ח וכו' כלומר אעפ&quot;י שבתספורת וכביסה אין איסור מר&quot;ח מפני שאינו בכלל מיעוט שמחה אבל תקון בגדים חדשים יש בהן משום מיעוט שמחה. ונ&quot;ל קצת סמך לדבריו שהרי הקונה כלים חדשים מברך שהחיינו וזה פשוט דברכת שהחיינו אינה באה אלא על דבר שמחה ונ&quot;ל לפי מנהגינו לאסור כבוס מר&quot;ח אפי' בישנים וכדעת הרמב&quot;ן ולאו מדינא ה&quot;ה נמי תקון כלים יש לאסור מר&quot;ח אף בישנים ואף עפ&quot;י שאינו בכלל מיעוט שמחה בתספורת וכביסה ונראה עוד דלפי הדין אין איסור אלא שלא יכבס הישראל בעצמו שהרי עיקר הטעם דנראה כמסיח דעתו מלהתאבל על ירושלים שעוסק בכיבוס בגדים ה&quot;ה לענין תיקון בגדים אלא שנהגו לאסור וכן משמע במהרי&quot;ל: 
* ותספורת של שבת זו כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל וכו' עד כל שמעכב האכילה מותר הרב ז&quot;ל נמשך לדעתו שכך פסק בדין אבל אבל להרי&quot;ץ גיאות דבאבל תוך ז' אף למה שמעכב האכילה אסור וכן פסק בש&quot;ע [[שולחן ערוך יורה דעה שצ|בי&quot;ד סי' ש&quot;ץ]] א&quot;כ הכא נמי אסור אף למה שמעכב האכילה ואיכא לתמוה דבש&quot;ע פסק כאן כהרמב&quot;ן וביורה דעה פסק כהרי&quot;ץ גיאת: 
* ולאחר התענית מותר מיד כר&quot;מ. ויש נוהגין איסור עד שבת נחמו וכמו שכתב במנהגי דמהר&quot;א טירנא ובמהרי&quot;ל ויראה פשוט דנוהגים כן שלא לאכול בשר ולשתות יין עד שבת נחמו ומחמירין כרשב&quot;ג צריכין להחמיר נמי בתספורת וכבוסה ותיקון בגדים וכ&quot;כ במהרי&quot;ל שאסור לספר ולכבס עד יום ו' אם לא מפני השבת. ודברים אלה אינן דין כי אם לאותן פרושים שנמנעין מבשר ויין עד שבת נחמו צריכין להזהר נמי בתספורת וכביסה אם לא בה' מפני כבוד השבת ואעפ&quot;י שנמנעין מבשר ויין עד שבת עצמו וכל זה פרישה בעלמא ולאו מדינא וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל גופיה לשם דאינו אסור אלא עד התענית והיינו מדינא ואין דברי מהרש&quot;ל נראין שהשיג בתשובה על הנוהגין כן לפי שמחמירין כרשב&quot;ג לאחר שכבר נפסקה הלכה כר&quot;מ דמאחר שגם רשב&quot;ג נסמך על המקרא שאמר ושבתה אלא שאנו לא ראינו להחמיר על הצבור כל כך וזהו שאמרו בגמרא ותרוייהו לקולא מ&quot;מ יחיד הרוצה להחמיר על עצמו אין מוחין בידו ולא גרע מעשירי באב שרגילין הפרושים בכל החומרות שנוהגין בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה ומקצתן צמין בו והכל אינו מן הדין כי אם חומרא בעלמא מפני כבוד הבית שנחרב בעונינו ומה שהביא ראייה מפ&quot;ק דברכות שאם בא להטות בערב כב&quot;ש חייב מיתה אע&quot;ג דלב&quot;ה נמי שרי להטות מ&quot;מ מאחר שבא לכוין לעשות נגד הלכ' חייב מיתה וה&quot;ה נמי הכא שבא לכוין להחמיר כרשב&quot;ג נגד ההלכה דאסור אינה ראייה כל עיקר דהתם ודאי לא אמרו דחייב מיתה אלא כשהיה זקוף והטה במתכוין דאף לב&quot;ה דאית להו מטין וקורין ה&quot;מ דמטה ואתא מעיקרא כדאיתא התם בעובדא דר&quot;א בן עזריה ור' ישמעאל אבל כל שאר חומרות פשיטא דיכול להחמיר כ&quot;א לעצמו תדע דהא בפ&quot;ב דביצה תנן בג' דברים ר&quot;ג מחמיר כדברי ב&quot;ש אין טומנין את החמין מי&quot;ט לשבת כו' עד מה נעשה לבית אביך שהן מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל ובפ&quot;ק דשבת נמי תנן אמר רשב&quot;ג נוהגין היו של בית אבא שהיו נותנין כלי לבן שלהם לכובס עו&quot;ג ג' ימים קודם השבת והיינו שהיו מחמירין על עצמן כב&quot;ש וכפירש&quot;י לשם אלמא דכל שאר חומרות שרי ואינו דומה להטייה דק&quot;ש וה&quot;ה נמי חומרא זו דט' באב עד שבת נחמו הלכך אין לבטל המנהג ועד היום נוהגין כן מקצת פרושים וכן עיקר ודלא כמהרש&quot;ל: הגה&quot;ה מיימוני ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר&quot;ח עד שיעבור התענית ע&quot;כ וזהו מנהג אשכנז ועיין במה שאכתוב לקמן [[טור אורח חיים תקנח|בסימן תקנ&quot;ח]]. ומי שיש לו תישים שזמנן הגיע לשוחטן ולמכור העורות מר&quot;ח ואילך ורוצה ליתן לקצב עו&quot;ג לנוחרן נראה דכיון דישראל אסור לנוחרן וכדתניא עיקור שיש בה טריפה אסור ושאין בה טרפה מותר ופירש&quot;י בפ&quot;ק דע&quot;ג (דף י&quot;א) עיקור שיש בה טרפה שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותן ואעפ&quot;י שאין סופו ליהנות ממנה אסור לגרום טרפות לבהמה בידים עכ&quot;ל וכל שאסור לישראל עצמו אסור לומר לעו&quot;ג לעשותו בשלו וכ&quot;ש הכא דסופו ליהנות ממנה ואעפ&quot;י שהתו' הקשו על פרש&quot;י והתירו לגרום להם טרפות יש לנו לתפוס כרש&quot;י לחומרא ואף לפי' התו' כיון שנהנה אסור לעשות סחורה בנבלות וטרפות כמבואר [[טור יורה דעה קיז|בי&quot;ד סימן קי&quot;ז]]: 
* וכתב בספר המצות הקטן פי' לפירושו כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו' נראה בעיני דה&quot;ה אם אינו רוצה להמתין עד יום ו' מפני טורח השבת שפיר דמי לכבס בה' ובגמרא ובשאר פוסקים לא הזכירו כי אם כיבוס אבל בסמ&quot;ק לשם כתוב לספר ולכבס בה' וכו' ובתוס' כתבו דאם חל ביום ה' מותר לספר ולכבס מחצות ואילך כו' ור&quot;? ביום ד' מחצות ואילך דאילו ביום ה' פשיטא דאסור דאפי' אם חל בע&quot;ש לייט עלה אביי וכמ&quot;ש הב&quot;י והוא מדברי הר&quot;ן אלא ודאי דביום ד' קאמר ולא קשה מהא דתניא אם חל בה' לפניו אסור היינו דוקא שלא לצורך שבת אלא לכבס ולהניח אבל לצורך שבת ודאי מותר אם אי אפשר להמתין עד ע&quot;ש מפני טורח השבת ולא גרע מחל בע&quot;ש דמותר לכבס בה' מפני כבוד השבת וסתמא קתני דמותר ומשמע אפי' לאחר חצות ואדרבה נראה דטפי עדיף דכל כמה דמיקרבה לשבת טפי עדיף דמיחזי לכבוד שבת וה&quot;נ לחל ביום ה&quot; שמותר לכבס ביום ד' ויש לסמוך על הוראה זו שנראה מדברי התוס' שפסק כן הלכה למעשה ודלא כדברי הב&quot;י שדחה מהלכה. ועל סמך הוראה זו הורתי הלכה למעשה ליוצא בדרך למרחקים בשבוע שחל בה ט' באב לכבס לו בגדי פשתן לכבוד שבת אפי' לכמה שבתות שהוא צריך דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט' באב דאז כבר החזיק בדרך ואי אפשר לו לכבס בהיותו הולך בדרך. ומה לי אם אי אפשר לו להמתין עד אחר ט' באב מפני טורח שבת כמ&quot;ש התוס' או שום טורח אחר או טירדא המונעו וק&quot;ל ומ&quot;מ אם אפשר ע&quot;י עו&quot;ג לא יכבס בעצמו דע&quot;י עו&quot;ג אין איסור אלא מנהג כמ&quot;ש בסמוך נ&quot;ל: 
* כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח ואילך וכ&quot;כ במרדכי במנהגיו וכ&quot;כ בהג&quot;ה אשיר&quot;י מא&quot;ז וכן שאר מחברים האחרונים ועיין בתרומת הדשן אם אף בצונן אסור ומסיק דנוהגין לאסור כל גופו אפי' בצונן אבל חפיפת הראש מותר אפי' בחמין למי שנזהר בו בכל שבת ע&quot;ל [[טור אורח חיים תקנב|סי' תקנ&quot;ב ס&quot;ז]]: ואם אירע ר&quot;ת בערב שבת נ&quot;ל דרוחצין לכבוד השבת וכ&quot;כ במנהגים שכן נהגו ואף עפ&quot;י שכתב שם ג&quot;כ ובמנהגי דורא דרבותינו שבמגנצ&quot;א נזהרין ומקדימין לרחוץ מ&quot;מ לא נראה כלל להורות להחמיר שהרי במרדכי בפ' ב' דשבת האריך לבאר בראיות דמצוה לרחוץ בע&quot;ש ובמרדכי הארוך מסיים בסוף דבריו אבל ביום ה' לא הוי יקרא דשבתא אא&quot;כ אי אפשר לו לרחוץ בע&quot;ש עכ&quot;ל ועוד שאף בשבת של חזון הוא חומרא יתירא שהרי אף הכבוס התירו חכמי התלמוד לכבוד השבת אפי' ביום ה' שחל ט' באב להיות בתוכה ואף אנו נוהגין היתר בזה וא&quot;כ היאך נחמיר ברחיצה שלא אסרוה חכמי התלמוד כל עיקר וכבר הפליג על זה הרב מהר&quot;ש לורי&quot;א בתשובה סי' צ&quot;ב ושאין המנהג כ&quot;כ יאות לבטל הרחיצה בע&quot;ש אלא מה אעשה שכבר נתפשט המנהג עכ&quot;ל וא&quot;כ נימא הבו דלא לוסיף עלה דדוקא בערב שבת של חזון דחל לפעמים בערב ט' באב ראוי להחמיר מחצות ואילך כמו ערב תשעה באב דעלמא ומשום לא פלוג נהגו לאסור בכל ערב שבת של חזון אבל בערב שבת שהוא ר&quot;ח שאינו שבת של חזון לא ראיתי לאסור כלל ובפרט הרגיל לרחוץ בכל ע&quot;ש כשאפשר לו ונמנע עתה עון יש בידו: 
* ויש פרושים שמתענין מי&quot;ז בתמוז וכו' ואותן צריכין להשלים מהרי&quot;ש: 
* ומ&quot;ש וי&quot;א כנוד ג' שבועים שהתענה דניאל כו' פרש&quot;י בדניאל ג' שמטות שנים והם כ&quot;א שנים ובראש ירמיה כתב מקל שקד אני רואה ופירש&quot;י אמנדליי&quot;ר ומדרש אגדה השקד הזה משעת חניטתו עד גמר פירותיו כ&quot;א יום כמנין שבין י&quot;ז בתמוז שבו נבקעה העיר לט' באב שבו נשרף הבית ע&quot;כ ואפשר ע&quot;ד זה הוא גירסת הירושלמי מהרא&quot;פ: וכתב מהר&quot;ש לורי&quot;א בתשובה סימן צ&quot;ב דמי שאינו אוכל בשר ושותה יין מי&quot;ז בתמוז מותר ליכנס במרחץ והאריך בזה. ובספ' חסידים והאחרונים הביאוהו לפסק הלכה דאין לברך שהחיינו בין המצרים ולפי זה ג&quot;כ אין לקנות אז כלים חדשים או ללבוש כלי חדש מאחר שאי אפשר לו לברך שהחיינו כל בין המצרים: נשאלתי על מי שקבל עליו בפירוש שלא לאכול בשר מי&quot;ז בתמוז עד ט' באב וכן שלא לאכול פירות כל הזמן הזה אם מותר לאכול בשבת והשבתי נ&quot;ל פשוט דאסור ויתירו לו נדרו ואפי' נדר לצום סך ימים ואירע בהן שבתות וי&quot;ט צריך התרה לכל הפחות מדרבנן ולא דמי להא דתנן ראה אותם אוכלין תאנים וכו' וכמ&quot;ש רבינו [[טור יורה דעה רלב|בי&quot;ד סימן רל&quot;ב]] דאפי' התרה א&quot;צ דשאני התם דהנדר טעות דשגגה גמורה וכמ&quot;ש התו' בפ&quot;ד דנדרים לחלק בין ההיא דראה אותן אוכלין תאנים ובין ההיא דתנן פותחים לאדם בכבוד שבתות וי&quot;ט ומכ&quot;ש בנדון זה שלא נדר רק שלא לאכול בשר ופירות דאינו מוכיח כ&quot;כ שלא נתכוין גם לשבתות ובכה&quot;ג ודאי דברים שבלב דלא מוכחי כי הני לא הוו דברים ואעפ&quot;י שנהגו הפרושים לאכול בשר ופירות בשבתות בין המצרים היינו לפי שמתחלה כך קבלו עליהם בפירוש וע&quot;ד כך נהגו כן כל ימיהם אבל מי שלא נהג כן אלא דעכשיו מקבל עליו ואומר בסתם שלא לאכול בשר ופירות בין המצרים צריך התרה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכ&quot;כ הכלבו בשם הרי&quot;ף. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} במנהגים על מילה שהיתה בין ראש חדש אב לט&quot;ב ולבשו המוהל ובעל ברית בגדי שבת ונוהגים דגם האב לובש בגדי שבת: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} והאריך בתשובה ומשמע שם דאם ידוע שהמלאכה לעו&quot;ג ומפורסם לרבים דשרי גם משמע מכאן דאסור לאומן לתקן כלים של אחרים בשבת זו אף על גב שלאומן אינו שמחה דבמלאכתו הוא עוסק דתרי לא התירו כאן אלא טוויית החוטין משמע הא הבגד עצמו אסור וכ&quot;ב ב&quot;י: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} ולפי טעם הירושלמי זה צ&quot;ע דמנ&quot;ל ללמוד דכ&quot;ש תיקון בגדים חדשים אסור דלמא דוקא שתי אסור מטעם אבן שתייה אבל שאר תקונים שרי: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ובמנהגים שלנו דנוהגים איסור תספורת מי&quot;ז בתמוז ואילך וכן אין נושאין נשים מי&quot;ז בתמוז ואילך: 

{{ד&quot;מ|(ו)}} כתב מהר&quot;א מפראג ואשה בימי ליבונה מלבנת ומכבסת אפילו בשבוע שחל להיות ט&quot;ב בתוכה עכ&quot;ל הרוקח ונדה יכולה לרחוץ ולטבול מהרי&quot;ל עכ&quot;ל הג&quot;ה וכ&quot;כ האגודה וכתב עוד דאם אירע ליל טבילה י' באב רוחצת וטובלת ליל י' באב ואם א&quot;א רוחצת בעט&quot;ב ותטבול בליל י' וכ&quot;כ הגה&quot;ת ש&quot;ד דכל יום מר&quot;ה ועט&quot;ב לובשת לבנים מלבד מט&quot;ב עצמו דאסורה ללבוש לבנים ממש אבל לובשת חלוק בדוק ויפה ולא מגוהץ וכן הדין עכ&quot;ל וכתב במהרי&quot;ל שהיה אוסר לתת כלי לכובס העו&quot;ג מר&quot;ח ואילך אבל קודם ראש חדש שרי. וכ&quot;כ התוס' בפרק בתרא דתענית בשם רש&quot;י ולפי דבריו ה&quot;ה דאסור ללבוש המכובסים קודם לכן דהא דין אחר להם וכ&quot;ז לחומרא לדעת הפוסקים שהרי לא אסרו הכל אלא בשבוע שחל ט&quot;ב בתוכה: 

{{ד&quot;מ|(ז)}} כתב הר&quot;ן בתענית בג' פרקים דף ער&quot;ב ע&quot;א דמדינא רחיצה שרי וכתב המ&quot;מ פ&quot;ח דהתם דמדינא רחיצה שריא אפילו בעט&quot;ב א&quot;כ נראה לכבוד שבת היה לנו להתיר מכל שכן דכיבוס דאסור מדינא ואפ&quot;ה מותר לכבוד שבת אלא שנהגו איסור אפילו ברחיצה וכ&quot;כ במהרי&quot;ל בשבת של חזון מותר לרחוץ ראשו במים צוננים אבל לא בחמין וב&quot;י כתב בשם מהר&quot;י מולין דמותר לרחוץ ראשו בחמין אבל לא פניו ידיו ורגליו אלא בצונן וכתב בספר הפרנס דחופף ראשו סמוך לשבת וכן איתא בתשובת מהרי&quot;ל סימן ט&quot;ו ושמעתי מקצת ב&quot;א נוהגים שמי שחופף ראשו כל ע&quot;ש גם בע&quot;ש זו חופפין ראשן אבל לרחוץ כל גופו כל אדם נוהגין בו איסור: 

{{ד&quot;מ|(ח)}} כתב בתא&quot;ו ני&quot;ח ח&quot;ב ויש מקומות שנוהגים להצניע סכין של שחיטה ולא לשחוט לקצבים מר&quot;ח אב עד אחר ט&quot;ב וכ&quot;כ הרמב&quot;ן עכ&quot;ל וכ&quot;ה בהג&quot;מ וכ&quot;ה המנהג מלבד מה ששוחטים לצורך השבת או לחולה או למילה וכדומה לו: 

{{ד&quot;מ|(ט)}} וכתב בתשו' מהרי&quot;ל סי' ט&quot;ו ול&quot;נ דמאחר דכבר כתבתי דמותר לשתות יין בסעודת מצוה א&quot;כ כ&quot;ש יין הבדלה דהוה יין של מצוה ואין לפקפק דליבעי התרה מאחר דהוה כמו נדר די&quot;ל דמעיקרא בכה&quot;ג לא נהגו וכמ&quot;ש מהר&quot;מ בהג&quot;מ פ&quot;א דהלכות תענית לענין תענית בה&quot;ב שאירע בהן ברית מילה: &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכתב עוד באגודה דנוהגין שלא לשתות שכר ואין המנהג בדבריו דאפילו שכר דבש שותין כתוב במנהגים מהרא&quot;ק דאם אירע סעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן או סעודת אירוסין או סיום מסכתא מותר לקבץ מנין מצומצם לאכול בשר ולשתות יין וכן כתב מהרי&quot;ל ומנהגים מהר&quot;א טירנא וכתבו דאף בערב תשעה באב דינא הכי ומ&quot;מ נ&quot;ל ובלבד שלא בסעודה המפסיק בה ובמהרי&quot;ל חולק דבעט&quot;ב אסור לאכול שם רק מנין מצומצם וכן בשבוע שחל ט&quot;ב להיות בתוכה ויש מקילין בו אבל מר&quot;ה עד שבוע שחל ט&quot;ב בתוכה מותר לאכול שם השייכים למילה כגון קרוביו וריעיו עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(י)}} וכ&quot;ה בתשובת מהרי&quot;ל וכ&quot;כ בבנימין זאב סימן קס&quot;ג דאם יכול לברך על הפרי אחר ט&quot;ב שהחיינו לא יברך עליו בין המצרים משמע דבדבר דא&quot;א לברך עליו אחר כך מותר לברך עליו ולאכלו דלא כמהרי&quot;ל שכתב שלא לברך שהחיינו על שום פרי כתב בהגהת אשר&quot;י פ&quot;ב דתענית בשבת של חזון אין מחליפין כליהם רק הכתונת בלבד וכ&quot;ה במרדכי הלכות ט&quot;ב וכתב שם והכתונת הוא מעיל ולא חלוק וכן פירש רד&quot;ק ומ&quot;ש כתונת המעיל פעמים קורא שניהם כאחד עכ&quot;ל והמנהג שלא ללבוש שם בגד לשבת חזון חוץ מהכתונת לבד וכ&quot;ה באגודה וברוקח בהדיא וכ&quot;ה במהרי&quot;ל וכתב דאין להחליף את הטלית אלא ילבש טלית של חול וכתב שם מעשה בר&quot;ש בנו הבחור שהיה לו נישואין בשבת נחמו וציווהו ללבוש כל בגדי שבת בשבת של חזון ואף במהרי&quot;ל עשה שפינהל&quot;ץ לבנו בשבת ז' אב והיה האב לובש קטא של שבת לכבוד החתן. וכתב עוד דפורסין פרוכת של שבת אבל אם חל ט&quot;ב בשבת ונדחה היו פורסין פרוכת המיוחד לחול כ&quot;ה המנהג באוסטריי&quot;ך ומגענ&quot;ץ:

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>3crfiht94r3sul9ihujgi898autjcdx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024027</id>
      <parentid>3024017</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* דרכי משה */</comment>
      <origin>3024027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95835" sha1="0qoasvt22p5m8sa58bo8q3l8d7hwz76" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תקנ|תקנא|תקנב|}}
==טור==
ט' באב אין בית דין יכולין לבטלו, כיון שהוכפלו בו הצרות. 

משנכנס אב ממעטין בשמחה, ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו&quot;ג לישתמיט מיניה, דריע מזליה. 

תניא בפרק החולץ: קודם לזמן הזה – פירוש: מר&quot;ח עד התענית – העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן, מלבנות ולנטוע. 

ומארסין ואין כונסין, ואין עושין סעודת אירוסין, דבאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה, אבל בנישואין בלא סעודה איכא שמחה.

רבינו נסים התיר לארס אפילו ביום ט' באב, והכי איתא בירושלמי, ומפרשינן טעמא, שלא יקדימנו אחר. 

וקאמר בירושלמי: הדא דתימא בניין של שמחה, אבל אם היה כותלו גוהה ונוטה ליפול – מותר. ובניין של שמחה מפרש בפרק קמא דמגילה: הבונה בית חתנות לבנו, ונטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים – פירוש: שנוטעין לצל להסתופף בצלו. ולפי זה, הא דאמר: אם היה כותלו גוהה מותר, אפילו בכותל של בית חתנות קאמר שמותר אם גוהה. ויש אומרים, כיון דגמרא דידן אוסר בניין סתם, כל בניין קאמר, כדרך שאסרו כל משא ומתן, כמו שאבל אסור בכל, כדי שיהו נראין כמתאבלין על ירושלים.

שבת שחל ט' באב להיות בתוכה – פירוש: השבוע שחל בה ט' באב – אסורים לספר ולכבס. ואפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו עד אחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור לכבסו וללובשו. וכן המכובסים מקודם לכן אסור ללובשן. ולא ללובשן לבד, אלא בין ללבוש, בין להציע בהן המטה, בין איש בין אשה, אסור. ואפילו מטפחות הידיים והשולחן הכל אסור. 

וכיבוס שלנו מותר, אבל גיהוץ שלנו אסור. וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הן ככיבוס שלנו ומותר, לפי שאין חוששין לגוהצן, לפי שהן קרובין לבשר ומתמלאין זיעה תמיד. והא דשרי, דוקא לגוהצן ולהניחן אחר ט' באב, אבל אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה. 

כתב הרמב&quot;ן: הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ – דווקא בישנים, אבל בחדשים יש בהן משום גיהוץ; אלמא דכלי צמר – אפילו ישנים אסורים. הלכך כלים חדשים, בין לבנים בין צבועים – אסורים, וכן ישנים מכובסין, כולן אסורין, אפילו להניח אחר השבת. וגיהוץ שלנו נמי אסורין, בין בישנים, בין בחדשים יוצאין מתחת המכבש. ומיהו כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר, דמלאכת עראי הוא. וכל כלי פשתן בכל מקום, אפילו בגיהוץ שלהן מותר לגוהצן ולהניח; אבל ללבוש – בין חדשים בין ישנים צבועים, ולבנים בין מכובסין עכשיו בין מכובסין קודם – אסור ללובשן בשבת זו, אפילו כלי פשתן. עד כאן. 

כתב אבי העזרי: נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו. 

כתב רבינו שב&quot;ט, דהוא הדין נמי כלים חדשים אסור לתקן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה, דגרסינן בירושלמי בפרק מקום שנהגו: נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב, מנהגא. ופירש רבינו ניסים, מלשון &quot;או בשתי או בערב&quot;, וכיון שהשתי אסור, כל שכן תיקון בגדים חדשים. וראוי להחמיר בזה מר&quot;ח, דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה. ואית נוסחות דגרסי &quot;דלא למיכל בשרא ולמשתי חמרא&quot;, ומזה נהגו במקומות שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בשבת זו, ויש מוסיפין מר&quot;ח עד התענית.

ותספורת של שבת זו, כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל, אחד ראשו ואחד כל שער שבו; ובזקן כל שמעכב האכילה, מותר. מי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת של ט' באב והכביד שערו, מיקל בתער אבל לא במספרים, ומכבס כסותו במים, אבל לא בנתר ובחול. 

ולאחר התענית מותר מיד, כר' מאיר, ודלא כרשב&quot;ג דאסר כל השבת; והלכה כרשב&quot;ג, דלא אסר אלא באותה שבוע, ולא כר&quot;מ דאסר מר&quot;ח ואילך. ואם חל ט' באב יום א', או בשבת ונדחה עד אחר השבת, מותר בב' שבתות: בשבוע שלפניו מותר, כיון שנדחה התענית עד יום הראשון, אם כן שבת ראשונה אינה שבת שחל ט' באב להיות בתוכה; ובשנייה נמי הוא אחר התענית, הלכך מותר בשניהם. ובספר המצוות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת, לאסור כל שבוע שלפניו לספר ולכבס; וכתב בספר המצוות קטן פירוש לפירושו, כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו', כי היאך יאסור ביום ה' ו'? הלוא כשחל ט' באב בערב שבת שרי ביום ה', כל שכן כשחל להיות בשבת. וגם בשאר ימי השבוע הוא חומרא יתירה. ואם חל ט' באב בערב שבת, כגון למקדשין על פי הראייה, מותרין בה&lt;ref&gt;עי' במקור הדברים (הובא בב&quot;י), ועפ&quot;ז נראה דצ&quot;ל בה' דהיינו בחמישי, וכ&quot;ה במהד' שירת דבורה&lt;/ref&gt; מפני כבוד השבת.

כתב אבי העזרי: נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח, ויש עלינו לקיים משום אל תטוש תורת אמך. 

ויש פרושים שמתענין מי&quot;ז בתמוז ואילך, ויש מתענין מבשר ויין. וגרסינן בירושלמי: מה יש ביניהם, בין י&quot;ז בתמוז לט&quot;ב, כ&quot;א יום משהובקעה העיר עד שחרב הבית, ויש אומרים, כנגד שלשה שבועים שהתענה דניאל. ומנהג אשכנז, היחידים נמנעים מבשר ויין מי&quot;ז בתמוז ואילך, ומראש חודש ואילך נמנעים כולם מבשר ויין, זולת שבת, שאוכלין ושותין כדרך כל השנה כולה. וכן כתב הרמב&quot;ם: יש מקומות שנוהגים שלא לאכול בשר מר&quot;ח עד התענית. 

ונהגו הכל שלא ליכנס לבית המרחץ בשבת זו. ואסור לשנות מנהג אבותינו.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
תשעה באב אין ב&quot;ד יכולין לבטלו כיון שהוכפלו בו הצרות בפ' קמא דר&quot;ה (יח:) וכתבתיו בסימן שקודם זה וא&quot;ת י&quot;ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות כבר תירצו התו' דחורבן ב&quot;ה תקיפא טובא ולא דמי לט&quot;ב דצרה אחת הוכפלה בו

משנכנס אב ממעטין בשמחה משנה בפ' ב' דתעניות (כו:):

ומ&quot;ש ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו&quot;ג לישתמיט מיניה דריע מזליה שם (כט:):

תניא בפרק החולץ (מג.) קודם לזמן הזה העם ממעטים בעסקיהם וכו' עד ואין עושין סעודת אירוסין ומפרש בגמרא דקודם לזמן הזה דקתני קודם דקודם הוא ופי' רש&quot;י קודם שבת שחל ט&quot;ב בתוכה וכתב הרמב&quot;ן בספר ת&quot;ה קודם לזמן הזה כלו' מר&quot;ח עד התענית וכן העתיק רבינו:

ומ&quot;ש רבינו דאיתא בירושלמי מותר ליארס אפילו ביום ט&quot;ב הוא בפ&quot;ק ובפ' בתרא דתעניות ומפרש טעמא שמא יקדמנו אחר ברחמים וכדאיתא בגמרא דידן פרק אלו מגלחין (יח:) לענין ח&quot;ה וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;י מה&quot;א מותר לארס בכל יום חול אפילו בט&quot;ב בין ביום בין בלילה:

וקאמר בירושלמי הדא דתימא בניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה ונוטה ליפול מותר בפ' בתרא דתעניות אמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה וכתבוהו הרי&quot;ף והרא&quot;ש בפרק קמא דתעניות אהא דתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן ובבניין ובנטיעה ותני עלה בניין בניין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה והרמב&quot;ן כתבו בת&quot;ה על ברייתא דהחולץ:

ומ&quot;ש בניין של שמחה מפרש בפ&quot;ק דמגילה הבונה בית חתנות לבנו וכו' בגמר' דידן פ&quot;ק דמגילה (ה:) מייתי הא דתנן בפ&quot;ק דתעניות גבי תעניות צבור עברו אלו ולא נענו ממעטים במשא ובמתן בבניין ובנטיעה באירוסין ובנשואין ותני עלה בניין בניין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים ולא היה צריך רבינו לאתויי מפ&quot;ק דמגילה דמייתי לה התם אגב גררא דהא בפ&quot;ק דתעניות (יד:) גופיה איתיה:

ומ&quot;ש ולפ&quot;ז הא דאמר אם היה כותלו גוהה מותר אפילו בכותל של בית חתנות קאמר שמותר אם גוהה כלומר דאי בשאינו של בית חתנות אפי' אינו גוהה נמי דהא לא אסר ברייתא כלל באינו של חתנות וכ&quot;כ הרא&quot;ש בפ&quot;ק דתעניות גבי תעניות צבור על הירושלמי דקאמר אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו פי' כותלו של בית חתנות והרמב&quot;ם כתב בפ&quot;ג מהלכות תעניות עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבניין של שמחה כגון ציור וכיור ובנטיעה של שמחה כגון מיני הדס ומיני אהלים וכ&quot;כ הר&quot;ן בספ&quot;ק דתעניות וז&quot;ל מדאמרינן בירושלמי הדא דתימא בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו משמע דכי אמרי' איזהו בניין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו דלאו דוקא אלא ה&quot;ה לכל בניין שא&quot;צ דאינו נעשה אלא לנוי ולהרווחה בעלמא וכתב עוד בשם רבינו האיי גאון מדקא משוינן בניין נטיעה אירוסין ונשואין ומתן מה משא ומתן רשות אסור והוא של שמחה אף בניין ונטיעה אירוסין ונשואין אסור בשל שמחה אבל מי שאין לו בית חתנות כלל ואין לו אשה ובנים הא ודאי של מצוה הוא ואע&quot;פ שהוא שמחה מותר ואע&quot;ג דלענין עברו תעניות צבור ולא נענו מיירי משמע לכאורה דה&quot;ה מר&quot;ח עד ט&quot;ב דהני תרתי זמני כי הדדי נינהו ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל אפי' מי שאין לו אשה ובנים משום דלא מסמנא להו מלתא ואע&quot;פ שהיה אפשר דרב האיי לא אמר אלא בעברו תעניות צבור ולא נענו אבל מר&quot;ח עד ט&quot;ב חמיר ואע&quot;פ שאין לו אשה ובנים אסור אי משום דהאי זימנא חמיר טפי אבלותא דידיה ואי משום דזמן קצר הוא ולא דמי לעברו תעניות צבור ולא נענו דהוי זמן ארוך טובא מ&quot;מ התוספות פ&quot;ק דמגילה (ה:) כתבו על עברו תעניות צבור דחמירי מט&quot;ב שמארסין בו: וכתבו התוס' בפ&quot;ק דמגילה ממעטין במשא ומתן פירוש של שמחה דומיא דבניין ונטיעה דבסמוך ובפרק החולץ (מג.) כתבו י&quot;מ דמשא ומתן נמי איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה ואין נראה דלא אסר אלא סעודה עצמה ונראה דריבוי משא ומתן קא אסר שימעטו יותר מבשאר ימים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו וי&quot;א כיון דגמרא דידן אוסר בניין סתם כל בניין קאמר כלומר אע&quot;ג דבירושלמי קאמר אמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה הדא דתימא בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו דמשמע דאתא למימר דלא אמרו למעט בבניין משנכנס אב אלא בבניין של שמחה דוקא כיון דגמרא דידן בפרק החולץ אוסר בניין סתם כל בניין במשמע ואע&quot;ג דבגמרא דידן נמי בפ&quot;ק דמגילה ובפ&quot;ק דתעניות אמרו דכי תנן ממעטין בבניין ונטיעה היינו דוקא בשל שמחה היינו לענין תענית צבור אבל מר&quot;ח עד התענית דקתני סתמא ממעטין מלבנות ולנטוע משמע דאפילו שאינו של שמחה אסור:

ומ&quot;ש כדרך שאסרו משא ומתן נראה שאין זה הכרע שהרי גבי תעניות צבור קתני כי האי לישנא ממעטין במשא ובמתן ובבניין ובנטיעה אפ&quot;ה אמרי' בגמרא דלא נאסר אלא בניין ונטיעה של שמחה דוקא אלא כל עיקר הטענה מדאסר בגמרא דידן בניין סתם גבי מר&quot;ח עד התענית ולא פי' דהיינו דוקא בדשמחה כדפירש גבי תעניות צבור אלמא דאפילו באינו של שמחה אסר ומ&quot;ש כדרך שאסרו משא ומתן ה&quot;ק א&quot;ת למה אסרו בניין שאינו של שמחה אל תתמה שהרי אסרו משא ומתן אע&quot;פ שאין בו שמחה והטעם שאסרו דברים אלו אע&quot;פ שאינם של שמחה מפני שהם דברים שאבל אסור בהם כדי שיהו נראים כמתאבלים על ירושלים ומדברי התוספות בפרק החולץ נראה דאית למילף למשנכנס ר&quot;ח עד התענית מתעניות צבור דכי היכי דהתם לא מתסר אלא בניין ונטיעה של שמחה ה&quot;ה הכא וכסברא ראשונה שכתב רבינו ועכשיו לא נהגו רוב העולם למעט במשא ומתן כלל משנכנס אב ונראה שהם מפרשים דלא מתסר בניין ונטיעה אלא דוקא בדשמחה כדברי הסברא הראשונה שהזכיר רבינו ומפרשים דלא נאסר משא ומתן אלא בדשמחה דומיא דבניין ונטיעה וכדברי הסברות שדחו התוס' ומפני כך נושאים ונותנים כדרכן ואינם חוששים ולפ&quot;ז צריכים ליזהר ממשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה וכיוצא בהם דאי לאו הכי נמצא שאינם חוששים למה שאמרו ממעטין במשא ומתן ונראה שזה היה דעת קצת פוסקים שלא הזכירו ברייתא זו דהחולץ מפני שהם מפרשים דבניין ונטיעה ומשא ומתן דקא אסר כולהו בשל שמחה דוקא הוא דקא אסר ומאחר שכתבו משנכנס אב ממעטין בשמחה ממילא משמע דכל הנך מילי כיון דשמחה נינהו אסור וכן מצאתי שכתב הכלבו בשם ה&quot;ר פרץ דאמרי' ביבמות שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור לישא וליתן י&quot;ל היינו משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה דומיא דלבנות ולנטוע דמפ' התם כגון אבורנקי של מלכים א&quot;נ אסור להרבות במשא ומתן ר&quot;ל שיתמעטו יותר משאר ימים עכ&quot;ל. ואפשר לומר עוד שהעולם סוברים שאין למעט בעסק כלל ואפי' הם צרכי חופה וההוא דהחולץ מדת חסידות היא או במקום שנהגו ולפיכך השמיטוה הרי&quot;ף והרא&quot;ש והרמב&quot;ם וראיתי בני בודי&quot;ן נוהגים שלא לישא וליתן כלל משנכנס אב ונראה שאין להם על מה שיסמוכו דהא דלא כמאן דאי לסברא שדחו התוס' כל משא ומתן דלאו צורך חופה היא שרי ואי לסברת התוס' בהחולץ כל משא ומתן שרי ובלבד שימעטו יותר מבשאר ימים ואפי' צרכי חופה משמע דשרי ע&quot;י מיעוט דהא לא שאני להו בין צרכי חופה לשאר משא ומתן ואע&quot;פ שבסברא שנייה שכתב רבינו קאמר כדרך שאסרו כל משא ומתן הא כיון דעל הברייתא קאי אין להחמיר יותר ממה ששנוי בברייתא ומאחר שבברייתא לא אסרו אלא למעט מלישא וליתן משמע דלא נאסר משא ומתן לגמרי ועוד שסברא זו לא באה לומר כל משא ומתן אפי' ע&quot;י מיעוט אסור אלא לומר דכי היכי דלר. שני לן בין משא ומתן דשמחה לשאינה של שמחה דבין של שמחה בין שאין של שמחה אסור בבניין נמי אפילו דלאו דשמח' אסור ומיהו לא נחית בעל סברת זו לאסור במשא ומתן יותר ממה ששנוי בברייתא דהיינו למעט דוקא אבל לא לאסור לגמרי ומיהו אפשר שנהגו כן ע&quot;פ מ&quot;ש התוס' בפ&quot;ק דמגילה ממעטין ר&quot;ל שלא יהיו ששין כלל אבל אין לפרש ממעטין אבל ששין קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש השיעור מה קורא מעט ע&quot;כ ואע&quot;פ שלענין עברו ת&quot;צ כ&quot;כ והם סוברים דת&quot;צ חמירי מט&quot;ב מ&quot;מ יש ללמוד מדבריהם דהיכא דקתני ממעטין לא נתברר השיעור ויש לאסור לגמרי זה כתבתי למצוא להם על מה שיסמכו אבל חומרא יתירא היא דאפילו מלאכה ממש אינה אסורה בט&quot;ב עצמו מן הדין וכ&quot;ש משא ומתן דקיל טפי ודי שנאסור אותו בט&quot;ב עצמו אבל לא שנקדים לאסור קודם לכן ומיהו הנוהגים פן אסורים עד שיתירו להם כעין התרת נדרים וכמ&quot;ש המרדכי בפ' מקום שנהגו:

שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה פי' השבוע שחל בה ט&quot;ב אסורים לספר ולכבס משנה בפרק בתרא דתענית (כו.):

ומ&quot;ש ואפי' אינו רוצה ללבשו עתה וכו' שם (כט:) אר&quot;נ לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר ורב ששת אמר אפילו לכבס ולהניח אסור מיתיבי אסור לכבס לפני ט&quot;ב אפילו להניח לאחר ט&quot;ב וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ תיובתא ופירש&quot;י דטעמא דאסור משום דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:

ומ&quot;ש דאפי' אין לו אלא חלוק א' אסור לכבסו וללבשו כ&quot;כ הרמב&quot;ן בס' ת&quot;ה ופשוט הוא:

ומ&quot;ש וכן המכובסין מקודם לכן אסור ללובשן ולא ללובשן לבד וכו' עד הכל אסור כל זה כתב הר&quot;ן שם וכ&quot;כ הרמב&quot;ן בספר תורת האדם והביאו ראיה מדאמר רב ששת תדע דאסור אפילו לכבס ולהניח דהא בטלי קצרי דבי רב פי' שהכובסים היו בטלים באותו שבוע ובטלי לגמרי משמע וכן פסק הרשב&quot;א בתשובה:

ומ&quot;ש וכבוס שלנו מותר אבל גיהוץ שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ברייתא כתבתי' בסמוך גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ופירש&quot;י גיהוץ שלנו אינו יפה אלא ככיבוס שלהם ואסור לגהץ אבל כיבוס שלנו מותר וכן הכריע הר&quot;ן וגם הרמב&quot;ן כתב פירשו הגאונים דה&quot;ק גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם שהוא אסור הא כיבוס שלנו מותר וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ שלנו ולא כיבוס שלהם והיתר זה אינו אלא לכבס ולהניח דוקא אבל ללבוש אסור כדין כלי פשתן דבסמוך וכ&quot;כ רבינו בסמוך בשם הרמב&quot;ן כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר אבל ללבוש בין חדשים בין ישנים צבועים ולבנים בין מכובסים עכשיו בין מכובסים קודם אסור ללבשן בשבת זו ושלא ככתוב בכלבו יש סוברין להתיר אפילו לכבס וללבוש בכיבוס שלנו:

ומ&quot;ש רבינו גבי כלי פשתן לפי שאין חוששין לגוהצן אין לומר דאין מגהצין אותן קאמר דהא בשגיהצום קאי וקאמר דאין בהם משום גיהוץ אלא ה&quot;פ לפי שאין חוששין לגוהצן יפה וכ&quot;כ הרא&quot;ש וכתב הרמב&quot;ן גבי אבל דטעמא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ מפני שאינם מתגהצים כהוגן ואין זיעה וטינוף יוצאה מהם:

ומ&quot;ש והא דשרי דוקא לגוהצן ולהניחן אחר ט&quot;ב וכו' שם שלח רב יצחק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע&quot;פ שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסור ללבשן בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה וז&quot;ל הרמב&quot;ם שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפי' לכבס ולהניח לאחר התענית אסור ונ&quot;ל שמה שאמר אפילו לכבס ולהניח אסור אשאר כלים קאי ולא אכלי פשתן ואפשר דאע&quot;ג דמדינא שרי סתם דבריו כי היכי דלישתמע מינייהו איסור מפני שנהגו העולם איסור וכן נראה ממ&quot;ש ה&quot;ה וז&quot;ל העולה מכל זה שאסור ללבוש אפי' כלי פשתן מכובסין עד התענית אבל לכבס כדי להניח כולן אסורין חוץ מכלי פשתן והרמב&quot;ן הוסיף להתיר כיבוס שלנו אפי' בכלי צמר כדי להניח ורבינו לא כתב בזה שום היתר לפי שנהגו להחמיר עד כאן לשונו ומדאמרי' גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם משמע דכיבוס שלנו מותר וגיהוץ שלנו מיהא אסור אבל הרא&quot;ש כתב גיהוץ שלנו הרי הוא ככיבוס שלנו ומותר ואם נוסחא אמיתית היא צריך לומר דאגיהוץ דבזמן הזה קאמר דגריע טובא דבני בבל היו אמרי דגיהוץ דידהו לא חשיב אלא ככיבוס דבני א&quot;י הלכך כיבוס דגריע טובא שרי ולדידן דגיהוץ דידן הוי ככיבוס דבני בבל א&quot;כ גם גיהוץ שרי ומיהו לא נפקא לן מינה מידי שהרי כתב רבינו בסמוך דנהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו ובסי' זה אכתוב שי&quot;א דכיבוס שלנו אסור מן הדין וכתב בת&quot;'ה שמהר&quot;מ אסר לכבס בגדי קטנים בשבת זו אבל מתוך דברי ת&quot;ה נראה שלא נהגו כן וגם אנו לא ראינו ולא שמענו מי שנוהג כן:

כתב הרמב&quot;ן הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ דוקא בישנים וכו' ז&quot;ל הרמב&quot;ן בספר תורת האדם באבילות ישנה הא דאמרינן כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ודאי בישנים הוא דאילו בחדשים אפי' בכלי פשתן יש בהן משום גיהוץ באבל כדפרשינן אלא בישנים היא אלמא דכלי צמר אפילו בישנים קאמרינן דאסור וכולה שמעתא במכבס ישנים היא וש&quot;מ דכל שם גיהוץ אסור הלכך כלים חדשים בין לבנים בין צבועים אסורים וכן ישנים מכובסין כולם אסורים ואפי' להניח אחר השבת וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישנים יוצאים מתחת המכבש מיהו כבוס שלנו לכבס ולהניח מותר דמלאכת עראי היא וכן כלי פשתן בכל מקום ואפי' בגיהוץ שלהם וללבוש בין חדשים בין ישנים לבנים וצבועים בין מכובסים עכשיו בין קודם לכן כולן אסור ללבשן בשבת זו ואפי' של פשתן עכ&quot;ל ביאור דבריו דגבי אבל תניא בפ' אלו מגלחין (כג.) כל ל' יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאים מתחת המכבש ר' אומר לא אסרו אלא בכלים חדשים בלבד ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אמר אלא בכלים חדשים לבנים בלבד ופסקו הפוסקים כמ&quot;'ד לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד וכתב הרמב&quot;ן דלת&quot;'ק דאסר כלים ישנים בגיהוץ כלי פשתן ישנים אינם בכלל לפי שאינם מתגהצים כהוגן אלא חדשים ולבנים ודאי אסורים הלכך לר' אלעזר בר' שמעון דאמר חדשים לבנים כלי צמר וכלי פשתן שוים הם לענין אבלותו בירושלמי על כל המתים כולם הוא אסור בגיהוץ עד ל' יום וכו' מ&quot;מ למדנו לכלי פשתן שהם בכלל גיהוץ ואנן דקי&quot;ל אפי' בשל צמר חדשים ולבנים נמצאו כולם שוים בדיניהם עכ&quot;'ד בענין גיהוץ דאבל והשתא אתא למימר דגיהוץ דשבת שחל ט' באב להיות בתוכה חמיר טפי דכלים חדשים בין דצמר בין דפשתן בין לבנים בין צבועים אסורים וכלים ישנים דצמר יוצאים מתחת המכבש בין לבנים בין צבועים אסורים אפילו לכבס ולהניח ומיהו כלי פשתן ישנים בין לבנים בין צבועים לכבס או לגהץ ולהניח מותר אבל ללבוש הנך נמי אסורים ואפי' היו מכובסים או מגוהצים מקודם לכן ולמד הרב ז&quot;ל דינים אלו מדאמרינן כלי פשתן אין בהן משום גיהוץ וע&quot;כ בישנים קאמר דאילו בחדשים ודאי יש בהם משום גיהוץ כמו שנתפרש גבי אבל וכיון דבישנים אצטריך לאשמעינן דאין בהן משום גיהוץ אלמא דכלי צמר אפי' ישנים אסורין בגיהוץ וכיון שכן למדנו מכאן דכל שום גיהוץ אסור וכשם שאין אנו מחלקים בין חדשים לישנים בבגד צמר כך לא נחלוק בהם בין לבנים לצבועים וכן בכלי פשתן חדשים שהם אסורים בגיהוץ לא נחלק בין לבנים לצבועים וזהו שכתב הלכך כלים חדשים בין לבנים בין צבועים אסורים וכו' וכך פירושו כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין דצמר בין דפשתן אסורים וכן ישנים מכובסים בין לבנים בין צבועים בין דצמר בין דפשתן כולן אסורים דבכיבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן וכל הני דאמרן אסורים בין דגיהוץ בין דתכבוסת אפי' לגהץ ולכבס להניח לאחר השבת אסור: ומ&quot;ש עוד וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישינים יוצאים מתחת המכבש פי' בכלי צמר בין בחדשים בין ישנים בין לבנים בין צבועים ובכלי פשתן דוקא בחדשים אבל ישנים כבר נתבאר דאפי' בגיהוץ שלהם שרו ומ&quot;ש יוצאים מתחת המכבש הוא משום דמשמע ליה דבגיהוץ לא מתסר בישנים אא&quot;כ יוצאים מתחת המכבש דשבת דט' באב כיון דמתסר בישנים ילפי' לה מת&quot;ק דאסר גבי אבל בישנים וכיון דחזינא דלא אסר ת&quot;ק בישנים אלא ביוצאים מתחת המכבש דוקא ה&quot;נ דכוותיה ובספרי רבינו כתוב בין בישנים בין בחדשים יוצאים מתחת המכבש וטעות סופר היא שהרי הראב&quot;ד הוא שסובר כן דיוצאין מתחת המכבש בין בחדשים בין בישנים היא והרמב&quot;ן חלק עליו וכתב דלא קאי יוצאין מתחת המכבש אלא לישנים דוקא אבל בחדשים אפי' אינם יוצאים מתחת המכבש אסורים וכתב שכ&quot;ד הרמב&quot;ם ולפיכך צריך להגיה ולכתוב בין בחדשים בין בישנים יוצאים מתחת המכבש ומ&quot;ש ומיהו כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר כבר כתבתי שכן פירש&quot;י והמפרשים ונתן הרב ז&quot;ל טעם לדבר משום דמלאכת עראי היא. ומ&quot;ש וכן כלי פשתן בכל מקום ואפי' בגיהוץ שלהם מותר לגהצם ולהניח פירוש כלי פשתן ישנים דאילו חדשים יש בהם משום גיהוץ כמו שנתבאר אלא ודאי בישנים מיירי וכבר ביאר שעליהם אמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ: ומ&quot;ש וללבוש בין חדשים בין ישנים בין לבנים וצבועים בין מכובסין עכשיו בין קודם לכן כולן אסור ללבשן בשבת זו ואפי' של פשתן פשוט מדאמרי' שלח ר&quot;י בר גיורי משמיה דר' יוחנן אע&quot;פ שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסור ללבשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה וכבר נתבאר דהא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ בישנים מיירי ועלייהו קאמר דאסור ללבשן וכ&quot;ש בכולהו אינך: כתב בא&quot;ח כיבוס במים להניח מותר אפי' בעט&quot;ב:

גיהוץ פי' הערוך שמעבירין על הבגדים אבן חלקה להחליקן ובנ&quot;י פי' בפרק אלו מגלחין דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית ולדבריו צריך לומר דכיבוס היינו&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; במים לבדם: כתב הר&quot;'ן בפ' בתרא דתעניות הא דאמרי' כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ודאי בישנים הם ומינה דכלי צמר אפי' בישנים אסור איכא מ&quot;ד דטעמא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ הוא מפני שאינם מתלבנים כ&quot;כ ולפיכך אין בהם לא ומשום גיהוץ בבל ולא משום כבוס ארץ ישראל וכ&quot;ד הראב&quot;ד והרמב&quot;ן ולפ&quot;ז מותר לתת פשתן לכובס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה לכבס ולהניח אבל ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן כתב שהגיהוץ אין עקרו על הליבון אלא על חימרתא שמעבירין עליו ועל המכבש שמכבשין אותו שם שע&quot;י כן הוא מחזירן לחדושן שיש להם צורת כלים חדשים שהן אסורין בכל ענין בין בצבועים בין בלבנים וכן מוכיח בברייתא של מסכת שמחות שהגיהוץ אין עיקרו משום ליבון ששנינו שם ואלו הן כלים המגוהצים כלים היוצאים מתחת המכבש דברי ר' וכו' נראה מזה שעיקר הגיהוץ מפני שהן כחדשים וכן ידוע מכלי הצמר הדקים והגסים שהן חוזרים ע&quot;י אומנות זו עד שאינו ניכר בהן אם חדשים או ישנים ולפיכך אמר בכלי פשתן שאין בהם משום גיהוץ שאין אומנות זו עושה בהם כלום שלעולם ניכרים בשחיקותם ואין מלאכת הגיהוץ מחזרת אותן לחידושן ולפיכך מותרין בבבל שאין הכיבוס אסור בהן משום כיבוס אלא הגיהוץ שמחדש אותם אבל בארץ ישראל אע&quot;'פ שאין הגיהוץ מחדש אותן הרי הגיהוץ מלבן אותן ונאסרים מעני הליבון ולפ&quot;ז כלי פשתן החדשים אסורים בכל מקום שבשעה שהם חדשים יש בהן משום גיהוץ כדאמרינן בפרק ערבי פסחים (קט.) במה משמחם בארץ ישראל בכלי פשתן המגוהצים ואסורין שלא יקנה אותם לעצמו בשבת של ט&quot;ב אפי' להניח לאחר ט&quot;'ב כדינן דלכבס ולהניח ולכבסן בארץ ישראל אסור מפני שהם מתלבנין אבל בבבל מותר מפני שאין מתלבנין שם יפה לפי שמימיהם עכורים שאינה ארץ וגבעות כארץ ישראל הלכך כיבוס שבארצות הללו אפשר שהיא ככיבוס א&quot;י וכיון שלפי דעה זו יש בכלי פשתן משום כיבוס א&quot;י אף אנו אוסרים לתת כלי פשתן לכובס בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אפי' לכבס ולהניח וכך מטין דברי הרמב&quot;'ם ז&quot;ל בפ&quot;ג מהלכות תעניות עכ&quot;'ל:

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו כ&quot;כ גם התוס' בפרק אנו מגלחין (כג.) וכתב המרדכי בתחלת מ&quot;ק וכ&quot;כ עוד התום' פרק בתרא דתעניות (ל.) שהחמיר רש&quot;י שלא לתת סדינים לכובס בשבוע שחל ט&quot;ב להיות בתוכה כתבתי בסי' זה שכתב המגיד שלא כתב הרמב&quot;ם שום צד היתר בכיבוס בשבוע זו לפי שנהגו להחמיר וכן פשט המנהג כתב בתה&quot;ד מתוך הסברא נראה להתיר לנשים העבריות לכבס בגדים לעו&quot;ג בשבת זו שהרי אין איסור כיבוס בשבת זו משום דאסור במלאכה אלא כדי למעט בשמחה ולהראות האבילות והא לא שייך בכיבוס בגדי העו&quot;ג אמנם סובר אני להחמיר משום דאיכא למיחש למראית העין עכ&quot;ל. ואני אומר דהכי משמע בירושלמי לאסור דגרסינן התם בפ' בתרא דתעניות הדין קצרא אסיר ליה למעבד עבידתיה משמע דבכל גווני קאמר ל&quot;ש דישראל ל&quot;ש דעו&quot;ג:

כתב רבינו שב&quot;ט דה&quot;ה כלים חדשים אסור לתקן בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה דגרסינן בפרק מקום שנהגו נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא וכו' כל זה במרדכי בתחלת מ&quot;ק וז&quot;ל רשב&quot;ט כתב ופסק דה&quot;ה כלים חדשים אסור ללבשן ואסור לתקן ולהניח ובירושלמי פ' מקום שנהגו הני נשי דנהיגי דלא למשתי מדעייל אב מנהגא וי&quot;ל דלא לישתי חמרא אבל רבינו נסים גאון לא גריס חמרא ופירש לשון בשתי או בערב וכיון שהשתי אסור כ&quot;ש תיקון בגדים וראוי להחמיר בזה אפי' מר&quot;ח תניא בהחולץ קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהן וכו' ה&quot;ה לתיקון בגדים חדשים דהוא נמי בכלל מיעוט שמחה ע&quot;כ ובהג&quot;מ הזכירו זה ג&quot;כ ובהג&quot;מ החדשות בשם הרוקח כתוב וז&quot;ל נראה דאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה (ב.) וכתוב בתה&quot;ד נראה דאותה מלאכה שעושין הנשים לצעיפים קודם הכביסה שמוללים הקצוות אין לאסור בשבת זו כל עיקר בצעיפי עו&quot;ג דאפי' בצעיפי ישראליות אינו אלא חומרא יתירה דלא דמי כלל לתיקון השתי ולבגדים החדשים וגם הנשים הטוות חוטים כדי לתפור בהם בגדים ומחייתם ממלאכה זו נראה דשרי לטוות בשבת זו דהך נמי לא דמי לתיקון השתי שהוא תחלת אריגת הבגדים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואיכא שמחה בדבר משא&quot;כ בחוטי התפירה עכ&quot;ל ודע דהתם בירושל' יהיב טעמא למנהגא דלא למשתי מפני שבו פסקה אבן השתיה מהטעם כי השתות יהרסון {{פרשן טור|Prisha}} ויש לשאול מאחר שהירושל' אומר מגו דעייל אב דהיינו מר&quot;ח מה ראה רבי' שב&quot;ט שלא לאסור אלא בשבת עצמה שחל ט&quot;ב להיות בתוכה כמו שמבואר בדברי רבי' וכדמשמע במרדכי ועוד יש לשאול למה כתב שהטעם שראוי להחמיר מר&quot;ח הוא מפני שזה בכלל מיעוט שמחה הוא תיפוק ליה משום דאמרי' בירושלמי דמדעייל אב הוי מנהגא ועוד יש לשאול היאך כתב רשב&quot;ט דאסור לתקן כלים חדשים הא בירושלמי לא קאמר דאסור אלא שהוא מנהג כשר ונ&quot;ל דמשום דבירושל' קאמר דמדעייל אב הוי מנהגא למד רשב&quot;ט דבאותה שבת איכא איסורא דאי לא&quot;ה לא היו מחמירין לנהוג איסור מר&quot;ח והיה מספיק שהיו אוסרים באותה שבת אלא ודאי מדינא אסור באותה שבת והם החמירו לנהוג איסור מדעייל אב וכתב שראוי להחמיר בזה מר&quot;ח ולאסרו אף במקום שלא נהגו מטעם מיעוט שמחה וכדתניא בהחולץ דמר&quot;ח עד התענית ממעטין בעסקיהן כו' ועי&quot;ל שרשב&quot;ט סובר דהא דקאמר בירושלמי מנהגא היינו לומר שהוא מנהג כשר אבל אינו אסור מן הדין אלא באותה שבת בלבד דלא קי&quot;ל כר&quot;מ דאסר מר&quot;ח אלא כרשב&quot;ג דלא אסר אלא באותה שבת וזהו שכתב רשב&quot;ט דשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור כלומר מדינא כשאר דברים האסורים באותו שבת וקודם לאותה שבת מותר כרשב&quot;ג ומיהו ראוי להחמיר מר&quot;ח אע&quot;ג דלא קי&quot;ל כר&quot;מ משום דבכלל מיעוט שמחה הוא וכההיא דתניא בפרק החולץ והא דקאמר דלא למשתי עמרא נראה דל&quot;ש לו ל&quot;ש לאחרים בין בשכר בין בחנם נהגו דלא למעבד דהא בכל גווני שייך טעמא דשפסקה בו אבן שתיה וכי השתות יהרסון:

ותספורת של שבת זו כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל וכו' עד ולא בנתר וחול כך כתב בספר ת&quot;ה וטעמיה משום דבפ&quot;ב דתעניות (כו.) תנן שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ואתא הרמב&quot;ן למימר דהא דאסור לספר לאו שער ראשו דווקא קאמר אלא ה&quot;ה לכל שער שבו דאסור כמו באבל חוץ ממה שמעכב האכילה בזקן דגם האבל מותר בו לדעת הרמב&quot;ן:

ומ&quot;ש דמי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת של תשעה באב מיקל בתער וכו' הוא משום דמדמי ליה למי שתכפוהו אבליו דאיתא בפרק אלו מגלחין (יז:) ופי' דבר זה כתבתי בטור י&quot;ד סי' ש&quot;צ כתב הכלבו אין איסור לספר אלא אותה שבת בלבד עד התענית ולפני אותה שבת מותר מ&quot;מ מנהג הזקנים שלא להסתפר כלל לפני אותה שבת כדי שיכנסו ליום התענית כשהם מנוולים וגוערין מאד למי שיספר ע&quot;כ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; כתב בהלכות שמחות אסורים הגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה ע&quot;כ: והא דאסר לכבס כסות קטנים משמע דלא בגדים שמלפפין בהם קטנים המוציאים רעי ומשתינים בבגדיהם קאמר דהנהו מישרא שרי ודייק נישניה שכתב לשון כסות ולא לשון בגד {{פרשן טור|Prisha}}:

ולאחר התענית מותר מיד כר&quot;מ וכו' בפרק בתרא דתעניות (כט: ל.) אסור לספר ולכבס מר&quot;ח עד התענית דברי ר&quot;מ ר&quot;י אומר כל החודש כולו אסור רשב&quot;ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד אמר רבא הלכה כרשב&quot;ג ואמר רבא הלכה כר&quot;מ ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר&quot;מ ה&quot;א אפי' מר&quot;ח קמ&quot;ל הל' כרשב&quot;ג ואי אשמעי' הלכה כרשב&quot;ג ה&quot;א אפי' לאחריו קמ&quot;ל הלכה כר' מאיר:

ואם חל ט&quot;ב יום א' או בשבת ונדחה וכו' ירושלמי כתבוהו הרא&quot;ש והר&quot;ן שם ט&quot;ב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרין וכתב הרא&quot;ש הטעם דכיון שנדחה התענית עד יום א' לא הוי שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה:

ובספר המצות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת לאסור כל השבוע שלפניו וכו' עד כ&quot;ש כשחל להיות בשבת כל זה כתבו הגה&quot;מ והכלבו:

ומ&quot;ש רבינו ואם חל ט&quot;ב בע&quot;ש וכו' ברייתא בפרק בתרא דתעניות (כט.) וכתבו התוספות שם (ל.) היכא דחל ט&quot;ב להיות בה' בשבת מותר לספר ולכבס מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין עד מ&quot;ש מפני טורח השבת עכ&quot;ל ודבר תימא הוא להתיר לכבס ולספר ביום ט&quot;ב עצמו ותו דבהדיא תניא התם כזל להיות בה' לפניו אסור לאחריו מותר ואם איתא לאשמעינן דביום עצמו מותר ותו דגבי חל להיות בע&quot;ש קתני אם לא כבס בה' מותר מן המנחה ולמעלה ומסיק דלייט עלה אביי וכ&quot;ש כשחל להיות בה' דודאי אסור בו ביום אפילו מן המנחה ולמעלה. ואין לומר דמאי דשרו התוס' מחצות ולמעלה היינו ביום ד' שהוא עט&quot;ב דהא תניא בחל להיות בה' לפניו אסור ותו דטפי איכא לאחמורי אחר חצות מקודם חצות הלכך אין לסמוך על הוראה זו:

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח וכו' כ&quot;כ המרדכי בשמו בתחלת מ&quot;ק וכתוב בתה&quot;ד סימן ק&quot;צ דמשמע דאפילו בצונן אסור אע&quot;ג דלשון הרמב&quot;ן דוקא בחמין נהגו איסור נראה דא&quot;ז ומרדכי פליגי עליה בהא דאינהו סברי דנהגו מר&quot;ח ואילך ואיהו לא כתב אלא בשבת זו הכא נמי נימא דבהא נמי פליגי אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מר&quot;ח ולא מיחו בידם והמחמיר תבא עליו ברכה עכ&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ויש פרושים שמתענים מי&quot;ז בתמוז ואילך. ויש מתענין מבשר ויין כ&quot;כ הג&quot;מ:

ומ&quot;ש וי&quot;א כנגד ג' שבועים שהתענה דניאל גז&quot;ש בשם רבינו סעדיה: כתב הכלבו יש נמנעים מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואף על פי כן אין להמנע מהתבשיל שנתבשל בו הבשר דלצעורי נפשיה קא מכוין והא אצטער ועוד דאמרינן בנדרים (נב.) הנודר מן הבשר מותר בתבשיל וכתב בשם ה&quot;ר אשר שטעם הנמנעים מבשר ויין מי&quot;ז בתמוז מפני שבו בטל התמיד וגם נסוך היין בעונותינו ומדברי המרדכי שאכתוב בסי' שאחר זה נראה שהנוהגים איסור מר&quot;ח או מי&quot;ז בתמוז בבשר ויין אפי' בשר עוף או בשר מלוח ויין תוסס אסור ומיהו אם כשהתחיל לנהוג התנה שלא יאסר בבשר עוף וכיוצא פשיטא דלא נאסר בהם:

וכ&quot;כ הרמב&quot;ן י&quot;מ שנוהגין וכו' עד סוף הסי' בת&quot;ה וז&quot;ל הרמב&quot;ם בפ&quot;ה כבר נהגו כ&quot;י שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר&quot;ח עד התענית עכ&quot;ל וכתב על זה ה&quot;ה המנהג הזה לא פשט בארצות אלו לענין אכילת בשר שאין נמנעין אלא ערב התענית אבל אין נכנסין למרחץ ודבר ברור הוא שבדין גמור אפילו ערב ט&quot;ב מותרין לרחוץ עכ&quot;ל: כתב הרשב&quot;א בתשובה נהגו אבותיכם נ&quot;ע שלא לאכול בשר משנכנס אב ואע&quot;פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד שאפי' בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין אפי' כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדרן של ראשונים ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם עכ&quot;ל: מצאתי כתוב בשם מהר&quot;י מולן לחוף הראש ערב שבת של חזון ישעיהו הורו רבותי דשרי ועל הרגלים לא שאלתים ולכאורה נראה דהקילו בראש מהא דאמרינן (תענית יג:) אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ואף הכא לא שנא. וכתב בפרנס ורוחצין הראש סמוך להכנסת כלה. מצאתי כתוב בתשובה אשכנזית לשתות יין הבדלה לא ראיתי רבותי נזהרים וגדולה מזו אמר לי מהר&quot;ש משפירא שדן לפני מהר&quot;ם שמותר לברך ברכת המזון על כוס של יין ולטועמו והודה לו מהר&quot;מ אכן לבי מגמגם בזה כיון דמדמי ליה לנדר כמו שפסק מהר&quot;מ דצריך התרה למי שנהג איסור &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וגם בספר אגודה התיר לבשל דגים בחומץ משום דנודר ביין מותר בחומץ משמע דלענין יין חשיב נדר עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}} מצאתי בתשובת אשכנזית לברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים דלא ונראה לע&quot;ד כגון מלתא דאפשר לדחויי כגון פרי או מלבוש אבל אי מיקרי פדיון הבן אין מחמיצין את המצוה או הברכה עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}} כתוב בהגהות מיימוניות החדשי' באיכה רבתי איתא שצריך ליזהר מי&quot;ז בתמוז עד ט&quot;ב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות ואין להכות אפילו הרב את תלמידו ואפי' ברצועה שבהן קטב מרירי שולט וסכנה יש בדבר שנאמר כל רודפיה וגו' כדאיתא התם עכ&quot;ל וכ&quot;כ הרוקח בסי' ש&quot;ט ובמדרש תילים מזמור צ&quot;א מוזכר זה ג&quot;כ יותר באורך:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* תשעה באב וכו' עד כיון שהוכפלו בו הצרות אע&quot;ג דבי&quot;ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות מ&quot;מ חורבן ב&quot;ה תקיפא טובא ועוד דלא דמי לס' באב דצרה אחת הוכפלה בו תוס' פ&quot;ק דר&quot;ה ומביאו ב&quot;י והנה לאשר רוב דיני ט' באב הם מנהג שנהגו רוב ישראל ועיקרי הדינים לא נודע ביניהם ומפני זה נשתבשו ההמון במקצתם להחמיר או להקל שלא כדין על כן ראיתי לכתוב תחלה עיקר הדין כדמות הקדמה למה שיבא אחר זה. תשעה באב מצוה מד&quot;ס היא ומפורש בדברי הנביאים איסור אכילה ושתייה שבו כדכתיב צום החמישי וכו' ופרק בתרא דתענית ת&quot;ר כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה כו' כדלקמן [[טור אורח חיים תקנד|ריש סי' תקנ&quot;ד]] ועתה שאין שמד ואין שלום אף ט' באב אינו מתקנת נביאים אלא מתקנת חכמים כמו שיתבאר. וקודם לזמן הזה משנכנס אב צריכין למנוע מדבר שמשמח הלב ואעפ&quot;י שאינו מלאכה וכמו ששנינו משנכנס אב ממעטין בשמחה והיינו שהעם ממעטין במשא ומתן ובבנין ונטיעה ואין נושאין נשים ומארסין ואין עושין סעודת אירוסין דכל אלו משמחין את הלב. אבל באכילת בשר ושתיית יין אעפ&quot;י שמשמח לא אסרום חכמים מפני שבמניעתם יש צער לגוף משא&quot;כ במו&quot;מ שאעפ&quot;י דאיכא שמחה בהיותם מ&quot;מ אין צער לגוף במניעת' ואף לספר ולכבס לא אסרו מר&quot;ח דאין בהם שמחה וגם הוא צורך הגוף אבל בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסרו לספר ולכבס וסמכוה על המקרא שאמר והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה ויליף טעמא מדכתיב ושבתה לאסור השבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה ומשום הכי אסרו דוקא לספר ולכבס מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף שבזה מראים קצת אבלות שכשעוסקים בתספורת וכביסה נראים כאינם חוששין להתאבל על התורבן אבל אכילת בשר ושתיית יין ורחיצת חמין וסיכה וכו' שהוא שומר הבריאות דאף המרחצאות יש בהן חיי נפש דלא ליתי שיחנא וכיבי כדאיתא ר&quot;פ אלו נדרים וכמ&quot;ש הרשב&quot;א בתשובה לענין חול המועד הביאה ב&quot;י לעיל [[טור אורח חיים תקמד|סי' תקמ&quot;ד]] וגם אינה מלאכה לא אסרוהו כלל כי אם בסעודה שמפסיק בה וה&quot;ט דמאחר שהסעודה גופה לצורך ט&quot;ב צריכה שתהיה בעניות ושפלות. וברחיצה וסיכה חולקים מקצת גאונים שאינו אסור כי אם משחשכה כמו שיתבאר כל זה בס&quot;ד וביאור עיקר דינים אלו והמנהגין שנהגו יבא בסימנים הבאים בס&quot;ד: 
* והכי איתא בירושלמי ומפרש טעמא שלא יקדמנו אחר ברחמים פי' שיתפלל אם לא ישאנה ימות הוא או היא ולא יראה שישאנה אחר ויצטער הוא אבל לא שמא יקדמנו אחר וישאנה דהא מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומר בת פלוני לפלוני ומה נפשך אי חזיא ליה לא אזלא מיניה ואי לא לא תועיל התפילה וכן איתא בפרק אלו מגלחין בדין אירוסין בחול המועד (סוף דף י&quot;ח) והתו' הקשו שם תימא אמאי לא משני הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני ע&quot;כ ולא קשיא ולא מידי דתלמוד מהדר אטעמא דאפילו היכא דהוא והיא לא נישאו עדיין: 
* וקאמר בירושלמי ה&quot;ד בנין של שמחה ה&quot;א בפ&quot;ב דתענית אמתני' דמשנכנס אב ממעטין בשמחה ורבינו מפרש דזהו בנין חתנות כדקאמר בפ&quot;ק דמגלה לענין תענית צבור ואיכא להקשות למה לא הזכיר רבינו דאיתא בפ&quot;ק דתענית ששם הגוף וכך הקשה הב&quot;י ויראה שרבינו נתכוין להביא קצת סמך דמאי דאתמר לענין תענית צבור דזהו בנין חתנות נילף מיניה נמי לעניין ט' באב שהרי בפ&quot;ק דמגלה אייתינן ליה למילף מיניה דמותר לנטוע נטיעה בפורים בשל שמחה דכיון דביומי דתענית אסור בשל שמחה ממילא בפורים מותר בשל שמחה השתא לפי זה נדון בדרך כ&quot;ש למילף דין ט' באב מתענית צבור דמאי דאסור שם בבנין של שמחה ה&quot;ה בט' באב: 
* ומ&quot;ש ולפי זה וכו' כ&quot;כ הרא&quot;ש ותימא למה נתיר כותלו גוהה שהרי סוף סוף של שמחה הוא וי&quot;ל דדוקא ביש בו סכנה ולאו דוקא דגוהה ברשות הרבים אלא אפילו גוהה למבוי ולחצר מותר לסותרו ולבנותו מפני שהכל סכנה וזהו שאמר בירושלמי אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ולא כתב גוהה לר&quot;ה והכי איתא בירושלמי לענין מועד כותל הגוהה סותר ובונה כדרכו וכמ&quot;ש הנימוקי יוסף בשם הראב&quot;ד בפ' משקין וע&quot;ל [[טור אורח חיים תקמ|בסימן תק&quot;מ]] ובמ&quot;ש לשם בס&quot;ד אך קשה מ&quot;ש רבינו ולפי זה דהא אפילו לסברת י&quot;א דאוסרין כל בנין מ&quot;מ בכותל גוהה ומפני הסכנה מותר לסתור ולבנות כדרכו דלא חמיר ממועד דהתירו לסתור ולבנות ולא סגי לסתור לבד משום דמימנע ולא סתיר והוי סכנה ה&quot;נ ודאי לענין תשעה באב ויש לומר דעיקר כוונת רבינו במ&quot;ש ולפי זה אינו אלא להורות דלפי סברא זו הא דקאמר אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו לאו בכל בנין קאמר דאינו מותר אלא בכותלו גוהה אלא דוקא בשל חתנות קאתי לאשמעינן והכי קאמר דאפילו בשל חתנות מותר אם גוהה אבל בשאינו של חתנות אפילו אינו גוהה מותר לאפוקי לסברת י&quot;א דאפילו בשאינו של חתנות אינו מותר אלא בכותל גוהה: 
* ומ&quot;ש וי&quot;א כיון דגמרא דידן אוסר וכו' סברא זו לא מצאתי בפוסקים בפירוש אבל מדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש יראה דסבירא להו הכי שהרי לא כתבו ההיא דירושלמי לענין ט' באב אלא לענין תענית צבור ובדיני תשעה באב כתבו סתם משנכנס אב ממעטין בשמחה שהוא כולל כל דבר המשמח כגון משא ומתן ובנין ונטיעה והדומה להם אלא שאוסרין כל בנין כדרך שאסרו כל משא ומתן דאל&quot;כ היה להם לפרש עלה דמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה מאי דקתני עלה בירושלמי הדא דתימא וכו' כדי לבאר דלאו בכל ענין אסור וכמו שפירשו בירושל' ויותר נראה שסברת י&quot;א שכתב רבינו היא ע&quot;פ סברא אחת מסברת התוס' שכתבו בפ' החולץ וז&quot;ל מלישא וליתן מלבנות ולנטוע בפ' בתרא דתענית מוקי בירושלמי ובבנין ונטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים וי&quot;א דמשא ומתן נמי איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה ואין נראה דלא אסר אלא סעודה עצמה ונראה דרבוי משא ומתן קא אסר שימעטו יותר מבשאר ימים עכ&quot;ל ועל פי זה כתב רבי' די&quot;א כל בנין קאמר כדרך שאסרו כל משא ומתן פי' כמו שאסרו בין משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה או שאר משא ומתן ה&quot;נ אסרו כל בנין אבל מ&quot;מ אינו דומה ממש למשא ומתן דהתם ממעטין בעסקיהם קאמר ר&quot;ל רק כדי פרנסתן אבל בבנין אפי' מעט אסור ודלא כהירושלמי ומ&quot;ש התוס' פ&quot;ק דמגלה ממעטין במשא ומתן פירוש של שמחה דומיא דבנין ונטיעה וממעטין רוצה לומר שלא יהו ששים כלל וחמירי מט' באב שמארסין בו אבל אין לפרש ממעטין אבל ששים קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש השיעור מהו קורא ממעט עכ&quot;ל ונראה לכאורה דדברי התוס' סתרי אהדדי אכן המעיין בם יראה דלא קשה מידי דבפ&quot;ק דמגילה לענין תענית של גשמים הוא ותנן התם עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ונשואין ומאחר דלענין אירוסין ונשואין ליכא לפרש אבל ששים קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש מהו השיעור ופשיטא דפירושו שאין מארסין וכונסין כלל ה&quot;נ דכוותיה לענין משא ומתן ובנין ונטיעה נמי אסור לגמרי קאמר פירוש בשל שמחה לגמרי אסור וגם המשא והמתן אינו אסור אלא בשל שמחה דומיא דבנין ונטיעה. אבל בפרק החולץ לענין תשעה באב קאמר ותני התם העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין וכיון דלא אסר אלא סעודה עצמה אלמא דצרכי חופה נמי מותר והשתא בע&quot;כ צריך לפרש דריבוי משא ומתן דוקא הוא דקא חסר ולא שני לן בין צרכי חופה לשאר משא ומתן ומעתה נמי צ&quot;ל דכל בנין אסור אפילו אינו של שמחה דומיא דמשא ומתן דאסור בכל ענין ולא קי&quot;ל כהירושלמי דמיקל אף לענין תשעה באב בבנין והב&quot;י מנוחתו כבוד לא פירש כן. ולענין הלכה נראה כסברא הראשונה וכמו שמפורש בהירושלמי ולא נשוה הירושלמי חולק אתלמודא דידן בדבר שאינו מפורש להדיא בתלמודא דידן ואדרבא הלשון ממעטין דקאמר משמע דממעטין לאסור בשל שמחה דוקא ודומיא דהכי משא ומתן נמי אינו אסור אלא בצרכי חופה ומ&quot;ש התוס' בפ' החולץ דאינו נראה שהרי לא אסר אלא סעודה עצמה יש לתרץ דעשיית הסעודה לחוד ומשא ומתן לצרכי חופה דאושא מלתא לחוד וכל אחד יש לו סברא להיתר ולאיסור ולדינא תרווייהו אסורין גם מה שכתבו התוס' בפ&quot;ק דמגלה לענין תענית של גשמים דממעטי' רוצה לומר שלא יהו ששים כלל אין צריך לפרש כן דהתם נמי הלשון ממעטין פי' שממעטין קצת באירוסין ובנשואין והיינו שאין מארסין ואין כונסין אא&quot;כ לא קיים מצות פריה ורביה ולעולם הלשון דממעטין לא ישתנה פירושו ומשמעו וה&quot;נ לענין משא ומתן ובנין ונטיעה קאמר דממעטין קצת לאסור בשל שמחה דוקא וכך מטין דברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ג מהלכות תענית ומ&quot;מ לענין בנין יראה כדברי הר&quot;ן דכל בנין שהיא לנוי ולהרווחה אסור אפילו אינו בנין של חתנות ואינו מותר אלא בכותל גוהה ומפני הסכנה וכך מטין דברי הרמב&quot;ם שלא הזכיר בית חתנות אלא ציור וכיוד שהוא לנוי ולהרווחה וכתב הרב המגיד שלמד כן מההוא דירושלמי שלא התיר רק בכותל גוהה. ועוד יראה לי דמאחר דהירושלמי עיקר דבריו אמתני' דמשנכנס אב ממעטין בשמחה איתאמר' ולשם לא הזכיר של בית חתנות היאך תסלק אדעתין להקל ולפרש דדוקא בשל חתנות קאמר אלא ודאי מאי דקאמר הדא דתימא בנין של שמחה כל שהוא של שמחה כגון לנוי ולהרוחה אסור ולכן נקט להתיר כותל גוהה דמילתא דפסיקא הוא שאינו של שמחה שהרי אינו אלא מפני הסכנה וה&quot;ה לכל בנין שהוא צריך לו הוא דשרי דוקא ומ&quot;מ הדעת מכרעת אם שכר עו&quot;ג קודם ר&quot;ח אב לבנות לו בית בקבלנות דעו&quot;ג אדעתיה דנפשיה קעביד אין בו איסור דעיקר טעמא הוא למעט בשמחה והרי הישראל יושב בטל ואינו עוסק בשמחה ואפילו בשבת מותר מן הדין ואינו אסור אלא מפני הרואה ופשיטא דלענין ט' באב שהוא דרבנן אין לאסור מפני הרואה והדבר צריך הכרע אמנם לשכור לו עו&quot;ג מר&quot;ח אב ולבנות לו בית מיד פשיטא דאסור וכן שלא יסייע הישראל עצמו בבנין הבית כל שהוא לנוי ולהרווחה ועיין במהרי&quot;ל ולפי פסק זה כל משא ומתן שאינו של שמחה מותר וכן נהגו ומהר&quot;ש לוריא כתב יישוב למנהג אפילו לסברת י&quot;א וז&quot;ל ועכשיו נהגו להקל שלא חשו באיסור משא ומתן כלל ואפשר דס&quot;ל דעכשיו בזמן הזה הכל הוא כדי חיינו כמ&quot;ש התוס' בפ' איזהו נשך עכ&quot;ל: 
* שבת שחל תשעה באב וכו' משנה וגמרא בפרק בתרא דתענית. ומ&quot;ש ואפילו אין לו אלא חלוק א' שם דאפי' לר&quot;נ דמתיר לכבס ולהניח אפ&quot;ה אוסר בחלוק א' לכבס וללבוש כ&quot;ש לרב ששת דקי&quot;ל כוותיה דאוסר לכבס ולהניח דאוסר בחלוק אחד לכבסו וללובשו: 
* ומ&quot;ש וכן המכובסין קודם לכן וכו' שם שלח רב יצחק בר גיורי אעפ&quot;י שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסו' ללבשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה משמע דלגמרי אסור אפילו המכובסים קודם לכן שהרי לא חילק ומעתה נדון בק&quot;ו בכלי צמר דכ&quot;ש דאסור: 
* ומ&quot;ש ולא ללבשן לבד וכו' שם אמר רב ששת תדע דבטלי קצירי דבי רב אלמא דהכל אסור דאי לא אמאי בטלי וכ&quot;כ הרמב&quot;ן והרשב&quot;א בתשובה סימן קפ&quot;ז וממילא שמעינן שאף המכובסין מקודם לכן אסור אף להציע כמו לענין לבישה דאסור הכל כדמוכח מההיא דשלח רב יצחק דלא חילקו חכמים: 
* ומ&quot;ש לפי שאין חוששין לגוהצן יפה כו' הרא&quot;ש שם ומשמע דס&quot;ל להרא&quot;ש דהגיהוץ הוא שמעבירין אבן על הבגדים להחליקן ולעשותן כעין חדשים ואין זה רק ליפות הבגד כמ&quot;ש הערוך וכמ&quot;ש הר&quot;ן ע&quot;ש הגאון ה&quot;ר יהודה בר ראובן ומשום הכי כתב הרא&quot;ש דבכלי פשתן אין חוששין לגוהצן יפה ליפותן שהרי אין הגיהוץ מתקיים בהן ומתלכלך מיד מפני הזיעה ולפי טעם זה אפי' בחדשים אין בהם משום גיהוץ אבל הרמב&quot;ן חולק על זה כמו שיתבאר בסמוך בס&quot;ד: 
* כתב הרמב&quot;ן הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ דוקא בישנים כו' פירוש דעת הרמב&quot;ן הוא שהגיהוץ עיקרו אינו אלא כדי ללבן הבגד מהזיעה והטינוף שעלו בו כבר ובגדי פשתן מדרכן להתרבה בזיעה וטינוף לפי שהן קרובין לבשר ולפיכך אינם מתגהצים כהוגן וטינוף הלכך דוקא בישינים אבל בחדשים שעדיין לא נתרבה בהה הזיעה והטינוף ויוצא מהן ע&quot;י הגיהוץ יש בהן משום גיהוץ אבל כלי צמר אפילו ישנים יש בהם משום גיהוץ שהזיעה והטינוף שבהם יוצא מהם על כל פנים כשמגהצים אותן ומ&quot;ם הלכך כלים חדשים וכו' ר&quot;ל כלי צמר חדשים המגוהצים בגיהוץ שלהם בין לבנים ובין צבועים אסורים ללבוש וכן ישנים המכובסין בכבוס שלהם כולן אסורין ללבוש בין לבנים ובין צבועים ולא לבד ללבוש אסור אלא אפי' לגהץ או לכבס ולהניח אסור נמי וגיהוץ שלנו נמי אסורין בין לבנים בין צבועים בין בחדשים ובין בישנים אלא שבישנים יש צד היתר אם אינן יוצאים מתחת המכבש ומ&quot;מ דעת הרמב&quot;ן דדוקא בגיהוץ יש צד היתר אבל בכבוס שלהם אע&quot;ג שהוא כמו גיהוץ שלנו חמיר טפי ואסור בישנים לגמרי דלא שייך הא מילתא דיוצאין מתחת המכבש אלא לענין גיהוץ ופשיטא דגם בגיהוץ שלהם איך איסור בישנים אלא ביוצאין מתחת המכבש וזהו שכתב הרמב&quot;ן בתחלת דבריו הלכך כלים חדשים וכו' וכן ישנים מכובסים כו' כלומר דדוקא בחדשים אין לחלק אפי' בגיהוץ וכן במכובסים אפי' בישנים אין לחלק אבל בגיהוץ ובישנים יש לחלק דדוקא ביוצא מתחת המכבש וזה ברור שהרי בפ' אלו מגלחין קתני יוצא מתחת המכבש בגיהוץ שלהם אח&quot;כ כתב הרמב&quot;ן ומיהו כבוש שלנו פי' אפי' בחדשים מותר לכבס ולהניח וכל זה דוקא בכלי צמר אח&quot;כ כ' וכל כלי פשתן פי' בין לבנים בין צבועים בגיהוץ שלהם מותר להניח ומ&quot;מ דוקא בכלי פשתן ישנים אבל בחדשים כבר כתב בתחלת דבריו שיש בהן משום גיהוץ ומ&quot;ה סתם דבריו פה לפי שנסמך על מ&quot;ש בתחלת דבריו ומ&quot;ש אפי' בגיהוץ שלהם הוא לומר ומכ&quot;ש בכבוס שלהם או בגיהוץ שלנו דמותר לכבס ולגהץ ולהניח בכלי פשתן ישנים וכ&quot;כ הר&quot;ן להדיא שזו היא דעת הראב&quot;ד והרמב&quot;ן גם הב&quot;י העתיק דברי הרמב&quot;ן גופיה בדין זה שכך כתב בשם הגאונים שפירשו כן ואיכא לתמוה על הב&quot;י שכתב בביאורו לדברי הרמב&quot;ן במ&quot;ש וכן ישנים מכובסין כו' ז&quot;ל וכן ישנים מכובסין בין דצמר ובין דפשתים כולן אסורות דבכבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן וכו' דדבר זה אי אפשר לפרש לדעת הרמב&quot;ן דלדעתו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ שלנו ולא משום כיבוס שלהם כדפרי' גם דברי הב&quot;י גופיה קשה אהדדי שהוא עצמו כתב קודם זה לדעת הרמב&quot;ן וז&quot;ל ומיהו כלי פשתן ישנים בין לבנים ובין צבועים לכבס או לגהץ ולהניח מותר וכו' ונראה דלא דק או הוא טעות סופר מכל מקום במה שפירש הוא תחלת דברי הרמב&quot;ן שכתב הלכך כלים חדשים כו' דאכלי צמר ופשתן קאי אי אפשר אלא דוקא אכלי צמר קאי כדפי'. ויש רוצים לפרש דודאי תחלת דברי הרמב&quot;ן אכלי צמר קאי אלא שלא הזכיר בדבריו רק מדין גיהוץ וז&quot;ש וכן ישנים מכובסים היינו לומר דגם המה אסורין לגהץ ובא להוציא שאין איסור לגהץ בגדי צמר ישנים שאינן מכובסים חחלה מאחר שאין הגיהוץ פועל בהם כלום וז&quot;ש וגיהוץ שלנו נמי אסורין בין בחדשים בין בישנים כמו שאסור גיהוץ שלהם בין בחדשים ובין בישנים המכובסין וה&quot;נ בגיהוץ שלנו ודוקא בישנים היוצאין מתחת המכבש וכן משמע קצת בספר תורת אדם שכתב ושמע מינה כל שם גיהוץ אסור הלכך כלים חדשים וכו' דמשמע שלא בא לבאר רק כל מילי דגיהוץ דשלהם ודשלנו אבל אי אפשר לפרש כן שהרי לדעת הרמב&quot;ן עיקרו של הגיהוץ אינו רק ללבן והיינו מים או אפר או נתר ובורית כמ&quot;ש נימוקי יוסף בפרק ואלו מגלחין וא&quot;כ אין טעם למ&quot;ש וכן ישנים מכובסין כו' נ&quot;ל ודו&quot;ק ומ&quot;מ לענין דינא ב' הפירושים שכתבתי הם האמת לדעת הרמב&quot;ן: 
* כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו פירוש דוקא בשבת שחל להיות תשעה באב בתוכה וכ&quot;כ המרדכי שכך נהגו אבותינו וכ&quot;כ התו' בפרק בתרא דתענית בשם רש&quot;י ובר&quot;ן משמע שגם הרמב&quot;ן סובר לאיסור מדינא וה&quot;ט משום דכבוס שלנו עכשיו הוא יפה ככבוס של ארץ ישראל ואינו דומה לשל בבל ואין דברי הב&quot;י נוחין לי במה שכתב דברי הרמב&quot;ם הם לפי המנהג שנהגו העולם לאסור אלא דינא היא וכשיטת הר' יהודה בר ראובן מיהו עכשיו נהגו איסור מר&quot;ח וכ&quot;כ מהרי&quot;ל ובמנהגים האחרונים ואין לשנות וכתוב ברוקח אבל אשה בימי לבונה מלבנת ומכבסת אפי' בשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה ע&quot;כ ודבר פשוט הוא דודאי במקום מצוה לא גזרו גם הר&quot;ן בשם רבינו האי גאון גבי בנין ונטיעה וכו' השוה מידה זו דבשל מצוה אפי' בשל שמחה מותר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ג לענין תענית של גשמים ממעטין באירוסין ובנשואין אלא א&quot;כ לא קיים מצות פריה ורביה וכו' וכתב הרב המגיד ודבר ברור הוא כו' ומזה אתה למד להתיר בכל דבר שהוא לענין מצוה ומה שאנו נוהגין להחמיר לענין נשואין אפי' מי&quot;ז בתמוז ואפי' לא קיים מצוה פריה ורביה אפשר משום דלא מסמני להו מילתא א&quot;נ ועיקר שסוברים כמו שחילק ר&quot;ת בפ' החולץ ומהר&quot;ם הביא בדין תשמיש המטה דשאני אבלות דרבים דהחמירו בו טפי שאם לא יעשה היכירא יהא נראה כאולו אינם חוששים להתאבל על ירושלים הלכך דווקא נשואין שהוא מפורסם ורבי' מתעסקין עמו אבל מילי דצנעא ודיחיד כמו לבישת לבנים ומכ&quot;ש דמצוה הוא פשיטא שאין להחמיר ומכ&quot;ש נדה שיכולה לרחוץ ולטבול וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל ובהגהת ש&quot;ע סי' כ' ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא וסעודת אירוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף ובשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה אין לאכול בשר ויין רק מנין מצומצם וזה אפי' בערב ט&quot;ב שרי ובלבד שלא יהא בסעודה שמפסיק בה עכ&quot;ל וכל זה כתוב במנהגי מהר&quot;א טירנא ומהרי&quot;ל והא דאיתא בפ' החולץ דקודם דקודם והיינו מר&quot;ח מקמי שבת שחל להיות בתוכה מארסין ואין עושין סעודת אירוסין וכדכתב רבינו בתחלת סי' זה וכן פסק בש&quot;ע ס&quot;ב אין זה אלא שלא במקום מצוה כגון שיש לו אשה ובנים אבל לצורך מצוה מותר אפי' בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה וכמ&quot;ש הר&quot;ן מיהו עכשיו נוהגין איסור אפי' אין לו אשה ובנים: וז&quot;ל מהר&quot;ש לוריא אמ&quot;ש רבינו אפי' מטפחת וכו' ואנחנו נוהגים איסור אפי' מר&quot;ח כל דבר שנוהג בשבוע שחל להיות ט&quot;ב בתוכה חוץ ממה ששייך לכבוד השבת אין לשנות כלל כגון כתונת ומטפחת דנהגינן היתר אבל בסדינים כמדומה שנהגו איסור וצ&quot;ע דמחמירין באבל ממש אף הכתונת לשבת אבל מטפחת הידים והשלחן כמדומה שנהגו היתר פשוט אפי' באבל הנלע&quot;ד כתבתי וע&quot;ל [[טור יורה דעה שפט|ביורה דעה סימן שפ&quot;ט]] עכ&quot;ל: עוד נוהגין עכשיו להחמיר מתחלת ראש חדש לענין כבוס אבל תספורת נוהגין להחמיר מי&quot;ז בתמוז וכמ&quot;ש במנהגי מהר&quot;א טירנא ונשאלתי באבל שאירע שלשים שלו בי&quot;ח בתמוז והשבתי דאין להחמיר בתספורת דאע&quot;ג דבתכפוהו אבליו זה אחר זה מיקל בתער אבל לא במספרים כדאיתא בפרק אלו מגלחין מ&quot;מ כאן שאינו אלא מנהג בעלמא אין להחמיר כולי האי אבל כה&quot;ג בשבת שחל להיות ט' באב בתוכה אסור בין בכבוס בין בתספורת: 
* כתב רשב&quot;ט דה&quot;ה וכו' פי' כמו שאסור לספר ולכבס בשבוע זו מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף הוא הדין נמי כלים חדשים ומפני שנראה כמוסיף על התלמוד שלא אסרו אלא לספר ולכבס לכן הביא ראייה מהירושלמי לפי פירוש הר&quot;ן גאון שאפי' בשתי יש מנהג לאיסור כ&quot;ש תיקון בגדים חדשים ומעתה סברא לומר דבכלל האיסור תספורת וכביסה נמי איסור תיקון כלים חדשים ואע&quot;ג דלפי הסברא היה ראוי לאסור אף תקון כלים ישנים כמו לענין כיבוס דישנים דאסור אלא דמאחר דלא אתי במכ&quot;ש דשתי דאיכא למימר דשאני שתי שהוא תקון מחדש והוי נראה כמוסיף על התלמוד הלכך לא אסרו רשב&quot;ט ומשום הכי נמי לא אסר רשב&quot;ט מר&quot;ח מפני שלא אסרו בתלמוד מר&quot;ח אלא דברים המוסיפים שמחה וכמו שלא אסרו לספר ולכבס מר&quot;ח וכמי שנתבאר בתחלת סימן זה אח&quot;כ כתב וראוי להחמיר בזה מר&quot;ח וכו' כלומר אעפ&quot;י שבתספורת וכביסה אין איסור מר&quot;ח מפני שאינו בכלל מיעוט שמחה אבל תקון בגדים חדשים יש בהן משום מיעוט שמחה. ונ&quot;ל קצת סמך לדבריו שהרי הקונה כלים חדשים מברך שהחיינו וזה פשוט דברכת שהחיינו אינה באה אלא על דבר שמחה ונ&quot;ל לפי מנהגינו לאסור כבוס מר&quot;ח אפי' בישנים וכדעת הרמב&quot;ן ולאו מדינא ה&quot;ה נמי תקון כלים יש לאסור מר&quot;ח אף בישנים ואף עפ&quot;י שאינו בכלל מיעוט שמחה בתספורת וכביסה ונראה עוד דלפי הדין אין איסור אלא שלא יכבס הישראל בעצמו שהרי עיקר הטעם דנראה כמסיח דעתו מלהתאבל על ירושלים שעוסק בכיבוס בגדים ה&quot;ה לענין תיקון בגדים אלא שנהגו לאסור וכן משמע במהרי&quot;ל: 
* ותספורת של שבת זו כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל וכו' עד כל שמעכב האכילה מותר הרב ז&quot;ל נמשך לדעתו שכך פסק בדין אבל אבל להרי&quot;ץ גיאות דבאבל תוך ז' אף למה שמעכב האכילה אסור וכן פסק בש&quot;ע [[שולחן ערוך יורה דעה שצ|בי&quot;ד סי' ש&quot;ץ]] א&quot;כ הכא נמי אסור אף למה שמעכב האכילה ואיכא לתמוה דבש&quot;ע פסק כאן כהרמב&quot;ן וביורה דעה פסק כהרי&quot;ץ גיאת: 
* ולאחר התענית מותר מיד כר&quot;מ. ויש נוהגין איסור עד שבת נחמו וכמו שכתב במנהגי דמהר&quot;א טירנא ובמהרי&quot;ל ויראה פשוט דנוהגים כן שלא לאכול בשר ולשתות יין עד שבת נחמו ומחמירין כרשב&quot;ג צריכין להחמיר נמי בתספורת וכבוסה ותיקון בגדים וכ&quot;כ במהרי&quot;ל שאסור לספר ולכבס עד יום ו' אם לא מפני השבת. ודברים אלה אינן דין כי אם לאותן פרושים שנמנעין מבשר ויין עד שבת נחמו צריכין להזהר נמי בתספורת וכביסה אם לא בה' מפני כבוד השבת ואעפ&quot;י שנמנעין מבשר ויין עד שבת עצמו וכל זה פרישה בעלמא ולאו מדינא וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל גופיה לשם דאינו אסור אלא עד התענית והיינו מדינא ואין דברי מהרש&quot;ל נראין שהשיג בתשובה על הנוהגין כן לפי שמחמירין כרשב&quot;ג לאחר שכבר נפסקה הלכה כר&quot;מ דמאחר שגם רשב&quot;ג נסמך על המקרא שאמר ושבתה אלא שאנו לא ראינו להחמיר על הצבור כל כך וזהו שאמרו בגמרא ותרוייהו לקולא מ&quot;מ יחיד הרוצה להחמיר על עצמו אין מוחין בידו ולא גרע מעשירי באב שרגילין הפרושים בכל החומרות שנוהגין בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה ומקצתן צמין בו והכל אינו מן הדין כי אם חומרא בעלמא מפני כבוד הבית שנחרב בעונינו ומה שהביא ראייה מפ&quot;ק דברכות שאם בא להטות בערב כב&quot;ש חייב מיתה אע&quot;ג דלב&quot;ה נמי שרי להטות מ&quot;מ מאחר שבא לכוין לעשות נגד הלכ' חייב מיתה וה&quot;ה נמי הכא שבא לכוין להחמיר כרשב&quot;ג נגד ההלכה דאסור אינה ראייה כל עיקר דהתם ודאי לא אמרו דחייב מיתה אלא כשהיה זקוף והטה במתכוין דאף לב&quot;ה דאית להו מטין וקורין ה&quot;מ דמטה ואתא מעיקרא כדאיתא התם בעובדא דר&quot;א בן עזריה ור' ישמעאל אבל כל שאר חומרות פשיטא דיכול להחמיר כ&quot;א לעצמו תדע דהא בפ&quot;ב דביצה תנן בג' דברים ר&quot;ג מחמיר כדברי ב&quot;ש אין טומנין את החמין מי&quot;ט לשבת כו' עד מה נעשה לבית אביך שהן מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל ובפ&quot;ק דשבת נמי תנן אמר רשב&quot;ג נוהגין היו של בית אבא שהיו נותנין כלי לבן שלהם לכובס עו&quot;ג ג' ימים קודם השבת והיינו שהיו מחמירין על עצמן כב&quot;ש וכפירש&quot;י לשם אלמא דכל שאר חומרות שרי ואינו דומה להטייה דק&quot;ש וה&quot;ה נמי חומרא זו דט' באב עד שבת נחמו הלכך אין לבטל המנהג ועד היום נוהגין כן מקצת פרושים וכן עיקר ודלא כמהרש&quot;ל: הגה&quot;ה מיימוני ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר&quot;ח עד שיעבור התענית ע&quot;כ וזהו מנהג אשכנז ועיין במה שאכתוב לקמן [[טור אורח חיים תקנח|בסימן תקנ&quot;ח]]. ומי שיש לו תישים שזמנן הגיע לשוחטן ולמכור העורות מר&quot;ח ואילך ורוצה ליתן לקצב עו&quot;ג לנוחרן נראה דכיון דישראל אסור לנוחרן וכדתניא עיקור שיש בה טריפה אסור ושאין בה טרפה מותר ופירש&quot;י בפ&quot;ק דע&quot;ג (דף י&quot;א) עיקור שיש בה טרפה שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותן ואעפ&quot;י שאין סופו ליהנות ממנה אסור לגרום טרפות לבהמה בידים עכ&quot;ל וכל שאסור לישראל עצמו אסור לומר לעו&quot;ג לעשותו בשלו וכ&quot;ש הכא דסופו ליהנות ממנה ואעפ&quot;י שהתו' הקשו על פרש&quot;י והתירו לגרום להם טרפות יש לנו לתפוס כרש&quot;י לחומרא ואף לפי' התו' כיון שנהנה אסור לעשות סחורה בנבלות וטרפות כמבואר [[טור יורה דעה קיז|בי&quot;ד סימן קי&quot;ז]]: 
* וכתב בספר המצות הקטן פי' לפירושו כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו' נראה בעיני דה&quot;ה אם אינו רוצה להמתין עד יום ו' מפני טורח השבת שפיר דמי לכבס בה' ובגמרא ובשאר פוסקים לא הזכירו כי אם כיבוס אבל בסמ&quot;ק לשם כתוב לספר ולכבס בה' וכו' ובתוס' כתבו דאם חל ביום ה' מותר לספר ולכבס מחצות ואילך כו' ור&quot;? ביום ד' מחצות ואילך דאילו ביום ה' פשיטא דאסור דאפי' אם חל בע&quot;ש לייט עלה אביי וכמ&quot;ש הב&quot;י והוא מדברי הר&quot;ן אלא ודאי דביום ד' קאמר ולא קשה מהא דתניא אם חל בה' לפניו אסור היינו דוקא שלא לצורך שבת אלא לכבס ולהניח אבל לצורך שבת ודאי מותר אם אי אפשר להמתין עד ע&quot;ש מפני טורח השבת ולא גרע מחל בע&quot;ש דמותר לכבס בה' מפני כבוד השבת וסתמא קתני דמותר ומשמע אפי' לאחר חצות ואדרבה נראה דטפי עדיף דכל כמה דמיקרבה לשבת טפי עדיף דמיחזי לכבוד שבת וה&quot;נ לחל ביום ה&quot; שמותר לכבס ביום ד' ויש לסמוך על הוראה זו שנראה מדברי התוס' שפסק כן הלכה למעשה ודלא כדברי הב&quot;י שדחה מהלכה. ועל סמך הוראה זו הורתי הלכה למעשה ליוצא בדרך למרחקים בשבוע שחל בה ט' באב לכבס לו בגדי פשתן לכבוד שבת אפי' לכמה שבתות שהוא צריך דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט' באב דאז כבר החזיק בדרך ואי אפשר לו לכבס בהיותו הולך בדרך. ומה לי אם אי אפשר לו להמתין עד אחר ט' באב מפני טורח שבת כמ&quot;ש התוס' או שום טורח אחר או טירדא המונעו וק&quot;ל ומ&quot;מ אם אפשר ע&quot;י עו&quot;ג לא יכבס בעצמו דע&quot;י עו&quot;ג אין איסור אלא מנהג כמ&quot;ש בסמוך נ&quot;ל: 
* כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח ואילך וכ&quot;כ במרדכי במנהגיו וכ&quot;כ בהג&quot;ה אשיר&quot;י מא&quot;ז וכן שאר מחברים האחרונים ועיין בתרומת הדשן אם אף בצונן אסור ומסיק דנוהגין לאסור כל גופו אפי' בצונן אבל חפיפת הראש מותר אפי' בחמין למי שנזהר בו בכל שבת ע&quot;ל [[טור אורח חיים תקנב|סי' תקנ&quot;ב ס&quot;ז]]: ואם אירע ר&quot;ת בערב שבת נ&quot;ל דרוחצין לכבוד השבת וכ&quot;כ במנהגים שכן נהגו ואף עפ&quot;י שכתב שם ג&quot;כ ובמנהגי דורא דרבותינו שבמגנצ&quot;א נזהרין ומקדימין לרחוץ מ&quot;מ לא נראה כלל להורות להחמיר שהרי במרדכי בפ' ב' דשבת האריך לבאר בראיות דמצוה לרחוץ בע&quot;ש ובמרדכי הארוך מסיים בסוף דבריו אבל ביום ה' לא הוי יקרא דשבתא אא&quot;כ אי אפשר לו לרחוץ בע&quot;ש עכ&quot;ל ועוד שאף בשבת של חזון הוא חומרא יתירא שהרי אף הכבוס התירו חכמי התלמוד לכבוד השבת אפי' ביום ה' שחל ט' באב להיות בתוכה ואף אנו נוהגין היתר בזה וא&quot;כ היאך נחמיר ברחיצה שלא אסרוה חכמי התלמוד כל עיקר וכבר הפליג על זה הרב מהר&quot;ש לורי&quot;א בתשובה סי' צ&quot;ב ושאין המנהג כ&quot;כ יאות לבטל הרחיצה בע&quot;ש אלא מה אעשה שכבר נתפשט המנהג עכ&quot;ל וא&quot;כ נימא הבו דלא לוסיף עלה דדוקא בערב שבת של חזון דחל לפעמים בערב ט' באב ראוי להחמיר מחצות ואילך כמו ערב תשעה באב דעלמא ומשום לא פלוג נהגו לאסור בכל ערב שבת של חזון אבל בערב שבת שהוא ר&quot;ח שאינו שבת של חזון לא ראיתי לאסור כלל ובפרט הרגיל לרחוץ בכל ע&quot;ש כשאפשר לו ונמנע עתה עון יש בידו: 
* ויש פרושים שמתענין מי&quot;ז בתמוז וכו' ואותן צריכין להשלים מהרי&quot;ש: 
* ומ&quot;ש וי&quot;א כנוד ג' שבועים שהתענה דניאל כו' פרש&quot;י בדניאל ג' שמטות שנים והם כ&quot;א שנים ובראש ירמיה כתב מקל שקד אני רואה ופירש&quot;י אמנדליי&quot;ר ומדרש אגדה השקד הזה משעת חניטתו עד גמר פירותיו כ&quot;א יום כמנין שבין י&quot;ז בתמוז שבו נבקעה העיר לט' באב שבו נשרף הבית ע&quot;כ ואפשר ע&quot;ד זה הוא גירסת הירושלמי מהרא&quot;פ: וכתב מהר&quot;ש לורי&quot;א בתשובה סימן צ&quot;ב דמי שאינו אוכל בשר ושותה יין מי&quot;ז בתמוז מותר ליכנס במרחץ והאריך בזה. ובספ' חסידים והאחרונים הביאוהו לפסק הלכה דאין לברך שהחיינו בין המצרים ולפי זה ג&quot;כ אין לקנות אז כלים חדשים או ללבוש כלי חדש מאחר שאי אפשר לו לברך שהחיינו כל בין המצרים: נשאלתי על מי שקבל עליו בפירוש שלא לאכול בשר מי&quot;ז בתמוז עד ט' באב וכן שלא לאכול פירות כל הזמן הזה אם מותר לאכול בשבת והשבתי נ&quot;ל פשוט דאסור ויתירו לו נדרו ואפי' נדר לצום סך ימים ואירע בהן שבתות וי&quot;ט צריך התרה לכל הפחות מדרבנן ולא דמי להא דתנן ראה אותם אוכלין תאנים וכו' וכמ&quot;ש רבינו [[טור יורה דעה רלב|בי&quot;ד סימן רל&quot;ב]] דאפי' התרה א&quot;צ דשאני התם דהנדר טעות דשגגה גמורה וכמ&quot;ש התו' בפ&quot;ד דנדרים לחלק בין ההיא דראה אותן אוכלין תאנים ובין ההיא דתנן פותחים לאדם בכבוד שבתות וי&quot;ט ומכ&quot;ש בנדון זה שלא נדר רק שלא לאכול בשר ופירות דאינו מוכיח כ&quot;כ שלא נתכוין גם לשבתות ובכה&quot;ג ודאי דברים שבלב דלא מוכחי כי הני לא הוו דברים ואעפ&quot;י שנהגו הפרושים לאכול בשר ופירות בשבתות בין המצרים היינו לפי שמתחלה כך קבלו עליהם בפירוש וע&quot;ד כך נהגו כן כל ימיהם אבל מי שלא נהג כן אלא דעכשיו מקבל עליו ואומר בסתם שלא לאכול בשר ופירות בין המצרים צריך התרה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכ&quot;כ הכלבו בשם הרי&quot;ף. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} במנהגים על מילה שהיתה בין ראש חדש אב לט&quot;ב ולבשו המוהל ובעל ברית בגדי שבת ונוהגים דגם האב לובש בגדי שבת: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} והאריך בתשובה ומשמע שם דאם ידוע שהמלאכה לעו&quot;ג ומפורסם לרבים דשרי גם משמע מכאן דאסור לאומן לתקן כלים של אחרים בשבת זו אף על גב שלאומן אינו שמחה דבמלאכתו הוא עוסק דתרי לא התירו כאן אלא טוויית החוטין משמע הא הבגד עצמו אסור וכ&quot;ב ב&quot;י: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} ולפי טעם הירושלמי זה צ&quot;ע דמנ&quot;ל ללמוד דכ&quot;ש תיקון בגדים חדשים אסור דלמא דוקא שתי אסור מטעם אבן שתייה אבל שאר תקונים שרי: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ובמנהגים שלנו דנוהגים איסור תספורת מי&quot;ז בתמוז ואילך וכן אין נושאין נשים מי&quot;ז בתמוז ואילך: 

{{ד&quot;מ|(ו)}} כתב מהר&quot;א מפראג ואשה בימי ליבונה מלבנת ומכבסת אפילו בשבוע שחל להיות ט&quot;ב בתוכה עכ&quot;ל הרוקח ונדה יכולה לרחוץ ולטבול מהרי&quot;ל עכ&quot;ל הג&quot;ה וכ&quot;כ האגודה וכתב עוד דאם אירע ליל טבילה י' באב רוחצת וטובלת ליל י' באב ואם א&quot;א רוחצת בעט&quot;ב ותטבול בליל י' וכ&quot;כ הגה&quot;ת ש&quot;ד דכל יום מר&quot;ה ועט&quot;ב לובשת לבנים מלבד מט&quot;ב עצמו דאסורה ללבוש לבנים ממש אבל לובשת חלוק בדוק ויפה ולא מגוהץ וכן הדין עכ&quot;ל וכתב במהרי&quot;ל שהיה אוסר לתת כלי לכובס העו&quot;ג מר&quot;ח ואילך אבל קודם ראש חדש שרי. וכ&quot;כ התוס' בפרק בתרא דתענית בשם רש&quot;י ולפי דבריו ה&quot;ה דאסור ללבוש המכובסים קודם לכן דהא דין אחר להם וכ&quot;ז לחומרא לדעת הפוסקים שהרי לא אסרו הכל אלא בשבוע שחל ט&quot;ב בתוכה: 

{{ד&quot;מ|(ז)}} כתב הר&quot;ן בתענית בג' פרקים דף ער&quot;ב ע&quot;א דמדינא רחיצה שרי וכתב המ&quot;מ פ&quot;ח דהתם דמדינא רחיצה שריא אפילו בעט&quot;ב א&quot;כ נראה לכבוד שבת היה לנו להתיר מכל שכן דכיבוס דאסור מדינא ואפ&quot;ה מותר לכבוד שבת אלא שנהגו איסור אפילו ברחיצה וכ&quot;כ במהרי&quot;ל בשבת של חזון מותר לרחוץ ראשו במים צוננים אבל לא בחמין וב&quot;י כתב בשם מהר&quot;י מולין דמותר לרחוץ ראשו בחמין אבל לא פניו ידיו ורגליו אלא בצונן וכתב בספר הפרנס דחופף ראשו סמוך לשבת וכן איתא בתשובת מהרי&quot;ל סימן ט&quot;ו ושמעתי מקצת ב&quot;א נוהגים שמי שחופף ראשו כל ע&quot;ש גם בע&quot;ש זו חופפין ראשן אבל לרחוץ כל גופו כל אדם נוהגין בו איסור: 

{{ד&quot;מ|(ח)}} כתב בתא&quot;ו ני&quot;ח ח&quot;ב ויש מקומות שנוהגים להצניע סכין של שחיטה ולא לשחוט לקצבים מר&quot;ח אב עד אחר ט&quot;ב וכ&quot;כ הרמב&quot;ן עכ&quot;ל וכ&quot;ה בהג&quot;מ וכ&quot;ה המנהג מלבד מה ששוחטים לצורך השבת או לחולה או למילה וכדומה לו: 

{{ד&quot;מ|(ט)}} וכתב בתשו' מהרי&quot;ל סי' ט&quot;ו ול&quot;נ דמאחר דכבר כתבתי דמותר לשתות יין בסעודת מצוה א&quot;כ כ&quot;ש יין הבדלה דהוה יין של מצוה ואין לפקפק דליבעי התרה מאחר דהוה כמו נדר די&quot;ל דמעיקרא בכה&quot;ג לא נהגו וכמ&quot;ש מהר&quot;מ בהג&quot;מ פ&quot;א דהלכות תענית לענין תענית בה&quot;ב שאירע בהן ברית מילה: &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכתב עוד באגודה דנוהגין שלא לשתות שכר ואין המנהג בדבריו דאפילו שכר דבש שותין כתוב במנהגים מהרא&quot;ק דאם אירע סעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן או סעודת אירוסין או סיום מסכתא מותר לקבץ מנין מצומצם לאכול בשר ולשתות יין וכן כתב מהרי&quot;ל ומנהגים מהר&quot;א טירנא וכתבו דאף בערב תשעה באב דינא הכי ומ&quot;מ נ&quot;ל ובלבד שלא בסעודה המפסיק בה ובמהרי&quot;ל חולק דבעט&quot;ב אסור לאכול שם רק מנין מצומצם וכן בשבוע שחל ט&quot;ב להיות בתוכה ויש מקילין בו אבל מר&quot;ה עד שבוע שחל ט&quot;ב בתוכה מותר לאכול שם השייכים למילה כגון קרוביו וריעיו עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(י)}} וכ&quot;ה בתשובת מהרי&quot;ל וכ&quot;כ בב&quot;י{{הערה|צ&quot;ל בב&quot;ז, והכוונה לשו&quot;ת בנימין זאב}} סימן קס&quot;ג דאם יכול לברך על הפרי אחר ט&quot;ב שהחיינו לא יברך עליו בין המצרים משמע דבדבר דא&quot;א לברך עליו אחר כך מותר לברך עליו ולאכלו דלא כמהרי&quot;ל שכתב שלא לברך שהחיינו על שום פרי כתב בהגהת אשר&quot;י פ&quot;ב דתענית בשבת של חזון אין מחליפין כליהם רק הכתונת בלבד וכ&quot;ה במרדכי הלכות ט&quot;ב וכתב שם והכתונת הוא מעיל ולא חלוק וכן פירש רד&quot;ק ומ&quot;ש כתונת המעיל פעמים קורא שניהם כאחד עכ&quot;ל והמנהג שלא ללבוש שם בגד לשבת חזון חוץ מהכתונת לבד וכ&quot;ה באגודה וברוקח בהדיא וכ&quot;ה במהרי&quot;ל וכתב דאין להחליף את הטלית אלא ילבש טלית של חול וכתב שם מעשה בר&quot;ש בנו הבחור שהיה לו נישואין בשבת נחמו וציווהו ללבוש כל בגדי שבת בשבת של חזון ואף במהרי&quot;ל עשה שפינהל&quot;ץ לבנו בשבת ז' אב והיה האב לובש קטא של שבת לכבוד החתן. וכתב עוד דפורסין פרוכת של שבת אבל אם חל ט&quot;ב בשבת ונדחה היו פורסין פרוכת המיוחד לחול כ&quot;ה המנהג באוסטריי&quot;ך ומגענ&quot;ץ:

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>0qoasvt22p5m8sa58bo8q3l8d7hwz76</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024028</id>
      <parentid>3024027</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:41:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דרכי משה */</comment>
      <origin>3024028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95835" sha1="jrqfyrwiogm3ys0hrnvcoqrm8zl5joc" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|תקנ|תקנא|תקנב|}}
==טור==
ט' באב אין בית דין יכולין לבטלו, כיון שהוכפלו בו הצרות. 

