משתמש:Nahum

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.11</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3024328</id>
      <parentid>3023896</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:53:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* לתשעה באב: */</comment>
      <origin>3024328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17630" sha1="pvjzywea9kgl3pyoiw5gu3q4bax6nv6" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==

לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

[[שיחה:ערוך השולחן אורח חיים תרכ]]

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/71]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק (בעיקר הגהת כתיב מלא)
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט4

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז|טז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}}גיטין. הגעתי בינתיים עד [[ביאור:בבלי גיטין דף יח|דף יח]] {{ק|כת&quot;י '''אר'''אס, '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנב
##{{ללא גלישה|כרגע: בהג ל[[באר הגולה (רבקש) על אורח חיים לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 442;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

'''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]]


עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>pvjzywea9kgl3pyoiw5gu3q4bax6nv6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קיצור שולחן ערוך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1706</id>
    <revision>
      <id>3024495</id>
      <parentid>2991992</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:45:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3024495</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20716" sha1="5esw0y7hive1f2yoi8knzqvqg9q36yi" xml:space="preserve">__ללא_תוכן__
{{כו|ספר=1|קיצור שולחן ערוך|מאת רבי {{קישור למחבר|שלמה גנצפריד}} זצ&quot;ל,&lt;br /&gt;הוא אחד הספרים הקלאסיים והפופולריים בספרות ההלכה של הדורות האחרונים,&lt;br /&gt;והוא מהווה ליקוט הלכות מספרי ההלכה שלפניו.}}

בכל מקרה יש להימנע מלראות בטקסטים המפורסמים כאן פסק הלכה עדכני, מאחר ובדברים רבים נוהגים על פי דברי המשנה ברורה, החזון אי&quot;ש ועוד.

מהדורה זו עברה עריכה קלה, כמו פתיחת ראשי תיבות וקיצורים ותוספת סימני פיסוק. 

בחלק מהסימנים נוספו הערות בכתב &lt;small&gt;קטן&lt;/small&gt; בגוף הטקסט, אך המגמה היא להשתדל להשתמש במערכת [[w:עזרה:הערת שוליים|הערות השוליים]], או בדף השיחה של הסימן הרלוונטי. 

לאחרונה הוחל בהוספת ביאור &quot;דרכי הלכה&quot;, המהווה קיצור ההלכות מהפוסקים הספרדים ובני עדות המזרח (כף החיים, בן איש חי וכו') מאת הרב מרדכי אליהו זצ&quot;ל באישור בנו הרב שמואל אליהו. פרטים [[שיחה:קיצור שולחן ערוך#דרכי הלכה|בדף השיחה]].

{{הדגשת הפניה|קיצור שולחן ערוך - מנוקד{{!}}הַמַּהֲדוּרָה הַמְּנֻקֶּדֶת|יישור=מרכז}}

==מקור הטקסט באתר==
חלק מהטקסט של הספר באתר מועתק מאתר kitzur.net{{הערה|שם=קיצורנט|1=האתר כנראה החליף ידיים וכיום הדומיין שייך לאתר נוצרי מסיונרי.}}. הם מתירים שימוש בטקסט בתנאי שמציינים שזה נלקח משם.

== קישורים חיצוניים ==
* [[W:קיצור שולחן ערוך|קיצור שולחן ערוך]] בויקיפדיה.

==תוכן העניינים==
{{מר}}
{{טורים|רוחב=80|
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#השכמת הבוקר|השכמת הבוקר]]}} סימנים: א - ח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות ציצית|הלכות ציצית]]}} סימנים: ט{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות תפילין|הלכות תפילין]]}} סימנים: י{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות מזוזה|הלכות מזוזה]]}} סימנים: יא{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#תפילה|תפילה]]}} סימנים: יב - כח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#מידות והנהגות|מידות והנהגות]]}} סימנים: כט - לד {{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#כשרות וסעודה|כשרות וסעודה]]}} סימנים: לה - מז{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#ברכות|ברכות]]}} סימנים: מח - סא{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#משא ומתן|משא ומתן]]}} סימנים: סב - סז{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#דין תפילת הדרך|דין תפילת הדרך]]}} סימנים: סח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#מנחה וערבית|מנחה וערבית]]}} סימנים: סט - עא{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#שבת|שבת]]}} סימנים: עב - צו {{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה|הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה]]}} סימנים: צז
|
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#יום טוב|יום טוב]]}} סימנים: צח - צט{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות נשיאת כפיים|הלכות נשיאת כפיים]]}} סימנים: ק - קו{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#פסח|פסח]]}} סימנים: קז - קכ{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#תעניות וט' באב|תעניות וט' באב]]}} סימנים: קכא - קכז{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#ימים נוראים|ימים נוראים]]}} סימנים: קכח - קלג{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#סוכה ולולב|סוכה ולולב]]}} סימנים: קלד - קלח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות חנוכה|הלכות חנוכה]]}} סימנים: קלט - קמ{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות פורים|הלכות פורים]]}} סימנים: קמא - קמב{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות כיבוד|הלכות כיבוד]]}} סימנים: קמג - קמד{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך #הלכות אישות|הלכות אישות]]}} סימנים: קמד - קסב{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות שונות (מיורה דעה)|הלכות שונות (מיורה דעה)]]}} סימנים: קסג - קעח{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#דיני ממונות|דיני ממונות]]}} סימנים: קעט - קצג{{ש}}
{{גדול|[[קיצור שולחן ערוך#הלכות אבלות והמת|הלכות אבלות והמת]]}} סימנים: קצד - רכא{{ש}}
}}

&lt;/center&gt;

==השכמת הבוקר==
* {{הפניה לסימן בקיצור|א|דיני השכמת הבוקר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ב|הלכות נטילת ידיים ושחרית}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ג|דין לבישת בגדיו והילוכו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ד|הנהגת בית הכסא ודיני ברכת אשר יצר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ה|נקיון המקום לדבר שבקדושה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ו|קצת דיני ברכות ודיני ב&quot;ה וב&quot;ש ואמן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ז|הלכות ברכות השחר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ח|דברים האסורים משהאיר היום עד לאחר שהתפלל}}

== הלכות ציצית ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|ט|הלכות ציצית}}

== הלכות תפילין ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|י|הלכות תפילין}}

== הלכות מזוזה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|יא|הלכות מזוזה}}

== תפילה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|יב|הלכות הכנת הגוף לתפלה ומקומות שראוי להתפלל שם}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יג|דיני קדושת בית הכנסת ובית המדרש}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יד|דיני פסוקי דזמרה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|טו|דיני דברים שבקדושה ודיני ש&quot;ץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|טז|דיני ההפסקות בקריאת שמע וברכותיה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יז|דיני קריאת שמע}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יח|הלכות תפילת שמונה עשרה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|יט|דיני משיב הרוח וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כ|דיני חזרת הש&quot;ץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כא|דין מי שלא התפלל היאך ישלימנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כב|דיני תחנון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כג|קצת דיני קריאת ספר תורה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כד|אם נמצא טעות או פסול בספר תורה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כה|דיני אשרי ובא לציון עד גמר התפילה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כו|דיני קדיש יתום}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כז|הלכות תלמוד תורה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|כח|הלכות ספר תורה ושאר ספרי קודש}}

== מידות והנהגות ==
* {{הפניה לסימן בקיצור|כט|מידות שירגיל בהם האדם את עצמו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ל|איסור רכילות, לשון הרע, נקימה ונטירה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לא|שכל כוונות האדם יהיו לשם שמים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לב|שמירת הגוף ע&quot;פ הטבע}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לג|דברים האסורים משום סכנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לד|הלכות צדקה}}

== כשרות וסעודה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|לה|הלכות חלה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לו|הלכות מליחה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לז|הלכות טבילת כלים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לח|הלכות פת נוכרי ובישולי נוכרי וחלב נוכרי}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|לט|דין מי שרוצה לאכול או לשתות קודם הסעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מ|הלכות נטילת ידיים לסעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מא|הלכות בציעת הפת וברכת המוציא}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מב|הלכות סעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מג|הלכות ברכות לדברים שאוכלין ושותין בתוך הסעודה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מד|דין מים אחרונים וברכת המזון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מה|הלכות ברכות הזימון והמזון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מו|הלכות מאכלות אסורות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מז|הלכות סתם יינם והכשר הכלים ממנו}}

== ברכות ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|מח|דיני ברכות על מאכלים מחמשת מיני דגן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|מט|דיני ברכת היין והטוב והמטיב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נ|כללים בברכה ראשונה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נא|כללים בברכה אחרונה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נב|דיני ברכת בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, ושהכול}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נג|דין רוטב ומשקה של פירות וירקות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נד|דיני עיקר וטפל}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נה|דין קדימה בברכות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נו|דין טעות בברכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נז|דין ברך על מאכל או משקה ואחרי כן הביאו לו עוד}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נח|דין ברכת הריח}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|נט|דין ברכת שהחינו והטוב והמטיב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ס|דין ברכת הראיה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סא|ברכת הגומל ועוד קצת על ברכות פרטיות}}

== משא ומתן ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|סב|הלכות משא ומתן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סג|אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סד|שלא לעשות סחורה בדבר האסור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סה|הלכות ריבית}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סו|הלכות עסקא}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|סז|הלכות נדרים ושבעות}}

== דין תפילת הדרך ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|סח|דין תפילת הדרך ושאר דברים שצריך להיזהר בדרך}}

== מנחה וערבית ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|סט|הלכות תפילת מנחה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|ע|הלכות תפלת מעריב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עא|סדר הלילה}}

== שבת ==

{{טורים|רוחב=100|
* {{הפניה לסימן בקיצור|עב|הכנת שבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עג|באיזה אופן מותר ליתן בע&quot;ש מלאכה ולהשאיל ולהשכיר כלים לגוים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עד|דין המפליג בספינה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עה|דין הדלקת הנרות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עו|דיני התפילות בשבת ויום טוב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עז|דיני הקידוש והסעודות בלילה וביום}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עח|דיני קריאת ספר תורה בשבת ויום טוב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|עט|דיני המפטיר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פ|קצת ממלאכות האסורות בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פא|ארבע רשויות לשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פב|איסור העברה והוצאה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פג|הקף מחיצות לא מהני אלא כשהוקף לדירה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פד|דיני הוצאת דרך מלבוש ותכשיט}}
|
* {{הפניה לסימן בקיצור|פה|דין אם נפלה דליקה בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פו|דיני רחיצה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פז|דברים שצריכין להיזהר בבהמות חיות ועופות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פח|דיני מוקצה בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|פט|דיני בסיס לדבר האסור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צ|דין עשיית חפצו בלא מלאכה ומלאכה ע&quot;י גוי}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צא|דין מי שיש לו מחוש בעלמא וחולה שאין בו סכנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צב|דיני חולה שיש בו סכנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צג|דיני יולדת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צד|דיני עירובי חצרות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צה|דיני עירובי תחומין}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צו|דיני תפילת ערבית במוצאי שבת ודיני הבדלה}}
}}

== הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|צז|הלכות ר&quot;ח וקידוש לבנה}}

== יום טוב ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|צח|הלכות יום טוב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|צט|דיני מוקצה ביום טוב}}

== הלכות נשיאת כפיים ==
* {{הפניה לסימן בקיצור|ק|הלכות נשיאת כפיים}}

==עוד דיני יום טוב==
* {{הפניה לסימן בקיצור|קא|דיני הכנה מיום טוב ראשון ליום שני או לחול}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קב|דיני עירוב תבשילין}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קג|דיני שמחת יום טוב}}

==חול המועד==
* {{הפניה לסימן בקיצור|קד|דיני חול המועד}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קה|דברים האסורים משום טרחא בחוה&quot;מ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קו|דיני מקח וממכר בחול המועד}}

== פסח ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קז|דיני חודש ניסן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קח|דיני החיטין והקמח למצות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קט|דיני המים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קי|דיני הלישה ואפית המצות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיא|הלכות בדיקת וביטול חמץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיב|איזה חמץ אסור להשהותו בפסח ואיזה מותר להשהותו}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיג|דיני ערב פסח ואפיית המצות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיד|דין מכירת חמץ}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קטו|דיני ערב פסח שחל להיות בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קטז|דיני הגעלה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיז|קצת דינים מלוקטים לפסח}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיח|דיני הכנת הסדר}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קיט|סדר ליל פסח}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכ|הלכות ספירת העומר}}

== תעניות וט' באב ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קכא|הלכות תענית ציבור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכב|דינים מן י&quot;ז בתמוז עד ט' באב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכג|דיני ערב תשעה באב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכד|הלכות תשעה באב}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכה|דיני תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכו|לעשות זכר לחורבן}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכז|הלכות תענית יחיד}}

== ימים נוראים ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קכח|דיני חודש אלול}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קכט|הלכות ראש השנה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קל|דיני עשרת ימי תשובה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלא|דיני ערב יום כיפור}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלב|סדר ליל יום הכיפורים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלג|הלכות יום הכיפורים}}

== סוכה ולולב ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קלד|הלכות סוכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלה|דיני ישיבה בסוכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלו|הלכות לולב ושאר המינים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלז|דיני נטילתן וסדר ההקפות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קלח|דיני הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה}}

== הלכות חנוכה ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קלט|הלכות חנוכה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קמ|סדר ארבע פרשיות}}

== הלכות פורים ==

* {{הפניה לסימן בקיצור|קמא|הלכות מגילה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קמב|הלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים}}

==הלכות כיבוד==
*{{הפניה לסימן בקיצור|קמג|הלכות כיבוד}}
*{{הפניה לסימן בקיצור|קמד|הלכות כבוד רבו וזקן ותלמיד חכם וכהן}}

==הלכות אישות==
{{:קיצור שולחן ערוך/הלכות אישות}}
{{:קיצור שולחן ערוך/הלכות שונות (מיורה דעה)}}

==דיני ממונות==
{{טורים|רוחב=100|
* {{הפניה לסימן בקיצור|קעט|הלכות הלוואה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפ|הלכות שמיטת כספים}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפא|הלכות טוען ונטען ועדות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפב|הלכות גנבה וגזלה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפג|הלכות נזקי ממון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפד|הלכות נזקי הגוף}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפה|הלכות שאלה ושכירות}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפו|הלכות לא תחסום}}
|
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפז|הלכות אבדה ומציאה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפח|הלכות פקדון}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קפט|הלכות פריקה וטעינה}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצ|הלכות שמירת הגוף ובל תשחית}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצא|אסור צער בעלי חיים ואסור סרוס}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצב|דין החולה והרופא, ובמה מתרפאין}}
* {{הפניה לסימן בקיצור|קצג|הלכות בקור חולים}}
}}

{{:קיצור שולחן ערוך/הלכות אבלות והמת}}

==הערות==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:קיצור שולחן ערוך|*]]
[[yi:קיצור שו&quot;ע עברי טייטש מפתחות]]
[[קטגוריה:אירופה]]</text>
      <sha1>5esw0y7hive1f2yoi8knzqvqg9q36yi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חד גדיא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4873</id>
    <revision>
      <id>3024306</id>
      <parentid>3003205</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:24:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9025" sha1="go6qg0q93v3wa0emcz6jlv6vxephifa" xml:space="preserve">חד גדיא הוא פיוט המושר בסוף ליל הסדר על פי הנוסח המקובל של ה[[הגדה של פסח]]. הוא נכנס לראשונה ל[[הגדת פראג]] ב־1590.
== ללא ניקוד ==
&lt;קטע התחלה=טקסט/&gt;

חד גדיא, חד גדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שונרא, ואכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא כלבא, ונשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא חוטרא, והיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא נורא, ושרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא מיא, וכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא תורא, ושתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שוחט, ושחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא מלאך המוות, ושחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא הקדוש ברוך הוא, ושחט למלאך המוות, דשחט לשוחט, דשחט לתורא, דשתה למיא, דכבא לנורא, דשרף לחוטרא, דהיכה לכלבא, דנשך לשונרא, דאכלא לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.
&lt;קטע סוף=טקסט/&gt;

== עם ניקוד ==
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=ניקוד/&gt;חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא כַלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא מַיָּא, וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא תוֹרָא, וְשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא הַשּׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא מַלְאַךְ הַמָּֽוֶת, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאֲתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּֽוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=ניקוד/&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=12}}
==תרגומים==
{{הור2|בהרבה מקומות נהגו לשיר גם תרגום השיר בשפה המדוברת:}}

===יהודית-אשכנזית/יידיש===
{{מקורות לסידור|הגדת פראג ש&quot;נ}}{{ש}}

{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}
דוא האט גיקופט דאש פעטרליין{{ש}}
אום צווייא שילונג פפענונג{{ש}}
{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}

דא קאם דאז קעצליין{{ש}}
און אש דאז ציקליין{{ש}}
דאז דוא האט גיקופט מיין פעטרליין{{ש}}
אום צווייא שילונג פפענונג{{ש}}
{{מודגש|איין ציקליין, איין ציקליין}}{{ש}}

דא קאם דאז הינטליין{{ש}}
און ביש דאז קעצליין{{ש}}
דאז דוא האט גיגעשן דאז ציקליין ...{{ש}}

דא קאם דאז שטעקליין{{ש}}
און שלוג דאז הינטליין{{ש}}
דאז דוא האט גיבישן דאז קעצליין ...{{ש}}

דא קאם דאש פייערליין{{ש}}
און פור ברענט די שטעקליין{{ש}}
דאז דוא האט גישלאגן דש הינטליין ...{{ש}}

דא קאם דאז וואשרליין{{ש}}
און פור לעש דאש פייערליין{{ש}}
דאש דוא האט פור ברענט דאש שטעקליין ...{{ש}}

דא קאם דער אקשן{{ש}}
און טראנק דאש וואשרליין{{ש}}
דאש דוא האט פר לעשט דאש פייערליין ...{{ש}}

דא קאם דער שוחט{{ש}}
און שחטט דען אקשן{{ש}}
דער דוא האט גיטרונקן דז וואשרליין ... {{ש}}

דא קאם דער מלאך המות{{ש}}
און שחטט דען שוחט{{ש}}
דאז ער האט גישחטט דין אקשן ...{{ש}}

דא קאם אונזר ליבען הער גאט{{ש}}
און שחטט דען מלאך המות{{ש}}
דער דוא האט גישעכט דען שוחט ...{{ש}}

===צרפתית===
{{מקורות לסידור|הגדה בלאך}}{{ש}}
&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Un cabri, un cabri&lt;br&gt;
que mon père avait acheté pour deux sous&lt;br&gt;
Un cabri, un cabri!&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
Et vint le chat&lt;br&gt;
qui mangea le cabri&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;
Et vint le chien&lt;br&gt;
qui mordit le chat&lt;br&gt;
qui avait mangé le cabri&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

Et vint le bâton&lt;br&gt;
qui frappa le chien&lt;br&gt;
qui avait mordu le chat&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le feu&lt;br&gt;
qui brûla le bâton&lt;br&gt;
qui avait frappé le chien&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint l'eau&lt;br&gt;
qui éteignit le feu&lt;br&gt;
qui avait brûlé le bâton&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le bœuf&lt;br&gt;
qui but l'eau&lt;br&gt;
qui avait éteint le feu&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le boucher&lt;br&gt;
qui tua le bœuf&lt;br&gt;
qui avait bu l'eau&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint l'Ange de la Mort&lt;br&gt;
qui tua le boucher&lt;br&gt;
qui avait tué le bœuf&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;

Et vint le Saint, béni soit-Il&lt;br&gt;
qui tua l'Ange de la Mort&lt;br&gt;
qui avait tué le boucher&lt;br&gt;
etc...&lt;br&gt;
&lt;br&gt;

&lt;/div&gt;

{{סוף}}
== ראו גם ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חד גדיא}}
* [[עולם אחד/פז|ספר 'עולם אחד' פרק פ&quot;ז]] - פירוש קצר על חד גדיא 
[[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:חד גדיא]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>go6qg0q93v3wa0emcz6jlv6vxephifa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:חוקי יסוד</title>
    <ns>10</ns>
    <id>6280</id>
    <revision>
      <id>3024479</id>
      <parentid>3024229</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:34:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dork105</username>
        <id>9668</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ הוספת חוק יסוד לימוד תורה החדש</comment>
      <origin>3024479</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1890" sha1="822pi6fot2ln3pyohg831uphazq88hp" xml:space="preserve">{{ניווט
|כותרת = [[:w:חוק יסוד|חוקי היסוד של מדינת ישראל]]
|תמונה = [[תמונה:OpenLaw.svg|100px|ספר החוקים הפתוח|קישור=ספר החוקים הפתוח]]
|רוחב = 80%
|תוכן = [[חוק-יסוד: חופש העיסוק|חופש העיסוק]] • [[חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל|ירושלים בירת ישראל]] • [[חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]] • [[חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו|כבוד האדם וחירותו]] • [[חוק-יסוד: הכנסת|הכנסת]] • [[חוק-יסוד: לימוד תורה|לימוד תורה]] • [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|מבקר המדינה]] • [[חוק-יסוד: הממשלה|הממשלה]] • [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|מקרקעי ישראל]] • [[חוק-יסוד: משאל עם|משאל עם]] • [[חוק-יסוד: משק המדינה|משק המדינה]] &lt;small&gt;([[חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)|ה&quot;ש 2009-2016]], [[חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)|ה&quot;ש 2017-2018]])&lt;/small&gt; • [[חוק-יסוד: נשיא המדינה|נשיא המדינה]] • [[חוק-יסוד: הצבא|הצבא]] • [[חוק-יסוד: השפיטה|השפיטה]]
|למטה לא מודגש = {{מוקטן|חלק מפרויקט [[ספר החוקים הפתוח]]}}
}}
&lt;includeonly&gt;{{#ifeq:{{NAMESPACENUMBER}}|0|[[קטגוריה:חוקי יסוד|{{#invoke:String|replace|{{PAGENAME}}|^חוק.יסוד:? ה?||plain=false}}]]}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות ניווט חוקים|חוקי יסוד]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>822pi6fot2ln3pyohg831uphazq88hp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יה ריבון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7570</id>
    <revision>
      <id>3024310</id>
      <parentid>3018986</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:24:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9496" sha1="gruxw8l8vvo0w17jxuu89t2f6f1wby9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
&lt;big&gt;'''מחבר:''' {{קישור למחבר|רבי ישראל נג'ארה}} &lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''סימן:ישראל'''&lt;/big&gt;

==נוסח הפיוט==
&lt;/noinclude&gt;
{{טקסט מנוקד}}
{| 
|-
| '''הפיוט''' || '''תרגום'''
|-
| {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, || יה אדון עולם ועולמים,
|-
| אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא, || אתה הוא המלך, מלך המלכים,
|-
| עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ וְתִמְהַיָּא || מעשי גבורתך והנפלאות
|-
| שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה. || נאה לפניי (לי) לספר.
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
| {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב
|-
| לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא:{{רווח קשיח|3}} || לך – אל קדוש, בורא כל נפש:
|-
| עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי־אֲנָשָׁא, || מלאכים קדושים ובני־אדם,
|-
| חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא. || חיית השדה ועוף־השמיים.
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
| {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים –
|-
| מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקֵיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים.
|-
| לוּ יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו יחיה אדם אלפי שנים
|-
| לָא יֵעוּל גְּבוּרְתֵָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}!
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
| {{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא, || האלוהים, שלו כבוד וגדולה,
|-
| פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || הושע את צאנך מפי־אריות,
|-
| וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות –
|-
| עַמָּא דִּי בְחַרְתְּ מִכָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא. || העם אשר בחרת מכל האומות.
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
|  {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים –
|-
| אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] (יתייחדו) רוחות ונפשות
|-
| וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || ויזמרו לך שירים ושבחים
|-
| בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי.
|}
{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;

==הפיוט בהרחבת ביאור==
&lt;big&gt;'''{{ב|לחן|הלחן המקורי אליו נכתב הפיוט}}: {{ב|יא ראבי|يا ربي – יא רבי, הא אלוהיי}} {{ב|שאלים שאילמי|משורש سلم – סלם, לשון שלום, שלמות ובריאות. אולי: سليم سليمي/سالم سالمي – סלים סלימי/סאלם סאלמי}} • {{ב|עראבי|מקור ערבי}} • {{ב|ראשט|מקאם ראסט}}'''&lt;/big&gt; &lt;small&gt;(זמירות ישראל, ראו קישורים חיצוניים)&lt;/small&gt;

[הש' היא שׂ' (س, סין), וייתכן שאותיות הניקוד א' וי' נוספו בתעתיק להקלת הקריאה.]

ניתן לראות את השפעת המקור הערבי בשורה הראשונה: '''יה''' '''ריב'''ון ע'''לם''' וע'''למי'''א. רבי ישראל נג'ארה היה אחד־הראשונים לציין לחנים להם נכתבו פיוטיו.

&lt;big&gt;'''משקל: לרוב עשר הברות (כולל שוואים נעים), בדלת ובסוגר'''&lt;/big&gt;
{{טקסט מנוקד}}
{| 
|-
| '''הפיוט''' || '''תרגום'''
|-
| {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא, {{מקור|ראו [[דניאל ז יח]]}} || יה אדון עולם ועולמים,
|-
| {{צמל|אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא, מֶלֶךְ מַלְכַיָּא,|דניאל ב לז}} {{אפור מוקטן|{{מקור|שבועות לה ב}}}} || אתה הוא המלך, מלך המלכים,
|-
| עוֹבָדֵי גְבוּרְתָּךְ {{צמל|וְתִמְהַיָּא}} || מעשי גבורתך והנפלאות
|-
| {{צמל|שְׁפַר קֳדָמַי לְהַחֲוָיָה.|דניאל ג לב}} || נאה לפניי (לי) לספר.
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
| {{אקרוסטיכון|שְׁ}}בָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא || שבחים אערוך בוקר וערב
|-
| לָךְ – אֱלָהּ קַדִּישָׁא, בָּרֵא כָל נַפְשָׁא – || לך – אל קדוש, בורא כל נפש:
|-
| עִירִין קַדִּישִׁין וּ{{צמל|בְנֵי־אֲנָשָׁא,}} || מלאכים קדושים ובני־אדם,
|-
| {{צמל|חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא.|דניאל ב לח}} || {{צמל|חיית השדה ועוף־השמיים.|הושע ד ג}}
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
| {{אקרוסטיכון|רַ}}בְרְבִין עוֹבָדָךְ וְתַקִּיפִין – || גדולים מעשיך וחזקים –
|-
| מַכִּיךְ רַמַיָּא, זְקִיף כְּפִיפִין. || משפיל גבוהים, זוקף כפופים.
|-
| לוּ־יְחֵי גְבַר שְׁנִין אַלְפִין || לו־יחיה אדם אלפי שנים
|-
| לָא יֵעוּל גְּבוּרְתֵָּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא! || לא {{ב|תבוא גבורתך בחשבונות|תִימָנה ותחשב גבורתך בחשבונו כראוי}}!
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
| {{צמל|{{אקרוסטיכון|אֱ}}לָהָא דִּילֵיהּ יְקָר וּרְבוּתָא,|דניאל ה יח}} || האלוהים, שלו כבוד וגדולה,
|-
| פְּרוֹק יַת עָנָךְ מִפּוּם־אַרְיָוָתָא, || {{צמל|הושע}} את צאנך {{צמל|מפי־אריות|תהלים כב כב}},
|-
| וְאַפֵּיק עַמָּךְ מִגּוֹ גָלוּתָא – || והוצא עמך מתוך הגלות –
|-
| {{צמל|עַמָּא דִּי}} בְחַרְתְּ מִ{{צמל|כָּל א‎‏‏ֻמַּיָּא}}. {{מקור| לפי [[דניאל ג לא]]}} || העם אשר בחרת מכל האומות.
|-
| &amp;nbsp; || 
|-
|  {{אקרוסטיכון|לְ}}מַקְדְּשֵָךְ תּוּב וּלְקוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין – || למקדשך שוב ולקודש קודשים –
|-
| אֲתַר דִּי בֵיהּ יִחְדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין, || מקום אשר בו [ישמחו] ({{ב|יאחזו|בַּמקום או אלו באלו}}) רוחות ונפשות{{הערה|פירוש אחר על פי הקבלה: יתייחדו ייחוד רוח (תפארת – ז&quot;א) ונפש (מלכות – נוק')}},
|-
| וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחְשִׁין || ויזמרו לך שירים ושבחים
|-
| בִּירוּשְלֶם – קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא. || בירושלים – עיר היופי.
|}
{{ציטוט|תוכן={{מרכז|{{אות-פסוק|דניאל|ג|לב}} {{ב|אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא &lt;small&gt;עליא&lt;/small&gt; [עִלָּאָה]|האותות והמופתים / הנסים והנפלאות אשר עשה עמי האלוה העליון}},{{ש}}{{ב|שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה|נאה לפניי (לי) לספר}}.{{ש}}{{אות-פסוק|דניאל|ג|לג}} {{ב|אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין|אותותיו/ניסיו כמה גדולים ומופתיו/נפלאותיו כמה חזקים}},{{ש}}{{ב|מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר|מלכותו מלכות עולם ושלטונו עם דור ודור}}.}}|מקור=[[דניאל ג]]}}
{{סוף}}

== לקריאה נוספת ==
* &quot;יה רבון&quot; במקור: '''זמירות ישראל''', [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45788&amp;st=&amp;pgnum=12 עולת תמיד ד], באתר '''היברובוקס''', ונציה: חואן דה־גארה, ה'שנ&quot;ט

* [[ביאור:יה ריבון/לחן באבוב|הלחן של האדמו&quot;ר מבאבוב]]

==קישורים חיצוניים ==
* {{ויקיפדיה|יה ריבון עלם}}
* [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/song.aspx?songid=48 על הפיוט, פירוש ולחנים מסורתיים] ב'''אתר הפיוט והתפילה'''
* [http://www.or-shalom.org.il/files/luv2/ZmiraChen_YaRibon_19.wma ביצוע] מאת {{דף ויקיפדיה|זמירה חן}}, '''יונתי תמתי''', 1985, באתר {{דף ויקיפדיה|מרכז אור שלום}}

==הערות==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]]
[[קטגוריה:שירת הבקשות]]
[[קטגוריה:שירי קודש]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gruxw8l8vvo0w17jxuu89t2f6f1wby9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהי שלום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7623</id>
    <revision>
      <id>3024399</id>
      <parentid>3019336</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:03:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024399</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1585" sha1="5sgdh0v98jucgqkblk32ec8etdlowm0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהושע'''}}

{{סי|יְ}}הִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵינוּ{{ש}} 
וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל{{ש}}
בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ{{ר1}} 
בְּיָמָיו יָבוֹא הַגּוֹאֵל

{{סי|הַ}}יֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן{{ש}} 
בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
וּבַתּוֹרָה {{ק|(אָז)}} יִתְבּוֹנָן{{ר1}} 
יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל

{{סי|וּ}}מְקוֹרוֹ יְהִי בָרוּךְ{{ש}} 
זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ{{ש}} 
וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ {{ר1}}
וְזִבְחוֹ לֹא יִתְגָאֵל

{{סי|שְׁ}}מוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר{{ש}} 
אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶבֶר{{ש}}
וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר{{ר1}} 
יְהִי בְדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל

{{סי|עֲ}}דֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה{{ש}} 
יְהִי דָשֵׁן בְּכָל טוֹבָה{{ש}}
וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה{{ר1}} 
אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל

הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ{{ש}} 
יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ{{ש}} 
וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{ר1}} 
וְגַם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

[[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירי קודש]]</text>
      <sha1>5sgdh0v98jucgqkblk32ec8etdlowm0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרור יקרא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7703</id>
    <revision>
      <id>3024493</id>
      <parentid>3016405</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:43:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3024493</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5057" sha1="q80l4ic26hofv9qz1y2stlcrrv8oa23" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד}}
==דרור יקרא==
*[[ביאור:דרור יקרא|הפיוט עם ביאור]]

{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

{{סי|דְּ}}רוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת{{ש}}
{{סי|וְ}}יִנְצׇרְכֶם כְּמוֹ בָבַת 
{{ש}}{{סי|נְ}}עִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת
{{ש}}{{סי|שְׁ}}בוּ נֽוּחוּ{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי אשכנז: שְׁבוּ {{מודגש|וְנֽוּחוּ}}.}} בְּיוֹם שַׁבָּת

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי 
{{ש}}{{סי|וְ}}אוֹת יֶֽשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי 
{{ש}}{{סי|נְ}}טַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי 
{{ש}}{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי

{{סי|דְּ}}רֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בׇּצְרָה 
{{ש}}{{סי|וְ}}גַת בֶּאֱדוֹם{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי אשכנז: {{מודגש|וְגַם בָּבֶל}} (ובסידורי ע״מ: וְגַת {{מודגש|בָּבֶל}}), כפה״נ מאימת הנוצרים.}} אֲשֶׁר גָּבְרָה 
{{ש}}{{סי|נְ}}תֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי ע״מ: בְּאַף {{מודגש|עֶבְרָה}}.}}
{{ש}}{{סי|שְׁ}}מַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא

אֱלֹהִים תֵּן בְּמִּדְבַּר הָר{{ש}}
הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר{{ש}}
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר{{ש}}
שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר

הֲדֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא{{ש}}
בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה{{ש}}
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּֽאנָּה{{ש}}
לְשׁוֹנֵֽנוּ לְךָ רִנָּה

{{סי|דְּ}}עֵה חׇכְמָה לְנַפְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הִיא כֶֽתֶר לְרֹאשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר מִצְוַת קְדֹשֶֽׁךָ{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי ע״מ: מִצְוַת {{מודגש|אֱלֹהֶֽיךָ}}.}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר שַׁבָּת קׇדְשֶֽׁךָ.&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
;חילופי נוסחאות:
{{הערות שוליים}}
{{סוף}}
==נוסח מחזור ויטרי==
{{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{הור2|במחזור ויטרי (סימנים קצה-קצו במהדו׳ הורוויץ) הקטע האחרון מופיע כחלק מפיוט אחר, ובמקומו יש 3 בתים שלא נמצאים בנוסח הנפוץ, כדלהלן.}}
===דרור יקרא===
{{#קטע:זמירות שבת ממחזור ויטרי|דרור יקרא}}
===דלה שובב===
{{#קטע:זמירות שבת ממחזור ויטרי|דלה שובב}}

===פירוש===
פירוש על דעת העורכים בלבד:

נטע כנה - כנסת ישראל, על פי הפסוק &quot;וכנה אשר נטעה ימינך&quot; ([[תהלים פט ז]])

פני קדר - קדר זה ישמעאל (בתרגום מתרגם אהלי קדר משכניהון דערבאי ועיין במצודת ציון [[תהילים קכ ה]])

ותצמיח צדקנו... כמו גנה - לכאו' הכוונה ל[[ישעיהו סא יא]] כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ '''וּכְגַנָּה''' זֵרוּעֶיהָ '''תַצְמִיחַ''' כֵּן אֲדֹנָי יְיִִ '''יַצְמִיחַ''' '''צְדָקָה''' וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם.

מדמנה וסנסנה - [[יהושע טו לא]] ועיין ב[[גיטין ז א]]

עלון ומנחת ושפו - מבני שעיר החורי [[בראשית לו כג]] - וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם

בני נחת - נחת הינו בן רעואל בן עשו ב[[בראשית לו יג]] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו

תנה מבצר - מבצר הינו מאלופי עשו ב[[בראשית לו מב]] אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר

פינון - מאלופי אדום ב[[בראשית לו מא]] אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן

גנון - לכאו' הכוונה לפסוק ב[[ישעיהו לא ה]] כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְיָ צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט

{{מיזמים|ויקיפדיה=דרור יקרא}}
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:שירי דונש בן לברט]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]</text>
      <sha1>q80l4ic26hofv9qz1y2stlcrrv8oa23</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024509</id>
      <parentid>3024493</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:15:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>כנראה גודל זה סוכם לפיוטים</comment>
      <origin>3024509</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5069" sha1="dhe9vmlj62q5s7uo39ba9w1ahzr278b" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==דרור יקרא==
*[[ביאור:דרור יקרא|הפיוט עם ביאור]]

{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

{{סי|דְּ}}רוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת{{ש}}
{{סי|וְ}}יִנְצׇרְכֶם כְּמוֹ בָבַת 
{{ש}}{{סי|נְ}}עִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת
{{ש}}{{סי|שְׁ}}בוּ נֽוּחוּ{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי אשכנז: שְׁבוּ {{מודגש|וְנֽוּחוּ}}.}} בְּיוֹם שַׁבָּת

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי 
{{ש}}{{סי|וְ}}אוֹת יֶֽשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי 
{{ש}}{{סי|נְ}}טַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי 
{{ש}}{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי

{{סי|דְּ}}רֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בׇּצְרָה 
{{ש}}{{סי|וְ}}גַת בֶּאֱדוֹם{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי אשכנז: {{מודגש|וְגַם בָּבֶל}} (ובסידורי ע״מ: וְגַת {{מודגש|בָּבֶל}}), כפה״נ מאימת הנוצרים.}} אֲשֶׁר גָּבְרָה 
{{ש}}{{סי|נְ}}תֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי ע״מ: בְּאַף {{מודגש|עֶבְרָה}}.}}
{{ש}}{{סי|שְׁ}}מַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא

אֱלֹהִים תֵּן בְּמִּדְבַּר הָר{{ש}}
הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר{{ש}}
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר{{ש}}
שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר

הֲדֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא{{ש}}
בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה{{ש}}
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּֽאנָּה{{ש}}
לְשׁוֹנֵֽנוּ לְךָ רִנָּה

{{סי|דְּ}}עֵה חׇכְמָה לְנַפְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הִיא כֶֽתֶר לְרֹאשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר מִצְוַת קְדֹשֶֽׁךָ{{הערה|הנוסח הנפוץ בסידורי ע״מ: מִצְוַת {{מודגש|אֱלֹהֶֽיךָ}}.}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר שַׁבָּת קׇדְשֶֽׁךָ.&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
;חילופי נוסחאות:
{{הערות שוליים}}
{{סוף}}
==נוסח מחזור ויטרי==
{{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|במחזור ויטרי (סימנים קצה-קצו במהדו׳ הורוויץ) הקטע האחרון מופיע כחלק מפיוט אחר, ובמקומו יש 3 בתים שלא נמצאים בנוסח הנפוץ, כדלהלן.}}
===דרור יקרא===
{{#קטע:זמירות שבת ממחזור ויטרי|דרור יקרא}}
===דלה שובב===
{{#קטע:זמירות שבת ממחזור ויטרי|דלה שובב}}

===פירוש===
פירוש על דעת העורכים בלבד:

נטע כנה - כנסת ישראל, על פי הפסוק &quot;וכנה אשר נטעה ימינך&quot; ([[תהלים פט ז]])

פני קדר - קדר זה ישמעאל (בתרגום מתרגם אהלי קדר משכניהון דערבאי ועיין במצודת ציון [[תהילים קכ ה]])

ותצמיח צדקנו... כמו גנה - לכאו' הכוונה ל[[ישעיהו סא יא]] כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ '''וּכְגַנָּה''' זֵרוּעֶיהָ '''תַצְמִיחַ''' כֵּן אֲדֹנָי יְיִִ '''יַצְמִיחַ''' '''צְדָקָה''' וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם.

מדמנה וסנסנה - [[יהושע טו לא]] ועיין ב[[גיטין ז א]]

עלון ומנחת ושפו - מבני שעיר החורי [[בראשית לו כג]] - וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם

בני נחת - נחת הינו בן רעואל בן עשו ב[[בראשית לו יג]] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו

תנה מבצר - מבצר הינו מאלופי עשו ב[[בראשית לו מב]] אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר

פינון - מאלופי אדום ב[[בראשית לו מא]] אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן

גנון - לכאו' הכוונה לפסוק ב[[ישעיהו לא ה]] כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְיָ צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט

{{מיזמים|ויקיפדיה=דרור יקרא}}
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:שירי דונש בן לברט]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]</text>
      <sha1>dhe9vmlj62q5s7uo39ba9w1ahzr278b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בני היכלא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7950</id>
    <revision>
      <id>3024303</id>
      <parentid>2865626</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:23:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2025" sha1="t1px9g31qa8t8mhgxv2tzi5oeob4bd2" xml:space="preserve">==בני היכלא / {{קישור למחבר|האר&quot;י}} הקדוש==
{{ק|לתרגום וביאורים, ראו גם: [[ביאור:בני היכלא]]. לתיקוני נוסחאות עפ&quot;י כת&quot;י המהרח&quot;ו, ראו בדף השיחה.}}

{{טקסט מנוקד}}
{|
|-
| בְּנֵי הֵיכְלָא דְּכָסִיפִין || לְמֶחְזֵי זִיו זְעֵיר אַנְפִּין,
|-
| {{אקרוסטיכון|יְ}}הוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא || דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|צְ}}בוּ לַחְדָא בְּהַאי וַעְדָא || בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַדְפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|חֲ}}דוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא || דְּבֵיהּ רַעְוָא וְלֵית זַעְפִּין.
|-
| {{אקרוסטיכון|קְ}}רִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי || דְּלֵית דִּינִין דְּתָקִיפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|לְ}}בַר נַטְלִין וְלָא עָאלִין || הֲנֵי כַּלְבִּין דְּחָצִיפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|וְ}}הָא אַזְמִין עֲתִיק יוֹמִין|| לְמִנְחָה{{הערה|נוסח אחר: לְמִצְחָא}}, עַדי יְהוֹן חָלְפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|רְ}}עוּ דִּילֵיהּ דְגַלֵי לֵיהּ || לְבַטָּלָא לְכָל קְלִיפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|יְ}}שַׁוֵי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן || וְיִטַמְרוּן בְּגוֹ כֵפִין.
|-
| {{אקרוסטיכון|אֲ}}רֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא || בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.
|}
{{סוף}}

==הערות שוליים==
{{טקסט מנוקד}}{{הערות שוליים}}{{סוף}}

[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:זמירות האר&quot;י]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>t1px9g31qa8t8mhgxv2tzi5oeob4bd2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ערוך השולחן אורח חיים תקסו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9139</id>
    <revision>
      <id>3024499</id>
      <parentid>2928864</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון עריכה קודמת.</comment>
      <origin>3024499</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15187" sha1="lo1n6tvcf6l6d9okbv0yk12tgs6tlpf" xml:space="preserve">{{ערוך השולחן|אורח חיים|תקסה|תקסו|תקסז|דין &quot;ענינו&quot; לשליח ציבור, וסליחות ונשיאת כפים|שנים עשר סעיפים}}
[[#סימן תקסו סעיף א|א]] | [[#סימן תקסו סעיף ב|ב]] | [[#סימן תקסו סעיף ג|ג]] | [[#סימן תקסו סעיף ד|ד]] | [[#סימן תקסו סעיף ה|ה]] | [[#סימן תקסו סעיף ו|ו]] | [[#סימן תקסו סעיף ז|ז]] | [[#סימן תקסו סעיף ח|ח]] | [[#סימן תקסו סעיף ט|ט]] | [[#סימן תקסו סעיף י|י]] | [[#סימן תקסו סעיף יא|יא]] | [[#סימן תקסו סעיף יב|יב]]&lt;/BIG&gt;
&lt;/center&gt;

===סימן תקסו סעיף א===

בתענית ציבור אומר שליח הציבור &quot;ענינו&quot; בברכה בפני עצמה בין &quot;גואל ישראל&quot; לבין &quot;רפאינו&quot;. וסמכו לה אקרא, דכתיב: &quot;יהיו לרצון... צורי וגואלי&quot;, וסמיך ליה &quot;יענך ה' ביום צרה&quot;. וכיון שמזכירין &quot;גואל ישראל&quot; מבקשין &quot;ענינו... כי בצרה גדולה אנחנו&quot;, וחותם: &quot;ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה&quot;. כן הוא הנוסחא בטור ושולחן ערוך.

אבל ברמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב|פרק שני מתפילה]] כתב: &quot;העונה בעת צרה&quot;. ונראה דנוסחת הטור ושולחן ערוך יותר מבורר, שהרי גם ב&quot;ראה בעניינו&quot; וב&quot;רפאינו&quot; מזכירים &quot;גואל ישראל&quot;, &quot;רופא חולי עמו ישראל&quot;. ולמה לא יאמרו כאן &quot;העונה לעמו ישראל&quot;? וכן ראוי להגיה בסידורים.

ואם שכח לומר &quot;ענינו&quot; נתבאר לעיל [[ערוך השולחן אורח חיים קיט|סימן קיט]], עיין שם.

===סימן תקסו סעיף ב===

וקורין בתורה &quot;ויחל משה&quot; עד &quot;לעמו&quot;. והלוי והישראל מן &quot;פסל לך&quot; עד אחר &quot;הנה אנכי כורת ברית&quot;.

ואף על גב דבשלהי מגילה ([[מגילה לא א|לא א]]) תנן: בתעניות ברכות וקללות, כבר כתב הרמב&quot;ם ב[[רמב&quot;ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג|פרק שלושה עשר מתפילה דין יח]] דזהו בתעניות שגוזרין הציבור על הצרות המתרגשות ובאות, כמו בצורת ודבר וכיוצא בהם, שמזהירין אותם שיעשו תשובה. ולכן קורין ברכות וקללות, כלומר: שכל הצרות הם על ידי מעשינו הרעים, ככתוב בתורה: &quot;אם בחקתי...&quot;. אבל התעניתים שעל העבר, ורובן על חורבן בית המקדש – קורין &quot;ויחל&quot;, עיין שם. וזהו על פי מסכת סופרים פרק שבעה עשר הלכה ז, עיין שם.

והקריאה מרמז שכמו שכיפר ה' על מעשה העגל, ונתן לנו לוחות אחרונות – כן אנו מקווים שיבנה לנו בית המקדש במהרה בימינו. אמן.

===סימן תקסו סעיף ג===

וקורין &quot;ויחל&quot; בין בשחרית בין במנחה. ואפילו חל בשני וחמישי – דוחין פרשת השבוע.

ונוהגין הציבור כשמגיע הקורא ל&quot;שוב מחרון אפך&quot; צועקין: &quot;שוב...!&quot;, שזהו כעניין בקשה שישוב הקדוש ברוך הוא מחרון אפו. והקורא חוזר וקורא &quot;שוב...&quot;, שהרי אמרנוהו בעל פה ובלא טעמים.

וכן כשהקורא מגיע ל&quot;ויעבור&quot; – צועקין הציבור &quot;ה' ה'...&quot;, כדי להזכיר השלוש עשרה מדות. והקורא חוזר וקורא.

וכן בהגיעו ל&quot;וסלחת לעונינו&quot; – גם כן כן, מפני שזהו גם כן בקשה ותחינה, שיסלח לעונינו.

ומפטירין במנחה ולא בשחרית. ומפטירין &quot;דרשו&quot; עד &quot;לנקבציו&quot;. והקרואים שוים הם במנחה ושחרית, אלא שבמנחה השלישי הוא המפטיר.

ויראה לי הטעם משום דבתענית ציבור מתוודים בסוף היום, כדאיתא בתענית ([[תענית יב ב|יב ב]]), וכמו שעשו עזרא ונחמיה ככתוב בנחמיה ([[נחמיה ט]]). ולכן קורין &quot;דרשו ה' בהמצאו&quot;, להורות לעשות תשובה. ותשעה באב קורין גם בשחרית: &quot;כי תוליד בנים&quot;. ואפילו תענית ציבור שחל בערב שבת – קורין גם במנחה.

וכתב רבינו הרמ&quot;א ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקסו|סעיף א]] דאם מתענין בראש חודש – קורין בשחרית בראש חודש ומנחה בשל תענית. עד כאן לשונו. וזהו כשהיו מתענין בימי הגזירות, ואין זה מצוי אצלינו.

===סימן תקסו סעיף ד===

כשהציבור גוזרין תענית על כל צרה שלא תבא עליהם, וכן בתעניות שני וחמישי ושני שאחר פסח וסוכות שנוהגים להתענות, נהגו הראשונים שאומר שליח הציבור &quot;ענינו&quot; בין &quot;גואל&quot; ל&quot;רופא&quot;, ולקרות &quot;ויחל&quot;.

וכתב רבינו הרמ&quot;א ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקסו|סעיף ב]]:

:ומיהו אם קבעו התענית בשני וחמישי – אין דוחין פרשיות השבוע בשחרית. אלא קורין בשחרית בפרשה השבוע, ולערב קורין בפרשה &quot;ויחל&quot;. לבד שני וחמישי ושני שאחר פסח וסוכות, שקורין גם בשחרית &quot;ויחל&quot;.

עד כאן לשונו. ועכשיו גם בשני וחמישי ושני אין קורין בשחרית רק פרשת השבוע, מפני שבימינו נתמעטו המתענים.

===סימן תקסו סעיף ה===

והנה באמת יש לתמוה על מנהגינו. דהנה הרא&quot;ש סוף פרק קמא הביא דהקדמונים תמהו על מה שאנו קורין &quot;ויחל&quot; כשגוזרין תענית על איזה גזירה. והא בתוספתא פרק שני תניא דבתענית יחיד אין קוראין. ובגמרא איתא לעניין גשמים, דאפילו עיר גדולה כנינוה כיחידים דמי ([[תענית יד ב|יד ב]]). וכל שכן דכיחידים דמי לעניין &quot;ענינו&quot; לקבוע ברכה בפני עצמה, ולקריאת &quot;ויחל&quot;.

וכן בתעניתי שני וחמישי ושני כתב הראב&quot;ד: דכיון דאיכא דמתעני, ואיכא דלא מתעני – פשיטא דכיחידים דמי. וכתב הרא&quot;ש דבאשכנז כולם מתענין שני וחמישי ושני, ואם כן שפיר הוי תענית ציבור, עיין שם.

ואם כן בזמנינו זה, שרובא דרובא אין מתענים, ורק מיעוטא דמיעוטא מתענים – איך שליח הציבור מתפלל &quot;ענינו&quot;, ואיך קוראים &quot;ויחל&quot;?

===סימן תקסו סעיף ו===

אמנם הרא&quot;ש כתב שם עוד טעם, והביאו הטור: דאין ללמוד מנינוה, דזהו בברכת הגשמים שהיא נוסחא קבועה מאנשי כנסת הגדולה – אין כח ליחידים לשנות הנוסחא, ולבקש מטר בזמן שאין כל העולם צריכים לה. דכן איתא בירושלמי דהטעם הוא מפני שינוי נוסח התפילה. אבל לעניין תענית – כל ציבור בפני עצמה יכולין לעשות תענית ציבור, ולאמר &quot;ענינו&quot; ולקרות &quot;ויחל&quot;, עיין שם.

ולפי זה אתי שפיר לעניין שני וחמישי ושני, דכיון שיש עשרה שמתענים – הוויין כציבור, וכן בערב ראש חודש. וכן מה שנהגו במדינתינו אנשי חברה קדישא בחמישה עשר [ב]כסלו להתענות, ולאמר &quot;ענינו&quot;, ולקרות &quot;ויחל&quot; – גם כן ניחא מטעם זה. וכן בכל קביעות תענית שהציבור גוזרין.

ובעשרת ימי תשובה, שאין שליח הציבור אומר &quot;ענינו&quot; ואין קוראין &quot;ויחל&quot; לפי שהתעניתים הם על התשובה, וכל אחד נשבר לבו בקרבו ומתענה לעצמו – לא נחשב ציבור (בית יוסף בשם מרדכי ישן, עיין שם). וגם בזה יש שאומרים &quot;ענינו&quot; וקורין &quot;ויחל&quot; (שם), אך רובם לא נהגו כן מטעם שנתבאר (וכל זה כלול ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקסו|שולחן ערוך סעיף ב]]).

===סימן תקסו סעיף ז===

כתב רבינו הבית יוסף ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקסו|סעיף ג]]:

:אין שליח ציבור אומר &quot;ענינו&quot; ברכה בפני עצמה,  אלא אם כן יש בבית הכנסת עשרה שמתענין. ואפילו אם יש בעיר עשרה שמתענין, כיון שאין בבית הכנסת עשרה שמתענין – לא.

עד כאן לשונו. ונראה ברור דזהו רק בתענית ציבור שאינם קבועים לכל ישראל, כמו שני וחמישי ושני וערב ראש חודש. אבל מארבעה צומות הקבועים, וכן בתענית אסתר הקבוע לכל ישראל – הרי יום הוא שנתחייב ב&quot;ענינו&quot;, ובקריאת התורה. וקורין אף על פי שאין עשרה מתענין בבית הכנסת ובעיר, ודי במקצת מתענים, והמה יעלו לתורה ויתפללו &quot;ענינו&quot;.

אבל כשאין כלל מתענים – נראה שאין לקרות &quot;ויחל&quot; ולא &quot;ענינו&quot;.

(כן נראה לעניות דעתי, וכן ראיתי לאחד מן הגדולים שהורה כן. ודייק ותמצא קל.)

(ו אחר כך ראיתי בשערי תשובה שהצריך שבעה מתענים, וצריך עיון.)

===סימן תקסו סעיף ח===

יש שאומרים הסליחות בברכת &quot;סלח לנו&quot; קודם החתימה. ואחרי הוידוי שאומרים &quot;הרשענו ופשענו&quot; עד &quot;הרחמים והסליחות&quot; חותמין הברכה &quot;חנון המרבה לסלוח&quot;, ו&quot;אל רחום&quot; ו&quot;ענינו&quot; ו&quot;מי שענה&quot; אומרים אחר התפילה, שאינו מעניין סליחת עון. ואם שכח וחתם &quot;חנון המרבה לסלוח&quot; – לא יאמרו הסליחות עד אחר התפילה.

ויש מקומות שלכתחילה אין אומרים הסליחות עד אחר התפילה, וזהו מנהג ארץ ישראל. ונכון הוא, שלא להפסיק הפסקה גדולה באמצע התפילה. וכן עתה המנהג בכל מדינתינו, ולבד בבית הכנסת אומרים ב&quot;סלח לנו&quot;, ואחר התפילה אומרים &quot;אבינו מלכנו&quot;.

===סימן תקסו סעיף ט===

כתב ה[[טור אורח חיים תקסו|טור]] בשם רב נטרונאי גאון:

:מנהג שתי ישיבות בתענית ציבור: בשחרית אומרים שבע סליחות. ובמנחה שלוש, ואם יש פנאי אומר חמש.

עד כאן לשונו. ועכשיו אין אנו אומרים במנחה סליחות, רק &quot;אבינו מלכנו&quot;. וגם בשחרית אין אומרים שבע סליחות, אלא שני סליחות ופזמון; וגם &quot;אל נא רפא נא...&quot;, ואחר כך &quot;זכור לנו ברית אבות&quot;, ו&quot;שמע קולנו&quot;, ווידוי, ו&quot;אל רחום&quot;, ו&quot;ענינו&quot;, ו&quot;מי שענה&quot;, ו&quot;אבינו מלכנו&quot;.

===סימן תקסו סעיף י===

עוד כתב ה[[טור אורח חיים תקסו|טור]], וזה לשונו:

:כתב רב נתן: שליח ציבור שאינו מתענה – אינו יכול להתפלל, שכיון שאינו מתענה אינו יכול לומר &quot;ענינו&quot;. ואיני יודע למה, שאינו אומר &quot;ביום תעניתי&quot; אלא &quot;ביום התענית הזה&quot;, ותענית הוא לאחרים. וודאי אם אפשר שיהיה שליח ציבור המתענה – טוב הוא מאחר, אבל אם אי אפשר נראה לי שיכול להתפלל.

עד כאן לשונו. ורבינו הבית יוסף ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקסו|סעיף ה]] כתב בקיצור, וזה לשונו:

:בתענית ציבור, שליח ציבור שאינו מתענה – לא יתפלל.

עד כאן לשונו. ומשמע דאפילו אין אחר – לא יתפלל, כדברי רב נתן. וכן הכריע בספרו הגדול, עיין שם.

ויש מי שכתב דאם אין שליח ציבור אחר – מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה, משיתבטלו לשמוע קדיש ו&quot;ברכו&quot; (מגן אברהם סעיף קטן ז). ואני אומר דאין כוונתו של רבינו הבית יוסף שלא ירד שליח ציבור כלל לפני התיבה, אלא רק שלא יאמר &quot;ענינו&quot;. ונראה לי דבתענית ציבור הקבועים – וודאי יש לעשות כהטור, ויכול גם לומר &quot;צום תעניתינו&quot; כיון שהוא כלול לכל ישראל.

===סימן תקסו סעיף יא===

כתב רבינו הבית יוסף ב[[שולחן ערוך אורח חיים תקסו|סעיף ו]]:

:יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה מי שלא התענה. ואם הכהן אינו מתענה – יצא מבית הכנסת, ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה.

עד כאן לשונו. ואם קראו הכהן בטעות, ועלה ובירך – בהכרח לקרות ללוי אחריו, אף אם אינו מתענה (הגאון רבי עקיבא איגר). ואם הוא יום שחייב בקריאת התורה כגון שני וחמישי, אף על פי שקורין &quot;ויחל&quot; – מכל מקום יכול לעלות גם מי שאינו מתענה (מגן אברהם סעיף קטן ח). ואם קראו מי שאינו מתענה, יכול לומר &quot;איני מתענה&quot; ולא ילך.

ויראה לי דכל זה הוא בתענית ציבור שאינם קבועים. אבל בהקבועים יכול לעלות גם מי שאינו מתענה, כיון שיום זה חייב בקריאת התורה.

===סימן תקסו סעיף יב===

בתענית ציבור יעמדו שנים אצל שליח הציבור באמרו סליחות, מזה אחד ומזה אחד, שיאמרו עמו כמו במשה, ד&quot;אהרן וחור תמכו בידיו&quot;.

ואין המנהג כן. ויש לומר מפני שאין זה אלא בתענית ציבור גמור, שמפסיקין מבעוד יו ונוהגין כל חומרי תענית ציבור. ואין תענית ציבור בחוץ לארץ.

ודע דכל תענית ציבור – יש בו נשיאות כפים במנחה, לבר ביום הכיפורים מפני נעילה, כדאיתא ריש פרק רביעי דתענית. אך אצלינו אין נשיאות כפים רק ביום טוב, כידוע.</text>
      <sha1>lo1n6tvcf6l6d9okbv0yk12tgs6tlpf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסחים קט א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>91002</id>
    <revision>
      <id>3024386</id>
      <parentid>1066316</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:52:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024386</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12790" sha1="njhnubcz4qy5yqepg2mqocbyfepf2ku" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|פסחים|קט|א|קח ב|קט ב|מפרש3=רשב&quot;ם}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;קליות ואגוזין בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו תניא רבי אליעזר אומר {{שוליים|א}}חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו תניא אמרו עליו על ר' עקיבא מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד בבהמ&quot;ד {{שוליים|ב}}חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים בע&quot;פ בשביל תינוקות כדי שלא ישנו וערב יוה&quot;כ כדי שיאכילו את בניהם ת&quot;ר {{שוליים|ג}}חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים טז|יד}})}} ושמחת בחגך במה משמחם ביין רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים בראוי להם ביין ונשים במאי תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים כז|ז}})}} וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קד|טו}})}} ויין ישמח לבב אנוש אמר רבי יצחק קסתא דמוריסא דהוה בציפורי היא הות כמין לוגא דמקדשא ובה משערין רביעית של פסח אמר רבי יוחנן תמנייתא קדמייתא דהוה בטבריא הות יתירה על דא ריבעא ובה משערין רביעית של פסח א&quot;ר חסדא רביעית של תורה אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע כדתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא טו|טז}})}} ורחץ במים את כל בשרו {{שוליים|ד}}שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים {{שוליים|ה}}במים במי מקוה את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''קליות''' - קלי מחטים ישנים:

'''חוטפין מצה''' - מגביהין את הקערה בשביל תינוקות שישאלו ואית דמפרש חוטפין מצה אוכלין מהר וזה הלשון עיקר מדמייתי הא דר&quot;ע בהדה:

'''חוץ מערבי פסחים''' - כדי שישנו התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה:

'''קסתא דמורייסא''' - מדה שמוכרין בה את המורייס:

'''תמנתא קדמייתא''' - מדה שהיתה בה כבר בטבריא:

'''הות יתירה''' - על תמנתא דהשתא רביעית:

'''ובה משערין רביעית לפסח''' - שהיו ממלאין אותה ומנערין אותה לתוך אותה של עכשיו עד שהיא מליאה ומים הנשארים בתמנתא הן הן רביעית:

'''ברום אצבעים''' - וברום חצי אצבע ורום חומש אצבע:

'''ברברבתא''' - בגודל שיש בטפח ארבע אצבעים מהן:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''חוץ''' מערבי פסחים. ה&quot;ג רבינו שמואל ולא נהירא דאטו לא יוכלו לישן בלא אביהם וטעם שני שפירש שמא יעכבו עד שיחשך הרבה אם כן לא היו צריכין לעמוד ביום כי אם בלילה לכך נראה דגריס לילי פסחים והיו רגילין בבית המדרש לילי י&quot;ט כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ביצה|כא|א}} מעשה בשמעון התימני שלא בא בלילי י&quot;ט לבית המדרש למחר מצאו רבי יהודה בן בבא:

''' שנאמר''' ושמחת אתה וביתך. תימה דהאי קרא גבי מעשר שני כתיב בפ' ראה ולא מייתי קרא דכתיב בפ' ראה גבי רגל ושמחת אתה ובנך ובתך וי&quot;ל דיליף ממעשר דכתיב ביתו בהדיא:

''' בא&quot;י''' בכלי פשתן המגוהצין. אבל בבבל לא היו בקיאים לגהץ כדאמר (תענית כט:) גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם:

''' במה''' משמחו ביין. היינו בזמן הזה אבל בזמן בית המקדש אין שמחה אלא בבשר:

''' וזבחת''' שלמים ואכלת שם ושמחת. תימה דהאי קרא בהר עיבל כתיב ולא מייתי קרא דושמחת בחגך דדרשינן מיניה בחגיגה {{הפניה-גמ|חגיגה|ח|א}} לרבות כל מיני שמחות לשמחה מכאן אמרו ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות וי&quot;ל משום דהכא בהדיא כתיב וזבחת שלמים ושמחת:

''' תמניתא.''' פי' רשב&quot;ם דהיינו תומן ועוכלא ולא נהירא דבהמוכר את הספינה (ב&quot;ב דף צ.) חשיב לוג ורביעית הלוג תומן ועוכלא וכל מדה ומדה פוחתת והולכת וכאן משמע שהיא יותר מרביעית:

''' רביעית''' של תורה אצבעים. מכאן קשה על פירוש רבותיו של רבינו שלמה שפי' דרביעית בכל מקום היינו רובע הקב כי לפי זה החשבון הוא רביעית הלוג פר&quot;ת רום המקוה ע&quot;ב אצבעות השלך רביעית ישאר נ&quot;ד קח מכל עשרים אחד יעלה אצבעים וחצי אצבע וחומש וכן תקח ברוחב אחד מי&quot;ב וכן באורך הרי אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע וכן תעשה במים ויעלה רביעית רביעית הנמצא השלך החוצה ומן הנותרים קח אחד מעשרים ופעמים יוסר חלק שנים עשר או תקח אחד מכ&quot;ד והם ג' אצבעות חלק על חומשין והשלך העשירית ישארו שלשה עשר חומשין וחצי והם אצבעים וחצי וחומש אצבע או קח רביעית והם י&quot;ח אצבעים והשלך הרביעי ישארו י&quot;ג אצבעות וחצי וטול החמישית מהר&quot;י קחה רובע וככה תשלך וחלק החמישי קח ולך או השלך עשירית המים ישארו ל&quot;ו יעלה ב' סאין לכל טפח ולג' אצבעות סאה וחצי השלך מג' אצבעות העשירית כאשר השלכנו מן המים. ולפי תלמוד שלנו החשבון מכוון אבל על גירסת ירושלמי דקאמר אצבעים על אצבעים ברום אצבע ומחצה ושליש אצבע וכן עשה הפייט (ב[[אז מאז זמות בכל פועל#סילוק|בסילוק לשקלים]]) ועל גובה חסר שתות מאצבעים והכל א' קשה כי לפי שיעור המקוה אינו מכוון וי&quot;ל דבירושלמי איירי באצבעות צפוריית והכא במדבריית ואצבעים וחצי וחומש הם י&quot;ו שתותים וחומש שתות באו לירושלים נכנס הכל בי&quot;ג שתותים וחצי באו לצפורי נכנס הכל בי&quot;א שתותים ורביע שתות שהם אצבעים חסר שתות ונשאר רביע שתות בתלמוד שלנו יתר וכמו כן צריך למעט מרוחב כי בתלמוד שלנו מיירי במרובעות וירושל' בעגולות כמו שיסד הפייט הכוס סובב אצבעים על אצבעים סובב משמע עגול ואצבעים על אצבעים עגולות עולה לאצבעים על [אצבע] וחצי דמרובע יתר על העיגול רביע ואצבעים על אצבעים מרובעות מדבריות נכנסות באצבעים על אצבעים עגולות צפוריות ויש בעגולות יותר ד' שתותי שתות שהוא אחד מתשעה הסר ממנו רביע שתות&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==רשב&quot;ם==
&lt;קטע התחלה=רשבם/&gt;

'''קליות'''. קלי מחטים ישנים דחדש אסור עדיין בלילה הראשון של פסח ומקומות יש בספרד שמייבשין חטים ישנים במחבת על גבי האור ואוכלין אותם עם אגוזים בקינוח סעודה מפי רבינו שמואל החסיד וגם במשנה מצינו קליות מחטים ישנים ושנויה במסכת תרומות (פ&quot;ה משנה ג) אגב גררא דתנן סאה תרומה טהורה שנפלה לפחות ממאה חולין טמאין תירום ותישרף רבי אליעזר אומר תעלה ותאכל נקודים או קליות או תלוש במי פירות:

''' חוטפין מצה'''. מגביהין את הקערה בשביל תינוקות שישאלו ואית דמפרשי חוטפין מצה אוכלין מהר שני לשונות הללו פירש רבינו ויש גורסין מצות מגביהין את הקערה שיש בה מצה ומרור וב' תבשילין ולי נראה חוטפין מסלקין את הלחם מיד התינוקות שלא יהו ישנים מתוך מאכל הרבה כדרך התינוק אחר אכילתו ושוב לא ישאלו אבל עכשיו כשחוטפים מהן לא ישנו וישאלו כלומר לא ישנו שלא אכלו כדי שבען וישאלו כשיראו השינויים שאנו עושין היכירא לתינוקות כדלקמן וכן מוכח לשון התוספתא דתניא רבי אליעזר אומר חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן רבי יהודה אומר משמו אפילו לא אכל אלא חזרת אחת ולא טיבל אלא פרפרת אחת חוטפין מצה לתינוק כדי שלא יישן כלומר גוזלין ורבינו פי' שכן עיקר אותו הלשון שפירשתי חוטפין ממהרין לאכול מדקתני הא דר&quot;ע בתרה ואיכא למימר דאגב גררא דקאמר כדי שלא יישן קא מייתי נמי להא עובדא דר' עקיבא דחייש שלא ישנו ותרי מילי נינהו רבי אליעזר איירי לחטוף מן התינוקות אחר שאכלו מעט כדי שלא יישנו ור&quot;ע איירי שצריך למהר לעשות הסדר טרם יישנו:

''' חוץ מערבי פסחים'''. כדי שיישנו את התינוקות ביום ולא בלילה בשעת הגדה א&quot;נ כשמעכבין עד הלילה לאחר שהחשיך ישנים התינוקות:

''' אנשים בראוי להם ביין'''. גמ' קאמר לה:

''' קיסתא דמורייסא'''. מדה שמוכרין בה המורייס:

''' ובה משערין רביעית של פסח'''. שממלאין אותה ומחלקין אותה לארבע כוסות דלוג ארבע רביעיות:

''' תמניתא'''. מדה והיינו תומן ועוכלא דמסכת סוטה (דף ח:):

''' הוות יתירא על דא'''. תמניתא:

''' ובה משערין רביעית של פסח'''. שהיו ממלאין אותה ומערין לתוך אותה של עכשיו עד שהיא מלאה ומים הנשארים בתומניתא היא רביעית:

''' [רביעית] של תורה'''. כגון רביעית יין של נזיר הלכה למשה מסיני (סוכה דף ו.) ורביעית דם הבאה משני מתים דנפקא לן מקרא (נזיר דף לח.) וכגון רביעית שמן לרקיקי נזיר דאיכא דיליף לה מקראי במנחות (דף פט.) ומדת חלל הכלי בריבוע הוי אצבעים אורך על אצבעים רוחב ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע ומנא לן ממקוה:

''' כדתניא ורחץ במים את כל בשרו במים במי מקוה'''. מים המיוחדים שנקוו מתחלה מעצמן מדלא כתב במים למעוטי שאובין דאזיל השתא ומייתי וטביל:

''' כל בשרו'''. מדלא כתב בשרו משמע שכל גופו עולה בהן שאינו נראה אלא כולו מכוסה בהן:

&lt;קטע סוף=רשבם/&gt;
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק י|קט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|י|קט|א}}</text>
      <sha1>njhnubcz4qy5yqepg2mqocbyfepf2ku</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מצודות על מלכים ב ה ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>138151</id>
    <revision>
      <id>3024439</id>
      <parentid>1300596</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T22:24:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024439</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="695" sha1="mzexd360sa5vi5xmrhrxvlb35gegd64" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|מלכים ב|ה|ג}}&lt;/noinclude&gt;
{{מצודות
|דוד=
{{צ|אחלי אדוני}} - אם בקשת אדוני תהיה לפני הנביא אז מבלי ספק ירפאו מצרעתו ונקרא רפואת המצורע בלשון אסיפה לפי שבעודו בצרעתו מחוץ למחנה מושבו וכאשר יתרפא יאסף ויכנס אל המחנה וכן נאמר ([[במדבר יב טו]]) עד האסף מרים
|ציון=
{{צ|גברתה}} - אשת אדונה

{{צ|אחלי}} - ענין בקשה כמו ([[שמות לב יא]]) ויחל משה 

}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מלכים ב ה ג]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mzexd360sa5vi5xmrhrxvlb35gegd64</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ה קג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164082</id>
    <revision>
      <id>3024489</id>
      <parentid>2849828</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:07:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3024489</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1776" sha1="g4mr6tkm4zilgkxhlu4ii5jxp1u6mde" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קב|קג|קד}}
{{צתב|וח&quot;א מפני שעושה מדותיו של הקב&quot;ה רחמים כו'|ברכות|לג|ב}}.

מתועלת התפילה וסיפור שבחי השם ית' הוא שילמד אדם כפי כחו מדרכיו ית'. ובאשר המדה המצויירת ליחסה לשם יתעלה היא המדה הראויה להיות שלטת על כל דרכי האדם, ע&quot;כ בהיות האדם מצייר שמדת הרחמים היא המדה הכללית וישים תכליתו להשתמש במדת הרחמים, יבא מזה לידי הפסדת הסדר וירחם גם על הראויים להתאכזר עליהם, &quot;וכל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים&quot; כדחז&quot;לי. ע&quot;כ ראוי להשכיל כי המדה היותר שלמה היא מדת החכמה והיושר האלהי, שהוא מחלק בקו לכל מדה פרטית להשתמש בה במקומה ומציין מקום גם למדת הרחמים. והנה אלה ב' הדיעות הם שתי נטיות הפכיות קיצוניות שאינם הגונות שיוכל ציור בלתי אמיתי להביא בתורת האדם, לדעה הראשונה הגברת אהבת עצמו שהיא היפך מדת הרחמים, ולדעה השני' היא הגברת הרחמים ואהבת זולתו בלא מדה שכלית שהיא מבלה עולם ג&quot;כ בצאתה מדרך החכמה. אמנם &quot;כל ארחות ד' המה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו &quot;, שמוכנים לקבל על ידם חסדו ואמתו.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|קב|קג|קד}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ה קג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>g4mr6tkm4zilgkxhlu4ii5jxp1u6mde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברכות יז ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>165686</id>
    <revision>
      <id>3024338</id>
      <parentid>2851535</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:26:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11979" sha1="d7yawpdr33y07fstmv4qwfr4v3cll1b" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|יז|ב|יז א|יח א}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אין פרץ שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל ואין יוצאת שלא תהא סיעתנו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג האדומי ואין צוחה שלא תהא סיעתנו כסיעתו של אלישע שיצא ממנו גחזי ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון ישו הנוצרי:

{{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מו|יב}})}} שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה {{אמורא|רב}} ו{{אמורא|שמואל}} ואמרי לה {{אמורא|רבי יוחנן}} ו{{אמורא|רבי אלעזר}} חד אמר כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע וחד אמר כל העולם כולו נזונין בזכותם והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין כד{{אמורא|רב יהודה}} אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת ופליגא דרב יהודה דאמר רב יהודה מאן אבירי לב גובאי טפשאי אמר {{אמורא|רב יוסף}} תדע דהא לא איגייר גיורא מינייהו אמר {{אמורא|רב אשי}} בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא ולא קמגייר גיורא מינייהו:

חתן אם רוצה לקרות וכו':

למימרא ד{{תנא|רבן שמעון בן גמליאל}} חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי ליוהרא והא איפכא שמעינן להו דתנן {{שוליים|א}}מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין וכל מקום תלמידי חכמים בטלים רבן שמעון בן גמליאל אומר {{שוליים|ב}}לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם קשיא דרבנן אדרבנן קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל אמר {{אמורא|רבי יוחנן}} מוחלפת השיטה {{אמורא|רב שישא בריה דרב אידי}} אמר לעולם לא תחליף דרבנן אדרבנן לא קשיא ק&quot;ש כיון דכ&quot;ע קא קרו ואיהו נמי קרי לא מיחזי כיוהרא הכא כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא קא עביד מיחזי כיוהרא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא התם בכונה תליא מילתא ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה אבל הכא הרואה אומר מלאכה הוא דאין לו פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא:
&lt;center&gt;'''הדרן עלך היה קורא'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שלישי - מי שמתו'''&lt;/center&gt;
'''[[משנה ברכות ג א|מתניתין]]''' מי שמתו מוטל לפניו {{שוליים|ג}}פטור מק&quot;ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה {{שוליים|ד}}נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שלפני המטה צורך בהם פטורים ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין {{שוליים|ה}}ואלו ואלו פטורים מן התפלה קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים ({{שוליים|ו}}נשים ועבדים וקטנים פטורים מק&quot;ש ומן התפילין וחייבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון):

'''גמרא''' מוטל לפניו אין ושאינו מוטל לפניו לא ורמינהי {{שוליים|ז}}מי שמתו מוטל לפניו אוכל בבית אחר ואם אין לו בית אחר אוכל בבית חבירו ואם אין לו בית חבירו עושה מחיצה ואוכל ואם אין לו דבר לעשות מחיצה מחזיר פניו ואוכל ואינו מיסב ואוכל ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין ואינו מברך ואינו מזמן&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כל העולם כולו נזונין בצדקה''' - בצדקתו של הקב&quot;ה ולא בזכות שבידן:

'''והם נזונין בזרוע''' - בזכות שבידם ובצדיקים משתעי קרא וקרי להו רחוקים מצדקתו של הקדוש ב&quot;ה:

'''אינן נזונין''' - שאין להן כדי צרכיהם ומתפרנסים בקושי:

'''ופליגא דרב יהודה''' - דאיהו אמר אבירי לב היינו רשעים:

'''גובאי''' - שם אומה היא בבבל ובמסכת קדושין ([[קידושין ע ב|פ&quot;ד דף ע:]]) אמרינן שהיו מן הנתינים:

'''שבחא דאורייתא תרי זימני בשתא''' - שהיו נאספים שם ישראל באדר לשמוע בהלכות הפסח מדרש דרב אשי ובאלול לשמוע הלכות החג:

'''לא כל הרוצה וכו'''' - אם לא הוחזק חכם וחסיד לרבים אין זה אלא גאוה שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו:

'''אמרי אינשי עבידתא הוא דלית ליה''' - הרואה אותו שאינו עושה מלאכה אינו מבין שמחמת תשעה באב הוא בטל אלא אין לו מלאכה לעשות:

'''פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא''' - אף בימי מלאכה:
&lt;center&gt;'''הדרן עלך היה קורא'''&lt;/center&gt;


&lt;center&gt;'''פרק שלישי - מי שמתו'''&lt;/center&gt;
'''מי שמתו כו' פטור מלקרות ק&quot;ש''' - לפי שהוא טרוד במחשבת קבורתו והויא דומיא דחתן דפטור משום טירדא דמצוה:

'''וחלופיהן''' - שכן דרך שמתחלפין לשאת לפי שהכל חפצין לזכות בו:

'''את שלפני המטה''' - שיתעסקו בו כשתגיע המטה אצלם:

'''ושלאחר המטה''' - שנשאוהו כבר:

'''שלפני המטה צורך בהם פטורים''' - אם צריכים לשאתו פטורים:

'''ושלאחר המטה''' - אף אם צורך בהם חייבים הואיל שכבר יצאו ידי חובתן מן המת:

'''ואלו ואלו פטורין מן התפלה''' - דלאו דאורייתא היא ורבותינו פירשו לפי שיש להם עוד שהות ולי נראה שאין זה לשון פטור:

'''לשורה''' - שהיו מנחמין את האבל בהקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר:

'''גמ' שאינו מוטל לפניו''' - כגון הוא בבית אחד והמת בבית אחר:

'''אוכל בבית אחר''' - דנראה כלועג לרש וכו':

'''ואינו מיסב''' - כדרך המסובים בחשיבות על צדו השמאלית ובמטה:

'''ואינו מברך''' - ואינו צריך לברך ברכת המוציא:

'''ואינו מזמן''' - אינו צריך לברך ברכת המזון:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''פרץ''' זה אחיתופל. שפרץ פרצה במלכות בית דוד. יוצאת זה דואג שיצא לתרבות רעה כדמפרש בחלק ([[סנהדרין קו ב]]) גבי ווי שיצא זה:

''' צוחה''' זה גחזי. שהיה מצורע וכתיב ביה טמא טמא יקרא והיינו צוחה:

''' והם''' נזונין בזרוע. ולכך יש להגיה בתקיעות &lt;small&gt;([[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]])&lt;/small&gt; והם בזרוע עדיך באו ולא גרסינן עדיך לא באו:

''' תרי''' זימני בשתא. אבל בעצרת שאינו אלא יום אחד לא היו כל כך מתאספין ושמא ניסא איתרחיש להו וראיתי בספר העתים שחבר הרב רבי יהודה בר ברזילי ששמע שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם בכלה דאלול ובכלה דאדר:

''' רב''' שישא בריה דרב אידי אמר לעולם לא תחליף. פר&quot;ח דהלכה כרב ששת דהוא בתראה והלכה כרשב&quot;ג דאמר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ובכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ([[כתובות עז א]]) וכן פסק ר&quot;ח ומיהו אנו שבשום פעם אין אנו מכוונים היטב גם חתן יש לקרות דאדרבה נראה כיוהרא אם לא יקרא כלומר אני מכוין בכל שעה אבל לעשות מלאכה בתשעה באב אין לעשות מלאכה:
&lt;center&gt;'''הדרן עלך היה קורא'''&lt;/center&gt;


&lt;center&gt;'''פרק שלישי - מי שמתו'''&lt;/center&gt;
'''מי''' שמתו מוטל לפניו. רש&quot;י גריס מי שמתו אחר תפלת השחר אבל נראה לר&quot;י שהוא אחר היה קורא דאיירי בסיפיה מק&quot;ש וכאן מתחיל נמי מפטור ק&quot;ש ובירושלמי גריס כמו כן:

''' פטור''' מק&quot;ש. בירושלמי מפרש טעמא א&quot;ר בון כתיב למען תזכור כו' עד כל ימי חייך ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים: הכי גרסינן פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין:

'''הכי''' גריס רש&quot;י שלאחר המטה אפילו המטה צריכה להם חייבין לפי שלעולם לא היו רגילים לשאת שכבר נשאו חלקם ותימה קצת הלשון לפרש מאי קאמר אפי' צריכה להם והלא לא היו נושאין כלל את המת לכך נראה כגרסת הספרים שלפני המטה ושלאחר המטה את שהמטה צריכה להם פטורין אין צריכה להם חייבין:

''' אלו''' ואלו פטורין מן התפלה. אבל בק&quot;ש ובתפילין שהן מדאורייתא חייבים ורישא דקאמר מי שמתו מוטל לפניו דפטור מן קריאת שמע ומן התפילין וכו' כל שכן דפטור מן התפלה אלא לא בעי למיתני ברישא אלא החלוק שבין נושאי המטה למתו מוטל לפניו:

''' ואינו''' מברך. פרש&quot;י ואין זקוק לברך. ומשמע מתוך פירושו שאם רצה לברך רשאי מיהו בירושלמי קאמר אם רצה להחמיר אין שומעין לו לכך נראה לומר אינו מברך אינו רשאי לברך ומפרש בירושלמי למה וקאמר מפני כבודו של מת אי נמי מפני שאין לו מי שישא משאו ופריך והתניא פטור מנטילת לולב וקא ס&quot;ד דמיירי ביו&quot;ט ובו אינו טרוד לישא משאו ומשני תפתר בחול פי' בחולו של מועד.&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ב|יז ב}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ג|יז ב}}

[[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]]
{{מפרשים לדף גמרא|ברכות|ב|יז|ב|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>d7yawpdr33y07fstmv4qwfr4v3cll1b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עירובין כא א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>165917</id>
    <revision>
      <id>3024389</id>
      <parentid>1065854</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:54:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024389</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12449" sha1="535ejggmnxj6uy23eew5li9uwo1xj11" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|כא|א|כ ב|כא ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מטפס ועולה מטפס ויורד איני והאמר רב יצחק אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד ואי לבהמה מה לי חיים מה לי מכונסין בעינן מידי דחזי לאדם גופא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד {{שוליים|א}}ואם היו רחבין אפילו לאדם נמי {{שוליים|ב}}ולא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך לפני בהמה ושותה מאיליה מתקיף לה רב ענן אם כן מה הועילו פסי ביראות מה הועילו למלאות מהן אלא מה הועיל ראשה ורובה של פרה אמר אביי הכא במאי עסקינן {{שוליים|ג}}באיבוס העומד ברה&quot;ר גבוה עשרה ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין וכו' אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין בבבל ולא פסי ביראות בחו&quot;ל בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי פסי ביראות בחו&quot;ל לא דלא שכיחי מתיבתא אבל איפכא עבדינן א&quot;ד אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין {{שוליים|ד}}ופסי ביראות לא בבבל ולא בחו&quot;ל בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי בחו&quot;ל נמי לא דשכיחי גנבי פסי ביראות בבבל לא דשכיחי מיא בחוץ לארץ נמי לא דלא שכיחי מתיבתא א&quot;ל רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל דהוה תלתא פרסי בשבתא אמאי סמכיתו אבורגנין הא אמר אבוה דאבוה משמיה דרב אין בורגנין בבבל {{שוליים|ה}}נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא דמבלען בשבעים אמה ושיריים:

אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קיט|צו}})}} לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד אמרו איוב ולא פירשו דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|איוב יא|ט}})}} ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אמרו יחזקאל ולא פירשו דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל ב|י}})}} ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה וכן הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל לב|טז}})}} קינה היא וקוננוה והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכה&quot;א {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים צב|ד}})}} עלי הגיון בכנור והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא וכן הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל ז|כו}})}} הוה על הוה תבא עד שבא זכריה בן עדו ופירשו דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|זכריה ה|ב}})}} ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת לה הויא לה עשרין בעשרין וכתיב היא כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הויא לה ארבעין בעשרין וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מ|יב}})}} מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה ואמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו כד|א}})}} והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה' הדוד (ה) אחד תאנים טובות מאד כתאני&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מטפס''' -  אוחז בידיו ורגליו בכתלים ונכנס ויוצא מטפס קרפי&quot;ר בלע&quot;ז:

'''מידי דחזי לאדם''' -  כיון דמים משוי להו מחיצה בעינן מים חשובין:

'''אם היו רחבין''' -  ואינו יכול לטפס מותר לו למלאות ולשתות:

'''ויתן לפני בהמתו''' -  הוא עצמו אינו מותר לאחוז הכלי לפניה:

'''מה הועילו''' -  בתמיה הרי הועילו למלאות מן הבור שהוא רשות היחיד:

'''אין בורגנין בבבל''' -  דאמר בכיצד מעברין (לקמן ד' נה:) אם היו בורגנין חוץ לעיר בתוך ע' אמה ושירים מתעברין עמה ומודדין תחום העיר משם ולהלן ומה הן בורגנין סוכות שעושין שומרי העיר ואינו דבר קבוע וקאמר ר' ירמיה דהנך בורגנין אין בבבל כלו' ואין מתעברין עם העיר דבבבל איכא בידקי דמיא ושטפי להו הלכך לא חשיבי מידי:

'''בחוצה לארץ''' -  בשאר ארצות לבד מבבל:

'''דלא שכיחי מתיבתא''' -  להיות תלמידים הולכים מעיר לעיר ללמוד תורה ופסי ביראות לא הותרו אלא לעולי רגלים ולכיוצא בהן שהולכין לדבר מצוה:

'''דשכיחי גנבי''' -  דגנבי להו הלכך לא חשיבי להיות בתים:

'''דשכיחי מיא''' -  ולא הותרו פסי ביראות אלא למקום שצריכין מי גשמים לכנסן ולשתות מהן דאיכא דוחק:

'''אמרי דקאתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל''' -  שמעתי שאומרי' עליכם שאתם באין מברניש לבי כנישתא דדניאל בשבת מקום היה בבבל ששם היה מתפלל דניאל דכתיב וכוין פתיחן ליה בעיליתיה:

'''אמאי קא סמכיתו אבורגנין''' -  שיש בורגנין משבעים אמה לשבעים אמה:

'''מתוותא''' -  עיירות חריבות ונשארו שם מחיצות מן הבתים ואמרי' התם בפ' כיצד מעברין (שם נה:) נפש שלא נפרצה דהיינו מצבת קבר מתעברת עם העיר ואע&quot;פ שאינה בית ממש:

'''בשבעים אמה ושירים''' -  שני שלישי אמה דהוא שיעור בית סאתים כחצר המשכן כדאמרי' לקמן (ד' נז.) נותנין קרפף לעיר דכל שבעים אמה ושירים סמוך לעיר הוי עיר:

'''לכל תכלה ראיתי קץ''' -  דסוף כל דבר יש קץ למצוא סופו אבל מצותך רחבה מאד ואין קץ לתכלה שלה:

'''לא פירשו''' -  איזהו קץ שיעורה:

'''ויפרוש אותה לפני''' -  מגילת תורה שבעל פה הראהו:

'''וכן הוא אומר''' -  דקינים לשון פורענות הוא:

'''והגה''' -  לשון שמחה:

'''עשרים באמה''' -  אמה של הקדוש ברוך הוא:

'''ורחבה עשר''' -  כשהיא עפה היינו כפולה:

'''כי פשטת''' -  לכפילתה הויא עשרים בעשרים:

'''כי קלפת לה''' -  דתשים קליפה זו בראש חבירתה שיהא כל כתיבה מצד אחד:

'''הויא לה ארבעי'''' -  אורך ברוחב כ':

'''ושמים בזרת תכן''' -  מדת עולם חצי אמה על חצי אמה צא וחשוב כמה חצי אמה על חצי אמה יש במגילה ותמצא שלשת אלפים ומאתים כיצד עשה מעשרים אמה רוחב רצועות של רוחב חצי אמה הרי כאן ארבעים רצועות וכל אחת ארבעים אמה לאורכה של מגילה הרי אלף ושש מאות אמה אורך שהן שלשת אלפים ומאתים זרתות:

'''דודאי תאנים''' -  סירות נחושת מלאות תאנים:

'''מועדים''' -  מוכנים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''מידי''' דחזי לאדם בעינן. ואובסין את הגמל דלעיל היינו נמי במידי דחזי לאדם אי נמי איירי ברה&quot;י ולא בין הפסין אי נמי הואיל ותחילת התיקון הוי במידי דחזי לאדם שרי בכל ענין לצורך בהמה וא&quot;ת אמאי בעינן מידי דחזי לאדם כיון דלא שרי אלא לצורך בהמה וי&quot;ל שאם דלה לצורך בהמה ונשתיירו שם שרי לאדם והא דאמרינן בסמוך ואם היו רחבים לאדם נמי שרי היינו לדלות לכתחילה לצורך אדם אי נמי הא דאמרינן לא הותרו אלא לצורך בהמה היינו תחילת התיקון אבל בשכבר נתקן לצורך בהמה שרי אף לצורך אדם לכתחילה לדלות ואם היו רחבים שרי לתקן אפי' לצורך אדם ואתי שפיר הא דאמר לעיל חצר שראשה נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה היינו השתא אפי' לצורך אדם:

''' מה''' הועילו ראשה ורובה של פרה. וא&quot;ת הועילו בדנקיט מנא ונקיט לה דאמר לעיל דשרי וברייתא איירי בדלא נקיט לה כדמוכח לעיל וי&quot;ל דרב ענן משמע ליה לא ימלא אפילו בדנקיט מנא ונקיט לה אי נמי סבירא ליה דבנקיט מנא ונקיט לה לא בעינן ראשה ורובה:

''' אחוי''' ליה הנך מתוותא. משמע דכפרים קטנים מקרו מתוותא דהואיל ולא היו ידועים מכלל דקטנים היו ובפרק קמא דגטין (ד' ז.) קרי לעיירות גדולות מתוותא דקא אמרי' מתוותא דארעא דישראל קא חשיב גבי קינה ודימונה ועדעדה ומתוך כך נראה דאין להקפיד מה שכותבין בגט מתא פלוני בין עיר גדולה בין עיר קטנה ומיהו בקונטרס פי' כאן מתוותא עיירות חריבות ולפי זה אין ראיה דשמא גדולות היו ולפי שנחרבו לא היו ידועות:

''' אחד''' משלשת אלפים ומאתים בתורה. בסלוק [[אז מאז זמות בכל פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] יסד רבי אליעזר הקליר אלפים וארבע מאות בעולם מאריכה וזהו לפי שעושה זרת שליש אמה כמו שיסד והזרת מותחת עד שנים בסיט וארבעה אצבעות הוא הטפח והסיט ולפי חשבון דשמעתא הוי זרת חצי אמה וכל אמה כשתחלקנה לשתי וערב יש בה ארבע זרתות אך תימה כי לפי חשבונו היה לו לחלק אמה לתשעה חלקים ואז יהיה בכל חלק זרת על זרת כי העולם זרת על זרת ואז יעלה לשבעת אלפים ומאתים והוא עושה העולם זרת על אמה וזה מנין לו וגם סובר דוכל בשליש עפר הארץ היינו שליש אמה והוא עצמו יסד גיא וכל עפרה בצרדה הכילו משמע דאצבע שלישי היינו אצבע הקרוי אמה קרי ליה צרדה ורצה לפרש וכל בשליש באצבע שלישי ובמסכת יומא (ד' יט:) קרי צרדה אצבע שאצל הגודל וצרדה היינו צרה דדא של אגודל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ב|כא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ב|כא|א}}</text>
      <sha1>535ejggmnxj6uy23eew5li9uwo1xj11</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראש השנה ג א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166850</id>
    <revision>
      <id>3024390</id>
      <parentid>2893219</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:55:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024390</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11402" sha1="calw7xga2h11so81ntvxsbgsdbxinwa" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ראש השנה|ג|א|ב ב|ג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר כא|א}})}} וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר כ|כט}})}} ויראו כל העדה כי גוע אהרן וא&quot;ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר&quot;ל כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו ואימא ר&quot;ה אייר לא סלקא דעתך דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות מ|יז}})}} ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר י|יא}})}} ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן מעל משכן העדות מדקאי בניסן וקרי לה שנה שנית וקאי באייר וקרי לה שנה שני' מכלל דר&quot;ה לאו אייר הוא ואימא ר&quot;ה סיון לא ס&quot;ד דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות יט|א}})}} בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ואם איתא בחדש השלישי בשנה השנית לצאת וגו' מיבעי ליה ואימא תמוז ואימא אב ואימא אדר אלא אמר ר&quot;א מהכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברי הימים ב ג|ב}})}} ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו מאי שני לאו שני לירח שמונין בו למלכותו מתקיף לה רבינא ואימא שני בחדש א&quot;כ שני בחדש בהדיא הוה כתיב ביה ואימא בשני בשבת חדא דלא אשכחן שני בשבת דכתיב ועוד מקיש שני בתרא לשני קמא מה שני קמא חדש אף שני בתרא חדש תניא כוותיה דר' יוחנן מניין שאין מונין להם למלכים אלא מניסן שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים א ו|א}})}} ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו' וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר לג|לח}})}} ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וגו' [וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים א|ג}})}} ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש] וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים א|ד}})}} אחרי הכותו את סיחון וגו' ואומר וישמע הכנעני וגו' ואומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו' ואומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית וגו' ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו' ואומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו' ואומר ויחל לבנות וגו' א&quot;ר חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|נחמיה א|א}})}} דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים וגו' וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|נחמיה ב|א}})}} ויהי בחדש ניסן שנת עשרי' לארתחשסתא וגו' מדקאי בכסליו וקרי ליה שנת עשרים וקאי בניסן וקרי ליה שנת עשרים מכלל דר&quot;ה לאו ניסן הוא בשלמא היאך מפרש דלארתחשסתא אלא האי ממאי דלארתחשסתא דילמא&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אלא וייראו''' - נתגלו:

'''כדריש לקיש''' - כי גוע נתינת טעם הוא לדבר שלפניו נתגלו העדה לפי שגוע אהרן שלשון כי בד' לשונות משמש במקרא פעמים בא במקום אם פעמי' בא במקום דילמא שמא פעמי' בא במקום דהא שנותן טעם לדבר פעמים בא במקום אלא וסותר את דבור שלפניו כי יהיה להם דבר ([[שמות  יח]]) כי תפגע (שם כג) כי יקרא קן ([[דברים  כב]]) כולן לשון אם הם וכן כי תבאו ([[שמות  יב]]) כי תלכון (שם ג) כי תכלה ([[דברים  כו]]) כי תשא ([[שמות  ל]]) וכל המשמשין במקום כאשר ובמקום אשר כולן לשון אם הם שמצינו בכמה מקומות אם משמש לשון כאשר ולשון אשר כמו ואם יהיה היובל ([[במדבר  לו]]) שהרי בודאי יהיה ואם תקריב מנחת בכורים ([[ויקרא  ב]]) הרי זה וכאשר תקריב שהרי חובה הוא וכן אם כסף תלוה ([[שמות  כב]]) אם יבלענו ממקומו ([[איוב  ח]]) המדבר בשלות רשעים דילמא כגון כי תאמר בלבבך ([[דברים  ז]]) שמא תאמר רבים הגוים האלה לא תאמר כן לא תירא מהם כי תאמרו מה נרדף לו ([[איוב  יט]]) וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית ([[ויקרא  כה]]) כי תראה חמור שונאך וחדלת ([[שמות  כג]]) (כי תראה והתעלמת) והרבה כאלו לשון שמא הן לא צחקתי כי יראה ([[בראשית  יח]]) ה&quot;ז לשון דהא לפי שיראה ויאמר לא כי צחקת (שם) ה&quot;ז לשון אלא כי גוע אהרן כשאתה קורא וייראו הרי זה לשון דהא הודו לה' כי טוב ([[תהלים  קיח]]) שהרי טוב לא תקפוץ את ידך וגו' ([[דברים  טו]]) אלא פתוח תפתח:

'''סייח''' - עייר בן סוס:

'''ערוד''' - חמור הבר:

'''ואימא אב ואימא אדר''' - דכל חדשים שבין אב לשבט פקע לן לעיל מדקאי באב וקרי ליה שנת ארבעים כו':

'''מאי שני''' - דהדר כתב פעם אחרת בקרא בשני מהכא שמעי' דשני לירח שמונין בו למלכים:

'''שני בחדש בהדיא הוי כתיב ביה''' - כדכתיב בכמה מקומות באחד לחדש וכתיב בשנה השלישית בעשור לחדש:

'''שני בשבת לא אשכחן דכתיב ביה קרא''' - דהדר ביה קרא בשני:

'''תניא כוותיה דר' יוחנן''' - בכולי קראי דאייתי לעיל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''וישמע''' הכנעני מלך ערד. במדרש אמרינן דהיינו עמלק כמו שיסד הפייט ב[[אזכיר סלה זכרון מעשים#זכור איש אשר הגויע אב|פזמון של פרשת זכור]] כסות ולשון שינה היות כמלך ערד אבל מ&quot;מ דייק שפיר דהוה סיחון קיים מדשינה עמלק עצמו לבא כדמותו ונראה דמההוא דמסעי קא דריש דאי מההוא דחקת הא מפרש דשמע כי בא ישראל דרך האתרים ורש&quot;י לא דק בפי' חומש:

''' אלא''' וייראו כדר&quot;ל. כלומר שנתגלו לפי שמת אהרן והיינו בלשון דהא דאי אמרת וייראו לשון ראייה אין מתיישב לפרש האי כי בשום [אחד] מהנך בארבע לשונות מיהו קשיא דילמא לשון כאשר כלומר ויראו כאשר גוע אהרן כמו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו ([[בראשית  נ]]) ויראו פלשתים כי מת גבורם ([[שמואל א  יז]]) ושמא אין מתישב כאן כמו בהני והא דמפרשינן קראי בלשון כאשר כמו כי בא סוס פרעה ([[שמות  טו]]) כי תרבו ופריתם ([[ירמיהו  ג]]) אין זה לשון חמישי כדפירש בקונטרס דכי תבא וכי תלכון כי תשא כי תכלה וכל המשמשין בלשון כאשר לשון אם הם משמשין שמצינו בכמה דוכתי אם משמש בלשון כאשר כמו ואם יהיה היובל הרי זה כאשר יהיה שהרי ודאי יהיה וכן ואם תקריב מנחת בכורים ה&quot;ז כאשר תקריב שהרי הוא חובה ומה שפי' כאן בקונטרס כל המשמש בלשון אשר לשון אם הם לא יתכן ובסוף המגרש {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|צ|א}} פירש בקונטרס שהם לשון דהא וכן עיקר:

''' אי''' דילמא אלא דהא. כי ימצא כי יקרא כי תראה כי תפגע כולם ל' אם הם וכן רובם כי תאמר בלבבך אין שייך לפרש בלשון אם דהוה משמע לשון אם תאמר לא תירא הא אם לא תאמר תירא וע&quot;כ לשון דילמא הוא כלומ' שמא תאמר בלבבך רבים הגוים וגו' לא תאמר כן וכן כי תאמר מה נרדף לו וכי תאמרו מה נאכל כי תראה חמור שונאך כי גוע אהרן דמשמע לשון דהא והיינו לשון אשר:

''' ערד''' שמו. ופשטיה דקרא ערד שם המדינה או שם עירו:

''' וקאי''' באייר וקרי ליה שנה השנית. ואין לומר דקרא דאייר להקמת המשכן הוא דקחשיב ולעולם ר&quot;ה אייר דאמר שנה השנית לג&quot;ש כדאמר לעיל גבי שנת מ' ושנת כ' ומיהו הוה מצי לאתויי קרא דפרשת במדבר סיני ולא הוה צריך לגזרה שוה זו דמפרש ביה קרא באחד לחדש [השני] בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים ([[במדבר  א]]):

''' שני''' בשבת לא אשכחן. והא דכתיב ויהי בוקר יום שני ([[בראשית  א]]) מפרש בירושלמי אין למדין מברייתו של עולם כלומר דלאו אשבת קאי אלא שהיה יום שני לברייתו של עולם:

''' תניא''' כוותיה דר' יוחנן. לאו לאפוקי דר' אלעזר דהא מייתי נמי דר' אלעזר בהך ברייתא ובקרא דר' אלעזר לא סגי דהוה אמינא דלשלמה ודאי הוי שני לירח שמונין לו למלכותו לפי שעמד בניסן אבל לשאר מלכים לא להכי צריך נמי דמקיש ליציאת מצרים:

''' מכלל''' דניסן לאו ראש השנה. אע&quot;פ שיש כמה חדשים בין ניסן לתשרי שיש לומר שהם ראש השנה מ&quot;מ הואיל דאפיקתיה מניסן אוקמיה אתשרי דאשכחן דהוה ראש השנה לכמה דברים לשמיטין וליובלות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==ביאורים==
{{רשימת ביאורים|{{שם הדף}}}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ראש השנה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|ראש השנה|א|ג|א}}</text>
      <sha1>calw7xga2h11so81ntvxsbgsdbxinwa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראש השנה ח ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166861</id>
    <revision>
      <id>3024336</id>
      <parentid>1313636</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:20:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11017" sha1="dyttecfclo0nonjfak5q1bftutx0ymc" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ראש השנה|ח|ב|ח א|ט א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר&quot;ה וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים פא|ה}})}} כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ת&quot;ר כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב מלמד שאין ב&quot;ד של מעלה נכנסין לדין אא&quot;כ קידשו ב&quot;ד של מטה את החדש תניא אידך כי חק לישראל הוא אין לי אלא לישראל לאומות העולם מנין ת&quot;ל משפט לאלהי יעקב א&quot;כ מה ת&quot;ל כי חק לישראל מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים א ח|נט}})}} משפט עבדו ומשפט עמו מאי טעמא אי בעית אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף:

ולשמיטין:

מנלן דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|ד}})}} ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ וגמר שנה שנה מתשרי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יא|יב}})}} מראשית השנה ולגמור שנה שנה מניסן דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות יב|ב}})}} ראשון הוא לכם לחדשי השנה דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים:

וליובלות:

יובלות באחד בתשרי הוא יובלות בי' בתשרי הוא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|ט}})}} ביום הכפורים תעבירו שופר הא מני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא דתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|י}})}} וקדשתם את שנת החמשים שנה מה ת&quot;ל לפי שנאמר ביוה&quot;כ יכול לא תהא מתקדשת אלא מיוה&quot;כ ואילך ת&quot;ל וקדשתם את שנת החמשים מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה מכאן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא {{שוליים|א}}מר&quot;ה עד יוה&quot;כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יוה&quot;כ תקעו ב&quot;ד בשופר נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן ורבנן שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים תניא אידך יובל היא מה תלמוד לומר לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת בסופה ואל תתמה שהרי מוסיפין מחול על קדש תלמוד לומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|יא}})}} יובל היא שנת החמשים שנת החמשים אתה מקדש ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שהחדש מתכסה בו''' - לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה:

'''אלא אם כן קדשו החדש כו'''' - וה&quot;ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב&quot;ה:

'''מלך וציבור''' - כשהקב&quot;ה דן אותם מלך נכנס תחילה:

'''משפט עבדו''' - שלמה קאמר ליה:

'''דליפוש חרון אף''' - בשביל עונות צבור:

'''מנלן''' - ששנת שמיטה מקודשת מר&quot;ה ואסור בעבודת הקרקע:

'''וקדשתם שנת החמשים מה ת&quot;ל''' - מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים:

'''לא נפטרים לבתיהן''' - דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור:

'''ולא משתעבדין''' - דכתיב וקדשתם את שנת החמשים:

'''ועטרותיהן בראשיהן''' - אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי:

'''שנים אתה מקדש''' - כששנת יובל נכנסה מצוה על ב&quot;ד לומר מקודשת השנה:

'''ואי אתה מקדש שום חדש''' - כר&quot;א בר&quot;ש דאמר לקמן בפרק שני (ד ' כד.) בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא:

'''לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים''' - דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה:

'''יכול כך מתקדשת בסופה''' - אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים:

'''ואל תתמה''' - אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה:

'''שהרי מוסיפין מחול על קודש''' - כדאמרינן לקמן בשמעתין:

'''ת&quot;ל יובל היא''' - מיעוטא היא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;בתחילת שעה ט&quot;ו דהיא שעה שלישית של יום וסימן וי&quot;ד פי' ביום ו' בסוף שעה י&quot;ד היה המולד מאחר שלא היה ר&quot;ה עד יום ו' שקידש אדם הראשון החדש נמצא שנברא העולם בכ&quot;ה באלול ואותה שנה של תוהו שמונין משום דיום אחד בשנה חשוב שנה וכשתדקדק על מולד ניסן של תוהו שלפני תשרי של יישוב שבו נברא אדם תמצא מולד ניסן ברביעי בתשע שעות תרמ&quot;ב חלקים שאתה צריך להשליך ב' ד' תל&quot;ח לאחריו ב' ימים ד' שעות תל&quot;ח חלקים ומולד תשרי של תוהו שלפניו שנמצא ב' ה' ר&quot;ד ולתקופה מניסן של תוהו מונין שהיתה התקופה בתחילת ליל ארבעה ונמצאת תקופת תשרי של יישוב של אחריו ביום ד' ט&quot;ו שעות כדאמרינן בפרק כיצד מעברין אין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום וז' שעות ומחצה נמצא דשתי תקופות ט&quot;ו שעות ונמצא דקדמה תקופת תשרי למולד א' כ&quot;ג פי' יום אחד כ&quot;ג שעות ונמצא דקדמה תקופת ניסן את המולד ז' ט' תרמ&quot;ב דל חצי (שעה) עודפת התקופה על המולד ה' י' תרמ&quot;ב פי ה' ימים י' שעות תרמ&quot;ב חלקים וכשתצרף ה' י' תרמ&quot;ב עם א' כ&quot;ג עולה ז' ט' תרמ&quot;ב והרי עכשיו נוהגין למנות מתשרי של תוהו שנות העולם כדפי' דיום אחד בשנה חשוב שנה ותקופת ניסן מונין מולד תשרי ב' ה' ר&quot;ד וזקוקים להסיר ז' ט' תרמ&quot;ב ודבר תימה הוא במה נחלקו ר&quot;א ור' יהושע דתניא לקמן (דף יב.) מונין לתקופה מניסן ולמולדות מתשרי והלא היו יכולים לברר הדבר דכ&quot;ד שעות מיכסי סיהרא בין חדתא לעתיקא כדאיתא בסוף פ&quot;ק דערכין (דף ט: ושם) והם מרחיקין המולד זה מזה ב' ד' תל&quot;ח כולי האי אין ראוי לטעות דאיך יטעו בו שני ימים:

''' שהחדש''' מתכסה בו. שאין הלבנה נראית לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחדושה כפי' הקונטרס והביא ר&quot;ת ראיה מויקרא רבה בפרשת אמור אל הכהנים דקאמר התם תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו והלא ניסן חדש ונכסה ויש בו חג אלא זה שחגו בו ביום ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו ביומו אלא תשרי ועוד מפרש ר&quot;ת מתכסה מזומן כמו ליום הכסא יבא ביתו דבפרק חלק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|צו|ב}} גבי עמון ומואב שיבבי בישי דארעא דישראל הוו וכו'. והר&quot;ר משולם מפרש שהחדש מתכסה בו שאין חטאת ר&quot;ח קרב בראש השנה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה והקשה לו ר&quot;ת דבריש תוספתא דשבועות תניא (ל') שעירים מקריבים ישראל בכל שנה וחשיב י&quot;ב בראשי חדשים ובאופן דמוסף דר&quot;ה [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|וחיות אשר הנה מרובעות]] יסד ר&quot;א הקלירי מוספי חדש עשתי עשרה דהיינו פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה ושעיר לכפר והשיב לר&quot;ת שלא אמר שאין בו מוסף אלא מתכסה שלא הזכיר הכא חטאת בקרא דמלבד כמו שהזכיר עולה ועוד פי' מתכסה שאין מזכירין מוסף של ר&quot;ח בתפלה משום דאמרי' רשב&quot;ג ה&quot;ל בריה דבסים קליה עייל קמי תיבותא כי מטי לראשי חדשים אישתיק ולא רצה לאמרו פי' דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על הזכאי פירוש ההוא דר&quot;ח קרוי חייב משום דאמרי' אמר הקב&quot;ה הביאו כפרה וכו' עכ&quot;ל ור&quot;ת רגיל להזכיר ולומר מלבד עולת החדש ולסיים ושני שעירים לכפר חד דר&quot;ח וחד דר&quot;ה:

''' בעשרה''' בתשרי הוא. לרב אשי דאמר לעיל ארבעה ראשי השנה בד' ראשי חדשים. פריך הא דא&quot;ל רב חסדא לעיל רגל שבו ר&quot;ה לרגלים הוה נמי מצי לשנויי הכא הכי:

''' ורבנן''' שנת חמשים אתה מונה. לרבנן כיון דאינה מתקדשת מתחילתה איצטריך ליה קרא להכי ולא איצטריך למעוטי סופה מחמת דמוסיפין מחול על הקדש דהשתא מבציר בציר אסופי מבעיא וא&quot;ת אדרבה כ&quot;ש דצריך טפי משום דכתיב בקרא שנה ואין כאן שנה שלימה אא&quot;כ תמשך עד יוה&quot;כ אחר ויש לומר דכיון דלא שייך טעמא דתוספת ממילא בלא שום יתור ממעטא מקרא דוקדשתם דמשמע דוקא שנת החמשים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ראש השנה/פרק א|ח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ראש השנה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|ראש השנה|א|ח|ב}}</text>
      <sha1>dyttecfclo0nonjfak5q1bftutx0ymc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראש השנה ל א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166903</id>
    <revision>
      <id>3024490</id>
      <parentid>1313765</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:25:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף חפץ</username>
        <id>44598</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רש&quot;י */ הגהה</comment>
      <origin>3024490</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11149" sha1="5qkvegn2fwl3zxtej8oa82vm3qmh6zl" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|ראש השנה|ל|א|כט ב|ל ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ועם בית דין מאי ועם ב&quot;ד {{שוליים|א}}בפני בית דין לאפוקי שלא בפני בית דין דלא מתיב רבא ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה וכו' מאי ועוד זאת אילימא כדקתני זאת מיבעי ליה אלא דבירושלים תוקעין יחידין וביבנה אין תוקעין יחידין וביבנה אין תוקעין יחידין והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כי מסיים שליחא דציבורא תקיעה ביבנה לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא [דיחידאי] אלא לאו דבירושלים תוקעין בין בזמן ב&quot;ד ובין שלא בזמן ב&quot;ד וביבנה בזמן ב&quot;ד אין שלא בזמן ב&quot;ד לא הא בזמן ב&quot;ד מיהא תוקעין ואפילו שלא בפני ב&quot;ד לא דאילו בירושלים תוקעין בין בפני ב&quot;ד בין שלא בפני בית דין וביבנה בפני ב&quot;ד אין שלא בפני ב&quot;ד לא איכא דמתני להא דרב הונא אהא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|ט}})}} ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם מלמד {{שוליים|ב}}שכל יחיד ויחיד חייב לתקוע אמר רב הונא ועם בית דין מאי ועם ב&quot;ד {{שוליים|ג}}בזמן ב&quot;ד לאפוקי שלא בזמן בית דין דלא מתיב רבא תקיעת ראש השנה ויובל דוחה את השבת בגבולין איש וביתו מאי איש וביתו אילימא איש ואשתו {{שוליים|ד}}איתתא מי מיחייבא והא מצות עשה שהזמן גרמא היא {{שוליים|ה}}וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות אלא לאו איש בביתו ואפילו שלא בזמן ב&quot;ד לא לעולם בזמן ב&quot;ד מתיב רב ששת {{שוליים|ו}}שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות אלא שביובל תוקעין בין בב&quot;ד שקידשו בו את החדש ובין בב&quot;ד שלא קידשו בו את החדש וכל יחיד ויחיד חייב לתקוע {{שוליים|ז}}ובר&quot;ה לא היו תוקעין אלא בב&quot;ד שקידשו בו את החדש {{שוליים|ח}}ואין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע מאי אין כל יחיד ויחיד חייב לתקוע אילימא דביובל תוקעין יחידין ובראש השנה אין תוקעין יחידין והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כי הוה מסיים שליחא דציבורא תקיעתא ביבנה לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא [דיחידאי] אלא לאו [דאילו] ביובל תוקעין בין בזמן ב&quot;ד בין שלא בזמן ב&quot;ד ובר&quot;ה בזמן ב&quot;ד אין שלא בזמן ב&quot;ד לא קתני מיהת ביובל בין בזמן ב&quot;ד בין שלא בזמן ב&quot;ד לא לעולם בזמן בית דין והכי קתני ביובל בזמן ב&quot;ד תוקעין בין בפני בית דין בין שלא בפני ב&quot;ד בר&quot;ה תוקעין בזמן ב&quot;ד ובפני ב&quot;ד איתמר נמי א&quot;ר חייא בר גמדא א&quot;ר יוסי בן שאול אמר רבי אין תוקעין אלא כל זמן שבית דין יושבין בעי ר' זירא ננערו לעמוד ולא עמדו מהו ב&quot;ד יושבין בעינן {{שוליים|ט}}והא איכא או דלמא זמן ב&quot;ד בעינן וליכא תיקו:

ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה וכו':

רואה פרט ליושבת בנחל שומעת פרט ליושבת בראש ההר קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ויכולה לבוא פרט למפסיק לה נהרא:

'''מתני'''' {{שוליים|י}}בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש {{שוליים|כ}}ושיהא יום הנף כולו אסור:

'''גמ' ''' ומנלן דעבדינן זכר למקדש דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ל|יז}})}} כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה מכלל דבעיא דרישה:

ושיהא יום הנף כולו אסור:

מ&quot;ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח עכשיו נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד לא הוה עומר האיר מזרח התיר השתא דאיכא עומר עומר מתיר דמיבני אימת אילימא דאיבני בשיתסר הרי האיר מזרח התיר אלא דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן לשתרי דהא תנן {{שוליים|ל}}הרחוקין מותרין מחצות היום ולהלן לפי שאין ב&quot;ד מתעצלים בו לא נצרכא דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה אי נמי דאיבני בליליא (אמר) רב נחמן בר יצחק רבן יוחנן בן זכאי&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ועם בית דין''' - הוא דתקעינן:

'''אלא דאילו בירושלים''' - תוקעין בשבת יחידים שאינן שלוחי ב&quot;ד והא מילתא חסרה ממתניתין ומיבעי לן לתרוצה הכי:

'''בין בזמן בית דין''' - עד שש שעות שהיו בית דין יושבין:

'''בין שלא בזמן בית דין''' - שהלכו לבתיהן:

'''איכא דמתני לה וכו'''' - מאי ועם בית דין (בפני ב&quot;ד) דקאמר רב הונא בזמן ב&quot;ד דהא ליכא לפרושי האי ועם ב&quot;ד בפני ב&quot;ד דהא בכל ארצכם כתיב ([[ויקרא  כה]]):

'''ובר&quot;ה לא היו תוקעין''' - כשחל להיות בשבת אלא בב&quot;ד הגדול של סנהדרין הגדולה המקדשין את החדשים ורבי אליעזר היא:

'''כי מסיים שליחא דציבורא כו'''' - ואף בי&quot;ט שחל להיות בשבת דלהכי נקט יבנה:

'''אלא לאו דאילו ביובל תוקעין''' - היחידים בין בזמן בית דין כו':

'''לא לעולם בזמן ב&quot;ד''' - והכי קאמר ביובל כל יחיד ויחיד תוקע בזמן ב&quot;ד אפי' שלא בפני ב&quot;ד ובר&quot;ה בפני ב&quot;ד אין שלא בפני ב&quot;ד לא:

'''איתמר נמי''' - כרב הונא:

'''אין תוקעין''' - יחידים ביוה&quot;כ ביובל אלא בזמן שב&quot;ד יושבין במקומן והתוקעין תוקעין בכל העיר:

'''ננערו לעמוד''' - נעקרו ממושבם כדי לעמוד ולילך:

'''מתני' בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה''' - דכתיב (שם כג) ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ובמדינה יום אחד דכתיב (שם) ולקחתם לכם ביום הראשון:

'''ושיהא יום הנף כולו אסור''' - יום הנפת עומר כולו אסור לאכול מן החדש ומדאורייתא משהאיר מזרח מותר כדאמרינן במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|סח|א}} כתוב אחד אומר עד עצם היום הזה וכתוב אחד אומר עד הביאכם וגו' הא כיצד בזמן הבית עומר מתיר ובזמן שאין עומר עצם היום מתיר:

'''גמ' כי אעלה ארוכה לך וגו'''' - סיפיה דקרא ציון היא דורש אין לה:

'''מאי טעמא''' - גזר עליה:

'''דאיבני אימת''' - שיהא לנו לחוש עכשיו לכך:

'''הרי האיר מזרח התיר''' - דהא לא היה מזבח:

'''אלא דאיבני בחמיסר''' - שהיה שהות לקצור במוצאי י&quot;ט ולהביאו למחר כמצותו:

'''מחצות היום ולהלן לישתרי''' - השתא ולא לגזור עליה רבן יוחנן אלא עד חצות היום ואי נמי מהרה יבנה ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו מחצות היום ולהלן השתא נמי ניכול שפיר אכלי ואפי' הרחוקים מירושלים שלא ראו הקרבתו יש להם לסמוך דודאי קרב כבר דאמר מר הרחוקין היו מותרין בזמן הבית מחצות היום ולהלן כו': 

'''לא צריכא דאיבני סמוך לשקיעת החמה דחמיסר אי נמי דאיבני בלילה.''' רבן יוחנן חושש לשמא יבנה לשקיעת החמה או בליל ששה עשר בחצי הלילה או סמוך לבקרו שלא יהא שהות לקצירתו והבהובו באבוב של קלאין וטחינתו והרקדתו והקרבתו עד חצות ואי הוו רגילי למיכל חדש מחצות היום בזמן הזה אתי למיכל נמי ההוא יומא הכי ועבדי איסורא ואם תאמר היכי משכחת לה דאיבני בחמיסר בי&quot;ט ודאיבני בליליא והא קיימא לן במסכת שבועות {{הפניה-גמ|שבועות|טו|ב}} דאין בנין בהמ&quot;ק לא בי&quot;ט ולא בלילה הני מילי בנין בידי אדם אבל בנין העתיד לבא בידי שמים הוא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''וביבנה''' בפני בית דין אין שלא בפני ב&quot;ד לא. והא דלא שמע איניש קל אוניה מקל תקיעה דיחידאי היינו שהיו באין לתקוע בפני בית דין שלא שמעו תקיעת בית דין דאותן שיצאו אסור להם לחזור ולתקוע דיש איסור שבות בדבר לתקוע בחנם בשבת:

''' . לא''' לעולם בזמן בית דין. תימה דמכל מקום קשיא ללישנא דרב הונא לא אמר אלא בפני בית דין והכא קתני איש בביתו וי&quot;ל שיפרש דהא דקתני בגבולין איש בביתו איובל קאי ולא אראש השנה ומיהו אי גריס בגבולין בלא וי&quot;ו ולא גרסינן ובגבולין לא יתכן לומר כן ושמא יפרש דהאי בגבולין איירי בירושלים דוקא ומיהו מבכל ארצכם ([[ויקרא  כה]]) בכל מקום שבארץ ישראל איירי:

''' אין''' תוקעין אלא בזמן שב&quot;ד יושבין. פי' בקונטרס ביובל ונראה שאף בר&quot;ה אתא לאשמועינן דאפי' בפני ב&quot;ד אין תוקעין אלא כל זמן שיושבין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ראש השנה/פרק ד|ל א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת ראש השנה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|ראש השנה|ד|ל|א}}</text>
      <sha1>5qkvegn2fwl3zxtej8oa82vm3qmh6zl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יומא ח א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166926</id>
    <revision>
      <id>3024339</id>
      <parentid>1312304</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:27:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11751" sha1="ku3gzyrbe6pq4iynorvgniz0ifahm8p" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|יומא|ח|א|ז ב|ח ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה ול{{תנא|ר&quot;ש}} דאמר תמיד מרצה והא כתיב על מצחו ונשא ההוא לקבוע לו מקום הוא דאתא ו{{תנא|רבי יהודה}} לקבוע לו מקום מנא ליה נפקא ליה מעל מצחו ור&quot;ש נמי תיפוק ליה מעל מצחו אין ה&quot;נ אלא על מצחו ונשא מאי עביד ליה אמר לך ראוי למצח מרצה שאינו ראוי למצח אינו מרצה לאפוקי נשבר הציץ דלא מרצה ולר' יהודה נשבר הציץ מנא ליה נפקא ליה ממצח מצחו ור&quot;ש מצח מצחו לא משמע ליה.

נימא הני תנאי כהני תנאי דתניא אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם דברי {{תנא|רבי מאיר}} {{תנא|רבי יוסי}} אומר אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי בלבד {{תנא|ר' חנינא סגן הכהנים}} אומר {{שוליים|א}}כהן השורף את הפרה מזין עליו כל שבעה {{שוליים|ב}}כה&quot;ג ביוה&quot;כ אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי מאי לאו בהא קא מיפלגי ר&quot;מ סבר טומאה דחויה היא בציבור ור' יוסי סבר טומאה היתר היא בציבור ותסברא אי סבר רבי יוסי היתר היא בציבור הזאה כלל למה לי אלא דכולי עלמא הני תנאי סברי טומאה דחויה היא בציבור והכא בהא קמיפלגי ר&quot;מ סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה ורבי יוסי סבר {{שוליים|ג}}לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה וסבר רבי יוסי לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה והתניא {{שוליים|ד}}הרי שהיה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת {{שוליים|ה}}נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל רבי יוסי אומר יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף וקיימא לן דבטבילה בזמנה מצוה קא מיפלגי דתנא קמא סבר לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה ורבי יוסי סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה אלא דכולי עלמא להני תנאי אמרינן טבילה בזמנה מצוה והכא בהא קמיפלגי רבי מאיר סבר מקשינן הזאה לטבילה ור' יוסי סבר לא מקשינן הזאה לטבילה ורבי חנינא סגן הכהנים אי מקיש הזאה לטבילה אפילו כהן ביוה&quot;כ נמי אי לא מקיש הזאה לטבילה אפי' כהן השורף את הפרה נמי לא לעולם לא מקיש וכהן השורף את הפרה מעלה בעלמא כמאן אזלא הא דתנו רבנן אין בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכפורים אלא&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אחד זה ואחד זה''' - דיוה&quot;כ ופרה:

'''שלישי ושביעי''' - לפרישתו:

'''כהן השורף כו'''' - לקמיה מפרש טעמיה:

'''דרבי מאיר סבר דחויה היא בציבור''' - ובעינן טהרה מעלייתא והזאה בזמנה וכל יומא איכא לספוקי שמא היום יום שלישי הוא לטומאתו בשלשה ראשונים ובשלשה האחרונים כל יומא ויומא איכא לספוקי מספיקא שהוא שביעי:

'''ור' יוסי סבר היתר היא בציבור''' - דלא מחמרי בה אלא למעלה בעלמא דילפינן ממלואים:

'''הזאה כלל למה לי''' - בתורת שלישי ושביעי:

'''טבילה בזמנה מצוה''' - דכתי' {{ממ|במדבר יט|יט}} וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ לא בא זה אלא ללמד על הטבילה שתהא ביום השביעי והזאה נמי מקשינן לטבילה להיות מצוה בזמנה הלכך כל יומא מזינן עליה שמא היום זמנה:

'''לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה''' - והאי וחטאו דרשינן ליה במסכת קדושין בפ&quot;ג {{הפניה-גמ|קידושין|סב|א}}:

'''לא ירחץ''' - שלא ימחקנו ואזהרה למוחק את השם ואבדתם את שמם ([[דברים  יב]]) וסמיך ליה לא תעשון כן וגו:

'''טבילה של מצוה''' - טבילת טהרה שהטילה הכתוב עליו:

'''כורך עליו גמי''' - להגין עליו חוזק שטף המים:

'''וקיימא לן''' - במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|קכ|ב}} דבטבילה בזמנה מצוה פליגי ר' יוסי סבר מצוה הלכך דלמא לא משכח גמי וישהה טבילתו ליום אחר:

'''לא מקשינן''' - הזאה בזמנה לאו מצוה היא וכי כתיב שלישי ושביעי שלא יקדים וישהה בין הזאה להזאה ארבעה ימים אבל אם השהה הזאתו לזמן מרובה לית לן בה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''ומה''' ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת. תימה לי ליפרך מה לציץ שכן השם הוא בגלוי תאמר בתפילין שהן מחופין עור ואין לתרץ דה&quot;נ כתיב שדי בתפילין בקמטין חדא דאין זה כתב גמור דדוקא שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני אבל ד' י' לא ועוד בציץ איכא שם המיוחד בן ד' אותיות דחמיר טפי ונ&quot;ל דאינו ק&quot;ו גמור דאורייתא אלא מדרבנן וה&quot;ק נהי נמי דאיכא חומרא טפי בציץ כדמפרש מ&quot;מ כיון דאיכא בתפילין צד חשיבות זה טפי שיש בהן אזכרות הרבה סברא הוא שמן הדין יש לחכמים לתקן למשמש בהן כל שעה:

''' ורבי''' יוסי סבר טומאה היתר היא בציבור. תימה לי א&quot;כ גבי פרה אמאי סגי בג' ובשביעי הא לאו קרבן ציבור היא לדחות שבת וטומאה וי&quot;ל דכיון דטבול יום כשר בפרה דכתיב {{ממ|במדבר יט|יט}} והזה הטהור דאמרת טהור כל דהו אם כן מהתם נמי נכשיר כהן השורף הפרה בלא הזאה כלל כיון דלא ברור לן דנטמא והוא הדין דאפילו שלישי ושביעי לא בעי אלא מעלה בעלמא:

''' אי''' סבר רבי יוסי טומאה היתר היא בציבור הזאה כלל למה לי. גבי יוה&quot;כ תימה לי לימא דאיצטריך הזאה משום אילו של אהרן הקרב ביוה&quot;כ דכיון דיחיד הוא מהדרינן אטהרה וי&quot;ל דהנ&quot;מ היכא דנטמא בידו טומאה ודאית כדלעיל אבל בחששא בעלמא כי הכא ודאי למאן דמיקל ואמר היתר היא בציבור לא הוה מצרכי' מידי אפילו בדיחיד כגון אילו של אהרן כיון דחשיב כקרבן ציבור לדחות שבת וטומאה:

''' וסבר''' רבי יוסי לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה כו'. לא הוה מצי לשנויי ההיא דלעיל רבי יוסי בר' יהודה היא דסבירא ליה בפרק המפלת {{הפניה-גמ|נדה|כט|א}} לאו מצוה היא וכה&quot;ג משני לקמן שילהי מכילתין (דף פח. ושם) וי&quot;ל דכיון דפליג בהדיה ר&quot;מ שמע מינה דרבי יוסי בר חלפתא הוא שהיה חבירו בר פלוגתיה:

''' דכולי''' עלמא להני תנאי אמרינן טבילה בזמנה מצוה. ר&quot;ת פסק דטבילה בזמנה לאו מצוה היא אע&quot;ג דאמר בפרק המפלת {{הפניה-גמ|נדה|ל|א}} שמע מינה תלת שמע מינה טבילה בזמנה מצוה אין הלכה כן אלא כרבי יוסי בר' יהודה דאמר התם דיה טבילה באחרונה שהרי מעשים בכל יום שאין לך טובלת בזמנה טבילה של נדה ושל זבה ושל שומרת יום ובפרק בתרא דנדה {{הפניה-גמ|נדה|סז|ב}} אמרינן מכדי האידנא כולהו ספק זבות שוינהו רבנן ליטבלינהו ביממא דשבעה משמע שלא היו טובלות ביום בשום פעם ור&quot;ח פסק כב&quot;ש וב&quot;ה דפרק המפלת {{הפניה-גמ|נדה|ל|א}} דסברי טבילה בזמנה מצוה ולאו ראייה היא מדסברי ב&quot;ש וב&quot;ה הכי שיהא הלכה כן דודאי ר' יוסי בר' יהודה לא פליג עלייהו אלא ס&quot;ל לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר זה א&quot;כ מצי למימר דהלכתא כר' יוסי ברבי יהודה ומה שעשה רבינו אליהו הזקן זכרונו לברכה ב[[אמת יהגה חכי|אזהרות שלו]] טבילה בזמנה ועל ארבע גדילים יתד על אזניך תכסה הגדולים מנהגן היה שלא היה מקפיד לכתוב כהלכתן כמו שיסד על סתם נסקלים דנתם ונתחייב תסקלוהו ויאמר המלך תלוהו והיינו כר&quot;א דפרק נגמר הדין {{הפניה-גמ|סנהדרין|מה|ב}} כל הנסקלין נתלין ודלא כרבנן דאמרי אין נתלה אלא מגדף ועובד עבודת כוכבים ומהא דאמר בשמעתא דכולי עלמא אמרינן טבילה בזמנה מצוה אין להביא ראיה דלא הוה מצי למימר איפכא דכולי עלמא לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה דא&quot;כ מאי טעמא דר&quot;מ ועוד ר' יוסי נמי על כרחך סבר טבילה בזמנה מצוה כדשמעינן ליה גבי מי שהיה שם כתוב על בשרו:

''' מקשינן''' הזאה לטבילה. תימה אמאי פשיט להו טפי דטבילה בזמנה מצוה מהזאה יש לומר משום דכתיב {{ממ|במדבר יט|יט}} והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב ועל כרחך הא דהדר כתיב וחטאו ביום השביעי לאו משום הזאה כתיב דהא כתיב כבר ואי משום לאשמועינן הזאה בזמנה מצוה ליהדר נמי הזאה דג' כדהדר הזאה דשביעי אלא על כרחך משום ורחץ איצטריך לאשמועינן דתכף להזאה טבילה ושמע מינה דטבילה בזמנה מצוה ולמאן דלית ליה טבילה בזמנה מצוה איכא למימר דדריש להאי קרא כדקא דריש ליה בפרק האומר בקידושין {{הפניה-גמ|קידושין|סב|א}} דקאמר וחטאו ביום השביעי למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי לקדשים אבל בתרומה בחד נמי סגי קא משמע לן&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק א|ח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יומא]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|יומא|א|ח|א}}</text>
      <sha1>ku3gzyrbe6pq4iynorvgniz0ifahm8p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יומא סז א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167043</id>
    <revision>
      <id>3024346</id>
      <parentid>1312668</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:09:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* רש&quot;י */</comment>
      <origin>3024346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11840" sha1="bp4n1ees59n53avdw18sg0lzpbg28a4" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|יומא|סז|א|סו ב|סז ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל {{שוליים|א}}על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים {{שוליים|ב}}ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מאחרון שבהן שאינו מגיע עמו לצוק {{שוליים|ג}}אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו {{שוליים|ד}}מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשור בסלע וחציו קשור בין שני קרניו ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים {{שוליים|ה}}בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך {{שוליים|ו}}ומאימתי מטמא בגדים משיצא חוץ לחומת ירושלים ר' שמעון אומר משעת דחייתו לצוק:

'''גמ' ''' תנו רבנן עשר סוכות ושנים עשר מילין היו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר תשע סוכות ועשרה מילין ר' יוסי אומר חמש סוכות ועשרה מילין היו וכולן על ידי עירוב אמר רבי יוסי סח לי אלעזר בני אם על ידי עירוב יכולני לעשות אפילו שתי סוכות ועשרה מילין כמאן אזלא הא דתניא חוץ מאחרון שבהן שלא הגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו כמאן כר' מאיר:

'''על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים:'''

{{שוליים|ז}}תנא מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו:

'''מה היה עושה חולק לשון של זהורית:'''

ונקטריה כוליה בסלע כיון דמצוה בשעיר דילמא קדים ומלבין ומיתבא דעתיה ונקטריה כוליה בין קרניו זמנין דגמיש ליה לרישיה ולאו אדעתיה ת&quot;ר בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין ומתביישין התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים ועדיין היו מציצין ורואין הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו אמר ר' נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבפנים וכיון שהגיע שעיר למדבר היה מלבין וידעו שנעשית מצותו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו א|יח}})}} אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

'''לא היה מגיע למחצית ההר:'''

איבעיא להו אותן אברים מה הן בהנאה רב ושמואל חד אמר מותרין וחד אמר אסורין מאן דאמר מותרין&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תשעים ריס''' - היו מירושלים ועד צוק הר גבוה וזקוף כדאמרי' בבבא מציעא עלתה לראשי צוקין ונפלה:

'''שבעה ומחצה ריס לכל מיל''' - הרי לתשעים ריס י&quot;ב מיל והם י&quot;א מסעות מירושלים לסוכה הראשונה מסע אחד ומסוכה לסוכה עד י' סוכות ט' מסעות הרי י' מסעות ומסוכה אחרונה לצוק מסע אחד הרי לכל מסע ומסע מיל חוץ מאחד מהן שיש בו ב' מילין היינו דקתני ומלוין אותו מסוכה לסוכה שהמיל הוא תחום שבת חוץ מאחרון שהוא רחוק ב' מילין ומלויהו מיל ועומד מרחוק ורואה את מעשיו והחשבון הזה אינו שוה לחשבון שיסד רבי אלעזר קליר ובשלשים קנים הוא קצב הריס אותו חשבון אינו עולה לאלפים אמה המיל אבל בברייתא דהאזינו בספרי מצינו שם מידת חלוקת ארץ ישראל לעתיד לבוא רוחב גבול כל שבט ושבט שבעים וחמשה מיל וגם רבי אלעזר קליר יסד כן בפיוט [[ארחץ בנקיון כפות]] ברוחב ע&quot;ה מיל חריצותיה והם כ&quot;ה אלף קנים שבספר יחזקאל (מה) שנאמר ומן המדה הזאת תמוד וגו' וכל קנה ו' אמות הרי ק&quot;נ אלף אמה תן לכל אלפים אמה מיל הרי ע&quot;ה מיל:

'''הרי מים והרי מזון''' - בגמרא מפרש אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:

'''שאינו מגיע עמו לצוק''' - כמו שפירשתי לפי שהוא רחוק ב' מילין:

'''חולק לשון של זהורית''' - בגמרא מפרש טעמא:

'''בא וישב לו''' - חוזר עד סוכה האחרונה אע&quot;פ שהיוצא חוץ לתחום אפילו ברשות אין לו אלא אלפים אמה ממקום שיצא לשם ברשות לזה התירו לפי שהוא מעונה וחלש ועוד שירא לעמוד יחידי במדבר משתחשך:

'''מאימתי מטמא בגדים''' - דכתיב והמשלח את השעיר יכבס בגדיו ([[ויקרא  טז]]):

'''גמ' חמש סוכות ועשרה מילין''' - וכל אחד מלויהו יותר ממיל או עד הסוכה על יד עירוב:

'''סח לי אלעזר בני''' - בלשון שחוק על דבריי ואמר לי אם ע&quot;י עירוב דיי לנו בב' סוכות שיהיו בני ירושלים מלוין אותו שני מילין ומסוכה ראשונה יצאו לקראתו ב' מילין הרי ד' מילין שאתה יכול להרחיק הסוכה מירושלים וסוכה השניה לסוף ארבעה מילין של ראשונה ויהיו מקצת בני הראשונה מערבין לצד השניה ומקצת יערבו לצד ירושלים וכן בני שניה מקצתן מערבין לצד הראשונה לצאת לקראתו ב' מילין ומקצתן מערבין לצד צוק ללוותו ב' מילין:

'''כמאן כרבי מאיר''' - דאילו לרבי יהודה ורבי יוסי אף האחרון מגיע לצוק:

'''לא צריך אדם לכך''' - לא נצרך אדם המשלח לאכול בדרך אלא מה טעם אמרו לו כן שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו להיות רעב כמי שאין לו:

'''כיון דמצוה בשעיר''' - לדחפו לאחוריו כדכתיב אל ארץ גזירה דבר המתגזר ויורד אי אמרת נקטריה כוליה בסלע זמנין דקדים ומלבין קודם דחיפת השעיר ומייתבא דעתיה משמחת ליבון החטאים ולא איכפת ליה לקיים מצות השעיר לפיכך קושר באחרונה חציה בין קרניו ועיניו תלוין בו ומאחר שהוא עסוק בו באחרונה לא יניח מלדחפו והיא לא תלבין לחצאים עד שתגמר מלאכת כולה:

'''דגמיש ליה לרישיה''' - יכוף ראשו תחת גופו כשיפול לאחוריו ולא יוכל לראות הלשון אם הלבין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רבי''' יהודה אומר תשע סוכות ועשרה מילין. יש ספרים שיש בהן עשר סוכות אם כן לפי זה האחרונה היתה עומדת בצוק ושמא משום חולשא דמשלח כדי שלא יצטרך לחזור וילין שם:

''' וכולן''' על ידי עירוב. מכאן מקשים אהא דאמר בפרק מי שהוציאוהו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|נא|א}} כזה יהו כל שובתי שבת פירוש אלפים דתחום שבת ומעביר ד' אמות ברשות הרבים כולהו נותנין להם אלכסונן ומפר&quot;ת דבכל צד שילך נותנין לו אלכסון ויכול לילך בשבת אלכסון של אלפים ובכל מקום שמזכיר בגמרא עמוד הרחב ד' על ד' לאו דווקא אלא בעי שיהא ריבועו כשיעור אלכסון של ד' על ד' דהיינו ה' טפחים ושלש חומשין וגבי כוורת בפ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ח|א}} דנקט רחבה ו' ולא נקט רחבה ד' כמו בכל דוכתא משום דבכל דוכתא דאיירי במרובע לא הוה צריך למינקט אלא ד' וממילא ידענא כמו שהוא באלכסונו כן הוא בכל מקום אבל סתם כוורת עגולה היא ואי הוה נקט רחבה ד' הוה משמע מכל צד כי כוורת אין לה אלכסון וקשה לפי' מכאן משמע דתחום שבת מיל והיינו אלפים ותו לא כמו שהוכיח רש&quot;י מיהו יש לומר דסימנא בעלמא הוא מיל כמו בכל דוכתא דנקט אלפים אף על גב דיהבי' ליה אלכסון הכי נמי הכא נקט מיל אף על גב דיהבי' ליה אלכסון מיהו קשה לפירושו דהא פאות דשבת ילפינן מערי לוים וערי לויים אין נותנין אלא לפאות העולם כדאיתא בפרק כיצד מעברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|עירובין|נו|א}} על כן פירש רבינו שמואל דההולך ממזרח העולם למערבו או מצפון לדרום אין נותנין לו פאות אבל ההולך מקרן דרומית מערבית של עולם למזרחית צפונית נותנין לו פאות ועמוד ברה&quot;ר גבוה י' ורחב ד' על ד' אם העמיד ריבועו לריבועו של עולם וזרק ונח על גביו חייב ואם אלכסונו עומד לריבוע העולם אינו חייב עד שיהא ריבועו ה' טפחים וג' חומשין:

''' כמאן''' אזלא הא דתניא חוץ מאחרון שבהן כו'. תימה לי אמאי לא קאמר כמאן אזלא הא דתנן חוץ מאחרון שבהם דהא במתניתין נמי קתני לה וליכא למימר דגרסינן דתנן כמו יש ספרים שהוגה בהן דתנן ואמתני' קאי דאם כן אמאי מיבעי ליה אסיפא מרישא הוה מצי לאוכוחי דמתני' אתיא כרבי מאיר דקתני מירושלים עד צוק צ' ריס ז' ומחצה לכל מיל דהיינו כרבי מאיר דאמר י&quot;ב מיל ונראה לי דגרס דתניא וסיפא דהא ברייתא דאתינן עלה היא ובתר פלוגתא דרבי מאיר ור' יהודה ורבי יוסי קתני לה ועל כן מתמה גמרא אף על גב דרבי מאיר הוזכר ברישא ובתר הכי ר' יהודה ובתר הכי רבי יוסי לכאורה הוה משמע דמסקנא דמילתא דר' יוסי היא להכי איצטריך לאשמועינן דאתאן לת&quot;ק דהיינו רבי מאיר וכי האי גוונא איכא בפ&quot;ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|ו|ב}} דן את הדין אתאן לת&quot;ק ובפרק לא יחפור (ב&quot;ב דף כה:) נמי איכא כי האי גוונא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/יומא/פרק ו|סז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת יומא]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|יומא|ו|סז|א}}</text>
      <sha1>bp4n1ees59n53avdw18sg0lzpbg28a4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מגילה כג ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167370</id>
    <revision>
      <id>3024491</id>
      <parentid>1312928</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:34:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40016-02</username>
        <id>45998</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024491</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12178" sha1="fd96s3ya22wvuyvthxsi0l9hcvn3i4l" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|מגילה|כג|ב|כג א|כד א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כנגדו נמי לא בעי מתקיף לה רבא והרי {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ז|כא}})}} עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן {{שוליים|א}}שאני התם דסליק עניינא והיכא דלא סליק עניינא לא והאמר רב שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני דתני רב תחליפא בר שמואל לא שנו אלא במקום שאין תורגמן {{שוליים|ב}}אבל מקום שיש תורגמן פוסק:

'''מתני'''' {{שוליים|ג}}אין פורסין על שמע {{שוליים|ד}}ואין עוברין לפני התיבה {{שוליים|ה}}ואין נושאין את כפיהם {{שוליים|ו}}ואין קורין בתורה {{שוליים|ז}}ואין מפטירין בנביא {{שוליים|ח}}ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים {{שוליים|ט}}ותנחומי אבלים {{שוליים|י}}וברכת חתנים {{שוליים|כ}}ואין מזמנין בשם פחות מעשרה {{שוליים|ל}}ובקרקעות תשעה וכהן {{שוליים|מ}}ואדם כיוצא בהן:

'''גמ' '''מה&quot;מ אמר ר' חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כב|לב}})}} ונקדשתי בתוך בני ישראל {{שוליים|נ}}כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני ר' חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר טז|כא}})}} הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר יד|כז}})}} עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה:

ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה:

כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו'):

מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דא&quot;ר יצחק א&quot;ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה {{שוליים|ס}}ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה {{שוליים|ע}}וחתנים מן המנין:

ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו'):

כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו'):

מנה&quot;מ אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה חד לגופיה (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא:

ואדם כיוצא בהן:

אדם מי קדוש אמר רבי אבהו באומר דמי עלי דתניא {{שוליים|פ}}האומר דמי עלי שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|מו}})}} והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה:

'''מתני'''' {{שוליים|צ}}הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים {{שוליים|ק}}ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כנגדו נמי לא בעינן''' - לקבוע ג' פסוקים בנביא כנגד אותן שקורא המפטיר בתורה:

'''מקום שיש תורגמן שאני''' - שיש טורח לצבור:

'''מתני' אין פורסין על שמע''' - מנין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור את שמע עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שבקריאת שמע. פורסין לשון חצי הדבר:

'''ואין עוברין לפני התיבה''' - שליח צבור:

'''ואין נושאין כפיהן''' - הכהנים:

'''אין קורין בתורה''' - בצבור:

'''אין עושין מעמד ומושב''' - למת כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ז' פעמים לבכות את המת והרוצה לסופדו יספוד והכי תניא (ב&quot;ב דף ק:) אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו:

'''ברכת אבלים''' - מפרש בגמ':

'''ותנחומי אבלים''' - כשחוזרין מן הקברות עומדין ומנחמין את האבל ואין שורה פחותה מעשרה במסכת סנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יט|א}}:

'''ואין מזמנין על המזון בשם''' - נברך אלהינו:

'''והקרקעות''' - של הקדש הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן:

'''ואדם כיוצא בהן''' - אם בא לפדות מיד הקדש ובגמ' מפרש לה:

'''גמ' עדה''' - אין פחותה מעשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב:

'''לאו אורח ארעא''' - להטריח שליח לכך ולקרותן יקרים דא&quot;כ מה הנחת למרובין אין אבלים מן המנין. שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם הטוב בא&quot;י משלם הגמול ולאבלים בפני עצמן אחינו בעל נחמות ינחם אתכם בא&quot;י מנחם אבלים ואינו כוללן יחד:

'''י' כהנים כתובים''' - בפרשת הקדשות שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וכיון דמשלמי בהו עשרה בעינן עשרה גברי:

'''חד לגופיה''' - דכהן בעינן:

'''ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים''' - כיון דטעמא משום מיעוט אחר מיעוט הוא השלישי אינו מיעוט אחר מיעוט וכיון דדרשת ליה שני מיעוט אחר מיעוט איתרבי לישראל כי הדר אתא כהן שלישי אשמועינן דליהוי כהן ולא ישראל וכן ה' וכן ז' וכן ט':

'''עבד איתקש לקרקעות''' - שנאמר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו:

'''מתני' ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד''' - שלא יטעה מתורגמן (מן) המתרגם על פה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''לא''' שנו אלא במקום שאין מתרגמין. ועל זה אנו סומכין שאין אנו מתרגמין הפטרות שבכל ימות השנה וכן הפרשיות: מעיין צורחת

''' אין''' פורסין על שמע פחות מעשרה. בירושלמי מפרש שאם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן אפ&quot;ה גומרין ועל היוצאים הוא אומר ועוזבי ה' יכלו ([[ישעיהו  א]]) וכן הלכה:

''' ואין''' פורסין על שמע. הקונטרס פירש בני אדם שבאו בבית הכנסת אחר שהתפללו הצבור ורוצים לומר קדיש וברכו צריך עשרה ור&quot;ת פירש דבשבעה שלא שמעו עם שלש אחרים סגי וה&quot;נ איתא במס' סופרים. רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנים טעם לדבריהם דכתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' ([[שופטים  ה]]) דאיכא שבע תיבות וי&quot;א אפילו בששה משום דברכו הוי הששי ור&quot;ת כתב בספר הישר בחמשה משום דליכא אלא חמש תיבות עד ברכו ונ&quot;ל אפילו בשלשה שלא שמעו והכי פירושו דקרא בפרוע פרעות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשות אז יתנדב העם לברך ה' וליכא אלא שלש תיבות עד בהתנדב ותלמידי רש&quot;י פירשו משמו דאפילו בשביל אחד שלא שמע יכולים הם לפרוס על שמע ואפילו אותו ששמע כבר יכול להוציא אותן. שלא שמעו כמו שאנו רואים שליח צבור שאף על פי שהתפלל כבר השמונה עשרה ברכות בלחש חוזר ומתפלל בקול רם ואע&quot;פ שכולנו בקיאין עכשיו מ&quot;מ י&quot;ל דאין זה ראייה כל כך דשאני השמונה עשרה ברכות שהרי אם היה מתפלל מתחילה בקול רם שמא לא יכוונו לבם להגיע עם שליח צבור במקום קדושה ומודים ור&quot;ת לא היה רוצה לעשות אפילו לעצמו:

''' ואמר''' ר' יצחק א&quot;ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה. פירש ר&quot;י דלא מיירי בברכת המזון שהרי לא היתה ברחוב העיר כדפי' פרק קמא דכתובות ([[כתובות ח ב|דף ח:]] ושם) אלא מיירי בברכות שהיו אומרים ברחוב העיר במעמדות שהיו עושין לנחם אבלים אבל בשל ברכת המזון סגי בשלשה והוא עצמו מצטרף כדפירש הטעם שם:

''' עשרה''' כהנים כו'. קשיא לי אמאי לא בעי אחד עשר דאין ב&quot;ד שקול בכל דבר שהוא תלוי שעומד בשקול הדעת.:

''' ואדם''' מי קדוש. פירש הקונטרס פ&quot;ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|טו|א}} והא אין נמכר בשוק כעבד לכן אין קדוש וקשיא אמאי לא קאמר דמיירי בעבד כנעני שיכול אדם להקדישו דהא עבד כנעני שפיר קרוי אדם כדאמרינן פ' השולח ([[גיטין לח ב|גיטין לח:]] ושם.) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה לרבות עבדו ושפחתו הכנענים וי&quot;ל דאי איתא דמיירי בעבד כנעני סגי בשלשה אבל בעשרה לא כדאיתא בירושלמי גזרה שמא ישמעו ויברחו וא&quot;ת אימא דההיא ירושלמי איירי בדינא דרבנן אבל בדינא דאורייתא צריך עשרה וא&quot;כ הדר קושיין לדוכתיה דכי פריך אדם מי קדיש לישני דמיירי בעבד כנעני וי&quot;ל דפשיטא ליה דמתניתין חשיב ותני הדינין שצריך לעשות וא&quot;כ אי איתא דאיירי בעבד הא הוה בשלשה ועוד נראה דסבר ליה למקשן דאי איתא דמיירי בעבד הוה ליה לפרושי בהדיא הקרקעות והעבדים תשעה וכהן כדקתני בכל מקום הקרקעות והעבדים [וע&quot;ע תוספות [[סנהדרין טו א|סנהדרין טו.]] ד&quot;ה אדם]:

''' שמין''' אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם וגו'. משמע דעבד עברי איתקש לקרקעות והכי נמי משמע פרק קמא דקדושין ([[קידושין ז א|דף ז.]] ושם) דאשה הוה לה נכסים שיש להן אחריות מטעם דעבד איתקש לקרקע וקשיא דהיינו דווקא עבד כנעני דעליה כתיב קרא דוהתנחלתם אבל עבד עברי לא מצינו כלל דאיתקש לקרקע ודאי ההיא דקדושין יש לדחות כדפירש' שם אבל הכא קשיא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/מגילה/פרק ג|כג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת מגילה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|מגילה|ג|כג|ב}}</text>
      <sha1>fd96s3ya22wvuyvthxsi0l9hcvn3i4l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024492</id>
      <parentid>3024491</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:36:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-40016-02</username>
        <id>45998</id>
      </contributor>
      <origin>3024492</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12157" sha1="mkstv3yadyugmmis92s0r8s0nhb6ozb" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|מגילה|כג|ב|כג א|כד א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;כנגדו נמי לא בעי מתקיף לה רבא והרי {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ז|כא}})}} עולותיכם ספו דלא הויין עשרין וחד וקרינן {{שוליים|א}}שאני התם דסליק עניינא והיכא דלא סליק עניינא לא והאמר רב שמואל בר אבא זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לן אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני דתני רב תחליפא בר שמואל לא שנו אלא במקום שאין תורגמן {{שוליים|ב}}אבל מקום שיש תורגמן פוסק:

'''מתני'''' {{שוליים|ג}}אין פורסין על שמע {{שוליים|ד}}ואין עוברין לפני התיבה {{שוליים|ה}}ואין נושאין את כפיהם {{שוליים|ו}}ואין קורין בתורה {{שוליים|ז}}ואין מפטירין בנביא {{שוליים|ח}}ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים {{שוליים|ט}}ותנחומי אבלים {{שוליים|י}}וברכת חתנים {{שוליים|כ}}ואין מזמנין בשם פחות מעשרה {{שוליים|ל}}ובקרקעות תשעה וכהן {{שוליים|מ}}ואדם כיוצא בהן:

'''גמ' '''מה&quot;מ אמר ר' חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כב|לב}})}} ונקדשתי בתוך בני ישראל {{שוליים|נ}}כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני ר' חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר טז|כא}})}} הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב התם {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר יד|כז}})}} עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה:

ואין עושין מעמד ומושב פחות מעשרה:

כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו'):

מאי ברכת אבלים ברכת רחבה דא&quot;ר יצחק א&quot;ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה {{שוליים|ס}}ואין אבלים מן המנין ברכת חתנים בעשרה {{שוליים|ע}}וחתנים מן המנין:

ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה (וכו'):

כיון דבעי למימר נברך לאלהינו בציר מעשרה לאו אורח ארעא:

והקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן (וכו'):

מנה&quot;מ אמר שמואל עשרה כהנים כתובים בפרשה חד לגופיה (וחד למעוטי) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תשעה ישראלים וחד כהן ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא:

ואדם כיוצא בהן:

אדם מי קדוש אמר רבי אבהו באומר דמי עלי דתניא {{שוליים|פ}}האומר דמי עלי שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כה|מו}})}} והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה:

'''מתני'''' {{שוליים|צ}}הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים {{שוליים|ק}}ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כנגדו נמי לא בעינן''' - לקבוע ג' פסוקים בנביא כנגד אותן שקורא המפטיר בתורה:

'''מקום שיש תורגמן שאני''' - שיש טורח לצבור:

'''מתני' אין פורסין על שמע''' - מנין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור את שמע עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שבקריאת שמע. פורסין לשון חצי הדבר:

'''ואין עוברין לפני התיבה''' - שליח צבור:

'''ואין נושאין כפיהן''' - הכהנים:

'''אין קורין בתורה''' - בצבור:

'''אין עושין מעמד ומושב''' - למת כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ז' פעמים לבכות את המת והרוצה לסופדו יספוד והכי תניא (ב&quot;ב דף ק:) אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו:

'''ברכת אבלים''' - מפרש בגמ':

'''ותנחומי אבלים''' - כשחוזרין מן הקברות עומדין ומנחמין את האבל ואין שורה פחותה מעשרה במסכת סנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|יט|א}}:

'''ואין מזמנין על המזון בשם''' - נברך אלהינו:

'''והקרקעות''' - של הקדש הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן:

'''ואדם כיוצא בהן''' - אם בא לפדות מיד הקדש ובגמ' מפרש לה:

'''גמ' עדה''' - אין פחותה מעשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב:

'''לאו אורח ארעא''' - להטריח שליח לכך ולקרותן יקרים דא&quot;כ מה הנחת למרובין אין אבלים מן המנין. שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם הטוב בא&quot;י משלם הגמול ולאבלים בפני עצמן אחינו בעל נחמות ינחם אתכם בא&quot;י מנחם אבלים ואינו כוללן יחד:

'''י' כהנים כתובים''' - בפרשת הקדשות שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וכיון דמשלמי בהו עשרה בעינן עשרה גברי:

'''חד לגופיה''' - דכהן בעינן:

'''ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים''' - כיון דטעמא משום מיעוט אחר מיעוט הוא השלישי אינו מיעוט אחר מיעוט וכיון דדרשת ליה שני מיעוט אחר מיעוט איתרבי לישראל כי הדר אתא כהן שלישי אשמועינן דליהוי כהן ולא ישראל וכן ה' וכן ז' וכן ט':

'''עבד איתקש לקרקעות''' - שנאמר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו:

'''מתני' ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד''' - שלא יטעה מתורגמן (מן) המתרגם על פה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''לא''' שנו אלא במקום שאין מתרגמין. ועל זה אנו סומכין שאין אנו מתרגמין הפטרות שבכל ימות השנה וכן הפרשיות: 

''' אין''' פורסין על שמע פחות מעשרה. בירושלמי מפרש שאם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן אפ&quot;ה גומרין ועל היוצאים הוא אומר ועוזבי ה' יכלו ([[ישעיהו  א]]) וכן הלכה:

''' ואין''' פורסין על שמע. הקונטרס פירש בני אדם שבאו בבית הכנסת אחר שהתפללו הצבור ורוצים לומר קדיש וברכו צריך עשרה ור&quot;ת פירש דבשבעה שלא שמעו עם שלש אחרים סגי וה&quot;נ איתא במס' סופרים. רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנים טעם לדבריהם דכתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' ([[שופטים  ה]]) דאיכא שבע תיבות וי&quot;א אפילו בששה משום דברכו הוי הששי ור&quot;ת כתב בספר הישר בחמשה משום דליכא אלא חמש תיבות עד ברכו ונ&quot;ל אפילו בשלשה שלא שמעו והכי פירושו דקרא בפרוע פרעות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשות אז יתנדב העם לברך ה' וליכא אלא שלש תיבות עד בהתנדב ותלמידי רש&quot;י פירשו משמו דאפילו בשביל אחד שלא שמע יכולים הם לפרוס על שמע ואפילו אותו ששמע כבר יכול להוציא אותן. שלא שמעו כמו שאנו רואים שליח צבור שאף על פי שהתפלל כבר השמונה עשרה ברכות בלחש חוזר ומתפלל בקול רם ואע&quot;פ שכולנו בקיאין עכשיו מ&quot;מ י&quot;ל דאין זה ראייה כל כך דשאני השמונה עשרה ברכות שהרי אם היה מתפלל מתחילה בקול רם שמא לא יכוונו לבם להגיע עם שליח צבור במקום קדושה ומודים ור&quot;ת לא היה רוצה לעשות אפילו לעצמו:

''' ואמר''' ר' יצחק א&quot;ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה. פירש ר&quot;י דלא מיירי בברכת המזון שהרי לא היתה ברחוב העיר כדפי' פרק קמא דכתובות ([[כתובות ח ב|דף ח:]] ושם) אלא מיירי בברכות שהיו אומרים ברחוב העיר במעמדות שהיו עושין לנחם אבלים אבל בשל ברכת המזון סגי בשלשה והוא עצמו מצטרף כדפירש הטעם שם:

''' עשרה''' כהנים כו'. קשיא לי אמאי לא בעי אחד עשר דאין ב&quot;ד שקול בכל דבר שהוא תלוי שעומד בשקול הדעת.:

''' ואדם''' מי קדוש. פירש הקונטרס פ&quot;ק דסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|טו|א}} והא אין נמכר בשוק כעבד לכן אין קדוש וקשיא אמאי לא קאמר דמיירי בעבד כנעני שיכול אדם להקדישו דהא עבד כנעני שפיר קרוי אדם כדאמרינן פ' השולח ([[גיטין לח ב|גיטין לח:]] ושם.) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה לרבות עבדו ושפחתו הכנענים וי&quot;ל דאי איתא דמיירי בעבד כנעני סגי בשלשה אבל בעשרה לא כדאיתא בירושלמי גזרה שמא ישמעו ויברחו וא&quot;ת אימא דההיא ירושלמי איירי בדינא דרבנן אבל בדינא דאורייתא צריך עשרה וא&quot;כ הדר קושיין לדוכתיה דכי פריך אדם מי קדיש לישני דמיירי בעבד כנעני וי&quot;ל דפשיטא ליה דמתניתין חשיב ותני הדינין שצריך לעשות וא&quot;כ אי איתא דאיירי בעבד הא הוה בשלשה ועוד נראה דסבר ליה למקשן דאי איתא דמיירי בעבד הוה ליה לפרושי בהדיא הקרקעות והעבדים תשעה וכהן כדקתני בכל מקום הקרקעות והעבדים [וע&quot;ע תוספות [[סנהדרין טו א|סנהדרין טו.]] ד&quot;ה אדם]:

''' שמין''' אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם וגו'. משמע דעבד עברי איתקש לקרקעות והכי נמי משמע פרק קמא דקדושין ([[קידושין ז א|דף ז.]] ושם) דאשה הוה לה נכסים שיש להן אחריות מטעם דעבד איתקש לקרקע וקשיא דהיינו דווקא עבד כנעני דעליה כתיב קרא דוהתנחלתם אבל עבד עברי לא מצינו כלל דאיתקש לקרקע ודאי ההיא דקדושין יש לדחות כדפירש' שם אבל הכא קשיא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/מגילה/פרק ג|כג ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת מגילה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|מגילה|ג|כג|ב}}</text>
      <sha1>mkstv3yadyugmmis92s0r8s0nhb6ozb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חגיגה יג א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167464</id>
    <revision>
      <id>3024335</id>
      <parentid>1312194</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:18:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11653" sha1="ob97f1rzekgn4otvh7cbche1g56lvac" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|חגיגה|יג|א|יב ב|יג ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בבתי גואי הא בבתי בראי ואמר רב אחא בר יעקב עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל א|כב}})}} ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא עד כאן יש לך רשות לדבר מכאן ואילך אין לך רשות לדבר שכן כתוב בספר בן סירא {{קטן|([[בן סירא ג|בן סירא ג, יט-כ]])}} במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות תניא אמר רבן יוחנן בן זכאי מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו יד|יד}})}} אעלה על במתי עב אדמה לעליון יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד כל העולם כולו עליו במלכותו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים צ|י}})}} ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה והלא מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע למעלה מהן חיות הקדש רגלי החיות כנגד כולם קרסולי החיות כנגד כולן שוקי החיות כנגד כולן רכובי החיות כנגד כולן ירכי החיות כנגד כולן גופי החיות כנגד כולן צוארי החיות כנגד כולן ראשי החיות כנגד כולן קרני החיות כנגד כולן למעלה מהן כסא כבוד רגלי כסא הכבוד כנגד כולן כסא הכבוד כנגד כולן מלך אל חי וקים רם ונשא שוכן עליהם ואתה אמרת אעלה על במתי עב אדמה לעליון אך אל שאול תורד אל ירכתי בור:

ולא במרכבה ביחיד:

תני רבי חייא {{שוליים|א}}אבל מוסרין לו ראשי פרקים אמר רבי זירא אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב ב&quot;ד ולכל מי שלבו דואג בקרבו איכא דאמרי והוא שלבו דואג בקרבו אמר רבי אמי אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו ג|ג}})}} שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש ואמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קמז|כ}})}} לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום א&quot;ל רבי יוחנן לרבי אלעזר תא אגמרך במעשה המרכבה א&quot;ל לא קשאי כי קש נח נפשיה דרבי יוחנן א&quot;ל ר' אסי תא ואגמרך במעשה מרכבה א&quot;ל אי זכאי גמירתא מר' יוחנן רבך רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית אמרו ליה ליגמור לן מר מעשה מרכבה אמר להו אגמרון לי מעשה בראשית בתר דאגמרון אמרו ליה ליגמרון מר במעשה מרכבה אמר להו תנינא בהו {{קטן|({{הפניה לפסוק|שיר השירים ד|יא}})}} דבש וחלב תחת לשונך {{שוליים|ב}}דברים המתוקין מדבש וחלב יהו תחת לשונך ר' אבהו אמר מהכא {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי כז|כו}})}} {{שוליים|ג}}כבשים ללבושך דברים שהן כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך אמרו ליה תנינן בהו עד {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל ב|א}})}} ויאמר אלי בן אדם אמר להו הן הן מעשה המרכבה מיתיבי עד היכן מעשה המרכבה רבי אומר עד {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל א|כז}})}} וארא בתרא ר' יצחק אומר עד החשמל עד וארא מגמרינן מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים איכא דאמרי עד וארא מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך אם הוא חכם מבין מדעתו אין אי לא לא ומי דרשינן בחשמל והא ההוא ינוקא דדרש בחשמל ונפקא נורא ואכלתיה שאני ינוקא דלאו מטי זימניה אמר רב יהודה ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה מה עשה העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו ת&quot;ר מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל והיה מבין בחשמל ויצאה אש מחשמל ושרפתו וביקשו לגנוז ספר יחזקאל אמר להם חנניה בן חזקיה אם זה חכם הכל חכמים הן מאי חשמל אמר רב יהודה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בבתי גואי''' - ונהורא עמיה שרא:

'''במופלא ממך''' - במובדל ומופרש ממך שלא רצה הקב&quot;ה לגלות לך:

'''לאותו רשע''' - נבוכדנצר:

'''עליו''' - לשון נקיה היא כלומר על עצמו ולא עלי:

'''רגלי החיות''' - עובי פרסותיהן:

'''קרסולי''' - אסתיורא שקורין קביליי&quot;א בלעז:

'''שוק''' - הוא עצם הנמכר עם הרגל:

'''רכובי''' - הוא עצם הירך הסמוך לשוק ירך הוא עצם הקולית התקוע במתנים:

'''ראשי פרקים''' - ראשי פרשיות שבה:

'''שלבו דואג''' - ואינו מיקל את ראשו:

'''איכא דאמרי והוא שלבו דואג בקרבו''' - תרתי בעינן:

'''סתרי תורה''' - כגון מעשה המרכבה וספר יצירה ומעשה בראשית והיא ברייתא:

'''יועץ וחכם חרשים ונבון לחש''' - לקמן מפרש להו:

'''לא קשאי''' - לא זקנתי ובעינן לבו דואג:

'''מעשה המרכבה ומעשה בראשית''' - ברייתות הן:

'''כבשונו של עולם''' - סתרו של עולם כמו רישא בכבשא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|צג|ב}} בהדי כבשי דרחמנא למה לך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|י|א}} ממני יצאו כבושין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מכות|כג|ב}}:

'''תנינא עד ויאמר אלי בן אדם''' - כבר שנינו עד ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגליך:

'''הן הן מעשה המרכבה''' - אם עד כאן שניתם הרבה שניתם ששני מקראות הללו שהן וארא כעין החשמל וגו' כמראה הקשת וגו' הם שהקפידו עליהם חכמים מלדורשם שהן מדברין בצורת שכינה ומראהו:

'''מיתיבי''' - גרסינן ולא גרסינן ומי הוי מעשה המרכבה עד הכא:

'''עד וארא''' - כעין החשמל ולא הוא בכלל:

'''עד החשמל''' - עד התיבה הזו והיא בכלל לידרש:

'''עד וארא מגמר גמרינן''' - כלומר הכי קאמר עד היכן מעשה מרכבה שנתנו לדרוש עד וארא או עד החשמל ומשם עד ויאמר הן הן מעשה מרכבה שהקפידו עליהן חכמים:

'''נגנז ספר יחזקאל''' - שיש בסופו דברים בקרבנות שסותרין דברי תורה:

'''גרבי שמן''' - להדליק:

'''והיה מבין בחשמל''' - לדרוש מהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;בן בנו של נמרוד הרשע. לאו דוקא שהרי כוש ילד את נמרוד ולא מצינו אותו רשע מזרע כוש אלא על שם מעשיו שמלך גם הוא בשנער:

''' שבעים''' שנה. לאו משום שלא היה קשיש יותר שהרי צא וחשוב מימות סנחריב שסמוך למפלתו גבי שליחות ששלח בלאדן לחזקיהו מצינו שהיה סופר בביתו ומשם זכה למלכות כדאשכחן באגדות חלק {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|צו|א}} אלא אורחא דמילתא קא חשיב:

''' ורגלי''' החיות כנגד כולם. יש מגיהין בקדושתא שיסד הקליר [[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|וחיות אשר הנה מרובעות לכסא]] כף רגל חמש מאות וחמש עשרה ומוחקים הוי&quot;ו ואומרים כי כן עולה לפי חשבון שבכאן למנין ז' רקיעים וח' אוירים הוא ט&quot;ו פעמים ת&quot;ק והיינו מנין ישרה ש&quot;ר ת&quot;ק וי&quot;ה לסימנא שכן עולה ט&quot;ו פעמים כך ומיהו בחנם מחקוהו שיסד דבריו ע&quot;פ הירושלמי דהרואה א&quot;ר לוי מארץ ועד לרקיע מהלך ת&quot;ק שנה אמר ר' ברכיה ור' חלבו בש&quot;ר (בא) סמוקה גדול מזה רגל אחד כמנין ישר&quot;ה ראה כמה גבוה מעולמו כו' משמע כמנין שיסד ת&quot;ק ט&quot;ו וכן היה דרכו שבכמה מקומות היה מניח שיטת הש&quot;ס שלנו כדי לאחוז שיטת הש&quot;ס ירושלמי שהוא היה תנא והוא היה ר&quot;א ברבי שמעון דקרי עליה מכל אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן (ויקרא רבה פ&quot;ל) ובימיו מקדשים ע&quot;פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד):

''' אין''' מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים. היה קשה להר&quot;ר אלחנן תיפוק ליה דעובד כוכבים העוסק בתורה חייב מיתה כדאמר בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט. ושם) עובד כוכבים העוסק בתורה חייב מיתה והמלמדו עובר אלפני עור לא תתן מכשול וכי תימא בז' מצות דידהו דאינו חייב מיתה כדאמר הש&quot;ס התם והא מצוה איכא למוסרם להם ונפקא לן מהאי קרא אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ([[ויקרא  יח]]) כהן ולוי לא נאמר אלא אדם שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה וכו' וי&quot;ל דהכא מיירי אפילו היכא דאיכא עובד כוכבים אחר שרוצה ללמדו דליכא לפני עור כדאמרינן בע&quot;ז (דף ו:) המושיט כוס יין לנזיר עובר אלפני עור והני מילי דקאי אתרי עברא דנהרא שבלאו נתינתו אי אפשר להביאו אליו אבל אי לאו הכי אינו עובר אלפני עור הכא נמי אפילו במקום שעובד כוכבים אחר רוצה ללמדו דליכא לפני עור מכל מקום אסור משום מגיד דבריו ליעקב וכו' ([[תהלים  קמז]]):&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/חגיגה/פרק ב|יג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת חגיגה]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|חגיגה|ב|יג|א}}</text>
      <sha1>ob97f1rzekgn4otvh7cbche1g56lvac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יבמות טז ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167508</id>
    <revision>
      <id>3024405</id>
      <parentid>1386568</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:08:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024405</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13953" sha1="q3dvtrzdru20l3l2l5l74d4v505skug" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|יבמות|טז|ב|טז א|יז א}}
{{צנזורה}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;קפסיק ותני מבין העובדי כוכבים ואפי' מן תרמוד ואמר רבי יוחנן זאת אומרת מקבלין גרים מתרמוד וכי תימא זאת ולא ס&quot;ל והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן מתרמוד מאי טעמא לא פליגי בה רבי יוחנן וסביא חד אמר משום עבדי שלמה וחד אמר משום בנות ירושלים בשלמא למ&quot;ד משום עבדי שלמה קסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר אלא למ&quot;ד משום בנות ירושלים מאי היא פליגי בה רב יוסף ורבנן ותרוייהו משמיה דרבה בר בר חנה חד אמר תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי קשתויי וחד אמר תריסר אלפי גברי ומנייהו שיתא אלפי קשתויי בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על בנות ירושלים שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|איכה ה|יא}})}} נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן פסוק זה שר העולם אמרו {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים לז|כה}})}} נער הייתי גם זקנתי מאן אמריה אילימא קודשא בריך הוא מי איכא זקנה קמיה ואלא דוד אמריה מי קשיש כולי האי אלא ש&quot;מ שר העולם אמרו ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|איכה א|י}})}} ידו פרש צר על כל מחמדיה זה עמון ומואב בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל הכל נפנו על כסף וזהב והם נפנו על ס&quot;ת אמרו זה שכתוב בו {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים כג|ד}})}} לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' ישרף באש {{קטן|({{הפניה לפסוק|איכה א|יז}})}} צוה ה' ליעקב סביביו צריו אמר רב כגון הומניא לפום נהרא אמר רב יהודה א&quot;ר אסי עובד כוכבים שקידש בזמן הזה חוששין לקדושין שמא מעשרת השבטים הוא והא כל דפריש מרובא פריש בדוכתא דקביעי דאמר רבי אבא בר כהנא {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב יח|יא}})}} וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי חלח זה חלזון וחבור&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואפי' מתרמוד''' -  אלמא לאו בספק ישראל קיימי:

'''מקבלים גרים''' -  ולא אמרי' ישראלים ממזרים הם:

'''מתרמוד מ&quot;ט לא''' -  מקבלים:

'''עבדי שלמה''' -  שנשאו בנות ישראל מחמת עושרן ודרין שם בחזקת {עובדי כוכבים}&lt;גוים&gt; וקסבר {עובד כוכבים}&lt;גוי&gt; ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר:

'''משום בנות ירושלים''' -  לקמיה מפרש לה בנות ירושלים בחורבנה כשבאו {עובדי כוכבים}&lt;גוים&gt; ונשאום: ה&quot;ג אלא למ&quot;ד משום בנות ירושלים מאי היא:

'''קשתויי''' -  מושכי קשת:

'''נער הייתי''' -  איידי דאזכריה הא דלעיל נקט ליה הכא:

'''שר העולם''' -  מלאך:

'''הומניא לפום נהרא''' -  בהומניא {יונים}&lt;גוים&gt; הם ומצירין לבני פום נהרא שהם ישראל עניים:

'''מעשרת שבטים הוא''' -  שנשאו {עובדות כוכבים}&lt;גויות&gt; וקסבר {דעובדת כוכבים}&lt;דגויה&gt; שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר:

'''בדוכתא דקביעי''' -  בני עשרת השבטים וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי והיכא קביעי כדכתיב וינחם בחלח ובחבור:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''רבי''' יוחנן וסביא אמרי אין מקבלין גרים מן התרמודיים. תימה היכי פליג ר' יוחנן אחגי הנביא ושמא סבר ר' יוחנן שלא אמרה חגי מעולם:

''' קא''' פסיק ותני אפי' מתרמוד. תימה דלמא לבד מתרמוד כדאמרי' בפ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|ו|א}} לא לבר מבבל:

''' אמוראי''' נינהו ואליבא דרבי יוחנן. דההוא דסבר אין מקבלים גרים מן התרמוד לית ליה אליבא דרבי יוחנן שתהא הלכה כסתם משנה א&quot;נ סבר מן העובדי כוכבים טהורים לבד מתרמוד ומיהו ע&quot;כ צ&quot;ל דל&quot;ל הלכה כסתם משנה דהא קסבר עובדי כוכבים ועבד הבא על ישראלית הולד ממזר וסתם מתני' דהאומר (קדושין דף סו:) סברה דהולד כשר דלר&quot;ע דוקא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין הוא דהוי ממזר מעובד כוכבים ועבד כדמוכח בפרק עשרה יוחסין (שם עה: ושם) ומתני' דהאומר סוברת דקידושין תופסין בחייבי לאוין דקתני כל מקום שיש קידושין ויש שם עבירה כגון ממזרת ונתינה לישראל וא&quot;כ אין ממזר מעובד כוכבים ועבד והא דקתני התם כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש עליה קידושין מעל אחרים הולד ממזר היינו כמו שמפרש התם ואיזו היא כגון הבא על אחת מכל עריות שבתורה ולא מעובד כוכבים ועבד אע&quot;ג דעובד כוכבים ועבד נמי אין לה עליו קידושין ויש עליה קידושין מעל אחרים וכה&quot;ג איכא בגמרא ואע&quot;ג דאיכא סתמא אחרינא לקמן בפרק אלמנה (דף סט:) דסברה דיש ממזר מעובד כוכבים ועבד מ&quot;מ מאי אולמיה דהך סתמא מהך סתמא דכה&quot;ג פריך בריש שבועות {{הפניה-גמ|שבועות|ד|א}} ובמרובה (ב&quot;ק סט:) ובכמה דוכתי והכא דפריך ומי א&quot;ר יוחנן הכי הוה מצי למיפרך מסתם דמתני' דפרק האומר אלא דניחא ליה למיפרך ממתני' דנדה דאמר רבי יוחנן בהדיא דמקבלים גרים מן התרמוד ולעיל אמר דאין מקבלים ועוד דמתני' דנדה אלימא טפי לאקשויי מינה משום דהתם מוכח דלא באו עליהן עובד כוכבים ועבד דאי באו עליהם אמאי כתמיהן טהורים וליכא למימר משום דסברה דהולד כשר דבתר עובד כוכבים ועבד שדינן ליה דהא משמע דאתיא נמי כרבי יהודה דאיירי ברישא ורבי יהודה על כרחך סבר דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כדפי' לעיל גבי מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת:

''' בשלמא''' למ&quot;ד משום עבדי שלמה קסבר כו'. וא&quot;ת ל&quot;ל למיתלי טעמא משום ממזרות הוה ליה למימר משום עבדי שלמה דעבדים אסורין בישראלית וי&quot;ל דמסתמא נתייאשו הבעלים מהם ואיכא למ&quot;ד בפ' השולח (גיטין לט:) נתיאשתי מפלוני עבדי אינו צריך גט שחרור:

''' סבר''' עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. וכן בפ' החולץ (לקמן מה. ושם) סוגיא דהש&quot;ס אזלא דר' יוחנן אית ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר מ&quot;מ נראה אמת דלרבי יוחנן הולד כשר דבכל דוכתי קי&quot;ל דרבי יוחנן אית ליה כסתם משנה וסתם משנה דהאומר (קדושין סו:) סברה דהולד כשר אע&quot;ג דמתני' דפרק אלמנה (לקמן סט:) סברה דהולד ממזר מעובד כוכבים ועבד מ&quot;מ נראה לסמוך טפי אסתמא דמתני' דהאומר [משום דמיתניא גבי הילכתא. פסיקתא דקדושין] וכיוצא בה קרי הלכתא פסיקתא בהגוזל קמא (ב&quot;ק קב.) וכל הנהו דסברי הולד ממזר אתו כר&quot;ע כדאמרינן בעשרה יוחסין (קדושין עה:) וסברי לה כר&quot;ע דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר והתם נמי משמע דרבי יוחנן משום ר' ישמעאל סבר הולד כשר וא&quot;ת והיכי פשיטא ליה התם דלר&quot;ע הוי ממזר מעובד כוכבים ועבד דלמא גמר מאשת אב או מאנוסת אביו דלא תפסי בה לדידיה [אבל לאחריני תפסי] לאפוקי הני דלא תפסי לא לדידיה ולא לאחריני דהכי איכא מ&quot;ד בפ' החולץ (לקמן מה:) וי&quot;ל דתנן בהדיא בפ' אלמנה (לקמן סט:) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר וע&quot;כ ר&quot;ע היא וא&quot;ת בשלמא מעבד הוי ממזר דבעבד איכא לאו אלא מעובד כוכבים אמאי הוי ממזר ב&quot;ד של שם גזרו ומדאורייתא ביאת היתר היא וי&quot;ל אע&quot;ג דביאת היתר היא מדאורייתא בצנעא מ&quot;מ כיון דלא תפסי בה קידושין הוי ממזר כמו בעבד דאפילו ר&quot;ש התימני היה מודה אי לאו משום דלא תפסי בה קידושין לא לדידיה ולא לאחריני והואיל דמעבד הוי ממזר לר&quot;ע דאע&quot;ג דלא תפסי ביה קדושין לא לדידיה ולא לאחריני ה&quot;ה מעובד כוכבים א&quot;נ מעובד כוכבים לא הוי ממזר אלא מדרבנן ובכל מקום מזכיר עובד כוכבים אגב עבד כמו שמזכיר חלוצה אגב גרושה בכל דוכתי ובאלו הן הלוקין (מכות יג.) והראשון עיקר:

''' פסוק''' זה שר העולם אמרו. קשיא לר&quot;ת דעשה הפייט השר המשרת נער נקרא הוא מטטרון הנכבד והנורא אלמא מטטרון הוא שר העולם שנקרא נער ובפיוט אחר (ב[[אשנבי שחקים|אופן לשמחת תורה]]) יסד תוקף מטטרון שר הנהפך לאש מבשר משמע דחנוך הוא מטטרון ואי אפשר שיהיה חנוך שר העולם דבפרק אלו טרפות. (חולין ס. ושם) אמר דבששת ימי בראשית פתח שר העולם ואמר ישמח ה' במעשיו וחנוך לא היה במעשה בראשית וי&quot;ל דמטטרון אין זה שר העולם והא דנקרא נער לא משום דכתיב נער הייתי וגם זקנתי אלא נער שכן היה שמו ובפסיקתא. בח' שמות של מטטרון מונה נמי נער ועוד דאגדות חולקות זו על זו דבבראשית רבה י&quot;א דחנוך מת כדמתרגמי' כי לקח אותו ([[בראשית  ה]]) המית יתיה ובריש מסכת דרך ארץ. משמע דנכנס לג&quot;ע בחייו:

''' עובד''' כוכבים שקדש בזמן הזה חוששין לקידושין חיישינן כו'. פי' בקונטרס דקסבר עובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר ותימה דבכמה משניות מוכח דאין מתייחס אלא אחריה דתנן לקמן בפ&quot;ב (ד' כב.) מי שיש לו בן מכל מקום [פוטר אשת אביו מן הייבום] חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן העובדת כוכבים ותנן נמי בפרק האומר (קדושין סו: ושם) דולד שפחה ועובדת כוכבים כמותה ולא הוי ממזר ונראה דלא קשיא כל כך דהנהו משניות סברי דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וה&quot;ה איפכא ורב אסי סבר כר&quot;ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והולד ממזר מעובד כוכבים ועבד והוא הדין הבא על שפחה ועובדת כוכבים ונראה דטעמא דרב יהודה אמר רב אסי משום בנות ולית ליה בנתיה דההוא דרא איצטרויי איצטרו ועל כרחך רבי יוחנן דאמר וכולן לפסול לא משום שבאו על העובדות כוכבים דהא בפ' שני (לקמן כג. ושם) בהדיא סבר כשמואל דאין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה אלא משום בנות הוא דקאמר לפסול ולית ליה דאיצטרויי איצטרו ואע&quot;ג דרב יהודה אית ליה בהחולץ (לקמן מה.) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר הכא משמיה דרב אסי קאמר:

''' בדוכתא''' דקביעי. דבדוכתייהו הוו רובא מעשרת שבטים ולא כמו שפירש בקונטרס משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי דאי אזיל איהו לגבה כל דפריש מרובא פריש כדאמרינן בסוף פרק קמא דכתובות {{הפניה-גמ|כתובות|טו|א}}:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת יבמות]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|יבמות|א|טז|ב}}</text>
      <sha1>q3dvtrzdru20l3l2l5l74d4v505skug</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עבודה זרה יז א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169658</id>
    <revision>
      <id>3024345</id>
      <parentid>2888910</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12764" sha1="jinnosmoponspzrt4jilp9z6wydyw3o" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עבודה זרה|יז|א|טז ב|יז ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;והנאך ועליו נתפסת אמר לו עקיבא הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי ומצאתי אחד [מתלמידי ישו הנוצרי] ויעקב איש כפר סכניא שמו אמר לי כתוב בתורתכם {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים כג|יט}})}} לא תביא אתנן זונה [וגו'] מהו לעשות הימנו בית הכסא לכהן גדול ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך לימדני [ישו הנוצרי] {{קטן|({{הפניה לפסוק|מיכה א|ז}})}} [כי] מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום הטנופת ילכו והנאני הדבר על ידי זה נתפסתי למינות ועברתי על מה שכתוב בתורה {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי ה|ח}})}} הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו הרשות ואיכא דאמרי הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה אמר רב חסדא ארבע אמות ורבנן [האי] מאתנן זונה מאי דרשי ביה כדרב חסדא דאמר רב חסדא כל זונה שנשכרת לבסוף היא שוכרת שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל טז|לד}})}} ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך [ותהי להפך] ופליגא דרבי פדת דאמר רבי פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יח|ו}})}} איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה עולא כי הוה אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו ואמרי לה אבי חדייהו ופליגא דידיה אדידיה דאמר עולא קריבה בעלמא אסור משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי ל|טו}})}} לעלוקה שתי בנות הב הב מאי הב הב אמר מר עוקבא [קול] שתי בנות שצועקות מגיהנם ואומרות בעולם הזה הבא הבא ומאן נינהו מינות והרשות איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול גיהנם צועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה הבא הבא {{קטן|({{הפניה לפסוק|משלי ב|יט}})}} כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים וכי מאחר שלא שבו היכן ישיגו הכי קאמר ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מיית והא ההיא דאתאי לקמיה דרב חסדא ואמרה ליה קלה שבקלות עשתה בנה הקטן מבנה הגדול ואמר לה רב חסדא טרחו לה בזוודתא ולא מתה מדקאמרה קלה שבקלות עשתה מכלל דמינות [נמי] הויא בה ההוא דלא הדרא בה שפיר ומשום הכי לא מתה איכא דאמרי ממינות אין מעבירה לא והא ההיא דאתאי קמיה דרב חסדא ואמר לה [רב חסדא זוידו לה זוודתא] ומתה מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות נמי הויא בה ומעבירה לא והתניא אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו נד|י}})}} כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו נא|ו}})}} כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו כד|כג}})}} וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו לד|ד}})}} ונמקו כל צבא השמים אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא [והא הכא בעבירה הוה ומית] התם נמי כיון דאביק בה טובא כמינות דמיא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי רבי חנינא ורבי יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפיתחא דבי זונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''והנאך''' -  ישר [הדבר] בעיניך:

'''לכהן גדול''' -  שפירש מביתו לפני יום הכפורים ללשכת פרהדרין ושם היו מתקנים לו כל צרכיו:

'''והרשות''' -  שולטנות שנותנין עיניהן בבעלי ממון להרגן וליטול ממונן:

'''ורבנן''' -  דלית להו האי דבר מינות דיעקב:

'''לבסוף''' -  היא נבזית בעיני כל ושוכרתן והכי משמע מאתנן זונה קבצה קבצה מאתנן הזונה ובאתנן זונה ישוב להינתן:

'''ופליגא דרבי פדת''' -  הני ארבע אמות דרב חסדא:

'''אבי ידייהו''' -  בזרועותיהן:

'''אבי חדייהו''' -  חזה דרך בני אדם כשיוצאין מבית הכנסת מיד הוא נושק לאביו ולאמו ולגדול ממנו בארכובה או בפס ידיו [משום כבוד]:

'''שצועקות מגיהנם''' -  על רוב ייסורי גיהנם:

'''מינות''' -  צועקת הבא תקרובת לעבודת כוכבים:

'''רשות''' -  צועקת הבא ממון ודורונות וארנונא ומס למלך:

'''לא ישובון''' -  כל המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות אינם שבין ואם שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית יצרם וזו גזירת מלך עליהם למות:

'''קלה שבקלות''' -  עבירה קלה שבידה זו היא שעשתה בנה קטן מבנה [גדול בנה] הגדול בא עליה והולידה ממנו בנה הקטן ובאה לקבל דין ולשוב בתשובה:

'''בזוודתא''' -  תכריכין צידה לדרך ([[בראשית  מב]]) מתרגמינן זוודין לאורחא ותכריכין הן צידה לדרך מתים:

'''ה&quot;ג מדקאמרה קלה שבקלות''' -  ולא מתה אתקפתא היא ואיכא דמותבי הכי אמינות אין מעבירה לא והא ההיא דאתיא כו' ומתה ומשנינן מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות נמי הוה בה ומשום הכי מתה:

'''הרגל דבר''' -  תשמיש. הרגל התחלה כמו (אבות פ&quot;ג מי&quot;ג) מרגילין את האדם לערוה ממשיכין [והיינו התחלה]:

'''הפיחה''' -  רוח:

'''פצי אפיתחא דעבודת כוכבים''' -  פתוח לפתח עבודת כוכבים כמו ([[תהלים  כב]]) פצו עלי פיהם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''ויעקב''' איש כפר סכניא שמו. צ&quot;ל דאין זה יעקב מינאה דפרק אין מעמידין (לקמן דף כח.) דרמא סמא לרבי אבהו דודאי אותו יעקב לא האריך ימים כ&quot;כ אלא. נראה דההוא שבא לרפאות את בן דמא (לקמן כז:) אבל יעקב מינאה דרבי אבהו יכול להיות שהוא אותו דפרק כיסוי הדם {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|פד|א}} גבי רבא:

''' מהו''' לעשות בית הכסא לכ&quot;ג. נראה דלאו מדאורייתא קא בעי דפשיטא דשרי דהא אפילו ריקועים דבית קדשי הקדשים הוה שרי אי לאו ריבויא דקרא בפרק כל הצלמים (לקמן דף מו:) אבל מידי דהר הבית פשיטא דשרי דהא אפי' פרה אימעיטא פרק כל הצלמים מקרא דבית ה' פרט לפרה שאינה באה לבית:

''' הרחק''' מעליה דרכך זו מינות. והא דאמרי' בפרק כל כתבי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קטז|א}} דכמה אמוראי הוו אזלי לבי אבידן זהו להתווכח עמם ולא היה מקום מינות ממש אלא מקום ויכוח ומתקבצים שם חכמי עובדי כוכבים ונושאין ונותנים בדינים ומאן דלא הוה אזיל היינו מיראה שלא יהרגום וכן משמע דאמר רב נחמן אנא מינייהו ומסתפינא מינייהו ודלא כפ&quot;ה שפירש בסמוך שהוא מקום עבודת כוכבים:

''' ופליגא''' דרבי פדת. וא&quot;ת ומאי פליגא דלמא לעולם אמרו רב חסדא ור' פדת שמן התורה אינו אסור אלא קריבה של גלוי עריות אבל מגזירת חכמים צריך להרחיק ד' אמות וה&quot;נ קשיא פ&quot;ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|יג|א}} על ההיא דאמר ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור אף נדה כן ועלה קאמר ופליגא דר' פדת דא&quot;ר פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד ומאי קאמר וכי בא ר' פדת לומר דאשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה שרי והלא שנינו במשנה (שם דף יא.) לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה לכך נראה לר&quot;י דה&quot;ק הכא והתם דמה שאנו דורשים מלשון קריבה הכא ארבע אמות והתם הוא בבגדו כו' פליגא דר' פדת דלר' פדת אין לשון קריבה בין בדברי תורה בין בדברי קבלה אלא גלוי עריות ממש ואפילו אסמכתא לעשות הרחקה ד' אמות אין ללמוד ממנה:

''' ופליגא''' דידיה אדידיה. ומה שהיה מיקל לעצמו היינו משום דדמיין עליה כי כשורא כדאמרי' בריש פ&quot;ב דכתובות {{הפניה-גמ|כתובות|יז|א}}:

''' לעלוקה.''' לפי הפשט היינו גיהנם וכן יסד הפייט ב[[אין צור חלף|זולת של חנוכה]] יקדו בהבהבי עלק ור&quot;ת הקשה דבפ&quot;ב דעירובין (דף יט. ושם ד&quot;ה והאיכא) דחשיב שמות גיהנם לא קחשיב האי לכך נראה לו דשם חכם הוא כמו ([[משלי  ל]]) לאיתיאל (ושם לא) למואל אבל אין לומר שהוא משמות שלמה כמו אגור וקהלת דבמדרש של ג' דברים קחשיב איתיאל בשמות שלמה ולא קחשיב האי בהדייהו:

''' עד''' שאנו מבקשים עליך רחמים. לא השיבו לו כך אלא היה אומר בלבו שכך יוכלו להשיב א&quot;נ שר של הרים היה משיב כן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|עבודה זרה|א|יז|א}}
[[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת עבודה זרה]]</text>
      <sha1>jinnosmoponspzrt4jilp9z6wydyw3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עבודה זרה לה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169694</id>
    <revision>
      <id>3024396</id>
      <parentid>1182276</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:59:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024396</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13390" sha1="5aae0wnxizpkz3eibventg99803m18a" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עבודה זרה|לה|א|לד ב|לה ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;מכלל דאיסורי הנאה שרו פרשייהו ומדקא&quot;ל מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודת כוכבים וקא מהדר ליה א&quot;כ למה לא אסרוה בהנאה מכלל דעבודת כוכבים אסור פרשייהו ולהדר ליה משום דליתיה לאיסורא בעיניה דהא מורייס לרבנן דלא אסרוהו בהנאה מ&quot;ט לאו משום דליתיה לאיסורא בעיניה אמרי הכא כיון דאוקמיה קא מוקים חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסוריה בעיניה:

השיאו לדבר אחר וכו':

מאי {{קטן|({{הפניה לפסוק|שיר השירים א|ב}})}} כי טובים דודיך מיין כי אתא רב דימי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב&quot;ה רבש&quot;ע עריבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה מ&quot;ש האי קרא דשייליה אר&quot;ש בן פזי ואיתימא ר&quot;ש בר אמי מרישיה דקרא קא&quot;ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|שיר השירים א|ב}})}} ישקני מנשיקות פיהו אמר ליה ישמעאל אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב מ&quot;ט אמר עולא ואיתימא רב שמואל בר אבא גזרה חדשה היא ואין מפקפקין בה מאי גזירתא אר&quot;ש בן פזי אמר ריב&quot;ל משום ניקור ולימא ליה משום ניקור כדעולא דאמר עולא כי גזרי גזירתא במערבא לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא דלמא איכא איניש דלא ס&quot;ל ואתי לזלזולי בה מגדף בה ר' ירמיה אלא מעתה יבשה תשתרי ישן תשתרי דא&quot;ר חנינא יבש מותר אין מניחו ליבש ישן מותר אין מניחו לישן א&quot;ר חנינא לפי שא&quot;א לה בלא צחצוחי חלב ושמואל אמר מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה הא קיבה גופא שריא ומי אמר שמואל הכי והתנן קיבת העובד כוכבים ושל נבילה הרי זו אסורה והוינן בה אטו דעובד כוכבים לאו נבלה היא ואמר שמואל חדא קתני קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה אסורה ל&quot;ק&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מכלל דאיסורי הנאה''' -  כי עולה וה&quot;ה לשור הנסקל שרי פרשייהו:

'''דברי דודיך''' -  דברי סופרים:

'''מיינה''' -  עיקר תורה שבכתב:

'''חשוק שפתותיך''' -  כדמתרגמינן וחשוקיהם וכבושיהן:

'''ואל תבהל להשיב''' -  ואל תדקדק להקשות לו:

'''גזרה חדשה''' -  מקרוב גזרו על הגבינה:

'''ואין מפקפקין בה''' -  ואין מפרשין טעמה כדמפרש ואזיל מפקפקין לשון חטיטה בדבר סתום לפשפשו ובלע&quot;ז פוריי&quot;ד כמו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סוכה|טו|א}} מפקפק ונוטל אחת מבינתיים:

'''לא מגלו טעמא''' -  למה גזרו עליו:

'''דלמא איכא''' -  דלית ליה ההוא טעמא ולא בדיל מיניה ומזלזל בה אבל השתא דלא מגלו טעמא דמלתא בדלי מיניה כ&quot;ע דסברי קמו רבנן במלתא דאתי מיניה חורבא ואנן הוא דלא בקיאינן בטעמא:

'''יבש מותר''' -  כל גילוי שיבש מותר דארס של נחש אילו היה שם לא היה מניחו ליבש:

'''ישן מותר וכו'''' -  יין ושכר שנתגלו כשהם חדשים והמתין להם עד שנתיישנו מותר דאי היה בו ארס של נחש לא היה מניחו ליישן:

'''לפי שא&quot;א לגבינה בלא צחצוחי חלב''' -  בין גומא של גבינה נשאר מן החלב וחלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור דלמא עריב ביה חלב טמא וחלב טמא אינו עומד ואם עירב טמא בטהור הטמא נשאר עם נסיובי דחלבא הטהור שקורין מישג&quot;א וחלב טמא אסור מן התורה ובבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|ו|ב}} ילפינן לה ויש לחוש שבגומות נשאר ממנו:

'''בעור קיבת נבלה''' -  ועור לאו פירשא הוא ואסור:

'''ומי אמר שמואל''' -  דעור קיבת נבלה דאסורה אבל קיבה עצמה דנבלה דהיינו חלב הקרוש הכנוס במעי הטלה שריא אלמא פירשא בעלמא הוא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''מאי''' שנא האי קרא דשייליה. ומסיק מרישא דקרא ירושלמי אם להפליגו נתכוין הוה לו להפליגו בדברים אחרים בה' מקראות שבתורה שהסימן ממ&quot;ש א&quot;ו מחר משוקדים שאת ארור וקם א&quot;ר אילא דברים שמשיקין עליהם את הפה שנאמר ישקני מנשיקות פיהו ר&quot;ש בר חגי בשם ר' שמואל בר נחמני כבשים ללבושך וגו' כבשים כתיב הא כיצד בשעה שתלמידיך קטנים כבוש לפניהם ד&quot;ת הגדילו ונעשו כעתודים גלה להם רזי תורה וקתני התם דר' ישמעאל קטן היה באותה שעה ומסייע להדא דתני ר&quot;ש בן יוחי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימן הזאת אינה נגלית לכל בריה ובריה כך אין לך רשות לשקע עצמך על ד&quot;ת אלא בפני אדם כשר ונראה כי זהו טעם תלמוד שלנו דקאמר בסמוך כי גזרי גזירתא במערבא כו' אלא שאינו מפרשו כאן היטב ואומר מורי הר&quot;ר אלחנן שזהו מה שיסד הקליר ב[[אצולת אומן בצירוף זקוקה#סילוק|פרשת פרה אדומה]] אין להרהר על מה נחקקה שכולם נתנו בנשיקה לשון משיקין עליהם את הפה:

''' משום''' ניקור. תימה לקמן דמסקינן טעמא דחלב דבעינן ישראל רואהו דחיישינן לעירוב חלב טמא תיפוק ליה משום גילוי וי&quot;ל דאין ה&quot;נ אלא טעמא פסיקא ליה נקט הכא בשאין ישראל רואהו דמערב אבל טעמא דגילוי זמנין דלא שייך כגון שמצא העובד כוכבים יוצא ממקום שחולב שם דכיון שכל שעה תופסו בידו ליכא למיחש לניקורא וא&quot;ת מפני מה אסרו משום גילוי יותר ממים ודבש למאן דאית ליה באלו טריפות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|מט|ב}} דשייך בהו גילוי וי&quot;ל דבכל המשקים אע&quot;ג דלא קפדי אגלויא משום נקורא אמנקיותא מיהא קפדי אבל גבי חלב מתוך שרוב פעמים אינו נאכל בעין וגם מסננין אותו אמנקיותא נמי לא קפדי ומסננת אינו מועיל כלום לארס כדאמר בהגוזל בתרא (ב&quot;ק דף קטו:) דלא מהני מסננת היכא דטרקיה פי' שערבבו:

''' ישן''' תשתרי. תימה לישני גזרה ישן אטו חדש כדמשני לעיל (דף לא:) גבי שכר וי&quot;ל דהתם איכא למיגזר דלא מינכר כולי האי בין ישן לחדש כמו גבי גבינה:

''' לפי''' שא&quot;א בלא צחצוחי חלב. פ&quot;ה בין גומות של גבינה נשאר מן החלב ודלמא עריב ביה חלב טמא וקשה דא&quot;כ ה&quot;ל לר' ירמיה למימר אלא כיון דהדר ביה משנויא קמא ועוד דאטו מי חיישינן דעובד כוכבים שוטה הוה שעירב בו חלב טמא אע&quot;פ שהוא יודע שאינו עומד לכן פר&quot;ת דקאי אמאי דהוה פריך יבשה תשתרי ומשני דאפי' כשהוא נראה ישן לעולם נשאר הארס בתוך לחלוחית הגבינה ביני אטפי ור&quot;י הביא ראיה מן הירושלמי לדברי ר&quot;ת דקאמר חלב העובד כוכבים למה אסור משום גלוי ויעמיד א&quot;ר שמואל בר רב יצחק מפני ארס הנתון בין הנקבים ופי' ויעמיד ויבשנה ומשני מפני ארס הנתון כו' וקושיא שניה קיימא אגבינה כלומר גבינה שיעשו מיהא תישתרי דארס הוא אינו מניחו ליבש ומסיק מפני ארס הנתון בין הנקבים כמו שמתרץ בתלמודנו אבל אין לפרש כפירוש הר&quot;ר אלחנן דקאי. אחלב והכי פריך למה אסרוהו משום גלוי יעמידנו ואם יש בו ארס לא יעמוד דהכי מקשה התלמוד גבי חלב טמא בסמוך דליתיה דהא לא מצינו בשום מקום שיניח חלב להקפות בשביל ארס הנתון בו:

''' מפני''' שמעמידין אותה בעור קיבת נבלה. וא&quot;ת מאי איריא נבלה אפי' שחוטה נמי אסורה משום בשר בחלב וי&quot;ל דדוקא נקט נבלה דאז איכא בה איסורא דאורייתא אבל בשחוטה משום בשר בחלב ליכא איסורא דאורייתא דצונן בצונן הוא ואע&quot;ג דאוקומי קא מוקים אינו אסור אלא מדרבנן:

''' ומי''' אמר שמואל הכי. ה&quot;ה דהוה מצי למפרך בפשיטות ממתני' דחולין {{הפניה-גמ|חולין|קטז|א}} אלא משמואל אשמואל ניחא למפרך:

''' חדא''' קתני קיבת שחיטת עובד כוכבים נבלה היא. תימה לפי מה שפיר&quot;ת סוף כל הבשר (חולין דף קטז: ושם) שיש חילוק בחלב הקיבה שאותו שהוא קרוש לא נאסר מעולם אף קודם חזרה דפירשא בעלמא הוא שאינו ראוי אלא להעמידה אבל חלב הצלול שאינו ראוי להעמידה כלל מתחלה היו מחשבין חלב גמור וחזרו בהם מתוך קושיא דקיבת העולה דשורפה חיה אע&quot;פ שא&quot;א שלא יתערב מחלב הצלול עם הקרוש ולפירוש זה קשיא אמאי לא משני הכא כולה קודם חזרה והכא דקתני גבי העמדה מיירי בקרוש ולהכי דייקי' הא קיבה גופא שריא והתם דלא מיירי בהעמדה מיירי בצלול וי&quot;ל דנהי דאין צלול מעמיד דמ&quot;מ אין העובדי כוכבים בוררין אותו כ&quot;כ שלא ישאר מן הצלול ומדקאמר שמואל בעור קיבת נבלה משמע הא קיבה גופא שריא ואע&quot;פ שנשאר שם מן הצלול כדפי' שאין העובדי כוכבים טורחים לבררו ואור&quot;ת כי עכשיו לא מצינו טעם פשוט לאיסור בגבינת העובד כוכבים דהא טעם האיסור הוה משום ניקור כריב&quot;ל דקי&quot;ל הלכה כריב&quot;ל אף לגבי ר' יוחנן וכ&quot;ש לגבי שמואל דהא (עירובין מז:) שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכן פסק ר&quot;ח וכן בסדר תנאים ואמוראים פסק הלכה כריב&quot;ל בכ&quot;מ וגם דברי רב אדא בר אהבה אינם כלום כיון שאינו אותו רב אדא בר אהבה שהיה תלמידו של רבא שהיה בתראה שהרי הוזכרו דבריו קודם דברי רב חסדא ורב. נחמן בר יצחק שהיו קדמונים יותר מרבא וגם דברי רב חסדא ורב נחמן בר יצחק עמדו בקושיא וליכא למיחש נמי משום עירוב חלב טמא כדפרי' לעיל (גבי) שלא (עמד) כפרש&quot;י שהרי אין העובדי כוכבים שוטים לערב בו חלב טמא מאחר שאינו עומד אלא ודאי אין הטעם אלא משום נקור ואנו שאין נחשים מצוין בינינו אין לחוש משום גלוי ואין לומר דדבר שבמנין הוא וצריך מנין אחר להתירו כי ודאי הוא כשאסרו תחלה לא אסרו אלא במקום שהנחשים מצוין כמו שאפרש לקמן גבי יין נסך (דף נז: ד&quot;ה לאפוקי) וגם בהרבה מקומות יש שאוכלים אותם מפני שמעמידין אותם בפרחים וגם גאוני נרבונא התירו אותם במקומן מטעם שמעמידין אותם בפרחים מיהו במקומנו שמעמידין בקיבה אומר הרב ר&quot;י בן הר&quot;ר חיים שיש טעם קצת לאסור מפני שמולחין הקיבה בעורה ואיכא איסור דבשר בחלב דמליח הרי הוא כרותח ואני ראיתי מקומות שהן מעמידים בנבלת דבר אחר מליח:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|עבודה זרה|ב|לה|א}}
[[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת עבודה זרה]]</text>
      <sha1>5aae0wnxizpkz3eibventg99803m18a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עבודה זרה עד ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169773</id>
    <revision>
      <id>3024397</id>
      <parentid>1422500</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:00:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12639" sha1="qdu1ao7c1tkx062oe7rl8nthgtj4ejj" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עבודה זרה|עד|ב|עד א|עה א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;'''מתני'''' גת של אבן שזפתה עובד כוכבים מנגבה והיא טהורה ושל עץ רבי אומר ינגב וחכ&quot;א יקלוף את הזפת ושל חרס אע&quot;פ שקלף את הזפת הרי זו אסורה:

'''גמ' '''אמר רבא דוקא זפתה אבל דרך בה לא פשיטא זפתה תנן מהו דתימא הוא הדין אפילו דרך בה והאי דקתני זפתה אורחא דמלתא קתני קמ&quot;ל איכא דאמרי אמר רבא דוקא זפתה אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב פשיטא זפתה תנן מהו דתימא ה&quot;ה דאפילו דרך בה והאי דקתני זפתה אורחא דמלתא קתני קמ&quot;ל דוקא זפתה אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב כי ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא א&quot;ל הב לי גברא דדכי לי מעצרתאי א&quot;ל לרב זיל בהדיה וחזי דלא מצוחת עלי בי מדרשא אזל חזייה דהוה שיעא טפי אמר הא ודאי בניגוב סגי לה בהדי דקא אזיל ואתי חזא פילא מתותיה וחזא דהוה מלא חמרא אמר הא לא סגי לה בניגוב אלא בקילוף והיינו דא&quot;ל חביבי חזי דלא מצוחת עלי בי מדרשא ת&quot;ר הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרין ומודה רבי בקנקנים של עובדי כוכבים שהן אסורין ומה הפרש בין זה לזה זה מכניסו בקיום וזה אין מכניסו בקיום ושל עץ ושל אבן ינגב ואם היו מזופפין אסורין והתנן גת של אבן שזפתה עובד כוכבים מנגבה והיא טהורה מתניתין דלא דרך בה ברייתא דדרך בה אמר מר הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרין והאנן תנן של חרס אע&quot;פ שקלף את הזפת הרי זו אסורה אמר רבא סיפא דמתני' אתאן לרבנן דרש רבא נעוה ארתחו רבא כי הוה משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו קסבר כל דבר שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה גזרו ביה רבנן במה מנגבן רב אמר במים רבה בר בר חנה אמר באפר רב אמר במים במים ולא באפר רבה בר בר חנה אמר באפר באפר ולא במים אלא&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''מתני' גת של אבן שזפתה עובד כוכבים''' -  ואורחא למירמי ביה חמרא פורתא לעבורי קוטרא דזיפתא:

'''מנגבה''' -  מפרש בגמרא במים ואפר:

'''של עץ''' -  דבעיא זפת טובא ובלעא חמרא טפי רבי אומר ינגב כשל אבן ורבנן פליגי:

'''ושל חרס אע&quot;פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה''' -  קס&quot;ד דברי הכל היא ומשום דחרס גופא בלא זיפתא בלע ליה לחמרא:

'''גמ' אבל דרך בה''' -  בשאינה זפותה לא בעיא ניגוב אלא הדחה:

'''אורחא דמילתא קתני''' -  שדרך הזופתין לזרוק בו יין:

'''א&quot;ד אמר רבא דוקא זפתה''' -  ולא דרך בה הוא דסגיא בניגוב:

'''אבל דרך בה''' -  עובד כוכבים בגת מזופפת:

'''לא סגי לה בניגוב''' -  אלא בקילוף משום דעייל חמרא בפילי דזיפתא:

'''דלא מצוחת עלי''' -  לעשותן בהכשר שלא תפסיד את יינו ונמצא צווח עלי:

'''שיעא''' -  חלקה:

'''מחץ''' -  כלי שדולין בו מן הבור לחבית. הגת והמחץ והמשפך כו' בשל חרס עסקינן מדקתני סיפא של עץ ושל אבן כו' ובשאין מזופפות עסקינן מדקתני סיפא ואם הן מזופפות מכלל דכולה רישא בשאין מזופפין:

'''ר' מתיר בניגוב''' -  ולקמן פריך והא אנן תנן בשל חרס אע&quot;פ שקילף הזפת אסורה:

'''ומודה בקנקנים''' -  של חרס אע&quot;פ שאין מזופפין שאסורין עד שימלאם ג' ימים מים ומערן מעת לעת כדאמרינן באין מעמידין (לעיל לג.):

'''מכניסו''' -  כינוסו של קנקן לקיום שהוא שוהה בו יין זמן מרובה:

'''ושל עץ ושל אבן''' -  מנגבן והן טהורים דברי הכל כל זמן שאין מזופפין:

'''ואם היו מזופפין אסורים''' -  עד שיקלוף:

'''והא אנן''' -  תנן בשל אבן אפילו זיפתה מנגבה דברי הכל ולר' ינגב בשל עץ והכא קתני אפילו בשל אבן דברי הכל אסורין קשיא בשל אבן דברי הכל אדברי הכל ובשל עץ קשיא דרבי אדר':

'''מתני' דלא דרך בה''' -  הלכך בשל אבן דברי הכל בניגוב סגי ובשל עץ לר' ינגב:

'''ברייתא דדרך בה''' -  הלכך אפי' בשל אבן בעי קילוף וכ&quot;ש בשל עץ:

'''אמר מר הגת והמחץ והמשפך של חרס ר' מתיר בניגוב''' -  הואיל ואינם מזופפין:

'''והא אנן תנן ושל חרס אע&quot;פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה''' -  אלמא אפילו לר' חרס גופיה בלע ולא סגי בניגוב ואפי' לא דרך וכ&quot;ש הכא דאוקמינן ברייתא דדרך בה:

'''סיפא דמתני' אתאן לרבנן''' -  והכי קאמרי רבנן של אבן כי לא דרך בה ינגב ושל עץ יקלוף ושל חרס אסורה ולרבי של אבן ושל עץ ינגב ושל חרס יקלוף כדקתני בברייתא דכשאינה מזופפת סגי בניגוב אלמא מזופפת ינגב ושריא:

'''נעוה ארתחו''' -  הגת הרתיחו ברותחין נעוה כמו יטופון נעווהי בחמר:

'''כי הוה משדר גולפי''' -  כדים רקים:

'''סחיף להו אפומייהו''' -  כופה אותן שוליהן למעלה ופיהן למטה משום חותם בתוך חותם:

'''וחתים להו אבירצייהו''' -  חותם את פי השק כלפי שוליהן:

'''קסבר כל כלי שמכניסו לקיום''' -  אפילו אין מוסרו לעובד כוכבים אלא לפי שעה גזרו ביה רבנן כיין עצמו כי היכי דלא ליתי לשהוייה ביד עובד כוכבים:

'''במים ולא באפר''' -  בתמיה מי מיקרי ניגוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''הגת''' והמחץ והמשפך כו'. ושל עץ ושל אבן מנגבן וזהו טהרתם כשאינם מזופפים מיירי ולקמן מוקמינן בדרך בה עובד כוכבים וא&quot;ת והא רבא אמר לעיל גבי מתני' בדרך בה עובד כוכבים סגי לה בהדחה בעלמא וי&quot;ל דמתני' דלעיל מיירי בגת של ישראל שדרך בה עובד כוכבים לפי שעה אבל הכא מיירי בשל עובד כוכבים דבליעא טובא לפי שהרבה פעמים דרך בה העובד כוכבים וא&quot;ת א&quot;כ היכי פריך בסמוך ממתני' דקתני דסגי בניגוב במזופפין להך ברייתא דקתני בה ואם היו מזופפין אסורין ומאי קושיא הא אוקימנא מתני' בשל ישראל וברייתא בשל עובדי כוכבים כדפרישי' וי&quot;ל דבמזופפין אין לחלק בין של עובדי כוכבים לשל ישראל לפי שהזפת מבליע בשעה מועטת:

''' דהוה''' שיעא. פירש ה&quot;ר פטר כלי שנקב בו ונסתם בזפת אינו חמור ככלי מזופף שהחמירו בו אפילו לפי שעה לפי שמכניסו לקיום ולא משום דבלע ולכך רצה רב להתיר גת של אבן זפותה דהוה שיעא ולא חש לבליעת זפת וא&quot;כ סתימת זפת הכלי שאין עשוי לקיום סגי ליה בהדחה ככלי עצמו או ניגוב אם הוא כלי שצריך ניגוב ולפי זה המשפך שלנו שמזופפין מעט סביב הברזל סגי להו בניגוב כמו המשפך עצמו מיהו בכלים מזופפים יש להחמיר שרגילים ומצוים:

''' דרש''' רבא נעוה ארתחו. פירוש הגעילו הגתיות הגדולים .. מכאן אומר ר&quot;ת דעירוי ככלי ראשון מדאמר הכא דעל ידי עירוי מפליט היין הבלוע בגת דעל כרחך ע&quot;י עירוי קאמר הכא שהרי הגת גדולה וכבידה שאין יכולין לתתה לתוך יורה מרותחת כדי להגעילה אלא ע&quot;כ על ידי עירוי קאמר והשתא כיון דהוה ככלי ראשון אם כן הני כלים שנאסרו ע&quot;י כלי ראשון סגי להו בהגעלה ע&quot;י עירוי אבל רשב&quot;ם חולק על ר&quot;ת ואומר דעירוי ככלי שני הוא לגמרי והא דמשמע הכא דגת סגי לה בעירוי שאני יין נסך דתשמישו ע&quot;י צונן ועיקר דברי רשב&quot;ם ור&quot;ת במסכת שבת פרק כירה (דף מב. ושם) האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין ושם האריכו ומסקנא דמילתא פי' רבינו ברוך דמילתא דעירוי תליא בפלוגתא דרב ושמואל דפ' כיצד צולין בפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|עו|א}} דפליגי אי תתאה גבר אי עילאה גבר וקיימא לן כמאן דאמר תתאה גבר מיהו גם עילאה מבשל ומבליע כדי קליפה דאדמיקר ליה בלע כדאמרינן פ' כיצד צולין הלכך עירוי אינו לא ככלי ראשון ולא ככלי שני לגמרי אלא מבשל ומבליע הוא כדי קליפה ולא יותר וא&quot;כ כלים שנאסרו ע&quot;י כלי ראשון שהם בלועים מעבר לעבר לא סגי בעירוי שהרי העירוי אינו מפליט אלא כדי קליפה ולא יותר והני קערות שהם בולעות על ידי עירוי היה נראה כמו כן דסגי להו בעירוי להגעילן וכן פירשתי בסדר ביעור חמץ ב[[אלהים בצעדך הכות פתרוס#סדר|קרובץ שבת הגדול]] שיסד רבינו יוסף ט&quot;ע (פחז) קדירות אין צריך לפלחא כו' וקערות מותרות כי שקיל מדורא עלייהו לאנחא ומיהו אין הלכה כך אלא צריך להגעילן בכלי ראשון משום דפעמים שתוחבין הקערות בתוך הכלי ראשון ותוך יורה מרותחת והשתא דפירשתי עירוי אינו לא מבליע ולא מפליט רק כדי קליפה אם כן הני חביות של עובדי כוכבים סגי להו בעירוי דומיא דגת דקאמר הכא נעוה ארתחו ואם היה מנסרן הנגר וקולפן במלקט וברהיטני ומסיר הקליפה של צד היין סגי בהכי בלא עירוי דהא כי נעביד להו עירוי אינו מפליט עירוי כי אם כדי קליפה כו': רבא כי משדר להו גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו. שמעינן מהכא דישראל השולח חביות ריקניות בבית עובד כוכבים או מעיר לעיר כדי לתקנן צריך לחותמן מבפנים בגחלת או באבן רכה שהיא כאבן סיד כדי שיהא ניכר אם העובד כוכבים נותן לתוכן יין מיהו יש לדחות דדוקא לדידהו שהיו חביות שלהם קטנים ונוחים לתת לתוכן יין ולערותם מיד אבל חביות שלנו שהם גדולים ואינם נוחים לתת לתוכן יין ולערותם מיד אין לחוש ואין צריך לחותמם ומכל מקום טוב להחמיר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|עבודה זרה|ה|עד|ב}}
[[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת עבודה זרה]]</text>
      <sha1>qdu1ao7c1tkx062oe7rl8nthgtj4ejj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זבחים פו ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169972</id>
    <revision>
      <id>3024407</id>
      <parentid>1062677</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:10:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024407</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13261" sha1="2mar9ydq976xquz447p22u7vuktolyh" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|זבחים|פו|ב|פו א|פז א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בשרירי מנא הני מילי אמר רב כתוב אחד אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ו|ב}})}} כל הלילה והקטיר וכתוב אחד אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ו|ב}})}} כל הלילה והרים חלקיהו חציו להקטרה וחציו להרמה מתיב רב כהנא בכל יום תורם את המזבח מקרות הגבר או סמוך לו מלפניו [או] מאחריו ביום הכיפורים בחצות ברגלים באשמורת הראשונה ואי סלקא דעתך מחצות דאורייתא היכי מקדמינן (והיכי מאחרינן אלא) אמר רבי יוחנן ממשמע שנאמר כל הלילה איני יודע שעד הבקר מה תלמוד לומר עד בקר תן בקר לבקרו של לילה הלכך כל יומא מקרות הגבר סגי ביום הכיפורים משום חולשא דכהן גדול מחצות ברגלים דנפישי קרבנות דקדמי אתו ישראל מאשמורת הראשונה כדקתני סיפא לא היתה קריית הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל איתמר פירשו קודם חצות והחזירן אחר חצות רבה אמר&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''בשרירי''' -  קשין שנתקשו מחמת האש ששלטה בכולן ונשרפו אלא שלא נעשו פחם אלא כעצים יבישים הם מתוכם:

'''מנהני מילי''' -  דבחצות תליא מילתא:

'''כתוב אחד אומר כל הלילה והקטיר''' -  על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר דהיינו הקטרה:

'''וכתוב אחד אומר כל הלילה''' -  וסמיך ליה והרים את הדשן וע&quot;כ אכל הלילה קאי דהא לא כתיב ולבש הכהן בבקר מדו בד אלא כל הלילה עד הבקר ולבש והרים כן שמעתי בסדר יומא:

'''חציו להקטרה''' -  דלא הוי עיכול אי לאו דשן ממש הוא:

'''וחציו להרמה''' -  אפי' קשין שבהן ראויין להרמה וקרויין דשן ומיהו בשר ממש ליכא למימר דמיקרי דשן:

'''מתיב רב כהנא''' -  אדרב דאמר חציו להרמה דמשמע דקודם חצות לאו שעת הרמה היא אפילו מן הנעשין דשן:

'''היו תורמין''' -  תרומת הדשן מלא מחתה ונותנה במזרחו של כבש:

'''וברגלים מאשמורת הראשונה''' -  ומשום דנפישי קרבנות ונפיש דשן וצריך להעלותן לתפוח שבאמצע המזבח ולסדר את המערכה בלילה שיוכלו לשחוט ולהעלות התמיד בעלות השחר: ה&quot;ג ואי חצות דאורייתא היכי מקדמינן ל&quot;ג והיכי מאחרינן: א&quot;ר יוחנן גרס ולא גרסינן אלא:

'''ממשמע שנאמר כו'''' -  כלומר קראי כדרב מיתרצי ולאשמועינן דחצות עושה עיכול בשרירי דקודם חצות הן בכלל הקטר ומחצות ואילך ראויין להרמה כדשן מעליא והרמה במעוכלין לגמרי קודם חצות נפקא לן מהאי קרא:

'''ממשמע שנאמר כל הלילה כו'''' -  אם ללמד בא כמשמע כל המקרא שיהא מעלה אברים ומקטירן עד הבקר מכל הלילה נפקא:

'''מת&quot;ל עד בקר''' -  לא נאמר אלא לענין הרמה לומר שתורמין כל הלילה והכי קאמר עד הבקר והרים לפני הבקר והרים ולא נתן שיעור לדבר:

'''תן בקר לבקרו של לילה''' -  בוקרו של לילה עלות השחר בקר אחר תן לו היינו השכמה וכיון דאין זמן לדבר אלא של השכמה הכל לפי צורך השעה יש בידך לעשות הלכך כל יומא בקרות הגבר או סמוך לו לפניו או לאחריו סגי:

'''ביום הכיפורים''' -  שכל העבודה מוטלת על כהן גדול ואיכא חולשא וצריך להקדים יותר:

'''וברגלים מאשמורת הראשונה''' -  כדקתני סיפא דההיא ולא היתה קרות הגבר מגעת ברגלים עד שהיתה עזרה מליאה ישראל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''וחציו''' להרמה. פירש בקונטרס ושרירי נמי ראויין להרמה מיהו נראה דלאו ראויין להרמה דלאו דשן נינהו אלא חציו להרמה דקאמר לא הרמה ממש אלא כעין הרמה שאין ראויין להקטרה וכן משמע פ' שני דמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|ט|ב}} דדייקא התם וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח לא יחזיר הא על גבי המזבח יחזיר ומקשי מינה לרב ומשני שאני גחלת דאית ביה ממשא הלכך יחזיר דלא נעשית מצותו משמע דאין ראוי לתרום מהם דאי ראוי לתרום מהם כשתרמו אמאי יחזיר הרי נעשית מצוותן ומיהו היא גופה לא ידענא מנא ליה דאיירי לאחר תרומת הדשן דמהאי טעמא מקשה לרב דאמר לאחר תרומת הדשן איירי וכי היכי דמתרצינן ליה לאחר תרומת הדשן לר' יוחנן יתרצה קודם תרומת הדשן לרב דמודה רב דמועלין ונראה בעיני דדומיא דפסולין שפקעו דאיירי בכל ענין דקתני וכן גחלת שפקעה ומינה נמי דייקא דבגחלת אין חילוק בין קודם חצות לאחר חצות דבכל ענין עיכול דדומיא דפסולין שברישא קתני דאפילו קודם חצות לא יחזיר ועוד דבסיפא גבי אברים הוא דמפליג אבל בגחלת לא מפליג דעיכול חשיבא ולא שייך לא לשון הקטרה ולא לשון מוקדה דהא (בכך מיתוקמא) ומ&quot;מ יחזיר דלאו ראויה להרמה הויא דלאו דשן היא ולא נעשית מצוותה על גבי המזבח יחזיר דאכתי לא נגמרה מצוותה וכי פקע לא יחזיר דעל מוקדה על המזבח משמע דדבר שצריך יקידה יהא על המזבח אפילו פקע אבל דבר שאין צריך יקידה לא וא&quot;ת כשמאספין את האפר להעלותו לתפוח אין יכולים להזהר שלא יהו הרבה גחלים על האפר והכא משמע שאסור להוציא הגחלת מן המערכה כדדייק במעילה (ג&quot;ז שם) דיחזיר וכל שכן שאסור להוציא ובמסכת תמיד {{הפניה-גמ|תמיד|לג|א}} נמי משמע שהיה נוטל מן המאוכלות הפנימיות אלמא גחלים היה נוטל וצריך לומר דמאי מן המאוכלות היה נוטל הנהו דלית בהו מששא וחשיבי אפר אבל גחלת דהכא דמינה דייק במעילה דיחזיר מיירי בגחלת חיה דאית ביה מששא והא דקאמר במעילה ה&quot;ה דאפילו אפר לאו דליהוי כגחלת ממש אפי' לענין חזרה דגחלת מחזירין לעולם אפילו לאחר תרומת הדשן דאין מעלין אותה לתפוח אבל אפר מעלין לתפוח אלא לענין מעילה הוא דקאמר דהויא כגחלת ואע&quot;פ שלכאורה יש חילוק בין גחלת חיה לשאינה חיה שאינה חיה בכלל דשן היא כדתנן נטל מן המאוכלות הפנימיות ומ&quot;מ יש ליישב כפירוש הקונטרס דחציו להרמה היינו אפילו בשרירי ולענין זה שהרמת הדשן מתירן לאוספם לתפוח ולא לענין זה שיעשה מהם תרומה דהא דשן [כתיב והיינו] דאמר רחמנא והרים את הדשן מחצות כדי להתיר אפי' שרירי דמחצות ואילך חשיבי עיכול להקטרה ואם ירצה יאספם לתפוח כדי להוציאם מחוץ למחנה אבל אם רוצה להניחם במקום המערכה כדי למרק מצותם שיהו הם ראויין עצמם לתרומת הדשן עדיין מצוותם עליהם הלכך יחזיר דמסתבר למימר דעדיין חסר מהם מירוק מצוה כיון שעדיין אין ראויין לתרומת הדשן והשתא ניחא לישנא דחציו להרמה וניחא נמי שבשעה שמאספין את האפר לא היו צריכין להזהר מן הגחלים ואפי' היו לוחשות וקצת היה נראה כן במסכת תמיד פרק ראוהו (דף כח:) דתנן נטלו את המגריפות ואת הצינורות ועלו לראש המזבח האברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב סולקין לצדדי המזבח ובתר הכי קתני החלו מסלק באפר על גבי התפוח וזהו כפי' רש&quot;י שלא היו מסלקין. אותם שלא נתעכלו אבל גחלים עיכול חשיבי ואפילו חיים כדפי' לעיל דאפילו קודם חצות חשיבי עיכול אם כן לאו בכלל שלא נתעכלו נינהו הלכך נ&quot;ל פירוש הקונטרס עיקר:

''' אלא''' אמר ר' יוחנן. בקונטרס מחק אלא בפירושים הראשונים ופי' דרבי יוחנן מתרץ קראי כרב חציו להקטרה וחציו להרמה ומיהו היינו דוקא בשרירי והאי דקאמר (דקמדמי) קודם לחצות היינו במעוכלין ומקראי אחרינא נפקא ליה דכתיב עד בקר תן בקר לבוקרו של לילה ומוקמינן ליה בהרמה ומסר המקום הדבר לחכמים להיות מדמין כל מה שירצו לפי הצורך להם ומיהו קשה לפירוש זה דקרא דעד בקר דכתיב בהקטרה [היכי] מוקמינן ליה בהרמה ועוד דאלא גרסינן בכל הספרים ונראה כגיר' פירושים אחרונים דגרסי אלא ופליג רבי יוחנן אדרב דאמר חציו להרמה דאפילו בדשן המעוכל יפה לא מקדמינן וקאמר רבי יוחנן דכל הלילה קאי אהקטרה וקאי אהרמה דכל הלילה כשר להקטיר כשאין מעוכלין וכל הלילה כשר להרמה אם יש דשן מעוכל וגבי הקטרה כתיב בקר מיותר ליתן בקר לבוקרו של לילה והיינו בשרירי דחצות עושה עיכול והכי מידריש קרא תן השכמה אחת לבוקרו של לילה ובוקרו של לילה הוא עמוד השחר ונתן לו הכתוב בקר אחר לומר שאין צריך להקטיר מן השחר ואילך וכיון שלא נתן זמן באותו בקר על כרחך הוא חצות לילה שמעינן דבשרירי תלוי בחצות ובדשן מעוכל דלית ביה מששא כל הלילה והרים אבל אית בהון מששא כל הלילה והקטיר וכך פי' בקונטרס בפ&quot;ק ד[[יומא כ א|יומא (דף כ)]] וצ&quot;ע במגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דקאמר כל הלילה כשר להקטרה אמאי לא קאמר נמי להרמה:

''' משום''' חולשא דכהן גדול מחצות. כאן משמע שעבודת לילה כמו תרומת הדשן וסידור המערכה היו מוטלות עליו והשתא אתי שפיר משום חולשא דכהן גדול שיוכל לנוח אחר תרומת הדשן ולהפסיק כדי לעשות בנחת שחיטת התמיד ועבודת היום אבל אי עבודת לילה בשאר כהנים מאי חולשא איכא וריב&quot;א פירש ביומא {{הפניה-גמ|יומא|כ|ב}} דלא גרס הכא כהן גדול דתרומת הדשן לא הויא בכהן גדול מדלא חשיב טבילת תרומת הדשן בהדי ה' טבילות וי' קידושין שהיה עושה ביום הכפורים ועוד דפייס דתרומת הדשן חשיב בסדר יום הכפורים ואילו היה בכהן גדול למה ליה להזכיר בסדר יום הכפורים וכן יסד הפייט &lt;small&gt;([[אשוחח נפלאותיך צור עולמים|אשוחח נפלאותיך]])&lt;/small&gt; הוקמו מחצות אפרה לבערה בפייס דשן הבערה ומיהו רבינו היה מפרש דאין צריך למוחקו דה&quot;פ משום חולשא דכהן גדול מקדימין תרומת הדשן וסידור המערכה ושריפת אברים שלא נתעכלו מבערב בשאר כהנים כדי שעל ידי כן יהא מזומן כה&quot;ג להתחיל מהבקר כשיעלה עמוד השחר עבודת היום קודם שיהא רעב וחלש:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|זבחים|ט|פו|ב}}</text>
      <sha1>2mar9ydq976xquz447p22u7vuktolyh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זבחים צה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169990</id>
    <revision>
      <id>3024398</id>
      <parentid>1422005</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:01:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024398</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11308" sha1="9iuj6vwsnmvovpnvlyja2dljm18q7rb" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|זבחים|צה|ב|צה א|צו א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וכי תימא דמבלע להו בהדי שבעה סממנין ומעבר להו לכולהו כחד והתנן העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום וכי תימא דמיבלע להו בהדי חד מסממנין והא צריך לכסכס שלש פעמים בכל אחד ואחד תנן אלא דמבלע להו ברוק תפל דאמר ריש לקיש רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד:

'''מתני'''' אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכה רותח אחד קדשי הקדשים ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה ר&quot;ש אומר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה:

'''גמ' '''ת&quot;ר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ו|כא}})}} אשר תבושל בו אין לי אלא שבישל בו עירה לתוכו רותח מנין ת&quot;ל ואשר תבושל בו ישבר בעי רמי בר חמא תלאו באויר תנור מהו אבישול ובילוע הוא דקפיד רחמנא או דילמא אבישול בלא בילוע אמר רבא ת&quot;ש אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח בלוע בלא בישול לא קמיבעיא לן כי קמיבעיא לן בישול בלא בילוע מאי ת&quot;ש דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה תנור של מקדש של מתכת היה ואי ס&quot;ד בישול בלא בלוע לא קפיד ניעביד של חרס כיון דאיכא שירי מנחות דאפייתן בתנור ואיכא בישול ובילוע עבדינן של מתכת ההוא תנורא דאטחו בה טיחייא אסרה רבה בר אהיליי למיכלה לריפתא לעולם ואפי' במילחא דילמא אתי למיכלה בכותחא מיתיבי אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור תיובתא דרבה בר אהיליי תיובתא אמר ליה רבינא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבה בר אהיליי אמאי אמר רב קדירות בפסח ישברו אמר ליה רב מוקי לה ההיא בשל מתכת ואי בעית אימא בתנור של חרס זה הסיקו מבפנים וזה הסיקו מבחוץ ונעביד הסקה מבפנים חייס עלייהו דמתברי הילכך האי כוביא הסיקו מבחוץ הוא ואסיר&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''הכי גרסי' וכי תימא דמיבלע להו בהדי שבעה סממנין ומעבר להו לכולהו כחד: שלא כסדרן''' -  כסדר שהן שנויין במשנה זה אחר זה כסדר העברתן:

'''צריך לכסכס''' -  צריך לשפשף הכתם שלשה פעמים בכל אחד והכי אמרינן בנדה:

'''מתני' ר&quot;ש אומר קדשים קלים כו'''' -  ובגמ' מפרש טעמא ואם תאמר הרי הבלוע נעשה נותר ופולטו בהיתר לאחר זמן מודי רבי שמעון דבעי הגעלה ברותחין ומתורת מריקה ושטיפה הוא דממעיט ליה כדמתרצינן בגמ' גבי תרומה לא נצרכה לכדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג הא אפי' ביין ואפי' במזוג: גמ' ה&quot;ג בתורת כהנים עירה לתוכו רותח מניין ת&quot;ל אשר בו ישבר. מדסמיך ישבר אצל בו ולא כתב אם בכלי חרס תבושל ישבר למידרש אם נבלע בו מ&quot;מ ישבר:

'''תלאו''' -  לשפוד של חטאת לצלותו באויר תנור דנתבשל בו אבל לא נבלע בו כלום:

'''מהו''' -  מי הוי צריך תנור שבירה או לא:

'''ואחד שעירה לתוכו''' -  אלמא אחדא קפיד דהא עירה לתוכו בלוע איכא בישול ליכא:

'''בלוע בלא בישול לא מיבעיא לן''' -  דכיון דהוי נותר והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם ובעי שבירה:

'''של מתכת היה''' -  קס&quot;ד מפני שצולין בו שפודי חטאת שלא יטען שבירה:

'''בישול ובלוע''' -  שמן המנחה:

'''טחו ביה טחייה''' -  מין טיגון הוא שעושין מלחם וטשין התנור באליה ואופין את הלחם אחר שטחוהו ובמס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|קיט|א}} נמי אמרינן תלתא סאוי טחיי:

'''לעולם''' -  ואפילו הסיקוהו ואפו בו דקסבר אינו יוצא מידי דופיו:

'''מפני הרגל עבירה''' -  שלא יאכל הפת עם הבשר:

'''אמאי אמר רב כו'''' -  הא אית להו תקנתא בהיסק:

'''מוקים לההיא''' -  דקתני עד שיוסק התנור בשל מתכת:

'''כוביא''' -  רעפים חלולין כמין שפיתת קדירה ופעמים שטחין אותו שמן ואופין בו לחם הקרוי טיחיא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''עירה''' לתוכו רותח מנין ת&quot;ל אשר תבושל בו ישבר. מכאן מדקדק ר&quot;ת דעירוי ככלי ראשון מדחשיב כמבושל ונראה דאדרבה קשה מכאן דהא קרי ליה בסמוך בלוע בלא בישול מיהו י&quot;ל דחשיב ליה בלוע בלא בישול לפי שאינו מתבשל מחמת הכלי דבכלי אחר נתבשל ורבינו שמואל היה מדקדק דעירוי ככלי שני מהא דתנן בפרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מב|ב}} האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין דמשמע הא לערות מהם על התבלין שרי ועוד היה מדקדק מהא דקי&quot;ל כשמואל דאמר תתאה גבר דתניא כוותיה בפ' כיצד צולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|עו|א}} והיה מתיר מתוך כך לערות רותחין מכלי ראשון על התרנגולת כדי למולגה ור&quot;ת אומר דאדרבה דוק מסיפא אבל נותן לתוך הקערה הא לערות מאילפס על התבלין אסור ועוד לדבריו קשה ההיא משנה למ&quot;ד עילאה גבר אלא איידי דתנא רישא המיחם שפינהו לא יתן לתוכו מים אבל נותן לתוך הכוס תנא סיפא נמי האילפס והקדירה לא יתן לתוכן (מים) [תבלין] אבל נותן לתוך הקערה ובירושלמי משמע דעירוי ככלי ראשון דאמרינן עלה בגמ' מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה רבי יונה אומר עירוי ככלי ראשון חייליה דר' יונה מן הדא וכל כלי חרס אשר תבושל בו ישבר אין לי אלא שבישל בו עירה לתוכו רותח מניין ת&quot;ל ואשר תבושל בו ישבר מ&quot;מ (וכה אמר הכין) א&quot;ר יוסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מבשל פירוש כלי חרס בולע טפי משאר כלים איתיב רבי יוסי בר' בון והתני אף בכלי נחשת כן אית לך למימר כלי נחשת בולע פי' וכי בלע יותר משאר כלים בתמיה השתא מדמי התם כמו שבולע על ידי עירוי כמו כן מבשל ע&quot;י עירוי ש&quot;מ מיתניא כוותיה דרבי יונה אלמא הילכתא כוותיה ואע&quot;ג דקי&quot;ל כוותיה דשמואל דאמר תתאה גבר מודה שמואל דמבשל כדי קליפה דהא ברייתא דמסייע ליה קתני חם לתוך צונן מדיח ופריך הש&quot;ס אדמיקר ליה בלע פירוש קודם שיצטנן חום שלמעלה נבלע ממנו מקצת בתחתון ומשני אימא חם לתוך צונן קולף ועוד מייתי ר&quot;ת ראיה מהא דקאמר בפרק כל שעה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|לז|ב}} המעיסה ב&quot;ש פוטרין וב&quot;ה מחייבין החליטה ב&quot;ש מחייבין ובית הלל פוטרין איזו היא המעיסה ואיזו היא החליטה המעיסה קמח על גבי מוגלשין פירוש מוגלשין מים רותחין ופריך מ&quot;ש המעיסה ומאי שנא החליטה ומשני תברא מי ששנה זו לא שנה זו אלמא מאן דפטר מחלה בקמח על גבי מוגלשין משום דלאו לחם הוא כיון שנילוש ברותחין פטר נמי במוגלשין ששפכן על גבי קמח אע&quot;פ שנשפכו לכלי שני אלמא עירוי ככלי ראשון מיהו קשה היכי פטר הא אינו מבשל אלא כדי קליפה לשמואל דאמר תתאה גבר דקי&quot;ל כוותיה וי&quot;ל דמיירי כגון דליכא אלא כדי חיוב חלה מצומצם או מעט יותר דבתר קליפה אין נשאר כשיעור חלה ועוד מביא ר&quot;ת ראיה מהא דאמר בשילהי ע&quot;ז (דף עד:) נעוה ארתחו אלמא עירוי ככלי ראשון דאין יכול להכשירו אלא בעירוי ועוד יש לדקדק דמיירי בעירוי מדתניא התם רבי יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים והחלטה אינו אלא עירוי כדמפרש בפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|לז|ב}} מוגלשין ע&quot;ג קמח מיהו אין ראיה משם לשאר דברים דבכמה דברים מיקל ביין נסך שאין מיקל בשאר איסורין דחולטן במי זיתים משמע אפילו צונן כמו חלטי לה בחלא דכל הבשר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קיא|א}} גבי כבדא וכן עירוי שלשה ימים מעת לעת וניגוב והנחה מגת לגת שכל אלו העניינים לא מהני בשאר איסורים וטעמא משום דביין נסך אין איסור רותח כלל אלא שהחמירו בו להרתיחו ואף ר&quot;ת התיר לשפוך רותחין לתוך החבית שהיה בה יין נסך ולהפכם מצד זה לצד זה בתוך החבית אע&quot;פ שכבר היו בכלי שני מיד כששופכן בחבית ולא נפלו על כל צידי החבית אלא מכלי שני שהופכן מצד זה לצד זה ואפילו עירוי מכלי ראשון ליכא ומ&quot;מ עירוי הוא ככלי ראשון לענין שאר איסורין כמה שהוכחתי ומה שכתב בסדר של פסח המתחיל [[אדיר דר מתוחים]] הכנת קערות ומיליהם בכלי שני שימושיהם כשופכין מסיר בהן כך שופכין רותחין עליהן אומר ר&quot;ת דליתיה דכל כלים שבעולם מהניא שפיכת&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|זבחים|יא|צה|ב}}</text>
      <sha1>9iuj6vwsnmvovpnvlyja2dljm18q7rb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנחות לה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>170108</id>
    <revision>
      <id>3024388</id>
      <parentid>1064043</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:54:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024388</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12449" sha1="rsfrnryutwho0x7to1f0k3r2fwgculf" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|מנחות|לה|ב|לה א|לו א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וא&quot;נ כל היכי דכי מיתלי ביה במתנא אתייה אבתריה חדתתא ואידך עתיקתא אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה דתפילי א&quot;ל מהו למיקטריה א&quot;ל וקשרתם כתיב שתהא קשירה תמה א&quot;ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי מהו למיתפריה ועייליה לתפירה לגאו אמר פוק חזי מה עמא דבר אמר רב פפא גרדומי רצועות כשירות ולאו מילתא היא מדאמרי בני רבי חייא גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשירין התם הוא דתשמישי מצוה נינהו אבל הכא דתשמישי קדושה נינהו לא מכלל דאית להו שיעורא וכמה שיעורייהו אמר רמי בר חמא אמר ר&quot;ל עד אצבע צרדה רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט רבה קטר להו ופשיט ושדי להו רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלית להו מר בריה דרבנא עביד כדידן אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני אמר ר&quot;נ ונוייהן לבר רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא איתהפכא ליה רצועה דתפילין א&quot;ל לא סבר לה מר ונוייהן לבר א&quot;ל לאו אדעתאי {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים כח|י}})}} וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך תניא ר&quot;א הגדול אומר אלו תפילין שבראש {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות לג|כג}})}} והסרותי את כפי וראית את אחורי אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר&quot;ש חסידא מלמד שהראה לו הקב&quot;ה למשה קשר של תפילין אמר רב יהודה קשר של תפילין צריך שיהא למעלה כדי שיהו ישראל למעלה ולא למטה וצריך שיהא כלפי פנים כדי שיהו ישראל לפנים ולא לאחור אמר רב שמואל בר בידרי אמר רב ואמרי לה אמר ר' אחא אריכא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב מנשיא אמר שמואל תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן איני והא אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן אביי ורבא דאמרי תרוייהו משעת הנחה ועד שעת קשירה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''א&quot;נ כל היכי דמיתלי במתנא''' -  כשאוחז אדם ברצועה התלויה בהן ואתו תפילין אבתריה ואינן נתקין חדתא ואידך שנתקין עתיקא ל&quot;א אתיא אבתריה שמתפשט העור הויא חדתתא:

'''קשירה תמה''' -  שתהא הקשירה נאה ואם יש קשר אחר ברצועה לבד מקשר שקושרין בראש תו לא הויא קשירה יפה לשון אחר קשירה תמה רצועה שלימה ולא קשורה:

'''ועייליה לתפירה לגאו''' -  שלא יראה ויהא כשלימה:

'''מה עמא דבר''' -  וכיון דאין נוהגין כן לא תעשה:

'''גרדומי רצועות''' -  מה שתולה מן הרצועות לאחר שנתקשרו בראש אם נפסק מאותן שירים ונשתיירו גרדומין כשירין גרדומין היינו שירים:

'''שיעור תכלת''' -  מפרש בפרק התכלת (לקמן דף לח:) ושיעור אזוב מפרש בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|יג|א}}:

'''גרדומים''' -  (שירי) שיריהן:

'''מכלל דאית להו שיעורא''' -  לתליית הרצועות לבר הקשר מדמני להו שירים לגרדומין:

'''מחוי כפוף''' -  [אורך הרצועה תהא עודפת על הקשר] כמה שיכול לפשוט מאצבע עד אמה:

'''פשוט''' -  כמה שיכול לפשוט מגודל ועד אצבע דלגבי (פשיטת) אצבע וגודל הויא בפשיטה ולגבי אמה ואצבע בכפיפה לפי שמאצבע לגודל מתפשט יותר הרבה מבין אצבע לאמה. צרדה לשון צרתא דדא צרה של אגודל והיינו אצבע הסמוך לגודל:

'''רבה''' -  כשמניח תפילין קשר ליה ברישיה ושירי הרצועות פשיט ושדי להו ותולין על כתיפו מאחריו:

'''ומתלית להו''' -  לרצועות התלויות היה גודלן ומשלשן טרני&quot;ם בלע&quot;ז:

'''כדידן''' -  כמנהג שלנו [ותולין לפניו]:

'''קשר של תפילין''' -  שישים הרצועות על ראשו [בענין] שיהא דל&quot;ת כדי שיהא שדי נראה עליהן דשי&quot;ן נראה בקמט בית חיצונה שכפל הקלף כעין שי&quot;ן ודל&quot;ת נראה בקשר ויו&quot;ד נראה באותו של יד כמין רצועה קטנה וראשה כפוף מעט כמין יו&quot;ד:

'''ונוייהן לבר''' -  השם יהא נראה מבחוץ לשון אחר נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן וראיה לדבר מדאמרינן איתהפיכא ליה רצועה דתפילין א&quot;ל ולא סבר לה מר ונוייהן לבר והכי אמרינן לעיל שמבפנים מאי גנאי ודבר אחר איכא זימנין דמתהפכין אלמא כה&quot;ג הוי מתהפכין שנהפך צד הרצועה התחתון למעלה ונראה:

'''איתהפכא ליה''' -  שלא היתה הדל&quot;ת ניכרת מבחוץ:

'''לאו אדעתאי''' -  שוגג הייתי:

'''שם ה' נקרא עליך אלו תפילין של ראש''' -  שכתוב בו רוב השם שי&quot;ן ודל&quot;ת:

'''קשר של תפילין''' -  מאחורי העורף והקב&quot;ה מניח תפילין כדאמר לעיל דמשום תפילין ש&quot;ר יראו העובדי כוכבים כדכתיב ויראו ממך:

'''למעלה''' -  בגובה הראש ולא למטה בצואר:

'''כלפי פנים''' -  ממול עורף ולא בצידי הראש ל&quot;א כלפי פנים שיהא הקשר מבפנים והנוי של דל&quot;ת מבחוץ כדאמרן ונוייהן לבר:

'''בידרי''' -  שם:

'''מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן''' -  משמע לאחר שהניחן:

'''אביי ורבא דאמרי תרוייהו''' -  מאי משעת הנחתן דקאמר משעת הנחה ועד שעת קשירה דכיון דעדיין לא קשרן עובר לעשייתן הוא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''פוק''' חזי מה עמא דבר. פי' בקונטרס להחמיר ור&quot;ת מפרש להקל כי ההיא דפ&quot;ק דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|יד|ב}} גבי הילמי ולחיים וכן בפרק שלשה שאכלו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|מה|א}}. מ&quot;ר:

''' וכמה''' שיעורייהו. לכאורה בתפילין של ראש איירי דמר פשיט שדי להו על כתפיו לאחוריו ומר מתלית להו אבל הערוך פי' בערך צרדה דכתב בילמדנו בסוף בא אל פרעה ושיעור רצועה של יד עד אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעי פי' היא אצבע ארוכה ועוד הביא בערוך דתניא בתוספתא איזוהי אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין ובקונט' פי' דהיא אצבע הסמוכה לגודל ור&quot;א קליר יסד כפי' הערוך ב[[אז מאז זמות בכל פועל#סילוק|סילוק של פרשת שקלים]] גיא וכל עפרה בצרדה הכילו פי' משום דכתיב ([[ישעיהו  מ]]) וכל בשליש עפר הארץ והיינו אצבע אמצעי שהוא שלישי ובפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|יט|ב}} דאמרינן גבי כ&quot;ג שמכין לפניו באצבע צרדה הדבר ידוע שא&quot;א להשמיע קול אלא כשמכה באמצעי ולפי' זה דחזי פשוט היינו מגודל עד אמה וכפוף מאצבע עד אמה ובערוך פי' בערך כף דכפוף היינו מעיקר גודל עד ראש אצבע. כשהן דבוקות זו בזו ופשוט מראש אצבע עד ראש גודל כשהן פשוטות וי&quot;מ עד אצבע צרדה שצריך לעשות הרצועות ארוכות ממקום הנחתן עד אצבע צרדה וכפוף היינו שכופף את אצבעו ומשער הרצועה עד שם ופשוטה היינו שמשער הרצועה ממקום הנחה עד ראש אצבע פשוטה ובתפילין של ראש משערין הרצועות שתגיע ראש האחד עד טיבורו וראש השני עד הלב ושמא שום מדרש יש וגבי תפילין של יד הוא דאמרינן בפ' שני דברכות {{הפניה-גמ|ברכות|יג|ב}} ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד הלב ובשימושא רבה דתפילין יש דליפשו רצועי עד דלימטי לחדא כנגד מילה מימינא ולחדא כנגד הלב משמאלא עוד יש אומר דמצות שיעור רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות מכשעורה ואם יותר כשר. מ&quot;ר:

''' עביד''' כי דידן. דפשיט ושדי להו על כתיפיו מלפניו. מ&quot;ר:

''' ונוייהן''' לבר. הכא מוכח דארצועות קאי ולא כמו שפירש בקונטרס במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|כח|ב}} דקאי אקציצה. מ&quot;ר:

''' אלו''' תפילין שבראש. פי' בקונטרס שכתוב עליהן רוב השם שי&quot;ן ודלי&quot;ת ונראה דדלי&quot;ת ויו&quot;ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שדי מדחשיב להו לעיל ובריש פ' בתרא דמגילה (דף כו: ושם) תשמישי קדושה ולא הן עצמן קדושין ובשום דוכתא לא קרי להו כי אם קשר של תפילין עוד אמרינן בפ' במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|כח|ב}} לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הילכתא אילימא כו' אלא לעורות והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני פירוש ופשיטא דצריך בהמה טהורה ומסיק אלא לרצועות משמע דד' ויו&quot;ד לא חשיבי אותיות וה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לבית הכסא דשמא כיון דמחופות עור לא צריך דלא אסרו אלא תפילין של ראש שכתוב שי&quot;ן בעור ויש עוד לפרש דלכך קאמר אלו תפילין שבראש משום דנראין יותר משל יד דעל של יד אמרינן לקמן לך לאות ולא לאחרים לאות. מ&quot;ר:

''' משעת''' הנחה ועד שעת קשירה. מכאן היה מדקדק רבינו אליהו שצריך אדם לקשר תפילין בכל יום ור&quot;ת מפרש דאין צריך ומביא ראיה מהא דאמרינן בפ&quot;ק דחולין (דף ט. ושם) דצריך אדם שילמוד ג' דברים כתב שחיטה ומילה ורב יהודה אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואידך הני שכיחן פי' וצריך ללומדן לפי שתמיד צריך להן ואי בעי למקשר קשר של תפילין בכל יום איכא דשכיחא טפי ומיהו בקונטרס פי' שם איפכא הני שכיחן קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואין צריכין ללמוד שמנעוריו בקי בהן וכמו שפירשתי נראה דאדרבה כתב ושחיטה שכיחי טפי מכולהו ועוד מדקדק ר&quot;ת דהך קשירה לאו ממש היא מהא דחשיב בריש פ' בתרא דעירובין (דף צז. ושם) קשר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|מנחות|ג|לה|ב}}</text>
      <sha1>rsfrnryutwho0x7to1f0k3r2fwgculf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חולין ס א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>170373</id>
    <revision>
      <id>3024403</id>
      <parentid>1062925</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:07:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11913" sha1="3ij4vqh37chuc5vhnshvtapm4hcpt1d" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|חולין|ס|א|נט ב|ס ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;חזינא ליה אזל אוקמיה להדי יומא בתקופת תמוז א&quot;ל איסתכל ביה א&quot;ל לא מצינא א&quot;ל יומא דחד משמשי דקיימי קמי דקודשא בריך הוא אמרת לא מצינא לאיסתכלא ביה שכינה לא כל שכן אמר ליה קיסר לרבי יהושע בן חנניה בעינא דאיצבית ליה נהמא לאלהיכו אמר ליה לא מצית אמאי נפישי חילוותיה א&quot;ל איברא אמר ליה פוק צבית לגידא דרביתא דרויחא עלמא טרח שיתא ירחי קייטא אתא זיקא כנשיה לימא טרח שיתא ירחי דסיתוא אתא מיטרא טבעיה בימא א&quot;ל מאי האי אמר ליה הני כנושאי זלוחאי דאתו קמיה א&quot;ל אי הכי לא מצינא א&quot;ל בת קיסר לר' יהושע בן חנניה אלהיכון נגרא הוא דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קד|ג}})}} המקרה במים עליותיו אימא ליה דנעביד לי חדא מסתוריתא אמר לחיי בעא רחמי עלה ואינגעה אותבה בשוקא דרומי ויהבי לה מסתוריתא דהוו נהיגי דכל דמנגע ברומי יהבו ליה מסתוריתא ויתיב בשוקא וסתר דוללי כי היכי דליחזו אינשי וליבעי רחמי עליה יומא חד הוה קא חליף התם הות יתבא וסתרה דוללי בשוקא דרומאי אמר לה שפירתא מסתוריתא דיהב ליך אלהי אמרה ליה אימא ליה לאלהיך לשקול מאי דיהב לי אמר לה אלהא דידן מיהב יהיב משקל לא שקיל אמר רב יהודה שור כרסתן ופרסתן רב רישיה ורב גנובתיה וחילופא בחמרא למאי נפקא מינה למקח וממכר ואמר רב יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים סט|לב}})}} ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרין תרתי משמע אמר רב נחמן מקרן כתיב ואמר רב יהודה שור שהקריב אדם הראשון קרניו קודמות לפרסותיו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרין ברישא והדר מפריס מסייע ליה לר' יהושע בן לוי דאמר ריב&quot;ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית ב|א}})}} ויכולו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם.

דרש רבי חנינא בר פפא {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קד|לא}})}}: &quot;יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו&quot;, פסוק זה שר העולם אמרו. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא &quot;למינהו&quot; באילנות {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית א|יא}})}}, נשאו דשאים קל וחומר בעצמן: אם רצונו של הקדוש ברוך הוא בערבוביא, למה אמר &quot;למינהו&quot; באילנות? ועוד קל וחומר: ומה אילנות שאין דרכן לצאת בערבוביא אמר הקדוש ברוך הוא &quot;למינהו&quot;, אנו על אחת כמה וכמה! מיד כל אחד ואחד יצא למינו. פתח שר העולם ואמר: &quot;יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו&quot;.

בעי רבינא: הרכיב שני דשאים זה על גב זה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''להדי יומא''' -  נגד השמש:

'''דאיצבית ליה נהמא''' -  אתקן לו סעודה:

'''לגידא דרביתא''' -  על שפת נהר ששמו רביתא:

'''דרויח עלמא''' -  להתקבץ שם חיילותיו והוא נתכוין למקום שתהא רוח שולטת בו:

'''כנשיה לימא''' -  טאיטו לים:

'''כנושאי''' -  מכבדי הבית:

'''זלוחאי''' -  מרביצי הבית במים מפני אבק העולה וכבר הם כלו לאכול כל זה:

'''אי הכי''' -  דנפישי חיילותיו כ&quot;כ לא מצינא:

'''מסתוריתא''' -  דיוושלטייק&quot;ש בלע&quot;ז:

'''דוללי''' -  אשקניי&quot;ש וסימן זה היה למצורעים:

'''סתר דוללי''' -  דישבוויריי&quot;ד:

'''משקל לא שקיל''' -  הטובה משנתנה:

'''שור''' -  דרכו להיות כרסתן ופרסתן בעל כרס רחבה ופרסות רחבות:

'''גנובתיה''' -  זנבו:

'''שור שהקריב אדם הראשון''' -  כדאמרינן בלפני אידיהן במסכת ע&quot;ז (דף ח.):

'''מקרין מפריס''' -  בשור של אדם הראשון קאי:

'''קרניו קודמין לפרסותיו''' -  שכל שוורים פרסותיהם נולדות עמם וקרנותיהם גדלים לאחר זמן אבל של מעשה בראשית בקומתם נבראו ובקרניהן וכשיצא מן הארץ ראשו תחלה נמצאו שקדמו קרנותיו לפרסותיו:

'''בקומתן נבראו''' -  ולפיכך קדמו קרנותיו שהרי עמו נוצרו ויצאו תחלה והיינו שור פר ביום שהיה שור היה גדול כפר שור בן יומו קרוי שור כדכתיב ([[ויקרא  כב]]) שור כי יולד פר קיימא לן בן שלש (פרה פ&quot;א משנה ב):

'''מקרין תרתי משמע''' -  שכן סתם שוורים:

'''לדעתם''' -  שהודיעם שיבראם והם ניאותו:

'''לצביונם''' -  בדמות שבחרו להם:

'''שר העולם''' -  מלאך הממונה:

'''באילנות''' -  נאמר למינהו עושה פרי למינו אבל בזרעים לא נאמר בצוואתם למינו אבל ביציאתם נאמר מזריע זרע למינהו:

'''שאין דרכן לצאת בערבוביא''' -  שהרי גדולים הן וענפיהן מרובין ואין ראויין ליגדל רצופים ותכופים כי אם מפוזרים:

'''אמר הקב&quot;ה למינהו''' -  שיצא כל אילן בעצמו ברחוק מחבירו שיהא לו היכר:

'''אנו''' -  שרבים אנו ודרכנו לצאת תכופין ומעורבבין ואם אין נזהרים לצאת כל עשב לבד הרי אין אנו ניכרין זה מזה על אחת כמה וכמה:

'''ישמח ה' במעשיו''' -  שכולן זהירין במצותיו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''בקומתן''' נבראו. לא בעי למימר שנבראו בעמידה דהא אמרינן בפרק אחד דיני ממונות {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|לח|ב}} גבי אדם הראשון רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו אלא בקומתן היינו שנגמרה כל קומתן מתחלתן:

''' אל''' תיקרי צבאם אלא צביונם. פירש בערוך דכולהו נפקי מצביונם שהוא לשון יופי כמו ([[ישעיהו ד]]) לצבי ולתפארת ומאחר שהן ביופיין זהו בקומתן ולדעתן שהיופי לא יבא אלא אם כן נגדל כל הצורך ועוד יש לומר דקומתן נפיק מלשון הצבה:

''' פסוק''' זה שר העולם אמרו. לפי מה שמפרשין דחנוך זה מטטרון כמו שיסד הפייט (ב[[אשנבי שחקים|אופן לשמחת תורה]]) תקיף מטטרון [שר] שנהפך לאש מבשר ואומר דהוא שר העולם כמו שיסד הפייט שר המשרת נער נקרא הוא מטטרון הנכבד והנורא ואמרינן בפרק קמא דיבמות (דף טז: ושם) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי פסוק זה שר העולם אמרו וקשה מכאן דמשמע דשר העולם היה בששת ימי בראשית ושמא אגדות הם שחלוקות זו על זו ומי שסובר דמטטרון הוא שר העולם לית ליה דחנוך זה מטטרון א&quot;נ מה שקרא הפייט למטטרון נער לא בשביל הפסוק של נער הייתי אלא לפי שכתוב בספר יוסיפון דלמטטרון יש לו שבע שמות וחשיב נער וגם מצינו דנער שם מלאך הוא כדכתיב ([[זכריה  ב]]) רוץ אל הנער הלז:

''' הרכיב''' שני דשאין זה על גב זה מהו. ואם תאמר מתניתין היא במסכת כלאים בפרק קמא (משנה ז) אין נוטעין אילן באילן ולא ירק בירק ועוד תנן (שם משנה ח) אין נותנין זרע דלעת בתוך החלמית מפני שהוא ירק בירק וי&quot;ל דמבעיא ליה בחוצה לארץ דשרו כלאי זרעים ואסירי הרכבת האילן כדאיתא בסוף פרק קמא דקדושין (דף לט.) דדריש שדך למעוטי כלאי זרעים שבחוצה לארץ והרכבת האילן אסורה מדכתיב ([[ויקרא  יט]]) את [וגו'] בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמה בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמה בין בארץ בין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ ומבעיא ליה אי חשיבא ליה הרכבת זרעים כהרכבת אילן משום דכתיב בהן למינהו או לא אי נמי אפילו בארץ מיבעיא ליה לר' אושעיא דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דדילמא מתניתין דכלאים כרבנן אי נמי בשאר כלאי זרעים ואליבא דרבנן איירי הכא דאמר בהקומץ זוטא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|טו|ב}} קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים לא אי נמי לבני נח קמיבעיא ליה דשרו בכלאי זרעים ואסירי בהרכבת האילן כדאיתא פרק ארבע מיתות (סנהדרין ס.) ונפקא לן מדכתיב (שם) את חוקותי תשמורו חוקים שחקקתי לך כבר בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים והיינו בהרכבה דומיא דבהמה ושחקקתי לך כבר היינו לבני נח דכתיב בהו למינהו באילנות ובבהמה דלמינהו איסור כלאים משמע כדמוכח בסוף שור שנגח את הפרה (ב&quot;ק נה.) דבעי התם הרביע שני מינים שבים מהו מי גמרי למינהו למינהו מיבשה או לא ומבעיא לן אי הוי הרכבת ירק בירק כמו הרכבת אילן באילן והוי בכלל שדך ואע&quot;ג דכתיב למינהו איצטריך את חוקותי שחקקתי לך כבר דלא הוה ידעינן דלמינהו אתא לאיסור כלאים אי לא כתיב חוקותי ואי לא למינהו מאת חוקותי לחוד לא הוה נפקא לן דה&quot;א חוקותי שחקקתי לך כבר במרה וא&quot;ת הא פריך התם אלא מעתה ושמרתם את חוקותי מאי חוקות שחקקתי לך כבר איכא ומאי קשיא הא לא מוקמינן האי אבני נח אלא משום דאשכחן נמי דכתיב למינהו במעשה בראשית וי&quot;ל דמ&quot;מ פריך שפיר דכי היכי דהאי לא קאי אבני נח האי נמי לא קאי אבני נח ומשני דהתם כתיב חוקותי בתר ושמרתם אבל הכא כתיב חוקותי קודם תשמרו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|חולין|ג|ס|א}}</text>
      <sha1>3ij4vqh37chuc5vhnshvtapm4hcpt1d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חולין קט ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>170472</id>
    <revision>
      <id>3024392</id>
      <parentid>1063025</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024392</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12297" sha1="82jp6w0y25d7j8lkn8ulf4xk9cxbgoz" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|חולין|קט|ב|קט א|קי א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר והא אנן תנן אינו עובר עליו מיעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא בדין הוא דאיסורא נמי ליכא ואיידי דבעא למיתנא סיפא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו התם מיעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא תנא נמי רישא אינו עובר עליו לימא מסייע ליה הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בשולו ומותר לב הוא דבעי קריעה אבל כחל לא בעי קריעה דלמא לב הוא דסגי ליה בקריעה אבל כחל לא סגי ליה בקריעה ואיכא דאמרי א&quot;ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור לימא מסייע ליה אינו עובר עליו מיעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא בדין הוא דאיסורא נמי ליכא ואיידי דבעא למיתנא סיפא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו דהתם מיעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא תנא נמי רישא אינו עובר עליו ת&quot;ש הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בשולו ומותר לב הוא דבעי קריעה אבל כחל לא בעי קריעה דלמא לב הוא דסגי ליה בקריעה אבל כחל לא סגי ליה בקריעה תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו כיצד קורעו אמר רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל א&quot;ל ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול מאי קמ&quot;ל מתניתין היא הא קמ&quot;ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר בעינן למיכל בשרא בחלבא אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי והאנן תנן קורעו ההוא לקדרה והא קתני שבשלו דיעבד אין לכתחלה לא ה&quot;ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''אמר רב אינו עובר עליו''' -  מדאורייתא ומותר לכתחלה באכילה אם בשלו ולא אמרינן אסור מיהא מדרבנן דהא אפילו נסחט ממנו ויצא אמרינן לקמן (דף קיא.) חלב שחוטה מדרבנן הוא והאי כיון דמובלע ולא פירש אפי' איסור דרבנן ליכא:

'''דהתם מיעבר הוא דלא עבר''' -  ללקות דאין בו כזית:

'''הא איסורא איכא''' -  דחצי שיעור אסור מה&quot;ת:

'''הא כחל לא בעי קריעה''' -  לאחר הבישול מדלא תנא ביה לא קרעו קורעו לאחר בשולו:

'''דלמא''' -  משום הכי לא תנייה משום דלב הוא דסגי ליה בקריעה דלאחר בשול משום דבשעת בשול לא בלע דשיע:

'''אבל כחל''' -  שהוא רך כבר נבלע בו החלב ע&quot;י בשול ולא סגי ליה תו בקריעה:

'''קבה''' -  של טלה או של עגל שיונקים החלב לתוך קבתן:

'''זה כנוס במעיו''' -  ומשיצא מדדי הבהמה חלב הוא וכחל אינו כנוס במעיו שלא יצא מדדי הבהמה בחייה ולא נאסף אלא מובלע בבשר הוא ולא בא לכלל חלב ומיהו לכתחלה בעי קריעה מדרבנן:

'''וטחו בכותל''' -  כובשו בידיו לכותל כדי שיסחט חלבו:

'''קרע לי''' -  כחל קודם שתצלנו ואנא איכול:

'''מתניתין היא''' -  דקורעו מתחלתו ומותר:

'''הא קמ&quot;ל''' -  קריעה בעלמא קא&quot;ל או שתי או ערב לפי שהחלב הנוטף יוצא למטה ומשיצא והרי הוא חלב לא חזר ולא בעי שתי וערב אלא לקדרה דהתם ודאי צריך להוציא כולו מתחלה לפי שכשהוא יוצא הרי הוא חלב גמור וחוזר ומתבשל עמו ודקתני לעיל שבשלו מותר בצלי קאמר דצלי נמי קרי בשול דכתיב בדברי הימים (ב לה) ויבשלו (את) הפסח:

'''ילתא''' -  אשתו:

'''הכבד''' -  כולו דם הוא קרוש טעם דם לו:

'''דם טוהר''' -  של בתולין ושל ימי טוהר של יולדת:

'''מוח''' -  של דג ששמו שיבוטא טעמו כטעם חזיר:

'''גירותא''' -  עוף טמא הוא:

'''לישנא דכוורא''' -  יש לו טעם גירותא:

'''אסר לן אשת איש''' -  שרא לן גרושה ואע&quot;פ שבעלה חי:

'''בעינא למיכל בישרא בחלבא''' -  ומה אמצא היתר דוגמתו:

'''זויקו''' -  שפודו תנו לה כחל בשפוד:

'''והא אנן קורעו תנן ההוא לקדרה''' -  דכי נפיק מיניה הוי חלב שחוטה וכי הדר ומיבלע ליה אסר ליה ודקתני לא קרעו אינו עובר עליו רב נחמן סבירא ליה כלישנא בתרא דרב וברייתא מוקי לה בצלי דכתיב ויבשלו (את) הפסח בדברי הימים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''אינו''' עובר עליו ומותר. פירש בקונטרס דמותר אם בשלו משום דחלב שחוטה דרבנן הוא והאי כיון דאבלע ולא פירש אפילו איסורא דרבנן ליכא משמע שרוצה להעמיד כולה שמעתתא דכחל לצלי דאי לקדרה אמאי מותר הא יצא חלב וחזר ונבלע וכן פירש לקמן בהדיא גבי זויקו לה כחלי דפריך והא בשלו קתני בדיעבד ופירש בקונטרס והא ודאי בצלי הוא מדקתני מותר דאי בקדרה אמאי מותר הא יצא החלב וחזר ונבלע ולקמן בתר שמעתתא דכבד פי' בקונטרס והלכות כחל כבר אמרנו למעלה דלצלי בעי קריעה שתי או ערב ואי לא קרעו מותר כלישנא קמא דרב דהא תניא כוותיה ולקדרה קורעו שתי וערב וטחו בכותל ומה שכתוב בספרים בפ' גיד הנשה (לעיל דף צז:) כחל עצמו אסור היכא דלא קרעיה ובשליה בהדי בשרא ל&quot;ג ליה דאפי' בשליה לחודיה אסור לפירוש הקונטרס לפי שפירש וחזר ונבלע ומיהא גם לפירוש הקונטרס היכא דאיכא ס' במים שנתבשל בהן הכחל לא היה נאסר הכחל היכא שבשלו לחודיה לפי שהחלב הנפלט נתבטל במים אבל היכא דבשלו עם בשר אסור משום טעם בשר הנבלע בחלב שבכחל וכן יש ספרים דגרסי בסמוך כחל שבשלו בחלבו מותר היכא דבשליה לחודיה בלא בשר ויש להעמידו לפירוש הקונטרס שיש במים ששים כדפרישית שמתבטל בהן חלב היוצא מן הכחל:

''' הא''' איסורא איכא. וא&quot;ת לפירוש הקונטרס דלמא הא איסורא איכא לקדרה אבל לצלי מותר וי&quot;ל דא&quot;כ ה&quot;ל למתני דאם לא קרעו מותר דהוי חדוש וממילא הוה מוקמינן ליה בצלי:

''' לב''' הוא דבעי קריעה אבל כחל לא בעי קריעה. וא&quot;ת אדרבה דוק מינה איפכא אינו עובר עליו הא איסורא איכא כדדייק לעיל דהכא לא שייך למימר איידי דבעי למימר בסיפא כדקאמר לעיל וי&quot;ל דדלמא איידי דקתני במתניתין ואינו עובר עליו נקט נמי בברייתא הכי:

''' הא''' כחל לא בעי קריעה. מדלא קתני קורעו לאחר בשולו והוה מוקמינן לה בצלי כדקתני גבי לב וא&quot;ת ומאי קסבר אי מהניא ביה קריעה אחר בשול אמאי מותר בלא קריעה יותר מקודם בשול דצריך קריעה ואי לא מהניא ביה קריעה היכי מייתי סייעתא לרב מהך ברייתא מדלא קתני קורעו לאחר בשולו הא אין קריעה מועלת לו כלום לאחר שנתבשל וי&quot;ל דודאי ס&quot;ד דמועלת לו קריעה לאחר בשולו והא דקאמר רב ואינו עובר עליו ומותר בלא קריעה במבושל ובחי קורעו היינו משום דכי נתבשל כבר פלט במקצת אבל חי שיש לו רוב חלב בעי קריעה:

''' דלמא''' לב הוא דסגי ליה בקריעה. פירוש משום דשיע ולא בלע אפילו לקדרה או לצלי משום דכבולעו כך פולטו כמסקנא דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|עד|ב}} אבל כחל לא סגי ליה בקריעה אפילו לצלי משום דכבולעו כך פולטו לא שייך בשאר איסורים אלא בדם לחודיה:

''' נדה''' דם טוהר. ב[[אצולת אומן בצירוף זקוקה#סילוק|סלוק של פרשת פרה]] יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה (אשה) טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע&quot;פ הירושלמי:

''' זויקו''' לה כחלי. פירש בערוך כמו זיקים מלאים ודמי לזויקני דארמאי בפ' שני דמסכת ע&quot;ז (דף לא:) כלומר נפוחין וכן הכא כחל כמו נוד נפוח מלא חלב ולא נקרע ובקונטרס פירש שפודו תנו לה כחל בשפוד:

''' ההוא''' לקדרה. פירש בקונטרס דרב נחמן ס&quot;ל כלישנא בתרא דרב וברייתא מוקי לה בצלי כדכתיב ויבשלו (את) הפסח בדברי הימים ואין זה דוחק דה&quot;נ מוקמינן בפ' כיצד צולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|עד|א}} קורעו לאחר בשולו היינו אחר צלייתו ואינו רוצה לומר דסבר לגמרי כלישנא בתרא דהא מיקל טפי אפילו מלישנא קמא דשרי אפילו לכתחלה אלא בפירוש דמתניתין סבר כלישנא בתרא דכיון דשרי רב נחמן לצלי לכתחלה בלא קריעה א&quot;כ הא דקתני קורעו היינו לקדרה כדקאמר הכא וכי קתני לא קרעו אינו עובר עליו ע&quot;כ אינו עובר עליו ואסור כיון דמיירי לקדרה ורבינו תם פירש דהא דצריך קריעת שתי וערב וטחו בכותל לקדרה היינו קדרה עם בשר דלקדרה משמע עם בשר כדתנא אם בנותן טעם בקדרה אבל לקדרה בלא בשר או לצלי שרי לכתחלה בקריעה קצת וטעמא דהחמירו בה עם הבשר לפי דטעם החלב נכנס בבשר ומשתנה טעם הבשר ויש בו טעם בשר בחלב ולכך גזרו חכמים וכשאין הבשר עם הכחל בקדרה אף על פי שלא קרעו שתי וערב כיון שקרעו קצת לכתחלה מותר&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|חולין|ח|קט|ב}}</text>
      <sha1>82jp6w0y25d7j8lkn8ulf4xk9cxbgoz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בכורות נה ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>170645</id>
    <revision>
      <id>3024347</id>
      <parentid>1421940</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:10:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14119" sha1="gix3tkcjn87og0yxgfb33501vpfjsl2" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|בכורות|נה|ב|נה א|נו א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;עינתא דמידליין אמר רב משרשיא הנהו סולמי דפרת נינהו והא כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית ב|יד}})}} והנהר הרביעי הוא פרת אמר רב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב הוא פרת דמעיקרא תניא רבי מאיר אומר יובל שמו שנאמר {{קטן|([[ירמיה טז]])}} והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולמה נקרא שמו פרת שמימיו פרים ורבים מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך ופליגא דרב דאמר רב אמי אמר רב מיטרא במערבא סהדא רבה פרת אבוה דשמואל עביד להו לבנאתיה מקוה ביומי ניסן ומפצי ביומי תשרי מקוה ביומי ניסן סבר לה כרב דאמר רב אמי אמר רב מיטרא במערבא סהדא רבה פרת שמא ירבו נוטפין על הזוחלין והוו להו מי גשמים רובא ומפצי ביומי תשרי ופליגא דידיה אדידיה דאמר שמואל אין המים נטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי:

'''מתני'''' הלוקח או שניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה:

'''גמ' '''מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כב|כח}})}} בכור בניך תתן לי כן תעשה לשורך לצאנך מה&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''עינתא דמדליין''' -  עינות המים הנובעות בהרים רמים והנהו הוו גבוהים מפרת והיכי אתו מפרת:

'''סולמי דפרת''' -  מקלחין תחת הקרקע ועולין בהרים כמו סולם:

'''והנהר הרביעי''' -  דכחד מינייהו חשיב להו ואת אמרת דמיניה קאתו:

'''הוא פרת דמעיקרא''' -  הוא פרת הנזכר למעלה ונהר יוצא מעדן וגו' שהשלשה נפרדין ממנו:

'''יובל שמו''' -  של פרת ועל יובל ישלח שרשיו וגו' בעץ החיים מישתעי קרא ועץ החיים בגן עדן הוא ופרת הוא המשקה גן עדן:

'''פרין ורבין''' -  שגדל ורבה בלא שום מטר:

'''סהדא רבה פרת''' -  פרת יורד מא&quot;י לבבל וכשהגשמים יורדין בא&quot;י סהדא רבה הוי פרת בבבל שירדו גשמים במערבא לפי שגדל מחמת הגשמים:

'''מקוה ביומי ניסן''' -  מקוה מים חיים נובעים בבית ולא היה מניחן לטבול בנהרות שבימות הגשמים ירדו גשמים הרבה וחייש שמא ירבו מים שנוטפין מעבים לתוך הנהר שהם זוחלים דלא חזו להן משום דהוו להו ספק זבות ובזב כתיב מים חיים ל&quot;א על הזוחלים על אותם שנפלו מן העבים לקרקע ומן הקרקע זחלו וקילחו לתוך הנהר דאי לא נוטפים משום זוחלים לא מיפסלי דאמרינן בפ' ראשון דתמורה {{הפניה-גמ|תמורה|יב|ב}} השאובה מיטהרת בהמשכה דהיינו שממשיך מים שאובים לתוך המקוה על ידי צנורות:

'''זוחלין''' -  נובעין:

'''ומפצי ביומי תשרי''' -  כשהיו טובלות בנהר ביומי תשרי הי' עושה להם מחצלות של קנים שקורין קלויי&quot;ש ומשליכן לתוך המים ועומדות עליהן וטובלות לפי שבימי תשרי יש טיט רך בנהרות אצל שפתם וחושש שמא יעלה טיט למעלה על רגליהן ויהיה חוצץ:

'''ה&quot;ג ופליגא דידיה אדידיה''' -  כלומר פליגא דשמואל אדשמואל:

'''אין המים מטהרין בזוחלין''' -  דכל שעה הוו מים נוטפין רבין עליהן:

'''אלא פרת ביומי תשרי''' -  שפרת היו מימיו פרין ורבין וזוחלין הנובעים ממעיינות מרובין ועוד שתשרי סוף ימי הקיץ ולא ירדו גשמים (הרי) זמן מרובה אלמא נהרות מתרבין ממימי גשמים ולעיל אמר מכיפיה מיבריך לישנא אחרינא הא דאבוה דשמואל הוה עביד לברתיה מקוואות ביומי ניסן מפני שהוא סוף החורף שירדו גשמים מרובים אבל באמצע החורף לא הוה עביד ופליגא אדשמואל דהוא אומר דכל שעה בעינן מקוואות אלא פרת ביומי תשרי:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''הוא''' פרת דמעיקרא. פירוש ולא מפני שהוא קטן קורהו רביעי דהוא פרת דמעיקרא ששמו פרת מקודם שמתחיל ליפרד לד' ראשים וכשמתחיל ליפרד יוצאים הנהרים זה לצד זה [וזה לצד זה] ופרת הולך ביושר לדרך הילוכו ובפרשת שקלים יסד רבי אליעזר הקליר ב[[אז מאז זמות בכל פועל#סילוק|סילוק]] דפרת תוקפו כנגד שני נהרות וכן משמע בבראשית רבה שהוא גדול שאומרים לפרת מפני מה אין קולך הולך והוא אומר פירותי מעידין עלי אומרים לחדקל מפני מה קולך הולך והוא אומר הלואי אשמיע קולי ואראה משמע דחדקל קטן מפרת וקצת קשה דאמר בפרק כל הנשבעין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבועות|מז|ב}} עד הנהר הגדול נהר פרת עבד מלך כמלך דמשמע דוקא משום א&quot;י קורהו גדול:

''' מסייע''' ליה לשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך. אע&quot;ג דשמואל איירי בכל הנהרות ולר&quot;מ משמע דנקט פרת דוקא דנקרא שמו פרת שמימיו פרים ורבים אינו אלא משום דפרת מתברך יותר לפי שהוא חשוב יותר מן האחרים אי נמי לפי שהוא ראש לכולם נקרא פרת ע&quot;ש שכולם מתברכי' [מכיפיה דפרת] וכן פי' ר&quot;ת בתשובה לפי שפרת הוא למעלה מכל הנהרות והוא רמיא שכל הנהרות שותין ממנו תלה הכתוב פריה ורביה בו דכשהוא רבה כל הנהרות רבין:

''' מכיפיה''' מיבריך. מסלע שלו כדמתרגם סלע כיפה:

''' מטרא''' במערבא סהדא רבה פרת. כאן משמע דפרת הולך מא&quot;י לבבל וכדפרישית לעיל בפ' מומין אלו (דף מד:) משמע מתוך כך דגן עדן במערב העולם דבבל הוא בצפונית מזרחית של א&quot;י ולהכי קרי להו בני בבל לא&quot;י מערבא ואמרינן בלא יחפור (ב&quot;ב דף כה:) דבבל בצפונית של א&quot;י עומדת דכתיב מצפון תפתח הרעה וגו' אלמא פרת הולך ממערב למזרח ומשמע שכך הוא מתחלת יציאתו כדאמרינן הוא פרת דמעיקרא אלמא דגן עדן במערב העולם וכן משמע בב&quot;ר דקאמר בכל מקום מצינו רוח מזרחית קולטת [קולטת] אדה&quot;ר דכתיב ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים [קולטת] קין דכתיב וישב בארץ נוד קדמת עדן וגבי משה נמי דכתיב אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש משמע שהעולם הזה שנכנס בו אדה&quot;ר הוא במזרחו של ג&quot;ע ש&quot;מ במערב העולם ותימה דבפרק המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פד.) אמרינן דשמשא האי דסומקא צפרא ופניא צפרא דחלפא אוורדי דגן עדן משמע דבמזרח העולם קאי דבשחרית חמה במזרח וכן פי' שם רבינו שמואל מדכתיב ויטע גן בעדן מקדם ואע&quot;ג דמתרגמינן מלקדמין מכל מקום משמע נמי מזרח דהכי נמי קדמת עדן מקדם לגן עדן משמע בב&quot;ר שהוא מזרח ומתרגם מלקדמין ומיהו קרא איכא לדחויי שהוא מזרחו של עדן אבל עדן גופיה במערב העולם וההיא דב&quot;ב איכא לפרושי דלא חלפא ממש קאמר אלא בשחרית כשחמה יוצא מכח עמוד האור על גבי חדרי דגן עדן שבמערב ולערב מכח אור של גיהנם שבמזרח ואין תימה על הטעם זה דבכל ענין כשנפרש צריך לאומרו דקאמר התם ואיכא דאמרי איפכא ולא מסתבר לומר דפליגי בהכי דמר סבר גן עדן במזרח ומר סבר במערב:

''' ומפצי''' ביומי תשרי. פירש בקונטרס שנותנות המפצים תחת רגליהם במים מפני הטיט שלא יחוץ וכן משמע פרק תינוקת (נדה דף סו:) דאמר שמואל בר רב יצחק אשה לא תטבול בנמל ואע&quot;ג דהשתא ליכא טיט אימר בדידיוני נפל פירוש ע&quot;י דידוי שמדדה את עצמה ובתרה מייתי הך דאבוה דשמואל דהכא ובתרה מייתי הא דאמר רב גידל אמר רב נתנה תבשיל לבנה וטבלה לא עלתה לה טבילה ואע&quot;ג דהשתא ליכא אימר בדידיוני נפל ור&quot;ת מפרש ומפצי משום צניעות שהנהרות קטנים בימי תשרי ופורס להו מפצים שלא יראו אותן כדי שלא תמהרנה לטבול מפני הבושת ולא טבלו שפיר והיינו טעמא נמי שלא תטבול בנמל לפי שמצויים שם בני אדם וממהרת לטבול משום ביעתן דאינשי דומיא דההיא דקאמר התם לעיל אשה לא תעמוד על גבי כלי חרס ומפרש התם משום דבעיתא דלמא נפלה ולא טבלה שפיר ולא גרסינן בההיא דנמל ואע&quot;ג דהשתא ליכא:

''' שמא''' ירבו מי נוטפין על הזוחלין והוו להו מי גשמים רובא. וכדפי' בקונט' ומי גשמים אין מטהרין בזוחלין כדקתני בת&quot;כ מעיין מטהר בזוחלין ומקוה באשבורן ואור&quot;ת דאשבורן דמקוה דוקא למעוטי זוחלין אבל זוחלין דמעיין לאו דוקא למעוטי אשבורן אלא ה&quot;ק המעיין מטהר אף בזוחלין אבל מקוה מטהר דוקא באשבורן דגבי הני מייתי לה התם בת&quot;כ דקתני מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים יצא עשה מקוה לכתחלה אי מה מעיין מטהר בכל שהוא אף מקוה מטהר בכל שהוא ת&quot;ל אך מעיין מעיין בכל שהוא והמקוה במ' סאה אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת&quot;ל אך מעיין מעיין בזוחלין והמקוה באשבורן ויש להביא ראיה מים שעשה שלמה שהיו הכהנים טובלין בו אע&quot;פ שהמים מכונסים שם במקוה ומיהו יש לדחות דבירושלמי קאמר והיה לרחצה הכהנים בו ולאו כלי הוא ומפרש דרגלי השורים נקובים כמוציא וא&quot;כ אפשר שיהו זוחלין וכן מקוה שעל הפרווה בפ' אמר להם הממונה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|יומא|לא|א}} שהיה מעין עיטם והיה כהן גדול טובל בו אפשר שנכנסין מצד אחד ויוצאין מצד אחר ומיהו זה דבר פשוט דמי מעיין שנפסקו מן המעיין שמטהרין באשבורן ממה נפשך שהרי נעשו מקוה מאחר שנפסקו מן המעיין שמטהרין ובהדיא תנן במסכת מקוואות (פ&quot;ה מ&quot;א) מעיין שהעבירו על גבי בריכה והפסיקו הרי הן כמקוה חזר והמשיכן כו' ומשקה בי מטבחיא דקאמר בפ' קמא דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|יז|ב}} דבקרקע חזו להטביל מחטין וצנורות ומשמע באשבורן דומיא דכלי וקאמר התם מאמת המים שבעזרה היו ונראה להביא ראיה אפילו לא נפסקו מההיא דתנן במסכת מקוואות (פ&quot;ח מ&quot;ח) ומייתי לה בפרק שמנה שרצים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קט|א}} ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים כו' ופליג את&quot;ק דאמר כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים ומשמע דאתא ר' יוסי למימר דאע&quot;ג דקוו וקיימי כדאמר בריש מכות {{הפניה-גמ|מכות|ד|א}} מטהרין נמי בזוחלין דלא בא הכתוב לבטל מהן תורת זחילה ופליגי בהכי דלת&quot;ק אין מטהרין בזוחלין ולר' יוסי מטהרין בזוחלין אבל לכ&quot;ע מטהרין באשבורן וגם מדקאמר הכא אין המים מטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד משמע בזוחלין הוא דלא מטהרי הא באשבורן אע&quot;ג דליכא רובא זוחלין:

''' אין''' המים מטהרין בזוחלין כו'. פר&quot;ת בתשובה המתחלת משרבו מפילי חללים דאף על גב דשמואל ואבוה דעביד מקוואות ביומי ניסן ורב דאמר מיטרא במערבא כו' קיימי בחדא שיטתא לא קי&quot;ל הכי אלא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|בכורות|ט|נה|ב}}</text>
      <sha1>gix3tkcjn87og0yxgfb33501vpfjsl2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רחמנא אידכר לן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171292</id>
    <revision>
      <id>3024315</id>
      <parentid>3003041</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:26:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10059" sha1="qdygyo02coewby87c6c1pyopp0pe8pl" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=עדות מזרח/&gt;
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵדָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלֵמָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא אִדְכַּר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לֵּי גְבֻרְתָּךְ וּפְרֹק לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵּי טָבֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הַ}}דְרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוֹבָדָנָא בִּישִׁין מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרֵי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| [רַחֲמָנָא {{סי|זַ}}כְוָן חַפֶּשׂ לָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר]
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טַבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טַ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתֵי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגַּלְגְּלוּן רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנָסָתָא טַבְתָּא וּמְזוֹנֵי טָבֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חֶמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעְבֵּד גְּמִירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבִין וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֱוֵי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמָּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתָנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתֵי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר 
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}&lt;קטע סוף=עדות מזרח/&gt;

==נוסח עדות אשכנז==
&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא ||{{רווח|1}}|| &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקֵדָא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב שְׁלֵמָא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא || || &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}}&lt;/includeonly&gt; בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}}&lt;/includeonly&gt; רַחֲמָנָא תּוּב מֵרוּגְזָךְ וְלֹא נֶהֱדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ || || בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;
==נוסח איטליה==
{|
|-
|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם אֲבוּנָא{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא קְיָמֵהּ דְּיַעֲקֹב בֻּכְרָא{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא קְיָמֵהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כַּהֲנָא{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָנָא קְיָמֵהּ דְּפִנְחָס קַנָּאָה{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִתְרַצֵּי לַן{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא אִתְרַצֵּי לְיַמִּינָךְ{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|רַחֲמָנָא רַחֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|4}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qdygyo02coewby87c6c1pyopp0pe8pl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172195</id>
    <revision>
      <id>3024284</id>
      <parentid>1339576</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:31:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>נעם תומר</username>
        <id>44571</id>
      </contributor>
      <origin>3024284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13662" sha1="5qksiqfjychedrez4e6hm6kb68g0jt7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה בבא בתרא|ח}}
{{הע-שמאל|כמו במקרים נוספים בענייני ממונות, ניתן גם כאן לעקוף את דיני הירושה לפי התורה. וראו [[ירושלמי בבא בתרא ח א]], שבמשפט הרומי נחלו הבת והבן בשווה, ויתכן שזו המוטיבציה לשנות את דיני הירושה בפועל.}}
==ירושה וצוואות==
===חטיבה I: ירושה לפי התורה===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
(א) יש נוחלין ומנחילין, ויש נוחלין ולא מנחילין, מנחילין ולא נוחלין, לא נוחלין ולא מנחילין.
{{הע-שמאל|טטראדרמה. ראו גם [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ה#משנה ו|לעיל ה, ו,]] ועוד הרבה.}}
:ואלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים, והבנים את האב, והאחין מן האב - נוחלין ומנחילין.