משנכנס אב ממעטין בשמחה, ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו&quot;ג לישתמיט מיניה, דריע מזליה. 

תניא בפרק החולץ: קודם לזמן הזה – פירוש: מר&quot;ח עד התענית – העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן, מלבנות ולנטוע. 

ומארסין ואין כונסין, ואין עושין סעודת אירוסין, דבאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה, אבל בנישואין בלא סעודה איכא שמחה.

רבינו נסים התיר לארס אפילו ביום ט' באב, והכי איתא בירושלמי, ומפרשינן טעמא, שלא יקדימנו אחר. 

וקאמר בירושלמי: הדא דתימא בניין של שמחה, אבל אם היה כותלו גוהה ונוטה ליפול – מותר. ובניין של שמחה מפרש בפרק קמא דמגילה: הבונה בית חתנות לבנו, ונטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים – פירוש: שנוטעין לצל להסתופף בצלו. ולפי זה, הא דאמר: אם היה כותלו גוהה מותר, אפילו בכותל של בית חתנות קאמר שמותר אם גוהה. ויש אומרים, כיון דגמרא דידן אוסר בניין סתם, כל בניין קאמר, כדרך שאסרו כל משא ומתן, כמו שאבל אסור בכל, כדי שיהו נראין כמתאבלין על ירושלים.

שבת שחל ט' באב להיות בתוכה – פירוש: השבוע שחל בה ט' באב – אסורים לספר ולכבס. ואפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו עד אחר תשעה באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור לכבסו וללובשו. וכן המכובסים מקודם לכן אסור ללובשן. ולא ללובשן לבד, אלא בין ללבוש, בין להציע בהן המטה, בין איש בין אשה, אסור. ואפילו מטפחות הידיים והשולחן הכל אסור. 

וכיבוס שלנו מותר, אבל גיהוץ שלנו אסור. וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הן ככיבוס שלנו ומותר, לפי שאין חוששין לגוהצן, לפי שהן קרובין לבשר ומתמלאין זיעה תמיד. והא דשרי, דוקא לגוהצן ולהניחן אחר ט' באב, אבל אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה. 

כתב הרמב&quot;ן: הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ – דווקא בישנים, אבל בחדשים יש בהן משום גיהוץ; אלמא דכלי צמר – אפילו ישנים אסורים. הלכך כלים חדשים, בין לבנים בין צבועים – אסורים, וכן ישנים מכובסין, כולן אסורין, אפילו להניח אחר השבת. וגיהוץ שלנו נמי אסורין, בין בישנים, בין בחדשים יוצאין מתחת המכבש. ומיהו כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר, דמלאכת עראי הוא. וכל כלי פשתן בכל מקום, אפילו בגיהוץ שלהן מותר לגוהצן ולהניח; אבל ללבוש – בין חדשים בין ישנים צבועים, ולבנים בין מכובסין עכשיו בין מכובסין קודם – אסור ללובשן בשבת זו, אפילו כלי פשתן. עד כאן. 

כתב אבי העזרי: נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו. 

כתב רבינו שב&quot;ט, דהוא הדין נמי כלים חדשים אסור לתקן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה, דגרסינן בירושלמי בפרק מקום שנהגו: נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא מגו דעייל אב, מנהגא. ופירש רבינו ניסים, מלשון &quot;או בשתי או בערב&quot;, וכיון שהשתי אסור, כל שכן תיקון בגדים חדשים. וראוי להחמיר בזה מר&quot;ח, דהיינו נמי בכלל מיעוט שמחה. ואית נוסחות דגרסי &quot;דלא למיכל בשרא ולמשתי חמרא&quot;, ומזה נהגו במקומות שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בשבת זו, ויש מוסיפין מר&quot;ח עד התענית.

ותספורת של שבת זו, כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל, אחד ראשו ואחד כל שער שבו; ובזקן כל שמעכב האכילה, מותר. מי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת של ט' באב והכביד שערו, מיקל בתער אבל לא במספרים, ומכבס כסותו במים, אבל לא בנתר ובחול. 

ולאחר התענית מותר מיד, כר' מאיר, ודלא כרשב&quot;ג דאסר כל השבת; והלכה כרשב&quot;ג, דלא אסר אלא באותה שבוע, ולא כר&quot;מ דאסר מר&quot;ח ואילך. ואם חל ט' באב יום א', או בשבת ונדחה עד אחר השבת, מותר בב' שבתות: בשבוע שלפניו מותר, כיון שנדחה התענית עד יום הראשון, אם כן שבת ראשונה אינה שבת שחל ט' באב להיות בתוכה; ובשנייה נמי הוא אחר התענית, הלכך מותר בשניהם. ובספר המצוות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת, לאסור כל שבוע שלפניו לספר ולכבס; וכתב בספר המצוות קטן פירוש לפירושו, כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו', כי היאך יאסור ביום ה' ו'? הלוא כשחל ט' באב בערב שבת שרי ביום ה', כל שכן כשחל להיות בשבת. וגם בשאר ימי השבוע הוא חומרא יתירה. ואם חל ט' באב בערב שבת, כגון למקדשין על פי הראייה, מותרין בה&lt;ref&gt;עי' במקור הדברים (הובא בב&quot;י), ועפ&quot;ז נראה דצ&quot;ל בה' דהיינו בחמישי, וכ&quot;ה במהד' שירת דבורה&lt;/ref&gt; מפני כבוד השבת.

כתב אבי העזרי: נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח, ויש עלינו לקיים משום אל תטוש תורת אמך. 

ויש פרושים שמתענין מי&quot;ז בתמוז ואילך, ויש מתענין מבשר ויין. וגרסינן בירושלמי: מה יש ביניהם, בין י&quot;ז בתמוז לט&quot;ב, כ&quot;א יום משהובקעה העיר עד שחרב הבית, ויש אומרים, כנגד שלשה שבועים שהתענה דניאל. ומנהג אשכנז, היחידים נמנעים מבשר ויין מי&quot;ז בתמוז ואילך, ומראש חודש ואילך נמנעים כולם מבשר ויין, זולת שבת, שאוכלין ושותין כדרך כל השנה כולה. וכן כתב הרמב&quot;ם: יש מקומות שנוהגים שלא לאכול בשר מר&quot;ח עד התענית. 

ונהגו הכל שלא ליכנס לבית המרחץ בשבת זו. ואסור לשנות מנהג אבותינו.

==בית יוסף==
{{המרת או.סי.אר}}
תשעה באב אין ב&quot;ד יכולין לבטלו כיון שהוכפלו בו הצרות בפ' קמא דר&quot;ה (יח:) וכתבתיו בסימן שקודם זה וא&quot;ת י&quot;ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות כבר תירצו התו' דחורבן ב&quot;ה תקיפא טובא ולא דמי לט&quot;ב דצרה אחת הוכפלה בו

משנכנס אב ממעטין בשמחה משנה בפ' ב' דתעניות (כו:):

ומ&quot;ש ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עו&quot;ג לישתמיט מיניה דריע מזליה שם (כט:):

תניא בפרק החולץ (מג.) קודם לזמן הזה העם ממעטים בעסקיהם וכו' עד ואין עושין סעודת אירוסין ומפרש בגמרא דקודם לזמן הזה דקתני קודם דקודם הוא ופי' רש&quot;י קודם שבת שחל ט&quot;ב בתוכה וכתב הרמב&quot;ן בספר ת&quot;ה קודם לזמן הזה כלו' מר&quot;ח עד התענית וכן העתיק רבינו:

ומ&quot;ש רבינו דאיתא בירושלמי מותר ליארס אפילו ביום ט&quot;ב הוא בפ&quot;ק ובפ' בתרא דתעניות ומפרש טעמא שמא יקדמנו אחר ברחמים וכדאיתא בגמרא דידן פרק אלו מגלחין (יח:) לענין ח&quot;ה וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;י מה&quot;א מותר לארס בכל יום חול אפילו בט&quot;ב בין ביום בין בלילה:

וקאמר בירושלמי הדא דתימא בניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה ונוטה ליפול מותר בפ' בתרא דתעניות אמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה וכתבוהו הרי&quot;ף והרא&quot;ש בפרק קמא דתעניות אהא דתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן ובבניין ובנטיעה ותני עלה בניין בניין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה והרמב&quot;ן כתבו בת&quot;ה על ברייתא דהחולץ:

ומ&quot;ש בניין של שמחה מפרש בפ&quot;ק דמגילה הבונה בית חתנות לבנו וכו' בגמר' דידן פ&quot;ק דמגילה (ה:) מייתי הא דתנן בפ&quot;ק דתעניות גבי תעניות צבור עברו אלו ולא נענו ממעטים במשא ובמתן בבניין ובנטיעה באירוסין ובנשואין ותני עלה בניין בניין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים ולא היה צריך רבינו לאתויי מפ&quot;ק דמגילה דמייתי לה התם אגב גררא דהא בפ&quot;ק דתעניות (יד:) גופיה איתיה:

ומ&quot;ש ולפ&quot;ז הא דאמר אם היה כותלו גוהה מותר אפילו בכותל של בית חתנות קאמר שמותר אם גוהה כלומר דאי בשאינו של בית חתנות אפי' אינו גוהה נמי דהא לא אסר ברייתא כלל באינו של חתנות וכ&quot;כ הרא&quot;ש בפ&quot;ק דתעניות גבי תעניות צבור על הירושלמי דקאמר אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו פי' כותלו של בית חתנות והרמב&quot;ם כתב בפ&quot;ג מהלכות תעניות עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבניין של שמחה כגון ציור וכיור ובנטיעה של שמחה כגון מיני הדס ומיני אהלים וכ&quot;כ הר&quot;ן בספ&quot;ק דתעניות וז&quot;ל מדאמרינן בירושלמי הדא דתימא בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו משמע דכי אמרי' איזהו בניין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו דלאו דוקא אלא ה&quot;ה לכל בניין שא&quot;צ דאינו נעשה אלא לנוי ולהרווחה בעלמא וכתב עוד בשם רבינו האיי גאון מדקא משוינן בניין נטיעה אירוסין ונשואין ומתן מה משא ומתן רשות אסור והוא של שמחה אף בניין ונטיעה אירוסין ונשואין אסור בשל שמחה אבל מי שאין לו בית חתנות כלל ואין לו אשה ובנים הא ודאי של מצוה הוא ואע&quot;פ שהוא שמחה מותר ואע&quot;ג דלענין עברו תעניות צבור ולא נענו מיירי משמע לכאורה דה&quot;ה מר&quot;ח עד ט&quot;ב דהני תרתי זמני כי הדדי נינהו ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל אפי' מי שאין לו אשה ובנים משום דלא מסמנא להו מלתא ואע&quot;פ שהיה אפשר דרב האיי לא אמר אלא בעברו תעניות צבור ולא נענו אבל מר&quot;ח עד ט&quot;ב חמיר ואע&quot;פ שאין לו אשה ובנים אסור אי משום דהאי זימנא חמיר טפי אבלותא דידיה ואי משום דזמן קצר הוא ולא דמי לעברו תעניות צבור ולא נענו דהוי זמן ארוך טובא מ&quot;מ התוספות פ&quot;ק דמגילה (ה:) כתבו על עברו תעניות צבור דחמירי מט&quot;ב שמארסין בו: וכתבו התוס' בפ&quot;ק דמגילה ממעטין במשא ומתן פירוש של שמחה דומיא דבניין ונטיעה דבסמוך ובפרק החולץ (מג.) כתבו י&quot;מ דמשא ומתן נמי איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה ואין נראה דלא אסר אלא סעודה עצמה ונראה דריבוי משא ומתן קא אסר שימעטו יותר מבשאר ימים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ומ&quot;ש רבינו וי&quot;א כיון דגמרא דידן אוסר בניין סתם כל בניין קאמר כלומר אע&quot;ג דבירושלמי קאמר אמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה הדא דתימא בבניין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו דמשמע דאתא למימר דלא אמרו למעט בבניין משנכנס אב אלא בבניין של שמחה דוקא כיון דגמרא דידן בפרק החולץ אוסר בניין סתם כל בניין במשמע ואע&quot;ג דבגמרא דידן נמי בפ&quot;ק דמגילה ובפ&quot;ק דתעניות אמרו דכי תנן ממעטין בבניין ונטיעה היינו דוקא בשל שמחה היינו לענין תענית צבור אבל מר&quot;ח עד התענית דקתני סתמא ממעטין מלבנות ולנטוע משמע דאפילו שאינו של שמחה אסור:

ומ&quot;ש כדרך שאסרו משא ומתן נראה שאין זה הכרע שהרי גבי תעניות צבור קתני כי האי לישנא ממעטין במשא ובמתן ובבניין ובנטיעה אפ&quot;ה אמרי' בגמרא דלא נאסר אלא בניין ונטיעה של שמחה דוקא אלא כל עיקר הטענה מדאסר בגמרא דידן בניין סתם גבי מר&quot;ח עד התענית ולא פי' דהיינו דוקא בדשמחה כדפירש גבי תעניות צבור אלמא דאפילו באינו של שמחה אסר ומ&quot;ש כדרך שאסרו משא ומתן ה&quot;ק א&quot;ת למה אסרו בניין שאינו של שמחה אל תתמה שהרי אסרו משא ומתן אע&quot;פ שאין בו שמחה והטעם שאסרו דברים אלו אע&quot;פ שאינם של שמחה מפני שהם דברים שאבל אסור בהם כדי שיהו נראים כמתאבלים על ירושלים ומדברי התוספות בפרק החולץ נראה דאית למילף למשנכנס ר&quot;ח עד התענית מתעניות צבור דכי היכי דהתם לא מתסר אלא בניין ונטיעה של שמחה ה&quot;ה הכא וכסברא ראשונה שכתב רבינו ועכשיו לא נהגו רוב העולם למעט במשא ומתן כלל משנכנס אב ונראה שהם מפרשים דלא מתסר בניין ונטיעה אלא דוקא בדשמחה כדברי הסברא הראשונה שהזכיר רבינו ומפרשים דלא נאסר משא ומתן אלא בדשמחה דומיא דבניין ונטיעה וכדברי הסברות שדחו התוס' ומפני כך נושאים ונותנים כדרכן ואינם חוששים ולפ&quot;ז צריכים ליזהר ממשא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה וכיוצא בהם דאי לאו הכי נמצא שאינם חוששים למה שאמרו ממעטין במשא ומתן ונראה שזה היה דעת קצת פוסקים שלא הזכירו ברייתא זו דהחולץ מפני שהם מפרשים דבניין ונטיעה ומשא ומתן דקא אסר כולהו בשל שמחה דוקא הוא דקא אסר ומאחר שכתבו משנכנס אב ממעטין בשמחה ממילא משמע דכל הנך מילי כיון דשמחה נינהו אסור וכן מצאתי שכתב הכלבו בשם ה&quot;ר פרץ דאמרי' ביבמות שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור לישא וליתן י&quot;ל היינו משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה דומיא דלבנות ולנטוע דמפ' התם כגון אבורנקי של מלכים א&quot;נ אסור להרבות במשא ומתן ר&quot;ל שיתמעטו יותר משאר ימים עכ&quot;ל. ואפשר לומר עוד שהעולם סוברים שאין למעט בעסק כלל ואפי' הם צרכי חופה וההוא דהחולץ מדת חסידות היא או במקום שנהגו ולפיכך השמיטוה הרי&quot;ף והרא&quot;ש והרמב&quot;ם וראיתי בני בודי&quot;ן נוהגים שלא לישא וליתן כלל משנכנס אב ונראה שאין להם על מה שיסמוכו דהא דלא כמאן דאי לסברא שדחו התוס' כל משא ומתן דלאו צורך חופה היא שרי ואי לסברת התוס' בהחולץ כל משא ומתן שרי ובלבד שימעטו יותר מבשאר ימים ואפי' צרכי חופה משמע דשרי ע&quot;י מיעוט דהא לא שאני להו בין צרכי חופה לשאר משא ומתן ואע&quot;פ שבסברא שנייה שכתב רבינו קאמר כדרך שאסרו כל משא ומתן הא כיון דעל הברייתא קאי אין להחמיר יותר ממה ששנוי בברייתא ומאחר שבברייתא לא אסרו אלא למעט מלישא וליתן משמע דלא נאסר משא ומתן לגמרי ועוד שסברא זו לא באה לומר כל משא ומתן אפי' ע&quot;י מיעוט אסור אלא לומר דכי היכי דלר. שני לן בין משא ומתן דשמחה לשאינה של שמחה דבין של שמחה בין שאין של שמחה אסור בבניין נמי אפילו דלאו דשמח' אסור ומיהו לא נחית בעל סברת זו לאסור במשא ומתן יותר ממה ששנוי בברייתא דהיינו למעט דוקא אבל לא לאסור לגמרי ומיהו אפשר שנהגו כן ע&quot;פ מ&quot;ש התוס' בפ&quot;ק דמגילה ממעטין ר&quot;ל שלא יהיו ששין כלל אבל אין לפרש ממעטין אבל ששין קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש השיעור מה קורא מעט ע&quot;כ ואע&quot;פ שלענין עברו ת&quot;צ כ&quot;כ והם סוברים דת&quot;צ חמירי מט&quot;ב מ&quot;מ יש ללמוד מדבריהם דהיכא דקתני ממעטין לא נתברר השיעור ויש לאסור לגמרי זה כתבתי למצוא להם על מה שיסמכו אבל חומרא יתירא היא דאפילו מלאכה ממש אינה אסורה בט&quot;ב עצמו מן הדין וכ&quot;ש משא ומתן דקיל טפי ודי שנאסור אותו בט&quot;ב עצמו אבל לא שנקדים לאסור קודם לכן ומיהו הנוהגים פן אסורים עד שיתירו להם כעין התרת נדרים וכמ&quot;ש המרדכי בפ' מקום שנהגו:

שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה פי' השבוע שחל בה ט&quot;ב אסורים לספר ולכבס משנה בפרק בתרא דתענית (כו.):

ומ&quot;ש ואפי' אינו רוצה ללבשו עתה וכו' שם (כט:) אר&quot;נ לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר ורב ששת אמר אפילו לכבס ולהניח אסור מיתיבי אסור לכבס לפני ט&quot;ב אפילו להניח לאחר ט&quot;ב וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ תיובתא ופירש&quot;י דטעמא דאסור משום דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:

ומ&quot;ש דאפי' אין לו אלא חלוק א' אסור לכבסו וללבשו כ&quot;כ הרמב&quot;ן בס' ת&quot;ה ופשוט הוא:

ומ&quot;ש וכן המכובסין מקודם לכן אסור ללובשן ולא ללובשן לבד וכו' עד הכל אסור כל זה כתב הר&quot;ן שם וכ&quot;כ הרמב&quot;ן בספר תורת האדם והביאו ראיה מדאמר רב ששת תדע דאסור אפילו לכבס ולהניח דהא בטלי קצרי דבי רב פי' שהכובסים היו בטלים באותו שבוע ובטלי לגמרי משמע וכן פסק הרשב&quot;א בתשובה:

ומ&quot;ש וכבוס שלנו מותר אבל גיהוץ שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ברייתא כתבתי' בסמוך גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ופירש&quot;י גיהוץ שלנו אינו יפה אלא ככיבוס שלהם ואסור לגהץ אבל כיבוס שלנו מותר וכן הכריע הר&quot;ן וגם הרמב&quot;ן כתב פירשו הגאונים דה&quot;ק גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם שהוא אסור הא כיבוס שלנו מותר וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ שלנו ולא כיבוס שלהם והיתר זה אינו אלא לכבס ולהניח דוקא אבל ללבוש אסור כדין כלי פשתן דבסמוך וכ&quot;כ רבינו בסמוך בשם הרמב&quot;ן כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר אבל ללבוש בין חדשים בין ישנים צבועים ולבנים בין מכובסים עכשיו בין מכובסים קודם אסור ללבשן בשבת זו ושלא ככתוב בכלבו יש סוברין להתיר אפילו לכבס וללבוש בכיבוס שלנו:

ומ&quot;ש רבינו גבי כלי פשתן לפי שאין חוששין לגוהצן אין לומר דאין מגהצין אותן קאמר דהא בשגיהצום קאי וקאמר דאין בהם משום גיהוץ אלא ה&quot;פ לפי שאין חוששין לגוהצן יפה וכ&quot;כ הרא&quot;ש וכתב הרמב&quot;ן גבי אבל דטעמא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ מפני שאינם מתגהצים כהוגן ואין זיעה וטינוף יוצאה מהם:

ומ&quot;ש והא דשרי דוקא לגוהצן ולהניחן אחר ט&quot;ב וכו' שם שלח רב יצחק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע&quot;פ שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסור ללבשן בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה וז&quot;ל הרמב&quot;ם שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס וללבוש כלי מגוהץ אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפי' לכבס ולהניח לאחר התענית אסור ונ&quot;ל שמה שאמר אפילו לכבס ולהניח אסור אשאר כלים קאי ולא אכלי פשתן ואפשר דאע&quot;ג דמדינא שרי סתם דבריו כי היכי דלישתמע מינייהו איסור מפני שנהגו העולם איסור וכן נראה ממ&quot;ש ה&quot;ה וז&quot;ל העולה מכל זה שאסור ללבוש אפי' כלי פשתן מכובסין עד התענית אבל לכבס כדי להניח כולן אסורין חוץ מכלי פשתן והרמב&quot;ן הוסיף להתיר כיבוס שלנו אפי' בכלי צמר כדי להניח ורבינו לא כתב בזה שום היתר לפי שנהגו להחמיר עד כאן לשונו ומדאמרי' גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם משמע דכיבוס שלנו מותר וגיהוץ שלנו מיהא אסור אבל הרא&quot;ש כתב גיהוץ שלנו הרי הוא ככיבוס שלנו ומותר ואם נוסחא אמיתית היא צריך לומר דאגיהוץ דבזמן הזה קאמר דגריע טובא דבני בבל היו אמרי דגיהוץ דידהו לא חשיב אלא ככיבוס דבני א&quot;י הלכך כיבוס דגריע טובא שרי ולדידן דגיהוץ דידן הוי ככיבוס דבני בבל א&quot;כ גם גיהוץ שרי ומיהו לא נפקא לן מינה מידי שהרי כתב רבינו בסמוך דנהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו ובסי' זה אכתוב שי&quot;א דכיבוס שלנו אסור מן הדין וכתב בת&quot;'ה שמהר&quot;מ אסר לכבס בגדי קטנים בשבת זו אבל מתוך דברי ת&quot;ה נראה שלא נהגו כן וגם אנו לא ראינו ולא שמענו מי שנוהג כן:

כתב הרמב&quot;ן הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ דוקא בישנים וכו' ז&quot;ל הרמב&quot;ן בספר תורת האדם באבילות ישנה הא דאמרינן כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ודאי בישנים הוא דאילו בחדשים אפי' בכלי פשתן יש בהן משום גיהוץ באבל כדפרשינן אלא בישנים היא אלמא דכלי צמר אפילו בישנים קאמרינן דאסור וכולה שמעתא במכבס ישנים היא וש&quot;מ דכל שם גיהוץ אסור הלכך כלים חדשים בין לבנים בין צבועים אסורים וכן ישנים מכובסין כולם אסורים ואפי' להניח אחר השבת וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישנים יוצאים מתחת המכבש מיהו כבוס שלנו לכבס ולהניח מותר דמלאכת עראי היא וכן כלי פשתן בכל מקום ואפי' בגיהוץ שלהם וללבוש בין חדשים בין ישנים לבנים וצבועים בין מכובסים עכשיו בין קודם לכן כולן אסור ללבשן בשבת זו ואפי' של פשתן עכ&quot;ל ביאור דבריו דגבי אבל תניא בפ' אלו מגלחין (כג.) כל ל' יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאים מתחת המכבש ר' אומר לא אסרו אלא בכלים חדשים בלבד ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אמר אלא בכלים חדשים לבנים בלבד ופסקו הפוסקים כמ&quot;'ד לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד וכתב הרמב&quot;ן דלת&quot;'ק דאסר כלים ישנים בגיהוץ כלי פשתן ישנים אינם בכלל לפי שאינם מתגהצים כהוגן אלא חדשים ולבנים ודאי אסורים הלכך לר' אלעזר בר' שמעון דאמר חדשים לבנים כלי צמר וכלי פשתן שוים הם לענין אבלותו בירושלמי על כל המתים כולם הוא אסור בגיהוץ עד ל' יום וכו' מ&quot;מ למדנו לכלי פשתן שהם בכלל גיהוץ ואנן דקי&quot;ל אפי' בשל צמר חדשים ולבנים נמצאו כולם שוים בדיניהם עכ&quot;'ד בענין גיהוץ דאבל והשתא אתא למימר דגיהוץ דשבת שחל ט' באב להיות בתוכה חמיר טפי דכלים חדשים בין דצמר בין דפשתן בין לבנים בין צבועים אסורים וכלים ישנים דצמר יוצאים מתחת המכבש בין לבנים בין צבועים אסורים אפילו לכבס ולהניח ומיהו כלי פשתן ישנים בין לבנים בין צבועים לכבס או לגהץ ולהניח מותר אבל ללבוש הנך נמי אסורים ואפי' היו מכובסים או מגוהצים מקודם לכן ולמד הרב ז&quot;ל דינים אלו מדאמרינן כלי פשתן אין בהן משום גיהוץ וע&quot;כ בישנים קאמר דאילו בחדשים ודאי יש בהם משום גיהוץ כמו שנתפרש גבי אבל וכיון דבישנים אצטריך לאשמעינן דאין בהן משום גיהוץ אלמא דכלי צמר אפי' ישנים אסורין בגיהוץ וכיון שכן למדנו מכאן דכל שום גיהוץ אסור וכשם שאין אנו מחלקים בין חדשים לישנים בבגד צמר כך לא נחלוק בהם בין לבנים לצבועים וכן בכלי פשתן חדשים שהם אסורים בגיהוץ לא נחלק בין לבנים לצבועים וזהו שכתב הלכך כלים חדשים בין לבנים בין צבועים אסורים וכו' וכך פירושו כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין דצמר בין דפשתן אסורים וכן ישנים מכובסים בין לבנים בין צבועים בין דצמר בין דפשתן כולן אסורים דבכיבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן וכל הני דאמרן אסורים בין דגיהוץ בין דתכבוסת אפי' לגהץ ולכבס להניח לאחר השבת אסור: ומ&quot;ש עוד וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישינים יוצאים מתחת המכבש פי' בכלי צמר בין בחדשים בין ישנים בין לבנים בין צבועים ובכלי פשתן דוקא בחדשים אבל ישנים כבר נתבאר דאפי' בגיהוץ שלהם שרו ומ&quot;ש יוצאים מתחת המכבש הוא משום דמשמע ליה דבגיהוץ לא מתסר בישנים אא&quot;כ יוצאים מתחת המכבש דשבת דט' באב כיון דמתסר בישנים ילפי' לה מת&quot;ק דאסר גבי אבל בישנים וכיון דחזינא דלא אסר ת&quot;ק בישנים אלא ביוצאים מתחת המכבש דוקא ה&quot;נ דכוותיה ובספרי רבינו כתוב בין בישנים בין בחדשים יוצאים מתחת המכבש וטעות סופר היא שהרי הראב&quot;ד הוא שסובר כן דיוצאין מתחת המכבש בין בחדשים בין בישנים היא והרמב&quot;ן חלק עליו וכתב דלא קאי יוצאין מתחת המכבש אלא לישנים דוקא אבל בחדשים אפי' אינם יוצאים מתחת המכבש אסורים וכתב שכ&quot;ד הרמב&quot;ם ולפיכך צריך להגיה ולכתוב בין בחדשים בין בישנים יוצאים מתחת המכבש ומ&quot;ש ומיהו כיבוס שלנו לכבס ולהניח מותר כבר כתבתי שכן פירש&quot;י והמפרשים ונתן הרב ז&quot;ל טעם לדבר משום דמלאכת עראי היא. ומ&quot;ש וכן כלי פשתן בכל מקום ואפי' בגיהוץ שלהם מותר לגהצם ולהניח פירוש כלי פשתן ישנים דאילו חדשים יש בהם משום גיהוץ כמו שנתבאר אלא ודאי בישנים מיירי וכבר ביאר שעליהם אמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ: ומ&quot;ש וללבוש בין חדשים בין ישנים בין לבנים וצבועים בין מכובסין עכשיו בין קודם לכן כולן אסור ללבשן בשבת זו ואפי' של פשתן פשוט מדאמרי' שלח ר&quot;י בר גיורי משמיה דר' יוחנן אע&quot;פ שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסור ללבשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה וכבר נתבאר דהא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ בישנים מיירי ועלייהו קאמר דאסור ללבשן וכ&quot;ש בכולהו אינך: כתב בא&quot;ח כיבוס במים להניח מותר אפי' בעט&quot;ב:

גיהוץ פי' הערוך שמעבירין על הבגדים אבן חלקה להחליקן ובנ&quot;י פי' בפרק אלו מגלחין דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית ולדבריו צריך לומר דכיבוס היינו&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; במים לבדם: כתב הר&quot;'ן בפ' בתרא דתעניות הא דאמרי' כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ודאי בישנים הם ומינה דכלי צמר אפי' בישנים אסור איכא מ&quot;ד דטעמא דכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ הוא מפני שאינם מתלבנים כ&quot;כ ולפיכך אין בהם לא ומשום גיהוץ בבל ולא משום כבוס ארץ ישראל וכ&quot;ד הראב&quot;ד והרמב&quot;ן ולפ&quot;ז מותר לתת פשתן לכובס בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה לכבס ולהניח אבל ה&quot;ר יהודה ב&quot;ר ראובן כתב שהגיהוץ אין עקרו על הליבון אלא על חימרתא שמעבירין עליו ועל המכבש שמכבשין אותו שם שע&quot;י כן הוא מחזירן לחדושן שיש להם צורת כלים חדשים שהן אסורין בכל ענין בין בצבועים בין בלבנים וכן מוכיח בברייתא של מסכת שמחות שהגיהוץ אין עיקרו משום ליבון ששנינו שם ואלו הן כלים המגוהצים כלים היוצאים מתחת המכבש דברי ר' וכו' נראה מזה שעיקר הגיהוץ מפני שהן כחדשים וכן ידוע מכלי הצמר הדקים והגסים שהן חוזרים ע&quot;י אומנות זו עד שאינו ניכר בהן אם חדשים או ישנים ולפיכך אמר בכלי פשתן שאין בהם משום גיהוץ שאין אומנות זו עושה בהם כלום שלעולם ניכרים בשחיקותם ואין מלאכת הגיהוץ מחזרת אותן לחידושן ולפיכך מותרין בבבל שאין הכיבוס אסור בהן משום כיבוס אלא הגיהוץ שמחדש אותם אבל בארץ ישראל אע&quot;'פ שאין הגיהוץ מחדש אותן הרי הגיהוץ מלבן אותן ונאסרים מעני הליבון ולפ&quot;ז כלי פשתן החדשים אסורים בכל מקום שבשעה שהם חדשים יש בהן משום גיהוץ כדאמרינן בפרק ערבי פסחים (קט.) במה משמחם בארץ ישראל בכלי פשתן המגוהצים ואסורין שלא יקנה אותם לעצמו בשבת של ט&quot;ב אפי' להניח לאחר ט&quot;'ב כדינן דלכבס ולהניח ולכבסן בארץ ישראל אסור מפני שהם מתלבנין אבל בבבל מותר מפני שאין מתלבנין שם יפה לפי שמימיהם עכורים שאינה ארץ וגבעות כארץ ישראל הלכך כיבוס שבארצות הללו אפשר שהיא ככיבוס א&quot;י וכיון שלפי דעה זו יש בכלי פשתן משום כיבוס א&quot;י אף אנו אוסרים לתת כלי פשתן לכובס בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אפי' לכבס ולהניח וכך מטין דברי הרמב&quot;'ם ז&quot;ל בפ&quot;ג מהלכות תעניות עכ&quot;'ל:

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו כ&quot;כ גם התוס' בפרק אנו מגלחין (כג.) וכתב המרדכי בתחלת מ&quot;ק וכ&quot;כ עוד התום' פרק בתרא דתעניות (ל.) שהחמיר רש&quot;י שלא לתת סדינים לכובס בשבוע שחל ט&quot;ב להיות בתוכה כתבתי בסי' זה שכתב המגיד שלא כתב הרמב&quot;ם שום צד היתר בכיבוס בשבוע זו לפי שנהגו להחמיר וכן פשט המנהג כתב בתה&quot;ד מתוך הסברא נראה להתיר לנשים העבריות לכבס בגדים לעו&quot;ג בשבת זו שהרי אין איסור כיבוס בשבת זו משום דאסור במלאכה אלא כדי למעט בשמחה ולהראות האבילות והא לא שייך בכיבוס בגדי העו&quot;ג אמנם סובר אני להחמיר משום דאיכא למיחש למראית העין עכ&quot;ל. ואני אומר דהכי משמע בירושלמי לאסור דגרסינן התם בפ' בתרא דתעניות הדין קצרא אסיר ליה למעבד עבידתיה משמע דבכל גווני קאמר ל&quot;ש דישראל ל&quot;ש דעו&quot;ג:

כתב רבינו שב&quot;ט דה&quot;ה כלים חדשים אסור לתקן בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה דגרסינן בפרק מקום שנהגו נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא וכו' כל זה במרדכי בתחלת מ&quot;ק וז&quot;ל רשב&quot;ט כתב ופסק דה&quot;ה כלים חדשים אסור ללבשן ואסור לתקן ולהניח ובירושלמי פ' מקום שנהגו הני נשי דנהיגי דלא למשתי מדעייל אב מנהגא וי&quot;ל דלא לישתי חמרא אבל רבינו נסים גאון לא גריס חמרא ופירש לשון בשתי או בערב וכיון שהשתי אסור כ&quot;ש תיקון בגדים וראוי להחמיר בזה אפי' מר&quot;ח תניא בהחולץ קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהן וכו' ה&quot;ה לתיקון בגדים חדשים דהוא נמי בכלל מיעוט שמחה ע&quot;כ ובהג&quot;מ הזכירו זה ג&quot;כ ובהג&quot;מ החדשות בשם הרוקח כתוב וז&quot;ל נראה דאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה (ב.) וכתוב בתה&quot;ד נראה דאותה מלאכה שעושין הנשים לצעיפים קודם הכביסה שמוללים הקצוות אין לאסור בשבת זו כל עיקר בצעיפי עו&quot;ג דאפי' בצעיפי ישראליות אינו אלא חומרא יתירה דלא דמי כלל לתיקון השתי ולבגדים החדשים וגם הנשים הטוות חוטים כדי לתפור בהם בגדים ומחייתם ממלאכה זו נראה דשרי לטוות בשבת זו דהך נמי לא דמי לתיקון השתי שהוא תחלת אריגת הבגדים &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואיכא שמחה בדבר משא&quot;כ בחוטי התפירה עכ&quot;ל ודע דהתם בירושל' יהיב טעמא למנהגא דלא למשתי מפני שבו פסקה אבן השתיה מהטעם כי השתות יהרסון {{פרשן טור|Prisha}} ויש לשאול מאחר שהירושל' אומר מגו דעייל אב דהיינו מר&quot;ח מה ראה רבי' שב&quot;ט שלא לאסור אלא בשבת עצמה שחל ט&quot;ב להיות בתוכה כמו שמבואר בדברי רבי' וכדמשמע במרדכי ועוד יש לשאול למה כתב שהטעם שראוי להחמיר מר&quot;ח הוא מפני שזה בכלל מיעוט שמחה הוא תיפוק ליה משום דאמרי' בירושלמי דמדעייל אב הוי מנהגא ועוד יש לשאול היאך כתב רשב&quot;ט דאסור לתקן כלים חדשים הא בירושלמי לא קאמר דאסור אלא שהוא מנהג כשר ונ&quot;ל דמשום דבירושל' קאמר דמדעייל אב הוי מנהגא למד רשב&quot;ט דבאותה שבת איכא איסורא דאי לא&quot;ה לא היו מחמירין לנהוג איסור מר&quot;ח והיה מספיק שהיו אוסרים באותה שבת אלא ודאי מדינא אסור באותה שבת והם החמירו לנהוג איסור מדעייל אב וכתב שראוי להחמיר בזה מר&quot;ח ולאסרו אף במקום שלא נהגו מטעם מיעוט שמחה וכדתניא בהחולץ דמר&quot;ח עד התענית ממעטין בעסקיהן כו' ועי&quot;ל שרשב&quot;ט סובר דהא דקאמר בירושלמי מנהגא היינו לומר שהוא מנהג כשר אבל אינו אסור מן הדין אלא באותה שבת בלבד דלא קי&quot;ל כר&quot;מ דאסר מר&quot;ח אלא כרשב&quot;ג דלא אסר אלא באותה שבת וזהו שכתב רשב&quot;ט דשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסור כלומר מדינא כשאר דברים האסורים באותו שבת וקודם לאותה שבת מותר כרשב&quot;ג ומיהו ראוי להחמיר מר&quot;ח אע&quot;ג דלא קי&quot;ל כר&quot;מ משום דבכלל מיעוט שמחה הוא וכההיא דתניא בפרק החולץ והא דקאמר דלא למשתי עמרא נראה דל&quot;ש לו ל&quot;ש לאחרים בין בשכר בין בחנם נהגו דלא למעבד דהא בכל גווני שייך טעמא דשפסקה בו אבן שתיה וכי השתות יהרסון:

ותספורת של שבת זו כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל וכו' עד ולא בנתר וחול כך כתב בספר ת&quot;ה וטעמיה משום דבפ&quot;ב דתעניות (כו.) תנן שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ואתא הרמב&quot;ן למימר דהא דאסור לספר לאו שער ראשו דווקא קאמר אלא ה&quot;ה לכל שער שבו דאסור כמו באבל חוץ ממה שמעכב האכילה בזקן דגם האבל מותר בו לדעת הרמב&quot;ן:

ומ&quot;ש דמי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת של תשעה באב מיקל בתער וכו' הוא משום דמדמי ליה למי שתכפוהו אבליו דאיתא בפרק אלו מגלחין (יז:) ופי' דבר זה כתבתי בטור י&quot;ד סי' ש&quot;צ כתב הכלבו אין איסור לספר אלא אותה שבת בלבד עד התענית ולפני אותה שבת מותר מ&quot;מ מנהג הזקנים שלא להסתפר כלל לפני אותה שבת כדי שיכנסו ליום התענית כשהם מנוולים וגוערין מאד למי שיספר ע&quot;כ &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; כתב בהלכות שמחות אסורים הגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה ע&quot;כ: והא דאסר לכבס כסות קטנים משמע דלא בגדים שמלפפין בהם קטנים המוציאים רעי ומשתינים בבגדיהם קאמר דהנהו מישרא שרי ודייק נישניה שכתב לשון כסות ולא לשון בגד {{פרשן טור|Prisha}}:

ולאחר התענית מותר מיד כר&quot;מ וכו' בפרק בתרא דתעניות (כט: ל.) אסור לספר ולכבס מר&quot;ח עד התענית דברי ר&quot;מ ר&quot;י אומר כל החודש כולו אסור רשב&quot;ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד אמר רבא הלכה כרשב&quot;ג ואמר רבא הלכה כר&quot;מ ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כר&quot;מ ה&quot;א אפי' מר&quot;ח קמ&quot;ל הל' כרשב&quot;ג ואי אשמעי' הלכה כרשב&quot;ג ה&quot;א אפי' לאחריו קמ&quot;ל הלכה כר' מאיר:

ואם חל ט&quot;ב יום א' או בשבת ונדחה וכו' ירושלמי כתבוהו הרא&quot;ש והר&quot;ן שם ט&quot;ב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרין וכתב הרא&quot;ש הטעם דכיון שנדחה התענית עד יום א' לא הוי שבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה:

ובספר המצות כתב שנהגו כשחל להיות בשבת לאסור כל השבוע שלפניו וכו' עד כ&quot;ש כשחל להיות בשבת כל זה כתבו הגה&quot;מ והכלבו:

ומ&quot;ש רבינו ואם חל ט&quot;ב בע&quot;ש וכו' ברייתא בפרק בתרא דתעניות (כט.) וכתבו התוספות שם (ל.) היכא דחל ט&quot;ב להיות בה' בשבת מותר לספר ולכבס מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין עד מ&quot;ש מפני טורח השבת עכ&quot;ל ודבר תימא הוא להתיר לכבס ולספר ביום ט&quot;ב עצמו ותו דבהדיא תניא התם כזל להיות בה' לפניו אסור לאחריו מותר ואם איתא לאשמעינן דביום עצמו מותר ותו דגבי חל להיות בע&quot;ש קתני אם לא כבס בה' מותר מן המנחה ולמעלה ומסיק דלייט עלה אביי וכ&quot;ש כשחל להיות בה' דודאי אסור בו ביום אפילו מן המנחה ולמעלה. ואין לומר דמאי דשרו התוס' מחצות ולמעלה היינו ביום ד' שהוא עט&quot;ב דהא תניא בחל להיות בה' לפניו אסור ותו דטפי איכא לאחמורי אחר חצות מקודם חצות הלכך אין לסמוך על הוראה זו:

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח וכו' כ&quot;כ המרדכי בשמו בתחלת מ&quot;ק וכתוב בתה&quot;ד סימן ק&quot;צ דמשמע דאפילו בצונן אסור אע&quot;ג דלשון הרמב&quot;ן דוקא בחמין נהגו איסור נראה דא&quot;ז ומרדכי פליגי עליה בהא דאינהו סברי דנהגו מר&quot;ח ואילך ואיהו לא כתב אלא בשבת זו הכא נמי נימא דבהא נמי פליגי אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מר&quot;ח ולא מיחו בידם והמחמיר תבא עליו ברכה עכ&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

ויש פרושים שמתענים מי&quot;ז בתמוז ואילך. ויש מתענין מבשר ויין כ&quot;כ הג&quot;מ:

ומ&quot;ש וי&quot;א כנגד ג' שבועים שהתענה דניאל גז&quot;ש בשם רבינו סעדיה: כתב הכלבו יש נמנעים מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואף על פי כן אין להמנע מהתבשיל שנתבשל בו הבשר דלצעורי נפשיה קא מכוין והא אצטער ועוד דאמרינן בנדרים (נב.) הנודר מן הבשר מותר בתבשיל וכתב בשם ה&quot;ר אשר שטעם הנמנעים מבשר ויין מי&quot;ז בתמוז מפני שבו בטל התמיד וגם נסוך היין בעונותינו ומדברי המרדכי שאכתוב בסי' שאחר זה נראה שהנוהגים איסור מר&quot;ח או מי&quot;ז בתמוז בבשר ויין אפי' בשר עוף או בשר מלוח ויין תוסס אסור ומיהו אם כשהתחיל לנהוג התנה שלא יאסר בבשר עוף וכיוצא פשיטא דלא נאסר בהם:

וכ&quot;כ הרמב&quot;ן י&quot;מ שנוהגין וכו' עד סוף הסי' בת&quot;ה וז&quot;ל הרמב&quot;ם בפ&quot;ה כבר נהגו כ&quot;י שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר&quot;ח עד התענית עכ&quot;ל וכתב על זה ה&quot;ה המנהג הזה לא פשט בארצות אלו לענין אכילת בשר שאין נמנעין אלא ערב התענית אבל אין נכנסין למרחץ ודבר ברור הוא שבדין גמור אפילו ערב ט&quot;ב מותרין לרחוץ עכ&quot;ל: כתב הרשב&quot;א בתשובה נהגו אבותיכם נ&quot;ע שלא לאכול בשר משנכנס אב ואע&quot;פ שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד שאפי' בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין אפי' כן מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדרן של ראשונים ופורץ גדר ישכנו נחש של דבריהם עכ&quot;ל: מצאתי כתוב בשם מהר&quot;י מולן לחוף הראש ערב שבת של חזון ישעיהו הורו רבותי דשרי ועל הרגלים לא שאלתים ולכאורה נראה דהקילו בראש מהא דאמרינן (תענית יג:) אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ואף הכא לא שנא. וכתב בפרנס ורוחצין הראש סמוך להכנסת כלה. מצאתי כתוב בתשובה אשכנזית לשתות יין הבדלה לא ראיתי רבותי נזהרים וגדולה מזו אמר לי מהר&quot;ש משפירא שדן לפני מהר&quot;ם שמותר לברך ברכת המזון על כוס של יין ולטועמו והודה לו מהר&quot;מ אכן לבי מגמגם בזה כיון דמדמי ליה לנדר כמו שפסק מהר&quot;מ דצריך התרה למי שנהג איסור &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וגם בספר אגודה התיר לבשל דגים בחומץ משום דנודר ביין מותר בחומץ משמע דלענין יין חשיב נדר עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}} מצאתי בתשובת אשכנזית לברך שהחיינו בין המצרים כתוב בספר חסידים דלא ונראה לע&quot;ד כגון מלתא דאפשר לדחויי כגון פרי או מלבוש אבל אי מיקרי פדיון הבן אין מחמיצין את המצוה או הברכה עכ&quot;ל {{פרשן טור|Prisha}} כתוב בהגהות מיימוניות החדשי' באיכה רבתי איתא שצריך ליזהר מי&quot;ז בתמוז עד ט&quot;ב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות ואין להכות אפילו הרב את תלמידו ואפי' ברצועה שבהן קטב מרירי שולט וסכנה יש בדבר שנאמר כל רודפיה וגו' כדאיתא התם עכ&quot;ל וכ&quot;כ הרוקח בסי' ש&quot;ט ובמדרש תילים מזמור צ&quot;א מוזכר זה ג&quot;כ יותר באורך:

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
* תשעה באב וכו' עד כיון שהוכפלו בו הצרות אע&quot;ג דבי&quot;ז בתמוז נמי הוכפלו בו הצרות מ&quot;מ חורבן ב&quot;ה תקיפא טובא ועוד דלא דמי לס' באב דצרה אחת הוכפלה בו תוס' פ&quot;ק דר&quot;ה ומביאו ב&quot;י והנה לאשר רוב דיני ט' באב הם מנהג שנהגו רוב ישראל ועיקרי הדינים לא נודע ביניהם ומפני זה נשתבשו ההמון במקצתם להחמיר או להקל שלא כדין על כן ראיתי לכתוב תחלה עיקר הדין כדמות הקדמה למה שיבא אחר זה. תשעה באב מצוה מד&quot;ס היא ומפורש בדברי הנביאים איסור אכילה ושתייה שבו כדכתיב צום החמישי וכו' ופרק בתרא דתענית ת&quot;ר כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה כו' כדלקמן [[טור אורח חיים תקנד|ריש סי' תקנ&quot;ד]] ועתה שאין שמד ואין שלום אף ט' באב אינו מתקנת נביאים אלא מתקנת חכמים כמו שיתבאר. וקודם לזמן הזה משנכנס אב צריכין למנוע מדבר שמשמח הלב ואעפ&quot;י שאינו מלאכה וכמו ששנינו משנכנס אב ממעטין בשמחה והיינו שהעם ממעטין במשא ומתן ובבנין ונטיעה ואין נושאין נשים ומארסין ואין עושין סעודת אירוסין דכל אלו משמחין את הלב. אבל באכילת בשר ושתיית יין אעפ&quot;י שמשמח לא אסרום חכמים מפני שבמניעתם יש צער לגוף משא&quot;כ במו&quot;מ שאעפ&quot;י דאיכא שמחה בהיותם מ&quot;מ אין צער לגוף במניעת' ואף לספר ולכבס לא אסרו מר&quot;ח דאין בהם שמחה וגם הוא צורך הגוף אבל בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה אסרו לספר ולכבס וסמכוה על המקרא שאמר והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה ויליף טעמא מדכתיב ושבתה לאסור השבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה ומשום הכי אסרו דוקא לספר ולכבס מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף שבזה מראים קצת אבלות שכשעוסקים בתספורת וכביסה נראים כאינם חוששין להתאבל על התורבן אבל אכילת בשר ושתיית יין ורחיצת חמין וסיכה וכו' שהוא שומר הבריאות דאף המרחצאות יש בהן חיי נפש דלא ליתי שיחנא וכיבי כדאיתא ר&quot;פ אלו נדרים וכמ&quot;ש הרשב&quot;א בתשובה לענין חול המועד הביאה ב&quot;י לעיל [[טור אורח חיים תקמד|סי' תקמ&quot;ד]] וגם אינה מלאכה לא אסרוהו כלל כי אם בסעודה שמפסיק בה וה&quot;ט דמאחר שהסעודה גופה לצורך ט&quot;ב צריכה שתהיה בעניות ושפלות. וברחיצה וסיכה חולקים מקצת גאונים שאינו אסור כי אם משחשכה כמו שיתבאר כל זה בס&quot;ד וביאור עיקר דינים אלו והמנהגין שנהגו יבא בסימנים הבאים בס&quot;ד: 
* והכי איתא בירושלמי ומפרש טעמא שלא יקדמנו אחר ברחמים פי' שיתפלל אם לא ישאנה ימות הוא או היא ולא יראה שישאנה אחר ויצטער הוא אבל לא שמא יקדמנו אחר וישאנה דהא מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומר בת פלוני לפלוני ומה נפשך אי חזיא ליה לא אזלא מיניה ואי לא לא תועיל התפילה וכן איתא בפרק אלו מגלחין בדין אירוסין בחול המועד (סוף דף י&quot;ח) והתו' הקשו שם תימא אמאי לא משני הא בזיווג ראשון הא בזיווג שני ע&quot;כ ולא קשיא ולא מידי דתלמוד מהדר אטעמא דאפילו היכא דהוא והיא לא נישאו עדיין: 
* וקאמר בירושלמי ה&quot;ד בנין של שמחה ה&quot;א בפ&quot;ב דתענית אמתני' דמשנכנס אב ממעטין בשמחה ורבינו מפרש דזהו בנין חתנות כדקאמר בפ&quot;ק דמגלה לענין תענית צבור ואיכא להקשות למה לא הזכיר רבינו דאיתא בפ&quot;ק דתענית ששם הגוף וכך הקשה הב&quot;י ויראה שרבינו נתכוין להביא קצת סמך דמאי דאתמר לענין תענית צבור דזהו בנין חתנות נילף מיניה נמי לעניין ט' באב שהרי בפ&quot;ק דמגלה אייתינן ליה למילף מיניה דמותר לנטוע נטיעה בפורים בשל שמחה דכיון דביומי דתענית אסור בשל שמחה ממילא בפורים מותר בשל שמחה השתא לפי זה נדון בדרך כ&quot;ש למילף דין ט' באב מתענית צבור דמאי דאסור שם בבנין של שמחה ה&quot;ה בט' באב: 
* ומ&quot;ש ולפי זה וכו' כ&quot;כ הרא&quot;ש ותימא למה נתיר כותלו גוהה שהרי סוף סוף של שמחה הוא וי&quot;ל דדוקא ביש בו סכנה ולאו דוקא דגוהה ברשות הרבים אלא אפילו גוהה למבוי ולחצר מותר לסותרו ולבנותו מפני שהכל סכנה וזהו שאמר בירושלמי אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ולא כתב גוהה לר&quot;ה והכי איתא בירושלמי לענין מועד כותל הגוהה סותר ובונה כדרכו וכמ&quot;ש הנימוקי יוסף בשם הראב&quot;ד בפ' משקין וע&quot;ל [[טור אורח חיים תקמ|בסימן תק&quot;מ]] ובמ&quot;ש לשם בס&quot;ד אך קשה מ&quot;ש רבינו ולפי זה דהא אפילו לסברת י&quot;א דאוסרין כל בנין מ&quot;מ בכותל גוהה ומפני הסכנה מותר לסתור ולבנות כדרכו דלא חמיר ממועד דהתירו לסתור ולבנות ולא סגי לסתור לבד משום דמימנע ולא סתיר והוי סכנה ה&quot;נ ודאי לענין תשעה באב ויש לומר דעיקר כוונת רבינו במ&quot;ש ולפי זה אינו אלא להורות דלפי סברא זו הא דקאמר אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו לאו בכל בנין קאמר דאינו מותר אלא בכותלו גוהה אלא דוקא בשל חתנות קאתי לאשמעינן והכי קאמר דאפילו בשל חתנות מותר אם גוהה אבל בשאינו של חתנות אפילו אינו גוהה מותר לאפוקי לסברת י&quot;א דאפילו בשאינו של חתנות אינו מותר אלא בכותל גוהה: 
* ומ&quot;ש וי&quot;א כיון דגמרא דידן אוסר וכו' סברא זו לא מצאתי בפוסקים בפירוש אבל מדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש יראה דסבירא להו הכי שהרי לא כתבו ההיא דירושלמי לענין ט' באב אלא לענין תענית צבור ובדיני תשעה באב כתבו סתם משנכנס אב ממעטין בשמחה שהוא כולל כל דבר המשמח כגון משא ומתן ובנין ונטיעה והדומה להם אלא שאוסרין כל בנין כדרך שאסרו כל משא ומתן דאל&quot;כ היה להם לפרש עלה דמתניתין דמשנכנס אב ממעטין בשמחה מאי דקתני עלה בירושלמי הדא דתימא וכו' כדי לבאר דלאו בכל ענין אסור וכמו שפירשו בירושל' ויותר נראה שסברת י&quot;א שכתב רבינו היא ע&quot;פ סברא אחת מסברת התוס' שכתבו בפ' החולץ וז&quot;ל מלישא וליתן מלבנות ולנטוע בפ' בתרא דתענית מוקי בירושלמי ובבנין ונטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים וי&quot;א דמשא ומתן נמי איירי בשל שמחה כגון צרכי חופה ואין נראה דלא אסר אלא סעודה עצמה ונראה דרבוי משא ומתן קא אסר שימעטו יותר מבשאר ימים עכ&quot;ל ועל פי זה כתב רבי' די&quot;א כל בנין קאמר כדרך שאסרו כל משא ומתן פי' כמו שאסרו בין משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה או שאר משא ומתן ה&quot;נ אסרו כל בנין אבל מ&quot;מ אינו דומה ממש למשא ומתן דהתם ממעטין בעסקיהם קאמר ר&quot;ל רק כדי פרנסתן אבל בבנין אפי' מעט אסור ודלא כהירושלמי ומ&quot;ש התוס' פ&quot;ק דמגלה ממעטין במשא ומתן פירוש של שמחה דומיא דבנין ונטיעה וממעטין רוצה לומר שלא יהו ששים כלל וחמירי מט' באב שמארסין בו אבל אין לפרש ממעטין אבל ששים קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש השיעור מהו קורא ממעט עכ&quot;ל ונראה לכאורה דדברי התוס' סתרי אהדדי אכן המעיין בם יראה דלא קשה מידי דבפ&quot;ק דמגילה לענין תענית של גשמים הוא ותנן התם עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ונשואין ומאחר דלענין אירוסין ונשואין ליכא לפרש אבל ששים קצת דא&quot;כ הו&quot;ל לפרש מהו השיעור ופשיטא דפירושו שאין מארסין וכונסין כלל ה&quot;נ דכוותיה לענין משא ומתן ובנין ונטיעה נמי אסור לגמרי קאמר פירוש בשל שמחה לגמרי אסור וגם המשא והמתן אינו אסור אלא בשל שמחה דומיא דבנין ונטיעה. אבל בפרק החולץ לענין תשעה באב קאמר ותני התם העם ממעטים בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין וכיון דלא אסר אלא סעודה עצמה אלמא דצרכי חופה נמי מותר והשתא בע&quot;כ צריך לפרש דריבוי משא ומתן דוקא הוא דקא חסר ולא שני לן בין צרכי חופה לשאר משא ומתן ומעתה נמי צ&quot;ל דכל בנין אסור אפילו אינו של שמחה דומיא דמשא ומתן דאסור בכל ענין ולא קי&quot;ל כהירושלמי דמיקל אף לענין תשעה באב בבנין והב&quot;י מנוחתו כבוד לא פירש כן. ולענין הלכה נראה כסברא הראשונה וכמו שמפורש בהירושלמי ולא נשוה הירושלמי חולק אתלמודא דידן בדבר שאינו מפורש להדיא בתלמודא דידן ואדרבא הלשון ממעטין דקאמר משמע דממעטין לאסור בשל שמחה דוקא ודומיא דהכי משא ומתן נמי אינו אסור אלא בצרכי חופה ומ&quot;ש התוס' בפ' החולץ דאינו נראה שהרי לא אסר אלא סעודה עצמה יש לתרץ דעשיית הסעודה לחוד ומשא ומתן לצרכי חופה דאושא מלתא לחוד וכל אחד יש לו סברא להיתר ולאיסור ולדינא תרווייהו אסורין גם מה שכתבו התוס' בפ&quot;ק דמגלה לענין תענית של גשמים דממעטי' רוצה לומר שלא יהו ששים כלל אין צריך לפרש כן דהתם נמי הלשון ממעטין פי' שממעטין קצת באירוסין ובנשואין והיינו שאין מארסין ואין כונסין אא&quot;כ לא קיים מצות פריה ורביה ולעולם הלשון דממעטין לא ישתנה פירושו ומשמעו וה&quot;נ לענין משא ומתן ובנין ונטיעה קאמר דממעטין קצת לאסור בשל שמחה דוקא וכך מטין דברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ג מהלכות תענית ומ&quot;מ לענין בנין יראה כדברי הר&quot;ן דכל בנין שהיא לנוי ולהרווחה אסור אפילו אינו בנין של חתנות ואינו מותר אלא בכותל גוהה ומפני הסכנה וכך מטין דברי הרמב&quot;ם שלא הזכיר בית חתנות אלא ציור וכיוד שהוא לנוי ולהרווחה וכתב הרב המגיד שלמד כן מההוא דירושלמי שלא התיר רק בכותל גוהה. ועוד יראה לי דמאחר דהירושלמי עיקר דבריו אמתני' דמשנכנס אב ממעטין בשמחה איתאמר' ולשם לא הזכיר של בית חתנות היאך תסלק אדעתין להקל ולפרש דדוקא בשל חתנות קאמר אלא ודאי מאי דקאמר הדא דתימא בנין של שמחה כל שהוא של שמחה כגון לנוי ולהרוחה אסור ולכן נקט להתיר כותל גוהה דמילתא דפסיקא הוא שאינו של שמחה שהרי אינו אלא מפני הסכנה וה&quot;ה לכל בנין שהוא צריך לו הוא דשרי דוקא ומ&quot;מ הדעת מכרעת אם שכר עו&quot;ג קודם ר&quot;ח אב לבנות לו בית בקבלנות דעו&quot;ג אדעתיה דנפשיה קעביד אין בו איסור דעיקר טעמא הוא למעט בשמחה והרי הישראל יושב בטל ואינו עוסק בשמחה ואפילו בשבת מותר מן הדין ואינו אסור אלא מפני הרואה ופשיטא דלענין ט' באב שהוא דרבנן אין לאסור מפני הרואה והדבר צריך הכרע אמנם לשכור לו עו&quot;ג מר&quot;ח אב ולבנות לו בית מיד פשיטא דאסור וכן שלא יסייע הישראל עצמו בבנין הבית כל שהוא לנוי ולהרווחה ועיין במהרי&quot;ל ולפי פסק זה כל משא ומתן שאינו של שמחה מותר וכן נהגו ומהר&quot;ש לוריא כתב יישוב למנהג אפילו לסברת י&quot;א וז&quot;ל ועכשיו נהגו להקל שלא חשו באיסור משא ומתן כלל ואפשר דס&quot;ל דעכשיו בזמן הזה הכל הוא כדי חיינו כמ&quot;ש התוס' בפ' איזהו נשך עכ&quot;ל: 
* שבת שחל תשעה באב וכו' משנה וגמרא בפרק בתרא דתענית. ומ&quot;ש ואפילו אין לו אלא חלוק א' שם דאפי' לר&quot;נ דמתיר לכבס ולהניח אפ&quot;ה אוסר בחלוק א' לכבס וללבוש כ&quot;ש לרב ששת דקי&quot;ל כוותיה דאוסר לכבס ולהניח דאוסר בחלוק אחד לכבסו וללובשו: 
* ומ&quot;ש וכן המכובסין קודם לכן וכו' שם שלח רב יצחק בר גיורי אעפ&quot;י שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אבל אסו' ללבשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה משמע דלגמרי אסור אפילו המכובסים קודם לכן שהרי לא חילק ומעתה נדון בק&quot;ו בכלי צמר דכ&quot;ש דאסור: 
* ומ&quot;ש ולא ללבשן לבד וכו' שם אמר רב ששת תדע דבטלי קצירי דבי רב אלמא דהכל אסור דאי לא אמאי בטלי וכ&quot;כ הרמב&quot;ן והרשב&quot;א בתשובה סימן קפ&quot;ז וממילא שמעינן שאף המכובסין מקודם לכן אסור אף להציע כמו לענין לבישה דאסור הכל כדמוכח מההיא דשלח רב יצחק דלא חילקו חכמים: 
* ומ&quot;ש לפי שאין חוששין לגוהצן יפה כו' הרא&quot;ש שם ומשמע דס&quot;ל להרא&quot;ש דהגיהוץ הוא שמעבירין אבן על הבגדים להחליקן ולעשותן כעין חדשים ואין זה רק ליפות הבגד כמ&quot;ש הערוך וכמ&quot;ש הר&quot;ן ע&quot;ש הגאון ה&quot;ר יהודה בר ראובן ומשום הכי כתב הרא&quot;ש דבכלי פשתן אין חוששין לגוהצן יפה ליפותן שהרי אין הגיהוץ מתקיים בהן ומתלכלך מיד מפני הזיעה ולפי טעם זה אפי' בחדשים אין בהם משום גיהוץ אבל הרמב&quot;ן חולק על זה כמו שיתבאר בסמוך בס&quot;ד: 
* כתב הרמב&quot;ן הא דאין בכלי פשתן משום גיהוץ דוקא בישנים כו' פירוש דעת הרמב&quot;ן הוא שהגיהוץ עיקרו אינו אלא כדי ללבן הבגד מהזיעה והטינוף שעלו בו כבר ובגדי פשתן מדרכן להתרבה בזיעה וטינוף לפי שהן קרובין לבשר ולפיכך אינם מתגהצים כהוגן וטינוף הלכך דוקא בישינים אבל בחדשים שעדיין לא נתרבה בהה הזיעה והטינוף ויוצא מהן ע&quot;י הגיהוץ יש בהן משום גיהוץ אבל כלי צמר אפילו ישנים יש בהם משום גיהוץ שהזיעה והטינוף שבהם יוצא מהם על כל פנים כשמגהצים אותן ומ&quot;ם הלכך כלים חדשים וכו' ר&quot;ל כלי צמר חדשים המגוהצים בגיהוץ שלהם בין לבנים ובין צבועים אסורים ללבוש וכן ישנים המכובסין בכבוס שלהם כולן אסורין ללבוש בין לבנים ובין צבועים ולא לבד ללבוש אסור אלא אפי' לגהץ או לכבס ולהניח אסור נמי וגיהוץ שלנו נמי אסורין בין לבנים בין צבועים בין בחדשים ובין בישנים אלא שבישנים יש צד היתר אם אינן יוצאים מתחת המכבש ומ&quot;מ דעת הרמב&quot;ן דדוקא בגיהוץ יש צד היתר אבל בכבוס שלהם אע&quot;ג שהוא כמו גיהוץ שלנו חמיר טפי ואסור בישנים לגמרי דלא שייך הא מילתא דיוצאין מתחת המכבש אלא לענין גיהוץ ופשיטא דגם בגיהוץ שלהם איך איסור בישנים אלא ביוצאין מתחת המכבש וזהו שכתב הרמב&quot;ן בתחלת דבריו הלכך כלים חדשים וכו' וכן ישנים מכובסים כו' כלומר דדוקא בחדשים אין לחלק אפי' בגיהוץ וכן במכובסים אפי' בישנים אין לחלק אבל בגיהוץ ובישנים יש לחלק דדוקא ביוצא מתחת המכבש וזה ברור שהרי בפ' אלו מגלחין קתני יוצא מתחת המכבש בגיהוץ שלהם אח&quot;כ כתב הרמב&quot;ן ומיהו כבוש שלנו פי' אפי' בחדשים מותר לכבס ולהניח וכל זה דוקא בכלי צמר אח&quot;כ כ' וכל כלי פשתן פי' בין לבנים בין צבועים בגיהוץ שלהם מותר להניח ומ&quot;מ דוקא בכלי פשתן ישנים אבל בחדשים כבר כתב בתחלת דבריו שיש בהן משום גיהוץ ומ&quot;ה סתם דבריו פה לפי שנסמך על מ&quot;ש בתחלת דבריו ומ&quot;ש אפי' בגיהוץ שלהם הוא לומר ומכ&quot;ש בכבוס שלהם או בגיהוץ שלנו דמותר לכבס ולגהץ ולהניח בכלי פשתן ישנים וכ&quot;כ הר&quot;ן להדיא שזו היא דעת הראב&quot;ד והרמב&quot;ן גם הב&quot;י העתיק דברי הרמב&quot;ן גופיה בדין זה שכך כתב בשם הגאונים שפירשו כן ואיכא לתמוה על הב&quot;י שכתב בביאורו לדברי הרמב&quot;ן במ&quot;ש וכן ישנים מכובסין כו' ז&quot;ל וכן ישנים מכובסין בין דצמר ובין דפשתים כולן אסורות דבכבוס לא שאני לן בין צמר לפשתן וכו' דדבר זה אי אפשר לפרש לדעת הרמב&quot;ן דלדעתו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ שלנו ולא משום כיבוס שלהם כדפרי' גם דברי הב&quot;י גופיה קשה אהדדי שהוא עצמו כתב קודם זה לדעת הרמב&quot;ן וז&quot;ל ומיהו כלי פשתן ישנים בין לבנים ובין צבועים לכבס או לגהץ ולהניח מותר וכו' ונראה דלא דק או הוא טעות סופר מכל מקום במה שפירש הוא תחלת דברי הרמב&quot;ן שכתב הלכך כלים חדשים כו' דאכלי צמר ופשתן קאי אי אפשר אלא דוקא אכלי צמר קאי כדפי'. ויש רוצים לפרש דודאי תחלת דברי הרמב&quot;ן אכלי צמר קאי אלא שלא הזכיר בדבריו רק מדין גיהוץ וז&quot;ש וכן ישנים מכובסים היינו לומר דגם המה אסורין לגהץ ובא להוציא שאין איסור לגהץ בגדי צמר ישנים שאינן מכובסים חחלה מאחר שאין הגיהוץ פועל בהם כלום וז&quot;ש וגיהוץ שלנו נמי אסורין בין בחדשים בין בישנים כמו שאסור גיהוץ שלהם בין בחדשים ובין בישנים המכובסין וה&quot;נ בגיהוץ שלנו ודוקא בישנים היוצאין מתחת המכבש וכן משמע קצת בספר תורת אדם שכתב ושמע מינה כל שם גיהוץ אסור הלכך כלים חדשים וכו' דמשמע שלא בא לבאר רק כל מילי דגיהוץ דשלהם ודשלנו אבל אי אפשר לפרש כן שהרי לדעת הרמב&quot;ן עיקרו של הגיהוץ אינו רק ללבן והיינו מים או אפר או נתר ובורית כמ&quot;ש נימוקי יוסף בפרק ואלו מגלחין וא&quot;כ אין טעם למ&quot;ש וכן ישנים מכובסין כו' נ&quot;ל ודו&quot;ק ומ&quot;מ לענין דינא ב' הפירושים שכתבתי הם האמת לדעת הרמב&quot;ן: 
* כתב אבי העזרי נהגו אבותינו איסור אף בכיבוס שלנו פירוש דוקא בשבת שחל להיות תשעה באב בתוכה וכ&quot;כ המרדכי שכך נהגו אבותינו וכ&quot;כ התו' בפרק בתרא דתענית בשם רש&quot;י ובר&quot;ן משמע שגם הרמב&quot;ן סובר לאיסור מדינא וה&quot;ט משום דכבוס שלנו עכשיו הוא יפה ככבוס של ארץ ישראל ואינו דומה לשל בבל ואין דברי הב&quot;י נוחין לי במה שכתב דברי הרמב&quot;ם הם לפי המנהג שנהגו העולם לאסור אלא דינא היא וכשיטת הר' יהודה בר ראובן מיהו עכשיו נהגו איסור מר&quot;ח וכ&quot;כ מהרי&quot;ל ובמנהגים האחרונים ואין לשנות וכתוב ברוקח אבל אשה בימי לבונה מלבנת ומכבסת אפי' בשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה ע&quot;כ ודבר פשוט הוא דודאי במקום מצוה לא גזרו גם הר&quot;ן בשם רבינו האי גאון גבי בנין ונטיעה וכו' השוה מידה זו דבשל מצוה אפי' בשל שמחה מותר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ג לענין תענית של גשמים ממעטין באירוסין ובנשואין אלא א&quot;כ לא קיים מצות פריה ורביה וכו' וכתב הרב המגיד ודבר ברור הוא כו' ומזה אתה למד להתיר בכל דבר שהוא לענין מצוה ומה שאנו נוהגין להחמיר לענין נשואין אפי' מי&quot;ז בתמוז ואפי' לא קיים מצוה פריה ורביה אפשר משום דלא מסמני להו מילתא א&quot;נ ועיקר שסוברים כמו שחילק ר&quot;ת בפ' החולץ ומהר&quot;ם הביא בדין תשמיש המטה דשאני אבלות דרבים דהחמירו בו טפי שאם לא יעשה היכירא יהא נראה כאולו אינם חוששים להתאבל על ירושלים הלכך דווקא נשואין שהוא מפורסם ורבי' מתעסקין עמו אבל מילי דצנעא ודיחיד כמו לבישת לבנים ומכ&quot;ש דמצוה הוא פשיטא שאין להחמיר ומכ&quot;ש נדה שיכולה לרחוץ ולטבול וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל ובהגהת ש&quot;ע סי' כ' ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא וסעודת אירוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף ובשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה אין לאכול בשר ויין רק מנין מצומצם וזה אפי' בערב ט&quot;ב שרי ובלבד שלא יהא בסעודה שמפסיק בה עכ&quot;ל וכל זה כתוב במנהגי מהר&quot;א טירנא ומהרי&quot;ל והא דאיתא בפ' החולץ דקודם דקודם והיינו מר&quot;ח מקמי שבת שחל להיות בתוכה מארסין ואין עושין סעודת אירוסין וכדכתב רבינו בתחלת סי' זה וכן פסק בש&quot;ע ס&quot;ב אין זה אלא שלא במקום מצוה כגון שיש לו אשה ובנים אבל לצורך מצוה מותר אפי' בשבת שחל ט&quot;ב להיות בתוכה וכמ&quot;ש הר&quot;ן מיהו עכשיו נוהגין איסור אפי' אין לו אשה ובנים: וז&quot;ל מהר&quot;ש לוריא אמ&quot;ש רבינו אפי' מטפחת וכו' ואנחנו נוהגים איסור אפי' מר&quot;ח כל דבר שנוהג בשבוע שחל להיות ט&quot;ב בתוכה חוץ ממה ששייך לכבוד השבת אין לשנות כלל כגון כתונת ומטפחת דנהגינן היתר אבל בסדינים כמדומה שנהגו איסור וצ&quot;ע דמחמירין באבל ממש אף הכתונת לשבת אבל מטפחת הידים והשלחן כמדומה שנהגו היתר פשוט אפי' באבל הנלע&quot;ד כתבתי וע&quot;ל [[טור יורה דעה שפט|ביורה דעה סימן שפ&quot;ט]] עכ&quot;ל: עוד נוהגין עכשיו להחמיר מתחלת ראש חדש לענין כבוס אבל תספורת נוהגין להחמיר מי&quot;ז בתמוז וכמ&quot;ש במנהגי מהר&quot;א טירנא ונשאלתי באבל שאירע שלשים שלו בי&quot;ח בתמוז והשבתי דאין להחמיר בתספורת דאע&quot;ג דבתכפוהו אבליו זה אחר זה מיקל בתער אבל לא במספרים כדאיתא בפרק אלו מגלחין מ&quot;מ כאן שאינו אלא מנהג בעלמא אין להחמיר כולי האי אבל כה&quot;ג בשבת שחל להיות ט' באב בתוכה אסור בין בכבוס בין בתספורת: 
* כתב רשב&quot;ט דה&quot;ה וכו' פי' כמו שאסור לספר ולכבס בשבוע זו מפני שהוא מלאכה לצורך תענוגי הגוף הוא הדין נמי כלים חדשים ומפני שנראה כמוסיף על התלמוד שלא אסרו אלא לספר ולכבס לכן הביא ראייה מהירושלמי לפי פירוש הר&quot;ן גאון שאפי' בשתי יש מנהג לאיסור כ&quot;ש תיקון בגדים חדשים ומעתה סברא לומר דבכלל האיסור תספורת וכביסה נמי איסור תיקון כלים חדשים ואע&quot;ג דלפי הסברא היה ראוי לאסור אף תקון כלים ישנים כמו לענין כיבוס דישנים דאסור אלא דמאחר דלא אתי במכ&quot;ש דשתי דאיכא למימר דשאני שתי שהוא תקון מחדש והוי נראה כמוסיף על התלמוד הלכך לא אסרו רשב&quot;ט ומשום הכי נמי לא אסר רשב&quot;ט מר&quot;ח מפני שלא אסרו בתלמוד מר&quot;ח אלא דברים המוסיפים שמחה וכמו שלא אסרו לספר ולכבס מר&quot;ח וכמי שנתבאר בתחלת סימן זה אח&quot;כ כתב וראוי להחמיר בזה מר&quot;ח וכו' כלומר אעפ&quot;י שבתספורת וכביסה אין איסור מר&quot;ח מפני שאינו בכלל מיעוט שמחה אבל תקון בגדים חדשים יש בהן משום מיעוט שמחה. ונ&quot;ל קצת סמך לדבריו שהרי הקונה כלים חדשים מברך שהחיינו וזה פשוט דברכת שהחיינו אינה באה אלא על דבר שמחה ונ&quot;ל לפי מנהגינו לאסור כבוס מר&quot;ח אפי' בישנים וכדעת הרמב&quot;ן ולאו מדינא ה&quot;ה נמי תקון כלים יש לאסור מר&quot;ח אף בישנים ואף עפ&quot;י שאינו בכלל מיעוט שמחה בתספורת וכביסה ונראה עוד דלפי הדין אין איסור אלא שלא יכבס הישראל בעצמו שהרי עיקר הטעם דנראה כמסיח דעתו מלהתאבל על ירושלים שעוסק בכיבוס בגדים ה&quot;ה לענין תיקון בגדים אלא שנהגו לאסור וכן משמע במהרי&quot;ל: 
* ותספורת של שבת זו כתב הרמב&quot;ן שדינו כדין אבל וכו' עד כל שמעכב האכילה מותר הרב ז&quot;ל נמשך לדעתו שכך פסק בדין אבל אבל להרי&quot;ץ גיאות דבאבל תוך ז' אף למה שמעכב האכילה אסור וכן פסק בש&quot;ע [[שולחן ערוך יורה דעה שצ|בי&quot;ד סי' ש&quot;ץ]] א&quot;כ הכא נמי אסור אף למה שמעכב האכילה ואיכא לתמוה דבש&quot;ע פסק כאן כהרמב&quot;ן וביורה דעה פסק כהרי&quot;ץ גיאת: 
* ולאחר התענית מותר מיד כר&quot;מ. ויש נוהגין איסור עד שבת נחמו וכמו שכתב במנהגי דמהר&quot;א טירנא ובמהרי&quot;ל ויראה פשוט דנוהגים כן שלא לאכול בשר ולשתות יין עד שבת נחמו ומחמירין כרשב&quot;ג צריכין להחמיר נמי בתספורת וכבוסה ותיקון בגדים וכ&quot;כ במהרי&quot;ל שאסור לספר ולכבס עד יום ו' אם לא מפני השבת. ודברים אלה אינן דין כי אם לאותן פרושים שנמנעין מבשר ויין עד שבת נחמו צריכין להזהר נמי בתספורת וכביסה אם לא בה' מפני כבוד השבת ואעפ&quot;י שנמנעין מבשר ויין עד שבת עצמו וכל זה פרישה בעלמא ולאו מדינא וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל גופיה לשם דאינו אסור אלא עד התענית והיינו מדינא ואין דברי מהרש&quot;ל נראין שהשיג בתשובה על הנוהגין כן לפי שמחמירין כרשב&quot;ג לאחר שכבר נפסקה הלכה כר&quot;מ דמאחר שגם רשב&quot;ג נסמך על המקרא שאמר ושבתה אלא שאנו לא ראינו להחמיר על הצבור כל כך וזהו שאמרו בגמרא ותרוייהו לקולא מ&quot;מ יחיד הרוצה להחמיר על עצמו אין מוחין בידו ולא גרע מעשירי באב שרגילין הפרושים בכל החומרות שנוהגין בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה ומקצתן צמין בו והכל אינו מן הדין כי אם חומרא בעלמא מפני כבוד הבית שנחרב בעונינו ומה שהביא ראייה מפ&quot;ק דברכות שאם בא להטות בערב כב&quot;ש חייב מיתה אע&quot;ג דלב&quot;ה נמי שרי להטות מ&quot;מ מאחר שבא לכוין לעשות נגד הלכ' חייב מיתה וה&quot;ה נמי הכא שבא לכוין להחמיר כרשב&quot;ג נגד ההלכה דאסור אינה ראייה כל עיקר דהתם ודאי לא אמרו דחייב מיתה אלא כשהיה זקוף והטה במתכוין דאף לב&quot;ה דאית להו מטין וקורין ה&quot;מ דמטה ואתא מעיקרא כדאיתא התם בעובדא דר&quot;א בן עזריה ור' ישמעאל אבל כל שאר חומרות פשיטא דיכול להחמיר כ&quot;א לעצמו תדע דהא בפ&quot;ב דביצה תנן בג' דברים ר&quot;ג מחמיר כדברי ב&quot;ש אין טומנין את החמין מי&quot;ט לשבת כו' עד מה נעשה לבית אביך שהן מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל ובפ&quot;ק דשבת נמי תנן אמר רשב&quot;ג נוהגין היו של בית אבא שהיו נותנין כלי לבן שלהם לכובס עו&quot;ג ג' ימים קודם השבת והיינו שהיו מחמירין על עצמן כב&quot;ש וכפירש&quot;י לשם אלמא דכל שאר חומרות שרי ואינו דומה להטייה דק&quot;ש וה&quot;ה נמי חומרא זו דט' באב עד שבת נחמו הלכך אין לבטל המנהג ועד היום נוהגין כן מקצת פרושים וכן עיקר ודלא כמהרש&quot;ל: הגה&quot;ה מיימוני ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מר&quot;ח עד שיעבור התענית ע&quot;כ וזהו מנהג אשכנז ועיין במה שאכתוב לקמן [[טור אורח חיים תקנח|בסימן תקנ&quot;ח]]. ומי שיש לו תישים שזמנן הגיע לשוחטן ולמכור העורות מר&quot;ח ואילך ורוצה ליתן לקצב עו&quot;ג לנוחרן נראה דכיון דישראל אסור לנוחרן וכדתניא עיקור שיש בה טריפה אסור ושאין בה טרפה מותר ופירש&quot;י בפ&quot;ק דע&quot;ג (דף י&quot;א) עיקור שיש בה טרפה שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותן ואעפ&quot;י שאין סופו ליהנות ממנה אסור לגרום טרפות לבהמה בידים עכ&quot;ל וכל שאסור לישראל עצמו אסור לומר לעו&quot;ג לעשותו בשלו וכ&quot;ש הכא דסופו ליהנות ממנה ואעפ&quot;י שהתו' הקשו על פרש&quot;י והתירו לגרום להם טרפות יש לנו לתפוס כרש&quot;י לחומרא ואף לפי' התו' כיון שנהנה אסור לעשות סחורה בנבלות וטרפות כמבואר [[טור יורה דעה קיז|בי&quot;ד סימן קי&quot;ז]]: 
* וכתב בספר המצות הקטן פי' לפירושו כל השבוע לבד מיום ה' ומיום ו' נראה בעיני דה&quot;ה אם אינו רוצה להמתין עד יום ו' מפני טורח השבת שפיר דמי לכבס בה' ובגמרא ובשאר פוסקים לא הזכירו כי אם כיבוס אבל בסמ&quot;ק לשם כתוב לספר ולכבס בה' וכו' ובתוס' כתבו דאם חל ביום ה' מותר לספר ולכבס מחצות ואילך כו' ור&quot;? ביום ד' מחצות ואילך דאילו ביום ה' פשיטא דאסור דאפי' אם חל בע&quot;ש לייט עלה אביי וכמ&quot;ש הב&quot;י והוא מדברי הר&quot;ן אלא ודאי דביום ד' קאמר ולא קשה מהא דתניא אם חל בה' לפניו אסור היינו דוקא שלא לצורך שבת אלא לכבס ולהניח אבל לצורך שבת ודאי מותר אם אי אפשר להמתין עד ע&quot;ש מפני טורח השבת ולא גרע מחל בע&quot;ש דמותר לכבס בה' מפני כבוד השבת וסתמא קתני דמותר ומשמע אפי' לאחר חצות ואדרבה נראה דטפי עדיף דכל כמה דמיקרבה לשבת טפי עדיף דמיחזי לכבוד שבת וה&quot;נ לחל ביום ה&quot; שמותר לכבס ביום ד' ויש לסמוך על הוראה זו שנראה מדברי התוס' שפסק כן הלכה למעשה ודלא כדברי הב&quot;י שדחה מהלכה. ועל סמך הוראה זו הורתי הלכה למעשה ליוצא בדרך למרחקים בשבוע שחל בה ט' באב לכבס לו בגדי פשתן לכבוד שבת אפי' לכמה שבתות שהוא צריך דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט' באב דאז כבר החזיק בדרך ואי אפשר לו לכבס בהיותו הולך בדרך. ומה לי אם אי אפשר לו להמתין עד אחר ט' באב מפני טורח שבת כמ&quot;ש התוס' או שום טורח אחר או טירדא המונעו וק&quot;ל ומ&quot;מ אם אפשר ע&quot;י עו&quot;ג לא יכבס בעצמו דע&quot;י עו&quot;ג אין איסור אלא מנהג כמ&quot;ש בסמוך נ&quot;ל: 
* כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ מר&quot;ח ואילך וכ&quot;כ במרדכי במנהגיו וכ&quot;כ בהג&quot;ה אשיר&quot;י מא&quot;ז וכן שאר מחברים האחרונים ועיין בתרומת הדשן אם אף בצונן אסור ומסיק דנוהגין לאסור כל גופו אפי' בצונן אבל חפיפת הראש מותר אפי' בחמין למי שנזהר בו בכל שבת ע&quot;ל [[טור אורח חיים תקנב|סי' תקנ&quot;ב ס&quot;ז]]: ואם אירע ר&quot;ת בערב שבת נ&quot;ל דרוחצין לכבוד השבת וכ&quot;כ במנהגים שכן נהגו ואף עפ&quot;י שכתב שם ג&quot;כ ובמנהגי דורא דרבותינו שבמגנצ&quot;א נזהרין ומקדימין לרחוץ מ&quot;מ לא נראה כלל להורות להחמיר שהרי במרדכי בפ' ב' דשבת האריך לבאר בראיות דמצוה לרחוץ בע&quot;ש ובמרדכי הארוך מסיים בסוף דבריו אבל ביום ה' לא הוי יקרא דשבתא אא&quot;כ אי אפשר לו לרחוץ בע&quot;ש עכ&quot;ל ועוד שאף בשבת של חזון הוא חומרא יתירא שהרי אף הכבוס התירו חכמי התלמוד לכבוד השבת אפי' ביום ה' שחל ט' באב להיות בתוכה ואף אנו נוהגין היתר בזה וא&quot;כ היאך נחמיר ברחיצה שלא אסרוה חכמי התלמוד כל עיקר וכבר הפליג על זה הרב מהר&quot;ש לורי&quot;א בתשובה סי' צ&quot;ב ושאין המנהג כ&quot;כ יאות לבטל הרחיצה בע&quot;ש אלא מה אעשה שכבר נתפשט המנהג עכ&quot;ל וא&quot;כ נימא הבו דלא לוסיף עלה דדוקא בערב שבת של חזון דחל לפעמים בערב ט' באב ראוי להחמיר מחצות ואילך כמו ערב תשעה באב דעלמא ומשום לא פלוג נהגו לאסור בכל ערב שבת של חזון אבל בערב שבת שהוא ר&quot;ח שאינו שבת של חזון לא ראיתי לאסור כלל ובפרט הרגיל לרחוץ בכל ע&quot;ש כשאפשר לו ונמנע עתה עון יש בידו: 
* ויש פרושים שמתענין מי&quot;ז בתמוז וכו' ואותן צריכין להשלים מהרי&quot;ש: 
* ומ&quot;ש וי&quot;א כנוד ג' שבועים שהתענה דניאל כו' פרש&quot;י בדניאל ג' שמטות שנים והם כ&quot;א שנים ובראש ירמיה כתב מקל שקד אני רואה ופירש&quot;י אמנדליי&quot;ר ומדרש אגדה השקד הזה משעת חניטתו עד גמר פירותיו כ&quot;א יום כמנין שבין י&quot;ז בתמוז שבו נבקעה העיר לט' באב שבו נשרף הבית ע&quot;כ ואפשר ע&quot;ד זה הוא גירסת הירושלמי מהרא&quot;פ: וכתב מהר&quot;ש לורי&quot;א בתשובה סימן צ&quot;ב דמי שאינו אוכל בשר ושותה יין מי&quot;ז בתמוז מותר ליכנס במרחץ והאריך בזה. ובספ' חסידים והאחרונים הביאוהו לפסק הלכה דאין לברך שהחיינו בין המצרים ולפי זה ג&quot;כ אין לקנות אז כלים חדשים או ללבוש כלי חדש מאחר שאי אפשר לו לברך שהחיינו כל בין המצרים: נשאלתי על מי שקבל עליו בפירוש שלא לאכול בשר מי&quot;ז בתמוז עד ט' באב וכן שלא לאכול פירות כל הזמן הזה אם מותר לאכול בשבת והשבתי נ&quot;ל פשוט דאסור ויתירו לו נדרו ואפי' נדר לצום סך ימים ואירע בהן שבתות וי&quot;ט צריך התרה לכל הפחות מדרבנן ולא דמי להא דתנן ראה אותם אוכלין תאנים וכו' וכמ&quot;ש רבינו [[טור יורה דעה רלב|בי&quot;ד סימן רל&quot;ב]] דאפי' התרה א&quot;צ דשאני התם דהנדר טעות דשגגה גמורה וכמ&quot;ש התו' בפ&quot;ד דנדרים לחלק בין ההיא דראה אותן אוכלין תאנים ובין ההיא דתנן פותחים לאדם בכבוד שבתות וי&quot;ט ומכ&quot;ש בנדון זה שלא נדר רק שלא לאכול בשר ופירות דאינו מוכיח כ&quot;כ שלא נתכוין גם לשבתות ובכה&quot;ג ודאי דברים שבלב דלא מוכחי כי הני לא הוו דברים ואעפ&quot;י שנהגו הפרושים לאכול בשר ופירות בשבתות בין המצרים היינו לפי שמתחלה כך קבלו עליהם בפירוש וע&quot;ד כך נהגו כן כל ימיהם אבל מי שלא נהג כן אלא דעכשיו מקבל עליו ואומר בסתם שלא לאכול בשר ופירות בין המצרים צריך התרה:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} וכ&quot;כ הכלבו בשם הרי&quot;ף. 

{{ד&quot;מ|(ב)}} במנהגים על מילה שהיתה בין ראש חדש אב לט&quot;ב ולבשו המוהל ובעל ברית בגדי שבת ונוהגים דגם האב לובש בגדי שבת: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} והאריך בתשובה ומשמע שם דאם ידוע שהמלאכה לעו&quot;ג ומפורסם לרבים דשרי גם משמע מכאן דאסור לאומן לתקן כלים של אחרים בשבת זו אף על גב שלאומן אינו שמחה דבמלאכתו הוא עוסק דתרי לא התירו כאן אלא טוויית החוטין משמע הא הבגד עצמו אסור וכ&quot;ב ב&quot;י: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} ולפי טעם הירושלמי זה צ&quot;ע דמנ&quot;ל ללמוד דכ&quot;ש תיקון בגדים חדשים אסור דלמא דוקא שתי אסור מטעם אבן שתייה אבל שאר תקונים שרי: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ובמנהגים שלנו דנוהגים איסור תספורת מי&quot;ז בתמוז ואילך וכן אין נושאין נשים מי&quot;ז בתמוז ואילך: 

{{ד&quot;מ|(ו)}} כתב מהר&quot;א מפראג ואשה בימי ליבונה מלבנת ומכבסת אפילו בשבוע שחל להיות ט&quot;ב בתוכה עכ&quot;ל הרוקח ונדה יכולה לרחוץ ולטבול מהרי&quot;ל עכ&quot;ל הג&quot;ה וכ&quot;כ האגודה וכתב עוד דאם אירע ליל טבילה י' באב רוחצת וטובלת ליל י' באב ואם א&quot;א רוחצת בעט&quot;ב ותטבול בליל י' וכ&quot;כ הגה&quot;ת ש&quot;ד דכל יום מר&quot;ה ועט&quot;ב לובשת לבנים מלבד מט&quot;ב עצמו דאסורה ללבוש לבנים ממש אבל לובשת חלוק בדוק ויפה ולא מגוהץ וכן הדין עכ&quot;ל וכתב במהרי&quot;ל שהיה אוסר לתת כלי לכובס העו&quot;ג מר&quot;ח ואילך אבל קודם ראש חדש שרי. וכ&quot;כ התוס' בפרק בתרא דתענית בשם רש&quot;י ולפי דבריו ה&quot;ה דאסור ללבוש המכובסים קודם לכן דהא דין אחר להם וכ&quot;ז לחומרא לדעת הפוסקים שהרי לא אסרו הכל אלא בשבוע שחל ט&quot;ב בתוכה: 

{{ד&quot;מ|(ז)}} כתב הר&quot;ן בתענית בג' פרקים דף ער&quot;ב ע&quot;א דמדינא רחיצה שרי וכתב המ&quot;מ פ&quot;ח דהתם דמדינא רחיצה שריא אפילו בעט&quot;ב א&quot;כ נראה לכבוד שבת היה לנו להתיר מכל שכן דכיבוס דאסור מדינא ואפ&quot;ה מותר לכבוד שבת אלא שנהגו איסור אפילו ברחיצה וכ&quot;כ במהרי&quot;ל בשבת של חזון מותר לרחוץ ראשו במים צוננים אבל לא בחמין וב&quot;י כתב בשם מהר&quot;י מולין דמותר לרחוץ ראשו בחמין אבל לא פניו ידיו ורגליו אלא בצונן וכתב בספר הפרנס דחופף ראשו סמוך לשבת וכן איתא בתשובת מהרי&quot;ל סימן ט&quot;ו ושמעתי מקצת ב&quot;א נוהגים שמי שחופף ראשו כל ע&quot;ש גם בע&quot;ש זו חופפין ראשן אבל לרחוץ כל גופו כל אדם נוהגין בו איסור: 

{{ד&quot;מ|(ח)}} כתב בתא&quot;ו ני&quot;ח ח&quot;ב ויש מקומות שנוהגים להצניע סכין של שחיטה ולא לשחוט לקצבים מר&quot;ח אב עד אחר ט&quot;ב וכ&quot;כ הרמב&quot;ן עכ&quot;ל וכ&quot;ה בהג&quot;מ וכ&quot;ה המנהג מלבד מה ששוחטים לצורך השבת או לחולה או למילה וכדומה לו: 

{{ד&quot;מ|(ט)}} וכתב בתשו' מהרי&quot;ל סי' ט&quot;ו ול&quot;נ דמאחר דכבר כתבתי דמותר לשתות יין בסעודת מצוה א&quot;כ כ&quot;ש יין הבדלה דהוה יין של מצוה ואין לפקפק דליבעי התרה מאחר דהוה כמו נדר די&quot;ל דמעיקרא בכה&quot;ג לא נהגו וכמ&quot;ש מהר&quot;מ בהג&quot;מ פ&quot;א דהלכות תענית לענין תענית בה&quot;ב שאירע בהן ברית מילה: &lt;i data-commentator=&quot;Prisha&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכתב עוד באגודה דנוהגין שלא לשתות שכר ואין המנהג בדבריו דאפילו שכר דבש שותין כתוב במנהגים מהרא&quot;ק דאם אירע סעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן או סעודת אירוסין או סיום מסכתא מותר לקבץ מנין מצומצם לאכול בשר ולשתות יין וכן כתב מהרי&quot;ל ומנהגים מהר&quot;א טירנא וכתבו דאף בערב תשעה באב דינא הכי ומ&quot;מ נ&quot;ל ובלבד שלא בסעודה המפסיק בה ובמהרי&quot;ל חולק דבעט&quot;ב אסור לאכול שם רק מנין מצומצם וכן בשבוע שחל ט&quot;ב להיות בתוכה ויש מקילין בו אבל מר&quot;ח עד שבוע שחל ט&quot;ב בתוכה מותר לאכול שם השייכים למילה כגון קרוביו וריעיו עכ&quot;ל: 

{{ד&quot;מ|(י)}} וכ&quot;ה בתשובת מהרי&quot;ל וכ&quot;כ בב&quot;י{{הערה|צ&quot;ל בב&quot;ז, והכוונה לשו&quot;ת בנימין זאב}} סימן קס&quot;ג דאם יכול לברך על הפרי אחר ט&quot;ב שהחיינו לא יברך עליו בין המצרים משמע דבדבר דא&quot;א לברך עליו אחר כך מותר לברך עליו ולאכלו דלא כמהרי&quot;ל שכתב שלא לברך שהחיינו על שום פרי כתב בהגהת אשר&quot;י פ&quot;ב דתענית בשבת של חזון אין מחליפין כליהם רק הכתונת בלבד וכ&quot;ה במרדכי הלכות ט&quot;ב וכתב שם והכתונת הוא מעיל ולא חלוק וכן פירש רד&quot;ק ומ&quot;ש כתונת המעיל פעמים קורא שניהם כאחד עכ&quot;ל והמנהג שלא ללבוש שם בגד לשבת חזון חוץ מהכתונת לבד וכ&quot;ה באגודה וברוקח בהדיא וכ&quot;ה במהרי&quot;ל וכתב דאין להחליף את הטלית אלא ילבש טלית של חול וכתב שם מעשה בר&quot;ש בנו הבחור שהיה לו נישואין בשבת נחמו וציווהו ללבוש כל בגדי שבת בשבת של חזון ואף במהרי&quot;ל עשה שפינהל&quot;ץ לבנו בשבת ז' אב והיה האב לובש קטא של שבת לכבוד החתן. וכתב עוד דפורסין פרוכת של שבת אבל אם חל ט&quot;ב בשבת ונדחה היו פורסין פרוכת המיוחד לחול כ&quot;ה המנהג באוסטריי&quot;ך ומגענ&quot;ץ:

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>jrqfyrwiogm3ys0hrnvcoqrm8zl5joc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>282895</id>
    <revision>
      <id>3023936</id>
      <parentid>2996003</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023928] תיקון התוספת</comment>
      <origin>3023936</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57750" sha1="tf2ezlxqxokvmzfg2d1tje6tcv1j2xh" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001217}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 285|חוק הזדמנות שווה בתעסוקה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208331.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ח, 38|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210538.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 37|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 95|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211089.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211769.pdf}}, {{ח:תיבה|363|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 40|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211458.pdf}}, {{ח:תיבה|169|חוק למניעת הטרדה מינית|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 73|חוק מידע גנטי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300291.pdf}}, {{ח:תיבה|177|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300342.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 28|תיקון מס׳ 12 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 366|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1886.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 436|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299619.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 190|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 380|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 244|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 389|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301104.pdf}}, {{ח:תיבה|500|תיקון מס׳ 12 לחוק עובדים זרים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301042.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301012.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 736|חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301136.pdf}}, {{ח:תיבה|989|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301053.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 203|תיקון מס׳ 8 לחוק למניעת הטרדה מינית|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301531.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 330|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301564.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|662|תיקון מס׳ 5 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 45|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306594.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 424|תיקון מס׳ 6 לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581462.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 914|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|תיקון מס׳ 16 לחוק למניעת הטרדה מינית|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4730126.pdf}}, {{ח:תיבה|1377|תיקון מס׳ 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל לחוק פיצויי פיטורים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4769128.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 100|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5223029.pdf}}.

''תיקון התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 4|תיקון התוספת לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11499.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2348|תיקון התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12461.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשס״א־2, תשס״ו, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות צו הרחבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק האמור}} ולרבות הסדר קיבוצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקיקת השוויון בעבודה“ – חוק זה והחיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזמין שירות“ ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 20א|בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעמד אישי“ – היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה.

{{ח:סעיף|2|איסור הפליה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ז, תשע״ד־2, תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות הצפוי בשירות מילואים, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, הצפוי להם, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קבלה לעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} קידום בעבודה;
{{ח:תתת|(4)}} הכשרה או השתלמות מקצועית;
{{ח:תתת|(5)}} פיטורים או פיצויי פיטורים;
{{ח:תתת|(6)}} הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א2|בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} לא יפלה מעסיק בפועל בין עובדים של קבלן כוח אדם המועסקים אצלו, וכן לא יפלה בין מועמדים לעבודה אצלו שהופנו אליו על ידי קבלן כוח אדם בכל הקשור לקבלה לעבודה, להפסקת עבודה ולתנאים במקום העבודה, והכל מחמת הטעמים המפורטים בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} מעסיק בפועל לא יציע לקבלן כוח אדם, לא יבקש ולא ידרוש ממנו להפלות כאמור בסעיף קטן (א) בין קבלן כוח אדם המועסקים אצל המעסיק בפועל או בין המועמדים לעבודה;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסור החל על פי הוראות סעיף קטן (א) על קבלן כוח אדם כמעסיק.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיפים קטנים (א) ו־(א1) רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.
{{ח:תת|(ג)}} אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה.

{{ח:סעיף|2א|איסור דרישת פרופיל צבאי והשימוש בו|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא יעשה שימוש בפרופיל הצבאי שלו, אם הגיע לידיו, בכל ענין המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) עד (6)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דרש מעסיק, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), את הפרופיל הצבאי, לא יפגע בעובד או בדורש העבודה בענין המנוי {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1) עד (6)}} מחמת סירוב למסור את הפרופיל הצבאי.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על שירות הבטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, כמעסיק, לגבי עובדים בגופים האמורים או לגבי קבלת עובדים לגופים האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”פרופיל צבאי“ – הסימול המספרי שצבא ההגנה לישראל נותן לציון מידת התאמתו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצבא ההגנה לישראל.

{{ח:סעיף|3|שמירת זכויות}}
{{ח:תת|(א)}} הוראה שנקבעה בחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה בקשר להריון, לשמירת הריון, ללידה, להנקה או לפוריות, אין בה הפליה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בחוק זה כדי לגרוע מזכות יתר המוענקת לעובדת לפי חיקוק, לפי הסכם קיבוצי או לפי חוזה עבודה, ואין רואים זכות כזו כהפליה.

{{ח:סעיף|4|זכויות הורה|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״א־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} זכאית עובדת, בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים במקום עבודתה, לזכות בקשר להורות, תהא זכות זו נתונה גם לעובד המועסק במקום עבודה שבו נהוגים תנאי עבודה כאמור, אם התקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בת זוגו היא עובדת או עובדת עצמאית ולא נעדרה מעבודתה, מעסקה או מעיסוק במשלח ידה מכוח זכאותה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) או שלא השתמשה בזכות כאמור בסעיף קטן (ב)(3) או (4);
{{ח:תתת|(2)}} הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”זכות בקשר להורות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היעדרות מעבודה בשל מחלת הילד;
{{ח:תתת|(2)}} יום עבודה מקוצר בשל היות העובדת אם לילד;
{{ח:תתת|(3)}} זכות להשתמש בשירותי מעון שהמעסיק מעמיד לרשות ילדי העובדים;
{{ח:תתת|(4)}} השתתפות המעסיק בעלות החזקתו של הילד במעון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)|תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד), התשמ״ט–1988}}.}}

{{ח:סעיף|5|מניעת הרעת תנאים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לשם תיקון הפליה האסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)(2)}}, לא יהא מעסיק רשאי לגרוע מזכויותיו של עובד אחר או לשנות את מצבו לרעה.

{{ח:סעיף|6|הגנה על מתלונן|תיקון: תשע״ד־2, תשע״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפגע מעסיק בעובד בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין חוק זה או לעניין {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996}}, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי החוקים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א) תהא זו הגנה אם פעולת המעסיק ננקטה בשל תלונת שוא או סיוע לגבי תלונת שוא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שוא.

{{ח:סעיף|7|פגיעה על רקע הטרדה מינית|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח־2, תשע״ד־2, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} במסגרת יחסי עבודה לא יפגע מעסיק או ממונה מטעמו, בעובד או בדורש עבודה בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או בכל דרך אחרת, כאשר מקור הפגיעה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטרדה מינית של העובד או של דורש העבודה שנעשתה בידי המעסיק, בידי הממונה מטעמו או בידי עובד אחר;
{{ח:תתת}} בחוק זה, ”הטרדה מינית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק למניעת הטרדה מינית), ובלבד שלענין פגיעה שמקורה בהטרדה מינית לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 3|סעיף 3(א)(3) ו־(4) לחוק האמור}}, די בהצעה או בהתייחסות אחת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} תלונה או תביעה של העובד בשל פגיעה כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} סיוע של עובד לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה בשל פגיעה כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} על פגיעה שמקורה בתלונה או בתביעה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(3) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו, לענין מעסיק ועובד, בשינויים המחויבים, ולפי הענין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם ועל מזמין שירות המקבל שירות מאדם באמצעות קבלן שירות, ועל אדם המועסק כאמור.

{{ח:סעיף|8|מודעות בדבר הצעת עבודה|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית אלא אם כן הצעת העבודה צויינה בלשון זכר ובלשון נקבה, בין ביחיד ובין ברבים, וכן לא יפרסם מודעה כאמור שיש בה משום הפליה על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית {{ח:פנימי|סעיף 2|שסעיף 2(ג)}} חל עליה.

{{ח:סעיף|9|נטל ההוכחה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח־2, תש״ע־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} –
{{ח:תתת|(1)}} לענין קבלה לעבודה, קידום בעבודה, תנאי עבודה, שליחה להכשרה או השתלמות מקצועית, או תשלום פיצויי פיטורים – אם קבע המעסיק לגביהם תנאים או כישורים, ודורש העבודה או העובד, לפי הענין, הוכיחו כי נתקיימו בהם התנאים או הכישורים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין פיטורים מהעבודה – אם הוכיח העובד שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי לא פגע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|באותו סעיף}}, אם הוכיח העובד או דורש העבודה כי התקיים האמור בפסקה {{ח:פנימי|סעיף 7|מפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 7(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}.

{{ח:סעיף|10|סמכות שיפוט ותרופות|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לבית־הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; ואולם בהליך אזרחי בשל פגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות; לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – מדד חודש אוגוסט 2013.

{{ח:סעיף|10א|דיון בדלתיים סגורות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהליך לפי חוק זה בשל פגיעה שמקורה אחד הענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}, או בשל הפליה מחמת נטיה מינית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, רשאי בית הדין לעבודה לדון בדלתיים סגורות; ביקש תובע או מתלונן לדון בדלתיים סגורות, ייעתר בית הדין לבקשה, זולת אם החליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית הדין לעבודה על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון בדלתיים סגורות, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, אלא ברשות בית הדין לעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חודשים.

{{ח:סעיף|11|שכר מולן}}
{{ח:ת}} קבע בית־הדין לעבודה בתובענה של עובד לפי חוק זה, כי מגיעים לעובד הפרשי שכר עבודה או פיצויי פיטורים יהיה, לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}, המועד לתשלומם – היום השמיני שלאחר מתן פסק הדין ו”היום הקובע“, לענין הפרשי שכר עבודה – היום התשיעי שלאחר מועד התשלום כאמור.

{{ח:סעיף|12|זכות תביעה|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} תובענות בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שיוגשו בידי –
{{ח:תת|(1)}} העובד;
{{ח:תת|(2)}} ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
{{ח:תת|(3)}} ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

{{ח:סעיף|13|זכות התערבות בתובענות|תיקון: תשנ״ה־2}}
{{ח:ת}} בתובענות בשל הפרת הוראות חוק זה רשאי בית הדין לעבודה לתת לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

{{ח:סעיף|14|התיישנות|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ח־2, תשס״ט, תשפ״ה}}
{{ח:ת}} לא יזדקק בית־הדין לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו חמש שנים מיום שנוצרה העילה, ולעניין תביעה של דורש עבודה – שלוש שנים.

{{ח:סעיף|15|עונשין|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ו, תש״ע־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 2א|2א}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}}, דינו – כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, דינו – מאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|בסעיף 5(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית}};
{{ח:תתת|(2)}} מעסיק או ממונה מטעמו, שהטריד מינית את עובדו כאמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 3|בסעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית}}, ופגע בו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, דינו – מאסר כאמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(א2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה) לחוק למניעת הטרדה מינית}} יחולו לענין עבירה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א3)}} המפר צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18יא|סעיף 18יא}}, דינו – הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירה על הוראת {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לא יישא באחריות פלילית אלא המעסיק או הזקוק לעובד.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 29|סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}, דינו העונש הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 38|בסעיף 38(ד) בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיף האמור}}, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

{{ח:סעיף|16|אחריות אישית בעבירות של חבר־&lt;wbr&gt;בני־&lt;wbr&gt;אדם}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר־בני־אדם, רואים כאחראי לה גם כל שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד אחראי של אותו חבר, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט את כל האמצעים הנאותים למניעתה.

{{ח:סעיף|17|דין המדינה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.

{{ח:סעיף|18|מפקחים|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מפקחים לענין פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל מעסיק או מכל מי שזקוק לעובד ומכל אדם אחר הנוגע בדבר, להמציא לו כל מידע שבידיו הנוגע לחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לכל מקום עבודה ולחקור את הבעלים וכל אדם אחר הנוגע בדבר שבאותו מקום, ולבדוק את המסמכים הנוגעים לעובדים באותו מקום עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של מי שהוא חקר על פי סעיף זה, ודין פרוטוקול שנרשם כאמור כדין הודעה שנרשמה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיף 3 לפקודה האמורה}} יחול עליו.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף קטן (ב), אין אדם חייב למסור ראיה העשויה להפלילו.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח שמונה לפי סעיף קטן (א) יפקח גם על ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית}}, ולשם כך יהיו נתונות לו הסמכויות שבסעיף זה.

{{ח:סעיף|18א|הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר יקים במשרדו נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (בחוק זה – הנציבות).

{{ח:סעיף|18ב|מבנה הנציבות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בראש הנציבות יעמוד נציב ארצי לשוויון ההזדמנויות בעבודה (בחוק זה – הנציב הארצי).
{{ח:תת|(ב)}} בנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות אשר בראשן יעמדו נציבים אזוריים (בחוק זה – נציב אזורי).

{{ח:סעיף|18ג|מינוי הנציב הארצי ותנאי כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי המלצת השר, לאחר שהתייעץ עם שר המשפטים, תמנה את הנציב הארצי.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציב הארצי אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון ופעילות מוכחים של שבע שנים לפחות, בתחומי פעולתה של הנציבות; הנציב הארצי יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הנציב הארצי ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.

{{ח:סעיף|18ד|תפקידי הנציב הארצי וסמכויותיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הנציב הארצי יהיה ממונה על פעילות הנציבות, ינהל אותה, יתווה את מדיניותה, יפקח על פעולתם של הנציבים האזוריים ועל רמתם המקצועית וידאג להדרכת עובדי הנציבות.
{{ח:תת|(ב)}} לנציב הארצי יהיו גם הסמכויות הנתונות לנציב אזורי על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18יב|סעיפים 18יב עד 18יד}}.

{{ח:סעיף|18ה|עובדי הנציבות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה והם יועסקו בחוזים מיוחדים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 40|סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הנציבות יפעלו לפי הוראות הנציב הארצי ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|18ו|תקציב הנציבות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב; לענין זה ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה, מורשה הנציב הארצי, יחד עם חשב הנציבות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|18ז|ועדה מייעצת|תיקון: תשס״ו, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה לנציבות ועדה מייעצת בת 26 חברים שיהיו להם ניסיון, כישורים וידע ההולמים את תפקידי הוועדה; הודעה על מינוי הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה המייעצת יהיו חברים –
{{ח:תתת|(1)}} נציג הרשות לקידום מעמד האשה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(3)}} שישה עובדים של משרדי ממשלה הפועלים בתחומי פעולתה של הנציבות שיקבעם השר, כל אחד לפי הצעת השר הממונה על המשרד;
{{ח:תתת|(4)}} עשרה נציגים של ארגונים העוסקים בקידום הזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה, ובהם לפחות נציג אחד מכל ארגון מסוגי הארגונים האלה, ככל שקיים ארגון כאמור –
{{ח:תתתת|(א)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית־מוסלמית;
{{ח:תתתת|(ב)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הנוצרית;
{{ח:תתתת|(ג)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה הדרוזית והאוכלוסייה הצ׳רקסית;
{{ח:תתתת|(ד)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית;
{{ח:תתתת|(ה)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אוכלוסיית העולים;
{{ח:תתתת|(ו)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב המשרתים בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתתת|(ז)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב אנשים בגיל מבוגר;
{{ח:תתתת|(ח)}} ארגון העוסק בקידום התעסוקה בקרב נשים;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של ארגוני עובדים;
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של ארגוני מעסיקים;
{{ח:תתת|(7)}} ארבעה מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות.
{{ח:תת|(ג)}} בהרכב הוועדה המייעצת יינתן ביטוי הולם, במידת האפשר, לייצוגם של נשים, של האוכלוסיה הערבית־מוסלמית, הנוצרית, הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה ושל אנשים עם מוגבלות.
{{ח:תת|(ד)}} תפקידי הוועדה המייעצת הם:
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לנציב הארצי בענינים של מדיניות או בכל ענין אחר הנוגע לתחומי פעולתה של הנציבות;
{{ח:תתת|(2)}} להמליץ לנציב הארצי בדבר הקצאת המשאבים שיועמדו לנציבות וכן בדבר קביעת סדרי עדיפויות לגבי פעולותיה של הנציבות;
{{ח:תתת|(3)}} לדון בדין וחשבון השנתי של הנציבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18ט|בסעיף 18ט}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע הוראות לענין תקופת כהונתה של הוועדה המייעצת ולענין סדרי עבודתה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (תקופת כהונה וסדרי עבודה של הוועדה המייעצת)|תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (תקופת כהונה וסדרי עבודה של הוועדה המייעצת), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} התפטר חבר בוועדה המייעצת, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, ימנה השר אדם אחר במקומו ליתרת תקופת כהונתו.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנשים עם מוגבלות“, ”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לקידום מעמד האשה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות לקידום מעמד האישה|בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|18ח|תפקידיה של הנציבות ותחומי פעולתה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תפקידה של הנציבות הוא לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן, ולשם כך תפעל הנציבות, בין השאר, בכל אחת מהדרכים האלה (בחוק זה – תחומי פעולתה של הנציבות):
{{ח:תת|(1)}} טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ככל שתפקיד זה אינו מוטל על רשות ציבורית אחרת הפועלת על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} עידוד תכניות ופעילויות;
{{ח:תת|(3)}} שיתוף פעולה עם אנשים או גופים אחרים, לרבות מעסיקים ועובדים;
{{ח:תת|(4)}} עריכת מחקר ואיסוף מידע;
{{ח:תת|(5)}} התערבות, ברשות בית המשפט, בהליכים משפטיים;
{{ח:תת|(6)}} טיפול בתלונות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18יב|סעיפים 18יב עד 18יד}};
{{ח:תת|(7)}} הגשת בקשות לצווים כלליים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18טו|סעיף 18טו}};
{{ח:תת|(8)}} כל תפקיד אחר המוטל על הנציבות על פי דין.

{{ח:סעיף|18ט|דין וחשבון שנתי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הנציב הארצי יגיש לשר בסוף כל שנה דין וחשבון שנתי על פעילות הנציבות; השר יעביר את הדין וחשבון בצירוף הערותיו לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; ועדות אלה רשאיות לבקש השלמות והבהרות; הדין וחשבון יפורסם בדרך שיורה השר.

{{ח:סעיף|18י|קבלת מידע מגוף מבוקר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הנציבות רשאית לדרוש מגוף מבוקר המנוי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, וכן מגוף מבוקר אחר המנוי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק האמור}} שהחליט עליו השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי בקשת הנציבות (בסעיף זה – גוף מבוקר), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע), בתחומי פעולתה של הנציבות, אשר נמצאים ברשותו ובתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציבות לצורך ביצוע תפקידיה; גוף מבוקר ימסור לנציבות את המידע על פי דרישתה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא שר כי מסירת מידע על ידי גוף מבוקר עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי השר להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם, אם ניתן להעביר לנציבות חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק; בסעיף קטן זה, ”שר“ – השר הממונה על תחום הפעילות של הגוף המבוקר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף מבוקר רשאי לדחות בקשה לקבלת מידע על פי סעיף זה, מאחד הטעמים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ה)}} חברי הוועדה המייעצת וכן עובדי הנציבות לא יגלו מידע שנמסר לנציבות לפי סעיף זה, אלא באישור הנציב הארצי.

{{ח:סעיף|18יא|צו מסירת נתונים|תיקון: תשס״ו, תשע״ד־2, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} נציב אזורי או עובד הנציבות שהוא הסמיך לענין סעיף זה (בסעיף זה – נציב אזורי), רשאי להורות בצו למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי חקיקת השוויון בעבודה.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הנציב הארצי או נציב אזורי, או עובד הנציבות שהסמיך מי מהם לעניין סעיף זה, רשאי להורות בצו למעסיק למסור דוח פנימי שערך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996}}, וכן את הנתונים שעל בסיסם ערך אותו; על אף האמור בכל דין, הנציבות לא תעביר לאחר מידע שקיבלה לפי הוראות סעיף קטן זה באופן שמאפשר את זיהוי עובדיו של המעסיק ולא תעשה בו כל שימוש, אלא לשם מילוי תפקידה לפי חוק זה, לרבות טיפול בתלונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18יג|סעיף 18יג}}, או בהתאם להוראות של ערכאה שיפוטית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף זה תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו; תחילתה של התקופה כאמור תהיה ביום מסירת הצו למעסיק.
{{ח:תת|(ג)}} המצאת צו לפי סעיף זה תהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|18יב|הגשת תלונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לנציב האזורי על הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה (בחוק זה – תלונה).

{{ח:סעיף|18יג|טיפול בתלונה|תיקון: תשס״ו, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18יב|בסעיף 18יב}};
{{ח:תתת|(2)}} העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יחליט לנהוג באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה ענין שהוא בגדר זוטי דברים, או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה;
{{ח:תתת|(2)}} להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין;
{{ח:תתת|(3)}} להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|סעיף 79ג(ג), (ד) ו־(ח)}}, והוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ד|סעיף 79ד(א)(1), (2) ו־(2א), לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית, להגיש בקשה לצו כללי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18טו|בסעיף 18טו}} או לדחות את התלונה;
{{ח:תתת|(5)}} להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה, בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, או בוועדת תעסוקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}, לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשם הנציבות;
{{ח:תתת|(6)}} להגיש בקשה לצו כללי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18טו|בסעיף 18טו}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט נציב אזורי להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף קטן (ב)(5) (להלן – התביעה העיקרית), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), לצרף לתביעה העיקרית, עילה מכוח חוק, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, הנובעת מיחסי עבודה, ובלבד שענינה של העילה כאמור זכות הקשורה במישרין לתביעה העיקרית.
{{ח:תת|(ד)}} הנציב הארצי יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.

{{ח:סעיף|18יד|יידוע המתלונן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} התקיימו הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 18יג|בסעיף 18יג(א)}}, או התקבלה החלטה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18יג|סעיף 18יג(ב)}}, יודיע הנציב האזורי על כך בכתב למתלונן; הנציב האזורי יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.

{{ח:סעיף|18טו|צו כללי|תיקון: תשס״ו, תש״ע־2, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} בית הדין לעבודה או בית משפט אחר המוסמך לדון בהליך אזרחי או בעתירה מינהלית, שענינם הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה, רשאי, על פי בקשת הנציבות, לתת צו למעסיק, המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לכלל עובדיו או לדורשי עבודה או לקבוצה מתוך אלה, לשם קיום חובה מחובותיו על פי הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה או לשם מניעת הפרה של הוראה כאמור; בסעיף זה, ”עתירה מינהלית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}.

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20א|הרחבת תחולה|תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הפרת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 29|סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}, ויראו הפרת הוראות אלה כהפרת {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיפים 2א}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} יחולו, לענין מעסיק, עובד ודורש עבודה, בשינויים המחויבים, ולפי הענין, גם על מעסיק בפועל, על עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מועמד להעסקה כאמור.

{{ח:סעיף|21|אי תחולה|תיקון: תשס״א־2, תש״ע־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} אין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעסיק, ובתאגיד – בן משפחתו של בעל השליטה בו; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח, אחות או בני זוגם של אלה;
{{ח:תתת|(2)}} ”בעל שליטה בתאגיד“ – מי שבידו או ביחד עם בני משפחתו שליטה ישירה או עקיפה בעסקיו וניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לא יחולו לגבי עובד המועסק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעסיקו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, לא יחולו על אדם המעסיק פחות משישה עובדים; לענין מנין העובדים לפי סעיף קטן זה, יימנה גם עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל אותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ד)}} לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מילוי אחר הוראות הנציבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18י|סעיפים 18י}} {{ח:פנימי|סעיף 18יא|ו־18יא}};
{{ח:תתת|(2)}} מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת למי שנמנה עם קבוצה מסוימת;
{{ח:תתת|(3)}} פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של מי שנמנה עם קבוצה מסוימת.

{{ח:סעיף|22|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|23|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}.}}

{{ח:סעיף|24|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית-הדין לעבודה|בחוק בית־הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, התשמ״א–1981 – בטל.

{{ח:סעיף|26|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשע״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת מסירת הודעות למעסיק לענין {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} מאת בני זוג או אחד מהם ותוצאות אי מסירת הודעות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף חיקוק לחיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ד בניסן התשמ״ח (1 באפריל 1988).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 18ז|18ז(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18ח|18ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 18יא|18יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 18יב|18יב}} {{ח:פנימי|סעיף 18טו|ו־18טו}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} – לגבי תביעה אזרחית שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 9ג|סעיפים 9ג עד 9ז לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41|סעיפים 41}}, {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א|41א}}, {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א2|41א2}} {{ח:חיצוני|חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41ב|ו־41ב לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15א|סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה#סעיף 6ג|סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי״א–1951}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 42א|ו־42א לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}} (להלן – חוק שירות התעסוקה), {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 64א|וסעיף 64א לחוק שירות התעסוקה}}, לענין {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 42|סעיף 42 לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}} לענין תלונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|החוק האמור}} שענינה הפרת הוראה לפי חקיקת השוויון בעבודה.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 50א|סעיפים 50א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 50ב|50ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60ב|ו־60ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 173ב|סעיף 173ב לפקודת העיריות}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|בסעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות}}.

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ה׳ באדר התשמ״ח (23 בפברואר 1988).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;שר העבודה והרווחה
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>tf2ezlxqxokvmzfg2d1tje6tcv1j2xh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3023923</id>
      <parentid>3023512</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:30:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3023923</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4239" sha1="bfcqp2y88izs1yzsfvrpjbrlz1yiljc" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק מקורות אנרגיה]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* [[חוק העונשין]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)}}]]
* [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bfcqp2y88izs1yzsfvrpjbrlz1yiljc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023937</id>
      <parentid>3023923</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3023937</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3940" sha1="eubkorfyfh1yvwabp0tfc3gzn37rr9o" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|תקנות כלי הירייה {{מוקטן|(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)}}]]
* [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]]
* [[חוק מקורות אנרגיה]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* [[חוק העונשין]]
* [[כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל {{מוקטן|(אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 396/2005 – רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה)}}]]
* [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)|הודעת הגנה על בריאות הציבור {{מוקטן|(מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1334/2008 – חומרי טעם וריח ומרכיבי מזון מסוימים)}}]]
* [[הודעת הרוקחים (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)|הודעת הרוקחים {{מוקטן|(החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1223/2009 – תמרוקים)}}]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה {{מוקטן|(השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וביטוח בריאות משלים)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>eubkorfyfh1yvwabp0tfc3gzn37rr9o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3024046</id>
      <parentid>3022923</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:50:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3024046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31587" sha1="4wjin9b4811nnz1xnxpzod0q5ry823q" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>4wjin9b4811nnz1xnxpzod0q5ry823q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314272</id>
    <revision>
      <id>3023957</id>
      <parentid>866577</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:23:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב לפי שאר הדפים</comment>
      <origin>3023957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="262" sha1="ak37u0ixn38iusav1ufsmusbq0gx8jo" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה נ|ה ע}}

{{צת|עמוס|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|כ}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ס]]</text>
      <sha1>ak37u0ixn38iusav1ufsmusbq0gx8jo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מקורות אנרגיה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>322551</id>
    <revision>
      <id>3023916</id>
      <parentid>3007368</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:02:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) */ הסרת כפילות (: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].)))</comment>
      <origin>3023916</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104855" sha1="cprh1mcswo09h5f4xn79exakhz1c238" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820 תקן 152659 קוד a163Y00000DuE5sQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)). '''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 167|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1074|תיקון מס' 5|25:4693367)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ו, 5500|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|14473)).


__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לו, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]] או לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]], ואולם סמכויות הממונה לעניין אמצעי אכיפה מינהליים לפי [[פרק ז']] לא יואצלו אלא לעובד בכיר של משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לממונה ואחראי לנושא העיצומים הכספיים לפי חוק זה.
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים צורכי אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - דגם בסיס לייצור המכשיר צורך האנרגיה;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - הדירוג של המכשיר צורך האנרגיה במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר צורך אנרגיה;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר צורך אנרגיה באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר צורך אנרגיה לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר צורך אנרגיה, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיקבע השר בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים צורכי האנרגיה הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים צורכי האנרגיה תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים צורכי האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר צורך אנרגיה;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים צורכי אנרגיה, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים צורכי אנרגיה ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר צורך אנרגיה בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר צורך האנרגיה בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש במקורות אנרגיה ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים צורכי אנרגיה בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא ייבא יבואן מכשיר צורך אנרגיה, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר צורך אנרגיה ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן בידו אחד מאלה:
:: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
:: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
:: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].
: (ב)(1) סוג של מכשיר צורך אנרגיה המנוי [[בתוספת החמישית]] פטור מקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
:: (2) השר רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיחול לגביהם הפטור מאישור כאמור בפסקה (1), וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, [[בתוספת החמישית]], סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שייקבעו לגביהם תנאים למתן הפטור האמור או שתחול לגביהם הקלה בתנאים לקבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הגשת מסמכים אחרים לשם קבלת האישור, והכול אם נוכח כי עקב צריכת האנרגיה הנמוכה שלהם לא תיגרם בשל כך פגיעה במשק האנרגיה וכי סוגי המכשירים האמורים אינם רשומים במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]].
:: (3) השר רשאי, בצו, לגרוע [[מהתוספת החמישית]] סוג של מכשיר צורך אנרגיה; בלי לגרוע מהאמור, השר יגרע סוג של מכשיר [[מהתוספת החמישית]] אם נוכח כי סוג המכשיר רשום במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] או כי צריכת האנרגיה שלו אינה נמוכה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתחולת יתר הוראות חוק זה על מכשירים צורכי אנרגיה שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יצרן או יבואן לא יהיה פטור מאישור לפי אותו סעיף קטן, אלא אם כן יש בידו אחד מאלה:
:: (1) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (2) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1]];
:: (3) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]]; 
:: (4) הצהרה עצמית בנוסח שפורסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, שלפיה המכשיר עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) קבע השר מסמכים אחרים כתנאי למתן הפטור לפי סעיף קטן (ב)(2), יידרש יבואן או יצרן להחזיק את המסמכים האמורים נוסף על המסמכים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ג), לפי העניין, או במקומם, והכול כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2).

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר צורך האנרגיה בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר צורך אנרגיה מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ב1) היה המכשיר מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, שהדגם שלו רשום במרשם אירופי רשמי להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה, המנוי [[בחלק א' לתוספת השישית לחוק]] (להלן - מרשם) - מסמכים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השישית]] המעידים על רישום דגם המכשיר במרשם, בצירוף תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות את רשימת סוגי המכשירים צורכי האנרגיה במסלול האירופי, הרשומים במרשם כאמור; השר רשאי, בצו, להוסיף [[לחלק א' בתוספת השישית]] מרשם או לגרוע ממנו מרשם, וכן להוסיף [[לחלק ב' בתוספת השישית]] מסמכים המעידים על רישום במרשם או לגרוע ממנו מסמכים כאמור;
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר צורך אנרגיה [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה בלתי מוגבלת; ואולם, ראה הממונה כי השתנתה דרישת הנצילות האנרגטית שעל בסיסה ניתנו אישורים כאמור, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, ויציין בהודעתו את המועד שבו יפקע תוקף האישורים כאמור, ובלבד שתוקף האישורים יהיה לתקופה שלא תפחת משנה מיום פרסום ההודעה; ((&lt;s&gt;אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן&lt;/s&gt;)).
: (א1) על האמור בסעיף קטן (א), ניתן אישור לפי הצהרה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] ונמחק דגם המכשיר צורך האנרגיה שלגביו התבקש האישור מהמרשם כאמור [[באותו סעיף]], יעמוד האישור בתוקפו לתקופה של שישה חודשים מהמועד שבו דגם המכשיר נמחק מאותו מרשם.
: (א2) פרסם הממונה הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], להמשיך לייבא, להעביר או לשווק את סוג המכשיר כאמור, לפי העניין, בפטור מאישור, בהתאם לדרישת הנצילות האנרגטית טרם שינויה, עד למועד שנקבע בהודעה.
: (א3) יבואן או יצרן שקיבל אישור לפי [[סעיף 3ג(א)]] או שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], יבדוק אחת לשישה חודשים לפחות באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, אם פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים צורכי אנרגיה.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה, אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה, וכן יבואן או יצרן הפטור מקבלת אישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית, ובכלל זה את המסמכים שנדרש להגיש לבקשת האישור כאמור או את המסמכים שהם תנאי לקבלת פטור מאישור כאמור [[בסעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]] אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי.

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר צורך האנרגיה המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר צורך האנרגיה, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר צורך אנרגיה שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר צורך אנרגיה שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר צורך האנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר צורך האנרגיה;
:: (3) לאסוף את המכשיר צורך האנרגיה מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר צורך האנרגיה שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי צורך האנרגיה.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר צורך אנרגיה כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה או במסמכים שבידי היבואן או היצרן לפי [[סעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר צורך האנרגיה במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר צורך אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: היה לממונה חשש כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר מכשיר כאמור למשווק או ששיווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]], או יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לייבא מכשיר צורך אנרגיה, להעביר מכשיר כאמור למשווק או לשווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]] או לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג׳ לחוק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024]].))

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר צורך אנרגיה שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר צורך אנרגיה לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר צורך אנרגיה ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר צורך אנרגיה שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ניתן לגבי מכשיר צורך אנרגיה אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9י1. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 9א]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; נהלים כאמור יפורסמו באתר משרד האנרגיה והתשתיות; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 9ה]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 9י2]].

@ 9י2. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 9י1]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 9י3. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 9ה(א)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 9ה(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))
@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====

@ : (((הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] מעודכנים לשנת 2026):))

=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (1א) יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], בלי שיש בידו מסמכים כמפורט [[בסעיף 3ג(ג)]] וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], או שהמכשיר שאליו מתייחסים המסמכים אינו זהה למכשיר שיובא, הועבר או שווק בפטור כאמור || 70,760 || 141,540
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק או שיווק מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]], או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]], והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 94,350 || 188,720
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5א) מפר אמון שייבא מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור [[בסעיף 3יג(א)]] || 94,350 || 188,720 
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר צורך אנרגיה ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 35,380 || 70,760
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,530 || 11,790
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,530 || 11,790
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ((ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל)) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב
&lt;!-- @ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (([צ&quot;ל: בכותרת התוספת]:)) ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל. --&gt;

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ג(ב)]]))) ====

=== סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שחלים לגביהם פטור מקבלת אישור או הקלה בקבלתו לפי [[סעיף 3ג לחוק]] ===
==== חלק א' {{ש}} סוגי מכשירים שחל לגביהם פטור מקבלת אישור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! תנאים לפטור
|-
| : (1) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה ||
|-
| : (2) ממירים דיגיטליים ||
|-
| : (3) תנורי מיקרוגל ||
|-
| : (4) מדפסות ||
|-
| : (5) מכשירי רדיו ||
|-
| : (6) מגבירים ||
|-
| : (7) מכשירי טלפון אלחוטיים ||
|-
| : (8) מחשבים ||
|}


==== חלק ב' {{ש}} סוגי מכשירים שחלה לגביהם הקלה בקבלת הפטור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! ההקלה 
|-
| ||
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]]))) ====

=== חלק א': מרשמים אירופיים רשמיים להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה ===
@ (1) : מרשם EPREL - המרשם האירופי לתוויות אנרגיה למכשירים צורכי אנרגיה (European Product Registry Energy Labelling).

=== חלק ב': מסמכים המעידים על רישום במרשם אירופי רשמי ===
@ : פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], של רישום דגם המכשיר במרשם כמפורט [[בחלק א' לתוספת זו]] וכן קישור מקוון לדף המרשם כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 1|בפסקה (1) שבו]] מופיע רישום דגם המכשיר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר ראש הממשלה
* משה שחל שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג נשיא המדינה</text>
      <sha1>cprh1mcswo09h5f4xn79exakhz1c238</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023920</id>
      <parentid>3023916</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:06:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) */ : הסרת תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004 – בוטל בק&quot;ת 10687. (ומראש זאת היתה הוראת שעה), עדכון</comment>
      <origin>3023920</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104673" sha1="4h7er94dpusql42xcu0n1gk7rkbxjed" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820 תקן 152659 קוד a163Y00000DuE5sQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)). '''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 167|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1074|תיקון מס' 5|25:4693367)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ו, 5500|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|14473)).


__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לו, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]] או לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]], ואולם סמכויות הממונה לעניין אמצעי אכיפה מינהליים לפי [[פרק ז']] לא יואצלו אלא לעובד בכיר של משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לממונה ואחראי לנושא העיצומים הכספיים לפי חוק זה.
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים צורכי אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - דגם בסיס לייצור המכשיר צורך האנרגיה;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - הדירוג של המכשיר צורך האנרגיה במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר צורך אנרגיה;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר צורך אנרגיה באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר צורך אנרגיה לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר צורך אנרגיה, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיקבע השר בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים צורכי האנרגיה הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים צורכי האנרגיה תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים צורכי האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר צורך אנרגיה;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים צורכי אנרגיה, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים צורכי אנרגיה ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר צורך אנרגיה בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר צורך האנרגיה בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש במקורות אנרגיה ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים צורכי אנרגיה בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא ייבא יבואן מכשיר צורך אנרגיה, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר צורך אנרגיה ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן בידו אחד מאלה:
:: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
:: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
:: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].
: (ב)(1) סוג של מכשיר צורך אנרגיה המנוי [[בתוספת החמישית]] פטור מקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
:: (2) השר רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיחול לגביהם הפטור מאישור כאמור בפסקה (1), וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, [[בתוספת החמישית]], סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שייקבעו לגביהם תנאים למתן הפטור האמור או שתחול לגביהם הקלה בתנאים לקבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הגשת מסמכים אחרים לשם קבלת האישור, והכול אם נוכח כי עקב צריכת האנרגיה הנמוכה שלהם לא תיגרם בשל כך פגיעה במשק האנרגיה וכי סוגי המכשירים האמורים אינם רשומים במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]].
:: (3) השר רשאי, בצו, לגרוע [[מהתוספת החמישית]] סוג של מכשיר צורך אנרגיה; בלי לגרוע מהאמור, השר יגרע סוג של מכשיר [[מהתוספת החמישית]] אם נוכח כי סוג המכשיר רשום במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] או כי צריכת האנרגיה שלו אינה נמוכה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתחולת יתר הוראות חוק זה על מכשירים צורכי אנרגיה שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יצרן או יבואן לא יהיה פטור מאישור לפי אותו סעיף קטן, אלא אם כן יש בידו אחד מאלה:
:: (1) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (2) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1]];
:: (3) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]]; 
:: (4) הצהרה עצמית בנוסח שפורסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, שלפיה המכשיר עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) קבע השר מסמכים אחרים כתנאי למתן הפטור לפי סעיף קטן (ב)(2), יידרש יבואן או יצרן להחזיק את המסמכים האמורים נוסף על המסמכים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ג), לפי העניין, או במקומם, והכול כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2).

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר צורך האנרגיה בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר צורך אנרגיה מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ב1) היה המכשיר מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, שהדגם שלו רשום במרשם אירופי רשמי להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה, המנוי [[בחלק א' לתוספת השישית לחוק]] (להלן - מרשם) - מסמכים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השישית]] המעידים על רישום דגם המכשיר במרשם, בצירוף תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות את רשימת סוגי המכשירים צורכי האנרגיה במסלול האירופי, הרשומים במרשם כאמור; השר רשאי, בצו, להוסיף [[לחלק א' בתוספת השישית]] מרשם או לגרוע ממנו מרשם, וכן להוסיף [[לחלק ב' בתוספת השישית]] מסמכים המעידים על רישום במרשם או לגרוע ממנו מסמכים כאמור;
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר צורך אנרגיה [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה בלתי מוגבלת; ואולם, ראה הממונה כי השתנתה דרישת הנצילות האנרגטית שעל בסיסה ניתנו אישורים כאמור, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, ויציין בהודעתו את המועד שבו יפקע תוקף האישורים כאמור, ובלבד שתוקף האישורים יהיה לתקופה שלא תפחת משנה מיום פרסום ההודעה; ((&lt;s&gt;אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן&lt;/s&gt;)).
: (א1) על האמור בסעיף קטן (א), ניתן אישור לפי הצהרה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] ונמחק דגם המכשיר צורך האנרגיה שלגביו התבקש האישור מהמרשם כאמור [[באותו סעיף]], יעמוד האישור בתוקפו לתקופה של שישה חודשים מהמועד שבו דגם המכשיר נמחק מאותו מרשם.
: (א2) פרסם הממונה הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], להמשיך לייבא, להעביר או לשווק את סוג המכשיר כאמור, לפי העניין, בפטור מאישור, בהתאם לדרישת הנצילות האנרגטית טרם שינויה, עד למועד שנקבע בהודעה.
: (א3) יבואן או יצרן שקיבל אישור לפי [[סעיף 3ג(א)]] או שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], יבדוק אחת לשישה חודשים לפחות באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, אם פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים צורכי אנרגיה.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה, אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה, וכן יבואן או יצרן הפטור מקבלת אישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית, ובכלל זה את המסמכים שנדרש להגיש לבקשת האישור כאמור או את המסמכים שהם תנאי לקבלת פטור מאישור כאמור [[בסעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]] אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי.

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר צורך האנרגיה המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר צורך האנרגיה, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר צורך אנרגיה שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר צורך אנרגיה שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר צורך האנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר צורך האנרגיה;
:: (3) לאסוף את המכשיר צורך האנרגיה מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר צורך האנרגיה שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי צורך האנרגיה.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר צורך אנרגיה כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה או במסמכים שבידי היבואן או היצרן לפי [[סעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר צורך האנרגיה במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר צורך אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: היה לממונה חשש כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר מכשיר כאמור למשווק או ששיווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]], או יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לייבא מכשיר צורך אנרגיה, להעביר מכשיר כאמור למשווק או לשווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]] או לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג׳ לחוק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024]].))

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר צורך אנרגיה שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר צורך אנרגיה לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר צורך אנרגיה ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר צורך אנרגיה שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ניתן לגבי מכשיר צורך אנרגיה אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9י1. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 9א]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; נהלים כאמור יפורסמו באתר משרד האנרגיה והתשתיות; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 9ה]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 9י2]].

@ 9י2. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 9י1]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 9י3. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 9ה(א)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 9ה(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))
@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====

@ : (((הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] מעודכנים לשנת 2026):))

=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (1א) יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], בלי שיש בידו מסמכים כמפורט [[בסעיף 3ג(ג)]] וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], או שהמכשיר שאליו מתייחסים המסמכים אינו זהה למכשיר שיובא, הועבר או שווק בפטור כאמור || 70,760 || 141,540
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק או שיווק מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]], או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]], והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 94,350 || 188,720
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5א) מפר אמון שייבא מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור [[בסעיף 3יג(א)]] || 94,350 || 188,720 
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר צורך אנרגיה ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 35,380 || 70,760
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,530 || 11,790
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,530 || 11,790
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ((ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל)) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב
&lt;!-- @ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (([צ&quot;ל: בכותרת התוספת]:)) ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל. --&gt;

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ג(ב)]]))) ====

=== סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שחלים לגביהם פטור מקבלת אישור או הקלה בקבלתו לפי [[סעיף 3ג לחוק]] ===
==== חלק א' {{ש}} סוגי מכשירים שחל לגביהם פטור מקבלת אישור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! תנאים לפטור
|-
| : (1) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה ||
|-
| : (2) ממירים דיגיטליים ||
|-
| : (3) תנורי מיקרוגל ||
|-
| : (4) מדפסות ||
|-
| : (5) מכשירי רדיו ||
|-
| : (6) מגבירים ||
|-
| : (7) מכשירי טלפון אלחוטיים ||
|-
| : (8) מחשבים ||
|}


==== חלק ב' {{ש}} סוגי מכשירים שחלה לגביהם הקלה בקבלת הפטור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! ההקלה 
|-
| ||
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]]))) ====

=== חלק א': מרשמים אירופיים רשמיים להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה ===
@ (1) : מרשם EPREL - המרשם האירופי לתוויות אנרגיה למכשירים צורכי אנרגיה (European Product Registry Energy Labelling).

=== חלק ב': מסמכים המעידים על רישום במרשם אירופי רשמי ===
@ : פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], של רישום דגם המכשיר במרשם כמפורט [[בחלק א' לתוספת זו]] וכן קישור מקוון לדף המרשם כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 1|בפסקה (1) שבו]] מופיע רישום דגם המכשיר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר ראש הממשלה
* משה שחל שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג נשיא המדינה</text>
      <sha1>4h7er94dpusql42xcu0n1gk7rkbxjed</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023921</id>
      <parentid>3023920</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:28:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) */ תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004 בוטלו בק&quot;ת 10687</comment>
      <origin>3023921</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104498" sha1="8xchc5bol51ngx2hzfnrwp29oq6s008" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820 תקן 152659 קוד a163Y00000DuE5sQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)). '''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 167|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1074|תיקון מס' 5|25:4693367)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ו, 5500|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|14473)).


__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לו, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]] או לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]], ואולם סמכויות הממונה לעניין אמצעי אכיפה מינהליים לפי [[פרק ז']] לא יואצלו אלא לעובד בכיר של משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לממונה ואחראי לנושא העיצומים הכספיים לפי חוק זה.
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים צורכי אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - דגם בסיס לייצור המכשיר צורך האנרגיה;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - הדירוג של המכשיר צורך האנרגיה במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר צורך אנרגיה;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר צורך אנרגיה באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר צורך אנרגיה לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר צורך אנרגיה, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיקבע השר בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים צורכי האנרגיה הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים צורכי האנרגיה תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים צורכי האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר צורך אנרגיה;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים צורכי אנרגיה, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים צורכי אנרגיה ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר צורך אנרגיה בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר צורך האנרגיה בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש במקורות אנרגיה ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים צורכי אנרגיה בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא ייבא יבואן מכשיר צורך אנרגיה, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר צורך אנרגיה ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן בידו אחד מאלה:
:: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
:: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
:: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].
: (ב)(1) סוג של מכשיר צורך אנרגיה המנוי [[בתוספת החמישית]] פטור מקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
:: (2) השר רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיחול לגביהם הפטור מאישור כאמור בפסקה (1), וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, [[בתוספת החמישית]], סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שייקבעו לגביהם תנאים למתן הפטור האמור או שתחול לגביהם הקלה בתנאים לקבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הגשת מסמכים אחרים לשם קבלת האישור, והכול אם נוכח כי עקב צריכת האנרגיה הנמוכה שלהם לא תיגרם בשל כך פגיעה במשק האנרגיה וכי סוגי המכשירים האמורים אינם רשומים במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]].
:: (3) השר רשאי, בצו, לגרוע [[מהתוספת החמישית]] סוג של מכשיר צורך אנרגיה; בלי לגרוע מהאמור, השר יגרע סוג של מכשיר [[מהתוספת החמישית]] אם נוכח כי סוג המכשיר רשום במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] או כי צריכת האנרגיה שלו אינה נמוכה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתחולת יתר הוראות חוק זה על מכשירים צורכי אנרגיה שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יצרן או יבואן לא יהיה פטור מאישור לפי אותו סעיף קטן, אלא אם כן יש בידו אחד מאלה:
:: (1) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (2) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1]];
:: (3) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]]; 
:: (4) הצהרה עצמית בנוסח שפורסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, שלפיה המכשיר עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) קבע השר מסמכים אחרים כתנאי למתן הפטור לפי סעיף קטן (ב)(2), יידרש יבואן או יצרן להחזיק את המסמכים האמורים נוסף על המסמכים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ג), לפי העניין, או במקומם, והכול כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2).

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר צורך האנרגיה בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר צורך אנרגיה מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ב1) היה המכשיר מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, שהדגם שלו רשום במרשם אירופי רשמי להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה, המנוי [[בחלק א' לתוספת השישית לחוק]] (להלן - מרשם) - מסמכים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השישית]] המעידים על רישום דגם המכשיר במרשם, בצירוף תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות את רשימת סוגי המכשירים צורכי האנרגיה במסלול האירופי, הרשומים במרשם כאמור; השר רשאי, בצו, להוסיף [[לחלק א' בתוספת השישית]] מרשם או לגרוע ממנו מרשם, וכן להוסיף [[לחלק ב' בתוספת השישית]] מסמכים המעידים על רישום במרשם או לגרוע ממנו מסמכים כאמור;
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר צורך אנרגיה [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה בלתי מוגבלת; ואולם, ראה הממונה כי השתנתה דרישת הנצילות האנרגטית שעל בסיסה ניתנו אישורים כאמור, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, ויציין בהודעתו את המועד שבו יפקע תוקף האישורים כאמור, ובלבד שתוקף האישורים יהיה לתקופה שלא תפחת משנה מיום פרסום ההודעה; ((&lt;s&gt;אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן&lt;/s&gt;)).
: (א1) על האמור בסעיף קטן (א), ניתן אישור לפי הצהרה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] ונמחק דגם המכשיר צורך האנרגיה שלגביו התבקש האישור מהמרשם כאמור [[באותו סעיף]], יעמוד האישור בתוקפו לתקופה של שישה חודשים מהמועד שבו דגם המכשיר נמחק מאותו מרשם.
: (א2) פרסם הממונה הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], להמשיך לייבא, להעביר או לשווק את סוג המכשיר כאמור, לפי העניין, בפטור מאישור, בהתאם לדרישת הנצילות האנרגטית טרם שינויה, עד למועד שנקבע בהודעה.
: (א3) יבואן או יצרן שקיבל אישור לפי [[סעיף 3ג(א)]] או שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], יבדוק אחת לשישה חודשים לפחות באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, אם פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים צורכי אנרגיה.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה, אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה, וכן יבואן או יצרן הפטור מקבלת אישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית, ובכלל זה את המסמכים שנדרש להגיש לבקשת האישור כאמור או את המסמכים שהם תנאי לקבלת פטור מאישור כאמור [[בסעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]] אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי.

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר צורך האנרגיה המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר צורך האנרגיה, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר צורך אנרגיה שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר צורך אנרגיה שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר צורך האנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר צורך האנרגיה;
:: (3) לאסוף את המכשיר צורך האנרגיה מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר צורך האנרגיה שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי צורך האנרגיה.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר צורך אנרגיה כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה או במסמכים שבידי היבואן או היצרן לפי [[סעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר צורך האנרגיה במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר צורך אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: היה לממונה חשש כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר מכשיר כאמור למשווק או ששיווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]], או יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לייבא מכשיר צורך אנרגיה, להעביר מכשיר כאמור למשווק או לשווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]] או לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג׳ לחוק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024]].))

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר צורך אנרגיה שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר צורך אנרגיה לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר צורך אנרגיה ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר צורך אנרגיה שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ניתן לגבי מכשיר צורך אנרגיה אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9י1. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 9א]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; נהלים כאמור יפורסמו באתר משרד האנרגיה והתשתיות; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 9ה]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 9י2]].

@ 9י2. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 9י1]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 9י3. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 9ה(א)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 9ה(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))
@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====

@ : (((הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] מעודכנים לשנת 2026):))

=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (1א) יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], בלי שיש בידו מסמכים כמפורט [[בסעיף 3ג(ג)]] וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], או שהמכשיר שאליו מתייחסים המסמכים אינו זהה למכשיר שיובא, הועבר או שווק בפטור כאמור || 70,760 || 141,540
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק או שיווק מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]], או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]], והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 94,350 || 188,720
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5א) מפר אמון שייבא מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור [[בסעיף 3יג(א)]] || 94,350 || 188,720 
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר צורך אנרגיה ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 35,380 || 70,760
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,530 || 11,790
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,530 || 11,790
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ((ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל)) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב
&lt;!-- @ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (([צ&quot;ל: בכותרת התוספת]:)) ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל. --&gt;

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ג(ב)]]))) ====

=== סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שחלים לגביהם פטור מקבלת אישור או הקלה בקבלתו לפי [[סעיף 3ג לחוק]] ===
==== חלק א' {{ש}} סוגי מכשירים שחל לגביהם פטור מקבלת אישור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! תנאים לפטור
|-
| : (1) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה ||
|-
| : (2) ממירים דיגיטליים ||
|-
| : (3) תנורי מיקרוגל ||
|-
| : (4) מדפסות ||
|-
| : (5) מכשירי רדיו ||
|-
| : (6) מגבירים ||
|-
| : (7) מכשירי טלפון אלחוטיים ||
|-
| : (8) מחשבים ||
|}


==== חלק ב' {{ש}} סוגי מכשירים שחלה לגביהם הקלה בקבלת הפטור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! ההקלה 
|-
| ||
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]]))) ====

=== חלק א': מרשמים אירופיים רשמיים להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה ===
@ (1) : מרשם EPREL - המרשם האירופי לתוויות אנרגיה למכשירים צורכי אנרגיה (European Product Registry Energy Labelling).

=== חלק ב': מסמכים המעידים על רישום במרשם אירופי רשמי ===
@ : פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], של רישום דגם המכשיר במרשם כמפורט [[בחלק א' לתוספת זו]] וכן קישור מקוון לדף המרשם כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 1|בפסקה (1) שבו]] מופיע רישום דגם המכשיר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר ראש הממשלה
* משה שחל שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג נשיא המדינה</text>
      <sha1>8xchc5bol51ngx2hzfnrwp29oq6s008</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023938</id>
      <parentid>3023921</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:33:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3023938</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104871" sha1="bvfd5nrsxpu0eg9j5f1064bhbqym23j" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989

&lt;מאגר 2001090 תיקון 2161820 תקן 152659 קוד a163Y00000DuE5sQAF&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|8:209511)). '''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תש&quot;ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|12:210765)); ((תשע&quot;א, 651|תיקון|18:300977)); ((תשפ&quot;א, 108|תיקון מס' 2|23:591405)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 167|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1074|תיקון מס' 5|25:4693367)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ו, 5500|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|14473)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ומטרה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אנרגיה&quot; - יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מקור אנרגיה&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
:- &quot;עוסק באנרגיה&quot; - מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
:- &quot;צרכן אנרגיה&quot; - לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
:- &quot;צרכן אנרגיה ביטחוני&quot; - משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;תקנות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר האנרגיה;
:- &quot;הממונה&quot; - מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי [[סעיף 2ג]];
:- &quot;מפקח&quot; - מפקח שהוסמך לפי [[סעיף 4]].

@ 2. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

== פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 2א. תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ&quot;ח בסיוון התשע&quot;א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
:: (2) אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

@ 2ב. תמריצים (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
: (ב) שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

@ 2ג. מינוי הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
: (ב) הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לו, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי [[סעיף 3ד(ג)]] או לתת פטור לפי [[סעיף 3יד]], ואולם סמכויות הממונה לעניין אמצעי אכיפה מינהליים לפי [[פרק ז']] לא יואצלו אלא לעובד בכיר של משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לממונה ואחראי לנושא העיצומים הכספיים לפי חוק זה.
: (ג) הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

@ 3. סמכות להתקין תקנות (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
:: (1) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
:: (2) הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
:: (2א) הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
:: (3) ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
:: (4) הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
:: (5) דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
:: (6) עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
:: (7) ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
: (ב) כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין -
:: (1) הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
:: (2) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
:: (3) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
:: (4) העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
: (ד)(1) תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו - תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת - תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
:: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].))
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (התייעלות אנרגטית ומידע על צריכת אנרגיה של מכשירי קירור), התשס&quot;ד-2004]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]].))
&lt;!-- : ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס&quot;ט-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש&quot;ע-2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע&quot;א-2011]].))
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע&quot;ב-2012]].))

== פרק ג': הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים צורכי אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3א. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אב טיפוס&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - דגם בסיס לייצור המכשיר צורך האנרגיה;
:- &quot;אישור הממונה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3ה]];
:- &quot;דירוג אנרגטי&quot;, של מכשיר צורך אנרגיה - הדירוג של המכשיר צורך האנרגיה במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
:- &quot;דרישות חוקיות היבוא האירופיות&quot; - כללי האסדרה כמפורט להלן:
:: (1) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר צורך אנרגיה;
:: (3) תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
:- &quot;דרישת נצילות אנרגטית&quot; - כמשמעותה לפי [[סעיף 3ב(א)(1)]] או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]], ופועלת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3ד2]];
:- &quot;חוק התקנים&quot; - [[חוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;יבואן&quot; - אדם העוסק ביבוא מכשיר צורך אנרגיה באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
:- &quot;יצרן&quot; - אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר צורך אנרגיה לשם שיווקו בישראל;
:- &quot;מכון התקנים&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק התקנים]];
:- &quot;מעבדה בישראל&quot; - מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי [[סעיף 12 לחוק התקנים]];
:- &quot;משווק&quot; - אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר צורך אנרגיה, בישראל;
:- &quot;תווית דירוג אנרגטי&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 3ח]];
:- &quot;תקנות נצילות אנרגטית&quot; - תקנות לפי [[סעיף 3ב]].

=== סימן ב': תקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ב. תחולה ותקנות נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות [[פרק זה]] יחולו על סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיקבע השר בכפוף להוראות [[סעיף 3ב1]]; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים צורכי האנרגיה הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
:: (1) דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים צורכי האנרגיה תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
:: (2) דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים צורכי האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (3) המדרג האנרגטי - טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר צורך אנרגיה;
:: (4) המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים צורכי אנרגיה, כפי שייקבע.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו -
:: (1) כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים צורכי אנרגיה ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, &quot;יבוא מקביל&quot; - יבוא של מכשיר צורך אנרגיה בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר צורך האנרגיה בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
:: (2) במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש במקורות אנרגיה ולהפחית זיהום אוויר;
:: (3) בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים צורכי אנרגיה בין ישראל למדינות העולם.
: (ג)(1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות [[סעיף 3(ד)(1) סיפה]].
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

@ 3ב1. תחולה לעניין מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי [[סעיף 3ב]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3ד1]].

=== סימן ג': חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3ג. חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא ייבא יבואן מכשיר צורך אנרגיה, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר צורך אנרגיה ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן בידו אחד מאלה:
:: (1) אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ד]];
:: (2) אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות [[סעיף 3ה]];
:: (3) אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, לפי הוראות [[סעיף 3ד1]].
: (ב)(1) סוג של מכשיר צורך אנרגיה המנוי [[בתוספת החמישית]] פטור מקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
:: (2) השר רשאי, בצו, להוסיף [[לתוספת החמישית]] סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיחול לגביהם הפטור מאישור כאמור בפסקה (1), וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, [[בתוספת החמישית]], סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שייקבעו לגביהם תנאים למתן הפטור האמור או שתחול לגביהם הקלה בתנאים לקבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הגשת מסמכים אחרים לשם קבלת האישור, והכול אם נוכח כי עקב צריכת האנרגיה הנמוכה שלהם לא תיגרם בשל כך פגיעה במשק האנרגיה וכי סוגי המכשירים האמורים אינם רשומים במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]].
:: (3) השר רשאי, בצו, לגרוע [[מהתוספת החמישית]] סוג של מכשיר צורך אנרגיה; בלי לגרוע מהאמור, השר יגרע סוג של מכשיר [[מהתוספת החמישית]] אם נוכח כי סוג המכשיר רשום במרשם לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] או כי צריכת האנרגיה שלו אינה נמוכה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתחולת יתר הוראות חוק זה על מכשירים צורכי אנרגיה שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יצרן או יבואן לא יהיה פטור מאישור לפי אותו סעיף קטן, אלא אם כן יש בידו אחד מאלה:
:: (1) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה לפי [[סעיף 3ד]];
:: (2) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1]];
:: (3) כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]]; 
:: (4) הצהרה עצמית בנוסח שפורסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, שלפיה המכשיר עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) קבע השר מסמכים אחרים כתנאי למתן הפטור לפי סעיף קטן (ב)(2), יידרש יבואן או יצרן להחזיק את המסמכים האמורים נוסף על המסמכים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ג), לפי העניין, או במקומם, והכול כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2).

@ 3ד. אישור על פי הצהרה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ([[בפרק זה]] - מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה -
:: (1) המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
:: (3) הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (ב) להצהרה יצרף המבקש את אלה:
:: (1) נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית;
:: (2) התחייבות שלפיה -
::: (א) הוא יעמיד את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר צורך האנרגיה בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
::: (ב) הוא יעביר את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
: (ג)(1) הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית.
:: (2) אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
: (ד) מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה).
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]].
: (ו) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד1. אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
:: (1) התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
:: (2) אחד מאלה:
::: (א) מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
::: (ב) תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר צורך אנרגיה מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
::: (ב1) היה המכשיר מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, שהדגם שלו רשום במרשם אירופי רשמי להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה, המנוי [[בחלק א' לתוספת השישית לחוק]] (להלן - מרשם) - מסמכים כמפורט [[בחלק ב' לתוספת השישית]] המעידים על רישום דגם המכשיר במרשם, בצירוף תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות את רשימת סוגי המכשירים צורכי האנרגיה במסלול האירופי, הרשומים במרשם כאמור; השר רשאי, בצו, להוסיף [[לחלק א' בתוספת השישית]] מרשם או לגרוע ממנו מרשם, וכן להוסיף [[לחלק ב' בתוספת השישית]] מסמכים המעידים על רישום במרשם או לגרוע ממנו מסמכים כאמור;
::: (ג) כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
:: (3) כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ב) מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ([[בפרק זה]] - אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
:: (1) כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]];
:: (2) כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
: (ד) הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין-לאומי.

@ 3ד2. ועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ועדת החריגים לפי הוראות [[=הפקודה|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (בסעיף זה - הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה - קביעת תנאים מחמירים):
:: (1) קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(3)]];
:: (2) גריעת מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 3ד3]] לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
: (ב) הוראות [[סעיף 2יח לפקודה]], למעט [[-|סעיף 2יח(י)]] לעניין קביעת צו זמני, [[-#סעיף 2יח|(יב) ו-(טו)]], יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
: (ג) הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
: (ד) השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
: (ה) ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
: (ו) השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
: (ז) המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
: (ח) לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
: (ט) הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
: (י) לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
: (יא) החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את [[התוספת השלישית]] כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

@ 3ד3. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: השר רשאי בצו -
: (1) להוסיף מכשיר צורך אנרגיה [[לתוספת השלישית]] או [[לתוספת הרביעית]], אם נקבעה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
: (2) לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מתוספת השלישית]] או [[מהתוספת הרביעית]];
: (3) בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 3ד2]], לגרוע מכשיר צורך אנרגיה [[מהתוספת השלישית]] אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

@ 3ה. אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - בקשה לממונה).
: (ב) לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ג) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

@ 3ו. תוקף אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה בלתי מוגבלת; ואולם, ראה הממונה כי השתנתה דרישת הנצילות האנרגטית שעל בסיסה ניתנו אישורים כאמור, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, ויציין בהודעתו את המועד שבו יפקע תוקף האישורים כאמור, ובלבד שתוקף האישורים יהיה לתקופה שלא תפחת משנה מיום פרסום ההודעה; ((&lt;s&gt;אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן&lt;/s&gt;)).
: (א1) על האמור בסעיף קטן (א), ניתן אישור לפי הצהרה במסלול האירופי לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]] ונמחק דגם המכשיר צורך האנרגיה שלגביו התבקש האישור מהמרשם כאמור [[באותו סעיף]], יעמוד האישור בתוקפו לתקופה של שישה חודשים מהמועד שבו דגם המכשיר נמחק מאותו מרשם.
: (א2) פרסם הממונה הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], להמשיך לייבא, להעביר או לשווק את סוג המכשיר כאמור, לפי העניין, בפטור מאישור, בהתאם לדרישת הנצילות האנרגטית טרם שינויה, עד למועד שנקבע בהודעה.
: (א3) יבואן או יצרן שקיבל אישור לפי [[סעיף 3ג(א)]] או שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], יבדוק אחת לשישה חודשים לפחות באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, אם פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים צורכי אנרגיה.

@ 3ז. איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

@ 3ח. צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

@ 3ט. חובת שמירת מסמכים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה, אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה, וכן יבואן או יצרן הפטור מקבלת אישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית, ובכלל זה את המסמכים שנדרש להגיש לבקשת האישור כאמור או את המסמכים שהם תנאי לקבלת פטור מאישור כאמור [[בסעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]] אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

=== סימן ד': חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3י. חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: יבואן או יצרן המעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי.

@ 3יא. חובת משווק להציג דירוג אנרגטי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור [[בסעיף 3י]] ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר צורך האנרגיה המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
: (ב) לא יפרסם משווק מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר צורך האנרגיה, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי [[בתוספת הרביעית]] או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי [[סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן]], יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה.
:: (3) השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר צורך אנרגיה שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
:: (4) יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות [[סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן]], לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי [[חוק הגנת הצרכן]] יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי [[+|פרקים ה']] [[ו((-))ה'1 לאותו חוק]]; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב [[בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;שיווק מרחוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן]].

=== סימן ה': סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יב. מתן הוראות בשל אי-עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר צורך אנרגיה שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר צורך האנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
:: (2) להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר צורך האנרגיה;
:: (3) לאסוף את המכשיר צורך האנרגיה מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר צורך האנרגיה שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי צורך האנרגיה.
: (ג) מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר צורך אנרגיה כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
:: (1) להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה הוחלפה;
:: (2) להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
:: (3) להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת התווית.
: (ד) הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה או במסמכים שבידי היבואן או היצרן לפי [[סעיף 3ג(ג)]], וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר צורך האנרגיה במעבדה בישראל.
: (ה) הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 3יב1. נטילת דגימות של מכשיר צורך אנרגיה (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: היה לממונה חשש כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות [[סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי [[סעיף 4ב(3)(ד)]] תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

@ 3יג. מפר אמון (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר מכשיר כאמור למשווק או ששיווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]], או יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
: (ב) הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) מפר אמון לא יהיה רשאי לייבא מכשיר צורך אנרגיה, להעביר מכשיר כאמור למשווק או לשווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] [[או 3יד]] או לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

=== סימן ו': פטור (תיקון: תשפ&quot;א) ===

@ 3יד. פטור (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן.
: ((פורסמו [[תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג׳ לחוק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024]].))

== פרק ד': פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 4. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

@ 4א. תנאים להסמכת מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: לא יוסמך מפקח לפי [[סעיף 4(א)]] אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

@ 4ב. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3)(א) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
:: (ב) מכשיר צורך אנרגיה שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
:: (ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר צורך אנרגיה לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
:: (ד) מי שניטל ממנו מכשיר צורך אנרגיה ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי-עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

@ 4ג. זיהוי מפקח (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

@ 4ד. פיקוח בנוגע למכשיר צורך אנרגיה שניתן לגביו אישור הממונה (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2)
: (א) ניתן לגבי מכשיר צורך אנרגיה אישור הממונה לפי [[סעיף 3ה]], יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי [[פרק זה]] בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי [[סעיף 3ד]].
: (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

@ 5. סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 4ב]], לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

== פרק ה': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 6. סודיות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
: (ב) הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, &quot;ממונה ביטחון&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].

@ 7. ביצוע על־ידי הממונה (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]].
: (ב) הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

@ 8. שימוש בסמכות בענין כור גרעיני
: שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

== פרק ו': עונשין (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 9. עונשין (תיקון: תשע&quot;א, תשפ&quot;א)
: (א) מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי [[פרק ג']] או בתקנות המפורטות [[בחלק א' לתוספת הראשונה]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ובעבירה נמשכת - קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ב)(1) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]].
:: (2) נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

== פרק ז': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9א. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט [[בטור א' לחלק ב' בתוספת הראשונה]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הנקוב [[תוספת הראשונה|בטור ב']] לצד אותה הוראה.

@ 9ב. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 9ג]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 9ה]] ושיעור התוספת.

@ 9ג. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 9ב]], רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 9ד. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 9ג]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 9ו]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 9ג]] בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 9ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 9ו. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בתוספת הראשונה]] אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים [[בתוספת השנייה]] ובשיעורים הקבועים בה.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השנייה]].

@ 9ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 9ד(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 9יב]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי המנויים [[בתוספת הראשונה]] יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 9ח. המועד לתשלום (תיקון: תשפ&quot;א)
: העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 9ד]].

@ 9ט. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 9י. גבייה (תיקון: תשפ&quot;א)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9י1. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 9א]], והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן א']], למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; נהלים כאמור יפורסמו באתר משרד האנרגיה והתשתיות; בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 9ה]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 9י2]].

@ 9י2. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 9י1]], רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 9י3. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 9ה(א)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 9ה(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 9ב]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 9יא. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 9א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 9יב. ערעור (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של הממונה לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9יג. פרסום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 9יב]], יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 9ג]], ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 9ב]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 9יד. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
: (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 9טו. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט [[בטור ב' לתוספת האמורה]] לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
: (1) 250,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות החוק;
: (2) 100,000 שקלים חדשים - לעניין הפרות של הוראות התקנות.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 10. : ((הנוסח שולב [[בחוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]].))
@ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]].))

@ 12. סמכו((יו))ת [[((מ))פקודת המכרות]]
: (א) סמכות הנתונה [[בפקודת המכרות]] למפקח או למנהל, כמשמעותם [[#2|בפקודה האמורה]], תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי [[חוק הנפט]].
: (ב) לענין סעיף זה, &quot;מחצבים&quot; - למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם [[בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947]].

@ 13. ביטול
: חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977 - בטל.

@ 14. תקפות תקנות
: תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל&quot;ז-1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

@ 14א. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

@ 15. תחולה (תיקון: תשע&quot;א)
: חוק זה יחול על המדינה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיפים 9]], [[9א]] [[ו-9טו]]))) ====

@ : (((הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]] מעודכנים לשנת 2026):))

=== חלק א' ===

@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;תקנות דודי הקיטור&quot; - [[=תקנות דודי הקיטור|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור&quot; - [[=תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש&quot;ף-2020]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות יחידת קירור מים חדשה&quot; - [[=תקנות יחידת קירור מים חדשה|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;תקנות המחממים&quot; - [[=תקנות המחממים|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות מיתקני השאיבה&quot; - [[=תקנות מיתקני השאיבה|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הממירים&quot; - [[=תקנות הממירים|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע&quot;ה-2015]];
:- &quot;תקנות מנועי השראה חשמליים&quot; - [[=תקנות מנועי השראה חשמליים|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות הסקרים&quot; - [[=תקנות הסקרים|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע&quot;ט-2018]];
:- &quot;תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה&quot; - [[=תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ&quot;ד-1993]].

=== חלק ב' ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|-
! יחיד !! תאגיד
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בחוק'''
|-
| : (1) יבואן שייבא מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (1א) יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]], בלי שיש בידו מסמכים כמפורט [[בסעיף 3ג(ג)]] וכן מסמכים לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו לפי [[אותו סעיף]], או שהמכשיר שאליו מתייחסים המסמכים אינו זהה למכשיר שיובא, הועבר או שווק בפטור כאמור || 70,760 || 141,540
|-
| : (2) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק או שיווק מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 3ג]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3) יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי [[סעיף 3ד]] או במסמכים שמסר לפי [[הסעיף האמור]], או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (3א) יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(1)]] או לפי [[סעיף 3ג(ב)(2)]], אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי [[אותו סעיף]], והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי [[סעיף 3ד1(א)(2)]] נוגעים אליו || 94,350 || 188,720
|-
| : (4) יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה, בניגוד להוראות [[סעיף 3י]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5) יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב]] || 94,350 || 188,720
|-
| : (5א) מפר אמון שייבא מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי [[סעיף 3ג(ב)]] בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור [[בסעיף 3יג(א)]] || 94,350 || 188,720 
|-
| : (6) יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 3ט]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (7) משווק שהציג מכשיר צורך אנרגיה ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(א)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (8) משווק שפרסם מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות [[סעיף 3יא(ב)]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (9) יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי [[סעיף 3יב1]] || 35,380 || 70,760
|-
| : (10) יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי [[סעיף 4ב(2)]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | '''הוראות בתקנות'''
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דודי הקיטור|תקנות דודי קיטור]]
|-
| : (1) בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (2) בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (3) בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור=|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]]
|-
| : (4) מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (5) מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 17,690 || 29,480
|-
| : (6) מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים]]
|-
| : (7) בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (8) בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (9) בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד [[לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות יחידת קירור מים חדשה]]
|-
| : (10) מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות המחממים|תקנות יחידת המחממים]]
|-
| : (11) בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (12) בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד [[לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הממירים]]
|-
| : (13) מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות [[תקנה 2(א) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (14) יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (15) יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות הממירים]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מנועי השראה חשמליים]]
|-
| : (16) ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד [[לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים]]; לעניין זה, &quot;יבוא אישי&quot; - יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות מיתקני השאיבה]]
|-
| : (17) בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד [[לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה]] || 3,530 || 17,690
|-
| : (18) בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט [[בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה]], בניגוד [[לתקנה 4(ב) לאותן תקנות]] || 3,530 || 17,690
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות הסקרים]]
|-
| : (19) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד [[לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (20) צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (21) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד [[לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| : (22) צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד [[לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (23) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד [[לתקנה 4 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (24) צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד [[לתקנה 5 לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (25) צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד [[לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים]] || 11,790 || 11,790
|-
| : (26) צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד [[לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים]] || 29,480 || 58,970
|-
| colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot; | [[תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]]
|-
| : (27) מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות [[בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]], בניגוד [[לתקנה האמורה]] || 3,530 || 11,790
|-
| : (28) מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד [[לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה]] || 3,530 || 11,790
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;א) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 9ו]]))) ====
=== סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ===
@ 1. הגדרות - [[תוספת שנייה]]
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אישור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר - אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
:: (2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
:- &quot;יועץ מס מייצג&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].

@ 2. הפחתת סכומי העיצום הכספי
: הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה - 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10%;
: (2) מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה - 30%;
: (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - 30%.

@ 3. הפחתה בשל נסיבות אישיות
: ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

@ 4. הפחתה בשל כמה נסיבות
: התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור [[$ תוספת|בסעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]], רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

@ 5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
: (א) מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.
: (ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי [[$ תוספת|סעיפים 2]] [[$ תוספת|ו-3]] הופחת ובין שלא הופחת.
: (ג) מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ב1]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי [[שסעיף 3ד1]] חל עליהם (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ'ילרים);
: (2) מזגנים;
: (3) מקררים;
: (4) מכונות כביסה;
: (5) מייבשי כביסה;
: (6) מדיחי כלים;
: (7) תנורי אפייה;
: (8) נורות;
: (9) נטלים לנורות פלוארניות;
: (10) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
: (11) טלוויזיות;
: (12) מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת-מופעיים כלוביים.

@ 2. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
: (1) מזגנים;
: (2) מקררים;
: (3) מכונות כביסה;
: (4) מייבשי כביסה;
: (5) מדיחי כלים;
: (6) תנורי אפייה;
: (7) תנורי מיקרוגל;
: (8) ציוד טכנולוגיית מידע:
:: (א) מחשבים;
:: (ב) מסכים למחשב;
:: (ג) מדפסות;
: (9) ציוד שמע:
:: (א) מכשירי רדיו;
:: (ב) מגבירים;
:: (ג) מכשירי טלפון אלחוטיים;
: (10) טלוויזיות;
: (11) ממירים דיגיטליים.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3י]]))) ====
=== מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי ((ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל)) (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 1. : מזגנים
@ 2. : מקררים
@ 3. : מכונות כביסה
@ 4. : מייבשי כביסה
@ 5. : מדיחי כלים
@ 6. : תנורי אפיה
@ 7. : נורות
@ 8. : טלוויזיות
@ 9. : מסכי מחשב
&lt;!-- @ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (([צ&quot;ל: בכותרת התוספת]:)) ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל. --&gt;

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ג(ב)]]))) ====

=== סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שחלים לגביהם פטור מקבלת אישור או הקלה בקבלתו לפי [[סעיף 3ג לחוק]] ===
==== חלק א' {{ש}} סוגי מכשירים שחל לגביהם פטור מקבלת אישור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! תנאים לפטור
|-
| : (1) ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה ||
|-
| : (2) ממירים דיגיטליים ||
|-
| : (3) תנורי מיקרוגל ||
|-
| : (4) מדפסות ||
|-
| : (5) מכשירי רדיו ||
|-
| : (6) מגבירים ||
|-
| : (7) מכשירי טלפון אלחוטיים ||
|-
| : (8) מחשבים ||
|}

==== חלק ב' {{ש}} סוגי מכשירים שחלה לגביהם הקלה בקבלת הפטור ====
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המכשיר !! ההקלה 
|-
| ||
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)]]))) ====

=== חלק א': מרשמים אירופיים רשמיים להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה ===
@ (1) : מרשם EPREL - המרשם האירופי לתוויות אנרגיה למכשירים צורכי אנרגיה (European Product Registry Energy Labelling).

=== חלק ב': מסמכים המעידים על רישום במרשם אירופי רשמי ===
@ : פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]], של רישום דגם המכשיר במרשם כמפורט [[בחלק א' לתוספת זו]] וכן קישור מקוון לדף המרשם כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 1|בפסקה (1) שבו]] מופיע רישום דגם המכשיר.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז בכסלו התש&quot;ן (25 בדצמבר 1989).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר ראש הממשלה
* משה שחל שר האנרגיה והתשתית
* חיים הרצוג נשיא המדינה</text>
      <sha1>bvfd5nrsxpu0eg9j5f1064bhbqym23j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מקורות אנרגיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>322552</id>
    <revision>
      <id>3023922</id>
      <parentid>3007369</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:30:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023921] /* פרק ב': התייעלות אנרגטית (תיקון: תשפ&quot;א) */ תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס&quot;ה-2004 בוטלו בק&quot;ת 10687</comment>
      <origin>3023922</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="132662" sha1="r7tlwm456ih4bqtcp769rf22g0pa5j2" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001090}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 61|חוק רשות לאומית לאנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209511.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תש״ן, 28|חוק מקורות אנרגיה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210765.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 651|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300977.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 108|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_591405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 167|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1074|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693367.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 5500|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14473.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות ומטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: התייעלות אנרגטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים צורכי אנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקנות נצילות אנרגטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: סמכויות הממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: פטור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות ומטרה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״א, תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה“ – יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור אנרגיה“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק באנרגיה“ – מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן אנרגיה“ – לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן אנרגיה ביטחוני“ – משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר האנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ג|סעיף 2ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.

{{ח:סעיף|2|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה היא לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחסכון.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: התייעלות אנרגטית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|2א|תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קידום מטרת חוק זה, תאשר הממשלה עד ליום כ״ח בסיוון התשע״א (30 ביוני 2011), לפי הצעת השר, לאחר שהתייעץ עם השר להגנת הסביבה, תכנית לאומית רב־שנתית להתייעלות אנרגטית שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יעדים מדידים או כמותיים לחיסכון ולייעול בשימוש באנרגיה ולניצול מקורות אנרגיה, לרבות במגזר הציבורי, בתוך פרקי זמן שונים שייקבעו בתכנית;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים ודרכים ועמידה ביעדים כאמור בפסקה (1), לרבות הוראות להעדפת השימוש במבנים ובמתקנים יעילים מבחינת השימוש באנרגיה ואמצעים לעידוד עמידה ביעדים שנקבעו;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים ובכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שרי הממשלה ידווחו לממשלה בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שנקטו משרדיהם ויחידות הסמך הכפופות להם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ויגיש לה בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ד)}} הממשלה תעדכן את התכנית מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים.

{{ח:סעיף|2ב|תמריצים|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר והשר רשאים לקבוע הוראות לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|2ג|מינוי הממונה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ממונה לעניין חוק זה מקרב עובדי משרדו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לו, למעט הסמכות לקבוע הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד(ג)}} או לתת פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יד|סעיף 3יד}}, ואולם סמכויות הממונה לעניין אמצעי אכיפה מינהליים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} לא יואצלו אלא לעובד בכיר של משרד האנרגיה והתשתיות הכפוף לממונה ואחראי לנושא העיצומים הכספיים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) ועל אצילת סמכויות לפי סעיף קטן (ב) תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|3|סמכות להתקין תקנות|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} למימוש מטרתו של חוק זה רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה;
{{ח:תתת|(2)}} הדרכים להבטחת חסכון ויעילות בשימוש באנרגיה;
{{ח:תתת|(2א)}} הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בניצול מקורות אנרגיה ושימוש באנרגיה במבנים;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע הסכמים בינלאומיים בתחום חיפושי אנרגיה והשימוש במקורות אנרגיה;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת השימוש במקורות אנרגיה בשעת חירום;
{{ח:תתת|(5)}} דרכי הכנת תכניות להקמתן או להרחבתן של תחנות כוח גרעיני להפקת חשמל;
{{ח:תתת|(6)}} עידוד המחקר והפיתוח בתחום מקורות אנרגיה וניצולם;
{{ח:תתת|(7)}} ריכוז מידע וחילופי מידע בתחום האנרגיה ותיאום בין עוסקים באנרגיה, בחיפושי מקורות אנרגיה ובביצוע תכניות אנרגיה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אשר השר רשאי להסדיר בתקנות לפי סעיף זה רשאי הוא בתקנות לאסרו, להגבילו ולהתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון כללי או מיוחד.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), השר יקבע הוראות לעניין התייעלות אנרגטית, ובכלל זה הוראות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} הפחתת צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל בזמן המתנה;
{{ח:תתת|(2)}} העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית בתאורה במגזר הפרטי, הציבורי והעסקי;
{{ח:תתת|(3)}} העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במיזוג אוויר במגזר הציבורי והעסקי;
{{ח:תתת|(4)}} העלאת רמת ההתייעלות האנרגטית במכשירי טלוויזיה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תקנות כאמור בסעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה ועם השר שהתקנות האמורות הן בתחום האחריות של משרדו; לא העביר אחד מהשרים האמורים את עמדתו לעניין תקנות כאמור בסעיף זה בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין (בפסקה זו – תקופת ההתייעצות), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עמו לפי פסקה זו, אלא אם כן ביקש בתוך תקופת ההתייעצות להאריכה לגביו, ואם ביקש זאת – תוארך תקופת ההתייעצות עמו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), תקנות שיחולו רק על המגזר הציבורי יותקנו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), שיש להן השלכה על תכנון ובנייה לפי דיני התכנון והבנייה, יותקנו בהסכמת שר הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים)|תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ״ד–1993}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית)|תקנות מקורות אנרגיה (מדד יעילות מזערית לנטל לנורה פלואורנית), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי)|תקנות מקורות אנרגיה (צריכת אנרגיה מרבית למכשיר חשמל ביתי), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים)|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה)|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי למקלט טלוויזיה), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים)|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות)|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית לנורה חשמלית לתאורת פנים במבנים) (נורות פלואורניות), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין נצילות אנרגטית ביבוא ובשיווק של מכשירים צורכי אנרגיה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אב טיפוס“, של מכשיר צורך אנרגיה – דגם בסיס לייצור המכשיר צורך האנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור הממונה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3ה|בסעיף 3ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירוג אנרגטי“, של מכשיר צורך אנרגיה – הדירוג של המכשיר צורך האנרגיה במדרג האנרגטי בהתאם לרמת הנצילות האנרגטית שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות חוקיות היבוא האירופיות“ – כללי האסדרה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תקנה של האיחוד האירופי הקובעת דרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} תקנה של האיחוד האירופי הקובעת את תווית הדירוג האנרגטי שיש לצרף למכשיר צורך אנרגיה;
{{ח:תתת|(3)}} תקן של האיחוד האירופי הקובע את אופן הבדיקה של דרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישת נצילות אנרגטית“ – כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב(א)(1)}} או בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, ופועלת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד2|סעיף 3ד2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקנים“ – {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – אדם העוסק ביבוא מכשיר צורך אנרגיה באופן מסחרי, בין דרך קבע ובין באקראי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – אדם העוסק בייצור בישראל של מכשיר צורך אנרגיה לשם שיווקו בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכון התקנים“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה בישראל“ – מכון התקנים או מעבדה מאושרת לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התקנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משווק“ – אדם העוסק בשיווק או במכר של מכשיר צורך אנרגיה, בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית דירוג אנרגטי“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3ח|בסעיף 3ח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות נצילות אנרגטית“ – תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: תקנות נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3ב|תחולה ותקנות נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיקבע השר בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ב1|סעיף 3ב1}}; קבע השר כאמור, יקבע לגבי כל אחד מסוגי המכשירים צורכי האנרגיה הוראות בעניינים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), וכן רשאי הוא לקבוע לגבי כל אחד מהם הוראות בעניין המפורט בפסקה (4):
{{ח:תתת|(1)}} דרישה שלפיה הנצילות האנרגטית של המכשירים צורכי האנרגיה תעלה על נצילות אנרגטית מזערית כפי שתיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} דרך הבדיקה לקביעת עמידתם של המכשירים צורכי האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(3)}} המדרג האנרגטי – טווח הדירוגים האנרגטיים של מכשיר צורך אנרגיה;
{{ח:תתת|(4)}} המתכונת והצורה של תווית דירוג אנרגטי, אם חלה חובה לצרף תווית דירוג אנרגטית לגבי סוגי מכשירים צורכי אנרגיה, כפי שייקבע.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו –
{{ח:תתת|(1)}} כך שלא יימנע יבוא מקביל של מכשירים צורכי אנרגיה ובכלל זה שלא תיקבע דרישה לקשר ישיר בין היבואן ליצרן כתנאי ליבוא מוצר; לעניין זה, ”יבוא מקביל“ – יבוא של מכשיר צורך אנרגיה בידי מי שאינו יבואן המייבא את המכשיר צורך האנרגיה בהתאם להסכם עם היצרן של אותו מכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} במטרה להביא לחיסכון באנרגיה, לצמצם את השימוש במקורות אנרגיה ולהפחית זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} בשים לב לנהוג במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ולצורך לצמצם חסמי סחר במכשירים צורכי אנרגיה בין ישראל למדינות העולם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא העביר השר להגנת הסביבה את עמדתו לעניין תקנות כאמור בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ד)(1) סיפה}}.
{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בשים לב להוראות הקבועות במדינות מפותחות, ובכלל זה מדינות האיחוד האירופי.

{{ח:סעיף|3ב1|תחולה לעניין מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי, שהשר לא קבע לגביהם דרישת נצילות אנרגטית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיף 3ב}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובת עמידה בדרישת נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3ג|חובת קבלת אישור על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא יבואן מכשיר צורך אנרגיה, לא יעביר יבואן או יצרן למשווק מכשיר צורך אנרגיה ולא ישווק יבואן או יצרן מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן בידו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור על פי הצהרה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תתת|(2)}} אישור מאת הממונה על עמידה בדרישת נצילות אנרגטית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סוג של מכשיר צורך אנרגיה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} פטור מקבלת אישור לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בצו, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שיחול לגביהם הפטור מאישור כאמור בפסקה (1), וכן רשאי הוא לקבוע, בצו, {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שייקבעו לגביהם תנאים למתן הפטור האמור או שתחול לגביהם הקלה בתנאים לקבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה הגשת מסמכים אחרים לשם קבלת האישור, והכול אם נוכח כי עקב צריכת האנרגיה הנמוכה שלהם לא תיגרם בשל כך פגיעה במשק האנרגיה וכי סוגי המכשירים האמורים אינם רשומים במרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)}}.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בצו, לגרוע {{ח:פנימי|תוספת 5|מהתוספת החמישית}} סוג של מכשיר צורך אנרגיה; בלי לגרוע מהאמור, השר יגרע סוג של מכשיר {{ח:פנימי|תוספת 5|מהתוספת החמישית}} אם נוכח כי סוג המכשיר רשום במרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)}} או כי צריכת האנרגיה שלו אינה נמוכה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מתחולת יתר הוראות חוק זה על מכשירים צורכי אנרגיה שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), יצרן או יבואן לא יהיה פטור מאישור לפי אותו סעיף קטן, אלא אם כן יש בידו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}};
{{ח:תתת|(2)}} כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1}};
{{ח:תתת|(3)}} כל המסמכים הנדרשים לקבלת אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}};
{{ח:תתת|(4)}} הצהרה עצמית בנוסח שפורסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, שלפיה המכשיר עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת|(ד)}} קבע השר מסמכים אחרים כתנאי למתן הפטור לפי סעיף קטן (ב)(2), יידרש יבואן או יצרן להחזיק את המסמכים האמורים נוסף על המסמכים המנויים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (ג), לפי העניין, או במקומם, והכול כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2).

{{ח:סעיף|3ד|אישור על פי הצהרה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – מבקש) יגיש לממונה, באופן מקוון, הצהרה שלפיה –
{{ח:תתת|(1)}} המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מודע להליכים העלולים להינקט נגדו לפי הוראות כל דין בשל הגשת הצהרה כוזבת או שגויה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא צירף התחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ב)}} להצהרה יצרף המבקש את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתונים בעניין עמידתו של אב טיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, ובכלל זה נתונים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) ושעליהם הממונה יוכל להסתמך, בין היתר, בקביעת הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה; אין בהגשת הנתונים האמורים כדי לפטור את המבקש מאחריותו לעמידת אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} התחייבות שלפיה –
{{ח:תתתת|(א)}} הוא יעמיד את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסן היבואן, בנמל או בכל מקום שבו נמצא המכשיר צורך האנרגיה בטרם הפצתו למשווק, בלא קבלת תמורה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא יעביר את המכשיר צורך האנרגיה שלגביו מתבקש האישור למעבדה בישראל לשם בדיקת עמידתו בדרישת נצילות אנרגטית, וכן יישא בהוצאות הבדיקה ויעביר את תוצאותיה לבחינת הממונה, והכול אם המפקח יורה לו לעשות כן ובאופן שיורה לו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הממונה רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים שיש לצרף להצהרה לפי סעיף קטן (ב)(1) לשם הוכחת עמידתו של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תתת|(2)}} אין חובה לפרסם ברשומות את הוראות הממונה לפי פסקה (1), אולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על קביעת הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרד האנרגיה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ורשאי השר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
{{ח:תת|(ד)}} מבקש שהגיש הצהרה והתחייבות לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – אישור על פי הצהרה).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות כי לא יונפק אישור על פי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי.

{{ח:סעיף|3ד1|אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן המבקש אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה, בהתבסס על דרישות חוקיות היבוא האירופיות, יגיש לממונה הצהרה מקוונת הכוללת את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התחייבות כי המכשיר שלגביו התבקש האישור זהה למכשיר שהמסמכים המפורטים בפסקה (2) נוגעים אליו;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים אירופיים (EU Declaration of Conformity) באנגלית מטעם היצרן או מטעם נציגות שהסמיך היצרן, המפרט את התקנות והתקנים האירופיים שבהם המכשיר עומד, ותצורף לו תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה דוגמה למסמך הצהרת התאמה לתקנות ולתקנים האירופיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} תעודת בדיקה מאת מעבדה מוסמכת שהסמיך גוף החבר בארגון ILAC או מאת מעבדה בישראל, לבדיקת מכשיר צורך אנרגיה מאותו סוג, ולפיה המכשיר עומד בדרישות רמת הנצילות האנרגטית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, ותצורף לה תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות היבוא האירופיות; לעניין זה, ”ארגון ILAC“ – הארגון הבין־לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח (International Laboratory Accreditation Cooperation);
{{ח:תתתת|(ב1)}} היה המכשיר מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי, שהדגם שלו רשום במרשם אירופי רשמי להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השישית לחוק}} (להלן – מרשם) – מסמכים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השישית}} המעידים על רישום דגם המכשיר במרשם, בצירוף תווית דירוג אנרגטי המתאימה לרמת הנצילות האנרגטית של המכשיר צורך האנרגיה, אם נדרשת תווית כאמור בדרישות חוקיות הייבוא האירופיות; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות את רשימת סוגי המכשירים צורכי האנרגיה במסלול האירופי, הרשומים במרשם כאמור; השר רשאי, בצו, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|לחלק א׳ בתוספת השישית}} מרשם או לגרוע ממנו מרשם, וכן להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|לחלק ב׳ בתוספת השישית}} מסמכים המעידים על רישום במרשם או לגרוע ממנו מסמכים כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} כל מסמך אחר שקבע השר, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר;
{{ח:תתת|(3)}} כל מסמך נוסף אחר שקבע השר, בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד2|סעיף 3ד2}}, אם קבע, שיש בו כדי להוכיח את התאמת המוצר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש שהגיש הצהרה לפי סעיף זה יקבל אישור שיונפק אוטומטית על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי).
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לממונה חשש כי אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה שלגביו הוגשה הצהרה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי לא יונפק אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}};
{{ח:תתת|(2)}} כי היבואן יגיש מסמך נוסף על המסמך שצורף לפי סעיף קטן (א), שיש בו כדי לסייע בהוכחת התאמת המכשיר לכלל דרישות חוקיות היבוא האירופיות החלות על המכשיר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (ג) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים או על מידע שבידי הממונה לגבי המבקש, המכשיר צורך האנרגיה שבנוגע אליו מתבקש האישור, יצרן המכשיר צורך האנרגיה או המדינה שממנה מיובא המכשיר צורך האנרגיה או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת או מארגון בין־לאומי.

{{ח:סעיף|3ד2|ועדת החריגים|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}} (בסעיף זה – הפקודה), תפעל גם לעניין חוק זה, ותפקידה לתת לשר את המלצתה לעניין קביעת תנאים נוספים לגבי יבוא מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ותנאים מחמירים לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות כמפורט להלן (בסעיף זה – קביעת תנאים מחמירים):
{{ח:תתת|(1)}} קביעת תנאים נוספים בתקנות לקבלת אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} גריעת מכשיר צורך אנרגיה {{ח:פנימי|תוספת 3|מתוספת השלישית}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד3|סעיף 3ד3}} לשם קביעתה של דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודה}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח(י)}} לעניין קביעת צו זמני, {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|(יב) ו־(טו)}}, יחולו לעניין פעולתה של ועדת החריגים לפי חוק זה בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (יב).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכהן כחבר הוועדה במקום הממונה על התקינה.
{{ח:תת|(ד)}} השר או הממונה יפנו לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה לעניין קביעת תנאים מחמירים; לפנייה יצורפו פרטי התנאים המחמירים שהשר מבקש לקבוע, לפי העניין, וכן חוות דעת מאת הממונה בדבר נחיצותם של התנאים המחמירים; חוות הדעת תכלול גם התייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר מחיה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה או הודיעה במהלכה כי אין בכוונתה לדון בפנייה, יראו כאילו המליצה לקבוע את התנאים המחמירים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע את התנאים המחמירים לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לעשות כן.
{{ח:תת|(ז)}} המליצה ועדת החריגים לשר שלא לקבוע את התנאים המחמירים, רשאי הוא לפנות לממשלה לקבלת אישורה לעשות כן.
{{ח:תת|(ח)}} לפניית השר לממשלה לשם קבלת אישורה לקבוע את התנאים המחמירים יצורפו המלצת ועדת החריגים, פרטי התנאים המחמירים הנוגעים לפנייה ועמדת השר המפרטת את נימוקיו שלא לאמץ את המלצת ועדת החריגים.
{{ח:תת|(ט)}} הממשלה תקבל החלטה בנוגע לפניית השר כאמור בסעיף קטן (ז) בתוך 21 ימים ממועד פניית השר לממשלה, ורשאית היא להאריך את התקופה בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופה הנוספת הכוללת לא תעלה על 42 ימים; הממשלה תהיה רשאית להפעיל את סמכותה לפי סעיף זה באמצעות ועדת שרים, כפי שתחליט.
{{ח:תת|(י)}} לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), יראו את פניית השר לקביעת התנאים המחמירים כאילו אושרה על ידה, אלא אם כן חזר בו השר מפנייתו טרם סיום התקופה האמורה.
{{ח:תת|(יא)}} החליטה הממשלה לאשר את בקשת השר או חלפה התקופה הקבועה בסעיף קטן (ט), רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות את התנאים הנוספים או לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ד3|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי בצו –
{{ח:תת|(1)}} להוסיף מכשיר צורך אנרגיה {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת הרביעית}}, אם נקבעה לגבי אותו מכשיר צורך אנרגיה, בדרישות חוקיות היבוא האירופיות, דרישת נצילות אנרגטית או דרישת צירוף תווית דירוג אנרגטי;
{{ח:תת|(2)}} לגרוע מכשיר צורך אנרגיה {{ח:פנימי|תוספת 3|מתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|מהתוספת הרביעית}};
{{ח:תת|(3)}} בהמלצה של ועדת החריגים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ד2|סעיף 3ד2}}, לגרוע מכשיר צורך אנרגיה {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}} אם ביקש לקבוע לגביו דרישת נצילות אנרגטית מחמירה לעומת דרישות חוקיות היבוא האירופיות.

{{ח:סעיף|3ה|אישור הממונה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן המבקש לקבל את אישור הממונה, יגיש לממונה בקשה מקוונת בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – בקשה לממונה).
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה לממונה יצרף המבקש תוצאות בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל המעידות שאב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה אם מצא, על פי תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, כי אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה ובכלל זה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי עומד בדרישת נצילות אנרגטית.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה לממונה ואופן מתן האישור.

{{ח:סעיף|3ו|תוקף אישורים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה יינתן לתקופה בלתי מוגבלת; ואולם, ראה הממונה כי השתנתה דרישת הנצילות האנרגטית שעל בסיסה ניתנו אישורים כאמור, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, ויציין בהודעתו את המועד שבו יפקע תוקף האישורים כאמור, ובלבד שתוקף האישורים יהיה לתקופה שלא תפחת משנה מיום פרסום ההודעה; {{ח:הערה|&lt;s&gt;אולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את תוקף האישור בשנה נוספת לפי בקשת היבואן או היצרן&lt;/s&gt;}}.
{{ח:תת|(א1)}} על האמור בסעיף קטן (א), ניתן אישור לפי הצהרה במסלול האירופי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)}} ונמחק דגם המכשיר צורך האנרגיה שלגביו התבקש האישור מהמרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|באותו סעיף}}, יעמוד האישור בתוקפו לתקופה של שישה חודשים מהמועד שבו דגם המכשיר נמחק מאותו מרשם.
{{ח:תת|(א2)}} פרסם הממונה הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}}, להמשיך לייבא, להעביר או לשווק את סוג המכשיר כאמור, לפי העניין, בפטור מאישור, בהתאם לדרישת הנצילות האנרגטית טרם שינויה, עד למועד שנקבע בהודעה.
{{ח:תת|(א3)}} יבואן או יצרן שקיבל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(א)}} או שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}}, יבדוק אחת לשישה חודשים לפחות באתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, אם פורסמה הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את תקופת התוקף של אישורים כאמור בסעיף קטן (א) ולקבוע תקופות תוקף שונות לסוגי מכשירים צורכי אנרגיה.

{{ח:סעיף|3ז|איסור העברה, שעבוד או עיקול של אישורים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ואישור הממונה אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

{{ח:סעיף|3ח|צירוף תווית דירוג אנרגטי לאישור על פי הצהרה ולאישור הממונה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי ולאישור הממונה תצורף תווית שעליה סימן המשקף את הדירוג האנרגטי של אב הטיפוס של המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי; הדירוג האנרגטי ייקבע על סמך הנתונים שפורטו בהצהרה או על סמך תוצאות הבדיקה שצורפו לבקשה לממונה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|3ט|חובת שמירת מסמכים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} יבואן או יצרן שקיבל אישור על פי הצהרה, אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או אישור הממונה, וכן יבואן או יצרן הפטור מקבלת אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}}, ישמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר צורך האנרגיה בדרישת הנצילות האנרגטית, ובכלל זה את המסמכים שנדרש להגיש לבקשת האישור כאמור או את המסמכים שהם תנאי לקבלת פטור מאישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בסעיף 3ג(ג)}}, וכן מסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)(2)}} אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|אותו סעיף}}, לתקופה של שבע שנים לפחות, לרבות בדרך דיגיטלית.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין אופן שמירתם והיקף המידע שיש לשמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: חובות לעניין סימון הדירוג האנרגטי|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3י|חובת יבואן ויצרן להעביר למשווק תווית דירוג אנרגטי|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} יבואן או יצרן המעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק יעביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית דירוג אנרגטי.

{{ח:סעיף|3יא|חובת משווק להציג דירוג אנרגטי|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משווק שקיבל תווית דירוג אנרגטי מיבואן או מיצרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3י|בסעיף 3י}} ידביק או יטביע את התווית במקום בולט לעין על גבי המכשיר צורך האנרגיה המוצע למכירה; לא יציג משווק מכשיר צורך אנרגיה אלא אם כן מודבקת או מוטבעת עליו תווית כאמור; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת הצגה של התווית במקומות נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרסם משווק מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה לא יציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, אלא אם כן ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשיווק מרחוק יציג משווק לצד תיאור המכשיר צורך האנרגיה, במקום תווית הדירוג האנרגטי, את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, אם המכשיר צורך האנרגיה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או אם נקבעה לגביו לפי חוק זה דרישה להצגת תווית כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הוראות פסקה (1), במסמך שמוסר משווק לצרכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|סעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן}}, יכלול המשווק את הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי לקבוע נתונים נוספים לעניין נצילות אנרגטית של מכשיר צורך אנרגיה שעל משווק להציג בשיווק מרחוק לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(4)}} יראו הפרה של הוראות סעיף קטן זה כהפרה של הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|סעיף 14ג(א) או (ב) לחוק הגנת הצרכן}}, לפי העניין, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ולמפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}} יהיו נתונות, לעניין אותה הפרה, כל הסמכויות שיש להם לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה1|ו{{ח:הערה|־}}ה׳1 לאותו חוק}}; סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראות כאמור יהיה הסכום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22ג|בסעיף 22ג(א) לחוק הגנת הצרכן}}.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיווק מרחוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: סמכויות הממונה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3יב|מתן הוראות בשל אי־&lt;wbr&gt;עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית או בשל דירוג אנרגטי שגוי|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות ליבואן או ליצרן לפעול בהתאם למפורט בפסקאות שלהלן, כולן או חלקן, אם מצא כי מכשיר צורך אנרגיה שייבא או שייצר אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית:
{{ח:תתת|(1)}} להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי המכשיר צורך האנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לפרסם בכלי התקשורת כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית;
{{ח:תתת|(2)}} להפסיק לייבא או להעביר למשווק, לפי העניין, את המכשיר צורך האנרגיה;
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף את המכשיר צורך האנרגיה מהמשווק כפי שיורה לו הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות גם למשווק של המכשיר צורך האנרגיה שלגביו הורה כאמור, להפסיק לשווק או להציג למכירה את המכשיר החשמלי צורך האנרגיה.
{{ח:תת|(ג)}} מצא הממונה כי הדירוג האנרגטי של מכשיר צורך אנרגיה כפי שמופיע בתווית הדירוג האנרגטי הוא שגוי, אף שהוא עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן להחליף את תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה, וכן רשאי הוא להורות ליבואן או ליצרן על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להודיע לציבור, ובכלל זה לפרסם בכלי התקשורת, כפי שיורה לו הממונה, כי תווית הדירוג האנרגטי של המכשיר צורך האנרגיה הוחלפה;
{{ח:תתת|(2)}} להפסיק לייבא או להפסיק להעביר למשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת תווית הדירוג האנרגטי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} להודיע למשווק לחדול מלשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד שתווית הדירוג האנרגטי תוחלף; קיבל משווק הודעה כאמור, יפסיק לשווק את המכשיר צורך האנרגיה עד להחלפת התווית.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות הממונה לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין היתר, לפער שבין הנתונים כפי שפורטו בהצהרה או במסמכים שבידי היבואן או היצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ג)}}, וכן מסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)(2)}}, אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|אותו סעיף}}, לנתונים שעלו מתוצאות בדיקת המכשיר צורך האנרגיה במעבדה בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה לא ייתן הוראה לפי סעיף זה אלא לאחר שהודיע על כך, בכתב, למי שבכוונתו להורות לו כאמור, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|3יב1|נטילת דגימות של מכשיר צורך אנרגיה|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} היה לממונה חשש כי מכשיר צורך אנרגיה אינו עומד בדרישת נצילות אנרגטית, רשאי הוא למסור ליצרן, ליבואן או למשווק הודעה בכתב, באמצעות מפקח, בדבר החובה למסור לו דגימה של מכשירי חשמל כדי לערוך בהם בדיקות או מדידות וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה נמסרו הדגימות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(3)(ב) עד (ד)}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(3)(ד)}} תוגש למנהל הכללי של משרד האנרגיה.

{{ח:סעיף|3יג|מפר אמון|תיקון: תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע כי יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר מכשיר כאמור למשווק או ששיווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3יד|או 3יד}}, או יבואן או יצרן שהגיש בקשה לאישור על פי הצהרה או לאישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי או לאישור הממונה על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות הצהרה כוזבת או שגויה או נתונים כוזבים או שגויים, הוא מפר אמון, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנה; משך התקופה ייקבע בשים לב לחומרת ההפרה ולנסיבותיה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יקבע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע, בהודעה מנומקת בכתב, למי שנוכח לגביו כי הוא מפר אמון, על כוונתו לעשות כן, ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} מפר אמון לא יהיה רשאי לייבא מכשיר צורך אנרגיה, להעביר מכשיר כאמור למשווק או לשווק מכשיר כאמור בפטור מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3יד|או 3יד}} או לקבל אישור על פי הצהרה או אישור על פי הצהרה של מכשיר צורך אנרגיה במסלול האירופי בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי לדרוש ממפר אמון ערובה בהתאם להוראות שהשר רשאי לקבוע לעניין דרישת ערובה כאמור, ובין השאר הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה וחילוטה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: פטור|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|3יד|פטור|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים או נסיבות שבהתקיימם רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור ליבואן או ליצרן, לפי בקשתו, מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, כולן או חלקן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג' לחוק) (הוראת שעה)|תקנות מקורות אנרגיה (פטור מהוראות לפי פרק ג׳ לחוק) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פיקוח|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|4|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקח שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת מפקח כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות וכן באתר האינטרנט של משרד האנרגיה.

{{ח:סעיף|4א|תנאים להסמכת מפקח|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} לא יוסמך מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה כפי שהורה השר, וכן הכשרה מתאימה בנושאים הנוגעים לחוק זה כפי שהורה הממונה;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

{{ח:סעיף|4ב|סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)|(א)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של מכשירי חשמל, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה או להורות על מסירתן למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת לתכלית שלשמה יטלו הדגימות, והכול בכפוף להוראות פסקה זו;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשיר צורך אנרגיה שניטל לפי פסקת משנה (א) יישמר לתקופה הנדרשת לביצוע הבדיקה, אך היא לא תעלה על 90 ימים; בתום התקופה יודיע מפקח למי שהמכשיר ניטל ממנו או לבעליו כי באפשרותו לקבל את המכשיר בחזרה ממקום כפי שיודיע לו;
{{ח:תתת|(ג)}} על אף האמור בפסקת משנה (ב), מפקח לא יחויב להחזיר מכשיר צורך אנרגיה לידי מי שהמכשיר ניטל ממנו, אם המכשיר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה או אם מצבו של המכשיר לאחר הבדיקה אינו מאפשר להשתמש בו למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי מפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ד);
{{ח:תתת|(ד)}} מי שניטל ממנו מכשיר צורך אנרגיה ורואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר בשל אי־עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ג), רשאי להשיג על ההחלטה לפני הממונה, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|4ג|זיהוי מפקח|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח ואותה יציג לפי דרישה.

{{ח:סעיף|4ד|פיקוח בנוגע למכשיר צורך אנרגיה שניתן לגביו אישור הממונה|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי מכשיר צורך אנרגיה אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיף 3ה}}, יופעלו לגביו סמכויות פיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בהתחשב בכך שאישור הממונה ניתן על בסיס בדיקת נצילות אנרגטית שבוצעה במעבדה בישראל ולא על בסיס הצהרת יבואן או יצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות פיקוח ואכיפה הנתונה לגוף המוסמך לכך לפי כל דין.

{{ח:סעיף|5|סמכויות פיקוח כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4ב|בסעיף 4ב}}, לא ייכנס מפקח למקום המוחזק על ידי צרכן אנרגיה ביטחוני, כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת הכניסה פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף זה כלפי צרכן אנרגיה ביטחוני, אלא אם כן הוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|6|סודיות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך חקירה לפי דין או לממונה; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה או לפי דרישת בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ומפקח ינהג בכל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו מצרכן אנרגיה ביטחוני לפי הנחיות ממונה ביטחון במשרד האנרגיה בנוגע לאבטחת מידע; בסעיף קטן זה, ”ממונה ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.

{{ח:סעיף|7|ביצוע על־&lt;wbr&gt;ידי הממונה|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא קיים עוסק באנרגיה או צרכן אנרגיה הוראה מהוראות התקנות לפי חוק זה, והממונה שוכנע שאי קיומה מהווה סכנה ממשית ומיידית לבטיחותו של אדם או רכוש, רשאי הוא לבצעה במקומו ולגבות ממנו את כפל ההוצאות הדרושות שהוציא לשם כך; על גביית הוצאות כאמור תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפעל כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שנתן הודעה למי שחייב בקיום ההוראה, בה הוא נדרש לבצעה מיד, ובלבד, שבנסיבות הענין, היתה שהות למתן הודעה.

{{ח:סעיף|8|שימוש בסמכות בענין כור גרעיני}}
{{ח:ת}} שימוש בסמכות מכוח חוק זה בכל ענין הנוגע לבטיחות הבניה וההפעלה של כור גרעיני להפקת חשמל תיעשה בכפוף להוראות כל דין ולאחר התייעצות עם ראש הממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|9|עונשין|תיקון: תשע״א, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה שנקבעה בתקנות, למעט הוראה שנקבעה בתקנות נצילות אנרגטית לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או בתקנות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ובעבירה נמשכת – קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} נעברה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א) שכתוצאה ממנו השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: אמצעי אכיפה מינהליים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|9א|עיצום כספי|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מי שהפר הוראה מהוראות חוק זה או לפיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בטור א׳ לחלק ב׳ בתוספת הראשונה}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳}} לצד אותה הוראה.

{{ח:סעיף|9ב|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה}} ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|9ג|זכות טיעון|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה לפי החלטת הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|9ד|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ו|סעיף 9ו}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}} בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 9ג|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב בתום אותה תקופה כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|9ה|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק העשרים שלו לכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|9ו|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ובשיעורים הקבועים בה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|9ז|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתעדכנו ביום 1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום 1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022); לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האנרגיה הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|9ח|המועד לתשלום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ד|בסעיף 9ד}}.

{{ח:סעיף|9ט|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9י|גבייה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|9י1|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, והתקיימו נסיבות שקבע הממונה, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳}}, למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}; נהלים כאמור יפורסמו באתר משרד האנרגיה והתשתיות; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9ה|בסעיף 9ה}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9י2|סעיף 9י2}}.

{{ח:סעיף|9י2|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9י1|בסעיף 9י1}}, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|9י3|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה(א)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 9ה|סעיף 9ה(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|9יא|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|9יב|ערעור|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של הממונה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9יג|פרסום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד האנרגיה את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על המפר הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9יב|סעיף 9יב}}, יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ג|סעיף 9ג}}, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם הממונה אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האנרגיה בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|9יד|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״א, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9טו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ לתוספת האמורה}} לא יעלו על סכומים אלה, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} 250,000 שקלים חדשים – לעניין הפרות של הוראות החוק;
{{ח:תת|(2)}} 100,000 שקלים חדשים – לעניין הפרות של הוראות התקנות.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|10|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט, התשי״ב–1952}}.}}

{{ח:סעיף|11|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)|בחוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|12|סמכו{{ח:הערה|יו}}ת {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|{{ח:הערה|מ}}פקודת המכרות}}}}
{{ח:תת|(א)}} סמכות הנתונה {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}} למפקח או למנהל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 2|בפקודה האמורה}}, תהיה בכל הנוגע למחצבים, שהשר או מי שהסמיך לענין זה קבעו בהודעה ברשומות שהם מקור אנרגיה, נתונה לממונה, והוא יפעילה בהתייעצות עם המועצה המייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”מחצבים“ – למעט מינרלים רדיו אקטיביים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המינרלים הרדיו אקטיביים|בפקודת המינרלים הרדיו אקטיביים, 1947}}.

{{ח:סעיף|13|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל״ז–1977 – בטל.

{{ח:סעיף|14|תקפות תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי חוק רשות לאומית לאנרגיה, התשל״ז–1977, יעמדו בתוקפן במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה כאילו הותקנו מכוח חוק זה.

{{ח:סעיף|14א|שמירת דינים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין.

{{ח:סעיף|15|תחולה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}} {{ח:פנימי|סעיף 9טו|ו־9טו}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} מעודכנים לשנת 2026):}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות דודי הקיטור“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות דירוג אנרגטי ליחידת דיור“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור), התש״ף–2020}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות יחידת קירור מים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות יחידת קירור מים חדשה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המחממים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מיתקני השאיבה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הממירים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע״ה–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מנועי השראה חשמליים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הסקרים“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה), התשע״ט–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה“ – {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה), התשנ״ד–1993}}.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;יחיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תאגיד&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;'''הוראות בחוק'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} יבואן שייבא מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1א)}} יבואן או יצרן שייבא מכשיר צורך אנרגיה, שהעביר למשווק מכשיר צורך אנרגיה או ששיווק מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}}, בלי שיש בידו מסמכים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בסעיף 3ג(ג)}} וכן מסמכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)(2)}}, אם נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|אותו סעיף}}, או שהמכשיר שאליו מתייחסים המסמכים אינו זהה למכשיר שיובא, הועבר או שווק בפטור כאמור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70,760&lt;/td&gt;&lt;td&gt;141,540&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק או שיווק מכשיר צורך אנרגיה בלי שבידו אישור על פי הצהרה או אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} יבואן או יצרן שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|סעיף 3ד}} או במסמכים שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד|הסעיף האמור}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)(2)}}, אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|אותו סעיף}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3א)}} יבואן או יצרן שמסר התחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(1)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)(2)}}, אם נקבעו מסמכים אחרים לגבי המכשיר צורך האנרגיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|אותו סעיף}}, והמכשיר שלגביו התבקש אישור אינו זהה למכשיר שהמסמכים שצורפו להתחייבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(2)}} נוגעים אליו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} יבואן או יצרן שהעביר מכשיר צורך אנרגיה למשווק ולא העביר למשווק את תווית הדירוג האנרגטי עם המכשיר צורך האנרגיה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3י|סעיף 3י}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} יבואן, יצרן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יב|סעיף 3יב}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5א)}} מפר אמון שייבא מכשיר צורך אנרגיה בפטור מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}} בתקופה שבה חלה לגביו הקביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3יג|בסעיף 3יג(א)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;94,350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;188,720&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} יבואן או יצרן שלא שמר מסמכים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ט|סעיף 3ט}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58,970&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} משווק שהציג מכשיר צורך אנרגיה ללא תווית דירוג אנרגטי על גבי המכשיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יא|סעיף 3יא(א)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} משווק שפרסם מכשיר צורך אנרגיה, ובכלל זה הציג תמונה או ציור של אב טיפוס של מכשיר צורך אנרגיה או חפץ הנחזה כמכשיר צורך אנרגיה, ולא ציין בפרסומת את הדירוג האנרגטי של המכשיר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יא|סעיף 3יא(ב)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} יצרן, יבואן או משווק שלא קיים את הוראת הממונה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יב1|סעיף 3יב1}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35,380&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70,760&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} יבואן או יצרן שלא מסר למפקח מסמכים המעידים על עמידת מכשיר צורך אנרגיה בדרישת נצילות אנרגטית, בהתאם לדרישת המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ב|סעיף 4ב(2)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58,970&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;'''הוראות בתקנות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)|תקנות דודי קיטור}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} בעל דוד קיטור שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות דודי הקיטור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} בעל דוד קיטור שלא נקט אמצעים לשיפור נצילות הבעירה ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת של נצילות בעירה של דוד קיטור בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 4|לתקנה 4(א) לתקנות דודי הקיטור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} בעל דוד קיטור שהפעיל דוד קיטור לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות דודי הקיטור}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (שיפור נצילות הבעירה בדודי קיטור המוסקים בדלק)#סעיף 4|לתקנה 4(ב) לאותן תקנות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)|תקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מוכר שהציג לקונה דירוג אנרגטי של יחידת דיור או שהעביר את הדירוג האנרגטי למתווך, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מתווך שהציג דירוג אנרגטי של יחידת דיור, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)#סעיף 2|לתקנה 2(ב) לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} מוכר שהציג דירוג אנרגטי ליחידת דיור לקונים בלי שהעביר לממונה את הנתונים שעל בסיסם קבעה המעבדה את הדירוג האנרגטי של אותה יחידת דיור, וקיבל אישור מקוון על קליטת הנתונים במערכת, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות הצגת דירוג אנרגטי ליחידת דיור}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)|תקנות יחידת קירור מים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} בעלים של יחידת קירור מים שלא ערך בדיקת יעילות אנרגטית של יחידת קירור מים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)#סעיף 2|לתקנה 2 לתקנות יחידת קירור מים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בעלים של יחידת קירור מים שלא נקט את האמצעים הדרושים לשיפור היעילות האנרגטית ולא ערך בדיקה חוזרת של יחידת קירור מים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)#סעיף 4|לתקנה 4(א) לתקנות יחידת קירור מים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} בעלים של יחידת קירור מים שלא השבית יחידת קירור שלא בוצעה לה בדיקה חוזרת או שממצאי הבדיקה החוזרת מצביעים על כך שהיא לא יעילה מבחינה אנרגטית, או שהפעיל אותה מחדש לאחר שנערכה בה בדיקה חוזרת בלי שחדלה להיות יחידת קירור מים לא יעילה מבחינה אנרגטית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ומדידה תקופתית של יחידת קירור מים)#סעיף 4|לתקנה 4(ב) לתקנות יחידת קירור מים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)|תקנות יחידת קירור מים חדשה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מי שייבא, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק יחידת קירור מים חדשה בלא שהממונה שוכנע על פי חוות דעת מקצועית שהוגשה לו כי אותה יחידה עומדת בדרישות היעילות האנרגטית המזערית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית מזערית ליחידת קירור מים חדשה)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות יחידת קירור מים חדשה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)|תקנות יחידת המחממים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} בעל מחמם שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות בעירה של מחמם בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות המחממים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} בעל מחמם שלא שיפר את הנצילות ולא דאג לעריכת בדיקה חוזרת בידי בוחן, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או בגז)#סעיף 2|לתקנה 2(ה) לתקנות המחממים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)|תקנות הממירים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מי שייבא בדרך עיסוקו, ייצר לשימוש בישראל, מכר או שיווק ממיר ספרתי, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הממירים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} יבואן, יצרן, מוכר או משווק של ממיר ספרתי שלא שמר את תעודת הבדיקה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)#סעיף 2|לתקנה 2(ב) לתקנות הממירים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} יצרן או יבואן של ממיר ספרתי שלא מסר מידע על ההספק החשמלי של הממיר לפי דרישת הממונה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות הממירים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)|תקנות מנועי השראה חשמליים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} ייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, ייצר או מכר מנוע השראה חשמלי, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (נצילות אנרגיה של מנועי השראה חשמליים)#סעיף 2|לתקנה 2 לתקנות מנועי השראה חשמליים}}; לעניין זה, ”יבוא אישי“ – יבוא של טובין על ידי יחיד שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהטובין מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)|תקנות מיתקני השאיבה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} בעל מיתקן שאיבה שלא דאג לעריכת בדיקת נצילות של מיתקן השאיבה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)#סעיף 3|לתקנה 3 לתקנות מיתקני השאיבה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} בעל מיתקן שאיבה שהפעיל מיתקן שאיבה לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, בלי שנצילותו היא כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות מיתקני השאיבה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במיתקני שאיבה)#סעיף 4|לתקנה 4(ב) לאותן תקנות}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17,690&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)|תקנות הסקרים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית לביצוע סקר, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58,970&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} צרכן אנרגיה שלא תיקן תכנית סקר בתוך 30 ימי עבודה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 2|לתקנה 2(ב) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה סקר לפי תכנית הסקר שאושרה בתוך שנה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 3|לתקנה 3(א) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58,970&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} צרכן אנרגיה שלא תיקן סקר בתוך 60 ימי עבודה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 3|לתקנה 3(ב) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה תכנית סקר חדשה, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 4|לתקנה 4 לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} צרכן אנרגיה שלא כלל בסקר המלצות לשימור אנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 5|לתקנה 5 לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} צרכן אנרגיה שלא יישם המלצה לשימור אנרגיה בעלת כדאיות כלכלית בתוך שלוש שנים מיום אישור הסקר, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 6|לתקנה 6(א) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} צרכן אנרגיה שלא הגיש לממונה נתונים, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (ביצוע סקר לאיתור פוטנציאל לשימור אנרגיה)#סעיף 6|לתקנה 6(ד) לתקנות הסקרים}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29,480&lt;/td&gt;&lt;td&gt;58,970&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot; style=&quot;text-align: center; font-size: larger;&quot;&gt;{{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)|תקנות פיקוח על צריכת האנרגיה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מפעל צרכן שלא מינה אחראי לקידום הצריכה היעילה של אנרגיה או שמינה אחראי כאמור שאינו עומד בדרישות הקבועות {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה}}, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)#סעיף 2|לתקנה האמורה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} מפעל צרכן שלא הגיש דוח על צריכת אנרגיה שנתית, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות מקורות אנרגיה (פיקוח על יעילות צריכת אנרגיה)#סעיף 4|לתקנה 4(א) לתקנות פיקוח על צריכת האנרגיה}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11,790&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9ו|סעיף 9ו}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות – {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
{{ח:תתת|(2)}} אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.