:האיש את אמו, והאיש את אשתו, ובני אחיות - נוחלין, ולא מנחילין.

:האשה את בניה, והאשה את בעלה, ואחי האם - מנחילין, ולא נוחלין.

:{{ב|והאחים מן האם|ולא מהאב}} - לא נוחלין ולא מנחילין:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
(ב) סדר נחלות כך הוא: ([[במדבר כז ח]]) &quot;איש כי ימות ובן אין לו - והעברתם את נחלתו לבתו&quot;
{{הע-שמאל|לגבי העיקרון &quot;יוצאי ירכו של בן...&quot; ראו [[מגילת תענית ה#כד|מגילת תענית ה, כד:]] בעניין זה היתה מחלוקת עם הצדוקים.

וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז|תוספתא ז, א,]] שיתכן שבה מופיע דין שונה, שהנחלה מתחלקת בין הקרובים החיים ולא בין יוצאי ירכם.

לעניין חלוקת הירושה בין האחים ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפט|ספרי דברים רפט,]] שאם אחד האחים יבם את אלמנת המת - הוא נוחל את כל הנחלה ואינו מתחלק בה עם שאר האחים, וראו גם [[רות ד ה]].}}
:בן קודם לבת, וכל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת.

:בת קודמת לאחין. יוצאי ירכה של בת - קודמין לאחין.

:אחין קודמין לאחי האב. יוצאי ירכן של אחין - קודמין לאחי האב.

זה הכלל: כל הקודם בנחלה - יוצאי ירכו קודמין.

:{{ב|והאב|הקודם לנחלה, שמכוחו באים יוצאי ירכו}} - קודם לכל יוצאי ירכו:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|ראו [[יהושע יז]], שנחלת מנשה ממערב לירדן, היא נחלת חפר, התחלקה לעשרה חלקים, וחמישה מהם לבנות צלפחד. וראו גם [[במדבר רבה יד ו]], [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלה|וספרי במדבר קלה.]] וראו דברי ר' אליעזר בן יעקב [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ג|בתוספתא ז, ג.]]}} 
(ג) בנות צלפחד נטלו שלושה חלקים בנחלה:

:חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים, {{ב|וחלקו עם אחיו בנכסי חפר|כי הבת קודמת לאחים, ראו משנה ב}}, ושהיה בכור - נוטל שני חלקים:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|המשנה משווה את ירושת האב לירושת האם, ואת נחלת הבן לנחלת הבת: דיני הבכורה והמזונות חלים רק על ירושת האב.

בתחילה המשנה עוסקת בכוח בן ובת לרשת אך המשך המשנה עובר לנושא חדש: הכללים של חלוקת נכסי האב לעומת נכסי האם. אפשטיין התייחס תחילת המשנה כמקור בפני עצמו, ובמקורה לטענתו נאמר &quot;אחד הבן ואחד הבת לנחלת האם&quot; (בדומה לאמור בתוספתא ב&quot;ב פ&quot;ז). לטענת יונתן מילגרום, הפסקה &quot;אחד הבן ואחד הבת בנחלה&quot; היא מן 'משנה ראשונה' ופשוטה כמשמעה: הבן והבת יורשים בשווה (מנכסי האב)!.  

אין &quot;בכורה&quot; לבנות, אפילו אם אין בנים, וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רטו|ספרי דברים רטו.]]

זכות המזונות היא לבנות בלבד, וראו משנה ח.}}
(ד) אחד הבן ואחד הבת בנחלה

:אלא {{ב|שהבן|הבכור, ולא הבת הבכורה}} נוטל פי שנים בנכסי האב - ואינו נוטל פי שנים בנכסי האם.

:{{ב|והבנות|ולא הבנים}} נזונות מנכסי האב - ואינן נזונות מנכסי האם:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
(ה) האומר &quot;איש פלוני בני בכור - לא יטול פי שנים&quot;, 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ז#משנה יא|ב&quot;מ ז, יא:]] אפשר לעקוף את מצוות הירושה ע&quot;י נתינת מתנה מראש. כיוון שהירושה מופעלת עם המוות - לא ניתן לשנות אותה.

וראו גם [[ביאור:תוספתא/קידושין/ג#ט|תוספתא קידושין ג, ט,]] שבדברים של ממון תנאו קיים, אלא שאין לכנות את המתנה &quot;ירושה&quot;.}}
:&quot;איש פלוני בני - לא יירש עם אחיו&quot; - לא אמר כלום, 

::שהתנה על מה שכתוב בתורה.

===חטיבה II: צוואה===
המחלק נכסיו לבניו על פיו, ריבה לאחד ומיעט לאחד, והשווה להן את הבכור - דבריו קיימין.
{{הע-שמאל|ראו פרשנות ללשונות נתינה שונות [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ז#ד|בתוספתא ז, ד-ה.]]

לדעת ר' יוחנן בן ברוקה יכול אדם לשנות את יחסי החלוקה בין בניו היורשים, אבל אסור לו להוסיף מוטבים נוספים מלבד היורשים אם השתמש בלשון &quot;ירושה&quot;.

התופעה הנדונה כאן היא של ביטול המשפחה המורחבת ועימה גם ביטול הקדושה של נחלת האבות, ומעבר למסגרת של משפחה מצומצמת יותר. וראו למשל [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפח|ספרי דברים קפח,]] וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה י|בכורות ח, י,]] שבהם מופיעה עדיין החובה לשמר ביד המשפחה את נחלת האבות.

ת&quot;ק ורשב&quot;ג בסיפא חולקים על ר' יוחנן, וראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ט#ב|תוספתא כתובות ט, ב,]] המעניקה גם לאשה שאינה רוצה שבעלה יירש אותה את זכות נתינת המתנה.}}
:ואם אמר משום &quot;ירושה&quot; - לא אמר כלום.

:כתב, בין בתחלה בין באמצע בין בסוף, משום &quot;מתנה&quot; - דבריו קיימין.

האומר &quot;איש פלוני יירשני&quot; במקום שיש בת, &quot;בתי תירשני&quot; במקום שיש בן - לא אמר כלום, 

:שהתנה על מה שכתוב בתורה.

::רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אם אומר על מי שהוא ראוי לירשו - דבריו קיימין.

::ועל מי שאין ראוי לירשו - אין דבריו קיימין.

הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו - מה שעשה עשוי, 

:אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו.

::רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם לא היו בניו נוהגין כשורה - זכור לטוב:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{הע-שמאל|הסיטואציה שאח אינו מוכר לאחיו מוסברת [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ח#ב|בתוספתא ח, ב]] שהאח נולד כשהאב היה בחו&quot;ל. וראו גם המעשה במרי בר איסק ב[[בבא מציעא לט ב]].

הטוען להיות אח יכול לקבל רק מחלקו של מי שהכיר בו. אם קבל חלק ואז מת - הנכסים שקיבל ממי שהכיר בו חוזרים לנותנם.

אבל אם הטוען קיבל נכסים ממקום אחר ומת - הנכסים עוברים לכל האחים, כי הוא מכיר בהם.

צוואה על '''ירכו''' של האב אינה מקנה זכות ל'''יוצאי ירכו'''. קשר בין משנה ו למשנה ב.

הצוואה מקבלת תוקף רק אם הנפטר הפקיד אותה בידי אדם אחר לפני מותו, ובכך גילה שהיא תקפה.}}
(ו) האומר &quot;זה בני&quot; - נאמן. &quot;זה אחי&quot; - אינו נאמן, ונוטל עמו בחלקו.

:מת - יחזרו נכסים למקומן. נפלו {{ב|לו|לטוען}} נכסים ממקום אחר - יירשו אחיו עמו.

מי שמת, ונמצאת {{ב|דיתיקי|צוואה}} קשורה על ירכו - הרי זו אינה כלום.

:{{ב|זיכה בה לאחר|נתן אותה או אף ביקש מאדם כלשהו לקחתה}}, בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין - דבריו קיימין:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) הכותב נכסיו לבניו - צריך שיכתוב &quot;מהיום ולאחר מיתה&quot;, דברי רבי יהודה.
{{הע-שמאל|גוף הקרקע הועבר היום, והפירות - לאחר מיתה. כך ניתן להעביר את הנכסים בחיי האב, ולעקוף את דיני הירושה. ר' יוסי מסכים, אבל אינו דורש לכתוב כך במפורש, וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ד#משנה ז|מע&quot;ש ד, ז,]] שם הם נחלקים באותה השאלה בדוגמאות אחרות.

עד מות האב אין למכור את הנכסים, אבל יכול כל אחד למכור את חלקו: האב - את הפירות עד מותו, והבן - את השדה לאחר מות האב.}}
:רבי יוסי אומר: אינו צריך.

הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, 

:האב אינו יכול למכור, מפני שהן כתובין לבן, 

:והבן אינו יכול למכור, מפני שהן ברשות האב.

::מכר האב - מכורין עד שימות.

::מכר הבן - אין ללוקח בהן כלום, עד שימות האב.

:האב {{ב|תולש|מהשדה שנכתבה לבנו לאחר מותו}} ומאכיל לכל מי שירצה.

:ומה שהניח תלוש - הרי הוא {{ב|של יורשין.|לאו דווקא של הבן.}}
{{הע-שמאל|החטיבה מבארת את משנה ד &quot;אחד הבן ואחד הבת&quot;.}}

===חטיבה III: חלוקה בין הבנים ובין הבנות===
הניח {{ב|בנים גדולים וקטנים,|ולא חילקו ביניהם את הירושה מייד}} 
{{הע-שמאל|כל זמן שהירושה משותפת - משתמשים בה כל אחד לפי צרכיו, גם אם מדובר בהוצאה גדולה כגון חתונה.

אם חלק מהבנים נישאו בחיי האב - האחרים יכולים להינשא מהקופה המשותפת, אבל לא בסטנדרט ההוצאות של אחיהם הגדולים. וראו דין דומה לעניין מזונות [[ביאור:תוספתא/בבא בתרא/ח#רכוש הנפטר|בתוספתא ח, ד.]]}}
:אין הגדולים מתפרנסים על הקטנים ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשווה.

{{ב|נשאו הגדולים|נשים והוציאו מהקופה המשותפת}} - ישאו הקטנים.

:ואם אמרו הקטנים &quot;הרי {{ב|אנו נושאים|מהירושה}}, כדרך {{ב|שנשאתם אתם|בחיי אבינו}}&quot; - אין שומעין להם, 

:אלא: מה שנתן להם אביהם - נתן:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
(ח) הניח {{ב|בנות גדולות וקטנות,|ולא היו לו בנים}} 
{{הע-שמאל|חומר בבנות: אם יש בנים ובנות, הבנות ניזונות מהירושה עד שיתבגרו או שיינשאו, וגם לאחר שהבנים לקחו את חלקם הם חייבים להן מזונות, ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ט|לקמן, ט, א.]] לעומת זאת אם יש רק בנות - הן מחלקות ביניהן את הירושה בשוה, ראו בתחילת המשנה.

וראו משנה ד.

וראו ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/כתובות/ו|בתוספתא כתובות ו, א,]] שנישואי הבת הגדולה יכולים להוות תקדים לנישואי אחיותיה.}}
:אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות ולא הקטנות נזונות על הגדולות, אלא חולקות בשוה.

נשאו גדולות - ישאו קטנות.
 
:ואם אמרו קטנות &quot;הרי אנו נושאות כדרך שנשאתן אתן&quot; - אין שומעין להן.

::זה חומר בבנות מבבנים: שהבנות נזונות על הבנים, ואין נזונות על הבנות:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|בבא בתרא|ח}}</text>
      <sha1>5qksiqfjychedrez4e6hm6kb68g0jt7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה עבודה זרה ב רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173591</id>
    <revision>
      <id>3024494</id>
      <parentid>2993436</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:44:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <origin>3024494</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5256" sha1="luk4hsajydf6s9i9jaa0mqtlzmbeoec" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים -
::מפני שהן חשודין על הרביעה.
:ולא תתייחד אישה עמהן -
::מפני שהן חשודין על העריות.
:ולא יתייחד אדם עמהן -
::מפני שהן חשודין על שפיכת דמים.
:בת ישראל - לא תילד את הנוכרית,
::אבל הנוכרית - מילדת את בת ישראל.
:בת ישראל - לא תניק בנה של נוכרית,
::אבל הנוכרית - מיניקת את בנה של ישראלית ברשותה.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;מתרפין מהן - ריפוי ממון,
::אבל לא - ריפוי נפשות.
:ואין מסתפרין מהן - בכל מקום,
::דברי רבי מאיר.
::וחכמים אומרין:
:::ברשות הרבים - מותר,
:::אבל לא - בינו לבינו.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;אלו דברים של גוים אסורין, ואיסורן איסור הניה -
::היין, והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין,
::וחרס אדריאני, ועורות לבובין.  
::רבן שמעון בן גמליאל אומר:
:::בזמן שהקרע שלו עגול - אסור,
:::ומשוך - מותר.
:בשר הנכנס לבית עבודה זרה - מותר,
::והיוצא - אסור, מפני שהוא כזבחי מתים,
:::דברי רבי עקיבה.
:ההולכין בתרפות - אסור מלשאת ומלתת עמהן,
::והבאין - מותרין.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;נאדות הגוים וקנקניהם, ויין ישראל כנוס בהן - אסורין,
::ואיסורן איסור הניה - דברי רבי מאיר.
::וחכמים אומרין: אין איסורן איסור הניה.
:החרצנין, והזוגין של גוים - אסורין,
::ואיסורן איסור הניה - דברי רבי מאיר.
::וחכמים אומרין:
:::הלחים - אסורין,
:::והיבשים - מותרין.
:המורייס וגבינת בית אוניאקי של גוים - אסורין,
::ואיסורן איסור הניה - דברי רבי מאיר.
::וחכמים אומרין: אין איסורן איסור הניה.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


(ה) &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;אמר רבי יהודה:
::שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע,
::כשהיו מהלכין בדרך,
::מפני מה אסרו את גבינת הגוים.
:אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה.
:אמר לו: והלוא קיבת העולה - חמורה מקיבת הנבילה,
::ואמרו: כל כוהן שדעתו יפה, שורפה חיה - ולא הודו לו,
::אלא אמרו: לא נהנין, ולא מועלין.
:אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבת עבודה זרה.
:אמר לו: אם כן, למה לא אסרוה בהניה?
:והשיאו לדבר אחר -
::אמר לו: ישמעאל אחי,
:::היאך אתה קורא &quot;כי טובים דודיך מיין&quot; ([[שיר השירים א ב]]),
:::או &quot;כי טובים דודייך מיין&quot;?
::אמר לו: כי טובים דודייך מיין.
::אמר לו: אין הדבר כן,
:::שהרי חברו מלמד עליו - &quot;לריח שמניך טובים&quot; ([[שיר השירים א ג]]).&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


(ו) &lt;קטע התחלה=הלכה ו/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ו/&gt;אלו דברים של גוים אסורין, ואין איסורן איסור הניה -
::חלב שחלבו גוי - ואין ישראל רואהו, 
::הפת והשמן שלהן,
::ושלקות.
::רבי ובית דינו - התירו בשמן.
:כבשים - שדרכן לתת בהן יין וחומץ,
::וטרית טרופה,
::וציר - שאין בו דגה,
::והחליק, וקורט של חלתית, ומלח סלקונטית -
:::הרי אלו אסורין, ואין איסורן איסור הניה.&lt;קטע סוף=רמבם ו/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ו/&gt;


(ז) &lt;קטע התחלה=הלכה ז/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ז/&gt;אלו מותרין באכילה -
::חלב שחלבו גוי - וישראל רואהו,
::והדבש,
::והדבדבניות -
:::אף על פי שהן מנטפות - אין בהן משום הכשר משקה,
::וכבשין - שאין דרכן לתת בהן יין וחומץ,
::וטרית - שאינה טרופה,
::וציר - שיש בה דגה,
::ועלה של חלתית,
::וזיתי גלוסקה מגולגלין.
::רבי יוסי אומר: השלוחין - אסורין.
:חגבים -
::מן הסלילה - אסורין,
::מן האופתק - מותרין.
:וכן בתרומה.&lt;קטע סוף=רמבם ז/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ז/&gt;


&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה עבודה זרה ב]]
{{פירוש על פרק משנה|עבודה זרה|ב}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>luk4hsajydf6s9i9jaa0mqtlzmbeoec</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוך שאמר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186378</id>
    <revision>
      <id>3024351</id>
      <parentid>2865067</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:21:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ברכות השבח]]; הוספת [[קטגוריה:ברוך שאמר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4668" sha1="llw6zeswv1lcnxg0eap0hjdkmwt3ald" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{הצגת נוסחי תפילה}}
===הנוסחים משולבים:===
{{עם-ניקוד|גודל=150|
&lt;/noinclude&gt;
{{הוראה למתפללים|יעמוד על רגליו:}}

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית,|אשכנז=בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית, בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם,|מזרח=בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ עֹשֶׂה בְרֵאשִׁית,|בלדי=בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם,}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=בָּרוּך מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה|כל השאר=}}בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו: לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד,|כל השאר=}} בָּרוּךְ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=אֵל|כל השאר=}} חַי לָעַד וְקַיָּם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=לָנֶצַח,|כל השאר=לָנֶצַח, בָּרוּךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל בָּרוּךְ שְׁמוֹ.}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=הָאָב הָרַחֲמָן,|כל השאר=אָב הָרַחֲמָן,}} הַמְהֻלָּל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=בְּפִי|אשכנז=בְּפִי|כל השאר=בְּפֶה}} עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=כָּל|כל השאר=}} חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=נְהַלֶּלְךָ|כל השאר=נְהַלְּלָךְ}} יְיָ אֱלֹהֵינוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ, וְנַמְלִיכָךְ|מזרח=בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּנְגַדְּלָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ, וְנַמְלִיכָךְ|ספרד=בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּנְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַמְלִיכְךָ|אשכנז=בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וְנַמְלִיכְךָ|כל השאר=בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, וּנְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבְּחָךְ וּנְפָאֲרָךְ, וְנַמְלִיכָךְ}} וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=יַחַד,|כל השאר=}} יָחִיד, חֵי הָעוֹלָמִים {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=|כל השאר=מֶלֶךְ }} מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=שְׁמוֹ.|כל השאר=שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.}} 
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|בלדי=בַּתֻּשְׁבָּחוֹת:|כל השאר=בַּתִּשְׁבָּחוֹת:}}
&lt;noinclude&gt;
}}
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:ברוך שאמר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>llw6zeswv1lcnxg0eap0hjdkmwt3ald</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186746</id>
    <revision>
      <id>3024498</id>
      <parentid>279384</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:51:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Elazarz</username>
        <id>44775</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה טז */ תיקון</comment>
      <origin>3024498</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10302" sha1="elexly2ghqogbz3x5k92ntil3uuo9uc" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר עבודה|הלכות מעשה הקרבנות|פרק שמונה עשר|הלכות מעשה הקרבנות יז|הלכות מעשה הקרבנות יט|8518|8|45|18|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו צ|המצוה לא לשחוט קדשים חוץ לעזרה}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו פט|המצוה שלא להקריב קורבן חוץ לעזרה}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|עשה פד|המצוה להקריב כל הקורבנות בבית הבחירה}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|עשה פה|המצוה להביא קדשים לבית הבחירה}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הקרבנות כולן בין קרבנות בהמה ועוף בין קרבנות מנחות מצות עשה להקריבן בבית הבחירה שנאמר ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך וכן מצות עשה להיות כל אדם מטפל ומביא קרבנות בהמה שנתחייב להקריבן מחוצה לארץ לבית הבחירה שנאמר קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא וגו' מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקדשי חוצה לארץ שהוא מטפל בהם עד שיביאם לבית הבחירה:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;המקריב קרבן חוץ לעזרה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכ&quot;מ אשר תראה ואם הקריב במזיד חייב כרת שנאמר אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אהל מועד לא הביאו ונכרת מעמיו בשוגג מביא חטאת קבועה:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;וכן השוחט קדשים חוץ לעזרה אע&quot;פ שלא העלם אם היה מזיד חייב כרת שנאמר אשר ישחט שור או כשב או עז וגו' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת ואם שחט בשוגג מביא חטאת קבועה:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;והיכן הזהיר על השחיטה בחוץ בהקש נאמר שם תעלה עולותיך ונאמר ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך מה העלייה בחוץ שענש עליה הזהיר עליה בפירוש שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך אף עשייה שבכלל השחיטה שענש עליה בפירוש הרי הוא מוזהר עליה שלא ענש הכתוב אא&quot;כ הזהיר:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;השוחט קדשים והעלם בחוץ חייב שתים אחת על השחיטה ואחת על העלייה שחט בפנים והעלה בחוץ חייב על העלייה וכן אם שחט בחוץ והעלה בפנים חייב על השחיטה:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;אינו חייב אלא על שחיטת קדשים הראויין ליקרב לגבי מזבח אבל השוחט בחוץ אחד מאיסורי מזבח או מחטאות המתות הרי זה פטור שנאמר לפני משכן ה' וכל שאינו ראוי לבוא אל משכן ה' אין חייבין עליו:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;שחט בחוץ מחוסר זמן בגופו או בבעלים הואיל ואינו ראוי עתה לבוא בפנים פטור:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;אי זהו מחוסר זמן בגופו בהמה בתוך שבעת ימי הלידה ותורין שלא הגיע זמנן ואותו ואת בנו שנשחט אחד מהם היום שאין השני ראוי עד למחר:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;ואי זהו מחוסר זמן בבעלים קרבן שעדיין לא הגיע זמן בעליו להקריבו כיצד הזב והזבה והיולדת ששחטו חטאתם בחוץ [בתוך] ימי ספירה פטורין וכן מצורע ששחט חטאתו ואשמו בחוץ בתוך ימי הספירה פטור שעדיין לא נראו בעלי הקרבנות האלו לכפרה אבל אם שחטו עולותיהן בחוץ בתוך ימי הספירה חייבין שהעולה דורון היא והחטאת והאשם היא עיקר הכפרה וכן נזיר ששחט חטאתו בחוץ בתוך ימי נזירותו פטור הקריב עולתו או שלמיו בחוץ חייב שהחטאת היא המעכבתו והיא עיקר הנזירות:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;אשם תלוי וחטאת העוף הבאה על הספק שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור אשם מצורע ששחטו בחוץ שלא לשמו חייב הואיל ושלא לשמו ראוי בפנים וכשר כמו שיתבאר וכל קרבן שהוא פטור על שחיטתו בחוץ כך הוא פטור על העלאתו:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;שני שעירי יום הכפורים ששחטם בחוץ אם עד שלא התודה עליהם חייב כרת על שניהן הואיל וראויין לבוא לפני השם לוידוי ואם אחר שהתודה פטור על המשתלח שהרי אינו ראוי לבוא לפני השם:&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;השוחט שלמים בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור שהרי הן מחוסרים מעשה ואחר כך יהיו ראויין ליקרב לפני השם כמו שביארנו והשוחט את הפסח בחוץ אפילו בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו חייב שהפסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;בהמת חולין שעוברה קדשי מזבח אסור לשוחטה בחוץ ואם שחטה אינו לוקה מפני שאינה ראויה לבוא לפני השם:&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;גנב והקדיש ואח&quot;כ שחט בחוץ חייב ומאימתי העמידוה ברשותו כדי לחייבו עליה כרת משעה שהקדישה והוא ששחטה אחר יאוש אבל לפני יאוש אינה קדושה:&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;היתה הבהמה כולה בחוץ וצוארה בפנים ושחט חייב שנאמר אשר ישחט שור או כבש או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה אחד השוחט במקדש וצוארה בפנים ושאר גוף הבהמה בחוץ או שהיה גופה בפנים וצוארה בחוץ חייב עד שתהיה הבהמה כולה במקדש שנאמר ואל פתח אהל מועד לא יביאנו אבל השוחט בגגו של היכל אף על פי שאינו ראוי לזביחה כלל הרי זה פטור:&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;שנים שאחזו בסכין ושחטו בחוץ פטורין שנאמר אשר ישחט או אשר ישחט אחד ולא שנים ואחד ששחט בחוץ אע&quot;פ שלא נתכוון לשחוט קדשים אלו לה' הרי זה חייב שנאמר דם יחשב לאיש ההוא דם שפך אע&quot;פ שזה הדם במחשבתו כדם הנשפך לא כקרבן הרי זה חייב:&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשירה בחוץ וכן אם העלה בלילה מזה ששחט בחוץ בלילה חייב על העלאה אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור לפי שלא העלה אלא דבר פסול שאין לך שחיטה כשירה בלילה במקדש וכן אם קבל בכלי חול בפנים וזרק בחוץ פטור:&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות יח יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;וכן המולק את העוף בחוץ פטור ואם העלהו פטור מלק בפנים והעלה בחוץ חייב על העלאה שחט בפנים והעלהו בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר שאינו ראוי ליקרב שחט את העוף בחוץ והעלהו בחוץ חייב שתים שהשחיטה בחוץ כשירה והרי היא כמליקה בפנים:&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|עבודה|הלכות מעשה הקרבנות|פרק שמונה עשר|הלכות מעשה הקרבנות יז|הלכות מעשה הקרבנות יט|8518|8|45|18}}</text>
      <sha1>elexly2ghqogbz3x5k92ntil3uuo9uc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחי ומסי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>210395</id>
    <revision>
      <id>3024318</id>
      <parentid>3000435</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:27:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4804" sha1="gvx9a65dlezg8aq6vze4jnhat8vzyhs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=
מָחֵי וּמַסֵּי מְמִית וּמֵחֵי{{ש}}
מַסֵּק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא

בְּרָא כַּד חָטֵי אֲבוּהִי לַקְיֵהּ{{ש}}
אֲבוּהִי דְּחָיֵס מַסֵּי לְכֵאבֵהּ

עַבְדָּא דְּמָרֵד נָפֵק בְּקוֹלָר{{ש}}
מָרֵהּ תָּאֵב וְתָבַר קוֹלָרֵהּ

בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנַן וַחֲטֵינַן קַמָּךְ{{ש}}
הָא רְוַי נַפְשִׁין בְּגִדִּין מְרָרִין

עַבְדָּךְ אֲנַן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ{{ש}}
הָא בְּבִזְּתָא הָא בְשִׁבְיָא הָא בְמַלְקְיוּתָא

בְּמָטוּ מִנָּךְ, בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין{{ש}}
אַסֵּי לְכֵאבִין דִּתְקֹף עֲלַן{{ש}}
עַד דְּלָא נִהְוֵי גְּמֵירָא בְשִׁבְיָא.}}&lt;noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=
מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי.{{ש}}
מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא:

בְּרָא כַּד חָטֵי. אָבוּהִי לַקְיֵהּ.{{ש}}
אָבוּהִי דְחַיִּיס. אַסֵּי לְכֵאבֵהּ:

עַבְדָּא דְמָרִיד. וְנָפִיק בְּקוֹלָר.{{ש}}
לְמָארֵהּ תָּאִיב. יִתְבַּר קוֹלָרֵהּ:

בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנָן. וְחַטֵּינָן קַמָּךְ.{{ש}}
הָא רַוְיָא נַפְשִׁין. בְּגִדִּין וּמְרָדִין:

הָא עַבְדָּךְ אֲנָן. וּמְרַדְּנָן קַמָּךְ.{{ש}}
הָא בְּבִזְתָּא וְשִׁבְיָא. וְהָא בְּמַלְקִיּוּתָא:

בְּבָעוּ מִנָּךְ. בְּמָטוּ מִנָּךְ. בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
אַסֵּי לְכֵאבִין. דְּאִתְּקָפוּ עֲלָן.{{ש}}
עַד דְּלָא נֶהֱוֵי. גְּמִירָא בְּשִׁבְיָא:

מַחֵי וּמַסֵּי. מֵמִית וּמֵחֵי.{{ש}}
מַסִּיק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא:}}&lt;noinclude&gt;
 
==נוסח תימן==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|תימן={{מרנות|זמן=תשובה|
מָחֵי וּמַסֵּי, מְמִית וּמַחֵי, וּמַסֵּק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵי עָלְמָא
בְּרָא כַּד חָטֵי אֲבוּהִי לָקְיֵהּ
אֲבוּהִי דְּחָיֵס וּמַסֵּי לְכֵיבֵהּ
עַבְדָּא דְּמָרֵד וּנְפַל בְּקֻלַּר מָרֵהּ
לְמָרֵהּ תָּאֵב וְתָבַר קֻלָּרֵהּ
בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אַנַּן וַחֲטֵינַן קַמָּךְ
הַא רְוַאי נַפְשִׁין בְּגִדִּין וּמְרָרִין
הָא עַבְדָּךְ אַנַּן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ
הַא בְּבִזְּתָא וְשִׁבְיָא וְהַא בְמַלְקְיוּתָא
בְּבָעוּ מִנָּךְ, בְּמַטוּ מִנָּךְ דְּרַחֲמָךְ נְפִישִׁין
אַסִּי לְכֵיבִין דִּתְקִיפוּ עֲלַן
עַד דְּלָא נִהְוֵי גְּמֵרָא בְשִׁבְיָא}}}}&lt;noinclude&gt;
==נוסח איטליה==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|איטליה=
מָחֵי וּמַסֵּי מְמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
מַסֵּק מִן שְׁאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא

בְּרָא כַּד חָטֵי אֲבוּהִי חָיֵס וּמַסֵּי לְכֵאבֵהּ{{ש}}
עַבְדָּא דְּמָרֵד נָפֵק בְּקוֹלָר{{ש}}
מָרֵהּ תָּאֵב וְתָבַר קוֹלָרֵהּ

בְּרָךְ בֻּכְרָךְ אֲנַן וַחֲטֵינַן קַמָּךְ{{ש}}
הָא רְוַי נַפְשִׁין בְּגִדִּין מְרָרִין

הָא עַבְדָּךְ אֲנַן וּמְרֵדְנַן קַמָּךְ{{ש}}
הָא בִּזְּתָא וְהָא בְמַלְקִיָּתָא

בְּמָטוּ מִנָּךְ, בְּרַחֲמָךְ דִּנְפִישִׁין{{ש}}
אַסֵּי לְכֵאבִין דִּתְקֹף עֲלַן{{ש}}
עַד דְּלָא נִהְוֵי גְּמֵירָא בְשִׁבְיָתָא.}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>gvx9a65dlezg8aq6vze4jnhat8vzyhs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:רלב&quot;ג</title>
    <ns>108</ns>
    <id>210816</id>
    <revision>
      <id>3024467</id>
      <parentid>1097343</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:40:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39885-09</username>
        <id>45996</id>
      </contributor>
      <comment>דיוק תחומי העניין של הרלב&quot;ג, עריכה</comment>
      <origin>3024467</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1235" sha1="nlyve9nm5efaes134mtv1cqacv9n0zj" xml:space="preserve">{{דף של מחבר

    |תואר=רבי
    |שם פרטי=לוי
    |שם משפחה=בן גרשום
    |ויקיטקסט=רלב&quot;ג
    |ויקיפדיה=רלב&quot;ג
    |ויקיציטוט=
    |ויקישיתוף=

    |שפה=עברית
    |שפה שניה=
    |תמונה=

    |יום לידה עברי=
    |חודש לידה עברי=
    |שנת לידה עברית=5048
    |יום לידה לועזי=
    |חודש לידה לועזי=
    |שנת לידה לועזית=1288
    |ארץ לידה=צרפת
    |עיר לידה=בניולס 
    |תקופה=ראשונים

    |יום פטירה עברי=ו'
    |חודש פטירה עברי=אייר
    |שנת פטירה עברית=5104
    |יום פטירה לועזי=
    |חודש פטירה לועזי=
    |שנת פטירה לועזית=1344
    |ארץ פטירה=צרפת
    |עיר פטירה=

    |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|פילוסוף, פרשן מקרא, רופא, אסטרונום, אסטרולוג, מתמטיקאי וממציא.}}}
    |תיאור בדף מחבר=פילוסוף, פרשן מקרא, רופא, אסטרונום, אסטרולוג, מתמטיקאי וממציא.
[[קטגוריה:פרשני המקרא]]
}}</text>
      <sha1>nlyve9nm5efaes134mtv1cqacv9n0zj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213675</id>
    <revision>
      <id>3024340</id>
      <parentid>3022412</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:28:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>השמטת פסוק שהיה כאן רק בשביל קרי. הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8325" sha1="lnrxofucgwy8sumidnkppnv40yjnofw" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ה|א ז}}

{{צת|בראשית|ט|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|י}}{{ש}}
{{צת|שמות|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|ל}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|לא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כא|לו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לג}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|לח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|ז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|מח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|מד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ט|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|י|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כג|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|סג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כז|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|נג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לה|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|לה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|א}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יח|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כו|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|ל}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|כב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|א|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כ|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כא|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|א|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|לא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|א|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יז|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|טו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כב|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|יט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|יא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מג|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|ל}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|לט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|מא}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|ב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|א}}{{ש}}
{{צת|הושע|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|ו}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יג}}{{ש}}
{{צת|נחום|א|ב}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|א|יא}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|א|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|י|ח}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|כה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ס|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|לב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קז|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|ל}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמו|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|יח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|כ}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|כט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|כג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לה|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|ט}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|יא}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|א}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|א}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|טז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ג|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|ל}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כד|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|כ}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ו]]</text>
      <sha1>lnrxofucgwy8sumidnkppnv40yjnofw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213680</id>
    <revision>
      <id>3024344</id>
      <parentid>2930641</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:48:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6281" sha1="t7s1kmnnkziqcvbutseoykckbi4q26d" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ט|א כ}}

{{צת|בראשית|טו|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|לח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כד|מא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|ל|לב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מז|ו}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|שמות|כ|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טז|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|ד}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|מג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|כ}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|לד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לו|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סה|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מה|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|לד}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|הושע|יא|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|יונה|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|א}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כו|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לו|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לח|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מ|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נו|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סו|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סט|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צא|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קד|לג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קל|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלא|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלב|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמ|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמו|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|לד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ל}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|לה}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|י|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|טז|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יז|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|לד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|ו}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|יד}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|רות|א|כא}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|יז}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|לא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|מו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|יט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א י]]</text>
      <sha1>t7s1kmnnkziqcvbutseoykckbi4q26d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213683</id>
    <revision>
      <id>3024352</id>
      <parentid>3022411</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:21:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הסרת חלק מעשרת הדיברות המתפצל אחרת לפי טעמים שונים. הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10601" sha1="t7wlldkvf4eito3881frbghfu1xjltk" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ל|א נ}}

{{צת|בראשית|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|כ}}{{ש}}
{{צת|בראשית|י|לא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יז|ד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כב|כא}}{{ש}}
{{צת|בראשית|כה|טז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|מג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לז|ב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לט|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|יט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מג|ט}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|יח|כג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|א}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כט|לט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לד|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|יג}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|לו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|מג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יח|כד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יט|לא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כא|כג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|לח}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כז|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|א|טז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|ז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|יד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|מב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כח|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כט|לט}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|לה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יא|כז}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|ז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כה|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|ל}}{{ש}}
{{צת|דברים|לב|מא}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|י}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|כג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|י|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יב|כד}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|כ}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|לח}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|כב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|נב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כב|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|א|כא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לה|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מ|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מא|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מח|כב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נ|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|כא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יא|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יג|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כ|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כח|ז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|לה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לו|ג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מב|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מ}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|מא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יט|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|יט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|כג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|הושע|יא|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|ח}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כב}}{{ש}}
{{צת|יואל|ד|ה}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ג|ד}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ז|ב}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ח|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|לח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כג|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נא|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נג|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נז|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סב|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סג|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עו|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פב|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פג|יג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פו|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פו|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צו|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צז|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קח|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קי|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|יז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלט|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמא|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|יא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כ|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|כז|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|יח}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|ז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|לב|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לו|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|לז|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|ח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|א|ח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ו|יא}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|י}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|קהלת|א|יב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|יז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|א}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|ד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|כא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|כז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|כט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|נד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|נ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|טו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ט|לד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|כד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|ז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|א|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|י}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יט|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|לג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ל|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|יז}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א מ]]</text>
      <sha1>t7wlldkvf4eito3881frbghfu1xjltk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213688</id>
    <revision>
      <id>3024358</id>
      <parentid>3022421</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:25:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3335" sha1="a5tysx6x2zesxo55v67bkx2or587qrf" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א מ|א ס}}

{{צת|בראשית|לו|כז}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|כח}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|מא}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|שמות|טו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|כה|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|יט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כא}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|מא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|לט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|טו|ו}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לג|א}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לד|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ג|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|טו}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יז}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כ}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כד}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כה}}{{ש}}
{{צת|דברים|כז|כו}}{{ש}}
{{צת|יהושע|י|יב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|נב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ה|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|יד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נא|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|כא}}{{ש}}
{{צת|הושע|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|א}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|הושע|יד|ו}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|טו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יא|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|י|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לה|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נח|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עה|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עח|מג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|טז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|לא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|לד}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|לא}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ח|ה}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לח}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|לו}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ג|ט}}{{ש}}
{{צת|קהלת|י|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|ד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|נב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ב|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ה|ב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א נ]]</text>
      <sha1>a5tysx6x2zesxo55v67bkx2or587qrf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213690</id>
    <revision>
      <id>3024361</id>
      <parentid>2930708</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:33:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1563" sha1="sayvbbdxg12wvv8i287zlt98vavzsr0" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ס|א פ}}

{{צת|שמות|כא|י}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יג|טז}}{{ש}}
{{צת|דברים|א|ב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|כ}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כד}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|לא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|לה}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כא|לז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|יא}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|י|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צד|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלז|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כ|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|כט}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|לא}}{{ש}}
{{צת|איוב|לג|ח}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|יא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כ|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ע]]</text>
      <sha1>sayvbbdxg12wvv8i287zlt98vavzsr0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א פ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213691</id>
    <revision>
      <id>3024366</id>
      <parentid>2930709</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:37:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="644" sha1="3ywgga0ooc7uvxdamzt5rha25ey0id6" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ע|א צ}}

{{צת|שמות|כג|כז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|כג}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ח}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|טו}}{{ש}}
{{צת|איוב|ז|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ט|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לד|יד}}{{ש}}
{{צת|איוב|מ|ה}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ג|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|טו}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א פ]]</text>
      <sha1>3ywgga0ooc7uvxdamzt5rha25ey0id6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א צ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213692</id>
    <revision>
      <id>3024367</id>
      <parentid>3022427</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:37:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="909" sha1="a2a00hscb1h0q9fhlm4yadr06omhoqj" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א פ|א ק}}

{{צת|בראשית|ט|יג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יא|כא}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כה|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יט|נא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כד|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|ו}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|ג}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יז|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עד|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|כח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א צ]]</text>
      <sha1>a2a00hscb1h0q9fhlm4yadr06omhoqj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א ר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213694</id>
    <revision>
      <id>3024370</id>
      <parentid>3022439</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:39:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2579" sha1="dvzxovsoucokso0qx27os9tk7w7z1k7" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ק|א ש}}

{{צת|בראשית|כג|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|ל}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לו|מב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|כב}}{{ש}}
{{צת|שמות|ה|יא}}{{ש}}
{{צת|שמות|כב|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לה|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לז}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|יג|מח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יג}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|ב|יח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ד|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יב|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יג|יב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|טו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מג|כה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|יג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נח|יד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|י|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לב|יז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לח|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מט|לד}}{{ש}}
{{צת|חגי|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כ|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|כב|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|כא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מו|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צה|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|לד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכ|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכז|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלז|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|ד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|ח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|טז}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יז|יט}}{{ש}}
{{צת|משלי|כא|יז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|לא|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|ג|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יג|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|ה}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ה|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|לג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|י|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|נג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יא|לה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לב|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ר]]</text>
      <sha1>dvzxovsoucokso0qx27os9tk7w7z1k7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א ש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213695</id>
    <revision>
      <id>3024372</id>
      <parentid>2930716</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:40:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="863" sha1="jgidxmav46okn8ut6qx7yx5nft7hkeu" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ר|א ת}}

{{צת|בראשית|מו|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|א}}{{ש}}

[[קטגוריה: פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ש]]</text>
      <sha1>jgidxmav46okn8ut6qx7yx5nft7hkeu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024373</id>
      <parentid>3024372</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:40:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="862" sha1="7v0g42md2zcs274n66us7rxs8yu4r95" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ר|א ת}}

{{צת|בראשית|מו|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|יד|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מא}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ח}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ל|יד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מב|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נה|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יא}}{{ש}}
{{צת|איוב|כב|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|טז}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|א}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ש]]</text>
      <sha1>7v0g42md2zcs274n66us7rxs8yu4r95</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות א ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213696</id>
    <revision>
      <id>3024376</id>
      <parentid>3022449</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024376</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2556" sha1="3w8d8bqhu6l0xl61l53go2z4zilukow" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ש|ב א}}

{{צת|שמות|כב|טז}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|שמות|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|שמות|כז|יח}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|ט}}{{ש}}
{{צת|שמות|לו|טו}}{{ש}}
{{צת|שמות|לט|לה}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ה|ל}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כד|יז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|לד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|מא}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|מז}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|נ}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לא|כב}}{{ש}}
{{צת|דברים|ח|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|יד|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|כה|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|יב|יד}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יג|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|כב|מד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ל|י}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מו|ד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יג|ה}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ב|ו}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ג|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|יח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עג|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פ|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צב|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמ|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמ|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|יב|כג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כט}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|טז|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|כב|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ל|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|יד|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כג|ד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כז|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|כה}}{{ש}}
{{צת|איכה|ד|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ט|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כב|יג}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ת]]</text>
      <sha1>3w8d8bqhu6l0xl61l53go2z4zilukow</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213697</id>
    <revision>
      <id>3024526</id>
      <parentid>3022452</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:19:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024526</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1250" sha1="80fp3qawji0q1805e62fh9sgrylzpxn" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|א ת|ב ב}}

{{צת|במדבר|א|מב}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|טו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יא|כו}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|כז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלאכי|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטו|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|י}}{{ש}}
{{צת|איוב|ה|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|כח}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|כו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ח|לד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ה|יח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כה}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב א]]</text>
      <sha1>80fp3qawji0q1805e62fh9sgrylzpxn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213701</id>
    <revision>
      <id>3024529</id>
      <parentid>2930681</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024529</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="182" sha1="0yq51nox71ykkm63bszflvuxcdgtjvi" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ב|ב ד}}

{{צת|דברי הימים א|יא|כב}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ג]]</text>
      <sha1>0yq51nox71ykkm63bszflvuxcdgtjvi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213703</id>
    <revision>
      <id>3024532</id>
      <parentid>3022460</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:26:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024532</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8609" sha1="gwcrdq4e0s17ablzdvu158hzfbq54wp" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ד|ב ו}}

{{צת|בראשית|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מב|טו}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|ז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ל|כ}}{{ש}}
{{צת|שמות|מ|לב}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|טז|ג}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כב|ל}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כג|ה}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כא|יח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|לב|יב}}{{ש}}
{{צת|דברים|י|ח}}{{ש}}
{{צת|דברים|כג|ט}}{{ש}}
{{צת|דברים|כד|יא}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|דברים|כח|סז}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|יז}}{{ש}}
{{צת|יהושע|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|לג}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|סא}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|שופטים|ח|ג}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|שופטים|יח|א}}{{ש}}
{{צת|שופטים|כא|כה}}{{ש}}
{{צת|שמואל א|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|יא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ט|כא}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טו|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|כה}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יג|י}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טז|ו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יח|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יט|לג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כ|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כא|יט}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לא}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כג|לו}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|י|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יז|ט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יט|יט}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כ|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|ב}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לז|לד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|לח|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נט|ה}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סד|י}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כה|לא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כז|כב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לא|כח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|יג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לד|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לט|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נ|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|לט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נא|נא}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|י}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יא|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יג|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יז|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יח|יג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כא|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|ח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כו|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|יב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|טו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|כ}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מ|א}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ט|ז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|י}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ג|י}}{{ש}}
{{צת|מיכה|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|נחום|ב|י}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|צפניה|ג|כ}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ג|י}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יג|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|ד|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לז|ג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לט|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מד|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|נט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סב|ט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עו|י}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פא|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|צח|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|כג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קג|כב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|יב}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קה|מה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|ז}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קטז|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיח|כו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|יט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|כ}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|כא}}{{ש}}
{{צת|משלי|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|י|כב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|ב}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|ז}}{{ש}}
{{צת|משלי|יא|י}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|א}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כו}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|כה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יח|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|יט}}{{ש}}
{{צת|איוב|יב|יב}}{{ש}}
{{צת|איוב|טו|לב}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|לא|א}}{{ש}}
{{צת|איוב|לט|כה}}{{ש}}
{{צת|איוב|מא|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|ב|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|קהלת|ח|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ב}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ח|א}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ט|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|א|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ב|מו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ג|יט}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|ה}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|יז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|ל}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|טז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ו|כד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ח|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|ב}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|כג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|א}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|טו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|טז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ל}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לא}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|י|לב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|טו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|טז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כא}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|כה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לו}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|לז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|כה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יב|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|טז|לו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כו|כב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ד|יז}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|טז|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לה|יט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ה]]</text>
      <sha1>gwcrdq4e0s17ablzdvu158hzfbq54wp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ב מ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>213869</id>
    <revision>
      <id>3024536</id>
      <parentid>3023095</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:34:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון תבנית</comment>
      <origin>3024536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6167" sha1="g439kf2fp80b53fu9eeehhmkzjd1dlx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ל|ב נ}}

{{צת|בראשית|י|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|מא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יא}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ס}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב מ]]</text>
      <sha1>g439kf2fp80b53fu9eeehhmkzjd1dlx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024538</id>
      <parentid>3024536</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:35:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת פסוקים חסרים</comment>
      <origin>3024538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1899" sha1="djv00n96otk1oee67vptzcxxa9ecrj8" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב מ|ב ס}}

{{צת|בראשית|לה|כג}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לה|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|מו|יט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|כד}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|עב}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ז|עח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|יט}}{{ש}}
{{צת|דברים|ה|כט}}{{ש}}
{{צת|דברים|לג|יא}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|א|כד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|ט}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ז|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|לד}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|יז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|יח|ז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|כג}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כט|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|מח|מה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|כב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|טז|לא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|כה}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מה|כה}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|יא}}{{ש}}
{{צת|תהלים|מא|יד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|סח|טו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|פט|נג}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קב|כט}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קט|כד}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קיט|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ג|ה}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כד|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כו|כ}}{{ש}}
{{צת|איוב|יט|כד}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|כט|יג}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ד|ל}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מו}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ה|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ו|ג}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נט}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|א|מב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|ט}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב נ]]</text>
      <sha1>djv00n96otk1oee67vptzcxxa9ecrj8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024539</id>
      <parentid>3024538</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:36:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3024538|3024538]] של [[Special:Contributions/Kurpaph|Kurpaph]] ([[User talk:Kurpaph|שיחה]])</comment>
      <origin>3024539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6167" sha1="g439kf2fp80b53fu9eeehhmkzjd1dlx" xml:space="preserve">{{פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב ל|ב נ}}

{{צת|בראשית|י|כב}}{{ש}}
{{צת|בראשית|יד|כד}}{{ש}}
{{צת|בראשית|לד|כז}}{{ש}}
{{צת|שמות|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|שמות|לח|כו}}{{ש}}
{{צת|ויקרא|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|במדבר|ד|כט}}{{ש}}
{{צת|במדבר|כו|כח}}{{ש}}
{{צת|דברים|ד|מו}}{{ש}}
{{צת|דברים|לא|יא}}{{ש}}
{{צת|יהושע|טו|כט}}{{ש}}
{{צת|יהושע|כג|טז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|שמואל ב|כב|מו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ד|יב}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|יג}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|לה}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|ח|סד}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|יד|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|טו}}{{ש}}
{{צת|מלכים א|טז|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|ח|יז}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יד|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ב}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|ח}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|טו|כג}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|יז|א}}{{ש}}
{{צת|מלכים ב|כד|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ב|כ}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כו|ד}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|א}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|כח|ג}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|מה|טז}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|נז|ו}}{{ש}}
{{צת|ישעיהו|סג|ט}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ג|יח}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ו|כז}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ח|א}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|יד|ד}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|כא|יב}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|ל|כה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|לג|ה}}{{ש}}
{{צת|ירמיהו|נב|כט}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|א|כא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ה|טז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ו|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ז|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|י|יז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כ|מא}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כב|כד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כד|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כה|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כז|כו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כח|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|כט|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|ל|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לא|ו}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לב|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לג|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לד|ב}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|יח}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|לט|כז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מב|יד}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מג|כג}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מד|ז}}{{ש}}
{{צת|יחזקאל|מז|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ו}}{{ש}}
{{צת|הושע|ה|ז}}{{ש}}
{{צת|הושע|ז|ג}}{{ש}}
{{צת|הושע|י|י}}{{ש}}
{{צת|הושע|יב|ד}}{{ש}}
{{צת|יואל|ב|יז}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ד|ד}}{{ש}}
{{צת|עמוס|ט|יא}}{{ש}}
{{צת|עובדיה|א|יא}}{{ש}}
{{צת|מיכה|א|ה}}{{ש}}
{{צת|חבקוק|ג|יב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|ו|ב}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ו}}{{ש}}
{{צת|זכריה|יב|ח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יח|מו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|יט|ה}}{{ש}}
{{צת|תהלים|לג|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|עא|א}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קכד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמד|ו}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קמח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|א|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|ד|יד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כד}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כז}}{{ש}}
{{צת|משלי|ח|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|יג|יג}}{{ש}}
{{צת|משלי|יד|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|טו|ג}}{{ש}}
{{צת|משלי|כה|טו}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|יב}}{{ש}}
{{צת|משלי|כח|כח}}{{ש}}
{{צת|משלי|כט|ב}}{{ש}}
{{צת|איוב|א|כב}}{{ש}}
{{צת|איוב|ד|יג}}{{ש}}
{{צת|איוב|ו|יז}}{{ש}}
{{צת|איוב|יא|ג}}{{ש}}
{{צת|איוב|כא|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|כח|ט}}{{ש}}
{{צת|איוב|ל|ו}}{{ש}}
{{צת|איוב|לח|ז}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ה|א}}{{ש}}
{{צת|שיר השירים|ח|יד}}{{ש}}
{{צת|איכה|א|ב}}{{ש}}
{{צת|איכה|ג|ו}}{{ש}}
{{צת|קהלת|יא|ו}}{{ש}}
{{צת|אסתר|א|ד}}{{ש}}
{{צת|אסתר|ב|יד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ה|כד}}{{ש}}
{{צת|דניאל|ט|א}}{{ש}}
{{צת|דניאל|י|ב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ג}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|י}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|יב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כד}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|כט}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לב}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לה}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|לז}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|מח}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|נ}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ב|ס}}{{ש}}
{{צת|עזרא|ז|כז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|ט}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|י}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יד}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|יז}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לה}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|לח}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|מ}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|נב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|ז|סב}}{{ש}}
{{צת|נחמיה|יג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ו|ד}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|ז|ל}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|יז|ו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כא|כח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים א|כג|יג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|ו|כו}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|יב|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|ה}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כא|כ}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כה|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כו|ג}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כז|ח}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|כט|יא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לג|כא}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לד|א}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|ב}}{{ש}}
{{צת|דברי הימים ב|לו|יא}}{{ש}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ב מ]]</text>
      <sha1>g439kf2fp80b53fu9eeehhmkzjd1dlx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאלי שרופה באש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>223767</id>
    <revision>
      <id>3024295</id>
      <parentid>3019621</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:18:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון הנוסח על פי מבחר השירה העברית</comment>
      <origin>3024295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7490" sha1="r7znxjhakh6q613n3wvqj77brnuq5nz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הור2|קינת רבנו {{קישור למחבר|מהר&quot;ם מרוטנבורג|מאיר (מהר&quot;ם) מרוטנבורג}} על שריפת התלמוד בפריז ביום [[קטגוריה:ו' חוקת|ערב שבת פרשת חוקת]] שנת {{הק|ה' ד}}.}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{רן|שַׁאֲלִי שְׂרוּפָה בְאֵשׁ לִשְׁלוֹם אֲבֵלַיִךְ &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; הַמִּתְאַוִּים שְׁכֹן בַּחֲצַר זְבֻלָיִךְ
הַשּׁוֹאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ וְהַכּוֹאֲבִים &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; הַמִּשְׁתּוֹמְמִים עֲלֵי מוֹקֵד גְּוִילָיִךְ
הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ, וְקֹוִים לְאוֹר &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; יוֹמָם, עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִזְרַח וְעָלָיִךְ
וּשְׁלוֹם אֱנוֹשׁ נֶאֱנָח, בּוֹכֶה בְּלֵב נִשְׁבָּר, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; תָּמִיד מְקוֹנֵן עֲלֵי צִירֵי חֲבָלָיִךְ
וַיִּתְאוֹנֵן כְּתַנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; וַיִּקְרָא מִסְפֵּד מַר בִּגְלָלָיִךְ
אֵיכָה נְתוּנָה בְּאֵשׁ אֹכְלָה תְּאֻכַּל בְּאֵשׁ &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; בָּשָׂר, וְלֹא נִכְווּ זָרִים בְּגַחֲלָיִךְ
עַד אָן עֲדִינָה תְּהִי שֹׁכְנָה בְּרֺב הַשְׁקֵט, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; וּפְנֵי פְרָחַי הֲלֹא כָסּוּ חֲרֻלָּיִךְ
תֵּשְׁבִי בְּרֺב גַּאֲוָה לִשְׁפֹּט בְּנֵי אֵל בְּכָל &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; הַמִּשְׁפָּטִים וְתָבִיא בִּפְלִילָיִךְ
עוֹד תִּגְזְרִי לִשְׂרֹף דָּת אֵשׁ וְחֻקִּים, וְלָ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;כֵן אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלָיִךְ
צוּרִי בְּלַפִּיד וְאֵשׁ הַלְבַעֲבוּר זֶה נְתָ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;נֵךְ, כִּי בְאַחֲרִית תְּלַהֵט אֵשׁ בְּשׁוּלָיִךְ
סִינַי, הֲעַל כֵּן בְּךָ בָּחַר אֱלֹהִים וּמָ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;אַס בִּגְדוֹלִים וְזָרַח בִּגְבוּלָיִךְ
לִהְיוֹת לְמוֹפֵת לְדָת כִּי תִתְמַעֵט וְתֵ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;רֵד מִכְּבוֹדָהּ, וְהֵן אֶמְשֹׁל מְשָׁלָיִךְ
מָשָׁל לְמֶלֶךְ אֲשֶׁר בָּכָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; צָפָה אֲשֶׁר יִגְוַע, כֵּן אַתְּ בְּמִלָּיִךְ
תַּחַת מְעִיל תִּתְכַּס סִינַי לְבוּשְׁךָ בְשַׂק, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; תַּעְטֶה לְבוּשׁ אַלְמְנוּת, תַּחֲלִיף שְׂמָלָיִךְ
אוֹרִיד דְּמָעוֹת עֲדֵי יִהְיוּ כְנַחַל וְיַ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;גִּיעוּ לְקִבְרוֹת שְׁנֵי שָׂרֵי אֲצִילָיִךְ
משֶׁה, וְאַהֲרֺן בְּהֺר הָהָר, וְאֶשְׁאַל הֲיֵשׁ &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; תּוֹרָה חֲדָשָׁה בְּכֵן שָׂרְפוּ גְלִילָיִךְ
חֺדֶשׁ שְׁלִישִׁי וְהָקְשַׁר הָרְבִיעִי לְהַשְׁ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;חִית חֶמְדָּתֵךְ וְכָל יֺפִי כְלִילָיִךְ
גָּדַע לְלֻחוֹת, וְעוֹד שָׁנָה בְאִוַּלְתּוֹ &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; לִשְׂרֹף בְּאֵשׁ דָּת, הֲזֶה תַּשְׁלוּם כְּפֵלָיִךְ
אֶתְמַהּ לְנַפְשִׁי וְאֵיךְ יֶעֱרַב לְחִכִּי אֲכֹל &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֲשֶׁר אָסְפוּ שְׁלָלָיִךְ
אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ כְּנִדַּחַת, וְשָׂרְפוּ שְׁלַל &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; עֶלְיוֹן אֲשֶׁר תִּמְאֲסִי לָבוֹא קְהָלָיִךְ
לֹא אֵדְעָה לִמְצֹא דֶּרֶךְ סְלוּלָה, הֲכִי &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; הָיוּ אֲבֵלוֹת נְתִיב יֹשֶׁר מְסִלָּיִךְ
יֻמְתַּק בְּפִי מִדְּבַשׁ לִמְסֹךְ בְּמַשְׁקֶה דְּמָ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;עוֹת, וּלְרַגְלִי הֱיוֹת כָּבוּל כְּבָלָיִךְ
יֶעְרַב לְעֵינַי שְׁאֹב מֵימֵי דְמָעַי עֲדֵי &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; כָלוּ, לְכָל מַחֲזִיק בִּכְנַף מְעִילָיִךְ
אַךְ יֶחֱרָבוּ בְּרִדְתָּם עַל לְחָיַי, עֲבוּר &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמַי לִנְדֹד בְּעָלָיִךְ
לָקַח צְרוֹר כַּסְפּוֹ, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ לְמֵ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;רָחוֹק, וְעִמּוֹ הֲלֹא נָסוּ צְלָלָיִךְ
וַאֲנִי כְּשָׁכוּל וְגַלְמוּד נִשְׁאַרְתִּי לְבַד &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; מֵהֶם, כְּתֺרֶן בְּרֺאשׁ הַר מִגְדָּלָיִךְ
לֹא אֶשְׁמְעָה עוֹד לְקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת, עֲלֵי &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; כִּי נִתְּקוּ מֵיתְרֵי תֻפֵּי חֲלִילָיִךְ
אֶלְבַּשׁ וְאֶתְכַּס בְּשַׂק, כִּי לִי מְאֺד יָקְרוּ, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; עָצְמוּ כְּחוֹל יִרְבְּיוּן נַפְשׁוֹת חֲלָלָיִךְ
אֶתְמַהּ מְאֺד עַל מְאוֹר הַיּוֹם אֲשֶׁר יִזְרַח &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; אֶל כֺּל, אֲבָל יֶחְשַׁךְ אֵלַי וְאֵלָיִךְ
זַעֲקִי בְּקוֹל מַר לְצוּר עַל שִׁבְרוֹנֵךְ וְעַל &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; חָלְיֵךְ, וְלוּ יִזְכֹּר אַהֲבַת כְּלוּלָיִךְ
חִגְרִי לְבוּשׁ שַׂק עֲלֵי הַהַבְעָרָה אֲשֶׁר &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; יָצְאָה לְחַלֵּק וְסָפְתָה אֶת תְּלוּלָיִךְ
כִּימֵי עֱנוּתֵךְ יְנַחְמֵךְ צוּר, וְיָשִׁיב שְׁבוּת &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן וְיָרִים אֶת שְׁפָלָיִךְ
עוֹד תַּעֲדִי בַּעֲדִי שָׁנִי, וְתֺף תִּקְחִי, &lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt; תֵּלְכִי בְּמָחוֹל וְצַהֲלִי בִּמְחוֹלָיִךְ
יָרוּם לְבָבִי בְּעֵת צוּרִי לְאוֹר לָךְ וְיַ&lt;noinclude&gt;/&lt;/noinclude&gt;גִּיהַּ לְחָשְׁכֵּךְ וְיָאִירוּ אֲפֵלָיִךְ.}}&lt;noinclude&gt;
==קישורים חיצוניים==
[[en:Songs of Exile/The Burning of the Law]]
{{מיזמים|ויקיפדיה=שריפת התלמוד#שריפת פריז|שם ויקיפדיה=שריפת פריז}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=שאלי שרופה באש}}


[[קטגוריה:ציונים (קינות)]]
[[קטגוריה:ו' חוקת]]
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r7znxjhakh6q613n3wvqj77brnuq5nz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה ישבה חבצלת השרון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>225319</id>
    <revision>
      <id>3024464</id>
      <parentid>3002146</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:32:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024464</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9146" sha1="tm6b2jixgcdo838gvtcjdajgi64p7d7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קינה על איבוד עשרים וארבעה משמרות הכהונה.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הקינה מיוסדת על פסוקי [[איכה א]]. מחבר: רבי אלעזר הקליר}}

{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה יָשְׁבָה|0}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ש}}
וְדָמַם רֹן מִפִּי נוֹשְׂאֵי אָרוֹן{{ש}}
וְנָעוּ מִמִּשְׁמְרוֹתָם כֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן{{ר1}}
כְּנִמְסַר הַבַּיִת בִּמְסָרְבֵי מָרוֹן

{{סי|בָּ}}{{סי|כוֹ תִבְכֶּה|0}} מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים{{ש}}
כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים{{ש}}
וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים{{ר1}}
וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים / כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים

{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} מֵאַרְצָהּ כַּלָּה מְקֻשָּׁטָה{{ש}}
בַּעֲוֹן מַעְשְׂרוֹת וּשְׁמִטָּה{{ש}}
וּבְאַרְבַּעַת שְׁפָטִים הֻשְׁפְּטָה{{ר1}}
וּמֵעֶדְיָהּ הֻפְשְׁטָה / מִשְׁמֶרֶת מַפְשְׁטָה

{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} הֵיכָל דָּמְמוּ כְּנִפְרַץ כָּתְלוֹ{{ש}}
וְהַמְּעִיל כְּנִקְרַע פְּתִילוֹ{{ש}}
הוּרַד וְהֻתַּךְ וְהֻשְׁפַּל מִתִּלּוֹ{{ר1}}
וְנָע מִשְּׁתִילוֹ / כֹּהֵן עַיְתָה לוֹ

{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} מַלְעִיבִים בְּלוֹחֲמֵי לֶחֶם{{ש}}
כְּבִטְּלוּ הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לֶחֶם{{ש}}
וְרָעֲבוּ וְצָמְאוּ מִמַּיִם וּמִלֶּחֶם{{ר1}}
כְּבֻטְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם / מִבֵּית לֶחֶם

{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} הֲדַר אֹם בַּכֶּסֶף נֶחְפָּת{{ש}}
וּתְמוּרוֹ אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ חִפָּת{{ש}}
וְנֵרוֹת נִכְבּוּ וּמְנוֹרָה נִכְפָּת{{ר1}}
כְּפָשְׁעוּ בְּלֶחֶם וּפַת / נִלְכְּדָה יוֹדְפָת

{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ{{ש}}
וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ{{ש}}
לַעֲנָה וָרוֹשׁ שָׂבְעוּ וְרָווּ{{ר1}}
וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ / כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ

{{סי|חֵ}}{{סי|טְא חָטְאָה|0}} וְאָמְרָה לָאֱלִיל זֶה אֵל{{ש}}
וְהִלְעִיגָה וְתִעְתְּעָה בְּחוֹזֵי אֵל{{ש}}
עֲבוּר כֵּן הֻקְנְאָה בְּמַרְגִּיזֵי אֵל{{ר1}}
וַיֵּצֵא מִמְּעוֹן אֵל / כְּפַר עֻזִּיאֵל

{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} הֶחֱנִיפָה תֵבֵל{{ש}}
וְנַעֲלָה רַב הַחוֹבֵל{{ש}}
וַעֲנַן אֲבַק רַגְלָיו כְּאָבֵל{{ר1}}
וְאֵין מִתְכַּרְבֵּל / בְּכֹהֲנֵי אַרְבֵּל

{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ פָּרַשֹ צָר|0}} בְּבֵית זְבוּל{{ש}}
כִּי כְלָיָה חֻיַּבְתִּי כְּדוֹר הַמַּבּוּל{{ש}}
כִּסְאוֹ הֵשִׁית לְחִבּוּל וְנִבּוּל{{ר1}}
וַיֵּצֵא בְּכֶבֶל כָּבוּל / כֹּהֵן כָּבוּל

{{סי|כָּ}}{{סי|ל עַמָּהּ|0}} קוֹנְנוּ קִינָה{{ש}}
כִּי הִכְעִיסוּ לְאֵל קַנָּא{{ש}}
כְּגוֹי נָבָל אוֹתָם קִנָּא{{ר1}}
וְנָדְדָה מִקִּנָּהּ / מִשְׁמֶרֶת אֶלְקָנָה

{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת{{ש}}
וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפָּת{{ש}}
וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת{{ר1}}
וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת / כֹּהֵן צְפָת

{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} הִשְׁמִיעַ נִלְאֵיתִי טְעֹן{{ש}}
וְהִכַּנִי בְּעִוָּרוֹן וּבְשִׁגָּעוֹן{{ש}}
וּפָקַד עָלַי עֲוֹן נֹב וְגִבְעוֹן{{ר1}}
וְנָעָה מִמָּעוֹן / מִשְׁמֶרֶת בֵּית מְעוֹן

{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד עֹל|0}} עָוֹן וְנִכְאַב{{ש}}
כְּהוּשַׁבְתִּי אֲנוּנָה מִבְּלִי אָב{{ש}}
וְדוֹמַמְתִּי מִלְּצַפְצֵף בְּמִנִּים וְעֻגָב{{ר1}}
וְנָשְׂאָה עָלַי קִינָה מִשְׁמֶרֶת יֶשֶׁבְאָב

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה{{ש}}
וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה{{ש}}
וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה{{ר1}}
הֻצְּגָה עֵירֹם וְעֶרְיָה / מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְהֶאֱרִיכוּ מַעֲנִית{{ש}}
וְהֵרִיקוּ עָלַי חֶרֶב וַחֲנִית{{ש}}
וְהִרְבֵּיתִי צוֹמוֹת וְתַעֲנִית{{ר1}}
וּמִצּוּרַת תָּכְנִית / יָצְאָה יְוָנִית

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין יָד שׁוֹלֵחַ{{ש}}
כִּי לֹא הֶאֱמִינָה בְּהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ{{ש}}
וְהֻשְׁבְּתָה בְּרִית מֶלַח{{ר1}}
וְאֵין שֶׁמֶן מְמֻלָּח / בְּרֹאשׁ מַמְלָח

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ כִּי פִיהוּ|0}} מָרַת{{ש}}
וְעָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ הֻעֲרָת{{ש}}
וּתְמוּר עָזִּי וְזִמְרָת / קִינִים עָלֶיהָ נֶחֱרַת{{ר1}}
וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ נִזְרַת / מִשְׁמֶרֶת נָצְרַת

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְצוּרִי וְקוֹלִי לֹא עָרַב{{ש}}
וְקוֹנַנְתִּי בַּיַּעַר בַּעְרַב{{ש}}
וְכָבָה נֵר הַדּוֹלֵק בַּמַּעֲרָב{{ר1}}
וְרֵיחַ לֹא עָרַב / מֵאֲכָלָהּ עֲרָב

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} כִּי הֻסְעַרְתִּי כָּאֳנִיָּה{{ש}}
בְּתַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה{{ש}}
וַעֲדָתִי כַּצֹּאן לַטֶּבַח מְנוּיָה{{ר1}}
וְנָעָה מֵחֲנוּיָה / מִגְדַּל נוּנִיָּה

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי|0}} יָצָאתִי בַשִּׁבְיָה{{ש}}
וְנִשְׂרְפָה דָּת מָרוֹם שְׁבוּיָה{{ש}}
וְהוּשַׁתִּי לְשַׁמָּה וְעִרְבּוּבְיָה{{ר1}}
וּמֵהַסְתֵּר חֲבוּיָה / גָּלְתָה בֵּית חוֹבִיָּה

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי|0}} נִזְהַמְתִּי בְּצַחֲנָה{{ש}}
וְסָתַם מֶנִּי תְּחִנָּה{{ש}}
וְלֹא נָתַן לִי רַחֲמִים וַחֲנִינָה{{ר1}}
וּמִקִּרְיַת חָנָה / נָעָה כְּפַר יוֹחֲנָה

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} רָעַת שָׂמוּנִי הַדָּמִין{{ש}}
וְשָׁתוּ שְׁעָרַי שׁוֹמֵמִין{{ש}}
וְהֵשִׁיב אָחוֹר יָמִין{{ר1}}
וּבַעֲוֹן צְלָמִין / נָעָה גִּנְּתוֹן צַלְמִין

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} תַמְרִיחַ וְחָשְׁכִּי תַזְרִיחַ{{ש}}
וְכַדֶּשֶׁא עַצְמוֹתֵינוּ תַפְרִיחַ{{ש}}
וְרֵיחַ נִיחוֹחֵנוּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ{{ר1}}
וּמִשֻּׁלְחָנְךָ תַּאֲרִיחַ / שׁוּלֵי חֲמַת אֲרִיחַ.&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג איטליה ממשיכים ואומרים את קטעי המעבר לקינה [[אהלי אני עבטתי]].}}
:{{סי|ל}}וּ אֵלֶּה גָעוּנוּ וְשָׁכְכָה חֵמָה
:{{סי|עָ}}בְרוּ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה
:{{סי|זָ}}כַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם וָאֶתְנָחָמָה
:{{סי|ר}}וֹאָה וְשׁוֹחָה עַד קֵץ נֶחָמָה

:נֶחָמָה {{סי|לִ}}פְּתָה מַחֲלִי
:{{סי|ע}}וֹמֶדֶת מְצַפָּה לְקוֹל פִּתְחִי לִי
:{{סי|זְ}}דוֹן כְּרֵתוֹת וְדִבְּרוֹת כְּבַהֲלִי
:{{סי|רֻ}}טַּשְׁתִּי לְחֶשְׁבּוֹנָם אַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ לְמִנְיַן אָהֳלִי.
{{סוף}}
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tm6b2jixgcdo838gvtcjdajgi64p7d7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבת סורו מני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>244596</id>
    <revision>
      <id>3024463</id>
      <parentid>3023239</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:31:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024463</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9125" sha1="ikmkacei10y3ib41do9vwnmjj00q3v8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שבת סורו מני
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג =  [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר; שמואל (בקטע המעבר)
| צורה = הקינה ממשיכה את סדר השתלבות פסוקי [[מגילת איכה]] שתוארה בעמוד [[זכור איכה]] עם פסוקי טו-כב של כל פרק (מג-סו של פרק ג). יש סטייה באותיות פ' וע' לטובת מבנה אלפביתי. כל בית מסתיים במשפט שלם מ[[איכה א#טו|פרק א טו-כב]]. הקינה גם ממשיכה לרמוז על שאר כ&quot;ד משמרות הכהונה. בנוסף באים ח' רמזים למקדשים שהיו ויהיו בסדר כרונולוגי. המחרוזה האחרונה יוצאת מן הכלל, והיא בנויה על אקרוסטיכון &quot;אלעזר&quot; ומסתיימת בחלק הראשון של הפסוק [[איכה ה א]] שבו התחילה הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}, {{אוצר השירה|ש-337}}
| מנהגים = מקומה המקורי כהרחבה לקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}} לשחרית של תשעה באב, ובצורה זו אף נדפסה במחזור רומניא ואף במחזורי בני רומא הישנים (וכן כל הקינות שנדפסו שם אחריה). אולם מנהג האשכנזים לאמרה עם שאר הקינות אחר קריאת התורה וההפטרה, וכן מנהג האיטליאנים בימינו. {{ש}}
המילה הפותחת &quot;שבת&quot; נתפסת כהוראה לשבת על הארץ, וכן נוהגים האשכנזים וכן כתוב במחזור רומניא.{{ש}}
ייתכן שסוף הפיוט נועד לקשר לקינה {{צ|[[איכה אצת באפך]]}} שהחוזר שלה הוא {{צ|זכור ה' מה היה לנו}}, וכן המנהג, אלא שהאיטליאנים מוסיפים ביניהן קטע מעבר.
| ויקיפדיה = שבת סורו מני
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה. קינה זו היא המשך של הקרובה {{צ|[[זכור איכה]]}}, ולכן מתחילה מאות ס'), '''אלעזר'''}}

{{סי|שָׁבַת|10}} {{סי|ס}}{{סי|וּרוּ|0}} מֶנִּי שִׁמְּעוּנִי עוֹכְרַי{{ש}}
{{סי|סְ}}{{סי|חִי וּמָאוֹס|0}} הֱשִׂימוּנִי בְּעֶדְרֵי חֲבֵרַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כּוֹתָה|0}} {{ג|מִשְׁכָּן}} מִסְּכוֹת דְּבִירַי{{ש}}
{{סי|סַ}}{{סי|כֹּתָה|0}} {{ג|וְהָבְלְגוּ}} גִּבּוֹרַי{{ש}}
{{סי|סָ}}{{סי|פְקוּ|0}} כַף וּמָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
כְּ{{סי|סִ}}{{סי|לָּה כָל אַבִּירַי|0}}

{{סי|נָפְלָה|10}} {{סי|ע}}{{סי|וֹדֵנוּ|0}} בְּצוּל דְּכוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} חִכְּתָה לַחֲזוֹן בֶּן בֶּרֶכְיָה{{ש}}
{{סי|עַ}}{{סי|ד|0}} פִּלְאֵי {{ג|גִלְגָּל}} חֲבוּיָה{{ש}}
{{סי|עֵ}}{{סי|ינִי|0}} מְעוֹלֶלֶת {{ג|בִּיוָנִית}} נְכוּיָה{{ש}}
{{סי|עָ}}{{סי|שָׂה|0}} וְנִחַם וַיִּקְרָא לַבְּכִיָּה{{ש}}
וְנָם {{סי|עַ}}{{סי|ל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה|0}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|פְּ}}{{סי|נֵי|0}} פְרָת נֻפְּצוּ חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|לְגֵי|0}} סוּף זָכְרָה כְּעָרוּ יְסוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פַּ}}{{סי|חַד|0}} חֵטְא {{ג|שִׁילֹה}} תָּכַף סוֹדֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} {{ג|חֲזִירֵי}} יַעַר אַיֵּה חֲסִידֶיהָ{{ש}}
{{סי|פָּ}}{{סי|צוּ|0}} מַעֲשֵׂה עֶרְוָה לְנִדֶּיהָ{{ש}}
{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ|0}}

{{סי|עַל הַר צִיּוֹן|10}} {{סי|צָ}}{{סי|דוּ|0}} שְׁאוֹנֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|פוּ|0}} עַל רֹאשִׁי זֵידוֹנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|מְתוּ|0}} {{ג|בְנֹב}} לַעֲמֹד זֵדוֹנַי{{ש}}
{{סי|צֹ}}{{סי|ד|0}} {{ג|נָצַרְתָּ}} לְעוֹרֵר מְדָנַי{{ש}}
{{סי|צָ}}{{סי|עַק|0}} עַמִּי בִּימֵי בֶן דִּינַי{{ש}}
{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק הוּא יְיָ|0}}

{{סי|אַתָּה|10}} {{סי|קַ}}{{סי|לִּים|0}} הִכְבַּדְתָּ וּמֵעֶדְיִי עֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רַבְתָּ|0}} בֹּא אֵלַי וַיַּחֲרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְיוֹשְׁבֵי {{ג|גִּבְעוֹן}} עוֹד הֵם זֵרְמוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וֹלִי|0}} לְהַשְׁמִיעַ {{ג|בַּעֲרָב}} הִגְרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|ק}}{{סי|וּמִי|0}} עֲבוֹרִי בְּהָתֵל הֶעֱרִימוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי|0}}

{{סי|לָמָּה|10}} {{סי|ר}}{{סי|וּחַ|0}} אַפֵּינוּ לַטֶּבַח שָׁמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי כְתַנּוּר עוֹרֵנוּ כָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}{{סי|אִיתָה|0}} כִּי עָמָל וָכַעַס {{ג|בְּאִוּוּיְךָ}} גָּמָרוּ{{ש}}
{{סי|רַ}}{{סי|בְתָּ|0}} בְּיַד {{ג|יְחֶזְקֵאל}} לִנְקֹם כְּמוֹ מָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי אָמָרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}{{סי|אֵה יְיָ כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ|0}}

{{סי|הֲשִׁיבֵנוּ|10}} {{סי|שִׂ}}{{סי|ישִׂי|0}} שִׁמַּע לְגוֹי צֵאָנִי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{סי|בְתָּם|0}} רְמֹס חֲצֵרַי לְהַדְכִּיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שִׂ}}{{סי|פְתֵי|0}} מְשׁוֹרְרֵי {{ג|דְבִיר}} דָּמְמוּ לְהַדְאִיבֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְתָּ|0}} זְמוֹרוֹת אַף {{ג|הֵכִין}} לְטַאְטְאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|כְבוּ|0}} וְנָדוּ חָצָץ לְהַבְרִיאֵנִי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי|0}}

{{סי|כִּי|10}} {{סי|תָּ}}{{סי|ם|0}} חַקְתָּ בְּכֵס אוֹפַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|שִׁיב|0}} לָהֶם {{ג|גְּמוּל}} כְּאָז חֲזוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|רְדּוֹף|0}} {{ג|לְצַלְמוֹן}} יוֹעֲצֵי עַל צְפוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|תֵּן|0}} לְהַבְהַב נוֹתְצֵי {{ג|פְנִינֶיךָ}}{{ש}}
{{סי|תִּ}}{{סי|קְרָא|0}} לְשַׁכְּרָם כּוֹס כָּמוּס בְּפִנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ|0}}

:'''תָּבֹא''' {{סי|אֶ|3}}ל צַר אֲשֶׁר כִּלָּנוּ
:{{סי|לִ|3}}מְבוֹא {{ג|חֲמָת}} בְּחֵמָה נִהֲלָנוּ
:{{סי|עַ|3}}ד לַחֲלַח וְחָבוֹר הִגְלָנוּ
:{{סי|זָ|3}}קֵן וּבָחוּר וּבְתוּלָה כְּבָלָנוּ
:{{סי|רָ|3}}ם הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ח}}
:{{מודגש|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ}} {{ממס|לפני=מתוך|איכה ה א}}&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|קטע מעבר ל{{צ|[[איכה אצת באפך]]}} למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''לָנוּ''' {{סי|שַׁ|1}}לּוֹתָ בַּחֲרוֹן אַפֶּךָ{{ש}}
{{סי|מֵ|1}}עֵת נִתְּנוּ סִפֵּינוּ אֶת סִפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|וְ|1}}סִכַּרְתָּנוּ בְּשֶצֶף קִצְפֶּךָ{{ש}}
{{סי|א|1}}וֹיְבִים עָלֵינוּ בְּהַצִּיפֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ|1}}בַלַּע נַחֲלָתְךָ וְְְְחֻפֶּךָ{{ש}}
אֵיכָה אַצְתָּ בְאַפֶּךָ{{ש}}{{סוף}}
{{ש}}{{הור|([[איכה אצת באפך]])}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה|שבת סורו מני]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ikmkacei10y3ib41do9vwnmjj00q3v8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3024406</id>
      <parentid>3024016</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:10:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}] */</comment>
      <origin>3024406</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306073" sha1="c9iayb8f3rp4f4cdyte4d0ue893d3wv" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא 

אמר ליה: הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא - דפרס אשתמע הכא. 


אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 

אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? 
אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך דכל האי(?). בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש. כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

אמר ליה: לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. {{ש}}
וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. {{ש}}
כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. {{ש}}
מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. {{ש}}
חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. {{ש}}
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. {{ש}}
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! {{ש}}
קם ר&quot;ש וחדא בהו. {{ש}}
אמרו ליה: ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? {{ש}}
אמר לון: חמינא. {{ש}}
אמרו ליה: ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה: רב מתיבתא בעא בשלמך. והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא! {{ש}}
אמר לון: במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו! {{ש}}
אמרו: לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: {{צ|ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו'}} - דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;חדי ר' שמעון. {{ש}}
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!{{ש}}
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. {{ש}}
מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. {{ש}}
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא! 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. {{ש}}
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. {{ש}}
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. 
אמר: טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. {{ש}}
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. {{ש}}
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. {{ש}}
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין. {{ש}}
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. {{ש}}
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי! אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין - לית מאן דיקרב לגביה. זכאה איהו! 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן, ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. {{ש}}
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. {{ש}}
אבל דינא דיינו עליה. דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. {{ש}}
וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה - ידע האי בר נש דיתכשל ביה - ואמר לחברייא &quot;''שתוקו לא תימרון מדי''&quot;. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש - דיינין ליה בהאי דינא קשיא, בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

'''בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה''', וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


'''בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר''', וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


'''בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא''' - וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. 

אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!&lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא - פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה, בגין דאיהו איבא דצדיקייא. ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי {{צ|גר צדק}}. 

והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. מה אילנא דחיי אפיק נשמתין - אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. 

רב מתיבתא אמר: כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר {{צ|ותהי שרי עקרה}} לית אנא יודע דלית לה ולד!? מאי {{צ|אין לה ולד}}?! {{ש}}
אלא הכי אמר רב מתיבתא: {{צ|ולד}} - לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא. דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן, כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - 'נפש עשו' ודאי. 


חדי ר&quot;ש. {{ש}}
אמר ליה ההוא גברא: אי רבי! מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא. דכורין ולא נוקבין - כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין. צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא. וכפום טקלא דמתקלא - הכי אית לון בהאי עלמא. 

רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא. מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה - יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא - יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא. 

:(תרי נוסחי) {{ש}}
:בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

:בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. 

סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא. וכל מה דבטש - כדין {{צ|ונר רשעים ידעך}} - מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל. וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה - וכדין נהיר ואתקף בנהירו. {{צ|יבחן}} - כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. 

גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. {{ש}}
אמר: מלה מלה! אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא! והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא! 

אמר ליה: אי רבי אי רבי! כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא. ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה. כד סלקין - מתפשטין מלבושיהון וסלקין. כד נחתי - מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא. 

אי רבי אי רבי! כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא! {{ש}}
זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא - כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא! והכי פתח רב מתיבתא: מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר, דכתיב {{צ|ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים}}.&lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;{{צ|מאה}} דאיהו חשבון רב כתיב ביה {{צ|שנה}} - זעירו דשנין חד אזעיר ליה. {{צ|שבע}} דאיהו חשבון זעיר - אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. 

תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר! לא אזעיר אלא לדרבי! זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא! כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא! 

אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו {{צ|יהוה ימלוך לעולם ועד}}. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו(?) אתער קלא ואמר {{צ|כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'}}. {{ש}}
שאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
קם אחרא אבתריה ואמר {{צ|והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{ש}}ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת}}.{{ש}} 
ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{ש}}כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו'}} (שם) {{ש}}כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. 

כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו. כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. {{ש}}
שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי {{ש}}לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'}} עד {{ש}}ומרומם על כל ברכה ותהלה}}. {{ש}}
תווחו ואזלו. {{ש}}
אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. 

אמרו דא לדא: ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא! ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי! כל מה דאחמי לן קב&quot;ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו! לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}} - ואלין אינון דרא דמדברא. 

אמר ליה: אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. {{ש}} 
אמר ליה: אימא! {{ש}}
אמר: קלא דהדרא בעינא למנדע! בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע.{{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא! וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין - בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין. אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין (?)לא אתאבידו ואינון תלת 
* קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול נחש בשעתא דפשיט משכיה - ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא! כמה מלה דא רבא ויקירא! {{ש}}
אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן? 
אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש (?) יהיב ב&quot;נ קלא - אינון מתערין לגבי ההוא קלא. 

קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער? במחאה! כד מחי בר נש מחאה - אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה. 

ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא - זינא בתר זיניה אזלא! 
ארחיה דנחש לביש איהו - לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש. לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה - ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה - כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו. 

אמר ר' שמעון: ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא? 
אמר ליה: שלמה מלכא מנדע ידע - ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע - ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. {{ש}}
ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא. וכל חד מתפרש דא מן (?) וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה - יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה. ודא איהו {{צ|אוב מארץ}}. ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע.{{ש}} 
זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט! 


כד בר נש אתער קלא - מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא! ולית ליה רשו לארכא יתיר - אלא כעין ההוא קלא דאתער בר נש, ולא יתיר. ואי אריך בר נש קליה - איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא, בגין דלא יכיל לארכא. מאי טעמא? בגין דכד נפק בקדמיתא - אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, והשתא דעאל תמן - לא יכיל לארכא קלא - דהא לית ליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא. 

חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי! למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא! 

אמר ליה: אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. {{ש}}
אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. {{ש}}
אמר: רב מתיבתא פתח ואמר - {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}}. חדוה הוא! אמאי סתימו דעיינין למיתא? {{ש}}
בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו. איהו - אסתים מניה האי עלמא. חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. 

אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין! 

אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה 
אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. 

אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. 
אמר ליה: אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>c9iayb8f3rp4f4cdyte4d0ue893d3wv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024410</id>
      <parentid>3024406</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}} */</comment>
      <origin>3024410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="306068" sha1="h62aofxt3er7xg6e2ktelgre816m2sj" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}
__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא
|-
| 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6.  {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}}
|-
| 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14.  {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}}
|-
| 17.  {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}}
|-
| 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}}
|-
| 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}}
|-
| 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}}
|-
| 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} ||  52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}}
|-
|  57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59.  {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62.  {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}}
|-
| 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד.


{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}.


ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. 

והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. 

וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: &quot;לאתקרבא בשכינתא&quot;}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' 

וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע  - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. 

ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: &quot;יתפרעון מנהון&quot;}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש&quot;ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}}
ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. 

אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. 


ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין.

כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה!  וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. 

ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי .  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. 

ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}.

ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: &quot;מוסף שבת&quot;}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו  תלת אבהן וארבע אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. 

בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא  אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. 

תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 


רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}}
אלא כיון דנשיאים קריבו  קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין  דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. 

תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו  כגוונא דלעילא! &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. 

ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. 

זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}!


'''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה  לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}}
ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. 

ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}}
כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא.


{{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}}

{{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' 

רבי יהודה שאיל לרבי אבא: &quot;''למה היה הכהן מניף את הלוים?''&quot;{{ש}}
אמר לו: &quot;''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''&quot;{{ש}}
אמר לו רבי יהודה: &quot;''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''&quot;

אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ&quot;ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} 

בא רבי יהודה ונשק את ידיו.  

וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}}


'''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}}
תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש  כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}}
ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}}
אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}}
אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. 

מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא  מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! 

ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}}
כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש.  ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! 

תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! 
* שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. 
* וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. 
* נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. 
* ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}}
וכלא אחיד דא בדא! 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}}
זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון!


'''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי  נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}}
מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק  מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}}
אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. 

ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. 

דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}}
מאי טעמא? {{ש}}
דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.&lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. 

זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}}
קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. 

מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}}
בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! 

האי קרא הכי מבעי ליה: &quot;יש מפזר '''ויוסף עוד'''&quot;! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}}
אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. &lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין  קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}}
דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. 

רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה  דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. 

זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. 

'''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}}
מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. 

תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}}
חד לאורתא{{הערה|(נ&quot;א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}}
כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל  ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. 

כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. 

געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}}
אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. 

ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. 
* חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, 
* וחד לסטר מערב -  דא כניש נהוריה, 
* וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. 


חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 
* רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. 

* רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.&lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}}
*&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. 

כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! 

כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}}
תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. 

האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}}  
האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. 

חד מסטרא  קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. 

כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}}
ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. 


תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. 
* רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. 
* רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. 
* רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}}
מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! 

בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}}
לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}}
כגוונא דא כלא לתתא.

תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}}
תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. 

האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. 

כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי  טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. 

שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. 

כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! 

חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. 

ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. 


תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}}
תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}}
רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! 

תלת רישין אשתכחו  במשריין אלין. חושבן דלהון: 
* רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}.  
* רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}.  
* רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}}
בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. 

כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלבא נשכין כחמרא. {{ש}}
ווי מאן דאשתכח גבייהו! {{ש}}
ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}}
בהדיה אסוותא. {{ש}}
בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}}
האי  אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. 

בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ&quot;א|יט|יב}}.  הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. 

בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. 

בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. 

תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך '''{{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}}''' סתם - בין לעילא בין לתתא. 

זכאין אינון ישראל! דקב&quot;ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב&quot;ה אשתבח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}}
רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו  מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}}
ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}.  {{ש}}
אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? 

תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל  עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל! דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. 

תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה! ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. 

ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לן! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}}
וכד הוה שארי ארונא למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. 


אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. 

אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 


אמר רבי אלעזר: &quot;''אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי!''&quot;


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}}
אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מָן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא  דלעילא. 


אמר רבי יצחק: מאי שנא  דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב '''{{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}'''? {{צ|את}}!? &quot;אתה&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר '''{{צ|הרגני נא הרוג}}'''. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! 


מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- '''{{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|יז}}'''. 

תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}}
על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. {{ש}}
בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. 

ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר '''{{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}'''. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. 

פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב '''{{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}'''. {{ש}}
זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי  דעלמא! {{ש}}
אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. 

===קטע זמני===
'''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} 
אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} 
אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! 

פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}}
{{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא.  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במילי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}}
קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים [וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא]}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}}
האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? 

אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא! &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא, ויהיב ליה קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. {{ש}}
בגין כך בעי לאשארא  עותריה להאי 'קרן', והאי 'קרן' יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא. בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא. ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, {{צ|והקרן}} קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא! ודאי 'איש אחר יאכלנו', כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. 

בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא! וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 

אמר רבי יוסי: &quot;''ודאי!''&quot;


תו אמר רבי יוסי: כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא - בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה!? אמאי? 

א&quot;ר אבא: האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו! {{ש}}
משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל! תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא - דהא אחיד צדקה הוה. ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר &quot;''ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל!''&quot;. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}}, אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. 

אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} - דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא. ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}}  ודאי! לנחתא לדרגא תתאה! 

כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר דא - דלא תהא פגים בדרגא דילך! ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} - דכלהו אינון דתמן - אתאחדו בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא. 

ובגיני האי מיכלא דא לא אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה! עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל, דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}}. והא אוקימנא בכמה אתר:


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. 

אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז &quot;''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''&quot; 

אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}}


({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}})


'''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה'''

תנאין ואמוראין! {{ש}}
אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} 
וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}}
כהן ולוי.{{ש}} 
ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.


שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא  דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.


מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה!


ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}}
בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}}
{{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}}
{{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך!

ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}}
דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.


קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר &quot;''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''&quot;. {{ש}}
פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''&quot;. 

'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע&quot;ע. ויקיעורך]'''}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בדף זה&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנו ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שלח דף קנו ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה'''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? 

אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט. וכדין בעי בר נש לצלאה  דישכח רעותא קמי מאריה. 

דאמר רבי ייסא: כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא, ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}}
כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן  אתפשטו בעלמא. וכלהו שטאן בערבוביא, ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא, ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין  וטעמין טעמא דמותא. והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא ואתחברו כחדא. ושריא בדרועא באתרהא. וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא - הא אשתתף בהדה! בגין דהיא  וכל אוכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה, וכל אינון דאשתכחו  בתושבחתא דאורייתא - כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהן, ואלין רשימין ביממא. 


תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון ד'''מנצפך'''{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ם נו&quot;ן צד&quot;י פ&quot;א כ&quot;ף}} עולה {{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} עם ג' תיבות והכולל - ויקיעורך}} כליל לון{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק עפ&quot;י המתוק מדבש}}. 
* '''ם'''' - אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. 
* '''נ'''' - הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא. 


'''ו''''  דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. {{ש}}
בתר דאולידת - פתיחא הות בחד רישא דפתחא. {{ש}}
כד אתחריב בי מקדשא - אסתימו מבועין מכל סטרין. 

את דא כליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כלך''' - וסימן {{צ|'''כלך''' יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. 

'''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא. דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. 

ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון. סליק מנייהו תרי - חד לאתר חד, וחד לאתר חד. 

{{גמט דגש|כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה}} - הכי אתגליפו אתוון! ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר - כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה. וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע '''שחר''' מקומו ד'''ה&quot;א''' ואתכלילת בגויה.


תא חזי משה הוה שמשא ובעא לאעלאה לארעא. {{ש}}
אמר ליה קב&quot;ה: משה! כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא בגוויה.&lt;קטע סוף=שלח דף קנו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא?! לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא! אבל השתא לית היא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א עפ&quot;י המתוק מדבש}} יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. 


תא חזי! משה - אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי! אלא ידע! והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה! ואתמר ואוקמוה חברייא. 

כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון? {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע -- אלא לקמן יימא מלה! אבל הכא הכי אמר משה: אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן! מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בגן עדן דארעא. אמר: אם יש בה עץ דא - אנא איעול לתמן! ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל! 


אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד. והוה דייק על אלין אילנין - הי מנייהו רב על אחרא, ולא חשש ליקרא דמאריה, ואחלף שבת לשבת. הדא הוא דכתיב {{צ|כי '''בחטאו''' מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}'''. בגין כך הוה דיניה סתים, ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין. בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים, ולא גלייא. ועל דא לא אתמר באתגלייא. וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. 


רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש. וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה. ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה דצלפחד קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} - אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי תרין אילנין אינון - חד לעילא וחד לתתא. בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון - גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא! ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. 

'''ארון ותורה''' בחד קיימי! תורה - עקרא, ארון - ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא '''וא&quot;ו'''  בכל אתר - {{צ|'''ארן''' הברית}} {{צ|'''ארן''' העדות}}. 

בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה וְׄאַׄהֲׄרֹׄןׄ}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} - נקוד לעילא. 


א&quot;ר יצחק: משה אילנא דחיי נקט. ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו. ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} - דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא. ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים - באילנא אחרא תליין ואחידן. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' - בגינך.


רבי יהודה פתח  {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} 
{{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא. {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. 

ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין, וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן, וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע - {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. {{ש}}
אמר רבי ייסא לר' חזקיה: &quot;''חמינא באפך דהרהורא אית בגווך!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה! כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}, ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא - אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא! דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה: &quot;''ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא!''&quot; {{ש}}
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי. שאל לון מייא דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''מאן את?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''יודאי אנא ואנא לאי וצחינא''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''לעית באורייתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי''&quot;. {{ש}}
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}}
בתר דשתה אמר: &quot;''נסלק עמך למייא!''&quot; {{ש}}
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}}
יתבו. {{ש}}
אמר לון ההוא בר נש: &quot;''השתא שאילו! דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב, ובגיניה רווחנא באורייתא''&quot;. {{ש}}
אמר רבי חזקיה: &quot;''אי על ידא דברך - טב הוא, אבל מלה דאנן ביה - אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא''&quot;. {{ש}}
אמר ההוא בר נש: &quot;''אימא מִלָך! דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא!''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''האי קרא דאמר שלמה!''&quot;. סח ליה. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''וכי  במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''ובמה?''&quot; 


אמר לון: על דא אמר שלמה האי קרא! ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין! אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך! {{ש}}
ומאי אמרי? -- {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}}. טפשאי - דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא - אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא - קרא לון {{צ|בהמה}} - דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין! 

ומנלן? -- קרא דעליה אוכח! דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{ש}}
{{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא. על מה? {{ש}}
{{צ|על דברת בני האדם}}! על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי! {{ש}}
{{צ|לברם האלהים}} - בלחודייהו, ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא. {{ש}}
{{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}} - ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש, ודעתייהו כבעירא. {{צ|המה להם}} בלחודייהו. ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא. ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. 

ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! 


ומה אתיב לון שלמה על דא? {{ש}}
קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{ש}}
{{צ|מי יודע}} - באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא! {{ש}}
{{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} - לאתר עלאה! לאתר יקר! לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה - מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי, ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה! ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{ש}}
{{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} - ולאו לההוא אתר דהוה כל בר נש דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. 

היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון! עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין! עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. 


אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה.{{ש}} 
אמרו: &quot;''ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא! זכאה האי שעתא דאערענא בך!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר: &quot;''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''&quot;{{ש}} 
פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - {{צ|זה רע}} ודאי! {{ש}}
מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי. בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. 
על דא אמר {{צ|זה רע}} - דלא יהא ליה מדורא לעילא. 

{{צ|כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע  והוללות בלבבם בחייהם}} {{ממ|קהלת|ט|ג}} - שטותא תקיע בלבייהו. ואינון מחוסרי מהימנותא, ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא - לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} - וחיין דההוא עלמא נינהו! {{ש}}
אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר וגו'}} {{ממ|קהלת|ט|ד}} - אף על גב דיבחר בר נש  בההוא עלמא כמה דאמר -- לאו הוא כלום! דהא מסירא דא בידנא  {{צ|אל כל החיים יש בטחון}}. ומסירא דא בידייהו - {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא?! 

ועל דא - {{צ|זה רע}} ודאי! דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואף על גב דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין - אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 


אמרו ליה: &quot;''תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן?''&quot; {{ש}}
אמר להו: &quot;''אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי 'כסיל'! ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי!''&quot; {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''למה?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא. ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}.{{ש}}
תא חזי מרגלים - על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא - אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
נשק לון ואזל ליה. 


אזלו רבי חזקיה ור' ייסא. {{ש}}
עד דהוו אזלו - פגעו באינון בני נשא. {{ש}}
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו: &quot;''מה שמיה דההוא בר נש?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''ר' חגי הוא! וחברא דבין חברייא הוא. ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא''&quot;. {{ש}}
אמר ר' ייסא: &quot;''ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע! ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא! בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו, וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא!''&quot; 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה, כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא - מה כתיב ביה?  {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש! ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך! ולא די ליה דנפיק מנה - אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה! ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:


'''{{צ|וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו! אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא. אמאי נטלי עיטא דא? אלא אמרו &quot;''אי ייעלון ישראל לארעא - נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין! דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין, אבל בארעא לא נזכי!''&quot;. ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו - מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
אמר רבי יצחק: משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו! כדין צלי עליה דיהושע. כדין כלב הוה בדוחקא. אמר &quot;''מה אעביד?! הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא!''&quot;. מה עבד כלב? אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. 

אמר ר' יהודה: ארח אחרא נטיל, ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה - דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי! כך כלב - בגין דהוה בדוחקא - לא אסתכל מדי, ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


'''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' {{ש}}
רבי יצחק אמר: וכי &quot;הושע&quot; קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}},  {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}!? אלא אמר ליה משה {{צ|יה יושיעך}} מנייהו! 

רבי אבא אמר: כיון דשדריה למיעל לתמן - אצטריך למהוי שלים. ובמה? בשכינתא! דעד ההיא שעתא {{צ|נער}} אקרי כמה דאוקימנא, ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה. ואע&quot;ג דאשכחן {{צ|יהושע}} בקדמיתא -- קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה! אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי!


'''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. {{ש}}
רבי חייא אמר: וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא?! והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין! והוא אסתפק בדא!? והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש! 

אמר רבי יוסי: הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. {{ש}}
אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. {{ש}}
אמר: תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי! {{ש}}
אמר לון: אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא - {{צ|יש בה עץ}} - אילנא דחיי, ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא - תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא! ובדא תנדעון {{צ|היש בה '''עץ''' אם '''אין'''}}. ודא בעיתון בקדמיתא  למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}}''' - למנדע שנוייא דיליה. 


'''{{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}'''. {{ש}}
{{צ|והימים}} - מאי קא מיירי? דהא &quot;ואז בכורי ענבים&quot; סגי ליה!? אלא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען! כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון, כמה דתנינן {{צ|ענבים היו}}. ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? {{ש}}
אלא אמר רבי יוסי: כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב: &quot;''יהושע - הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא, ויכיל לאשתזבא מנייהו. ואנא- מה אעביד?''&quot;. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב  מעיטא בישא דשאר מאללין. 

רבי יצחק אמר: מאן דהוה רשים מכלהו - דא עאל בגוויה! דביה תליא כלא! ותא חזי מאן הוא תקיף משאר אחרנין דיכיל לאעלא תמן - דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}? ומדחילו דלהון - מאן יכיל לאעלאה במערתא?!&lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;אלא שכינתא עאלת תמן בכלב! לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה! ודא הוא '''{{צ|ויבא עד חברון}}'''. 


תאנא: אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו? זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא, ואולידו מבנת ארעא, ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} -  מדאתברי עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. {{ש}}
כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי '''(חסר)''' {{להשלים}}


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}}
שאל ליה. {{ש}}
אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב&quot;ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}, {{צ|איש כי ימות}}, {{צ|וימת}}, {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב&quot;ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. 

אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! 

אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!? 

אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל! 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! 

אבל תא חזי! כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! {{ש}}
תא חזי רזא דמלה! {{ש}}
תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. 
* עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה. 
* עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|יט|כ}}. ודא הוא עלמא תניינא. 
* עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו?}}, {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}} {{ממ|יחזקאל|ג|יב}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! {{ממ|בראשית|א|כז}} {{ש}}
כדין אית ליה תלת עלמין. 
* עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. 
* עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. 
* עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. 

וכלא כגוונא עלאה  דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}! על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה. ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא  לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! 

ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! 

אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! 


'''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}}
תא חזי! קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר &quot;''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''&quot;. {{ש}}
בני נשא דלא מהימני - לא ידעי ולא מסתכלי{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א [[יהל אור/במדבר/חלק א|ביהל אור]] - המתוק מדבש}}. {{ש}}
קב&quot;ה אמר &quot;''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''&quot; {{ש}}
אינון אמרי: &quot;''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''&quot; 

מה כתיב? {{ש}}
'''{{צ|עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}}''' - &quot;''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קיימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''&quot;.{{ש}} 
'''{{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|יח}}''' - &quot;''תחמון מנה ההוא עלמא, דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|ואת העם היושב עליה}}''' - &quot;''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|החזק הוא הרפה}}''' - &quot;''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה, אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא, או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''&quot;. {{ש}}
'''{{צ|המעט הוא אם רב}}''' - ''&quot;אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי, אי לא''&quot;

'''{{צ|ומה הארץ השמנה הִוא אם רזה}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}''' - מדאורייתא תנדעון מה {{צ|הארץ}} - מה ההוא עלמא! אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא, או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}}
'''{{צ|היש בה עץ אם אין}}'''  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין, או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה. אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;'''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}'''. {{ש}}
{{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו. דחשיב דלית בה אגר. חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה - חשיב דכלא הוא {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. 

'''{{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}''' - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור, אסור ומותר,  כשר ופסול, עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא -  
'''{{צ|ילידי הענק}}''' - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} 
'''{{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}}''' - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} 
{{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. 'נבנתה שבע שנים'{{הערה|ה&quot;ג [[יהל אור/במדבר/חלק א|הגר&quot;א ביהל אור]]}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא. והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. והאי  {{צ|חברון}} - מתורה שבכתב נפקת! כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי {{צ|נבנתה}} שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{ש}}
'''{{צ|לפני צען מצרים}}''' - כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ&quot;א|ה|י}}. 


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' - אלין אינון מלי אגדה דרשה, דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}}
'''{{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}''' - אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין. אינון דבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו, ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד, ולא אשתכח בהו פרודא. 

אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה - שוין ליה למהימנותא בפרודא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - בפרודא. {{ש}}
מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. 

'''{{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}}''' - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא! לסטרא דמינאי! לסטרא דפרודא! {{ש}}
הדא הוא דכתיב '''{{צ|וישובו מתור הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|כה}}'''.  {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט! אמרי &quot;''מאי אכפת לן! עד יומא לא חמינא טב לעלמא! אעמלנא בה - ביתא ריקם! יתיבנא בקלנא דעמא, ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''&quot; 

'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}''' - &quot;''הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא''&quot; . {{ש}}
'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}'''  - &quot;''טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא -- אבל מאן יכיל למזכי ביה?!''&quot;  {{ש}}
'''{{צ|אפס כי עז העם}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל, בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה. מאן הוא דיזכי בה?! ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} - מאן דבעי למזכי בה בעי - למהוי תקיף בעותרא, כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}} {{ממ|משלי|יח|כג}}. 

'''{{צ|והערים גדולות בצורות}}'''. בתין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא '''{{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}}''' - בעי גופא תקיף גיבור כארי,  בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול. מאן ייכול לזכאה בה?! 

ועוד - '''{{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} {{ממ|במדבר|יג|כט}}''' - אי יימא בר נש דאפילו בכל דא יזכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}}
'''{{צ|והחתי והאמורי וגו'}}''' - כמה מקטרגי משתכחי תמן, דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה?! 

במלין אלין {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}} {{ממ|במדבר|לב|ט}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה. כמה דאת אמר '''{{צ|ויוציאו את דבת הארץ}} {{ממ|במדבר|יג|לב}}'''. 


אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? '''{{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} {{ממ|במדבר|יד|ח}}'''  כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה! לא בעי מנן אלא לבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.&lt;קטע סוף=דף קס א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אבל '''{{צ|אך ביהוה אל תמרודו}} {{ממ|במדבר|יד|ט}}'''! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{הערה|מוגה כפי גירסת הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}וגופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}.

'''{{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}''' - דהא כל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי &quot;''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''&quot;. בגין כך {{צ|אל תיראו}}. 

'''{{צ|כי לחמנו הם}}''' - אינון בגרמייהו מזמנן מזוני בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא! כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ד}}, וכתיב {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}} {{ממ|מ&quot;א|יז|ו}}. 

'''{{צ|סר צִלָּם מעליהם}}''' - מאן {{צ|צִלָּם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. 

זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}} {{ממ|תהלים|קכב|ח}}:


'''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} 
רבי אבא: אמר כרתו ההוא אשכול. אתו לסלקא ליה - לא יכילו. אתו לנטלא ליה - לא יכילו. אתו כלב ויהושע - נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו! הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. 

{{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}}, לבתר קרייה {{צ|מוט}}. דכתיב {{צ|וישאוהו בַמוט}} - ההוא דאשתמודע! ההוא דכרתו! מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. {{ש}}
עד דהוו אתיין - אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר: &quot;''איבא! איבא! אי בגינך אנן מתקטלין - מה אנן בחולקך?!''&quot;. מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר: לא יהבו לאחרי - דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} - ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו. ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} {{ממ|יהושע|ב|א}}. והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל - יהבו לון, ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. 

ר' יצחק אמר: כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו. ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון? הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}} {{ממ|במדבר|יג|יז}} - כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} {{ממ|שמות|ד|יז}}. ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון -- אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא  ומשתמטי מקמייהו. 

רבי יהודא אמר: מסורת שמא קדישא מסר לון משה. ובגיניה אשתזיבו מנייהו! 


רבי חייא אמר: תלת שמהן אקרון: '''נפילים  ענקים  רפאים'''. וכלהו אורכי יומי. 
* '''נפילין''' אקרון בקדמיתא. 
* לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו - אקרון '''ענקים'''. 
* לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא - אקרון '''רפאים'''. 

אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{ממ|איוב|כו|ה}}, {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}} {{ממ|דברים|ב|יא}}!? 

אמר ליה: הכי הוא! בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא - כדין רפאים{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור}}. ומנייהו נפקי. והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי - אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים. כיון דפלגות גופא הוה מית - הוו נסבי עשבא מעשבי ברא, ושדיין לפומייהו ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון {{צ|רפאים}}. 

אמר ר' יצחק: שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}} {{ממ|איוב|כו|ה}}. &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;ר' שמעון אמר: אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא  באומנא דלישנא בישא - לא הוה קאים עלמא רגעא חד! מאן אומנא דלישנא בישא? -- נחש! ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. 

אמר ר' שמעון: ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא, בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}} {{ממ|תהלים|יב|ה}}{{הערה|גרסינן עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}. כל שכן הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא! כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא - כאילו אפיקו עליה! בגין כך קני קב&quot;ה על דא.  

תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא! גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא, ומיתו אינון דאמרו, ואתגזר בכיה לדרי דרין, וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:


'''{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כז}}'''. {{ש}}
אמר רבי חייא: מאי שנא הכא {{צ|ויספרו}}, ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי! {{ש}}
{{צ|ויגידו}} - בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{ש}}
{{צ|ויאמר}} - אמירה בעלמא. {{צ|ויאמרו}} - הרהורא דלבא. {{צ|ויאמרו}} - תפקידתא. והא אוקימנא בכמה אתר. {{ש}}
{{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

'''{{צ|באנו אל הארץ}}''' - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא, והוית אמרת דלית דכוותה. 

'''{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}''' - רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא - אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. 

רבי חייא אמר: הכי אמרו! עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה, וארימת שבחא על כלא -- ולאו הכי! דהא '''{{צ|זה פריה}}''' - אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. {{ש}}
אמרו: &quot;''אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין - הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין!''&quot;

'''{{צ|אפס כי עז העם [היושב בארץ]}} {{ממ|במדבר|יג|כח}}''' - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין, והכא - אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין! {{ש}}
'''{{צ|והערים בצורות}}''' - דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו - לא יעבדון בהו פגימותא! 


אמר רבי יוסי: כל מה דאמרי - בלישנא בישא אמרו! וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! לבר נש דנשכיה חויה. כד בעאן לאגזמא ליה אמרי &quot;''הא חויא הכא!''&quot;. {{ש}}
ר' אבא אמר: ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי! כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא - הא הכא זמין! ובאן אתר? '''{{צ|בארץ הנגב}}''' - דהא הוא אתר לאעלאה ביה. {{ש}}
מיד '''{{צ|ותשא כל העדה ויתנו את קולם}}''' - קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא. 


אמר רבי יוסי: עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא? על ארעא ועל קב&quot;ה! {{ש}}
אמר רבי יצחק: על ארעא - תינח, על קב&quot;ה - מנין? {{ש}}
אמר ליה: משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} - מאן יכיל בהו! {{צ|כי עז העם}} דייקא, וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. כדין גרמו כל האי כמה דאתמר. ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}} {{ממ|תהלים|קו|כג}}:


'''{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}} {{ממ|במדבר|יד|יז}}'''. {{ש}}
ר' אחא ור' יוסי אמרי: זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא! דקב&quot;ה אתרעי בהו, ואתכני בהו, ואתפאר בהו! דהא עלמא לא אברי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא! בגין דחד בחד אתקשרן, וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין. אימתי? בזמן דעבדי רעותא דמאריהון. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא - אתקין ליה כגוונא עלאה  ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא, דתמן שריא לבא דהוא תוקפא ומזונא דכל גופא.{{הערה|ה&quot;ג עפ&quot;י הגר&quot;א ביהל אור (המתוק מדבש)}} &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא, ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא. וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין. וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא  
* אסדר לְיַמא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא, 
* וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. 
* וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא. 
* והיא אסחרא להר הבית 
* והר הבית אסחר לעזרות ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו
* ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין  
* ולשכת הגזית אסחר לאולם 
* ואולם להיכל 
* והיכל לבית קדש הקדשים 
* דתמן שכינה שריא, וכפרת וכרובים וארון. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא! ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. 

ולבא דא אתזן ממוחא דרישא, ואתאחיד דא בדא. הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יז}}. 


כגוונא דא לעילא  ברזא יקירא סתימאה! ימא עלאה לקביל דא - דאית לעילא ימא מן ימא וימא מן ימא.{{ש}}
תא חזי 
* נהר דינור אסחר לכמה משריין, 
* ואינון שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין. 
* ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו. 
* ואינון סחרין לארבע רתיכין 
* ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות, ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו, ותמן משתכחי ויתבי. 
* וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית, 
* וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש, 
* ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין 
* עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא 
* ותמן הוא לבא שרייא {{ש}}
ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. 

כגוונא דא לעילא לעילא! ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה! {{ש}}
עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי - כלא אתקשר דא בדא ודא בדא! 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא, ומוחא אנהיר ללבא - כדין אקרי {{צ|נעם יהוה}}. והא אוקימנא. {{ש}}
ודא הוא '''{{צ|כח אדני}}''' - ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין. {{ש}}
'''{{צ|יגדל נא}}''' - דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. 
'''{{צ|כאשר דברת}}''' - כמה דאוקמוה 
'''{{צ|לאמר}}''' - למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין  למימר לדא בשעתא דעקתא, למימר דא בשעתא דרווחא.{{ש}}
ומאי הוא? '''{{צ|יהוה ארך אפים וגו'}}'''. והא אוקימנא מלי. 


אמר ר' יצחק: 'אמת' אמאי סליק מכאן? 
אמר רבי חייא: אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן! דהא בשקרו דברו גרמייהו. בההוא מדה דבר נש מודד - בה מודדין ליה! וכן שאר אחרי אסתלקו - דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. 

'''{{צ|סלחתי כדבריך}}''' - {{צ|כדבריך}} ממש! והא אתערו חברייא, והא אתמר:


===[מעשה דר' שמעון וחבריו ור' אילאי]===
{{קטן|'''[אמר המגיה: כך מצאתי בהעתקות אשר לפני. ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר. וגם במקומות אחרים ממנו חסר. ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר]'''}}

{{להשלים}}

...דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא. {{ש}}
נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין. {{ש}}
אמרו דא לדא: &quot;''כיון דאנן הכא וחמינן כל דא - אי נמות הכא - ודאי ניעול לעלמא דאתי!''&quot; {{ש}}
יתבו. שינתא נפלת עלייהו ודמכו. {{ש}}
אדהכי הא ההוא ממנא אתא ואתער לון. &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;אמר לון: &quot;''קומו! פוקו לגו פרדס דאברא!''&quot; 

נפקו. חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:{{ש}}
{{צ|במדבר הזה יתמו}} - הא באתר אחרא לא! {{צ|ושם ימותו}} - הא באתר אחרא לא! ודא בגופין - אבל בנשמתין לא, כגוונא דבני גנתא. 

אמר לון ההוא ממנא: &quot;''פוקו!''&quot; {{ש}}
נפקו בהדיה. {{ש}}
אמר לון: &quot;''שמעתון מדי לגו ההוא דרגא?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''שמענא דהא חד קלא הוה אמר {{צ|מאן דפסק - יתפסק. מאן דקצר - יתקצר. מאן דקצר - יתארך}}''&quot;. {{ש}}
אמר לון: &quot;''ידעתון מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמרו: &quot;''לא''&quot;. 

אמר לון: חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין - ר' אילעאי דנציבין הוא - הוא ובריה! ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא. כיון דעאלו לגו חשוך - לא יכילו למסבל ומיתו. 

וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה. ואמר קמיה תלת מלין עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא - דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}}. 
* האי  דאמר {{צ|מאן דפסק יתפסק}} - מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין - יתפסקון חיוהי מהאי עלמא, ודיניה קיימא בההוא עלמא! 
* {{צ|מאן דקצר יתקצר}} - מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא - יתקצר מחיין דהאי עלמא. 
* {{צ|מאן דקצר יתארך}} - מאן דאמר {{צ|אחד}} אצטריך לחטפא אל&quot;ף ולקצרא קריאה דילה, ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא - יתארכון חייו.


אמרו ליה: תו אמר {{צ|תרין אינון, וחדא אשתתף בהו. ואינון תלתא. וכד הוו תלתא - אינון חד}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון '''{{צ|יהוה יהוה}}'''. '''{{צ|אלהינו}}''' אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא אמת. וכד מתחברן כחדא - אינון חד ביחודא חדא. 

תו אמר: {{צ|תרין אינון, וחד אתהדר. כד שליט - טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר}}. {{ש}}
אמר לון: אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי - אגניז חד ואשתאר חד לגבי בנימין. הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}} {{ממ|תהלים|יח|יא}}  {{ממ|ש&quot;א|כב|יא}}. ושאט{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}} במאתן אלף עלמין, ואתטמר ההוא דרכיב עליה. דאינון מאתן אלף גניזין - אינון דיליה בריך הוא! 


&quot;''פוקו מהכא! זכאין אתון!''&quot; {{ש}}
נפקו. {{ש}}
יהב לון ההוא ממנא וורדא  אחרא ונפקו. {{ש}}
כד נפקו - אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. {{ש}}
חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. {{ש}}
ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן. {{ש}}
אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''עולו זכאי קשוט חברין! דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו!''&quot; 

עאלו. מאטו לפרדס אחרא, וההוא נשרא בהדייהו. {{ש}}
כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה - אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם, בלבוש יקר מנהרא כוותייהו, ויתיב עמהון כחדא. {{ש}}
אמר לאינון דיתבי: &quot;''הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא - דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא!''&quot;{{ש}} 
אמר חד מנייהו: &quot;''אית בכו סימנא?''&quot;{{ש}} 
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו תרין ורדין וארחו בהו. {{ש}}
אמרו:  &quot;''תיבו מארי מתיבתא! תיבו זכאי קשוט!''&quot; {{ש}}
אחידו בהו ויתבו. 

בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא, ורזין אחרנין דאורייתא. {{ש}}
אהדרו לגבי אינון מארי מקרא. {{ש}}
אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}} {{ממ|תהלים|פו|ו}}. {{ש}}
{{צ|אני אמרתי}} - בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}}. כיון דאמשכתון בתר יצר הרע - {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}}. מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה, וההוא יצר הרע איהו דמית ואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו: אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} {{ממ|במדבר|יד|לב}}. {{ש}}
מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו. דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש - 'מעלין ולא מורידין'. במסאבו - 'מורידין תדיר ולא מעלין'. ועל דא אקרון {{צ|פגריכם}} - חסרונין דלכון, כמה דאת אמר {{צ|אשר פִּגרו מעבור את הנחל וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|ל|י}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו}} ולא &quot;תפלו&quot;. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים. {{צ|ושם ימותו}}. בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי: &quot;''זכאי קשוט! עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא - זכאה חולקכון!''&quot; {{ש}}
קמו ועאלו גו דוכתא חדא, והוו תמן מאריהון דאגדה, ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא. {{ש}}
אמרו: &quot;''מאן אלין?''&quot; {{ש}}
אמר להון: &quot;''אלין מאריהון דאגדה - חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות!''&quot; {{ש}}
קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא. לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו. {{ש}}
אמר להו ר' אילאי: &quot;''עולו לדוכתא אחרא ותחמו''&quot;. 

עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי - כראן קברין ומיד מתין, ומתהדרין חיין בגופין מנהרן קדישין. {{ש}}
אמרי ליה: &quot;''מאי האי?''&quot; {{ש}}
אמר לון: דא עבדי בכל יומא. ומיד דשכבי - מתעכלא ההוא זוהמא בישא דקבילו בקדמיתא, וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני. כגוונא דאתון חמאן - קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל! כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר - אתהדרו בלבושין{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק (המתוק מדבש) ובדפוס שלנו &quot;בגופין&quot; (ויקיעורך)}} אחרנין - בגופין קדמאין גופין נוכראין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}} {{ממ|שמות|לג|ו}}.


קלא אתער - &quot;''זילו אתכנשו! הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה!''&quot; {{ש}}
לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי. {{ש}}
אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא. {{ש}}
חמו פתחא אחרא. עאלו תמן. {{ש}}
חמו היכלא חדא - עאלו ויתיבו תמן. {{ש}}
תרין עולימין הוו תמן. {{ש}}
זקפו עיינין וחמו חד משכנא מרקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא, ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא. {{ש}}
וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא. מתמן ולהלאה לא חמו כלום. 


ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר: 
* בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה - סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} {{ממ|במדבר|כח|ז}} 
* מאן דיסתכל וחמי - יסמון עיניה! 
* מאן דלא יסתכל - חמי ואתפתח! 
* אילנא דתמני סרי כד כפיף - יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף - חויא בישא אכיל ליה. 
* מאן דעאל תרין כרובין לגו - רעותיה אתעביד. 
* מאן דמעיין - רחיק מרעותיה. 
* קרבנא דרביא - שלים לאתקבלא. 

פסק ההוא קלא. {{ש}}
אמרו אינון תרין עולימין: &quot;''סימנא אית בגוייכו?''&quot;{{ש}}
אמרו: &quot;''הין!''&quot; {{ש}}
אפיקו אינון תרין ורדין. ארחו בהו. {{ש}}
אמרו: &quot;''תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא, ויהון תדיר ברזא בגוייכו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''הן!''&quot; 


אמר רבי שמעון: &quot;''כל הני מלין וכל מה דחמו - כתבו! וכד מטו הכא - הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}} {{ממ|תהלים|לט|ב}}! ואנא שאילנא לאבי אבא - כמה הוו אינון תרין מלין? ואמר לי חייך ברי! אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו!''&quot; 

כיון דשמעו אלין תרין מילין - אמרו אינון ינוקי: &quot;''פוקו פוקו! לית לכו רשותא יתיר למשמע!''&quot; {{ש}} 
אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר: &quot;''ארחו בדא!''&quot;  {{ש}}
ארחו ביה ונפקו. ומכל דחמו - לא אנשו כלום.

 
נפקו. הא ממנא אחרא אתא. {{ש}}
אמר לון: &quot;''חברייא! ר' אילאי שדרני לכו! תוריכו ליה הכא אפום מערתא, והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון! דאיהו תבע מגו מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין''&quot;.  &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא, והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. {{ש}}
אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא. {{ש}}
אמרו ליה: &quot;''אורייתא חדתא שמעתא?''&quot; {{ש}}
אמר לון: &quot;''ודאי! ורשו יהבו לי למימר לכו מלי!''&quot; {{ש}}
אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו. {{ש}}
אמר לון: &quot;''זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי, והא לית לכו דחילו ואמתנו''&quot;. {{ש}}
אמרו: &quot;''ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא! ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא!''&quot; 


אמר לון: חמיתון אלין טוריא! כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא! וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומועדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא, ומתערי לגביה, ועאלין גו מתיבתא דיליה, ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה, ומשח רבו דנגיד עליה. ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא, עד דאקרי הכא 'מתיבתא דרחימותא'. 

ואיהו נטיל בכל מתיבתא, בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא, ואיהי מתיבתא דמשה. וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו - בר אהרן בלחודוי. וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה - דהא ההוא מסוה דאנפוי פריס קמיה, ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה, ופרגודא 'פסיק ולא פסיק' בגוייהו. וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבר מאינון עננין. 

וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא - הכי מנהרן אינון עננין. ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה. ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא! ואינון אנפי משה - אנפוי לא אתחזון כלל! ולית מאן דחמי לון - בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. 

משה אמר מלה סתם לאהרן, ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש? בכל אינון מבועין דאסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון, בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. 

כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין. וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי 'יומא דהלולא'. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין - כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. 

זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא! נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון - פרחי לגבי מתיבתא עלאה. על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}:


פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} {{ממ|דברים|יח|יג}}. {{ש}}
מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה '''תמים'''}} {{ממ|בראשית|יז|א}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש '''תם'''}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? 

בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל - דהא פריעה הוה ביה במה דאתפרע  ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת לגו אתר דפריעה שארי - איהו שור, דיוקנא דשמאלא דכורסיא דיליה. וההוא שור אקרי {{צ|'''שור תם'''}} - דהא רתיכא דכורסייא רשימא דברית אית ביה. ועל דא האי שור אקרי '''תם'''. ויעקב אחיד ביה בגוויה. ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. 

במתניתא דבצלאל: כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}} {{ממ|בראשית|ל|כב}}. {{ש}}
בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין ד{{גמט דגש|זכור}} אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד  אתייליד יוסף. ובמה? כד נטל שור בהדיה - דלא יתקיף לסטרא אחרא.&lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור דנטל יעקב - בכור שורו ודאי! 

וההוא שור - שור תם. {{צ|ויעקב איש תם}} - רבון ושליט, מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה. 

בגין דאית {{צ|שור מועד}} בסטר ערלה ופריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי '''{{צ|שאיה}}''' - ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא. ובגין כך {{צ|לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו}} {{ממ|דברים|כב|י}} בגין דלא לאתערא להו. 

ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי: {{צ|ויעקב איש תם}} - בעלה דההוא {{צ|תם}}. ומאן איהו? '''א'''' - רזא ד'''ו&quot;ו'''. וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. 

אברהם לא אתפקד על פריעה, וכד עאל - עאל להאי '''תם''', ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא '''ים'''. והיינו '''תמים'''. לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו, ואתקשר עם ימינא עלאה. 

{{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} ודאי! כמה דאיהו 'תמים' כללא חדא - אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי! במה אתעביד בר נש '''תמים'''? דיהא '''תם ים'''. '''תם''' - כמה דאתמר. '''ים''' - כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון '''י&quot;ם''', ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא ב'תמים' למיהוי בך דרגין קדישין רזא ד{{צ|ים}} ודרגא קדישא. '''תם''' - לקבלא '''א'''' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא '''תם ים''' כגוונא דא ממש. 


השתא פריש מאן דפריש במתיבתא, דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו! וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן! ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש! {{ש}}
ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת. ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה! דהא {{צ|שש וארגמן לבושה}}! אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. 

כגוונא דא הוה משכנא! דכוליה בשפירו מרקמא לגו, ולבתר - {{צ|ופרשו בגד כליל תכלת}}. מאי טעמא? בגין דתחות ים דא אית {{צ|מצולות ים}}, כלל דכר ונוקבא. ואית לון עינא בישא לאסתכלא. וכד מסתכלין - זמין לעינייהו גוון תכלא, ולא יכלא עינייהו לשלטאה. ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות, מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית - אתעביד בכל יומא '''תמים'''! {{ש}}
{{גמט דגש|תם}} - בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות. {{גמט דגש|ים}} - בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא. {{ש}}
סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש - לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא! וכדין איהו {{צ|'''תם ים עם יהוה אלהיו'''}} ממש בתקונא חדא; איהי לעילא ואיהו לתתא. {{ש}}
לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}} - עמיה ודאי! ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא! 

א&quot;ר אילאי: כל אלין דהכא - כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}}! ועל רזא דא - {{צ|במדבר הזה '''יתמו'''}}! אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר - הכי הוא ודאי! דהוה לון למהוי כל חד {{צ|תמים עם יהוה}} בארעא קדישא, אתר ד'''יהוה''' שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה. והשתא כל חד הוי 'תמים' במדברא דא לבר, אתר רחיק מתמן, דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי {{צ|עם יהוה}} כדקא יאות. 
{{צ|ושם ימותו}} - כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. 

זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי! הני תרי מערתי אחרנין די לגו - דלא תשכחו כל דא תמן - דאינון גו מתיבתא דמשה, יתבי מרחיק. ועל דא כתיב במשה {{צ|ענו מאד מכל האדם}}. ונביאה עלאה קביל לון למתיבתא דיליה! &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא - שבעה יומין! והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום! 

אמר לון רבי אילאי: זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}} {{ממ|שמות|לא|ג}}. 


* '''{{צ|מאן דלא אסתכל - חמי ואתפתח}}'''. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין {{צ|מה לעילא מה לתא וכו'}} - זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה. 
* '''{{צ|אילנא דתמני סרי}}''' - שדרתו דבר נש. '''{{צ|כד כפיף}}''' קמי מאריה - '''{{צ|יזקוף ויתקיים}}''' לתחיית מתייא. '''{{צ|אי לא כפיף}}''' במודים - אתעביד חויא, ולית ליה תקומה לההוא זמנא. 
* '''{{צ|מאן דעאל בין תרין כרובים לגו}}''' - מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא - אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. 
* '''{{צ|מאן דמעיין}}''' בצלותיה ואסתכל בה - '''{{צ|רחיק מרעותיה}}''' דשאיל. 
* '''{{צ|קרבנא דרביא}}''' - כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה - דא קרבנא '''{{צ|שלים לאתקבלא}}'''. 

&quot;''מכאן ולהלאה רחימין זילו!''&quot;  {{להשלים}} 
{{קטן|'''(עד כאן ממה שיש בידנו על מעשה דר' שמעון ור' אילאי)'''}}

{{קטן|'''(כתב הרמ&quot;ק כי אין בידנו סוף מעשה זה ולא תחילת המאמר הבא (מתוק מדבש))'''}}

===קטעים מקוטעים שונים===
{{להשלים}}

...אלעזר ברי - שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת! אבל חס ושלום! דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא - יעקב חכים הוה! ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנתתיה - לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא! ויהא קביר לה לבר ממערתא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א}}. אבל ללאה אעיל לה גו מערתא ולרחל שוי לבר. מית יעקב - אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן. 

אוף הכי אדם!  
* מתה חוה בקדמיתא - אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. 
* מית אדם - אתקבר בגווה בחבורא חדא.  
* מתה שרה - אתקברת תמן, וחוה חמאת וחדאת לקבלה, וקמת וקבלה לה. שיעורא מחוה לגבי שרה - שיעורא דתרין אמין ולא יתיר.  
* מת אברהם - אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא.  
* מתה רבקה - אתקברת תמן, ושרה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יצחק - אתקבר בהדה בחבורא חדא.  
* מתה לאה - אתקברת תמן. ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה.  
* מת יעקב - אתחבר בהדה בחבורא חדא. 

וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא! 

סדורא דלהון היך שכני? נשין לגבי נשין, ודכורין לגבי דכורין.  
* אדם ברישא. חוה סמיך ליה.  
* שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה.  
* יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק.  
* לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. {{ש}}
אשתכח אדם בסטרא דא, יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. 


בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות. והכי הוא:  
* אדם וחוה בקדמיתא.  
* ושרה ואברהם סמיך לון.  
* יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא.  
* יעקב ולאה באמצעיתא. 

ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. {{ש}}
'''אדם וחוה, שרה ואברהם, יעקב ולאה, רבקה ויצחק'''. {{ש}}
אדם בסטרא דא, ויצחק בסטרא דא, ויעקב באמצעיתא. {{ש}}
יצחק לגבי אבוה - לאו ארח עלמא. ועם כל דא יעקב אצטריך באמצעיתא. 


ובכל אינון זוגין - כמה דאתקברו - הכי יקומון והכי ישתכחון! {{ש}}
לאה תחדי בהדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם. וכלא בדוכתייהו! 


===[מאמר של שתי נשמות צדיקים]{{הערה|מכאן ואילך עד דף קע&quot;ד ע&quot;א מדבר על דיבור של שתי נשמות צדיקים עם ר' שמעון (הרמ&quot;ק עפ&quot;י מתוק מדבש)}}===

'''{{קטן|(חסר תחילת הענין)}}'''
{{להשלים}}

...אלין הכא ואלין הכא דאינון  מגדלאן דאבן טבא כלהו. 

בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא, ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. {{ש}}
רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא {{צ|מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב}} {{ממ|משלי|יח|י}}. &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;ופריש רב מתיבתא קרא דא: {{צ|מגדל עז}} - דא כנסת ישראל. {{צ|בו ירוץ צדיק}} - ביה רעותיה דצדיק תדיר. ועל דא {{צ|ונשגב}} - ההוא מגדל - דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. 

ורבי כרוספדאי חמיד לבא, פריש האי קרא עד לא אסתלק. ופריש שפיר. {{ש}}
{{צ|מגדל עז}} - דא תיבה וספר תורה דאיהו {{צ|עז}} לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל, דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה. {{ש}}
וההוא מגדל - {{צ|שם יהוה}} איהו, ודיוקנא דיליה. ואצטריך בשית דרגין. 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - במאן? במגדל או בספר תורה? {{ש}}
אלא קרא דריש בהאי ובהאי! 
* כד דרש במגדל - אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. 
* כד דריש לספר תורה -  מאן דסליק לספר תורה למקרי אורייתא אצטריך צדיק, וצדיק אקרי. 

מאן אקרי צדיק מכלהו? שתיתאה דסליק מאינון שבעה. {{ש}}
אמר רבי שמעון: ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין! 

{{צ|בו ירוץ צדיק}} - בספר תורה ירוץ דברי צדיק דא. {{ש}}
{{צ|ונשגב}} - ממאן? מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין! {{צ|ונשגב}} דלא יתנזק לעלמין! 


בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין, קיימא נהירו חד בדיוקנא דספר תורה. כד אתי ההוא ציפרא - נטלא ההוא מגדל מאתריה, וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים.  ומה דהוה רומיה לרום שמיא - מאיך ועאל תחות אינון כרובים, ושורוי בין רישי כרובים. 

תלת מאה פתחין תמן. בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא - דיוקנא דספר תורה. ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל. ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ספר תורה דההוא נהירו. 

אי חסידא קדישא! זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא! בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא - כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא - כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיחא. ואיהו פריש מלין. ומגו מתיקו דמלוי - בתיאובתא  סלקין. כלהו עשר מלין גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך. 

כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח - פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. {{ש}}
וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי {{צ|מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'}}. {{ש}}
סגירו פתחין וספר תורה אתגליל. {{ש}}
מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ספר תורה! כוליה נהורא דנהיר! אתוון דיליה שלהובי דאשא מארבע גווני דאינון דעלמא עלאה! כלהו בלטי ומנצצי! לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח! {{ש}}
סגיר פתחא דא - כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. 

בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא. גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר. וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל. ותרין נשרין - דא מסטרא דא ודא מסטרא דא - נטלי ליה בידייהו. 

כד סליק מלכא משיחא - מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא. {{ש}}
בשעתא דישרי למקרי - יתפתח פתחא אחרא, ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא דכתיב {{צ|וישלח את '''היונה'''}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא! ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא, אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. {{ש}}
ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת! והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא. ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא. מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}} {{ממ|תהלים|כא|ד}}. 

וכיון דיקרי מלכא משיחא בספר תורה - יקומון תרין נשרין, דא מכאן ודא מכאן. ויונה מאיך. ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה. ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה.&lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ויונה תבאת. ועטרה בפומה. ויקבלון לה אלין תרין נשרין. 

דוד מלכא - {{צ|זית רענן}} אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}} {{ממ|תהלים|נב|י}}. {{צ|עלה זית}} - דא מלכא משיחא בריה דדוד! ודא איהו דרמיז יונה דא ביומוי דנח דכתיב {{צ|והנה '''עלה זית''' טרף בפיה}} {{ממ|בראשית|ח|יא}} - ההוא עלה זית {{צ|טרף}} וחטף ליקרא דיליה. במה? {{צ|בפיה}}! דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה. והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; - אלא כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא - יונה דכר {{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א ביהל אור - ויקיעורך}}הוה! מגו דאקרי {{צ|יונה}}  כתיב כנוקבא. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא '''(חסר המשך המאמר)'''{{להשלים}} 


...מגדל דא כד תב לאתריה - נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה, בנסין ואתין רברבין. 

בריש מגדל דא אית עופין דנור  דקא מצפצפאן כד סליק צפרא. צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו! לעילא מכלהו - זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא; סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. {{ש}}
אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. {{ש}}
אי חסידא קדישא! בשעתא דאתוון פרחין - חמי בר נש מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובוהו וגו'}}. {{ש}}
אהדרו אתוון רברבן כמלקדמין - בטשי אתוון זעירן בהו ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. {{ש}}
לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן, ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. {{ש}}
וכן כל עובדא דבראשית! פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין! זכאה עמא דכל דא מחכאן! 


{{הערה|ראו [[יהל אור/במדבר/חלק א|בהגהות הגר&quot;א כאן ביהל אור]] כי יש הרבה חסרים וחוסר סדרים במקום זה בזהר. ויקיעורך}}


אי חסידא קדישא! מאן דנטיר ברית - שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא. ואי תימא מאן נטיר ליה לאחורא? הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה! ומאן איהו? צדיק עלאה ברחימו סגי! עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין! {{ש}}
זכאה מאן דנטיר ברית דא! ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא! מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באמצע - אבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו. ודא כד איהו {{צ|אחרי יהוה}}. 


תא חזי! ההוא רקיע - כד סחרא בגלגולא - מנגנא בנגונא. ומקל נהימו דמיין דנבעין - לא ידיע ההוא נגונא. כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין.{{ש}}
מאן דאיהו לגו - בתרין סטרין קיימא תמן. 
* חד בחדוה. דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. 
* וחד ביראה. דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא! לקיימא {{צ|עבדו את יהוה ביראה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}} 

חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח - דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא. באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח - לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר. כד נבעין מיא וסלקין - סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא, ולא נפלין לבר. 

השתא אתחזון בגוון חד. לפום שעתא נפלין אלין, והא סלקין אחרנין כגוון אחרא. בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין, ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין. כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו. 


לא ידיע חשיבו דעובדא. טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלת מאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו. בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו.&lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;ולעילא מנהון אינון גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. 

הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין - מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא! 

אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה - כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין, מלהטן בד' מיני זהורין דאשא. שלהובין סלקין וגוונין מנצצן. ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין. ובטשי אלין באלין. שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו. ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. 


באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא - אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו - יהון עד ברכים! ייעול בהו גיבר רב - ייעול בהו עד ברכים! אי תינוק בר יומא - עד ברכים! מאן דשתי מנייהו - יתחכם ויתפקח בחכמתא! 

מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום. אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים - ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן! דכורין הוו שתאן מן מיא - לא חיישי בנוקבי, במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה. גו מקדשא דא - כל הרהורין ישתכחון - בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא! 


ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. {{ש}}
אמר רב מתיבתא: כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא - אסתלק ענפא לעילא לעילא! כל מה דקריבנא - הכי אסתלק! יסודא ושרשא דההוא ענפא - לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין! כל גוונין דעלמא - באינון טרפין דיליה. איבא דיליה - לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע. 

ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא, ואמר &quot;''איבא דא גניז ל{{צ|איש משענתו בידו מרוב ימים}}''&quot;! מאן דזכי למנדע דא - לינדע! 


רקיע חד אית על ההוא ענפא - פריש לעילא מההוא רקיע. אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ולא יתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק - דמי תכלא. קריב יתיר - דמי סומקא. קריב יתיר - דמי ירוק. קריב יתיר - דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה! 

טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי. ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא! כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא, דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא. ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. 

דייק רב מתיבתא: {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; - דהא &quot;זכר&quot; כתיב ולא &quot;זכור&quot;. מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה - אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר! ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא! דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) במאן דנטיר קיימא דא! 

ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי? אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא. ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל ברית. יצחק קביל ברית. יעקב הוה שלים מכלהו - ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי, ולא הוה כל כך שלים. אבל {{צ|תם}} - שלים מכלא. 

מה כתיב בנח? {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} - דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. {{ש}}
ואמר רב מתיבתא: בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית.&lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;ובגין דנטר ברית אקרי {{צ|תמים בדורותיו}}, מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו. ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה?! אבל כל מאן דנטיר ברית קדישא - אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה! ובגין כך {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. {{צ|תמים תהיה}} - ולבתר {{צ|עם יהוה אלהיך}} - בזווגא חדא! דכיון דנטיר ברית דא - {{צ|עם יהוה}} להוי ולא אתפרש מניה! 

באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} - גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא. {{ש}}
ארח כשר איהו?! והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}, {{צ|ושלחתי לפניך מלאך}}!? {{ש}}
לאברהם דלא הוה גזיר - דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים. וכן בכלהו. כיון דבר נש תמים ונטיר ליה - מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה. כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. 

נח - גזיר הוה ותמים, פריעה לא הוה ביה. ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב? {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot;. לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה? {{צ|את האלהים}} - סמיך ליה. ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. 

בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין '''(חסר)'''{{להשלים}}


----------------------------
…ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא. 

ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר: מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא 

אמר ליה: הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי. והוא ישלוט ויקטול סגיאין, וההוא משיחא. ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא - דפרס אשתמע הכא. 


אי חסידא קדישא! כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא! בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא - טרפין ואיבין וענפין. ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן וכל דא גניז לון! 

אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן? 
אמר ליה: אי רבי אי רבי! זכאה חולקך דכל האי(?). בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע 

ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש. כיון דמטי לגביה - איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא - אשתכך תמן תלת יומין, ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. 

ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה - שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו '''(חסר)'''  


----------------------------
…אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. 

בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן. ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין. &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;ארבע אגנין בכל עמודא ועמודא נעיצין. וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין - נפלי בהו ואתמליין כלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר. 

מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא, דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין. שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן - לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. 

תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין, ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא. דלקין ביממא, ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא - דלקין כלהו מגרמייהו. 


אדהוו יתבי אמרי &quot;''הא רמש ליליא!''&quot; 

אמר ליה לרבי שמעון: אי חסידא קדישא נהירו דעלמא! טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא - וכתוב מלין אלין! דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא, וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך - הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. {{ש}}
פרחי. {{ש}}
בכה רבי שמעון וגעא. 

פתח ואמר: {{צ|אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד}}. {{ש}}
אורייתא אורייתא! נהירו דכל עלמין! כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין! מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא! {{ש}}
אורייתא אורייתא - מה אימא לגבך!  {{צ|אילת אהבים}} אנת  {{צ|ויעלת חן}} (גבי) עילא ותתא! רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות {{ש}}
אורייתא אורייתא שעשועים דמארך! מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך! {{ש}}
בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא. {{ש}}
אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

אמר ליה: לא תדחל בריה דיוחאי! לא תדחל בוצינא קדישא! כתוב וחדי גו חדוה דמארך. 

כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא, ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. {{ש}}
וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. {{ש}}
כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא. {{ש}}
מאיך עינוי לתתא - אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. {{ש}}
חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. 

אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. {{ש}}
אשכחוהו רישיה בין ברכוי. {{ש}}
אמרו ליה: שלמא עליה דמר! שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם! קום! {{ש}}
קם ר&quot;ש וחדא בהו. {{ש}}
אמרו ליה: ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך? חמית נהירו דביתא ברקיעא? {{ש}}
אמר לון: חמינא. {{ש}}
אמרו ליה: ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. 

אמרו ליה: רב מתיבתא בעא בשלמך. והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא! {{ש}}
אמר לון: במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו! {{ש}}
אמרו: לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. 


פתח רב מתיבתא ואמר: {{צ|ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו'}} - דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא - יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה - ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר! 

והוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך לא בעינן לאתעכבא. &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;חדי ר' שמעון. {{ש}}
אמרו ליה: אי חסידא קדישא! כל מלין די בגוון באורייתא - מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה! ואינון מלין זעירין - כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא ! דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה . 

והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. 

ומלה אחרא זכינן למשמע מניה!{{ש}}
רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין - אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. {{ש}}
מאי טעמא? אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה, ותרווייהו שרא חדא הוו. נהורא דא נפק מנהורא דא. אתדעך דא - אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. 


השתא רבי נהדר למלין קדמאין! וכד נהדר לאתרין - נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. {{ש}}
זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא! 


אמר ר' שמעון: מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא - אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן?

אמר ליה: אי רבי אי רבי! בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. {{ש}}
אדהכי פרח חד ואתכסי מנייהו ואזל ליה, ולפום שעתא תב לגבייהו. {{ש}}
אמר לון: זמינא הוינא למיעאל, והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן. והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא. ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. 

נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. 
אמר: טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. {{ש}}
פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא(?) ברזין דתמן כל ההוא יומא. {{ש}}
בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. {{ש}}
כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה - והא אינון תרווייהו אתיין. {{ש}}
אמר ליה: קום רבי! זכאה חולקך! קום! בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. {{ש}}
ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן, ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי! אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין - לית מאן דיקרב לגביה. זכאה איהו! 

רבי רבי! כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן, ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא. שמיה לית לן רשו לגלאה. {{ש}}
אצטער ר' שמעון על דא. 

אמר ליה: לא תצטער רבי על דא! אנת תדע בדא ליליא בחלמך. {{ש}}
אבל דינא דיינו עליה. דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. {{ש}}
וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא, כד מטא לחד מלה - ידע האי בר נש דיתכשל ביה - ואמר לחברייא &quot;''שתוקו לא תימרון מדי''&quot;. ובגין דשתיקו חברייא - אתכשל בההוא מלה ואכסיף. וההוא כסופא דגרים האי בר נש - דיינין ליה בהאי דינא קשיא, בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא. ואנא שאילנא רשו דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא, ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. 

אי רבי! שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. 

'''בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה''', וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. 

תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו: הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי! ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא! ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו. 

אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. 


'''בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר''', וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה: הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא! ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי! 

לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא. ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. 


'''בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא''' - וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא, איהי וכל אינון נשין די בהדה. ושירתא דימא מזמרין בכל יומא. ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. 

אי רבי! אי רבי! אלמלא בר יוחאי אנת - לא אתמסר לגלאה!&lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא - פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה, בגין דאיהו איבא דצדיקייא. ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי {{צ|גר צדק}}. 

והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. מה אילנא דחיי אפיק נשמתין - אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. 

רב מתיבתא אמר: כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר {{צ|ותהי שרי עקרה}} לית אנא יודע דלית לה ולד!? מאי {{צ|אין לה ולד}}?! {{ש}}
אלא הכי אמר רב מתיבתא: {{צ|ולד}} - לא הות מולדא, אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא. דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן, כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - 'נפש עשו' ודאי. 


חדי ר&quot;ש. {{ש}}
אמר ליה ההוא גברא: אי רבי! מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא. דכורין ולא נוקבין - כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין. צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא. וכפום טקלא דמתקלא - הכי אית לון בהאי עלמא. 

רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא. מלה חדא גלי ולא יתיר. אעא דלא סליק נהוריה - יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא - יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא. 

:(תרי נוסחי) {{ש}}
:בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

:בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. 

סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא. וכל מה דבטש - כדין {{צ|ונר רשעים ידעך}} - מחרף ומגדף לכל סטרין, ולא יכיל לאנהרא כלל. וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה - וכדין נהיר ואתקף בנהירו. {{צ|יבחן}} - כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. 

גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. {{ש}}
אמר: מלה מלה! אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא! והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא! 

אמר ליה: אי רבי אי רבי! כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא. ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה. כד סלקין - מתפשטין מלבושיהון וסלקין. כד נחתי - מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא. 

אי רבי אי רבי! כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא! {{ש}}
זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא - כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא! והכי פתח רב מתיבתא: מאן דאיהו זעיר - איהו רב, ומאן דאיהו רב - איהו זעיר, דכתיב {{צ|ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים}}.&lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;{{צ|מאה}} דאיהו חשבון רב כתיב ביה {{צ|שנה}} - זעירו דשנין חד אזעיר ליה. {{צ|שבע}} דאיהו חשבון זעיר - אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. 

תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר! לא אזעיר אלא לדרבי! זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא! כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא! 

אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו {{צ|יהוה ימלוך לעולם ועד}}. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו(?) אתער קלא ואמר {{צ|כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'}}. {{ש}}
שאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
קם אחרא אבתריה ואמר {{צ|והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת}}.{{ש}} 
ושאט ברקיעא ואגניז. {{ש}}
פתח אידך ואמר {{צ|כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו'}} (שם) {{צ|כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'}}. {{ש}}
סיים ושאט ברקיעא ואגניז. 

כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו. כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה! גברין כנמרין! הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. {{ש}}
שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'}} עד {{צ|ומרומם על כל ברכה ותהלה}}. {{ש}}
תווחו ואזלו. {{ש}}
אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. 

אמרו דא לדא: ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא! דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא! ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי! כל מה דאחמי לן קב&quot;ה - לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו! לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי. ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא - זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}} - ואלין אינון דרא דמדברא. 

אמר ליה: אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. {{ש}} 
אמר ליה: אימא! {{ש}}
אמר: קלא דהדרא בעינא למנדע! בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע.{{ש}}
אמר ליה: אי חסידא קדישא! על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא! וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין - בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין. אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין (?)לא אתאבידו ואינון תלת 
* קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה - ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. 
* קול נחש בשעתא דפשיט משכיה - ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא! כמה מלה דא רבא ויקירא! {{ש}}
אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן? 
אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא, ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא, ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש (?) יהיב ב&quot;נ קלא - אינון מתערין לגבי ההוא קלא. 

קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער? במחאה! כד מחי בר נש מחאה - אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא, זינא בתר זיניה. 

ועל דא ביומא דראש השנה קול שופר אתער קול שופר אחרא - זינא בתר זיניה אזלא! 
ארחיה דנחש לביש איהו - לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש. לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה - ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה - כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו. 

אמר ר' שמעון: ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא? 
אמר ליה: שלמה מלכא מנדע ידע - ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע - ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. {{ש}}
ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא. וכל חד מתפרש דא מן (?) וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה - יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה. ודא איהו {{צ|אוב מארץ}}. ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע.{{ש}} 
זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט! 


כד בר נש אתער קלא - מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא! ולית ליה רשו לארכא יתיר - אלא כעין ההוא קלא דאתער בר נש, ולא יתיר. ואי אריך בר נש קליה - איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא, בגין דלא יכיל לארכא. מאי טעמא? בגין דכד נפק בקדמיתא - אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, והשתא דעאל תמן - לא יכיל לארכא קלא - דהא לית ליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא. 

חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי! למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא! 

אמר ליה: אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. {{ש}}
אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. {{ש}}
אמר: רב מתיבתא פתח ואמר - {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}}. חדוה הוא! אמאי סתימו דעיינין למיתא? {{ש}}
בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו. איהו - אסתים מניה האי עלמא. חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. 

אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין! 

אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה 
אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. 

אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. 
אמר ליה: אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>h62aofxt3er7xg6e2ktelgre816m2sj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3024445</id>
      <parentid>3024205</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T00:00:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3024445</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1573" sha1="cs0m1i9ybbzgs1mkg0fcl9wyagk5c8m" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cs0m1i9ybbzgs1mkg0fcl9wyagk5c8m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024473</id>
      <parentid>3024445</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:28:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3024473</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1564" sha1="axq8yfxc3w9lsrxjyoxj4igotkmjfhk" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק-יסוד: לימוד תורה]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>axq8yfxc3w9lsrxjyoxj4igotkmjfhk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3024446</id>
      <parentid>3024260</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T00:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3024446</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2654" sha1="68gbtdj2l3nksvf6bmcw7xja1cb54z4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מסירת מידע והדרכת עובדים)}}]]
* [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}]]
* [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדר הדין בבתי הדין השרעיים)}}]]
* [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)|תקנות הפרות תעבורה מינהליות {{מוקטן|(סדרי דין בערעור)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(הפעלת מסילת ברזל מקומית)}}]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|תקנות כלי הירייה {{מוקטן|(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)}}]]
* [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]]
* [[חוק מקורות אנרגיה]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
* [[חוק העונשין]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>68gbtdj2l3nksvf6bmcw7xja1cb54z4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024502</id>
      <parentid>3024446</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3024502</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2652" sha1="83i2mlq0gkk4201gbc7axgp288g272o" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק התקנים]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מסירת מידע והדרכת עובדים)}}]]
* [[תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס {{מוקטן|(הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)}}]]
* [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)|תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות {{מוקטן|(סדר הדין בבתי הדין השרעיים)}}]]
* [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)|תקנות הפרות תעבורה מינהליות {{מוקטן|(סדרי דין בערעור)}}]]
* [[תקנות מסילות הברזל (הפעלת מסילת ברזל מקומית)|תקנות מסילות הברזל {{מוקטן|(הפעלת מסילת ברזל מקומית)}}]]
* [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)|תקנות הסדרים במשק המדינה {{מוקטן|(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (חרבות ברזל) (שירות מילואים) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)|תקנות כלי הירייה {{מוקטן|(תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות)}}]]
* [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]]
* [[חוק מקורות אנרגיה]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>83i2mlq0gkk4201gbc7axgp288g272o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3024412</id>
      <parentid>3024204</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:16:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3024412</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32124" sha1="22zovxposdx1ngw2w52nc8livy92z90" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>22zovxposdx1ngw2w52nc8livy92z90</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024444</id>
      <parentid>3024412</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T00:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3024444</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32139" sha1="l8l83237cst132oz35ehminn72bguip" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>l8l83237cst132oz35ehminn72bguip</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024454</id>
      <parentid>3024444</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3024454</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32168" sha1="16dcwvaru24aap7yy4fduodp36mc1fw" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>16dcwvaru24aap7yy4fduodp36mc1fw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024504</id>
      <parentid>3024454</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:05:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3024504</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32313" sha1="kj5tv4757e5x1isp61vq63hnhxstdk2" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1987)]]
* {{v}} דף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990]] הועבר לדף [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) (1990)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]]
* {{v}} נוצר [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]]
* {{v}} דף [[חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]] הועבר לדף [[חוק להקפאה וניכוי של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל]]
* {{v}} נוצר [[חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שנת הכספים]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות ניהול חשבון תשלום, שירות דמי כרטיס חיוב מיידי, שירות שינויים במועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור)]]
* {{v}} נוצר [[צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירותי פעולה על ידי פקיד, פעולה בערוץ ישיר, מסלול מורחב ומסלול מורחב פלוס)]]
* {{v}} נוצר [[צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ&quot;ו)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ועדות הכנסת (ועדת העבודה והרווחה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שטרי-חסכון צמודי-דולר]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניות בנקאיות בהסדר (הפחתת עמלות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שדה התעופה אילת (הוראות מיוחדות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התקציב לשנת הכספים 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2026]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה שחבר בני אדם זר הוא ארגון טרור או שאדם זר הוא פעיל טרור) (תשע&quot;ח)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (הכרזה זמנית על הקרן הלאומית הפלסטינית כארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזות על ארגון טרור זר או על פעיל טרור שפורסמו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שחבר בני אדם הוא ארגון טרוריסטי או התאחדות בלתי מותרת שהוכרזו לפני יום תחילת החוק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שאדם זר הוא פעיל טרור)]]
* {{v}} נוצר [[צו המאבק בטרור (ביטול הכרזה שארגון זר הוא ארגון טרור)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים) (הוראת שעה) (מס' 2)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לצורך מיגון רחבת הכניסה למרכז הרפואי זיו) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי, לרבות הקצינים המקצועיים, במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן בשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים במשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג משטרתי מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג משטרתי מיוחד ודירוג שירות בתי הסוהר מיוחד)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח משטרתי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים במשטרה ובשירות בתי הסוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001) (כללים לעניין החזקת מלאי גפ&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי דין בערעור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין בבתי הדין השרעיים)]]
* {{v}} נוצר [[היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות]]
* {{v}} נוצר [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]
* {{v}} דף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] הועבר לדף [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]
* [[כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>kj5tv4757e5x1isp61vq63hnhxstdk2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>314923</id>
    <revision>
      <id>3024510</id>
      <parentid>3024089</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:22:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024510</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105457" sha1="rdl3fml4i9yfr83i4d60x6tg16s4lkf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד–2013

&lt;מאגר 2001377 תיקון 2203821 תקן 473244 קוד a163Y00000DuJXvQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ד, 92|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ו, 1264|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 124|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((696|תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך|20:382526)), ((982|תיקון מס' 65 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|20:387451)); ((תשע&quot;ט, 253|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 176|חוק הגז הפחמימני המעובה|23:592903)); ((תשפ&quot;ב, 963|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ג, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ה, 4076|הודעה)); ((תשע&quot;ו, 3766|הודעה)); ((תשע&quot;ז, 2661|הודעות)), ((2661|הודעות)); ((תשע&quot;ח, 4194|הודעה)), ((4459|הודעה)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה)), ((7045|הודעה)); ((תש&quot;ף, 2986|הודעה)), ((3550|הודעה)); ((תשפ&quot;א, 3161|הודעה)); ((תשפ&quot;ב, 3472|הודעה)), ((3811|הודעה)); ((תשפ&quot;ג, 3049|הודעה על עדכון סכומים|11050)), ((5695|הודעה על עדכון סכומים|11288)); ((תשפ&quot;ד, 3028|הודעה בדבר עדכון סכומים|12002)), ((3271|הודעה בדבר עדכון סכומים|12023)); ((תשפ&quot;ה, 3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|13141)), ((3208|הודעה בדבר עדכון סכומים|13150)); ((תשפ&quot;ו, 3447|הודעה בדבר עדכון סכומים|14202)), ((6906|הודעה על עדכון סכומים|14611)).

__TOC__

== פרק א׳: הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: בחוק זה –
:- ”הוועדה לצמצום הריכוזיות” – הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 40]];
:- ”חוק הבנקאות (רישוי)” – [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]];
:- ”חוק התחרות הכלכלית” – [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]];
:- ”חוק הסדרת העיסוק” – [[=חוק הסדרת העיסוק|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995]];
:- ”חוק החברות” – [[חוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”חוק החברות הממשלתיות” – [[חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]];
:- ”חוק חופש המידע” – [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]];
:- ”חוק ניירות ערך” – [[חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]];
:- ”חוק התקשורת” – [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]];
:- ”הממונה על התחרות” – כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית]];
:- ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 29]];
:- ”רשימת הגורמים הריכוזיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 4]];
:- ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים” – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי [[סעיף 30]].

== פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות ==

=== סימן א׳: הגדרות ===

@ 2. הגדרות – [[פרק ב׳]]
: [[בפרק זה]] –
:- ”אמצעי שליטה”, ”החזקה” ו”שליטה” – כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך]];
:- ”החזקה בשיעור משמעותי” – כל אחד מאלה:
:: (1) שליטה בתאגיד, שבידי המדינה, או אמצעי שליטה בתאגיד, שבהחזקת המדינה, אשר העברתם לאחר טעונה הליך לפי [[חוק החברות הממשלתיות]]; לעניין פסקה זו, ”אמצעי שליטה” – בשיעור של 20% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, ואם נדרש לפי דין או הסכם אישור מאת המדינה או מי מטעמה כתנאי להעברת אמצעי שליטה שבהחזקת המדינה לאחר – בשיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
:: (2) אישור הנדרש מאת המדינה או מי מטעמה, לפי דין או הסכם, להעברת שליטה בתאגיד או להעברת אמצעי שליטה בתאגיד כמשמעותם בפסקה (1), מהמחזיק בהם לאחר, גם אם השליטה או אמצעי השליטה אינם בידי המדינה או בהחזקתה, ובלבד שהתאגיד היה במועד כלשהוא בעבר חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, או תאגיד אחר שחלות עליו הוראות [[חוק החברות הממשלתיות]], לפי [[סעיף 60 לחוק האמור]];
:- ”הקצאה”, של זכות – כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) מתן רישיון או מתן אישור כאמור בהגדרה ”רישיון”;
:: (2) התקשרות בחוזה או מתן אישור כאמור בהגדרה ”חוזה”;
:: (3) העברת החזקה בשיעור משמעותי או מתן אישור כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי”;
:: לעניין הגדרה זו, שיעור אמצעי השליטה יחושב על פי השיעור המצטבר של החזקות שיהיו בידי אדם לאחר העברת ההחזקה;
:- ”זכות” – רישיון, חוזה או החזקה בשיעור משמעותי;
:- ”חברה ממשלתית”, ”חברת בת ממשלתית”, ”חברה מעורבת” ו”רשות החברות הממשלתית” – כמשמעותן [[בחוק החברות הממשלתיות]];
:- ”חוזה” – התקשרות לביצוע הפעילות שהיא תחום מתחומי תשתית חיונית הנערכת בהליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], לרבות אישור הנדרש לפי התקשרות כאמור להעברתה לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה במתקשר או במחזיק בו לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, שנוקט אחד מאלה:
:: (1) המדינה;
:: (2) חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, ובלבד שהממשלה לא קבעה פטור לגביהם בהחלטתה לפי [[סעיף 17]] ובכפוף לתנאי ההחלטה;
:- ”מאסדר” – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו כאמור, ולעניין חוזה – אחד מאלה:
:: (1) ועדת המכרזים העורכת או המאשרת את ההליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], שבמסגרתו נערכת ההתקשרות, בין במכרז ובין בהליך אחר, אף אם ההליך או חלק ממנו טעון אישור של גורם אחר;
:: (2) גורם אחר שאינו ועדת המכרזים, אם הוסמך לערוך הליך לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992]], במקום ועדת המכרזים;
:- ”נושא תשתית חיונית” – נושא המנוי [[בטור א׳ לתוספת]], הכולל תחום תשתית חיונית אחד או יותר;
:- ”רישיון” – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר, שתחום הפעילות שלגביו היא נדרשת הוא תחום תשתית חיונית, וכן אישור הנדרש לפי דין או הסכם להעברת הרשאה כאמור לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש כאמור לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל ההרשאה, לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
:- ”שיקולי ריכוזיות כלל־משקית” – כמשמעותם [[בסעיף 5(ד)]];
:- ”תחום תשתית חיונית” – תחום פעילות שבו נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתו מוענק שירות חיוני לציבור, המנוי [[בטור ב׳ לתוספת]].

=== סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות ===

@ 3. הגדרות – [[סימן ב׳]]
: [[בסימן זה]] –
:- ”גורם ריכוזי” – גורם המנוי ברשימת הגורמים הריכוזיים;
:- ”הקצאת זכות”, לגורם ריכוזי – הקצאה של זכות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לגורם ריכוזי כאמור [[בסעיף 4(א)(1) או (3)]] – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית;
:: (2) לגורם ריכוזי כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]] ואשר לא מתקיים בו תנאי אחר לפי [[סעיף 4(א)]] – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית נוסף על התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובלבד שהתחום הנוסף כלול בנושא תשתית חיונית שונה מנושא התשתית החיונית שבה כלול התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על השיעור האמור;
:: (3) לכל גורם ריכוזי – הקצאת החזקה בשיעור משמעותי.
:: לעניין הגדרה זו, אם נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, [[בטור ג׳ לתוספת]], היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין הקצאה, יראו כהקצאת זכות באותו תחום, לעניין פסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, רק הקצאה של זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו [[בטור ג׳ לתוספת]], לפי העניין.

@ 4. רשימת הגורמים הריכוזיים (תיקון: תשע״ז, תשע״ז-3, תשע&quot;ט)
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/gormim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגורמים הריכוזיים שתכלול את מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) אחד מבין שני אלה:
::: (א) הוא אחד מאלה:
:::: (1) גוף פיננסי משמעותי;
:::: (2) תאגיד ריאלי משמעותי;
:::: (3) גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה;
::: (ב) הוא משתייך לקבוצת מחזיקים, ובלבד שהיא כוללת לפחות אחד מהמנויים בפסקת משנה (א);
:: (2) היקף הפעילות המצטבר שלו או של קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך, בתחום תשתית חיונית, עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום;
:: (3) הוא או קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית, באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים.
: (ב) נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, [[בטור ג׳ לתוספת]], היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין בעל הזכות באותו תחום תשתית חיונית, יראו כבעל זכות באותו תחום, לעניין סעיף זה, רק את מי שבבעלותו זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו [[בטור ג׳ לתוספת]], לפי העניין.
: (ג) רשימת הגורמים הריכוזיים לא תכלול את המדינה, תאגיד שהוקם בחוק או רשות מקומית, ולעניין קבוצת מחזיקים – לא יראו במדינה בעלת שליטה.
: (ד) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגורמים הריכוזיים בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הממונה על התחרות יקבע את הגורמים הריכוזיים, בין השאר על פי מידע שימסרו לו המאסדרים;
:: (2) המאסדרים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעת הגורמים הריכוזיים ואת המידע הנדרש לשם בחינת קביעתו לפי פסקה (3);
:: (3) הממונה על התחרות יבחן את קביעתו לפי פסקה (1), אחת לשנה;
:: (4) הממונה על התחרות ימסור את רשימת הגורמים הריכוזיים שקבע לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ה) רשימת הגורמים הריכוזיים תכלול את שם הגורם הריכוזי, התנאי לפי סעיף קטן (א) שבשלו הוא כלול ברשימה, תחום התשתית החיונית הנוגע לעניין, וכל פרט נוסף שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הממשלה, ובלבד שהרשימה לא תכלול מידע שאין למסרו לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], ורשאית הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לכלול ברשימה האמורה מידע שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]].
: (ו) בסעיף זה –
::- ”גוף פיננסי משמעותי” – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- ”גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה” – אחד מהמנויים להלן:
::: (1) עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור;
::: (2) בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורים לפי [[=חוק הרשות השנייה|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]] ([[בפרק זה]] – חוק הרשות השנייה);
::: (3) משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו [[בסעיף 6א לחוק התקשורת]], המשדר שידורי חדשות או תכניות בענייני היום;
::: (4) מפיק חדשות עצמאי כהגדרתו [[בסעיף 6כ2(א)(1) לחוק התקשורת]];
::: (5) משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הפצת שידורים]];
::: (6) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[פרק ב׳1 לחוק התקשורת]];
::: (7) בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[פרק ב׳2 לחוק התקשורת]];
::: (8) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים]];
::: (9) בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי כהגדרתו [[בסעיף 6כ3(א) לחוק התקשורת]];
::- ”חוק הפצת שידורים” – [[=חוק הפצת שידורים|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]];
::- ”קבוצת מחזיקים” – תאגיד, השולט בתאגיד או תאגיד בשליטת מי מהם;
::- ”תאגיד ריאלי משמעותי” – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.
:: ((רשימת הגורמים הריכוזיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ו, 8174 [14746].))

@ 5. שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכות לגורם ריכוזי
: (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מאסדר רשאי שלא להקצות זכות לגורם ריכוזי, לאחר שמצא כי סביר שלא תיגרם פגיעה של ממש לתחום שבו מוקצית הזכות ולהסדרת התחום האמור בשל אי־ההקצאה.
: (ב) מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי לא יעשה כן, ובכלל זה לא יאפשר לגורם ריכוזי להשתתף בהליך ההקצאה של זכות כאמור ולא יקבע תנאים המאפשרים את הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, אלא לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ג)(1) מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, לקבוע בכללים שיבטאו שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, ובכלל זה לאסור הקצאה כאמור.
:: (2) נקבעו כללים לפי פסקה (1), רשאי המאסדר להקצות זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם לכללים, אף בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; הקצה המאסדר זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהסתמך על הכללים, בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, ידווח לה על כך.
:: (3) מצאה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי הקצאה כאמור בסעיף קטן (ב), שנערכה בלא התייעצות עמה, מצדיקה בחינה חוזרת של הכללים לפי סעיף קטן זה מטעמים של צמצום הריכוזיות, תודיע על כך למאסדר, ותקוים היוועצות חוזרת בעניין הכללים.
:: (4) תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלוש שנים או על תקופה קצרה יותר שתיקבע בהם בהתאם להוראת הוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ד) המאסדר, מי שמוסמך לקבוע כללים כאמור בסעיף קטן (ג), גם אם אינו המאסדר, וכן הוועדה לצמצום הריכוזיות, ישקלו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), נוסף על כל שיקול אחר שעליהם לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין, ובלבד שהפעלת הסמכות לפיהן תיעשה באופן שיבטיח כי לא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים.

@ 6. פנייה לוועדה לצמצום הריכוזיות לקבלת חוות דעתה
: (א) מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי, יפנה לוועדה לצמצום הריכוזיות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי [[סעיף 5(ב)]], בעת גיבוש התנאים המאפשרים את ההקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר.
: (ב) פנה המאסדר לוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הוועדה, בכתב, בתוך 20 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההקצאה נושא פנייתו.
: (ג) הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה בעניין אותה הקצאה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור; חוות דעת הוועדה תכלול מסקנות מנומקות של בדיקותיה וכן המלצות מנומקות.
: (ד) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם את חוות דעתה לפי סעיף זה [[http://www.mof.gov.il/Committees/Pages/CentralizationDecreaseCommittee.aspx|באתר האינטרנט של משרד האוצר]], ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי [[סעיף 9(ב) לאותו חוק]].
: (ה) לא הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ימשיך המאסדר לקיים את הליכי ההקצאה של הזכות ולפעול בהתאם להוראות [[סעיף 5(ב)]], גם בלא התייעצות עם הוועדה, או לפעול בהתאם להוראות [[סעיף 5(א)]], אלא אם כן מצא המאסדר, מנימוקים מיוחדים, אחרת.
: (ו) קבע הדין החל על ההקצאה מועדים להליך ההקצאה, לא יבואו ימי ההמתנה של המאסדר להודעתה או לחוות דעתה של הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף זה במניין הימים הקבוע בדין כאמור.

@ 7. גיבוש חוות דעת הוועדה לצמצום הריכוזיות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את חוות דעתה לעניין [[סעיף 5]], לאחר ששקלה את נימוקי המאסדר לעניין זה, ורשאית היא לבקש את עמדותיהם של מאסדרים נוספים, ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; היתה חוות הדעת בעניינו של גורם ריכוזי שהוא תאגיד שחל עליו [[חוק החברות הממשלתיות]], תבקש הוועדה גם את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות.
: (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות רשאית לבקש ממאסדרים מידע הדרוש לה לצורך תפקידה לפי [[סימן זה]], נוסף על רשימת הגורמים הריכוזיים שמסר לה הממונה על התחרות לפי [[סעיף 4(ד)(4)]]; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לחייב את הממונה על התחרות למסור לוועדה כל מידע נוסף.

@ 8. שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי [[חוק החברות הממשלתיות]]
: (א) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש הרשות את חוות דעתה לממשלה לפי [[סעיף 11(ב) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הצעה לאשר החלטה של חברה ממשלתית הכלולה ברשימת הגורמים הריכוזיים, שבלעדיה לא תוכל החברה הממשלתית לפעול בתחום תשתית חיונית נוסף.
: (ב) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין האפשרות להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]] שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות [[סעיף 5]].
: (ג) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את עמדתה לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], ואולם אם כללה חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן (ב) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.
: (ד) נקבע בצו לפי הוראות [[סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות]], כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בסעיף קטן (ג), לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי [[סעיף 59ט לחוק האמור]] או העברת אמצעי שליטה לפי [[סעיף 59י(א)(1) לאותו חוק]], אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; בסעיף זה, ”השרים” – כהגדרתם [[בסעיף 59ז לחוק האמור]].
: (ה) בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה ישקלו רשות החברות הממשלתיות, השרים והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות [[סעיפים 5(ה)]], [[6]] [[ו־7]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

@ 9. שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי [[חוק תאגידי מים וביוב]]
: (א) מועצת הרשות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות דעתה לפי [[+|סעיפים 74]] [[ו־75(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]], לעניין האפשרות להעביר שליטה או אמצעי שליטה בחברה לגורם ריכוזי ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת של מועצת הרשות, ויראו באישור הממשלה לפי [[-#74|הסעיפים האמורים]], שהתקבל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כאישור שהתקבל לפי הוראות [[סעיף 5]]; בסעיף זה ”מועצת הרשות” ו”חברה” – כהגדרתן [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]].
: (ב) בהפעלת סמכויותיהן לפי סעיף זה ישקלו מועצת הרשות והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות [[סעיפים 5(ה)]], [[6]] [[ו־7]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

=== סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות ===

@ 10. הגדרות – [[סימן ג׳]] (תיקון: תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] –
:- ”זכות” – כהגדרתה [[בסעיף 2]], לרבות רישיון הנדרש לתחום פעילות שאינו תחום תשתית חיונית, ובלבד שמחמת טבעה של הזכות, ערכה הכלכלי או הדין החל עליה, מספר הפועלים בענף שלגביו היא מוקצית מוגבל;
:- ”רשימת הזכויות” – רשימת הזכויות שפרסם הממונה על התחרות לפי [[סעיף 13]].

@ 11. שיקולי תחרותיות בהקצאת זכות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית.
: (ב) היתה הזכות האמורה בסעיף קטן (א) כלולה ברשימת הזכויות, לא יקצה מאסדר את הזכות האמורה אלא לאחר ששקל שיקולים של קידום התחרותיות הענפית כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם הממונה על התחרות.
: (ג)(1) מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי תחרותיות ענפית כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע, בכללים, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות שיש בהם כדי לקדם את התחרותיות הענפית.
:: (2) היתה הזכות האמורה בפסקה (1) רישיון המנוי ברשימת הזכויות, אשר מחמת טבעו, ערכו הכלכלי או הדין החל עליו, מוענק לחמישה מבקשים שונים לפחות, מדי שנה בשנה, ונקבעו הכללים לפי אותה פסקה בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי המאסדר להקצות את הזכות, אף בלא התייעצות עם הממונה לפי סעיף קטן (ב).
:: (3) תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה תיקבע בהם בהתאם להוראת הממונה על התחרות, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין.

@ 12. פנייה לממונה על התחרות לקבלת חוות דעתו ועבודת הממונה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מאסדר המבקש להקצות זכות הכלולה ברשימת הזכויות, יפנה לממונה על התחרות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי [[סעיף 11(ב)]], בעת גיבוש התנאים להקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר; על פנייה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 6(ב) עד (ו)]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) על אף הוראות [[סעיף 6(ב)]] – התקופה שבה יודיע הממונה על התחרות אם בכוונתו לייעץ למאסדר תהיה 30 ימים;
:: (2) על אף הוראות [[סעיף 6(ג)]] – התקופה למתן חוות דעתו של הממונה על התחרות לא תעלה על 90 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בפסקה (1).
: (ב) על עבודת הממונה על התחרות יחולו הוראות [[סעיף 7]], בשינויים המחויבים.

@ 13. רשימת הזכויות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) סבר הממונה על התחרות כי להקצאת זכות עשויה להיות השפעה משמעותית על התחרות, רשאי הוא לכלול את הזכות ברשימת הזכויות החייבות בהתייעצות עמו לפי [[סעיף 11(ב)]]; הממונה על התחרות לא יכלול זכות ברשימה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע, בכתב, למאסדר הממונה לפי דין על הקצאת הזכות כאמור, על כוונתו לעשות כן, כדי לאפשר למאסדר להמציא את עמדתו בכתב, בתוך 30 ימים, אם ביקש זאת המאסדר.
: (ב) רשימת הזכויות לפי סעיף קטן (א) וכל עדכון שלה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות התחרות.
: ((פורסמה [[רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]] (י&quot;פ תשפ&quot;ג, 8564).))

@ 14. שיקולי תחרותיות ענפית בהליכים לפי [[חוק החברות הממשלתיות]] (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) רשות החברות הממשלתיות תשקול, נוסף על כל שיקול אחר שעליה לשקול לפי דין, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין האפשרות להקצות זכות במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; היתה הזכות כלולה ברשימת הזכויות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הממונה על התחרות לעניין השיקולים האמורים; חוות דעתו של הממונה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי [[סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות]] שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]].
: (ב) רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים, לעניין שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את עמדתה לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], לגבי הקצאה של זכות הכלולה ברשימה הזכויות; ואולם אם כללה חוות דעתו של הממונה לפי סעיף קטן (א) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.

=== סימן ד׳: הוראות שונות ===

@ 15. דיווח שנתי לממשלה ולכנסת
: הוועדה לצמצום הריכוזיות תדווח לממשלה, אחת לשנה, על הליכים שהתקיימו לפי [[סימן ב׳]] בהתייעצות עמה וכן על שיקולים ששקלה לשם גיבוש חוות דעתה באותה תקופה (בסעיף זה – הדיווח השנתי), ותעביר את הדיווח השנתי, לאחר הגשתו לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת.

@ 16. שינוי [[התוספת]]
: הוועדה לצמצום הריכוזיות תביא לפני הממשלה, אחת לשנתיים, את חוות דעתה והמלצתה בדבר הצורך בתיקון [[התוספת]]; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעתה והמלצתה של הוועדה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את [[התוספת]].

@ 17. החלטת הממשלה לעניין ההגדרה ”חוזה” (תיקון: תשע&quot;ט)
: הממשלה רשאית לפטור, בהחלטה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חברות ממשלתיות או תאגידים שהוקמו בחוק, מתחולת [[סעיף 2|פסקה (2) להגדרה ”חוזה” שבסעיף 2]]; החלטה כאמור יכול שתהיה לעניין חברות ממשלתיות מסוימות או תאגידים מסוימים שהוקמו בחוק או סוג של חברות או תאגידים כאמור, ויכול שתהיה לעניין התקשרות, דרך כלל, או לעניין התקשרות מסוימת או סוג של התקשרויות; החלטת הממשלה לפי סעיף זה החלה לעניין חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, תתקבל לאחר שהונחה לפני הממשלה חוות דעתם של רשות החברות הממשלתיות וכן של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות בעניין האמור; החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 18. דין הארכת תוקפה של זכות
: (א) בסעיף זה, ”הארכת תוקפה”, של זכות – הארכת תוקף רישיון או חוזה, או חידושם, או כל הליך אחר אף אם כינויו שונה, המאפשרים למחזיק בזכות לפעול תקופה נוספת על פיהם.
: (ב) דין הארכת תוקפה של זכות כדין הקצאת זכות, ויחולו עליה הוראות [[סימן ב לפרק זה|סימן ב׳]] או [[סימן ג׳ לפרק זה]], לפי העניין, בהתקיים שני אלה:
:: (1) המחזיק בזכות שלגביה מבוקשת הארכת התוקף מחזיק בה תקופה העולה על עשר שנים, בין שנקבעה בהקצאה בודדת ובין שנצברה בכמה הקצאות;
:: (2) הקצאת הזכות או הארכה קודמת של תוקפה לא נבחנו לפי הוראות [[פרק זה]], בעשר השנים שקדמו להארכת התוקף המבוקשת.
: (ג) מאסדר הדן בבקשה להארכת תוקפה של זכות ישקול, בין מכלול השיקולים, את מאפייני ההליך להארכת תוקפה של הזכות הנדונה ונסיבותיו.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על הארכת תוקפה של זכות שבהחזקת גורם ריכוזי הכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל כך שמתקיימת בו הוראת [[סעיף 4(א)(2)]], ובלבד שמתקיימת בו הוראת [[סעיף 4(א)(2)]] בנושא תשתית חיונית אחד בלבד, ולא מתקיים בו תנאי אחר לפי [[סעיף 4(א)]].
: (ה) לעניין [[פרק זה]] יראו החלטה של מאסדר בבקשתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השנייה]], לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות [[+|סעיף 71ד]] [[או 71ה לחוק האמור]], כהארכת תוקפה של זכותו של בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה.

@ 19. [[פרק ב׳]] – תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של [[פרק זה]] שנה מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
: (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על הליכי הקצאה של זכות שיחלו ביום התחילה ואילך.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] לעניין שיקולי ריכוזיות כלל־משקית כאמור [[בסימן ב׳]] יחולו על הליכי הקצאה של זכות בחברה שהופרטה, שהחלו ביום פרסומו של חוק זה; בסעיף קטן זה, ”הקצאה של זכות בחברה שהופרטה” – מתן אישור להעברת שליטה או אמצעי שליטה, כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי” או [[בסעיף 8(ד)]], והכל גם אם הצו לפי [[סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות]], שבו נקבע כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני” [[שבאותו סעיף]], הוצא לפני יום פרסומו של חוק זה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות [[פרק זה]] יחולו על הליכי הארכת תוקפה של זכות החל מתום שלוש שנים מיום התחילה.

== פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי ==

@ 20. פרשנות [[לפרק ג׳]]
: (א) [[בפרק זה]] –
::- ”חברת שכבה” – חברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח, למעט חברה או חברת חוץ שאין אינטרס ציבורי לסווג אותה כחברת שכבה והיא מסוג שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה יראו חברת איגרות חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה;
::- ”חברת שכבה ראשונה” – חברת שכבה הנשלטת בידי אחד מאלה:
::: (1) בעל שליטה שאינו חברת שכבה;
::: (2) בעל שליטה שהוא חברת שכבה שאינה נשלטת בידי בעל שליטה;
::- ”חברת שכבה שנייה” – חברת שכבה הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה;
::- ”הכונס הרשמי” – כהגדרתו [[+#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983]];
::- ”שליטה” – כהגדרתה [[בחוק החברות]]; לעניין [[פרק זה]], לחברת שכבה המחזיקה אמצעי שליטה בחברת שכבה אחרת ייוחסו גם החזקות באמצעי שליטה בחברת השכבה האחרת בידי מי שהוא בעל השליטה הן בחברת השכבה המחזיקה והן בחברת השכבה האחרת, והכול בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23]], ככל שנקבעו.
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהיה המשמעות הנודעת לו [[בחוק החברות]], אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

@ 21. איסור על חברת שכבה שנייה לשלוט בחברת שכבה אחרת
: לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת.