{{ח:סעיף*|2|הפחתת סכומי העיצום הכספי|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה – 10%;
{{ח:תת|(2)}} מפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 30%;
{{ח:תת|(3)}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 30%.

{{ח:סעיף*|3|הפחתה בשל נסיבות אישיות|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 20%.

{{ח:סעיף*|4|הפחתה בשל כמה נסיבות|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}}, רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

{{ח:סעיף*|5|הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל־5% ממחזור העסקאות שלו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}} הופחת ובין שלא הופחת.
{{ח:תת|(ג)}} מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3ב1|סעיף 3ב1}})}}}}
{{ח:קטע3||מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי {{ח:פנימי|סעיף 3ד1|שסעיף 3ד1}} חל עליהם|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישת נצילות אנרגטית, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
{{ח:תת|(1)}} יחידות קירור מים הפועלות במחזור דחיסת אדים (צ׳ילרים);
{{ח:תת|(2)}} מזגנים;
{{ח:תת|(3)}} מקררים;
{{ח:תת|(4)}} מכונות כביסה;
{{ח:תת|(5)}} מייבשי כביסה;
{{ח:תת|(6)}} מדיחי כלים;
{{ח:תת|(7)}} תנורי אפייה;
{{ח:תת|(8)}} נורות;
{{ח:תת|(9)}} נטלים לנורות פלוארניות;
{{ח:תת|(10)}} ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה;
{{ח:תת|(11)}} טלוויזיות;
{{ח:תת|(12)}} מנועי השראה חשמליים אסינכרוניים תלת־מופעיים כלוביים.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשירים צורכי אנרגיה הנדרשים לעמוד בדרישות נצילות אנרגטית לעניין הספק במצב המתנה, ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל:
{{ח:תת|(1)}} מזגנים;
{{ח:תת|(2)}} מקררים;
{{ח:תת|(3)}} מכונות כביסה;
{{ח:תת|(4)}} מייבשי כביסה;
{{ח:תת|(5)}} מדיחי כלים;
{{ח:תת|(6)}} תנורי אפייה;
{{ח:תת|(7)}} תנורי מיקרוגל;
{{ח:תת|(8)}} ציוד טכנולוגיית מידע:
{{ח:תתת|(א)}} מחשבים;
{{ח:תתת|(ב)}} מסכים למחשב;
{{ח:תתת|(ג)}} מדפסות;
{{ח:תת|(9)}} ציוד שמע:
{{ח:תתת|(א)}} מכשירי רדיו;
{{ח:תתת|(ב)}} מגבירים;
{{ח:תתת|(ג)}} מכשירי טלפון אלחוטיים;
{{ח:תת|(10)}} טלוויזיות;
{{ח:תת|(11)}} ממירים דיגיטליים.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3י|סעיף 3י}})}}}}
{{ח:קטע3||מכשירים צורכי אנרגיה במסלול האירופי שיש לצרף להם תווית דירוג אנרגטי {{ח:הערה|ובלבד שמקור האנרגיה העיקרי של המכשיר הוא חשמל}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מזגנים

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מקררים

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכונות כביסה

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} מייבשי כביסה

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} מדיחי כלים

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} תנורי אפיה

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} נורות

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} טלוויזיות

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} מסכי מחשב

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||סוגי מכשירים צורכי אנרגיה שחלים לגביהם פטור מקבלת אישור או הקלה בקבלתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג לחוק}}}}
{{ח:קטע4|תוספת 5 חלק א|חלק א׳ {{ש}} סוגי מכשירים שחל לגביהם פטור מקבלת אישור}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המכשיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תנאים לפטור&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} ממירי אפיקים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} ממירים דיגיטליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} תנורי מיקרוגל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מדפסות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} מכשירי רדיו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} מגבירים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} מכשירי טלפון אלחוטיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} מחשבים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע4|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳ {{ש}} סוגי מכשירים שחלה לגביהם הקלה בקבלת הפטור}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג המכשיר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההקלה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3ד1|סעיף 3ד1(א)(2)(ב1)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳: מרשמים אירופיים רשמיים להיבטי אנרגיה של מכשירים צורכי אנרגיה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מרשם EPREL – המרשם האירופי לתוויות אנרגיה למכשירים צורכי אנרגיה (European Product Registry Energy Labelling).

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳: מסמכים המעידים על רישום במרשם אירופי רשמי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, של רישום דגם המכשיר במרשם כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ לתוספת זו}} וכן קישור מקוון לדף המרשם כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 1|בפסקה (1) שבו}} מופיע רישום דגם המכשיר.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז בכסלו התש״ן (25 בדצמבר 1989).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה שחל'''&lt;br&gt;שר האנרגיה והתשתית
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>r7tlwm456ih4bqtcp769rf22g0pa5j2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>324242</id>
    <revision>
      <id>3024042</id>
      <parentid>3022172</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:42:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת שעה</comment>
      <origin>3024042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="203768" sha1="5400g34astcq5ycwio3gij252oyoqtw" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר תקן 2152904 קוד a163Y00000DuUFnQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 1512|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|7682)); ((תשע&quot;ז, 713|הוראת שעה|7777)); ((תשע&quot;ח, 1072|תיקון|7961)), ((2628|תיקון מס' 2|8057)); ((תשע&quot;ט, 2886|תיקון|8177)), ((3142|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|8206)); ((תש&quot;ף, 324|תיקון|8315)), ((883|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר)|8417)), ((1416|תיקון מס' 2|8563)), ((1868|הוראת שעה|8673)); ((תשפ&quot;א, 1419|תיקון|9064)), ((3818|הוראת שעה [תש&quot;ף] (תיקון)|9518)); ((תשפ&quot;ב, 1032|תיקון|9771)), ((1120|ת&quot;ט|9789)), ((1202|הוראת שעה|9817)), ((2124|תיקון מס' 2|10007)), ((2656|תיקון מס' 3|10112)), ((2706|ת&quot;ט|10128)), ((3820|תיקון מס' 4|10306)); ((תשפ&quot;ג, 1073|תיקון|10574)); ((תשפ&quot;ד, 3766|תיקון מס' 4 [תשפ&quot;ב] (תיקון)|11487)); ((תשפ&quot;ה, 1110|תיקון|11733)), ((1656|הוראת שעה|11854)), ((2040|הוראת שעה מס' 2|11937)); ((תשפ&quot;ו, 92|תיקון|12066)), ((2044א|תיקון מס' 2|12416)), ((2216|ת&quot;ט|12425)); ((2360|הוראת שעה|12465)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-4 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 145]], [[+|145א]], [[+|157א]], [[+|157ב]] [[+|ו-265]] [[=החוק|לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== חלק א': פרשנות ==

=== סימן א': הגדרות &lt;עוגן חלק א סימן א&gt; ===

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחראי לביקורת על הביצוע&quot; - מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר;
:: (2) אינו האחראי לביצוע שלד הבניין;
:: (3) רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף ארכיטקטורה או רשום בפנקס האמור בענף הנדסה אזרחית, באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביקורת על ביצוע של מבנה פשוט - גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
::: (א) הנדסה אזרחית - במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
::: (ב) הנדסת בניין - במדור בניין או במדור אדריכלות;
::: (ג) אדריכלות - במדור אדריכלות;
:- &quot;אחראי לביצוע שלד הבניין&quot; - מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) מונה לאחראי לביצוע שלד הבניין מטעם הקבלן;
:: (2) רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים בענף הנדסה אזרחית באחד מהמדורים האלה: מבנים, ניהול וביצוע או ניהול הבנייה, ביצוע ופיקוח; ולעניין ביצוע שלד של מבנה פשוט - גם הנדסאי הרשום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים באחד מהענפים האלה:
::: (א) הנדסה אזרחית - במדור תכנון מבנים או במדור ניהול הבנייה;
::: (ב) הנדסת בניין - במדור בניין;
:- &quot;אישור זמני&quot; - אישור זמני ליישום שיטת הבנייה החדשה, על כל צרופותיו שנתן גוף מוסמך ומצוינים בו שם השיטה, מספרה, תקופת תוקפה, מועד האישור הזמני, והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו, פירוט הבדיקות והביקורות הנדרשות לבחינת יישום השיטה וכן כשירותו הנדרשת של הממונה על שיטת הבנייה החדשה;
:- &quot;אישור קבוע&quot; - אישור קבוע ליישום שיטת הבנייה החדשה, שנתן גוף מוסמך בתום תהליכי הבחינה והמעקב, שבסופם נקבע שאין צורך בהמשך מעקב, ובו מצוינים שם השיטה, מספרה, מועד האישור הקבוע והמגבלות או התנאים ליישומה, ככל שהוטלו;
:- &quot;אשרור מקוון&quot; - מתן הסכמה מקוונת, לאחר ביצוע אימות זהותו של המבקש אל מול מרשם האוכלוסין;
:- &quot;בניין ראוי לשימוש&quot; - מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות הבניין והכנת חיבור המערכות האמורות לתשתיות הציבוריות;
:- &quot;בעל שיטת הבנייה החדשה&quot; - מזמין הליך הבחינה של שיטת הבנייה החדשה שהתקשר בהסכם עם גוף מוסמך לבחינת שיטת הבנייה החדשה;
:- &quot;בעל היתר&quot; - מי שעל שמו הוצא היתר;
:- &quot;בעל תשתית&quot; - בעלים, חוכר, מחזיק או מפעיל של תשתית בעל זיכיון או רישיון בנוגע לתשתית, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח תשתיות;
:- &quot;בקשה לסטייה מהוראות תוכנית&quot; - בקשה לאשר סטייה מהוראות תוכנית כאמור [[בתקנה 6 לתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ&quot;ג-2023]];
:- &quot;בקר&quot; - מי שמתקיימות בו ההוראות לפי [[סעיף 158כ לחוק]];
:- &quot;גוף מוסמך&quot; - גוף שהסמיך שר הבינוי והשיכון, לבדוק ולאשר כי שיטת בנייה חדשה ראויה לשימוש, ובלבד שמצא השר כי התקיימו בו כל אלה:
:: (1) הוא בעל הכשרה מקצועית מתאימה;
:: (2) הובטח כי לא יתקיים לגביו ניגוד עניינים בפעולתו כגוף מוסמך;
:: (3) נקבעו לגביו נוהלי עבודה מסודרים לעניין אופן עבודתו, לרבות בנוגע לאופן ההתקשרות לבדיקת שיטת בנייה חדשה ולאופן בחינת השיטה;
:: (4) קיימים הסדרי בקרה על פעילותו כגוף מוסמך, לרבות לעניין נוהלי עבודתו;
:- &quot;היתר&quot; - טופס מקוון הכולל את כל הפרטים שנמסרו בבקשה להיתר לרבות התכנית הראשית והודעת מכון הבקרה כי הבקרה נמצאה תקינה;
:- &quot;המהנדס&quot; - מהנדס הוועדה המקומית ובמרחב תכנון לפי [[סעיף 12(א) לחוק]], מתכנן המחוז;
:- &quot;הממונה על שיטת הבנייה החדשה&quot; - בעל כשירות ומומחיות כפי שקבע גוף מוסמך, שמינה בעל שיטת הבנייה החדשה לעורך בקשה לשיטה זו, לאחראי ביקורת על שיטת הבנייה ולאחראי כולל עליה, ויכול שעורך הבקשה או האחראי לביקורת על הביצוע ימונו כממונה על שיטת הבנייה החדשה;
:- &quot;ועדה מקומית&quot; - ועדה מקומית לתכנון ולבנייה שהוקמה לפי [[+|סעיפים 17]] [[או 19 לחוק]], לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 12 לחוק]], וועדת משנה שלהן, ולרבות הוועדה לתשתיות לאומיות המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי [[סעיף 6ב(ב) לחוק]];
:- &quot;חוכר&quot; - חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר משנה הרשום לתקופה כאמור;
:- &quot;חוק רשות מקרקעי ישראל&quot; - [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;חיובים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 145(ד)(1) לחוק]];
:- &quot;חתימה אלקטרונית מאושרת&quot; - כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;יום&quot; - יום עבודה, ולעניין רשות הרישוי והמהנדס - למעט פגרת קיץ החל ביום באוגוסט ועד יום 31 באוגוסט בכל שנה;
:- &quot;מבנה פשוט&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;מבנה ראוי לשימוש&quot; - מבנה שהסתיימה בנייתו למטרה שלשמה הוקם, לרבות מערכות החשמל, המים והביוב שבו והכנת חיבור המערכות האמורות לרשתות החשמל, המים והביוב השכונתיות והאזוריות;
:- &quot;מודד מוסמך&quot; - מודד בעל רישיון לפי [[פקודת המדידות]];
:- &quot;מידע להיתר&quot; - מידע שנמסר לפי [[תקנה 20]];
:- &quot;מכלול הגורמים המקצועיים&quot; - בעל שיטת הבנייה החדשה, מפתח השיטה, מתכנן השיטה, מתכננים, וכל איש מקצוע אחר אשר יישמו או מתכוונים ליישם אותה, וכן הגורמים הנוגעים להליך הרישוי לרבות המהנדס, מכוני בקרה, מעבדות מאושרות, ומכון התקנים;
:- &quot;מעבדה מאושרת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;מערכת רישוי זמין&quot; - מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים לפי [[החוק]], הזמינה לציבור ברשת האינטרנט;
:- &quot;מפת מדידה להיתר&quot; - מפה טופוגרפית כהגדרתה [[בתקנות המודדים]], לרבות כל הנדרש על פי הנחיות המנהל כהגדרתו [[בתקנות המודדים]], לעריכת מפת מדידה להיתר בנייה;
:- &quot;מפת עדות&quot; - מפת עדות כהגדרתה [[בתקנות המודדים]];
:- &quot;מקרקעי ישראל&quot; - כהגדרתם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- &quot;מרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 17(ב) לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]];
:- &quot;מתכנן שלד הבניין&quot; - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי [[תקנות המהנדסים והאדריכלים]], ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבניין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;
:- &quot;נספח העמדה&quot; ו&quot;נספח תנועה וחניה&quot; - כמשמעותם [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;נספחי תכן&quot; - כמשמעותם [[בתקנות עבודת מכון בקרה]];
:- &quot;נציגות הבית המשותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;ספק מים&quot; - רשות מקומית או כל מי שהוסמך לספק מים לפי [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]], או חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], המספקים מים למקרקעין;
:- &quot;סריקה ממוחשבת&quot; - הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור לקובץ מחשב באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה בתוכנו למקור;
:- &quot;עורך הבקשה&quot; - מי שמוסמך לפי [[תקנות המהנדסים והאדריכלים]] להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה [[בתקנות האמורות]];
:- &quot;פנקס המהנדסים והאדריכלים&quot;, &quot;פנקס המורשים להיתר&quot; - כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;קבלן&quot; - מי שרשום בפנקס קבלנים בתחום ובסיווג המתאים לביצוע העבודה נושא ההיתר ומתמנה לקבלן מטעם בעל ההיתר לביצוע הבנייה או העבודה;
:- &quot;קובץ אלקטרוני&quot; - קובץ מחשב שהוא מסר אלקטרוני כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;קומה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;שיטת בנייה חדשה&quot; - מוצר בנייה חדש, רכיב בנייה חדש, טכנולוגיית בנייה חדשה או מערכת שלמה חדשה המשלבת אחד או יותר של המרכיבים האמורים, או המשלבת בצורה חדשנית ומקורית מוצרים וחומרים שעשויה להיות להם השפעה על בטיחותם או על בריאותם של השוהים בבניין או בסביבתו, והקשורים בשלד ושהתקנות והתקינה הקיימים לא נותנים למכלול הגורמים המקצועיים כלים מתאימים ומספיקים לתכנון או לבדיקת התאמתם לשימוש בבנייה בתנאי הארץ וטרם הוטמעו בתקנות או בתקינה;
:- &quot;תוכנית ארגון אתר&quot; - כמשמעותה [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; ו&quot;תכנית ראשית&quot; - כמשמעותן [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תקנות בקשה להיתר&quot; - [[=תקנות בקשה להיתר|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;תקנות המהנדסים והאדריכלים&quot; - [[=תקנות המהנדסים והאדריכלים|תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;תקנות המודדים&quot; - [[=תקנות המודדים|תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;תקנות עבודת מכון בקרה&quot; - תקנות לפי [[סעיף 158כט לחוק]];
:: ((פורסמו [[=תקנות עבודת מכון בקרה|תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע&quot;ח-2018]];))
:- &quot;תקנות תכן הבניין&quot; - [[=תקנות תכן הבניין|התוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]], וכל תקנה אחרת שתבוא במקומה;
:- &quot;תרשים מיתאר&quot; - תשריט או מפה של המקרקעין הכוללים את סימון המבנים הקיימים במקרקעין וסימון סכמטי של המבנה המבוקש.

=== סימן ב': כללי &lt;עוגן חלק א סימן ב&gt; ===

@ 2. הליך מקוון
: (א) כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי תקנות אלה תיערך באופן מקוון, באמצעות מערכת רישוי זמין של מינהל התכנון.
: (ב) לצורך ניהול מערכת רישוי זמין, יעשה מינהל התכנון שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתו, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות.

@ 3. שימוש במערכת רישוי זמין
: במערכת רישוי זמין ניתן להשתמש בכל מערכת מחשב המקיימת לפחות את דרישות החומרה והתוכנה המזעריות שיפרסם מנהל מינהל התכנון באתר האינטרנט של מערכת רישוי זמין ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון.

@ 4. פרסום הנחיות
: מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסחם וצורתם של טפסים אלקטרוניים וצרופותיהם, והכול לפי תקנות אלה.

@ 5. משלוח הודעות
: מסר עורך בקשה או מגיש הבקשה את כתובתו האלקטרונית לצורך קבלת הודעות לפי תקנות אלה, ניתן לשלוח אליו לאותה כתובת כל הודעה לפי תקנות אלה שהיא הודעה מקוונת.

@ 6. צירוף העתק של מסמך ושמירתו (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) נדרש צירוף של מסמך, למעט תכנית ראשית, יוגש המסמך באופן מקוון באחת מדרכים אלה:
:: (1) חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של יוצר המסמך;
:: (2) סריקה ממוחשבת של העתק המסמך.
: (ב) עורך הבקשה ישמור ברשותו את העותק המקורי של כל מסמך שצורף בדרך של סריקה ממוחשבת למשך 10 שנים לפחות.

@ 7. מועד הגשה באופן מקוון
: (א) בקשה או מסמך שהוגשו באופן מקוון באמצעות מערכת רישוי זמין, יראו כמוגשים במועד קבלת אישור הגשה; בתקנה זו, &quot;מועד קבלת אישור הגשה&quot; - מועד קבלת אישור, הניתן לאחזור, שיונפק במערכת לעורך הבקשה.
: (ב) מסמך שהוגש באופן אלקטרוני לא יראו כמוגש, אלא אם כן עבר בהצלחה בדיקת קבלה ברמה הטכנית; מסמך שלא עבר בהצלחה בדיקה כאמור, יידחה ולא יועבר אישור הגשה כאמור בתקנת משנה (א).

@ 8. צרופות הנגועות בנגיף מחשב או בקוד עוין
: היה מסמך המוגש באופן אלקטרוני נגוע בנגיף מחשב או בקוד עוין, העלול לגרום נזק או שיבוש למערכת רישוי זמין או למחשב הוועדה המקומית, יידחה המסמך בלא קליטתו ומערכת רישוי זמין תפיק הודעה על כך לעורך הבקשה.

@ 9. דחיית מועדים (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת ביצוע פעולה לפי תקנות אלה ובכלל זה הגשת בקשות או מסמכים אחרים או משלוח החלטות או טיפול בבקשות, תפורסם הודעה על כך באתר מינהל התכנון; נמשכה תקלה כאמור מעל שעה במצטבר בין השעות 8 עד 17, לא יבוא אותו יום במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בוצע עדכון תוכנה למערכת רישוי זמין, שלושת הימים שלאחר היום שבו בוצע עדכון התוכנה לא יבואו במניין הימים לגבי בקשות המנוהלות במערכת רישוי זמין באותם ימים והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.
: (ג) בלי לגרוע מן האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), במקרה של אירוע ובכלל זה פגעי טבע, התקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]], או תקלה בפעילות מערכות המחשוב של הוועדה המקומית, שמונע מרשות רישוי מסוימת לטפל בבקשות לפי תקנות אלה במשך יום אחד ברציפות או יותר, ולאחר שמנהל מינהל התכנון אישר, לא תובא תקופת האירוע במניין הימים לגבי אותן בקשות והודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון.

== חלק ב': מידע נדרש להיתר ==

=== סימן א': בקשה לקבלת מידע להיתר &lt;עוגן חלק ב סימן א&gt; ===

@ 10. הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר
: הרוצה להגיש בקשה להיתר, ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע להיתר.

@ 11. פרטי הבקשה למידע להיתר
: בקשה לקבלת מידע להיתר תיערך בידי עורך בקשה ותכלול נתונים אלה:
: (1) פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
: (2) פרטי עורך הבקשה למידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
: (3) פרטי מבקש המידע להיתר, לרבות כתובת דואר אלקטרוני לצורך קבלת הודעות;
: (4) פירוט השימוש המבוקש ופרטי העבודה או הבנייה המבוקשת שלגביהם נדרש המידע להיתר.

@ 12. צרופות לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: לבקשה לקבלת מידע להיתר יצורפו שני אלה:
: (1) קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך מעודכן לחצי השנה האחרונה, לכל היותר, ממועד הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר;
: (2) קובץ תצלומי המקרקעין באופן שיראה את המקרקעין ואת הבנוי עליהם מכל החזיתות, בציון מועד הצילום.

@ 13. פטור מהגשת מפת מדידה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המהנדס רשאי לפטור את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר, במקרים שהבקשה למידע להיתר היא בנוגע להקמת תוספת לבניין קיים, בלא חריגה מהיקפו או בנוגע לשינוי שימוש בבניין קיים, בלא ביצוע עבודות פיתוח, וכן אם שוכנע כי בנסיבות העניין ניתן למסור את המידע בלא הגשת מפת מדידה להיתר, בהסתמך על בקשה להיתר בנייה לגבי המקרקעין שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה.
: (ב) מבקש המידע להיתר המעוניין לקבל פטור מהגשת מפת מדידה כאמור בתקנת משנה (א), יצרף לבקשה לקבלת מידע להיתר תרשים מיתאר וינמק את בקשתו לקבל פטור מהגשת מפת מדידה.
: (ג) המהנדס יודיע על החלטתו במסגרת ההודעה בעניין קליטת הבקשה כאמור [[בתקנה 15(א) או (ב)]]; החליט המהנדס שלא לפטור מהגשת מפת מדידה ינמק את החלטתו ויראו את הבקשה לקבלת מידע להיתר כבקשה שלא עמדה בתנאים מוקדמים כאמור [[בתקנה 15(ב)]].

@ 14. תשלום אגרת מידע להיתר
: בעת הגשת הבקשה לקבלת המידע להיתר, וכתנאי לקליטתה, יצרף המבקש אישור ששילם אגרה כאמור [[בתקנה 65]].

@ 15. בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: (א) המהנדס יבחן אם התמלאו לגבי הבקשה לקבלת מידע להיתר הוראות [[תקנות 11]], [[12]] [[ו-14]], ואם ראה שהתקיימו, יקלוט את הבקשה ויודיע על קליטת הבקשה בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה, לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.
: (ב) מצא המהנדס כי הבקשה לקבלת מידע להיתר שהוגשה אינה עומדת בהוראות התקנות כאמור, ישלח לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר הודעה, בתוך חמישה ימים מיום הגשת הבקשה, ויפרט בה את הפרטים והצרופות החסרים.
: (ג) בקשה לקבלת מידע להיתר שהמהנדס לא הודיע על החלטתו בעניין קליטתה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) במועד האמור בתקנות משנה אלה, יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.
: (ד) התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב), עורך הבקשה רשאי, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת המהנדס, להגיש בקשה מתוקנת, בלא תשלום נוסף.
: (ה) בקשה מתוקנת שהוגשה תיקלט במועד הגשתה, אף אם לא התמלאו לגביה [[תקנות 11]] [[ו-12]]; לא שולמה אגרה כאמור [[בתקנה 14]], יראו את הבקשה כבקשה שלא נקלטה.
: (ו) התקבלה הודעת המהנדס כאמור בתקנת משנה (ב) ולא הוגשה בקשה מתוקנת במועד האמור בתקנת משנה (ד), לא תיקלט הבקשה ותימסר הודעה לעורך הבקשה ולמבקש המידע להיתר.

@ 16. העברה לבעלי תשתיות, משרדי ממשלה וגורמים מאשרים (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: (א) המהנדס יפנה לקבלת מידע להיתר מאת כל אלה:
:: (1) גורם מאשר כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק]];
:: (2) גוף נוסף, לרבות בעל תשתית, שיש בידו מידע לעניין מגבלות ותנאים הנוגעים למקרקעין שלגביהם המידע מבוקש, אם נדרשים על פי תכנית או חיקוק תיאום או התייעצות עמו.
: (ב) ראה המהנדס כי לצורך מתן המידע להיתר נדרש מידע גם מאת גורם נוסף אף שאישורו לא נדרש על פי חיקוק או תכנית, לרבות מידע מאת בעלי תשתיות בדבר מיתקנים וקווי תשתית קיימים ומתוכננים, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, ומגבלות הקשורות לתשתיות אלה, רשאי הוא לפנות אל הגורם הנוסף לצורך קבלת מידע להיתר לעניין הבקשה המונחת לפניו.
: (ג) המהנדס יפנה בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת משרד הבריאות אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) המידע מבוקש לגבי בניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], או לבניין המיועד לצורכי ציבור;
:: (2) המידע מבוקש לגבי מקרקעין המצויים בתחום אזור מגן של קידוח כמשמעותם [[בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ&quot;ה-1995]].
: (ד) עורך הבקשה רשאי לפנות בבקשה לקבלת מידע להיתר מאת גורם מאשר או גוף אחר אשר הוא סבור כי קיים בידו מידע אשר יש בו כדי להשפיע על תכנון המבנה שאותו מבוקש לבנות בהיתר; עותק פנייה כאמור יועבר למהנדס.
: (ה) לפנייה לפי תקנה זו תצורף הבקשה לקבלת מידע להיתר והצרופות לה, ויצוין כי יש לראותה כבקשה לאישור, לתיאום או להיוועצות, לפי העניין, ויחולו עליה הוראות [[תקנות 19]] [[ו-24]].
: (ה1) מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], יפרט המהנדס בפנייתו מה הם הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.
: (ו) מי שהופנתה אליו בקשה כאמור בתקנה זו, ישיב למהנדס בתוך חמישה עשר ימים ממועד הפנייה; לא השיב בתוך חמישה עשר ימים - יימסר המידע להיתר בלא תגובתו ויפורטו במידע להיתר כל הגורמים שלא מסרו מידע כאמור.
: (ז) מי שהופנתה אליו בקשה -
:: (1) לפי תקנות משנה (א) עד (ד), ומטעמים מיוחדים הנובעים ממורכבות המבנה, השימוש בו או המקרקעין שלגביהם מבוקש המידע להיתר אין בידו למסור מידע, אישור או חוות דעת על בסיס הנתונים שהובאו לפניו במועד האמור בתקנת משנה (ו), רשאי להודיע בתשובתו למהנדס כי נדרשים לו נתונים ומסמכים נוספים, ובכלל אלה בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה אף שהמהנדס פטר את הבקשה מהגשת מפה כאמור לפי [[תקנה 13]] ורק לאחר קבלתם יימסר המידע להיתר כאמור [[בתקנה 20]].
:: (2) לפי תקנת משנה (א) לעניין הקמת בניין חדש, ומטעמים מיוחדים שיפורטו בתשובתו למהנדס, אין בידו למסור מידע, אלא לאחר קבלת מסמכי תכנון מפורט, רשאי להודיע זאת בתשובתו למהנדס ובלבד שתצוין רמת הפירוט הנדרשת לצורך מסירת מידע להיתר כאמור.

@ 17. (תיקון: תשפ&quot;א) : (((בוטלה).))

@ 18. היוועצות עם גורמים מאשרים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) רשות הרישוי תתייעץ עם רשות הכבאות טרם מתן היתר לכל בניין, למעט בניינים אלה:
:: (1) בניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד ובו עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת עמודים ייכללו במניין הקומות כאמור;
:: (2) בניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטרים רבועים ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים;
:: (3) תוספת לבניין קיים ששטחה הכולל אינו עולה על 50 מטרים רבועים;
:: (4) תוספת לדירת מגורים קיימת, כך ששטח הדירה כולל התוספת לא יעלה על 140 מטרים רבועים, וכן הוספה של גזוזטרה או הגדלה של גזוזטרה קיימת; בפסקה זו, &quot;גזוזטרה&quot; - מרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.
: (ב) רשות הרישוי תתייעץ עם משרד הבריאות טרם מתן היתר לבניין המיועד לעסקים, מלאכות ותעשיות המחויב באישור משרד הבריאות לצורך רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], או לבניין המיועד לצורכי ציבור.

@ 19. קיום חובת היוועצות
: נקבעה בתכנית חובת התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון, ולא נקבעו בה הוראות לעניין אופן קיום חובת ההתייעצות או הכללים שיחולו עליה, יראו בפנייה לפי [[תקנה 16(ה)]] ובהעברת כל הנדרש לפיה - קיום חובת התייעצות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
: (1) נמסרה התייחסות כאמור [[בתקנות 16(ו)]] [[ו-22(א)]] או שחלף המועד להעברת ההתייחסות;
: (2) בפניית המהנדס לפי [[תקנה 16(ה)]] צוין כי יש לראות בפנייה בקשה להתייעצות לפי תכנית ולפי תקנות אלה, ושאם לא תתקבל התייחסות במועד, ייחשב הדבר כקיום חובת התייעצות אלא אם כן קבעה התכנית אחרת;
: (3) המידע להיתר נמסר בידי המהנדס כאמור [[בתקנה 20(א)]] לרבות המידע שנמסר כאמור [[בתקנה 20(א)(11)]]; אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של בקר מורשה במכון בקרה.

=== סימן ב': מסירת מידע להיתר &lt;עוגן חלק ב סימן ב&gt; ===

@ 20. מסירת המידע להיתר (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: (א) נקלטה בקשה לקבלת מידע להיתר, ימסור המהנדס את המידע להיתר על המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה כמפורט להלן, לפי העניין, וככל שקיים בידיו, בתוך 30 ימים מיום קליטת הבקשה:
:: (1) התכניות החלות על המקרקעין; לרבות שמות התכניות, מספרן ותאריך פרסום דבר אישורן;
:: (1א) התוכניות החלות על המקרקעין, שהתקבלה בעניינן החלטה כי היתר מכוחן יינתן בשטח כולל כאמור [[בתקנה 2א(3) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ&quot;ב-1992]];
:: (2) הוראותיהן של התכניות המתנות הוצאת היתר בתנאים, ותנאים כאמור אשר יהוו תנאי מוקדם לקליטת בקשה להיתר כאמור [[בתקנה 33]];
:: (3) תשריטי חלוקה החלים על המקרקעין לפי [[סעיף 137 לחוק]];
:: (4) התכניות המופקדות החלות על המקרקעין;
:: (5) מגבלות להיתר החלות על המקרקעין לפי [[+|סעיפים 78]] [[ו-98 לחוק]];
:: (6) פירוט הייעוד והשימושים המותרים במקרקעין;
:: (7) שטחי בנייה מותרים לשימוש כפי שפורט בבקשה למידע להיתר;
:: (8) הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין;
:: (9) היתרים, הרשאות וכן הודעות על פי [[סעיף 261(ד) לחוק]] שניתנו בנוגע למקרקעין;
:: (10) הנחיות מרחביות פרטניות ככל שקיימות לפי [[תקנה 21(א)]], או הודעה בדבר הצורך בהגשת פרטים או מסמכים נוספים לשם קביעת הנחיות מרחביות כאמור [[בתקנה 21(ב)]];
:: (11) מידע להיתר שהתקבל לפי [[תקנה 16(א) עד (ד)]] או הודעה בדבר הצורך במסירת פרטים או מסמכים נוספים, לצורך מסירת מידע להיתר כאמור [[בתקנות 16(ז)]] [[ו-19]]; לעניין מידע כאמור, המהווה התייעצות, רשאי המהנדס לצרף את התייחסותו ואת הערותיו;
:: (12) מידע להיתר ותנאים בנושאי תברואה, דרכים, מדרכות, תנועה וחניה, ומגבלות סביבתיות אחרות;
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) הגבלות ואמצעים לארגון האתר וסביבתו, לרבות הנחיות לעניין עצים לשימור והגנת הולכי רגל ככל שקיימים;
:: (15) תנאים שיידרשו לצורך קבלת אישור תחילת עבודות, תנאים במהלך הביצוע ותנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים;
:: (16) הגבלות בדבר כניסות ויציאות לרכב ולהולכי רגל והסדרי תנועה נוספים שקבעה רשות תימרור מקומית או שנקבעו לפי תכנית;
:: (17) התנאים המוקדמים לקליטת הבקשה להיתר לפי חיקוק או תכנית;
:: (18) רשימת הנספחים והמסמכים שיש לצרף לבקשה להיתר מכוח חיקוק, תכנית או הנחיות מרחביות, במועד הגשתה או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
:: (19) מידע בדבר קיומם של חיובים החלים על המקרקעין בשל הבנייה, העבודה או השימוש המבוקשים;
:: (20) מידע בדבר הצורך בהחלטת רשות הרישוי אם יש לצרף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס&quot;ג-2003]], ובלבד שקוימו הוראות [[תקנה 33(17)]];
:: (21) מידע אם נדרשת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה לבקשה להיתר לעבודה במקום ציבורי קיים, שהיא חובה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], שעניינה אמצעי להתגברות על הפרש גובה העולה על 1.5 מטרים או יחידת אכסון מיוחדת כהגדרתה [[בפרט 8.180 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]].
: (ב) למידע להיתר הנמסר יצרף המהנדס את מפת המדידה להיתר כאמור [[בתקנה 12]], או תרשים מיתאר כאמור [[בתקנה 13(ב)]], לאחר שבדק כי כל אלה סומנו על גבי מפת המדידה ותואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ואם יש צורך יפרט את התיקונים הנדרשים:
:: (1) קווי בניין;
:: (2) תחום הפקעה;
:: (3) זיקות מעבר מכוח תכנית.
: (ג) מצא המהנדס שבקשה לקבלת מידע להיתר שנקלטה אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], ימסור המהנדס את המידע להיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ככל האפשר, ויפרט מהו המידע שאין בידו למסור בשל הפרטים החסרים בבקשה לקבלת מידע להיתר.

@ 21. הנחיות מרחביות פרטניות
: (א) קבעה הוועדה המקומית כי ייקבעו הנחיות מרחביות פרטניות למקרקעין בידי רשות הרישוי בשלב מסירת המידע להיתר כאמור [[בסעיף 145ד(ד) לחוק]], יצרף המהנדס למידע להיתר את ההנחיות המרחביות הפרטניות.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לדרוש הגשת נתונים ומסמכים נוספים לצורך מתן הנחיות מרחביות פרטניות, ובלבד שהודיע על כך בעת מסירת המידע כאמור [[בתקנה 20(א)(10)]]; קבע המהנדס כאמור, יגיש עורך הבקשה למידע להיתר את הנתונים והמסמכים הנדרשים לקביעת הנחיות מרחביות פרטניות.
: (ג) ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הנתונים והמסמכים כאמור, ישלח לעורך הבקשה הודעה בתוך חמישה ימים מיום הגשת המסמכים, שבה יפורטו הפרטים והצרופות החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים מסמכים פרטים או צרופות, יראו אותם כמסמכים שנקלטו בתום אותה תקופה.
: (ד) רשות הרישוי תקבע את ההנחיות המרחביות הפרטניות בתוך 30 ימים מיום קליטת המסמכים ותודיע על כך למבקש ולעורך הבקשה.

@ 22. מסירת מידע מפורט מאת גורם מאשר וגוף נוסף (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הועברו כל הנתונים והמסמכים הנוספים שנדרשו לפי [[תקנה 16(ז)]], יימסר המידע להיתר למהנדס בתוך 30 ימים ממועד קבלתם.
: (ב) ראה מי שהופנתה אליו בקשה למידע כי לא הוגשו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 16(ז)]], יודיע על כך לעורך הבקשה ולמהנדס בתוך חמישה ימים ממועד קבלת המסמכים החלקיים; לא נמסרה הודעה כאמור, יראו כאילו הוגשו כל המסמכים הנדרשים.

@ 23. תוקף המידע (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2)
: (א) תוקף המידע להיתר הוא שנתיים מיום מסירתו למבקש הבקשה, ואולם נמסר מידע להיתר שלפיו מותרת בניית כמה בניינים בשלבים, יהיה המידע להיתר תקף לתקופה של ארבע שנים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית רשאי לקבוע במידע להיתר שהוא מוסר שהמידע תקף לתקופה קצרה יותר שלא תפחת משנתיים.
: (ג) חל שינוי בדין, אושרה או הופקדה תכנית או שנקבעו מגבלות להיתר לפי [[+|סעיפים 78]] [[או 98 לחוק]] בתקופת תוקף המידע להיתר, יחולו הוראות הדין, התכנית שאושרה או הופקדה, והמגבלות האמורות על היתרי בנייה שיינתנו לאחר כניסתן לתוקף של התכנית או ההחלטות, או אחרי הפקדתה של התכנית, לפי העניין, אף שלא פורטו במידע שנמסר.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 24. אי-מסירת מידע במועד (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: לא נמסר מידע להיתר, כולו או חלקו, במועד האמור [[בתקנות 20(א)]], [[21(ד)]] [[ו-22(א)]] או שלא נמסר מידע כאמור [[בתקנה 20(ג)]], רשאי מבקש הבקשה למידע להיתר להגיש בקשה להיתר אף בלא מידע כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר על פי כל דין, לעמוד בתנאים לקליטת בקשה להיתר לפי תקנות אלה, לתאם את התשתיות הנוגעות לבקשה ולעמוד בכל הוראות חיקוק, התכנית וההנחיות המרחביות החלות על המקרקעין.

@ 25. החזר אגרה (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב-4)
: לא מסר המהנדס מידע להיתר במועד האמור [[בתקנה 20(א)]], תוחזר למבקש האגרה ששילם כאמור [[בתקנה 14]], למעט אם המידע להיתר לא נמסר בשל כך שהבקשה לקבלת מידע אינה עומדת [[בתקנות 11]] [[או 12]], כאמור [[בתקנה 20(ג)]].

== חלק ג': הגשת בקשה להיתר ==

=== סימן א': מינוי עורך בקשה ועורכי משנה &lt;עוגן חלק ג סימן א&gt; ===

@ 26. מבקש ההיתר
: בעל זכות במקרקעין או מי שקיבל הסכמה לכך מבעל זכות במקרקעין רשאי להגיש בקשה להיתר (להלן - מבקש ההיתר).

@ 27. חובת מינוי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: מבקש ההיתר ימנה -
: (1) עורך בקשה;
: (2) מתכנן שלד הבניין, למעט בקשה להיתר שבשל אופייה או מהותה אין צורך למנות לה מתכנן שלד הבניין;
: (3) מורשה נגישות אם נדרש לפי [[סעיף 158ו3 לחוק]];
: (4) לבקשה להיתר הכוללת יישום של שיטת בנייה חדשה - ממונה על שיטת הבנייה החדשה; הממונה יהיה בעל כשירות כקבוע באישור הזמני.

@ 28. מינוי עורכי משנה וחלוקת האחריות לעריכה
: (א) מבקש ההיתר רשאי למנות עורכי משנה נוספים לבקשה להיתר, כל אחד לגבי תחום אחר בעבודת הבנייה נושא ההיתר המבוקש, וכן רשאי הוא למנות עורך משנה לכמה תחומים בעבודת הבנייה.
: (ב) עריכה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מחולקת לתחומים ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבנייה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך משנה, ככל שנדרש עורך משנה בתחום האמור.

@ 29. חתימה על הבקשה (תיקון: תש&quot;ף)
: בקשה להיתר על כל צרופותיה, תיחתם בחתימתו של עורך הבקשה ויצורף לה העתק האישור על מינויו בידי מבקש ההיתר.

=== סימן ב': תנאים מוקדמים לקליטת בקשה להיתר &lt;עוגן חלק ג סימן ב&gt; ===

@ 30. בקשה להיתר
: הבקשה להיתר תיערך לפי התכניות, ההנחיות המרחביות, תנאים הכלולים במידע להיתר, לתכן הבנייה, והוראות אחרות לפי כל חיקוק, החלות על המקרקעין.

@ 31. מועד דיון בוועדה מקומית
: נקבע בדין או בתכנית, או נמסר במידע להיתר כי נדרשת החלטה של מוסד תכנון כתנאי למתן היתר או להגשת מסמך המהווה תנאי למתן היתר ובכלל זה בדבר הצורך בחוות דעת סביבתית, כאמור [[בתקנה 20(20)]], ולרבות החלטה לפטור מהגשת מסמך, ידון מוסד התכנון בכך בתוך 30 ימים מיום שהוגשה לו בקשה בעניין זה.

@ 32. מועד הגשת מסמך, אישור או תיאום של מי שאינו מוסד תכנון (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נקבע בדין או בתכנית כי הגשת מסמך, אישורו של מי שאינו מוסד תכנון, או תיאום או התייעצות עמו מהווים תנאי למתן היתר, יהיו הגשת המסמך, האישור, התיאום או ההיוועצות תנאי מהתנאים המוקדמים לקליטת בקשה להיתר, ויחולו בעניין זה הוראות [[תקנה 22]], למעט אם נמסר במידע להיתר כי הגשתם תהיה לעת בקרת התכן או לעת מתן אישור תחילת עבודות או לעת מתן תעודת גמר.
: (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על גורם מאשר כאמור [[בסעיף 158כא(א) לחוק]] ועל הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור [[בתקנה 36(ה)]].

@ 33. תנאים מוקדמים להגשת בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג)
: (א) בקשה להיתר תכלול את הפרטים והצרופות האלה (להלן - התנאים המוקדמים):
:: (1) אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי בעל הזכות במקרקעין ומבקש ההיתר כי כל אחד מהם מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
:: (2) פרטי המקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
:: (3) פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
:: (4) נסח רישום במרשם המקרקעין;
:: (5) העתק הודעה בדבר מינוי כל בעלי התפקידים אשר מונו לעריכת הבקשה, והעתק של הצהרותיהם, אם לא חתמו על ההצהרה בחתימה אלקטרונית מאושרת או באשרור מקוון;
:: (6) קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור [[בתקנה 20(ב)]], אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי [[תקנה 13]]; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר;
:: (7) קובץ תכנית ראשית כמפורט [[בתוספת הראשונה]];
:: (8) קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התכנית הראשית כמפורט [[בתוספת ((הראשונה))]];
:: (9) קובץ הבקשה למידע להיתר והמידע להיתר, התקף במועד הגשת הבקשה להיתר, אלא אם כן לא נמסר כאמור [[בתקנה 24]];
:: (10) קובץ אשרור מקוון של או אישור חתום בדבר הסכמת בעלי זכויות אחרים במקרקעין לבקשה להיתר או העתקי ההודעות שנמסרו לבעלי הזכויות במקרקעין לפי [[תקנה 36(ב)]] [[או 36(ו)(6)]], וכן אישור על מסירה בדואר רשום; בהעדר מענו של בעל זכות במקרקעין יצורף לבקשה להיתר העתק התצהיר והעתק מפרסום ההודעה לבעל הזכות בעיתון יומי כאמור [[בתקנה 34(ד)]];
:: (11) העתק אישור לפטור מביצוע התאמות נגישות כאמור [[בסעיף 158ו1 לחוק]], אם ניתן;
:: (12) העתק אישור הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, אם נדרש לפי [[חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
:: (13) העתק אישור רשות העתיקות אם נדרש לפי [[חוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]];
:: (14) נקבע בחיקוק או בתכנית כי -
::: (א) אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר - העתק האישור של אותו גורם;
::: (ב) תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר - חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי [[תקנה 16(ו)]] או [[תקנה 20]]; הוראות פסקאות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על גורם מאשר לפי [[סעיף 158כא(א) לחוק]];
:: (15) העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר כאמור [[בתקנה 32]];
:: (16) העתק אישור על תשלום פיקדון כמפורט [[בתקנה 67]] אלא אם כן העבודה המבוקשת פטורה מתשלום אגרה;
:: (17) קובץ חוות דעת סביבתית שאושרה על ידי המהנדס, אם ניתנה החלטת רשות הרישוי כי יש צורך בעריכת חוות דעת סביבתית כאמור [[בתקנות 20(20)]] [[ו-31]];
:: (18) בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה -
::: (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שקבע הגוף המוסמך;
::: (ב) העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנקבעו באישור הזמני או באישור הקבוע;
::: (ג) העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו להגיש את אותה בקשה להיתר;
:: (19) בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית -
::: (א) פירוט הסטייה המבוקשת;
::: (ב) פירוט הנימוקים לצורך בסטייה המבוקשת.
: (ב) לא מונה עורך משנה בתחום הנדסת מבנים, רשאי המהנדס לדרוש מינוי עורך משנה כאמור.

@ 34. מסמכים וצרופות נוספים
: לא תדרוש רשות הרישוי בעת הגשת הבקשה להיתר מסמכים, פרטים וצרופות נוספים, מעבר למפורטים בתקנות אלה.

@ 35. סמכות המהנדס להתיר או לפטור מהגשת נספחים ומסמכים (תיקון: תשפ&quot;ב-5)
: המהנדס רשאי -
: (1) להתיר הגשת נספחים לבקשה בקנה מידה שונה מן האמור [[בתוספת הראשונה]];
: (2) להתיר הגשת תכנית ראשית אשר אינה עומדת בהוראות [[התוספת הראשונה]] אם סבר כי ניתן להסתמך על היתר קודם שניתן לאותו בניין;
: (3) לפטור מהגשת קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה אם אין בבקשה שינוי לשטחי הבנייה המפורטים בהיתר קודם.

=== סימן ג': הודעה לבעלי זכויות במקרקעין &lt;עוגן חלק ג סימן ג&gt; ===

@ 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין (תיקון: תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) לא תוגש בקשה להיתר אלא אם כן ניתנה הסכמתם של כל בעלי הזכויות במקרקעין; הסכמת בעל זכויות במקרקעין תינתן בדרך של אשרור מקוון לבקשה או אישור החתום בידו, לאחר שניתנה לו זכות עיון בפרטיה ובצרופותיה; לצורך מתן זכות עיון בבקשה ישלח מבקש ההיתר את פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה, אל כתובת דואר אלקטרוני שמסר לו בעל הזכויות או אל מענו כאמור בתקנת משנה (ג).
: (ב) לא ניתנה הסכמתו של מי מבעלי הזכויות במקרקעין, ישלח לו מבקש ההיתר הודעה בדבר הגשת הבקשה להיתר; להודעה יצורפו מסמכי הבקשה להיתר או קישור למסמכי הבקשה להיתר, תצוין בה האפשרות להתנגד לבקשה להיתר בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה וכתובת רשות הרישוי לשליחת התנגדות.
: (ג) הודעה לפי סעיף זה תישלח במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה למענו של בעל הזכויות במקרקעין, וכן לכתובת דואר אלקטרוני שמסר בעל הזכות במקרקעין למבקש לצורך קבלת הודעות הנוגעות למקרקעין לפי תקנות אלה.
: (ד) בהעדר מען של בעל זכות במקרקעין -
:: (1) יצהיר מבקש ההיתר כי מענו של בעל הזכות במקרקעין אינו ידוע לו וכי עשה מאמץ סביר להשיגו;
:: (2) יערוך פרסום בעיתון כאמור [[בסעיף 1א לחוק]], שיפורטו בו עיקרי הבקשה להיתר, פרטי הזיהוי המקוונים של הבקשה להיתר, המקום שבו ניתן לעיין בבקשה, המועד שבו תוגש וכן האפשרות להתנגד לבקשה בתוך 15 ימים ממועד ההגשה.
: (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), היו המקרקעין מקרקעי ישראל, יחולו לעניין הסכמת רשות מקרקעי ישראל הוראות אלה:
:: (1) במקרקעי ישראל לא יינתן היתר אלא בהסכמת רשות מקרקעי ישראל לפי תקנת משנה זו;
:: (2) עורך הבקשה יפנה לרשות מקרקעי ישראל לקבלת הסכמתה למתן היתר בצירוף מסמכי הבקשה להיתר והחלטת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 42(א)]] או החלטת הוועדה המקומית כאמור [[בתקנה 109]], לפי העניין;
:: (3) רשות מקרקעי ישראל תשיב לעורך הבקשה בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה, ואם יש צורך תפרט את הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך קבלת הסכמתה למתן היתר ורשאית היא להתנות את הסכמתה בתנאים;
:: (4) לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), יראו זאת כאילו לא נדרשת הסכמת רשות מקרקעי ישראל לבקשה להיתר;
:: (5) לא ניתנה תשובת רשות מקרקעי ישראל בתוך 10 ימים מיום קבלת הפנייה כאמור בתקנת משנה (([צ&quot;ל: בפסקה])) (3), יחל מניין 90 הימים כמשמעותם בפסקה (4), ולגבי המקרים המפורטים בפסקה (6) יחל מניין 90 הימים כמשמעותם באותה פסקה;
:: (6) על אף האמור בפסקה (4), לא השיבה רשות מקרקעי ישראל בתוך 90 ימים, כמשמעותם [[בסעיף 145א(א) לחוק]], מיום שמסרה הודעה לעורך הבקשה כי הוגשו לה כל הנתונים, המסמכים והאישורים הנדרשים כאמור בפסקאות (2) ו-(3), יראו זאת, לגבי בקשה להיתר שרשות מקרקעי ישראל הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר:
::: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, &quot;בנייה רוויה&quot; - בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות - דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדרתו [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], או ראויות להירשם כבית משותף לפי [[סעיף 142 לחוק האמור]];
::: (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי [[סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל]];
::: (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכרז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, &quot;נכס מקרקעין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל]];
:: (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע.

@ 37. התנגדות בעל זכות במקרקעין
: בעל זכות במקרקעין אשר קיבל הודעה על הגשת בקשה להיתר לפי [[תקנה 36]] רשאי להגיש התנגדות בכתב לבקשה להיתר, בתוך 15 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר הגשתה; המהנדס ישלח העתק מההתנגדות שהתקבלה למבקש ולעורך הבקשה.

=== סימן ד': בדיקת התנאים המוקדמים &lt;עוגן חלק ג סימן ד&gt; ===

@ 38. בדיקת התנאים המוקדמים
: (א) המהנדס יבדוק בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אם הבקשה להיתר שהוגשה כוללת את הפרטים והמסמכים כפי שנקבעו בתנאים המוקדמים; בקשה העומדת בתנאים המוקדמים תיקלט ברשות הרישוי ותישלח הודעה על כך למבקש הבקשה בתוך המועד האמור.
: (ב) בקשה להיתר אשר פורטו בה כל הפרטים הנדרשים וצורפו אליה כלל הצרופות הנדרשות כמפורט בתקנות אלה יראו כבקשה העומדת בתנאים המוקדמים להגשת בקשה להיתר.
: (ג) לא כללה הבקשה את כל התנאים המוקדמים ישלח המהנדס הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ויפורטו בה התנאים המוקדמים החסרים.
: (ד) בקשה להיתר אשר המהנדס לא הודיע על תוצאות בדיקת התנאים המוקדמים במועד האמור בתקנת משנה (א), יראו כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה.

@ 39. העברת בקשה הכוללת שיטת בנייה חדשה למשרד הבינוי
: (א) כללה הבקשה שיטת בנייה חדשה, יעביר המהנדס את הבקשה ואת המסמכים כאמור [[בתקנה 33(18)]] למשרד הבינוי והשיכון.
: (ב) משרד הבינוי והשיכון יודיע למהנדס ולגוף המוסמך, בתוך חמישה ימים, אם המכסה של הבקשה מלאה ואין לאפשר שימוש בה בהיתר הבנייה.

== חלק ד': בדיקה והחלטת רשות רישוי ==

=== סימן א': אופן הבקרה המרחבית &lt;עוגן חלק ד סימן א&gt; ===

@ 40. בדיקת התאמת הבקשה
: המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים התנאים המפורטים להלן (להלן - תנאי הבקרה המרחבית):
: (1) הבקשה היא לפי התכניות התקפות, התכניות המופקדות, ומגבלות ההיתר לפי [[+|סעיפים 78]] [[ו-98 לחוק]], או שניתן לגביה אישור לפי [[+|סעיפים 97]] [[או 97א לחוק]];
: (2) הבקשה תואמת את המידע להיתר שנמסר, ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר, ואם לא נמסר מידע להיתר - ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד הגשת הבקשה, וההנחיות המרחביות הפרטניות שנמסרו;
: (3) בחינת הבנייה המבוקשת ביחס לדרישות שנמסרו במידע להיתר בנוגע לחיבור לתשתיות, למרווחים שיש לשמור מהן ומגבלות נוספות שנקבעו בעניין זה;
: (4) בחינת הבקשה ביחס לתנאים, למעט אלה הנוגעים לתכן הבניין, שפירטו הגורמים המאשרים וגופים נוספים בעת מסירת המידע להיתר למהנדס לפי [[תקנה 16(ו)]] [[או 20]], או לפי כל חיקוק או תכנית;
: (5) הבקשה תואמת את ההודעה שנשלחה לבעלי הזכויות במקרקעין ככל שנשלחה כאמור [[בתקנה 36]];
: (6) הבקשה תואמת הוראות אחרות לפי [[החוק]], החלות על המקרקעין או הבניין הנדונים.

@ 41. עריכת שינויים בבקשה (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) המהנדס רשאי, בכל עת ולא יאוחר מעשרה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית, לחוות את דעתו בדבר שינויים שיש לערוך בבקשה להיתר אם ראה שלא מתקיימים בה תנאי הבדיקה המרחבית.
: (ב) בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים רשאי המהנדס להורות על שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבניין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא מבוקש ההיתר יותאם לתנאי הבקרה המרחבית [[#תוספת 2|ולתקנות תכן הבניין]], ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה נושא ההיתר.
: (ג) עורך הבקשה רשאי להגיש בקשה מתוקנת לפי השינויים שהתבקשו כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) עד חמישה ימים לפני תום תקופת הבקרה המרחבית.
: (ג1) עורך הבקשה רשאי להגיש, במועד האמור בתקנת משנה (ג), בקשה לסטייה מהוראות תוכנית לגבי שינוי שהתבקש כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), אם ניתן להגיש באותו עניין בקשה לסטייה מהוראות תוכנית; הבקשה תכלול את האמור [[בתקנה 33(א)(19)]] ולאחר שהתקיים לגביה האמור [[בתקנה 36]].
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), המהנדס רשאי להתיר לעורך הבקשה להגיש תיקונים לבקשה בכל עת ובלבד שהבקשה המתוקנת תוגש בתוך תקופת הבקרה המרחבית וטרם מתן החלטת רשות הרישוי בבקשה.

=== סימן ב': החלטת רשות הרישוי &lt;עוגן חלק ד סימן ב&gt; ===

@ 42. החלטת רשות הרישוי לאשר בקשה להיתר (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) בתוך ארבעים וחמישה ימי הבקרה המרחבית, תחליט רשות הרישוי אם הבקשה להיתר עומדת בתנאי הבקרה המרחבית או אם לדחותה לפי [[תקנה 44]]; ההחלטה תישלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה, למגיש ההתנגדות לבקשה, אם הוגשה התנגדות, ואם החליטה לאשר את הבקשה תשלח את החלטתה גם לגורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי למתן היתר לפי תכנית או לפי כל דין, או לגוף נוסף שהופנתה אליו בקשה לקבלת מידע להיתר לפי [[תקנה 16(ב) או (ד)]], זולת אם ביקש גוף כאמור שלא לקבל את ההחלטה.
: (ב) בהחלטה לאשר בקשה להיתר תבהיר רשות הרישוי כי היתר הבנייה יינתן לאחר מילוי תנאים אלה בלבד:
:: (1) קבלת אישור מכון הבקרה כי בוצעה בקרת תכן לבקשה להיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]];
:: (1א) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות - קבלת אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], אם הדבר נדרש לפי כל דין;
:: (2) תשלום כל התשלומים כאמור [[בסעיף 145(ד) לחוק]];
:: (3) הפקדת ערבות לפי [[תקנה 70]], ככל שנדרש;
:: (4) במקרקעי ישראל - קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן היתר כאמור [[בתקנה 36(ה)]].
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, ונדרשו אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], תציין זאת רשות הרישוי בהחלטתה וכן תבהיר כי היתר הבנייה יינתן רק לאחר מילוי כל אלה:
:: (1) קבלת אישור, תיאום או היוועצות עם גורם מאשר כאמור;
:: (2) הגשת דוח או הצהרת עורך הבקשה לפי [[תקנה 47(2)]];
:: (3) עמידת הבקשה להיתר בהוראות תכן הבנייה.
: (ד) נוסף על האמור [[בסעיף 145(ג2) לחוק]], רשות הרישוי רשאית להוסיף בהחלטתה -
:: (1) דגשים למכון הבקרה בנושאים הנוגעים לבקרת התכן ולבקרת הביצוע;
:: (2) פירוט תנאים לתחילת עבודה או לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, אשר יהוו תנאים בהיתר;
:: (3) פירוט תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן התייחסות מכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת, אשר יהוו תנאים בהיתר;
:: (4) פירוט תנאים למתן תעודת גמר, אשר יהוו תנאים בהיתר.
: (ד1) רשות הרישוי תחליט בבקשה להיתר הכוללת בקשה לסטייה מהוראות תוכנית, לאחר שהונחה לפניה חוות דעת המהנדס כאמור [[בסעיף 145(ב)(2)(א) לחוק]], ותנמק את החלטתה.
: (ה) לא החליטה רשות הרישוי בבקשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה, יראו את הבקשה כבקשה שסורבה ויחולו הוראות [[תקנה 68]].

@ 43. הכרעה בהתנגדויות
: (א) הוגשה התנגדות על ידי בעל זכות במקרקעין כאמור [[בתקנה 37]], תבחן רשות הרישוי את ההתנגדות ותכריע בה בתוך תקופת הבקרה המרחבית.
: (ב) הכריעה רשות הרישוי בהתנגדות שהוגשה, תשלח למבקש הבקשה להיתר, לעורך הבקשה ולמגיש ההתנגדות החלטה מנומקת בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד קליטת הבקשה.

@ 44. החלטת רשות הרישוי לדחות בקשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) רשות הרישוי תחליט לדחות את הבקשה להיתר בשל אחד או יותר מאלה:
:: (1) הבקשה אינה עומדת בתנאי הבדיקה המרחבית;
:: (2) רשות הרישוי קיבלה התנגדות של בעל זכות במקרקעין לבקשה ובשל קבלת ההתנגדות לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
:: (3) רשות הרישוי קיבלה את עמדתו של גורם מאשר או גוף נוסף ולפיה לא ניתן לאשר את הבקשה כפי שהוגשה;
:: (4) רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית.
: (ב) רשות הרישוי תשלח למבקש הבקשה להיתר ולעורך הבקשה, החלטה מנומקת בדבר דחיית הבקשה, בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה; העתק ההחלטה יישלח למגיש התנגדות לבקשה ולגורם מאשר אם החליטה לדחות את הבקשה בשל הסיבות המנויות בתקנת משנה (א)(3).
: (ג) החליטה רשות הרישוי לדחות את הבקשה להיתר אך ורק בשל אחד מאלה, רשאי עורך הבקשה להגיש בקשה להיתר מתוקנת בהתאם להחלטת רשות הרישוי, שתיקלט במועד הגשתה:
:: (1) רשות הרישוי דחתה את הבקשה לסטייה מהוראות תוכנית, כולה או חלקה;
:: (2) רשות הרישוי דחתה בקשה בנושא מסוים, כולה או חלקה, שלגביו נדרשה החלטת רשות הרישוי לפי התוכנית המפורטת שלפיה הוגשה הבקשה להיתר.

@ 45. החלטת רשות הרישוי
: החלטת רשות הרישוי תונחה על פי שיקולים תכנוניים הנובעים מהוראות התכניות החלות, [[החוק]] והתקנות לפיו ועל פי אלה בלבד, ויצוין בה המועד להגשת ערר על ההחלטה ומענה של ועדת הערר.

@ 46. תוקף החלטה לאשר בקשה להיתר (תיקון: תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-4)
: (א) תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר הוא שלוש שנים מיום שהתקבלה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) (((נמחקה).))
: (ד) (((נמחקה).))
: (ה) (((פקעה).))
: (ו) (((הוראת שעה מיום 1.8.2026 ועד יום 31.7.2027):))
:: על אף האמור בתקנת משנה (א), המהנדס רשאי לחדש את תוקפה של החלטה לאשר בקשה להיתר, אף אם הוארך או חודש לפי כל דין, לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 1.8.2026))), אם התקיימו התנאים האלה:
:: (1) תוקפה של ההחלטה לאשר בקשה להיתר פקע בתקופה שמיום ז' באב התשפ&quot;ה (1 באוגוסט 2025) עד יום י' באדר התשפ&quot;ו (27 בפברואר 2026);
:: (2) הבקשה להיתר היא לבנייה בתחום יישוב במחוז הצפון הכלול [[בתוספת הראשונה לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור), התשפ&quot;ד-2023]];
:: (3) לא קיימת מניעה לפי דין לאשר את הבקשה להיתר במועד חידושה.

== חלק ה': בקרת תכן ==

=== סימן א': בקשה להיתר שלא נדרשת לגביה בקרה של מכון בקרה &lt;עוגן חלק ה סימן א&gt; ===

@ 47. בקשה שלא מבוקרת במכון בקרה (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, לא יחולו עליה [[תקנות 49 עד 52]], ויחולו הוראות אלה:
: (1) יוגש לרשות הרישוי כל אישור, תיאום או היוועצות הנדרשים לפי [[תקנה 42(ג)]];
: (2) עורך הבקשה יגיש דוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו שינויים לצורך קבלת אישור, תיאום או היוועצות כאמור [[בתקנה 42(ג)]], או הצהרה כי לא נערכו בבקשה שינויים;
: (3) המהנדס יאשר בתוך 30 ימים מיום הגשת המסמך האחרון הנדרש לפי תקנות משנה (([צ&quot;ל: פסקאות])) (1) ו-(2) כי הבקשה תואמת את הוראות התכן הקבועות בתקנות לפי [[החוק|חוק זה (([צ&quot;ל: החוק]))]] או שנמסרו במסגרת המידע להיתר, ויחולו הוראות [[תקנה 53]].

@ 48. תשובת גורם מאשר
: גורם מאשר שהופנתה אליו בקשה כאמור [[בתקנה 42(ג)]] ייתן את התייחסותו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה.

=== סימן ב': קליטת הבקשה להיתר במכון הבקרה &lt;עוגן חלק ה סימן ב&gt; ===

@ 49. העברת בקשה להיתר למכון הבקרה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החליטה רשות הרישוי לאשר את הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 42]] ונקבע [[בתקנות עבודת מכון בקרה]] כי נדרש אישורו של מכון בקרה לבקשה להיתר כאמור, יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי [[התקנות האמורות]], וכן המסמכים אשר פורטו בתיק המידע להיתר ובהחלטת רשות הרישוי שיש להגישם למכון הבקרה.
: (ב) לא מונו עורכי משנה נוספים לבקשה לפי [[תקנה 28]], רשאי מגיש הבקשה למנות עורכי משנה לכל תחום הנדרש בבקשה להיתר טרם הגשתה למכון הבקרה, והודעה על מינוים תצורף לבקשה להיתר שתוגש למכון הבקרה.

=== סימן ג': בקרת תכן &lt;עוגן חלק ה סימן ג&gt; ===

@ 50. התקשרות ובקרת תכן במכון בקרה
: מגיש הבקשה יתקשר עם מכון בקרה בהסכם למתן שירותי בקרה, כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 51. דוח מסכם של מכון הבקרה
: (א) ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך לרשות הרישוי, לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].
: (ב) הודיע מכון בקרה כי בקרת התכן נמצאה לא תקינה, רשאי עורך הבקשה לעדכן את רשות הרישוי כי בכוונתו להגיש בקשה מתוקנת למכון הבקרה, ורשאי הוא להגיש הודעה כאמור כל עוד החלטת רשות הרישוי לפי [[חלק ד' סימן ב']] בתוקף.

== חלק ו': מתן ההיתר ==

=== סימן א': בדיקת המהנדס &lt;עוגן חלק ו סימן א&gt; ===

@ 52. דוח עורך הבקשה
: עורך הבקשה יגיש למהנדס את אישור מכון הבקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3) לחוק]], כי תוצאות הבקרה תקינות וכן את הבקשה להיתר ודוח המפרט את השינויים המרחביים שנערכו בבקשה ככל שנערכו, בעקבות בקרת התכן או הצהרה חתומה בידי עורך הבקשה, כי לא נערכו בבקשה שינויים בעקבות בקרת התכן (להלן - דוח עורך הבקשה).

@ 53. בדיקת התאמה לתנאים מרחביים
: התקבל דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]], יבחן המהנדס אם השינויים המרחביים שנערכו בבקשה עומדים בתנאי החלטת רשות הרישוי; ראה המהנדס כי בשל השינויים שנערכו בבקשה היא אינה עומדת עוד בתנאי החלטת רשות הרישוי לאשר את הבקשה, יודיע על כך לעורך הבקשה ולמבקש ההיתר בתוך 15 ימים ויציין כי נדרשת הגשת בקשה חדשה.

@ 54. פירוט התשלומים הנדרשים
: רשות הרישוי תשלח בכל עת לאחר קבלת החלטה כאמור [[בתקנה 42]] ולא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת דוח עורך הבקשה כאמור [[בתקנה 52]] או מיום אישור המהנדס לפי [[תקנה 47(3)]], לפי העניין, את פירוט החיובים לפי [[סעיף 145(ד) לחוק]].

=== סימן ב': מתן היתר &lt;עוגן חלק ו סימן ב&gt; ===

@ 55. מתן היתר
: (א) שולמו החיובים או ניתנו הערבויות להבטחת התשלומים כאמור [[בסעיף 145(ד)(1) לחוק]], תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 5 ימים ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.
: (ב) התקיימו התנאים כאמור [[בסעיף 145(ד)(2) לחוק]], תיתן רשות הרישוי את ההיתר בתוך 15 ימים מיום קבלת הודעת מכון הבקרה לפי [[תקנה 51]], או מיום אישור המהנדס לפי [[תקנה 47(3)]], לפי העניין, ובלבד שהבקשה להיתר עומדת בתנאים האמורים בתקנות אלה.

@ 56. תנאים בהיתר
: (א) על היתר יחולו הוראות אלה:
:: (1) העבודה תבוצע לפי הוראות [[#תוספת 2|תקנות תכן הבניין]] והוראות כל דין;
:: (2) פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה על פי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה במהלך העבודה או מיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות היא מזערית להערכת המהנדס.
: (ב) בהיתר להריסת בניין או חלק מבניין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס או לבנייה בחלק מבניין או בקרקע שמצוי בהם אסבסט, ייקבע כי תנאי לקבלת אישור תחילת עבודה הוא קבלת היתר לעבודת אסבסט וביצוע העבודות באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים לביצוע העבודה לפי [[סעיף 37 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]].
: (ג) בהיתר שניתן לבקשת דייר מוגן לפי [[תקנה 36(ו)(6)]] תיווסף הערה זו: &quot;תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט&quot;.
: (ד) רשות הרישוי רשאית להוסיף בהיתר -
:: (1) תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין, לרבות רישום הערה לפי [[+|תקנה 27]] [[או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]];
:: (2) תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
:: (3) תנאים למתן תעודת גמר אשר נועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו בהתאם להיתר ועל פי כל דין.

@ 57. חובת קיום הוראות תכן הבניין (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבניין והאחראי לביצוע בשל נזקים או כשלים שייגרמו כתוצאה מאי-קיום ההוראות המפורטות [[#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין]].
: (ב) מקום שבתקנות אלה או [[#תוספת 2|בתקנות תכן הבניין]] מוטלת חובה לביצוע פעולה אחרי גמר הבנייה באמצעות מיתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו, אך אין באמור כדי לפטור מחובות לפי כל דין.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 56(א)(1)]], רשות הרישוי תתנה היתר לביצוע עבודות באתר, כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] בתנאי כי העבודה תבוצע לפי הוראות [[התוספת החמישית לתקנות האמורות]], ורשאית היא לתת היתר לביצוע עבודות באתר כאמור, למעט הקמת בניין חדש באתר כאמור אף שלא בהתאם להוראות [[-|התוספת החמישית]], ובלבד שיתקיימו תנאים אלה:
:: (1) הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]], הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימור של האתר;
:: (2) הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] הקובעת כי אין בסטייה המבוקשת מן ההוראות הקיימות כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
: (ד) אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, רשאית רשות הרישוי להתנות את מתן ההיתר, בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע כהגדרתו [[בתוספת החמישית לתקנות בקשה להיתר]] נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
: (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תיתן היתר לעבודה שהיא חובה לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], אף שלא בהתאם להוראות תכן הבנייה בנושא נגישות אם העבודה תבוצע לפי הוראות [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].

@ 58. ערובה להבטחת קיום תנאי ההיתר
: רשות הרישוי תתנה מתן היתר בנייה לתוספת לבניין קיים, שינויו או תיקונו בכך שמבקש ההיתר יפקיד ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי מבקש ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו [[בתקנה 69]], ובשיעור האמור [[בתקנה 70]].

@ 59. תוקפו של היתר (תיקון: תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) תקופת תוקפו של היתר היא שש שנים מיום שניתן; רשות הרישוי רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע להיתר תקופת תוקף ארוכה יותר, שלא תעלה על תשע שנים, אם ראתה כי היקפה ומורכבותה של העבודה או הבנייה המותרת על פיו מצדיקים זאת.
: (א1) (((נמחקה).))
: (ב) ניתן היתר לביצוע העבודה בשלבים, יושלם השלב הראשון בתקופה הנקובה בתקנת משנה (א) והעבודה כולה תושלם בתוך תקופה ארוכה יותר שתקבע רשות הרישוי.
: (ג) אם ההיתר הוא לשימוש או לשימוש חורג ולא הוחל בשימוש, בתוך שנה מיום מתן ההיתר, יפקע ההיתר.
: (ד) (((נמחקה).))

@ 60. חידוש או שינוי פרטי היתר ((&lt;s&gt;היתר&lt;/s&gt;)) (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-2, תשפ&quot;ו-4)
: (א) (((נמחקה).))
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות במקרקעין במהלך ביצוע העבודות, רשאית רשות הרישוי, לבקשת בעל ההיתר, לשנות את פרטי בעל ההיתר או בעל הזכויות, לפי העניין.
: (ד) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבניין, ועל פי חוות דעת המהנדס, הבניין ניתן לשיקום לפי ההיתר שעל פיו הוקם, תחדש רשות הרישוי את ההיתר לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את הדין, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) תבוצע בקרת תכן לפי הוראות [[חלק ה']]; ואולם, לעניין שלד הבניין, יראו את הבקשה כתואמת את הוראות תכן הבנייה הנוגעות לשלד הבניין אם התקיימו כל אלה:
::: (א) החלק בשלד הבניין שבו מבוצעות עבודות שיקום תוכנן בהתאם להוראות תכן הבנייה החלות על חלק זה בשלד הבניין;
::: (ב) עבודות השיקום תוכננו כך שיציבותו של הבניין לאחר ביצוע העבודות לא תפחת מיציבותו ערב קרות הנזק ולא תהווה סכנה ממשית לציבור או לבניין או לבניינים הסמוכים;
::: (ג) לבקשה לחידוש ההיתר צורפה הצהרת מתכנן שלד בניין בדבר התקיימות התנאים המפורטים בפסקה זו;
:: (2) חל שינוי בבעלות או בזכויות במקרקעין, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש במקרקעין.
: (ה) (((פקעה).))
: (ו) (((הוראת שעה מיום 1.8.2026 ועד יום 31.7.2027):))
:: על אף האמור [[בתקנה 59]], המהנדס רשאי לחדש את תוקפו של היתר, אף אם הוארך או חודש לפי כל דין, לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילתן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 1.8.2026))), אם התקיימו התנאים האלה:
:: (1) תוקפו של ההיתר פקע בתקופה שמיום ז' באב התשפ&quot;ה (1 באוגוסט 2025) עד יום י' באדר התשפ&quot;ו (27 בפברואר 2026);
:: (2) הבקשה להיתר היא לבנייה בתחום יישוב במחוז הצפון הכלול [[בתוספת הראשונה לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תכנון ובנייה ומקרקעי ציבור), התשפ&quot;ד-2023]];
:: (3) לא קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד חידושו.

@ 61. ההיתר ועותקיו (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב)
: (א) טופס ההיתר ייחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של רשות הרישוי; מהנדס הוועדה רשאי להוסיף להיתר נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
: (ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד נתינתו.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום או עותק של ההיתר יוחזק בידי האחראי לביקורת על הביצוע באתר הבנייה ויוצג לכל פונה, אלא אם כן נקבע כי ההיתר יהיה חסוי, כאמור [[בתקנה 63]] [[או 64]].
: (ד) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יועבר באופן מקוון לכל גורם מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, או גוף מאשר, גוף נוסף או בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין וביקש לקבל את ההיתר.
: (ה) קובץ אלקטרוני חתום של היתר אשר מיושמת בו שיטת בנייה חדשה, יועבר לידי הגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון, ויצורף לו תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה שצורף לבקשה להיתר.

@ 62. בקשה לחסות פרטי היתר
: בעל זכות במקרקעין ביחס לחלקו במקרקעין, רשאי בכל עת, להגיש למהנדס בקשה כי ההיתר או חלק ממנו, לא יוצג באופן פומבי לציבור, בשל אחת מסיבות אלה:
: (1) ההיתר או חלק ממנו מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם;
: (2) בשל קיומו של סוד מסחרי;
: (3) מטעמים של ביטחון הציבור;
: (4) מטעמי ביטחון המדינה.

@ 63. החלטה בבקשה לחסות היתר
: (א) המהנדס והיועץ המשפטי של הוועדה יחליטו בבקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(1) עד (3)]] בתוך 15 ימים מיום הגשת הבקשה ורשאים הם לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתם.
: (ב) כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

@ 64. בקשה לחסות היתר מטעמי ביטחון
: (א) בקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(4)]] תוגש למהנדס ולמשרד הביטחון.
: (ב) משרד הביטחון יעביר למהנדס ולמבקש את עמדתו בנוגע לבקשה בתוך 15 ימים מיום קבלת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש מסמכים נוספים לצורך החלטתו.
: (ג) החלטה בבקשה לחסות היתר לפי [[תקנה 62(4)]] תתקבל בתוך 15 ימים מיום קבלת עמדת משרד הביטחון; לא העביר משרד הביטחון את עמדתו במועד האמור בתקנת משנה (ב), תתקבל החלטה בבקשה גם בלא עמדה זו.
: (ד) כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לחיסיון לפי תקנה זו, לא יוצגו ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה באתר האינטרנט ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור.

=== סימן ג': אגרות וערבות &lt;עוגן חלק ו סימן ג&gt; ===

@ 65. אגרת מידע להיתר
: המבקש מידע להיתר יצרף לבקשתו אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה כאמור [[בתקנות התכנון והבנייה (מסירת מידע), התשמ&quot;ט-1989]].

@ 66. אגרת היתר
: טרם מתן היתר יימסר למהנדס אישור המעיד כי שולמה לרשות הרישוי אגרה באופן ובשיעור הקבוע [[בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 67. פיקדון
: עם הגשת בקשה להיתר יצרף מגיש הבקשה אישור המעיד כי שולם פיקדון לפי [[התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 68. בקשה להחזר פיקדון
: על בקשה להחזר פיקדון יחולו הוראות [[התוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר]].

@ 69. הצמדה למדד
: (א) הסכומים הנקובים בתקנות אלה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון ויעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ב) בתקנה זו -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה המדד שפורסם בחודש מאי 2016.

@ 70. ערבות לביצוע תנאי ההיתר לתוספת, שינוי או תיקון בניין קיים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בהיתר בנייה להוספה לבניין קיים, שינויו או תיקונו יפקיד בעל ההיתר אצל הוועדה המקומית ערבות בנקאית אוטונומית (להלן - הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו [[בתקנה 69]].
: (ב) גובה הערבות יהיה פי עשרה מסכום האגרה לפי [[תקנה 66]] ובלבד שלא תפחת מסכום של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הללו ישתנו לפי שיעור שינוי המדד כמפורט [[בתקנה 69]].
: (ג) רשות הרישוי רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ד) בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן תעודת הגמר כאמור בתקנת משנה (ה), ויאריכה שלושה ימים לפחות טרם פקיעתה.
: (ה) רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן תעודת גמר, אלא אם כן החליטה לחלטה, כולה או חלקה, כאמור בתקנות משנה (ו) או (ז).
: (ו) לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה רשאית רשות הרישוי לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים, ובלבד שהודיעה לבעל ההיתר על כוונתה לחלט את הערבות בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ז) החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).

== חלק ז': אישור תחילת עבודות ==

=== סימן א': מינויים נדרשים &lt;עוגן חלק ז סימן א&gt; ===

@ 71. חובת מינוי בעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה את בעלי התפקידים שלהלן ומסר הודעה על כך למהנדס:
:: (1) אחראי לביקורת על הביצוע;
:: (2) קבלן ואחראי לביצוע שלד הבניין שמינה הקבלן או בעל ההיתר;
:: (3) אחראי לתיאום עם מכון הבקרה, אלא אם כן היתה הבקשה מסוג הבקשות ששר האוצר קבע לגביהן כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה.
: (ב) בעל ההיתר רשאי למנות, נוסף על האחראי לביקורת על הביצוע כאמור בתקנה משנה (א)(1), אחראים נוספים לביקורת על הביצוע ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 28]], ובלבד שהודעה על מינוים תצורף לבקשה להתקשרות עם מכון הבקרה ולבקשה לאישור תחילת עבודות.

@ 72. חתימה על קבצים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: קבצים שיגישו למהנדס, לרשות הרישוי ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע או עורכי משנה ייחתמו בידי עורכיהם, אשר יאשרו בחתימתם כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.

=== סימן ב': התקשרות עם מכון הבקרה &lt;עוגן חלק ז סימן ב&gt; ===

@ 73. התקשרות עם מכון בקרה
: היה ההיתר מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה, יתקשר בעל ההיתר עם מכון בקרה אשר יבצע בקרת ביצוע על עבודות הבנייה על פי ההיתר, והכול לפי [[תקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 74. הודעת מכון הבקרה
: מכון הבקרה יודיע לרשות הרישוי על עריכת הסכם התקשרות ויצרף להודעות את המסמכים הנדרשים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

=== סימן ג': אישור תחילת עבודה &lt;עוגן חלק ז סימן ג&gt; ===

@ 75. חתימת האחראי לביקורת על הביצוע (תיקון: תש&quot;ף)
: בקשה לאישור תחילת עבודה תיחתם בחתימתו של האחראי לביקורת על הביצוע ויצורף לה אישור על מינויו בידי בעל ההיתר.

@ 76. הגשת בקשה לאישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ו)
: (א) האחראי לביקורת על הביצוע יגיש למהנדס בקשה לאישור תחילת עבודה שיצוין בה המועד הצפוי לתחילת ביצוע העבודה לפי ההיתר; לבקשה כאמור יצורפו כל אלה:
:: (1) מספר ההיתר אשר מבוקש לבצע עבודות לפיו;
:: (2) אישור על התקשרות עם מכון בקרה בדבר בקרת ביצוע כאמור [[בתקנה 74]];
:: (3) נספחים, צרופות ומסמכים אחרים אשר נקבע בהיתר כי יש להעבירם למהנדס טרם מתן אישור תחילת העבודה;
:: (4) קובץ מדידה שמסומן עליו מתווה הבניין בצירוף העתק אישור מודד מוסמך בדבר סימון מתווה הבניין במגרש עצמו;
:: (5) הודעה בדבר מינוים של בעלי התפקידים לביצוע העבודה כאמור [[בתקנה 71]];
:: (6) קובץ תוכנית ארגון אתר, חתומה ביד הקבלן, אלא אם כן נכתב בהיתר שלא נדרשת תוכנית כאמור.
: (ב) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה, יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 77. בדיקת המהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ו)
: (א) המהנדס יבדוק את הבקשה לאישור תחילת עבודה בתוך חמישה ימים מיום שהוגשה לה.
: (ב) מצא המהנדס במסמכים המפורטים [[בתקנה 76]] ליקוי, טעות, חוסר בהירות או חריגה מהוראות התכנית או מן ההיתר, תודיע על כך לאחראי ביקורת על הביצוע ולבעל ההיתר.
: (ג) לא החליט המהנדס בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (א), יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור תחילת עבודה, ובלבד שצורפו לה הצרופות הנדרשות בתקנות אלה, והתמלאו התנאים שנקבעו בהיתר, בתכנית, בחיקוק ובמידע להיתר.

@ 78. אישור המהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) אישר המהנדס את תחילת העבודה, תשלח הודעה על כך לבעל ההיתר.
: (ב) הודעה כאמור תכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לעורך הבקשה, לאחראי ביקורת על הביצוע, לרשם הקבלנים, למפקח על הבטיחות במשרד הכלכלה ולכל גורם מאשר, גוף נוסף אשר מסר מידע לעניין אותו היתר, לרבות בעל תשתית שאישורו, תיאום או התייעצות עמו הם תנאי להיתר לפי תכנית או לפי כל דין, וביקש לקבל את האישור.
: (ד) כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.

@ 79. ביצוע בשלבים (תיקון: תשפ&quot;ב-5, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ו)
: (א) בכל עת לאחר קבלת אישור תחילת עבודה או מסירת הודעה למהנדס הוועדה על תחילת עבודה כאמור [[חלק זה $|בסימן ג1]], רשאי בעל ההיתר באמצעות האחראי לביקורת על הביצוע להגיש למהנדס בקשה לביצוע עבודות הבנייה על פי ההיתר בשלבים.
: (ב) לבקשה יצורפו כל אלה:
:: (1) הודעה מאת מכון בקרה כי הוגשו המסמכים הנדרשים [[בתקנה 74]] בהתאם לשלב הביצוע, אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי נדרשת בקרת ביצוע של מכון בקרה;
:: (2) תכניות עדכניות לארגון אתר התוכנית תהיה חתומה ביד הקבלן שמונה לפי [[תקנה 71(א)(2)]];
: (ג) המהנדס יחליט בבקשה בתוך חמישה ימים מיום הגשתה, לא הודיע המהנדס על החלטתו בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה בתום חמישה ימים נוספים מתום התקופה כאישור ביצוע בשלבים.
: (ד) נקבע בהיתר ביצוע בשלבים, או שאושרה בקשה לביצוע בשלבים, יגיש האחראי לביקורת על הביצוע למהנדס את המסמכים האמורים בתקנת משנה (ב) בכל אחד משלבי הביצוע.

=== סימן ג'1 - סוגי עבודות שאינן טעונות אישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ&quot;ו) &lt;עוגן חלק ז סימן ג1&gt; ===

@ 79א. הקמת בניין חדש למגורים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הקמת בניין חדש למגורים אינה טעונה אישור תחילת עבודות ולא יחולו לגביה [[תקנות 75 עד 78]], ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, הוא עד 42 מטרים;
:: (2) לפחות 80% משטחי הבנייה שאושרו בהיתר מיועדים למגורים, ובכלל זה שטחים למטרת שירות המשרתים את המגורים;
:: (3) רשות הרישוי נתנה את ההיתר ולא מורשה להיתר;
:: (4) עורך הבקשה של ההיתר שניתן רשום כמורשה להיתר בפנקס המורשים להיתר;
:: (5) עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) הודיע למהנדס על כוונה להתחיל בביצוע העבודות לפי ההיתר שניתן, לאחר שמצא כי התקיימו כל התנאים לתחילת עבודות שנקבעו [[חלק זה $|בסימנים א']] [[חלק זה סימן ב|ו-ב' לחלק זה]], במידע להיתר או בהיתר; ההודעה תימסר 7 ימים לפחות לפני תחילת ביצוע העבודות;
:: (6) עורך הבקשה כאמור בפסקה (4) צירף להודעה כאמור בפסקה (5) את כל המסמכים המפורטים [[בתקנה 76(א)(1) עד (6)]];
:: (7) אם ההיתר מסוג ההיתרים שאינם טעונים בקרת תכן ובקרת ביצוע במכון בקרה כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], יצורפו המסמכים המפורטים [[בתקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע&quot;ח-2018]], ולא יצורפו להודעה המסמכים המפורטים [[בסעיף 76(א)(2)]].
: (ב) נמסרה הודעה למהנדס כאמור בתקנת משנה (א)(5), המהנדס רשאי לתת לעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4), בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.
: (ג) נתן המהנדס הנחיות לתיאום תחילת העבודות כאמור בתקנת משנה (ב), לא יחל בעל ההיתר בביצוע העבודות אלא לאחר שעורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(4) אישר שבוצעו ההנחיות שהמהנדס הורה כי יש לבצען כתנאי לתחילת העבודות.
: (ד) הודעה כאמור בתקנת משנה (א)(5) תהווה אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.

=== סימן ד': שילוט באתר הבנייה &lt;עוגן חלק ז סימן ד&gt; ===

@ 80. שלט באתר הבנייה
: ניתן אישור תחילת עבודה, יציב בעל ההיתר, בחזית האתר, במקום בולט לעין, למשך כל תקופת הבנייה, שלט ברור וקריא הכולל, נוסף על הוראות לפי [[תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (הצבת שלטים על ידי קבלנים רשומים), התשל&quot;ו-1976]], ולפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], פרטים אלה:
: (1) שם הפרויקט או מהות העבודה, מספר ההיתר ומספר אישור תחילת עבודה;
: (2) פרטי בעל ההיתר;
: (3) פרטי האחראי לביקורת על הביצוע;
: (4) פרטי מכון הבקרה האחראי לשלב בקרת הביצוע.

== חלק ח': ביצוע ובקרת ביצוע  ==

=== סימן א': בקרת מכון בקרה &lt;עוגן חלק ח סימן א&gt; ===

@ 81. אופן בקרת ביצוע על ידי מכון הבקרה
: מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע על פי תקנות אלה [[ותקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 82. דוח מסכם של מכון בקרה
: מנהל בקרת הביצוע יודיע לבעל ההיתר ולרשות הרישוי אם תוצאות בקרת הביצוע נמצאו תקינות ויצרף להודעתו דוח מסכם כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

=== סימן ב': בקרת רשות הרישוי &lt;עוגן חלק ח סימן ב&gt; ===

@ 83. בקרת ביצוע מרחבית
: (א) רשות הרישוי, באמצעות מפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 257א לחוק]], תערוך באתר בקרה במהלך ביצוע העבודות בעניינים המפורטים [[בתקנה 40]] (להלן - בקרת ביצוע מרחבית).
: (ב) בקרת הביצוע המרחבית תכלול בקרה על המרכיבים המרחביים לפי התכניות, ההיתר וההנחיות המרחביות.
: (ג) בקרה מרחבית תבוצע בשלבים אלה לפחות:
:: (1) בבנייה חדשה ובתוספת בנייה על הקרקע - סימון העמדת הבניין;
:: (2) גמר הקמת השלד;
:: (3) גמר הבנייה.
: (ד) בקרה נוספת תיערך לפי הנדרש, ובמקרים אלה:
:: (1) התפטרות אחראי לביקורת על הביצוע או מבצע הפיקוח העליון;
:: (2) קבלת הודעה בדבר הריסת מבנה;
:: (3) קבלת הודעת מכון הבקרה כאמור [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

=== סימן ג': בקרת בעל ההיתר ונציגיו &lt;עוגן חלק ח סימן ג&gt; ===

@ 84. אישור לשיטת בנייה חדשה
: כללו ההיתר או הבקשה לאישור תחילת עבודה יישום שיטת בנייה חדשה - יהיה בידי הממונה על שיטת הבנייה החדשה אישור זמני או אישור קבוע לשיטת הבנייה החדשה.

@ 85. סימון העמדת הבניין
: לא תבוצע יציקת היסודות של בניין, אלא לאחר סימון העמדת הבניין על ידי מודד מוסמך.

@ 86. תפקיד האחראי לתיאום עם מכון הבקרה
: בעל ההיתר ימנה אחראי לתיאום עם מכון הבקרה אשר יבצע פעולות כמפורט להלן, זולת אם ההיתר הוא מסוג ההיתרים שלגביהם קבע שר האוצר לפי [[סעיף 157ג לחוק]] כי לא נדרשת בהם בקרה של מכון בקרה:
: (1) יחזיק באתר קובץ תכניות עבודה לביצוע עדכניות;
: (2) יבצע תיאום תהליך הביצוע לרבות מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין, שיועברו אליו בידי הקבלן או בהוראתו;
: (3) יתאם את העבודה ואת הבקרה עם מכון הבקרה, ילווה את הבקר בעת שהותו באתר ויוודא ביצוע של הוראות מכון הבקרה;
: (4) יודיע למי שמבצע את הפיקוח העליון ולאחראי לביקורת על הביצוע על שלבי הביצוע.

@ 87. תפקידי האחראי לביקורת על הביצוע וסמכויותיו
: (א) אחראי לביקורת על הביצוע או אחראי משנה, כל אחד בתחום אחריותו, כפי שמינה בעל ההיתר לפי [[תקנה 71(ב)]], יבדוק אם עבודות הבנייה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, ולפי חיקוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן - ביקורת).
: (ב) הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת על הביצוע לסוגיהם, ולפי העניין, לפחות בגמר שלבים אלה:
:: (1) סימון קווי הבניין;
:: (2) גמר יסודות הבניין;
:: (3) גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין;
:: (4) גמר הבנייה.
: (ג) תקנה זאת תחול גם על ביצוע תוספת בנייה לבניין קיים, בשינויים המחויבים.

@ 88. עריכת ביקורת בשלבים נוספים
: על אף האמור [[בתקנה 87]], המהנדס רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא לפניו את טענותיו.

@ 89. דיווח האחראי לביקורת
: (א) האחראי לביקורת על הביצוע ואחראי המשנה, ימסרו דוח לרשות הרישוי, כל אחד בתחום אחריותו, לא יאוחר מחמישה ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדוח יומצא גם למכון הבקרה, לבעל ההיתר ולעורך הבקשה.
: (ב) בדוח יפורט השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד הצפוי של גמר אותו שלב ויאושר בו שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, [[לחוק]] ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבנייה לתכניות כמשמעותן [[בחוק]] - ייקבע גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור; מצא האחראי לביקורת שהעבודה לא בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, התכנית, [[החוק]] או התקנות לפי העניין, יציין זאת בדוח ויפרט מהן הסטיות שנמצאו.
: (ג) כל עוד לא הוגש דוח במועד או בשלב שנקבעו [[חלק זה סימן ג|בסימן זה]], רואים את עבודת הבנייה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו אם אינה חורגת מתנאיו; ואולם רשאי המהנדס לדחות את המועד לעריכת הביקורת או להגשת הדוח, אפילו חלף הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שאין בדחיית המועד כדי לפגוע ביעילות הביקורת.

@ 90. תחולה על האחראי לביצוע השלד
: הוראות [[חלק זה סימן ג|סימן זה]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לביצוע שלד הבניין, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, ולאחריות בנזיקין על אי-קיום הוראות [[חלק זה]].

@ 90א. שמירת אחריות קבלן (תיקון: תשע&quot;ח)
: אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לביצוע שלד הבניין או האחראי לביקורת על הביצוע, לפי [[חלק זה]], כדי לפטור קבלן מאחריותו לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על ביצוע הבנייה, לפי כל דין.

=== סימן ד': פיקוח עליון &lt;עוגן חלק ח סימן ד&gt; ===

@ 91. ביצוע פיקוח עליון על הבנייה
: עורך הבקשה להיתר ועורכי המשנה ככל שמונו, יבצעו פיקוח עליון (להלן, כל אחד מאלה - מבצע פיקוח עליון), מתחילת ביצוע העבודות לפי ההיתר ועד קבלת תעודת גמר.

@ 92. פירוט הפיקוח העליון
: מבצע פיקוח עליון יבצע פעולות אלה:
: (1) פיקוח עליון על התאמת ביצוע הבנייה באתר לתכניות העבודה המאושרות התואמות להיתר ולמפרטי הבנייה;
: (2) הנחיית בעלי התפקידים מטעם בעל ההיתר והקבלן;
: (3) מעקב אחר בדיקות המעבדה שיועברו אליו ומתן הנחיות בעקבות תוצאות בדיקה;
: (4) עדכון תכניות העבודה והמפרטים, על פי שינויי התכן, ככל שישנם, בזמן ביצוע הבנייה.

@ 93. פיקוח עליון על שלד הבניין
: הפיקוח העליון על בניית שלד הבניין יכלול פעולות אלה:
: (1) הפעולות המפורטות [[בתקנה 92]] ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבניין;
: (2) ביקורת על אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; לעניין זה, &quot;אלמנט ראשי&quot; - כפי שהוגדר בידי מתכנן שלד הבניין בתכנית הקונסטרוקציה;
: (3) עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, ככל שיידרש, על פי שינויים, אם ישנם, בזמן ביצוע בניית השלד.

@ 94. אופן ביצוע הפיקוח העליון
: הפיקוח העליון יבוצע באופן זה:
: (1) ייערכו ביקורים באתר הבנייה, בידי מבצע הפיקוח העליון; ביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי [[תקנות 92]] [[ו-93]];
: (2) מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון.

== חלק ט': תעודת גמר ==

=== סימן א': בקשה לקבלת תעודת גמר &lt;עוגן חלק ט סימן א&gt; ===

@ 95. הגשת בקשה לתעודת גמר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) עם סיום הבנייה או העבודות לפי ההיתר יגיש האחראי לביקורת על הביצוע לרשות הרישוי בקשה לקבלת תעודת גמר, בצירוף כל אלה:
:: (1) מפת עדות, זולת אם פטר המהנדס מהגשת מפה כאמור;
:: (2) קובץ תכניות עדות של הבניין או העבודה;
:: (3) אישור האחראי לביקורת על הביצוע כי הבנייה בוצעה בהתאם להיתר וכי מולאו כל הדרישות הקבועות בהיתר למתן תעודת גמר;
:: (4) אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע על הבנייה והיא נמצאה תקינה, לרבות דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]], והמלצת מכון הבקרה בדבר הפרטים הטעונים השלמה המפורטים בבקשה לקבלת תעודת גמר;
:: (4א) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן הסמכות אינה נתונה לבקר מורשה או שאין במכון הבקרה בקר מורשה לעניין אותה סמכות - אישור, תיאום או התייעצות עם גורם מאשר המנוי [[בסעיף 158כא לחוק]], אם הדבר נדרש לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
:: (5) אישור מורשה נגישות, אם נדרש לפי [[#סעיף 158ו3|סעיף 158ו((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))3((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(א) לחוק]];
:: (6) כלל ההיתר שיטת בנייה חדשה - תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו יושמה שיטת הבנייה החדשה בהתאם לאישור הזמני או הקבוע, לפי העניין, לרבות התנאים והמגבלות שנקבעו וככל שנקבעו.
: (ב) היתה הבקשה מסוג הבקשות שלגביהן קבע שר האוצר כי לא נדרשת בהן בקרה של מכון בקרה או שאינן בסמכות מכון בקרה, יצורפו לבקשה גם כל אלה:
:: (1) אישורי גורמים מאשרים לפי [[סעיף 158כא(א) לחוק]], אם נדרשו לצורך מתן תעודת גמר לפי כל דין;
:: (2) תוצאות בדיקות מעבדה הנדרשות לפי [[#תוספת 2|תקנות תכן הבניין]];
:: (3) דוח מסכם מאת האחראי לביקורת על הביצוע ומי שביצע את הפיקוח העליון על הבנייה לרבות הצהרתם כי הבניין ראוי לשימוש;
:: (4) כל מסמך נוסף שנדרש במידע להיתר או בהיתר;
:: (5) אישור בדבר קיום התייעצות עם רשות הכבאות לצורך מתן תעודת גמר אם הדבר נדרש לפי [[תקנה 18(א)]]; לעניין זה יראו בפנייה להתייעצות עם רשות הכבאות שלא ניתן לה מענה בתוך 30 ימים כקיום חובת התייעצות.
: (ג) האחראי לביקורת על הביצוע רשאי לפרט בבקשתו פרטים שלא הושלמו במועד הגשת הבקשה לקבלת תעודת גמר, מטעמים שפירט המבקש, ובלבד שהבניין ראוי לשימוש גם לפני השלמתם.

@ 96. השלמת תשלומים על פי החיובים
: (א) לא שולמו החיובים, כולם או חלקם בעת מתן ההיתר, תשלח רשות הרישוי הודעה בדבר התשלומים כאמור לבעל ההיתר לא יאוחר מעשרים ימים ממועד הגשת הבקשה למתן תעודת הגמר.
: (ב) שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור עד המועד הנקוב בתקנת משנה (א), לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.

=== סימן ב': מתן תעודת גמר &lt;עוגן חלק ט סימן ב&gt; ===

@ 97. בדיקת רשות הרישוי (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) מצאה רשות הרישוי כי הבנייה או העבודות נושא הבקשה נעשו בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, וכן כי התקיימו התנאים שנקבעו בהיתר להוצאת תעודת גמר, תיתן תעודת גמר בתוך חמישה ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מילוים של כל התנאים, לפי המאוחר.
: (ב) מצאה רשות הרישוי כי לא התקיימו התנאים להוצאת תעודת גמר בתום 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, תודיע לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת על הביצוע על סירובה לתת את התעודה והנימוקים לכך או על דרישתה להשלמת פרטים וערובות לפי [[חלק זה $|סימן ג']].
: (ג) לא ניתנה תעודת גמר כאמור בתקנת משנה (א), או החלטה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה, יראו זאת כסירוב לתת תעודה.
: (ד) (((פקעה).))

@ 98. מתן תעודת גמר לאחר השלמת התשלומים
: (א) על אף האמור [[בתקנה 97]], שלחה רשות הרישוי הודעה כאמור [[בתקנה 96(א)]], לא תינתן תעודת גמר אלא לאחר ששולמו החיובים כאמור.
: (ב) תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור [[בסעיף 157א לחוק]].

=== סימן ג': השלמת פרטים וערובות &lt;עוגן חלק ט סימן ג&gt; ===

@ 99. השלמה מאוחרת (תיקון: תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ה-3)
: (א) רשות הרישוי רשאית לתת תעודת גמר אף אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהפרטים והתנאים שלא הושלמו הם אחד או יותר מן המפורטים להלן, והמבנה ראוי לשימוש גם לפני השלמתם; רשות הרישוי תתייחס להמלצת מכון הבקרה בעניין זה, ככל שניתנה:
:: (1) תנאים אשר נקבע לגביהם במידע להיתר או בתנאים בהיתר שניתן לבצעם, כולם או חלקם, לאחר קבלת תעודת גמר;
:: (2) עבודות המפורטות בהיתר וביצוען מותנה בעבודות אחרות המבוצעות על ידי גורם תשתיות שאינו באחריות בעל ההיתר;
:: (3) עבודות משלימות להיתר למבנה תעסוקה או מסחר שלא צוין בו השימוש המדויק במבנה או בחלקו אלא ייעודו בלבד או שלא פורטו בהיתר כל המרכיבים בתוך הבניין הנדרשים לתפעולו בשימוש שייקבע; בפסקה זו, &quot;עבודות משלימות&quot; - עבודות הנעשות בתוך בניין לצורך התאמתו לשימוש מסוים;
:: (4) נטיעות וזריעה - רק עד לעונת השתילה הקרובה;
:: (5) עבודות נוספות שקבע המהנדס ושאינן פוגעות ביציבות ובטיחות הבניין, ובבטיחות המשתמש;
:: (6) (((פקעה).))
: (א1) (((פקעה).))
: (ב) בתעודת גמר לפי תקנה זו ייקבע המועד להשלמת הפרטים והתנאים הטעונים השלמה כאמור.

@ 100. ערבות להשלמת ביצוע העבודות (תיקון: תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-2)
: (א) להבטחת השלמתם של הפרטים והתנאים הטעונים השלמה וכתנאי למתן תעודת הגמר ימציא בעל ההיתר ערבות בנקאית בסכום ולמשך התקופה שיורה לו המהנדס, בהתאם להיקף הפרטים והתנאים הטעונים השלמה.
: (ב) המהנדס יודיע לבעל ההיתר בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה על סכום הערבות הבנקאית שעליו להמציא להבטחת השלמת העבודות ועל תוקפה.
: (ג) בעל ההיתר יודיע לרשות הרישוי על השלמת העבודות ויבקש את השבת הערבות.
: (ד) רשות הרישוי תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, לאחר שבדקה ומצאה כי ביצוע העבודות הנדרשות הושלם.
: (ה) (((נמחקה).))

@ 101. חילוט כספי הערבות הבנקאית
: (א) לא השלים בעל ההיתר את הפרטים והתנאים, כולם או חלקם, במועד הנקוב בתעודת הגמר, תהיה רשות הרישוי רשאית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך השלמת הפרטים והתנאים כאמור ולכיסוי הוצאותיה בהשלמתם, ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
: (ב) החליטה רשות הרישוי לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך השלמת הפרטים והתנאים ולכיסוי הוצאותיה, תשיב לבעל ההיתר את הסכום הנותר מיד עם תום השלמת הפרטים והתנאים כאמור וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הפרשי הצמדה למדד כמפורט [[בתקנה 69]].

== חלק ט'1: הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי לבניין קיים (תיקון: תשפ&quot;ב-3) ==

@ : ((([[חלק זה]] חל כהוראת שעה לחמש שנים מיום 18.1.2022 על בקשות להיתר שהוגשו החל מיום 18.1.2022):))

@ 101א. הגדרה (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: [[בחלק זה]], &quot;הוספת מרחב מוגן דירתי&quot; - הוספת מרחב מוגן דירתי אחד או יותר, לבניין קיים המשמש למגורים, בשטח המזערי הקבוע [[ברישה לתקנה 197א בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש&quot;ן-1990]], וכן התוספת הנדרשת לצורך פתיחה כלפי חוץ של דלת ההדף של המרחב המוגן הדירתי הנדרשת לפי [[סימן ב' בפרק ג' בחלק ג' באותן תקנות]].

@ 101ב. הליך רישוי להוספת מרחב מוגן דירתי (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: על בקשה להיתר הכוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בלבד יחולו תקנות אלה בכפוף לאמור להלן:
: (1) על אף האמור [[בתקנה 10]], מבקש ההיתר לא יהיה חייב להגיש בקשה לקבלת מידע;
: (2) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(6)]], קובץ מפת מדידה להיתר יכול שיכלול רק את אלה:
:: (א) סימון גבולות המגרש, קווי הבניין, היקף הבניין הקיים ומיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
:: (ב) מיפוי מפורט בתחום 5 מטרים לפחות מכל צדדיו של המרחב הדירתי המוגן ועד גבול המגרש בשתי פאות המגרש הסמוכות ביותר למיקום הוספת המרחב הדירתי המוגן;
:: (ג) סימון של מיקום חיבורן של כל התשתיות הקיימות במגרש למרחב הציבורי הגובל במגרש;
: (3) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(7)]] [[תוספת 1|ובתוספת]], תכנית ראשית יכול שתכלול רק את אלה:
:: (א) תכנית תנוחה שתיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול: תכנון הוספת המרחב המוגן הדירתי על רקע חלק הבניין שאליו מתחברת אותה תוספת (([צ&quot;ל: הוספה])); מיקום פתח הכניסה למרחב המוגן ומיקום הפתחים בקירות; סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
:: (ב) חתך אנכי בקנה מידה 1:100 לאורך הבנייה דרך תוספת המרחב המוגן הדירתי ולכל גובה הבניין;
:: (ג) חזיתות המרחב המוגן הדירתי בקנה מידה 1:100 המציגות את מיקום תוספת המרחב המוגן הדירתי, פתחים וחומרי הגמר של הקירות החיצוניים של תוספת המרחב המוגן הדירתי;
: (4) על אף האמור [[בתקנה 33(א)(8)]], קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה יכול שיכלול רק את שטחי הבנייה המבוקשים בכל אחת מקומות הבניין בצירוף טבלה המסכמת את שטחי הבנייה המבוקשים;
: (5) על אף האמור [[בתקנה 36(ה)]], היתר במקרקעי ישראל אינו טעון הסכמת רשות מקרקעי ישראל;
: (6) בלי לגרוע מן האמור [[בתקנה 56]], רשות הרישוי תקבע בהיתר הוראות ותנאים למהלך ביצוע העבודה לעניין מניעת מפגעים, שביצועם ייחשב תנאי למתן תעודת גמר;
: (7) על אף האמור [[בתקנה 71]], בעל ההיתר אינו נדרש למנות אחראי לביקורת על הביצוע בהתקיים אחד מאלה:
:: (א) העבודה כוללת הוספת מרחב מוגן דירתי בשתי קומות לכל היותר;
:: (ב) העבודה מבוצעת על ידי המדינה או מי מטעמה;
: (8) על אף האמור [[בתקנה 95(א)]], בקשה לקבלת תעודת גמר תוגש בידי עורך בקשה, אם לא מונה אחראי לביקורת על הביצוע כאמור [[95|בפסקה (7)]], ולא נדרש לצרף לה את המסמכים המפורטים [[בפסקאות (1) עד (3) לאותה תקנה]].

@ 101ג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ב-3)
: [[תקנה 101ב]], למעט [[101ב|פסקה (5)]], לא תחול על -
: (1) בקשה להיתר בבניין הכלול בתחום אתר המיועד לשימור לפי תכנית מאושרת או ברשימת אתרים כמשמעותה [[בסעיף 12 בתוספת הרביעית לחוק]];
: (2) בקשה להיתר אשר בשל הבנייה המבוקשת בה חלה חובת חיזוק הבניין בפני רעידות אדמה לפי תקן ישראלי ת&quot;י 413: תכן עמידות מבנים בפני רעידות אדמה;
: (3) בקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה;
: (4) בקשה להיתר בבניין שבו שתי קומות לפחות ושתי דירות לפחות, אם התוספת המבוקשת יוצרת בנייה שאינה רצופה ממפלס הקרקע כלפי מעלה, זולת אם נקבע בהנחיות מרחביות החלות על המקרקעין שבנייה כאמור היא מותרת;
: (5) בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג לפי [[סעיף 146 לחוק]] או הקלה לפי [[סעיף 147 לחוק]] או שהיא טעונה אישור או דיון במוסד תכנון שאינו רשות הרישוי כתנאי למתן ההיתר.

== חלק י': הקלה ושימוש חורג ==

=== סימן א': בקשה להקלה או לשימוש חורג &lt;עוגן חלק י סימן א&gt; ===

@ 102. החלת הוראות התקנות על בקשה להקלה או להתרת שימוש חורג
: על בקשה להקלה או לשימוש חורג יחולו הוראות תקנות אלה בכפוף לשינויים המפורטים [[בחלק זה]].

@ 103. סייג למתן הודעה לבעלי זכויות בקרקע (תיקון: תשפ&quot;א)
: על בקשה להקלה או לשימוש חורג לא יחולו הוראות [[תקנות 33(א)(10)]] [[ו-36]]; ואולם על בקשה כאמור במקרקעין שהם מקרקעי ישראל יחולו הוראות [[תקנה 36(ה)]].

@ 104. הגשת בקשה להיתר הכוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג
: נוסף על כל האמור [[בתקנה 33]] תכלול הבקשה להקלה או לשימוש חורג את פרטי ההקלה או השימוש החורג המבוקשים; לעניין הפיקדון יחולו הוראות [[תקנה 106(4)]].

=== סימן ב': פרסום &lt;עוגן חלק י סימן ב&gt; ===

@ 105. הפקת נוסח לפרסום על ידי רשות הרישוי
: (א) בתום בדיקת התנאים המוקדמים כאמור [[בתקנה 33]] וככל שהבקשה להקלה או לשימוש חורג כוללת את כל הפרטים והמסמכים שנקבעו בתנאים המוקדמים, ישלח המהנדס למגיש הבקשה נוסח לפרסום בדבר הבקשה כנדרש [[בסעיף 149(א) לחוק]].
: (ב) אין בשליחת הנוסח לפרסום כאמור כדי לחייב את המהנדס בדבר נכונות פרטי הבקשה להקלה או לשימוש החורג או כדי לחייב את הוועדה לאשרם אף אם לא תוגש התנגדות לבקשה. הבקשה תיבדק לגופה במסגרת הבקרה המרחבית.

@ 106. הגשת צרופות נוספות לבקשה להיתר
: מילא המגיש אחר הוראות [[סעיף 149(א) לחוק]], יגיש את המסמכים וצרופות אלה:
: (1) העתק הפרסום בעיתון כנדרש [[בסעיף 149(א) לחוק]];
: (2) צילום ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כפי שהוצגה במקום בולט לעין בחזית הקרקע או הבניין שעליהם חלה הבקשה;
: (3) העתק אישור על מסירה אישית או על מסירה בדואר רשום לפי המען של מי שיש למסור לו הודעות לפי [[סעיף 149(א) לחוק]];
: (4) העתק אישור על תשלום פיקדון כאמור [[בתקנה 67]].

@ 107. השלמת בדיקת התנאים המוקדמים
: (א) המהנדס יבחן בתוך 10 ימים ממועד הגשת המסמכים המפורטים [[בתקנה 104]], אם התקיימו הוראות [[סעיף 149(א) לחוק]]; התקיימו הוראות [[החוק]] כאמור, יקלוט המהנדס את הבקשה.
: (ב) לא עמדה הבקשה בהוראות [[החוק]] כאמור, ישלח המהנדס הודעה על אי-קליטת הבקשה למבקש ולעורך הבקשה ויפרט בה תנאים מוקדמים שלא קוימו.
: (ג) לא הודיע המהנדס על החלטתו בעניין עמידת הבקשה בהוראות [[החוק]], יראו את הבקשה כבקשה שנקלטה בתום אותה תקופה, ובלבד שהפרסום על פי [[סעיף 149 לחוק]] נעשה כדין.

=== סימן ג': החלטת ועדה מקומית &lt;עוגן חלק י סימן ג&gt; ===

@ 108. בדיקת התאמת הבקשה
: המהנדס יבדוק בתוך 45 ימים ממועד קליטת הבקשה להיתר אם מתקיימים בה תנאי הבקרה המרחבית כאמור [[בתקנה 40]], ויעביר את חוות דעתו בעניין לוועדה המקומית.

@ 109. החלטת הוועדה
: (א) הוגשה התנגדות כאמור [[בסעיף 149(א)(1) לחוק]], תדון בה הוועדה המקומית בתוך 45 ימים ממועד קבלת חוות דעת המהנדס.
: (ב) לא נמסרה חוות הדעת במועד האמור [[בתקנה 108]], תדון הוועדה המקומית בבקשה ותיתן את החלטתה בתוך 90 ימים ממועד קליטת הבקשה כאמור [[בתקנה 107]].
: (ג) הוועדה המקומית תשלח למבקש ההקלה או השימוש החורג החלטה מנומקת בדבר אישור הבקשה, אישור הבקשה בתנאים, או דחייתה; העתק ההחלטה יישלח לעורך הבקשה ולמי שהגיש התנגדות לבקשה, ככל שהוגשה התנגדות.

@ 110. (תיקון: תשפ&quot;א) : (((בוטלה).))

@ 111. הודעת המהנדס
: (א) החליטה הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להקלה או לשימוש חורג בתנאים, יגיש עורך הבקשה בקשה מתוקנת בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית.
: (ב) המהנדס יבדוק בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה המתוקנת אם הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית, ואם הוגש ערר לפי [[סעיף 152 לחוק]] - בתוך 30 ימים מיום ההחלטה בערר.
: (ג) מצא המהנדס כי קוימו כל התנאים המרחביים שנקבעו בהחלטת הוועדה, וניתנה תגובת רשות מקרקעי ישראל כאמור [[בתקנה 110]], ישלח הודעה על כך למבקש הבקשה ולעורך הבקשה.
: (ד) קיבל המבקש הודעה כאמור בתקנה זו, יחולו הוראות [[חלק ה']] וכל הנדרש לקבלת היתר כאמור בתקנות אלה.

== חלק י&quot;א: החלפה והתפטרות בעלי תפקידים ==

@ 112. החלפה והתפטרות עורך בקשה ועורכי משנה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) מבקש היתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להודיע לרשות הרישוי על החלפת עורך בקשה או עורכי משנה שמונו לפי [[תקנה 28]] באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה; להודעה על החלפת עורך בקשה כאמור תצורף הודעתו של עורך הבקשה החדש על הסכמתו לשמש עורך הבקשה לכתחילה, בצירוף הודעת מבקש הבקשה להיתר בדבר החלפת עורך בקשה כאמור.
: (ב) עורך בקשה רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה לרשות הרישוי ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

@ 113. שינויים בתחום האחריות לעריכה
: (א) מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי העניין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי המשנה כפי שפורטו בבקשה, אם התקיימו שני אלה:
:: (1) האדם המיועד לשמש עורך משנה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לכך;
:: (2) נשלחה הודעה לרשות הרישוי, שצורפה לה הסכמתו בכתב של המיועד לשמש עורך הבקשה או עורך משנה.
: (ב) לעניין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של כמה עורכי משנה.
: (ג) התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא תמשיך רשות הרישוי בבדיקת הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

@ 114. החלפת בעלי תפקידים
: בעל ההיתר רשאי בכל עת להחליף בעל תפקיד באדם אחר המוסמך לשמש כאותו בעל תפקיד ושהסכים בכתב לשמש בעל התפקיד, ויחולו הוראות [[תקנות 112]] [[ו-113]] בשינויים המחויבים.

@ 115. התפטרות בעלי תפקידים
: בעל תפקיד רשאי בכל עת, להתפטר מתפקידו ויחולו הוראות [[תקנה 112]] בשינויים המחויבים; התפטר האחראי על הביצוע, לא ימשיך מכון הבקרה בבקרת הביצוע, כל עוד לא הוחלף כאמור [[בתקנה 113(א)]].

@ 116. התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו
: (א) אחראי לביקורת על הביצוע רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבנייה כאמור [[בתקנה 89]], שערך לא יותר משישה ימים לפני מתן ההודעה.
: (ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה לבעל ההיתר ולמתפטר.
: (ג) התפטר אחראי לביקורת על הביצוע, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה למהנדס שתצורף לה הודעה של האחראי החדש לביקורת על הסכמתו לשמש אחראי לביקורת על הביצוע.
: (ד) החל ביום מינויו יבוא האחראי החדש לביקורת על הביצוע לעניין [[חלק זה]], במקום האחראי לביקורת על הביצוע.
: (ה) כל עוד לא התמנה אחראי חדש לביקורת על הביצוע לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
: (ו) תקנות משנה (ג), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת על הביצוע מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ויחולו הוראות אלה:
:: (1) בעל ההיתר יודיע למהנדס על סיום התפקיד בסמוך לאחר המועד שבו הסתיים;
:: (2) האחראי החדש לביקורת על הביצוע יגיש בתוך 10 ימים מתחילת מינויו דוח על ביקורת באתר הבנייה כאמור [[בתקנה 89]], שערך לא יותר משישה ימים לאחר מועד הביקורת.
: (ז) הוראות תקנה זו יחולו גם על האחראי לביצוע שלד הבניין.

@ 117. שמירת התחייבויות חוזיות
: אין בהתפטרות בעל תפקיד כדי לשחרר את האחראי לביקורת על הביצוע ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

@ 118. אחריות בנזיקין
: לעניין [[סעיף 63 לפקודת הנזיקין]], החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת על הביצוע נועדו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, [[לחוק]], לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי [[החוק]].

== חלק י&quot;ב: אגרות ==

@ 119. שיעור אגרה ואופן תשלומה
: המבקש היתר לפי תקנות אלה יגיש אישור ששילם את האגרה שנקבעה בעד אותו היתר לפי [[התוספת השלישית בתקנות בקשה להיתר]].

== חלק י&quot;ב1: הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) ==

=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן א&gt; ===

@ 119א. תחולה - מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: על הליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר יחולו הוראות [[חלק זה]].

@ 119ב. פרשנות ((-)) [[חלק י&quot;ב1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[חלק א']], למעט [[תקנות 2(א)]] [[ו-4]], יחול על הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, בכפוף לאמור [[בחלק זה]].

@ 119ג. הליך מקוון לפי [[חלק י&quot;ב1]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) כל בקשה, פנייה, תשובה והחלטה לפי [[חלק זה]] תיערך באופן מקוון.
: (ב) כל פעולה כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת כלפי רשות הרישוי או שמבצעת רשות הרישוי, תבוצע באמצעות מערכת רישוי זמין, בכפוף [[לתקנה 122(ב)]].

@ 119ד. פרסום טפסים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: מנהל מינהל התכנון יפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את צורתם ונוסחם של טפסים לפי הפרטים שנקבעו [[בחלק זה]].

@ 119ה. אישור המהנדס לעניין תכן הבנייה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בהליך רישוי בנייה באמצעות מורשה להיתר לא יידרש אישור המהנדס כאמור בחיקוקים אלה:
: (1) [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|פרטים 2.60(א)]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.2.20]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.7.5.1]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.8.29.3]], [[$ תוספת שנייה תקנות בקשה להיתר|3.8.29.5 עד 3.8.29.7]], [[3.8.29.13 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]];
: (2) [[תקנה 29 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש&quot;ף-2019]];
: (3) [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), התש&quot;ף-2019]].

@ 119ו. הוראות ותנאים בסמכות המהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: סמכות רשות הרישוי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, אם נקבעה בתקנות לפי [[החוק]], תהיה נתונה למהנדס, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המקומית.

=== סימן ב': מידע נדרש להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ב&gt; ===

@ 119ז. תחולת [[חלק ב']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[חלק ב']] יחול על בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר ומסירת מידע למורשה להיתר בכפוף [[חלק זה סימן ב|לסימן זה]].

@ 119ח. הגשת בקשה לקבלת מידע להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: הרוצה להגיש בקשה להיתר לפי [[פרק ה'4 לחוק]], ימציא למהנדס בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר; מורשה להיתר יערוך בקשה כאמור.

@ 119ט. פרטי הבקשה למידע למורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בקשה לקבלת מידע למורשה להיתר תכלול את הפרטים האלה נוסף על האמור [[בתקנה 11]]:
: (1) פירוט אם מדובר בהקמת בניין חדש או בתוספת לבניין קיים;
: (2) בבקשה הכוללת תוספת לבניין קיים -
:: (א) פירוט מיקום התוספת ושטחי הבנייה המשוערים;
:: (ב) המורשה להיתר רשאי לפרט בבקשה, לכל היותר, שתי חלופות אפשריות לבניית התוספת.

@ 119י. צרופות לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: המורשה להיתר רשאי לצרף לבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר -
: (1) פרטים נוספים בנוגע לעבודה או לבנייה המבוקשת כדוגמת סקר עצים;
: (2) בקשה לקבל מידע בנושא מסוים;
: (3) בקשה לקבל אישור או הנחיה של המהנדס או של רשות הרישוי בעניין המצוי בסמכותם לפי דין.

@ 119יא. בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בקשה מתוקנת שהוגשה כאמור [[בתקנה 15(ה)]] תיקלט במועד הגשתה אף אם לא התמלא לגביה האמור [[בתקנות 11]] [[ו-12]], ובלבד שתחום מפת המדידה תואם לפרטי המקרקעין כאמור [[בתקנה 11(1)]] שפורטו בבקשה.

@ 119יב. התייועצות עם גורמים מאשרים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: המורשה להיתר יתייעץ עם רשות הכבאות ועם משרד הבריאות כאמור [[בתקנה 18]].

@ 119יג. מסירת מידע להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ו)
: (א) המהנדס ימסור את המידע למורשה להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר.
: (ב) המידע למורשה להיתר יכלול את המידע המפורט [[בתקנה 20(א)]], למעט האמור [[20|בפסקאות (2), (17), (18) ו-(20)]], וכן את המידע כמפורט להלן:
:: (1) הוראותיהן של התוכניות המתנות הגשת בקשה להיתר או הוצאת היתר בתנאים;
:: (2) פירוט ההוראות הקבועות בתוכניות החלות על המקרקעין לעניין הבנייה המותרת בכל מגרש הכלול בבקשה לקבלת מידע, ובכלל זה -
::: (א) מספר הקומות וגובהן;
::: (ב) שטחי הבנייה המותרים מעל ומתחת לקרקע וחלוקתם למטרות עיקריות, מטרות שירות ומרפסות; לעניין תוכנית שאושרה לאחר יום כ' בכסלו התשפ&quot;ד (3 בדצמבר 2023) ושטחי הבנייה שבה נקבעו בשטח כולל או שנקבע בהוראותיה כי היתר מכוחה יינתן בשטח כולל או תוכנית כאמור [[בתקנה 20(א)(1א)]] - יפורט השטח הכולל המותר לבנייה מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע;
::: (ג) מספר יחידות הדיור ושטחן המרבי, המזערי והממוצע;
::: (ד) קווי הבניין;
::: (ה) מפלס הכניסה;
::: (ו) גובה הבניין;
:: (3) הוראות בנושא פינוי פסולת בנייה ובנושא מניעת מפגעים;
:: (4) רשימת הנספחים והמסמכים שהם תנאי להגשת בקשה להיתר או למתן היתר מכוח חיקוק, תוכנית או הנחיות מרחביות, או שיידרשו להגשה בשלב בקרת התכן;
:: (5) מידע בדבר הצורך בצירוף חוות דעת סביבתית לבקשה להיתר לפי [[תקנה 15 לתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס&quot;ג-2003]];
:: (6) מידע נוסף המצוי בידי המהנדס לעניין הפרטים הנוספים או הבקשה לקבל מידע, אישור או הנחיה כאמור [[בתקנה 119י]], אם צורפו לבקשה;
:: (7) הוראות והנחיות שקביעתן נתונה לסמכות הוועדה המקומית או רשות הרישוי לפי דין, אם הן קיימות במועד מסירת המידע;
:: (8) הוראות ותנאים שהמהנדס מוסמך לקבוע לפי כל דין לעניין ההיתר או ביצוע העבודה, ובכלל זה לפי [[תקנה 119ו]], כדוגמת בנייה במרווח כאמור [[בחלק ד' לתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר]] והתקנת מקומות חניה כאמור [[+|בתקנה 2א]], [[+|2ה]] [[ו-2ו לתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ&quot;ג-1983]];
:: (9) אם אושרה תוכנית בינוי במקרקעין, המהנדס יצרף את התוכנית האמורה;
:: (10) פרטי חשבון בנק לצורך תשלום שומת המורשה להיתר כמשמעותה [[בסעיף 158נא(ז)(1) לחוק]].
: (ג) מצא המהנדס כי אין בידו לתת הוראות, הנחיות או תנאים או לתת אישור, כאמור בתקנת משנה (ב)(6) או (8), על בסיס הפרטים והמסמכים שהוגשו לו בבקשה לקבלת מידע למורשה להיתר, יפרט המהנדס את העניינים שאינו יכול לתת הוראות לגביהם או שאינו יכול לאשר בשל העדר הפרטים או המסמכים כאמור.
: (ד) פורטו בבקשה חלופות כאמור [[בתקנה 119ט(2)(ב)]], ימסור המהנדס מידע למורשה להיתר כאמור בתקנה זו לגבי כל אחת מהחלופות.

@ 119יד. אי-מסירת מידע במועד (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) לא נמסר המידע להיתר המפורט [[בתקנה 119יג(ב)(1) עד (5)]], מורשה להיתר אינו רשאי לתת היתר, ואולם ניתן להגיש בקשה להיתר לרשות הרישוי, שאינה באמצעות מורשה להיתר, [[ותקנה 24]] תחול על בקשה כאמור.
: (ב) לא נמסר המידע להיתר המפורט [[בתקנה 119יג(ב)(6) עד (9)]] או לא ניתנה תשובת המהנדס לבקשה לקבלת הבהרות כאמור [[בתקנה 119טו]], רשאי מורשה להיתר להגיש בקשה להיתר ולתת היתר אף בלא מידע או הבהרות כאמור, אך אין בכך כדי לגרוע מחובתו להגיש בקשה להיתר לפי כל דין ולעמוד בכל הוראות חיקוק, תוכנית והנחיות מרחביות החלות על המקרקעין.

@ 119טו. הבהרות למידע (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להגיש למהנדס, בכל עת עד להגשת הבקשה להיתר וכל עוד המידע להיתר הוא בתוקף, בקשה לקבלת הבהרות בנוגע למידע שנמסר וכן בקשה למתן אישור, הוראות או הנחיות בנושא הנתון לסמכות המהנדס או רשות הרישוי לפי כל דין.
: (ב) המהנדס ישיב לבקשה בתוך 10 ימים מהמועד שהוגשה לו, ויראו את תשובת המהנדס כחלק מהמידע שנמסר.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), המהנדס רשאי, בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב), לדרוש הגשת פרטים ומסמכים נוספים לצורך מתן ההבהרות שהתבקשו.
: (ד) הוגשו פרטים ומסמכים כאמור וראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים והמסמכים שהתבקשו, ישלח למורשה להיתר הודעה בתוך 5 ימים מיום הגשת המסמכים, ובה יפורטו הפרטים והמסמכים החסרים; הוגשו פרטים ומסמכים כאמור ולא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים או מסמכים, יראו בתום אותה תקופה כאילו הוגשו כל הפרטים והמסמכים שנדרשו.
: (ה) דרש המהנדס פרטים ומסמכים נוספים כאמור בתקנת משנה (ג), ישיב המהנדס לבקשה לקבלת ההבהרות בתוך 5 ימים מיום שהוגשו לו הפרטים והמסמכים שנדרשו כאמור בתקנת משנה (ד).

=== סימן ג': הגשת בקשה להיתר ולקבלת פירוט החיובים (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ג&gt; ===

@ 119טז. תחולת [[חלק ג']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[סימן א' בחלק ג']] [[ותקנות 30]] [[ו-36(ו)]] יחולו על בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר בכפוף לאמור [[חלק יב1 סימן ג|בסימן זה]].

@ 119יז. מינוי מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבקש ההיתר ימנה מורשה להיתר, והוא יהיה עורך הבקשה להיתר.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לאחר מתן אישור תחילת עבודות, ניתן שהמורשה להיתר לא יהיה עורך הבקשה.

@ 119יח. הגשת הבקשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר, כאמור [[בסעיף 158נ(א) לחוק]], אשר תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי מבקש ההיתר כי הוא מסכים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה;
:: (2) פרטי המקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, לרבות כתובתם ופרטי זיהוים;
:: (3) פרטי הבקשה, לרבות תיאור העבודה, השימוש והתוכניות שלפיהן הוגשה הבקשה;
:: (4) קובץ תוכנית ראשית;
:: (5) קובץ תשריט סכמטי של שטחי הבנייה הקיימים והמבוקשים בכל אחת מקומות הבניין המבוקש, לרבות טבלה המסכמת את שטחי הבנייה; אפשר שקובץ זה ייכלל בקובץ התוכנית הראשית;
:: (6) תצהירים כמפורט [[בסעיף 158נ(ב) לחוק]];
:: (7) בקשה לקבלת פירוט החיובים כאמור [[בסעיף 158נא לחוק]];
:: (8) קובץ מפת המדידה להיתר שמסר המהנדס כאמור [[בתקנה 20(ב)]], אלא אם כן פטר המהנדס את מבקש המידע להיתר מהגשת מפת מדידה להיתר לפי [[תקנה 13]]; ואולם אם תוקף המידע להיתר ארוך משנתיים, יצורף קובץ מפת מדידה להיתר, חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת בידי מודד מוסמך, מעודכן לשנתיים האחרונות לכל היותר ממועד הגשת הבקשה להיתר.
: (ב) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי את הבקשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שיש בידיו אשרור מקוון להצהרה או הצהרה חתומה בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין כי הם מסכימים להגשת הבקשה בגרסה שהגיש עורך הבקשה.
: (ג) מועד הגשת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) ייחשב, לעניין כל דין, כמועד קליטת הבקשה להיתר וכמועד שבו התקבלה החלטה לאשר את הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 42]].

@ 119יט. מסירת פירוט החיובים (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות הרישוי תמסור את פירוט החיובים בתוך 45 ימים ממועד שנמסרו לה כל הפרטים כאמור [[בתקנה 119יח]] הנדרשים לשם חישוב החיובים.
: (ב) ראה המהנדס כי לא הוגשו כל הפרטים כאמור [[בתקנה 119יח]], הנדרשים לרשות הרישוי לשם חישוב החיובים, ישלח המהנדס למורשה להיתר הודעה, בתוך 5 ימים מיום שהוגשה הבקשה להיתר, ובה יפורטו הפרטים החסרים; לא הודיע המהנדס כי חסרים פרטים, יראו את הפנייה לקבלת פירוט החיובים ככוללת את כל הפרטים הנדרשים לשם חישוב החיובים.
: (ג) בעת הגשת הבקשה להיתר כאמור [[בתקנה 119יח]], המורשה להיתר יעביר לספק המים את הפנייה לקבלת פירוט החיובים כאמור [[בתקנה 119יח(א)(7)]] בצירוף המסמכים האמורים [[בפסקאות (4) ו-(5) באותה תקנה]], לשם חישוב החיובים שמבקש ההיתר מחויב לשלם לספק המים לפי הוראות כל דין.
: (ד) ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים בתוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כל הפרטים כאמור בתקנת משנה (ג) הנדרשים לו לשם חישוב החיובים, ותחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
: (ה) לא נמסר פירוט החיובים, ישלם המורשה להיתר את היטל ההשבחה לפי שומת המורשה להיתר לפרטי חשבון הבנק שנמסר לו כאמור [[בתקנה 119יג(ב)(10)]].

@ 119כ. הסכמת רשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנה 36(ה)]] תחול לעניין קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל למתן ההיתר כאמור [[בסעיף 158מח(4) לחוק]], ואולם על אף האמור [[36|בפסקה (2) באותה תקנה]], המורשה להיתר יצרף לפנייה לרשות מקרקעי ישראל אך ורק את מסמכי הבקשה להיתר.

=== סימן ד': בקרת תכן (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ד&gt; ===

@ 119כא. תחולת [[חלק ה']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנות 49(ב)]] [[ו-50]] יחולו לעניין בקרת תכן של בקשה להיתר באמצעות מורשה להיתר.

@ 119כב. פנייה לגורם מאשר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) בבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], המורשה להיתר יפנה לכל גורם מאשר מבין הגורמים המנויים [[בסעיף 158כא לחוק]], אם נדרש אישורו או התייעצות עימו כתנאי למתן היתר לפי כל דין.
: (ב) גורם מאשר כאמור ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום שהופנתה אליו בקשה כאמור.

@ 119כג. בקרת תכן במכון בקרה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) בבקשה להיתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(א) לחוק]], יתקשר מבקש הבקשה עם מכון בקרה ויגיש למכון הבקרה את הבקשה להיתר ואת כל המסמכים והצרופות הנדרשים לפי [[תקנות עבודת מכון בקרה]], וכן את המסמכים שפורטו במידע למורשה להיתר שיש להגישם למכון הבקרה.
: (ב) ביצע מנהל בקרת התכן בקרת תכן לבקשה, יודיע על כך למורשה להיתר ולמבקש ההיתר ויצרף להודעתו דוח מסכם כמשמעותו [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 119כד. עדכון פירוט החיובים בעקבות בקרת תכן (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) נמסר פירוט החיובים למורשה להיתר כאמור [[בתקנה 119יט]] טרם ביצוע בקרת תכן כאמור [[חלק יב1 סימן ד|בסימן זה]] ונערכו שינויים בשטחי הבנייה המבוקשים בעקבות בקרת התכן שיש בהם כדי לשנות את חישוב החיובים, יפנה המורשה להיתר לרשות הרישוי ולספק המים בצירוף פירוט השינויים שנערכו ויבקש לקבל פירוט חיובים מעודכן.
: (ב) רשות הרישוי תמסור למורשה להיתר את פירוט החיובים המעודכן בתוך 45 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
: (ג) ספק המים ימסור למורשה להיתר ולרשות הרישוי את פירוט החיובים המעודכן בתוך 30 ימים ממועד פניית המורשה להיתר כאמור בתקנת משנה (א).
: (ד) ניתן היתר בלי ששולמו החיובים, כולם או חלקם, אין בכך כדי לגרוע מחובתו של החייב בתשלום החיובים.

=== סימן ה': מתן היתר בידי מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ה&gt; ===

@ 119כה. תחולת [[חלק ו']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנות 56(ב)]], [[57(א), (ב) ו-(ה)]], [[59(א) ו-(ב)]], [[60(ג)]], [[61(ג) ו-(ה)]] [[ו-62 עד 64]] יחולו על היתר שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.

@ 119כו. מתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בתוך שלוש שנים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[בתקנה 119יח]], המורשה להיתר ייתן את ההיתר לפי [[סעיף 158נב(א) לחוק]], לאחר שבדק ומצא כי התקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים [[בסעיף האמור]].

@ 119כז. תנאים בהיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המורשה להיתר יכלול בהיתר תנאים לצורך מתן אישור תחילת עבודות, תנאים למהלך ביצוע העבודה ותנאים למתן תעודת גמר, אם נכללו במידע להיתר או בחוות הדעת המסכמת של מכון הבקרה.
: (ב) על ההיתר יחולו הוראות אלה:
:: (1) העבודה תבוצע לפי [[#תוספת שנייה|תקנות תכן הבניין]] והוראות כל דין;
:: (2) פסולת הבנייה תפונה אל אתר מורשה לפי כל דין לסילוק פסולת בניין או לטיפול בה, במהלך העבודה או מייד לאחר השלמתה, אלא אם כן נאמר אחרת במידע שנמסר.
: (ג) המורשה להיתר רשאי להוסיף בהיתר -
:: (1) תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות יבוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין, לרבות רישום הערה לפי [[+|תקנה 27]] [[או 29 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע&quot;ב-2011]];
:: (2) תנאים למהלך ביצוע העבודה נושא ההיתר וכן הנחיות למכון הבקרה לבדיקתם, ובכלל זה הריסתו של בניין שיש לו קשר עם העבודה המוצעת;
:: (3) תנאים למתן תעודת גמר שנועדו להבטיח שהבנייה והעבודות בוצעו לפי ההיתר ולפי כל דין.

@ 119כח. מסירת עותק של ההיתר לרשות הרישוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) עם מתן ההיתר ימסור המורשה להיתר לרשות הרישוי עותק של ההיתר שנתן בצירוף המסמכים והצרופות האלה:
:: (1) אישור מכון הבקרה כאמור [[בסעיף 145(ב3) לחוק]], כי תוצאות הבקרה תקינות, בצירוף חוות הדעת המסכמת של בקרת התכן ונספחי התכן כאמור [[בתקנה 45(ב) לתקנות עבודת מכון בקרה]], או אישור של כל גורם מאשר כאמור [[בתקנה 119כב]], לפי העניין;
:: (2) אישור בדבר תשלום החיובים, אם נמסר למורשה להיתר פירוט החיובים, ואם לא נמסר פירוט החיובים - אישור בדבר תשלום היטל השבחה בשל ההיתר כאמור [[חוק|בסעיף 158נא(ז)]] או ערבויות להבטחת תשלום היטל ההשבחה כאמור;
:: (3) נקבע בחיקוק או בתוכנית כי -
::: (א) אישורו של מי שאינו מוסד תכנון מהווה תנאי למתן היתר - העתק האישור של אותו גורם;
::: (ב) תיאום או התייעצות עם מי שאינו מוסד תכנון מהווים תנאי למתן היתר - חוות הדעת שנתן אותו גורם לפי [[תקנה 16(ו)]] או [[תקנה 20]];
:: (4) העתק כל מסמך שנקבע בדין או בתוכנית כי הגשתו היא תנאי למתן היתר;
:: (5) בבקשה להיתר הכוללת שיטת בנייה חדשה -
::: (א) נספח שיפורט בו שם השיטה, מספר אישורה, תקופת תוקפה, מועד אישורה והיקף יישומה כפי שהורה הגוף המוסמך;
::: (ב) העתק תצהיר הממונה על שיטת הבנייה החדשה, ולפיו התכנון המוצע תואם את הכללים וההתניות שנכללו באישור הזמני או באישור הקבוע;
::: (ג) העתק אישור בעל השיטה כי מסר לגוף המוסמך, הודעה על כוונתו לתת את ההיתר.
: (ב) המורשה להיתר ימסור, לבקשת רשות הרישוי וכל עוד לא ניתנה תעודת גמר, כל מסמך נוסף שנדרש לפי דין כתנאי למתן ההיתר.

@ 119כט. הארכת תוקף היתר מאת מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר שנתן את ההיתר יאריך את תוקפו של ההיתר, לבקשת בעל ההיתר, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
: (ב) לא יוארך תוקפו של היתר אם קיימת מניעה לפי דין למתן ההיתר במועד הארכתו.

@ 119ל. ההיתר ועותקיו (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) המורשה להיתר יחתום על טופס ההיתר; המורשה להיתר רשאי להוסיף להיתר נספחים שיהיו חלק בלתי נפרד ממנו, ובלבד שלא יצורפו נספחי התכן.
: (ב) קובץ אלקטרוני חתום של ההיתר יישמר במשרדי רשות הרישוי ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית בתוך 5 ימים ממועד מסירתו לרשות הרישוי.

=== סימן ו': אישור תחילת עבודות (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ו&gt; ===

@ 119לא. תחולת [[חלק ז']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: [[תקנות 71]], [[74]], [[76(א)]], למעט [[76|פסקה (3)]], [[ו-80]] יחולו לעניין אישור תחילת עבודות שנותן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; או ((&quot;))המהנדס((&quot;)) יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.

@ 119לב. חתימה על קבצים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: קבצים שיגישו למורשה להיתר ולמכון הבקרה האחראי לביקורת על הביצוע, עורך הבקשה ועורכי משנה, ייחתמו ביד מי שערך אותם, שיאשר בחתימתו כי המסמכים תואמים את היתר הבנייה.

@ 119לג. בקשה לאישור תחילת עבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) לבקשה לאישור תחילת עבודה יצורפו הפרטים והמסמכים האלה, נוסף על האמור [[בתקנה 76(א)]]:
:: (1) נספחים, צרופות ומסמכים אחרים שנכללו במידע למורשה להיתר שנמסר או בהיתר כי הם מהווים תנאי למתן אישור תחילת העבודה;
:: (2) תוכנית ארגון אתר.
: (ב) אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור [[בסעיף 158מח(2)(ב) לחוק]], יצורפו להודעה גם המסמכים האמורים [[בתקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 119לד. מסירת הודעה למהנדס (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: הוגשה בקשה למתן אישור תחילת עבודה כאמור [[בתקנה 119לג]], ומצא מורשה להיתר כי התקיימו התנאים שנקבעו למתן אישור תחילת עבודה בחיקוק, בהיתר, בתוכנית ובמידע למורשה להיתר, יודיע למהנדס על כוונתו לתת אישור כאמור ויצרף להודעה את כל אלה:
: (1) מספר ההיתר שמבוקש לבצע עבודות לפיו ותוקפו;
: (2) שם בעל ההיתר;
: (3) תוכנית ארגון אתר.

@ 119לה. הנחיות לתיאום תחילת העבודות (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: נמסרה הודעה למהנדס כאמור [[בתקנה 119לד]], המהנדס רשאי לתת למורשה להיתר, בתוך 7 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה, הנחיות לתיאום תחילת העבודות בעניין שנכללו לגביו תנאי או הוראה במידע להיתר או בהיתר בנוגע לתיאום תחילת העבודות, וחל שינוי באותו עניין מאז שנכללו התנאי או ההוראה כאמור.

@ 119לו. מתן אישור תחילת עבודות (תיקון: תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ו)
: (א) מורשה להיתר ייתן אישור תחילת עבודות אם מצא שהתקיימו כל אלה:
:: (1) חלפו 7 ימים מיום שמסר הודעה למהנדס על כוונתו לתת אישור תחילת עבודה כאמור [[בתקנה 119לד]];
:: (2) בוצעו ההנחיות לתיאום תחילת עבודות שנתן המהנדס, אם הורתה לבצען כתנאי למתן אישור תחילת עבודות.
: (ב) אישור כאמור יכלול אישור זמני לחיבור לתשתית לצורך ביצוע העבודות.
: (ג) קובץ אלקטרוני חתום של האישור יועבר באופן מקוון למכון הבקרה, לבעל ההיתר, לקבלן, לעורך הבקשה ולאחראי לביקורת על הביצוע.
: (ד) אם כללה העבודה נושא האישור יישום שיטת בנייה חדשה, יועבר העתק האישור גם לבעל השיטה, לגוף המוסמך ולמשרד הבינוי והשיכון.
: (ה) עם מתן אישור תחילת עבודה, יעביר המורשה להיתר למהנדס קובץ אלקטרוני חתום של האישור בצירוף כל המסמכים שצורפו לבקשה לקבלת אישור תחילת עבודה.

@ 119לז. שילוט באתר הבנייה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: השלט שיוצב באתר הבנייה יכלול, נוסף על האמור [[בתקנה 80]], גם את פרטי המורשה להיתר.

=== סימן ז': ביצוע ובקרת ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ז&gt; ===

@ 119לח. תחולת [[חלק ח']] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: [[תקנות 82]], [[84 עד 87]], [[89(א) ו-(ב)]], [[90 עד 94]] יחולו על ביצוע ובקרת ביצוע של עבודה לפי היתר שנתן מורשה להיתר, ואולם בכל מקום, במקום &quot;רשות הרישוי&quot; יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.

@ 119לט. אופן בקרת ביצוע (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: מכון הבקרה יערוך בקרת ביצוע לעבודה לפי היתר כאמור [[בסעיף 158מח(2)(א) לחוק]] לפי תקנות אלה [[ותקנות עבודת מכון בקרה]].

@ 119מ. בקרת מורשה להיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר יערוך ביקורים באתר הבנייה במהלך ביצוע העבודות לצורך בדיקה אם העבודה נושא ההיתר מבוצעת לפי ההיתר ולפי אישור תחילת עבודות.
: (ב) ביקורים כאמור בתקנת משנה (א) ייערכו במספר ובמועדים הדרושים למורשה להיתר כדי לבצע את תפקידו כאמור, ובמועדים אלה לפחות:
:: (1) בגמר שלד;
:: (2) בגמר ביצוע העבודות ולפני מתן תעודת גמר;
:: (3) בבנייה חדשה או בתוספת בנייה על הקרקע - גם בגמר היציקה של רצפת מפלס הכניסה הקובעת לבניין.

@ 119מא. עריכת ביקורת בשלבים נוספים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: על אף האמור [[בתקנה 87]], המורשה להיתר רשאי לחייב אחראי לביקורת על הביצוע לערוך ביקורת בשלבים נוספים או במועדים שיורה.

@ 119מב. דיווח לרשות הרישוי (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) דיווח לרשות הרישוי על ביצוע עבודה או שימוש בניגוד להיתר, לתוכנית או [[לחוק]], כאמור [[בסעיף 158נד(ב) לחוק]], יכלול פרטים בדבר העבודה או השימוש כאמור, מהות החריגה והיקפה.
: (ב) מי שחלה עליו חובה לקיים פיקוח עליון על הבנייה, ימסור למורשה להיתר עותק מדיווח כאמור בתקנת משנה (א) שמסר לרשות הרישוי.

=== סימן ח': תעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ח&gt; ===

@ 119מג. הגשת בקשה לתעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) [[תקנה 95(א)]] תחול לעניין בקשה לקבלת תעודת גמר, ואולם הבקשה תוגש למורשה להיתר ולא ניתן לתת פטור מצירוף מפת עדות כאמור [[בפסקה (1) באותה תקנה]].
: (ב) אם הבקשה היא מסוג הבקשות כאמור [[חוק|בסעיף 158מח(2)(ב)]], יצורפו לבקשה גם המסמכים המפורטים [[בתקנה 95(ב)]].

@ 119מד. מתן תעודת גמר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר ייתן תעודת גמר למי שהוא בעל היתר בתוקף, שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, אם בדק ומצא כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התנאים האמורים [[בסעיף 158נג(א) לחוק]];
:: (2) החייב בתשלום היטל השבחה המציא למורשה להיתר אישור כי שולם הפרש התשלום לתשלום היטל השבחה כאמור [[בסעיף 158נא(ז) לחוק]] או שנמסרה לרשות הרישוי ערבות מתאימה להבטחת תשלומו, אם הודיעה רשות הרישוי למורשה להיתר כי קיים הפרש לתשלום כאמור.
: (ב) לצורך ביצוע הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(1), המורשה להיתר רשאי להסתמך על -
:: (1) אישור מכון הבקרה כי ביצע בקרת ביצוע לעבודה נושא ההיתר וכי תוצאות הבקרה תקינות;
:: (2) חוות דעת מומחה בכל הנוגע לעניין שאינו בתחום מומחיותו של המורשה להיתר.
: (ג) תעודת גמר תהווה אישור הרשות המאשרת כאמור [[בסעיף 157א לחוק]].
: (ד) המורשה להיתר יעביר לרשות הרישוי עותק מתעודת הגמר שנתן בצירוף כל המסמכים האמורים [[בתקנה 119מג]] ו-119מד(ב)(2).

=== סימן ט': שינויים במהלך ביצוע העבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן ט&gt; ===

@ 119מה. שינויים שמורשה להיתר רשאי להתיר במהלך ביצוע העבודה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להתיר שינויים בהיתר שהוא נתן או שנתן מורשה להיתר אחר, במהלך ביצוע העבודה לפי ההיתר, אם התקיימו כל אלה:
:: (1) השינויים נעשים בתוך תקופת תוקפו של ההיתר;
:: (2) בעל ההיתר נתן את הסכמתו לביצוע השינויים;
:: (3) השינויים דרושים, לצורכי התאמתו של ההיתר, במהלך ביצועה של העבודה;
:: (4) אין בשינויים תוספת לשטחי הבנייה הכוללים ולמספר הקומות שהותרו בהיתר;
:: (5) אם השינויים נוגעים לתכן הבנייה, ניתן אישור לביצוע השינויים כמפורט להלן:
::: (א) אישור מכון הבקרה, אם מכון בקרה מבצע בקרת ביצוע;
::: (ב) אם מדובר בעבודה שלא נדרשת בה בקרה של מכון בקרה או שאינה בסמכות מכון בקרה או בקר מורשה, ניתן אישורו של גורם מאשר כאמור [[בסעיף 158כא(א) לחוק]], אם נדרש אישורו לפי דין או לפי המידע שנמסר למורשה להיתר לצורך מתן ההיתר ואם השינויים המבוקשים נוגעים לתחום התכן שלגביו נדרש אישורו;
:: (6) השינויים הם לפי [[החוק]], התוכניות והמידע שנמסר למורשה להיתר;
:: (7) השינויים הם מסוג השינויים המפורטים [[בתקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר על ידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) התיר מורשה להיתר שינויים כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על השינויים לרשות הרישוי ויצרף להודעה את מסמכי ההיתר שבהם בוצעו השינויים, עם סימון השינויים.
: (ג) רשות הרישוי רשאית, בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לה הודעה כאמור בתקנת משנה (ב), לתת הוראות לעניין תיאום ביצוע העבודות בנוגע לשינויים שהותרו, אם בשל השינויים שהותרו חל שינוי בתנאי או בהוראה שנכללו באישור תחילת עבודות.

=== סימן י': החלפה והתפטרות בעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ב-7) &lt;עוגן חלק יב1 סימן י&gt; ===

@ 119מו. תחולת [[חלק י&quot;א]] (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) [[תקנות 113(א) ו-(ב)]], [[114]] [[ו-116 עד 118]] יחולו לעניין הליך רישוי באמצעות מורשה להיתר, ואולם במקום &quot;רשות הרישוי&quot; ו&quot;המהנדס&quot; יקראו &quot;המורשה להיתר&quot;.
: (ב) [[תקנות 117]] [[ו-118]] יחולו על המורשה להיתר.

@ 119מז. החלפה והתפטרות מורשה להיתר לפני מתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מבקש היתר רשאי להחליף את המורשה להיתר שמינה לפי [[סעיף 158מח(1) לחוק]], באדם אחר המוסמך לשמש מורשה להיתר.
: (ב) הוחלף מורשה להיתר לאחר שהועברה לרשות הרישוי הבקשה להיתר ולפני מתן ההיתר, יודיע המורשה להיתר החדש לרשות רישוי על מינויו במקום המורשה להיתר שהוחלף, ויצרף להודעתו את המינוי שנתן מבקש ההיתר וכן תצהיר כאמור [[חוק|בסעיף 158נ(ב)(1)]].
: (ג) מורשה להיתר רשאי בכל עת לפני מתן ההיתר, להתפטר מתפקידו באמצעות מתן הודעה למבקש ההיתר.
: (ד) אין בהתפטרותו של מורשה להיתר או בהחלפתו בלבד כדי לשחרר את המורשה להיתר ואת מבקש ההיתר מהתחייבויותיהם לפי כל דין.

@ 119מח. החלפה והתפטרות מורשה להיתר לאחר מתן ההיתר (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: (א) מורשה להיתר רשאי להתפטר מתפקידו לאחר מתן היתר באמצעות מתן הודעה לבעל ההיתר ולרשות הרישוי.
: (ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא 7 ימים לאחר מסירתה לידי בעל ההיתר.
: (ג) התפטר מורשה להיתר, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי; המינוי יהיה בהודעה לרשות הרישוי שתצורף לה הודעה של המורשה להיתר החדש על הסכמתו לשמש מורשה להיתר.
: (ד) מיום מינויו יבוא המורשה להיתר החדש לעניין [[חלק זה]], במקום המורשה להיתר.
: (ה) כל עוד לא התמנה מורשה להיתר חדש לפי תקנה זו, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של המורשה להיתר הקודם כעבודה שבוצעה שלא לפי היתר, אפילו בוצעה לפי שאר תנאי ההיתר.
: (ו) תקנות משנה (ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על סיום תפקידו של מורשה להיתר בשל נבצרותו להמשיך למלא את תפקידו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר.

@ 119מט. התפטרות עורך משנה (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: התפטר עורך משנה לפני מתן ההיתר, לא ייתן מורשה להיתר היתר כל עוד לא הוחלף עורך המשנה, אלא אם כן עורך הבקשה נתן את הסכמתו לשמש עורך משנה לאותו העניין.

@ 119נ. התפטרות בעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ב-7)
: בעל תפקיד רשאי, בכל עת, להתפטר מתפקידו ותחול [[תקנה 112]] בשינויים המחויבים; התפטר האחראי לביקורת על הביצוע או המורשה להיתר, לא ימשיך מכון הבקרה בביצוע בקרת תכן או בקרת ביצוע, כל עוד לא הוחלף בעל התפקיד האמור.

== חלק י&quot;ג: שונות, ביטול, תחילה והוראות מעבר (תיקון: תשפ&quot;ו) ==

@ 119נא. בחינה תקופתית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בחינה תקופתית ראשונה של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (תיקון), התשפ&quot;ו-2025, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.

@ 120. ביטול (תיקון: תשע&quot;ח)
: בטלות -
: (1) &lt;!-- [[+|תקנות 2 עד 18]] [[+|ו-20 עד 27]] [[+|והתוספות הראשונה]] [[#תוספת 4|והרביעית לתקנות בקשה להיתר]]; --&gt; ((הנוסח שולב [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];))
: (2) תקנות התכנון והבנייה (חיבור מבנה לתשתיות לפני השלמת תנאי ההיתר), התשנ&quot;ב-1992;
: (3) תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבנייה), התשנ&quot;ב-1992;
: (4) תקנות התכנון והבנייה (מידע נדרש להיתר), התשנ&quot;ב-1992.

@ 121. תחולה (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) תחילתן של תקנות אלה חודשיים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה למידע להיתר שהוגשה במועד תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה) או לאחריו, ועל בקשה להיתר שתוגש על פי מידע כאמור.
: (ב) (((נמחקה).))

@ 122. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ה)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 121]], לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]], עד ליום י&quot;ג בטבת התשפ&quot;ו (2 בינואר 2026) רשאית ועדה מקומית לנהל את ההליכים לפי תקנות אלה באמצעות מערכת מקוונת להגשת מסמכים ולניהול תהליכים שלא באמצעות מערכת רישוי זמין, ובלבד שפורסמה על כך הודעה בעיתון כמשמעותה [[בסעיף 1א לחוק]]; ואולם בקשה למידע להיתר ומסירת מידע להיתר ייערכו באמצעות מערכת רישוי זמין בלבד.
: (ב1) על אף האמור [[בתקנה 2(א)]], בתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשע&quot;ז-2017 (((התקנות פורסמו ביום 14.2.2017))), יחולו הוראות אלה:
:: (1) במקרה של תקלה במערכת רישוי זמין שמונעת הגשת בקשה להיתר, מסמך אחר הקשור בבקשה או צרופה אחרת לבקשה להיתר (בתקנת משנה זאת - בקשה להיתר), יהיה ניתן להגיש את הבקשה להיתר בדרך מקוונת שלא באמצעות מערכת רישוי זמין;
:: (2) ועדה מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח בקשה להיתר במקרה של תקלה כאמור בפסקה (1);
:: (3) בקשה להיתר שהוגשה לפי תקנת משנה זו, תוגש גם בעותק מקורי.
: (ג) על אף האמור [[בתקנה 20(א)]], בתקופה של שנתיים מיום התחילה ימסור המהנדס את המידע להיתר בתוך 45 ימים מיום קליטת הבקשה.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 121]], כל היתרי הבנייה שהוצאו בתחום הוועדה המקומית יוצגו באתר האינטרנט של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנות 62 עד 64]].
: (ה) על אף האמור בתקנות אלה, לעניין שיטות בנייה חדשות, הוראות [[פרט 5.03 לתוספת השנייה בתקנות בקשה להיתר]], ימשיכו לחול על חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות או חברה ממשלתית שהממשלה החליטה לגביה שהיא זרוע ביצוע לעניין פיתוח מבנים או תשתיות.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ב-5) ==
==== ((([[הגדרות &quot;נספח העמדה&quot; ו&quot;נספח תנועה וחניה&quot; ו&quot;תוכנית פיתוח&quot; ו&quot;תוכנית ראשית&quot; בתקנה 1]], [[ותקנות 33(א)(7)]], [[35(1) ו-(2)]]))) (תיקון: תשפ&quot;ב-5) ====

@ 1. תכנית ראשית (תיקון: תש&quot;ף)
: קובץ תכנית ראשית הוא קובץ הכולל את תכנית התנוחה, נספח העמדה ותכנית פיתוח.

@ 2. תכנית תנוחה
: (א) תכנית התנוחה תיערך בקנה מידה 1:100 ותכלול כל אחת מקומות הבניין, לרבות סימון קו בניין וגבול מגרש בכל הקומות; היו הקומות זהות ניתן להגיש תכנית קומה טיפוסית שיצוין בה לאילו קומות היא מתייחסת.
: (ב) בתכניות התנוחה יצוינו כל אלה:
:: (1) מידות חוץ ופנים של הבניין בדיוק של סנטימטר, לרבות אורך, רוחב וגובה;
:: (2) מפלס אבסולוטי של 0.00+ של הבניין, מפלסים בנוגע ל-0.00+ של הבניין, גובהם של מיתקנים טכניים וגובהו הסופי של הבניין מעל פני הים; [[בתוספת זו]], &quot;מפלס אבסולוטי&quot; - מפלס המתייחס לפני הים;
:: (3) עוביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים, כולל חיפויי חוץ;
:: (4) רוחבם וגובהם של פתחים המשמשים דלת, חלון, פיר או פתח אוויר או שחרור עשן;
:: (5) שימוש מבוקש בכל חלל בבניין, לרבות חללים לשימושים טכניים ומרחב מוגן;
:: (6) מיתקני התברואה, פירים וארונות תשתית, צינורות מי גשם ואוורור, מערכות ומיתקני חימום מים, מיתקני גז, מעבי מזגנים, מערכות סולריות, מערכות מיזוג ואוורור, אגירת מים, ארובות אנטנות וכל מיתקן טכני אחר;
:: (7) סימון בתי אחיזה ומעקות, לרבות גובהם;
:: (8) מרכיבי הנגשה אל המבנה ובתוכו, לרבות שיפועים, מאחזים, מעלונים;
:: (9) פרטי הגנה בפני חדירת ראדון או גזים אחרים מן הקרקע, אם נדרשו כאלה;
:: (10) תיאור ומקום המרחב המוגן או המקלט;
:: (11) סימון מיקום חתכים על גבי התכנית;
:: (12) סימון חץ הצפון בכל קומה.
: (ג) חתכים וחזיתות בקנה מידה 1:100 לפי פירוט זה:
:: (1) חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבניין המראה את כל מהלכי המדרגות ומפלסי הביניים (פודסטים), הקשר בין כל קומות הבניין והיחס בין מפלסי הבניין ובין פני הקרקע הטבעיים; ואולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם; בחתך יסומנו פני הקרקע הטבעית לכל אורכו של המגרש עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש; סימון כל המפלסים לרבות מפלסי ביניים ומפלסים אבסולוטיים בגג ובכניסה לבניין;
:: (2) חתך לאורך הבניין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (1) עד למרחק של 5 מטרים מגבול המגרש;
:: (3) חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבניין, אם דרוש להבנת מבנהו;
:: (4) חזיתות הבניין, שיצוינו בהן מפלסי קומותיו, נקודת שיא גובה המבנה, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבניין, רום מפלסי הדרכים הגובלות, רום מפלסי הכניסות לבניין, והחומרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצוניים של הבניין; החזיתות ישורטטו לכל אורך המגרש ועד 5 מטרים מחוץ לגבולותיו; חזיתות המבנה ייקראו לפי הפנייתן (חזית צפונית, דרומית).

@ 3. נספח העמדה
: נספח העמדה הוא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:500 על רקע מפת מדידה להיתר, הכוללת את הבינוי הקיים והמוצע במגרש, סימון בינוי במגרשים סמוכים בטווח של 250 מטרים מגבול המגרש, לרבות מבנים בצד שני של דרך.

@ 4. תכנית פיתוח
: תכנית הפיתוח היא תכנית הערוכה בקנה מידה 1:100, על רקע מפת המדידה להיתר הכוללת את ציון הפרטים שלהלן ומידותיהם, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
: (1) הבניינים;
: (2) הכניסות לבניינים ודרכי הגישה לרבות רוחבם ומפלסיהם בכל משטח ומשטח ביניים;
: (3) השטחים המרוצפים, חומרי הגמר, מידותיהם ומפלסיהם, כולל השימוש בהם, לרבות מדרגות חוץ ואבני שפה, רוחב דרך וכבש, לרבות &quot;מעבר משותף&quot; אם מתוכנן; סימון אחוז השיפוע בכבש ובמשטחי חניה נגישה;
: (4) שטחי קרקע וגינון ומפלסיהם, לרבות גובה קרקע סופי מתוכנן;
: (5) עצים לשימור, לעקירה או להעתקה;
: (6) מקומות החניה, מידותיהם ומפלסיהם, לרבות סימון חניות לבעלי מוגבלות (לרכב רגיל ורכב גבוה), נתיבים וגישה לחניה, רחבת כיבוי אש, ורחבה פנויה בעבור מעלון ואדם בכיסא גלגלים בצד רכב גבוה החונה ליד מדרכה או שביל;
: (7) דרכי ניקוז וחלחול, אמצעים ומיתקני החדרה, לרבות תעלות, צינורות, מובלים, ובורות חלחול;
: (8) מקומות לריכוז פחי אשפה, דרכי הגישה אליהם, מפלסיהם, ומרחקם מגבול המגרש; אם קיימים מיתקנים המשרתים את הנכס מחוץ למגרש בתחום המדידה, הם יסומנו בתכנית. יש לפרט, גודל מכלים ומיקום מחסנים ופירי אשפה;
: (9) ארונות תשתית מחוץ לבניין;
: (10) קווי אספקת המים;
: (11) החיבור לביוב הציבורי, לרבות שוחות;
: (12) קירות תומכים, גדרות, חומרי הגמר שלהן ומפלסיהן;
: (13) סימון מבנים או מיתקנים המיועדים להריסה או לפינוי, מבנים או חלקי מבנים העשויים אסבסט על פי הגוונים [[שבפרט 6 להלן]].

@ 5. שילוב תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה
: עורך הבקשה רשאי לשלב את תכנית הפיתוח בתכנית התנוחה של המפלס שמתוכננות בו עבודות פיתוח, ובתנאי שכל המפורט [[בפרטים 2]] [[פרט 4|ו-4]] יהיה כלול בתכנית זו.

@ 6. סימון בגוונים
: בתכנית התנוחה ובתכנית הפיתוח, יסומנו בגוונים מיוחדים פרטים אלה:
: (1) חלקים קיימים במבנה - בגוון כהה;
: (2) מבנים או חלקי מבנים להריסה - בגוון צהוב;
: (3) אסבסט לפירוק - בגוון כתום.

@ 7. נספח תנועה וחניה
: אם לא ניתן לכלול את הנתונים הבאים בתכנית הפיתוח, או אם דרש זאת המהנדס במידע להיתר, יוגש בנפרד קובץ נספח תנועה וחניה בקנה מידה 1:250; בנספח זה יסומנו מספר החניות, מיקום החניות, חניות לאנשים עם מוגבלות, כניסות ויציאות למגרש, טבלת מספר מקומות החניה לסוגיהם (פרטי, תפעולי, בעלי מוגבלות) מידות החניות (אורך ורוחב), רדיוסי סיבוב, וטבלת שטחים לחישוב חניה.

@ 8. תרשים רצף חזיתות
: אם נקבע במידע להיתר, ייערך תרשים של רצף חזית המבנים כלפי הרחוב שלאורכו הבניין המבוקש ממוקם, במרחק של עשרים מטרים מגבולות המגרש המוצע; רצף החזיתות ייערך בקנה מידה 1:250 ויצוינו בו חומרי הבנייה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבניינים האמורים וצבעם, או רצף תצלומים של חזית הרחוב, או קו מיתאר (סילואטה) של הרחוב.

== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ב-5) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;תוכנית ארגון אתר&quot; בתקנה 1]]))) ====

@ 1. : תוכנית ארגון אתר תיערך ברמת פירוט של 1:100, תהיה על רקע מפת מדידה להיתר ותכלול את כל המרכיבים האלה:
: (1) מיתאר המבנה המתוכנן, לרבות מיתאר חלקים תת-קרקעיים;
: (2) גידור סביב האתר, לרבות חומרי הגמר, אם נדרש במידע, גבהים ומאפיינים ייחודיים;
: (3) פתרון דיפון עקרוני;
: (4) שערים לכניסות ויציאות מהמגרש לרכש והולכי רגל;
: (5) אזורי חיץ סביב האתרים הרגישים במגרש, ובכלל זה עצים בוגרים, אתרים או רכיבים לשימור, לרבות פירוט אמצעי המיגון של האתרים הרגישים כאמור;
: (6) מיקום חפירות ועבודות עפר;
: (7) מבנים זמינים ומידותיהם, לרבות מבנים לאחסנה, רווחת העובדים, שטחי התארגנות וחניה זמנית;
: (8) מבנה מכירות המיועד לקהל הרחב, כולל גישה וחניה אם מתוכננים;
: (9) מבנים ורכיבים להריסה או לפינוי, לרבות אסבסט וציון מקום האסבסט במגרש;
: (10) תשתית ומיתקני תשתית קיימים או מתוכננים, לרבות מיקום מיתקני חיבור חשמל זמני, לוח החשמל וגודל החיבור;
: (11) פתרון להגנה על הולכי רגל מפני נפילת חפצים ורכיבים;
: (12) שטח למיחזור והפרדה במקור;
: (13) מיקום ציוד כיבוי אש;
: (14) מיתקנים ואמצעים נוספים שנקבעו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], כמפורט להלן:
:: (א) מיקום עגורנים, לרבות פירוט אורך זרוע;
:: (ב) מעליות זמניות - גודל ומיקום;
:: (ג) מיקום גנרטור זמני, לרבות ציון מפלס רעש, ומיקום מכל סולר, לרבות מאצרה;
:: (ד) מכלי תדלוק לציוד מכני הנדסי לרבות מאצרות.

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשע&quot;ו (8 ביוני 2016)
&lt;חתימות&gt; משה כחלון, שר האוצר</text>
      <sha1>5400g34astcq5ycwio3gij252oyoqtw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כף החיים/אורח חיים/תקנג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>325761</id>
    <revision>
      <id>3023987</id>
      <parentid>2871968</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:04:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11158" sha1="0ctir1zotxnv8x432fp7zp78904h1p6" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקנב|תקנג|תקנד}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: אלא אם כן קיבל עליו בפירוש}} וכו׳ — ואפילו קיבל עליו התענית בפירוש אינו אסור ברחיצה וסיכה עד הלילה. {{קטן|רש״ל בתשובה סימן צ״ב, וכן כתב הלבוש}}. אבל הב״ח כתב, משקיבל עליו התענית שאסור לו לאכול, אסור נמי לרחוץ ולסוך. וכתב על דברי רש״ל הנזכר דלא נהירא, {{קטן|יעו״ש. והביא דבריו שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הט״ז ס״ק א׳. מגן אברהם ס״ק ד׳. אליהו רבה אות ב׳. מט״י}}, וכתב ודלא כלבוש. {{קטן|מאמר מרדכי אות א׳. ערוך השולחן אות ב׳. משבצות זהב אות א׳. חיי אדם כלל קל״ד אות ח׳. דרך החיים אות ד׳. משנה ברורה אות ב׳}}. מיהו נעילת הסנדל מותר, דכיון שאנחנו רואין שהן ברגליו ולא קיבל לזה. {{קטן|אליהו רבה שם. ערוך השולחן שם. משבצות זהב שם. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה שם}}. והא דאסור ברחיצה וסיכה משקיבל התענית, היינו אם הוא מפלג המנחה ולמעלה, אבל קודם לכן מה דקביל קביל ותו לא. {{קטן|משבצות זהב שם ואשל אברהם אות ד׳. משנה ברורה אות ד׳}}:

{{משע|כהח|ב|שם: שלא לאכול עוד היום}} — משמע דאם אמר הריני בתענית למחר, מותר לאכול היום. אבל בטור ופוסקים משמע, מיד שקיבל התענית אסור לאכול עוד. {{קטן|מגן אברהם ס״ק א׳}}. והמאמר מרדכי אות א׳ כתב דגם דעת השולחן ערוך כן, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה אות א׳}}. והיינו דווקא אם כבר אכל סעודה המפסקת, ועל כן אמרינן דדעתו בזה לקבל התענית; אבל אם עדיין לא אכל ודעתו לאכול סעודה המפסקת, ואמר כן, מותר לאכול, דהא בנדרים הולכים אחר כוונת הנודר, כמו שכתב [[שולחן ערוך יורה דעה ריח|ביורה דעה ריש סימן רי״ח]], יעו״ש; ואם כן, מה שאמר כן אינו אלא סיפור דברים:

{{משע|כהח|ג|שם הגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — משום דליכא תוספת בט׳ באב, משום הכי בעינן קבלה בפירוש; מה שאין כן תוספת יום הכיפורים, דסגי בקבלה בלב. והכי מוכח בבית יוסף בסוף סימן זה, ודלא כהגה לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח|בסימן תרח]], דליתא {{קטן|(והגם דשם פסק כהג&quot;ה, י&quot;ל דזה חיבר אח&quot;כ וחזר מדבריו שלשם)}}. ומיהו קבלת תענית יום שלם סגי בקבלה בלב, כיון שאינו אוכל כלל באותו יום וכדלקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב#סעיף ו|סימן תקס״ב סעיף ו׳]], ולא דמי לתוספת, שאוכל במקצת היום. {{קטן|פרי חדש בליקוטים. ועיין בדברינו לשם בסייעתא דשמיא}}:

{{משע|כהח|ד|שם בהגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — והב״ח כתב דהוי קבלה, {{קטן|וכן הוא דעת הגר״א}}. ולכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. {{קטן|מגן אברהם ס״ק ב׳. אליהו רבה אות א׳. אשל אברהם אות ב׳. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה אות ב׳}}. והיינו להתנות בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות. {{קטן|מחצית השקל ומשנה ברורה שם}}. ולפי דיעה זו, שקבלה בלב הוי קבלה, אם קיבל בלבו שלא לאכול עוד, הוא הדין שאסור ברחיצה וסיכה, {{קטן|כמו שכתבתי לעיל [[#כהח א|אות א׳]] יעו״ש. וכן כתב חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ה|}} אבל אם לא קיבל אפילו בלב, אלא שגמר בדעתו שלא לאכול, אינו כלום ומותר אפילו באכילה. {{קטן|חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}. ומכל מקום יותר נכון להתנות, כמו שכתבתי באות הקודם, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ו|}} ואם חל ט׳ באב בשבת או בא׳ בשבת, אין צריך להתנות, דכיון דאסור להראות עינוי בשבת, מסתמא לא נתכוון להפסיק לשם תענית. {{קטן|השמטות שנות חיים, פתחי עולם סוף אות א׳}}:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג ב|סעיף ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|כהח|ז|סעיף ב: ט׳ באב לילו כיומו}} וכו׳ — עיין בזוהר פרשת וישלח דף ק״ט ע״ב, שכתב ששס״ה לאוין כנגד שס״ה גידין ושס״ה יומי שתא, וגיד הנשה כנגד יום ט׳ באב, ועל כן אמרה תורה: &quot;לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot;, &quot;את&quot; לרבות ט׳ באב דלא אכלין ביה ולא שתין וכו׳ וכל מאן דאכיל בט׳ באב כאילו אכיל גיד הנשה, יעו״ש:

{{משע|כהח|ח|שם: ובין השמשות שלו}} וכו' — ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רסא#כהח א|סימן רס&quot;א אות א']] יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|ט|שם: ובין השמשות שלו אסור}} וכו' — אבל אין צריך להוסיף מבעוד יום כיום הכפורים. {{ק|מגיד משנה פרק ג' דתענית דין ג'. והביא דבריו בית יוסף}}. מיהו בספר החינוך פרשת אמור סימן רע&quot;ח כתב דהוי כיום הכיפורים להפסיק מבעוד יום, {{ק|יעו&quot;ש. וכן משמע מדברי התוספות [[תענית ל ב|תענית ל' ע&quot;ב]] ד&quot;ה כל, יעו&quot;ש. וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם כמו שכתב המגיד משנה שם}}. אבל הריטב&quot;א בתענית ועירובין מ' כתב כדברי המגיד משנה, דאין צריך להוסיף מבעוד יום, יעו&quot;ש. {{ק|וכן הוא דעת הרשב&quot;א, ור&quot;י בתוספות [[פסחים נד ב|פסחים נ&quot;ד ע&quot;ב]] ד&quot;ה לקביעא, יעו&quot;ש. וכן הסכים הרדב&quot;ז בלשונות הרמב&quot;ם סימן ק&quot;ד}}, דכיון דעיקר תשעה באב דרבנן די להחמיר בספיקו ולא להוסיף עליו, יעו&quot;ש. {{ק|וכן כתב מגן אברהם ס&quot;ק ג', אליה רבה אות ג', מטה יהודה, ברכי יוסף אות ב', ערך השלחן אות א', אשל אברהם אות ג', ביאורי הגר&quot;א, חיי אדם כלל קל&quot;ד אות ט', דרך החיים אות ד', משנה ברורה אות ג'}}. וגם במוצאי תשעה באב אין צריך להוסיף, אבל בין השמשות מוצאי תשעה באב פשיטא דאסור. {{ק|אשל אברהם שם, משנה ברורה שם. ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב א|סימן תקס&quot;ב סעיף א']]}}:

{{משע|כהח|י|שם הגה: ומותר ברחיצה}} וכו' — ואם קיבל עליו התענית מבעוד יום אסור, כמו שכתבנו לעיל [[#כהח א|אות א']], יעו&quot;ש. ואם שבת ערב תשעה באב והבדיל מבעוד יום, חלה עליו התענית ואסור לאכול, וכן בחול אם התפלל ערבית מבעוד יום. {{ק|הגהות רבי עקיבא איגר, פתחי עולם אות ב'}}:

{{משע|כהח|יא|שם בהגה: ומיהו בחול נוהגין לחלוץ}} וכו' — קודם שהולכים לבית הכנסת. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות תשעה באב בסדר התפילה. מגן אברהם ס&quot;ק ה'}}. ובין הגויים יש לומר חולצין בבית הכנסת, ולא יגע בהם, ועל כל פנים קודם בין השמשות. {{ק|אשל אברהם אות ה'}}:

{{משע|כהח|יב|שם בהגה: ואם הוא שבת חולצין לאחר ברכו}} — דאסור שום סימן אבילות בשבת. {{ק|ביאורי הגר&quot;א, משנה ברורה אות ו'}}:

{{משע|כהח|יג|שם בהגה: חולצין לאחר ברכו}} — ויזהר שלא יגע בהם בידיו. {{ק|מגן אברהם ס&quot;ק ו'}}. וצריך נטילה או נקיון באין לו מים אם נגע במנעל. {{ק|מחצית השקל. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים ד יח|סימן ד' סעיף י&quot;ח]] בדין החולץ מנעליו [[שולחן ערוך אורח חיים ד כב|וסעיף כ&quot;ב]] [[כף החיים/אורח חיים/ד|ובדברינו לשם]] בס&quot;ד}}:

{{משע|כהח|יד|שם בהגה: מלבד שליח צבור שחולץ קודם ברכו}} — מפני טירוף התפלה. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל שם, ביאורי הגר&quot;א, באר הגולה, משנה ברורה אות ז}}:

{{משע|כהח|טו|שם בהגה: רק אומר תחילה המבדיל}} וכו' — בלא ברכה שם ומלכות, ולא יסיים בברכה. {{ק|משבצות זהב אות ב', שערי תשובה, משנה ברורה שם. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים רצט י|סימן רצ&quot;ט סעיף יו&quot;ד]] ובדברינו לשם בס&quot;ד:
 
{{משע|כהח|טז|שם בהגה: ונהגו שלא ללמוד}} וכו' — משום שמחה, כמו שכתוב [[שולחן ערוך אורח חיים תקנד א|בסימן תקנד סעיף א]]. וחומרא יתירה היא, דהא אינו נוהג שום דבר מדברים הנוהגים בתשעה באב, רחיצה וכו'. {{ק|ביאורי הגר&quot;א. וכן כתב חיי אדם כלל קל&quot;ד אות יו&quot;ד דאינו אלא חומרא בעלמא}}. מיהו בתשובת חתם סופר סימן קנ&quot;ו כתב הטעם שנהגו להחמיר כן, לפי שכל מה שלומד מחצות ואילך עדיין מחשבתו עליו והרהורו גביה בלילה ונכנס לאבל בתשעה באב כשהוא שמח, יעו&quot;ש. וכן כתב הטעם בספר בגדי ישע על מה שנהגו להחמיר גם בשבת אחר חצות, יעו&quot;ש:
 
{{משע|כהח|טוב|}} ותשעה באב שחל בשבת מותר ללמוד בדברים הרעים שיש בו פלפול. {{ק|תשובת חתם סופר סימן שמ&quot;ו, פתחי עולם אות ה}}:

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>0ctir1zotxnv8x432fp7zp78904h1p6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023988</id>
      <parentid>3023987</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11160" sha1="ojosjuix39r5si96hzxh8t88vebazb7" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקנב|תקנג|תקנד}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: אלא אם כן קיבל עליו בפירוש}} וכו׳ — ואפילו קיבל עליו התענית בפירוש אינו אסור ברחיצה וסיכה עד הלילה. {{קטן|רש״ל בתשובה סימן צ״ב, וכן כתב הלבוש}}. אבל הב״ח כתב, משקיבל עליו התענית שאסור לו לאכול, אסור נמי לרחוץ ולסוך. וכתב על דברי רש״ל הנזכר דלא נהירא, {{קטן|יעו״ש. והביא דבריו שיורי כנסת הגדולה בהגהת הטור. וכן כתב הט״ז ס״ק א׳. מגן אברהם ס״ק ד׳. אליהו רבה אות ב׳. מט״י}}, וכתב ודלא כלבוש. {{קטן|מאמר מרדכי אות א׳. ערוך השולחן אות ב׳. משבצות זהב אות א׳. חיי אדם כלל קל״ד אות ח׳. דרך החיים אות ד׳. משנה ברורה אות ב׳}}. מיהו נעילת הסנדל מותר, דכיון שאנחנו רואין שהן ברגליו ולא קיבל לזה. {{קטן|אליהו רבה שם. ערוך השולחן שם. משבצות זהב שם. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה שם}}. והא דאסור ברחיצה וסיכה משקיבל התענית, היינו אם הוא מפלג המנחה ולמעלה, אבל קודם לכן מה דקביל קביל ותו לא. {{קטן|משבצות זהב שם ואשל אברהם אות ד׳. משנה ברורה אות ד׳}}:

{{משע|כהח|ב|שם: שלא לאכול עוד היום}} — משמע דאם אמר הריני בתענית למחר, מותר לאכול היום. אבל בטור ופוסקים משמע, מיד שקיבל התענית אסור לאכול עוד. {{קטן|מגן אברהם ס״ק א׳}}. והמאמר מרדכי אות א׳ כתב דגם דעת השולחן ערוך כן, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה אות א׳}}. והיינו דווקא אם כבר אכל סעודה המפסקת, ועל כן אמרינן דדעתו בזה לקבל התענית; אבל אם עדיין לא אכל ודעתו לאכול סעודה המפסקת, ואמר כן, מותר לאכול, דהא בנדרים הולכים אחר כוונת הנודר, כמו שכתב [[שולחן ערוך יורה דעה ריח|ביורה דעה ריש סימן רי״ח]], יעו״ש; ואם כן, מה שאמר כן אינו אלא סיפור דברים:

{{משע|כהח|ג|שם הגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — משום דליכא תוספת בט׳ באב, משום הכי בעינן קבלה בפירוש; מה שאין כן תוספת יום הכיפורים, דסגי בקבלה בלב. והכי מוכח בבית יוסף בסוף סימן זה, ודלא כהגה לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח|בסימן תרח]], דליתא {{קטן|(והגם דשם פסק כהג&quot;ה, י&quot;ל דזה חיבר אח&quot;כ וחזר מדבריו שלשם)}}. ומיהו קבלת תענית יום שלם סגי בקבלה בלב, כיון שאינו אוכל כלל באותו יום וכדלקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב#סעיף ו|סימן תקס״ב סעיף ו׳]], ולא דמי לתוספת, שאוכל במקצת היום. {{קטן|פרי חדש בליקוטים. ועיין בדברינו לשם בסייעתא דשמיא}}:

{{משע|כהח|ד|שם בהגה: וקבלה בלב אינה קבלה}} וכו׳ — והב״ח כתב דהוי קבלה, {{קטן|וכן הוא דעת הגר״א}}. ולכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. {{קטן|מגן אברהם ס״ק ב׳. אליהו רבה אות א׳. אשל אברהם אות ב׳. חיי אדם שם. דרך החיים שם. משנה ברורה אות ב׳}}. והיינו להתנות בפה או בלב שאינו מקבל עליו התענית עד בין השמשות. {{קטן|מחצית השקל ומשנה ברורה שם}}. ולפי דיעה זו, שקבלה בלב הוי קבלה, אם קיבל בלבו שלא לאכול עוד, הוא הדין שאסור ברחיצה וסיכה, {{קטן|כמו שכתבתי לעיל [[#כהח א|אות א׳]] יעו״ש. וכן כתב חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ה|}} אבל אם לא קיבל אפילו בלב, אלא שגמר בדעתו שלא לאכול, אינו כלום ומותר אפילו באכילה. {{קטן|חיי אדם שם. משנה ברורה שם}}. ומכל מקום יותר נכון להתנות, כמו שכתבתי באות הקודם, {{קטן|וכן כתב משנה ברורה שם}}:

{{משע|כהח|ו|}} ואם חל ט׳ באב בשבת או בא׳ בשבת, אין צריך להתנות, דכיון דאסור להראות עינוי בשבת, מסתמא לא נתכוון להפסיק לשם תענית. {{קטן|השמטות שנות חיים, פתחי עולם סוף אות א׳}}:&lt;קטע סוף=א/&gt;

===[[שולחן ערוך אורח חיים תקנג ב|סעיף ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{משע|כהח|ז|סעיף ב: ט׳ באב לילו כיומו}} וכו׳ — עיין בזוהר פרשת וישלח דף ק״ט ע״ב, שכתב ששס״ה לאוין כנגד שס״ה גידין ושס״ה יומי שתא, וגיד הנשה כנגד יום ט׳ באב, ועל כן אמרה תורה: &quot;לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot;, &quot;את&quot; לרבות ט׳ באב דלא אכלין ביה ולא שתין וכו׳ וכל מאן דאכיל בט׳ באב כאילו אכיל גיד הנשה, יעו״ש:

{{משע|כהח|ח|שם: ובין השמשות שלו}} וכו' — ושיעור בין השמשות הוא מהתחלת השקיעה, שאין השמש נראית עוד על הארץ, כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רסא#כהח א|סימן רס&quot;א אות א']] יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|ט|שם: ובין השמשות שלו אסור}} וכו' — אבל אין צריך להוסיף מבעוד יום כיום הכפורים. {{ק|מגיד משנה פרק ג' דתענית דין ג'. והביא דבריו בית יוסף}}. מיהו בספר החינוך פרשת אמור סימן רע&quot;ח כתב דהוי כיום הכיפורים להפסיק מבעוד יום, {{ק|יעו&quot;ש. וכן משמע מדברי התוספות [[תענית ל ב|תענית ל' ע&quot;ב]] ד&quot;ה כל, יעו&quot;ש. וכן נראה מדברי הרמב&quot;ם כמו שכתב המגיד משנה שם}}. אבל הריטב&quot;א בתענית ועירובין מ' כתב כדברי המגיד משנה, דאין צריך להוסיף מבעוד יום, יעו&quot;ש. {{ק|וכן הוא דעת הרשב&quot;א, ור&quot;י בתוספות [[פסחים נד ב|פסחים נ&quot;ד ע&quot;ב]] ד&quot;ה לקביעא, יעו&quot;ש. וכן הסכים הרדב&quot;ז בלשונות הרמב&quot;ם סימן ק&quot;ד}}, דכיון דעיקר תשעה באב דרבנן די להחמיר בספיקו ולא להוסיף עליו, יעו&quot;ש. {{ק|וכן כתב מגן אברהם ס&quot;ק ג', אליה רבה אות ג', מטה יהודה, ברכי יוסף אות ב', ערך השלחן אות א', אשל אברהם אות ג', ביאורי הגר&quot;א, חיי אדם כלל קל&quot;ד אות ט', דרך החיים אות ד', משנה ברורה אות ג'}}. וגם במוצאי תשעה באב אין צריך להוסיף, אבל בין השמשות מוצאי תשעה באב פשיטא דאסור. {{ק|אשל אברהם שם, משנה ברורה שם. ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תקסב א|סימן תקס&quot;ב סעיף א']]}}:

{{משע|כהח|י|שם הגה: ומותר ברחיצה}} וכו' — ואם קיבל עליו התענית מבעוד יום אסור, כמו שכתבנו לעיל [[#כהח א|אות א']], יעו&quot;ש. ואם שבת ערב תשעה באב והבדיל מבעוד יום, חלה עליו התענית ואסור לאכול, וכן בחול אם התפלל ערבית מבעוד יום. {{ק|הגהות רבי עקיבא איגר, פתחי עולם אות ב'}}:

{{משע|כהח|יא|שם בהגה: ומיהו בחול נוהגין לחלוץ}} וכו' — קודם שהולכים לבית הכנסת. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות תשעה באב בסדר התפילה. מגן אברהם ס&quot;ק ה'}}. ובין הגויים יש לומר חולצין בבית הכנסת, ולא יגע בהם, ועל כל פנים קודם בין השמשות. {{ק|אשל אברהם אות ה'}}:

{{משע|כהח|יב|שם בהגה: ואם הוא שבת חולצין לאחר ברכו}} — דאסור שום סימן אבילות בשבת. {{ק|ביאורי הגר&quot;א, משנה ברורה אות ו'}}:

{{משע|כהח|יג|שם בהגה: חולצין לאחר ברכו}} — ויזהר שלא יגע בהם בידיו. {{ק|מגן אברהם ס&quot;ק ו'}}. וצריך נטילה או נקיון באין לו מים אם נגע במנעל. {{ק|מחצית השקל. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים ד יח|סימן ד' סעיף י&quot;ח]] בדין החולץ מנעליו [[שולחן ערוך אורח חיים ד כב|וסעיף כ&quot;ב]] [[כף החיים/אורח חיים/ד|ובדברינו לשם]] בס&quot;ד}}:

{{משע|כהח|יד|שם בהגה: מלבד שליח צבור שחולץ קודם ברכו}} — מפני טירוף התפלה. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל שם, ביאורי הגר&quot;א, באר הגולה, משנה ברורה אות ז}}:

{{משע|כהח|טו|שם בהגה: רק אומר תחילה המבדיל}} וכו' — בלא ברכה שם ומלכות, ולא יסיים בברכה. {{ק|משבצות זהב אות ב', שערי תשובה, משנה ברורה שם. ועיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים רצט י|סימן רצ&quot;ט סעיף יו&quot;ד]] ובדברינו לשם בס&quot;ד}}:
 
{{משע|כהח|טז|שם בהגה: ונהגו שלא ללמוד}} וכו' — משום שמחה, כמו שכתוב [[שולחן ערוך אורח חיים תקנד א|בסימן תקנד סעיף א]]. וחומרא יתירה היא, דהא אינו נוהג שום דבר מדברים הנוהגים בתשעה באב, רחיצה וכו'. {{ק|ביאורי הגר&quot;א. וכן כתב חיי אדם כלל קל&quot;ד אות יו&quot;ד דאינו אלא חומרא בעלמא}}. מיהו בתשובת חתם סופר סימן קנ&quot;ו כתב הטעם שנהגו להחמיר כן, לפי שכל מה שלומד מחצות ואילך עדיין מחשבתו עליו והרהורו גביה בלילה ונכנס לאבל בתשעה באב כשהוא שמח, יעו&quot;ש. וכן כתב הטעם בספר בגדי ישע על מה שנהגו להחמיר גם בשבת אחר חצות, יעו&quot;ש:
 
{{משע|כהח|טוב|}} ותשעה באב שחל בשבת מותר ללמוד בדברים הרעים שיש בו פלפול. {{ק|תשובת חתם סופר סימן שמ&quot;ו, פתחי עולם אות ה}}:

{{לא נשלם}}</text>
      <sha1>ojosjuix39r5si96hzxh8t88vebazb7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>338104</id>
    <revision>
      <id>3023961</id>
      <parentid>811871</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:29:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023961</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="172" sha1="k4kwufmejwn3amhopni7u06snm5ebfh" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ק|ה ש}}

{{צת|תהלים|קמז|טז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ר]]</text>
      <sha1>k4kwufmejwn3amhopni7u06snm5ebfh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357929</id>
    <revision>
      <id>3023958</id>
      <parentid>866571</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:25:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>התאמה לעיצוב שאר העמודים</comment>
      <origin>3023958</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274" sha1="kmaa3c3hz7fv99lbd5zz0vyj9e8ik6o" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ס|ה פ}}

{{צת|תהלים|יט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ע]]</text>
      <sha1>kmaa3c3hz7fv99lbd5zz0vyj9e8ik6o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357930</id>
    <revision>
      <id>3023959</id>
      <parentid>866572</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:26:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב כמו שאר הדפים</comment>
      <origin>3023959</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="170" sha1="kqm4lsby8s52oqsv1fay0eehv34ahr4" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ע|ה צ}}

{{צת|תהלים|קמח|י}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה פ]]</text>
      <sha1>kqm4lsby8s52oqsv1fay0eehv34ahr4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>357931</id>
    <revision>
      <id>3023960</id>
      <parentid>866573</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:27:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב כמו שאר הדפים</comment>
      <origin>3023960</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="342" sha1="qof8obat40mk6aas5diarweb6ft7twn" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה פ|ה ק}}

{{צת|תהלים|מו|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מו|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיג|ו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה צ]]</text>
      <sha1>qof8obat40mk6aas5diarweb6ft7twn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370336</id>
    <revision>
      <id>3023962</id>
      <parentid>929557</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:29:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>עיצוב כמו שאר הדפים</comment>
      <origin>3023962</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" sha1="7utnve4y6tcs6qqnzjlnrih1l964k2j" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ר|ה ת}}

{{צת|תהלים|כט|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ש]]</text>
      <sha1>7utnve4y6tcs6qqnzjlnrih1l964k2j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ה מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370640</id>
    <revision>
      <id>3023956</id>
      <parentid>931315</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:16:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>המרה בתבניות</comment>
      <origin>3023956</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5852" sha1="936tyq91ivl0oalreorut9m2jfn6z54" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה ל|ה נ}}

{{צת|בראשית|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לב|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מא|כט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ה}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מט|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|שמות|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|טו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|י}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|י}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ט|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|יט}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ט|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|כט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מט|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נה|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ד|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טז|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מד|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ג|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מח|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|ט}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|ה}}{{ש}}
{{צת|יואל|א|יב}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיד|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיז|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכה|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמט|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כד|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כו|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|כח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|טו}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|ג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ה מ]]</text>
      <sha1>936tyq91ivl0oalreorut9m2jfn6z54</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>375564</id>
    <revision>
      <id>3024047</id>
      <parentid>2996536</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:50:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3024047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16577" sha1="1nnvclwswwnewlzsrqvtbq50x9vl5sd" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס&quot;א-2001

&lt;מאגר 2000270 תיקון 131585 תקן 170346 קוד a163Y00000DuGkbQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;א, 227|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)); ((תשס&quot;ב, 167|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((444|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|15:300504)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ו, 359|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ח, 853|תיקון מס' 3 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)|17:300061)); ((תשפ&quot;ד, 173|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)).

__TOC__

== פרק א': מטרת החוק ==

@ 1. מטרת החוק
: חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר הגברת הצמיחה והתעסוקה, השגת יעדי התקציב, עמידה במגבלת הגירעון לשנת הכספים 2001 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית.

== פרק ב': רשויות מקומיות ==

@ 2. הוראות לענין תקנות הארנונה לשנת 2001
: (א) ((הנוסח שולב בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש&quot;ס-2000 כהוראות לשנת הכספים 2001.))
: (ב) על אף האמור בכל דין -
:: (1) החלטת מועצת רשות מקומית לענין ארנונה כללית לשנת 2001, שהתקבלה לפני פרסום חוק זה, בהתאם לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה בשנת הכספים 2001;
:: (2) מועצת רשות מקומית רשאית לקבל או לתקן, ולפרסם החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת 2001, ככל שיידרש להתאמתה לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), עד יום ז' באייר התשס&quot;א (30 באפריל 2001); התקבלה החלטה כאמור, יהיה תחילת תוקפה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).
: (ג) תחילתו של סעיף זה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).

== פרק ג': תחבורה ==

@ 3. &lt;!-- תיקון מס' 53 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]].))
@ 4. &lt;!-- תיקון מס' 3 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת והסדרים לתקופת מעבר), התשנ&quot;ז-1997]].))
@ 5. &lt;!-- תיקון מס' 17 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל&quot;ה-1975]].))
@ 6. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק המאבק הלאומי בתאונות דרכים, התשנ&quot;ז-1997]].))
@ 7. &lt;!-- תיקון מס' 8 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].))

== פרק ד': בריאות ==

@ 8. &lt;!-- תיקון מס' 2 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), התשנ&quot;ט-1999]].))

== פרק ה': מלאי דלק ==

@ 9. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלק&quot; - נפט ניגר (הידרוקרבונים), וכן אספלט ופחמימנים של נפט כשהם מומסים בתוך נפט ניגר וניתנים להפקה יחד איתו, וכן מוצרים המיוצרים בזיקוק, לרבות אלה המיוצרים בשלבים השונים של תהליך הזיקוק;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חברת דלק&quot; - חברה העוסקת בזיקוק, בייצוא, בייבוא או בשיווק של דלק, וכן חברה העוסקת במתן שירותי תשתית של דלק;
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מינהל הדלק&quot; - מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות;
:- &quot;מירשם&quot; - מירשם חברות הדלק כאמור [[בסעיף 12]];
:- &quot;מנהל&quot; - מנהל מינהל הדלק;
:- &quot;מלאי&quot; - כמות הדלק שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ושר הביטחון, כי היא נדרשת לתפקוד תקין של משק הדלק האזרחי, בהתאם לצורכי המשק ולתקופה כפי שקבע;
:- &quot;מלאי ביטחוני&quot; - כמות הדלק שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון, כי היא נדרשת לתפקוד תקין של משק הדלק בהתאם לצורכי הצבא ולצרכים ביטחוניים במשק הדלק, ולתקופה כפי שנקבעה בהסכמה כאמור;
:- &quot;השר&quot; - שר התשתיות הלאומיות.

@ 10. אחזקת מלאי
: (א) חברת דלק תחזיק על חשבונה מלאי, בכמויות, בשיעורים, במקומות ובתנאים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הביטחון, דרך כלל או לסוגים.
: (ב) חברת דלק תחזיק, על חשבון אוצר המדינה, מלאי ביטחוני בכמויות, בשיעורים, במקומות ובתנאים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הביטחון, דרך כלל או לסוגים.
: (ג) כללים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייקבעו, בין השאר, בהתחשב בכמות הדלק שחברת הדלק מזקקת, מייצאת, מייבאת או משווקת, לפי הענין, ולגבי חברה העוסקת במתן שירותי תשתית, בהתחשב בכמות הדלק נושא שירותיה; בכללים יכול שייקבעו הוראות בדבר פטור לחברות דלק בהתאם לעיסוקן.
: ((פורסמו [[תקנות ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (החזקת מלאי ומלאי ביטחוני של דלק), התשס״א–2001]].))
: ((פורסמו [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 11. דיווח
: חברת דלק תדווח למנהל במועדים, במתכונת ובפירוט שקבע השר על כל ענין הנדרש לביצוע הוראות [[פרק זה]], וכן תמציא למנהל מידע ומסמכים לפי דרישה.

@ 12. מירשם
: (א) במינהל הדלק ינוהל מירשם של חברות הדלק בהתאם לעיסוקן; חברת דלק תירשם במירשם לפני תחילת עיסוקה, ותוסיף לעסוק בעיסוקה רק כל עוד היא רשומה במירשם.
: (ב) המנהל רשאי למחוק מן המירשם חברת דלק שאינה ממלאה אחר הוראות [[פרק זה]], כולן או מקצתן.
: (ג) השר רשאי לקבוע סוגי חברות דלק שיהיו פטורות מרישום במירשם.

@ 13. עיצום כספי
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי חברת דלק עשתה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי, בשיעור הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) לא החזיקה מלאי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 10(א) או (ב)]];
:: (2) לא דיווח למנהל או לא המציאה לו מידע בהתאם להוראות לפי [[סעיף 11]];
:: (3) עסקה בעיסוקה בלי שהיתה רשומה במירשם כנדרש לפי הוראות [[סעיף 12(א)]] [[או 21(ב)]] ובלא שהיתה פטורה מרישום לפי [[סעיף 12(ג)]].
: (ב) בהפרה נמשכת ייתוסף על העיצום הכספי הקבוע בסעיף קטן (א) עיצום כספי, בשיעור החלק ה-20 מהעיצום הכספי האמור, לכל יום שבו נמשכת ההפרה לאחר שנמסרה לחברה המפרה דרישת המנהל לפי [[סעיף 15]].

@ 14. עדכון סכום העיצום הכספי
: עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

@ 15. דרישת העיצום הכספי ותשלומו
: עיצום כספי ישולם לפי דרישת המנהל בכתב בתוך 30 ימים ממועד קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 16. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 16. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 17. גביה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], [[ופקודת המסים (גביה)]].

@ 18. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) אין בהוראות [[סעיף 13]] כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל ההפרה כתב אישום בשל עבירה לפי כל חיקוק, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת, מטעמים שיירשמו; לענין זה, &quot;תובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].
: (ב) הוגש נגד חברת דלק כתב אישום כאמור בסעיף קטן (א), לא תחויב החברה בשל ההפרה בתשלום עיצום כספי, ואם שילמה - יוחזר לה הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 19. ערעור על עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים מיום שהודע לחברת הדלק על הטלת העיצום הכספי.
: (ב) אין בהגשת הערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או הורה בית המשפט אחרת.
: (ג) התקבל הערר, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) על החלטת בית משפט השלום בערר ניתן לערער לבית משפט מחוזי ברשות; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

@ 20. תקנות וביצוע
: השר ממונה על ביצוע [[פרק זה]] והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות בענין פיקוח וניהול המלאי.

@ 21. הוראות מעבר
: (א) הוראות [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסדרים במשק הדלק), התשמ&quot;ח-1988]], ימשיכו לחול, כל עוד לא שונו או בוטלו וככל שאינן סותרות את הוראות [[פרק זה]].
: (ב) חברה שהיתה חברת דלק ערב תחילתו של חוק זה, תירשם במירשם לא יאוחר מיום י' בתמוז התשס&quot;א (1 ביולי 2001).

== פרק ו': דיור ציבורי ==

@ 22. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח) : (((בוטל).))

== פרק ז': ביטוח לאומי ==

@ 24. &lt;!-- תיקון מס' 42 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]].))

@ 25. [[חוק הביטוח הלאומי]] - תחולה
: הוראות [[סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחן [[בסעיף 24(1) לחוק זה]] [[ולוח ח' לחוק הביטוח הלאומי]], כנוסחו [[בסעיף 24(2) לחוק זה]], יחולו על מי שהשתחרר משירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום י' בתמוז התשס&quot;א (1 ביולי 2001) ואילך.

== פרק ח': העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ==

@ 26. &lt;!-- תיקון מס' 2 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].))
@ 27. &lt;!-- תיקון מס' 1 (תיקון) --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[15:300240|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש&quot;ס-2000]].))

@ 28. [[15:300240|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון)]] - הוראה מיוחדת
: על אף הוראות [[15:300240|סעיף 6 לחוק המתקן]], כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל תקופת העסקה של עובד קבלן כוח אדם, שהיתה לפני יום ח' בניסן תשס&quot;א (1 באפריל 2001), לא תבוא במנין לענין הוראות [[סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]].

@ 29. [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]] - תחילה
: תחילתו של [[סעיף 27(1) לחוק זה]] ושל [[סעיף 21א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]], כנוסחו [[בסעיף 26 לחוק זה]], ביום ד' בשבט התשס&quot;א (28 בינואר 2001).

== פרק ט': שונות ==

@ 30. (תיקון: תשס&quot;ב-2) &lt;!-- תיקון מס' 5 --&gt;
: ((הנוסח שולב [[בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ&quot;ד-1994]].))
@ 31. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש&quot;ס-2000]].))
@ 32. &lt;!-- תיקון מס' 11 --&gt; 
: ((הנוסח שולב [[בחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]].))

@ 33. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום ח' בניסן התשס&quot;א (1 באפריל 2001), אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בניסן התשס&quot;א (28 במרס 2001).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון ראש הממשלה
* סילבן שלום שר האוצר
* משה קצב נשיא המדינה
* אברהם בורג יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>1nnvclwswwnewlzsrqvtbq50x9vl5sd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>456645</id>
    <revision>
      <id>3024039</id>
      <parentid>3020029</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:35:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="153526" sha1="99pivcrzck7qzm4vnr92zvqiwh0mwoo" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה==

===פיסקה א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה א-ד'''

{{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ה א]]-ב), 
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל&quot; ([[במדבר יט כ]]). 
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. 

{{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש &quot;בניין אב משני כתובים&quot;}} '''&quot;צַו&quot;''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 
אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... 
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר ה ב]]-ד). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''&quot; ([[ויקרא כד ב]]-ג). 
הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. 
מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו &quot;צו את&quot;}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, 
וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. 

{{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי &quot;צו&quot; מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ&quot; ([[דברים ג כח]]). 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. 

{{הע-שמאל|דרשה נוספת על &quot;צו&quot;, גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה &quot;צו&quot; מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ&quot; ([[ויקרא כד ב]]). 
'''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''. 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם&quot; ([[במדבר לה ב]]). 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. 
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן&quot; ([[במדבר לד ב]]). 
תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.&quot; ([[בראשית ב טז]]-יז). 

{{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, &quot;שלושה מחנות הם&quot;. ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב &quot;ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם&quot;, כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה.
מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! 

{{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! 

{{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות &quot;מחיצות&quot;.}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב&quot;'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. 

{{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה &quot;דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. 
תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: &quot;בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ&quot; ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. 
מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, 
אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.

{{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} 
כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} 
כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} 
כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. 
אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;'''כל''' צרוע&quot; וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;'''. 
בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 
אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot; ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. 

{{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! 
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה&quot;'''. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;מזכר '''עד''' נקבה תשלחום&quot;.}}'''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי &quot;וכל טמא&quot; ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, 
מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. 
לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, 
תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 
הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. 
וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! 

{{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: &quot;מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ&quot;, מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, 
אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. 
יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. 

{{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] &quot;על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים&quot;.}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ&quot; ([[ויקרא יז טז]]). 
עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. 
אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? 
אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! 

{{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב&quot;ק דכלים א י.]]}}'''&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. 
מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, 
מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. 

{{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב&quot;ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}'''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;''', חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם&quot; ([[ויקרא טז טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם&quot; ([[ויקרא טו לא]]). 
וְאוֹמֵר: '''&quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם&quot;'''. 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ&quot; ([[במדבר לה לד]]). 

{{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] &quot;שלא היה בהן סומין&quot; וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. 
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. 

{{הע-שמאל|רשב&quot;י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, 
שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת&quot; ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. 
מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו&quot; ([[שמות לד ל]]). 

{{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ.
}}

===פיסקה ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ה-ז'''

{{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' ([[במדבר ה ה]]-ו).
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'...
אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר&quot; ([[ויקרא ה כא]]-כב).
אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'&quot;'''.
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד!

{{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ &quot;לֵאמֹר&quot; – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב&quot;ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר&quot; ([[שמות כא לג]]),
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה!

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot; ([[שמות כא לד]]),
וְאוֹמֵר: &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; ([[שמות כב ה]]).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש &quot;מעל בה'&quot;. בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]).
אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב&quot;ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''&quot;לִמְעֹל מָעַל&quot;'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]),
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot; ([[במדבר ה יב]]).
הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.

{{הע-שמאל|&quot;נפש&quot; הוא מונח רחב יותר מ&quot;איש או אשה&quot;, כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;'''.

{{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע.
מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן?
אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש &quot;הנפש ההיא&quot;.}}'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]).

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;'''.

{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא.
ר' נתן דורש &quot;הנפש&quot; – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''&quot;וְהִתְוַדּוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; ([[ויקרא ה ה]]).
אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי.
}}

===פיסקה ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ז'''

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא  אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.
שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן',
לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ&quot;''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו.

{{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}&quot;'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע&quot;ש ד א,]] מחלוקת ת&quot;ק ור' אלעזר בר&quot;ש.}}'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו&quot;''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.
מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע.

{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב&quot;ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב&quot;ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב&quot;א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ&quot; ([[ויקרא ה כד]]).
אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;'''.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל.
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פיסקה ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ח'''
{{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע&quot;י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא.]]}}'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;'''?
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;להשיב&quot; – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;'''.

{{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

{{הע-שמאל|המילה &quot;אשם&quot; מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}'''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}'''&quot;לַה' לַכֹּהֵן&quot;''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. 

{{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש.
אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר.
ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}'''&quot;לַכֹּהֵן&quot;''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''.
אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ?
הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי,
{{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}}
דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי!
אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}}
הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר!

{{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}'''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ,
וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;'''. 
כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה,
אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן.
{{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'.
וְהוּא אוֹמֵר '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. 

{{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}'''&quot;מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים&quot;''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא.
וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;. 
אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים&quot;: יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ!
}}

===פיסקה ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ט'''
'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע&quot;י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח,
שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ&quot; ([[דברים יח ד]]).
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. 

{{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע&quot;י הכהנים ובני ביתם, ולא ע&quot;י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית.
וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה.
נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על &quot;'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל&quot;.}}'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. 
אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל?
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא &quot;לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה&quot; ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל;
תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל!

{{הע-שמאל|מפרש את ה&quot;תרומה&quot; כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים (&quot;מוקרבים&quot;) אליו לירושלים.}}'''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן&quot;? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[שמות כג יט]]),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה&quot;''',
בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים.
}}

===פיסקה ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה י'''

{{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע&quot;י הבעלים, ואילו  המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים,
וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים.

{{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר,
הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ.

{{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע&quot;י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע&quot;ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה &quot;להוסיף&quot;, המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'&quot; ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים,
אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

{{הע-שמאל|הכינוי &quot;קדש&quot; לעניין מע&quot;ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע&quot;ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים!
הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ!
הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים!
אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן,
וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן.
וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם,
וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ,
וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם.
אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: &quot;קֹדֶשׁ&quot; – שֶׁל בְּעָלִים.
אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ&quot; ([[ויקרא יט כה]]).
לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ.

{{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יח יט]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו&quot;מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו&quot;מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו&quot;מ – יכול בעל הבית לתת את התרו&quot;מ לאיזה כהן שירצה.}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעל הבית מדד את התרו&quot;מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם,
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''!
אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה&quot;'''?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}}
יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;'''.
{{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''.
}}

===פיסקה ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יב-יד'''

{{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ&quot; ([[דברים כד א]]) וְגוֹ',
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט.
אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''',
הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה!

{{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''&quot;אִישׁ אִישׁ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''&quot;כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן!
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: &quot;דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ&quot;! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ.

'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה!
אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע&quot;''',
הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן.

{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם&quot; ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל&quot; ([[דברי הימים א י יג]]),
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: &quot;צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ&quot; ([[דברי הימים ב כו יח]]),
וְאוֹמֵר '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ.

{{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה.
הדרשה מציגה את הביטוי &quot;ושכב איש אותה&quot; כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ,
כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ.

{{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק&quot;ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע&quot;י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו,
מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''&quot;אֹתָהּ&quot;''' – וְלֹא הָעֶרְוָה.

{{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא.

{{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם.
הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ.

{{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד.
לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה (&quot;קינוי&quot;) ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז&quot;ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.
אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ!
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן:
וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''&quot;וְנִסְתְּרָה&quot;''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''',
סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ.

{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי &quot;עד&quot;, שנראה כ&quot;כל עדות שיש בה&quot;!}}'''&quot;וְעֵד אֵין בָּהּ&quot;''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת&quot; ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד',
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵד&quot; הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'.

{{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''&quot;וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה.

{{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה.

{{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''&quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה.

{{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם.
והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''&quot;אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;''',
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל - פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה,
סוֹטָה, חֲמוּרָה - דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה!

{{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת.
טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' '''&quot;וְהִיא לֹא נִטְמָאָה&quot;'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה?
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק.
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי.
וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד;
מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.
מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר.
אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר!
}}

===פיסקה ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טו'''

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה טו]]): 
מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. 
וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? 
אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? 
דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. 

{{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 
וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. 
הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. 

'''&quot;עֲשִׂירִת הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. 

{{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז&quot;ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''&quot;קֶמַח&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. 
'''&quot;שְׂעֹרִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, 
אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. 
כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. 

{{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן&quot;''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. 
אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה&quot;'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. 
וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב&quot;ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''&quot;מִנְחַת קְנָאֹת&quot;''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. 
'''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;'''! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. 

{{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים.
הוא דורש לפי המידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;, אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת!
הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר (&quot;מידת הדין&quot;) לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה...&quot; ([[במדבר ה כח]]).
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''', מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;מִנְחַת זִכָּרוֹן&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! 
אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן&quot;''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! 
זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. 
כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? 
אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. 
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;. 
מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. 
&quot;לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר&quot; ([[דניאל ד כד]]-כו). 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]]
רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! 
אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. 
וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. 
רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. 
וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;? 
אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. 
וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! 
}}

===פיסקה ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש &quot;אותה&quot; ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.
}}

===פיסקה י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יז'''
{{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים&quot;''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. 

{{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה,
אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ.

{{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}'''&quot;בִּכְלִי חֶרֶשׂ&quot;''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 

{{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת&quot;ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת&quot;ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ.
אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים.
אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן.
סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן!

{{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח&quot;'''? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]).
נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא.

{{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}'''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם&quot;''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. 
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר.
}}

===פיסקה יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יח'''

{{הע-שמאל|הביטוי &quot;לפני ה'&quot; חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''&quot;וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'&quot;''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף.

{{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה.
לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]]
ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''&quot;וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ&quot; ([[שמואל ב יג יט]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
אֶלָּא: '''&quot;לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה&quot;''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.
כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה.
אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ.
אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה&quot; ([[יחזקאל כג מח]]).

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ&quot;''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו.
הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''&quot;וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן.
דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ &quot;מָרִים&quot; עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן.
}}

===פיסקה יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה יט'''

{{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע&quot;י הכהן.}}'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה.
מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;אל האשה&quot;, בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;.
אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן?

{{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה &quot;אמן אמן&quot;, והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot; ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה.

{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;'''? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז&quot;ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע&quot;י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת.
אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה.
הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם!
אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים.
כְּגוֹן: &quot;אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם&quot; ([[איוב טו יח]]).
וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים.
אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים:
לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל.
אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה.
}}

===פיסקה יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כ'''
{{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}'''&quot;וְאַתְּ כִּי שָׂטִית&quot;''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ.
שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי נִטְמֵאת&quot;'''! 

{{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}'''&quot;וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. 

{{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}}'''&quot;מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס.
עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. 

===פיסקה יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא'''
{{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ&quot;ל מכונה שם &quot;שבועת ה'&quot;, והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

{{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}'''&quot;יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה&quot; ([[ויקרא ה א]]),
אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן:
נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה.
מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה.
וּמָה אָלָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א,
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א.

{{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. 

{{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. 
'''&quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ.
}}

===פיסקה טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כא-כב'''

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי &quot;קנאות&quot;. ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''' ([[במדבר ה כא]]-כב), 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot; ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;'''? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת - הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ;
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. 
וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}'''&quot;וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן&quot;''', אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. 
וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. 
אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. 
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר}}. 

{{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית &quot;אמן&quot; וגלגול השבועה. 
לעניין עניית ה&quot;אמן&quot;, ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] &quot;מפי אחרים&quot;, וכן בתחילת פרקים ד, ה שם.
לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. 
הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ&quot;אָמֵן&quot;.
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. 
שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. 
אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 

{{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו &quot;אינו יכול להשביעו&quot; – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. 
גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? 
}}

===פיסקה טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כג'''

'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן&quot;''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֵלֶּה&quot;'''.

{{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''&quot;הַכֹּהֵן&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;וְכָתַב&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב&quot; ([[דברים כד א]]),
וּמַה &quot;וְכָתַב&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''&quot;וְכָתַב&quot;''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַכֹּהֵן&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''&quot;בַּסֵּפֶר וּמָחָה&quot;''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה.
מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;'''.
וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ,
אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם,
סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה.

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''&quot;וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים&quot;''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים.
}}

===פיסקה יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כד-כו'''

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כו]])!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}},
מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת&quot;ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''',
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה:
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה.

{{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]]
לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. 
לדעת ת&quot;ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן,
וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.
רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.

{{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}.
'''&quot;מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה (&quot;הולכה&quot;) – מדרום מערב לו.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה&quot;''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה:
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד.
מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה.
'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot; הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב.
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה.

{{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה,
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כז'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;''' ([[במדבר ה כז]]), אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;'''.
 
{{הע-שמאל|ראו שם, &quot;בירך התחילה בעבירה תחילה&quot; וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֲנִי אֶקְרָא '''&quot;וּבָאוּ בָהּ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;'''? 
אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; ([[בראשית ז כג]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot; ([[בראשית יט יא]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ&quot; ([[שמות יד ד]]). 
פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. 
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ&quot; ([[דברים יג טז]]). 
מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
אַף כָּאן: &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, 
קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! 

{{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד.
הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}'''&quot;וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה&quot;''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: &quot;יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!&quot; 
לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: &quot;שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית&quot;! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי&quot; ([[ישעיה סה טו]]). 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ&quot; ([[ירמיה ד ב]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ&quot; ([[בראשית יב ג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל&quot; ([[בראשית מח כ]]). 
}}

===פיסקה יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כח'''
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי &quot;וטהורה היא&quot; כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי &quot;אם לא...&quot;
מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו.
המימרה של רשב&quot;י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' ([[במדבר ה כח]]), 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;'''? 
אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, 
אֶלָּא '''&quot;אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ&quot; ([[ויקרא כ י]]). 
לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. 
יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? 
אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! 
אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר&quot; ([[דברים כד א]]). 

{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא&quot;''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: 

{{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. 
האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}'''&quot;וְנִקְּתָה&quot;''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. 

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}'''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. 
נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. 

{{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. 

{{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. 
הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. 
}}

===פיסקה כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה כט'''
'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת&quot;''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה.
לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הקנאות&quot; שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}'''&quot;אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם.
אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot; ([[במדבר ה טו]]),
הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}'''&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot; – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה.
מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תַּחַת אִישָׁהּ&quot;''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה.
}}

===פיסקה כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ה ל-לא'''
{{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי &quot;וניקה האיש ההוא מעוון&quot; (פס' לא): מה חטאו של הבעל?
הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}'''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא&quot; ([[במדבר ה יד]]),
אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת.
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ&quot;'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת.
'''&quot;וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' ([[במדבר ה ל]]-לא),
אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה.

{{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}'''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! 
אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב&quot;א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: 
הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ&quot;'''!

{{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח &quot;רבי אומר אני אכריע&quot; וכו'.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת &quot;וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ&quot;! 

{{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה  לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב&quot;ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – '''הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ'''.
וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, 
כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ, וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט&quot; ([[הושע ד יד]]).
אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא.
}}</text>
      <sha1>99pivcrzck7qzm4vnr92zvqiwh0mwoo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1710318</id>
    <revision>
      <id>3023932</id>
      <parentid>2948188</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:29:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3023932</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36662" sha1="khh3690fqcbqs3nfw8nemw3nkndx8t2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ&quot;ד-2023
&lt;שם אחר&gt; תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ&quot;ד-2023

&lt;מאגר תקן 1002981 קוד a163Y00000FDKaQQAX&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 144|תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|10832)); ((תשפ&quot;ה, 34|תיקון|11511)), ((2188|תיקון מס' 2|11960)); ((תשפ&quot;ו, 2350|תיקון|12462)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 21(ב1)]] [[=החוק|לחוק כלי הירייה, התש&quot;ט-1949]] (להלן - החוק), ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אגף כלי ירייה&quot; - האגף לרישוי ופיקוח כלי הירייה במשרד לביטחון לאומי;
:- &quot;הרשות המוסמכת&quot; - כמשמעותה [[#11|בחוק]];
:- &quot;רישיון דרך עיסוק&quot; - רישיון לפי [[+|סעיפים 2(א) ו-(ג)]], [[+|3]], [[+|5ד]], [[+|7]] - לעניין מטווח קליעה, [[+|7ג]], [[+|9(א)]], [[+|10(א)]], [[+|10א(א)]], [[+|10ב(א)]], [[+|10ג(א)]], [[או 10ד לחוק]];
:- &quot;רישיון פרטי&quot; - רישיון לנשיאה או להובלה של כלי ירייה או להחזקת כלי ירייה לפי [[+|סעיפים 4]] [[או 5 לחוק]];
:- &quot;שירות אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי, התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;תבחין&quot; - תנאי נוסף על תנאי הסף [[שבתקנה 2]], הנדרש לקבלת רישיון פרטי והמנוי [[בתוספת]];
:- &quot;תעודת הרשאה&quot; - תעודת הרשאה שניתנה על ידי בעל רישיון מיוחד לפי [[+|סעיפים 9]], [[+|10]], [[+|10א]], [[או 10ג לחוק]], לפי העניין, או רשות שניתנה על ידי בעל רישיון מיוחד לפי [[סעיף 10ב לחוק]];
:- &quot;תקנות כלי הירייה (הכשרה)&quot; - [[תקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע&quot;ח-2018]].

@ 2. תנאי סף לקבלת רישיון פרטי, רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: (א) לא יינתנו רישיון פרטי, רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה אלא אם כן בעת הגשת הבקשה מתקיימים לגבי המבקש:
:: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, ובלבד ששהה בישראל באופן רציף במשך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, ובנוגע לעמידה בתבחין [[שבפרט (1) לתוספת]] - או מי שניתנה לו תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], ובלבד שמשטרת ישראל אישרה את כשירותו;
:: (2) הוא בעל שליטה בסיסית בשפה העברית, באופן שמאפשר לו לערוך תשאול, להבין הוראות, לקרוא נהלים ולנהל רישום כנדרש;
:: (3) הוא המציא הצהרה המעידה על כשירותו הרפואית לשאת כלי ירייה, והחתומה בידו ובידי רופא; אגף כלי ירייה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את נוסח ההצהרה, והיא תכלול פרטים שעליהם יידרש להצהיר מבקש הרישיון בנוגע למצבו הרפואי, כולל היסטוריה רפואית וכן שאלון רפואי שימלא רופא בנוגע למבקש;
:: (4) גילו בעת הגשת הבקשה הוא אחד מאלה:
::: (א) אם סיים שירות סדיר כהגדרתו [[בסעיף 11ג(ב) לחוק]] - 18 שנים ומעלה;
::: (א1) אם סיים שירות אזרחי של שנתיים - כאמור [[בסעיף 11ג(א) לחוק]];
::: (א2) אם לא סיים שירות סדיר כהגדרתו [[בסעיף 11ג(ב) לחוק]], אך הוא מחזיק בתעודת לוחם כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל, ונמצא בפרק משימה כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל - כאמור [[בסעיף 11ג(א) לחוק]];
::: (ב) נוסף על האמור בפסקאות משנה (א) ו-(א1), בנוגע לעמידה בתבחינים [[$ תוספת|שבפרטים (1)]] [[ו-(2) לתוספת]] -
:::: (1) מי שהשלים שנת שירות סדיר כלוחם, או השלים שנתיים שירות סדיר - כאמור [[בסעיף 11ג(א) לחוק]];
:::: (2) אישה שהשלימה שנת שירות סדיר או סיימה שנת שירות אזרחי - כאמור [[בסעיף 11ג(א) לחוק]];
::: (ג) אם הוא אזרחי ישראלי שלא שירת כאמור בפסקאות משנה (א), (א1) או (ב) - 27 שנים ומעלה;
::: (ד) אם הוא תושב קבע בישראל שאינו אזרח ושלא שירת כאמור בפסקאות משנה (א), (א1) או (ב) - 45 שנים ומעלה;
:: (5) הוא עמד בתוכנית ההכשרה הנדרשת בהתאם להוראות [[תקנות כלי הירייה (הכשרה)]], לפי העניין.
: (ב) לא יינתנו רישיון פרטי, רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה אלא אם כן קצין משטרה כמשמעותו [[בסעיף 11(2) לחוק]] קבע כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור וביטחונו כאמור [[באותו סעיף]], למעט רישיון דרך עיסוק לפי [[סעיף 2(א) או (ג) לחוק]].
: (ג) חדל בעל רישיון פרטי, בעל רישיון דרך עיסוק או בעל תעודת הרשאה לעמוד בתנאי המפורט [[בתקנה 2(א)(1) או (3)]], לפי העניין, יודיע על כך לפקיד הרישוי בלא דיחוי.