@ 22. סמכות לגבי חברת שכבה השולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת
: (א) שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות [[פרק זה]], ימנה בית המשפט המחוזי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), נאמן מטעם בית המשפט, אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בניגוד להוראות [[פרק זה]] לצורך מכירתם.
: (ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הכונס הרשמי, ויכול שתוגש בידי בעל מניה או נושא משרה בחברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות [[פרק זה]]; הוגשה הבקשה בידי בעל מניה או נושא משרה כאמור, יהיה הכונס הרשמי צד להליך; בפעולותיו לפי סעיף קטן זה יפעל הכונס הרשמי בהתייעצות עם רשות ניירות ערך.
: (ג) בית המשפט ימנה לנאמן לפי סעיף זה עורך דין או רואה חשבון, ואולם הוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לנאמן אדם בעל הכשרה מקצועית אחרת, הדרושה, לדעת בית המשפט, למילוי התפקיד.
: (ד) לא ימנה בית המשפט לנאמן אדם שקשריו עם אחת מחברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א), מעמדו בחברה כאמור או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כנאמן.
: (ה) נאמן שמונה לפי סעיף זה יפעל בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק באמצעי השליטה בניגוד להוראות [[פרק זה]] או מכל גורם אחר; הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט להורות, בין השאר –
:: (1) כי הצבעה מכוח אמצעי השליטה שהוחזקו בניגוד להוראות [[פרק זה]], שנערכה לפני מינוי הנאמן, לא תובא במניין הקולות באותה הצבעה;
:: (2) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אדם שהחזיק באמצעי השליטה האמורים;
:: (3) על ביטול עסקה או התקשרות של חברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות [[פרק זה]], עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, אם ביצוע העסקה או ההתקשרות טרם הושלם בידי שני הצדדים, והכול בתנאים שיקבע בית המשפט;
:: (4) על ביטול של חלוקת דיבידנד שנערכה לפני מינוי הנאמן אם נעשתה שלא לטובת החברה, והכל בתנאים שיקבע בית המשפט.
: (ו) בית המשפט יקבע את תפקידי הנאמן וסמכויותיו, ככל שלא נקבעו לפי סעיף זה, וכן חובות דיווח של הנאמן לבית המשפט, אחת לשנה לכל הפחות, לגבי פעילותו כאמור בסעיף קטן (ה).
: (ז) חברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א) ונושאי משרה בהן יסייעו לנאמן ככל הנדרש לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה.
: (ח) בית המשפט יקבע את שכרו של הנאמן, שישולם מתוך תמורת המכירה של אמצעי השליטה או בדרך אחרת שיקבע בית המשפט.
: (ט) מצא בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, כי מינוי נאמן לפי סעיף זה אינו אפשרי או אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות [[פרק זה]] לא יקנו זכויות כלשהן (בסעיף קטן זה – אמצעי שליטה רדומים), כל עוד אמצעי השליטה הרדומים מוחזקים כאמור.
: (י) שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות [[פרק זה]], וכל עוד לא מינה בית המשפט נאמן לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) או החליט כאמור בסעיף קטן (ט), לא יקנו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בידיה זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של חברת השכבה האחרת.
: (יא) בתום ארבע שנים ממועד מינוי הנאמן לפי סעיף זה, יגיש הנאמן לבית המשפט דיווח המפרט את כלל פעילותו בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות נוספות ומועדים בכל הנוגע למכירת אמצעי השליטה, לרבות לעניין זהות הנאמן.

@ 23. תקנות לעניין ההגדרה ”שליטה”
: שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, לעניין ההגדרה ”שליטה” [[שבסעיף 20(א)]], הוראות בדבר ייחוס החזקות באמצעי שליטה בחברת שכבה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן ייחוס ההחזקות.
: ((פורסמו [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה), התשע״ד–2014]].))

@ 24. : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]].))

@ 25. [[פרק ג׳]] – תחילה, הוראות מעבר והחלה על שותפויות
: (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ט), תחילתו של [[פרק זה]] ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 24 לחוק זה]] 30 ימים מיום הפרסום.
: (ג) על אף הוראות [[סעיף 21]] –
:: (1) חברה שהיתה ביום הפרסום חברת שכבה שנייה, וכל עוד היא חברה כאמור, רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה אחרת עד תום שש שנים מיום הפרסום, אם שלטה בה לפני יום הפרסום (בסעיף זה – חברת שכבה אחרת);
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חברת שכבה אחרת רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עד תום ארבע שנים מיום הפרסום אם שלטה בה לפני יום הפרסום.
: (ד) בתקופה שתחילתה שישה חודשים מיום הפרסום (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), יחולו על חברת שכבה אחרת הוראות אלה:
:: (1) רוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
:: (2) מספר הדירקטורים החיצוניים המזערי יהיה מחצית ממספר חברי הדירקטוריון, לאחר שהופחת ממנה אחד, בעיגול כלפי מעלה, ולא פחות משניים; על מינוי הדירקטורים החיצוניים יחולו הוראות [[פרט 7 לתוספת הראשונה בחוק החברות]]; שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מספר דירקטורים חיצוניים מזערי נמוך יותר לעניין סוגי חברות שכבה אחרת, ובלבד שלא יפחת משליש ממספר חברי הדירקטוריון;
::: ((פורסמו [[תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים), התשע&quot;ד-2014]].))
:: (3) דירקטורים חיצוניים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן זה ימונו בחברה ציבורית על ידי אסיפה כללית שתכונס לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם דירקטור חיצוני שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו, והוא יבוא במניין הדירקטורים שמינוים נדרש לפי הוראות פסקה (2), ובלבד שעל מינויו לתקופה נוספת יחולו הוראות סעיף קטן זה;
:: (4) חדלה חברה להיות חברת שכבה אחרת, ימשיכו הדירקטורים החיצוניים המכהנים בה לפי הוראות פסקה (2) לכהן עד תום תקופת כהונתם לפי [[סעיף 245 לחוק החברות]].
: (ה)(1) הפרה חברת שכבה אחרת את החובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן (ד) במשך למעלה מתשעים ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – במשך למעלה מתשעים ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי אותו סעיף קטן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי, והכול אלא אם כן ההפרה נובעת מהעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית; לעניין זה, ”הסכום הבסיסי” – הסכום הקבוע לגבי אותה חברה [[בפרט 1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך]].
:: (2) על עיצום כספי לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 363ב]] [[ו־363ג לחוק החברות]].
: (ו) בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות [[פרק זה]], יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור [[בסעיף 350(ט) לחוק החברות]], ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) יחולו על אף הוראות [[סעיף 350(ט) לחוק החברות]].
: (ז)(1) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו הצעה לרכישת כלל המניות בחברת שכבה, שאינן מוחזקות בידי בעל השליטה, בהתקיים כל אלה:
::: (א) דירקטוריון החברה שאת מניותיה מוצע לרכוש יחווה את דעתו בדבר הוגנות ההסדר המוצע; הדירקטוריון יגלה גם כל עניין אישי שיש לכל אחד מהדירקטורים בהסדר המוצע או הנובע ממנו;
::: (ב) בעלי מניות המחזיקים יותר מחמישים אחוזים מהמניות שאינן מוחזקות בידי מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה הסכימו להסדר;
::: (ג) בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לבעלי מניות שלא הסכימו לו, ובכלל זה כי התמורה שהוצעה בעבור המניות משקפת את שווין ההוגן.
:: (2) בחברה שניירות ערך שלה הניתנים להמרה או למימוש למניות של אותה חברה רשומים למסחר בבורסה, לא יאושר הסדר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוא כולל רכישה של כלל ניירות הערך כאמור שאינם מוחזקים בידי בעל השליטה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.
: (ח) הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, ”שווי הוגן” – הגבוה מבין אלה:
:: (1) שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם;
:: (2) הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב;
:: ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שווי גבוה יותר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלן השווי כאמור אינו משקף את שווי איגרות החוב.
: (ט) שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי הוראות [[פרק זה]] החלות לעניין חברת שכבה, יחולו גם לעניין שותפות המציעה יחידת השתתפות לציבור כפי שיקבעו, ותחילתו של [[פרק זה]] לעניין שותפויות תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה.

@ 26. הוראות לעניין מגבלות אשראי (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) שר האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין זה ונגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה יקבעו הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית בידי גופים פיננסיים, במצטבר, בהתחשב בין השאר בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית, לפי העניין; בסעיף זה –
::- ”קבוצה עסקית” – בעל שליטה והחברות בשליטתו;
::- ”גוף פיננסי” – גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]], תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]].
: (ב) שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו גם על קבוצות לווים ועל חברות קשורות שמתקיימים בהם תנאים כפי שיקבעו.

@ 27. הוראות ראשונות לעניין מגבלות אשראי
: (א)(1) הוראות ראשונות לפי [[סעיף 26]] ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
:: (2) שר האוצר ונגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה לקביעת הוראות ראשונות בתקופה אחת נוספת של שנה.
: (ב) מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד קביעת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ידווחו שר האוצר ונגיד בנק ישראל לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשלושה חודשים, על ההתקדמות בגיבושן.

== פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים ==

@ 28. הגדרות – [[פרק ד׳]] (תיקון: תשע״ו, תשפ&quot;ג)
: [[בפרק זה]] –
:- ”אמצעי שליטה” ו”שליטה” – כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:- ”גוף פיננסי” – כל אחד מאלה:
:: (1) גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:: (2) חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם [[בחוק הסדרת העיסוק]];
:: (3) מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994]];
:: (4) מנהל תיקים כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק]];
:: (5) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (6) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
:: (6א) חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]];
:: (7) גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
::: ((פורסמו תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התשפ&quot;א-2020, לפיהן תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו [[בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס&quot;ז-2007]], הוא גוף פיננסי.))
:- ”הממונה על שוק ההון” – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]];
:- ”תאגיד ריאלי” – תאגיד שאינו גוף פיננסי.

@ 29. רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים (תיקון: תשפ&quot;ג, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 47,082,891,350.8 ש&quot;ח))); לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה;
:: (2)  הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים ששווי כלל הנכסים של כל אחד מהם עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2025, 45,996,907,302.44 ש&quot;ח))); לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו (([צ&quot;ל: סעיף קטן זה])) לא יראו במדינה בעלת שליטה.
: (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
:: (1) קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תיעשה בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) =הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ג) רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו.
: (ד) בסעיף זה, ”שווי כלל הנכסים”, של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים יחושב לפי הוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי.
: ((רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ד, 6124 [12216]; תשפ״ה, 4296 [13254]; תשפ״ו, 6333 [14548], 8278 [14757].))

@ 30. רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים (תיקון: תשע&quot;ט, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות [[http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/taagidim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר]] את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה:
:: (1) מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש&quot;ח))), או על 2 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 2,354,144,567.54 ש&quot;ח))) בשוקי מונופולין; לעניין זה מחזור המכירות של תאגיד ריאלי יחושב כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; בפסקה זו, ”שוק מונופולין” – שוק שבו התאגיד הריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי [[סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית]], ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,121,685.13 ש&quot;ח)));
:: (2) האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש&quot;ח))); לעניין זה האשראי הקובע של תאגיד ריאלי יחושב כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד.
: (ב) לעניין סעיף קטן (א) לא יראו במדינה בעלת שליטה.
: (ג) הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
:: (1)(א) קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1), תיעשה בידי הממונה על התחרות, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות [[סעיף 42]]; הגופים המפקחים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור.
::: (ב) מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין, יודיע על כך לממונה על התחרות.
::: (ג) הממונה על התחרות ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לוועדה לצמצום הריכוזיות.
:: (2) קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה באחת מאלה:
::: (א) בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות – בדרך כמפורט להלן:
:::: (1) היה לוועדה לצמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור;
:::: (2) פנתה הוועדה לצמצום הריכוזיות כאמור בפסקת משנה (1), ימסור לה התאגיד הריאלי או השולט בו, לפי העניין, תצהיר שבו יציין אם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון;
:::: (3) הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תקבע אותו הוועדה לצמצום הריכוזיות כתאגיד ריאלי משמעותי;
::: (ב) בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך – אם מצא כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין; מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות.
: (ד) רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים תכלול את שם התאגיד הריאלי והשולט בו.
: (ה) בסעיף זה –
::- ”אשראי” – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן איגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או איגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה:
::: (1) רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו;
::: (2) רכישת פעילות של גוף פיננסי;
::: (3) מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, ”גורם ציבורי” – הממשלה או חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות]], המשמשת זרוע לביצוע המיזם הציבורי על פי החלטת הממשלה;
::- ”אשראי קובע” – יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שתורה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים – יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח, ולעניין זה יראו אשראי נטו כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים; ואולם אם שוכנעה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם – יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הוועדה;
::- ”מחזור מכירות קובע” – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בישראל בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור – בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על התחרות; ואולם אם שוכנע הממונה על התחרות כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים – סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
::- ”שולט”, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר.
: ((רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פורסמה לאחרונה בי״פ תשפ״ו, 8194 [14746].))

@ 31. עדכון סכומים
: הסכומים הקבועים [[בסעיפים 29(א)]] [[ו־30(א)]] יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־16 בינואר של השנה הקודמת; הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.

@ 32. : ((הנוסח שולב [[=חוק הפיקוח על הביטוח|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]].))

@ 33. : ((הנוסח שולב [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005]].))

@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]].))

@ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]].))

@ 36. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הבנקאות, 1941]].))

@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994]].))

@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995]].))

@ 39. [[פרק ד׳]] – תחילה והוראות מעבר (תיקון: תשע״ו, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה –
::- ”הוראות איסור שליטה” – [[סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי)]], [[סעיף 23ב2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות]] [[וסעיף 4א לחוק הסדרת העיסוק]], כנוסחם [[בסעיפים 32(4)]], [[35(5)]], [[37(3)]] [[ו־38(1) לחוק זה]], בהתאמה;
::- ”הוראות איסור החזקה” – [[סעיף 36(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], [[סעיף 24א לחוק הבנקאות (רישוי)]], [[וסעיף 62(ב1) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], כנוסחם [[בסעיפים 32(7)]], [[33(3)]], [[35(2)]] [[ו־37(4) לחוק זה]], בהתאמה;
::- ”הוראות מניעת ניגוד עניינים” – [[סעיף 41ט(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]], [[סעיף 11א1 לפקודת הבנקאות]], [[סעיף 16(א2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], [[וסעיף 24ב1 לחוק הסדרת העיסוק]], כנוסחם [[בסעיפים 32(9)]], [[36(1)]], [[37(2)]] [[ו־38(2) לחוק זה]], בהתאמה;
::- ”חברה מנהלת” – כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- ”מבטח” – כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- ”מנהל קרן” – מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות]];
::- ”תאגיד החזקה בנקאי” – כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]];
::- ”יום הפרסום” – יום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 31]] ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
: (ג) תחילתם של [[סעיפים 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח]] [[ו־9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כנוסחם [[בסעיפים 32(3)]] [[ו־33(1) לחוק זה]], בהתאמה, תשעה חודשים מיום הפרסום; ואולם מי שערב יום התחילה של הסעיפים האמורים היה בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח]] או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור.
: (ד) על אף האמור בהוראות איסור שליטה [[ובסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור עד תום שש שנים מיום הפרסום, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור; לעניין סעיף קטן זה –
::- ”גוף פיננסי משמעותי” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום;
::- ”שולט” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין;
::- ”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יהיה רשאי לרכוש תאגיד ריאלי אחר, להתמזג עם תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם פעל כאמור יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו [[בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]] או לשלוט בגוף פיננסי משמעותי עד תום ארבע שנים מיום הפרסום; לעניין סעיף קטן זה, ”גוף פיננסי משמעותי”, ”שולט” ו”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתם בסעיף קטן (ד).
: (ו) לא היה תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), יחולו הוראות [[סעיף 22]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) הסמכויות המוקנות לכונס הרשמי יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין;
:: (2) אמצעי השליטה שיוקנו לנאמן יהיו בתאגיד הריאלי המשמעותי, בגוף הפיננסי המשמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי, לפי בחירת השולט בתאגיד הריאלי המשמעותי;
:: (3) במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
::: ”(ב) בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין.”
: (ז) על אף האמור בהוראות איסור החזקה, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח, לפי העניין, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום שש שנים מיום הפרסום.
: (ח)(1) על אף האמור בהוראות מניעת ניגוד עניינים, אדם המכהן כדין ערב יום הפרסום כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי שמכהן כאמור באותה פסקה כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות בפסקה (1), כל עוד התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה).
:: (3) לעניין סעיף קטן זה, ”אדם הקשור לשולט”, ”גוף פיננסי משמעותי”, ”שולט”, בתאגיד ריאלי משמעותי ו”תאגיד ריאלי משמעותי” – כהגדרתם בכל אחת מהוראות מניעת ניגוד עניינים.
: (ט) חבר ועדה מכהן שמונה לפי [[סעיף 36ג(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)]], לפני יום הפרסום, יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה, ובלבד שתקופת כהונתו לא תעלה על שנתיים.
: (י)(1) בתום שש שנים מיום הפרסום יוקם צוות לבחינת יישום הוראות [[פרק זה]], והשפעתו של [[פרק זה]] על מידת הריכוזיות במשק.
:: (2) חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, יושב ראש רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על התחרות, המנהל הכללי של משרד האוצר והממונה על שוק ההון.
:: (3) הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת.

== פרק ה׳: הוראות כלליות ==

@ 40. הוועדה לצמצום הריכוזיות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מוקמת בזה ועדה לצמצום הריכוזיות, ואלה חבריה:
:: (1) הממונה על התחרות, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף במשרד האוצר הממלא תפקיד של ראש אגף כלכלה אם שר האוצר מינה אותו כחבר הוועדה;
:: (3) ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, או אחד מסגניו אם ראש הממשלה מינה אותו כחבר הוועדה.
: (ב) הוועדה לצמצום הריכוזיות תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 41. בקשה לתיקון או להשלמת מידע ברשימות
: אדם שעיין במידע שעליו ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים או ברשימת הגורמים הריכוזיים, ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לתקן את המידע השגוי או למחקו; סברה הוועדה כי יש להיעתר לבקשה, תעדכן את הרשימה בהתאם; סברה הוועדה כי יש לדחות את הבקשה, תודיע על כך למבקש התיקון; היה גורם אחר אחראי על קביעת המידע נושא הפנייה, לפי [[סעיפים 4(ד)]], [[29(ב)]] [[או 30(ג)]], תפנה הוועדה לאותו גורם לשם קבלת עמדתו בבקשה, ותחליט בה בהתאם לעמדה כאמור.

@ 42. חובת מסירת מידע לממונה על התחרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: כל אדם חייב, לפי דרישת הממונה על התחרות או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך” – כהגדרתו [[בסעיף 45(ג) לחוק התחרות הכלכלית]].

@ 43. הפרה של חובת מסירת מידע – עונשין ועיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ט, [י&quot;פ הודעות])
: (א) אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישה לפי [[סעיף 42]], דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], וקנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לאותו חוק]], לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי העניין.
: (ב) הפר אדם דרישה למסור ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, שניתנה לפי [[סעיף 42]], רשאי הממונה על התחרות להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,470 ש&quot;ח))); היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 9,425,790 ש&quot;ח))); לעניין זה, ”מחזור מכירות” – כמשמעותו לפי [[סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על עיצום כספי לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות [[סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית]], בשינויים המחויבים.

@ 44. ביצוע ותקנות
: (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט [[פרק ג׳]].
: (ב) שר המשפטים ממונה על ביצועו של [[פרק ג׳]].
: (ג) תקנות לעניין [[פרק ב׳]], למעט כללים לפי [[סעיפים 5]] [[ו־11]], טעונות את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 45. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].))

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 2|ההגדרות ”נושא תשתית חיונית” ו”תחום תשתית חיונית” שבסעיף 2]], [[סעיף 3|ההגדרה ”הקצאת זכות” לגורם ריכוזי שבסעיף 3]], [[וסעיף 4(א)(1)]]))) ====
: {|
! {{מוקטן|טור א׳}} !! {{מוקטן|טור ב׳}} !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ג׳}}
|-
! נושא תשתית חיונית !! תחום תשתית חיונית !! היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין ההגדרה ”הקצאת זכות”, לגורם ריכוזי [[שבסעיף 3]] !! היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין קביעת בעל זכות כגורם ריכוזי לפי [[סעיף 4(א)(1)]]
|-
| 1. שירותי בזק (((תיקון: תשפ&quot;ב))) || 1.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], למתן שירות בזק באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, שמספר המשתמשים בה עולה על הקבוע לפי [[סעיף 2(ב)(2) לחוק האמור]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|- || 1.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי [[סעיף 4 לחוק התקשורת]], למתן שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 2. דואר || 2.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי לפי [[סעיף 5א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 3. שידורים (((תיקון: תשע״ז, תשפ&quot;ב))) || 3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מרישיונות אלה: {{ש}} (1) רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב׳1 לחוק התקשורת]]; {{ש}} (2) רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי [[פרק ב׳2 לחוק התקשורת]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 3.3  (((נמחק).)) || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 3.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) רישיון לשידורו של ערוץ נושאי לפי [[=חוק הפצת שידורים|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012]] ([[בתוספת זו]] – חוק הפצת שידורים); {{ש}} (2) היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים]]; {{ש}} (3) מינוי לגורם מפעיל פרטי לפי [[חוק הפצת שידורים]]; {{ש}} (4) רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 4. הפקת מים || 4.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959]] ([[בתוספת זו]] – חוק המים), לעניין התפלת מי־ים. || colspan=&quot;2&quot; | התפלת מי־ים בשיעור מזערי המהווה 15% לפחות מסך הכמויות המרביות השנתיות שקבועות בהסכמים להתפלת מי־ים בין כלל בעלי הרישיונות למדינה.
|-
| || 4.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים]], לעניין הפקת מים שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין. || colspan=&quot;2&quot; | הפקת מים, שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין, בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית שאינה מי־ים מותפלים או מי־קולחין.
|-
| || 4.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים]], לעניין מי־קולחין. || colspan=&quot;2&quot; | הפקת מי־קולחין בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית של מי קולחין.
|-
| 5. תאגיד מים וביוב || 5.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי [[סעיף 14 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]]. || colspan=&quot;2&quot; | עיסוק בפעילות חיונית לגבי מי־ביוב המהווים 15% לפחות מסך כמות מי־הביוב המטופלים על ידי תאגידי מים וביוב.
|-
| 6. משק החשמל || 6.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לניהול המערכת לפי [[חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996]] ([[בתוספת זו]] – חוק משק החשמל). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 6.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 6.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan=&quot;2&quot; | רישיון החלוקה עניינו בהקמה, בהחזקה או בהפעלה של 1% לפחות מרשת החלוקה של כלל בעלי רישיונות החלוקה או במתן שירותי חלוקה ל־1% לפחות ממספר צרכני החשמל.
|-
| || 6.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ייצור לפי [[חוק משק החשמל]]. || colspan=&quot;2&quot; | רישיון הייצור עניינו בהקמה ובהפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל בהיקף העולה על 175 מגה וואט, המתחברת לרשת החשמל של בעל רישיון הולכה לפי [[חוק משק החשמל]].
|-
| 7. נפט || 7.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק אחד מאלה, לפי [[חוק הנפט, התשי״ב–1952]] ([[בתוספת זו]] – חוק הנפט): {{ש}} (1) זכות נפט כהגדרתה [[בחוק הנפט]]; {{ש}} (2) היתר מוקדם, ובלבד שניתנת עמו זכות קדימה לפי [[סעיף 7א לחוק הנפט]]. || colspan=&quot;2&quot; | הקצאת זכות הנפט היא למי שבמועד ההקצאה אין לו זכות נפט אחרת לגבי אותו שטח.
|-
| 8. מחצב מסוג מסוים || 8.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק לגבי המחצב מאותו סוג, אחד מאלה לפי [[פקודת המכרות]]: {{ש}} (1) רישיון חיפוש או זכות כרייה, כמשמעותם לפי [[פקודת המכרות]]; {{ש}} (2) זכות יחיד או זכות בכורה להשיג רישיון לחיפוש לפי [[סעיף 17 לפקודת המכרות]]. || colspan=&quot;2&quot; | הקצאת רישיון החיפוש, זכות הכרייה, ההיתר לחיפוש או ההיתר לחקירה היא למי שבמועד ההקצאה אין לו רישיון, זכות או היתר כאמור באותו שטח.
|-
| 9. חציבה של סוג מחצב מסוים || 9.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק רישיון חיצוב, לגבי אותו סוג מחצב, לפי [[סעיף 109 לפקודת המכרות]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 10. משק הדלק || 10.1 תחום הפעילות של חברת דלק הרשומה במרשם חברות הדלק לפי [[סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001]] ([[בתוספת זו]] – חוק ההסדרים לשנת 2001). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 10.2 זיקוק של דלק כהגדרתו [[-|בסעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת 2001]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 11. גז פחמימני מעובה (((תיקון: תשפ&quot;א))) || 11.1 תחום הפעילות שלגביו נדרשרישיון ספק גז לפי [[=חוק הגפ&quot;מ|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]] ([[בתוספת זו]] - חוק הגפ&quot;מ), ובלבד שפעילות שיווק נכללת בתחום הפעילות על פי הרישיון.  || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 11.2 פעילות הקמה או הפעלה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון גז שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי [[חוק הגפ&quot;מ]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 11.3 (((נמחק).)) || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 12. משק הגז הטבעי || 12.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002]] ([[בתוספת זו]] – חוק משק הגז הטבעי). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון למיתקן גט״ן לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון אחסון לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| || 12.5 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון שיווק לפי [[חוק משק הגז הטבעי]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 13. זיכיון ים המלח || 13.1 תחום הפעילות שעליו חל [[חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 14. משאב טבע אחר || 14.1 שימוש וניצול של משאב טבע שאינו מנוי בפרט אחר [[בתוספת זו]] – לגבי כל סוג של משאב טבע בנפרד. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 15. שדות תעופה || 15.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק הטיס, התשע״א–2011]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 16. קווי שירות באוטובוסים || 16.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון קו להפעלת קו שירות באוטובוסים, לפי [[פרק שני בחלק ה׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961]]. || colspan=&quot;2&quot; | אורכם הכולל בקילומטרים של קווי השירות שלגביהם חל רישיון הקו הוא 5% לפחות מאורך כלל קווי השירות באוטובוסים שלגביהם ניתנו רישיונות קו.
|-
| 17. מסילות ברזל מקומיות || 17.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשס״א–2001]] ([[בתוספת זו]] – פקודת מסילות הברזל). || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 18. מסילות ברזל שאינן מסילות ברזל מקומיות || 18.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) אישור הפעלה או ניהול של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית, לפי [[סעיף 48 לפקודת מסילות הברזל]]; {{ש}} (2) צו לפי [[סעיף 48א לפקודת מסילות הברזל]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 19. ספנות ונמלים || 19.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש כתב הסמכה להיות חברת נמל או תאגיד מורשה לפי [[סעיף 10 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 20. כבישים || 20.1 תחום הפעילות הנוגע להחזקת כביש ומתן שירות בו או להפעלת כביש ומתן שירות בו, לרבות – {{ש}} (1) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995]]; {{ש}} (2) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995]]; {{ש}} (3) תחום הפעילות שלגביו חל [[חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 21. מחסני מסוף מטענים אווירי || 21.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מחסן מסוף מטענים אווירי לפי [[תקנות המכס, התשכ״ו–1965]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 22. מערכות סליקה פנסיוניות מרכזיות || 22.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005]]. || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 23. מערכת למסחר בניירות ערך (((תיקון: תשע&quot;ז-2))) || 23.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה וניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי [[סעיף 45 לחוק ניירות ערך]] || colspan=&quot;2&quot; | --
|-
| 24. מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך (((תיקון: תשע&quot;ז-2))) || 24.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי [[סעיף 50א לחוק ניירות ערך]] || colspan=&quot;2&quot; | --
|}


&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשע״ד (9 בדצמבר 2013).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* יאיר לפיד, שר האוצר
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>rdl3fml4i9yfr83i4d60x6tg16s4lkf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>314924</id>
    <revision>
      <id>3024511</id>
      <parentid>3024092</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024510]</comment>
      <origin>3024511</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129498" sha1="q1qh98ndibjr0njejz6nh8lc2pmgp46" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001377}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ד, 92|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1264|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 124|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 253|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 176|חוק הגז הפחמימני המעובה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 963|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 360|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ה, 4076|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3766|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2661|הודעות}}, {{ח:תיבה|2661|הודעות}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4194|הודעה}}, {{ח:תיבה|4459|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה}}, {{ח:תיבה|7045|הודעה}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2986|הודעה}}, {{ח:תיבה|3550|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3161|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3472|הודעה}}, {{ח:תיבה|3811|הודעה}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3049|הודעה על עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11050.pdf}}, {{ח:תיבה|5695|הודעה על עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11288.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3028|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12002.pdf}}, {{ח:תיבה|3271|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12023.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3151|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13141.pdf}}, {{ח:תיבה|3208|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3447|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14202.pdf}}, {{ח:תיבה|6906|הודעה על עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14611.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לצמצום הריכוזיות“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגורמים הריכוזיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – הרשימה שפרסמה הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: שקילת שיקולי ריכוזיות כלל־משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”החזקה“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה בשיעור משמעותי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שליטה בתאגיד, שבידי המדינה, או אמצעי שליטה בתאגיד, שבהחזקת המדינה, אשר העברתם לאחר טעונה הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}; לעניין פסקה זו, ”אמצעי שליטה“ – בשיעור של 20% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, ואם נדרש לפי דין או הסכם אישור מאת המדינה או מי מטעמה כתנאי להעברת אמצעי שליטה שבהחזקת המדינה לאחר – בשיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} אישור הנדרש מאת המדינה או מי מטעמה, לפי דין או הסכם, להעברת שליטה בתאגיד או להעברת אמצעי שליטה בתאגיד כמשמעותם בפסקה (1), מהמחזיק בהם לאחר, גם אם השליטה או אמצעי השליטה אינם בידי המדינה או בהחזקתה, ובלבד שהתאגיד היה במועד כלשהוא בעבר חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, או תאגיד אחר שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60|סעיף 60 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“, של זכות – כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} מתן רישיון או מתן אישור כאמור בהגדרה ”רישיון“;
{{ח:תתת|(2)}} התקשרות בחוזה או מתן אישור כאמור בהגדרה ”חוזה“;
{{ח:תתת|(3)}} העברת החזקה בשיעור משמעותי או מתן אישור כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי“;
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, שיעור אמצעי השליטה יחושב על פי השיעור המצטבר של החזקות שיהיו בידי אדם לאחר העברת ההחזקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“ – רישיון, חוזה או החזקה בשיעור משמעותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“, ”חברת בת ממשלתית“, ”חברה מעורבת“ ו”רשות החברות הממשלתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה“ – התקשרות לביצוע הפעילות שהיא תחום מתחומי תשתית חיונית הנערכת בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, לרבות אישור הנדרש לפי התקשרות כאמור להעברתה לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה במתקשר או במחזיק בו לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה, שנוקט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, ובלבד שהממשלה לא קבעה פטור לגביהם בהחלטתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ובכפוף לתנאי ההחלטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסדר“ – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות הקצאה של זכות, לרבות שר משרי הממשלה ומי ששר אצל לו את סמכותו כאמור, ולעניין חוזה – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת המכרזים העורכת או המאשרת את ההליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, שבמסגרתו נערכת ההתקשרות, בין במכרז ובין בהליך אחר, אף אם ההליך או חלק ממנו טעון אישור של גורם אחר;
{{ח:תתת|(2)}} גורם אחר שאינו ועדת המכרזים, אם הוסמך לערוך הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, במקום ועדת המכרזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא תשתית חיונית“ – נושא המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לתוספת}}, הכולל תחום תשתית חיונית אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר, שתחום הפעילות שלגביו היא נדרשת הוא תחום תשתית חיונית, וכן אישור הנדרש לפי דין או הסכם להעברת הרשאה כאמור לאחר, כולה או חלקה, ובכלל זה אישור הנדרש כאמור לצורך העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל ההרשאה, לעניין שיעור של 5% לפחות מאותו סוג של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקולי ריכוזיות כלל־משקית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום תשתית חיונית“ – תחום פעילות שבו נעשה שימוש בתשתית חיונית או במשאב ציבורי או שבמסגרתו מוענק שירות חיוני לציבור, המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: שיקולי ריכוזיות כלל־משקית בהקצאת זכויות}}

{{ח:סעיף|3|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ריכוזי“ – גורם המנוי ברשימת הגורמים הריכוזיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצאת זכות“, לגורם ריכוזי – הקצאה של זכות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגורם ריכוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1) או (3)}} – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית;
{{ח:תתת|(2)}} לגורם ריכוזי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}} ואשר לא מתקיים בו תנאי אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} – הקצאת זכות בתחום תשתית חיונית נוסף על התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום, ובלבד שהתחום הנוסף כלול בנושא תשתית חיונית שונה מנושא התשתית החיונית שבה כלול התחום שבו היקף הפעילות המצטבר עולה על השיעור האמור;
{{ח:תתת|(3)}} לכל גורם ריכוזי – הקצאת החזקה בשיעור משמעותי.
{{ח:תת}} לעניין הגדרה זו, אם נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין הקצאה, יראו כהקצאת זכות באותו תחום, לעניין פסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, רק הקצאה של זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|רשימת הגורמים הריכוזיים|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/gormim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת הגורמים הריכוזיים שתכלול את מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מבין שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} גוף פיננסי משמעותי;
{{ח:תתתתת|(2)}} תאגיד ריאלי משמעותי;
{{ח:תתתתת|(3)}} גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא משתייך לקבוצת מחזיקים, ובלבד שהיא כוללת לפחות אחד מהמנויים בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(2)}} היקף הפעילות המצטבר שלו או של קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך, בתחום תשתית חיונית, עולה על מחצית מכלל הפעילות באותו תחום;
{{ח:תתת|(3)}} הוא או קבוצת המחזיקים שאליה הוא משתייך בעלי זכות בלפחות ארבעה תחומי תשתית חיונית, באמצעות לפחות עשרה רישיונות או חוזים.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו לגבי תחום תשתית חיונית מסוים, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין בעל הזכות באותו תחום תשתית חיונית, יראו כבעל זכות באותו תחום, לעניין סעיף זה, רק את מי שבבעלותו זכות בהיקף הפעילות המזערי לפחות או בהתאם להגבלה האחרת, שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הגורמים הריכוזיים לא תכלול את המדינה, תאגיד שהוקם בחוק או רשות מקומית, ולעניין קבוצת מחזיקים – לא יראו במדינה בעלת שליטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגורמים הריכוזיים בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה על התחרות יקבע את הגורמים הריכוזיים, בין השאר על פי מידע שימסרו לו המאסדרים;
{{ח:תתת|(2)}} המאסדרים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעת הגורמים הריכוזיים ואת המידע הנדרש לשם בחינת קביעתו לפי פסקה (3);
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על התחרות יבחן את קביעתו לפי פסקה (1), אחת לשנה;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה על התחרות ימסור את רשימת הגורמים הריכוזיים שקבע לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת הגורמים הריכוזיים תכלול את שם הגורם הריכוזי, התנאי לפי סעיף קטן (א) שבשלו הוא כלול ברשימה, תחום התשתית החיונית הנוגע לעניין, וכל פרט נוסף שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור הממשלה, ובלבד שהרשימה לא תכלול מידע שאין למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, ורשאית הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לכלול ברשימה האמורה מידע שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם בעל השפעה בתחום השידורים או העיתונות הכתובה“ – אחד מהמנויים להלן:
{{ח:תתתת|(1)}} עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – חוק הרשות השנייה);
{{ח:תתתת|(3)}} משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק התקשורת}}, המשדר שידורי חדשות או תכניות בענייני היום;
{{ח:תתתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(א)(1) לחוק התקשורת}};
{{ח:תתתת|(5)}} משדר ערוץ נושאי בנושא חדשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים}};
{{ח:תתתת|(6)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}};
{{ח:תתתת|(7)}} בעל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב2|פרק ב׳2 לחוק התקשורת}};
{{ח:תתתת|(8)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים}};
{{ח:תתתת|(9)}} בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|בסעיף 6כ3(א) לחוק התקשורת}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפצת שידורים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצת מחזיקים“ – תאגיד, השולט בתאגיד או תאגיד בשליטת מי מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגורמים הריכוזיים פורסמה לאחרונה ב{{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14746.pdf|י״פ תשפ״ו, 8174}}.}}

{{ח:סעיף|5|שיקולי ריכוזיות בהקצאת זכות לגורם ריכוזי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), מאסדר רשאי שלא להקצות זכות לגורם ריכוזי, לאחר שמצא כי סביר שלא תיגרם פגיעה של ממש לתחום שבו מוקצית הזכות ולהסדרת התחום האמור בשל אי־ההקצאה.
{{ח:תת|(ב)}} מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי לא יעשה כן, ובכלל זה לא יאפשר לגורם ריכוזי להשתתף בהליך ההקצאה של זכות כאמור ולא יקבע תנאים המאפשרים את הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, אלא לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, בהתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, לקבוע בכללים שיבטאו שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות לגורם ריכוזי, ובכלל זה לאסור הקצאה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} נקבעו כללים לפי פסקה (1), רשאי המאסדר להקצות זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהתאם לכללים, אף בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; הקצה המאסדר זכות לגורם ריכוזי כאמור בסעיף קטן (ב), בהסתמך על הכללים, בלא התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, ידווח לה על כך.
{{ח:תתת|(3)}} מצאה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי הקצאה כאמור בסעיף קטן (ב), שנערכה בלא התייעצות עמה, מצדיקה בחינה חוזרת של הכללים לפי סעיף קטן זה מטעמים של צמצום הריכוזיות, תודיע על כך למאסדר, ותקוים היוועצות חוזרת בעניין הכללים.
{{ח:תתת|(4)}} תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה לא תעלה על שלוש שנים או על תקופה קצרה יותר שתיקבע בהם בהתאם להוראת הוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ד)}} המאסדר, מי שמוסמך לקבוע כללים כאמור בסעיף קטן (ג), גם אם אינו המאסדר, וכן הוועדה לצמצום הריכוזיות, ישקלו בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), נוסף על כל שיקול אחר שעליהם לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין, ובלבד שהפעלת הסמכות לפיהן תיעשה באופן שיבטיח כי לא תיגרם פגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים.

{{ח:סעיף|6|פנייה לוועדה לצמצום הריכוזיות לקבלת חוות דעתה}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר המבקש להקצות זכות לגורם ריכוזי, יפנה לוועדה לצמצום הריכוזיות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, בעת גיבוש התנאים המאפשרים את ההקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} פנה המאסדר לוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף קטן (א), תודיע לו הוועדה, בכתב, בתוך 20 ימים, אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההקצאה נושא פנייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות למאסדר, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה בעניין אותה הקצאה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מתום 60 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור; חוות דעת הוועדה תכלול מסקנות מנומקות של בדיקותיה וכן המלצות מנומקות.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם את חוות דעתה לפי סעיף זה {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/Pages/CentralizationDecreaseCommittee.aspx|באתר האינטרנט של משרד האוצר}}, ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע שאין למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, ורשאית הוועדה שלא לכלול בפרסום כאמור מידע שאין חובה למסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא הודיעה הוועדה לצמצום הריכוזיות על כוונתה לייעץ למאסדר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, או לא מסרה למאסדר את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), ימשיך המאסדר לקיים את הליכי ההקצאה של הזכות ולפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}, גם בלא התייעצות עם הוועדה, או לפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}}, אלא אם כן מצא המאסדר, מנימוקים מיוחדים, אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} קבע הדין החל על ההקצאה מועדים להליך ההקצאה, לא יבואו ימי ההמתנה של המאסדר להודעתה או לחוות דעתה של הוועדה לצמצום הריכוזיות לפי סעיף זה במניין הימים הקבוע בדין כאמור.

{{ח:סעיף|7|גיבוש חוות דעת הוועדה לצמצום הריכוזיות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את חוות דעתה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, לאחר ששקלה את נימוקי המאסדר לעניין זה, ורשאית היא לבקש את עמדותיהם של מאסדרים נוספים, ככל שהעניין נוגע לתחום אחריותם; היתה חוות הדעת בעניינו של גורם ריכוזי שהוא תאגיד שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}, תבקש הוועדה גם את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות רשאית לבקש ממאסדרים מידע הדרוש לה לצורך תפקידה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, נוסף על רשימת הגורמים הריכוזיים שמסר לה הממונה על התחרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)(4)}}; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לחייב את הממונה על התחרות למסור לוועדה כל מידע נוסף.

{{ח:סעיף|8|שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}}}
{{ח:תת|(א)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש הרשות את חוות דעתה לממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 11|סעיף 11(ב) לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין הצעה לאשר החלטה של חברה ממשלתית הכלולה ברשימת הגורמים הריכוזיים, שבלעדיה לא תוכל החברה הממשלתית לפעול בתחום תשתית חיונית נוסף.
{{ח:תת|(ב)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין האפשרות להקצות זכות לגורם ריכוזי במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}} שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ג)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את עמדתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|שבאותו סעיף}}, ואולם אם כללה חוות דעתה של הוועדה לפי סעיף קטן (ב) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נקבע בצו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח לחוק החברות הממשלתיות}}, כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בסעיף קטן (ג), לא יאשרו השרים העברת שליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ט|סעיף 59ט לחוק האמור}} או העברת אמצעי שליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59י|סעיף 59י(א)(1) לאותו חוק}}, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות; בסעיף זה, ”השרים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ז|בסעיף 59ז לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה ישקלו רשות החברות הממשלתיות, השרים והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|שיקולי ריכוזיות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב}}}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תתייעץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות בטרם תגבש את חוות דעתה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 74|סעיפים 74}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 75|ו־75(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, לעניין האפשרות להעביר שליטה או אמצעי שליטה בחברה לגורם ריכוזי ולעניין התנאים לכך; חוות דעתה של הוועדה תצורף לחוות הדעת של מועצת הרשות, ויראו באישור הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 74|הסעיפים האמורים}}, שהתקבל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כאישור שהתקבל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}; בסעיף זה ”מועצת הרשות“ ו”חברה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהפעלת סמכויותיהן לפי סעיף זה ישקלו מועצת הרשות והוועדה לצמצום הריכוזיות שיקולי ריכוזיות כלל־משקית, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: שיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות}}

{{ח:סעיף|10|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות רישיון הנדרש לתחום פעילות שאינו תחום תשתית חיונית, ובלבד שמחמת טבעה של הזכות, ערכה הכלכלי או הדין החל עליה, מספר הפועלים בענף שלגביו היא מוקצית מוגבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הזכויות“ – רשימת הזכויות שפרסם הממונה על התחרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:סעיף|11|שיקולי תחרותיות בהקצאת זכות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בהקצאת זכות ובקביעת התנאים באותה זכות יביא המאסדר בחשבון, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול לפי דין לעניין ההקצאה, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הזכות האמורה בסעיף קטן (א) כלולה ברשימת הזכויות, לא יקצה מאסדר את הזכות האמורה אלא לאחר ששקל שיקולים של קידום התחרותיות הענפית כאמור בסעיף קטן (א), בהתייעצות עם הממונה על התחרות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מי שמוסמך לפי הדין החל על ההקצאה לקבוע כללים בעניינה, רשאי, בדרך הקבועה באותו דין, לאחר ששקל שיקולי תחרותיות ענפית כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע, בכללים, הוראות ותנאים לעניין הקצאת הזכות שיש בהם כדי לקדם את התחרותיות הענפית.
{{ח:תתת|(2)}} היתה הזכות האמורה בפסקה (1) רישיון המנוי ברשימת הזכויות, אשר מחמת טבעו, ערכו הכלכלי או הדין החל עליו, מוענק לחמישה מבקשים שונים לפחות, מדי שנה בשנה, ונקבעו הכללים לפי אותה פסקה בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי המאסדר להקצות את הזכות, אף בלא התייעצות עם הממונה לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} תקופת תוקפם של כללים לפי סעיף קטן זה תיקבע בהם בהתאם להוראת הממונה על התחרות, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|12|פנייה לממונה על התחרות לקבלת חוות דעתו ועבודת הממונה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מאסדר המבקש להקצות זכות הכלולה ברשימת הזכויות, יפנה לממונה על התחרות, בכתב, בצירוף נימוקים, לשם התייעצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, בעת גיבוש התנאים להקצאה כאמור או בשלב אחר מוקדם ככל האפשר; על פנייה כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) עד (ו)}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} – התקופה שבה יודיע הממונה על התחרות אם בכוונתו לייעץ למאסדר תהיה 30 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} – התקופה למתן חוות דעתו של הממונה על התחרות לא תעלה על 90 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} על עבודת הממונה על התחרות יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|13|רשימת הזכויות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה על התחרות כי להקצאת זכות עשויה להיות השפעה משמעותית על התחרות, רשאי הוא לכלול את הזכות ברשימת הזכויות החייבות בהתייעצות עמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}; הממונה על התחרות לא יכלול זכות ברשימה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שהודיע, בכתב, למאסדר הממונה לפי דין על הקצאת הזכות כאמור, על כוונתו לעשות כן, כדי לאפשר למאסדר להמציא את עמדתו בכתב, בתוך 30 ימים, אם ביקש זאת המאסדר.
{{ח:תת|(ב)}} רשימת הזכויות לפי סעיף קטן (א) וכל עדכון שלה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות התחרות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|רשימת הזכויות לפי חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}} (י״פ תשפ״ג, 8564).}}

{{ח:סעיף|14|שיקולי תחרותיות ענפית בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשות החברות הממשלתיות תשקול, נוסף על כל שיקול אחר שעליה לשקול לפי דין, שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את חוות הדעת או התזכיר מטעמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין האפשרות להקצות זכות במסגרת הפרטה ולעניין התנאים לכך; היתה הזכות כלולה ברשימת הזכויות, תתייעץ רשות החברות הממשלתיות עם הממונה על התחרות לעניין השיקולים האמורים; חוות דעתו של הממונה תצורף לחוות הדעת או לתזכיר של רשות החברות הממשלתיות, ויראו בהחלטת ההפרטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ב|סעיף 59ב לחוק החברות הממשלתיות}} שהתקבלה בהתאם להוראות סעיף קטן זה, כהחלטה שהתקבלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות החברות הממשלתיות תתייעץ עם הממונה על הגבלים עסקיים, לעניין שיקולים של קידום התחרותיות הענפית, בטרם תגבש את עמדתה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|שבאותו סעיף}}, לגבי הקצאה של זכות הכלולה ברשימה הזכויות; ואולם אם כללה חוות דעתו של הממונה לפי סעיף קטן (א) גם חוות דעת לעניין הכרזה בצו כי למדינה אינטרס חיוני כאמור, לא תידרש היוועצות נוספת לעניין זה, לפי הוראות סעיף קטן זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|15|דיווח שנתי לממשלה ולכנסת}}
{{ח:ת}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תדווח לממשלה, אחת לשנה, על הליכים שהתקיימו לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} בהתייעצות עמה וכן על שיקולים ששקלה לשם גיבוש חוות דעתה באותה תקופה (בסעיף זה – הדיווח השנתי), ותעביר את הדיווח השנתי, לאחר הגשתו לממשלה, לוועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|16|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}}}
{{ח:ת}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תביא לפני הממשלה, אחת לשנתיים, את חוות דעתה והמלצתה בדבר הצורך בתיקון {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}; הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעתה והמלצתה של הוועדה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|17|החלטת הממשלה לעניין ההגדרה ”חוזה“|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית לפטור, בהחלטה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, חברות ממשלתיות או תאגידים שהוקמו בחוק, מתחולת {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקה (2) להגדרה ”חוזה“ שבסעיף 2}}; החלטה כאמור יכול שתהיה לעניין חברות ממשלתיות מסוימות או תאגידים מסוימים שהוקמו בחוק או סוג של חברות או תאגידים כאמור, ויכול שתהיה לעניין התקשרות, דרך כלל, או לעניין התקשרות מסוימת או סוג של התקשרויות; החלטת הממשלה לפי סעיף זה החלה לעניין חברה ממשלתית או תאגיד שהוקם בחוק, תתקבל לאחר שהונחה לפני הממשלה חוות דעתם של רשות החברות הממשלתיות וכן של הממונה על התחרות ושל הוועדה לצמצום הריכוזיות בעניין האמור; החלטת הממשלה תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:סעיף|18|דין הארכת תוקפה של זכות}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הארכת תוקפה“, של זכות – הארכת תוקף רישיון או חוזה, או חידושם, או כל הליך אחר אף אם כינויו שונה, המאפשרים למחזיק בזכות לפעול תקופה נוספת על פיהם.
{{ח:תת|(ב)}} דין הארכת תוקפה של זכות כדין הקצאת זכות, ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}} או {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לפי העניין, בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחזיק בזכות שלגביה מבוקשת הארכת התוקף מחזיק בה תקופה העולה על עשר שנים, בין שנקבעה בהקצאה בודדת ובין שנצברה בכמה הקצאות;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת הזכות או הארכה קודמת של תוקפה לא נבחנו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, בעשר השנים שקדמו להארכת התוקף המבוקשת.
{{ח:תת|(ג)}} מאסדר הדן בבקשה להארכת תוקפה של זכות ישקול, בין מכלול השיקולים, את מאפייני ההליך להארכת תוקפה של הזכות הנדונה ונסיבותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לא יחולו על הארכת תוקפה של זכות שבהחזקת גורם ריכוזי הכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים בשל כך שמתקיימת בו הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(2)}}, ובלבד שמתקיימת בו הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(2)}} בנושא תשתית חיונית אחד בלבד, ולא מתקיים בו תנאי אחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יראו החלטה של מאסדר בבקשתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה}}, לקבל רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ד|סעיף 71ד}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|או 71ה לחוק האמור}}, כהארכת תוקפה של זכותו של בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה.

{{ח:סעיף|19|{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} – תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} שנה מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על הליכי הקצאה של זכות שיחלו ביום התחילה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} לעניין שיקולי ריכוזיות כלל־משקית כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|בסימן ב׳}} יחולו על הליכי הקצאה של זכות בחברה שהופרטה, שהחלו ביום פרסומו של חוק זה; בסעיף קטן זה, ”הקצאה של זכות בחברה שהופרטה“ – מתן אישור להעברת שליטה או אמצעי שליטה, כאמור בהגדרה ”החזקה בשיעור משמעותי“ או {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)}}, והכל גם אם הצו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|סעיף 59ח(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, שבו נקבע כי למדינה אינטרס חיוני כאמור בפסקה (4) להגדרה ”אינטרס חיוני“ {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ח|שבאותו סעיף}}, הוצא לפני יום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו על הליכי הארכת תוקפה של זכות החל מתום שלוש שנים מיום התחילה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי}}

{{ח:סעיף|20|פרשנות {{ח:פנימי|פרק ג|לפרק ג׳}}}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת שכבה“ – חברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח, למעט חברה או חברת חוץ שאין אינטרס ציבורי לסווג אותה כחברת שכבה והיא מסוג שקבעו שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה יראו חברת איגרות חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת שכבה ראשונה“ – חברת שכבה הנשלטת בידי אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל שליטה שאינו חברת שכבה;
{{ח:תתתת|(2)}} בעל שליטה שהוא חברת שכבה שאינה נשלטת בידי בעל שליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברת שכבה שנייה“ – חברת שכבה הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכונס הרשמי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לחברת שכבה המחזיקה אמצעי שליטה בחברת שכבה אחרת ייוחסו גם החזקות באמצעי שליטה בחברת השכבה האחרת בידי מי שהוא בעל השליטה הן בחברת השכבה המחזיקה והן בחברת השכבה האחרת, והכול בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, ככל שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:סעיף|21|איסור על חברת שכבה שנייה לשלוט בחברת שכבה אחרת}}
{{ח:ת}} לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת.

{{ח:סעיף|22|סמכות לגבי חברת שכבה השולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת}}
{{ח:תת|(א)}} שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, ימנה בית המשפט המחוזי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), נאמן מטעם בית המשפט, אשר יוקנו לו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לצורך מכירתם.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הכונס הרשמי, ויכול שתוגש בידי בעל מניה או נושא משרה בחברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}; הוגשה הבקשה בידי בעל מניה או נושא משרה כאמור, יהיה הכונס הרשמי צד להליך; בפעולותיו לפי סעיף קטן זה יפעל הכונס הרשמי בהתייעצות עם רשות ניירות ערך.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ימנה לנאמן לפי סעיף זה עורך דין או רואה חשבון, ואולם הוא רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהמלצת הכונס הרשמי, למנות לנאמן אדם בעל הכשרה מקצועית אחרת, הדרושה, לדעת בית המשפט, למילוי התפקיד.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימנה בית המשפט לנאמן אדם שקשריו עם אחת מחברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א), מעמדו בחברה כאמור או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כנאמן.
{{ח:תת|(ה)}} נאמן שמונה לפי סעיף זה יפעל בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט, ולא יהיה רשאי לקבל הוראות בעניין זה ממי שהחזיק באמצעי השליטה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} או מכל גורם אחר; הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט להורות, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} כי הצבעה מכוח אמצעי השליטה שהוחזקו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, שנערכה לפני מינוי הנאמן, לא תובא במניין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(2)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אדם שהחזיק באמצעי השליטה האמורים;
{{ח:תתת|(3)}} על ביטול עסקה או התקשרות של חברת השכבה הנשלטת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, עם בעל השליטה בה או עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי, אם ביצוע העסקה או ההתקשרות טרם הושלם בידי שני הצדדים, והכול בתנאים שיקבע בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול של חלוקת דיבידנד שנערכה לפני מינוי הנאמן אם נעשתה שלא לטובת החברה, והכל בתנאים שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט יקבע את תפקידי הנאמן וסמכויותיו, ככל שלא נקבעו לפי סעיף זה, וכן חובות דיווח של הנאמן לבית המשפט, אחת לשנה לכל הפחות, לגבי פעילותו כאמור בסעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ז)}} חברות השכבה האמורות בסעיף קטן (א) ונושאי משרה בהן יסייעו לנאמן ככל הנדרש לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} בית המשפט יקבע את שכרו של הנאמן, שישולם מתוך תמורת המכירה של אמצעי השליטה או בדרך אחרת שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ט)}} מצא בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, כי מינוי נאמן לפי סעיף זה אינו אפשרי או אינו מתאים בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי אמצעי השליטה המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לא יקנו זכויות כלשהן (בסעיף קטן זה – אמצעי שליטה רדומים), כל עוד אמצעי השליטה הרדומים מוחזקים כאמור.
{{ח:תת|(י)}} שלטה חברת שכבה בחברת שכבה אחרת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, וכל עוד לא מינה בית המשפט נאמן לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) או החליט כאמור בסעיף קטן (ט), לא יקנו אמצעי השליטה בחברת השכבה האחרת המוחזקים בידיה זכויות הצבעה כלשהן באסיפה הכללית של חברת השכבה האחרת.
{{ח:תת|(יא)}} בתום ארבע שנים ממועד מינוי הנאמן לפי סעיף זה, יגיש הנאמן לבית המשפט דיווח המפרט את כלל פעילותו בכל הנוגע לשימוש בזכויות הנובעות מאמצעי השליטה ולמכירתם לפי הנחיות בית המשפט; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות נוספות ומועדים בכל הנוגע למכירת אמצעי השליטה, לרבות לעניין זהות הנאמן.

{{ח:סעיף|23|תקנות לעניין ההגדרה ”שליטה“}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע, לעניין ההגדרה ”שליטה“ {{ח:פנימי|סעיף 20|שבסעיף 20(א)}}, הוראות בדבר ייחוס החזקות באמצעי שליטה בחברת שכבה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן ייחוס ההחזקות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה)|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (סוג של חברה שאינה חברת שכבה והוראות לעניין ייחוס שליטה), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|24|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|25|{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – תחילה, הוראות מעבר והחלה על שותפויות}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ט), תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24 לחוק זה}} 30 ימים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} –
{{ח:תתת|(1)}} חברה שהיתה ביום הפרסום חברת שכבה שנייה, וכל עוד היא חברה כאמור, רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה אחרת עד תום שש שנים מיום הפרסום, אם שלטה בה לפני יום הפרסום (בסעיף זה – חברת שכבה אחרת);
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חברת שכבה אחרת רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עד תום ארבע שנים מיום הפרסום אם שלטה בה לפני יום הפרסום.
{{ח:תת|(ד)}} בתקופה שתחילתה שישה חודשים מיום הפרסום (בסעיף קטן זה – יום התחילה) ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), יחולו על חברת שכבה אחרת הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הדירקטורים החיצוניים המזערי יהיה מחצית ממספר חברי הדירקטוריון, לאחר שהופחת ממנה אחד, בעיגול כלפי מעלה, ולא פחות משניים; על מינוי הדירקטורים החיצוניים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#תוספת 1 פרט 7|פרט 7 לתוספת הראשונה בחוק החברות}}; שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מספר דירקטורים חיצוניים מזערי נמוך יותר לעניין סוגי חברות שכבה אחרת, ובלבד שלא יפחת משליש ממספר חברי הדירקטוריון;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים)|תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} דירקטורים חיצוניים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן זה ימונו בחברה ציבורית על ידי אסיפה כללית שתכונס לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם דירקטור חיצוני שכיהן ערב יום התחילה ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו, והוא יבוא במניין הדירקטורים שמינוים נדרש לפי הוראות פסקה (2), ובלבד שעל מינויו לתקופה נוספת יחולו הוראות סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} חדלה חברה להיות חברת שכבה אחרת, ימשיכו הדירקטורים החיצוניים המכהנים בה לפי הוראות פסקה (2) לכהן עד תום תקופת כהונתם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245|סעיף 245 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הפרה חברת שכבה אחרת את החובה למנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי תלויים שמינוים נדרש לפי סעיף קטן (ד) במשך למעלה מתשעים ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – במשך למעלה מתשעים ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה כללית לפי אותו סעיף קטן, רשאית רשות ניירות ערך להטיל עליה עיצום כספי בסכום הבסיסי, והכול אלא אם כן ההפרה נובעת מהעדר הרוב הדרוש למינוי באסיפה הכללית; לעניין זה, ”הסכום הבסיסי“ – הסכום הקבוע לגבי אותה חברה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 6 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תתת|(2)}} על עיצום כספי לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ב|סעיפים 363ב}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 363ג|ו־363ג לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ו)}} בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|בסעיף 350(ט) לחוק החברות}}, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) יחולו על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350(ט) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו הצעה לרכישת כלל המניות בחברת שכבה, שאינן מוחזקות בידי בעל השליטה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דירקטוריון החברה שאת מניותיה מוצע לרכוש יחווה את דעתו בדבר הוגנות ההסדר המוצע; הדירקטוריון יגלה גם כל עניין אישי שיש לכל אחד מהדירקטורים בהסדר המוצע או הנובע ממנו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעלי מניות המחזיקים יותר מחמישים אחוזים מהמניות שאינן מוחזקות בידי מי שיש לו עניין אישי בקבלת ההצעה הסכימו להסדר;
{{ח:תתתת|(ג)}} בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע, בין השאר על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לבעלי מניות שלא הסכימו לו, ובכלל זה כי התמורה שהוצעה בעבור המניות משקפת את שווין ההוגן.
{{ח:תתת|(2)}} בחברה שניירות ערך שלה הניתנים להמרה או למימוש למניות של אותה חברה רשומים למסחר בבורסה, לא יאושר הסדר כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוא כולל רכישה של כלל ניירות הערך כאמור שאינם מוחזקים בידי בעל השליטה, ויחולו לעניין זה הוראות פסקה (1)(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, ”שווי הוגן“ – הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם;
{{ח:תתת|(2)}} הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב;
{{ח:תת}} ואולם בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שווי גבוה יותר לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבשלן השווי כאמור אינו משקף את שווי איגרות החוב.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} החלות לעניין חברת שכבה, יחולו גם לעניין שותפות המציעה יחידת השתתפות לציבור כפי שיקבעו, ותחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לעניין שותפויות תהיה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|26|הוראות לעניין מגבלות אשראי|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין זה ונגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה יקבעו הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית בידי גופים פיננסיים, במצטבר, בהתחשב בין השאר בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית, לפי העניין; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קבוצה עסקית“ – בעל שליטה והחברות בשליטתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיף קטן (א) יחולו גם על קבוצות לווים ועל חברות קשורות שמתקיימים בהם תנאים כפי שיקבעו.

{{ח:סעיף|27|הוראות ראשונות לעניין מגבלות אשראי}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוראות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר ונגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים להאריך את התקופה לקביעת הוראות ראשונות בתקופה אחת נוספת של שנה.
{{ח:תת|(ב)}} מיום פרסומו של חוק זה ועד למועד קביעת ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ידווחו שר האוצר ונגיד בנק ישראל לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשלושה חודשים, על ההתקדמות בגיבושן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים}}

{{ח:סעיף|28|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשע״ו, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(4)}} מנהל תיקים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(6)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תתת|(6א)}} חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:תתת|(7)}} גוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל, בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (גוף פיננסי), התשפ״א–2020, לפיהן תאגיד הרשום במרשם החתמים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (חיתום)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס״ז–2007}}, הוא גוף פיננסי.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על שוק ההון“ – הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי“ – תאגיד שאינו גוף פיננסי.

{{ח:סעיף|29|רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים|תיקון: תשפ״ג, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 47,082,891,350.8 ש״ח)}}; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/finance.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים ששווי כלל הנכסים של כל אחד מהם עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2025, 45,996,907,302.44 ש״ח)}}; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו {{ח:הערה|[צ״ל: סעיף קטן זה]}} לא יראו במדינה בעלת שליטה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תיעשה בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} =הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקה (1), וכל עדכון שלה, לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ג)}} רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שווי כלל הנכסים“, של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים יחושב לפי הוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים פורסמה לאחרונה ב{{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12216.pdf|י״פ תשפ״ד, 6124}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13254.pdf|תשפ״ה, 4296}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14548.pdf|תשפ״ו, 6333}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14757.pdf|8278}}.}}

{{ח:סעיף|30|רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים|תיקון: תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות {{ח:חיצוני|http://www.mof.gov.il/Committees/CentralizationDecreaseCommittee/taagidim.pdf|ובאתר האינטרנט של משרד האוצר}} את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש״ח)}}, או על 2 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 2,354,144,567.54 ש״ח)}} בשוקי מונופולין; לעניין זה מחזור המכירות של תאגיד ריאלי יחושב כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; בפסקה זו, ”שוק מונופולין“ – שוק שבו התאגיד הריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 26|סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית}}, ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,121,685.13 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 7,062,433,702.62 ש״ח)}}; לעניין זה האשראי הקובע של תאגיד ריאלי יחושב כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים – ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א) לא יראו במדינה בעלת שליטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)|(א)}} קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1), תיעשה בידי הממונה על התחרות, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; הגופים המפקחים יעמידו לרשות הממונה על התחרות את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין, יודיע על כך לממונה על התחרות.
{{ח:תתתת|(ג)}} הממונה על התחרות ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תתת|(2)}} קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תיעשה באחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בידי הוועדה לצמצום הריכוזיות – בדרך כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} היה לוועדה לצמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} פנתה הוועדה לצמצום הריכוזיות כאמור בפסקת משנה (1), ימסור לה התאגיד הריאלי או השולט בו, לפי העניין, תצהיר שבו יציין אם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון;
{{ח:תתתתת|(3)}} הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), תקבע אותו הוועדה לצמצום הריכוזיות כתאגיד ריאלי משמעותי;
{{ח:תתתת|(ב)}} בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך – אם מצא כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא, השולט בו או המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, לפי העניין, שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור, לפי העניין; מצא הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע על כך לוועדה לצמצום הריכוזיות.
{{ח:תת|(ד)}} רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים תכלול את שם התאגיד הריאלי והשולט בו.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי“ – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן איגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או איגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו;
{{ח:תתתת|(2)}} רכישת פעילות של גוף פיננסי;
{{ח:תתתת|(3)}} מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, ”גורם ציבורי“ – הממשלה או חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, המשמשת זרוע לביצוע המיזם הציבורי על פי החלטת הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אשראי קובע“ – יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שתורה הוועדה לצמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים – יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח, ולעניין זה יראו אשראי נטו כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים; ואולם אם שוכנעה הוועדה לצמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם – יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הוועדה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור מכירות קובע“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בישראל בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור – בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על התחרות; ואולם אם שוכנע הממונה על התחרות כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים – סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פורסמה לאחרונה ב{{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14746.pdf|י״פ תשפ״ו, 8194}}.}}

{{ח:סעיף|31|עדכון סכומים}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30(א)}} יעודכנו ב־16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב־16 בינואר של השנה הקודמת; הוועדה לצמצום הריכוזיות תפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|32|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}

{{ח:סעיף|35|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|36|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|39|{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – תחילה והוראות מעבר|תיקון: תשע״ו, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות איסור שליטה“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32א|סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 35ב|סעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי)}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ב2|סעיף 23ב2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 4א|וסעיף 4א לחוק הסדרת העיסוק}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(1) לחוק זה}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות איסור החזקה“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 36|סעיף 36(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 24א|סעיף 24א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 62|וסעיף 62(ב1) לחוק השקעות משותפות בנאמנות}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(7)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37(4) לחוק זה}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מניעת ניגוד עניינים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41ט|סעיף 41ט(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}}, {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11א1|סעיף 11א1 לפקודת הבנקאות}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 16|סעיף 16(א2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 24ב1|וסעיף 24ב1 לחוק הסדרת העיסוק}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(9)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|ו־38(2) לחוק זה}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל קרן“ – מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד החזקה בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום הפרסום“ – יום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32|סעיפים 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|ו־9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33(1) לחוק זה}}, בהתאמה, תשעה חודשים מיום הפרסום; ואולם מי שערב יום התחילה של הסעיפים האמורים היה בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 15|בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח}} או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בהוראות איסור שליטה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|ובסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור עד תום שש שנים מיום הפרסום, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור; לעניין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין, לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), תאגיד ריאלי משמעותי, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יהיה רשאי לרכוש תאגיד ריאלי אחר, להתמזג עם תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם פעל כאמור יהיה רשאי להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לרבות כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}} או לשלוט בגוף פיננסי משמעותי עד תום ארבע שנים מיום הפרסום; לעניין סעיף קטן זה, ”גוף פיננסי משמעותי“, ”שולט“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} לא היה תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות המוקנות לכונס הרשמי יהיו נתונות לממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעי השליטה שיוקנו לנאמן יהיו בתאגיד הריאלי המשמעותי, בגוף הפיננסי המשמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי, לפי בחירת השולט בתאגיד הריאלי המשמעותי;
{{ח:תתת|(3)}} במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
{{ח:תתתת|”(ב)}} בקשה למינוי נאמן לפי סעיף קטן (א) תוגש לבית המשפט בידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בהוראות איסור החזקה, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח, לפי העניין, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום שש שנים מיום הפרסום.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} על אף האמור בהוראות מניעת ניגוד עניינים, אדם המכהן כדין ערב יום הפרסום כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי שמכהן כאמור באותה פסקה כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), קשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות בפסקה (1), כל עוד התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו רשאי להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה).
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, ”אדם הקשור לשולט“, ”גוף פיננסי משמעותי“, ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בכל אחת מהוראות מניעת ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ט)}} חבר ועדה מכהן שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ג|סעיף 36ג(ב) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, לפני יום הפרסום, יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה, ובלבד שתקופת כהונתו לא תעלה על שנתיים.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בתום שש שנים מיום הפרסום יוקם צוות לבחינת יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, והשפעתו של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} על מידת הריכוזיות במשק.
{{ח:תתת|(2)}} חברי הצוות יהיו ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, יושב ראש רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על התחרות, המנהל הכללי של משרד האוצר והממונה על שוק ההון.
{{ח:תתת|(3)}} הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|40|הוועדה לצמצום הריכוזיות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדה לצמצום הריכוזיות, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה על התחרות, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף במשרד האוצר הממלא תפקיד של ראש אגף כלכלה אם שר האוצר מינה אותו כחבר הוועדה;
{{ח:תתת|(3)}} ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת לפי החלטת הממשלה, או אחד מסגניו אם ראש הממשלה מינה אותו כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה לצמצום הריכוזיות תקבע את סדרי עבודתה, ואולם קיומה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה או פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|41|בקשה לתיקון או להשלמת מידע ברשימות}}
{{ח:ת}} אדם שעיין במידע שעליו ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים או ברשימת הגורמים הריכוזיים, ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (בסעיף זה – מידע שגוי), רשאי לפנות לוועדה לצמצום הריכוזיות בבקשה לתקן את המידע השגוי או למחקו; סברה הוועדה כי יש להיעתר לבקשה, תעדכן את הרשימה בהתאם; סברה הוועדה כי יש לדחות את הבקשה, תודיע על כך למבקש התיקון; היה גורם אחר אחראי על קביעת המידע נושא הפנייה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 30|או 30(ג)}}, תפנה הוועדה לאותו גורם לשם קבלת עמדתו בבקשה, ותחליט בה בהתאם לעמדה כאמור.

{{ח:סעיף|42|חובת מסירת מידע לממונה על התחרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} כל אדם חייב, לפי דרישת הממונה על התחרות או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המדינה, למסור לו את הידיעות, המסמכים, הפנקסים ושאר התעודות שלדעת הממונה יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 45|בסעיף 45(ג) לחוק התחרות הכלכלית}}.

{{ח:סעיף|43|הפרה של חובת מסירת מידע – עונשין ועיצום כספי|תיקון: תשע״ט, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שלא מסר ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, בהתאם לדרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, דינו – מאסר שנה או קנס שהוא פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וקנס נוסף שהוא פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לאותו חוק}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם דרישה למסור ידיעה, מסמך, פנקס או תעודה אחרת, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי הממונה על התחרות להטיל עליו עיצום כספי, בסכום של עד 300,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 353,470 ש״ח)}}; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד 3% ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 8 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2026, 9,425,790 ש״ח)}}; לעניין זה, ”מחזור מכירות“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 17|סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} על עיצום כספי לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 50ה|סעיפים 50ה עד 50טז לחוק התחרות הכלכלית}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|44|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ממונה על ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, למעט כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}, טעונות את אישור הממשלה ואת אישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרות ”נושא תשתית חיונית“ ו”תחום תשתית חיונית“ שבסעיף 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|ההגדרה ”הקצאת זכות“ לגורם ריכוזי שבסעיף 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיף 4(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נושא תשתית חיונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחום תשתית חיונית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין ההגדרה ”הקצאת זכות“, לגורם ריכוזי {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היקף פעילות מזערי או הגבלה אחרת לעניין קביעת בעל זכות כגורם ריכוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1. שירותי בזק {{ח:הערה|(תיקון: תשפ״ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4 לחוק התקשורת}}, למתן שירות בזק באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד, שמספר המשתמשים בה עולה על הקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 2|סעיף 2(ב)(2) לחוק האמור}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2. דואר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3. שידורים {{ח:הערה|(תיקון: תשע״ז, תשפ״ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מרישיונות אלה: {{ש}} (1) רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק התקשורת}}; {{ש}} (2) רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב2|פרק ב׳2 לחוק התקשורת}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.3 {{ח:הערה|(נמחק).}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) רישיון לשידורו של ערוץ נושאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק הפצת שידורים); {{ש}} (2) היתר להפעלת תחנות שידור ספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים}}; {{ש}} (3) מינוי לגורם מפעיל פרטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים}}; {{ש}} (4) רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4. הפקת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק המים), לעניין התפלת מי־ים.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;התפלת מי־ים בשיעור מזערי המהווה 15% לפחות מסך הכמויות המרביות השנתיות שקבועות בהסכמים להתפלת מי־ים בין כלל בעלי הרישיונות למדינה.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים}}, לעניין הפקת מים שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הפקת מים, שאינה התפלת מי־ים ואינה הפקת מי־קולחין, בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית שאינה מי־ים מותפלים או מי־קולחין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הפקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים}}, לעניין מי־קולחין.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הפקת מי־קולחין בשיעור מזערי המהווה 20% לפחות מסך ההפקה השנתית של מי קולחין.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5. תאגיד מים וביוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לעסוק בפעילות חיונית לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;עיסוק בפעילות חיונית לגבי מי־ביוב המהווים 15% לפחות מסך כמות מי־הביוב המטופלים על ידי תאגידי מים וביוב.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6. משק החשמל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לניהול המערכת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק משק החשמל).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;רישיון החלוקה עניינו בהקמה, בהחזקה או בהפעלה של 1% לפחות מרשת החלוקה של כלל בעלי רישיונות החלוקה או במתן שירותי חלוקה ל־1% לפחות ממספר צרכני החשמל.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון ייצור לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;רישיון הייצור עניינו בהקמה ובהפעלה של תחנת כוח לייצור חשמל בהיקף העולה על 175 מגה וואט, המתחברת לרשת החשמל של בעל רישיון הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל}}.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7. נפט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק אחד מאלה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק הנפט): {{ש}} (1) זכות נפט כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט}}; {{ש}} (2) היתר מוקדם, ובלבד שניתנת עמו זכות קדימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 7א|סעיף 7א לחוק הנפט}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הקצאת זכות הנפט היא למי שבמועד ההקצאה אין לו זכות נפט אחרת לגבי אותו שטח.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8. מחצב מסוג מסוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק לגבי המחצב מאותו סוג, אחד מאלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}: {{ש}} (1) רישיון חיפוש או זכות כרייה, כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}; {{ש}} (2) זכות יחיד או זכות בכורה להשיג רישיון לחיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 17|סעיף 17 לפקודת המכרות}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;הקצאת רישיון החיפוש, זכות הכרייה, ההיתר לחיפוש או ההיתר לחקירה היא למי שבמועד ההקצאה אין לו רישיון, זכות או היתר כאמור באותו שטח.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9. חציבה של סוג מחצב מסוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9.1 תחום הפעילות שלגביו מוענק רישיון חיצוב, לגבי אותו סוג מחצב, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 109|סעיף 109 לפקודת המכרות}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10. משק הדלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.1 תחום הפעילות של חברת דלק הרשומה במרשם חברות הדלק לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק ההסדרים לשנת 2001).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10.2 זיקוק של דלק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק ההסדרים לשנת 2001}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11. גז פחמימני מעובה {{ח:הערה|(תיקון: תשפ״א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.1 תחום הפעילות שלגביו נדרשרישיון ספק גז לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק הגפ״מ), ובלבד שפעילות שיווק נכללת בתחום הפעילות על פי הרישיון.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.2 פעילות הקמה או הפעלה של מיתקן גז טעון היתר המשמש לאחסון גז שלגביה נדרש רישיון ספק גז לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|חוק הגפ״מ}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.3 {{ח:הערה|(נמחק).}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12. משק הגז הטבעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון הולכה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – חוק משק הגז הטבעי).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.2 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.3 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון למיתקן גט״ן לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.4 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון אחסון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12.5 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון שיווק לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13. זיכיון ים המלח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13.1 תחום הפעילות שעליו חל {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח|חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14. משאב טבע אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.1 שימוש וניצול של משאב טבע שאינו מנוי בפרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – לגבי כל סוג של משאב טבע בנפרד.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15. שדות תעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16. קווי שירות באוטובוסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון קו להפעלת קו שירות באוטובוסים, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#חלק ה פרק 2|פרק שני בחלק ה׳ לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;אורכם הכולל בקילומטרים של קווי השירות שלגביהם חל רישיון הקו הוא 5% לפחות מאורך כלל קווי השירות באוטובוסים שלגביהם ניתנו רישיונות קו.&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17. מסילות ברזל מקומיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46א|סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשס״א–2001}} ({{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} – פקודת מסילות הברזל).&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18. מסילות ברזל שאינן מסילות ברזל מקומיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש אחד מאלה: {{ש}} (1) אישור הפעלה או ניהול של מסילת ברזל שאינה מסילת ברזל מקומית, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 48|סעיף 48 לפקודת מסילות הברזל}}; {{ש}} (2) צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 48א|סעיף 48א לפקודת מסילות הברזל}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19. ספנות ונמלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש כתב הסמכה להיות חברת נמל או תאגיד מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20. כבישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.1 תחום הפעילות הנוגע להחזקת כביש ומתן שירות בו או להפעלת כביש ומתן שירות בו, לרבות – {{ש}} (1) תחום הפעילות שלגביו חל {{ח:חיצוני|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל)|חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995}}; {{ש}} (2) תחום הפעילות שלגביו חל {{ח:חיצוני|חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל)|חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995}}; {{ש}} (3) תחום הפעילות שלגביו חל {{ח:חיצוני|חוק נתיבים מהירים|חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21. מחסני מסוף מטענים אווירי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון מחסן מסוף מטענים אווירי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המכס|תקנות המכס, התשכ״ו–1965}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22. מערכות סליקה פנסיוניות מרכזיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23. מערכת למסחר בניירות ערך {{ח:הערה|(תיקון: תשע״ז־2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה וניהול של מערכת למסחר בניירות ערך לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 45|סעיף 45 לחוק ניירות ערך}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24. מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך {{ח:הערה|(תיקון: תשע״ז־2)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24.1 תחום הפעילות שלגביו נדרש רישיון לפתיחה ולניהול של מערכת סליקה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|סעיף 50א לחוק ניירות ערך}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;—&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ו׳ בטבת התשע״ד (9 בדצמבר 2013).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יאיר לפיד'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>q1qh98ndibjr0njejz6nh8lc2pmgp46</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התקנים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316546</id>
    <revision>
      <id>3024500</id>
      <parentid>3022410</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T09:59:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת שעה תשפ&quot;ו מס' 4</comment>
      <origin>3024500</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="345954" sha1="7sygon1gl3077i8k2knolknzvw86rao" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקנים, תשי&quot;ג-1953

&lt;מאגר 2000626 תיקון 2215127 תקן 148964 קוד a163Y00000DuDF1QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ג, 30|חוק התקנים|2:209802)), ((40|ת&quot;ט|ec:2:317382)); ((תשי&quot;ח, 2|תיקון|3:209801)); ((תשכ&quot;ו, 47|ת&quot;ט|ec:6:317383)); ((תשל&quot;א, 22|תיקון מס' 2|7:209800)); ((תשל&quot;ט, 34|תיקון מס' 3|9:209799)); ((תשנ&quot;ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תש&quot;ס, 99|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס&quot;ג, 414|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ה, 722|תיקון מס' 7|16:299852)); ((תשס&quot;ח, 430|תיקון מס' 8|17:300840)); ((תשע&quot;ב, 402|חוק ציוד רפואי|18:300799)); ((תשע&quot;ד, 4|תיקון מס' 10|19:301598)); ((תשע&quot;ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 162|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)); ((תשע&quot;ח, 184|תיקון מס' 13|20:491145)), ((458|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)); ((תשע&quot;ט, 249|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ד, 151|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((576|תיקון מס' 18|25:4192817)), ((1402|תיקון מס' 19|25:4782473)), ((1490|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3018|החלפת התוספת השלישית לחוק|10190)), ((3796|תיקון התוספת השלישית לחוק|10303)), ((3797|תיקון התוספת הרביעית לחוק|10303)); ((תשפ&quot;ג, 356|תיקון התוספת הרביעית לחוק|10402)), ((359|תיקון התוספת הרביעית לחוק (מס' 2)|10402)), ((470|תיקון התוספת השלישית לחוק|10421)), ((1030|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|10557)), ((1031|ת&quot;ט|10557)), ((1762|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|10645)), ((2140|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|10758)); ((תשפ&quot;ד, 90|תיקון התוספת השלישית לחוק|10806)), ((486|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) [תשפ&quot;ג] (תיקון)|10893)), ((1696|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס' 2)|11156)), ((1750|ת&quot;ט|11161)), ((1816|ת&quot;ט|11173)), ((3802|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס' 3)|11497)); ((תשפ&quot;ה, 774|תיקון התוספת החמישית לחוק|11662)), ((1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|11738)), ((1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס' 2)|11738)), ((1618|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|11844)); ((תשפ&quot;ו, 30|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|12055)), ((696|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|12181)), ((1422|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס' 2)|12292)), ((2310|תיקון התוספת החמישית לחוק|12451)), ((2318|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס' 3)|12452)), ((2410|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס' 4)|12473)). &lt;!-- תיקון אחרון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6 --&gt; ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ב, 4074|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|10251)); ((תשפ&quot;ג, 3904|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|11129)); ((תשפ&quot;ד, 6986|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|12270)); ((תשפ&quot;ה, 9067|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|13734)); ((תשפ&quot;ו, 3294|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|14182)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשי&quot;ג, תשי&quot;ח, תשל&quot;א, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: בחוק זה -
:- &quot;איגוד לשכות המסחר&quot;, &quot;התאחדות המלאכה והתעשייה&quot;, &quot;התאחדות התעשיינים בישראל&quot;, &quot;התאחדות בוני הארץ&quot;, &quot;לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל&quot; ו&quot;רשות ההסתדרות לצרכנות&quot; - כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו שנקבע לפי [[סעיף 27]];
:- &quot;האסדרה האירופית המאומצת&quot; - ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות [[בתוספת החמישית]] על עדכוניהן לפי [[סעיף 9א2]], המנויים [[בתוספת האמורה]], ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הנספחים (Annex) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כפי שפורסם ברשומות לפי [[סעיף 9א2(ה)]], לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים [[באותה תוספת]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;ועדת החריגים&quot; - ועדת החריגים שהוקמה לפי [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]];
:- &quot;חוק המועצה להשכלה גבוהה&quot; - [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מוסד להשכלה גבוהה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:- &quot;המועצה להשכלה גבוהה&quot; - כמשמעותה [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:- &quot;הממונה&quot;, &quot;הממונה על התקינה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 5]];
:- &quot;מצרך&quot; - מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;
:- &quot;מפרט&quot; - תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו וחמריו שידרוש אותן המכון;
:- &quot;מכירה&quot; לרבות שיווק, גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי. זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיקו לשם מכירה;
:- &quot;המשרד&quot; - משרד הכלכלה והתעשייה;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות [[בסעיף 9(א)(1) ו־(א1)]];
:- &quot;פקודת היבוא והיצוא&quot; - [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
:- &quot;חוק זה&quot; לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;
:- &quot;קרוב&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]] (להלן - חוק החברות);
:- &quot;שינוי לאומי&quot; - שינוי בתקן לעומת התקן הבין-לאומי שעליו הוא מתבסס, שאינו שינוי לאומי מתחייב;
:- &quot;שינוי לאומי מתחייב&quot; - שינוי לאומי המנוי [[בתוספת הראשונה]], וכן שינוי שהורה עליו הממונה לפי [[סעיף 8(ה4)]];
:- &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;תיקון מס' 19&quot; - [[25:4782473|חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;השר&quot; - שר הכלכלה והתעשייה.

== פרק ב': מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה (תיקון: תשע&quot;ד) ==

=== סימן א': מכון התקנים הישראלי (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 2. מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר (תיקון: תשל&quot;א)
: מכון התקנים הישראלי (בחוק זה - המכון) הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.

@ 2א. מטרות המכון (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט)
: מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

@ 3. מוסדות המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: ואלה מוסדות המכון:
: (1) יושב ראש המכון וסגנו;
: (2) הועד הפועל;
: (3) (((נמחקה).))

=== סימן ב': יושב ראש המכון וסגנו (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3א. יושב ראש המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) השר ושר האוצר ימנו את יושב ראש המכון; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
: (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש המכון תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) יושב ראש המכון -
:: (1) יהיה יושב ראש הוועד הפועל;
:: (2) יציג יחד עם המנהל הכללי של המכון, את תכניות העבודה השנתיות של המכון לשר, לאחר אישורן בידי הוועד הפועל;
:: (3) יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המכון כאמור [[בסעיף 4(ב)(1)]].

@ 3ב. יושב ראש המכון - סייגים למינוי והפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) לא ימונה אדם ליושב ראש המכון בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או חבר בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, &quot;מפלגה&quot;, &quot;גוף מדיני&quot;, &quot;גוף בוחר של מפלגה&quot; - כמשמעותם [[בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
:: (2) הוא המנהל הכללי של המכון;
:: (3) הוא עובד המדינה;
:: (4) הוא עובד המכון;
:: (5) הוא אינו אזרח ישראלי;
:: (6) הוא עובד, נושא משרה או חבר בנשיאות הארגונים העסקיים או באיגוד לשכות המסחר, או בגופים החברים בהם;
:: (7) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור.
: (ב) יושב ראש המכון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולשר האוצר;
:: (2) השר ושר האוצר נוכחו כי הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות או משש ישיבות שקיים הוועד הפועל בשנה אחת;
:: (3) השר ושר האוצר נוכחו, לאחר התייעצות עם הוועד הפועל, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (4) השר ושר האוצר נוכחו כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המכון לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;
:: (5) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין לכהן כיושב ראש המכון.
: (ג) חדל יושב ראש המכון לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעלו השר ושר האוצר, בהקדם האפשרי, למינוי יושב ראש למכון במקומו, בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 3ג. סגן יושב ראש המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל יבחר את סגן יושב ראש המכון (להלן - הסגן) מקרב חבריו, ובלבד שלא התקיימו בו הסייגים המנויים [[בסעיף 3ב(א)(1) עד (5) ו-(7)]]; נוסף על כך, ובלי לגרוע מהאמור, היה הסגן הקודם נציג של אחד מהגופים המנויים [[בסעיף 3ו(א)(3), (4) או (5)]], לא יבחר הוועד הפועל סגן שהוא נציג של אותו הגוף; לעניין זה, יראו את הגופים המנויים [[בפסקאות (3) ו-(4) של הסעיף האמור]] כאותו גוף.
: (ב) הסגן ישמש ממלא מקום יושב ראש המכון בהעדרו של היושב ראש, אם נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידיו או אם חדל לכהן וטרם מונה יושב ראש חדש למכון.
: (ג) תקופת כהונתו של הסגן תהיה שנתיים, ואולם אם נבצר מיושב ראש המכון למלא את תפקידו דרך קבע או חדל מלכהן, לא ימלא הסגן את מקומו של יושב ראש המכון לתקופה העולה על שישה חודשים; לא מונה יושב ראש מכון חדש עד תום התקופה האמורה - יבחר הוועד הפועל סגן חדש בהתאם להוראות סעיף זה.

=== סימן ג': הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3ד. תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: אלה תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו:
: (1) לקבוע את המדיניות הכללית של המכון, בהתאם למטרות המכון;
: (2) לאשר את תכניות העבודה השנתיות שהגיש לו המנהל הכללי של המכון, בשים לב לכך שהן לא סותרות את מדיניות הממשלה;
: (3) לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן העובדים במכון;
: (4) לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;
: (5) לעקוב אחר יישום המדיניות, תכניות העבודה והתקציבים של המכון;
: (6) לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון, בכפוף למטרות המכון;
: (7) למנות מקרב חבריו, סגן ליושב ראש המכון, בהתאם להוראות [[סעיף 3ג]];
: (8) למנות רואה חשבון מבקר למכון;
: (9) למנות חברים למינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו-תקן כאמור [[בסעיף 11(ב1)]];
: (10) לקבוע את השכר ואת תנאי העבודה האחרים של המנהל הכללי של המכון ושל נושאי תפקידים בכירים אלה: סגן המנהל כללי של המכון, מנהלי האגפים, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המכון וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים במכון שיקבע הוועד הפועל;
: (11) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המכון ופעולותיו;
: (12) לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המכון, את מינוים של נושאי תפקידים בכירים במכון כאמור בפסקה (10);
: (13) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המכון ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות הכספיים, ולאחר אישור הדוחות הכספיים - לדון בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו;
: (14) להקים ועדות מרכזיות לענפי משק שונים ולענפי ייצור שונים במשק, כאמור [[בסימן ה']], ולקבוע את תחום פעולתן;
: (15) להקים ועדות קבועות או ארעיות שאינן ועדות כאמור [[בסימן ה']], למעט הוועדה הממנה לפי [[סעיף 3טז(ה)]], למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן, כך שהרכבן ייקבע בשים לב לתחומי פעולתן ויאזן ככל האפשר בין הגופים המיוצגים בוועד הפועל כאמור [[בסעיף 3ו]].

@ 3ה. סמכות שיורית של הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: סמכות במסגרת תחומי פעילות המכון, שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המכון, רשאי הוועד הפועל להפעילה.

@ 3ו. הרכב הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בוועד הפועל יכהנו חמישה עשר חברים, והם:
:: (1) יושב ראש המכון;
:: (2) ארבעה נציגי ממשלה כמפורט להלן:
::: (א) הממונה;
::: (ב) עובד המשרד הבקי בתחום הייבוא, שימנה המנהל הכללי של המשרד;
::: (ג) עובד משרד ראש הממשלה הבקי בתחום האסדרה או הכלכלה, שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
::: (ד) עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (3) שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
:: (4) נציג שתמנה התאחדות בוני הארץ;
:: (5) שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;
:: (6) נציג שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות;
:: (7) נציג שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;
:: (8) שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;
:: (9) נציג שייבחר מקרב עובדי המכון.
: (ב) נציג שתמנה התאחדות המלאכה והתעשייה יוזמן להשתתף בישיבות הוועד הפועל, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה בהן; על הנציג כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 3ז]] [[ו-3ט]], וזכויות הנתונות לחבר הוועד הפועל לשם השתתפותו בישיבות הוועד הפועל, וכן חובות החלות לפי חוק זה על חבר הוועד הפועל ובכלל זה הוראות תקנון המכון ובהן הוראות לעניין הפסקת כהונה.
: (ג) המכון יפרסם את שמות חברי הוועד הפועל שמונו לפי סעיף קטן (א) ואת שם הנציג שמונה לפי סעיף קטן (ב), וכן את הרכב הוועד הפועל המכהן, בהודעה באתר האינטרנט של המכון.

@ 3ז. ממלא מקום חבר הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: מי שמינה חבר בוועד הפועל כאמור [[בסעיף 3ו]], רשאי למנות לו ממלא מקום.

@ 3ח. תוקף פעולות הוועד הפועל (תיקון: תשע&quot;ז)
: קיום הוועד הפועל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.

@ 3ט. תקופת כהונה של חבר הוועד הפועל וממלא מקומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: חבר הוועד הפועל וממלא מקומו, למעט הממונה, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

=== סימן ד': המנהל הכללי של המכון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3י. המנהל הכללי של המכון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל ימנה מנהל כללי למכון מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה - ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:
:: (1) יושב ראש המכון והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;
:: (2) עובד המשרד המכהן בוועד הפועל, שיבחר המנהל הכללי של המשרד;
:: (3) עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;
:: (4) שני חברים נוספים שיבחר הוועד הפועל מתוך חבריו שאינם נציגי הממשלה, ובלבד שלא ייבחרו שני חברים שהם נציגים של אותו גוף מהגופים המנויים [[בסעיף 3ו(א)(3), (4), (5) או (8)]], ולעניין זה, יראו את הגופים המנויים [[בפסקאות (3) ו-(4) של אותו סעיף]] כאותו גוף.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.
: (ג) לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
: (ד) על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות [[סעיף 37(ב) ו-(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], בשינויים המחויבים, והוא ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה [[בחוק האמור]].
: (ה) הוועד הפועל יקבע, באישור השר ושר האוצר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למכון.
: (ו) קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד ששלושה חברי ועדה לפחות מכהנים כדין.
: (ז) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ח) החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.

@ 3יא. תקופת כהונה של המנהל הכללי (תיקון: תשע&quot;ז)
: תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

@ 3יב. סמכויות המנהל הכללי ותפקידיו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) למנהל הכללי של המכון יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המכון שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה גיבוש תכניות העבודה של המכון שיובאו לאישור הוועד הפועל.

=== סימן ה': ועדות בתחום התקינה במכון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 3יג. ועדת התיאום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל יקים ועדת תיאום שתפקידה לתאם את עבודת התקינה במכון, וזה הרכבה:
:: (1) המנהל הכללי של המכון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) הממונה;
:: (3) יושבי ראש הוועדות המרכזיות;
:: (4) נציג שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
:: (5) אחד מנציגי ארגוני הצרכנים החברים בוועד הפועל המנויים [[בסעיף 3ו(6) ו-(7)]];
:: (6) נציג שימנה איגוד לשכות המסחר.
: (ב) על נציגים כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(6) יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי חוק זה החלות על חבר הוועד הפועל.

@ 3יד. ועדות מרכזיות (תיקון: תשע&quot;ז)
: במכון יפעלו ועדות לעניין קביעת התקינה בענף מסוים או בתחום מסוים ([[בסימן זה]] - ועדות מרכזיות).

@ 3טו. ועדות טכניות (תיקון: תשע&quot;ז)
: ועדה מרכזית תקים בתחום פעולתה ועדה טכנית אחת או יותר, שתפעל לעניין עיבוד תקנים וקביעתם בנושאים שקבעה לה הוועדה המרכזית ([[בסימן זה]] - ועדה טכנית).