@ 3. תבחינים לקבלת רישיון פרטי (תיקון: תשפ&quot;ה-2)
: (א) נוסף על האמור [[בתקנה 2]], לא יינתן רישיון פרטי ולא יחודש רישיון כאמור אלא אם כן התקיים לגבי מבקש הרישיון, במועד הגשת הבקשה לקבלת רישיון או חידושו, לפי העניין, אחד או יותר מהתבחינים המפורטים [[בתוספת]].
: (ב) מבקש רישיון פרטי יגיש הצהרה חתומה בידו בדבר עמידתו בתבחין, בנוסח שפרסם אגף כלי ירייה, וימציא מסמכים התומכים בעמידתו בתבחין, להנחת דעתו של פקיד הרישוי.
: (ג) סבר פקיד רישוי כי אין די במסמכים שהמציא מבקש רישיון כדי להוכיח את עמידתו בתבחין, רשאי פקיד הרישוי לדרוש כל מסמך אחר הדרוש לדעתו לשם כך.
: (ד) חדל להתקיים בבעל הרישיון התבחין לקבלת הרישיון כאמור, יודיע על כך לפקיד הרישוי בלא דיחוי.
: (ה) נודע לפקיד הרישוי שחדל להתקיים בבעל רישיון תבחין, יודיע על כך בכתב לבעל הרישיון; בעל רישיון שקיבל הודעה כאמור, יהיה רשאי לבקש להוכיח את עמידתו בתבחין בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה.
: (ו) לא הוכיח בעל רישיון את עמידתו בתבחין בתוך פרק הזמן האמור בתקנת משנה (ה), יפקיד בעל הרישיון את כלי הירייה והתחמושת עד תום פרק הזמן האמור, אצל העושה עסק בכלי ירייה על פי רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק]], ויהיה רשאי לבקש להוכיח את עמידתו בתבחין אחר בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה לפי תקנת משנה (ה).
: (ז)(1) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[=תקנות תוקפם של רישיונות|ובתקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות), התשפ&quot;ג-2023]] (להלן - תקנות תוקפם של רישיונות), נודע לפקיד רישוי, באמצעות קצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, כי בעל רישיון לפי התבחין [[תוספת פרט 9|בפרט (9)]] או [[בפרט (13) שבתוספת]], שירת בשירות מילואים במשך שלושים ימים לפחות במצטבר, במהלך תשעים הימים שקדמו לפקיעת תוקף הרישיון המקורי, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו לתקופה של שנה אחת בלבד, גם אם בעל הרישיון לא הוכיח עמידה בהוראות התבחין, ובלבד שרישיונו לא הוארך בהתאם [[לתקנה 4א לתקנות תוקפם של רישיונות]]; הוכיח בעל הרישיון במהלך תקופת הרישיון שחודש לשנה כאמור את עמידתו בהוראות התבחין, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו ל-3 שנים שיחושבו במצטבר עם תקופת השנה האמורה.
:: (2) על אף האמור [[=תקנות ההכשרה|בתקנה 3 לתקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע&quot;ח-2018]] (להלן - תקנות ההכשרה), לעניין רישיון שחודש לתקופה מצטברת של 3 שנים כאמור בפסקה (1), הכשרת ריענון כמשמעותה [[בתקנה 3(ג) לתקנות ההכשרה]] תיעשה במהלך השנה השנייה לתקופה המצטברת כאמור.
: (ח)(1) על אף האמור בתקנת משנה (א) [[ובתקנות תוקפם של רישיונות]], נודע לפקיד רישוי, באמצעות קצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, כי מבקש רישיון חדש לפי התבחין [[תוספת פרט 9|בפרט (9)]] או [[בפרט (13) שבתוספת]], שירת בשירות מילואים במשך שלושים ימים לפחות במצטבר, במהלך תשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה, יהיה רשאי פקיד הרישוי לתת רישיון לתקופה של שנה אחת בלבד, גם אם מבקש הרישיון לא הוכיח עמידה בהוראות התבחין, ולעניין מבקש רישיון לפי [[תוספת פרט 13|פרט (13)]] - בתנאי שבמועד הגשת הבקשה מבקש הרישיון היה רשום במשך שנתיים או שלוש שנים לפחות, לפי העניין, כחבר באיגוד הספורט כהגדרתו בהוראות התבחין, וסיים בהצלחה במשך תקופה זו שש תחרויות לפחות בתחום הירי האולימפי - המוכרות באיגוד הספורט הנוגע לעניין, או שמונה תחרויות לפחות בתחום הירי המעשי - המוכרות על ידי איגוד הספורט הנוגע לעניין; הוכיח בעל הרישיון במהלך תקופת הרישיון שניתן לשנה כאמור, את עמידתו בהוראות התבחין, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו ל-3 שנים שיחושבו במצטבר עם תקופת השנה האמורה; לעניין תקנת משנה זו, &quot;סיום תחרות בהצלחה&quot; - כהגדרתו [[בפרט (13) שבתוספת]].
:: (2) על אף האמור [[בתקנה 3 לתקנות ההכשרה]] לעניין רישיון שחודש לתקופה מצטברת של 3 שנים כאמור בפסקה (1), הכשרת ריענון כמשמעותה [[בתקנה 3(ג) לתקנות ההכשרה]] תיעשה במהלך השנה השנייה לתקופה המצטברת כאמור.

@ 4. ביטול רישיון פרטי או תעדת הרשאה
: (א) חדל בעל רישיון פרטי או בעל תעודת הרשאה לעמוד בתנאי מהתנאים המפורטים [[בתקנה 2]], לפי העניין, או קבע פקיד רישוי כי בעל רישיון פרטי לא הוכיח את עמידתו בתבחין כאמור [[בתקנת משנה 3(ו)]], יבטל פקיד הרישוי את הרישיון או את תעודת ההרשאה, לפי העניין.
: (ב) בוטל רישיון פרטי כאמור בתקנת משנה (א), ימסור על כך פקיד הרישוי הודעה לבעל הרישיון ולמשטרת ישראל.
: (ג) בוטלה תעודת הרשאה כאמור בתקנת משנה (א), ימסור על כך פקיד הרישוי הודעה לבעל הרישיון המיוחד שנתן את תעודת ההרשאה ולמשטרת ישראל.

@ 5. הגבלת שימוש ברישיון פרטי
: (א) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 10ג(ג) לחוק]], רישיון פרטי שניתן לפי תקנות אלה לא ישמש לביצוע שירותי אבטחה דרך עיסוק, ויראו את מי שביצע שירותי אבטחה כאמור בכלי ירייה שניתן לו ברישיון פרטי כמי שהפר את תנאי הרישיון.
: (ב) נשיאת כלי ירייה ברישיון פרטי שניתן מכוח התבחינים [[שבפרטים (13) עד (16) בתוספת]], תותר לשם שימוש מקצועי או ספורטיבי בלבד, לפי העניין, שלצורכו ניתן רישיון כלי הירייה.

@ 6. תבחין מקום עבודה או לימודים - מתן רישיון או תעודת הרשאה
: מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון פרטי על סמך התבחין [[שבפרט (2) לתוספת]] והוא נושא תעודת הרשאה שניתנה על ידי בעל רישיון מיוחד לפי [[סעיפים 9 עד 10ב לחוק]], ושאינה מוגבלת למקום או לזמן מסוים, רשאית הרשות המוסמכת לסרב לבקשתו גם אם הוכיח עמידה בתנאי הסף ובתנאי התבחין [[שבפרט (2) לתוספת]].

@ 7. הגבלת כמות רישיונות, כלי ירייה ותחמושת ואחסנה (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) בעל רישיון פרטי לפי תקנות אלה יהיה רשאי לשאת, להוביל או להחזיק, לפי העניין, רישיונות, כלי ירייה ותחמושת מסוג ובכמות כמפורט בהוראות שלהלן:
:: (1) ברישיון פרטי שניתן בשל עמידה בתבחין מהתבחינים [[שבפרטים (1) עד (12) לתוספת]] - כלי ירייה אחד מסוג אקדח ותחמושת כפי שיקבע פקיד הרישוי ברישיון;
:: (2) לא יינתן יותר מרישיון פרטי אחד למבקש רישיון לפי התבחינים [[שבפרטים (1) עד (12) לתוספת]], גם אם מתקיימים במבקש הרישיון כמה תבחינים;
:: (3) ברישיון פרטי שניתן בשל עמידה בתבחין מבין התבחינים [[שבפרטים (13) עד (16) לתוספת]] - סוג כלי ירייה וכמות כלי ירייה ותחמושת כפי שיקבע פקיד הרישוי ברישיון;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) לא יינתנו יותר מארבעה רישיונות פרטיים למבקש רישיון לפי התבחינים שבכלל הפרטים [[שבתוספת]], גם אם התקיימו בו כמה תבחינים;
:: (7) אישור שניתן לפי [[תקנה 12]], לא יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו;
:: (8) רישיון שחודש מכוח רציפות לפי [[תקנה 10(א)]], יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו, למעט רישיונות פרטיים לכלי ירייה מסוג אקדח שהיו בתוקף במשך 10 שנים רצופות לפחות ערב פרסומן של התקנות העיקריות (להלן - רישיונות קודמים); ואולם, אם הגיש בעל רישיון פרטי בקשה חדשה לרישיון פרטי נוסף, יימנו במכסת הרישיונות הפרטיים לו, החל ממועד הגשת הבקשה החדשה כאמור, גם רישיונות קודמים;
:: (9) רישיון שחודש לפי [[תקנה 10(ד)]], לא יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו; ואולם, אם הגיש בעל רישיון פרטי בקשה חדשה לרישיון פרטי נוסף, יימנו במכסת הרישיונות הפרטיים שלו, החל ממועד הגשת הבקשה החדשה כאמור, כל הרישיונות הפרטיים שהם בתוקף במועד הגשת הבקשה החדשה כאמור.
: (ב) ניתן רישיון פרטי כאמור, יקבע פקיד הרישוי את תנאי האחסון של כלי הירייה.

@ 8. חידוש רישיון פרטי לאחר ביטול או פקיעה
: בוטל רישיון פרטי כאמור [[בתקנה 4]] או מכל סיבה אחרת, או שבעל הרישיון הגיש בקשה לחידושו, לאחר שפג תוקף הרישיון תיחשב בקשתו כבקשה לרישיון חדש.

@ 9. הפקדת כלי ירייה ותחמושת במשטרה
: (א) מי שבוטל רישיונו או שפג תוקף רישיונו, יפקיד את כלי הירייה, את הרישיון לכלי הירייה ואת התחמושת שברשותו בהתאם [[לסעיף 14 לחוק]], בתוך 72 שעות מהיום שבו פג תוקף רישיונו או ממועד קבלת ההודעה על ביטול רישיונו, לפי העניין.
: (ב) לא הופקדו כלי הירייה, הרישיון לכלי הירייה והתחמושת כאמור בתקנת משנה (א), והוגשה בקשה לחידוש הרישיון, יהיה רשאי פקיד הרישוי לדחות את הבקשה בשל אי-ההפקדה כאמור.

@ 10. חידוש רישיון מכוח רציפות (תיקון: תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], מי שמחזיק אקדח ברישיון כדין, במשך 10 שנים רצופות לפחות, יהיה רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו אף אם אינו עומד בתבחין בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, ובלבד שהרישיון שבידו תקף במועד הגשת הבקשה.
: (ב) (((נמחקה).))
: (ג) האמור בתקנת משנה (א) יחול על רישיון שניתן על בסיס עמידה בתבחינים [[שבפרטים (1) עד (9) לתוספת]].
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 3]], מי שמחזיק רובה זעיר או רובה אוויר ברישיון כדין, במשך 10 שנים רצופות לפחות ערב פרסומן של תקנות כלי היריי(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ&quot;ד-2023 (((התקנות פורסמו ביום 18.10.2023))), רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו להחזקה בלבד, לפי [[סעיף 5 לחוק]], אף אם אינו עומד בתבחין בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, ובלבד שבעת הגשת הבקשה לחידוש החזיק ברישיון בתוקף.

@ 11. רישיון בלא עמידה בתנאי סף או בתבחין
: על אף האמור [[בתקנות 2(א)]] [[ו-3]], רשאית הרשות המוסמכת לתת רישיון פרטי לאדם אף אם לא עמד בתנאי סף או בתבחין -
: (1) לבקשת משרד החוץ - למי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, לשם אבטחת נציגות דיפלומטית זרה;
: (2) אם משטרת ישראל המליצה לתת לו רישיון מטעמים של שלום הציבור וביטחונו.

@ 12. החזקת כלי ירייה למזכרת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מי שירש כלי ירייה, מי שיש בידו כלי ירייה ברישיון, או מי שהיה בידו כלי ירייה ברישיון וטרם חלפו שמונה עשר חודשים ממועד ביטול הרישיון או פקיעת תוקף הרישיון, לפי המוקדם שבהם, ומעוניין להותירו בידיו מושבת לצורכי מזכרת בלבד, יהיה רשאי להחזיק או להמשיך ולהחזיק בכלי הירייה, לפי נסיבות העניין, לאחר קבלת אישור מהרשות המוסמכת כי כלי הירייה הושבת לצמיתות.

@ 13. שמירת דינים
: אין בתקנות אלה כדי לגרוע מכל הוראה או תנאי אחר ברישיון שנקבעו [[בחוק]] או על פיו.

@ 14. הוראת מעבר
: מי שבמועד תחילתן של תקנות אלה החזיק ברישיון פרטי או בתעודת הרשאה כדין, רישיונו או תעודת ההרשאה שלו יעמדו בתוקפם עד תום התקופה שנקבעה בהם, זולת אם בוטלו לפי כל דין.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
=== תבחינים לקבלת רישיון פרטי ===
@ (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו)
: {| style=&quot;width: 100%;&quot;
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| width=&quot;30%&quot; | : (1) מקום מגורים || מי שמרכז חייו מתקיים במקום מגורים אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי;
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) מקום עבודה או לימודים || מי שעבודתו במרבית שבוע העבודה, או לימודיו במשך יומיים בשבוע לפחות, מתבצעים במקום אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי עבודה או לימודים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי לכלי ירייה;
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מורה דרך || מי שהוא מורה דרך מוסמך בעל רישיון &quot;מורה דרך ארצי&quot; בתוקף ממשרד התיירות;
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; כבאי || : אחד מאלה:
: (א) מי שהוא כבאי ברשות הארצית לכבאות והצלה כהגדרתו [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]], או מתנדב לתפקיד כבאי ברשות האמורה, בעל ותק של שנתיים לפחות בתפקידו, ושהרשות הארצית לכבאות והצלה אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
: (ב) מי ששימש כבאי ברשות הארצית לכבאות והצלה במשך שנתיים לפחות שבמהלכן החזיק ברישיון פרטי לפי תבחין זה, ושהרשות הארצית לכבאות והצלה אישרה את כשירותו לפי תבחין זה, וכל עוד הבקשה הראשונה שהגיש לפי פרט משנה זה הוגשה בתוך 30 ימים מיום סיום עבודתו ברשות הארצית לכבאות והצלה או שהוגשה לפני סיום תוקף רישיונו לפי פרט משנה (א);
: (ג) עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה בתפקידים אלה:
:: רמ&quot;ח הגנה מאש; רע&quot;ן הגנה מאש; קצין מניעת דליקות; מפקח הגנה מאש; מהנדס הגנה מאש; הנדסאי הגנה מאש; קצין אזורים כפריים ותשתיות מים; רמ&quot;ד מבצעים; רע&quot;ן מבצעים; רמ&quot;ח מבצעים; רח&quot;ט מבצעים; עובדי משל&quot;ט; חוקרי דליקות;
:: בעל ותק של שנתיים לפחות בתפקידו, ושהרשות הארצית לכבאות והצלה אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) עובדים ומתנדבים בגופי הצלה || : מי שהוא עובד או מתנדב פעיל באחד מהגופים המנויים להלן במשך שנה לפחות ועוסק בפועל בפעולות הצלה, ושהגוף שבו הוא עובד או מתנדב אישר את כשירותו לפי תבחין זה:
: (א) מגן דוד אדום;
: (ב) זק&quot;א - איתור חילוץ והצלה;
: (ג) רגע של אמת זק&quot;א - זיהוי קורבנות אסון;
: (ד) איחוד הצלה ישראל;
: (ה) גוף שהשר הכריז עליו שהוא גוף הצלה לפי [[פסקה (5) להגדרה &quot;גוף הצלה&quot; שבסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) חקלאי מוכר || : מי שעיקר עיסוקו בחקלאות (להלן - חקלאי) ושפקיד הרישוי אישר כי קיים צורך כי יחזיק כלי ירייה, לאחר שקיבל המלצה בעניין זה של קצין הביטחון של המועצות האזוריות או המנהל הכללי של התאחדות האיכרים או המזכיר הכללי של תנועת המושבים, והוא אחד מאלה:
: (א) חקלאי עצמאי פעיל או בן משפחה מקרבה ראשונה של חקלאי עצמאי פעיל או בן או בת זוג של בן משפחה כאמור;
: (ב) מועסק על ידי חקלאי עצמאי או על ידי בן משפחתו מקרבה ראשונה או על ידי אגודה שיתופית חקלאית;
: (ג) חבר באגודה שיתופית חקלאית;
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) מוביל חומרי נפץ || מי שהוא בעל היתר תקף להובלת חומרי נפץ, לפי [[חוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], והתקנות מכוחו;
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : (8) ממונה ביטחון או מנהל אבטחה || מי שהוא ממונה ביטחון כהגדרתו [[בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], או מנהל אבטחה שמונה על פי דרישות משטרת ישראל בהתאם לסמכויותיה, ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : (9) מדריך ירי || : מדריך ירי מורשה פעיל, בעל ותק של שנה לפחות, שהדריך 60 מתאמנים לפחות, לפי [[תקנות כלי הירייה (הכשרה)]] או הדרכות מאושרות, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת הרישיון; לעניין זה, &quot;הדרכות מאושרות&quot; - הדרכות גוף שאושר על ידי אגף כלי ירייה, ובכלל זה כל אלה:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
|-
! הגוף האחראי !! המסגרת המסמיכה !! שם הקורס
|-
| משטרת ישראל || מדור הכשרות || מדריכי נשק קל
|-
| משטרת ישראל, יחידה משטרתית מיוחדת (ימ&quot;מ) || מוסד ההכשרה || מדריך ירי ימ&quot;מ
|-
| שירות בתי הסוהר || מרכז הדרכה &quot;ניר&quot; - ענף הדרכה || מדריך ירי
|-
| צבא ההגנה לישראל || בית הספר ללוחמה בטרור (לוט&quot;ר) (יחידה 7248) || מדריך לוט&quot;ר (סימול 7054)
|-
| משמר הגבול || בסיס אימונים חטיבתי (בא&quot;ח) מג&quot;ב || מדריכי ביטחון פנים (בט&quot;פ)
|-
| גופים ביטחוניים אחרים || בהתאם לאישור מוסד ההכשרה בידי ראש תחום הדרכה || קורס מדריכי ירי ולחימה
|}
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : (10) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו) --&gt; שירות בכוחות הביטחון || : מי שהוא אחד מאלה:
: (א) קצין בצבא ההגנה לישראל בדרגת סגן ומעלה או נגד בצבא ההגנה לישראל בדרגת רב-סמל ראשון ומעלה או בדרגת קא&quot;ם או בדרגת קצין מקצועי כהגדרתו בפקודות הצבא אשר ביצע שירות קבע למשך חמש שנים לפחות או אשר ביצע שירות מילואים של 60 ימים לפחות במצטבר למשך תקופה של שש שנים, ומקביליהם בגופי הביטחון האחרים, למעט קצין מקצועי וקצין ייצוגי, כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל;
: (ב) משרת כלוחם ביחידה מיוחדת בגופי הביטחון; אגף כלי ירייה יערוך רשימה של היחידות המיוחדות כאמור, על פי המלצת גופי הביטחון, ויידע את היחידות האמורות;
: (ג) משרתי כוחות הביטחון ובוגרי כוחות הביטחון בעלי הכשרה של רובאי 07 ומעלה;
: (ד) בוגר צבא ההגנה לישראל המחזיק בתעודת לוחם כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל;
: (ה) בוגר צבא ההגנה לישראל אשר השתחרר משירות צבאי עד לשנת 1999 והוא בעל הכשרה ברמת רובאות ומקצוע כלוחם כפי שקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל;
: (ו) בוגר צבא ההגנה לישראל אשר שירת באחד מתפקידים אלה: מדריך תותחנים; מדריך שריון; מדריך הנדסה קרבית; מדריך איסוף קרבי; מדריך חי&quot;ר; מדריך הגנה אווירית; מדריך חילוץ והצלה; מדריך קליעה; מפקד כיתה; תצפיתן;
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : (11) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה-2) --&gt; שירות במשטרת ישראל || : מי שהוא אחד מאלה -
: (א) שוטר המשרת במשטרת ישראל במשך שנתיים לפחות או ששירת שירות קבע במשטרת ישראל במשך שנתיים לפחות;
: (ב) שוטר ששירת שנתיים לפחות כלוחם במערך המבצעי של משמר הגבול;
: (ג) מתנדב פעיל במשטרת ישראל או מי שהתנדב במשטרת ישראל במשך 15 שנה, ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה, ובלבד שהבקשה הראשונה לפי תבחין זה הוגשה בתוך 10 שנים לכל היותר מסיום ההתנדבות;
: (ד) מתנדב פעיל במשטרת ישראל, אשר גר במקום מגורים אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי, שהשלים שנתיים או יותר של שירות סדיר או שנת שירות סדיר כלוחם, באישור רמ&quot;ח מתנדבים במשטרת ישראל;
: (ו) בוגר שירות חובה במשטרת ישראל אשר במשך 18 חודשים לפחות שירת באחד מתפקידים אלה: סייר; מוקדן, משגר ותצפיתן במרכז שליטה; חוקר זירה; חוקר פעילות חבלנית עוינת; סייר מפעיל כלי טיס בלתי מאויש; מפעיל בעלי חיים - ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
|- &lt;עוגן פרט 11א&gt;
| : (11א) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ו) --&gt; שירות בשירות בתי הסוהר || : מי שהוא אחד מאלה:
: (1) סוהר המשרת בשירות קבע בשירות בתי הסוהר במשך שנתיים לפחות;
: (2) סוהר ששירת שנתיים לפחות בשירות קבע בשירות בתי הסוהר;
: (3) לעניין פרט זה, &quot;סוהר&quot; - כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]];
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : (12) הכשרה ייחודית || : מי שהוא אחד מאלה:
: (א) עובד או מי שעבד ברשות שדות התעופה שהוא בוגר קורס מאבטחים אחיד או קורס מאבטחי מיתקן יחידה לאבטחה היקפית (יל&quot;ה) בבית ספר להכשרת מאבטחים של רשות שדות התעופה;
: (ב) עובד או מי שעבד בשירות הביטחון הכללי (להלן - השב&quot;כ), שהוא בוגר קורס מאבטחים בשב&quot;כ ברמת הכשרה כפי שאישר אגף כלי הירייה;
: (ג) עובד או מי שעבד במערכת הביטחון, שהוא בוגר קורס מאבטחים אחיד של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ&quot;ב);
: (ד) בוגר קורס &quot;יחידת עוז&quot; בכנסת ישראל;
: (ה) מאבטח בגוף מונחה שעבר בהצלחה קורס מתקדם א' או קורס מתקדם ב' במוסד להכשרת מאבטחים שאישרה משטרת ישראל לפי [[סעיף 8(7)(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]]; לעניין זה, &quot;גוף מונחה&quot; - גוף שמשטרת ישראל נותנת לו הנחיות מקצועיות לפי חוק או לפי החלטת הממשלה;
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : (13) &lt;!-- (תיקון: תשפ&quot;ה-2) --&gt; ספורטאי - יורה פעיל || 
: (א) ספורטאי פעיל; לעניין זה, &quot;ספורטאי פעיל&quot; - מי שקיבל המלצה ממנהל התאחדות הספורט המתאימה, כהגדרתה [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], לאחר שבדק ומצא כי הוא עומד באחד מהתנאים האלה:
:: (1) לעניין ירי אולימפי - מי שרשום במשך שנתיים לפחות כחבר באיגוד הספורט המוכר בתחום הירי האולימפי, לפי [[חוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות לפחות המוכרות על ידי איגוד זה בכל עונת ספורט;
:: (2) לעניין ירי מעשי - מי שרשום במשך שלוש שנים לפחות כחבר באיגוד הספורט המוכר בתחום הירי המעשי, לפי [[חוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות לפחות המוכרות על ידי איגוד זה בכל עונת ספורט;
:: (3) לעניין ספורטאי פרלימפי שהוא נכה כהגדרתו [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], הרשום במשך שנתיים לפחות כחבר בעמותת ארגון נכי צבא הגנה לישראל, ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות לפחות בכל עונת ספורט;
: (ב) לעניין התבחין שבפרט זה -
:: (1) &quot;מנהל התאחדות הספורט המתאימה&quot; -
::: (א) לעניין המלצה על ספורטאי פעיל בספורט הקליעה - מנהל התאחדות הקליעה האולימפית;
::: (ב) לעניין המלצה על ספורטאי פעיל בתחום הירי המעשי - מנהל התאחדות הירי המעשי;
:: (2) לעניין המלצה לספורט פרלימפי יראו במנהל אחד ממטווחי בית הלוחם המופעלים על ידי עמותת ארגון נכי צה&quot;ל (להלן - מטווח בית הלוחם), אשר ניתן לו רישיון לפי [[סעיף 7 לחוק]], כגורם מוסמך לתת המלצה לרישיון לפי תבחין זה, לכלי ירייה המשמש לספורט הקליעה הפרלימפית;
:: (3) &quot;סיום תחרות בהצלחה&quot; - השתתפות בכלל המקצים כפי שהוגדרו ואושרו לאותה תחרות על ידי מנהל התאחדות הספורט הנוגעת לעניין;
:: (4) &quot;עונת ספורט&quot; - כהגדרתה [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]];
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : (14) צייד || מי שהוא בעל רישיון ציד או היתר צידה תקף לפי [[תקנות להגנת חיית הבר|תקנות להגנת חיות הבר, התשל&quot;ו-1976]];
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : (15) צרכים וטרינריים || מי שהוא רופא וטרינר בעל רישיון תקף לפי [[חוק הרופאים הווטרינריים, התשנ&quot;א-1991]], או אדם העובד באופן קבוע תחת פיקוחו של רופא וטרינר כאמור;
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : (16) מדביר || מי שהוא בעל רישיון מדביר תקף לפי [[חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע&quot;ו-2016]], והתקנות מכוחו.
|}

&lt;פרסום&gt; ג' בחשוון התשפ&quot;ד (18 באוקטובר 2023)
&lt;חתימה&gt; איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי</text>
      <sha1>khh3690fqcbqs3nfw8nemw3nkndx8t2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1710319</id>
    <revision>
      <id>3023933</id>
      <parentid>2948193</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:30:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023932] תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3023933</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43702" sha1="adsb1f8q918ha1mqwww5gv3dzjkm9v9" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ״ד–2023}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 144|תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 34|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11511.pdf}}, {{ח:תיבה|2188|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2350|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12462.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 21|סעיף 21(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|לחוק כלי הירייה, התש״ט–1949}} (להלן – החוק), ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף כלי ירייה“ – האגף לרישוי ופיקוח כלי הירייה במשרד לביטחון לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון דרך עיסוק“ – רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 2|סעיפים 2(א) ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 5ד|5ד}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 7|7}} – לעניין מטווח קליעה, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 7ג|7ג}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 9|9(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|10(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10א|10א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10ב|10ב(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10ג|10ג(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10ד|או 10ד לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון פרטי“ – רישיון לנשיאה או להובלה של כלי ירייה או להחזקת כלי ירייה לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 5|או 5 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תבחין“ – תנאי נוסף על תנאי הסף {{ח:פנימי|סעיף 2|שבתקנה 2}}, הנדרש לקבלת רישיון פרטי והמנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת הרשאה“ – תעודת הרשאה שניתנה על ידי בעל רישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|10}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10א|10א}}, {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10ג|או 10ג לחוק}}, לפי העניין, או רשות שניתנה על ידי בעל רישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10ב|סעיף 10ב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות כלי הירייה (הכשרה)“ – {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)|תקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע״ח–2018}}.

{{ח:סעיף|2|תנאי סף לקבלת רישיון פרטי, רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתנו רישיון פרטי, רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה אלא אם כן בעת הגשת הבקשה מתקיימים לגבי המבקש:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, ובלבד ששהה בישראל באופן רציף במשך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, ובנוגע לעמידה בתבחין {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|שבפרט (1) לתוספת}} – או מי שניתנה לו תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, ובלבד שמשטרת ישראל אישרה את כשירותו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל שליטה בסיסית בשפה העברית, באופן שמאפשר לו לערוך תשאול, להבין הוראות, לקרוא נהלים ולנהל רישום כנדרש;
{{ח:תתת|(3)}} הוא המציא הצהרה המעידה על כשירותו הרפואית לשאת כלי ירייה, והחתומה בידו ובידי רופא; אגף כלי ירייה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את נוסח ההצהרה, והיא תכלול פרטים שעליהם יידרש להצהיר מבקש הרישיון בנוגע למצבו הרפואי, כולל היסטוריה רפואית וכן שאלון רפואי שימלא רופא בנוגע למבקש;
{{ח:תתת|(4)}} גילו בעת הגשת הבקשה הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם סיים שירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11ג|בסעיף 11ג(ב) לחוק}} – 18 שנים ומעלה;
{{ח:תתתת|(א1)}} אם סיים שירות אזרחי של שנתיים – כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11ג|בסעיף 11ג(א) לחוק}};
{{ח:תתתת|(א2)}} אם לא סיים שירות סדיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11ג|בסעיף 11ג(ב) לחוק}}, אך הוא מחזיק בתעודת לוחם כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל, ונמצא בפרק משימה כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל – כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11ג|בסעיף 11ג(א) לחוק}};
{{ח:תתתת|(ב)}} נוסף על האמור בפסקאות משנה (א) ו־(א1), בנוגע לעמידה בתבחינים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|שבפרטים (1)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|ו־(2) לתוספת}} –
{{ח:תתתתת|(1)}} מי שהשלים שנת שירות סדיר כלוחם, או השלים שנתיים שירות סדיר – כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11ג|בסעיף 11ג(א) לחוק}};
{{ח:תתתתת|(2)}} אישה שהשלימה שנת שירות סדיר או סיימה שנת שירות אזרחי – כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11ג|בסעיף 11ג(א) לחוק}};
{{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא אזרחי ישראלי שלא שירת כאמור בפסקאות משנה (א), (א1) או (ב) – 27 שנים ומעלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} אם הוא תושב קבע בישראל שאינו אזרח ושלא שירת כאמור בפסקאות משנה (א), (א1) או (ב) – 45 שנים ומעלה;
{{ח:תתת|(5)}} הוא עמד בתוכנית ההכשרה הנדרשת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)|תקנות כלי הירייה (הכשרה)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתנו רישיון פרטי, רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה אלא אם כן קצין משטרה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11|בסעיף 11(2) לחוק}} קבע כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור וביטחונו כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 11|באותו סעיף}}, למעט רישיון דרך עיסוק לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 2|סעיף 2(א) או (ג) לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} חדל בעל רישיון פרטי, בעל רישיון דרך עיסוק או בעל תעודת הרשאה לעמוד בתנאי המפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1) או (3)}}, לפי העניין, יודיע על כך לפקיד הרישוי בלא דיחוי.

{{ח:סעיף|3|תבחינים לקבלת רישיון פרטי|תיקון: תשפ״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, לא יינתן רישיון פרטי ולא יחודש רישיון כאמור אלא אם כן התקיים לגבי מבקש הרישיון, במועד הגשת הבקשה לקבלת רישיון או חידושו, לפי העניין, אחד או יותר מהתבחינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון פרטי יגיש הצהרה חתומה בידו בדבר עמידתו בתבחין, בנוסח שפרסם אגף כלי ירייה, וימציא מסמכים התומכים בעמידתו בתבחין, להנחת דעתו של פקיד הרישוי.
{{ח:תת|(ג)}} סבר פקיד רישוי כי אין די במסמכים שהמציא מבקש רישיון כדי להוכיח את עמידתו בתבחין, רשאי פקיד הרישוי לדרוש כל מסמך אחר הדרוש לדעתו לשם כך.
{{ח:תת|(ד)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון התבחין לקבלת הרישיון כאמור, יודיע על כך לפקיד הרישוי בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ה)}} נודע לפקיד הרישוי שחדל להתקיים בבעל רישיון תבחין, יודיע על כך בכתב לבעל הרישיון; בעל רישיון שקיבל הודעה כאמור, יהיה רשאי לבקש להוכיח את עמידתו בתבחין בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ו)}} לא הוכיח בעל רישיון את עמידתו בתבחין בתוך פרק הזמן האמור בתקנת משנה (ה), יפקיד בעל הרישיון את כלי הירייה והתחמושת עד תום פרק הזמן האמור, אצל העושה עסק בכלי ירייה על פי רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק}}, ויהיה רשאי לבקש להוכיח את עמידתו בתבחין אחר בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה לפי תקנת משנה (ה).
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות)|ובתקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות), התשפ״ג–2023}} (להלן – תקנות תוקפם של רישיונות), נודע לפקיד רישוי, באמצעות קצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, כי בעל רישיון לפי התבחין {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט (9)}} או {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בפרט (13) שבתוספת}}, שירת בשירות מילואים במשך שלושים ימים לפחות במצטבר, במהלך תשעים הימים שקדמו לפקיעת תוקף הרישיון המקורי, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו לתקופה של שנה אחת בלבד, גם אם בעל הרישיון לא הוכיח עמידה בהוראות התבחין, ובלבד שרישיונו לא הוארך בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות)#סעיף 4א|לתקנה 4א לתקנות תוקפם של רישיונות}}; הוכיח בעל הרישיון במהלך תקופת הרישיון שחודש לשנה כאמור את עמידתו בהוראות התבחין, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו ל־3 שנים שיחושבו במצטבר עם תקופת השנה האמורה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע״ח–2018}} (להלן – תקנות ההכשרה), לעניין רישיון שחודש לתקופה מצטברת של 3 שנים כאמור בפסקה (1), הכשרת ריענון כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)#סעיף 3|בתקנה 3(ג) לתקנות ההכשרה}} תיעשה במהלך השנה השנייה לתקופה המצטברת כאמור.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות)|ובתקנות תוקפם של רישיונות}}, נודע לפקיד רישוי, באמצעות קצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל, כי מבקש רישיון חדש לפי התבחין {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט (9)}} או {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בפרט (13) שבתוספת}}, שירת בשירות מילואים במשך שלושים ימים לפחות במצטבר, במהלך תשעים הימים שקדמו להגשת הבקשה, יהיה רשאי פקיד הרישוי לתת רישיון לתקופה של שנה אחת בלבד, גם אם מבקש הרישיון לא הוכיח עמידה בהוראות התבחין, ולעניין מבקש רישיון לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|פרט (13)}} – בתנאי שבמועד הגשת הבקשה מבקש הרישיון היה רשום במשך שנתיים או שלוש שנים לפחות, לפי העניין, כחבר באיגוד הספורט כהגדרתו בהוראות התבחין, וסיים בהצלחה במשך תקופה זו שש תחרויות לפחות בתחום הירי האולימפי – המוכרות באיגוד הספורט הנוגע לעניין, או שמונה תחרויות לפחות בתחום הירי המעשי – המוכרות על ידי איגוד הספורט הנוגע לעניין; הוכיח בעל הרישיון במהלך תקופת הרישיון שניתן לשנה כאמור, את עמידתו בהוראות התבחין, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו ל־3 שנים שיחושבו במצטבר עם תקופת השנה האמורה; לעניין תקנת משנה זו, ”סיום תחרות בהצלחה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|בפרט (13) שבתוספת}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)#סעיף 3|בתקנה 3 לתקנות ההכשרה}} לעניין רישיון שחודש לתקופה מצטברת של 3 שנים כאמור בפסקה (1), הכשרת ריענון כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)#סעיף 3|בתקנה 3(ג) לתקנות ההכשרה}} תיעשה במהלך השנה השנייה לתקופה המצטברת כאמור.

{{ח:סעיף|4|ביטול רישיון פרטי או תעדת הרשאה}}
{{ח:תת|(א)}} חדל בעל רישיון פרטי או בעל תעודת הרשאה לעמוד בתנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, לפי העניין, או קבע פקיד רישוי כי בעל רישיון פרטי לא הוכיח את עמידתו בתבחין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנת משנה 3(ו)}}, יבטל פקיד הרישוי את הרישיון או את תעודת ההרשאה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל רישיון פרטי כאמור בתקנת משנה (א), ימסור על כך פקיד הרישוי הודעה לבעל הרישיון ולמשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בוטלה תעודת הרשאה כאמור בתקנת משנה (א), ימסור על כך פקיד הרישוי הודעה לבעל הרישיון המיוחד שנתן את תעודת ההרשאה ולמשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|5|הגבלת שימוש ברישיון פרטי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10ג|בסעיף 10ג(ג) לחוק}}, רישיון פרטי שניתן לפי תקנות אלה לא ישמש לביצוע שירותי אבטחה דרך עיסוק, ויראו את מי שביצע שירותי אבטחה כאמור בכלי ירייה שניתן לו ברישיון פרטי כמי שהפר את תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} נשיאת כלי ירייה ברישיון פרטי שניתן מכוח התבחינים {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|שבפרטים (13) עד (16) בתוספת}}, תותר לשם שימוש מקצועי או ספורטיבי בלבד, לפי העניין, שלצורכו ניתן רישיון כלי הירייה.

{{ח:סעיף|6|תבחין מקום עבודה או לימודים – מתן רישיון או תעודת הרשאה}}
{{ח:ת}} מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון פרטי על סמך התבחין {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|שבפרט (2) לתוספת}} והוא נושא תעודת הרשאה שניתנה על ידי בעל רישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 10ב לחוק}}, ושאינה מוגבלת למקום או לזמן מסוים, רשאית הרשות המוסמכת לסרב לבקשתו גם אם הוכיח עמידה בתנאי הסף ובתנאי התבחין {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|שבפרט (2) לתוספת}}.

{{ח:סעיף|7|הגבלת כמות רישיונות, כלי ירייה ותחמושת ואחסנה|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון פרטי לפי תקנות אלה יהיה רשאי לשאת, להוביל או להחזיק, לפי העניין, רישיונות, כלי ירייה ותחמושת מסוג ובכמות כמפורט בהוראות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ברישיון פרטי שניתן בשל עמידה בתבחין מהתבחינים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|שבפרטים (1) עד (12) לתוספת}} – כלי ירייה אחד מסוג אקדח ותחמושת כפי שיקבע פקיד הרישוי ברישיון;
{{ח:תתת|(2)}} לא יינתן יותר מרישיון פרטי אחד למבקש רישיון לפי התבחינים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|שבפרטים (1) עד (12) לתוספת}}, גם אם מתקיימים במבקש הרישיון כמה תבחינים;
{{ח:תתת|(3)}} ברישיון פרטי שניתן בשל עמידה בתבחין מבין התבחינים {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|שבפרטים (13) עד (16) לתוספת}} – סוג כלי ירייה וכמות כלי ירייה ותחמושת כפי שיקבע פקיד הרישוי ברישיון;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} לא יינתנו יותר מארבעה רישיונות פרטיים למבקש רישיון לפי התבחינים שבכלל הפרטים {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, גם אם התקיימו בו כמה תבחינים;
{{ח:תתת|(7)}} אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, לא יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו;
{{ח:תתת|(8)}} רישיון שחודש מכוח רציפות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}}, יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו, למעט רישיונות פרטיים לכלי ירייה מסוג אקדח שהיו בתוקף במשך 10 שנים רצופות לפחות ערב פרסומן של התקנות העיקריות (להלן – רישיונות קודמים); ואולם, אם הגיש בעל רישיון פרטי בקשה חדשה לרישיון פרטי נוסף, יימנו במכסת הרישיונות הפרטיים לו, החל ממועד הגשת הבקשה החדשה כאמור, גם רישיונות קודמים;
{{ח:תתת|(9)}} רישיון שחודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(ד)}}, לא יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו; ואולם, אם הגיש בעל רישיון פרטי בקשה חדשה לרישיון פרטי נוסף, יימנו במכסת הרישיונות הפרטיים שלו, החל ממועד הגשת הבקשה החדשה כאמור, כל הרישיונות הפרטיים שהם בתוקף במועד הגשת הבקשה החדשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון פרטי כאמור, יקבע פקיד הרישוי את תנאי האחסון של כלי הירייה.

{{ח:סעיף|8|חידוש רישיון פרטי לאחר ביטול או פקיעה}}
{{ח:ת}} בוטל רישיון פרטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} או מכל סיבה אחרת, או שבעל הרישיון הגיש בקשה לחידושו, לאחר שפג תוקף הרישיון תיחשב בקשתו כבקשה לרישיון חדש.

{{ח:סעיף|9|הפקדת כלי ירייה ותחמושת במשטרה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבוטל רישיונו או שפג תוקף רישיונו, יפקיד את כלי הירייה, את הרישיון לכלי הירייה ואת התחמושת שברשותו בהתאם {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 14|לסעיף 14 לחוק}}, בתוך 72 שעות מהיום שבו פג תוקף רישיונו או ממועד קבלת ההודעה על ביטול רישיונו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא הופקדו כלי הירייה, הרישיון לכלי הירייה והתחמושת כאמור בתקנת משנה (א), והוגשה בקשה לחידוש הרישיון, יהיה רשאי פקיד הרישוי לדחות את הבקשה בשל אי־ההפקדה כאמור.

{{ח:סעיף|10|חידוש רישיון מכוח רציפות|תיקון: תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, מי שמחזיק אקדח ברישיון כדין, במשך 10 שנים רצופות לפחות, יהיה רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו אף אם אינו עומד בתבחין בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, ובלבד שהרישיון שבידו תקף במועד הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנת משנה (א) יחול על רישיון שניתן על בסיס עמידה בתבחינים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|שבפרטים (1) עד (9) לתוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, מי שמחזיק רובה זעיר או רובה אוויר ברישיון כדין, במשך 10 שנים רצופות לפחות ערב פרסומן של תקנות כלי היריי(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ״ד–2023 {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 18.10.2023)}}, רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו להחזקה בלבד, לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 5|סעיף 5 לחוק}}, אף אם אינו עומד בתבחין בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, ובלבד שבעת הגשת הבקשה לחידוש החזיק ברישיון בתוקף.

{{ח:סעיף|11|רישיון בלא עמידה בתנאי סף או בתבחין}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, רשאית הרשות המוסמכת לתת רישיון פרטי לאדם אף אם לא עמד בתנאי סף או בתבחין –
{{ח:תת|(1)}} לבקשת משרד החוץ – למי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, לשם אבטחת נציגות דיפלומטית זרה;
{{ח:תת|(2)}} אם משטרת ישראל המליצה לתת לו רישיון מטעמים של שלום הציבור וביטחונו.

{{ח:סעיף|12|החזקת כלי ירייה למזכרת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מי שירש כלי ירייה, מי שיש בידו כלי ירייה ברישיון, או מי שהיה בידו כלי ירייה ברישיון וטרם חלפו שמונה עשר חודשים ממועד ביטול הרישיון או פקיעת תוקף הרישיון, לפי המוקדם שבהם, ומעוניין להותירו בידיו מושבת לצורכי מזכרת בלבד, יהיה רשאי להחזיק או להמשיך ולהחזיק בכלי הירייה, לפי נסיבות העניין, לאחר קבלת אישור מהרשות המוסמכת כי כלי הירייה הושבת לצמיתות.

{{ח:סעיף|13|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בתקנות אלה כדי לגרוע מכל הוראה או תנאי אחר ברישיון שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק}} או על פיו.

{{ח:סעיף|14|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} מי שבמועד תחילתן של תקנות אלה החזיק ברישיון פרטי או בתעודת הרשאה כדין, רישיונו או תעודת ההרשאה שלו יעמדו בתוקפם עד תום התקופה שנקבעה בהם, זולת אם בוטלו לפי כל דין.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}
{{ח:קטע3||תבחינים לקבלת רישיון פרטי}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td width=&quot;30%&quot;&gt;
{{ח:תת|(1)}} מקום מגורים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שמרכז חייו מתקיים במקום מגורים אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מקום עבודה או לימודים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שעבודתו במרבית שבוע העבודה, או לימודיו במשך יומיים בשבוע לפחות, מתבצעים במקום אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי עבודה או לימודים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי לכלי ירייה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מורה דרך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שהוא מורה דרך מוסמך בעל רישיון ”מורה דרך ארצי“ בתוקף ממשרד התיירות;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} כבאי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} מי שהוא כבאי ברשות הארצית לכבאות והצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מתנדב לתפקיד כבאי ברשות האמורה, בעל ותק של שנתיים לפחות בתפקידו, ושהרשות הארצית לכבאות והצלה אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
{{ח:תת|(ב)}} מי ששימש כבאי ברשות הארצית לכבאות והצלה במשך שנתיים לפחות שבמהלכן החזיק ברישיון פרטי לפי תבחין זה, ושהרשות הארצית לכבאות והצלה אישרה את כשירותו לפי תבחין זה, וכל עוד הבקשה הראשונה שהגיש לפי פרט משנה זה הוגשה בתוך 30 ימים מיום סיום עבודתו ברשות הארצית לכבאות והצלה או שהוגשה לפני סיום תוקף רישיונו לפי פרט משנה (א);
{{ח:תת|(ג)}} עובד הרשות הארצית לכבאות והצלה בתפקידים אלה:
{{ח:תת}} רמ״ח הגנה מאש; רע״ן הגנה מאש; קצין מניעת דליקות; מפקח הגנה מאש; מהנדס הגנה מאש; הנדסאי הגנה מאש; קצין אזורים כפריים ותשתיות מים; רמ״ד מבצעים; רע״ן מבצעים; רמ״ח מבצעים; רח״ט מבצעים; עובדי משל״ט; חוקרי דליקות;
{{ח:תת}} בעל ותק של שנתיים לפחות בתפקידו, ושהרשות הארצית לכבאות והצלה אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} עובדים ומתנדבים בגופי הצלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מי שהוא עובד או מתנדב פעיל באחד מהגופים המנויים להלן במשך שנה לפחות ועוסק בפועל בפעולות הצלה, ושהגוף שבו הוא עובד או מתנדב אישר את כשירותו לפי תבחין זה:
{{ח:תת|(א)}} מגן דוד אדום;
{{ח:תת|(ב)}} זק״א – איתור חילוץ והצלה;
{{ח:תת|(ג)}} רגע של אמת זק״א – זיהוי קורבנות אסון;
{{ח:תת|(ד)}} איחוד הצלה ישראל;
{{ח:תת|(ה)}} גוף שהשר הכריז עליו שהוא גוף הצלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|פסקה (5) להגדרה ”גוף הצלה“ שבסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} חקלאי מוכר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מי שעיקר עיסוקו בחקלאות (להלן – חקלאי) ושפקיד הרישוי אישר כי קיים צורך כי יחזיק כלי ירייה, לאחר שקיבל המלצה בעניין זה של קצין הביטחון של המועצות האזוריות או המנהל הכללי של התאחדות האיכרים או המזכיר הכללי של תנועת המושבים, והוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} חקלאי עצמאי פעיל או בן משפחה מקרבה ראשונה של חקלאי עצמאי פעיל או בן או בת זוג של בן משפחה כאמור;
{{ח:תת|(ב)}} מועסק על ידי חקלאי עצמאי או על ידי בן משפחתו מקרבה ראשונה או על ידי אגודה שיתופית חקלאית;
{{ח:תת|(ג)}} חבר באגודה שיתופית חקלאית;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} מוביל חומרי נפץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שהוא בעל היתר תקף להובלת חומרי נפץ, לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}, והתקנות מכוחו;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} ממונה ביטחון או מנהל אבטחה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שהוא ממונה ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, או מנהל אבטחה שמונה על פי דרישות משטרת ישראל בהתאם לסמכויותיה, ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מדריך ירי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מדריך ירי מורשה פעיל, בעל ותק של שנה לפחות, שהדריך 60 מתאמנים לפחות, לפי {{ח:חיצוני|תקנות כלי הירייה (הכשרה)|תקנות כלי הירייה (הכשרה)}} או הדרכות מאושרות, בשנה שקדמה להגשת הבקשה לקבלת הרישיון; לעניין זה, ”הדרכות מאושרות“ – הדרכות גוף שאושר על ידי אגף כלי ירייה, ובכלל זה כל אלה:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הגוף האחראי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;המסגרת המסמיכה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הקורס&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משטרת ישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדור הכשרות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריכי נשק קל&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משטרת ישראל, יחידה משטרתית מיוחדת (ימ״מ)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוסד ההכשרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריך ירי ימ״מ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;שירות בתי הסוהר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכז הדרכה ”ניר“ – ענף הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריך ירי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צבא ההגנה לישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית הספר ללוחמה בטרור (לוט״ר) (יחידה 7248)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריך לוט״ר (סימול 7054)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;משמר הגבול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בסיס אימונים חטיבתי (בא״ח) מג״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדריכי ביטחון פנים (בט״פ)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גופים ביטחוניים אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בהתאם לאישור מוסד ההכשרה בידי ראש תחום הדרכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קורס מדריכי ירי ולחימה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} שירות בכוחות הביטחון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} קצין בצבא ההגנה לישראל בדרגת סגן ומעלה או נגד בצבא ההגנה לישראל בדרגת רב־סמל ראשון ומעלה או בדרגת קא״ם או בדרגת קצין מקצועי כהגדרתו בפקודות הצבא אשר ביצע שירות קבע למשך חמש שנים לפחות או אשר ביצע שירות מילואים של 60 ימים לפחות במצטבר למשך תקופה של שש שנים, ומקביליהם בגופי הביטחון האחרים, למעט קצין מקצועי וקצין ייצוגי, כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(ב)}} משרת כלוחם ביחידה מיוחדת בגופי הביטחון; אגף כלי ירייה יערוך רשימה של היחידות המיוחדות כאמור, על פי המלצת גופי הביטחון, ויידע את היחידות האמורות;
{{ח:תת|(ג)}} משרתי כוחות הביטחון ובוגרי כוחות הביטחון בעלי הכשרה של רובאי 07 ומעלה;
{{ח:תת|(ד)}} בוגר צבא ההגנה לישראל המחזיק בתעודת לוחם כקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(ה)}} בוגר צבא ההגנה לישראל אשר השתחרר משירות צבאי עד לשנת 1999 והוא בעל הכשרה ברמת רובאות ומקצוע כלוחם כפי שקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל;
{{ח:תת|(ו)}} בוגר צבא ההגנה לישראל אשר שירת באחד מתפקידים אלה: מדריך תותחנים; מדריך שריון; מדריך הנדסה קרבית; מדריך איסוף קרבי; מדריך חי״ר; מדריך הגנה אווירית; מדריך חילוץ והצלה; מדריך קליעה; מפקד כיתה; תצפיתן;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} שירות במשטרת ישראל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מי שהוא אחד מאלה –
{{ח:תת|(א)}} שוטר המשרת במשטרת ישראל במשך שנתיים לפחות או ששירת שירות קבע במשטרת ישראל במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תת|(ב)}} שוטר ששירת שנתיים לפחות כלוחם במערך המבצעי של משמר הגבול;
{{ח:תת|(ג)}} מתנדב פעיל במשטרת ישראל או מי שהתנדב במשטרת ישראל במשך 15 שנה, ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה, ובלבד שהבקשה הראשונה לפי תבחין זה הוגשה בתוך 10 שנים לכל היותר מסיום ההתנדבות;
{{ח:תת|(ד)}} מתנדב פעיל במשטרת ישראל, אשר גר במקום מגורים אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי, שהשלים שנתיים או יותר של שירות סדיר או שנת שירות סדיר כלוחם, באישור רמ״ח מתנדבים במשטרת ישראל;
{{ח:תת|(ו)}} בוגר שירות חובה במשטרת ישראל אשר במשך 18 חודשים לפחות שירת באחד מתפקידים אלה: סייר; מוקדן, משגר ותצפיתן במרכז שליטה; חוקר זירה; חוקר פעילות חבלנית עוינת; סייר מפעיל כלי טיס בלתי מאויש; מפעיל בעלי חיים – ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 11א&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11א)}} שירות בשירות בתי הסוהר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} סוהר המשרת בשירות קבע בשירות בתי הסוהר במשך שנתיים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} סוהר ששירת שנתיים לפחות בשירות קבע בשירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|(3)}} לעניין פרט זה, ”סוהר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} הכשרה ייחודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מי שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(א)}} עובד או מי שעבד ברשות שדות התעופה שהוא בוגר קורס מאבטחים אחיד או קורס מאבטחי מיתקן יחידה לאבטחה היקפית (יל״ה) בבית ספר להכשרת מאבטחים של רשות שדות התעופה;
{{ח:תת|(ב)}} עובד או מי שעבד בשירות הביטחון הכללי (להלן – השב״כ), שהוא בוגר קורס מאבטחים בשב״כ ברמת הכשרה כפי שאישר אגף כלי הירייה;
{{ח:תת|(ג)}} עובד או מי שעבד במערכת הביטחון, שהוא בוגר קורס מאבטחים אחיד של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב);
{{ח:תת|(ד)}} בוגר קורס ”יחידת עוז“ בכנסת ישראל;
{{ח:תת|(ה)}} מאבטח בגוף מונחה שעבר בהצלחה קורס מתקדם א׳ או קורס מתקדם ב׳ במוסד להכשרת מאבטחים שאישרה משטרת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 8|סעיף 8(7)(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}; לעניין זה, ”גוף מונחה“ – גוף שמשטרת ישראל נותנת לו הנחיות מקצועיות לפי חוק או לפי החלטת הממשלה;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} ספורטאי – יורה פעיל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(א)}} ספורטאי פעיל; לעניין זה, ”ספורטאי פעיל“ – מי שקיבל המלצה ממנהל התאחדות הספורט המתאימה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הספורט|בחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, לאחר שבדק ומצא כי הוא עומד באחד מהתנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ירי אולימפי – מי שרשום במשך שנתיים לפחות כחבר באיגוד הספורט המוכר בתחום הירי האולימפי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט|חוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות לפחות המוכרות על ידי איגוד זה בכל עונת ספורט;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ירי מעשי – מי שרשום במשך שלוש שנים לפחות כחבר באיגוד הספורט המוכר בתחום הירי המעשי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הספורט|חוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות לפחות המוכרות על ידי איגוד זה בכל עונת ספורט;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין ספורטאי פרלימפי שהוא נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, הרשום במשך שנתיים לפחות כחבר בעמותת ארגון נכי צבא הגנה לישראל, ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות לפחות בכל עונת ספורט;
{{ח:תת|(ב)}} לעניין התבחין שבפרט זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”מנהל התאחדות הספורט המתאימה“ –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין המלצה על ספורטאי פעיל בספורט הקליעה – מנהל התאחדות הקליעה האולימפית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין המלצה על ספורטאי פעיל בתחום הירי המעשי – מנהל התאחדות הירי המעשי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין המלצה לספורט פרלימפי יראו במנהל אחד ממטווחי בית הלוחם המופעלים על ידי עמותת ארגון נכי צה״ל (להלן – מטווח בית הלוחם), אשר ניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק}}, כגורם מוסמך לתת המלצה לרישיון לפי תבחין זה, לכלי ירייה המשמש לספורט הקליעה הפרלימפית;
{{ח:תתת|(3)}} ”סיום תחרות בהצלחה“ – השתתפות בכלל המקצים כפי שהוגדרו ואושרו לאותה תחרות על ידי מנהל התאחדות הספורט הנוגעת לעניין;
{{ח:תתת|(4)}} ”עונת ספורט“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הספורט|בחוק הספורט, התשמ״ח–1988}};
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} צייד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שהוא בעל רישיון ציד או היתר צידה תקף לפי {{ח:חיצוני|תקנות להגנת חיית הבר|תקנות להגנת חיות הבר, התשל״ו–1976}};&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} צרכים וטרינריים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שהוא רופא וטרינר בעל רישיון תקף לפי {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינריים|חוק הרופאים הווטרינריים, התשנ״א–1991}}, או אדם העובד באופן קבוע תחת פיקוחו של רופא וטרינר כאמור;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מדביר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שהוא בעל רישיון מדביר תקף לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית|חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע״ו–2016}}, והתקנות מכוחו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}}
* '''איתמר בן גביר'''&lt;br&gt;השר לביטחון לאומי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>adsb1f8q918ha1mqwww5gv3dzjkm9v9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר זכרון (ריק&quot;ם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1724741</id>
    <revision>
      <id>3023982</id>
      <parentid>2990675</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T20:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוכן העניינים */</comment>
      <origin>3023982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2514" sha1="s39ug53dkvk63sna1h25qb9zo29i16b" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר זכרון|{{ש}}לרבי יוסף ברבי יצחק בן קמחי|מקור={{ש}}הוציאו לאור{{ש}}בנימין זאב באכער{{ש}}ברלין תרמ&quot;ח}}&lt;/center&gt;
==תוכן העניינים==
{{סימון אפור|הערה: מספרי השערים נוספו במהדורת וויקיטקסט, ואינם במהדורות הקודמות. כנ&quot;ל לגבי שמות השערים שבתוכן העניינים.}}
*[[/שלם/|כל הספר בדף אחד]]
*[[/פתיחה/]]
*[[/שער א/]] – אותיות לשון הקודש
*[[/שער ב/]] – אותיות השימוש אלב&quot;ש
*[[/שער ג/]] – אותיות השימוש תכ&quot;ן היו&quot;ם
*[[/שער ד/]] – חלקי שימוש הפעלים
*[[/שער ה/]] – האותיות הנבלעות בדגש
*[[/שער ו/]] – התנועות והשוא
*[[/שער ז/]] – שלושת חלקי הלשון
*[[/שער ח/]] – משקלי השמות
*[[/שער ט/]] – דרך החשבונות (מספרים)
*[[/שער י/]] – בנייני הפועל
**[[/שער י#ועתה אבאר סדר הבנין הקל|פעל הקל]] • [[/שער י#בנין פיעל|פיעל]] • [[/שער י#בנין הפעיל|הפעיל]] • [[/שער י#בנין נפעל|נפעל]] • [[/שער י#בנין התפעל|התפעל]] • [[/שער י#בנין פועל|פועל]] • [[/שער י#בנין הופעל|הופעל]] • [[/שער י#בנין מרובע|מרובע]]
*[[/שער יא|שער יא]] – הפעלים המְחֻלִּים
**[[/שער יא|מילים מורכבות]] • [[/שער יא#חלק שני|נפ&quot;י]] • [[/שער יא#חלק שלישי|חפ&quot;י]] • [[/שער יא#חלק רביעי|חפ&quot;ן]] • [[/שער יא#חלק חמישי|נעי&quot;ו]] • [[/שער יא#חלק ששי|נל&quot;ה]] • [[/שער יא#חלק שביעי|מחֻלי הקצוות]] • [[/שער יא#חלק שמיני|כפולים]]
*[[/נספחים/]]

==קישורים חיצוניים==
# [https://archive.org/details/sephersikkarongr00kimi/page/n5/mode/2up?view=theater '''ספר זכרון''' לריק&quot;ם, מהדורת בנימין זאב באכער (ברלין, תרמ&quot;ח) בארכיון האינטרנט] (צילום איכותי, דפדוף והורדה קלים וברישיון לשימוש חופשי)
# {{היברובוקס|ספר זכרון|דפוס ברלין, שנת תרמ&quot;ח (1888), 104 דפים|36865|}}

{{טקסט מושלם}}
[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יוסף קמחי]]</text>
      <sha1>s39ug53dkvk63sna1h25qb9zo29i16b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728777</id>
    <revision>
      <id>3023953</id>
      <parentid>3023887</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:44:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023953</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13813" sha1="4st474nhet4wawnewvj28xwridv2zgt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:.תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב שאני התם דאמר קרא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_שאני התם דאמר קרא הוא]]
''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו]]
''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:

''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>4st474nhet4wawnewvj28xwridv2zgt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023954</id>
      <parentid>3023953</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T15:51:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023954</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13986" sha1="1llz4sbjhdmdkghnzbptvhusizx94ss" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:.תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב שאני התם דאמר קרא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_שאני התם דאמר קרא הוא]]
''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו]]
''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב לשמו ושלא לשמו ישנו בציבור.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לשמו ושלא לשמו ישנו בציבור]]
''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:

''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>1llz4sbjhdmdkghnzbptvhusizx94ss</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023955</id>
      <parentid>3023954</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T16:36:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023955</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14233" sha1="63if70kfl4axjww2jhk42328st21psd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:.תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב שאני התם דאמר קרא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_שאני התם דאמר קרא הוא]]
''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו]]
''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב לשמו ושלא לשמו ישנו בציבור.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לשמו ושלא לשמו ישנו בציבור]]
''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_  פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא]]
''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:

''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>63if70kfl4axjww2jhk42328st21psd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023963</id>
      <parentid>3023955</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:32:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023963</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14432" sha1="egn1xfwhjv5p6ghe5st3vqnz524tuve" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סב|ב|סב א|סג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סב עמוד ב] בטומאת בשר - היכא הותרה? אלא פשיטא בטומאת גברי. והיכא הותרה מכללה - בציבור. רישא בטומאת בשר, סיפא בטומאת גברי? - אין, שם טומאה קפריך. ואיבעית אימא: כולה בטומאת בשר, והיכא הותרה - בטומאת פסח. דתנן: פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה, שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו, וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו, רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מכשיר. טעמא - בזמנו, הא שלא בזמנו - כשר. ואמאי? נימא: הואיל ובזמנו פוסל - שלא בזמנו נמי פוסל! - אמר רב פפא: שאני התם, דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא - הוא בהוייתו, לא הוא לשום אחרים, ולא אחרים לשמו. בזמנו שהוא פסול לשום אחרים - אחרים פסולין לשמו. שלא בזמנו, שהוא כשר לשום אחרים - אחרים כשרים לשמו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: ניתני לי מר ספר יוחסין. - אמר ליה: מהיכן את? - אמר ליה: מלוד. - והיכן מותבך? - בנהרדעא. אמר ליה: אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים, וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא. כפייה וארצי. אמר ליה: ניתנייה בשלשה ירחי. שקל קלא פתק ביה, אמר ליה: ומה ברוריה דביתהו דרבי מאיר, ברתיה דרבי חנניה בן תרדיון, דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא משלש מאה רבוותא - ואפילו הכי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין, ואת אמרת בתלתא ירחי? כי שקיל ואזיל, אמר ליה: רבי, מה בין לשמו ושלא לשמו, לאוכליו ושלא לאוכליו? - אמר ליה: הואיל וצורבא מרבנן את, תא ואימא לך: לשמו ושלא לשמו - פסולו בגופו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אין פסולו בגופו. לשמו ושלא לשמו - אי אפשר לברר איסורו, לאוכליו ושלא לאוכליו - אפשר לברר איסורו. לשמו ושלא לשמו - ישנו בארבע עבודות, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בארבע עבודות. לשמו ושלא לשמו - ישנו בציבור כביחיד, לאוכליו ושלא לאוכליו - אינו בציבור כביחיד. רב אשי אמר: פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו - חדא מילתא היא. דמה טעם אמר פסולו בגופו - משום דאי אפשר לברר איסורו. אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם. אמר מר זוטרא: בין אצל לאצל טעינו ארבע מאה גמלי דדרשא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא, אחרים אומרים: הקדים מולים לערלים - כשר, ערלים למולים - פסול. מאי שנא מולין לערלים דכשר - דכולה ערלה בעינן, וליכא. ערלים למולין נמי, כולה ערלה בעינן וליכא! }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שמתחלתו לא בא''' - לא נאמרה הבאת עיקר פסח אלא לאכילה וכי שרייה רחמנא לאיתויי בטומאה ברוב ציבור כדכתיב איש איש כי יהיה טמא וגו' איש נדחה לפסח שני ואין ציבור נידחין אדעתיה למיכליה שרייה:

'''שעברה שנתו''' - שנולד אשתקד קודם ראש חודש ניסן והפרישו לשם פסח וכי מטא ראש חדש ניסן ועברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדילפינן בפירקין דלקמן (ד' ע:) פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:

'''ושחטו בזמנו לשמו''' - גרס דהוה ליה שוחט שלמים לשם פסח בזמנו:

'''ר' אליעזר פוסל''' - טעמא מפרש בפ&quot;ק דזבחים ומה פסח שמותרו בא שלמים שחטו לשם שלמים בזמנו פסול שלמים שאין מותרן בא פסח שחטן לשם פסח בזמן פסח אינו דין שפוסל:

'''ורבי יהושע מכשיר''' - דכל זבחים שנזבחים שלא לשמן כשירין חוץ מפסח וחטאת ואי משום דנשחטו לשם פסח קל וחומר הוא ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו וכל טעמייהו התם מפרש:

'''שלא בזמנו''' - לא פסיל ליה ר' אליעזר אם שחטו לשם פסח כדאמר ליה ר' יהושע ומה שלא בזמנו שאינו כשר לשמו אחרים כשירים לשמו ולא מיהדר רבי אליעזר לדידי שלא בזמנו נמי אחרים פסולים לשמו ואמאי לרב חסדא דאמר לחומרא אמרינן הואיל נימא הכא הואיל ואלו זמנו הוה ושחיט לשמו מיפסיל הכא הכי נמי ליפסיל כדקאמר גבי ערל הואיל ואי הוה מל פסיל השתא נמי פסיל:

'''שלא בזמנו שהוא כשר לשם אחרים''' - דנפקא לן לקמן (דף ע:) מוזבחת פסח צאן ובקר דפסח שניתותר לאחר הפסח קרב שלמים ואף קודם הפסח נמי נפקא לן בפ&quot;ק דזבחים מקרא אחרינא מואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח יהא לזבח שלמים:

'''אחרים כשרים לשמו''' - דהא איתקש פסולו לשם אחרים ופסול לאחרים לשמו:

'''ספר יוחסין''' - מתני' דדברי הימים:

'''אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו'''' - לדחוייה איכוון ל&quot;א לפי שאינן מיוחסין:

'''לא יצתה ידי חובתה''' - לא יכלה לשנותה בשלש שנים:

'''שקל קלא''' - מוט&quot;א {{קטן|(גוש אדמה)}} :

'''בהדי דקא שקיל ואזיל א&quot;ל''' - ר' שמלאי לר' יוחנן:

'''מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו''' - מאי שנא דלשמו ושלא לשמו פסול לאוכליו ושלא לאוכליו כשר:

'''פסולו בגופו''' - מחשבה בגופו של קרבן אבל מחשבת אוכליו פסול דבר אחר הוא:

'''אי אפשר לברר''' - דמה חלק לשמו ומה חלק שלא לשמו אבל אוכליו אפשר לברר חלק אוכליו לצד זה וחלק חולה וזקן בצד אחר אי נמי לברר אם אמת מחשבתו אם אין בה ממש כגון יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטילה למפרע ולשאינן ראויין יחזור דמיהן וכך שמעתי:

'''אינו בארבע עבודות''' - דאין מחשבת אוכלין בזריקה מחשבת אכילה לא שייכא בקרבן ציבור דלא שייכא אלא בפסח:

'''תשש כחן''' - שנגנזו מהן טעמי תורה שהיו בו:

'''נגנז''' - נשתכח:

'''מאצל לאצל''' - שני מקראות הן ופרשה גדולה ביניהן ולאצל ששה בנים וקא חשיב ואזיל הבנים וסיפא דפרשתא אלה בני אצל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סב ב אילימא בטומאת בשר היכא הותרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_אילימא בטומאת בשר היכא הותרה]]
'''אילימא''' בטומאת בשר היכא הותרה. ואם תאמר והא ודאי טומאת בשר הותרה לזרוק הדם כדאמרינן בכיצד צולין (ד' עז.) גבי חמשה דברים באים בטומאה ואע&quot;ג דלא מישתריא באכילה דבכי האי גוונא הוי השתא הותרה לטומאת גברי לזרוק הדם דאכתי לא ידע גמרא הא דפסח נאכל בטומאה ויש לומר דה&quot;פ דנין דבר שלא הותרה מכללו בפסח מדבר שלא הותר מכללו בפסח ואל תוכיח טומאה שהותרה מכללה בפסח כי ההיא דלעיל דנין דבר שאינו נוהג בכל הזבחים אלא בפסח מדבר כו' וכי מוקי לה בטומאה דגברי ומאי הותרה מכללה בצבור היינו בפסח כדפירש הקונטרס:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ורבי יהושע מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ורבי יהושע מכשיר]]
''' ורבי''' יהושע מכשיר. ואע&quot;ג דאיכא .. מאן דאמר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה בעברה שנתו מודו כ&quot;ע דהיינו עקירתו ושלמים לשם פסח שחיט:
[[File:.תוס פסחים 5 סב ב לימא הואיל ובזמנו פסול.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לימא הואיל ובזמנו פסול]]
''' לימא''' הואיל ובזמנו פסול כו'. פי' שיכול להמתין עד זמנו ויפסל ולמאי דמסקינן בריש שני שעירים (יומא סב:) דאין מחוסר זמן לבו ביום לגבי הואיל נרא' לפר' דמבו ביום פריך דשלא בזמנו משמע אפי' בי&quot;ד שחרית ולהכי פריך הואיל בזמנו בו ביום פסול שלא בזמנו נמי פסול:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב שאני התם דאמר קרא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_שאני התם דאמר קרא הוא]]
''' שאני''' התם דאמר קרא הוא. וא&quot;ת והא מק&quot;ו דריש ליה רבי אליעזר בפ&quot;ק דזבחים (ד' יא.) ומה פסח שמותרו בא שלמים כו' כדמייתי בקונטרס. וי&quot;ל דע&quot;י ק&quot;ו משמע ליה לר' אליעזר דהוא בהוייתו יהא לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו ועל ידי כך דריש דשלא בזמנו דכשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו דהא איתקוש אהדדי אבל אי לאו ק&quot;ו לא הוה דרשינן אלא לא הוא לשם אחרים ותו לא:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו]]
''' מה''' בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו. תימה מאי קא בעי הא גמר לעיל מקרא דמקצת אוכלים לא פסלי ונראה לרשב&quot;א דמיבעיא ליה אמאי לא גמרינן לשמו ושלא לשמו דכשר מלאוכליו ושלא לאוכליו:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב לשמו ושלא לשמו ישנו בציבור.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_לשמו ושלא לשמו ישנו בציבור]]
''' לשמו''' ושלא לשמו ישנו בציבור כו'. תימה לר&quot;י מאי איריא דאינו בציבור תיפוק ליה דאפי' ביחיד אינו נוהג אלא בפסח גרידא:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_  פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא]]
''' פסולו''' בגופו ואי אפשר לברר איסורו חדא מילתא היא. דס&quot;ל דאי לאו טעמא דאי אפשר לברר איסורו לא קרי ליה בגופו הואיל ומחשבה היא כדלעיל אבל ר' יוחנן לא דייק בהכי וקרי ליה שפיר פסולו בגופו ושינוי בעלים נמי אי אפשר לברר איסורו ולהכי לא קחשיב ליה לעיל:
[[File:תוס פסחים 5 סב ב ערלים למולים נמי ליתיה לכולה ערלה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סב_ב_ערלים למולים נמי ליתיה לכולה ערלה]]
''' ערלים''' למולים נמי ליתיה לכולה ערלה. משמע דהוה ניחא ליה אי הוה תני בתרוייהו כשר וא&quot;ת אדרבה בתרוייהו הוה ליה למיפסל דהא ר&quot;מ אית ליה מפגלים בחצי מתיר ואחרים היינו רבי מאיר וי&quot;ל דלא אמר פיגול בחצי מתיר אלא במפרש סימן ראשון או שני לערלים דהוי דבר מסויים כדמוכח בפ&quot;ב דזבחים (ד' ל.) ובקונטרס הביאה אמר ליה אביי מי סברת אינה כו' ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני חוץ למקומו ולמה ליה לפרושי הוה ליה למימר בסתם אלא ודאי לא אמר ר' מאיר מפגלי' בחצי מתיר אלא במפרש ועוד נראה דאפילו אמר בחצי סימן לאו כלום היא אלא דווקא בסימן שלם דפריך התם והרי קמיצה דכי לחצות דמי ופליגי ומשני התם נמי דאמרי' קומץ דמנחה חוץ לזמנו דלבונה חוץ למקומה והרי קומץ דמנחת חוטא דליכא לבונה ופליגי ומשני לא פליגי כו' ואמאי לא קאמר דפליגי דאמר חצי קומץ חוץ לזמנו וחצי חוץ למקומו אלא על כרחיך דבר המסוים ושלם בעינן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סב ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סב|ב}}</text>
      <sha1>egn1xfwhjv5p6ghe5st3vqnz524tuve</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728778</id>
    <revision>
      <id>3023969</id>
      <parentid>2939132</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:01:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023969</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14504" sha1="e3hgtbiwp7hodf81obwrjznwq0k6ppp" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|א|סב ב|סג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד א] לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא בסוף וכדרבא, דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת. הילכך, הקדים מולין לערלים - מולין חיילי, ערלים לא חיילי. הקדים ערלים למולין - ערלים חיילי, מולין לא חיילי. אמר רבה: לא, לעולם קסברי אחרים: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. והכא במאי עסקינן - כגון שגמר בלבו לתרווייהו, בין למולין בין לערלים, והוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולין עד שנגמרה שחיטה בערלים. ובהא פליגי; דרבי מאיר סבר: לא בעינן פיו ולבו שוים, ורבנן סברי: בעינן פיו ולבו שוים. - וקסבר רבי מאיר לא בעינן פיו ולבו שוין? ורמינהו: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתכוין לומר תרומה, ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. או: שאיני נכנס לבית זה, ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום, עד שיהו פיו ולבו שוין! אלא אמר אביי: רישא דאמר סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים, דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא דאמר: סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים. דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין. ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מפגלין בחצי מתיר. }}
משנה. {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו - חייב, ושלא לשמו - פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן - פטור. ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב. ושאר כל הזבחים, בין לשמן בין שלא לשמן - חייב חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכדרבא''' - בפ&quot;ב דזבחים:

'''עדיין היא מחלוקת''' - גבי תפוס לשון ראשון דאיפלגי בה ר' מאיר ור' יוסי באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר דתפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר דבריו קיימים דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיבעיא להו אמר חציה עולה וחציה שלמים מי מודה בה ר' מאיר או לא מי אמרינן טעמא דרבי מאיר משום דנמלך הוא וכיון דחל שם עולה תו לא פקע אבל כי אמר לחצאין ליכא למימר הכי או דילמא כיון דפשטא ביה קדושת עולה ברישא תו לא חיילא קדושת שלמים ואמר אביי: בהא ודאי מודי ר&quot;מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת ואותביה רבא לאביי מהשוחט את הזבח לאכול כזית בחוץ כזית למחר דקא פליג ר' יהודה אדרבנן ואמר כר' מאיר תפוס לשון ראשון דקאמר זה הכלל כל שמחשבת זמן קדמה למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת לא שנא בעבודה אחת ולא שנא בשתי עבודות שחישב בעבודה שניה מחשבת פסול בתר מחשבת פיגול לא מפקע ליה מיד פיגול דתפוס לשון ראשון ורבנן סברי אף בגמר דבריו הוא נתפס והויא לה בחדא עבודה עירוב מחשבות ולא קרב המתיר כמצוותו ואנן בעינן דלא ליהוי ביה פסול אחרינא דהרצאה כתיב ביה אלמא מאן דאית ליה תפוס לשון ראשון אפילו לחצאין אית ליה דהא זיתי טובא יש בזבח ופליג ר' יהודה ואמר ליה אביי מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף וחדא מחשבה היא ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' וכגון דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו ושני חוץ למקומו ור&quot;מ סבר מפגלין בסימן אחד מכלל דרבא דאותביה מהא ס&quot;ל אליבא דר' מאיר ור' יהודה דאינה לשחיטה אלא לבסוף וכולה מחשבה בסוף שחיטה הוא והוה ליה חדא מחשבה ונמלך ליכא למימר דהא בשני זיתים חישב ואפילו הכי פליג והיינו דאמרינן הכא לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכל מחשבת שחיטה לא מהניא אלא אם כן חישב בגמרה וכדרבא דאמר התם עדיין היא מחלוקת באומר לחצאין וע&quot;כ אית ליה לרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף ואחרים היינו ר&quot;מ הילכך בגמר שחיטה אין שהות לומר שני דברים והיכא דהקדים מולין לערלים בסוף שחיטה מולין חיילי כולה הקדים ערלים למולין ערלים חיילי כולה והוה ליה כולה ערלה ופסלה:

'''והכא במאי עסקינן''' - דקתני הקדים ערלים למולין פסול כגון שגמר בלבו להוציא מולין אחר ערלים ולומר לערלים ולמולין כל מחשבה דקדשים מוציא בפיו הוא:

'''לא בעינן פיו ולבו שוין''' - והלך אחר פיו ואיכא כולה ערלה ואע&quot;פ שלא היה בלבו אלא למקצתה:

'''שאיני נהנה לזה''' - לאיש הזה:

'''לא אמר כלום''' - וסתם משנה היא ור&quot;מ היא: סימן שני אף לערלים גרסינן בסימן ראשון לא היה דעתו אלא למה שהוציא בפיו ובסימן שני היה מוסיף על מחשבתו הילכך כי הקדים ערלים למולין נגמר סימן ראשון בערלים:

'''ור' מאיר לטעמיה דאמר''' - במנחות מפגלין בחצי מתיר דתנן פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ כלומר חישב בהקטרת האחד על מנת לאכול מן השיריים למחר ר&quot;מ אומר פיגול וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר:

'''יש פיגול''' - במחשבת חצי מתיר והאי חצי מתיר הוא דשחיטה בשני הסימנין היא:

'''פתיכי''' - מעורבין:

'''מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה''' - דלא תשחט על חמץ וגו':

'''אף התמיד''' - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':

'''ר&quot;ש אומר הפסח בי&quot;ד''' - ששחטו על החמץ:

'''לשמו חייב''' - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא (ושמה שחיטה):

'''ושלא לשמו פטור''' - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר&quot;ש בכל דוכתי בכיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פה|א}} ובאותו ואת בנו (דף פא:) ובתשלומי ארבעה וחמשה (ב&quot;ק ע.):

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן בי&quot;ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע&quot;ג שכשירין הן כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|ב|א}} כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:

'''פטור''' - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים:

'''ובמועד''' - בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו לשמו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה:

'''שלא לשמו''' - אלא לשם שלמים:

'''חייב''' - דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן במועד על החמץ:

'''בין לשמן בין כו' חייב''' - דהא כשירין הן ובגמ' מפרש דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

'''חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה''' - דפסולה היא כדתנן בזבחים (שם) חוץ מן הפסח והחטאת וטעמא משום דכתיב בשחיטה חטאת היא מעוטא היא ולא הנשחטת שלא לשמה:

'''גמ' עד שיהא החמץ לשוחט כו'''' - ואע&quot;ג דכתיב על חמץ סתמא אם היה חמץ לאחד שאינו מבני החבורה ואפילו ישנו עמו בעזרה ואלו השוחטין פסחיהן רואין אותו והתרו בהן אין עוברין כדמפרש לקמיה מדכתיב לא תשחט ולא ילין כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה ואם יש לא' מהן כולן עוברין:

'''לזורק''' - הדם דזריקה נמי איתרביא במכילתא מדם זבחיך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג א לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא]]
'''לימא''' קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא וכו' . בפ' שני דזבחים (ד' ל.) פליגי. אביי ורבא אליבא דר&quot;מ דאביי אמר בלחצו' מודה ר' מאיר ורבא אמר עדיין היא מחלוקת והתם נמי סבר ר' מאיר תפוס לשון ראשון ולחצות מפרש בקונטרס חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים . ונראה כפירוש ר&quot;ח דמפרש לחצות לחצי היום יחולו שניהם וקאמר אביי דהתם מודה ר&quot;מ כיון דבשעת אמירה אינם חלים ולחצי היום יחולו שניהם ורבא סבר דאפילו התם פליג רבי מאיר כמו בשחיטה דאינה אלא לבסוף דאין כאן אלא משהו אחד לחול לשניהם ולר' מאיר חייל קמא ולהכי לערלים ולמולים ערלים חיילי דאמרינן תפוס לשון ראשון אבל אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כיון שיש שהות לשניהם לחול חיילי תרווייהו ולא אמרינן תפוס לשון ראשון אלא דוקא אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף דאין להם שהות לחול לשניהם כדפרי' ולא דמי לתמורת עולה ותמורת שלמים דיותר אמרינן תפוס לשון ראשון כי לא אמר לחצות שיש לשניהם שהות לחול מכי אמר לחצות דהתם כיון דאמר תמורת עולה ואפילו חציה פשטה בכולה ותו לא מצי חייל תמורת שלמים אבל מולים וערלים כי אמרי ישנה לשחיטה כו' הואיל ויכולים לחול זה אחר זה חיילי תרוייהו אף על גב דסבירא ליה בעלמא תפוס לשון ראשון:

''' ולא''' הספיק לומר למולים כו'. תימה לרשב&quot;א א&quot;כ מאי איריא דקתני הקדים מולים לערלים אפילו הקדים ערלים כשר אם הספיק לומר למולים קודם גמר שחיטה: 

'''רבי''' מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין. מכאן מדקדק ר&quot;י דהא דקרי בכל דוכתי פיגול פסול מחשבה לאו דוקא דאינו פיגול עד שיוציא בשפתיו דאי במחשבה תליא מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר' מאיר הלא גמר בלבו נמי לומר למולים:

''' המתכוין''' לומר תרומה כו'. אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים גבי ההוא דזבין לניכסי' אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר (קדושין דף מט:) התם אינו טועה בדיבורו אבל הכא דברים שבלב הם ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום לפי שטעה בדיבורו:

''' וסימן''' שני אף לערלים דפתיכי מולין וכו'. וא&quot;ת א&quot;כ אמאי קאמר הקדים מולין אפילו לא הקדים נמי אלא ששחט סימן ראשון למולים ולערלים וכן שני ואומר ר&quot;י דקמ&quot;ל דאפילו לא פירש אף לערלים אלא ששחט שני לערלים סתמא כיון ששחט סימן ראשון למולים מסתמא אף לערלים קאמר וכן בסיפא דקתני ערלים למולים פסול אפילו הקדים מולין פסול אם פירש שני לערלים דוקא אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;פ ששחט סימן ראשון לערלים סתם לא אמרינן כיון ששחט סימן שני למולים גלי אדעתיה דבסימן ראשון אף לערלים קאמר וכשר:

''' השוחט''' פסח על החמץ עובר בלא תעשה. אומר ריב&quot;א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתין (פ&quot;ד) תניא בהדיא השוחט את הפסח על החמץ בי&quot;ד עובר בלא תעשה והפסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|א}}</text>
      <sha1>e3hgtbiwp7hodf81obwrjznwq0k6ppp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023971</id>
      <parentid>3023969</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:11:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023971</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14659" sha1="layootn85yfos93jd52h3px1gfsjq41" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|א|סב ב|סג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד א] לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא בסוף וכדרבא, דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת. הילכך, הקדים מולין לערלים - מולין חיילי, ערלים לא חיילי. הקדים ערלים למולין - ערלים חיילי, מולין לא חיילי. אמר רבה: לא, לעולם קסברי אחרים: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. והכא במאי עסקינן - כגון שגמר בלבו לתרווייהו, בין למולין בין לערלים, והוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולין עד שנגמרה שחיטה בערלים. ובהא פליגי; דרבי מאיר סבר: לא בעינן פיו ולבו שוים, ורבנן סברי: בעינן פיו ולבו שוים. - וקסבר רבי מאיר לא בעינן פיו ולבו שוין? ורמינהו: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתכוין לומר תרומה, ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. או: שאיני נכנס לבית זה, ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום, עד שיהו פיו ולבו שוין! אלא אמר אביי: רישא דאמר סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים, דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא דאמר: סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים. דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין. ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מפגלין בחצי מתיר. }}
משנה. {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו - חייב, ושלא לשמו - פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן - פטור. ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב. ושאר כל הזבחים, בין לשמן בין שלא לשמן - חייב חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכדרבא''' - בפ&quot;ב דזבחים:

'''עדיין היא מחלוקת''' - גבי תפוס לשון ראשון דאיפלגי בה ר' מאיר ור' יוסי באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר דתפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר דבריו קיימים דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיבעיא להו אמר חציה עולה וחציה שלמים מי מודה בה ר' מאיר או לא מי אמרינן טעמא דרבי מאיר משום דנמלך הוא וכיון דחל שם עולה תו לא פקע אבל כי אמר לחצאין ליכא למימר הכי או דילמא כיון דפשטא ביה קדושת עולה ברישא תו לא חיילא קדושת שלמים ואמר אביי: בהא ודאי מודי ר&quot;מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת ואותביה רבא לאביי מהשוחט את הזבח לאכול כזית בחוץ כזית למחר דקא פליג ר' יהודה אדרבנן ואמר כר' מאיר תפוס לשון ראשון דקאמר זה הכלל כל שמחשבת זמן קדמה למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת לא שנא בעבודה אחת ולא שנא בשתי עבודות שחישב בעבודה שניה מחשבת פסול בתר מחשבת פיגול לא מפקע ליה מיד פיגול דתפוס לשון ראשון ורבנן סברי אף בגמר דבריו הוא נתפס והויא לה בחדא עבודה עירוב מחשבות ולא קרב המתיר כמצוותו ואנן בעינן דלא ליהוי ביה פסול אחרינא דהרצאה כתיב ביה אלמא מאן דאית ליה תפוס לשון ראשון אפילו לחצאין אית ליה דהא זיתי טובא יש בזבח ופליג ר' יהודה ואמר ליה אביי מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף וחדא מחשבה היא ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' וכגון דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו ושני חוץ למקומו ור&quot;מ סבר מפגלין בסימן אחד מכלל דרבא דאותביה מהא ס&quot;ל אליבא דר' מאיר ור' יהודה דאינה לשחיטה אלא לבסוף וכולה מחשבה בסוף שחיטה הוא והוה ליה חדא מחשבה ונמלך ליכא למימר דהא בשני זיתים חישב ואפילו הכי פליג והיינו דאמרינן הכא לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכל מחשבת שחיטה לא מהניא אלא אם כן חישב בגמרה וכדרבא דאמר התם עדיין היא מחלוקת באומר לחצאין וע&quot;כ אית ליה לרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף ואחרים היינו ר&quot;מ הילכך בגמר שחיטה אין שהות לומר שני דברים והיכא דהקדים מולין לערלים בסוף שחיטה מולין חיילי כולה הקדים ערלים למולין ערלים חיילי כולה והוה ליה כולה ערלה ופסלה:

'''והכא במאי עסקינן''' - דקתני הקדים ערלים למולין פסול כגון שגמר בלבו להוציא מולין אחר ערלים ולומר לערלים ולמולין כל מחשבה דקדשים מוציא בפיו הוא:

'''לא בעינן פיו ולבו שוין''' - והלך אחר פיו ואיכא כולה ערלה ואע&quot;פ שלא היה בלבו אלא למקצתה:

'''שאיני נהנה לזה''' - לאיש הזה:

'''לא אמר כלום''' - וסתם משנה היא ור&quot;מ היא: סימן שני אף לערלים גרסינן בסימן ראשון לא היה דעתו אלא למה שהוציא בפיו ובסימן שני היה מוסיף על מחשבתו הילכך כי הקדים ערלים למולין נגמר סימן ראשון בערלים:

'''ור' מאיר לטעמיה דאמר''' - במנחות מפגלין בחצי מתיר דתנן פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ כלומר חישב בהקטרת האחד על מנת לאכול מן השיריים למחר ר&quot;מ אומר פיגול וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר:

'''יש פיגול''' - במחשבת חצי מתיר והאי חצי מתיר הוא דשחיטה בשני הסימנין היא:

'''פתיכי''' - מעורבין:

'''מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה''' - דלא תשחט על חמץ וגו':

'''אף התמיד''' - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':

'''ר&quot;ש אומר הפסח בי&quot;ד''' - ששחטו על החמץ:

'''לשמו חייב''' - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא (ושמה שחיטה):

'''ושלא לשמו פטור''' - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר&quot;ש בכל דוכתי בכיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פה|א}} ובאותו ואת בנו (דף פא:) ובתשלומי ארבעה וחמשה (ב&quot;ק ע.):

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן בי&quot;ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע&quot;ג שכשירין הן כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|ב|א}} כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:

'''פטור''' - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים:

'''ובמועד''' - בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו לשמו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה:

'''שלא לשמו''' - אלא לשם שלמים:

'''חייב''' - דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן במועד על החמץ:

'''בין לשמן בין כו' חייב''' - דהא כשירין הן ובגמ' מפרש דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

'''חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה''' - דפסולה היא כדתנן בזבחים (שם) חוץ מן הפסח והחטאת וטעמא משום דכתיב בשחיטה חטאת היא מעוטא היא ולא הנשחטת שלא לשמה:

'''גמ' עד שיהא החמץ לשוחט כו'''' - ואע&quot;ג דכתיב על חמץ סתמא אם היה חמץ לאחד שאינו מבני החבורה ואפילו ישנו עמו בעזרה ואלו השוחטין פסחיהן רואין אותו והתרו בהן אין עוברין כדמפרש לקמיה מדכתיב לא תשחט ולא ילין כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה ואם יש לא' מהן כולן עוברין:

'''לזורק''' - הדם דזריקה נמי איתרביא במכילתא מדם זבחיך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג א לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא]]
'''לימא''' קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא וכו' . בפ' שני דזבחים (ד' ל.) פליגי. אביי ורבא אליבא דר&quot;מ דאביי אמר בלחצו' מודה ר' מאיר ורבא אמר עדיין היא מחלוקת והתם נמי סבר ר' מאיר תפוס לשון ראשון ולחצות מפרש בקונטרס חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים . ונראה כפירוש ר&quot;ח דמפרש לחצות לחצי היום יחולו שניהם וקאמר אביי דהתם מודה ר&quot;מ כיון דבשעת אמירה אינם חלים ולחצי היום יחולו שניהם ורבא סבר דאפילו התם פליג רבי מאיר כמו בשחיטה דאינה אלא לבסוף דאין כאן אלא משהו אחד לחול לשניהם ולר' מאיר חייל קמא ולהכי לערלים ולמולים ערלים חיילי דאמרינן תפוס לשון ראשון אבל אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כיון שיש שהות לשניהם לחול חיילי תרווייהו ולא אמרינן תפוס לשון ראשון אלא דוקא אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף דאין להם שהות לחול לשניהם כדפרי' ולא דמי לתמורת עולה ותמורת שלמים דיותר אמרינן תפוס לשון ראשון כי לא אמר לחצות שיש לשניהם שהות לחול מכי אמר לחצות דהתם כיון דאמר תמורת עולה ואפילו חציה פשטה בכולה ותו לא מצי חייל תמורת שלמים אבל מולים וערלים כי אמרי ישנה לשחיטה כו' הואיל ויכולים לחול זה אחר זה חיילי תרוייהו אף על גב דסבירא ליה בעלמא תפוס לשון ראשון:
[[File:תוס פסחים 5 סג א ולא הספיק לומר למולים.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_ולא הספיק לומר למולים]]
''' ולא''' הספיק לומר למולים כו'. תימה לרשב&quot;א א&quot;כ מאי איריא דקתני הקדים מולים לערלים אפילו הקדים ערלים כשר אם הספיק לומר למולים קודם גמר שחיטה: 

'''רבי''' מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין. מכאן מדקדק ר&quot;י דהא דקרי בכל דוכתי פיגול פסול מחשבה לאו דוקא דאינו פיגול עד שיוציא בשפתיו דאי במחשבה תליא מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר' מאיר הלא גמר בלבו נמי לומר למולים:

''' המתכוין''' לומר תרומה כו'. אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים גבי ההוא דזבין לניכסי' אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר (קדושין דף מט:) התם אינו טועה בדיבורו אבל הכא דברים שבלב הם ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום לפי שטעה בדיבורו:

''' וסימן''' שני אף לערלים דפתיכי מולין וכו'. וא&quot;ת א&quot;כ אמאי קאמר הקדים מולין אפילו לא הקדים נמי אלא ששחט סימן ראשון למולים ולערלים וכן שני ואומר ר&quot;י דקמ&quot;ל דאפילו לא פירש אף לערלים אלא ששחט שני לערלים סתמא כיון ששחט סימן ראשון למולים מסתמא אף לערלים קאמר וכן בסיפא דקתני ערלים למולים פסול אפילו הקדים מולין פסול אם פירש שני לערלים דוקא אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;פ ששחט סימן ראשון לערלים סתם לא אמרינן כיון ששחט סימן שני למולים גלי אדעתיה דבסימן ראשון אף לערלים קאמר וכשר:

''' השוחט''' פסח על החמץ עובר בלא תעשה. אומר ריב&quot;א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתין (פ&quot;ד) תניא בהדיא השוחט את הפסח על החמץ בי&quot;ד עובר בלא תעשה והפסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|א}}</text>
      <sha1>layootn85yfos93jd52h3px1gfsjq41</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023973</id>
      <parentid>3023971</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:19:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023973</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14862" sha1="mvbvgr3queogvf35s4463716o0oelnp" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|א|סב ב|סג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד א] לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא בסוף וכדרבא, דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת. הילכך, הקדים מולין לערלים - מולין חיילי, ערלים לא חיילי. הקדים ערלים למולין - ערלים חיילי, מולין לא חיילי. אמר רבה: לא, לעולם קסברי אחרים: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. והכא במאי עסקינן - כגון שגמר בלבו לתרווייהו, בין למולין בין לערלים, והוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולין עד שנגמרה שחיטה בערלים. ובהא פליגי; דרבי מאיר סבר: לא בעינן פיו ולבו שוים, ורבנן סברי: בעינן פיו ולבו שוים. - וקסבר רבי מאיר לא בעינן פיו ולבו שוין? ורמינהו: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתכוין לומר תרומה, ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. או: שאיני נכנס לבית זה, ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום, עד שיהו פיו ולבו שוין! אלא אמר אביי: רישא דאמר סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים, דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא דאמר: סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים. דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין. ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מפגלין בחצי מתיר. }}
משנה. {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו - חייב, ושלא לשמו - פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן - פטור. ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב. ושאר כל הזבחים, בין לשמן בין שלא לשמן - חייב חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכדרבא''' - בפ&quot;ב דזבחים:

'''עדיין היא מחלוקת''' - גבי תפוס לשון ראשון דאיפלגי בה ר' מאיר ור' יוסי באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר דתפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר דבריו קיימים דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיבעיא להו אמר חציה עולה וחציה שלמים מי מודה בה ר' מאיר או לא מי אמרינן טעמא דרבי מאיר משום דנמלך הוא וכיון דחל שם עולה תו לא פקע אבל כי אמר לחצאין ליכא למימר הכי או דילמא כיון דפשטא ביה קדושת עולה ברישא תו לא חיילא קדושת שלמים ואמר אביי: בהא ודאי מודי ר&quot;מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת ואותביה רבא לאביי מהשוחט את הזבח לאכול כזית בחוץ כזית למחר דקא פליג ר' יהודה אדרבנן ואמר כר' מאיר תפוס לשון ראשון דקאמר זה הכלל כל שמחשבת זמן קדמה למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת לא שנא בעבודה אחת ולא שנא בשתי עבודות שחישב בעבודה שניה מחשבת פסול בתר מחשבת פיגול לא מפקע ליה מיד פיגול דתפוס לשון ראשון ורבנן סברי אף בגמר דבריו הוא נתפס והויא לה בחדא עבודה עירוב מחשבות ולא קרב המתיר כמצוותו ואנן בעינן דלא ליהוי ביה פסול אחרינא דהרצאה כתיב ביה אלמא מאן דאית ליה תפוס לשון ראשון אפילו לחצאין אית ליה דהא זיתי טובא יש בזבח ופליג ר' יהודה ואמר ליה אביי מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף וחדא מחשבה היא ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' וכגון דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו ושני חוץ למקומו ור&quot;מ סבר מפגלין בסימן אחד מכלל דרבא דאותביה מהא ס&quot;ל אליבא דר' מאיר ור' יהודה דאינה לשחיטה אלא לבסוף וכולה מחשבה בסוף שחיטה הוא והוה ליה חדא מחשבה ונמלך ליכא למימר דהא בשני זיתים חישב ואפילו הכי פליג והיינו דאמרינן הכא לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכל מחשבת שחיטה לא מהניא אלא אם כן חישב בגמרה וכדרבא דאמר התם עדיין היא מחלוקת באומר לחצאין וע&quot;כ אית ליה לרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף ואחרים היינו ר&quot;מ הילכך בגמר שחיטה אין שהות לומר שני דברים והיכא דהקדים מולין לערלים בסוף שחיטה מולין חיילי כולה הקדים ערלים למולין ערלים חיילי כולה והוה ליה כולה ערלה ופסלה:

'''והכא במאי עסקינן''' - דקתני הקדים ערלים למולין פסול כגון שגמר בלבו להוציא מולין אחר ערלים ולומר לערלים ולמולין כל מחשבה דקדשים מוציא בפיו הוא:

'''לא בעינן פיו ולבו שוין''' - והלך אחר פיו ואיכא כולה ערלה ואע&quot;פ שלא היה בלבו אלא למקצתה:

'''שאיני נהנה לזה''' - לאיש הזה:

'''לא אמר כלום''' - וסתם משנה היא ור&quot;מ היא: סימן שני אף לערלים גרסינן בסימן ראשון לא היה דעתו אלא למה שהוציא בפיו ובסימן שני היה מוסיף על מחשבתו הילכך כי הקדים ערלים למולין נגמר סימן ראשון בערלים:

'''ור' מאיר לטעמיה דאמר''' - במנחות מפגלין בחצי מתיר דתנן פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ כלומר חישב בהקטרת האחד על מנת לאכול מן השיריים למחר ר&quot;מ אומר פיגול וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר:

'''יש פיגול''' - במחשבת חצי מתיר והאי חצי מתיר הוא דשחיטה בשני הסימנין היא:

'''פתיכי''' - מעורבין:

'''מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה''' - דלא תשחט על חמץ וגו':

'''אף התמיד''' - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':

'''ר&quot;ש אומר הפסח בי&quot;ד''' - ששחטו על החמץ:

'''לשמו חייב''' - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא (ושמה שחיטה):

'''ושלא לשמו פטור''' - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר&quot;ש בכל דוכתי בכיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פה|א}} ובאותו ואת בנו (דף פא:) ובתשלומי ארבעה וחמשה (ב&quot;ק ע.):

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן בי&quot;ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע&quot;ג שכשירין הן כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|ב|א}} כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:

'''פטור''' - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים:

'''ובמועד''' - בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו לשמו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה:

'''שלא לשמו''' - אלא לשם שלמים:

'''חייב''' - דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן במועד על החמץ:

'''בין לשמן בין כו' חייב''' - דהא כשירין הן ובגמ' מפרש דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

'''חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה''' - דפסולה היא כדתנן בזבחים (שם) חוץ מן הפסח והחטאת וטעמא משום דכתיב בשחיטה חטאת היא מעוטא היא ולא הנשחטת שלא לשמה:

'''גמ' עד שיהא החמץ לשוחט כו'''' - ואע&quot;ג דכתיב על חמץ סתמא אם היה חמץ לאחד שאינו מבני החבורה ואפילו ישנו עמו בעזרה ואלו השוחטין פסחיהן רואין אותו והתרו בהן אין עוברין כדמפרש לקמיה מדכתיב לא תשחט ולא ילין כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה ואם יש לא' מהן כולן עוברין:

'''לזורק''' - הדם דזריקה נמי איתרביא במכילתא מדם זבחיך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג א לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא]]
'''לימא''' קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא וכו' . בפ' שני דזבחים (ד' ל.) פליגי. אביי ורבא אליבא דר&quot;מ דאביי אמר בלחצו' מודה ר' מאיר ורבא אמר עדיין היא מחלוקת והתם נמי סבר ר' מאיר תפוס לשון ראשון ולחצות מפרש בקונטרס חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים . ונראה כפירוש ר&quot;ח דמפרש לחצות לחצי היום יחולו שניהם וקאמר אביי דהתם מודה ר&quot;מ כיון דבשעת אמירה אינם חלים ולחצי היום יחולו שניהם ורבא סבר דאפילו התם פליג רבי מאיר כמו בשחיטה דאינה אלא לבסוף דאין כאן אלא משהו אחד לחול לשניהם ולר' מאיר חייל קמא ולהכי לערלים ולמולים ערלים חיילי דאמרינן תפוס לשון ראשון אבל אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כיון שיש שהות לשניהם לחול חיילי תרווייהו ולא אמרינן תפוס לשון ראשון אלא דוקא אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף דאין להם שהות לחול לשניהם כדפרי' ולא דמי לתמורת עולה ותמורת שלמים דיותר אמרינן תפוס לשון ראשון כי לא אמר לחצות שיש לשניהם שהות לחול מכי אמר לחצות דהתם כיון דאמר תמורת עולה ואפילו חציה פשטה בכולה ותו לא מצי חייל תמורת שלמים אבל מולים וערלים כי אמרי ישנה לשחיטה כו' הואיל ויכולים לחול זה אחר זה חיילי תרוייהו אף על גב דסבירא ליה בעלמא תפוס לשון ראשון:
[[File:תוס פסחים 5 סג א ולא הספיק לומר למולים.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_ולא הספיק לומר למולים]]
''' ולא''' הספיק לומר למולים כו'. תימה לרשב&quot;א א&quot;כ מאי איריא דקתני הקדים מולים לערלים אפילו הקדים ערלים כשר אם הספיק לומר למולים קודם גמר שחיטה: 
[[File:תוס פסחים 5 סג א רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין]]
'''רבי''' מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין. מכאן מדקדק ר&quot;י דהא דקרי בכל דוכתי פיגול פסול מחשבה לאו דוקא דאינו פיגול עד שיוציא בשפתיו דאי במחשבה תליא מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר' מאיר הלא גמר בלבו נמי לומר למולים:

''' המתכוין''' לומר תרומה כו'. אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים גבי ההוא דזבין לניכסי' אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר (קדושין דף מט:) התם אינו טועה בדיבורו אבל הכא דברים שבלב הם ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום לפי שטעה בדיבורו:

''' וסימן''' שני אף לערלים דפתיכי מולין וכו'. וא&quot;ת א&quot;כ אמאי קאמר הקדים מולין אפילו לא הקדים נמי אלא ששחט סימן ראשון למולים ולערלים וכן שני ואומר ר&quot;י דקמ&quot;ל דאפילו לא פירש אף לערלים אלא ששחט שני לערלים סתמא כיון ששחט סימן ראשון למולים מסתמא אף לערלים קאמר וכן בסיפא דקתני ערלים למולים פסול אפילו הקדים מולין פסול אם פירש שני לערלים דוקא אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;פ ששחט סימן ראשון לערלים סתם לא אמרינן כיון ששחט סימן שני למולים גלי אדעתיה דבסימן ראשון אף לערלים קאמר וכשר:

''' השוחט''' פסח על החמץ עובר בלא תעשה. אומר ריב&quot;א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתין (פ&quot;ד) תניא בהדיא השוחט את הפסח על החמץ בי&quot;ד עובר בלא תעשה והפסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|א}}</text>
      <sha1>mvbvgr3queogvf35s4463716o0oelnp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023976</id>
      <parentid>3023973</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:39:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15007" sha1="hm4tt2jd0lwa8ekpf4w381oszseu9mz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|א|סב ב|סג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד א] לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא בסוף וכדרבא, דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת. הילכך, הקדים מולין לערלים - מולין חיילי, ערלים לא חיילי. הקדים ערלים למולין - ערלים חיילי, מולין לא חיילי. אמר רבה: לא, לעולם קסברי אחרים: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. והכא במאי עסקינן - כגון שגמר בלבו לתרווייהו, בין למולין בין לערלים, והוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולין עד שנגמרה שחיטה בערלים. ובהא פליגי; דרבי מאיר סבר: לא בעינן פיו ולבו שוים, ורבנן סברי: בעינן פיו ולבו שוים. - וקסבר רבי מאיר לא בעינן פיו ולבו שוין? ורמינהו: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתכוין לומר תרומה, ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. או: שאיני נכנס לבית זה, ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום, עד שיהו פיו ולבו שוין! אלא אמר אביי: רישא דאמר סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים, דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא דאמר: סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים. דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין. ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מפגלין בחצי מתיר. }}
משנה. {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו - חייב, ושלא לשמו - פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן - פטור. ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב. ושאר כל הזבחים, בין לשמן בין שלא לשמן - חייב חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכדרבא''' - בפ&quot;ב דזבחים:

'''עדיין היא מחלוקת''' - גבי תפוס לשון ראשון דאיפלגי בה ר' מאיר ור' יוסי באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר דתפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר דבריו קיימים דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיבעיא להו אמר חציה עולה וחציה שלמים מי מודה בה ר' מאיר או לא מי אמרינן טעמא דרבי מאיר משום דנמלך הוא וכיון דחל שם עולה תו לא פקע אבל כי אמר לחצאין ליכא למימר הכי או דילמא כיון דפשטא ביה קדושת עולה ברישא תו לא חיילא קדושת שלמים ואמר אביי: בהא ודאי מודי ר&quot;מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת ואותביה רבא לאביי מהשוחט את הזבח לאכול כזית בחוץ כזית למחר דקא פליג ר' יהודה אדרבנן ואמר כר' מאיר תפוס לשון ראשון דקאמר זה הכלל כל שמחשבת זמן קדמה למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת לא שנא בעבודה אחת ולא שנא בשתי עבודות שחישב בעבודה שניה מחשבת פסול בתר מחשבת פיגול לא מפקע ליה מיד פיגול דתפוס לשון ראשון ורבנן סברי אף בגמר דבריו הוא נתפס והויא לה בחדא עבודה עירוב מחשבות ולא קרב המתיר כמצוותו ואנן בעינן דלא ליהוי ביה פסול אחרינא דהרצאה כתיב ביה אלמא מאן דאית ליה תפוס לשון ראשון אפילו לחצאין אית ליה דהא זיתי טובא יש בזבח ופליג ר' יהודה ואמר ליה אביי מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף וחדא מחשבה היא ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' וכגון דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו ושני חוץ למקומו ור&quot;מ סבר מפגלין בסימן אחד מכלל דרבא דאותביה מהא ס&quot;ל אליבא דר' מאיר ור' יהודה דאינה לשחיטה אלא לבסוף וכולה מחשבה בסוף שחיטה הוא והוה ליה חדא מחשבה ונמלך ליכא למימר דהא בשני זיתים חישב ואפילו הכי פליג והיינו דאמרינן הכא לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכל מחשבת שחיטה לא מהניא אלא אם כן חישב בגמרה וכדרבא דאמר התם עדיין היא מחלוקת באומר לחצאין וע&quot;כ אית ליה לרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף ואחרים היינו ר&quot;מ הילכך בגמר שחיטה אין שהות לומר שני דברים והיכא דהקדים מולין לערלים בסוף שחיטה מולין חיילי כולה הקדים ערלים למולין ערלים חיילי כולה והוה ליה כולה ערלה ופסלה:

'''והכא במאי עסקינן''' - דקתני הקדים ערלים למולין פסול כגון שגמר בלבו להוציא מולין אחר ערלים ולומר לערלים ולמולין כל מחשבה דקדשים מוציא בפיו הוא:

'''לא בעינן פיו ולבו שוין''' - והלך אחר פיו ואיכא כולה ערלה ואע&quot;פ שלא היה בלבו אלא למקצתה:

'''שאיני נהנה לזה''' - לאיש הזה:

'''לא אמר כלום''' - וסתם משנה היא ור&quot;מ היא: סימן שני אף לערלים גרסינן בסימן ראשון לא היה דעתו אלא למה שהוציא בפיו ובסימן שני היה מוסיף על מחשבתו הילכך כי הקדים ערלים למולין נגמר סימן ראשון בערלים:

'''ור' מאיר לטעמיה דאמר''' - במנחות מפגלין בחצי מתיר דתנן פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ כלומר חישב בהקטרת האחד על מנת לאכול מן השיריים למחר ר&quot;מ אומר פיגול וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר:

'''יש פיגול''' - במחשבת חצי מתיר והאי חצי מתיר הוא דשחיטה בשני הסימנין היא:

'''פתיכי''' - מעורבין:

'''מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה''' - דלא תשחט על חמץ וגו':

'''אף התמיד''' - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':

'''ר&quot;ש אומר הפסח בי&quot;ד''' - ששחטו על החמץ:

'''לשמו חייב''' - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא (ושמה שחיטה):

'''ושלא לשמו פטור''' - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר&quot;ש בכל דוכתי בכיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פה|א}} ובאותו ואת בנו (דף פא:) ובתשלומי ארבעה וחמשה (ב&quot;ק ע.):

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן בי&quot;ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע&quot;ג שכשירין הן כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|ב|א}} כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:

'''פטור''' - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים:

'''ובמועד''' - בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו לשמו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה:

'''שלא לשמו''' - אלא לשם שלמים:

'''חייב''' - דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן במועד על החמץ:

'''בין לשמן בין כו' חייב''' - דהא כשירין הן ובגמ' מפרש דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

'''חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה''' - דפסולה היא כדתנן בזבחים (שם) חוץ מן הפסח והחטאת וטעמא משום דכתיב בשחיטה חטאת היא מעוטא היא ולא הנשחטת שלא לשמה:

'''גמ' עד שיהא החמץ לשוחט כו'''' - ואע&quot;ג דכתיב על חמץ סתמא אם היה חמץ לאחד שאינו מבני החבורה ואפילו ישנו עמו בעזרה ואלו השוחטין פסחיהן רואין אותו והתרו בהן אין עוברין כדמפרש לקמיה מדכתיב לא תשחט ולא ילין כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה ואם יש לא' מהן כולן עוברין:

'''לזורק''' - הדם דזריקה נמי איתרביא במכילתא מדם זבחיך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג א לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא]]
'''לימא''' קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא וכו' . בפ' שני דזבחים (ד' ל.) פליגי. אביי ורבא אליבא דר&quot;מ דאביי אמר בלחצו' מודה ר' מאיר ורבא אמר עדיין היא מחלוקת והתם נמי סבר ר' מאיר תפוס לשון ראשון ולחצות מפרש בקונטרס חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים . ונראה כפירוש ר&quot;ח דמפרש לחצות לחצי היום יחולו שניהם וקאמר אביי דהתם מודה ר&quot;מ כיון דבשעת אמירה אינם חלים ולחצי היום יחולו שניהם ורבא סבר דאפילו התם פליג רבי מאיר כמו בשחיטה דאינה אלא לבסוף דאין כאן אלא משהו אחד לחול לשניהם ולר' מאיר חייל קמא ולהכי לערלים ולמולים ערלים חיילי דאמרינן תפוס לשון ראשון אבל אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כיון שיש שהות לשניהם לחול חיילי תרווייהו ולא אמרינן תפוס לשון ראשון אלא דוקא אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף דאין להם שהות לחול לשניהם כדפרי' ולא דמי לתמורת עולה ותמורת שלמים דיותר אמרינן תפוס לשון ראשון כי לא אמר לחצות שיש לשניהם שהות לחול מכי אמר לחצות דהתם כיון דאמר תמורת עולה ואפילו חציה פשטה בכולה ותו לא מצי חייל תמורת שלמים אבל מולים וערלים כי אמרי ישנה לשחיטה כו' הואיל ויכולים לחול זה אחר זה חיילי תרוייהו אף על גב דסבירא ליה בעלמא תפוס לשון ראשון:
[[File:תוס פסחים 5 סג א ולא הספיק לומר למולים.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_ולא הספיק לומר למולים]]
''' ולא''' הספיק לומר למולים כו'. תימה לרשב&quot;א א&quot;כ מאי איריא דקתני הקדים מולים לערלים אפילו הקדים ערלים כשר אם הספיק לומר למולים קודם גמר שחיטה: 
[[File:תוס פסחים 5 סג א רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין]]
'''רבי''' מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין. מכאן מדקדק ר&quot;י דהא דקרי בכל דוכתי פיגול פסול מחשבה לאו דוקא דאינו פיגול עד שיוציא בשפתיו דאי במחשבה תליא מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר' מאיר הלא גמר בלבו נמי לומר למולים:
[[File:תוס פסחים 5 סג א המתכוין לומר תרומה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_המתכוין לומר תרומה]]
''' המתכוין''' לומר תרומה כו'. אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים גבי ההוא דזבין לניכסי' אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר (קדושין דף מט:) התם אינו טועה בדיבורו אבל הכא דברים שבלב הם ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום לפי שטעה בדיבורו:

''' וסימן''' שני אף לערלים דפתיכי מולין וכו'. וא&quot;ת א&quot;כ אמאי קאמר הקדים מולין אפילו לא הקדים נמי אלא ששחט סימן ראשון למולים ולערלים וכן שני ואומר ר&quot;י דקמ&quot;ל דאפילו לא פירש אף לערלים אלא ששחט שני לערלים סתמא כיון ששחט סימן ראשון למולים מסתמא אף לערלים קאמר וכן בסיפא דקתני ערלים למולים פסול אפילו הקדים מולין פסול אם פירש שני לערלים דוקא אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;פ ששחט סימן ראשון לערלים סתם לא אמרינן כיון ששחט סימן שני למולים גלי אדעתיה דבסימן ראשון אף לערלים קאמר וכשר:

''' השוחט''' פסח על החמץ עובר בלא תעשה. אומר ריב&quot;א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתין (פ&quot;ד) תניא בהדיא השוחט את הפסח על החמץ בי&quot;ד עובר בלא תעשה והפסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|א}}</text>
      <sha1>hm4tt2jd0lwa8ekpf4w381oszseu9mz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023980</id>
      <parentid>3023976</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:55:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15202" sha1="2hkdey79qi5x7u58c31h63ad46n2cxe" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|א|סב ב|סג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד א] לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא בסוף וכדרבא, דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת. הילכך, הקדים מולין לערלים - מולין חיילי, ערלים לא חיילי. הקדים ערלים למולין - ערלים חיילי, מולין לא חיילי. אמר רבה: לא, לעולם קסברי אחרים: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. והכא במאי עסקינן - כגון שגמר בלבו לתרווייהו, בין למולין בין לערלים, והוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולין עד שנגמרה שחיטה בערלים. ובהא פליגי; דרבי מאיר סבר: לא בעינן פיו ולבו שוים, ורבנן סברי: בעינן פיו ולבו שוים. - וקסבר רבי מאיר לא בעינן פיו ולבו שוין? ורמינהו: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתכוין לומר תרומה, ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. או: שאיני נכנס לבית זה, ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום, עד שיהו פיו ולבו שוין! אלא אמר אביי: רישא דאמר סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים, דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא דאמר: סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים. דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין. ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מפגלין בחצי מתיר. }}
משנה. {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו - חייב, ושלא לשמו - פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן - פטור. ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב. ושאר כל הזבחים, בין לשמן בין שלא לשמן - חייב חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכדרבא''' - בפ&quot;ב דזבחים:

'''עדיין היא מחלוקת''' - גבי תפוס לשון ראשון דאיפלגי בה ר' מאיר ור' יוסי באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר דתפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר דבריו קיימים דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיבעיא להו אמר חציה עולה וחציה שלמים מי מודה בה ר' מאיר או לא מי אמרינן טעמא דרבי מאיר משום דנמלך הוא וכיון דחל שם עולה תו לא פקע אבל כי אמר לחצאין ליכא למימר הכי או דילמא כיון דפשטא ביה קדושת עולה ברישא תו לא חיילא קדושת שלמים ואמר אביי: בהא ודאי מודי ר&quot;מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת ואותביה רבא לאביי מהשוחט את הזבח לאכול כזית בחוץ כזית למחר דקא פליג ר' יהודה אדרבנן ואמר כר' מאיר תפוס לשון ראשון דקאמר זה הכלל כל שמחשבת זמן קדמה למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת לא שנא בעבודה אחת ולא שנא בשתי עבודות שחישב בעבודה שניה מחשבת פסול בתר מחשבת פיגול לא מפקע ליה מיד פיגול דתפוס לשון ראשון ורבנן סברי אף בגמר דבריו הוא נתפס והויא לה בחדא עבודה עירוב מחשבות ולא קרב המתיר כמצוותו ואנן בעינן דלא ליהוי ביה פסול אחרינא דהרצאה כתיב ביה אלמא מאן דאית ליה תפוס לשון ראשון אפילו לחצאין אית ליה דהא זיתי טובא יש בזבח ופליג ר' יהודה ואמר ליה אביי מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף וחדא מחשבה היא ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' וכגון דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו ושני חוץ למקומו ור&quot;מ סבר מפגלין בסימן אחד מכלל דרבא דאותביה מהא ס&quot;ל אליבא דר' מאיר ור' יהודה דאינה לשחיטה אלא לבסוף וכולה מחשבה בסוף שחיטה הוא והוה ליה חדא מחשבה ונמלך ליכא למימר דהא בשני זיתים חישב ואפילו הכי פליג והיינו דאמרינן הכא לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכל מחשבת שחיטה לא מהניא אלא אם כן חישב בגמרה וכדרבא דאמר התם עדיין היא מחלוקת באומר לחצאין וע&quot;כ אית ליה לרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף ואחרים היינו ר&quot;מ הילכך בגמר שחיטה אין שהות לומר שני דברים והיכא דהקדים מולין לערלים בסוף שחיטה מולין חיילי כולה הקדים ערלים למולין ערלים חיילי כולה והוה ליה כולה ערלה ופסלה:

'''והכא במאי עסקינן''' - דקתני הקדים ערלים למולין פסול כגון שגמר בלבו להוציא מולין אחר ערלים ולומר לערלים ולמולין כל מחשבה דקדשים מוציא בפיו הוא:

'''לא בעינן פיו ולבו שוין''' - והלך אחר פיו ואיכא כולה ערלה ואע&quot;פ שלא היה בלבו אלא למקצתה:

'''שאיני נהנה לזה''' - לאיש הזה:

'''לא אמר כלום''' - וסתם משנה היא ור&quot;מ היא: סימן שני אף לערלים גרסינן בסימן ראשון לא היה דעתו אלא למה שהוציא בפיו ובסימן שני היה מוסיף על מחשבתו הילכך כי הקדים ערלים למולין נגמר סימן ראשון בערלים:

'''ור' מאיר לטעמיה דאמר''' - במנחות מפגלין בחצי מתיר דתנן פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ כלומר חישב בהקטרת האחד על מנת לאכול מן השיריים למחר ר&quot;מ אומר פיגול וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר:

'''יש פיגול''' - במחשבת חצי מתיר והאי חצי מתיר הוא דשחיטה בשני הסימנין היא:

'''פתיכי''' - מעורבין:

'''מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה''' - דלא תשחט על חמץ וגו':

'''אף התמיד''' - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':

'''ר&quot;ש אומר הפסח בי&quot;ד''' - ששחטו על החמץ:

'''לשמו חייב''' - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא (ושמה שחיטה):

'''ושלא לשמו פטור''' - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר&quot;ש בכל דוכתי בכיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פה|א}} ובאותו ואת בנו (דף פא:) ובתשלומי ארבעה וחמשה (ב&quot;ק ע.):

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן בי&quot;ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע&quot;ג שכשירין הן כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|ב|א}} כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:

'''פטור''' - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים:

'''ובמועד''' - בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו לשמו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה:

'''שלא לשמו''' - אלא לשם שלמים:

'''חייב''' - דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן במועד על החמץ:

'''בין לשמן בין כו' חייב''' - דהא כשירין הן ובגמ' מפרש דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

'''חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה''' - דפסולה היא כדתנן בזבחים (שם) חוץ מן הפסח והחטאת וטעמא משום דכתיב בשחיטה חטאת היא מעוטא היא ולא הנשחטת שלא לשמה:

'''גמ' עד שיהא החמץ לשוחט כו'''' - ואע&quot;ג דכתיב על חמץ סתמא אם היה חמץ לאחד שאינו מבני החבורה ואפילו ישנו עמו בעזרה ואלו השוחטין פסחיהן רואין אותו והתרו בהן אין עוברין כדמפרש לקמיה מדכתיב לא תשחט ולא ילין כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה ואם יש לא' מהן כולן עוברין:

'''לזורק''' - הדם דזריקה נמי איתרביא במכילתא מדם זבחיך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג א לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא]]
'''לימא''' קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא וכו' . בפ' שני דזבחים (ד' ל.) פליגי. אביי ורבא אליבא דר&quot;מ דאביי אמר בלחצו' מודה ר' מאיר ורבא אמר עדיין היא מחלוקת והתם נמי סבר ר' מאיר תפוס לשון ראשון ולחצות מפרש בקונטרס חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים . ונראה כפירוש ר&quot;ח דמפרש לחצות לחצי היום יחולו שניהם וקאמר אביי דהתם מודה ר&quot;מ כיון דבשעת אמירה אינם חלים ולחצי היום יחולו שניהם ורבא סבר דאפילו התם פליג רבי מאיר כמו בשחיטה דאינה אלא לבסוף דאין כאן אלא משהו אחד לחול לשניהם ולר' מאיר חייל קמא ולהכי לערלים ולמולים ערלים חיילי דאמרינן תפוס לשון ראשון אבל אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כיון שיש שהות לשניהם לחול חיילי תרווייהו ולא אמרינן תפוס לשון ראשון אלא דוקא אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף דאין להם שהות לחול לשניהם כדפרי' ולא דמי לתמורת עולה ותמורת שלמים דיותר אמרינן תפוס לשון ראשון כי לא אמר לחצות שיש לשניהם שהות לחול מכי אמר לחצות דהתם כיון דאמר תמורת עולה ואפילו חציה פשטה בכולה ותו לא מצי חייל תמורת שלמים אבל מולים וערלים כי אמרי ישנה לשחיטה כו' הואיל ויכולים לחול זה אחר זה חיילי תרוייהו אף על גב דסבירא ליה בעלמא תפוס לשון ראשון:
[[File:תוס פסחים 5 סג א ולא הספיק לומר למולים.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_ולא הספיק לומר למולים]]
''' ולא''' הספיק לומר למולים כו'. תימה לרשב&quot;א א&quot;כ מאי איריא דקתני הקדים מולים לערלים אפילו הקדים ערלים כשר אם הספיק לומר למולים קודם גמר שחיטה: 
[[File:תוס פסחים 5 סג א רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין]]
'''רבי''' מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין. מכאן מדקדק ר&quot;י דהא דקרי בכל דוכתי פיגול פסול מחשבה לאו דוקא דאינו פיגול עד שיוציא בשפתיו דאי במחשבה תליא מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר' מאיר הלא גמר בלבו נמי לומר למולים:
[[File:תוס פסחים 5 סג א המתכוין לומר תרומה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_המתכוין לומר תרומה]]
''' המתכוין''' לומר תרומה כו'. אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים גבי ההוא דזבין לניכסי' אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר (קדושין דף מט:) התם אינו טועה בדיבורו אבל הכא דברים שבלב הם ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום לפי שטעה בדיבורו:
[[File:תוס פסחים 5 סג א וסימן שני אף לערלים דפתיכי מולין.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_וסימן שני אף לערלים דפתיכי מולין]]
''' וסימן''' שני אף לערלים דפתיכי מולין וכו'. וא&quot;ת א&quot;כ אמאי קאמר הקדים מולין אפילו לא הקדים נמי אלא ששחט סימן ראשון למולים ולערלים וכן שני ואומר ר&quot;י דקמ&quot;ל דאפילו לא פירש אף לערלים אלא ששחט שני לערלים סתמא כיון ששחט סימן ראשון למולים מסתמא אף לערלים קאמר וכן בסיפא דקתני ערלים למולים פסול אפילו הקדים מולין פסול אם פירש שני לערלים דוקא אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;פ ששחט סימן ראשון לערלים סתם לא אמרינן כיון ששחט סימן שני למולים גלי אדעתיה דבסימן ראשון אף לערלים קאמר וכשר:

''' השוחט''' פסח על החמץ עובר בלא תעשה. אומר ריב&quot;א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתין (פ&quot;ד) תניא בהדיא השוחט את הפסח על החמץ בי&quot;ד עובר בלא תעשה והפסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|א}}</text>
      <sha1>2hkdey79qi5x7u58c31h63ad46n2cxe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023981</id>
      <parentid>3023980</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T20:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3023981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15391" sha1="fyzfuz1ix1i5dqdyg1l4tvp1yflnwc8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|א|סב ב|סג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד א] לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא בסוף וכדרבא, דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת. הילכך, הקדים מולין לערלים - מולין חיילי, ערלים לא חיילי. הקדים ערלים למולין - ערלים חיילי, מולין לא חיילי. אמר רבה: לא, לעולם קסברי אחרים: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף. והכא במאי עסקינן - כגון שגמר בלבו לתרווייהו, בין למולין בין לערלים, והוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולין עד שנגמרה שחיטה בערלים. ובהא פליגי; דרבי מאיר סבר: לא בעינן פיו ולבו שוים, ורבנן סברי: בעינן פיו ולבו שוים. - וקסבר רבי מאיר לא בעינן פיו ולבו שוין? ורמינהו: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המתכוין לומר תרומה, ואמר מעשר. מעשר ואמר תרומה. או: שאיני נכנס לבית זה, ואמר לזה. שאיני נהנה לזה ואמר לזה - לא אמר כלום, עד שיהו פיו ולבו שוין! אלא אמר אביי: רישא דאמר סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים, דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא דאמר: סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים. דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין. ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מפגלין בחצי מתיר. ורבנן לטעמייהו, דאמרי: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מפגלין בחצי מתיר. }}
משנה. {{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. רבי שמעון אומר: הפסח בארבעה עשר, לשמו - חייב, ושלא לשמו - פטור. ושאר כל הזבחים, בין לשמן ובין שלא לשמן - פטור. ובמועד, לשמו - פטור, שלא לשמו - חייב. ושאר כל הזבחים, בין לשמן בין שלא לשמן - חייב חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא החמץ לשוחט או לזורק. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכדרבא''' - בפ&quot;ב דזבחים:

'''עדיין היא מחלוקת''' - גבי תפוס לשון ראשון דאיפלגי בה ר' מאיר ור' יוסי באומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר דתפוס לשון ראשון רבי יוסי אומר דבריו קיימים דאף בגמר דבריו אדם נתפס ואיבעיא להו אמר חציה עולה וחציה שלמים מי מודה בה ר' מאיר או לא מי אמרינן טעמא דרבי מאיר משום דנמלך הוא וכיון דחל שם עולה תו לא פקע אבל כי אמר לחצאין ליכא למימר הכי או דילמא כיון דפשטא ביה קדושת עולה ברישא תו לא חיילא קדושת שלמים ואמר אביי: בהא ודאי מודי ר&quot;מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת ואותביה רבא לאביי מהשוחט את הזבח לאכול כזית בחוץ כזית למחר דקא פליג ר' יהודה אדרבנן ואמר כר' מאיר תפוס לשון ראשון דקאמר זה הכלל כל שמחשבת זמן קדמה למחשבת מקום פיגול וחייבין עליו כרת לא שנא בעבודה אחת ולא שנא בשתי עבודות שחישב בעבודה שניה מחשבת פסול בתר מחשבת פיגול לא מפקע ליה מיד פיגול דתפוס לשון ראשון ורבנן סברי אף בגמר דבריו הוא נתפס והויא לה בחדא עבודה עירוב מחשבות ולא קרב המתיר כמצוותו ואנן בעינן דלא ליהוי ביה פסול אחרינא דהרצאה כתיב ביה אלמא מאן דאית ליה תפוס לשון ראשון אפילו לחצאין אית ליה דהא זיתי טובא יש בזבח ופליג ר' יהודה ואמר ליה אביי מי סברת אינה לשחיטה אלא לבסוף וחדא מחשבה היא ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כו' וכגון דאמר סימן ראשון חוץ לזמנו ושני חוץ למקומו ור&quot;מ סבר מפגלין בסימן אחד מכלל דרבא דאותביה מהא ס&quot;ל אליבא דר' מאיר ור' יהודה דאינה לשחיטה אלא לבסוף וכולה מחשבה בסוף שחיטה הוא והוה ליה חדא מחשבה ונמלך ליכא למימר דהא בשני זיתים חישב ואפילו הכי פליג והיינו דאמרינן הכא לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכל מחשבת שחיטה לא מהניא אלא אם כן חישב בגמרה וכדרבא דאמר התם עדיין היא מחלוקת באומר לחצאין וע&quot;כ אית ליה לרבי מאיר אינה לשחיטה אלא לבסוף ואחרים היינו ר&quot;מ הילכך בגמר שחיטה אין שהות לומר שני דברים והיכא דהקדים מולין לערלים בסוף שחיטה מולין חיילי כולה הקדים ערלים למולין ערלים חיילי כולה והוה ליה כולה ערלה ופסלה:

'''והכא במאי עסקינן''' - דקתני הקדים ערלים למולין פסול כגון שגמר בלבו להוציא מולין אחר ערלים ולומר לערלים ולמולין כל מחשבה דקדשים מוציא בפיו הוא:

'''לא בעינן פיו ולבו שוין''' - והלך אחר פיו ואיכא כולה ערלה ואע&quot;פ שלא היה בלבו אלא למקצתה:

'''שאיני נהנה לזה''' - לאיש הזה:

'''לא אמר כלום''' - וסתם משנה היא ור&quot;מ היא: סימן שני אף לערלים גרסינן בסימן ראשון לא היה דעתו אלא למה שהוציא בפיו ובסימן שני היה מוסיף על מחשבתו הילכך כי הקדים ערלים למולין נגמר סימן ראשון בערלים:

'''ור' מאיר לטעמיה דאמר''' - במנחות מפגלין בחצי מתיר דתנן פיגל בקומץ ולא בלבונה בלבונה ולא בקומץ כלומר חישב בהקטרת האחד על מנת לאכול מן השיריים למחר ר&quot;מ אומר פיגול וחכ&quot;א אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר:

'''יש פיגול''' - במחשבת חצי מתיר והאי חצי מתיר הוא דשחיטה בשני הסימנין היא:

'''פתיכי''' - מעורבין:

'''מתני' השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה''' - דלא תשחט על חמץ וגו':

'''אף התמיד''' - של בין הערבים דערב הפסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמ':

'''ר&quot;ש אומר הפסח בי&quot;ד''' - ששחטו על החמץ:

'''לשמו חייב''' - משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא (ושמה שחיטה):

'''ושלא לשמו פטור''' - דפסול הוא ושחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה והכי אית ליה לר&quot;ש בכל דוכתי בכיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פה|א}} ובאותו ואת בנו (דף פא:) ובתשלומי ארבעה וחמשה (ב&quot;ק ע.):

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן בי&quot;ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן ושלא לשמן ואע&quot;ג שכשירין הן כדתנן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|ב|א}} כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין:

'''פטור''' - כדמפרש בגמ' בעידנא דמחייב אפסח לא מיחייב אשאר זבחים:

'''ובמועד''' - בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו לשמו פסול והויא לה שחיטה שאינה ראויה:

'''שלא לשמו''' - אלא לשם שלמים:

'''חייב''' - דלהכי קאי והויא לה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

'''ושאר כל הזבחים''' - ששחטן במועד על החמץ:

'''בין לשמן בין כו' חייב''' - דהא כשירין הן ובגמ' מפרש דקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

'''חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה''' - דפסולה היא כדתנן בזבחים (שם) חוץ מן הפסח והחטאת וטעמא משום דכתיב בשחיטה חטאת היא מעוטא היא ולא הנשחטת שלא לשמה:

'''גמ' עד שיהא החמץ לשוחט כו'''' - ואע&quot;ג דכתיב על חמץ סתמא אם היה חמץ לאחד שאינו מבני החבורה ואפילו ישנו עמו בעזרה ואלו השוחטין פסחיהן רואין אותו והתרו בהן אין עוברין כדמפרש לקמיה מדכתיב לא תשחט ולא ילין כל שישנו בהלנה ישנו בשחיטה ואם יש לא' מהן כולן עוברין:

'''לזורק''' - הדם דזריקה נמי איתרביא במכילתא מדם זבחיך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג א לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא]]
'''לימא''' קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא לבסוף וכדרבא וכו' . בפ' שני דזבחים (ד' ל.) פליגי. אביי ורבא אליבא דר&quot;מ דאביי אמר בלחצו' מודה ר' מאיר ורבא אמר עדיין היא מחלוקת והתם נמי סבר ר' מאיר תפוס לשון ראשון ולחצות מפרש בקונטרס חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים . ונראה כפירוש ר&quot;ח דמפרש לחצות לחצי היום יחולו שניהם וקאמר אביי דהתם מודה ר&quot;מ כיון דבשעת אמירה אינם חלים ולחצי היום יחולו שניהם ורבא סבר דאפילו התם פליג רבי מאיר כמו בשחיטה דאינה אלא לבסוף דאין כאן אלא משהו אחד לחול לשניהם ולר' מאיר חייל קמא ולהכי לערלים ולמולים ערלים חיילי דאמרינן תפוס לשון ראשון אבל אי ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף כיון שיש שהות לשניהם לחול חיילי תרווייהו ולא אמרינן תפוס לשון ראשון אלא דוקא אי אמרינן אינה לשחיטה אלא לבסוף דאין להם שהות לחול לשניהם כדפרי' ולא דמי לתמורת עולה ותמורת שלמים דיותר אמרינן תפוס לשון ראשון כי לא אמר לחצות שיש לשניהם שהות לחול מכי אמר לחצות דהתם כיון דאמר תמורת עולה ואפילו חציה פשטה בכולה ותו לא מצי חייל תמורת שלמים אבל מולים וערלים כי אמרי ישנה לשחיטה כו' הואיל ויכולים לחול זה אחר זה חיילי תרוייהו אף על גב דסבירא ליה בעלמא תפוס לשון ראשון:
[[File:תוס פסחים 5 סג א ולא הספיק לומר למולים.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_ולא הספיק לומר למולים]]
''' ולא''' הספיק לומר למולים כו'. תימה לרשב&quot;א א&quot;כ מאי איריא דקתני הקדים מולים לערלים אפילו הקדים ערלים כשר אם הספיק לומר למולים קודם גמר שחיטה: 
[[File:תוס פסחים 5 סג א רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_רבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין]]
'''רבי''' מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין. מכאן מדקדק ר&quot;י דהא דקרי בכל דוכתי פיגול פסול מחשבה לאו דוקא דאינו פיגול עד שיוציא בשפתיו דאי במחשבה תליא מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר' מאיר הלא גמר בלבו נמי לומר למולים:
[[File:תוס פסחים 5 סג א המתכוין לומר תרומה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_המתכוין לומר תרומה]]
''' המתכוין''' לומר תרומה כו'. אפילו אי דברים שבלב לא הוו דברים גבי ההוא דזבין לניכסי' אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר (קדושין דף מט:) התם אינו טועה בדיבורו אבל הכא דברים שבלב הם ומה שהוציא בשפתיו אינו כלום לפי שטעה בדיבורו:
[[File:תוס פסחים 5 סג א וסימן שני אף לערלים דפתיכי מולין.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_וסימן שני אף לערלים דפתיכי מולין]]
''' וסימן''' שני אף לערלים דפתיכי מולין וכו'. וא&quot;ת א&quot;כ אמאי קאמר הקדים מולין אפילו לא הקדים נמי אלא ששחט סימן ראשון למולים ולערלים וכן שני ואומר ר&quot;י דקמ&quot;ל דאפילו לא פירש אף לערלים אלא ששחט שני לערלים סתמא כיון ששחט סימן ראשון למולים מסתמא אף לערלים קאמר וכן בסיפא דקתני ערלים למולים פסול אפילו הקדים מולין פסול אם פירש שני לערלים דוקא אלא הא קמ&quot;ל דאע&quot;פ ששחט סימן ראשון לערלים סתם לא אמרינן כיון ששחט סימן שני למולים גלי אדעתיה דבסימן ראשון אף לערלים קאמר וכשר:
[[File:תוס פסחים 5 סג א השוחט פסח על החמץ עובר בלא תעשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_א_השוחט פסח על החמץ עובר בלא תעשה]]
''' השוחט''' פסח על החמץ עובר בלא תעשה. אומר ריב&quot;א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ובתוספתא דמכילתין (פ&quot;ד) תניא בהדיא השוחט את הפסח על החמץ בי&quot;ד עובר בלא תעשה והפסח עצמו כשר ויוצא בו ידי חובתו בפסח&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|א}}</text>
      <sha1>fyzfuz1ix1i5dqdyg1l4tvp1yflnwc8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סג ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728779</id>
    <revision>
      <id>3024030</id>
      <parentid>2939133</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:43:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12753" sha1="j6ck5k8rrwv1fj9opletv3yv4pkgui6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|ב|סג א|סד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד ב] או לאחד מבני חבורה, ועד שיהא עמו בעזרה. רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין עמו בעזרה. במאי קמיפלגי? אילימא בעל בסמוך קמיפלגי, דרבי שמעון בן לקיש סבר: על - בסמוך, ורבי יוחנן סבר: לא בעינן על בסמוך. והא איפלגו בה חדא זימנא! דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט תודה לפנים, ולחומה /ולחמה/ חוץ לחומה - לא קדש הלחם. מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ לחומת העזרה - קדיש, ולא בעינן על בסמוך. רבי שמעון בן לקיש אמר: אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש. אלמא: בעינן על בסמוך. אלא: בהתראת ספק קמיפלגי. - בהא נמי הא פליגי בה חדא זימנא! דאיתמר: שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו: אינו לוקה. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוחנן אמר: אינו לוקה - משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל התראת ספק - שמה התראה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: אינו לוקה משום דהוה ליה התראת ספק, והתראת ספק לא שמה התראה. אבל לאו שאין בו מעשה - לוקין עליו. אמרי: לעולם בעל בסמוך קא מיפלגי, וצריכא. דאי איפליגו לענין חמץ - הוה אמינא: בההוא הוא דקאמר רבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך - משום דאיסור הוא, וכל היכא דאיתיה איתיה. אבל לענין מקדש לחם - לא קדיש אלא בפנים, אימא מודה ליה לרבי שמעון בן לקיש דבעינן על בסמוך. דאי איתיה גואי - קדיש, אי לא - לא קדיש. מידי דהוה אכלי שרת, צריכא. ואי אשמעינן לענין מקדש לחם - הוה אמינא: בהך קאמר רבי שמעון בן לקיש דבעינן על בסמוך - דאי איתיה גואי קדיש, אי לא - לא קדיש. אבל לענין חמץ - מודה ליה לרבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך דאיסורא הוא, וכל היכא דאיתיה - איתיה, צריכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב אושעיא מרבי אמי: אין לו לשוחט, ויש לו לאחד מבני חבורה מהו? אמר ליה: מי כתיב לא תשחט על חמצך? לא תשחט על חמץ כתיב, אמר ליה: אי הכי - אפילו לאחד בסוף העולם נמי! - אמר ליה: אמר קרא לא תשחט ולא ילין, לא תשחט על חמץ, הנך דקיימי עליה משום לא ילין. אמר רב פפא: הילכך, כהן המקטיר את החלב - עובר בלא תעשה, הואיל וישנו בכלל הלנת אמורין. תניא כוותיה דרב פפא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ - עובר בלא תעשה. אימתי - בזמן שהוא לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם - אין זקוק לו. ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר חייב. אבל המולק את העוף בארבעה עשר - אינו עובר בלא כלום. ורמינהי: השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה, רבי יהודה אומר: אף התמיד. אמרו לו: לא אמרו אלא בפסח בלבד. אימתי - בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם - אין זקוק לו. ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב, אבל הקומץ את המנחה - אינו עובר בלא תעשה. המקטיר את האימורין - אינו עובר בלא תעשה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בעל בסמוך''' - כל היכא דכתיב על משמע בסמוך והכא על חמץ כתיב כמו ועליו מטה מנשה ([[במדבר ב]]):

'''בפנים''' - בעזרה:

'''לחמי תודה''' - משהוקדשו בפה קדשו קדושת דמים ליאסר באכילה ובהנאה אבל לא קדשו קדושת הגוף ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין ושחיטת הזבח מקדשתן לגופן להיות נפסלין בטבול יום ובמגע מחוסר כפורים ובלינה ואם נטמאו ישרפו כדכתיב על זבח התודה חלות ואמר מר במנחות קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קרוי קרבן אלא בזביחה:

'''לא קדש הלחם''' - קדושת הגוף:

'''בית פאגי''' - היינו מקום חיצון שבירושלים התם הוא דחוץ לחומת בית פאגי חוץ לירושלים הוא ואינו מקום אכילת קדשים קלים ואם יצאו שם נפסלין התם ודאי לא מקדשא ליה שחיטה אבל אי חוץ לחומת עזרה קאי אע&quot;ג דלאו גבי זבח קאי בשעת זביחה הואיל ובמקום הכשירו היה עומד שפיר דמי ולא בעינן על בסמוך:

'''אלא''' - הכא גבי חמץ:

'''בהתראת ספק קא מיפלגי''' - דמלקות ליתא אלא בהתראה וכי מתרינן ביה לא תשחט על החמץ אי חזינן חמץ גביה ומתרין ביה הויא התראת ודאי ואי לא התראת ספק היא ואפילו אשתכח דהוה ליה בביתיה כיון דאנן לא הוי ידעינן לאו התראה היא ור' יוחנן סבר התראת ספק שמה התראה ואי אישתכח דהוה ליה מיחייב:

'''פטור ממלקות''' - דלא תשא:

'''התראת ספק''' - וכי מתריה ביה אכלהו היום פן תעבור על השבועה שמא יעבור שמא לא יעבור על התראתנו דעדיין יש שהות ביום:

'''וצריכי''' - לאיפלוגי בחמץ ובלחמי תודה:

'''מידי דהוה אכלי שרת''' - דמקדשי גופה כדכתיב כל הנוגע בהם יקדש ואין מקדשין אלא הנכנס לתוכן:

'''רב אושעיא''' - הא דפשיטא לר&quot;ל לעיל הוא מיבעיא ליה:

'''אפי' לאחד בסוף העולם''' - שאינו מבני חבורה נמי אם ישנו עמו בעזרה יעבור השוחט הזה עליו אם התרו בו כל בני חבורה בכלל לא ילין מן הבשר הן בבל תותירו:

'''לא תשחט ולא ילין''' - בחד קרא נינהו:

'''המקטיר את החלב''' - של פסח על החמץ שיש לו בשעת הקטרה אי לא היה לא' מבני חבורה חמץ בשעת שחיטה ויש לו לכהן המקטיר בשעת הקטרה עובר הוא ואע&quot;ג דלא כתיב אלא לא תשחט וזריקה מתרביא במכילתא מדם אתי נמי הקטרה מדסמכיה ללא ילין כל שישנו בעבודה שלהן באזהרת הלנה ישנו נמי באזהרת חמץ הילכך מקטיר נמי עובר:

'''הואיל וישנו בהלנת אמורין''' - דכתיב בהו נמי לא ילין חלב חגי:

'''אבל המולק את העוף''' - של מחוסר כיפורים דאמרן בפירקין (דף נט.) דכשר להקרבה אחר התמיד שהוא זמן שחיטת פסח אינו עובר עליו משום לא תשחט על חמץ ולקמן מוקי לה כר&quot;ש דמחייב נמי אשאר זבחים במועד והכא טעמ' לפטורה משום די&quot;ד לא מיחייב עליה אשאר זבחים ועוף דנקט לאו דוקא אלא משום דאין דרך לשחוט שום קרבן בזמן שחיטת פסח דהיינו אחר חצות אלא קרבן של מחוסר כיפורים כדי שיאכל פסחו לערב ורובייהו עוף מייתין זב וזבה ויולדת אפילו עשירים ומצורע עני:

'''אחד השוחט''' - את הפסח ואחד הזורק את דמו ואחד המולק חטאת העוף דמחוסר כיפורים:

'''ואחד המזה''' - מדמה כדכתיב והזה מדם החטאת וגו' ובחטאת העוף קאי והך סיפא דמשמע דעובר אף אשאר קרבנות רמי לקמן ארישא דקתני לא אמרו אלא פסח בלבד:

'''אבל הקומץ מנחה''' - במועד על החמץ:

'''אינו עובר''' - דקמיצה ודאי לאו שחיטה היא:

'''המקטיר את האימורין''' - בין פסח בי&quot;ד בין במועד אשאר זבחים אינו עובר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג ב או לאחד מבני חבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_ב_או לאחד מבני חבורה]]
'''או''' לאחד מבני חבורה. אומר ר&quot;י דלא מיחייב בעל החמץ אלא השוחט והזורק דלא תשחט אמר רחמנא ועוד איך יתחייב לרבי יוחנן הא לאו שאין בו מעשה הוא:

''' לא''' אמרינן על בסמוך. תימה דבפ' שתי הלחם (מנחות צח.) אמרינן דלכל הפחות בעינן על בסמוך דפליגי תנאי בבזיכי לבונה של לחם הפנים דאיכא למאן דאמר ונתת על המערכת על ממש ואיכא למאן דאמר על בסמוך וכן באלו נאמרין (סוטה לז.) פליגי בקרא דונתת את הברכה על הר גרזים אי על ממש אי בסמוך וי&quot;ל דהתם סברא הוא דהוי בסמוך דהא בשעת הנחת הלחם היו מניחין אותם ובשעת סילוקו נקטרים וכן גבי הר גריזים סברא הוא דלכל הפחות סמוך בעינן דאי לאו הכי למאי כתביה וכן משמע בסמוך דהיכא דסברא הוא לא פליגי דקאמר אבל לענין מקדש אימא מודה ליה לריש לקיש:

''' התראת''' ספק לא שמה התראה. מתוך פ&quot;ה משמע דלא הוי התראה משום כיון דלא ידעינן לאו התראה היא ולא נהירא לר&quot;י דמה לנו אם ספק למתרה אלא שיהא ודאי למותרה דלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ולשון הקונטרס נמי יש ליישב דה&quot;ק כיון דאנן לא הוה ידעינן לאו התראה היא שיכול המותר' להכחישנו ולומר שוגג הייתי:

''' לאו''' שאין בו מעשה לוקין עליו כו'. מפורש בהשוכר את הפועלים (ב&quot;מ צ:):

''' מידי''' דהוי אכלי שרת. פי' בקונטרס דאין מקדשין אלא מה שבתוכן. וקשה מה שייך זה לשחיטת הזבח שלא יקדש אלא מה שבפנים לעזרה הילכך נראה לפרש מידי דהוה אכלי שרת שאין מקדשין מה שבתוכן אלא כשהן בעזרה וכן משמע בפרק המזבח מקדש (זבחים פח.) דקאמר כלי שרת אין מקדשין אלא מתוכן ואין מקדשין אלא בפנים וא&quot;ת דתנן בלולב וערבה (סוכה מח:) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקודשת מערב שבת ופריך (שם מט:) ואמאי ניתי מקודשת א&quot;ר זעירי קא סבר אין שיעור למים וכלי שרת מקדשין שלא מדעת פי' ואי מייתי מקודשת איפסיל להו בלינה והשתא אכתי נייתי מקודשת ויניחנה חוץ לעזרה דלא מיקדשה אלא בפנים וי&quot;ל דטוב להביא שאינה מקודשת ויניחנה בפני' ממקודשת ויניחנה בחוץ:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|ב}}</text>
      <sha1>j6ck5k8rrwv1fj9opletv3yv4pkgui6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024032</id>
      <parentid>3024030</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T10:41:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12895" sha1="j7p5tx2jd0s4794c5u90qlf2x1oqbi8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|ב|סג א|סד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד ב] או לאחד מבני חבורה, ועד שיהא עמו בעזרה. רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין עמו בעזרה. במאי קמיפלגי? אילימא בעל בסמוך קמיפלגי, דרבי שמעון בן לקיש סבר: על - בסמוך, ורבי יוחנן סבר: לא בעינן על בסמוך. והא איפלגו בה חדא זימנא! דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט תודה לפנים, ולחומה /ולחמה/ חוץ לחומה - לא קדש הלחם. מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ לחומת העזרה - קדיש, ולא בעינן על בסמוך. רבי שמעון בן לקיש אמר: אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש. אלמא: בעינן על בסמוך. אלא: בהתראת ספק קמיפלגי. - בהא נמי הא פליגי בה חדא זימנא! דאיתמר: שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו: אינו לוקה. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוחנן אמר: אינו לוקה - משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל התראת ספק - שמה התראה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: אינו לוקה משום דהוה ליה התראת ספק, והתראת ספק לא שמה התראה. אבל לאו שאין בו מעשה - לוקין עליו. אמרי: לעולם בעל בסמוך קא מיפלגי, וצריכא. דאי איפליגו לענין חמץ - הוה אמינא: בההוא הוא דקאמר רבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך - משום דאיסור הוא, וכל היכא דאיתיה איתיה. אבל לענין מקדש לחם - לא קדיש אלא בפנים, אימא מודה ליה לרבי שמעון בן לקיש דבעינן על בסמוך. דאי איתיה גואי - קדיש, אי לא - לא קדיש. מידי דהוה אכלי שרת, צריכא. ואי אשמעינן לענין מקדש לחם - הוה אמינא: בהך קאמר רבי שמעון בן לקיש דבעינן על בסמוך - דאי איתיה גואי קדיש, אי לא - לא קדיש. אבל לענין חמץ - מודה ליה לרבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך דאיסורא הוא, וכל היכא דאיתיה - איתיה, צריכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב אושעיא מרבי אמי: אין לו לשוחט, ויש לו לאחד מבני חבורה מהו? אמר ליה: מי כתיב לא תשחט על חמצך? לא תשחט על חמץ כתיב, אמר ליה: אי הכי - אפילו לאחד בסוף העולם נמי! - אמר ליה: אמר קרא לא תשחט ולא ילין, לא תשחט על חמץ, הנך דקיימי עליה משום לא ילין. אמר רב פפא: הילכך, כהן המקטיר את החלב - עובר בלא תעשה, הואיל וישנו בכלל הלנת אמורין. תניא כוותיה דרב פפא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ - עובר בלא תעשה. אימתי - בזמן שהוא לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם - אין זקוק לו. ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר חייב. אבל המולק את העוף בארבעה עשר - אינו עובר בלא כלום. ורמינהי: השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה, רבי יהודה אומר: אף התמיד. אמרו לו: לא אמרו אלא בפסח בלבד. אימתי - בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם - אין זקוק לו. ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב, אבל הקומץ את המנחה - אינו עובר בלא תעשה. המקטיר את האימורין - אינו עובר בלא תעשה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בעל בסמוך''' - כל היכא דכתיב על משמע בסמוך והכא על חמץ כתיב כמו ועליו מטה מנשה ([[במדבר ב]]):

'''בפנים''' - בעזרה:

'''לחמי תודה''' - משהוקדשו בפה קדשו קדושת דמים ליאסר באכילה ובהנאה אבל לא קדשו קדושת הגוף ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין ושחיטת הזבח מקדשתן לגופן להיות נפסלין בטבול יום ובמגע מחוסר כפורים ובלינה ואם נטמאו ישרפו כדכתיב על זבח התודה חלות ואמר מר במנחות קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קרוי קרבן אלא בזביחה:

'''לא קדש הלחם''' - קדושת הגוף:

'''בית פאגי''' - היינו מקום חיצון שבירושלים התם הוא דחוץ לחומת בית פאגי חוץ לירושלים הוא ואינו מקום אכילת קדשים קלים ואם יצאו שם נפסלין התם ודאי לא מקדשא ליה שחיטה אבל אי חוץ לחומת עזרה קאי אע&quot;ג דלאו גבי זבח קאי בשעת זביחה הואיל ובמקום הכשירו היה עומד שפיר דמי ולא בעינן על בסמוך:

'''אלא''' - הכא גבי חמץ:

'''בהתראת ספק קא מיפלגי''' - דמלקות ליתא אלא בהתראה וכי מתרינן ביה לא תשחט על החמץ אי חזינן חמץ גביה ומתרין ביה הויא התראת ודאי ואי לא התראת ספק היא ואפילו אשתכח דהוה ליה בביתיה כיון דאנן לא הוי ידעינן לאו התראה היא ור' יוחנן סבר התראת ספק שמה התראה ואי אישתכח דהוה ליה מיחייב:

'''פטור ממלקות''' - דלא תשא:

'''התראת ספק''' - וכי מתריה ביה אכלהו היום פן תעבור על השבועה שמא יעבור שמא לא יעבור על התראתנו דעדיין יש שהות ביום:

'''וצריכי''' - לאיפלוגי בחמץ ובלחמי תודה:

'''מידי דהוה אכלי שרת''' - דמקדשי גופה כדכתיב כל הנוגע בהם יקדש ואין מקדשין אלא הנכנס לתוכן:

'''רב אושעיא''' - הא דפשיטא לר&quot;ל לעיל הוא מיבעיא ליה:

'''אפי' לאחד בסוף העולם''' - שאינו מבני חבורה נמי אם ישנו עמו בעזרה יעבור השוחט הזה עליו אם התרו בו כל בני חבורה בכלל לא ילין מן הבשר הן בבל תותירו:

'''לא תשחט ולא ילין''' - בחד קרא נינהו:

'''המקטיר את החלב''' - של פסח על החמץ שיש לו בשעת הקטרה אי לא היה לא' מבני חבורה חמץ בשעת שחיטה ויש לו לכהן המקטיר בשעת הקטרה עובר הוא ואע&quot;ג דלא כתיב אלא לא תשחט וזריקה מתרביא במכילתא מדם אתי נמי הקטרה מדסמכיה ללא ילין כל שישנו בעבודה שלהן באזהרת הלנה ישנו נמי באזהרת חמץ הילכך מקטיר נמי עובר:

'''הואיל וישנו בהלנת אמורין''' - דכתיב בהו נמי לא ילין חלב חגי:

'''אבל המולק את העוף''' - של מחוסר כיפורים דאמרן בפירקין (דף נט.) דכשר להקרבה אחר התמיד שהוא זמן שחיטת פסח אינו עובר עליו משום לא תשחט על חמץ ולקמן מוקי לה כר&quot;ש דמחייב נמי אשאר זבחים במועד והכא טעמ' לפטורה משום די&quot;ד לא מיחייב עליה אשאר זבחים ועוף דנקט לאו דוקא אלא משום דאין דרך לשחוט שום קרבן בזמן שחיטת פסח דהיינו אחר חצות אלא קרבן של מחוסר כיפורים כדי שיאכל פסחו לערב ורובייהו עוף מייתין זב וזבה ויולדת אפילו עשירים ומצורע עני:

'''אחד השוחט''' - את הפסח ואחד הזורק את דמו ואחד המולק חטאת העוף דמחוסר כיפורים:

'''ואחד המזה''' - מדמה כדכתיב והזה מדם החטאת וגו' ובחטאת העוף קאי והך סיפא דמשמע דעובר אף אשאר קרבנות רמי לקמן ארישא דקתני לא אמרו אלא פסח בלבד:

'''אבל הקומץ מנחה''' - במועד על החמץ:

'''אינו עובר''' - דקמיצה ודאי לאו שחיטה היא:

'''המקטיר את האימורין''' - בין פסח בי&quot;ד בין במועד אשאר זבחים אינו עובר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג ב או לאחד מבני חבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_ב_או לאחד מבני חבורה]]
'''או''' לאחד מבני חבורה. אומר ר&quot;י דלא מיחייב בעל החמץ אלא השוחט והזורק דלא תשחט אמר רחמנא ועוד איך יתחייב לרבי יוחנן הא לאו שאין בו מעשה הוא:
[[File:תוס פסחים 5 סג ב לא אמרינן על בסמוך.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_ב_לא אמרינן על בסמוך]]
''' לא''' אמרינן על בסמוך. תימה דבפ' שתי הלחם (מנחות צח.) אמרינן דלכל הפחות בעינן על בסמוך דפליגי תנאי בבזיכי לבונה של לחם הפנים דאיכא למאן דאמר ונתת על המערכת על ממש ואיכא למאן דאמר על בסמוך וכן באלו נאמרין (סוטה לז.) פליגי בקרא דונתת את הברכה על הר גרזים אי על ממש אי בסמוך וי&quot;ל דהתם סברא הוא דהוי בסמוך דהא בשעת הנחת הלחם היו מניחין אותם ובשעת סילוקו נקטרים וכן גבי הר גריזים סברא הוא דלכל הפחות סמוך בעינן דאי לאו הכי למאי כתביה וכן משמע בסמוך דהיכא דסברא הוא לא פליגי דקאמר אבל לענין מקדש אימא מודה ליה לריש לקיש:

''' התראת''' ספק לא שמה התראה. מתוך פ&quot;ה משמע דלא הוי התראה משום כיון דלא ידעינן לאו התראה היא ולא נהירא לר&quot;י דמה לנו אם ספק למתרה אלא שיהא ודאי למותרה דלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ולשון הקונטרס נמי יש ליישב דה&quot;ק כיון דאנן לא הוה ידעינן לאו התראה היא שיכול המותר' להכחישנו ולומר שוגג הייתי:

''' לאו''' שאין בו מעשה לוקין עליו כו'. מפורש בהשוכר את הפועלים (ב&quot;מ צ:):

''' מידי''' דהוי אכלי שרת. פי' בקונטרס דאין מקדשין אלא מה שבתוכן. וקשה מה שייך זה לשחיטת הזבח שלא יקדש אלא מה שבפנים לעזרה הילכך נראה לפרש מידי דהוה אכלי שרת שאין מקדשין מה שבתוכן אלא כשהן בעזרה וכן משמע בפרק המזבח מקדש (זבחים פח.) דקאמר כלי שרת אין מקדשין אלא מתוכן ואין מקדשין אלא בפנים וא&quot;ת דתנן בלולב וערבה (סוכה מח:) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקודשת מערב שבת ופריך (שם מט:) ואמאי ניתי מקודשת א&quot;ר זעירי קא סבר אין שיעור למים וכלי שרת מקדשין שלא מדעת פי' ואי מייתי מקודשת איפסיל להו בלינה והשתא אכתי נייתי מקודשת ויניחנה חוץ לעזרה דלא מיקדשה אלא בפנים וי&quot;ל דטוב להביא שאינה מקודשת ויניחנה בפני' ממקודשת ויניחנה בחוץ:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|ב}}</text>
      <sha1>j7p5tx2jd0s4794c5u90qlf2x1oqbi8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024035</id>
      <parentid>3024032</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:04:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13052" sha1="qf3gvxtikrd8p366b7qsmkcgz0br2ye" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סג|ב|סג א|סד א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סג עמוד ב] או לאחד מבני חבורה, ועד שיהא עמו בעזרה. רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין עמו בעזרה. במאי קמיפלגי? אילימא בעל בסמוך קמיפלגי, דרבי שמעון בן לקיש סבר: על - בסמוך, ורבי יוחנן סבר: לא בעינן על בסמוך. והא איפלגו בה חדא זימנא! דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט תודה לפנים, ולחומה /ולחמה/ חוץ לחומה - לא קדש הלחם. מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן אמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ לחומת העזרה - קדיש, ולא בעינן על בסמוך. רבי שמעון בן לקיש אמר: אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש. אלמא: בעינן על בסמוך. אלא: בהתראת ספק קמיפלגי. - בהא נמי הא פליגי בה חדא זימנא! דאיתמר: שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו: אינו לוקה. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוחנן אמר: אינו לוקה - משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל התראת ספק - שמה התראה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: אינו לוקה משום דהוה ליה התראת ספק, והתראת ספק לא שמה התראה. אבל לאו שאין בו מעשה - לוקין עליו. אמרי: לעולם בעל בסמוך קא מיפלגי, וצריכא. דאי איפליגו לענין חמץ - הוה אמינא: בההוא הוא דקאמר רבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך - משום דאיסור הוא, וכל היכא דאיתיה איתיה. אבל לענין מקדש לחם - לא קדיש אלא בפנים, אימא מודה ליה לרבי שמעון בן לקיש דבעינן על בסמוך. דאי איתיה גואי - קדיש, אי לא - לא קדיש. מידי דהוה אכלי שרת, צריכא. ואי אשמעינן לענין מקדש לחם - הוה אמינא: בהך קאמר רבי שמעון בן לקיש דבעינן על בסמוך - דאי איתיה גואי קדיש, אי לא - לא קדיש. אבל לענין חמץ - מודה ליה לרבי יוחנן דלא בעינן על בסמוך דאיסורא הוא, וכל היכא דאיתיה - איתיה, צריכא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב אושעיא מרבי אמי: אין לו לשוחט, ויש לו לאחד מבני חבורה מהו? אמר ליה: מי כתיב לא תשחט על חמצך? לא תשחט על חמץ כתיב, אמר ליה: אי הכי - אפילו לאחד בסוף העולם נמי! - אמר ליה: אמר קרא לא תשחט ולא ילין, לא תשחט על חמץ, הנך דקיימי עליה משום לא ילין. אמר רב פפא: הילכך, כהן המקטיר את החלב - עובר בלא תעשה, הואיל וישנו בכלל הלנת אמורין. תניא כוותיה דרב פפא: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|השוחט את הפסח על החמץ - עובר בלא תעשה. אימתי - בזמן שהוא לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם - אין זקוק לו. ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר חייב. אבל המולק את העוף בארבעה עשר - אינו עובר בלא כלום. ורמינהי: השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה, רבי יהודה אומר: אף התמיד. אמרו לו: לא אמרו אלא בפסח בלבד. אימתי - בזמן שיש לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה. היה לאחד בסוף העולם - אין זקוק לו. ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המולק ואחד המזה חייב, אבל הקומץ את המנחה - אינו עובר בלא תעשה. המקטיר את האימורין - אינו עובר בלא תעשה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בעל בסמוך''' - כל היכא דכתיב על משמע בסמוך והכא על חמץ כתיב כמו ועליו מטה מנשה ([[במדבר ב]]):

'''בפנים''' - בעזרה:

'''לחמי תודה''' - משהוקדשו בפה קדשו קדושת דמים ליאסר באכילה ובהנאה אבל לא קדשו קדושת הגוף ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין ושחיטת הזבח מקדשתן לגופן להיות נפסלין בטבול יום ובמגע מחוסר כפורים ובלינה ואם נטמאו ישרפו כדכתיב על זבח התודה חלות ואמר מר במנחות קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קרוי קרבן אלא בזביחה:

'''לא קדש הלחם''' - קדושת הגוף:

'''בית פאגי''' - היינו מקום חיצון שבירושלים התם הוא דחוץ לחומת בית פאגי חוץ לירושלים הוא ואינו מקום אכילת קדשים קלים ואם יצאו שם נפסלין התם ודאי לא מקדשא ליה שחיטה אבל אי חוץ לחומת עזרה קאי אע&quot;ג דלאו גבי זבח קאי בשעת זביחה הואיל ובמקום הכשירו היה עומד שפיר דמי ולא בעינן על בסמוך:

'''אלא''' - הכא גבי חמץ:

'''בהתראת ספק קא מיפלגי''' - דמלקות ליתא אלא בהתראה וכי מתרינן ביה לא תשחט על החמץ אי חזינן חמץ גביה ומתרין ביה הויא התראת ודאי ואי לא התראת ספק היא ואפילו אשתכח דהוה ליה בביתיה כיון דאנן לא הוי ידעינן לאו התראה היא ור' יוחנן סבר התראת ספק שמה התראה ואי אישתכח דהוה ליה מיחייב:

'''פטור ממלקות''' - דלא תשא:

'''התראת ספק''' - וכי מתריה ביה אכלהו היום פן תעבור על השבועה שמא יעבור שמא לא יעבור על התראתנו דעדיין יש שהות ביום:

'''וצריכי''' - לאיפלוגי בחמץ ובלחמי תודה:

'''מידי דהוה אכלי שרת''' - דמקדשי גופה כדכתיב כל הנוגע בהם יקדש ואין מקדשין אלא הנכנס לתוכן:

'''רב אושעיא''' - הא דפשיטא לר&quot;ל לעיל הוא מיבעיא ליה:

'''אפי' לאחד בסוף העולם''' - שאינו מבני חבורה נמי אם ישנו עמו בעזרה יעבור השוחט הזה עליו אם התרו בו כל בני חבורה בכלל לא ילין מן הבשר הן בבל תותירו:

'''לא תשחט ולא ילין''' - בחד קרא נינהו:

'''המקטיר את החלב''' - של פסח על החמץ שיש לו בשעת הקטרה אי לא היה לא' מבני חבורה חמץ בשעת שחיטה ויש לו לכהן המקטיר בשעת הקטרה עובר הוא ואע&quot;ג דלא כתיב אלא לא תשחט וזריקה מתרביא במכילתא מדם אתי נמי הקטרה מדסמכיה ללא ילין כל שישנו בעבודה שלהן באזהרת הלנה ישנו נמי באזהרת חמץ הילכך מקטיר נמי עובר:

'''הואיל וישנו בהלנת אמורין''' - דכתיב בהו נמי לא ילין חלב חגי:

'''אבל המולק את העוף''' - של מחוסר כיפורים דאמרן בפירקין (דף נט.) דכשר להקרבה אחר התמיד שהוא זמן שחיטת פסח אינו עובר עליו משום לא תשחט על חמץ ולקמן מוקי לה כר&quot;ש דמחייב נמי אשאר זבחים במועד והכא טעמ' לפטורה משום די&quot;ד לא מיחייב עליה אשאר זבחים ועוף דנקט לאו דוקא אלא משום דאין דרך לשחוט שום קרבן בזמן שחיטת פסח דהיינו אחר חצות אלא קרבן של מחוסר כיפורים כדי שיאכל פסחו לערב ורובייהו עוף מייתין זב וזבה ויולדת אפילו עשירים ומצורע עני:

'''אחד השוחט''' - את הפסח ואחד הזורק את דמו ואחד המולק חטאת העוף דמחוסר כיפורים:

'''ואחד המזה''' - מדמה כדכתיב והזה מדם החטאת וגו' ובחטאת העוף קאי והך סיפא דמשמע דעובר אף אשאר קרבנות רמי לקמן ארישא דקתני לא אמרו אלא פסח בלבד:

'''אבל הקומץ מנחה''' - במועד על החמץ:

'''אינו עובר''' - דקמיצה ודאי לאו שחיטה היא:

'''המקטיר את האימורין''' - בין פסח בי&quot;ד בין במועד אשאר זבחים אינו עובר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 5 סג ב או לאחד מבני חבורה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_ב_או לאחד מבני חבורה]]
'''או''' לאחד מבני חבורה. אומר ר&quot;י דלא מיחייב בעל החמץ אלא השוחט והזורק דלא תשחט אמר רחמנא ועוד איך יתחייב לרבי יוחנן הא לאו שאין בו מעשה הוא:
[[File:תוס פסחים 5 סג ב לא אמרינן על בסמוך.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_ב_לא אמרינן על בסמוך]]
''' לא''' אמרינן על בסמוך. תימה דבפ' שתי הלחם (מנחות צח.) אמרינן דלכל הפחות בעינן על בסמוך דפליגי תנאי בבזיכי לבונה של לחם הפנים דאיכא למאן דאמר ונתת על המערכת על ממש ואיכא למאן דאמר על בסמוך וכן באלו נאמרין (סוטה לז.) פליגי בקרא דונתת את הברכה על הר גרזים אי על ממש אי בסמוך וי&quot;ל דהתם סברא הוא דהוי בסמוך דהא בשעת הנחת הלחם היו מניחין אותם ובשעת סילוקו נקטרים וכן גבי הר גריזים סברא הוא דלכל הפחות סמוך בעינן דאי לאו הכי למאי כתביה וכן משמע בסמוך דהיכא דסברא הוא לא פליגי דקאמר אבל לענין מקדש אימא מודה ליה לריש לקיש:
[[File:תוס פסחים 5 סג ב התראת ספק לא שמה התראה.ogg|thumb|תוס_פסחים_5_סג_ב_התראת ספק לא שמה התראה]]
''' התראת''' ספק לא שמה התראה. מתוך פ&quot;ה משמע דלא הוי התראה משום כיון דלא ידעינן לאו התראה היא ולא נהירא לר&quot;י דמה לנו אם ספק למתרה אלא שיהא ודאי למותרה דלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד ולשון הקונטרס נמי יש ליישב דה&quot;ק כיון דאנן לא הוה ידעינן לאו התראה היא שיכול המותר' להכחישנו ולומר שוגג הייתי:

''' לאו''' שאין בו מעשה לוקין עליו כו'. מפורש בהשוכר את הפועלים (ב&quot;מ צ:):

''' מידי''' דהוי אכלי שרת. פי' בקונטרס דאין מקדשין אלא מה שבתוכן. וקשה מה שייך זה לשחיטת הזבח שלא יקדש אלא מה שבפנים לעזרה הילכך נראה לפרש מידי דהוה אכלי שרת שאין מקדשין מה שבתוכן אלא כשהן בעזרה וכן משמע בפרק המזבח מקדש (זבחים פח.) דקאמר כלי שרת אין מקדשין אלא מתוכן ואין מקדשין אלא בפנים וא&quot;ת דתנן בלולב וערבה (סוכה מח:) כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקודשת מערב שבת ופריך (שם מט:) ואמאי ניתי מקודשת א&quot;ר זעירי קא סבר אין שיעור למים וכלי שרת מקדשין שלא מדעת פי' ואי מייתי מקודשת איפסיל להו בלינה והשתא אכתי נייתי מקודשת ויניחנה חוץ לעזרה דלא מיקדשה אלא בפנים וי&quot;ל דטוב להביא שאינה מקודשת ויניחנה בפני' ממקודשת ויניחנה בחוץ:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ה|סג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ה|סג|ב}}</text>
      <sha1>qf3gvxtikrd8p366b7qsmkcgz0br2ye</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3023990</id>
      <parentid>3023872</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:14:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נעילה */</comment>
      <origin>3023990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31108" sha1="k43zzqmz7aazs7eaifx1hw58hltcja1" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי והבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגרה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שקי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהלל שם הקל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>k43zzqmz7aazs7eaifx1hw58hltcja1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים אל מי אמשילך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732772</id>
    <revision>
      <id>3023986</id>
      <parentid>2954868</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:01:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11931" sha1="pqivxlv3vg0fntb4cvmwpowzlq68fy8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים אֶל מִי אַמְשִׁילֶךָ / וְאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}מָּה אֲדַמֶּךָ / וְכָל דְּמוּת טֶבַע חוֹתָמֶךָ{{ש}}
{{סי|גָּ}}בַהְתָּ מִכָּל מֶרְכָּבָה / וְגָאִיתָ מִכָּל מַחֲשָׁבָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר מִי יְכַלְכְּלֶךָ / וּלְשׁוֹן מִי תְכִילֶךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}יֵשׁ לֵבָב יְגוּרֶךָ / וְיֵשׁ עַיִן תְּשׁוּרֶךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}אֶת מִי נוֹעַצְתָּ וַיְבִינֶךָ / וְלֹא נוֹצַר אֵל לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עוֹלָמֶךָ יְעִידֶךָ / כִּי אֵין בִּלְעָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}כְמָתְךָ בַּכֹּל מְבֹאֶרֶת / וְאוֹת חוֹתָמְךָ נִכֶּרֶת{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם הָרִים יֻלָּדוּ / וְעַמּוּדֵי שַׁחַק עָמָדוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}יָ אַתָּה הוּא אֱלהִים / וְאֵין עֲמָקִים וְאֵין גְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}לְכַּלְתָּ הַכֹּל וְלֹא יְכַלְכְּלוּךָ / וּמִלֵּאתָ הַכֹּל וְלֹא יְכִילוּךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָבוֹת עָמְדוּ מִלִּדְרֹשׁ / וּלְשׁוֹנוֹת נִלְאוּ מִלִּפְרֹשׁ{{ש}}
{{סי|מַ}}חְשְׁבוֹת חֲכָמִים יִתְמָהוּ / וְרַעְיוֹנֵי מְהִירִים יִתְמַהְמָהוּ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת נִקְרֵאתָ / וְעַל כָּל תְּהִלָּה מְאֹד נַעֲלֵיתָ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}גִּיא כֹחַ אֵיךְ נִפְלֵאתָ / וְהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מִלֵּאתָ{{ש}}
{{סי|עָ}}מֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ / וְרָחוֹק רָחוֹק מִי יִרְאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}עָלֶיךָ הֵם הַדְּרוּשִׁים / אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתְךָ הִיא הַנִּשְׁמַעַת / וְתוֹרָתְךָ הִיא הַנּוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קִ}}רְבָתְךָ קְרוֹבָה לַשָּׁבִים / וּרְחוֹקָה מְאֹד מִן הַשּׁוֹבָבִים{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּךָ הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת / וְלֹא נִצְרְכוּ לִמְאוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מָעוּךָ בְּאָזְנֵי רַעְיוֹנֵיהֶם / כִּי תֶּחֱרַשְׁנָה אָזְנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד קְדֻשָּׁתְךָ קוֹרְאוֹת / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת.
 
{{עוגן בשורה|ה' צבאות}}{{הור|סימן: '''יהודה הלוי בר שמואל'''}}

{{סי|יְ}}יָ צְבָאוֹת שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ / יְיָ אֶחָד שֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְכוּתְךָ לֹא יְסֻפַּר וְלֹא יְדֻבַּר / וְאֶל אֱלָהוּתָךְ שֵׁנִי לֹא יְחֻבָּר{{ש}}
{{סי|וְ}}כַמָּה פָנִים לְפָנִים הַנּוֹרָאִים / וְכַמָּה אֲחוֹרַיִם לַאֲחוֹרַיִם הַנִּרְאִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי מֶרְכָּבָה הֵקַמְתָּ לְעֵד וּלְאוֹת / כִּי הַדָּבָר מֵאֵת יְיָ צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}כֹּל עֲבָדֶיךָ מְשָׁרְתֵי פָנֶיךָ / גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ם הַנֶּעֱלָמִים מֵעֵינֵי בְרוּאֶיךָ / הֵם הַנִּרְאִים לְעֵינֵי נְבִיאֶיךָ{{ש}}
{{סי|לָ}}הֶם יִקָּרְאוּ רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים / וּבְאֵין הֲלִיכָה רָצִים וְשָׁבִים{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲלִיכוֹתָם הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ / אֲדֹנָי בָּם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}דַבְּרוּ וְאָכֵן בְּרִשְׁיוֹנֶךָ / יַעֲשׂוּ וְאוּלָם כִּרְצוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זֹאת יֹאמְרוּ שׁוֹמְעֵי מִלֵּיהֶם / כִּי פִיךָ הַמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רֹ}}אשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה וַחֲיָלֵיהֶם / וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|שִׁ}}כֵּן אוֹר עוֹלָם עֲלֵיהֶם / וַיְהִי שָׁלוֹם בְּאָהֳלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מַ}}עְיַן חָכְמָה מֵאִתָּם יוֹצֵא / וּמְקוֹר חַיִּים עִמָּם יִמָּצֵא{{ש}}
{{סי|וְ}}אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת / וְאֵין חֶסְרוֹן וְאֵין מָוֶת{{ש}}
{{סי|אַ}}שְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְעָרֵב / לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתָם לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב{{ש}}
{{סי|לִ}}קְרֹא כְדָוִד לִקְרַאת מַעֲרָכָיו / בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו.
 
{{הור|סימן: '''המודה לאדוניו'''}}

{{סי|הַ}}מֶּמְשָׁלָה הַשֵּׁנִית צְבָא הַשָּׁמַיִם / וְחַיּוֹת מֶרְכָּבָה גַּבּוֹת מְלֵאוֹת עֵינַיִם{{ש}}
{{סי|מַ}}יְמִינִים וּמַשְׂמְאִילִים רָצִים וְשָׁבִים / עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם נִצָּבִים{{ש}}
{{סי|וְ}}הָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם / וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִשְׁכִינָתְךָ מְגַמָּתָם{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלֵי רְבָבוֹת חֲיָלִים חֲיָלִים / כֻּלָּם תַּחְכְּמוֹנִים וְרַבֵּי פְעָלִים{{ש}}
{{סי|הָ}}עוֹלִים אַחֲרֵיהֶם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ / אִישׁ אִישׁ אֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף וְזוֹרֵחַ{{ש}}
{{סי|לָ}}הֶם יִתְחַבְּרוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר / הַנְּתוּנִים לְמֶמְשָׁלוֹת רַבּוֹת וּלְמָאוֹר{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיהֶם יִלָּווּ צְבָא הַשָּׁמַיִם / וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מֶמְשַׁלְתּוֹ / אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}אֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל וְלֹא מוֹקֵשׁ / וְאֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה / וּמְקַבְּלִים רְשׁוּת זֶה מִזֶּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ קוֹלָם / בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לָהֶם קָרָא מְשׁוֹרֵר בְּמִקְרָאָיו / בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו.
 
{{הור|סימן: '''המתודה על עוניו'''}}

{{סי|הַ}}מֶּמְשָׁלָה הַשְּׁלִישִׁית וַחֲיָלֶיהָ / הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ{{ש}}
{{סי|מִ}}פְרְשֵׂי רוּחַ וָאֵשׁ וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם / וְהַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹצְאוֹת אֵשׁ וּבָרָד וְשֶׁלֶג מֵאוֹצָרוֹ / וְרוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}פַלְגֵי מַיִם בְּאִמְרָתוֹ הִתְפַּלָּגוּ / וְעַנְפֵי לְבָנוֹן בְּחָכְמָתוֹ הִשְׂתָּרָגוּ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}שֶׁא לִזְרֹעַ וְעֵץ לִנְטֹעַ / וְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה לַבְּהֵמָה לִשְׂבֹּעַ{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁרִיץ דְּגֵי יַמִּים וְתַנִּינֵיהֶם / וּתְמוּנוֹת צִפֳּרֵי כָנָף לְמִינֵיהֶם{{ש}}
{{סי|עָ}}רוֹךְ הַשֻּׁלְחָן וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ / בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אָרֶץ{{ש}}
{{סי|לָ}}תֵת הַכֹּל בְּיַד אָדָם פְּקִידֶךָ / תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֵ}}קֶב תּוֹצִיא מֵחֲלָצָיו מְלָכִים / מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וּמַחֲנֵה מַלְאָכִים{{ש}}
{{סי|וּ}}לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ בְּרָאתָם / וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ קְרָאתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קְדַּשְׁתָּ בְּתוֹכָם וְנִכְבַּדְתָּ / וּמִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְגַּדַּל עַל כֹּל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתֶךָ / מִפִּי עֹשֵׂי מְלַאכְתֶּךָ וּשְׁלוּחֵי מַלְאֲכוּתֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְכֵן זִמֵּר נְעִים זְמִירוֹת לְעֹשָׂיו / בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו.

{{הור|סימן: '''ביום הכפורים'''}}

{{סי|בָּ}}רְכוּ יְיָ בְּכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ / אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתּוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}שֻׁרוּן אֲשֶׁר יָקָר מִזּוֹלֵל הוֹצִיאוֹ / וַיַּמְשֵׁהוּ מִיָּם בְּיַד מֹשֶׁה נְבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}יּוֹרֶד כְּבוֹדוֹ לְמִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ / וַיַּעַל נְבִיאוֹ לְעַנְנֵי מְרוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|מֶ}}שֶׁךְ נְבוּאָה מָשַׁךְ לְיוֹדְעָיו / וְרוּחַ נְדִיבָה שָׁפַךְ עַל שׁוֹמְעָיו{{ש}}
{{סי|הִ}}דְרִיכָם בְּסֵדֶר עֲבוֹדָתוֹ הַנְּכוֹנָה / לְדַמּוֹתָם לַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}מוֹ הֵם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּישִׁים / וְתוֹדוֹת קְדֻשָּׁה מַקְרִיבִים וּמַגִּישִׁים{{ש}}
{{סי|פָּ}}נָיו מְכַפְּרִים וּמִתְכַּפְּרִים / וּתְהִלּוֹת יְיָ מְסַפְּרִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִתְעַטְּפִים כִּשְׂרָפִים וְאֶרְאֵלִּים / וְנִמְשָׁלִים לְתַרְשִׁישִׁים וְחַשְׁמַלִּים{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים וְאָצִים וּמִתְקַבְּצִים / וְלָלֶכֶת עִמְּךָ מִתְאַמְּצִים{{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָה לוֹבְשִׁים וּמִתְבּוֹשְׁשִׁים / מִתְאוֹשְׁשִׁים לְעָבְדְּךָ וּמִתְקוֹשְׁשִׁים / חָשִׁים וְלֹא מַחְשִׁים{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים / לָאֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים.
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]</text>
      <sha1>pqivxlv3vg0fntb4cvmwpowzlq68fy8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במרומי ערץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732773</id>
    <revision>
      <id>3023993</id>
      <parentid>2954875</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:20:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3023993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3470" sha1="7sdsfnv39xppr6k23t0jfjwxeqdjio8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן נַקְדִּישָׁךְ מֶלֶךְ'''

{{מילת קבע|בִּמְרוֹמֵי עֶרֶץ}} כִּסֵּא שִׁבְתֶּךָ{{ש}}
{{מילת קבע|וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ}} עֹז מֶמְשַׁלְתֶּךָ{{ש}}
אֵלֶּה יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}}
וְאֵלֶּה יַקְדִּישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ{{ר1}}
אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ.{{ממס|ש&quot;א ב ב}}

{{מילת קבע|בִּמְרוֹמֵי עֶרֶץ}} כִּסֵּא מַהֲלָלוֹ{{ש}}
וּפִנּוֹת שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ{{ש}}
מֵהֶם מִימִינוֹ וּמֵהֶם מִשְּׂמֹאלוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

{{מילת קבע|וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ}} יְדוּעִים עַם הָאֵל{{ש}}
נִצָּבִים הַיּוֹם כְּדַל הַשּׁוֹאֵל{{ש}}
מְהַלְּלִים וּמוֹדִים לְצוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל{{ר1}}
וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו כט כג}}

{{מילת קבע|בִּמְרוֹמֵי עֶרֶץ}} מַלְאֲכֵי רוּם יַחַד{{ש}}
יוצְֹאִים בְּאֵימָה וְשָׁבִים בְּפַחַד{{ש}}
וּמַעֲרִיצִין בְּרַעַד לְמֶלֶךְ מְיֻחָד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

{{מילת קבע|וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ}} קְהִלּוֹת קְהִלּוֹת{{ש}}
קְרֵבִים הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת{{ש}}
וּמַקְדִּישִׁים הָאֵל בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוּלוֹת{{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת.{{ממס|תהלים כב ד}}

{{מילת קבע|בִּמְרוֹמֵי עֶרֶץ}} שֵׁם שַׁדַּי נִגְמַר{{ש}}
וְכָל לֵבָב יִתַּר וְכָל בָּשָׂר סָמַר{{ש}}
שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹמוֹ{{ש}}
מִשְׁמָר מוּל מִשְׁמָר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{ממס|ישעיהו ו ג}}

{{מילת קבע|וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ}} נוֹחֲלֵי דָת חֲקוּקָה{{ש}}
וּסְגֻלַּת קְדוֹשִׁים לִשְׁמוֹ דָּבְקָה{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בְּיַד חֲזָקָה{{ר1}}
וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה.{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{מילת קבע|בִּמְרוֹמֵי עֶרֶץ}} מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}}
{{מילת קבע|וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ}} הוֹגֵי דָת נְבוּאוֹת{{ש}}
אֵלֶּה מַעֲרִיצִים בַּהֲמוּלוֹת תְּשׁוּאוֹת{{ש}}
וְאֵלֶּה מַקְדִּישִׁים לָאֲלָפִים וּמֵאוֹת{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו ו ג}}

[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>7sdsfnv39xppr6k23t0jfjwxeqdjio8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארץ התמוטטה והתפוררה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732774</id>
    <revision>
      <id>3023995</id>
      <parentid>2954869</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:27:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3023995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3765" sha1="0psslzj255goiov8hcskqaksbpg144f" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''אני יהודה לוי'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ הִתְמוֹטְטָה וְהִתְפּוֹרְרָה {{ש}}
וְרָעֲשׁוּ וְגָעֲשׁוּ הַרְרֵי אֵל{{ר1}}
מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שופטים ה ה}}

{{סי|נִ}}בְהֲלוּ אֲפָסִים {{ש}}
וְהִתְפּוֹצְצוּ וְהִתְפַּלְּצוּ רְכָסִים {{ש}}
וַיְהִי לְמִישׁוֹר הֶעָקֹב {{ר1}}
מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים קיד ז}}

{{סי|יִ}}תְמַהְמְהוּ וְיִתְמָהוּ {{ש}}
וְיִפְחָדוּ וְיִרָהוּ {{ש}}
לְשֵׁמַע הֲמוּלּוֹת הֲמוֹנָיו{{ר1}}
כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.{{ממס|בראשית מה ג}}

{{סי|יְ}}רַקְּדוּ יְרַצְּדוּ וְיִתְנוֹעֲעוּ {{ש}}
וְיָנוּעוּ וְיָזוּעוּ {{ש}}
הֶהָרִים הַגְּבֹהִים{{ר1}}
מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית ג ח}}

{{סי|הַ}}שֵּׁם הַנִּזְכָּר עַל הַגַּלְגַּלִּים וְהִתְגַּלְגָּלוּ {{ש}}
וְעַל הַגְּבָעוֹת וְהִתְקַלְקָלוּ {{ש}}
זֶה סִינַי לְעֵד וּלְאוֹת{{ר1}}
מִפְּנֵי יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|מלאכי ג יד}}

{{סי|וְ}}כָזֶה וְכָזֶה נֶחְפָּזוּ וְנִבְהָלוּ {{ש}}
וּפַלָּצוּת אָחֲזוּ וְזָחָלוּ {{ש}}
וְהִתְחַלְחָלוּ הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ{{ר1}}
וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ.{{ממס|דברים ב כה}}

{{סי|דַּ}}הֲרוֹת אַרְבַּע חַיּוֹת {{ש}}
הֲלִיכוֹת אֵל צוֹפִיּות {{ש}}
מְשָׁרְתִים בְּאֵין קִנְאָה וּמָדוֹן{{ר1}}
אֶת פְּנֵי הָאָדֹן.{{ממס|שמות לד כג}}

{{סי|הֵ}}מָּה רָאוּ וְיִירָאוּ {{ש}}
וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ {{ש}}
וְאוֹר שֶׁמֶשׁ כִּי יָהֵל{{ר1}}
מִפָּנָיו תִּבָּהֵל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|קהלת ח יג}}

{{סי|ל}}וֹחֲשִׁים וְרוֹחֲשִׁים {{ש}}
וּבִקְהַל קְדוֹשִׁים דּוֹרְשִׁים{{ר1}}
הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים.{{ממס|מלאכי ג א}}

{{סי|וְ}}חָשִׁים וְלֹא מַחְשִׁים {{ש}}
וְנִגָּשִׁים וְלֹא מַחֲרִישִׁים {{ש}}
וּמִנְחַת קְדֻשָּׁה מַגִּישִׁים{{ר1}}
אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים.{{ממס|ויקרא כב ב}}

{{סי|יִ}}רְאָה לוֹבְשִׁים וּמִתְבּוֹשְׁשִׁים {{ש}}
וּמִתְאוֹשְׁשִׁים וּמִתְקוֹשְׁשִׁים {{ש}}
חָשִׁים וְלֹא מַחְשִׁים {{ש}}
יַחַד מִתְכַּנְּשִׁים {{ש}}
וּמִתְרַגְּשִׁים וּמִתְנַגְּשִׁים {{ש}}
מַקְדִּישִׁים וְלֹא מַחֲרִישִׁים {{ש}}
רוֹעֲשִׁים וּמִתְרַעֲשִׁים {{ש}}
מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים {{ש}}
וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים {{ר1}}
לָאֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים.

[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>0psslzj255goiov8hcskqaksbpg144f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בני עליון בגבהי שחקים יאיצו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732875</id>
    <revision>
      <id>3023994</id>
      <parentid>2954874</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:23:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3023994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4101" sha1="sj9vqqpcue00qq3xw0y6d106bdff4rh" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן נַקְדִּישָׁךְ מֶלֶךְ'''

{{מילת קבע|בְּנֵי עֶלְיוֹן}} בְּגָבְהֵי / שְׁחָקִים יָאִיצוּ{{ש}}
{{מילת קבע|וְגוֹי טָהוֹר}} בְּנָגְהֵי / מְאוֹרוֹת יָרוּצוּ{{ש}}
לְהַקְדִּישׁ יָהּ תְּמֵהֵי / לֵב וְשִׁיר יַמְרִיצוּ{{ר1}}
וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.{{ממס|ישעיהו כט כג}}

{{מילת קבע|בְּנֵי עֶלְיוֹן}} אֲיֻמֵּי / קוֹמָה וְגוּף סַהַר{{ש}}
אֲלֵיהֶם הוֹד לִשְׁמֵי / שְׁבוֹ וְסַפִּיר מַהַר{{ש}}
טְבוּלֵי אֵשׁ וְלֹא מֵי / אֲגַמִּים וְלֹא נָהָר{{ש}}
וּמַה־תַּעֲרֹךְ וּתְדַמֶּה / יְקַר זָהֳרָם לְזֹהַר{{ש}}
וְעַצְמָם לֹא כְעַצְמֵי / אֱנוֹשׁ יְלִיד וְיַהַר{{ר1}}
כִּי לְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.{{ממס|שמות כד י}}

{{מילת קבע|וְגוֹי טָהוֹר}} מִמְּקוֹרֵי / חֲמוּדוֹת יָקָרוּ{{ש}}
בְּתוֹךְ מִשְׁכְּנוֹת מְגוּרֵי / טְהוֹרִים יָגוּרוּ{{ר1}}
בְּלֵב נָקִי וּבָרֵי / גְוִיּוֹת מִהָרוּ{{ש}}
לְהִדַּמּוֹת לְצִירֵי / אֱלֹהִים נָהָרוּ{{ש}}
וְלַעֲרֹךְ צְפִירֵי / פְלָכִים שִׁחָרוּ{{ש}}
בִּנְשָׁמוֹת כְּאוֹרֵי / כְּסִילִים יֵאוֹרוּ{{ר1}}
וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ.{{ממס|במדבר ח ז}}

{{מילת קבע|בְּנֵי עֶלְיוֹן}} חֲשׁוּקֵי / דְּמוּת לֹא כַאֲנָשִׁים{{ש}}
אַךְ צֶלֶם מְחֻקֶּה / בְּמַשְׂכִּית לֵב קְדוֹשִׁים{{ש}}
וְגִזְרָתָם כְּזִיקֵי / אוֹר וּמוֹקְדֵי אִשִּׁים{{ש}}
וְתִלְבֹּשֶׁת כִּבְרָקֵי / זִיקִים סוּת לְבוּשִׁים{{ש}}
וּמִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה / וְחֶשְׁקֵי כֹל פְּרוּשִׁים{{ש}}
בְּלִי פַעַם וְשׁוֹקֵי / וְיָרֵךְ לְךָ חָשִׁים{{ש}}
וּמַעֲמָדָם לְחֻקֵּי / שִׁירוֹת מַקְדִּישִׁים{{ר1}}
אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.{{ממס|שמות ל כט}}

{{מילת קבע|וְגוֹי טָהוֹר}} קְדוֹשֵׁי / גוּף הַיּוֹם חָשִׁים{{ש}}
לְהִסְתּוֹפֵף בְּקָדְשֵׁי / הֵיכָלָךְ דּוֹרְשִׁים{{ש}}
וְהִתְרַצּוֹת בְּחָדְשֵׁי / תְּהִלּוֹת מַגִּישִׁים{{ש}}
לְפָנֶיךָ כְּאִשֵּׁי / קֹדֶשׁ קָדָשִׁים{{ש}}
וּמִדַּרְכֵי אַנְשֵׁי / תַאֲוָה נִפְרָשִׁים{{ש}}
וּכְמַשְׂאַת מֹשֶׁה / הַיּוֹם מִתְקַדְּשִׁים{{ר1}}
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים.{{ממס|ויקרא יא מד}}

{{מילת קבע|בְּנֵי עֶלְיוֹן}} לְהַלֵּל / וּלְשׁוֹרֵר פְּלָאוֹת{{ש}}
בִּזְמַן אֵין לוֹ לֵיל / וְלֹא עִתֵּי מְנוּאוֹת{{ש}}
לְהַעֲרִיץ וּלְפַלֵּל / בְּתַאֲוָה דָאוֹת{{ש}}
{{מילת קבע|וְגוֹי טָהוֹר}} לְמַלֵּל / תְּהִלּוֹת נוֹרָאוֹת{{ש}}
וַעֲמֹד וְהִתְפַּלֵּל / בַּעֲצָרוֹת קְרוּאוֹת{{ש}}
וְהַכֹּל שִׁיר מְהַלֵּל / וּמַהֲלָל לוֹ יֵאוֹת{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו ו ג}}

[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>sj9vqqpcue00qq3xw0y6d106bdff4rh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732930</id>
    <revision>
      <id>3023992</id>
      <parentid>2954870</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:17:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2516" sha1="8sn70n34d418qimwmafvz7tgznmsm16" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן נַקְדִּישָׁךְ מֶלֶךְ'''

{{הור|סימן: '''א״ב''' (עד נ'). מובאות מ[[ישעיהו ו#ישעיהו ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}}

אֶרְאֶלִּים וְחַשְׁמַלִּים / זֶה אֶל זֶה שׁוֹאֲלִים{{ש}}
אַיֵּה אֵל אֵלִים / מַעֲרִיצִים וּמְהַלְלִים

{{סי|אֵ}}לֵי וִילוֹן יַאְמִירוּ גָדְלוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַעַשׁ בְּגַעַשׁ יְפָאֲרוּן מֵהֲלָלוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ

{{סי|גְּ}}דוּדֵי רָקִיעַ יַקְדִּישׁוּן בְּיָחַד{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבְרִים הִלּוּל בְּמוֹרָא וּבְפַחַד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי שְׁחָקִים מַבִּיעִים רְנָנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}נִצָּבִים לְהַלְּלוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו

{{סי|זִ}}קֵּי זְבוּל יְצַפְצְפוּ מַהֲלָלָיו{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים הֵם לִקְרֹא זֶמֶר מִכְלוּלָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו

{{סי|טִ}}פְסַר מָעוֹן בְּצִלּוֹ יִסְטוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד בְּהוֹדוֹ עָלָיו יְחוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף

{{סי|כִּ}}תּוֹת מָכוֹן מְחַדְּשִׁים מִשְׁמָר{{ש}}
{{סי|לְ}}הוּקִים יַחַד לְהַלֵּל בְּמַאֲמָר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר

{{סי|מַ}}לְאֲכֵי עֲרָבוֹת מַחֲנוֹת נוֹרָאוֹת{{ש}}
{{סי|נִ}}צָּבִים לְהַלְלוֹ בִּתְהִלּוֹת נָאוֹת{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת

(יִתְחַנְּנוּ לְנֶגְדּוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ{{ש}}
יִרְצֶה וּמֵעַבְדּוֹ יְקֻבַּל מַעֲבָדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ).

[[קטגוריה:רהיטים]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>8sn70n34d418qimwmafvz7tgznmsm16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1733454</id>
    <revision>
      <id>3024038</id>
      <parentid>2955441</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:35:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו</comment>
      <origin>3024038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4197" sha1="8rzjl5dsr6io6wrqxa2wpw4ctwvfni0" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה), התשפ&quot;ה-2025

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 2530|תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)|12029)); ((תשפ&quot;ו, 2354|תיקון|12463)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 88]] [[=החוק|לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;זכאי להגנה&quot; - מי שבתקופת הוראת השעה שירת בשירות מילואים לפי [[חוק המילואים]] או התנדב לשירות מילואים, ובן זוגו;
:- &quot;חוק המילואים&quot; - [[=חוק המילואים|חוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;לשכה&quot; - לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה [[בחוק]];
:- &quot;שירות מילואים&quot; - כהגדרתו [[בחוק המילואים]];
:- &quot;תקופת הזכאות&quot; - לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;תקנות מצב חירום מיוחד&quot; - [[=תקנות מצב חירום מיוחד|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ&quot;א-1991]].

@ 2. תקופת הזכאות
: תקופת הזכאות תחושב לפי הוראות אלה:
: (1) תקופה של שלושה חודשים שתחילתה במועד תחילת שירות המילואים או במועד תחילת הוראת השעה, לפי המאוחר שבהם; אם פקעה הוראת השעה, תסתיים תקופת הזכאות גם אם טרם חלפו שלושה חודשים;
: (2) אם לא צוין באישור המילואים מועד תחילת השירות - יראו את תחילת התקופה כאמור בפסקה (1) במועד הגשת ההודעה לפי [[תקנה 3(א)]];
: (3) אם בתום תקופת הזכאות, לפי פסקאות (1) או (2), החייב טרם סיים את תקופת המילואים והוא הגיש הודעה על כך וצירף צו המעיד על שירות המילואים, תוארך תקופה זו בתקופה של שלושה חודשים נוספים או תקופה קצרה יותר אם סיום התקופה נבע מפקיעת הוראת השעה.

@ 3. הקלות לזכאים להגנה
: (א) בתקופת הזכאות לא יינקטו ההליכים והפעולות המפורטים [[בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד]] נגד חייב שהוא זכאי להגנה, ובלבד שהודיע ללשכה שמתקיים לגביו האמור וצירף צו המעיד על שירות המילואים, על שם החייב או בן זוגו של החייב.
: (ב) ההגנה הקבועה בתקנת משנה (א) לא תחול על חייב בתיק לגביית חוב מזונות לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]].
: (ג) ננקט בתקופת הזכאות הליך מההליכים המנויים [[בתקנה 3(א1)(2) לתקנות מצב חירום מיוחד]] נגד חייב שהוא זכאי להגנה, אף לפני שמסר ללשכה הודעה כאמור בתקנת משנה (א) והגיש החייב בקשה לרשם ההוצאה לפועל לביטול ההליך, יבטל רשם ההוצאה לפועל את ההליך שננקט בתקופת הזכאות, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין מוצדק להורות אחרת.
: (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ג), רשם הוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להחליט אחרת מטעמים מיוחדים.

@ 4. תוקף (תיקון: תשפ&quot;ו)
: תוקפן של תקנות אלה עד יום כ&quot;א באדר א' התשפ&quot;ז (28 בפברואר 2027).

&lt;פרסום&gt; ג' באלול התשפ&quot;ה (27 באוגוסט 2025)
&lt;חתימה&gt; יריב לוין שר המשפטים</text>
      <sha1>8rzjl5dsr6io6wrqxa2wpw4ctwvfni0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1734033</id>
    <revision>
      <id>3024052</id>
      <parentid>3023841</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:58:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מהו פיוט */</comment>
      <origin>3024052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30429" sha1="p8mof5z213r4yx5ejdubwuz210fgxt2" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)
::::להשלמת הנושא:
::::בנוסף לשמחת תורה יש שאלה על הקרובה ב-ז' של פסח כשחל ח' של פסח בשבת (שבחו&quot;ל מחליפים כדי לומר בח' היוצר והקרובה של ר' שמעון הגדול), אותה שאלה נשאלה גם בחו&quot;ל לגבי קהילות (חסידים) שלא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע, עיינו ליקוטי מהרי&quot;ח. למסקנה שמה אומר כן להחליף משום לא פלוג, אבל למעשה בקהילות משמרת אשכנז לא מחליפים. אין לי ידע על קהילות אחרות בארץ שאומרות פיוטים מה עושים בשנה כזו.
::::בשנה כזו לכאורה יש גם נושא למנהג המזרחי איך לחלק הפיוטים לשבתות העומר מכיון שיש שבת נוספת, אבל לא נראה לי ששום קהילה בארץ אומרת בפועל פיוטים אלו, זה יותר כמו לשאול מה לא לומר (עקרונית אפשר למצוא פיתרון עם האהבות והגאולות האחרות שבכה&quot;י והזולתות של המנהג המערבי לחדש אייר). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 3 ביוני 2026 (IDT)

== מהו פיוט ==

חשבתי שאוכל לחסוך את ההסבר, אבל נראה שהוא נצרך, אז הנה:
* קטעי פיוטים המשוקעים בתפילה אינם נחשבים פיוטים ואין מקומם כאן. אני מתנגד גם ליצירת דפים נפרדים עבורם, מכיון שהם לא נחשבים למשהו שלם בפני עצמו: בעבר הם היו (ברוב המקרים רק לפי תיאוריה) '''חלק''' מפיוט, וכיום הם '''חלק''' מברכה. היוצא מן הכלל היחיד בעניין זה הוא &quot;אל אדון&quot; שעד היום הוא נותר בתודעת הציבור כ'פיוט', מה שבא לידי ביטוי בכך שמדפיסים אותו כקטע בפני עצמו המחולק לסטרופות וברוב הקהילות (אולי כולן?) אומרים אותו בניגון. לאור זאת התלבטתי לגביו, הנטייה שלי היתה להשמיט אותו, אבל {{א|בן עדריאל}} שם אותו, אז לא התנגדתי. 
* אב הרחמים (שניהם) הם לא פיוט אלא תפילה הכתובה בפרוזה גבוהה, קצת חריזה לא הופכת אותן אוטומטית לפיוט. 
* לגבי אין כאלהינו אפשר להסכים שבסגנונו נראה כמו פיוט, אם כי פשוט מאוד, מאידך הוא נאמר רק כהקדמה לפיטום הקטורת. אני אישית מעדיף שהוא לא יהיה כאן. 
* אל ארך אפים הוא היחיד שאולי אפשר לשקול להחשיב לפיוט, בעיקר בשל ההיסטוריה שלו, גם אם כן, מאחר שזה לוח למנהג '''אשכנז''' יהיה נכון יותר לשים אותו במסגרת הסליחות.
* שומר ישראל הוא בפירוש '''כן''' פיוט: במנהגי כל עדות ישראל הוא חלק מפיוטי מסגרת הסליחות לימי התשובה, במנהג אשכנז הוסיפו לאומרו גם אחרי התפילה בתענית ציבור, המנהג לאומרו כל יום הוא יחסית 'חדש', ורק במזרח אשכנז. 
* באופן כללי בנושא הזה צריך להפעיל שיקול דעת בריא, קטע תפילה שברור כי רוב האנשים שנשאל לא יחשיבו אוטומטית לפיוט, בדרך כלל לא מתאים לכאן. במבחר השירה של בראדי (תרפ&quot;ב) מביא בתחילת הספר כמה קטעים מהתפילה (כמו רבון כל העולמים ומלכויות זכרונות ושופרות) אבל ברור שהם לא עונים להגדרה הזו כאן. בנוסף, יש לשים לב שכאשר עורך מכין דף כזה שבו יש מקום לשיקול דעת, לא רק ההחלטה מה לשים בו נחשבת 'החלטה' אלא גם ההחלטה מה '''לא''' לשים בו היא 'החלטה', ומכיון שהיו כאן עורכים שערכו את הדף הזה באופן מקיף והחליטו על פי שיקול דעתם מה להכניס ומה להשאיר בחוץ, הרי שכאשר באים לעשות בו שינוי משמעותי, במידה מסוימת כבר קיימת התנגדות-פסיבית לשינוי הזה, ולכן מן הראוי להעלות את השאלה לדיון. אגב, זה נכון גם לגבי דפים אחרים שעריכתם נשלמה, ואפילו לגבי דפים שרק עורך אחד עבד עליהם, מכיון שבשאלות של שיקול דעת נהוג לתת עדיפות לדעתו של יוצר הדף.
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:15, 12 ביולי 2026 (IDT)
:אני מצטרף לנקודות שהעלה {{א|מו יו הו}}. על הנקודה הראשונה אני אוסיף שבהרבה מקרים קטעי תפילה הם ב'תחום האפור', וכנראה נכתבו בתקופה שבה עוד התעצבו תפילות הקבע מצד אחד, ויש כבר ניצנים של תקופת הפיוט מצד שני (אקרוסטיכון לא מדויק או לא שלם, מקצב חלקי). גם תפילות החגים וכד' כתובות בפרוזה גבוהה יחסית לתפילות החול. שאלת קיומם או אי-קיומם של מאפיינים פיוטיים בקטעים כאלה היא בעיני נושא לחוקרים של התפתחות התפילה, אבל אני לא חושב שבויקיטקסט, ומנקודת המבט של הדורות האחרונים, צריך להתיחס אליהם כפיוט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:58, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>p8mof5z213r4yx5ejdubwuz210fgxt2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739720</id>
    <revision>
      <id>3023985</id>
      <parentid>3005512</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T20:57:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוטי מוסף */</comment>
      <origin>3023985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4554" sha1="329mzylq2nad7w458tn9vuxlji6uk0d" xml:space="preserve">תשלום אבודרהם - פיוטי מחזור ליום כיפור (ברלין תר&quot;ס)
===ליל יום כיפור===
*(פתיחה לסליחות:) אנא ה' רחמיך יראו (3)
*תוכחה: שטר עלי (4)
*פזמון: משתחוים להדרת קדש (7)
===שחרית===
*סדר קדושה: אפודי שש (8)
*(סלוק:) ה' צבאות שם כבוד מלכותך (10)
===פיוטי שחרית===
*(רשות ל)מגן: וארץ אשפיל ואפיל (14)
*מגן: אבן בחן פנה מיוקרת (17)
*פזמון: יענה כבוד אבות (20)
*מחיה: אזי בהר מור (20)
*משלש: איש תם יושב אהלי תושיה (23)
*פזמון: חרדים לבית תפלתם (25)
*פזמון: יה איום (26) 
*פזמון: יצו האל (27) 
*לרמב&quot;ע: למתודה חטאתיו (29)
===מוסף===
*קדושת מוסף: במרומי ערץ (30)
*סילוק: ארץ התמוטטה (31)
*פזמון: ה' אל נמצא (32)
*מסתגאב: אריד בשיחי ואהימה (33)
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: ארוממך חזקי וחלקי (34)
*סדר עבודה: אתה כוננת (37)
*פזמון: אשרי עין ראתה שושנת השרון (68)
*פזמון: אשרי עין ראתה ארץ צבי (69)
*פזמון: אשרי עין ראתה כהן (70)
*פזמון: שמם הר ציון (72)
*תוכחה: שוממתי ברוב יגוני (72)
===פיוטי מוסף===
*מגן: שולמית יספה (74)
*פזמון לרי&quot;צ גיאת: יוספים שנית (76)
*מחיה להנ&quot;ל: אבני קדש (77)
*פזמון לר&quot;ד בקודה: אנא בקראנו (78)
*סילוק: אלהים אל מי (78)
*פזמון לר&quot;ד בקודה: למענך אלהי רצה (80)
*פזמון: יום צדו צעדי (81) 
*פזמון: יום צעקו שבים (84) כנ&quot;ל
*פזמון: ארחותיך למדני (85)
*קיקלר: אלוה שכן מרומות (84)
*פזמון: מדמי הלבבות (86) 
*מסתגאב: אנושים וענושים (87)
*פזמון: גו נרפש ונרפס (91)
*פזמון: מלך מכל על (93)
*פזמון: החדשים אקרא (93)
*פזמון: האל התולה (97)
*פזמון: כל מעשה ה' (98)
*פזמון: מקור עיני (99) 
*פזמון: יום ערום אעמוד (100)
*פזמון: לידד בני עולם (101)
*פזמון: ימינך נושא עווני (102)
*תוכחה: אבי עבור על רשעי (104)
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (106)
*פזמון: אל בית המלך (108)
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]] (109)
*תוכחה: משמעך רהו (110)
*פזמון: אמנם כי דברך (111)
*תוכחה: אימות עלי נפלו (112)
*פזמון (סליחה): ישראל עבדיך (113)
*תוכחה: אין מלה בלשוני (114)
*תוכחה: אם לא תדעי (115)
*משלש: תמימי אורח (116)
*פזמון: יום להיטיב תקרא (117)
*מחיה: שזופי פליטי (118)
*פזמון: יצרי ראשית צרי (121)
*פזמון: הן לא קצרה (122)
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי (123)

===מנחה===
*פזמון לקדושה: גבהי שמים (125)
===פיוטי מנחה===
*מגן: אשלש תפלות (126)
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו (127)
*פזמון: מצעק מעלות שחר (128)
*פזמון: קראתי מצרה (129)
*פזמון: מושכי עול (131)
*פזמון: ובכן אזכיר (131)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (135)
*פזמון (עקידה קטנה): אני מזכיר היום (135)
*תוכחה: שכחי יגונך (136)
*תוכחה להנ&quot;ל: שוכני בתי חומר (137)
*מסתגאב: יום זה הואל (139)
===נעילה===
*סדר קדושה: אמת בספרך (139)
===פיוטי נעילה===
*מגן: אשל צדק היום (140)
*פזמון: ידידיך מאמש (140)
*פזמון: יה למתי צפנת (142)
*פזמון: יד תתיר (143)
*פזמון: אלהים מה טובו (145)
*פזמון: יספת אלהים (146)
*מסתגאב: אשפוך כמים (146)
*מסתגאב: אלבש היום (148)
*פזמון: אל אלוה דלפה נפש קורא (151)
*פזמון: יצו אל ממרומו (153)
*מסתגאב: אתה אדון לכל הנמצאות (153)
*פזמון: ידענו אלהים עוונותינו (156)
*מחיה: בקר וערב נעים להודות (156)
*פזמון: יום אעטוף (אעמוד) כשואל (157)
*משלש: השכם והערב (158)
*פזמון: מעלות השחר (159)
*פזמון: אין מנחה רקוחה (159)</text>
      <sha1>329mzylq2nad7w458tn9vuxlji6uk0d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023989</id>
      <parentid>3023985</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T21:10:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3023989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5058" sha1="r8z6mxpng9eiainwztlvv9w6kqh8xk7" xml:space="preserve">תשלום אבודרהם - פיוטי מחזור ליום כיפור (ברלין תר&quot;ס)
===ליל יום כיפור===
*(פתיחה לסליחות:) [[אנא ה' רחמיך יראו]] (3)
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] (4)
*פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]] (7)
===שחרית===
*סדר קדושה: [[אפודי שש]] (8)
*(סלוק:) [[אלהים אל מי אמשילך#ה' צבאות|ה' צבאות שם כבוד מלכותך]] (10)
===פיוטי שחרית===
*(רשות ל)מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] (14)
*מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] (17)
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]] (20)
*מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר מור]] (20)
*משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]] (23)
*פזמון: [[חרדים לבית תפלתם]] (25)
*פזמון: [[יה איום זכור היום]] (26) 
*פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] (27) 
*לרמב&quot;ע: [[למתודה חטאתיו]] (29)
===מוסף===
*קדושת מוסף: [[במרומי ערץ]] (30)
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] (31)
*פזמון: [[ה' אל נמצא]] (32)
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]] (33)
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] (34)
*סדר עבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]] (37)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] (68)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] (69)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת|אשרי עין ראתה כהן בהוד ועטרת]] (70)
*פזמון: [[שמם הר ציון]] (72)
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]] (72)
===פיוטי מוסף===
*מגן: שולמית יספה (74)
*פזמון: יוספים שנית (76)
*מחיה: אבני קדש (77)
*פזמון: [[אנא בקראנו]] (78)
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] (78)
*פזמון: [[למענך אלהי]] (80)
*פזמון: [[יום צדו צעדי]] (81) 
*פזמון: [[יום צעקו שבים]] (84)
*פזמון: [[ארחותיך למדני]] (85)
*קיקלר: [[אלוה שוכן מרומות]] (84)
*פזמון: [[מדמי הלבבות]] (86) 
*מסתג'אב: אנושים וענושים (87)
*פזמון: גו נרפש ונרפס (91)
*פזמון: מלך מכל על (93)
*פזמון: החדשים אקרא (93)
*פזמון: האל התולה (97)
*פזמון: כל מעשה ה' (98)
*פזמון: מקור עיני (99) 
*פזמון: יום ערום אעמוד (100)
*פזמון: לידד בני עולם (101)
*פזמון: ימינך נושא עווני (102)
*תוכחה: אבי עבור על רשעי (104)
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (106)
*פזמון: אל בית המלך (108)
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]] (109)
*תוכחה: משמעך רהו (110)
*פזמון: אמנם כי דברך (111)
*תוכחה: אימות עלי נפלו (112)
*פזמון (סליחה): [[ישראל עבדיך]] (113)
*תוכחה: אין מילה בלשוני (114)
*תוכחה: אם לא תדעי (115)
*משלש: תמימי אורח (116)
*פזמון: יום להיטיב תקרא (117)
*מחיה: שזופי פליטי (118)
*פזמון: יצרי ראשית צרי (121)
*פזמון: הן לא קצרה (122)
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי (123)

===מנחה===

*פזמון לקדושה: גבהי שמים (125)

===פיוטי מנחה===
*מגן: אשלש תפלות (126)
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו (127)
*פזמון: מצעק מעלות שחר (128)
*פזמון: קראתי מצרה (129)
*פזמון: מושכי עול (131)
*פזמון: ובכן אזכיר (131)
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה (135)
*פזמון (עקידה קטנה): [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] (135)
*תוכחה: שכחי יגונך (136)
*תוכחה להנ&quot;ל: שוכני בתי חומר (137)
*מסתג'אב: יום זה הואל (139)
===נעילה===
*סדר קדושה: אמת בספרך (139)
===פיוטי נעילה===
*מגן: אשל צדק היום (140)
*פזמון: ידידיך מאמש (140)
*פזמון: יה למתי צפנת (142)
*פזמון: יד תתיר (143)
*פזמון: אלהים מה טובו (145)
*פזמון: יספת אלהים (146)
*מסתג'אב: אשפוך כמים (146)
*מסתג'אב: אלבש היום (148)
*פזמון: אל אלוה דלפה נפש קורא (151)
*פזמון: יצו אל ממרומו (153)
*מסתג'אב: אתה אדון לכל הנמצאות (153)
*פזמון: ידענו אלהים עוונותינו (156)
*מחיה: בקר וערב נעים להודות (156)
*פזמון: יום אעטוף (אעמוד) כשואל (157)
*משלש: השכם והערב (158)
*פזמון: מעלות השחר (159)
*פזמון: אין מנחה רקוחה (159)</text>
      <sha1>r8z6mxpng9eiainwztlvv9w6kqh8xk7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744086</id>
    <revision>
      <id>3023930</id>
      <parentid>3019942</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:14:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>ת&quot;ט</comment>
      <origin>3023930</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15675" sha1="f6dzeiafbbzftsslmyqahxwu0q1jtkf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2172א|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|12419)), ((2216|ת&quot;ט|12425)), ((2348|ת&quot;ט|12461)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]] [[+|ו-54(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]], ובהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרה
: בתקנות אלה -
:- &quot;מבקש הרישיון&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]].

@ 2. הגשת הבקשה
: בקשה לרישיון הפעלה או לחידושו (להלן - הבקשה) יגיש מבקש הרישיון לממונה, לכתובת שתתפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ערוכה לפי הנוסח [[בטופס 1 שבתוספת]].

@ 3. המסמכים המצורפים לבקשה (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: לבקשה יצורפו מסמכים אלה:
: (1) נסח רישום עדכני מפנקסי המקרקעין לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן (להלן - נסח רישום), בין שזכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בו ובין שלא; לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בנסח הרישום, יצורף גם אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים;
: (2) לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות באחד מהמסמכים שבפסקה (1), יצורף כל מסמך אחר המוכיח את זכותו של מבקש הרישיון להירשם כבעל המקרקעין או כחוכר בה, לפי העניין;
: (3) אישור שימוש במקרקעין חתום בידי הבעלים של המקרקעין או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 4 לחוק]]; אם הצד השלישי הוא תאגיד - יצורפו לאישור השימוש כל המסמכים הנדרשים על פי כל דין או מסמכי התאגיד בכל הנוגע להחלטת התאגיד להקנות אישור שימוש למבקש והמסמכים הנוגעים להרשאת החתום עליהם, מטעמו של הצד השלישי, להתחייב בשמו של התאגיד; כל המסמכים האמורים יהיו מאומתים כדין על ידי עורך דין; בפסקה זו, &quot;תאגיד&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
: (4) מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית בהתאם [[לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]];
: (5) הצהרה כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם [[=תקנות תנאים לפעילות|לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ&quot;א-2021]] (להלן - תקנות תנאים לפעילות);
: (6) תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל - ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], שלפי תנאיו אין מניעה כי יהיה בעל רישיון הפעלה, ואם הוא תאגיד - הצהרת בעל רשות החתימה בו, כי התאגיד לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
: (7) אישור כיבוי אש בתוקף מרשות הכבאות המקומית;
: (8) אישור עריכת ביטוחים בהתאם [[לתקנה 15 לתקנות תנאים לפעילות]];
: (9) חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם [[בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], וכן חוות דעת נוספת, עדכנית, לפי דרישת הממונה;
: (10) היתר בנייה או היתר לשימוש חורג, כמשמעותם [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], לדיור מוגן.

@ 4. מועד הגשת בקשה ראשונה
: בקשה ראשונה להפעלת בית דיור מוגן, תוגש לממונה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני המועד הצפוי להפעלתו של בית הדיור המוגן.

@ 5. הודעה על החלטה
: (א) הודעה על החלטה בבקשה לרישיון הפעלה ראשון תישלח למבקש הרישיון בתוך חודשיים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי [[טופס 2 שבתוספת]].
: (ב) הודעה על ההחלטה בבקשה לחידוש רישיון הפעלה תישלח למבקש הרישיון בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי [[טופס 2 שבתוספת]].

@ 6. טופס הרישיון
: רישיון יהיה ערוך לפי [[טופס 3 שבתוספת]].

@ 7. דיון מחדש
: (א) נדחתה בקשה, רשאי מבקש הרישיון לבקש מן הממונה, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על הדחייה, לדון מחדש בבקשתו.
: (ב) החלטת הממונה בבקשה לדיון מחודש תינתן בתוך שלושים ימים מיום קבלת הבקשה לדיון מחדש; הודעה על ההחלטה תישלח לפי [[טופס 4 שבתוספת]].

@ 8. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.