@ 3טז. הרכב ועדות התקינה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) הרכבן של ועדות מרכזיות וועדות טכניות ([[בסימן זה]] - ועדות תקינה) יהיה כדלקמן:
:: (1) שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות הנוגעת לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;
:: (2) שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה שהם בעלי מומחיות רלוונטית לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה הוועדה הממנה כמשמעותה בסעיף קטן (ה);
:: (3) שני נציגי צרכנים שימנה הגוף המקים את ועדת התקינה, מתוך רשימות נציגים שהגישו לו ארגוני צרכנים; לעניין זה, &quot;ארגון צרכנים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:: (4) שני עובדים של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין;
:: (5) שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני, כהגדרתם [[בחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]] (בסעיף זה - עסק זעיר, קטן או בינוני);
:: (6) שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, קטן או בינוני.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מרכזית רשאית למנות לוועדה טכנית עד חמישה חברים נוסף על החברים האמורים בסעיף קטן (א), אם נוכחה כי הם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים לתחומי העיסוק של הוועדה הטכנית, ובכלל זה רשאית היא למנות נציגי ציבור, נציגי ארגונים שלא למטרות רווח, וכן נציגים של רשויות הפועלות לפי דין או חברות ממשלתיות, והכול בכפוף להוראות אלה:
:: (1) החליטה ועדה מרכזית למנות נציגי מעבדות, לא תמנה אלא נציגי מעבדות מאושרות כמשמעותן [[בסעיף 12(א)(1)]] שמספרם לא יעלה על שניים, ובלבד שאם מונו שני חברים, אחד מהם לפחות יהיה נציג של מעבדה מאושרת או נציג של מעבדה מוכרת כהגדרתה [[בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא]]; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 3כא]];
:: (2) החליטה ועדה מרכזית למנות חברים שאינם כאמור בפסקה (1), לא יעלה מספרם על שלושה, ובלבד -
::: (א) שלא ימונו נציגים של גופים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם ניתן למנות נציג אחד לכל היותר מגוף המנוי בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור;
::: (ב) שלא ימונה יותר מנציג אחד של גוף המייצג גורמים עסקיים במשק, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור.
: (ג) ועדה מרכזית רשאית להציע לגורם הממנה חברים בוועדה טכנית לפי סעיף קטן (א), בעלי כשירות מתאימה לשמש חברים כאמור.
: (ד) ועדת תקינה לא תכלול שני חברים שהם עובדים או בעלים באותו עסק.
: (ה) הוועד הפועל יקים ועדה קבועה שתפעל במכון ותפקידה למנות נציגים מתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, שיכהנו כחברים בוועדות התקינה (בסעיף זה - הוועדה הממנה); הוועדה הממנה תורכב מנציגי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, וכן מנציגי כל גוף מקצועי אחר שהוועד הפועל נוכח כי הוא מייצג חלק ניכר מהמהנדסים, האדריכלים או האקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בתחום מסוים; הוועדה הממנה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה ותקבע לעצמה את סדרי עבודתה.

@ 3יז. מומחים וועדות מומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: ועדה טכנית רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, באנשי מקצוע ובאנשים אחרים הבקיאים בתחום פעולתה ([[בסימן זה]] - מומחים), וכן להקים ועדות שיורכבו ממומחים כאמור ([[בסימן זה]] - ועדות מומחים).

@ 3יח. יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל ימנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה מרכזית, מבין חברי הוועדה המרכזית.
: (ב) ועדה מרכזית, באישור הוועד הפועל, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה טכנית שבתחום פעולתה, מבין חברי הוועדה הטכנית.
: (ג) ועדה טכנית, באישור הוועדה המרכזית שבתחום פעולתה היא נמצאת, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדת מומחים שהקימה, מבין חבריה.
: (ד) המניין החוקי בישיבה של הוועד הפועל שבה מתקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכלול נציג ממשלה אחד לפחות, והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות, ואולם אם לא הושג הרוב האמור בשתי הצבעות רצופות, ניתן לקבל החלטה כאמור ברוב רגיל בכפוף לאישור המנהל הכללי של המשרד.

@ 3יט. תנאי כשירות ליושב ראש ולסגן יושב ראש של ועדת תקינה (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) כשיר לשמש יושב ראש ועדת תקינה, חבר ועדת תקינה שהוא אחד מאלה:
:: (1) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, שמונה לפי [[סעיף 3טז(א)(1)]];
:: (2) בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה, שיש לו מומחיות בתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שבחרה הוועדה הממנה כאמור [[בסעיף 3טז(א)(2)]];
:: (3) עובד של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין.
: (ב) לא ימונה ליושב ראש ועדת תקינה -
:: (1) מי שמקבל, באופן ישיר או עקיף, תמורה או טובת הנאה מעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה, ובכלל זה מי שמקבל מימון מעסק כאמור בעבור מחקר;
:: (2) מי שהוא עובד או בעל שליטה -
::: (א) בעסק המצוי בשליטת עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה או בעסק השולט בעסק מרכזי כאמור;
::: (ב) בעסק, אשר מי ששולט בעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה שולט בו.
: (ג) לא ניתן למנות נציג העומד בתנאים כאמור בסעיף קטן (א) ליושב ראש ועדת תקינה, רשאי הוועד הפועל למנות חבר אחר של ועדת התקינה ליושב ראש בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 3יח(ד)]].
: (ד) כשיר לשמש סגן יושב ראש ועדת תקינה חבר ועדת תקינה, בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ובלבד שאם הוא נציג של גוף מהגופים המפורטים [[בסעיף 3טז(א)(5) או (6)]], יהיה מינויו טעון אישור או החלטה של הוועד הפועל, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 3יח(ד)]].
: (ה) בוועדת תקינה לא יכהנו יושב ראש וסגן יושב ראש, המייצגים את אותו גוף או שמונו על ידי אותו גורם ממנה.
: (ו)(1) בסעיף זה, &quot;עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה&quot; - עסק הפועל בתחום הנוגע לתחום הפעולה של ועדת התקינה, שמחזור המכירות שלו גבוה מ-300 מיליון שקלים חדשים בשנה או שהוא הוכרז כבעל מונופולין לפי [[סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]].
:: (2) הסכום הקבוע בפסקה (1) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ויום העדכון הראשון יהיה י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן לפי פסקה זו.

@ 3כ. ביטול מינוי של יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ביטול מינוי של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים, ייעשה באותה דרך שבה בוצע המינוי, ואולם מניין חוקי להחלטה של הוועד הפועל על ביטול מינוי יושב ראש או סגן יושב ראש ועדה מרכזית יכלול שני נציגי ממשלה לפחות וההחלטה תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוכח הוועד הפועל כי יושב ראש או סגן יושב ראש של ועדה טכנית או ועדת מומחים אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות לפי [[סעיף 3יט]], רשאי הוא, בפנייה מנומקת, לדרוש -
:: (1) מוועדה מרכזית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדה טכנית שהיא הקימה;
:: (2) מוועדה טכנית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדת מומחים שהיא הקימה.

@ 3כא. השתתפות עובדי המכון בעבודת ועדות התקינה וועדות המומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) עובדי המכון ירכזו את עבודת ועדות התקינה וועדות המומחים, ויסייעו לעבודתן המקצועית.
: (ב) עובדי המכון רשאים להשתתף כחברים בוועדות מומחים וכן בוועדות טכניות, כנציג מעבדות, בהתאם להוראות [[סעיף 3טז(ב)(1)]].
: (ג) נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדות התקינה וועדות מומחים, אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

@ 3כב. המניין החוקי בישיבות ועדות תקינה (תיקון: תשע&quot;ז)
: המניין החוקי בישיבות ועדת תקינה הדנות באישור או בתיקון תקנים או בהקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים, ובכלל זה מינוי חברים נוספים בוועדה טכנית בהתאם להוראות [[סעיף 3טז(ב)]], יכלול מחצית מחברי הוועדה המכהנים לפחות ונוסף יושב ראש הוועדה או סגנו; לא היה מניין חוקי בשתי ישיבות רצופות של אותה ועדה באותו נושא, רשאית הוועדה לקבל החלטה כאמור בישיבתה השלישית בכל מספר של נוכחים.

@ 3כג. פרסום פרוטוקולי ועדות התקינה ושמות חבריהן (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המכון יפרסם לעיון הציבור פרוטוקולים של ישיבות ועדות התקינה באתר האינטרנט של המכון, בתוך 28 ימי עסקים לאחר קיום ישיבת הוועדה; בפרוטוקולים כאמור יפורטו שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין.
: (ב) המכון יפרסם את שמות החברים בכל ועדת תקינה ומקום עבודתם הנוכחי, באתר האינטרנט של המכון בתוך 14 ימי עסקים מיום מינוים, בכפוף להוראות כל דין; בסעיף זה, &quot;מקום עבודה נוכחי&quot; - מקום עבודה שבו מועסק חבר הוועדה כעובד שכיר, ואם חבר הוועדה הוא בעל עסק או שעיקר עיסוקו הוא במתן שירות לעסק מסוים - העסק כאמור.
: (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בפרוטוקולים, ובכלל זה רשאי הוא לחייב את פרסום שמות המצביעים ואופן הצבעתם.

@ 3כד. פומביות דיוני ועדות התקינה וועדות המומחים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים (בסעיף זה - הוועדות) והמועד והמיקום שבו הן מתכנסות, יפורסמו באתר האינטרנט של המכון, שבעה ימי עסקים לפחות לפני מועד הדיון.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע -
:: (1) כללים לעניין השתתפות גורמים מהציבור בישיבות הוועדות וכן חריגים לאפשרות השתתפות כאמור;
:: (2) הוראות לעניין תיעוד מלא של דיוני הוועדות, ואופן פרסומם של הדיונים, והכול בכפוף להוראות כל דין.

@ 3כה. החרגה לעניין ועדות תקינה מסוימות (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הוועד הפועל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי בוועדת תקינה מסוימת או בדיון לגבי תקן מסוים בוועדת תקינה, לא יחולו הדרישות המנויות [[בסעיפים 3טז]], [[3יט]], [[3כ(א)]], [[3כב]], [[3כג]] [[ו-3כד]] (בסעיף זה - החרגה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הוועד הפועל השתכנע כי אין בהחרגה כדי לפגוע בהיבטי תחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לוועדה או לתקן האמורים;
:: (2) ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה מחברי הוועד הפועל לפחות;
:: (3) הגופים המנויים [[בסעיף 3טז(א)]] יהיו רשאים למנות נציג כחבר בדיוני הוועדה.
: (ב) קבע הוועד הפועל החרגה כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) רשאי הוא לקבוע את סדרי פעולתה של ועדת התקינה, לרבות דרישות חלופיות או נוספות לדרישות המנויות בסעיף קטן (א);
:: (2) יפרסם המכון הודעה על כך באתר האינטרנט של המכון.
: (ג) הוועד הפועל רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי במקרים מיוחדים, אם סבר כי ניתן למנוע פגיעה בתחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין, יחולו חלק מהדרישות המנויות [[בסעיפים 3טז]], [[3יט]], [[3כ(א)]], [[3כב]], [[3כג]] [[ו-3כד]], כפי שיחליט.
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), הוועד הפועל לא יקבל החלטה כאמור באותם סעיפים קטנים אם יושב ראש המכון, הממונה או עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל התנגד להחלטה, מטעמים שיירשמו, לאחר ששוכנע כי ההחלטה תפגע בהיבטי התחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין.

=== סימן ו': תקנון המכון (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 4. תקנון המכון (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ז)
: (א) הועד הפועל של המכון יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן - התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי להכניס בו שינויים ותיקונים.
:: ((פורסם [[תקנון מכון התקנים הישראלי, התשס&quot;ג-2002]].))
: (א1) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א).
: (ב) בתקנון (([ייקבעו])) הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:
:: (1) סמכויותיהם של מוסדות המכון;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (4א) הוראות לעניין הגבלות על כהונה בוועד הפועל, בוועדת התיאום, בוועדות התקינה או בוועדות מומחים כמשמעותם בחוק זה, מטעמים של נבצרות, ניגוד עניינים, הרשעה בעבירה או הגשת כתב אישום, נוכח מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, וכן תנאים לביטול כהונה כאמור, הפסקתה או השעייתה, בשל אחד מהטעמים האמורים;
:: (5) סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;
:: (6) דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;
:: (6א) הוראות בדבר פרסום נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים, וכן המועד והמיקום שבו הן מתכנסות;
:: (7) כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון שהשר הורה לקבעו בתקנון.
: (ג) התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
: (ד) לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו השר, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן (א).

=== סימן ז': הממונה על התקינה (תיקון: תשע&quot;ז) ===

@ 5. הממונה על התקינה (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר ימנה את הממונה על התקינה (בחוק זה - הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.

== פרק ג': עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 6. תקן (תיקון: תשל&quot;א)
: (א) המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן - תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.
: (ב) הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.

@ 7. כללים לעיבור תקנים (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור השר ופורסמו ברשומות; הכללים יכללו הסדרים לעיבוד תקנים, ובכלל זה הוראות לעניין השתתפותם של גורמים הנוטלים חלק בעיבוד תקן מסוים, בכפוף להוראות לפי חוק זה.
:: ((פורסמו [[כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ&quot;א-1991]].))
: (ב)(1) בקביעת תקן, יאמץ המכון, בכלל, תקינה בין־לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין-לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין-לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן - תקנים בין־לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
:: (2) כאשר קיימים תקנים בין־לאומיים שונים, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין־לאומי קיים.
:: (3) בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין־לאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע [[לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], [[=חוק התקשורת|לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק התקשורת), או [[לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]], בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם [[בסעיף 13 לחוק התקשורת]].
: (ד) השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.
: ((פורסמו [[כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ&quot;א-1991]].))

@ 7א. תקן זמני (תיקון: תשל&quot;א, תשע&quot;ז)
: (א) המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם [[לסעיף 7]] (להלן - תקן זמני), ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורסמו ברשומות.
: (ב) קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם [[לסעיף 7]].
: (ג) תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חדשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד כתקן לפי סעיף קטן (א).
: (ד) משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.
: (ה) זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.
: ((פורסמו [[כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים), תשל״א–1971]].))

@ 8. תקן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ט, תשנ&quot;ח, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן - תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין־לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין־לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:
:: (1) שמירה על בריאות הציבור;
:: (2) שמירה על בטיחות הציבור;
:: (5) הגנה על איכות הסביבה;
:: (4) הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
:: (5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
:: (6) מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן - חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתיצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
: (אא) תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע השר באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
: (ב) בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצוינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.
:: ((פורסמה [[הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים]] (י&quot;פ תשע״ז, 8488).))
: (ג) תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר יותר שהשר קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור [[בסעיף 9]], ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר של 60 ימים לפחות; לעניין זה, &quot;תקופת מעבר&quot; - תקופה שבה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.
: (ד) היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז השר אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק (בסעיף זה - השר הממונה); אולם משהסכים השר הממונה לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.
: (ה) הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של השר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.
: (ה1) על אכרזה של השר לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
:: (1) הממונה יפנה אל המנהל הכללי של המשרד שבראשו עומד השר הממונה או אל מנהל הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין, לקבלת עמדת השר הממונה; בתקנים המתבססים על תקן בין-לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ כאמור [[בסעיף 8א]], למעט במקרים של ביטול רשמיות;
:: (2) פנה הממונה כאמור בפסקה (1) ולא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום 60 ימים מיום פניית הממונה, יראו את השר הממונה כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) ראה השר הממונה כי הנושא מחייב בירור נוסף, יודיע לשר ולממונה כי נדרשת לו תקופה נוספת של 60 ימים לשם גיבוש עמדתו; הודיע השר הממונה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה עם תום 120 ימים;
:: (5) הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;
:: (6) כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאי להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור באותה פסקה.
: (ה2) הודיע השר הממונה על התנגדותו לעדכון התקן כאמור בסעיף קטן (ה1), ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז על עדכון התקן לפי סעיף זה, לא יכריז השר על עדכון התקן, והשר הממונה יפעל לפי אחד מאלה:
:: (1) יודיע לשר על כוונתו לפעול לקביעת הסדר שבתחום סמכותו במקום התקן האמור (בסעיף זה - הסדר חלופי) בתוך תקופה סבירה בנסיבות העניין שיודיע עליה, וכי לאחר קביעת ההסדר החלופי על ידו או על ידי מי שמוסמך לכך לפי דין, יהיה ניתן לבטל את רשמיות התקן האמור; קבע השר הממונה הסדר חלופי, יודיע על כך לשר והשר יכריז על ביטול רשמיות התקן לפי סעיף זה, בהתאם להודעת השר הממונה;
:: (2) יביא את המחלוקת להכרעת הממשלה, והשר הממונה והשר לא יעדכנו את התקן, לא יקבעו הסדר חלופי ולא יבטלו את רשמיות התקן עד להכרעת הממשלה;
:: (3) הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.
: (ה3)(1) על אף האמור בסעיף זה, לא יכריז השר על תקן המתבסס על תקן בין-לאומי כתקן רשמי לפי סעיף זה, אם הוא כולל שינוי מהתקן הבין-לאומי האמור, למעט שינוי לאומי מתחייב, אלא אם כן הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר (בסעיף זה - השרים) להכללת השינוי הלאומי בתקן הרשמי כאמור; השרים לא יתנגדו להכללת השינוי הלאומי כאמור אם נוכחו כי הוא דרוש להבטחת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 8(א)(1) עד (6)]].
:: (2) לצורך בחינת השינוי הלאומי הכלול בתקן האמור בפסקה (1), יובאו לפני השרים מסמכים אלה:
::: (א) המלצת ועדת האימוץ לפי [[סעיף 8א]];
::: (ב) רשימה של כלל השינויים הלאומיים בתקן האמור והנימוקים לנחיצותם;
::: (ג) עמדת השר הממונה בעניין ונימוקיה;
::: (ד) עמדתו של כל שר אחר הנוגע לעניין שביקש מהשר להביא את עמדתו לפני השרים;
::: (ה) כל חומר אחר הדרוש לעניין.
: (ה4) סבר הממונה כי מהותו של שינוי לאומי מסוים היא הקלה על עוסקים ביחס לדרישות התקן הבין-לאומי או ביחס לדרישות התקן הישראלי הרשמי הקיים, רשאי הוא, באישור המנהל הכללי של המשרד, להחליט כי יראו את השינוי האמור כשינוי לאומי מתחייב לעניין הוראות חוק זה.
: (ה5)(1) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - ח' באב התשע&quot;ו (12 באוגוסט 2016);
:::- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[20:491145|חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע&quot;ח-2018]];
:::- &quot;תקן רשמי קיים&quot; - תקן רשמי המתבסס על תקן בין-לאומי ופורסמה לגביו אכרזה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות תקן כאמור שהשתנה או הוחלף בידי המכון לאחר המועד הקובע כך שיאמץ תקן בין-לאומי.
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) [[ובסעיף 8א]], תקנים רשמיים קיימים ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין-לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]] ובחינתם תושלם לא יאוחר מיום י&quot;א באב התשע&quot;ט (12 באוגוסט 2019).
:: (3)(א) המכון יערוך ויגיש לממונה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]], לגבי כל תקן רשמי קיים, רשימה הכוללת את סוגי הסעיפים שבתקן, כמפורט להלן (בסעיף קטן זה - הרשימה):
:::: (1) סעיפים הכוללים שינויים לאומיים מתחייבים;
:::: (2) סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה - שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מהם שיש אי-התאמה בין הדרישות, לרבות ערכים, הקבועות בהם (בסעיף קטן זה - דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין-לאומי.
::: (ב) לצד כל סעיף ברשימה הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) או (2) יצוין הנימוק המקצועי להכללת השינוי בתקן, ולעניין סעיף הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) - גם הטעם לסיווג השינוי כשינוי לאומי מתחייב.
::: (ג) השתנה תקן רשמי קיים או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, תכלול הרשימה את סעיפי התקן המעודכן.
::: (ד)(1) המכון יערוך, בהקדם האפשרי לאחר הגשת הרשימה ובהתאם לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 7]], בדיקה של הסעיפים בתקנים רשמיים קיימים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין-לאומי, ויודיע לממונה על תוצאות הבדיקה לא יאוחר מתום 270 ימים מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]].
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1), הממונה רשאי, לבקשת המכון, לדחות את המועד להודעה על תוצאות הבדיקה כאמור באותה פסקת משנה ב-30 ימים נוספים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם השלמת הבדיקה לגבי תקנים מסוימים.
:: (4)(א) כלל תקן רשמי קיים שינוי לאומי שאינו מתחייב -
:::: (1) יכריז השר על ביטול הרשמיות של כל שינוי כאמור (בפסקה זו - ביטול רשמיות), אלא אם כן מתקיים לגביו האמור בפסקה (5)(א) או (ב);
:::: (2) רשאי השר, נוסף על סמכותו כאמור בפסקת משנה (1), אם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, להכריז על כל שינוי הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי (בסעיף קטן זה - עדכון רשמיות).
::: (ב) אכרזה על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות תהיה בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) הממונה יפרסם, לאחר קבלת הרשימה ולא יאוחר מתום 180 ימים מיום תחילתו של [[20:491145|תיקון מס' 13]], הודעה על כוונת השר להכריז על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות (בסעיף קטן זה - הודעת הממונה); הודיע המכון לממונה על השלמת הבדיקה כאמור בפסקה (3)(ד) לאחר פרסום הודעת הממונה, לא יידרש פרסום נוסף של ההודעה, גם אם השתנה התקן בעקבות הבדיקה;
:::: (2) בהודעתו יציין הממונה, לגבי סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים -
::::: (א) כי בחינת התאמתן של הדרישות שבסעיפים אלה לדרישות התקן הבין-לאומי תתבצע בידי המכון, וכי העברת הערות הציבור למכון בנושא זה תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 7]];
::::: (ב) כי אם יתברר, לאחר הבחינה כאמור בפסקת משנה (א), שעדיין קיימים סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, יכריז השר על ביטול רשמיותם או שלא יכריז על עדכון רשמיותם, אלא אם כן מתקיים לגביהם האמור בפסקה (5)(א) או (ב), וזאת בלי שתפורסם הודעה נוספת על הכוונה לעשות כן;
:::: (3) הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והממונה ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה ישלח הודעה לפי פסקה זו לגופים אלה, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:::: (4) כל אדם הנוגע בדבר, ובכלל זה נציגי הגופים כאמור בפסקת משנה (3), רשאי להגיש לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקת משנה (1);
:::: (5) על אף האמור בפסקת משנה (4), כל שר הנוגע בדבר, ובכלל זה השר הממונה, רשאי להעביר לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, בכתב, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה על פרסומה כאמור בפסקת משנה (3); ראה השר הממונה, במהלך התקופה האמורה, כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם גיבוש עמדתו, יודיע על כך לממונה, בכתב, ויעביר לו את עמדתו לא יאוחר מתום 120 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה כאמור;
:::: (6) לא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום התקופות שבהן עליו להגיש את עמדתו כאמור בפסקת משנה (5), יראו אותו כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה לפי פסקה זו.
:: (5) על אף האמור בפסקה (4) -
::: (א) מצא השר כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), רשאי הוא, במקרים חריגים ולאחר שקיבל את המלצת הממונה, שלא להכריז על ביטול רשמיות של שינוי לאומי שאינו מתחייב, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי - להכריז, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר כאמור בסעיף קטן (ה3)(1), על שינוי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי;
::: (ב) סבר השר הממונה כי נדרשת הכרזה על שינוי לאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי, יחולו הוראות אלה:
:::: (1) השר הממונה יגיש לשר בכתב, במהלך התקופה להגשת עמדה, את עמדתו בדבר הצורך להכריז על השינוי הלאומי כאמור כתקן רשמי, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, לרבות עמדה של שר אחר הנוגע לעניין, אם הועברה אליו;
:::: (2)(א) הסכים השר עם עמדתו של השר הממונה, יפנה השר לקבלת הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כרשמי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה3)(1) סיפה; הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר להכרזה כאמור, לא יכריז השר על ביטול הרשמיות של השינוי הלאומי האמור, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי - יכריז השר על שינוי לאומי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי לפי הוראות סעיף זה, בלא צורך בהליך נוסף;
::::: (ב) התנגד השר לעמדת השר הממונה, יביא השר את המחלוקת להכרעת הממשלה, ועד להכרעת הממשלה לא יעודכן התקן, לא ייקבע הסדר חלופי במקומו ולא תבוטל רשמיותו; הכריעה הממשלה במחלוקת, יפעל השר בהתאם להכרעתה להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי או לביטול הרשמיות של השינוי האמור, לפי העניין, בלא צורך בהליך נוסף.
:: (6) אכרזה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות לא יאוחר מתום 120 ימים לאחר תום התקופות להגשת עמדת השר הממונה כאמור בפסקה (4)(ב)(5), אלא אם כן נדרשה הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאמור בפסקה (5)(א) או (ב)(2)(א) או שהובאה מחלוקת להכרעת הממשלה כאמור בפסקה (5)(ב)(2)(ב); על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
:: (7) נבחנו לפי הוראות סעיף קטן זה סעיפים שונים בתקן רשמי קיים, רשאי השר להכריז, לפי הוראות סעיף קטן זה, על ביטול הרשמיות או עדכון הרשמיות של חלק מאותם סעיפים, גם אם לא הסתיימה הבחינה כאמור לגבי שאר הסעיפים של אותו תקן.
: (ו) (((בוטל).))

== פרק ד': אימוץ תקן בין-לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז) ==

@ 8א. שינוי בתקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) השתנה תקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:
:: (1) המכון באמצעות הממונה יביא את השינוי בתקן הבין־לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין־לאומי;
:: (2) השר יאשר את השינוי בתקן הבין־לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות [[סעיף 8]], אם מצא, על פי המלצת הממונה, כי השינוי שעובד על ידי המכון תואם את השינוי בתקן הבין-לאומי; כלל השינוי שעובד על ידי המכון שינוי לאומי, יביא הממונה את השינוי הלאומי לבחינת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות [[סעיף 8ב]] (בחוק זה - ועדת האימוץ);
:: (3) על בחינת השינוי הלאומי בידי ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
::: (א) ועדת האימוץ תבחן את השינוי הלאומי ותמליץ על אכרזתו כתקן רשמי, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אכרזתו כרשמי בהתאמות שעליהן תמליץ;
::: (ב) ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה על אכרזת שינוי לאומי כתקן רשמי אם מצאה כי אינו הכרחי, ובלבד שלא תימנע מהמלצה על אישור שינוי לאומי מתחייב, אלא מנימוקים מיוחדים בכתב;
::: (ב1) לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת האימוץ, בין השאר, להסתייע במומחים;
::: (ב2) ועדת האימוץ רשאית, לעניין תקן מסוים, לדון בשינוי לאומי מתחייב, אם ביקש זאת אחד מחבריה ופירט נימוקים מיוחדים לכך בבקשתו; הנימוקים האמורים יירשמו בפרוטוקול הוועדה;
::: (ב3) סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה להכריז על השינוי הלאומי כתקן רשמי, תעביר את עמדתה המנומקת לממונה; הממונה יבקש מהוועדה המרכזית שבתחום פעולתה מצוי התקן, לבחון מחדש אם יש הצדקה בשינוי הלאומי נוכח עמדת ועדת האימוץ; סברה הוועדה המרכזית כי -
:::: (1) אין הצדקה לשינוי הלאומי, תפעל לעיבוד התקן בהתאם לכללים לפי [[סעיף 7]], בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הפנייה אליה, לצורך הגשת התקן המעובד לשר;
:::: (2) יש הצדקה לשינוי הלאומי, תעביר לשר ולממונה את עמדתה המנומקת בתוך 30 ימים מיום פניית הממונה אליה, ועמדתה תועבר, באמצעות הממונה, לשרים כאמור [[בסעיף 8(ה3)]];
::: (ג) ועדת האימוץ תמסור את המלצתה לשר בתוך שלושה חודשים מיום פנייתו ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את פירוט שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין;
:: (4) (((בוטלה);))
:: (5) (((בוטלה).))
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אכרזה לראשונה על תקן המבוסס על תקן בין-לאומי, הכולל שינוי לאומי, כתקן רשמי.

@ 8ב. ועדת האימוץ (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין־לאומיים לפי [[סעיף 8א]].
: (ב) ועדת האימוץ תהיה בת ארבעה חברים ושני משקיפים, כמפורט להלן:
:: (1) הממונה;
:: (2) נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;
:: (2) נציג שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהוא בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה;
:: (3) נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם [[בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו [[בחוק האמור]], מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;
:: (3א) עובד משרד האוצר שמונה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (4) נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;
:: (5) נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף.
: (ב1) נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדת האימוץ, אך לא תהיה לו זכות הצבעה; על נציג המכון יחולו ההוראות החלות על חבר ועדת האימוץ, בשינויים המחויבים.
: (ג) לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - (((נמחקה).))
: (ד) הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה, את נציג המכון ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
: (ה) חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (5) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.

@ 8ג. סדרי הדיון (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
: (ג) לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

@ 8ד. ישיבות ועדת האימוץ (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-4)
: ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה למנות מומחים, לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה -
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק המחשבים);
:- &quot;מידע&quot; - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק הגנת הפרטיות).

@ 8ה. ניגוד עניינים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
: (ב) התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
: (ד) בסעיף זה, &quot;עניין אישי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 8ב(ג)(3)]].

@ 8ו. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;
:: (3) התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי [[סעיף 8ב(ג)(2)]];
:: (4) הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.
: (ב) הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

@ 8ז. העברה מכהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:
: (1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
: (2) הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.

@ 8ח. תוקף פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.

@ 8ט. החלת דינים (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (4) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 8י. גמול או החזר הוצאות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.
: (ב) חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
: (ג) חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
: (ה) בסעיף זה, &quot;עובד המדינה&quot; ו&quot;עובד גוף מתוקצב&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].

@ 9. חובת שמירה על תקן רשמי (תיקון: תשל&quot;ט, תשס&quot;ה, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א)(1) לא ייצר אדם מצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן מתקיימת במצרך או בתהליך העבודה אחת מאלה (בסעיף זה - דרישות תקינה):
::: (א) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות התקן הרשמי או שהוא עומד בהוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן שחל לגבי אותו מצרך או תהליך עבודה כתקן רשמי;
::: (ב) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות תקן בין-לאומי על עדכוניו ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן רשמי, למעט תקן רשמי המפורט [[בתוספת השלישית]], ובלבד שהמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי ואם הוא מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
::: (ג) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות אסדרה זרה בעניין המצרך או תהליך העבודה, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך או תהליך העבודה מנוי [[בתוספת הרביעית]] והמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, ואם הוא מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל; לעניין זה, &quot;אסדרה זרה&quot; - לרבות תקן בין-לאומי על עדכוניו;
::: (ד) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי - הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
::: ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], רכב מנועי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
:: (2)(א) הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם לשם התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש לפי דין בעל מקצוע, והמצרך מיובא לשימוש אישי או משפחתי, בהתאם להוראות לעניין ייבוא אישי הקבועות לפי [[סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא]].
::: (ב) השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).
:: (3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]], רכב מנועי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי [[הפקודה האמורה]], ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.
:: (4) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו -
::: (א) מצרכים או סוגי מצרכים המיובאים לשימוש אישי או משפחתי שהוראות פסקה (2) יחולו עליהם, אף אם לשם התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם לא נדרש לפי דין בעל מקצוע;
::: (ב) מצרכים או סוגי מצרכים שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליהם.
:: (5)(א) הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי-פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות אותו סעיף קטן.
::: (ב) השר רשאי, בצו, להסיר תקנים [[מהתוספת השלישית]], ורשאי הוא, בכפוף להוראות [[סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא]], להוסיף, בצו, תקנים [[לתוספת השלישית]].
::: (ג) השר רשאי, בצו, לקבוע [[בתוספת הרביעית]] תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין-לאומי, אם יש אסדרה זרה, לרבות תקן בין-לאומי, בעניין שמוסדר באותו תקן ומתקיימים לגביה כל אלה:
:::: (1) האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;
:::: (2) לממונה על התקינה יש יכולת לבדוק את עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה.
::: (ד) השר רשאי לקבוע בצו כאמור בפסקת משנה (ג) חובה להציג מסמכים לפי [[סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא]] או מסמכים נוספים, כפי שיקבע, לשם הוכחת התאמתו של מצרך לדרישות האסדרה הזרה כאמור באותה פסקת משנה.
:: (6) הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה:
::: (א) הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם [[בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ב) הוא מיועד ליצוא;
::: (ג) המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהיר על כך, ומסר את ההצהרה לממונה אם דרש זאת.
:: (7) הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא מצרך, לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור שהוא אחד מאלה:
::: (א) דוגמאות;
::: (ב) מצרך המיועד לשימוש בהליכי הייצור;
::: (ג) מצרך המיועד לשימוש עצמי;
::: (ד) חלקי חילוף לתעשייה.
: (א1) נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.
: (א2)(1) עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:
::: (א) נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר או תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה לא מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך או שקיימת הסתברות גבוהה לאי-עמידתו של המצרך בדרישות התקינה כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק כאמור בסעיף קטן 9(א)(1);
::: (ב) נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.
:: (2) נודע לעוסק האמור בפסקה (1), ינקוט, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות החזרתו לעוסק, אם נדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
: (א3)(1) בעת העברה בין עוסקים של מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, יעביר כל אחד מהעוסקים לעוסקים האחרים את פרטיו, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון עסק שלו, וכן פרטים המאפשרים את זיהוי המצרך; העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים וכן את תעודת המשלוח של המצרך.
:: (2) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן, בשים לב לסוגי העוסקים או לסוגי המצרכים שעליהם יחולו:
::: (א) פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;
::: (ב) הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המצרך המועבר או המתקבל על ידם;
::: (ג) הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, אם שוכנע השר כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע השר הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה.
:: (3) מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה (בסעיף קטן זה - מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגטלית, אלא אם כן קבע הממונה אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי המצרכים ולסוגי המידע.
:: (4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]].
:: (5) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;העברת מצרך&quot; - למעט -
:::: (1) העברה לעוסק שהוא מוביל בלבד, למטרת הובלתו בין עוסקים;
:::: (2) העברת דוגמאות של מצרך לצורכי מחקר, לימוד או פיתוח, שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
:::: (3) העברת מצרך אל גורם מחוץ לישראל או העברת מצרך שכולה מתרחשת מחוץ לישראל;
:::- &quot;עקיבות&quot; - היכולת לעקוב אחר מצרך ולאתר אותו בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה, לרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים לגבי המצרך, מגורמים בישראל ומחוץ לישראל.
: (א4) הוראות סעיפים קטנים (א2) ו-(א3) וכן הוראות [[סעיף 10]] יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד).
: (ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר: המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.
:: ((פורסם [[צו התקנים (חובת תו תקן), התשמ״ב–1981]].))
: (ג) תחילתו של צו לפי סעיף קטן (ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.

@ 9א. (תיקון: תשי&quot;ח, תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

== פרק ד'1: אימוץ אסדרה אירופית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==

@ 9א1. הוראות לעניין האסדרה האירופית המאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) אימוץ אסדרה אירופית לפי [[פרק זה]] הוא רק לעניין עוסק שבחר לפעול על פי הוראות [[סעיף 9(א)(1)(ד)]] (בחוק זה - המסלול האירופי).
: (ב) הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה, לרבות הפניות באסדרה האירופית המאומצת להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה.
: (ג) כללה אסדרה אירופית מאומצת הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, ובכלל זה דירקטיבות, תקנות ונספחיהן או הגדרות הקבועות בהן, יחולו הוראות מחייבות אלה בישראל, אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת החמישית]]; עד תום שנה מיום שהוחלה ההוראה המחייבת בישראל, יביא השר לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת צו להוספתה של הוראה מחייבת כאמור [[לתוספת החמישית]] בהתאם להוראות [[סעיף 9א2]]; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
:: ((התקופה הוארכה בשנה (ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 686).))
: (ד) הממונה על התקינה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את האסדרה האירופית המאומצת.

@ 9א2. תיקון [[התוספת החמישית]] והודעה על עדכון נספח (Annex) (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף [[לתוספת החמישית]] הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, להחיל כלשונם עדכונים של הוראה המנויה [[בתוספת האמורה]] בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון, לבטל תנאי הקבוע [[בתוספת האמורה]] או להקל בדרישות הקבועות בתנאי כאמור, והכול בשים לב, בין השאר, לשיקולים הנוגעים ליכולת לאכוף את ההוראה המחייבת כאמור, ובהתחשב בסתירה אפשרית בין ההוראה האירופית המחייבת שמבקשים לאמץ לחיקוק אחר, בהתאם לעמדת השר הממונה כהגדרתו [[בסעיף 8(ד)]] ([[בפרק זה]] - שר ממונה);
:: (2) לדחות את מועד התחילה הקבוע [[בתוספת החמישית]] לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, לתקופות של שלושה חודשים כל אחת שלא יעלו במצטבר על שנה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה;
:: (3) לדחות את מועד התחילה הקבוע [[בתוספת החמישית]] לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, מטעם אחר מהטעם המנוי בפסקה (2) או לאחר תום התקופה המרבית המנויה באותה פסקה;
:: (4) להסיר הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי [[מהתוספת החמישית]], כולה או חלקה, או להסיר עדכון שלה, לפי העניין;
:: (5) לא להחיל או להחיל בשינויים עדכון של הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, ובכלל זה עדכון בשינויים של נספח (Annex) של הוראה כאמור, בהקדם האפשרי ממועד העדכון;
:: (6) לקבוע תנאי נוסף [[בתוספת החמישית]] או לשנות בה תנאי, למעט שינוי שהוא הקלה כאמור בפסקה (1).
: (ב) צו לפי סעיף קטן (א)(3) עד (6) טעון המלצה של ועדת החריגים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא]].
: (ג) צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת:
:: (1) הוספת הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי [[לתוספת החמישית]] או הקלה בדרישות הקבועות בתנאי המנוי [[בתוספת האמורה]];
:: (2) דחיית מועדי התחילה הקבועים [[בתוספת החמישית]];
:: (3) הסרת הוראה מחייבת [[מהתוספת החמישית]];
:: (4) שינוי התנאים הקבועים [[בתוספת החמישית]], ובכלל זה התנאים הקבועים [[בחלק ג' לתוספת האמורה]].
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) -
:: (1) תוקן חיקוק המנוי [[בחלק ג' לתוספת החמישית]] מאחר שאין עוד הצדקה להכללתו, יתקן השר בצו את החלק האמור בהתאם לכך; צו לפי פסקה זו אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) עד תום שנתיים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]], השר יפנה לוועדת החריגים כדי לקבל את המלצתה לעניין התנאים המנויים [[תוספת 5 חלק ג|בפרטים (5) עד (9) לחלק ג' בתוספת החמישית]]; פנה השר כאמור, יעביר השר הממונה הנוגע בדבר את נימוקיו לעניין הצורך בהחרגה, אם ישנם; המליצה ועדת החריגים על תיקונים לעניין זה, יתקן השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הפרטים האמורים בהתאם להמלצתה.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), הממונה רשאי, בהודעה שתפורסם ברשומות, להחיל עדכון של נספח (Annex) הכלול באסדרה האירופית המאומצת, כלשונו, ולקבוע את מועד תחילתו.
: (ו) הוראות [[סעיף 8]] לא יחולו לעניין סעיף זה.

@ 9א3. פנייה לוועדת החריגים (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) סבר שר ממונה כי נדרש לעשות כאמור [[בסעיף 9א2(א)(4) עד (6)]], בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, או בשל סתירה בין האסדרה האירופית המאומצת לחיקוק שהוא השר הממונה על ביצועו, רשאי הוא לפנות לוועדת החריגים בהתאם להוראות [[סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא]], בבקשה כי תעביר לשר את המלצתה בעניין.
: (ב)(1) גוף מהגופים המנויים להלן רשאי לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה לשר בעניינים המנויים בסעיף קטן (א): איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, רשות ההסתדרות לצרכנות, או גוף אחר שנקבע לפי [[סעיף 27]], אם נקבע.
:: (2) פנה גוף המנוי בפסקה (1) לוועדת החריגים, יודיע על כך לשר ולשר הממונה הנוגע בדבר.
:: (3) השר הממונה הנוגע בדבר יעביר לוועדת החריגים את עמדתו בעניין הפנייה כאמור בפסקה (1); תמך השר הממונה בפנייה לוועדת החריגים, יראו לעניין הוראות [[סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא]] את הפנייה כפנייה מטעמו, ומניין הימים לפי [[סעיף 2יח1(ה) לפקודת היבוא והיצוא]] יחל במועד קבלת הודעת השר הממונה על תמיכה בפנייה האמורה; לא תמך השר הממונה בפנייה, וועדת החריגים המליצה בהתאם לבקשת הגוף הפונה, רשאי השר הממונה לפנות לממשלה לקבלת עמדתה, בהתאם להוראות [[((סעיף)) 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא]], שיחולו לעניין זה בשינויים המחויבים.
:: (4) בלי לגרוע מהוראות פסקה (3), ועדת החריגים תעביר את המלצתה גם לשר, ואם השר הממונה לא הביע את עמדתו לגבי הפנייה, רשאי השר לפנות לממשלה לקבלת עמדתה בהתאם להוראות [[סעיף 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא]], שיחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

@ 9א4. [[תוספת שישית]] - הפרות לעניין אסדרה אירופית מאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע [[בתוספת השישית]] הפרות לעניין התאמת מצרך לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לפי [[סעיף 9(א)(1)(ד)]], שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בהתאם להוראות [[פרק ט']].

@ 9א5. פעולה בהתאם לשינוי בהוראה מחייבת הכלולה באסדרה האירופית המאומצת, טרם החלתו בישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: לא יראו עוסק שבחר לפעול על פי המסלול האירופי בלבד, כמי שהפר את דרישות התקינה רק משום שפעל לפי שינוי שנכנס לתוקף בהוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי הכלולה [[בתוספת החמישית]], לפני תחילתו של צו לפי [[סעיף 9א2]] או עדכון נספח לפי [[אותו סעיף]] בעניין החלת השינוי האמור בישראל, לפי העניין.

@ 9א6. התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) כדי לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות בחיקוק לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (בסעיף זה - המועד הקובע), יחולו הוראות אלה:
:: (1) כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו, שקבועות בהם הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, ויש בהן הפניה המחייבת שהמצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שהם חלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי;
:: (2) המכון יעביר לשר, לפי בקשתו, רשימה של כלל החיקוקים כאמור בפסקה (1).
: (ב) בתוך חודש מהמועד הקובע, השר -
:: (1) יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, לעיון הציבור, רשימה של כלל החיקוקים שבהם קבועות הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, שיש בהן הפניה המחייבת כי המצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי, בהתבסס בין היתר על הרשימות שקיבל לפי סעיף קטן (א); לא ציין משרד ממשרדי הממשלה חיקוק מסוים ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) או לא העביר כלל רשימה כאמור, רשאי השר לכלול את אותו חיקוק ברשימה;
:: (2) יפנה בכתב לכל אחד מהשרים הממונים שהחיקוקים כאמור בפסקה (1) נמצאים בתחומי הפעילות שבאחריותם, בבקשה שיבחנו אם יש סתירה בין החיקוק ובין דרישות האסדרה האירופית המאומצת.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנתיים שמיום פרסומו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]], רשאי השר להוסיף לרשימה שפרסם לפי סעיף קטן (ב) חיקוקים נוספים גם לאחר המועד האמור ברישה של אותו סעיף קטן; הוסיף השר לרשימה חיקוק בתקופה האמורה, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) נמצאה סתירה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יודיע על כך השר הממונה לשר, והשר הממונה יפעל לתיקון החקיקה כמפורט להלן בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה של השר לשר הממונה כאמור באותו סעיף קטן, ורשאי ראש הממשלה, לבקשת השר הממונה, להאריך את התקופה בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים:
:: (1) לעניין חוק הכלול ברשימה לפי סעיף קטן (ב) - יגיש לאישור הממשלה טיוטת חוק שלפיה יהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ד)]];
:: (2) לעניין חקיקת משנה הכלולה ברשימה לפי סעיף קטן (ב) - יפעל לתיקון חקיקת המשנה כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(ד)]]; לעניין חקיקת משנה אשר טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת - יביא השר הממונה את התיקון כאמור לאישור הוועדה הנוגעת בדבר.
: (ה) התנגד שר ממונה לשינוי החיקוק שבסמכותו בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה או בשל כך שמתקיימים במדינת ישראל תנאים ייחודיים המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יפנה לוועדת החריגים, בתוך 45 ימים מיום קבלת בקשת השר לפי סעיף קטן (ב)(2), בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין השינוי הנדרש, ועל הפנייה יחולו הוראות [[סעיף 2יח1(א) עד (ד) לפקודת היבוא והיצוא]]; פנה השר הממונה לוועדת החריגים כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה ועדת החריגים החלטה בפנייתו.
: (ו) המליצה ועדת החריגים, לאחר שבחנה את פניית השר הממונה לפי סעיף קטן (ה), שלא לקבל את עמדתו, יפעל השר הממונה לתיקון החקיקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ורשאי הוא לפנות לממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 2יח1(ח) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא]]; פנה השר הממונה לממשלה כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה הממשלה החלטה בפנייתו.
: (ז) החליטה הממשלה לקבל את המלצת ועדת החריגים ולדחות את עמדת השר הממונה, או שהחליט השר הממונה שלא לפנות לממשלה עד תום התקופה המנויה [[בסעיף 2יח1(ח) לפקודת היבוא והיצוא]], יפעל השר הממונה לתיקון החיקוק כאמור בסעיף קטן (ד)(1) או (2), כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך הנוגע בדבר, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש, לפי העניין, אם המצרך עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, עד תום 120 ימים מאחד מאלה, לפי המאוחר:
:: (1) מועד החלטת ועדת החריגים כאמור בסעיף קטן (ה) או בסעיף קטן (ו) אם השר הממונה החליט שלא לפנות לממשלה;
:: (2) מועד החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן זה;
:: (3) תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ח)(1) לא פנה השר הממונה לוועדת החריגים לפי הוראות סעיף קטן (ה) או לא פעל לפי הוראות סעיף קטן (ז) בנוגע לחיקוק שהוא חקיקת משנה הכלול ברשימה שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויש בו הפניה להוראות תקן רשמי או הוראה, המגבילה את האפשרות לייצר מצרך שחל עליו תקן רשמי, לייבא אותו, למכור אותו או להשתמש בו אם המצרך עומד בדרישות אסדרה אירופית מאומצת, יוסיף השר, בצו, בכפוף להוראות פסקה (2), [[לתוספת השביעית]] את אותה חקיקת משנה, ובלבד שהביא בחשבון את סוגיית קיומן של סמכויות פיקוח ואכיפה, בחיקוק או בחוקים אחרים, לשם אכיפת הוראותיו של אותו חיקוק.
:: (2) צו לפי פסקה (1) טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר בחקיקת המשנה האמורה הוא בתחום ענייניה.
: (ט)(1) נוספה חקיקת משנה [[לתוספת השביעית]], רשאי אדם, על אף האמור באותה חקיקת משנה, לפעול לעניין ייצור מצרך, יבואו, מכירתו או שימוש בו, גם בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, החלה על אותו מצרך.
:: (2) על אף האמור בכל דין, לא תוטל אחריות פלילית על מי שבחר במסלול האירופי לעניין ייצור מצרך, יבוא המצרך, מכירתו או שימוש בו, בשל הפרת הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, שחלה על המצרך מכוח [[התוספת השביעית]] במקביל לחקיקת המשנה המנויה [[בתוספת האמורה]].
: (י) על אף האמור בסעיף זה, לעניין חובות וסמכויות של שר ממונה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לעניין סמכות לחוקק חקיקת משנה לגבי מצרך כאמור בסעיף זה המוקנית לפי חוק לרשות ממשלתית שאינה שר משרי הממשלה, יהיו החובות והסמכויות המוטלות בסעיף זה על שר ממונה, מוקנות לראש הרשות הממשלתית, למעט לעניין פנייה לממשלה; ראש רשות ממשלתית שהפעיל סמכויות לפי סעיף זה יודיע על כך לשר הממונה על אותה רשות;
:: (2) לעניין מפרטים אחידים כמשמעותם לפי [[סעיף 7ג1 בחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], יראו כל אחד מהשרים נותני האישור כאמור [[בסעיף 6(ג) לאותו חוק]], כשר הממונה לעניין סעיף זה, לפי העניין.
: (יא) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
:: (1) מזון כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
:: (2) תמרוק כהגדרתו [[בסעיף 55א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
:: (3) כל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
: (יב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישום ורישוי לפי כל דין.

== פרק ה': ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 10. הבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשי&quot;ח, תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4)
: (א) הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה; (((הוראת שעה בתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):)) ואולם, ביקורת וקיום פיקוח כאמור לעניין עמידת מצרך בהוראות [[סעיף 9(א)(1)(ד)]], ייעשו בדרך של בדיקת התאמתו לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ה]], בהתייחס לסעיפים הכלולים בתקנים הרשמיים בלבד, בכפוף לתנאים המפורטים [[בתוספת החמישית]].
: (א1) הממונה רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ב) בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאים הממונה ומפקח -
:: (1) להיכנס, בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי, או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;
:: (2) להורות כי דוגמה שבחר. ולא ניטלה לבדיקה. תישמר במקום הימצאה. בדרך שקבע. לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;
:: (3) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (4) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; הממונה ומפקח יהיו רשאים לדרוש גם מידע או מסמך אף אם לא הודיע להם עוסק לפי הוראת [[סעיף 9(א2)(1)(א)]], ובלבד שנוכחו כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה -
:::- &quot;מסמך&quot; - לרבות תעודות או פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:::- &quot;מידע&quot; - לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת [[סעיף 9(א2)(3)]], ולמעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]].
: (ב1) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח -
:: (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים;
:: (2) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]] (בסעיף זה - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
:: (3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]], ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים.
: (ב2) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף קטן (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;
:: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב) ו־(ב1), כפי שקבע הממונה באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
:: (4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
:: (5) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר [[בסעיף 12]], שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור [[בסעיף 11]]; בסעיף קטן זה((,)) &quot;המבצע עבודה&quot; לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו.

@ 10א. הודעה בדבר מסוכנות מצרך (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
: (1) להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור; ההודעה תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק להודיע או לפרסם כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
: (2) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב להודיע או לפרסם, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או שסבר כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא -
:: (א) להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
:: (ב) לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; על הטלת הוצאות פרסום כאמור יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

@ 10ב. הודעה על הפסקת פעולות עוסק והשמדה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א) הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק שממנו קיבל את המצרך, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
: (א1) סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות לעוסק, בהודעה בכתב ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו, להורות לו להפסיק את מכירתו או הצגתו למכירה של מצרך מאותו סוג שממנו ניטלה דוגמה לבדיקה או שנבחרה לצורך בדיקתה, לפי [[סעיף 10(ב)(1) או (2)]], לפי העניין, עד לקבלת תוצאות בדיקה של הדוגמה מהמצרך שניטלה לבדיקה; ואולם עד לקבלת החלטת הממונה בדבר מתן הוראה לפי סעיף קטן זה, רשאי מפקח להורות כי לא ייעשה כל שימוש במצרך כאמור, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים או עד לקבלת תוצאות הבדיקה, לפי המוקדם מביניהם.
: (א2) סבר הממונה כי קיים חשש שלפיו מצרך אינו מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות, בהודעה בכתב, לעוסק שבחר לפעול לפי המסלול האירופי, להפסיק את מכירתו של המצרך או את הצגתו לצורך מכירתו, וכן להורות על הפסקת השימוש בו, עוד בטרם ניטלה דגימה, עד לקבלת תוצאת הבדיקה, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
: (ב) סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו ואין במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד את המצרך, והכול באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
: (ג) סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא ליתן לעוסק, בצו, הוראה לפי (א), (א1), (א2) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

@ 10ג. שיקול דעת הממונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: במתן הוראות הממונה לפי [[סעיפים 10א]] [[ו־10ב]] יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה להיקף ולמידת הפגיעה בשלומו, בבטיחותו או בבריאותו של אדם או באיכות הסביבה ולהיקף הפרסום הנדרש.

@ 10ד. אופן הביצוע של פיקוח או ביקורת לעניין בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקינה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: הפיקוח והביקורת לפי [[פרק זה]] יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקן הרשמי החל עליו בהתאם [[לסעיף 9(א)(1)(א)]], אלא אם כן ביקש עוסק כי הפיקוח והביקורת יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת המצרך בדרישות התקינה הקבועות [[בסעיף 9(א)(1)(ב), (ג) או (ד)]], כפי שביקש.

@ 10ה. אופן הביצוע של בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: (א) בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת תיעשה בדרך של בדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי המתואם כהגדרתו [[בסעיף 12(א)(1)]], המשויך לאסדרה האירופית המאומצת, ואם אין תקן אירופי כאמור - תיעשה הבדיקה בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה.
: (ב) מצא הממונה כי המצרך אינו עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, רשאי העוסק להוכיח את העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה, לרבות בדרך של הצגת הצהרת היצרן ותיק מסמכים טכניים שערך היצרן ומעידים על התאמת המצרך לדרישות האסדרה, ובלבד שניתן אישור מאת אחד מהגופים האלה:
:: (1) גוף הערכת התאמה שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות לאותה האסדרה - (Notified Body - NB);
:: (2) מעבדה מאושרת שקיבלה את אישור הממונה לבדיקת האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, בהתאם להוראות [[סעיף 12(א)]].
: (ג) בסעיף זה -
:: {{דוכיווני שווה | :- &quot;הצהרת היצרן&quot; - הצהרה בדבר התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו | (DOC - Declaration of Conformity or Declaration of Compliance); }}
::- &quot;תיק מסמכים טכניים&quot; (Technical File) - אוסף מסמכים שמכין היצרן בהתאם לדרישות האסדרה האירופית החלה על המצרך לצורך הערכת ההתאמה לדרישות האסדרה כאמור, שנערכו בהתאם לאותה אסדרה.

== פרק ו': תו תקן ותו תעודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד-3) ==

@ 11. תו תקן (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר יקבע, בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה שקבע השר כאמור ייקרא &quot;תו תקן&quot;.
:: ((פורסם [[צו התקנים (קביעת תוי-תקן), התשנ&quot;ב-1992]].))
: (ב) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן.
: (ב1) במכון תפעל מינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו-תקן (בסעיף זה - המינהלת), וזה הרכבה:
:: (1) הממונה, שיהיה היושב ראש;
:: (2) המנהל הכללי של המכון או עובד המכון שהוא הסמיכו בכתב;
:: (3) אחד עשר חברים שימנה הוועד הפועל לתקופה של חמש שנים; הוועד הפועל יהיה רשאי לאשר את הארכת המינוי לתקופה של חמש שנים נוספות.
: (ג) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב) או לפי צו על פי [[סעיף 9(ב)]].
: (ד) השר יקבע את דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו, וכן הוראות לעניין ועדות מקצועיות וועדות היתרים שהמינהלת רשאית להקים, כהונתם של חברי המינהלת והוועדות כאמור, ובכלל זה תנאים למינוים ועילות להפסקת כהונתם.
:: ((פורסמו [[תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה), התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 11א. הסכמים עם מוסדות חוץ (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: המכון רשאי, באישור השר להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.

@ 11ב. סימון בתו התעדה (תיקון: תשפ&quot;ד-3)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 11]] -
: (1) מעבדה מאושרת שהוסמכה בידי גוף החבר בארגון ILAC כגוף התעדה, רשאית, בתחום שלגביו ניתן לה האישור, להתיר לסמן מצרך בסימן שלפיו המעבדה אישרה את התאמתו לתקן או לתקן רשמי ומערך הייצור של המצרך מפוקח על ידה; לכל סימן שקבעה כאמור ייקרא &quot;תו התעדה&quot;; הסימן האמור יפורסם באתר האינטרנט של המעבדה; לעניין זה, &quot;מעבדה מאושרת&quot; ו&quot;ארגון ILAC&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 12(א)]];
: (2) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכול לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת מעבדה מאושרת כאמור בפסקה (1), לסמן את המצרך בתו התעדה; המעבדה רשאית בכל עת לבטל היתר כזה, בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן;
: (3) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו התעדה אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בפסקה (2).

== פרק ז': תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 12. תעודת בדיקה או אישור בדבר התאמה לדרישות התקינה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א)(1) המכון, וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם, לפי העניין, ולתת תעודת בדיקה על כך, וכן רשאים הם לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה אירופית מאומצת, או לאסדרה זרה שמנויה [[בתוספת הרביעית]], ולתת אישור התאמה לאסדרות אלו (בחוק זה - אישור התאמה); הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור התאמה; בסעיף זה, &quot;תקן אירופי מתואם&quot; - תקן של האיחוד האירופי, שבהתאם לקביעת האסדרה האירופית המאומצת חזקה כי עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באותה אסדרה, מהווה עמידה באסדרה האמורה (Harmonized Standards).
:: (2) הממונה ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה מאושרת (בסעיף זה - אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה בתחום מתן האישור לפי הוראות [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]] או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, &quot;ארגון ILAC&quot; - הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח - (International Laboratory Accreditation Cooperation).
:: (2א) על אף האמור בפסקה (2), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, &quot;מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי&quot; - מעבדה אשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם.
:: (3) נוסף על האמור בפסקה (2), הממונה לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) מתקיימים יחסי תלות או חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, &quot;יחסי תלות&quot; - לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;
::: (ב) המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; הוראות לפי פסקת משנה זו לא יחולו על מעבדה שכל עיסוקה בביצוע בדיקות התאמה לתקן שעניינו הגנת הצרכן בלבד;
::: (ג) המעבדה אינה ערוכה למלא את חובותיה כמפורט בסעיף קטן (א2);
::: (ד) קיים חשש כי מתן אישור למעבדה לגבי התחום המבוקש, עלול לסכן את שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או את איכות הסביבה.
:: (3א) הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שנתיים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת; ואולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
:: (4) (((נמחקה).))
: (א1)(1) הממונה רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) המעבדה איננה ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;
::: (ב) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
::: (ג) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;
::: (ד) המעבדה הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן הממונה;
::: (ה) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;
::: (ו) ניתן לגבי המעבדה צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הממונה להתלות אישור לאלתר, בהחלטה מנומקת בכתב, אם הוא סבור שקיים חשש מיידי לפגיעה בשלומו, בבריאותו או בבטיחותו של אדם או באיכות הסביבה, או שעלול להתקיים חשש כאמור, ובלבד שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה בהקדם האפשרי לאחר ההתליה ולא יאוחר מ-14 ימי עסקים ממועד ההתליה.
: (א2)(1) מעבדה מאושרת תפעל בתחום שלגביו ניתן לה האישור, בהתאם לתנאים למתן האישור, לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה ובכללן תנאים והוראות שהורה הממונה.
:: (2) מעבדה לא תיתן תעודת בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם -
::: (א) קיים חשש לניגוד עניינים ביחס ללקוח, לבדיקה, למוצר או לגורמים הקשורים למי מהם או למעבדה, לרבות כאשר החשש לניגוד העניינים הוא בשל פעילות של המעבדה בתחום שונה מתחום הבדיקה;
::: (ב) קיימים יחסי תלות בין המעבדה ללקוח.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:::- &quot;גורם קשור&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע&quot;ד-2014]];
:::- &quot;נושא משרה&quot; בתאגיד - מנהל פעיל בתאגיד או שותף, למעט שותף מוגבל;
:::- &quot;עניין אישי&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]].
:: (4) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (2)(א), יראו במצבים שלהלן ניגוד עניינים לעניין הפסקה האמורה:
::: (א) אם למעבדה, לבעל מניות בה, לקרובו או לגוף שבשליטת מי מאלה או שהמעבדה בעלת מניות בו, יש זיקה לגורם העוסק בייצור, בהפצה, בייבוא, בייצוא, בהרכבה או בבנייה של המצרך הנבדק; לעניין זה, &quot;זיקה&quot; - שליטה בתאגיד, וכן כהונה כדירקטור או כנושא משרה בו, יחסי עבודה, או קשרים עסקיים או מקצועיים מתמשכים או קשרים כאמור שהם עיקר פעילותו, למעט קשרים שעניינם מתן שירותי בדיקה ללקוח;
::: (ב) אם לעובד, למנהל או לבעל עניין במעבדה יש עניין אישי במזמין הבדיקה, במצרך הנבדק או במצרך או בשירות דומה, מתחרה או משלים למצרך הנבדק, או בענף שאליו משתייך המצרך הנבדק.
:: (5) מעבדה מאושרת, בעליה ועובד בה לא ייתנו שירותי ייעוץ הקשורים לתחום שלגביו ניתן האישור למעבדה, אלא אם כן קיבלה המעבדה את אישורו של הממונה מראש ובכתב, ושירותי הייעוץ ניתנים בהתאם להנחיותיו ולתחומים אשר אושרו על ידו.
:: (6) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לרבות לעניין אישור הממונה לפי אותה פסקה, לא תיתן מעבדה מאושרת -
::: (א) ייעוץ בדבר תיקון ליקוי שבשלו לא עמד מוצר בדרישות תקן;
::: (ב) ייעוץ בקשר לתכנון מוצר שעליו חל תקן;
::: (ג) חוות דעת מקדמית בדבר עמידת מצרך בדרישות תקן החל עליו, אלא אם כן היא ניתנת כחלק מהליך הבדיקה לקראת מתן תעודת בדיקה.
:: (7)(א) מעבדה מאושרת לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור, ללקוח דומה, אלא אם כן הראתה טעמים המצדיקים את אי מתן שירות בתנאים דומים (בפסקה זו - סירוב בלתי סביר); הממונה יקבע בהוראותיו נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירות ותנאים שייחשבו דומים לעניין זה.
::: (ב) מעבדה מאושרת לא תתנה מתן שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור ברכישת שירותים נוספים ממנה או בתנאים בלתי סבירים.
:: (8) מעבדה מאושרת לא תמסור ביצוע בדיקה, כולה או חלקה, למעבדה אחרת ולא תסתייע במעבדה אחרת אלא אם כן אושרה בידי הממונה כמעבדה מאושרת לאותה בדיקה; על אף האמור, רשאי הממונה, בנסיבות מיוחדות לעניין סוג בדיקות מסוימות, לקבוע הוראות לעניין הסתייעות מעבדה מאושרת במעבדה אחרת שאיננה מעבדה מאושרת לצורך ביצוע בדיקה, כולה או חלקה.
:: (9) מעבדה מאושרת תפרט בתעודת הבדיקה את בדיקות ההתאמה לתקן אשר ביצעה ואת תוצאותיהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן עריכת תעודת הבדיקה והפרטים שיצוינו בה.
:: (10) מעבדה מאושרת לא תיתן לעובד מעובדיה שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי מספר הבדיקות שיבצע או תוצאות הבדיקות שיבצע.
:: (11) לא תעשה מעבדה מאושרת, במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, דבר העלול להטעות את לקוחותיה בעניין מהותי הקשור לפעילותה כמעבדה מאושרת או לממצאי בדיקות שערכה, ובכלל זה לא תציין את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים ובמסמכים המתייחסים לבדיקות שאינן כלולות בתחום שלגביו ניתן לה אישור; הממונה רשאי לקבוע הוראות נוספות ביחס לפרסומי מעבדה מאושרת, לצורך מניעת הטעיה של הציבור, לרבות לקוחותיה.
:: (12) מעבדה מאושרת תקבע נהלים להסדרת פעילותה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הממונה, ותפעל לפיהן.
:: (13) מעבדה מאושרת תעביר לממונה אישור רואה חשבון לעניין עמידה בהוראות לפי חוק זה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה.
:: (14) מעבדה מאושרת תשמור את מסמכי הבדיקות שערכה בהתאם להוראות הממונה.
:: (15) מעבדה מאושרת תעביר לממונה דיווחים בעניין פעילותה לפי דרישתו או בהתאם להוראות הממונה.
: (א3) על אף האמור בכל דין או הסכם, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומעבדה מאושרת ימסרו לממונה מידע על פי דרישתו, ובכלל זה מידע הנוגע להסמכת המעבדה המאושרת בידי רשות אחרת שהסמיכה את המעבדה כמפורט בסעיף קטן (א)(2).
: (א4) הממונה ייתן למעבדה מאושרת אישור לתת אישור התאמה (בחוק זה - אישור מורחב), אם מצא להנחת דעתו כי המעבדה המאושרת היא בעלת ידע, יכולת וכשירות מקצועית הנדרשים לשם ביצוע בדיקת התאמה כאמור; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור מורחב, למעט הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2א).
: (ב) תעודת בדיקה או אישור התאמה שניתנו כאמור כסעיף קטן (א) ונחתמו בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, ישמשו ראיה לתכנם כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
: (ג) מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, תקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1), לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
: (ד) מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת, או תנאי אסדרה זרה המנויה [[בתוספת הרביעית]], לא יתקבל כראיה אישור התאמה בעניין זה, אלא אם כן ניתן בידי מעבדה מאושרת שבידה אישור מורחב.

@ 12א. בדיקת מצרכים (תיקון: תשי&quot;ח, תשע&quot;ז)
: מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור השר, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.
: ((פורסמו [[הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב), תשכ״ז-1966]].))

@ 12ב. סימן השגחה (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט)
: (א) מצרך שמפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן - סימן השגחה) ולקבוע תנאים למימונו.
: (ב) המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).
: (ג) לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.
: (ד) היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא־הגנה לישראל לשימושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי־התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.
: ((פורסמה [[הודעה בדבר סימן השגחה]] (י&quot;פ תשל&quot;ג, 2371).))

@ 12ג. קבלת שכר (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-3)
: (א) המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.
: (ב) השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור השר.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין שכר בעד היתר לסמן בתו תקן לפי [[סעיף 9(ב)]], ובכלל זה בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי או בעד כל פעולה אחרת שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעה, המכון יציע לשר מחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בהודעה בכתב למכון; השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר-תוקף - לאשרו, לאשרו בשינויים או לדחות מחירון מוצע.
:: (2) השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום שהוגש לו המחירון המוצע.
:: (3) הגיש המכון לשר את המחירון המוצע, יהיה רשאי לקבל שכר לעניין זה לפי המחירון המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בפסקה (1) או במשך 12 חודשים, לפי המוקדם, אלא אם כן דחה השר את הצעת המכון.
:: (4) לא הציע המכון מחירון לעניין הפעולות האמורות בפסקה (1) בחלוף התקופה שקבע השר כאמור באותו פסקה, יקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחירון לעניין פעולות אלה.
:: (5) קיבל המכון לפי הוראת פסקה (3) שכר הגבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי פסקה (1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוספת ריבית שקלית, מיום התשלום ועד ליום ההשבה, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור (([צ&quot;ל: חוק פסיקת ריבית והצמדה]))]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ב2)(1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) לא יחולו לעניין שכר בעד בדיקות מעבדה בתחום בדיקות היבוא למתן אישור בדיקת מעבדה, שלגביהן מצוי מכון התקנים בתחרות מספקת עם מעבדות מוכרות; לעניין זה -
:::- &quot;אישור בדיקת מעבדה&quot; ו&quot;מעבדה מוכרת&quot; - כהגדרתם [[בפקודת היבוא והיצוא]];
:::- &quot;פקודת היבוא והיצוא&quot; - (((נמחקה);))
:::- &quot;תחרות מספקת&quot; - מצב שבו פועלות שתי מעבדות מוכרות לפחות בתחום מסוים שלגביו ניתנה להן הכרה כמשמעותה [[בסעיף 2י לפקודת היבוא והיצוא]], ולהן נתח שוק בהיקף המצביע על רמת תחרות מספקת לדעת השר, לאחר שהמנהל הכללי של המשרד, הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר העבירו לו את עמדותיהם בנושא.
:: (2) השר יקבע בצו את בדיקות המעבדה, שלדעתו מתקיימת לגביהן תחרות מספקת כאמור בפסקה (1).
: (ב3) אישר הממונה למעבדה מוכרת לפעול בתחום מסוים, יראו את השכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), החל ממועד מתן האישור כאמור, כשכר מרבי בעד בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים באותו התחום.
: (ג) המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, וכן יפורסם באתר האינטרנט של המכון וברשומות טעון פרסום ברשומות.

== פרק ח': איסורים ופטורים (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 13. איסורים (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) אסור לאדם -
:: (1) להשתמש במילה &quot;תקן&quot; לקביעת מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון, לעניין פעולותיו בהתאם לסמכותו לפי חוק זה;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן, בתו התעדה או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;
:: (4) לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם, כי המצרך מתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור, פרט לסימון כחוק בתו תקן או בתו התעדה;
:: (5) לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון או מעבדה מאושרת שהוסמכה כאמור [[בסעיף 11ב(1)]] משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור.
: (ב) בסעיף זה, &quot;מצרך&quot; לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק המחובר להם או למצרך.

@ 14. הגבלה ברישום סימני מסחר (תיקון: תשי&quot;ח, תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: על אף האמור [[בפקודת סימני המסחר, 1938]], לא יירשם, לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה, סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות, אלא בהיתר מאת השר.

@ 15. דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא
: מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום, של היצרן.

@ 16. פטור (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי בצו לפטור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ממילוי אחר דרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], אם נוכח כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור; לעניין זה, &quot;השר הממונה&quot;, כמשמעותו [[בסעיף 8(ד)]].
: (ב) השר רשאי בצו לפטור מחובת סימון בשפה העברית לפי דרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] מצרכים המיועדים לשיווק בשטחי המועצה הפלסטינית, ובלבד שהטובין יסומנו כנדרש בתקן הרשמי בשפה הערבית; לעניין סעיף קטן זה, &quot;שטחי המועצה הפלסטינית&quot; - השטחים הכלולים, מזמן לזמן, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ&quot;ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו, וכן כל שטח רצועת עזה.
:: ((פורסם [[צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית), התשפ&quot;ב-2022]].))
: (ג) השר רשאי, לצורך ייבוא של סוג מסוים של ציוד רפואי הטעון רישום לפי הוראות [[חוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]], לפטור ציוד רפואי כהגדרתו [[בחוק האמור]] מביצוע בדיקת התאמה לתקן רשמי, כולה או חלקה, לצורך ייבואו של הציוד הרפואי, ולדרוש במקומה להמציא מסמכים המעידים על עמידה בתקן או בתקינה בין־לאומית כמשמעותה [[בסעיף 7(ב)]]; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי [[סעיף 10]].

== פרק ט': אמצעי אכיפה מינהליים (תיקון: תשע&quot;ד) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 16א. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-3, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 11,820 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 29,570 ש&quot;ח))):
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א2)(1)(ב)]];
:: (4) ייצר, מכר או ייצא מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות צו שניתן לפי [[סעיף 9(ב)]];
:: (5) לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, בניגוד להוראות [[סעיף 10א(1)]];
:: (6) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגתו, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת [[סעיף 10ב(א)]];
:: (6א) לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת מכירה או שימוש במצרך, או הפסקת הצגתו לצורך מכירתו, בניגוד להוראת [[סעיף 10ב(א2)]];
:: (7) לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת מצרך, בניגוד להוראת [[סעיף 10ב(ב)]];
:: (8) סימן חומר או מוצר בתו תקן בלי היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 11(ג)]];
:: (9) סימן חומר או מוצר בתו התעדה בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 11ב(3)]].
: (א1) יצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)(1)]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], לפי העניין:
:: (1) אם הוא יבואן -
::: (א) שהוא יחיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש&quot;ח))) במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה-CIF כפול 10, לפי הנמוך;
::: (ב) שהוא תאגיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש&quot;ח))) במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה-CIF כפול 10, לפי הנמוך;
:: (2) אם הוא עוסק שאינו יצרן או יבואן, שרכש טובין שלא יוצרו בישראל -
::: (א) שהוא יחיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש&quot;ח))) במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
::: (ב) שהוא תאגיד - הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש&quot;ח))) במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
:: (3) אם הוא יצרן או עוסק שרכש טובין שיוצרו בישראל - 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש&quot;ח)));
:: בסעיף זה - &quot;CIF‏&quot; (Cost, Insurance, and Freight) - הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בין-לאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי עלות ההזמנה.
: (א2) (((הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):)) ייצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי [[סעיף 9(א)(1)(ד)]] החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1) ולפי סוגי העוסקים המנויים באותו סעיף קטן, לפי העניין.
: (ב) הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 5,910 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 15,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 17,730 ש&quot;ח))):
:: (1) ייצר, מכר או ייצא מצרך שלא מתאים לדרישות התקינה [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] החלות עליו, לעניין סימון בניגוד להוראות [[((סעיף)) 9(א)(1)]];
:: (1א) (((הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):)) ייצר, מכר או ייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי [[סעיף 9(א)(1)(ד)]] החלות עליו, לעניין סימון, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו;
:: (2) תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) לא הודיע לממונה כי מצרך אינו מתאים לדרישות התקינה [[בסעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א2)(1)(א)]];
:: (4) לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א2)(3)]].
: (ב1) הפרה מעבדה מאושרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,510 ש&quot;ח))):
:: (1) נתנה ייעוץ או חוות דעת מקדמית, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(6)]];
:: (2) מסרה ביצוע בדיקה למעבדה אחרת, בניגוד להוראות [[((סעיף)) 12(א2)(8)]];
:: (3) ערכה תעודת בדיקה שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(9)]];
:: (4) נתנה שכר או תגמול אחר לעובדיה, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(10)]];
:: (5) ציינה את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים או במסמכים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(11)]];
:: (6) לא קבעה נהלים להסדרת פעילותה, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(12)]];
:: (7) לא העבירה לממונה אישור רואה חשבון, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(13)]];
:: (8) לא שמרה מסמכי בדיקה שערכה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א2)(14)]];
:: (9) לא מסרה דיווח לממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 12(א2)(15)]];
:: (10) נתנה תעודת בדיקה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו [[בסעיף 12(א)(1)]], או נתנה אישור התאמה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה [[בתוספת הרביעית]], בניגוד להוראות [[סעיף 12(א)(1)]].
: (ג)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(ב)(1), מצא הממונה כי מצרך שחל עליו תקן רשמי אינו עומד בדרישות התקינה לפי [[סעיף 9(א)(1)]] החלות עליו, לא יטיל עיצום כספי לפי אותם סעיפים קטנים על עוסק שאינו יצרן או יבואן, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
::: (א) העוסק מחזיק במסמכים המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], להנחת דעתו של הממונה;
::: (ב) המצרך סומן בתו תקן או בתו התעדה;
::: (ג) העוסק מחזיק בהתחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים, המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)]], להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שהעוסק שממנו רכש את המצרך אותר וניתן לנקוט אמצעי אכיפה כלפיו בהתאם להוראות חוק זה, או שהעוסק העביר לממונה מידע ממשי, להנחת דעתו של הממונה, המאפשר לאתר את העוסק שממנו רכש את המצרך, ובלבד ששוכנע כי העוסק לא מנסה לעקוף את ההוראות לפי חוק זה [[ופקודת היבוא והיצוא]] באמצעות יישום סייג זה.
:: (2) הממונה יקבע בנוהל הוראות בעניין המסמכים המעידים על קיום התנאים האמורים בפסקה (1); הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

@ 16ב. הפרה בנסיבות מחמירות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר (([צ&quot;ל: או מעבדה מאושרת הפרו])) הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]], בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 16א]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.

@ 16ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סעיף 16א]] [[או 16ב]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות [[סעיף 16ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת [[סעיף 16ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 16ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ד)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 16ג]], רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

@ 16ה. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 16ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 16ז]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת [[סעיף 16ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]] או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[אותו סעיף]], ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 16ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, &quot;הפרה נמשכת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 16ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע&quot;ט–2018]].))

@ 16ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור [[בסעיף 16ד]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 16טז(א)]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 16א]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 16ט. המועד לתשלום העיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ד)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 16ה]].

@ 16י. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 16יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ד)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 16יב. התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 16א]], והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 16ו]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 16יג]].
: (ג) נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א), יהיו באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

@ 16יג. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 16יד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 16ו(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 16ד]] [[ו-16ה]] בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 16ו(ב)]], והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 16ד]] [[ו־16ה]] בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 16טו. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ד)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 16א]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 16טז. ערעור (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
: (ב) אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 16יז. פרסום (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת סכום העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 16טז]], יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה; לא הותקנו תקנות כאמור, לא יהיה הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
:: ((פורסמו [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשפ״א–2021]].))

@ 16יח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ד, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי [[פרק זה]], לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 16א]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק י': עונשין (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 17. ענשים (תיקון: תשי&quot;ח, תשכ&quot;ו, תשל&quot;ט, תשס&quot;ה)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

@ 17א. עבירות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין) -
:: (1) מייצר, מוכר או מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם עומדים בדרישות כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]];
:: (2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד [[לסעיף 17ג]].
: (א1) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות [[סעיף 10(ב)(1) או (ב1)(1) או (2)]], או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות [[סעיף 10(ב)(2) או (4)]];
:: (2) מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות [[סעיף 11(ג)]] [[או 11ב(3)]];
:: (3) מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור [[בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]] לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות [[אותו סעיף]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] -
:: (1) מייצר או מוכר מצרך שלא עומד בדרישות לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)]];
:: (2) מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות [[סעיף 9(א1)]];
:: (3) מייצר או מוכר מצרך החייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי [[סעיף 9(ב)]];
:: (3א) מייצר או מוכר מצרך ומסמן אותו בתו תקן בלא היתר מאת המכון או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ב)]];
:: (4) משתמש במילה &quot;תקן&quot;, בניגוד להוראות [[סעיף 13(א)(1)]];
:: (5) מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות [[סעיף 13(א)(3), (4) או (5)]].
: (ב1) הנותן תעודת בדיקה או אישור לפי [[סעיף 12]], בלי שיש בידו אישור לפי [[סעיף 12(א)]], דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב2) הנותן תעודת בדיקה לפי [[סעיף 12(א)(1)]] בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין-לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו [[בסעיף האמור]] או הנותן אישור לפי [[הסעיף האמור]] בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה [[בתוספת הרביעית]] - דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב3) עוסק המייצר או מייבא מצרך שחל עליו תקן רשמי ואשר בשל אחת מהנסיבות המפורטות להלן עלול לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, וכל זאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ולעניין מי שמוכר מצרך כאמור - דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) המצרך הוא חומר כימי אשר בשל הרכבו או אריזתו עלול לגרום להרעלה או לסיכון חיי אדם בדרך אחרת;
:: (2) המצרך מכיל חומר כימי אשר בשל מינונו עלול לגרום לחבלה או לסכן חיי אדם בדרך אחרת;
:: (3) המצרך מופעל על ידי חשמל או סוללות ובשל כך עלול לגרום לקצר חשמלי, חשמול, התחממות יתר, התלקחות או שריפה;
:: (4) המצרך עלול לגרום לחנק או לפגיעה במערכת הנשימה בהתחשב בקהל היעד שאליו מיועד המצרך;
:: (5) המצרך עלול לגרום לנפילה, להתלכדות חלקי גוף או לחבלה בשל מבנהו, חוזקו או תצורתו;
:: (6) המצרך הוא אריזת לחץ, ובכלל זה אירוסול, מכל גז ומצת, העלול לגרום להתפוצצות, התלקחות או הדף בשל לחץ עודף או אריזה לקויה;
:: (7) המצרך מיועד לבנייה או להתקנה במבנה או בתשתית, ויש בו כשל מבני, הנדסי, כימי או אחר העלול לגרום לקריסת המבנה או התשתית או חלק מהם;
:: (8) המצרך כולל מערכות אלקטרוניות אשר עלולות לגרום להפרעות אלקטרומגנטיות;
:: (9) לא צורפה למצרך או לא סומנה על גבי המצרך אזהרת שימוש באופן שתואם לסכנה העלולה להיווצר מאופן השימוש בו, תנאי אחזקתו, תנאי אחסונו או הגבלת הגיל בשימוש בו;
:: (10) המצרך הוא מיתקן גז כהגדרתו [[בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]], העלול לגרום לדליפה לא מבוקרת של גז פחמימני מעובה כהגדרתו [[בחוק האמור]] (בחוק זה - גז פחמימני מעובה).
: (ג)(1) היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה.
:: (2) על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
: (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה.
: (ה) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 17ב. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 17א]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, המפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין]]; לענין סעיף זה &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי [[פסקאות (1), (2) ו־(5) של סעיף 17א(א)]], גם דירקטור.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 17א]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

== פרק י&quot;א: צווים והתחייבות (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 17ג. צו מינהלי (תיקון: תשס&quot;ה, תשע&quot;ד)
: (א) נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות [[סעיף 9(א) או (א1)]] נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה - צו מינהלי).
: (א1) לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או את מי שעומד לעשות כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן, גם בלי שניתנה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אם סבר שיהיה במתן ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ב) תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי [[סעיף 17ד]].
: (ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה.
: (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים.
: (ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות [[סעיף 10]].

@ 17ד. צו זמני (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה - צו זמני).
: (ב) תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.
: (ג) לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים.
: (ד) הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחר ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

@ 17ה. התחייבות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה [[ובסעיף 17ו]] - העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]], שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי [[החוק האמור]], רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפט לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה [[ובסעיף 17ו]] - כתב התחייבות):
:: (1) להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
:: (2) להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
:: (3) לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
: (ב) לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה [[ובסעיף 17ו]], &quot;ערובה&quot; - עירבון כספי או ערבות עצמית.

@ 17ו. תוצאות הפרת ההתחייבות (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) מסר אדם התחייבות לפי הוראות [[סעיף 17ה(א)(1)]], לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות.
: (ב) הורשע ארם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי [[סעיף 17ה(א)(1)]], רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה.
: (ג) הפר אדם את התחייבותו האמורה [[בסעיף 17ה(א)(2) או (3)]], רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה.
: (ד) השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג).

== פרק י&quot;ב: הוראות שונות (תיקון: תשע&quot;ד) ==

@ 18. הוראות חוק אחר
: האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.

@ 19. דין המדינה
: לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.

@ 20. דין המכון כדין המדינה (תיקון: תשל&quot;ט)
: לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.

@ 21. דין עובדי המכון (תיקון: תשל&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
: (1) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]];
: (2) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]];
: (3) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (4) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (5) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (6) [[חוק העונשין]] - הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
: (7) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]].

@ 21א. העברת כספים חד-פעמית מהמכון לאוצר המדינה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: המכון יעביר לאוצר המדינה סכום של 105 מיליון שקלים חדשים מהעודפים שלו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של [[25:4192817|חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ&quot;ד-2024]] (((ביום 5.3.2024))); בסעיף זה, &quot;עודפים&quot; - סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני העברת הסכום כאמור.

@ 22. מצרכים המיועדים לצבא (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיף 9]] לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא־הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות [[הסעיף האמור]], והודיע על כך בכתב לשר.

@ 23. העברת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ז)
: השר רשאי, בכתב העברה שהודעה עליו פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.

@ 24. הוראות מעבר (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הקיימת&quot; פירושו - החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם &quot;מכון התקנים הישראלי&quot;;
::- &quot;זכויות של חברה&quot; פירושו - כל הנכסים שבבעלותה או שבהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
::- &quot;התחייבויות של חברה&quot; פירושו - החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;
::- &quot;תקנות ההתאגדות&quot; לרבות תזכיר ההתאגדות.
: (ב) ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.
: (ג) עד שייקבע התקנון -
:: (1) ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;
:: (2) ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.
: (ד) כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.
: (ה) מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים בתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו בתקנים כאמור [[בסעיפים 6]] [[ו־7]].

@ 25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל&quot;ט, תשע&quot;ז)
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.

@ 26. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר רשאי, בצו, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 27. שינוי גופים המנויים בחוק (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ראה השר כי התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות להלן ביחס לגוף המנוי בחוק זה שלא הוקם לפי דין ואינו מוסד ממוסדות המדינה (בסעיף זה - גוף המנוי בחוק), רשאי הוא, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע [[בתוספת השנייה]], גוף דומה אחר אשר יבוא במקומו, ובלבד ששוכנע שהגוף הדומה האחר הוא גוף בעל מעמד והשפעה משמעותית על המשק ומתאים, מבחינת מטרותיו ופעילותו המשקית, לבוא במקום הגוף המנוי בחוק:
:: (1) שונו מטרותיו של הגוף המנוי בחוק כפי שהן מנויות בתקנונו, או שונה תקנונו ויש בשינוי כדי להשפיע באופן מהותי על פעולותיו של הגוף;
:: (2) הגוף המנוי בחוק פוצל או מוזג עם גוף אחר ויש בכך כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות הגוף היוצא;
:: (3) הגוף המנוי בחוק מצוי בהליכי פירוק או ניתן לגביו צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
:: (4) הגוף המנוי בחוק חדל מלפעול ואם הוא חברה - נמחק או חוסל.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על גוף אף אם אינו תאגיד ועל תאגיד אף אם אינו חברה, בהתאמת המונחים הנובעת מטיבו של הגוף ובשינויים המחויבים.