== תוספת ==

@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[תקנה 2]])))
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}}

@ : לכבוד: {{ש}} הממונה על הדיור המוגן {{ש}} לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : אני, החתום מטה, מגיש בזה בקשה לרישיון/לחידוש רישיון((*)) כלהלן:
: (1) שם בית הדיור המוגן ..............................
: (2) המען: עיר .................... רחוב .................... מספר ..........
: (3) מספר טלפון ....................
: (4) כתובת דואר אלקטרוני ..............................
: (5) צורת ההתאגדות והשם הרשום של בית הדיור המוגן
:: □ חברה;
:: □ עמותה;
:: □ אחר ....................
:: השם הרשום: ........................................
:: מספר התאגיד ברשם הרלוונטי: ....................
: (6) תאריך פתיחת בית הדיור המוגן (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): ....................
: (7) שם מנהל בית הדיור המוגן: ...................., מס' זהות .................... (אם יש יותר ממנהל אחד יש לפרט את כולם).
: (8) מס' טלפון של מנהל בית הדיור המוגן ....................
: (9) השכלתו של המנהל: ..............................
: (10) אם מבקש הרישיון הוא תאגיד - שמות בעלי השליטה בתאגיד ומספרי זהות וכן שמות מנהלי התאגיד ומספרי זהות.
:: (א) שם: .............................., מס' זהות ....................
:: (ב) שם: .............................., מס' זהות ....................
:: (ג) שם: .............................., מס' זהות ....................
: (11) תפוסה מרבית של דיירים בבית הדיור המוגן ..........
: (12) תפוסת דיירים ביום הגשת הבקשה (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): ..........
: (13) מספר אנשי צוות ביום הגשת הבקשה .......... (יש לצרף רשימה שמית, כולל התפקיד, היקף המשרה וסוג ההשכלה)
: (14) האם יש בבית הדיור המוגן מחלקה סיעודית? כן/לא, אם אין מחלקה סיעודית ובבית מעל 250 דירות - האם ניתן פטור? כן/לא (אם יש פטור כאמור - נא לצרפו לבקשה).
@ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|........................................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|........................................|חתימה}} }}
@ : מצורפים:
: (1) נסח מהרישום בפנקסי המקרקעין הנוגע למקרקעין המשמשים לצורך הפעלת בית הדיור המוגן או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים;
: (2) אישור שימוש חתום במקרקעין בידי הבעלים או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם [[לסעיף 4(א)(1) לחוק]];
: (3) תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז כפסול דין או כפושט רגל;
: (4) אישור כיבוי אש בתוקף;
: (5) מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית;
: (6) הצהרה בדבר מוכנות לעמידה בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם [[לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ&quot;א-2021]];
: (7) אישור עריכת ביטוחים.
@ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}

@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[תקנה 5]])))
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה על בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}}
@ : תאריך ..............................
: אל: ..............................
@ : בעניין בית דיור מוגן ששמו ........................................ ומענו ........................................
: לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]], אני מודיע/ה לך כי -
: (1) לאחר עיון בבקשתך מיום .................... לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*, החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של .................... החל ביום ....................; מצורף הרישיון.
: (2) לאחר עיון בבקשתך מיום .................... לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*((,)) החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן, לתקופה של .................... החל מיום ...................., בכפוף לתנאים אלה:
:: (א) ............................................................................................
:: (ב) ............................................................................................
:: (ג) ............................................................................................
:: נא הודיענו עד יום .................... על מילוי התנאים האמורים.
: (3) לאחר עיון בבקשתך לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*((,)) החלטתי שלא לתת לך רישיון/לחדש את הרישיון* להפעלת בית הדיור המוגן מן הטעמים המפורטים להלן:
:: ......................................................................................................
:: ......................................................................................................
@ : הממונה על הדיור המוגן לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]], {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}


@ &lt;עוגן טופס 3&gt; : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[תקנה 6]])))
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''רישיון להפעלת בית דיור מוגן'''}}}}
@ : מען בית הדיור המוגן: העיר/היישוב .................... רחוב .................... מספר ..........
: תוקף הרישיון מיום .................... עד יום ....................
@ : הממונה על הדיור המוגן לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]], {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי

@ &lt;עוגן טופס 4&gt; : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[תקנה 7]])))
@ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה בבקשה לדיון מחודש למתן רישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה* לבית הדיור המוגן'''}}}}
@ : תאריך ..............................
: אל: ..............................
@ : בעניין בית הדיור המוגן ששמו ........................................ ומענו ........................................
: לפי [[תקנות אלה|תקנה 7 לתקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ&quot;ו-2026]], אני מודיע כי -
: (1) לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של .................... החל ביום ....................; מצורף הרישיון.
: (2) לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של .................... החל ביום .................... בכפוף לתנאים אלה:
:: (א) ............................................................................................
:: (ב) ............................................................................................
:: (ג) ............................................................................................
:: נא הודיעני עד יום .................... על מילוי התנאים האמורים.
: (3) לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/חידוש רישיון* החלטתי שלא לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן מהטעמים המפורטים להלן:
:: ......................................................................................................
:: ......................................................................................................
@ : הממונה על הדיור המוגן לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]], {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי.
@ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}

&lt;פרסום&gt; ט&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ו (31 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>f6dzeiafbbzftsslmyqahxwu0q1jtkf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744094</id>
    <revision>
      <id>3023935</id>
      <parentid>3019977</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T14:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3023930] ת&quot;ט</comment>
      <origin>3023935</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26082" sha1="g3j4cjyvm8vlm72c6hffcd6amgnjscb" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2172א|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}, {{ח:תיבה|2348|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12461.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 54|ו־54(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, ובהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש הרישיון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|הגשת הבקשה}}
{{ח:ת}} בקשה לרישיון הפעלה או לחידושו (להלן – הבקשה) יגיש מבקש הרישיון לממונה, לכתובת שתתפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|בטופס 1 שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|3|המסמכים המצורפים לבקשה|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} לבקשה יצורפו מסמכים אלה:
{{ח:תת|(1)}} נסח רישום עדכני מפנקסי המקרקעין לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן (להלן – נסח רישום), בין שזכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בו ובין שלא; לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בנסח הרישום, יצורף גם אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים;
{{ח:תת|(2)}} לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות באחד מהמסמכים שבפסקה (1), יצורף כל מסמך אחר המוכיח את זכותו של מבקש הרישיון להירשם כבעל המקרקעין או כחוכר בה, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} אישור שימוש במקרקעין חתום בידי הבעלים של המקרקעין או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}}; אם הצד השלישי הוא תאגיד – יצורפו לאישור השימוש כל המסמכים הנדרשים על פי כל דין או מסמכי התאגיד בכל הנוגע להחלטת התאגיד להקנות אישור שימוש למבקש והמסמכים הנוגעים להרשאת החתום עליהם, מטעמו של הצד השלישי, להתחייב בשמו של התאגיד; כל המסמכים האמורים יהיו מאומתים כדין על ידי עורך דין; בפסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(4)}} מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}};
{{ח:תת|(5)}} הצהרה כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)|לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ״א–2021}} (להלן – תקנות תנאים לפעילות);
{{ח:תת|(6)}} תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל – ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, שלפי תנאיו אין מניעה כי יהיה בעל רישיון הפעלה, ואם הוא תאגיד – הצהרת בעל רשות החתימה בו, כי התאגיד לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;
{{ח:תת|(7)}} אישור כיבוי אש בתוקף מרשות הכבאות המקומית;
{{ח:תת|(8)}} אישור עריכת ביטוחים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)#סעיף 15|לתקנה 15 לתקנות תנאים לפעילות}};
{{ח:תת|(9)}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, וכן חוות דעת נוספת, עדכנית, לפי דרישת הממונה;
{{ח:תת|(10)}} היתר בנייה או היתר לשימוש חורג, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, לדיור מוגן.

{{ח:סעיף|4|מועד הגשת בקשה ראשונה}}
{{ח:ת}} בקשה ראשונה להפעלת בית דיור מוגן, תוגש לממונה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני המועד הצפוי להפעלתו של בית הדיור המוגן.

{{ח:סעיף|5|הודעה על החלטה}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על החלטה בבקשה לרישיון הפעלה ראשון תישלח למבקש הרישיון בתוך חודשיים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ההחלטה בבקשה לחידוש רישיון הפעלה תישלח למבקש הרישיון בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|6|טופס הרישיון}}
{{ח:ת}} רישיון יהיה ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|7|דיון מחדש}}
{{ח:תת|(א)}} נדחתה בקשה, רשאי מבקש הרישיון לבקש מן הממונה, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על הדחייה, לדון מחדש בבקשתו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת הממונה בבקשה לדיון מחודש תינתן בתוך שלושים ימים מיום קבלת הבקשה לדיון מחדש; הודעה על ההחלטה תישלח לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}.

{{ח:סעיף|8|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד: {{ש}} הממונה על הדיור המוגן {{ש}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}} {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, החתום מטה, מגיש בזה בקשה לרישיון/לחידוש רישיון{{ח:הערה|*}} כלהלן:
{{ח:תת|(1)}} שם בית הדיור המוגן . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(2)}} המען: עיר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מספר . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(3)}} מספר טלפון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(4)}} כתובת דואר אלקטרוני . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(5)}} צורת ההתאגדות והשם הרשום של בית הדיור המוגן
{{ח:תתת|□}} חברה;
{{ח:תתת|□}} עמותה;
{{ח:תתת|□}} אחר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת}} השם הרשום: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} מספר התאגיד ברשם הרלוונטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(6)}} תאריך פתיחת בית הדיור המוגן (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(7)}} שם מנהל בית הדיור המוגן: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (אם יש יותר ממנהל אחד יש לפרט את כולם).
{{ח:תת|(8)}} מס׳ טלפון של מנהל בית הדיור המוגן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(9)}} השכלתו של המנהל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(10)}} אם מבקש הרישיון הוא תאגיד – שמות בעלי השליטה בתאגיד ומספרי זהות וכן שמות מנהלי התאגיד ומספרי זהות.
{{ח:תתת|(א)}} שם: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ב)}} שם: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ג)}} שם: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(11)}} תפוסה מרבית של דיירים בבית הדיור המוגן . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(12)}} תפוסת דיירים ביום הגשת הבקשה (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): . . . . . . . . . .
{{ח:תת|(13)}} מספר אנשי צוות ביום הגשת הבקשה . . . . . . . . . . (יש לצרף רשימה שמית, כולל התפקיד, היקף המשרה וסוג ההשכלה)
{{ח:תת|(14)}} האם יש בבית הדיור המוגן מחלקה סיעודית? כן/לא, אם אין מחלקה סיעודית ובבית מעל 250 דירות – האם ניתן פטור? כן/לא (אם יש פטור כאמור – נא לצרפו לבקשה).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימה}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מצורפים:
{{ח:תת|(1)}} נסח מהרישום בפנקסי המקרקעין הנוגע למקרקעין המשמשים לצורך הפעלת בית הדיור המוגן או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים;
{{ח:תת|(2)}} אישור שימוש חתום במקרקעין בידי הבעלים או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|לסעיף 4(א)(1) לחוק}};
{{ח:תת|(3)}} תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז כפסול דין או כפושט רגל;
{{ח:תת|(4)}} אישור כיבוי אש בתוקף;
{{ח:תת|(5)}} מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית;
{{ח:תת|(6)}} הצהרה בדבר מוכנות לעמידה בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)|לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ״א–2021}};
{{ח:תת|(7)}} אישור עריכת ביטוחים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה על בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בעניין בית דיור מוגן ששמו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ומענו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, אני מודיע/ה לך כי –
{{ח:תת|(1)}} לאחר עיון בבקשתך מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*, החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .; מצורף הרישיון.
{{ח:תת|(2)}} לאחר עיון בבקשתך מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*{{ח:הערה|,}} החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן, לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ב)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ג)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} נא הודיענו עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . על מילוי התנאים האמורים.
{{ח:תת|(3)}} לאחר עיון בבקשתך לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*{{ח:הערה|,}} החלטתי שלא לתת לך רישיון/לחדש את הרישיון* להפעלת בית הדיור המוגן מן הטעמים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הממונה על הדיור המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''רישיון להפעלת בית דיור מוגן'''}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מען בית הדיור המוגן: העיר/היישוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מספר . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} תוקף הרישיון מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הממונה על הדיור המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}}
{{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}})}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה בבקשה לדיון מחודש למתן רישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה* לבית הדיור המוגן'''}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בעניין בית הדיור המוגן ששמו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ומענו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ״ו–2026}}, אני מודיע כי –
{{ח:תת|(1)}} לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .; מצורף הרישיון.
{{ח:תת|(2)}} לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ב)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תתת|(ג)}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} נא הודיעני עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . על מילוי התנאים האמורים.
{{ח:תת|(3)}} לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/חידוש רישיון* החלטתי שלא לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן מהטעמים המפורטים להלן:
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הממונה על הדיור המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}}

{{ח:חתימות|ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026)}}
* '''חיים כץ'''&lt;br&gt;שר הרווחה והביטחון החברתי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>g3j4cjyvm8vlm72c6hffcd6amgnjscb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעמי המקרא (הוריית הקורא)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744201</id>
    <revision>
      <id>3023968</id>
      <parentid>3021612</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T18:50:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 3.5 */</comment>
      <origin>3023968</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="181109" sha1="g6wmypfkllyihvegmhxjvqu1s43zlyh" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. 

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. 

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==
==2.2==
==2.3==
==2.4==
==2.5==
==2.6==
==2.7==
==2.8==
==2.9==
==2.10==
==2.11==
==2.12==
==2.13==
==2.14==
==2.15==
==2.16==
==2.17==
=3=
==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==
==3.7==
[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>g6wmypfkllyihvegmhxjvqu1s43zlyh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023970</id>
      <parentid>3023968</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 3.6 */</comment>
      <origin>3023970</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="185958" sha1="96nkdm9phccalmzlfxb5rjc658u3onq" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. 

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. 

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==
==2.2==
==2.3==
==2.4==
==2.5==
==2.6==
==2.7==
==2.8==
==2.9==
==2.10==
==2.11==
==2.12==
==2.13==
==2.14==
==2.15==
==2.16==
==2.17==
=3=
==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==
[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>96nkdm9phccalmzlfxb5rjc658u3onq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023974</id>
      <parentid>3023970</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:26:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* 3.7 */</comment>
      <origin>3023974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="191629" sha1="h5d7corogwwm6xyqwajj5jovedbx9la" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו בדף [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. 

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱהֹוִה}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצַּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] ועוד 4)}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]]}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: [{{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. 

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==
==2.2==
==2.3==
==2.4==
==2.5==
==2.6==
==2.7==
==2.8==
==2.9==
==2.10==
==2.11==
==2.12==
==2.13==
==2.14==
==2.15==
==2.16==
==2.17==
=3=
==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =


=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>h5d7corogwwm6xyqwajj5jovedbx9la</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:אליעזר.גרין</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744223</id>
    <revision>
      <id>3023966</id>
      <parentid>3020075</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T18:18:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח */</comment>
      <origin>3023966</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5541" sha1="i7pze5yi379u5qhcv9bvf7gesvymdtr" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)

:תודה על ההסבר.
:האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב &quot;מקור&quot; תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT)
:: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT)

----

היי אליעזר. קודם כל, תודה רבה על העריכות וההגהה. בעקבות ההגהה של חוק הגנת הצרכן ראיתי שיש אצלנו טעות במועד התחילה של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#פרק ו|פרק ו' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026]]. דבר שני, אין צורך לרשום URL של קבצי התקנות במשרד המשפטים. די לרשום את מספר החוברת, ויתווסף קישור לקובץ המתאים. כמו כן, אני ממליץ לך לעבור על ההסברים של שפת התגיות ב[[ויקיטקסט:חקיקה]]. יש שם תרגילי התנסות פשוטים שיעזרו לך עם יתר העריכות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:13, 14 ביוני 2026 (IDT)

ראיתי שיש לך משתמש נוסף. בבקשה תבצע את כל העריכות שלך עם אותו שם משתמש, כדי להקל עלי את עבודת הסריקה והבדיקה. בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:31, 14 ביוני 2026 (IDT)

{{הועבר|מ=שיחת משתמש:סרגון.17.גרין}}

== [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] ==
האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT)

:זה אותו אדם. אין כאן כוונה להסתיר, פשוט לא היה לי בנייד את הסיסמה שאיתה התחברתי במחשב שבבית. [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 20:05, 14 ביוני 2026 (IDT)

:: אין בעיה. ברשותך אני מעביר את השיחה לכאן למען היעילות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:41, 15 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח ==

תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים:
# קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך &lt;s&gt;קצת&lt;/s&gt; עבודה.
# חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות.
# אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|&lt;מבוא&gt;}} הערה על פקיעת החוק במועד זה או אחר.
# לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית &lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt; שמאפשרת קישור ברמת הסעיף.
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT)

היי אליעזר. שים לב שבהוספת קישורים אין צורך לרשום את היעד. הבוט יפענח את היעד בהתאם לקטע המסומן והטקסט לתצוגה יכיל את הקישור הנכון. למשל, במקום &quot;{{קוד|&lt;nowiki&gt;&quot;בעל זיקה&quot; - כהגדרתו ב[[חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|סעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]&lt;/nowiki&gt;}}&quot;, צריך להיות &quot;{{קוד|&lt;nowiki&gt;&quot;בעל זיקה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]&lt;/nowiki&gt;}}&quot;. אני אערוך מחדש את [[מקור:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] כדי שתראה את ההבדלים. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:46, 15 ביוני 2026 (IDT)

----

ערב טוב. הנוסח של [[מקור:תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים)]] אינו תקין. תקרא בבקשה את [[ויקיטקסט:חקיקה|המדריך של שפת התגיות]]. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 21:18, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>i7pze5yi379u5qhcv9bvf7gesvymdtr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024031</id>
      <parentid>3023966</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T10:37:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>/* עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח */ תגובה</comment>
      <origin>3024031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5708" sha1="t2wjffzrey7gq0ve65ng153rh7cd0mv" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות בספר החוקים ==

{{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT)

:תודה על ההסבר.
:האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב &quot;מקור&quot; תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT)
:: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT)

----

היי אליעזר. קודם כל, תודה רבה על העריכות וההגהה. בעקבות ההגהה של חוק הגנת הצרכן ראיתי שיש אצלנו טעות במועד התחילה של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#פרק ו|פרק ו' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026]]. דבר שני, אין צורך לרשום URL של קבצי התקנות במשרד המשפטים. די לרשום את מספר החוברת, ויתווסף קישור לקובץ המתאים. כמו כן, אני ממליץ לך לעבור על ההסברים של שפת התגיות ב[[ויקיטקסט:חקיקה]]. יש שם תרגילי התנסות פשוטים שיעזרו לך עם יתר העריכות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:13, 14 ביוני 2026 (IDT)

ראיתי שיש לך משתמש נוסף. בבקשה תבצע את כל העריכות שלך עם אותו שם משתמש, כדי להקל עלי את עבודת הסריקה והבדיקה. בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:31, 14 ביוני 2026 (IDT)

{{הועבר|מ=שיחת משתמש:סרגון.17.גרין}}

== [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] ==
האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT)

:זה אותו אדם. אין כאן כוונה להסתיר, פשוט לא היה לי בנייד את הסיסמה שאיתה התחברתי במחשב שבבית. [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 20:05, 14 ביוני 2026 (IDT)

:: אין בעיה. ברשותך אני מעביר את השיחה לכאן למען היעילות. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:41, 15 ביוני 2026 (IDT)

== עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח ==

תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים:
# קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך &lt;s&gt;קצת&lt;/s&gt; עבודה.
# חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות.
# אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|&lt;מבוא&gt;}} הערה על פקיעת החוק במועד זה או אחר.
# לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית &lt;nowiki&gt;{{&lt;/nowiki&gt;[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt; שמאפשרת קישור ברמת הסעיף.
בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT)

היי אליעזר. שים לב שבהוספת קישורים אין צורך לרשום את היעד. הבוט יפענח את היעד בהתאם לקטע המסומן והטקסט לתצוגה יכיל את הקישור הנכון. למשל, במקום &quot;{{קוד|&lt;nowiki&gt;&quot;בעל זיקה&quot; - כהגדרתו ב[[חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|סעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]&lt;/nowiki&gt;}}&quot;, צריך להיות &quot;{{קוד|&lt;nowiki&gt;&quot;בעל זיקה&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]&lt;/nowiki&gt;}}&quot;. אני אערוך מחדש את [[מקור:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] כדי שתראה את ההבדלים. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 13:46, 15 ביוני 2026 (IDT)

----

ערב טוב. הנוסח של [[מקור:תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים)]] אינו תקין. תקרא בבקשה את [[ויקיטקסט:חקיקה|המדריך של שפת התגיות]]. ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 21:18, 12 ביולי 2026 (IDT)

:כעת תקין? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 13:37, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>t2wjffzrey7gq0ve65ng153rh7cd0mv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ברוך גדול דעה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744875</id>
    <revision>
      <id>3024021</id>
      <parentid>3023839</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:01:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="850" sha1="gtbtvcokfe0gvih7dzft4xa43zhswha" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הֵ|0}}כִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה.{{ש}}
{{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ.{{ש}}
{{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צְ|0}}בָאָיו {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ.{{ש}}
{{הור|תתברך}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]]</text>
      <sha1>gtbtvcokfe0gvih7dzft4xa43zhswha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין כאלהינו (פיוט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744876</id>
    <revision>
      <id>3024025</id>
      <parentid>3023768</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:13:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1178" sha1="fqzmflvzpn59jkd0oxtjh0s2lidu0ts" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אמן''', '''ברוך''', '''אתה''' (מרובעים)}}{{ש}}
{{סי|אֵ}}ין כֵּאלֹהֵינוּ. {{סי|אֵ}}ין כַּאדוֹנֵינוּ. {{סי|אֵ}}ין כְּמַלְכֵּנוּ. {{סי|אֵ}}ין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|מִ}}י כֵאלֹהֵינוּ. {{סי|מִ}}י כַאדוֹנֵינוּ. {{סי|מִ}}י כְמַלְכֵּנוּ. {{סי|מִ}}י כְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|נ}}וֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ. {{סי|נ}}וֹדֶה לַאדוֹנֵינוּ. {{סי|נ}}וֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ. {{סי|נ}}וֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|בָּרוּךְ}} אֱלֹהֵינוּ. {{סי|בָּרוּךְ}} אֲדוֹנֵינוּ. {{סי|בָּרוּךְ}} מַלְכֵּנוּ. {{סי|בָּרוּךְ}} מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סי|אַתָּה}} הוּא אֱלֹהֵינוּ. {{סי|אַתָּה}} הוּא אֲדוֹנֵינוּ. {{סי|אַתָּה}} הוּא מַלְכֵּנוּ. {{סי|אַתָּה}} הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>fqzmflvzpn59jkd0oxtjh0s2lidu0ts</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאל אשר שבת מכל המעשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744882</id>
    <revision>
      <id>3024022</id>
      <parentid>3023781</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:02:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1261" sha1="sox03woivbvzo9l9w243h6a7iiu588r" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִֹים{{ש}}
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ{{ש}}
תִּפְאֶרֶת עָטָה לְיוֹם הַמְּנוּחָה{{ר1}}
עֹנֶג קָרָא {{מילת קבע|לְיוֹם הַשַּׁבָּת}}

זֶה שֶׁבַח שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי{{ש}}
שֶׁבּוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ{{ש}}
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר:{{ר1}}
מִזְמוֹר שִׁיר {{מילת קבע|לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} (טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ) {{ממס|תהלים צב}}

לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו{{ש}}
שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל{{ש}}
הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ {{מילת קבע|בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ}}{{ש}}
{{הור|שמך, תתברך}}

[[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]]</text>
      <sha1>sox03woivbvzo9l9w243h6a7iiu588r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לאל ברוך נעימות יתנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744883</id>
    <revision>
      <id>3024023</id>
      <parentid>3023799</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:02:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="678" sha1="1y7rjajzmsvmxcwvwx0es8x6a5pdwut" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ{{ש}}
לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
כִּי הוּא לְבַדּוֹ (מָרוֹם וְקָדוֹשׁ,){{ש}}
פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת.

[[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]]</text>
      <sha1>1y7rjajzmsvmxcwvwx0es8x6a5pdwut</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:למשה צוית על הר סיני</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744889</id>
    <revision>
      <id>3023918</id>
      <parentid>3023904</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:03:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3023918</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2242" sha1="ss3ds8oa8ncpwt27unppydbny3ki0x2" xml:space="preserve">האם יש איזשהו מקור לכך שזה שריד של שבעתא עתיקה? אני מודה שהאקרוסטיכון פה נראה לי קצת מאולץ. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:25, 10 ביולי 2026 (IDT)

:החוקרים (וידר, זימר, זולאי, יהלום, מירסקי) התעניינו ב&quot;ישמח משה&quot; מפני שהיא שנויה במחלוקת ראשונים ושם המסקנה שזה פיוט שם קשה לעורר עליה. לגבי 'אתה יצרת' ו'למשה צוית' לא נראה לי שזה מקרה שגם פתיחות אלו בנויות ג&quot;כ על א&quot;ב ודוקא באותיות מ-י ל-מ, ובמקרה זה עוסקת גם כן במשה רבנו (באמת התוכן די זהה עם 'ישמח משה'). יש לנו ג&quot;כ את העובדא שבנוסחא החילופית הפתיחה 'אתה קדשת' מפוייטת לגמרי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:40, 12 ביולי 2026 (IDT)
::על 'ישמח משה' אני מקבל את ההשערה שזה פיוט, אבל באמת גם שם מכלל השערה מסתברת זה לא יצא. במקרה הזה יש לנו פחות טורים, וצרוף שתי אותיות ל'אקרוסטיכון' עשוי להיות מקרי (בפרט שב'אתה יצרת' נאלצת להתעלם מן המילה הפותחת לשם כך...). במשפט האחרון התכוונת ל'תכנת שבת'? כי 'אתה קדשת' גם לא ממש מפויטת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:28, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::נכון 'תכנת שבת'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:31, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::מעניין שהא&quot;ב שגם עם ה'אילוץ', האקרוסטיכון כבר היה מודגש בתפילה זו בויקיטקסט בגירסה מיוני 2015.
::::https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%AA&amp;oldid=622764 [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ss3ds8oa8ncpwt27unppydbny3ki0x2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023919</id>
      <parentid>3023918</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:03:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3023919</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2232" sha1="6hxuewk0pll3dxj9c0rlwexn9159v61" xml:space="preserve">האם יש איזשהו מקור לכך שזה שריד של שבעתא עתיקה? אני מודה שהאקרוסטיכון פה נראה לי קצת מאולץ. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:25, 10 ביולי 2026 (IDT)

:החוקרים (וידר, זימר, זולאי, יהלום, מירסקי) התעניינו ב&quot;ישמח משה&quot; מפני שהיא שנויה במחלוקת ראשונים ושם המסקנה שזה פיוט שם קשה לעורר עליה. לגבי 'אתה יצרת' ו'למשה צוית' לא נראה לי שזה מקרה שגם פתיחות אלו בנויות ג&quot;כ על א&quot;ב ודוקא באותיות מ-י ל-מ, ובמקרה זה עוסקת גם כן במשה רבנו (באמת התוכן די זהה עם 'ישמח משה'). יש לנו ג&quot;כ את העובדא שבנוסחא החילופית הפתיחה 'אתה קדשת' מפוייטת לגמרי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:40, 12 ביולי 2026 (IDT)
::על 'ישמח משה' אני מקבל את ההשערה שזה פיוט, אבל באמת גם שם מכלל השערה מסתברת זה לא יצא. במקרה הזה יש לנו פחות טורים, וצרוף שתי אותיות ל'אקרוסטיכון' עשוי להיות מקרי (בפרט שב'אתה יצרת' נאלצת להתעלם מן המילה הפותחת לשם כך...). במשפט האחרון התכוונת ל'תכנת שבת'? כי 'אתה קדשת' גם לא ממש מפויטת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:28, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::נכון 'תכנת שבת'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:31, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::מעניין שגם עם ה'אילוץ', האקרוסטיכון כבר היה מודגש בתפילה זו בויקיטקסט בגירסה מיוני 2015.
::::https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%AA&amp;oldid=622764 [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6hxuewk0pll3dxj9c0rlwexn9159v61</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023924</id>
      <parentid>3023919</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:31:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023924</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2520" sha1="7etzl4tvnhmaa1u5y4q9j6tl5xlltye" xml:space="preserve">האם יש איזשהו מקור לכך שזה שריד של שבעתא עתיקה? אני מודה שהאקרוסטיכון פה נראה לי קצת מאולץ. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:25, 10 ביולי 2026 (IDT)

:החוקרים (וידר, זימר, זולאי, יהלום, מירסקי) התעניינו ב&quot;ישמח משה&quot; מפני שהיא שנויה במחלוקת ראשונים ושם המסקנה שזה פיוט שם קשה לעורר עליה. לגבי 'אתה יצרת' ו'למשה צוית' לא נראה לי שזה מקרה שגם פתיחות אלו בנויות ג&quot;כ על א&quot;ב ודוקא באותיות מ-י ל-מ, ובמקרה זה עוסקת גם כן במשה רבנו (באמת התוכן די זהה עם 'ישמח משה'). יש לנו ג&quot;כ את העובדא שבנוסחא החילופית הפתיחה 'אתה קדשת' מפוייטת לגמרי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:40, 12 ביולי 2026 (IDT)
::על 'ישמח משה' אני מקבל את ההשערה שזה פיוט, אבל באמת גם שם מכלל השערה מסתברת זה לא יצא. במקרה הזה יש לנו פחות טורים, וצרוף שתי אותיות ל'אקרוסטיכון' עשוי להיות מקרי (בפרט שב'אתה יצרת' נאלצת להתעלם מן המילה הפותחת לשם כך...). במשפט האחרון התכוונת ל'תכנת שבת'? כי 'אתה קדשת' גם לא ממש מפויטת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:28, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::נכון 'תכנת שבת'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:31, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::מעניין שגם עם ה'אילוץ', האקרוסטיכון כבר היה מודגש בתפילה זו בויקיטקסט בגירסה מיוני 2015.
::::https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%AA&amp;oldid=622764 [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::נכון, מעניין שיש עוד מישהו ששם לב לסדר האותיות הזה. בעיני זה עדין עשוי להיות מקרי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:31, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7etzl4tvnhmaa1u5y4q9j6tl5xlltye</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:לאל ברוך נעימות יתנו</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744890</id>
    <revision>
      <id>3023917</id>
      <parentid>3023911</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T12:03:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3023917</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2577" sha1="8waku1r3lyg62qek958sgkzzhhnfkda" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני באמת לא בטוח שה'חריזה' שיש ב'למענך אלקינו' היא מכוונת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8waku1r3lyg62qek958sgkzzhhnfkda</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024024</id>
      <parentid>3023917</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:11:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3314" sha1="bo0j3ylwstyluvgt81jx1ehehtghre2" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני באמת לא בטוח שה'חריזה' שיש ב'למענך אלקינו' היא מכוונת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::::ראה ב'סדר רב עמרם השלם' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7283&amp;st=&amp;pgnum=206 כאן] שגם הוא אינו רוצה לקבל שקטעים אלו הם פיוטים שנוספו (אבל גם אם לא נוספו הם פיוטים בתבניתם). והסיבה לזה היא שהוא חושב שזה מקטין קדושתם. ואתמה: האם אין לנו תפילות מאוחרות בהרבה יותר הנחשבות קודש קדשים, חלקם פיוטים מובהקים שידוע לנו בדיוק מי חברם? אני חושב שעמדה זו נובעת מזלזול שלו בפיוטים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:11, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>bo0j3ylwstyluvgt81jx1ehehtghre2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024026</id>
      <parentid>3024024</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:26:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה למשתמש Yack67 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3024026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3606" sha1="7ubq6to4s3s9qojwtoj2wgrmfp8mzdh" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני באמת לא בטוח שה'חריזה' שיש ב'למענך אלקינו' היא מכוונת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::::ראה ב'סדר רב עמרם השלם' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7283&amp;st=&amp;pgnum=206 כאן] שגם הוא אינו רוצה לקבל שקטעים אלו הם פיוטים שנוספו (אבל גם אם לא נוספו הם פיוטים בתבניתם). והסיבה לזה היא שהוא חושב שזה מקטין קדושתם. ואתמה: האם אין לנו תפילות מאוחרות בהרבה יותר הנחשבות קודש קדשים, חלקם פיוטים מובהקים שידוע לנו בדיוק מי חברם? אני חושב שעמדה זו נובעת מזלזול שלו בפיוטים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:11, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::: אני חושב שיש לנו מחלוקת על משמעות המונח &quot;פיוט&quot;. האם מזמור קלו בתהילים הוא &quot;פיוט&quot;? (ואם לא, למה בעצם לא?)-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:26, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7ubq6to4s3s9qojwtoj2wgrmfp8mzdh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024029</id>
      <parentid>3024026</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T08:42:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3818" sha1="jvov6pgv2y11anaq77nsj4n7ykdfjt0" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני באמת לא בטוח שה'חריזה' שיש ב'למענך אלקינו' היא מכוונת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::::ראה ב'סדר רב עמרם השלם' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7283&amp;st=&amp;pgnum=206 כאן] שגם הוא אינו רוצה לקבל שקטעים אלו הם פיוטים שנוספו (אבל גם אם לא נוספו הם פיוטים בתבניתם). והסיבה לזה היא שהוא חושב שזה מקטין קדושתם. ואתמה: האם אין לנו תפילות מאוחרות בהרבה יותר הנחשבות קודש קדשים, חלקם פיוטים מובהקים שידוע לנו בדיוק מי חברם? אני חושב שעמדה זו נובעת מזלזול שלו בפיוטים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:11, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::: אני חושב שיש לנו מחלוקת על משמעות המונח &quot;פיוט&quot;. האם מזמור קלו בתהילים הוא &quot;פיוט&quot;? (ואם לא, למה בעצם לא?)-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:26, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::אם לא היה חלק מהמקרא, הוא היה בהחלט נחשב לפיוט. לא נכון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:42, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jvov6pgv2y11anaq77nsj4n7ykdfjt0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024033</id>
      <parentid>3024029</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T10:59:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4436" sha1="afelvzyfxzrhqaobgzxret6bvqz7mq5" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני באמת לא בטוח שה'חריזה' שיש ב'למענך אלקינו' היא מכוונת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::::ראה ב'סדר רב עמרם השלם' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7283&amp;st=&amp;pgnum=206 כאן] שגם הוא אינו רוצה לקבל שקטעים אלו הם פיוטים שנוספו (אבל גם אם לא נוספו הם פיוטים בתבניתם). והסיבה לזה היא שהוא חושב שזה מקטין קדושתם. ואתמה: האם אין לנו תפילות מאוחרות בהרבה יותר הנחשבות קודש קדשים, חלקם פיוטים מובהקים שידוע לנו בדיוק מי חברם? אני חושב שעמדה זו נובעת מזלזול שלו בפיוטים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:11, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::: אני חושב שיש לנו מחלוקת על משמעות המונח &quot;פיוט&quot;. האם מזמור קלו בתהילים הוא &quot;פיוט&quot;? (ואם לא, למה בעצם לא?)-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:26, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::אם לא היה חלק מהמקרא, הוא היה בהחלט נחשב לפיוט. לא נכון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:42, 13 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::אדרבה, אם אתה מחלק (ובצדק!) בין 'פיוט בתבניתו' ובין תוספת, אם כן שוב אין שום קשר למש&quot;כ שם בסדר רב עמרם השלם, ובדיוק הפוך ממה שכתבת – בהחלט אפשר לקבל שאלו קטעים שנוספו לברכה כדי להרחיב אותה בציבור, ועדין אין שום סיבה לומר שמדובר בפיוט. האם 'נשמת כל חי' הוא פיוט? ממש לא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:59, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>afelvzyfxzrhqaobgzxret6bvqz7mq5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024037</id>
      <parentid>3024033</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4845" sha1="p60wan2le1kldinqv8wioyab8rdhcsf" xml:space="preserve">למה בעצם צריך דף נפרד לפסקא הזו שכבר קיימת בדף [[ברכת יוצר אור]]? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:26, 10 ביולי 2026 (IDT)

:יש לו ערך נפרד גם ב'אוצר השירה והפיוט'. והוא פיוט שהוכנס לברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:42, 10 ביולי 2026 (IDT)
::אני לא ממש מבין למה אתה רואה כאן 'פיוט שהוכנס לברכה', מה המאפיין הפיוטי פה? דווידזון היה מאד מאד מרחיב בקריטריונים שלו... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:08, 11 ביולי 2026 (IDT)
:::גם חריזה מלאה, גם התחלה במילה 'לאל' ש (עם 'אל') מאפיינת פיוטים עתיקים שהוכנסו בברכה זו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::תנועה סיומית זהה לא נחשבת חריזה, בטח לא בסיומת דקדוקית. זה מקרי לגמרי. &lt;small&gt;[אגב ובלי באמת קשר, בספרד בימי הבינים הוטרדו איך יתכן שבמקרא כתבו שירה בלי חרוזים, ולכן התאמצו למצוא פסוקים שיש בהם חרוז, כמו [[איוב כח טז]] ועוד כמה. לא צריך לומר שגם כאן זה מקרי.]&lt;/small&gt; [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:33, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::אם כן 'למענך אלהינו, בוראנו, גואלנו' ג&quot;כ הוא מקרה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:36, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::: אני לא סבור שההשוואה במקומה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::ולא נראה לי שהפסוקים האלו בהכרח מקרים. גם אם שיטת החריזה עדיין לא היתה קיימת, יופי התוצאה קיים בלי קשר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:38, 12 ביולי 2026 (IDT)
:::::::אני באמת לא בטוח שה'חריזה' שיש ב'למענך אלקינו' היא מכוונת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:03, 12 ביולי 2026 (IDT)
::::::::ראה ב'סדר רב עמרם השלם' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7283&amp;st=&amp;pgnum=206 כאן] שגם הוא אינו רוצה לקבל שקטעים אלו הם פיוטים שנוספו (אבל גם אם לא נוספו הם פיוטים בתבניתם). והסיבה לזה היא שהוא חושב שזה מקטין קדושתם. ואתמה: האם אין לנו תפילות מאוחרות בהרבה יותר הנחשבות קודש קדשים, חלקם פיוטים מובהקים שידוע לנו בדיוק מי חברם? אני חושב שעמדה זו נובעת מזלזול שלו בפיוטים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:11, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::: אני חושב שיש לנו מחלוקת על משמעות המונח &quot;פיוט&quot;. האם מזמור קלו בתהילים הוא &quot;פיוט&quot;? (ואם לא, למה בעצם לא?)-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:26, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::אם לא היה חלק מהמקרא, הוא היה בהחלט נחשב לפיוט. לא נכון? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:42, 13 ביולי 2026 (IDT)
:::::::::אדרבה, אם אתה מחלק (ובצדק!) בין 'פיוט בתבניתו' ובין תוספת, אם כן שוב אין שום קשר למש&quot;כ שם בסדר רב עמרם השלם, ובדיוק הפוך ממה שכתבת – בהחלט אפשר לקבל שאלו קטעים שנוספו לברכה כדי להרחיב אותה בציבור, ועדין אין שום סיבה לומר שמדובר בפיוט. האם 'נשמת כל חי' הוא פיוט? ממש לא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 13:59, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::::::::אני לא אנסה שכנע אותכם שאכן רובו של 'נשמת כל חי' הם קטעים פיוטיים, בנתון האתנגדות שיש פה על דברים הרבה יותר פשוטים. לא רואה למה 'פיוט בתבניתו' לא נקרא פיוט ו'תוספת' כן. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:30, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>p60wan2le1kldinqv8wioyab8rdhcsf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744898</id>
    <revision>
      <id>3023965</id>
      <parentid>3023833</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T17:39:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3023965</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1419" sha1="ipayxcyfru6nxyl9b9uy3w9qhym3a8x" xml:space="preserve">(יא, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים תשיבנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(יא, ב) אל תהלל אדם בתארו ואל תתעב אדם מכ[וע]ר במראהו:

(יא, ג) אליל בעוף דברה וראש תנובות פריה:

(יא, ד) בעטה א[פ]ר אל תהתל ואל תקלס במרירי יום:

(יא, ד) כי פלאות מעשי ייי ונעלם מ[אדם] פעלו:

(יא, ה) רבים נדכאים ישבו על כסא ובל [עלים] על לב עטו צניף:

(יא, ו) רבים נשאים נקלו מאד וגם נכבדים נתנו ביד:

(יא, ז) בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף:

(יא, ח) אל תשיב דבר טרם תשמע ובתוך שיחה אל תדבר:

(יא, ט) באין עצמה אל תתחר ובריב זדים לא תקומם:

(יא, י) בני למה תרבה עסקך ואין להרבות לא ינקה:

(יא, י) בני אם תרוץ לא תגיע ואם תבקש לא תמצא:

(יא, יא) יש עמל ויגע ורץ וכדי כן הוא מתאחר:

(יא, יב) יש רשש ואבד מהלך חסר כח ויותר א[ו]נש:

(יא, יב) ועין ייי צפתהו לטוב וינעריהו מעפר צחנה:
{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=37 סמנד פרק יא]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>ipayxcyfru6nxyl9b9uy3w9qhym3a8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/455</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744914</id>
    <revision>
      <id>3023927</id>
      <parentid>3023884</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T13:42:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3023927</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4218" sha1="p1govxxydlo8yoniwe2cc61dohpyd9z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪884‬‬

חתימת המשנה וההוספות
&lt;קטע התחלה=פרק נט/&gt;
במס׳ שבועות יאמר רב יוסף ([[שבועות ד א|ד׳ ד׳ ע״א]]) ״רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי״
ועל כן כאשר פרכינן דהא רבי עצמו לא סבר כן, אמרינן ״נסיב אליבא דר׳ עקיבא
וליה לא סבירא ליה״.

והדברים הוחלטו כן במתיבתא מחכמי הוועד נגד דעת רבי כמו שנתבאר.

אבל במס׳ חולין שם בא לשונו של ר׳ יוחנן ״ראה '''רבי''' דבריו של ר׳
שמעון״ אשר בזה הכונה שראה דבריו להלכה ופסק כן.

וגם אם נרצה לדחוק ולאמר כי &quot;ראה רבי דבריו&quot; הוא שיגרא דלישנא והכונה
על בית הוועד בכלל ולא על רבי,

אבל במקום הזה הוא הוראה של הלכה למעשה, ועל כן מכיון שבבית הוועד
החליטו ההלכה הי׳ לו לרבי לפסוק כן, גם אם לא נטה דעתו לזה.

והוא ממש ענין הדברים במס׳ [[נידה ט ב|נדה ד׳ ט׳]]:

״תנו רבנן מעשה ועשה רבי כר׳ אליעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא ר׳ אליעזר
לסמוך עליו בשעת הדחק מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כר'
אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביר כוותיה אלא דלא איתמר הלכתא לא
כמר ולא כמר ומאי לאחר שנזכר לאחר שנזכר דלא יחיד פליג עליה אלא רבים
פליגי עליה אמר כדי הוא ר׳ אליעזר ליסמוך עליו בשעת הדחק.״

ומבואר דאף שזה ודאי דדעתו של רבי נטה אחרי דברי ר׳ אליעזר שהרי
מפני זה פסק לפני מה שנזכר כמותו,

בכל זה אם כבר הוחלט הדין בכית הוועד אמרינן ״אילימא לאחר שנזכר דאין
הלכה כר׳ אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביר כוותיה״.

ועל כן בהיות כאן הלכה למעשה שהורה רבי, הכל אחת אם גם הוא הסכים
עם חכמי הוועד או לא כיון שנפסקה הלכה בבית הוועד כן, הי׳ ראוי לרבי לפסוק
כן, ממש כמו שהי׳ גם הוא ביניהם.

וגם אם תהי׳ כוונת ר׳ יוחנן, ״ראה רבי דבריו של ר' שמעון בכסוי הדם
ושנאו בלשון חכמים&quot; לא על רבי עצמו כי אם על חכמי הוועד אשר החליטו
לפסוק כן, מקשינן בפשיטות:

״וכי תימא קסבר שחיטה שאינד‪ ,‬ראד׳ שמה שחיטה והאמר ר׳ חייא בר אבא‬
‫‬‫אמר ר׳ יוחנן ראד‪ ,‬רבי דבריו ו ט׳&quot;‪.‬‬
‫וד‪.‬דברים ברורים ‪ .‬ומלמדים על עצמן‪.‬‬

‫פרק ס•(‪; .‬‬
‫ההוספות בחתימת המשגה‪.‬‬
‫ואמנם כן כי לבד המלאכה הגדולה מההכרעה ודיסתמות ולבד הועספות‬
‫מדברי שני הדורות מאחרי החרבן אשר נשארו בד‪.‬ם עוללות שעדין לא באו בסשנד‪.‬‬
‫וראו הכרח להוסיפם בהמשנד‪ .‬עצמה‪ ,‬ולבד בירורי הנדסאות במשנה‪ ,‬מדי• לבד כל‬
‫זה יש שם הוספות רבות בימי חתימת המשנדי‪ ,‬הנוגעים לעצם הבנת המשנד‪ .‬אס דברי‬
‫המשנה ביםודד‪ .‬או דברי התנאים אשר כבר נטבעו במשנד‪ .‬לפני חתימת ד‪.‬םשנמ‬
‫*( הפרקים האחרונים האצה לא הי׳ להסי מהדורא אחרונה מ‪ T‬הפחבר והגס ^‪ 6‬נמכלגז‬
‫‪ rs‬כל‪.‬הפנינים בהכליר‪ .‬הבירור אמרהי להדפיסם כמו סמצאהים מבלי הוספה או פגרעס והספק‬
‫ירד לסוף דעה המחבר‪ .‬וחבל על דאבח‪ .‬המו־צ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p1govxxydlo8yoniwe2cc61dohpyd9z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744921</id>
    <revision>
      <id>3023915</id>
      <timestamp>2026-07-12T12:00:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot; &lt;שם&gt;תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993&lt;/שם&gt;  &lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1098|תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993)); ((תשס&quot;ד, 243|תיקון תשס&quot;ד)). &lt;/מקור&gt;  בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 ל[[חוק מקורות אנרגיה]], התש&quot;ן-1989 ((ס&quot;ח התש&quot;ן...&quot;</comment>
      <origin>3023915</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2640" sha1="1nm3uauyeaqs30exb43o1znrx2oogv6" xml:space="preserve">
&lt;שם&gt;תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993&lt;/שם&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1098|תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993)); ((תשס&quot;ד, 243|תיקון תשס&quot;ד)). &lt;/מקור&gt;

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 ל[[חוק מקורות אנרגיה]], התש&quot;ן-1989 ((ס&quot;ח התש&quot;ן, 28)), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: בתקנות אלה –
:- &quot;תנור חשמלי&quot; – מכשיר המופעל בחשמל המיועד לחמם חלל של מבנה;
:- &quot;תווית&quot; – תווית סימון אנרגטי לפי תקן ישראלי ת&quot;י 1135, שהופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי;
:- &quot;דרגת חום מזערית&quot; – 500 ואט או פחות;
:- &quot;קוצב זמן&quot; – התקן המכבה את התנור אחרי זמן קצוב מראש.

@ 2. חובת סימון אנרגטי
: לא ייצר אדם תנור חשמלי, לא ימכרו ולא ייבאו אלא אם כן הודבקה עליו, במקום בולט לעין, תווית בצורה המופיעה [[בתוספת]] ובה פרטים אלה: סוג התנור החשמלי (מסיע חום, מפזר חום, מקרן חום, אוגר חום וכיוצא באלה), פירוט כל אחת מדרגות החום בהספק בוואטים ובקילוקלוריות לשעה וסימון שמש לענין קיומו של כל אחד מהיתרונות האנרגטיים: מאוורר, תרמוסטט, דרגת חום מזערית, קוצב זמן.

@ 3. ביקורת (תיקון: תשס&quot;ד)
: הממונה רשאי, בכל עת סבירה, להיכנס למקום שבו מייצרים, מייבאים או מוכרים תנורים חשמליים כדי לוודא קיומן של תקנות אלה.

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בתקנות רשות לאומית לאנרגיה (סימון אנרגטי לתנורי חימום חשמליים), התשמ&quot;ה-1984]].))

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

= תוספת =

([[תקנה 2]])

[[קובץ:תווית סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים – תוספת לתקנות התשנ&quot;ג-1993.png|מרכז|תווית הסימון האנרגטי שבתוספת]]

&lt;פרסום&gt;ח' באב התשנ&quot;ג (26 ביולי 1993)&lt;/פרסום&gt;

&lt;חתימות&gt;
* משה שחל, שר האנרגיה והתשתית
&lt;/חתימות&gt;</text>
      <sha1>1nm3uauyeaqs30exb43o1znrx2oogv6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023972</id>
      <parentid>3023915</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:14:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליעזר.גרין</username>
        <id>43694</id>
      </contributor>
      <comment>ניסוח</comment>
      <origin>3023972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2606" sha1="axv3h9mtduudx5kmmp78c4bqzm12rlh" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ג, 1098|תקנות מקורות אנרגיה (סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים), התשנ&quot;ג-1993)); ((תשס&quot;ד, 243|תיקון תשס&quot;ד)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 3]] [[=החוק|לחוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד)
: בתקנות אלה –
:- &quot;תנור חשמלי&quot; – מכשיר המופעל בחשמל המיועד לחמם חלל של מבנה;
:- &quot;תווית&quot; – תווית סימון אנרגטי לפי תקן ישראלי ת&quot;י 1135, שהופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי;
:- &quot;דרגת חום מזערית&quot; – 500 ואט או פחות;
:- &quot;קוצב זמן&quot; – התקן המכבה את התנור אחרי זמן קצוב מראש.

@ 2. חובת סימון אנרגטי
: לא ייצר אדם תנור חשמלי, לא ימכרו ולא ייבאו אלא אם כן הודבקה עליו, במקום בולט לעין, תווית בצורה המופיעה [[בתוספת]] ובה פרטים אלה: סוג התנור החשמלי (מסיע חום, מפזר חום, מקרן חום, אוגר חום וכיוצא באלה), פירוט כל אחת מדרגות החום בהספק בוואטים ובקילוקלוריות לשעה וסימון שמש לענין קיומו של כל אחד מהיתרונות האנרגטיים: מאוורר, תרמוסטט, דרגת חום מזערית, קוצב זמן.

@ 3. ביקורת (תיקון: תשס&quot;ד)
: הממונה רשאי, בכל עת סבירה, להיכנס למקום שבו מייצרים, מייבאים או מוכרים תנורים חשמליים כדי לוודא קיומן של תקנות אלה.

@ 4. : ((הנוסח שולב [[בתקנות רשות לאומית לאנרגיה (סימון אנרגטי לתנורי חימום חשמליים), התשמ&quot;ה-1984]].))

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====

[[קובץ:תווית סימון אנרגטי בתנורי חימום חשמליים – תוספת לתקנות התשנ&quot;ג-1993.png|מרכז|תווית הסימון האנרגטי שבתוספת]]

&lt;פרסום&gt; ח' באב התשנ&quot;ג (26 ביולי 1993)

&lt;חתימה&gt; משה שחל שר האנרגיה והתשתית</text>
      <sha1>axv3h9mtduudx5kmmp78c4bqzm12rlh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לד א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744922</id>
    <revision>
      <id>3023929</id>
      <timestamp>2026-07-12T14:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לג ב|לד א|לד ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לד א}}  ==תרגום לעברית== וממנו לוקח השם, ונקרא ארון זה אדון, בסוד אל&quot;ף דל&quot;ת נו&quot;ן יו&quot;ד, כמו שאנו אומרים: צדיק וצדק, כך אדון ואדנ&quot;י זה בזה תלויים.  בוא וראה, כוכבים ומזלות בברית קיימים, שהוא רקיע השמים, שרשומי...&quot;</comment>
      <origin>3023929</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5695" sha1="navy89iaz6oeyxwipo2vi8ys4vfnynd" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לג ב|לד א|לד ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לד א}}

==תרגום לעברית==
וממנו לוקח השם, ונקרא ארון זה אדון, בסוד אל&quot;ף דל&quot;ת נו&quot;ן יו&quot;ד, כמו שאנו אומרים: צדיק וצדק, כך אדון ואדנ&quot;י זה בזה תלויים.

בוא וראה, כוכבים ומזלות בברית קיימים, שהוא רקיע השמים, שרשומים בו וחקוקים בו כוכבים ומזלות, ובו הם תלויים כדי להאיר. רבי ייסא הזקן היה אומר כך: &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot; {{ממ|בראשית|א|יד}} שתלוי ברקיע השמים, וזו הלבנה שתלויה בו, כיוון שכתוב &quot;וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת&quot;, הרי זה השמש. &quot;וּלְמוֹעֲדִים&quot;, שהרי הזמנים, והחגים, והחודשים, והשבתות בהם תלויים וקיימים, והכול במעשה הראשון העליון, ששמו הקדוש נאחז בו, והוא המפתח להכול.

שבעה כוכבים הם, כנגד שבעה רקיעים, וכולם מנהיגים את העולם, והעולם העליון מעליהם, ושני עולמות הם: עולם עליון ועולם תחתון, והתחתון הוא כעין העליון, שכתוב: &quot;מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם&quot; {{ממ|דברי הימים א|טז|לו}}, מלך עליון, ומלך תחתון. כתוב: ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד, ה' מֶלֶךְ, למעלה. ה' מָלָךְ, באמצע. ה' יִמְלֹךְ, למטה. רבי אחא אמר: ה' מֶלֶךְ, זהו העולם העליון שהוא העולם הבא, ה' מָלָךְ זו תפארת ישראל, ה' יִמְלֹךְ זהו ארון הברית. בזמן אחר, דוד, הפך אותם מלמטה למעלה, ואמר: &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד&quot; {{ממ|תהלים|י|טז}}. ה', מלך למטה, עולם, באמצע, ועד\ למעלה. ששם ההיוועדות, הקיום והשלמות של הכול. המלך למעלה, ימלוך למטה.

רבי אבא אמר: כל המאורות הללו, כולם מתחברים ברקיע השמים כדי להאיר על הארץ. &quot;לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|טו}}. מי הוא הרקיע המאיר על הארץ? הוי אומר: זהו הנהר ששופע ויוצא מעדן, שכתוב: &quot;וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן&quot; {{ממ|בראשית|ב|י}}. בוא וראה: כיוון שהלבנה שולטת, ומאירה מאותו הנהר ששופע ויוצא, כל אותם השמים שלמטה וצבאותיהם, כולם מתווסף להם אור, והכוכבים הממונים על הארץ כולם שולטים ומגדלים צמחים ואילנות, והעולם מתברך ומתרבה בכולם, ואפילו המים ודגי הים כולם בריבוי ובגידול יתיר. וכמה שוטרי דינים משוטטים בעולם, מפני שכולם בשמחה ובריבוי כוח. כשיש שמחה בבית המלך, אפילו אותם משערי הבית, ואפילו אותם ממקומות הטרשים והסלעים, כולם שמחים ומשוטטים בעולם, ותינוקות העולם צריכים להישמר.

רבי אחא אמר: &quot;וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|יז}}, וכאשר כולם קיימים בו, אז יש שמחה זה עם זה, ואז הלבנה ממעטת את אורה מפני השמש, וכל מה שנוטל כדי להאיר לה, זהו שכתוב &quot;לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|טו}}. רב יצחק אמר: כתוב: &quot;וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה  וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים&quot; {{ממ|ישעיהו|ל|כו}}, מי הם שבעת הימים?    אלו הם שבעת ימי בראשית.

רבי יהודה אמר: אלו הם שבעת ימי המילואים, מילואים ודאי, מפני שבאותו הזמן יתמתק העולם, ויחזור לשלמותו, ולא תפגם הלבנה בגלל הנחש הרע, שכתוב בו: &quot;וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף&quot; {{ממ|משלי|טז|כח}}. ומתי יהיה זה? בזמן שכתוב: &quot;בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח&quot; {{ממ|ישעיהו|כה|ח}}. ואז כתוב: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.

&quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}, אמר רבי אלעזר: אלו הם המים התחתונים, שרוחשים מינים כעין של מעלה, אלו עליונים ואלו תחתונים. רבי חייא אמר: המים העליונים הוציאו &quot;נֶפֶשׁ חַיָּה&quot;, ומה היא? זו נשמתו של אדם הראשון, כמו שאתה אומר: &quot;וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה&quot; {{ממ|בראשית|ב|ז}}.

&quot;וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}, אלו הם השליחים העליונים שמתראים לבני אדם במראה של בן אדם, משום שכתוב &quot;יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ&quot;, מפני שיש אחרים שאינם מתראים אלא ברוח ממש, לפי שִׂכְלָם של בני האדם.</text>
      <sha1>navy89iaz6oeyxwipo2vi8ys4vfnynd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744923</id>
    <redirect title="תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)" />
    <revision>
      <id>3023934</id>
      <timestamp>2026-07-12T14:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3023934</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="160" sha1="8cg4ocv70gsvr2me619cc32821iszgm" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)]]</text>
      <sha1>8cg4ocv70gsvr2me619cc32821iszgm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744924</id>
    <revision>
      <id>3023967</id>
      <timestamp>2026-07-12T18:44:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לד א|לד ב|לה א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לד ב}}  ==תרגום לעברית== בשביל כך לא כתוב באלו למינהו, כמו אותם אחרים שכתוב בהם &quot;וְאֵת כׇּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|כא}}, משום שאלו אינם משתנים ממינם לעולם, כמו אלו האחרים שלא כתוב בהם למינה...&quot;</comment>
      <origin>3023967</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6223" sha1="0xlfanj6zpzzmggksuexkafbb72yepo" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לד א|לד ב|לה א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לד ב}}

==תרגום לעברית==
בשביל כך לא כתוב באלו למינהו, כמו אותם אחרים שכתוב בהם &quot;וְאֵת כׇּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|כא}}, משום שאלו אינם משתנים ממינם לעולם, כמו אלו האחרים שלא כתוב בהם למינהו. ואם תאמר הרי יש בהם שמשתנים זה מזה? כך הוא ודאי שהרי יש בהם שמשתנים אלו מאלו, בשביל כך כתוב &quot;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד&quot; {{ממ|בראשית|ב|י}}.

&quot;וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים&quot; {{ממ|בראשית|א|כא}}, אלו לווייתן ובת זוגו. &quot;וְאֵת כל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת&quot;, זוהי הנפש של אותה חיה שהיא רומשת לארבעה צדדי העולם, ומי היא אותה חיה שהיא רומשת? הוי אומר זוהי לילי&quot;ת. &quot;אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם&quot;, שהמים מגדלים אותם, שכאשר בא צד דרום, שורים המים ונמשכים לכל הצדדים, ואוניות הים הולכות ועוברות, כמו שאתה אומר: &quot;שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קד|כו}}.  

&quot;וְאֵת כׇּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ&quot;, כמו שאתה אומר: &quot;כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר&quot; {{ממ|קהלת|י|כ}}. רבי יוסי אמר: כולם בעלי שש כנפיים, ואינם משתנים לעולם, ובשל כך כתוב למינהו. מהו למינהו? למין/סוג שלהם שלמעלה, ואלו טסים ושטים בעולם בשש, ורואים את מעשיהם של בני האדם, ומעלים אותם למעלה, ועל זה כתוב: &quot;גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל&quot; {{ממ|קהלת|י|כ}}.

רבי חזקיה אמר: הרומשת? השורצת היה צריך לו. אלא כפי שאנו אומרים הגיע הלילה, ועל זה: &quot;בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר&quot; {{ממ|תהלים|קד|כ}}, שכולם שולטים בשעה שהיא שולטת, ומתחילים שירה בשלושה צדדים של חצי הלילה, ומזמרים שירה ואינם משתתקים, ועל אלו כתוב: &quot;הַמַּזְכִּרִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם&quot; {{ממ|ישעיהו|סב|ו}}.  

קם רבי שמעון ואמר: מסתכל הייתי שכאשר רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם, הזדעזעו כל העליונים והתחתונים, והיום השישי היה עולה במדרגותיו, עד שעלה הרצון העליון והאיר האור הראשוני של כל האורות, ופתח את שער המזרח, שהרי משם האור יוצא, ודרום הראה את תוקפו של האור שירש מהראש והתחזק במזרח, המזרח חיזק את הצפון, והצפון התעורר והתפשט, וקרא בכוח גדול למערב להתקרב ולהשתתף עמו, אז המערב עלה בצפון והתקשר בו, לאחר מכן דרום בא ואחז במערב, וסובבים אותו דרום וצפון, שהם גדרות הגן, אז המזרח התקרב אל המערב, והמערב שרה בחדוה וביקש מכולם ואמר: &quot;נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ&quot; {{ממ|בראשית|א|כו}}, שיהיה כעין זה בארבעה צדדים ומעלה ומטה, והמזרח התדבק במערב והוציא אותו, ועל זה למדנו: האדם ממקום בית המקדש יצא.

עוד, &quot;נַעֲשֶׂה אָדָם&quot;: הקדוש ברוך הוא אמר לאלו התחתונים, שבאו מהצד של מעלה, סוד השם הזה שעולה אדם, אדם  מסוד נסתר עליון. אדם סוד האותיות, שהרי אדם כולל למעלה וכולל למטה. אדם, א' למעלה למעלה. ם' סתומה שהיא מ' מן &quot;לְםרְבֵּה הַמִּשְׂרָה&quot; (הכתוב במ' סופית באמצע המילה) {{ממ|ישעיהו|ט|ו}}. ד', התחתונה שנסתרת במערב. וזהו הכלל של מעלה ומטה, נתקן למעלה ונתקן למטה, אותיות אלו, כאשר ירדו למטה כולן כאחת בשלמותן, נמצא זכר ונקבה.

והנקבה בצדדיו הייתה דבוקה, עד שהפיל עליו שינה וישן, והיה מוטל במקום בית המקדש למטה, וניסר אותה הקדוש ברוך הוא, וקישט אותה כמו שמקשטים כלה, והביא אותה אליו. זהו שכתוב: &quot;וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה&quot; {{ממ|בראשית|ב|כא}}, &quot;וַיִּקַּח אַחַת&quot; בדקדוק, בספרים ראשונים מצאנו: זו לילי&quot;ת הראשונה שהייתה עמו, והתעברה ממנו, ולא הייתה כנגדו עזר, כמו שכתוב: &quot;וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ&quot; {{ממ|בראשית|ב|כ}}. מהו &quot;עזר&quot;? סמך. עד אותה שעה שכתוב: &quot;לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ&quot; {{ממ|בראשית|ב|יח}}. בוא וראה, האדם אחרון של הכל היה, שכך ראוי לבוא אל עולם מושלם.

עוד אמר רבי שמעון, כתוב: &quot;וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ב|ה}}, &quot;וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה&quot;, אלו</text>
      <sha1>0xlfanj6zpzzmggksuexkafbb72yepo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744925</id>
    <revision>
      <id>3023975</id>
      <timestamp>2026-07-12T19:29:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לד ב|לה א|לה ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לה א}}  ==תרגום לעברית== אילנות גדולים שניטעו לאחר מכן והיו קטנים. בוא וראה אדם וחוה, זה בצד זה נבראו, מה הטעם שלא נבראו פנים בפנים? משום שכתוב: &quot;כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ב|ה}}...&quot;</comment>
      <origin>3023975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5622" sha1="16xr2r7dtxfweyr3tnxuswa2pesrxbe" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לד ב|לה א|לה ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לה א}}

==תרגום לעברית==
אילנות גדולים שניטעו לאחר מכן והיו קטנים. בוא וראה אדם וחוה, זה בצד זה נבראו, מה הטעם שלא נבראו פנים בפנים? משום שכתוב: &quot;כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ב|ה}}, וזיווג לא נמצא בתיקונו כפי שראוי. וכאשר נתקן זה שלמטה והתהפכו פנים בפנים, אז נמצא למעלה. מניין לנו? מן המשכן, שכתוב: &quot;הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|שמות|מ|יז}}, משום שמשכן אחר הוקם עמו, ועד שלא הוקם למטה לא הוקם למעלה. אף כאן, כשאשר נתקן למטה נתקן למעלה. ומשום שעדיין לא נתקן למעלה, לא נבראו פנים בפנים. המקרא מוכיח, שכתוב &quot;י לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ&quot;, ומשום כך &quot;וְאָדָם אַיִן&quot;, שלא היה בתיקונו.

וכאשר נשלמה חוה, נשלם אדם, וקודם לכן לא נשלם. וסוד זה, שעד עכשיו אין את האות סמ&quot;ך בפרשה. ואף על פי שהחברים אמרו אבל סמ&quot;ך זו היא עזר, וזו העזר שלמעלה, שמתהפך למעלה פנים בפנים. זכר ונקבה נסמכים זה כנגד זה, ודאי  &quot;סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר&quot; {{ממ|תהלים|קיא|ח}}, &quot;סְמוּכִים&quot;, אלו זכר ונקבה, שהם סמוכים כאחד.  

דבר אחר, שהם סמוכים, עולם תחתון בעולם עליון, שעד שלא נתקן עולם תחתון, לא נתקן אותו עולם שאמרנו: &quot;כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ&quot;  {{ממ|בראשית|ב|ה}}, שהרי זה בזה נסמך ועולם זה התחתון כאשר נתקן, והתהפכו פנים בפנים ונתקנו. נמצא סמך למעלה, שהרי לפני-כן לא היה המעשה בתיקונו, משום שלא המטיר ה' אלהים על הארץ, וזה בזה תלוי. מה כתוב אחריו? &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ב|ו}} זהו התיקון שלמטה, לאחר מכן &quot;וְהִשְׁקָה אֶת כׇּל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;. &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ&quot;, זו תשוקת הנקבה כלפי הזכר. דבר אחר, מה הטעם לא המטיר? משום שלא נמצא תיקון שיעלה מן הארץ, ועל כן מן הארץ התחתונה מתעורר המעשה למעלה.

בוא וראה, עשן עולה מן הארץ בתחילה, וענן מתעורר, והכל מתחבר לאחר מכן זה בזה. כעין זה, עשן הקורבן מתעורר מלמטה, ועושה שלמות למעלה, ומתחבר הכל זה בזה ונשלמים. עין זה למעלה, ההתעוררות מתחילה מלמטה, ולאחר מכן נשלם הכל. ואילו לא הייתה כנסת ישראל מתחילה בהתעוררות בתחילה, לא היה מתעורר כנגדה אותו שלמעלה, ובתשוקה שלמטה נשלם למעלה.

רבי אבא אמר, מדוע כתוב &quot;עֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע&quot;? {{ממ|בראשית|ב|ט}} &quot;עֵץ הַחַיִּים&quot;, הרי שנינו שמהלך חמש מאות שנה היה, וכל מימיו של בראשית מתפלגים תחתיו, עץ החיים באמצע הגן ממש, והוא נוטל את כל מימיו של בראשית, ומתפלגים תחתיו. שהרי אותו נהר שנמשך ויוצא, הוא שורה על אותו הגן ונכנס בו, ומשם מתפלגים המים לכמה צדדים, ונוטל את הכל אותו הגן, ולאחר מכן יוצאים ממנו ומתפלגים לכמה נחלים למטה, כמו שאתה אומר: &quot;יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי&quot; {{ממ|תהלים|קד|יא}}, כפי שהם יוצאים מאותו עולם עליון, ומשקים את אותם הרים עליונים של אפרסמון טהור, לאחר מכן, כשהם מגיעים לעץ החיים, מתפלגים תחתיו בכל צד כפי דרכיו.

&quot;וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע&quot;, מדוע נקרא כך? שהרי עץ זה אינו באמצע, בל עץ הדעת טוב ורע מה הוא? אלא משום שהוא יונק משני צדדים ויודע אותם, כמי שיונק מן המתוק ומן המר. ומשום שהוא יונק משני צדדים ויודע אותם, ושורה בתוכם, נקרא כך טוב ורע. וכל אותן הנטיעות שורות עליהם. ובו אחוזות נטיעות אחרות עליונות, והן נקראות ארזי לבנון. מי הם ארזי לבנון? אלו ששת הימים העליונים, ששת ימי בראשית שאמרנו. &quot;אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע&quot; {{ממ|תהלים|קד|טז}}, נטיעות ודאי שהתקיימו לאחר מכן.

מכאן ולהלן מופיעה האות סמ&quot;ך, מה היא? &quot;וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה&quot; {{ממ|בראשית|ב|כא}}, בצדדיו היה, והיה זה בצדדיו של זה, ודאי עקר אותם הקדוש ברוך הוא ושתל</text>
      <sha1>16xr2r7dtxfweyr3tnxuswa2pesrxbe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744926</id>
    <revision>
      <id>3023977</id>
      <timestamp>2026-07-12T19:40:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''שבועות פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ה|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3023977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="258" sha1="4surduah771pdkv813izseusuvonr18" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''שבועות פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ה|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>4surduah771pdkv813izseusuvonr18</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023979</id>
      <parentid>3023977</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T19:51:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3023979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10370" sha1="do1d3qpptkh47xjjfm44ckososm97up" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ג|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''שבועות פרק ד''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבועות/פרק ה|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים, בִּרְחוֹקִין וְלֹא בִּקְרוֹבִין, בִּכְשֵׁרִים וְלֹא בִּפְסוּלִין. וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִין לְהָעִיד, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ; וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן [{{ק|ס&quot;א:}} בּוֹ] בְּבֵית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים, אֵינָן חַיָּבִין, עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן [{{ק|ס&quot;א:}} בּוֹ] בְּבֵית דִּין:&lt;קטע סוף=א/&gt;
 
{{המשנה|ב|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְחַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת; וְאֵינָן חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ. וּמָה הֵן חַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה? קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:&lt;קטע סוף=ב/&gt;
 
{{המשנה|ג|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? אָמַר לִשְׁנַיִם: בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי; שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, וְאָמְרוּ אָמֵן, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין, וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ, פְּטוּרִים. כָּפְרוּ, חַיָּבִים עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְכָפְרוּ, אֵינָן חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַה טַּעַם? הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת:&lt;קטע סוף=ג/&gt;
 
{{המשנה|ד|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין. בָּזֶה אַחַר זֶה, הָרִאשׁוֹן חַיָּב, וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד, הַכּוֹפֵר חַיָּב. הָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים, כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה, שְׁתֵּיהֶם חַיָּבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בִּשְׁתֵּיהֶן:&lt;קטע סוף=ד/&gt;
 
{{המשנה|ה|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה; שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה, חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקְדוֹן חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין; שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין, חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:&lt;קטע סוף=ה/&gt;
 
{{המשנה|ו|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתִּי, וּפִתָּה אֶת בִּתִּי, וְשֶׁהִכַּנִי בְּנִי, וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין:&lt;קטע סוף=ו/&gt;
 
{{המשנה|ז|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאֲנִי כֹּהֵן, שֶׁאֲנִי לֵוִי, שֶׁאֵינִי בֶּן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינִי בֶּן חֲלוּצָה, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי, שֶׁאֵינוֹ בֶּן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינוֹ בֶּן חֲלוּצָה, שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתּוֹ, וּפִתָּה אֶת בִּתּוֹ, וְשֶׁחָבַל בִּי בְּנִי, וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי וְשֶׁהִדְלִיק גְּדִישִׁי בְּשַׁבָּת, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין:&lt;קטע סוף=ז/&gt;
 
{{המשנה|ח|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן לִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים; שֶׁאֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת מָמוֹן, כְּפִקָּדוֹן:&lt;קטע סוף=ח/&gt;
 
{{המשנה|ט|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, כְּשֶׁתֵּדְעוּן לִי עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לְעֵדוּת:&lt;קטע סוף=ט/&gt;
 
{{המשנה|י|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִים לִי עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין, עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְכַּוֵּן לָהֶם:&lt;קטע סוף=י/&gt;
 
{{המשנה|יא|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אָמַר לִשְׁנַיִם: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, וְהֵם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין:&lt;קטע סוף=יא/&gt;
 
{{המשנה|יב|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;שִׁלַּח בְּיַד עַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ:&lt;קטע סוף=יב/&gt;
 
{{המשנה|יג|ד|שבועות}} &lt;קטע התחלה=יג/&gt;מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם, אוֹסֶרְכֶם אָנִי, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. בְּאָלֶ&quot;ף דָּלֶ&quot;ת, בְּיוֹ&quot;ד הֵ&quot;א, בְּשַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בְּחַנּוּן וְרַחוּם, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּבְכָל הַכִּנּוּיִין, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. הַמְּקַלֵּל בְּכֻלָּן, חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּכֻלָּן, חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. הַמְּקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵרוֹ בְּכֻלָּן, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. יַכְּכָה אֱלֹהִים, וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים, זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה. אַל יַכְּךָ, וִיבָרֶכְךָ, וְיֵיטִיב לְךָ, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבועות ד]]
[[קטגוריה:מסכת שבועות|ד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>do1d3qpptkh47xjjfm44ckososm97up</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744927</id>
    <revision>
      <id>3023978</id>
      <timestamp>2026-07-12T19:47:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לה א|לה ב|לו א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לה ב}}  ==תרגום לעברית== אותם במקום אחר, והתהפכו פנים בפנים לקיום, כעין זה נסמכים העולמות, עקר אותם הקדוש ברוך הוא ושתל אותם במקום אחר, ונתקיימו בקיום שלם. ואמר רבי אבא, מניין לנו שאדם וחוה נטיעות היו? ש...&quot;</comment>
      <origin>3023978</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5428" sha1="9m6k91yav1khp58x9tsge8ld8swv6hb" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לה א|לה ב|לו א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק א|דף לה ב}}

==תרגום לעברית==
אותם במקום אחר, והתהפכו פנים בפנים לקיום, כעין זה נסמכים העולמות, עקר אותם הקדוש ברוך הוא ושתל אותם במקום אחר, ונתקיימו בקיום שלם. ואמר רבי אבא, מניין לנו שאדם וחוה נטיעות היו? שכתוב: &quot;נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר&quot; {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}, &quot;מַעֲשֵׂה יָדַי&quot;, בדקדוק, שלא השתדלו בהם בריות אחרות. וכתוב: &quot;בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי&quot; {{ממ|ישעיהו|יז|יא}}, שבאותו היום שנטעו בעולם, חטאו.

שנינו, הנטיעות כקרני חגבים היו, ואורן היה דקיק ולא היו מאירים. כיוון שנטעו ונתקנו, נתגדלו באור ונקראו ארזי לבנון. ואדם וחוה, עד שנטעו, לא נתגדלו באור ולא העלו ריח. ודאי נעקרו ונשתלו, ונתקנו כפי שראוי. 

&quot;וַיְצַו ה' אֱלֹהִים&quot; {{ממ|בראשית|ב|טז}}, הרי שנינו, אין צו אלא עבודה זרה, &quot;ה'&quot;, זו ברכת השם. &quot;אֱלֹהִים&quot;, אלו הדיינים. &quot;עַל הָאָדָם&quot;, זו שפיכת דמים. &quot;לֵאמֹר&quot;, זו גילוי עריות. &quot;מִכֹּל עֵץ הַגָּן&quot;, ולא גזל. &quot;אָכֹל תֹּאכֵל&quot;\ ולא אבר מן החי. ונכון הדבר.

&quot;מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל&quot; {{ממ|בראשית|ב|טז}}, שהותר לו הכל שיאכל אותם בייחוד, שהרי ראינו אברהם אכל, יצחק ויעקב וכל הנביאים אכלו וחיו, אבל אילן זה, אילן של מוות הוא. מי שלוקח אותו לבדו, מת, שהרי סם מוות הוא לוקח, : ועל כן &quot;כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת&quot; {{ממ|בראשית|ב|יז}}, משום שהוא מפריד את הנטיעות.

רבי יהודה שאל את רבי שמעון, זה ששנינו שאדם הראשון היה מושך בערלתו, מה הוא? אמר לו: שהפריד ברית קודש ממקומה ומחלקיה, ודאי מושך בערלה היה, ועזב ברית קודש ודבק בערלה ונתפתה בדברי הנחש. &quot;וּמִפְּרִי הָעֵץ&quot;, זו האישה, לא תאכל ממנו, משום שכתוב: &quot;רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ&quot; {{(ממ|משלי|ה|ה}}, ובזה יש פרי, שהרי באחר אין פרי. &quot;כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת&quot; {{ממ|בראשית|ב|יז}}, משום שאילן של מוות הוא כפי שאמרנו, שכתוב  &quot;רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת&quot;.

רבי יוסי אמר, אילן זה שאמרנו, היה מושקה מלמעלה, ונתגדל והיה שמח, כמו שאתה אומר: &quot;וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן&quot; {{ממ|בראשית|ב|י}}. &quot;הַגָּן&quot;, זו האישה. ונהר זה היה נכנס בו ומשקה אותו והיה הכל אחד, שהרי משם ולמטה הוא הפירוד, שכתוב &quot;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד&quot;.

והנחש, רבי יצחק אמר: זהו יצר הרע. רבי יהודה אמר: נחש ממש. באו לפני רבי שמעון, אמר להם: ודאי הכל אחד. סמ&quot;אל היה ונראה על נחש, ודמותו של נחש זה היא השטן, והכל אחד. שנינו, באותה השעה ירד סמ&quot;אל מן השמיים כשהוא רוכב על נחש זה, ודמותו היו רואות כל הבריות, ובורחות ממנו, והגיעו אצל האישה בדברים, וגרמו מוות לעולם. ודאי בחכמה הביא סמ&quot;אל קללות על העולם, וחבל באילן הראשון שברא הקדוש ברוך הוא בעולם, ודבר זה היה תלוי על סמ&quot;אל, עד שבא אילן אחר קדוש והוא יעקב, ונטל ממנו ברכות, כדי שלא יתברך סמ&quot;אל למעלה ועשו למטה. שהרי יעקב דוגמתו של אדם הראשון היה, ויופיו של יעקב כיופיו של אדם הראשון היה. ועל כן, כפי שמנע סמ&quot;אל ברכות מהאילן הראשון כך גם מנע יעקב, שהוא האילן בדוגמת אדם, מסמ&quot;אל ברכות מלמעלה ומלמטה, ויעקב את שלו נטל בכל, ועל כן: &quot;וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|כה}}. כתוב: &quot;וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם&quot; {{ממ|בראשית|ג|א}}, זה יצר הרע, זה מלאך המוות, ומשום שהנחש הוא מלאך המוות, גרם מוות לכל העולם. וזהו הסוד שכתוב: &quot;קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי&quot; {{ממ|בראשית|ו|יג}}, הו הקץ של כל בשר, הנוטל נשמה לכל בשר, ונקרא כך.

&quot;וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף&quot; {{ממ|בראשית|ג|א}}, רבי יוסי אמר: באף פתח, ואף הטיל בעולם, אמר לה</text>
      <sha1>9m6k91yav1khp58x9tsge8ld8swv6hb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שובי נפשי לקונך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744928</id>
    <revision>
      <id>3023983</id>
      <timestamp>2026-07-12T20:56:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3023983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3059" sha1="m8aji6c5k5tpwov0oj84vqv1xdwt6ej" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף בנסולי'''}}

שׁוּבִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ / וְהִכָּלְמִי מֵעֲוֹנֵךְ {{ש}}
עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ / מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ.{{ממס|ירמיהו ד יד}}

{{סי|י}}וֹם דִּינֵךְ שָׁכַחַתּ / וְצוּר עֻזֵּךְ זָנַחַתְּ {{ש}}
רָדַפְתְּ יֵצֶר וְשִׁלֵּם / מֵאַנְתְּ {{מילת קבע|הִכָּלֵם}}.{{ממס|ירמיהו ג ג}}

{{סי|וְ}}אַחֲרֵי רְאוּת עֵינַיִךְ / הָלְכוּ רַעְיוֹנַיִךְ {{ש}}
וּמוּסָר לֹא שָׁמֵעוּ / גַּם {{מילת קבע|הַכְלִים}} לֹא יָדָעוּ.{{ממס|ירמיהו ו טו}}

{{סי|שִׂ}}מְלַת גִּילִי אֶקְרַע / כִּי פָנַי לַעֲשׂוֹת רָע {{ש}}
כַּחַלָּמִישׁ שַׂמְתִּי / עַל כֵּן לֹא {{מילת קבע|נִכְלָמְתִּי}}.{{ממס|ישעיהו נ ז}}

{{סי|פְּ}}רִי כַחְשִׁי אָכַלְתִּי / וְעֹל פְּשָׁעַי סָבַלְתִּי {{ש}}
נָשָׂאתִי חֶרְפָּתִי / בֹּשְׁתִּי וְגַם {{מילת קבע|נִכְלָמְתִּי}}.{{ממס|ירמיהו לא יח}}

{{סי|בָּ}}נִים לָאֵל חָטְאוּ / וּלְמֵי יֶשַׁע צָמְאוּ {{ש}}
בְּזָכְרָם כָּל אֲשֶׁר אָשְׁמוּ / יֵבֹשׁוּ {{מילת קבע|וְיִכָּלְמוּ}}.{{ממס|ישעיהו מא יא}}

{{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי דוּמִיָּה / וְנַפְשִׁי בִּי הֹמִיָּה {{ש}}
בְּשׁוּרִי הָרֵי עֲוֹנַי / כִּסְּתָה {{מילת קבע|כְלִמָּה}} פָנָי.{{ממס|תהלים סט ח}}

{{סי|סַ}}רְתִּי מִנֵּי דֶרֶךְ / לְזֹאת אֶסְפֹּק עַל יָרֵךְ {{ש}}
מֵחַטָּאתִי פַּחְדִּי / {{מילת קבע|וּכְלִמָּתִי}} נֶגְדִּי.{{ממס|תהלים מד טז}}

{{סי|וּ}}שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי / וּמַחְשְׁבוֹתַי יְרִיבוּנִי {{ש}}
הֲרֹדֵף רָע וּמְזִמּוֹת / לֹא יִסַּג {{מילת קבע|כְּלִמּוֹת}}.{{ממס|מיכה ב ו}}

{{סי|לִ}}מְשָׁרְתָיו בְּעַד נַפְשִׁי / יְצַו מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי {{ש}}
בְּסוֹד בָּרִים תְּשִׂימוּהָ / וְלֹא {{מילת קבע|תַכְלִימוּהָ}}.{{ממס|רות ב טו}}

{{סי|יְ}}הִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי / וְחֶמְלָתְךָ תְקַדְּמֵנִי {{ש}}
יוֹדֵע כָּל נֶעְלָם / אַל יָשֹׁב דַּךְ {{מילת קבע|נִכְלָם}}.{{ממס|תהלים עד כא}}

[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>m8aji6c5k5tpwov0oj84vqv1xdwt6ej</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3023984</id>
      <parentid>3023983</parentid>
      <timestamp>2026-07-12T20:57:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מקורות הנוסח: מבחר השירה, תשלום אבודרהם.</comment>
      <origin>3023984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3060" sha1="8w8kzgxzjfjgvepyhfuu9jzy02q7om0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף בנסולי'''}}

שׁוּבִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ / וְהִכָּלְמִי מֵעֲוֹנֵךְ {{ש}}
עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ / מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ.{{ממס|ירמיהו ד יד}}

{{סי|י}}וֹם דִּינֵךְ שָׁכַחַתּ / וְצוּר עֻזֵּךְ זָנַחַתְּ {{ש}}
רָדַפְתְּ יֵצֶר וְשִׁלֵּם / מֵאַנְתְּ {{מילת קבע|הִכָּלֵם}}.{{ממס|ירמיהו ג ג}}

{{סי|וְ}}אַחֲרֵי רְאוּת עֵינַיִךְ / הָלְכוּ רַעְיוֹנַיִךְ {{ש}}
וּמוּסָר לֹא שָׁמֵעוּ / גַּם {{מילת קבע|הַכְלִים}} לֹא יָדָעוּ.{{ממס|ירמיהו ו טו}}

{{סי|שִׂ}}מְלַת גִּילִי אֶקְרַע / כִּי פָנַי לַעֲשׂוֹת רָע {{ש}}
כַּחַלָּמִישׁ שַׂמְתִּי / עַל כֵּן לֹא {{מילת קבע|נִכְלָמְתִּי}}.{{ממס|ישעיהו נ ז}}

{{סי|פְּ}}רִי כַחְשִׁי אָכַלְתִּי / וְעֹל פְּשָׁעַי סָבַלְתִּי {{ש}}
נָשָׂאתִי חֶרְפָּתִי / בֹּשְׁתִּי וְגַם {{מילת קבע|נִכְלָמְתִּי}}.{{ממס|ירמיהו לא יח}}

{{סי|בָּ}}נִים לָאֵל חָטְאוּ / וּלְמֵי יֶשַׁע צָמְאוּ {{ש}}
בְּזָכְרָם כָּל אֲשֶׁר אָשְׁמוּ / יֵבֹשׁוּ {{מילת קבע|וְיִכָּלְמוּ}}.{{ממס|ישעיהו מא יא}}

{{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי דוּמִיָּה / וְנַפְשִׁי בִּי הֹמִיָּה {{ש}}
בְּשׁוּרִי הָרֵי עֲוֹנַי / כִּסְּתָה {{מילת קבע|כְלִמָּה}} פָנָי.{{ממס|תהלים סט ח}}

{{סי|סַ}}רְתִּי מִנֵּי דֶרֶךְ / לְזֹאת אֶסְפֹּק עַל יָרֵךְ {{ש}}
מֵחַטָּאתִי פַּחְדִּי / {{מילת קבע|וּכְלִמָּתִי}} נֶגְדִּי.{{ממס|תהלים מד טז}}

{{סי|וּ}}שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי / וּמַחְשְׁבוֹתַי יְרִיבוּנִי {{ש}}
הֲרֹדֵף רָע וּמְזִמּוֹת / לֹא יִסַּג {{מילת קבע|כְּלִמּוֹת}}.{{ממס|מיכה ב ו}}

{{סי|לִ}}מְשָׁרְתָיו בְּעַד נַפְשִׁי / יְצַו מַלְכִּי וּקְדוֹשִׁי {{ש}}
בְּסוֹד בָּרִים תְּשִׂימוּהָ / וְלֹא {{מילת קבע|תַכְלִימוּהָ}}.{{ממס|רות ב טו}}

{{סי|יְ}}הִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי / וְחֶמְלָתְךָ תְקַדְּמֵנִי {{ש}}
יוֹדֵע כָּל נֶעְלָם / אַל יָשֹׁב דַּךְ {{מילת קבע|נִכְלָם}}.{{ממס|תהלים עד כא}} 

[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:יוסף בנסולי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>8w8kzgxzjfjgvepyhfuu9jzy02q7om0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמת בספרך בראת עולמך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744929</id>
    <revision>
      <id>3023991</id>
      <timestamp>2026-07-12T21:16:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3023991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1094" sha1="c4sglu585h0oyn8om7ppoenzndax9v6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''אברהם חזק'''}}

{{סי|אֱ}}מֶת בְּסִפְרְךָ בָּרָאתָ עוֹלָמֶךָ {{ש}}
{{סי|בָּ}}הֶם תִּכְתֹּב וְתַחְתֹּם בְּחוֹתָמֶךָ {{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה פְלֵטֶיךָ שׁוֹקְדֵי אוּלָמֶיךָ {{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת לְרוֹמְמֶךָ {{ש}}
{{סי|מְ}}קַוִּים יִשְׁעֶךָ וּמוֹעֵד נִחוּמֶיךָ {{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדֶיךָ יְיָ יְיַחֵלוּ כִּי הַסְּלִיחָה עִמֶּךָ {{ש}}
{{סי|זַ}}עֲקָתָם תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמֶךָ {{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ בְּהַקְדִּישָׁם כִּמְשָׁרְתֵי שְׁמֶךָ.

[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>c4sglu585h0oyn8om7ppoenzndax9v6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ספר המידות (ברסלב)/הכנסת אורחים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744930</id>
    <revision>
      <id>3024012</id>
      <timestamp>2026-07-13T06:07:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nissimnanach</username>
        <id>1503</id>
      </contributor>
      <comment>/* ==בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים== */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3024012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6462" sha1="ifqbu5h6x47i43hncuojrvdyweziocl" xml:space="preserve">== בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים ==

אין פירוש הזה אלא בנושא זה, על כן שם אותו פה בנאתיים.

&lt;font color=black&gt;&lt;center&gt;

&lt;font size=4&gt;'''[[ספר המידות (ברסלב)|ספר המידות]] ל[[:קטגוריה:רבי נחמן מברסלב|רבי נחמן מברסלב]]'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;
'''הכנסת אורחים'''&lt;br&gt;&lt;br&gt;
'''עם בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים'''
&lt;/center&gt;
&lt;/font color&gt;
&lt;br&gt;
&lt;br&gt;        

=חלק ראשון=

==א== 

מי שאין מכניס אורחים בזה מחזיק ידי מרעים שלא יחזרו בתשובה:                   

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 
      
כשיש רחמים למטה יש רחמים למעלה. ואזי שולחים הרהורי תשובה לאותם שמחוץ לדרכי הקדושה. ומצינו באברהם אבינו ע&quot;ה שהכניס אורחים ביותר וכמו כם קרבם להשם יתברך.
         
==ב== 

עיר שאין בה הכנסת אורחים באים לידי גילוי עריות ועל ידי גילוי עריות בא       
עליהם מיתה:       

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''':    

ולקרב מעט אל ההבנה. כי כשאין מכניסים אורחים הרי נשארים האנשים בחוץ בגילוי שלא כראוי.                                      

==ג== 

הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים:                                             
     
'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

הכנסת אורחים היא השפעה של חסד. וכמו כן לידת בנים זכרים. ואם תאמר למה הזכיר רביז&quot;ל את האשה יותר מן האיש. ויש לומר לפי שטרחתה לטובת האורחים מרובה יותר משל בעלה. עוד יש לומר כי אשה עינה צרה באורחים נמצא שהיה לה יותר כפיית היצר. ועוד שבדוגמת האורח שנכנס לבית כך התינו בבטנה כל משך הריונה.

==ד== 

הכנסת אורחים כהכנסת שבת: 

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''':                                           

בסעיף זה רואים מגודל מעלת הכנסת שבת. שהרי אמרו חז&quot;ל שהכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני השכינה. והכנסת אורחים '''כמו''' הכנסת שבת.

ולביאור הדמיון שביניהם בפועל. כי האורח שובת מטורח ועמל הדרכים. ודרך האורח להמצא מעט במקום שמתאכסן וכמו כן השבת שעל ידה נחים והיא באה אחת לשבעה ימים.

==ה== 

המארח תלמיד חכם בביתו מעטה עליו הכתוב כאילו הקריב תמידין: 

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''':     

'''הקריב תמידין''' - קירב מי שתמיד עוסק בעבודת השם. צחות. גם תלמיד חכם דומה לקרבן התמיד שהוא עולה. והתלמיד חכם הוא מופרש מענייני העולם הזה.

(''הערה שלא מן הפירוש &quot;בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים&quot;: תלמיד חכם מופרש מן העולם הזה, והוא עולה שהיא כליל לה', כי התלמיד חכם מפריש את כל כולו לה'.'')

==ו== 

גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש והקבלת פני שכינה:                         

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

מסופר על החפץ חיים זצוק&quot;ל שכשהיה מארח אורחים לסעודת ליל שבת קודש, שהיה נמנע מלזמר &quot;מלאכי השלום&quot; וכו'. וכששאולוהו על כך אמר שהמלאכים יכולים לחכות אבל האורחים רעבים. ועיין בפרק [[תשובה (ספר המדות)|תשובה]], סעיף פ&quot;ב. וכדי לקרב עוד אל ההבנה. נראה לפרש כי המכניס אורחים בהכרח מוותר משלו מה שמוותר, כדי להעניק לזולת מה שחסר לו. והקב&quot;ה בגדולתו שגדולה על כל הגדולות גם הוא יתברך מוחל על כבודו לטובת האורח. ללמדנו חסד. לחוס על הדל.

==ז== 

כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו ככותיים דמי:&lt;br&gt;

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

כשעמי הארץ מכבדים את התלמידי חכמים הרי שהוא טובה להם לישאר ביהדותם אבל כשאין מכבדים הריהם מתדמים לגויים שהולכים בשרירות ליבם.

=חלק שני=

==א== 

על ידי הכנסת אורחים אימתו מוטלת על הבריות:                                     

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

קירב את אלו שראוי לקרבם ומרחיקים ממנו מי שאין צריך להתקרב אליו.

==ב== 

סגולה להחזיר לאשה ווסתה על ידי הכנסת אורחים:                                 

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

ווסת נקרא גם אורַח{{הערה|וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים ([[בראשית יח יא]]). אמנם כותבים אֹרַח, אך בכתיב מלא זה אורַח.}}, אותיות אורֵחַ, ולא בכדי. גם יש דימוי בשניהם, שבאים לעיתים.

==ג== 

על ידי קדושת השי&quot;ת ההתנשאות של ראשי הדור בתוקף ועוז ועל ידיזה נחשב          
בעיני כל. המצוה של הכנסת אורחים ועל ידי זה זוכים שהלכה כמותם:    

'''בֶּאוּרִים צִיצִים וּפרָחִים''': 

'''ראשי הדור''' - האמתיים.
'''המצוה של הכנסת אורחים''' - על ידי קדושת ה' יתברך מתגלה שאנו רק אורחים בעולם הזה. צחות.

==הערות==
{{הערות שוליים2}}


[[קטגוריה:מידת הכנסת אורחים]] [[משתמש:Nissimnanach|Nissimnanach]] ([[שיחת משתמש:Nissimnanach|שיחה]]) 09:07, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ifqbu5h6x47i43hncuojrvdyweziocl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מתולתלת</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744931</id>
    <revision>
      <id>3024013</id>
      <timestamp>2026-07-13T06:11:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3024013</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="57cbxh6um1q9qbycm3r1kni7lb9nmsc" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:11, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>57cbxh6um1q9qbycm3r1kni7lb9nmsc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מתולתלת</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744932</id>
    <revision>
      <id>3024014</id>
      <timestamp>2026-07-13T06:12:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3024014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744933</id>
    <revision>
      <id>3024018</id>
      <timestamp>2026-07-13T07:58:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]&quot;</comment>
      <origin>3024018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45" sha1="9h5jdtm5dp2grpf6kut9tv4fjjgea9n" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]</text>
      <sha1>9h5jdtm5dp2grpf6kut9tv4fjjgea9n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אדיר במרום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744934</id>
    <revision>
      <id>3024019</id>
      <timestamp>2026-07-13T08:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>העתקתי מסדר רב עמרם השלם [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7284&amp;st=&amp;pgnum=59 כאן]</comment>
      <origin>3024019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1914" sha1="gmuq8ug37hbnazvmb8f4raie9dfvs0w" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אל אדיר במרום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = 
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3331}}
| מנהגים = מובא בסדר רב סעדיה גאון כפיוט חילופי ל{{צ|[[אל ברוך גדול דעה]]}}.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אֵל|2}} {{סי|אַ}}דִּיר בַּמָּרוֹם{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַעֲלָה מוֹשָׁבוֹ{{ש}}

{{סי|גָּ}}דוֹל וְגִבּוֹר{{ש}}
{{סי|דַּ}}יָּן דּוֹרוֹת{{ש}}

{{סי|ה}}וֹדִיעַ גְּבוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}עָשָׂה נִפְלָאוֹת{{ש}}

{{סי|זַ}}ח וְנָקִי{{ש}}
{{סי|ח}}וֹמֵל עַל עֲמוּסָיו{{ש}}

{{סי|טָ}}הוֹר וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד בְּמַעֲשָׂיו{{ש}}

{{סי|כֹּ}}חַ גְּבוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|לֹ}}א נוּכַל לְסַפֵּר{{ש}}

{{סי|מַ}}עֲשֵׂה יָדָיו{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱמָנִים מִכׇּל מַעַשׂ{{ש}}

{{סי|ס}}וֹמֵךְ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה עֲשׁוּקִים{{ש}}

{{סי|פּ}}וֹדֶה צַדִּיקִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה כֹּל בְּמַטָּה{{ש}}

{{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם לְאוֹהֲבָיו{{ש}}

{{סי|שְׁ}}מוֹ יִתְגַּדַּל בְּמַעֲלָה וּבְמַטָּה{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלּוֹת עֻזּוֹ נָשִׁיר לְפָנָיו{{ש}}
{{הור|תתברך יי אלהינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי קבע לברכת יוצר אור]]</text>
      <sha1>gmuq8ug37hbnazvmb8f4raie9dfvs0w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:לאל אשר שבת מכל המעשים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744935</id>
    <revision>
      <id>3024034</id>
      <timestamp>2026-07-13T11:02:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;סליחה, אבל גם כאן החלוקה למחרוזות וסימון 'מילות הקבע' נראות לי מלאכותיות לחלוטין. במיוחד הקטע האחרון כבר נשמע פרוזאי לגמרי. לא חייבים לכפות עיצוב שירי ותבנית פיוטית על טקסטים שלא מתאימים להם. ~~~~&quot;</comment>
      <origin>3024034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="481" sha1="eoy1dmqp5e06zjoxduueu3cx9fsd7t7" xml:space="preserve">סליחה, אבל גם כאן החלוקה למחרוזות וסימון 'מילות הקבע' נראות לי מלאכותיות לחלוטין. במיוחד הקטע האחרון כבר נשמע פרוזאי לגמרי. לא חייבים לכפות עיצוב שירי ותבנית פיוטית על טקסטים שלא מתאימים להם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:02, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>eoy1dmqp5e06zjoxduueu3cx9fsd7t7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024036</id>
      <parentid>3024034</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:24:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="646" sha1="0m4tyevkapwqu1t9f752n13wc7o3h4c" xml:space="preserve">סליחה, אבל גם כאן החלוקה למחרוזות וסימון 'מילות הקבע' נראות לי מלאכותיות לחלוטין. במיוחד הקטע האחרון כבר נשמע פרוזאי לגמרי. לא חייבים לכפות עיצוב שירי ותבנית פיוטית על טקסטים שלא מתאימים להם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:02, 13 ביולי 2026 (IDT)

:קרא הערך באוצר השירה והפיוט (א-186) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:24, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0m4tyevkapwqu1t9f752n13wc7o3h4c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024041</id>
      <parentid>3024036</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:40:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1389" sha1="8raemiqbwetkxwzybz6u851cvm5exgw" xml:space="preserve">סליחה, אבל גם כאן החלוקה למחרוזות וסימון 'מילות הקבע' נראות לי מלאכותיות לחלוטין. במיוחד הקטע האחרון כבר נשמע פרוזאי לגמרי. לא חייבים לכפות עיצוב שירי ותבנית פיוטית על טקסטים שלא מתאימים להם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:02, 13 ביולי 2026 (IDT)

:קרא הערך באוצר השירה והפיוט (א-186) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:24, 13 ביולי 2026 (IDT)
::תודה על ההפניה! קראתי עכשיו (צ&quot;ל ל-186). לא מצאתי שם שום התיחסות לנקודות שדברתי עליהן, על חלוקה למחרוזות ומילות קבע, ועל אופי המשפט האחרון. אם מתעקשים על הבאה של הטקסט הזה כפיוט קדום (בעיני לא בטוח שויקיטקסט הוא המקום לעסוק בשאלות האלה) – הייתי מעצב אותו בעקבות פליישר (היוצרות, עמ' 48) שרואה בו טורים במקצב קדם-קלאסי מרובע, נוסח יוסי בן יוסי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:40, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8raemiqbwetkxwzybz6u851cvm5exgw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024044</id>
      <parentid>3024041</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:47:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024044</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1836" sha1="ttdycrlkvjd3k6v99lqk2xs3hihvsca" xml:space="preserve">סליחה, אבל גם כאן החלוקה למחרוזות וסימון 'מילות הקבע' נראות לי מלאכותיות לחלוטין. במיוחד הקטע האחרון כבר נשמע פרוזאי לגמרי. לא חייבים לכפות עיצוב שירי ותבנית פיוטית על טקסטים שלא מתאימים להם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:02, 13 ביולי 2026 (IDT)

:קרא הערך באוצר השירה והפיוט (א-186) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:24, 13 ביולי 2026 (IDT)
::תודה על ההפניה! קראתי עכשיו (צ&quot;ל ל-186). לא מצאתי שם שום התיחסות לנקודות שדברתי עליהן, על חלוקה למחרוזות ומילות קבע, ועל אופי המשפט האחרון. אם מתעקשים על הבאה של הטקסט הזה כפיוט קדום (בעיני לא בטוח שויקיטקסט הוא המקום לעסוק בשאלות האלה) – הייתי מעצב אותו בעקבות פליישר (היוצרות, עמ' 48) שרואה בו טורים במקצב קדם-קלאסי מרובע, נוסח יוסי בן יוסי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:40, 13 ביולי 2026 (IDT)
:::לעיצוב הסתמכתי על אופן אמירתו המשותף במנהג אשכנז המערבי וכמה מעדות מזרח שאומרים אותו בבתים המסתיימים במילות אלו שאכן נראות מילות קבע. אבל את דברי פליישר לא ראיתי ויכול להיות שזה יותר טוב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:47, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ttdycrlkvjd3k6v99lqk2xs3hihvsca</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744936</id>
    <revision>
      <id>3024040</id>
      <timestamp>2026-07-13T11:39:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]&quot;</comment>
      <origin>3024040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="0z52m4i4gubj8fbd3jkhhtv88shvyjt" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]</text>
      <sha1>0z52m4i4gubj8fbd3jkhhtv88shvyjt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024048</id>
      <parentid>3024040</parentid>
      <timestamp>2026-07-13T11:53:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[קטגוריה:פיוטים על גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט]] לשם [[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]: התאמה</comment>
      <origin>3024040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="0z52m4i4gubj8fbd3jkhhtv88shvyjt" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]</text>
      <sha1>0z52m4i4gubj8fbd3jkhhtv88shvyjt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744937</id>
    <revision>
      <id>3024045</id>
      <timestamp>2026-07-13T11:49:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3024045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11541" sha1="6adc6srvsm57bbl5wfc8lin3u19yy39" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2356|תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)|12464)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 10(א) ו-(ג)]], [[+|11]] [[+|ו-20]] [[=החוק|לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס&quot;א-2001]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הביטחון, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית זיקוק&quot; - בית זיקוק אשדוד בע&quot;מ או בתי זיקוק לנפט בע&quot;מ;
:- &quot;גפ&quot;מ&quot; - גז פחמימני מעובה כהגדרתו [[בחוק הגפ&quot;מ]] העומד בדרישות [[-|התוספת השביעית לחוק]], ובלבד שהגפ&quot;מ כאמור עומד בלחץ האדים שנקבע בתקן ישראלי 1134 לתקופה שמיום 15 באוקטובר עד יום 15 במרץ;
:- &quot;החלטת ממשלה&quot; - [[dec1231_2022|החלטת ממשלה מספר 1231 מיום ג' באדר ב' התשפ&quot;ב (6 במרץ 2022) בדבר אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה]];
:- &quot;חוק הגפ&quot;מ&quot; - [[=חוק הגפ&quot;מ|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל הדלק;
:- &quot;מלאי&quot; - מלאי של גפ&quot;מ בכמות שלא תפחת מכמות הגפ&quot;מ הממוצעת שספק גז מספק לצרכניו במשך 14 ימים;
:- &quot;מנהל ענייני בטיחות הגז&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 42 לחוק הגפ&quot;מ]];
:- &quot;ספק גז&quot; - מי שקיבל רישיון ספק גז לפי [[סעיף 2 לחוק הגפ&quot;מ]] לעסוק בשיווק גפ&quot;מ;
:- &quot;ספק גז חדש&quot; - ספק גז הרוכש גז מבית זיקוק שנתיים או פחות;
:- &quot;ספק תשתית&quot; - מי שקיבל רישיון ספק גז לפי [[סעיף 2 לחוק הגפ&quot;מ]] להפעלה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון גפ&quot;מ, ואין לו רישיון לשיווק גפ&quot;מ;
:- &quot;תקן ישראלי 1134&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 1134 חלק 1 - &quot;גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): גפ&quot;מ למטרות כלליות, למעט גפ&quot;מ לתחבורה - דרישות כימיות ופיזיקליות&quot;.

@ 2. חובת החזקת מלאי גפ&quot;מ
: (א) ספק גז שאינו ספק גז חדש יחזיק מלאי בבעלותו ועל חשבונו, בעצמו או באמצעות ספק גז אחר; כמות המלאי תעודכן ב-31 בינואר בכל שנה, ותחושב לפי ממוצע רכישות גפ&quot;מ של 14 ימים של ספק הגז מבתי זיקוק ומייבוא בתקופה של שנתיים שהסתיימו בחודש שקדם לחודש שבו נעשה העדכון.
: (ב) ספק גז חדש, המשווק גז 6 חודשים או יותר, יחזיק מלאי בבעלותו ועל חשבונו, בעצמו או באמצעות ספק גז אחר; כמות המלאי תחושב לפי ממוצע רכישות גפ&quot;מ של ספק הגז מבתי הזיקוק במשך 14 ימים בתקופה של שלושת החודשים הראשונים מיום שהחל לרכוש גז מבית זיקוק, והיא תעודכן ב-15 בחודש שלאחר תום שנת הפעילות, לפי ממוצע כמות הרכישות שלו מבתי זיקוק ומייבוא בתקופה של השנה שהסתיימה.
: (ג) לעניין חישוב כמות המלאי תובא בחשבון גם כמות גפ&quot;מ שספק גז רכש מבית זיקוק או מייבוא ומכר לספק גז אחר, ולא תובא בחשבון כמות שספק גז רכש מספק גז אחר.
: (ד) המנהל יודיע בכתב לספק גז על כמות המלאי שעליו להחזיק לפי תקנה זו; עלתה הכמות המעודכנת של המלאי שעל ספק הגז להחזיק לפי תקנה זו על כמות המלאי שהיה עליו להחזיק קודם למועד העדכון, ספק הגז יחזיק את הכמות המעודכנת בתוך 3 חודשים ממועד הודעת המנהל.
: (ה) ספק תשתית המחזיק מלאי גפ&quot;מ לספק גז לפי תקנה זו, יחזיק מלאי גפ&quot;מ לספקי הגז לפי הודעת המנהל, ולא יפלה בתנאי ההתקשרות בין ספקי הגז.

@ 3. אחסון מלאי גפ&quot;מ
: מלאי כאמור [[בתקנה 2]] יאוחסן במיתקן גפ&quot;מ שקיבל היתר לכך מאת מנהל ענייני בטיחות הגז, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:: (1) מיתקן הגפ&quot;מ מחובר בצנרת לבית זיקוק או שהוא מחובר לצנרת שהותר להזרים בה גפ&quot;מ מאונייה למיתקן, או שהוא מתוכנן לפי תוכנית מיתאר ארצית להיות מחובר בצנרת לבית זיקוק או לצנרת שהותר להזרים בה גפ&quot;מ מאונייה למיתקן;
:: (2) מיתקן הגפ&quot;מ כולל 5 מיתקני ניפוק למכליות כביש לפחות שהספק ההזרמה של כל אחד מהם לא יפחת מ-60 טונות לשעה.
:: (3) מכלי אחסון הגפ&quot;מ במיתקן מחוברים למערכת ניטור מלאי שתאפשר בקרה של מינהל הדלק על כמויות מלאי הגפ&quot;מ המאוחסנות במיתקן.

@ 4. ריענון מלאי גפ&quot;מ
: לשם שמירה על איכות הגפ&quot;מ והתאמתו לדרישות התקן, ספק הגז וספק תשתית ירעננו את המלאי לפי הוראות בכתב של המנהל.

@ 5. שימוש במלאי גפ&quot;מ
: (א) בחודשים אפריל עד נובמבר, בכל שנה, ספק גז רשאי להשתמש בלא יותר מחמישים אחוזים מכמות המלאי שהוא מחזיק, למשך זמן שלא יעלה על עשרה ימים כל פעם.
: (ב) בחודשים דצמבר עד מרץ, בכל שנה, ספק גז רשאי להשתמש בלא יותר מעשרים אחוזים מכמות המלאי שהוא מחזיק, למשך זמן שלא יעלה על עשרה ימים כל פעם.
: (ג) ספק גז רשאי להשתמש בכמות העולה על הכמות האמורה בתקנות משנה (א) ו-(ב), למשך תקופה העולה על התקופה האמורה בתקנות המשנה האמורות, אם המנהל התיר לו בכתב לעשות שימוש כאמור, לאחר ששוכנע ששימוש כאמור נחוץ להספקה סדירה של גפ&quot;מ לצרכנים, ובלבד שהחזיר את המלאי החסר בתוך 21 ימים ממועד השימוש, או בתוך תקופה ארוכה יותר, אם המנהל אישר זאת בהחלטה מנומקת בכתב; על אף האמור בתקנת משנה זו, המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות לספק גז להשלים את המלאי החסר בתוך זמן קצר מ-21 ימים ממועד השימוש, אם שוכנע כי המלאי נדרש להספקה סדירה של גפ&quot;מ לצרכנים.
: (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), המנהל רשאי להודיע בכתב לספק גז כי חל איסור על שימוש במלאי לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), אם שוכנע כי קיים חשש ממשי ששימוש כאמור יפגע בהספקה סדירה של גפ&quot;מ לצרכנים מסוימים עקב פער קיים או צפוי בין כמות הגפ&quot;מ המסופקת למשק לבין כמות הגפ&quot;מ הדרושה למשק לתפקוד סביר.

@ 6. חובת דיווח
: בתחילת כל רבעון, עד ליום 15 בחודש הראשון של הרבעון, יגיש ספק גז למנהל דוח שערך לגבי שלושת החודשים שחלפו (להלן בתקנה זו - תקופת הדיווח), על כמות המלאי שהחזיק לפי תקנות אלה בכל אחד מהימים בתקופת הדיווח בכל מיתקן גז שבו אחסן את המלאי; דיווח לפי תקנה זו יוגש באופן דיגיטלי כפי שיורה המנהל לספק הגז.

@ 7. תחילה והוראת מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים לאחר מועד מתן היתר מאת מנהל ענייני בטיחות הגז להפעלת מיתקן אחסון הגפ&quot;מ הראשון שיוקם לפי החלטת הממשלה (להלן - יום התחילה) המיועד לאחסון גפ&quot;מ לפי תקנות אלה, ואולם ספק גז רשאי לאחסן את המלאי בתוך 6 חודשים מיום מתן היתר כאמור, ובלבד שביום התחילה אחסן 25 אחוזים לפחות מהכמות הכוללת שעליו לאחסן במיתקן כאמור ובכל חודש נוסף מאז אחסן 25 אחוזים נוספים לפחות מהכמות כאמור.
: (ב) במקרה שהקיבולת המרבית במיתקן כאמור בתקנת משנה (א) קטנה מהמלאי שספקי הגז נדרשים להחזיק לפי תקנות אלה, כמות המלאי שספק גז יחזיק במיתקן אחסון הגפ&quot;מ הראשון שיוקם כאמור, תהיה לפי החלק היחסי של מלאי הגפ&quot;מ שהוא נדרש להחזיק לפי [[תקנה 2]] ביחס לכמות מלאי הגפ&quot;מ הכוללת שכל ספקי הגז נדרשים להחזיק לפי [[התקנה האמורה]]; לעניין זה, &quot;קיבולת מרבית&quot; - הקיבולת במיתקן הגז המיועדת לאחסון מלאי לפי תקנות אלה, כפי שהמנהל מסר בכתב לספקי הגז בהודעה לפי תקנת משנה (ד).
: (ג) ספק גז יחזיק את יתרת כמות המלאי שעליו להחזיק לפי [[תקנה 2]] במיתקן גפ&quot;מ נוסף, אחד או יותר, שיוקם לפי החלטת הממשלה, ומיועד לאחסון מלאי כאמור, לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), בהתאמות הנדרשות.
: (ד) המנהל יודיע בכתב לספקי הגז עם הגשת בקשה לקבלת היתר להפעלת מיתקן אחסון גפ&quot;מ כאמור בתקנה זו, ועם מתן היתר להפעלת מיתקן אחסון גפ&quot;מ כאמור; בהודעה על מתן היתר להפעלת מיתקן אחסון גפ&quot;מ כאמור המנהל יציין את כמות הגפ&quot;מ שעל ספק הגז לאחסן במיתקן לפי תקנה זו.

@ 8. סייג לתחולה
: [[תקנה 3(2)]] לא תחול על מיתקן גפ&quot;מ שבמועד פרסום תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ), התשפ&quot;ו-2026 (((ביום 13.7.2026))), היה לו היתר הפעלה מאת מנהל ענייני בטיחות הגז.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בתמוז התשפ&quot;ו (9 ביולי 2026)
&lt;חתימה&gt; אלי כהן שר האנרגיה והתשתיות</text>
      <sha1>6adc6srvsm57bbl5wfc8lin3u19yy39</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטים על גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744938</id>
    <redirect title="קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט" />
    <revision>
      <id>3024049</id>
      <timestamp>2026-07-13T11:53:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[קטגוריה:פיוטים על גזרות ת&quot;ח ות&quot;ט]] לשם [[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]: התאמה</comment>
      <origin>3024049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76" sha1="lwt31hnhcn09ksv0unmsv8hlkukv1kg" xml:space="preserve">#הפניה [[:קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]</text>
      <sha1>lwt31hnhcn09ksv0unmsv8hlkukv1kg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי אל מלא רחמים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744939</id>
    <revision>
      <id>3024053</id>
      <timestamp>2026-07-13T11:58:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]&quot;</comment>
      <origin>3024053</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45" sha1="9h5jdtm5dp2grpf6kut9tv4fjjgea9n" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]</text>
      <sha1>9h5jdtm5dp2grpf6kut9tv4fjjgea9n</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>