@ 28. פרסום הנחיות והוראות הממונה (תיקון: תשע&quot;ז)
: הממונה יפרסם הנחיות והוראות שהורה לפי חוק זה, למעט הנחיות והוראות שנתן באופן פרטני, באתר האינטרנט של המשרד, באופן שיאפשר מעקב אחרי שינויים ותיעודם לאורך זמן.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 1]], ההגדרה &quot;שינוי לאומי מתחייב&quot;, [[וסעיף 26]]))) ====
=== שינוי לאומי מתחייב ===

@ 1. : התאמות לשפה, ובכלל זה התאמות של הוראות הפעלה, הוראות סימון או אזהרות, או הוראות אחרות הקבועות בתקן בין-לאומי או במסמך מחייב של גורם בין-לאומי, וכן הוראות אחרות שעניינן התאמות לשפה, שלדעת הממונה חיוניות לשמירה על בטיחות או בריאות הציבור, בהתאם למתכונת שנקבעה בתקן הבין-לאומי.
@ 2. : דרישות הנגזרות מהוראות חיקוק בישראל והפניות להוראות כאמור.
@ 3. : התאמת הפניות בתקן המאמץ תקן בין-לאומי, לחקיקה של מדינת חוץ או למסמך מחייב של גורם בין-לאומי או לדרישות המופיעה בחקיקה או במסמך מחייב כאמור הרלוונטיות לתקן.
@ 4. : הפנייה לתקנים בין-לאומיים אחרים או לחלקים בהם, ובלבד שההפניה היא לתקן הבין-לאומי עצמו או שהתקן הבין-לאומי אומץ כלשונו, או מכיל שינויים לאומיים מתחייבים לפי [[תוספת זו]], למעט לפי פרט זה, או שקיימים בו, כפי שאומץ, שינויים לאומיים מיוחדים שאושרו על ידי השרים.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 27]]))) ====
=== שינוי גופים המנויים בחוק ===

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 9(א)(1)(ב) ו-(5)(ב)]]))) ====
=== תקנים מוחרגים ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-6, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-7, ק&quot;ת תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-6)
: {|
! width=&quot;20%&quot; | מספר התקן !! width=&quot;30%&quot; | שם התקן !! width=&quot;30%&quot; | תנאים מיוחדים !! width=&quot;20%&quot; | הוראות מיוחדות
|-
| ת&quot;י 1 || צמנט: צמנט רגיל || לעניין צמנט שאינו עומד בהגבלות לעניין כמות הכרום לפי דרישות סעיף 7.3.1 של ת&quot;י 1 לצמנט מיובא בתפזורת ו/או בשקיות שנקבע על פי הרגולציה האירופית REACH 1907/2006 ודרישות שונות ממדינה למדינה (שיטת בדיקה לפי EN196-10) ||
|-
| ת&quot;י 5 חלק 1 || בלוקי בטון: בלוקי קיר || ||
|-
| ת&quot;י 6 || אריחי רצפה מטראצו || ||
|-
| ת&quot;י 8 || מוצרי בטון טרומיים לריצוף || ||
|-
| ת&quot;י 19 || אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון || ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 1 || מנורות: דרישות כלליות ובדיקות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.1 || מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.2 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות גומחה || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.3 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.4 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת כבישים ורחובות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.5 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות הצפה || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.6 || מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.7 || מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.8 || מנורות: דרישות מיוחדות - פנסי יד || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.9 || מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות) || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.10 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות מיטלטלות לילדים || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.11 || מנורות: מנורות לאקווריון || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.17 || מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו) || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.18 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.19 || מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות) || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.20 || מנורות: דרישות מיוחדות - שרשרות תאורה || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.22 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לתאורת חירום || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.23 || מנורות: דרישות מיוחדות - מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 20 חלק 2.25 || מנורות: דרישות מיוחדות - מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים || לעניין מנורות מסוג 0 ||
|-
| ת&quot;י 23 חלק 3 || מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות || ||
|-
| ת&quot;י 27 || צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין || ||
|-
| ת&quot;י 32 חלק 1.1 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי-תקע חד-מופעיים לזרמים עד 16 אמפר - דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 32 חלק 2.5 || תקעים ובתי-תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים || ||
|-
| ת&quot;י 33 חלק 1 || מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמיתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 37 חלק 1 || לבידים: לבידים רגילים || ||
|-
| ת&quot;י 37 חלק 2 || לבידים: לבידים עם מילא פסיסי עץ || ||
|-
| ת&quot;י 61 חלק 1 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה || לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה ||
|-
| ת&quot;י 61 חלק 2 || מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה || לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה ||
|-
| ת&quot;י 66 || מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה || ||
|-
| ת&quot;י 69 || מחממי מים חשמליים - מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי || ||
|-
| ת&quot;י 70 חלק 1 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;ם): תכן ומבנה || ||
|-
| ת&quot;י 70 חלק 2 || מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;ם): בדיקות תקופתיות || ||
|-
| ת&quot;י 90 חלק 2 || בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת || ||
|-
| ת&quot;י 100 || קרוסין || ||
|-
| ת&quot;י 107 חלק 1 || סולר: סולר למנועי דיזל || ||
|-
| ת&quot;י 107 חלק 2 || סולר: סולר להסקה || ||
|-
| ת&quot;י 129 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: תחזוקה || ||
|-
| ת&quot;י 139 || נוזל על בסיס חומרים פעילי–שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל, מינואר 1990 || || {{מוקטן|בתוקף עד יום כ&quot;ו באב התשפ&quot;ג (13 באוגוסט 2023)}}
|-
| ת&quot;י 139 || נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022 || || {{מוקטן|בתוקף מיום י&quot;ד בסיוון התשפ&quot;ב (13 ביוני 2022)}} {{ש}} ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 158 חלק 1 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): מאגרים || ||
|-
| ת&quot;י 158 חלק 2 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): התקנה של צנרת ואבזרים || ||
|-
| ת&quot;י 158 חלק 3 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): התקנת מכשירים צורכי גפ&quot;מ || ||
|-
| ת&quot;י 158 חלק 4 || מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): בדיקות || ||
|-
| ת&quot;י 169 || ברז בית מסגסוגת נחושת || ||
|-
| ת&quot;י 172 || מכלי זכוכית למוצרי מזון ומשקאות || ||
|-
| ת&quot;י 215 חלק 1 || רעפים: רעפי חרסית משתלבים || ||
|-
| ת&quot;י 221 || טרפנטין מינרלי || ||
|-
| ת&quot;י 222 || מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת || ||
|-
| ת&quot;י 240 || סבון תמרוקים || ||
|-
| ת&quot;י 251 || מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים || ||
|-
| ת&quot;י 261 || תמיסות נתרן תת כלוריתי || ||
|-
| ת&quot;י 272 || שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני || ||
|-
| ת&quot;י 299 || סימון מוצרי זהב ובדיקתם || ||
|-
| ת&quot;י 314 || אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון || למעט אריחי קרמיקה המיועדים לחיפוי קירות בלבד ||
|-
| ת&quot;י 318 || מטפי פחמן דו-חמצני מיטלטלים || ||
|-
| ת&quot;י 365 חלק 1 || ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים || ||
|-
| ת&quot;י 365 חלק 2 || ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ || ||
|-
| ת&quot;י 365 חלק 3 || ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש || ||
|-
| ת&quot;י 383 חלק 1 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי || ||
|-
| ת&quot;י 383 חלק 2 || גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי || ||
|-
| ת&quot;י 388 || פחמן דו-חמצני מעובה || ||
|-
| ת&quot;י 438 חלק 1 || אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 448 חלק 1 || הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי || ||
|-
| ת&quot;י 463 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 1 || מכסים ותקרות טרומיים לתאי בקרה: מערכות מים, ביוב, ניקוז ותיעול || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.1 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.2 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יציקת ברזל || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.3 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.4 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.5 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים || ||
|-
| ת&quot;י 489 חלק 2.6 || מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || ||
|-
| ת&quot;י 520 || שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי || ||
|-
| ת&quot;י 565 חלק 1 || כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים - דרישות מינימום || ||
|-
| ת&quot;י 565 חלק 2 || כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות - דרישות מינימום || ||
|-
| ת&quot;י 570 חלק 1 || מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד || ||
|-
| ת&quot;י 570 חלק 2 || מטפים מיטלטלים: מד-לחץ || ||
|-
| ת&quot;י 576 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) || למעט צינורות ואביזרים בצבע אפור (גוון RAL7037 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) ובמידות מטריות בלבד. ||
|-
| ת&quot;י 579 חלק 1 || מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים || ||
|-
| ת&quot;י 579 חלק 2 || מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 597 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- צמר גפן סופג --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 636 || שטיחי טקסטיל || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 1 || שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 2.1 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) - שסתומים המופעלים ידנית || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 2.2 || שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) - שסתומים הנסגרים מעצמם || ||
|-
| ת&quot;י 637 חלק 3 || שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא || ||
|-
| ת&quot;י 681 חלק 3 || לולים לשימוש ביתי: עגלולים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 712 || גלילים מיטלטלים לגאזים: כללי בטיחות || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 1 || גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה בלא תפר || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 2 || גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה מרותכים || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 3 || גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי סגסוגת אלומיניום בלא תפר || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 7 || גלילים מיטלטלים לגזים: סימני זיהוי לגזים תעשייתיים || ||
|-
| ת&quot;י 712 חלק 8 || גלילים מיטלטלים לגזים: סימון לזיהוי גזים רפואיים || ||
|-
| ת&quot;י 733 || משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים || ||
|-
| ת&quot;י 742 || מנפקי אירוסול || לעניין מנפקים בלא הגנה על התפר ||
|-
| ת&quot;י 750 || צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת || ||
|-
| ת&quot;י 751 חלק 1 || צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים || מסלול התאמה לתקן אמריקאי ||
|-
| ת&quot;י 764 || זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) בפזה גזית || ||
|-
| ת&quot;י 799 || מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק&quot;ם), מיתקני אנטנות לקליטה אינדווידואלית (אק&quot;א) ועמוד נושא אנטנה אנכית של חובבי רדיו || ||
|-
| ת&quot;י 808 || תרמוסטטים למחממי מים חשמליים || ||
|-
| ת&quot;י 818 חלק 2 || חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 821 חלק 2 || יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות ||
: לעניין:
: (1) יריעות שעוביין 30–100 מיקרון, שהתנגדותן לקרע פחותה מ-3000 גרם למילימטר עובי
: (2) יריעות בדרגה A ו-N, שחדירות תכשירי האידוי בהן גבוהה מ-0.2 גרם למ&quot;ר לשעה
|
|-
| ת&quot;י 832 חלק 2.1 || מפסק מגן הפועל בזרם-דלף בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל ||
|-
| ת&quot;י 844 || מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) || ||
|-
| ת&quot;י 867 || תרמומטרים רפואיים: תרמומטרים העשויים זכוכית והמכילים נוזל מתכתי עם התקן מקסימום, מנובמבר 2022 || לעניין תרמומטרים עשויים עם כספית ||
|-
| (((נמחק))) &lt;!-- ת&quot;י 873 --&gt; || &lt;!-- ילקוט לתלמיד --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 884 חלק 1 || צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת-קרקעיים בלא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה || למעט צינורות ואביזרים בצבע חום–כתום (גוון RAL8023 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) עם עובי דופן צנרות ומחברים SN4‏, SN8 ||
|-
| ת&quot;י 887 || לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 887 חלק 1 || לוחות שבבים: לוחות לא מחופים || ||
|-
| ת&quot;י 887 חלק 2 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ || ||
|-
| ת&quot;י 887 חלק 3 || לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים || ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 1 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות ||
: במסלול התאמה לתקן הבין-לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
: (1) מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ומחוברים לרשת המים;
: (2) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (3) (((נמחק)))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.2 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים ||
: לעניין:
: (1) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (2) מכשירים שבהם הסטייה בין ההספק המוצהר להספק הנמדד לפי התקן גדולה מ-15%
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.3 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 900 חלק 2.5 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים --&gt; || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 900 חלק 2.6 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים --&gt; || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 900 חלק 2.7 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.9 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.11 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01 ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.12 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.13 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.14 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח ||
: לעניין:
: (1) מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
: (2) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (3) (((נמחק)))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.15 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים ||
: לעניין:
: (1) מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
: (2) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (3) (((נמחק)))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.16 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.17 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.23 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.24 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח ||
: במסלול התאמה לתקן בין-לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
: (1) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (2) מקררים, מקפיאים ותאים לשמירה על מזון קפוא המיועדים לשימוש ביתי, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים טרופי ממין &quot;T&quot;;
: (3) מקררים לצינון יין ומקררים עם מערכות קירור בספיגה, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים ממין &quot;N&quot; או &quot;ST&quot; או &quot;T&quot;;
: (4) מכשירים שאמצעי הקירור בהם מקבוצות החומרים המפורטות בנספחי פרוטוקול מונטריאול, כמפורט להלן:
:: מקבוצת CFC - האמצעים המפורטים ב-Annex A (group I);
:: מקבוצת CFC - האמצעים המפורטים ב-Annex B (group I);
:: מקבוצת HCFC - האמצעים המפורטים ב-Annex C (group I)((.))
|
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.25 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי-מיקרו, לרבות תנור גלי-מיקרו משולבים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.28 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.29 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.30 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.35 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מיידיים || ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.45 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.52 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.55 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.59 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.60 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג'קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא) || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.66 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01 ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.74 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.77 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות-דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך רגל || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.80 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.81 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.82 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.85 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.91 || בטיחות מכש((י))רי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.95 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 2.97 || בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 900 חלק 21.03 || מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות - דרישות מיוחדות בעבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם || לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01. ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 1 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - כללי || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 2 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 3 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות - מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 4 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה - כללי || ||
|-
| ת&quot;י 907 חלק 5 || מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה - מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת || ||
|-
| ת&quot;י 938 חלק 1 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 938 חלק 3 || לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות || ||
|-
| ת&quot;י 950 || פרזול בניין - מנגנון גלילי למנעול - דרישות ושיטות בדיקה ||| ||
|-
| ת&quot;י 958 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 1 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): מכשירים הצורכים גפ&quot;מ בפזה גזית בלחץ ישיר || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 2 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): מחממים קורנים בלא ארובה (&quot;מחממי פטרייה&quot;) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 3 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים || ||
|-
| ת&quot;י 968 חלק 4 || מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ): מכשירי צלייה (&quot;ברביקיו&quot;) לשימוש מחוץ לבניינים || ||
|-
| ת&quot;י 987 || מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר || ||
|-
| ת&quot;י 990 חלק 1 || סוללות ראשוניות: כללי || סוללות ראשוניות שאינן עומדות בדרישת הדירקטיבה האירופית ‎2006/66/EC‏, Article 21, סעיף 3 ||
|-
| ת&quot;י 994 חלק 1 || מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה ||
: לעניין מכשירים שמתקיים לגביהם אחד מאלה:
: (1) מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
: (2) (((נמחק);))
: (3) מכשירים שגזי הקירור בהם אינם מסוגים A1 לפי תקן ISO 817;
: (4) מכשירים העומדים בכל אלה:
:: (א) מכשירים בלא תקע יצוק;
:: (ב) מכשירים שהפתילים בהם אינם תואמים לתקנים ת&quot;י 60277 ות&quot;י 60245
|
|-
| ת&quot;י 995 חלק 1 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, בלא ארובה, המופעלים בגפ&quot;ם || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 2 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 3 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 4 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, בלא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו&quot;ט || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 5 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-20 קו&quot;ט || ||
|-
| ת&quot;י 995 חלק 6 || תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ-70 קו&quot;ט || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 997 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- אגדים לשימוש רפואי --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 1001 חלק 3 || בטיחות אש בבניינים: מדפי אש || ||
|-
| ת&quot;י 1038 חלק 2.1 || מפסק מגן משולב הפועל בזרם-דלף ובזרם-יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל ||
|-
| ת&quot;י 1049 || מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה || ||
|-
| ת&quot;י 1084 || סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר) || ||
|-
| ת&quot;י 1104 || תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן || ||
|-
| ת&quot;י 1116 || מוני גז || ||
|-
| ת&quot;י 1139 חלק 2 || פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת&quot;ם) - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות || ||
|-
| ת&quot;י 1144 || שסתום כדורי העשוי מתכת || ||
|-
| ת&quot;י 1147 || אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 1147 חלק 1 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר–כותנה או אלסטומר || ||
|-
| ת&quot;י 1147 חלק 2 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית || ||
|-
| ת&quot;י 1147 חלק 3 || אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית הערב || ||
|-
| ת&quot;י 1148 || מעקרי קיטור גדולים || ||
|-
| ת&quot;י 1153 || מטפים לכיבוי אש לשימוש חד-פעמי || ||
|-
| ת&quot;י 1212 || דלתות אש: עמידות-אש || ||
|-
| ת&quot;י 1212 חלק 1 || מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 1 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 2 || מערכות גילוי אש: יחידות בקרה || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 3 || מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 4 || מערכות גילוי אש: גלאי חום || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 5 || מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 6 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני || ||
|-
| ת&quot;י 1220 חלק 10 || מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע || ||
|-
| ת&quot;י 1228 || אגד מתמתח מידבק אליו המכיל אבץ חמצני || ||
|-
| ת&quot;י 1240 || אגד גבס || ||
|-
| ת&quot;י 1291 || רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 1 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 2 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 3 || מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז - תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1 || ||
|-
| ת&quot;י 1296 חלק 4 || מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ-70 קילווט || ||
|-
| ת&quot;י 1300 || מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות || ||
|-
| ת&quot;י 1313 || אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 1317 || ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב || לעניין:
: (1) ברזים וסוללות הבאים במגע עם מי שתייה;
: (2) ברזים וסוללות שספיקתם לא תותאם לדרישות סעיף 9.3‏, TABLE 8, בת&quot;י 1317 טרם השיווק
|
|-
| ת&quot;י 1343 || צבעים ולכות - דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 1347 || ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת || לעניין הברזים והסוללות הבאים במגע עם מי שתייה ||
|-
| ת&quot;י 1353 || לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית || ||
|-
| ת&quot;י 1366 || מרסס חומר מדמיע להגנה אישית || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 1368 חלק 3 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקי  --&gt; ||  --&gt; לעניין תנורים שמצויידים בהתקן בעירה קטליטי ולאלו שאינם מצויידים בהתקן בעירה קטליטי שערך תכולת החומר החלקיקי הנפלט לא מתאים לסעיף 18 בת&quot;י 1368 חלק 3 --&gt; ||
|-
| ת&quot;י 1417 || אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון || || ((הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי [[תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים]].))
|-
| ת&quot;י 1430 חלק 1 || יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC) || במסלול התאמה לתקן אירופי לעניין יריעות שאינן עומדות בתקן גרמני DIN V 20000 ||
|-
| ת&quot;י 1430 חלק 2 || יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM || ||
|-
| ת&quot;י 1430 חלק 3 || יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך || ||
|-
| ת&quot;י 1481 || לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש || ||
|-
| ת&quot;י 1490 חלק 1 || מחיצות וחיפויי גבס: לוחות || ||
|-
| ת&quot;י 1498 חלק 7 || מיתקני משחקים: מדריך להתקנה, לפיקוח, לתחזוקה ולתפעול || ||
|-
| ת&quot;י 1498 חלק 8 || מיתקנים למגרשי משחקים וחיפוי משטחי המגרשים: מגרש המשחקים || ||
|-
| ת&quot;י 1505 חלק 1 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי - סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה || ||
|-
| ת&quot;י 1505 חלק 2 || מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה || ||
|-
| ת&quot;י 1516 חלק 1 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק&quot;ו (1.2 ק&quot;ו = Um) עד 30 ק&quot;ו (36 ק&quot;ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק&quot;ו (1.2 ק&quot;ו = Um) ו-3 ק&quot;ו (3.6 ק&quot;ו = Um) || ||
|-
| ת&quot;י 1516 חלק 2 || כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ-1 ק&quot;ו (1.2 ק&quot;ו = Um) עד 30 ק&quot;ו (36 ק&quot;ו = Um): כבלים למתח נקוב מ-6 ק&quot;ו (7.2 ק&quot;ו = Um) עד 30 ק&quot;ו (36 ק&quot;ו = Um) || ||
|-
| ת&quot;י 1546 || מציתים: דרישות בטיחות || מסלול התאמה לתקן בין-לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין מציתים בצורת כלי ירייה כמשמעותו [[חוק כלי היריה|בחוק כלי ירייה, התש&quot;ט-1949]] ||
|-
| ת&quot;י 1554 חלק 1 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו || ||
|-
| ת&quot;י 1554 חלק 2 || לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית || ||
|-
| ת&quot;י 1604 חלק 1 || מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים - בטיחות || ||
|-
| ת&quot;י 1607 || שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ&quot;מ) ולגז טבעי || ||
|-
| ת&quot;י 1913 || לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB) || ||
|-
| ת&quot;י 1921 || וסתי לחץ לגפ&quot;מ || ||
|-
| ת&quot;י 1964 || שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד-כיווני || ||
|-
| ת&quot;י 2206 חלק 1 || גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות || ||
|-
| (((נמחק))) &lt;!-- ת&quot;י 2207 --&gt; || &lt;!-- תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 2217 || מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים) || ||
|-
| ת&quot;י 2250 חלק 1 || פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון || ||
|-
| ת&quot;י 2251 חלק 1 || מענבי רצועות להרמה - בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים–עשויים, לשימוש כללי || ||
|-
| ת&quot;י 2251 חלק 2 || מענבי רצועות הרמה - בטיחות: מענבים עגולים מסיבים–עשויים, לשימוש כללי || ||
|-
| ת&quot;י 2252 חלק 1 || מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור || ||
|-
| ת&quot;י 2252 חלק 2 || משטחי הרמה חשמליים למוגבלי-תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע || ||
|-
| ת&quot;י 2302 חלק 2 || חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה - מיון, אריזה, תיווי וסימון || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 0 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - דרישות יסוד || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 1 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות חשמליות || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 2 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות הידרוליות || ||
|-
| ת&quot;י 2481 חלק 41 || מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא - מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה || ||
|-
| ת&quot;י 4004 חלק 1 || דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות || לעניין המוצרים המורכבים מחומרים שפולטים חומרים מסוכנים בשיעור גבוה מהמותר בתקנים, חוקים ובתקנות ישראליים ||
|-
| ת&quot;י 4272 || תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומניות - דרישות לבטיחות, אריזה וסימון || ||
|-
| ת&quot;י 4280 חלק 1 || דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש || ||
|-
| ת&quot;י 4295 || מכלי לחץ || ||
|-
| ת&quot;י 4314 || צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר ובלא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 2 || פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 3 || פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 4 || פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות || ||
|-
| ת&quot;י 4466 חלק 5 || פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים || ||
|-
| ת&quot;י 4476 חלק 1 || צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים - דרישות || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 4501 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- מכלים חד-פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5111 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5115 חלק 4 || יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי - התקנה ותחזוקה || ||
|-
| ת&quot;י 5378 || מיתקני משחקים מתנפחים - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה || לעניין תחזוקה ובדיקות תקופתיות בלבד ||
|-
| ת&quot;י 5418 || עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים || מסלול התאמה לתקן בריטי ומסלול התאמה לרגולציה אמריקאית לעניין מזרונים שמכילים מעכבי בעירה האסורים לפי אמנת שטוקהולם ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5433 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 1 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 2 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 3 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 5434 חלק 5 || מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים - פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 5485 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- נטלים לנורות פלואורניות - שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון --&gt; || ||
|-
| ת&quot;י 5563 || דלק סילוני (דס&quot;ל) || ||
|-
| ת&quot;י 5678 || אוורור בניינים - מובילים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || לעניין המוצרים שהמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן ||
|-
| ת&quot;י 5694 || אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות - דרישות ושיטות בדיקה ||
: לעניין:
: (1) אלה שאינם במידות הקבועות כפי שפורטו בתקן ישראלי;
: (2) אלה שאינם עומדים בדרישות של תקן EN274 חלק 2
|
|-
| ת&quot;י 5697 חלק 1 || במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה לשימוש כללי - חישובי תכן - קריטריונים ליציבות - מבנה - בטיחות - בחינות ובדיקות || ||
|-
| ת&quot;י 5697 חלק 2 || במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה מבדדות לעבודה במתקן חי || ||
|-
| ת&quot;י 5731 || אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) - לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה - דרישות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 5937 || דלק לרכב מנועי - מים בתחליבי סולר למנועי שריפה פנימית - דרישות ושיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 1 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים || ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 2 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה || || 
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 3 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה || ||
|-
| ת&quot;י 9809 חלק 1 || מכלי גז - מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ-1100 מגפ&quot;ס || ||
|-
| ת&quot;י 9809 חלק 2 || מכלי גז - מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר - תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ-1100 מגפ&quot;ס או שווה לו || ||
|-
| ת&quot;י 9809 חלק 3 || מכלי גז - מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר - תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת || ||
|-
| ת&quot;י 10242 || אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה || לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה. ||
|-
| ת&quot;י 10255 || צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג - תנאי אספקה טכניים || לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה. ||
|-
| ת&quot;י 12159 || מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים || ||
|-
| ת&quot;י 14079 חלק 3 || ציוד רפואי בלא חומר פעיל - דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה || ||
|-
| ת&quot;י 14304 || מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה - מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל - מפרט דרישות || לעניין מסלול התאמה לתקן אמריקאי ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 1 || מערכות צנרת רב-שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 2 || מערכות צנרת רב-שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 3 || מערכות צנרת רב שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| ת&quot;י 21003 חלק 5 || מערכות צנרת רב-שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה || למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5) ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 60034 חלק 1 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועים --&gt; || &lt;!-- למעט מנועים המוגדרים בחלק 30 של התקן שהנצילות שלהם אינה פחותה מדרגה IIE3 --&gt; ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 1 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 2 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 3 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בלא מעטה המיועדים לתיול קבוע || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 4 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 5 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים) || ||
|-
| ת&quot;י 60227 חלק 6 || כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים || ||
|-
| ת&quot;י 60238 || בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון || לעניין בית נורה בעל תבריג E3 ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 1 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 2 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: שיטות בדיקה || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 3 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 4 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 5 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים למעליות || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 6 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 7 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום || ||
|-
| ת&quot;י 60245 חלק 8 || כבלים מבודדים בגומי - מתחים נקובים שאינם גדולים מ-450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה || ||
|-
| ת&quot;י 60670 חלק 1 || תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 60730 חלק 2.7 || אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן || למעט אמצעי בקרה המצוייד במפסק העומד בדרישות ת&quot;י 33. ||
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות-הולם ||
: כל הכלים למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
: (1) כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
: (2) מקדחות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
:: (א) מסוג III;
:: (ב) מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
:: (ג) מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
|
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.3 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה ||
: במסלול התאמה לתקן בין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן אמריקאי, למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
: (1) כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
: (2) מלטשות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
:: (א) מסוג III;
:: (ב) מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
:: (ג) מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
|
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.12 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון ||
: למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
: (1) כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
: (2) מרטטות בטון לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
:: (א) מסוג III;
:: (ב) מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
:: (ג) מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II;
:: (ד) מסוג I שמסת המנוע שלה גדולה מ-18 ק&quot;ג.
|
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.13 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת || במסלול התאמה לתקן בין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן ||
|-
| ת&quot;י 60745 חלק 2.15 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע המוחזקים ביד - בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה) || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן ||
|-
| ת&quot;י 60898 חלק 1 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא&quot;ז) לפעולה בזרם חילופים || למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם-קצר של המפסק לא יפחת מ-3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר ||
|-
| ת&quot;י 60898 חלק 2 || אבזרים חשמליים - מפסקי מעגל להגנה מפני זרם-יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא&quot;ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר || למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם-קצר של המפסק לא יפחת מ-3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר ||
|-
| ת&quot;י 60921 || נטלים לשפופרות פלואורניות - דרישות ביצועים || ||
|-
| ת&quot;י 61008 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד ||
|-
| ת&quot;י 61009 חלק 1 || מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם-יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות || לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד ||
|-
| ת&quot;י 61242 || תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים || למעט תופי כבל שבהם כבל בעל שטח חתך של לפחות 1.5 ממ&quot;ר ||
|-
| ת&quot;י 61347 חלק 2.8 || אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לנטלים המיועדים לנורות פלואורניות || ||
|-
| ת&quot;י 61386 חלק 21 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים קשיחים || לעניין מערכות המובלים מדרגה 1 ו-2 ||
|-
| ת&quot;י 61386 חלק 22 || מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות - מערכות מובלים כפיפים || לעניין מערכות מובלים כפיפים בעלי דופן מלאה מדרגה 1 ו-2 ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 1 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 2 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 3 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא-מיומנים (DBO) || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 4 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS) || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 5 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות || ||
|-
| ת&quot;י 61439 חלק 6 || לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה) || ||
|-
| &lt;!-- ת&quot;י 62368 חלק 1 --&gt; || (((נמחק))) &lt;!-- ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחות --&gt; || &lt;!-- לעניין מכשירים שלא עומדים בדרישות [[תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע&quot;א-2011]] --&gt; ||
|-
| ת&quot;י 62552 חלק 1 || מכשירי קירור ביתיים - אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות || מכשירי שאינם מתאימים לסוג אקלים טרופי - &quot;T&quot; ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 1 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות כלליות || במסלולי התאמה לתקן הבין-לאומי ולתקן האמריקאי; למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.2 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות-הולם המוחזקים ביד || במסלול התאמה לתקן הבין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.4 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.5 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד || במסלול התאמה לתקן הבין-לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.8 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.9 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.11 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.14 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 62841 חלק 2.17 || כלי עבודה חשמליים מופעלי-מנוע - כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה - בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד || למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 1 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 2 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 3 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אבזרים || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71452 חלק 5 || מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת-קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ - פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה || לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה) ||
|-
| ת&quot;י 71568 חלק 3 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים || ||
|-
| ת&quot;י 71568 חלק 4 || אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף - מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים || ||
|}

&lt;!-- 
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ג-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-6, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-7, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2) : (((פקע).))
: (((הוראת שעה מיום 1.6.2022 ועד יום 15.2.2024):))
: {|
! width=&quot;20%&quot; | מספר התקן !! width=&quot;40%&quot; | שם התקן !! width=&quot;40%&quot; | תנאים מיוחדים
|-
| ת&quot;י 90 חלק 2 || בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת ||
|-
| ת&quot;י 107 חלק 1 || סולר: סולר למנועי דיזל ||
|-
| ת&quot;י 5563 || דלק סילוני (דס&quot;ל) ||
|-
| ת&quot;י 5678 || אוורור בניינים - מובילים - מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים || לעניין המוצרים שמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן
|-
| ת&quot;י 5731 || אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) - לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה - דרישות ושיטות בדיקה ||
|-
| ת&quot;י 5937 || דלק לרכב מנועי - מים בתחליבי סולר למנועי שרפה פנימית - דרישות ושיטות בדיקה ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 1 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 2 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה ||
|-
| ת&quot;י 6294 חלק 3 || בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה ||
|}
--&gt;

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 9(א)(1)(ג) ו-(5)(ג) ו-(ד)]]))) ====
=== הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין-לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה ===
@ 1. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;גיליון בטיחות&quot; Safety data sheet (Sds) - גיליון המכיל מידע לגבי חומר מסוכן, תכונותיו והשפעתו, הסיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם;
:- &quot;תעודת בדיקה&quot; - תעודת בדיקה כאמור [[בסעיף 2ו(ב)(1) לפקודת היבוא והיצוא]].

@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ב-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ג-2)
: התקנים הרשמיים המפורטים [[בתוספת זו]] הם תקנים, שאינם מבוססים על תקן בין-לאומי, אשר נמצאה בעניינם אסדרה זרה כמפורט בטור ב' לצידם, לרבות תקן בין-לאומי, והם עומדים בהוראות [[סעיף 9(א)(5)(ג)]], וזאת בלבד שהתקיימו כל התנאים המפורטים בטור ג' לצידם, אם מפורטים, ושלשם הוכחת התאמת מצרך לדרישות האסדרה הנוגעת לאותם תקנים יציג העוסק את המסמכים המפורטים בטור ד' לצידם, וזאת בהתאם להוראות [[סעיף 9(א)(5)(ד)]]:
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקן !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אסדרה זרה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תנאים !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מסמכים שיש לצרף לשם הוכחת העמידה באסדרה הזרה !! {{מוקטן|טור ה'}} {{ש}} הוראות מיוחדות
|-
| ת&quot;י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022
| רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו-EC 648/2004
| : נוזל לניקוי כלי שמתקיימים בו כל אלה:
: (1) תכולת בור עד 0.5 גרם/ק&quot;ג מוצר;
: (2) למוצר בעל ערך PH 10 או יותר, או בעל ערך PH קטן מ-4 יצורף דוח בדיקה לפי נספח א' לת&quot;י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022
| : (1) גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
: (2) מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
: (3) תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת-פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
: (4) הצהרה כי המוצר אינו משתייך לקטגוריית המשנה A1 (H314) לפי EC 1272/2008 או כי ריכוז המרכיבים במוצר שלפיהם נקבע הסיווג בקטגוריית המשנה A1 לא יהיה גדול מערכי SCL של כל מרכיב כמוגדר בתקנה האמורה;
: (5) הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004;
: (6) הצהרה על התאמה לרמת הפריקות הביולוגית לחומרים פעילי פנים לפי תקנה EC 648/2004
|
|-
| ת&quot;י 438 חלק 1 - אבקות ניקוי - דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה, מספטמבר 2012
| רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו-EC 648/2004
| : אבקת כביסה שמתקיימים בה כל אלה:
: (1) תכולת הנתרן עד 4 גרם/ק&quot;ג לפי ISO 11885 (בהתאם לחישוב כמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק&quot;ג כבסים);
: (2) פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
: (3) תכולת כלורידים - עד 40 גרם/ק&quot;ג לכביסה במכונה, עד 90 גרם/ק&quot;ג לכביסה ביד לפי ASTM D820;
: (4) תכולת בור עד 0.5 גרם/ק&quot;ג מוצר לפי ISO 6835
| : (1) גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
: (2) מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
: (3) תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת-פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
: (4) הצהרת היצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
|
|-
| ת&quot;י 818 חלק 2 - חיתולים: חיתולים חד-פעמיים לתינוקות, מאוקטובר 2018
| דירקטיבה ורגולציות אירופיות המפורטות להלן: {{ש}} &lt;div direction:ltr&quot;&gt;General Product Safety Directive 2001/95/EC (GPSD); {{ש}} Regulation 1907/2006 Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH); {{ש}} Regulation 1272/2008 classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP); {{ש}} Regulation 528/2012 concerning the Making Available on the Market and Use of Biocidal Products (BPR).&lt;/div&gt;
|
| הצהרת יצרן לגבי הרכב חומר סופג וחומרים הבאים במגע עם עור התינוק וכי התקיימו לעניין חומרי הגלם שמהם מיוצרים החיתולים דרישות האסדרה הזרה; אפשר להיעזר בדוגמה המופיעה בעמודים 19 עד 28 למסמך EDANA Safety Regulatory Supply Chain Info (2022) (להלן - מסמך EDANA), ואם יפורסם מסמך EDANA מעודכן - בעמודים התואמים באותו מסמך
|
|-
| ת&quot;י 1313: אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת, מאוקטובר 1988, לרבות גיליון תיקון מס' 1, מיולי 1991, גיליון תיקון מס' 2, ממרס 1999, וגיליון תיקון מס' 3, מאוגוסט 2002
| תקן אוסטרלי {{ש}} AS 2869
|
| תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן AS 2869
|
|-
| ת&quot;י 1417: אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון, מאוקטובר 2006
| רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו-EC 648/2004
| : אבקת מדיח שמתקיימים בה כל אלה:
: (1) פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
: (2) תכולת בור עד 0.5 גרם/ק&quot;ג מוצר לפי ISO 6835
| : (1) גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
: (2) מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
: (3) תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת-פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
: (4) הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
|
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[1|ההגדרה &quot;האסדרה האירופית המאומצת&quot;]] [[וסעיף 9א2]]))) ====
=== האסדרה האירופית המאומצת ===

=== חלק א': הגדרות ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6) : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;גפ&quot;מ&quot; - (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) גז פחמימני מעובה;
&quot;&quot;גפ&quot;מ&quot; - גז פחמימני מעובה;&quot;;
:- &quot;מדינה מוכרת&quot; - מדינות החברות באיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, בריטניה, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ;
:- &quot;מוצרי גפ&quot;מ&quot; - (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) מכלי גפ&quot;מ, שסתומים לגלילי גז, זרנוקים לגפ&quot;מ, מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול או לצלייה, מכשירים מיטלטלים הצורכים גפ&quot;מ, תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ&quot;מ, מוני גז, מחממי מים ביתיים מוסקים בגז, שסתומים ידניים לגפ&quot;מ ווסתי לחץ לגפ&quot;מ;
:- &quot;מכלי גפ&quot;מ&quot; - (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) מכלי גפ&quot;מ למילוי חוזר ומכלי גפ&quot;מ שלא למילוי חוזר;
:- &quot;מעבדת בדיקה&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) כהגדרתה [[בסעיף 2א לפקודת היבוא והיצוא]];
:- &quot;מעבדה מאושרת&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) כהגדרתה [[בסעיף 12(א)(1)]];
:- &quot;ספק&quot; - מי שהיבואן מתקשר עימו לאספקת המצרך למטרת יבוא והוא אינו היצרן;
:- &quot;תקן מקובל&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) תקן אירופי, תקן בינלאומי או תקן לאומי, שעמידה בו מעידה על התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו, והוא מקובל בשוק האירופאי המשותף להוכחת העמידה באותה אסדרה;
:- &quot;SDS&quot; ‏(Safety Data Sheet) - גיליון בטיחות חומרים המפרט את הרכיבים הכימיים הקיימים בחומר הכלול במצרך.

=== חלק ב': האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה) ===

@ 1. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/48/oj | Directive 2009/48/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the safety of toys (TSD) - דירקטיבה לבטיחות צעצועים]] -
: (א) תחילתה - ג' בשבט התשפ&quot;ה (1 בפברואר 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם [[בסעיף 10ה]] או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי [[סעיף 12]].

@ 2. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/988/oj | Regulation (EU) 2023/988 of the European Parliament and of the Council of 10 May 2023 on general product safety (GPSR) - רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה]] -
: (א) תחילתה - ג' בשבט התשפ&quot;ה (1 בפברואר 2025); ואולם לעניין מוצצים ופטמות, מחזיקי מוצץ ובקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, תחילתה ביום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם [[בסעיף 10ה]] או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי [[סעיף 12]];
:: (2) ההוראה לא תחול לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם [[בסעיף 10ה]] או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי [[סעיף 12]];
:: (3) (((פקעה).))

@ 3. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1907/oj | Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH) - רגולציה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 4. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10/oj | Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food - רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה [[בסעיף 10ה]], או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

@ 5. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/35/oj | Directive 2014/35/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of electrical equipment designed for use within certain voltage limits (LVD) - דירקטיבה לבטיחות מכשירי חשמל המוזנים ממתח נמוך (עד 1,000 וולט)]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))), ואולם לעניין כבלי חשמל במתח נמוך תחילתה ביום כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027);
: (ב) (((הוראת שעה מיום 2.3.2026 עד 15.2.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מזגנים שגזי הקירור בהם מסוג A2 ו–A3, זאת למעט מזגנים כאמור שהם מזגנים ניידים שכמות הגז בהם אינה עולה על 300 גרם.

@ 6. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/30/oj | Directive 2014/30/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to electromagnetic compatibility (EMC) - דירקטיבה למניעת הפרעות אלקטרומגנטיות]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 7. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/648/oj | Regulation (EC) No 648/2004 of the European Parliament and of the Council of 31 March 2004 on detergents - רגולציה לדטרגנטים]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 8. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1272/oj | Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP) - רגולציה לסיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות מסוכנים]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק ב-SDS;
:: (2) במקום שבו נדרש לסמן &quot;poison center&quot;, יסמן העוסק &quot;המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב&quot;ם&quot;.

@ 9. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1975/324/oj | Council Directive 75/324/EEC of 20 May 1975 on the approximation of the laws of the Member States relating to aerosol dispensers (Aerosol) - דירקטיבה למכלי לחץ מסוג אירוסול]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 10. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/425/oj | Regulation (EU) 2016/425 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on personal protective equipment (PPE) - רגולציה לציוד הגנה אישי]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2010/35/oj | Directive 2010/35/EU of the European Parliament and of the Council of 16 June 2010 on transportable pressure equipment (TPED) - דירקטיבה לציוד לחץ נייד]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))); 
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה;
:: (2) (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) ההוראה לא תחול על מוצרי גפ&quot;מ שהם מסוג מכלי גפ&quot;מ, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת התאמה להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

@ 12. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/29/oj | Directive 2014/29/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of simple pressure vessels (SPVD) - דירקטיבה למכלי לחץ פשוטים]] -
: (א) תחילתה - שנתיים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2027)));
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

@ 13. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/38/oj | Directive 2014/68/EU of the European Parliament and of the Council of 15 May 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of pressure equipment (PED) - דירקטיבה לציוד לחץ]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))); (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) ואולם, לעניין מוצרי גפ&quot;מ שאינם מכלי גפ&quot;מ, תחילתם ביום כ' בתשרי התשפ&quot;ז (1 באוקטובר 2026);
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על דודי קיטור ומכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
:::: (1) לעניין דודי קיטור - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
:::: (2) לעניין מכלי לחץ - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה;
:: (2) (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) ההוראה לא תחול על מוצרי גפ&quot;מ שהם מסוג מכלי גפ&quot;מ, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) עוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת התאמה להוראה זו;
::: (ג) העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

@ 14. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2006/42/oj | Directive 2006/42/EC of the European Parliament and of the Council of 17 May 2006 on machinery (MD) - דירקטיבה למכונות]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))); ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י&quot;ט באלול התשפ&quot;ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, &quot;אופניים עם מנוע עזר&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
::: (א) אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים - העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
::: (ב) במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים -
:::: (1) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
:::: (2) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
:::: (3) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
::::: (א) לעניין במות הרמה - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
::::: (ב) פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

@ 15. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/33/oj | Directive 2014/33/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to lifts and safety components for lifts (LIFTS) - דירקטיבה למעליות, מעלונים ורכיביהם]] -
: (א) תחילתה - ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027).

@ 16. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/305/oj | Regulation (EU) No 305/2011 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2011 laying down harmonised conditions for the marketing of construction products (CPR) - רגולציה לחומרי בנייה]] -
: (א) תחילתה - שנתיים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2027))).

@ 17. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1542/oj | Regulation (EU) 2023/1542 of the European Parliament and of the Council of 12 July 2023 concerning batteries and waste batteries ((-)) רגולציה לסוללות]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))).

@ 18. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935/oj | Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food (FCM) - רגולציה לחומרים ומצרכים הבאים במגע עם מוצרי מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;א (1 במרץ 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה [[בסעיף 10ה]], או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

@ 19. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500/oj | Council Directive - 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs - דירקטיבה לפריטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה [[בסעיף 10ה]], או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

@ 20. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/53/oj | Directive 2014/53/EU of the European Parliament and of the Council of 16 April 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of radio equipment (RED) - דירקטיבה לציוד רדיו]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 21. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/125/oj | Directive 2009/125/EC of the European Parliament and of the Council of 21 October 2009 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for energy - related products (ErP) - דירקטיבה לדרישות עיצוב אקולוגי למוצרים הקשורים לאנרגיה]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025)));
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה כמשמעותו [[בחוק מקורות אנרגיה, התש&quot;ן-1989]] (להלן - חוק מקורות ((&lt;s&gt;ה&lt;/s&gt;))אנרגיה) (להלן - מכשיר צורך אנרגיה), לעניין תחום שהוסדר לפי [[חוק מקורות אנרגיה]], ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

@ 22. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/426/oj | Regulation (EU) 2016/426 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on appliances burning gaseous fuels (GAR) - רגולציה לציוד בעירה מוזן בגזים]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))); (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) ואולם, לעניין מוצרי גפ&quot;מ שאינם מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול או לצלייה, תחילתם ביום כ' בתשרי התשפ&quot;ז (1 באוקטובר 2026).
: (ב) (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מוצרי גפ&quot;מ מסוג מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול או לצלייה, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
::: (א) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
::: (ב) עוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת התאמה להוראה זו.

@ 23. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/1369/oj | Regulation (EU) 2017/1369 of the European Parliament and of the Council of 4 July 2017 setting a framework for energy labelling - רגולציה לסימון אנרגטי]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025)));
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה לעניין תחום שהוסדר לפי [[חוק מקורות אנרגיה]], ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

@ 24. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/745/oj | Regulation (EU) 2017/745 of the European Parliament and of the Council of 5 April 2017 on medical devices (MDR) - רגולציה למכשור רפואי]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) לעניין תרמומטר רפואי - נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

@ 25. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/42/oj | Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices (MDD) - דירקטיבה למכשור רפואי]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025);
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) לעניין תרמומטר רפואי - נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

@ 26. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/528/oj | Regulation (EU) No 528/2012 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products - רגולציה למוצרים ביוצידיים]] -
: (א) תחילתה - ה' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025).

@ 27. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj | Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on cosmetic products - רגולציה למוצרי קוסמטיקה]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2028))).

@ 28. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2019/1021/oj | Regulation (EU) 2019/1021 (([sc. 1021/2019])) of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (POP) - רגולציה למזהמים אורגניים]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 29. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1007/oj | Regulation (EU) No 1007/2011 of the European Parliament and of the Council of 27 September 2011 on textile fibre names and related labelling and marking of the fibre composition of textile products - רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 30. : ההוראה המחייבת - [[ http://data.europa.eu/eli/reg/2014/129/oj | Regulation No 129 of the Economic Commission for Europe of the United Nations (UN/ECE) - Uniform provisions concerning the approval of enhanced Child Restraint Systems used on board of motor vehicles (ECRS) - רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים]] -
: (א) תחילתה - ג' בשבט התשפ&quot;ה (1 בפברואר 2025).

@ 31. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-6) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/32/oj | Directive 2014/32/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of measuring instruments (MID) - דירקטיבה למכשירי מדידה]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))); (((הוראת שעה עד יום 1.10.2026):)) ואולם, לעניין מוצרי גפ&quot;מ שהם מסוג מוני גז, תחילתם ביום כ' בתשרי התשפ&quot;ז (1 באוקטובר 2026).

@ 32. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2004/42/oj | Directive 2004/42/EC of the European Parliament and of the Council of 21 April 2004 on the limitation of emissions of volatile organic compounds due to the use of organic solvents in certain paints and varnishes and vehicle refinishing products - דירקטיבה לתרכובות אורגניות נדיפות בצבעים ובציפויים או לכות]] -
: (א) תחילתה - ז' בתמוז התשפ&quot;ה (1 ביולי 2025).

@ 33. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11/oj | Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N-nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers - דירקטיבה לשחרור תרכובות ניטרוזמינים ממוצצים ומפטמות שעשויים מגומי או מאלסטומר]] -
: (א) תחילתה - תחילתה ביום ג' באייר התשפ&quot;ה (1 במאי 2025).

@ 34. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2020/2184/oj | Directive (EU) 2020/2184 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2020 on the quality of water intended for human consumption - דירקטיבה למי שתייה]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]].

@ 35. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1998/70/oj | Directive 98/70/EC of the European Parliament and of the Council of 13 October 1998 relating to the quality of petrol and diesel fuels - דירקטיבה לאיכות דלקים]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2028)));
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין דלק ביולוגי, דלק סינתטי, ביומסה וביוגז, כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור;
:: (2) לעניין לחץ אדים יחולו ההוראות האלה:
::: (א) בבנזין - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 90 חלק 2;
::: (ב) בסולר - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 107 חלק 1;
:: (3) לעניין מוספים דטרגנטים וחומרים מונעי קצף יחולו ההוראות האלה:
::: (א) בבנזין - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 90 חלק 2;
::: (ב) בסולר - בהתאם לתקן הרשמי ת&quot;י 107 חלק 1.

@ 36. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/2405/oj | Regulation (EU) 2023/2405 of the European Parliament and of the Council of 18 October 2023 on ensuring a level playing field for sustainable air transport (ReFuelEU Aviation) - רגולציה לדלק תעופתי]] -
: (א) תחילתה - שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2028)));
: (ב) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול לעניין דלק תעופתי בר-קיימה (SAF) ודלק סילוני סינתטי כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור.

@ 37. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2011/65/oj | Directive 2011/65/EU of the European Parliament and of the Council of 8 June 2011 on the restriction of the use of certain hazardous substances in electrical and electronic equipment (RoHS) - דירקטיבה לשימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי אלקטרוני]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))).

@ 38. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/34/oj | Directive 2014/34/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to equipment and protective systems intended for use in potentially explosive atmospheres (ATEX) - דירקטיבה לציוד ולמערכות מיגון בסביבה פוטנציאלית לפיצוץ]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 39. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2000/14/oj | Directive 2000/14/EC of the European Parliament and of the Council of 8 May 2000 on the approximation of the laws of the Member States relating to the noise emission in the environment by equipment for use outdoors (NOI) - דירקטיבה למפגעי רעש בשימוש בציוד חוץ]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 40. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/273/oj | Regulation (EU) 2024/573 of the European Parliament and of the Council of 7 February 2024 on fluorinated greenhouse gases (F-gas) - רגולציה לגזי חממה פלאורידיים]] -
: (א) תחילתה - יום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2025))).

@ 41. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2022/1616/oj | Commission Regulation (EU) 2022/1616 of 15 September 2022 on recycled plastic materials and articles intended to come into contact with foods - רגולציה לפלסטיק ממוחזר שבא במגע עם מזון]] -
: (א) תחילתה - א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025).

@ 42. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4) : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1230/oj | Regulation (EU) 2023/1230 of the European Parliament and of the Council of 14 June 2023 on machinery - רגולציה למכונות]] -
: (א) תחילתה - 18 חודשים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.7.2026))); ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י&quot;ט באלול התשפ&quot;ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ&quot;ו בסיוון התשפ&quot;ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, &quot;אופניים עם מנוע עזר&quot; - כהגדרתם [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
: (ב) (((הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):)) תנאים להחלה:
:: (1) ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
::: (א) אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים - העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
::: (ב) במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים -
:::: (1) העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם [[בסעיף 10ה]], שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו [[בסעיף 12(א)]], להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור - לפי התקן המקובל;
:::: (2) העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו [[בסעיף 10ה]], שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
:::: (3) העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
::::: (א) לעניין במות הרמה - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
::::: (ב) פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים - אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

@ 43. : ההוראה המחייבת - [[https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/30/oj | Directive 2009/30/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 amending Directive 98/70/EC as regards the specification of petrol, diesel and gas-oil and introducing a mechanism to monitor and reduce greenhouse gas emissions and amending Council Directive 1999/32/EC as regards the specification of fuel used by inland waterway vessels and repealing Directive 93/12/EEC - דירקטיבה למפרטים לבנזין, סולר ודלק והכנסת מנגנון לניטור והפחתת פליטת גזי חממה]] -
: (א) תחילתה - 3 שנים מיום תחילתו של [[25:4782473|תיקון מס' 19]] (((ביום 1.1.2028))).

=== חלק ג': תנאים נוספים ===
: בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מצרך המתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
: (1) המצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, למעט חובות סימון הקבועות בתקן הרשמי, והכול אלא אם כן נקבע אחרת [[בתוספת זו]];
: (2) אם המצרך הוא מכשיר חשמלי או ציוד חשמלי כמשמעותם לפי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] - הוא מתאים לדרישות לפי [[החוק האמור]];
: (3) אם המצרך הוא מכשיר חשמלי מיטלטל, כמשמעותו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש&quot;ן-1990]] - הוא מתאים לדרישות לפי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]], ולפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|התקנות האמורות]];
: (4) אם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא מתאים לדרישות לפי [[סעיף 52ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
: (5) אם המצרך הוא נוזל לניקוי כלים ידני שחל עליו ת&quot;י 139, או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים, שחל עליהן ת&quot;י 1417 - כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק&quot;ג;
: (6) אם המצרך הוא אבקת ניקוי שחל עליה ת&quot;י 438 חלק 1, הוא מתאים לדרישות האלה:
:: (א) כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק&quot;ג;
:: (ב) כמות הכלורידים לא תעלה על 40 גרם לק&quot;ג לאבקה המיועדת לכביסה במכונה ולא תעלה על 90 גרם לק&quot;ג לאבקה המיועדת לכביסה ידנית;
:: (ג) כמות הנתרן לא תעלה על 4 גרם לכמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק&quot;ג כבסים על פי הוראות היצרן;
: (7) אם המצרך הוא מכל מיטלטל למילוי חוזר לגז פחמימני מעובה (להלן - מכל מיטלטל), שחל עליו ת&quot;י 70 חלק 1, הוא מתאים לדרישות אלה:
:: (א) המכל מסומן בשם ספק הגז או בסימן זיהוי שלו;
:: (ב) מסביב לשסתום המכל יש אמצעי הגנה מפני נזק המהווה חלק אינטגרלי מהמכל;
: (8) אם המצרך הוא מכשיר גז ביתי לאפייה, לבישול ולצלייה, שחל עליו ת&quot;י 907 חלק 1 - לכל מבער יש אמצעי בקרה להבטחת להבה הסוגר את מעבר הגז למבער כשהלהבה כבה;
: (9) אם המצרך הוא תנור מיטלטל לחימום חלל, ללא ארובה, המופעל בגז פחמימני מעובה, שחל עליו ת&quot;י 995 חלק 1 - מותקן על התנור או בסמוך אליו ברז ניתוק ראשי המפסיק את זרימת הגז לתנור במקרה של כיבוי התנור.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[סעיף 9א4]]))) ====
=== הפרות ===

== תוספת שביעית (תיקון: תשפ&quot;ד-3) ==
==== ((([[סעיף 9(א6)]]))) ====
=== חקיקת משנה הכוללת הפניה לתקן רשמי או הקובעת הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך שחל לגביו תקן רשמי ===
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם החיקוק !! הסעיפים בחיקוק הכוללים הפניה לתקן רשמי או שקבועה בהם הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך !! האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר
|-
| || ||
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט תשי&quot;ג (20 בינואר 1953).
&lt;חתימות&gt;
* לוי אשכול, שר האוצר, ממלא מקום ראש הממשלה
* פרץ ברנשטיין, שר המסחר והתעשיה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>7sygon1gl3077i8k2knolknzvw86rao</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התקנים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316547</id>
    <revision>
      <id>3024501</id>
      <parentid>3022417</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024500] הוראת שעה תשפ&quot;ו מס' 4</comment>
      <origin>3024501</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404474" sha1="dzr4p1f03smic10n1c5ktmtkrftpfic" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקנים, תשי״ג–1953}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000626}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ג, 30|חוק התקנים|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209802.pdf}}, {{ח:תיבה|40|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317382.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 2|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 47|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 22|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209800.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 34|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209799.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 52|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 99|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 414|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 722|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 430|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300840.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 402|חוק ציוד רפואי|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300799.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301598.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 82|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 162|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 184|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 249|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 352|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 151|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|576|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4192817.pdf}}, {{ח:תיבה|1402|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3018|החלפת התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10190.pdf}}, {{ח:תיבה|3796|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10303.pdf}}, {{ח:תיבה|3797|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 356|תיקון התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10402.pdf}}, {{ח:תיבה|359|תיקון התוספת הרביעית לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10402.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10421.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10557.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10557.pdf}}, {{ח:תיבה|1762|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10645.pdf}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10758.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 90|תיקון התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10806.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון התוספת השלישית לחוק (הוראת שעה) [תשפ״ג] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10893.pdf}}, {{ח:תיבה|1696|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11156.pdf}}, {{ח:תיבה|1750|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11161.pdf}}, {{ח:תיבה|1816|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11173.pdf}}, {{ח:תיבה|3802|תיקון התוספת השלישית לחוק (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11497.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 774|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11662.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11738.pdf}}, {{ח:תיבה|1122|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11738.pdf}}, {{ח:תיבה|1618|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 30|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12055.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12181.pdf}}, {{ח:תיבה|1422|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12292.pdf}}, {{ח:תיבה|2310|תיקון התוספת החמישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12451.pdf}}, {{ח:תיבה|2318|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12452.pdf}}, {{ח:תיבה|2410|תיקון התוספת החמישית לחוק (הוראת שעה מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12473.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ב, 4074|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3904|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 6986|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 9067|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 3294|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14182.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מכון התקנים הישראלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: יושב ראש המכון וסגנו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועד הפועל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: המנהל הכללי של המכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדות בתחום התקינה במכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תקנון המכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הממונה על התקינה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אימוץ תקן בין־לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: אימוץ אסדרה אירופית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תו תקן ותו תעודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: איסורים ופטורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: צווים והתחייבות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|שינוי לאומי מתחייב}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|שינוי גופים המנויים בחוק}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|תקנים מוחרגים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין־לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|האסדרה האירופית המאומצת}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: תנאים נוספים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|הפרות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית: {{מוקטן|חקיקת משנה הכוללת הפניה לתקן רשמי או הקובעת הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך שחל לגביו תקן רשמי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשי״ג, תשי״ח, תשל״א, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד לשכות המסחר“, ”התאחדות המלאכה והתעשייה“, ”התאחדות התעשיינים בישראל“, ”התאחדות בוני הארץ“, ”לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל“ ו”רשות ההסתדרות לצרכנות“ – כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האסדרה האירופית המאומצת“ – ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} על עדכוניהן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2}}, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}}, ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה, ובכלל זה הנספחים (Annex) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כפי שפורסם ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2(ה)}}, לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|באותה תוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה גבוהה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”הממונה על התקינה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצרך“ – מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט“ – תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו וחמריו שידרוש אותן המכון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ לרבות שיווק, גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי. זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיקו לשם מכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1) ו־(א1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת היבוא והיצוא“ – {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}} (להלן – חוק החברות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי לאומי“ – שינוי בתקן לעומת התקן הבין־לאומי שעליו הוא מתבסס, שאינו שינוי לאומי מתחייב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי לאומי מתחייב“ – שינוי לאומי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, וכן שינוי שהורה עליו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ה4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 19“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|חוק התקנים (תיקון מס׳ 19), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הכלכלה והתעשייה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מכון התקנים הישראלי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|2|מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר|תיקון: תשל״א}}
{{ח:ת}} מכון התקנים הישראלי (בחוק זה – המכון) הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.

{{ח:סעיף|2א|מטרות המכון|תיקון: תשל״א, תשל״ט}}
{{ח:ת}} מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

{{ח:סעיף|3|מוסדות המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ואלה מוסדות המכון:
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש המכון וסגנו;
{{ח:תת|(2)}} הועד הפועל;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: יושב ראש המכון וסגנו|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3א|יושב ראש המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר ימנו את יושב ראש המכון; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתו של יושב ראש המכון תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המכון –
{{ח:תתת|(1)}} יהיה יושב ראש הוועד הפועל;
{{ח:תתת|(2)}} יציג יחד עם המנהל הכללי של המכון, את תכניות העבודה השנתיות של המכון לשר, לאחר אישורן בידי הוועד הפועל;
{{ח:תתת|(3)}} יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)}}.

{{ח:סעיף|3ב|יושב ראש המכון – סייגים למינוי והפסקת כהונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה אדם ליושב ראש המכון בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או חבר בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“, ”גוף מדיני“, ”גוף בוחר של מפלגה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא המנהל הכללי של המכון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עובד המדינה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עובד המכון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא אינו אזרח ישראלי;
{{ח:תתת|(6)}} הוא עובד, נושא משרה או חבר בנשיאות הארגונים העסקיים או באיגוד לשכות המסחר, או בגופים החברים בהם;
{{ח:תתת|(7)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המכון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולשר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} השר ושר האוצר נוכחו כי הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות או משש ישיבות שקיים הוועד הפועל בשנה אחת;
{{ח:תתת|(3)}} השר ושר האוצר נוכחו, לאחר התייעצות עם הוועד הפועל, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} השר ושר האוצר נוכחו כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המכון לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;
{{ח:תתת|(5)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין לכהן כיושב ראש המכון.
{{ח:תת|(ג)}} חדל יושב ראש המכון לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעלו השר ושר האוצר, בהקדם האפשרי, למינוי יושב ראש למכון במקומו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|3ג|סגן יושב ראש המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל יבחר את סגן יושב ראש המכון (להלן – הסגן) מקרב חבריו, ובלבד שלא התקיימו בו הסייגים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בסעיף 3ב(א)(1) עד (5) ו־(7)}}; נוסף על כך, ובלי לגרוע מהאמור, היה הסגן הקודם נציג של אחד מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו(א)(3), (4) או (5)}}, לא יבחר הוועד הפועל סגן שהוא נציג של אותו הגוף; לעניין זה, יראו את הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בפסקאות (3) ו־(4) של הסעיף האמור}} כאותו גוף.
{{ח:תת|(ב)}} הסגן ישמש ממלא מקום יושב ראש המכון בהעדרו של היושב ראש, אם נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידיו או אם חדל לכהן וטרם מונה יושב ראש חדש למכון.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של הסגן תהיה שנתיים, ואולם אם נבצר מיושב ראש המכון למלא את תפקידו דרך קבע או חדל מלכהן, לא ימלא הסגן את מקומו של יושב ראש המכון לתקופה העולה על שישה חודשים; לא מונה יושב ראש מכון חדש עד תום התקופה האמורה – יבחר הוועד הפועל סגן חדש בהתאם להוראות סעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3ד|תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} אלה תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות הכללית של המכון, בהתאם למטרות המכון;
{{ח:תת|(2)}} לאשר את תכניות העבודה השנתיות שהגיש לו המנהל הכללי של המכון, בשים לב לכך שהן לא סותרות את מדיניות הממשלה;
{{ח:תת|(3)}} לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן העובדים במכון;
{{ח:תת|(4)}} לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;
{{ח:תת|(5)}} לעקוב אחר יישום המדיניות, תכניות העבודה והתקציבים של המכון;
{{ח:תת|(6)}} לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון, בכפוף למטרות המכון;
{{ח:תת|(7)}} למנות מקרב חבריו, סגן ליושב ראש המכון, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ג}};
{{ח:תת|(8)}} למנות רואה חשבון מבקר למכון;
{{ח:תת|(9)}} למנות חברים למינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב1)}};
{{ח:תת|(10)}} לקבוע את השכר ואת תנאי העבודה האחרים של המנהל הכללי של המכון ושל נושאי תפקידים בכירים אלה: סגן המנהל כללי של המכון, מנהלי האגפים, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המכון וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים במכון שיקבע הוועד הפועל;
{{ח:תת|(11)}} לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המכון ופעולותיו;
{{ח:תת|(12)}} לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המכון, את מינוים של נושאי תפקידים בכירים במכון כאמור בפסקה (10);
{{ח:תת|(13)}} לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המכון ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות הכספיים, ולאחר אישור הדוחות הכספיים – לדון בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו;
{{ח:תת|(14)}} להקים ועדות מרכזיות לענפי משק שונים ולענפי ייצור שונים במשק, כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן ה׳}}, ולקבוע את תחום פעולתן;
{{ח:תת|(15)}} להקים ועדות קבועות או ארעיות שאינן ועדות כאמור {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן ה׳}}, למעט הוועדה הממנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(ה)}}, למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן, כך שהרכבן ייקבע בשים לב לתחומי פעולתן ויאזן ככל האפשר בין הגופים המיוצגים בוועד הפועל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו}}.

{{ח:סעיף|3ה|סמכות שיורית של הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סמכות במסגרת תחומי פעילות המכון, שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המכון, רשאי הוועד הפועל להפעילה.

{{ח:סעיף|3ו|הרכב הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוועד הפועל יכהנו חמישה עשר חברים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המכון;
{{ח:תתת|(2)}} ארבעה נציגי ממשלה כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הממונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד המשרד הבקי בתחום הייבוא, שימנה המנהל הכללי של המשרד;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד משרד ראש הממשלה הבקי בתחום האסדרה או הכלכלה, שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
{{ח:תתתת|(ד)}} עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שתמנה התאחדות בוני הארץ;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;
{{ח:תתת|(8)}} שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג שייבחר מקרב עובדי המכון.
{{ח:תת|(ב)}} נציג שתמנה התאחדות המלאכה והתעשייה יוזמן להשתתף בישיבות הוועד הפועל, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה בהן; על הנציג כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3ז|סעיפים 3ז}} {{ח:פנימי|סעיף 3ט|ו־3ט}}, וזכויות הנתונות לחבר הוועד הפועל לשם השתתפותו בישיבות הוועד הפועל, וכן חובות החלות לפי חוק זה על חבר הוועד הפועל ובכלל זה הוראות תקנון המכון ובהן הוראות לעניין הפסקת כהונה.
{{ח:תת|(ג)}} המכון יפרסם את שמות חברי הוועד הפועל שמונו לפי סעיף קטן (א) ואת שם הנציג שמונה לפי סעיף קטן (ב), וכן את הרכב הוועד הפועל המכהן, בהודעה באתר האינטרנט של המכון.

{{ח:סעיף|3ז|ממלא מקום חבר הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמינה חבר בוועד הפועל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו}}, רשאי למנות לו ממלא מקום.

{{ח:סעיף|3ח|תוקף פעולות הוועד הפועל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} קיום הוועד הפועל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|3ט|תקופת כהונה של חבר הוועד הפועל וממלא מקומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} חבר הוועד הפועל וממלא מקומו, למעט הממונה, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: המנהל הכללי של המכון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3י|המנהל הכללי של המכון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל ימנה מנהל כללי למכון מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המכון והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המשרד המכהן בוועד הפועל, שיבחר המנהל הכללי של המשרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;
{{ח:תתת|(4)}} שני חברים נוספים שיבחר הוועד הפועל מתוך חבריו שאינם נציגי הממשלה, ובלבד שלא ייבחרו שני חברים שהם נציגים של אותו גוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו(א)(3), (4), (5) או (8)}}, ולעניין זה, יראו את הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בפסקאות (3) ו־(4) של אותו סעיף}} כאותו גוף.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|סעיף 37(ב) ו־(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, בשינויים המחויבים, והוא ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוועד הפועל יקבע, באישור השר ושר האוצר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למכון.
{{ח:תת|(ו)}} קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד ששלושה חברי ועדה לפחות מכהנים כדין.
{{ח:תת|(ז)}} ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.

{{ח:סעיף|3יא|תקופת כהונה של המנהל הכללי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

{{ח:סעיף|3יב|סמכויות המנהל הכללי ותפקידיו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} למנהל הכללי של המכון יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המכון שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה גיבוש תכניות העבודה של המכון שיובאו לאישור הוועד הפועל.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: ועדות בתחום התקינה במכון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|3יג|ועדת התיאום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל יקים ועדת תיאום שתפקידה לתאם את עבודת התקינה במכון, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של המכון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} יושבי ראש הוועדות המרכזיות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} אחד מנציגי ארגוני הצרכנים החברים בוועד הפועל המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3ו|בסעיף 3ו(6) ו־(7)}};
{{ח:תתת|(6)}} נציג שימנה איגוד לשכות המסחר.
{{ח:תת|(ב)}} על נציגים כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(6) יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי חוק זה החלות על חבר הוועד הפועל.

{{ח:סעיף|3יד|ועדות מרכזיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} במכון יפעלו ועדות לעניין קביעת התקינה בענף מסוים או בתחום מסוים ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדות מרכזיות).

{{ח:סעיף|3טו|ועדות טכניות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ועדה מרכזית תקים בתחום פעולתה ועדה טכנית אחת או יותר, שתפעל לעניין עיבוד תקנים וקביעתם בנושאים שקבעה לה הוועדה המרכזית ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדה טכנית).

{{ח:סעיף|3טז|הרכב ועדות התקינה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הרכבן של ועדות מרכזיות וועדות טכניות ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדות תקינה) יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות הנוגעת לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;
{{ח:תתת|(2)}} שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה שהם בעלי מומחיות רלוונטית לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה הוועדה הממנה כמשמעותה בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(3)}} שני נציגי צרכנים שימנה הגוף המקים את ועדת התקינה, מתוך רשימות נציגים שהגישו לו ארגוני צרכנים; לעניין זה, ”ארגון צרכנים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)}} שני עובדים של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} (בסעיף זה – עסק זעיר, קטן או בינוני);
{{ח:תתת|(6)}} שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, קטן או בינוני.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מרכזית רשאית למנות לוועדה טכנית עד חמישה חברים נוסף על החברים האמורים בסעיף קטן (א), אם נוכחה כי הם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים לתחומי העיסוק של הוועדה הטכנית, ובכלל זה רשאית היא למנות נציגי ציבור, נציגי ארגונים שלא למטרות רווח, וכן נציגים של רשויות הפועלות לפי דין או חברות ממשלתיות, והכול בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החליטה ועדה מרכזית למנות נציגי מעבדות, לא תמנה אלא נציגי מעבדות מאושרות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}} שמספרם לא יעלה על שניים, ובלבד שאם מונו שני חברים, אחד מהם לפחות יהיה נציג של מעבדה מאושרת או נציג של מעבדה מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא}}; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3כא|סעיף 3כא}};
{{ח:תתת|(2)}} החליטה ועדה מרכזית למנות חברים שאינם כאמור בפסקה (1), לא יעלה מספרם על שלושה, ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שלא ימונו נציגים של גופים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם ניתן למנות נציג אחד לכל היותר מגוף המנוי בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא ימונה יותר מנציג אחד של גוף המייצג גורמים עסקיים במשק, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מרכזית רשאית להציע לגורם הממנה חברים בוועדה טכנית לפי סעיף קטן (א), בעלי כשירות מתאימה לשמש חברים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת תקינה לא תכלול שני חברים שהם עובדים או בעלים באותו עסק.
{{ח:תת|(ה)}} הוועד הפועל יקים ועדה קבועה שתפעל במכון ותפקידה למנות נציגים מתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, שיכהנו כחברים בוועדות התקינה (בסעיף זה – הוועדה הממנה); הוועדה הממנה תורכב מנציגי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, וכן מנציגי כל גוף מקצועי אחר שהוועד הפועל נוכח כי הוא מייצג חלק ניכר מהמהנדסים, האדריכלים או האקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בתחום מסוים; הוועדה הממנה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה ותקבע לעצמה את סדרי עבודתה.

{{ח:סעיף|3יז|מומחים וועדות מומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ועדה טכנית רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, באנשי מקצוע ובאנשים אחרים הבקיאים בתחום פעולתה ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – מומחים), וכן להקים ועדות שיורכבו ממומחים כאמור ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – ועדות מומחים).

{{ח:סעיף|3יח|יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל ימנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה מרכזית, מבין חברי הוועדה המרכזית.
{{ח:תת|(ב)}} ועדה מרכזית, באישור הוועד הפועל, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה טכנית שבתחום פעולתה, מבין חברי הוועדה הטכנית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה טכנית, באישור הוועדה המרכזית שבתחום פעולתה היא נמצאת, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדת מומחים שהקימה, מבין חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} המניין החוקי בישיבה של הוועד הפועל שבה מתקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכלול נציג ממשלה אחד לפחות, והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות, ואולם אם לא הושג הרוב האמור בשתי הצבעות רצופות, ניתן לקבל החלטה כאמור ברוב רגיל בכפוף לאישור המנהל הכללי של המשרד.

{{ח:סעיף|3יט|תנאי כשירות ליושב ראש ולסגן יושב ראש של ועדת תקינה|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר לשמש יושב ראש ועדת תקינה, חבר ועדת תקינה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה, שיש לו מומחיות בתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שבחרה הוועדה הממנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיף 3טז(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ליושב ראש ועדת תקינה –
{{ח:תתת|(1)}} מי שמקבל, באופן ישיר או עקיף, תמורה או טובת הנאה מעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה, ובכלל זה מי שמקבל מימון מעסק כאמור בעבור מחקר;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא עובד או בעל שליטה –
{{ח:תתתת|(א)}} בעסק המצוי בשליטת עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה או בעסק השולט בעסק מרכזי כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעסק, אשר מי ששולט בעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה שולט בו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן למנות נציג העומד בתנאים כאמור בסעיף קטן (א) ליושב ראש ועדת תקינה, רשאי הוועד הפועל למנות חבר אחר של ועדת התקינה ליושב ראש בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יח|סעיף 3יח(ד)}}.
{{ח:תת|(ד)}} כשיר לשמש סגן יושב ראש ועדת תקינה חבר ועדת תקינה, בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ובלבד שאם הוא נציג של גוף מהגופים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיף 3טז(א)(5) או (6)}}, יהיה מינויו טעון אישור או החלטה של הוועד הפועל, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3יח|סעיף 3יח(ד)}}.
{{ח:תת|(ה)}} בוועדת תקינה לא יכהנו יושב ראש וסגן יושב ראש, המייצגים את אותו גוף או שמונו על ידי אותו גורם ממנה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בסעיף זה, ”עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה“ – עסק הפועל בתחום הנוגע לתחום הפעולה של ועדת התקינה, שמחזור המכירות שלו גבוה מ־300 מיליון שקלים חדשים בשנה או שהוא הוכרז כבעל מונופולין לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 26|סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויום העדכון הראשון יהיה י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף|3כ|ביטול מינוי של יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ביטול מינוי של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים, ייעשה באותה דרך שבה בוצע המינוי, ואולם מניין חוקי להחלטה של הוועד הפועל על ביטול מינוי יושב ראש או סגן יושב ראש ועדה מרכזית יכלול שני נציגי ממשלה לפחות וההחלטה תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוכח הוועד הפועל כי יושב ראש או סגן יושב ראש של ועדה טכנית או ועדת מומחים אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3יט|סעיף 3יט}}, רשאי הוא, בפנייה מנומקת, לדרוש –
{{ח:תתת|(1)}} מוועדה מרכזית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדה טכנית שהיא הקימה;
{{ח:תתת|(2)}} מוועדה טכנית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדת מומחים שהיא הקימה.

{{ח:סעיף|3כא|השתתפות עובדי המכון בעבודת ועדות התקינה וועדות המומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי המכון ירכזו את עבודת ועדות התקינה וועדות המומחים, ויסייעו לעבודתן המקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי המכון רשאים להשתתף כחברים בוועדות מומחים וכן בוועדות טכניות, כנציג מעבדות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדות התקינה וועדות מומחים, אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

{{ח:סעיף|3כב|המניין החוקי בישיבות ועדות תקינה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} המניין החוקי בישיבות ועדת תקינה הדנות באישור או בתיקון תקנים או בהקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים, ובכלל זה מינוי חברים נוספים בוועדה טכנית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|סעיף 3טז(ב)}}, יכלול מחצית מחברי הוועדה המכהנים לפחות ונוסף יושב ראש הוועדה או סגנו; לא היה מניין חוקי בשתי ישיבות רצופות של אותה ועדה באותו נושא, רשאית הוועדה לקבל החלטה כאמור בישיבתה השלישית בכל מספר של נוכחים.

{{ח:סעיף|3כג|פרסום פרוטוקולי ועדות התקינה ושמות חבריהן|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המכון יפרסם לעיון הציבור פרוטוקולים של ישיבות ועדות התקינה באתר האינטרנט של המכון, בתוך 28 ימי עסקים לאחר קיום ישיבת הוועדה; בפרוטוקולים כאמור יפורטו שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} המכון יפרסם את שמות החברים בכל ועדת תקינה ומקום עבודתם הנוכחי, באתר האינטרנט של המכון בתוך 14 ימי עסקים מיום מינוים, בכפוף להוראות כל דין; בסעיף זה, ”מקום עבודה נוכחי“ – מקום עבודה שבו מועסק חבר הוועדה כעובד שכיר, ואם חבר הוועדה הוא בעל עסק או שעיקר עיסוקו הוא במתן שירות לעסק מסוים – העסק כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בפרוטוקולים, ובכלל זה רשאי הוא לחייב את פרסום שמות המצביעים ואופן הצבעתם.

{{ח:סעיף|3כד|פומביות דיוני ועדות התקינה וועדות המומחים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים (בסעיף זה – הוועדות) והמועד והמיקום שבו הן מתכנסות, יפורסמו באתר האינטרנט של המכון, שבעה ימי עסקים לפחות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} כללים לעניין השתתפות גורמים מהציבור בישיבות הוועדות וכן חריגים לאפשרות השתתפות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין תיעוד מלא של דיוני הוועדות, ואופן פרסומם של הדיונים, והכול בכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|3כה|החרגה לעניין ועדות תקינה מסוימות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועד הפועל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי בוועדת תקינה מסוימת או בדיון לגבי תקן מסוים בוועדת תקינה, לא יחולו הדרישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיפים 3טז}}, {{ח:פנימי|סעיף 3יט|3יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כ|3כ(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כב|3כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כג|3כג}} {{ח:פנימי|סעיף 3כד|ו־3כד}} (בסעיף זה – החרגה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועד הפועל השתכנע כי אין בהחרגה כדי לפגוע בהיבטי תחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לוועדה או לתקן האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה מחברי הוועד הפועל לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיף 3טז(א)}} יהיו רשאים למנות נציג כחבר בדיוני הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע הוועד הפועל החרגה כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי הוא לקבוע את סדרי פעולתה של ועדת התקינה, לרבות דרישות חלופיות או נוספות לדרישות המנויות בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם המכון הודעה על כך באתר האינטרנט של המכון.
{{ח:תת|(ג)}} הוועד הפועל רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי במקרים מיוחדים, אם סבר כי ניתן למנוע פגיעה בתחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין, יחולו חלק מהדרישות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 3טז|בסעיפים 3טז}}, {{ח:פנימי|סעיף 3יט|3יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כ|3כ(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כב|3כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 3כג|3כג}} {{ח:פנימי|סעיף 3כד|ו־3כד}}, כפי שיחליט.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוועד הפועל לא יקבל החלטה כאמור באותם סעיפים קטנים אם יושב ראש המכון, הממונה או עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל התנגד להחלטה, מטעמים שיירשמו, לאחר ששוכנע כי ההחלטה תפגע בהיבטי התחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תקנון המכון|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|4|תקנון המכון|תיקון: תשס״ח, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המכון יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן – התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי להכניס בו שינויים ותיקונים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|תקנון מכון התקנים הישראלי|תקנון מכון התקנים הישראלי, התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} בתקנון {{ח:הערה|[ייקבעו]}} הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:
{{ח:תתת|(1)}} סמכויותיהם של מוסדות המכון;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4א)}} הוראות לעניין הגבלות על כהונה בוועד הפועל, בוועדת התיאום, בוועדות התקינה או בוועדות מומחים כמשמעותם בחוק זה, מטעמים של נבצרות, ניגוד עניינים, הרשעה בעבירה או הגשת כתב אישום, נוכח מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, וכן תנאים לביטול כהונה כאמור, הפסקתה או השעייתה, בשל אחד מהטעמים האמורים;
{{ח:תתת|(5)}} סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;
{{ח:תתת|(6)}} דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;
{{ח:תתת|(6א)}} הוראות בדבר פרסום נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים, וכן המועד והמיקום שבו הן מתכנסות;
{{ח:תתת|(7)}} כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון שהשר הורה לקבעו בתקנון.
{{ח:תת|(ג)}} התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
{{ח:תת|(ד)}} לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו השר, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: הממונה על התקינה|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|5|הממונה על התקינה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר ימנה את הממונה על התקינה (בחוק זה – הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|6|תקן|תיקון: תשל״א}}
{{ח:תת|(א)}} המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן – תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|7|כללים לעיבור תקנים|תיקון: תש״ס, תשס״ג, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור השר ופורסמו ברשומות; הכללים יכללו הסדרים לעיבוד תקנים, ובכלל זה הוראות לעניין השתתפותם של גורמים הנוטלים חלק בעיבוד תקן מסוים, בכפוף להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים)|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בקביעת תקן, יאמץ המכון, בכלל, תקינה בין־לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין־לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין־לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – תקנים בין־לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
{{ח:תתת|(2)}} כאשר קיימים תקנים בין־לאומיים שונים, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין־לאומי קיים.
{{ח:תתת|(3)}} בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין־לאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק התקשורת), או {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}, בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 13|בסעיף 13 לחוק התקשורת}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים)|כללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ״א–1991}}.}}

{{ח:סעיף|7א|תקן זמני|תיקון: תשל״א, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}} (להלן – תקן זמני), ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חדשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד כתקן לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים)|כללי התקנים (עיבוד תקנים זמניים), תשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|8|תקן רשמי|תיקון: תשי״ח, תשל״ט, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן – תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין־לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין־לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה על בריאות הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} שמירה על בטיחות הציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הגנה על איכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
{{ח:תתת|(6)}} מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן – חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתיצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
{{ח:תת|(אא)}} תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע השר באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
{{ח:תת|(ב)}} בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצוינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים|הודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים}} (י״פ תשע״ז, 8488).}}
{{ח:תת|(ג)}} תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר יותר שהשר קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר של 60 ימים לפחות; לעניין זה, ”תקופת מעבר“ – תקופה שבה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.
{{ח:תת|(ד)}} היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז השר אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק (בסעיף זה – השר הממונה); אולם משהסכים השר הממונה לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.
{{ח:תת|(ה)}} הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של השר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.
{{ח:תת|(ה1)}} על אכרזה של השר לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יפנה אל המנהל הכללי של המשרד שבראשו עומד השר הממונה או אל מנהל הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין, לקבלת עמדת השר הממונה; בתקנים המתבססים על תקן בין־לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}}, למעט במקרים של ביטול רשמיות;
{{ח:תתת|(2)}} פנה הממונה כאמור בפסקה (1) ולא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום 60 ימים מיום פניית הממונה, יראו את השר הממונה כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} ראה השר הממונה כי הנושא מחייב בירור נוסף, יודיע לשר ולממונה כי נדרשת לו תקופה נוספת של 60 ימים לשם גיבוש עמדתו; הודיע השר הממונה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה עם תום 120 ימים;
{{ח:תתת|(5)}} הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;
{{ח:תתת|(6)}} כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאי להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור באותה פסקה.
{{ח:תת|(ה2)}} הודיע השר הממונה על התנגדותו לעדכון התקן כאמור בסעיף קטן (ה1), ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז על עדכון התקן לפי סעיף זה, לא יכריז השר על עדכון התקן, והשר הממונה יפעל לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יודיע לשר על כוונתו לפעול לקביעת הסדר שבתחום סמכותו במקום התקן האמור (בסעיף זה – הסדר חלופי) בתוך תקופה סבירה בנסיבות העניין שיודיע עליה, וכי לאחר קביעת ההסדר החלופי על ידו או על ידי מי שמוסמך לכך לפי דין, יהיה ניתן לבטל את רשמיות התקן האמור; קבע השר הממונה הסדר חלופי, יודיע על כך לשר והשר יכריז על ביטול רשמיות התקן לפי סעיף זה, בהתאם להודעת השר הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} יביא את המחלוקת להכרעת הממשלה, והשר הממונה והשר לא יעדכנו את התקן, לא יקבעו הסדר חלופי ולא יבטלו את רשמיות התקן עד להכרעת הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.
{{ח:תת|(ה3)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יכריז השר על תקן המתבסס על תקן בין־לאומי כתקן רשמי לפי סעיף זה, אם הוא כולל שינוי מהתקן הבין־לאומי האמור, למעט שינוי לאומי מתחייב, אלא אם כן הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר (בסעיף זה – השרים) להכללת השינוי הלאומי בתקן הרשמי כאמור; השרים לא יתנגדו להכללת השינוי הלאומי כאמור אם נוכחו כי הוא דרוש להבטחת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1) עד (6)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לצורך בחינת השינוי הלאומי הכלול בתקן האמור בפסקה (1), יובאו לפני השרים מסמכים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המלצת ועדת האימוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}};
{{ח:תתתת|(ב)}} רשימה של כלל השינויים הלאומיים בתקן האמור והנימוקים לנחיצותם;
{{ח:תתתת|(ג)}} עמדת השר הממונה בעניין ונימוקיה;
{{ח:תתתת|(ד)}} עמדתו של כל שר אחר הנוגע לעניין שביקש מהשר להביא את עמדתו לפני השרים;
{{ח:תתתת|(ה)}} כל חומר אחר הדרוש לעניין.
{{ח:תת|(ה4)}} סבר הממונה כי מהותו של שינוי לאומי מסוים היא הקלה על עוסקים ביחס לדרישות התקן הבין־לאומי או ביחס לדרישות התקן הישראלי הרשמי הקיים, רשאי הוא, באישור המנהל הכללי של המשרד, להחליט כי יראו את השינוי האמור כשינוי לאומי מתחייב לעניין הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ה5)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – ח׳ באב התשע״ו (12 באוגוסט 2016);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 13“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|חוק התקנים (תיקון מס׳ 13), התשע״ח–2018}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקן רשמי קיים“ – תקן רשמי המתבסס על תקן בין־לאומי ופורסמה לגביו אכרזה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות תקן כאמור שהשתנה או הוחלף בידי המכון לאחר המועד הקובע כך שיאמץ תקן בין־לאומי.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) {{ח:פנימי|סעיף 8א|ובסעיף 8א}}, תקנים רשמיים קיימים ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין־לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}} ובחינתם תושלם לא יאוחר מיום י״א באב התשע״ט (12 באוגוסט 2019).
{{ח:תתת|(3)|(א)}} המכון יערוך ויגיש לממונה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}}, לגבי כל תקן רשמי קיים, רשימה הכוללת את סוגי הסעיפים שבתקן, כמפורט להלן (בסעיף קטן זה – הרשימה):
{{ח:תתתתת|(1)}} סעיפים הכוללים שינויים לאומיים מתחייבים;
{{ח:תתתתת|(2)}} סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה – שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מהם שיש אי־התאמה בין הדרישות, לרבות ערכים, הקבועות בהם (בסעיף קטן זה – דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי.
{{ח:תתתת|(ב)}} לצד כל סעיף ברשימה הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) או (2) יצוין הנימוק המקצועי להכללת השינוי בתקן, ולעניין סעיף הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) – גם הטעם לסיווג השינוי כשינוי לאומי מתחייב.
{{ח:תתתת|(ג)}} השתנה תקן רשמי קיים או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, תכלול הרשימה את סעיפי התקן המעודכן.
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} המכון יערוך, בהקדם האפשרי לאחר הגשת הרשימה ובהתאם לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בדיקה של הסעיפים בתקנים רשמיים קיימים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי, ויודיע לממונה על תוצאות הבדיקה לא יאוחר מתום 270 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}}.
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1), הממונה רשאי, לבקשת המכון, לדחות את המועד להודעה על תוצאות הבדיקה כאמור באותה פסקת משנה ב־30 ימים נוספים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם השלמת הבדיקה לגבי תקנים מסוימים.
{{ח:תתת|(4)|(א)}} כלל תקן רשמי קיים שינוי לאומי שאינו מתחייב –
{{ח:תתתתת|(1)}} יכריז השר על ביטול הרשמיות של כל שינוי כאמור (בפסקה זו – ביטול רשמיות), אלא אם כן מתקיים לגביו האמור בפסקה (5)(א) או (ב);
{{ח:תתתתת|(2)}} רשאי השר, נוסף על סמכותו כאמור בפסקת משנה (1), אם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, להכריז על כל שינוי הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי (בסעיף קטן זה – עדכון רשמיות).
{{ח:תתתת|(ב)}} אכרזה על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות תהיה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} הממונה יפרסם, לאחר קבלת הרשימה ולא יאוחר מתום 180 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491145.pdf|תיקון מס׳ 13}}, הודעה על כוונת השר להכריז על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות (בסעיף קטן זה – הודעת הממונה); הודיע המכון לממונה על השלמת הבדיקה כאמור בפסקה (3)(ד) לאחר פרסום הודעת הממונה, לא יידרש פרסום נוסף של ההודעה, גם אם השתנה התקן בעקבות הבדיקה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בהודעתו יציין הממונה, לגבי סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים –
{{ח:תתתתתת|(א)}} כי בחינת התאמתן של הדרישות שבסעיפים אלה לדרישות התקן הבין־לאומי תתבצע בידי המכון, וכי העברת הערות הציבור למכון בנושא זה תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתתתתת|(ב)}} כי אם יתברר, לאחר הבחינה כאמור בפסקת משנה (א), שעדיין קיימים סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, יכריז השר על ביטול רשמיותם או שלא יכריז על עדכון רשמיותם, אלא אם כן מתקיים לגביהם האמור בפסקה (5)(א) או (ב), וזאת בלי שתפורסם הודעה נוספת על הכוונה לעשות כן;
{{ח:תתתתת|(3)}} הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והממונה ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה ישלח הודעה לפי פסקה זו לגופים אלה, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתתתת|(4)}} כל אדם הנוגע בדבר, ובכלל זה נציגי הגופים כאמור בפסקת משנה (3), רשאי להגיש לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקת משנה (1);
{{ח:תתתתת|(5)}} על אף האמור בפסקת משנה (4), כל שר הנוגע בדבר, ובכלל זה השר הממונה, רשאי להעביר לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, בכתב, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה על פרסומה כאמור בפסקת משנה (3); ראה השר הממונה, במהלך התקופה האמורה, כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם גיבוש עמדתו, יודיע על כך לממונה, בכתב, ויעביר לו את עמדתו לא יאוחר מתום 120 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה כאמור;
{{ח:תתתתת|(6)}} לא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום התקופות שבהן עליו להגיש את עמדתו כאמור בפסקת משנה (5), יראו אותו כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה לפי פסקה זו.
{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקה (4) –
{{ח:תתתת|(א)}} מצא השר כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), רשאי הוא, במקרים חריגים ולאחר שקיבל את המלצת הממונה, שלא להכריז על ביטול רשמיות של שינוי לאומי שאינו מתחייב, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – להכריז, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר כאמור בסעיף קטן (ה3)(1), על שינוי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר השר הממונה כי נדרשת הכרזה על שינוי לאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} השר הממונה יגיש לשר בכתב, במהלך התקופה להגשת עמדה, את עמדתו בדבר הצורך להכריז על השינוי הלאומי כאמור כתקן רשמי, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, לרבות עמדה של שר אחר הנוגע לעניין, אם הועברה אליו;
{{ח:תתתתת|(2)|(א)}} הסכים השר עם עמדתו של השר הממונה, יפנה השר לקבלת הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כרשמי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה3)(1) סיפה; הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר להכרזה כאמור, לא יכריז השר על ביטול הרשמיות של השינוי הלאומי האמור, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – יכריז השר על שינוי לאומי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי לפי הוראות סעיף זה, בלא צורך בהליך נוסף;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} התנגד השר לעמדת השר הממונה, יביא השר את המחלוקת להכרעת הממשלה, ועד להכרעת הממשלה לא יעודכן התקן, לא ייקבע הסדר חלופי במקומו ולא תבוטל רשמיותו; הכריעה הממשלה במחלוקת, יפעל השר בהתאם להכרעתה להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי או לביטול הרשמיות של השינוי האמור, לפי העניין, בלא צורך בהליך נוסף.
{{ח:תתת|(6)}} אכרזה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות לא יאוחר מתום 120 ימים לאחר תום התקופות להגשת עמדת השר הממונה כאמור בפסקה (4)(ב)(5), אלא אם כן נדרשה הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאמור בפסקה (5)(א) או (ב)(2)(א) או שהובאה מחלוקת להכרעת הממשלה כאמור בפסקה (5)(ב)(2)(ב); על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
{{ח:תתת|(7)}} נבחנו לפי הוראות סעיף קטן זה סעיפים שונים בתקן רשמי קיים, רשאי השר להכריז, לפי הוראות סעיף קטן זה, על ביטול הרשמיות או עדכון הרשמיות של חלק מאותם סעיפים, גם אם לא הסתיימה הבחינה כאמור לגבי שאר הסעיפים של אותו תקן.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אימוץ תקן בין־לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|8א|שינוי בתקן בין־&lt;wbr&gt;לאומי שאומץ כתקן רשמי|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} השתנה תקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכון באמצעות הממונה יביא את השינוי בתקן הבין־לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין־לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} השר יאשר את השינוי בתקן הבין־לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, אם מצא, על פי המלצת הממונה, כי השינוי שעובד על ידי המכון תואם את השינוי בתקן הבין־לאומי; כלל השינוי שעובד על ידי המכון שינוי לאומי, יביא הממונה את השינוי הלאומי לבחינת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב}} (בחוק זה – ועדת האימוץ);
{{ח:תתת|(3)}} על בחינת השינוי הלאומי בידי ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ועדת האימוץ תבחן את השינוי הלאומי ותמליץ על אכרזתו כתקן רשמי, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אכרזתו כרשמי בהתאמות שעליהן תמליץ;
{{ח:תתתת|(ב)}} ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה על אכרזת שינוי לאומי כתקן רשמי אם מצאה כי אינו הכרחי, ובלבד שלא תימנע מהמלצה על אישור שינוי לאומי מתחייב, אלא מנימוקים מיוחדים בכתב;
{{ח:תתתת|(ב1)}} לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת האימוץ, בין השאר, להסתייע במומחים;
{{ח:תתתת|(ב2)}} ועדת האימוץ רשאית, לעניין תקן מסוים, לדון בשינוי לאומי מתחייב, אם ביקש זאת אחד מחבריה ופירט נימוקים מיוחדים לכך בבקשתו; הנימוקים האמורים יירשמו בפרוטוקול הוועדה;
{{ח:תתתת|(ב3)}} סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה להכריז על השינוי הלאומי כתקן רשמי, תעביר את עמדתה המנומקת לממונה; הממונה יבקש מהוועדה המרכזית שבתחום פעולתה מצוי התקן, לבחון מחדש אם יש הצדקה בשינוי הלאומי נוכח עמדת ועדת האימוץ; סברה הוועדה המרכזית כי –
{{ח:תתתתת|(1)}} אין הצדקה לשינוי הלאומי, תפעל לעיבוד התקן בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הפנייה אליה, לצורך הגשת התקן המעובד לשר;
{{ח:תתתתת|(2)}} יש הצדקה לשינוי הלאומי, תעביר לשר ולממונה את עמדתה המנומקת בתוך 30 ימים מיום פניית הממונה אליה, ועמדתה תועבר, באמצעות הממונה, לשרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ה3)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} ועדת האימוץ תמסור את המלצתה לשר בתוך שלושה חודשים מיום פנייתו ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את פירוט שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אכרזה לראשונה על תקן המבוסס על תקן בין־לאומי, הכולל שינוי לאומי, כתקן רשמי.

{{ח:סעיף|8ב|ועדת האימוץ|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין־לאומיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האימוץ תהיה בת ארבעה חברים ושני משקיפים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהוא בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה;
{{ח:תתת|(3)}} נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 31|בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק האמור}}, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;
{{ח:תתת|(3א)}} עובד משרד האוצר שמונה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(4)}} נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף.
{{ח:תת|(ב1)}} נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדת האימוץ, אך לא תהיה לו זכות הצבעה; על נציג המכון יחולו ההוראות החלות על חבר ועדת האימוץ, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה, את נציג המכון ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
{{ח:תת|(ה)}} חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (5) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.

{{ח:סעיף|8ג|סדרי הדיון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.

{{ח:סעיף|8ד|ישיבות ועדת האימוץ|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה למנות מומחים, לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק המחשבים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הגנת הפרטיות).

{{ח:סעיף|8ה|ניגוד עניינים|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
{{ח:תת|(ב)}} התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיף 8ב(ג)(3)}}.

{{ח:סעיף|8ו|פקיעת כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.

{{ח:סעיף|8ז|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.

{{ח:סעיף|8ח|תוקף פעולות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.

{{ח:סעיף|8ט|החלת דינים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|8י|גמול או החזר הוצאות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.

{{ח:סעיף|9|חובת שמירה על תקן רשמי|תיקון: תשל״ט, תשס״ה, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לא ייצר אדם מצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן מתקיימת במצרך או בתהליך העבודה אחת מאלה (בסעיף זה – דרישות תקינה):
{{ח:תתתת|(א)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות התקן הרשמי או שהוא עומד בהוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן שחל לגבי אותו מצרך או תהליך עבודה כתקן רשמי;
{{ח:תתתת|(ב)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות תקן בין־לאומי על עדכוניו ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן רשמי, למעט תקן רשמי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ובלבד שהמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות אסדרה זרה בעניין המצרך או תהליך העבודה, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך או תהליך העבודה מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} והמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל; לעניין זה, ”אסדרה זרה“ – לרבות תקן בין־לאומי על עדכוניו;
{{ח:תתתת|(ד)}} המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או לתהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המוצר הקבועות באותה אסדרה, נוסף על הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי, אם נדרש, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
{{ח:תתת}} ואולם, הוראות פסקאות משנה (ב) עד (ד) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, רכב מנועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, וכל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם לשם התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש לפי דין בעל מקצוע, והמצרך מיובא לשימוש אישי או משפחתי, בהתאם להוראות לעניין ייבוא אישי הקבועות לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא}}.
{{ח:תתתת|(ב)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, רכב מנועי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}}, ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.
{{ח:תתת|(4)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו –
{{ח:תתתת|(א)}} מצרכים או סוגי מצרכים המיובאים לשימוש אישי או משפחתי שהוראות פסקה (2) יחולו עליהם, אף אם לשם התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם לא נדרש לפי דין בעל מקצוע;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצרכים או סוגי מצרכים שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליהם.
{{ח:תתת|(5)|(א)}} הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות אותו סעיף קטן.
{{ח:תתתת|(ב)}} השר רשאי, בצו, להסיר תקנים {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}}, ורשאי הוא, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח|סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא}}, להוסיף, בצו, תקנים {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} השר רשאי, בצו, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין־לאומי, אם יש אסדרה זרה, לרבות תקן בין־לאומי, בעניין שמוסדר באותו תקן ומתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;
{{ח:תתתתת|(2)}} לממונה על התקינה יש יכולת לבדוק את עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה.
{{ח:תתתת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בצו כאמור בפסקת משנה (ג) חובה להציג מסמכים לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא}} או מסמכים נוספים, כפי שיקבע, לשם הוכחת התאמתו של מצרך לדרישות האסדרה הזרה כאמור באותה פסקת משנה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה|בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא מיועד ליצוא;
{{ח:תתתת|(ג)}} המצרך הוא דוגמאות שאינן מיועדות לשיווק והפצה לציבור, ובלבד שהיצרן או היבואן הצהיר על כך, ומסר את ההצהרה לממונה אם דרש זאת.
{{ח:תתת|(7)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא מצרך, לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} דוגמאות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מצרך המיועד לשימוש בהליכי הייצור;
{{ח:תתתת|(ג)}} מצרך המיועד לשימוש עצמי;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלקי חילוף לתעשייה.
{{ח:תת|(א1)}} נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר או תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה לא מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך או שקיימת הסתברות גבוהה לאי־עמידתו של המצרך בדרישות התקינה כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק כאמור בסעיף קטן 9(א)(1);
{{ח:תתתת|(ב)}} נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.
{{ח:תתת|(2)}} נודע לעוסק האמור בפסקה (1), ינקוט, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות החזרתו לעוסק, אם נדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
{{ח:תת|(א3)|(1)}} בעת העברה בין עוסקים של מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, יעביר כל אחד מהעוסקים לעוסקים האחרים את פרטיו, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון עסק שלו, וכן פרטים המאפשרים את זיהוי המצרך; העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים וכן את תעודת המשלוח של המצרך.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן, בשים לב לסוגי העוסקים או לסוגי המצרכים שעליהם יחולו:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;
{{ח:תתתת|(ב)}} הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המצרך המועבר או המתקבל על ידם;
{{ח:תתתת|(ג)}} הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, אם שוכנע השר כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע השר הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(3)}} מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגטלית, אלא אם כן קבע הממונה אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי המצרכים ולסוגי המידע.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}.
{{ח:תתת|(5)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”העברת מצרך“ – למעט –
{{ח:תתתתת|(1)}} העברה לעוסק שהוא מוביל בלבד, למטרת הובלתו בין עוסקים;
{{ח:תתתתת|(2)}} העברת דוגמאות של מצרך לצורכי מחקר, לימוד או פיתוח, שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
{{ח:תתתתת|(3)}} העברת מצרך אל גורם מחוץ לישראל או העברת מצרך שכולה מתרחשת מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עקיבות“ – היכולת לעקוב אחר מצרך ולאתר אותו בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה, לרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים לגבי המצרך, מגורמים בישראל ומחוץ לישראל.
{{ח:תת|(א4)}} הוראות סעיפים קטנים (א2) ו־(א3) וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד).
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר: המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקנים (חובת תו תקן)|צו התקנים (חובת תו תקן), התשמ״ב–1981}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של צו לפי סעיף קטן (ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.

{{ח:סעיף|9א||תיקון: תשי״ח, תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: אימוץ אסדרה אירופית|תיקון: תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|9א1|הוראות לעניין האסדרה האירופית המאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אימוץ אסדרה אירופית לפי {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} הוא רק לעניין עוסק שבחר לפעול על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}} (בחוק זה – המסלול האירופי).
{{ח:תת|(ב)}} הנוסח המחייב של האסדרה האירופית המאומצת ועדכוניה, לרבות הפניות באסדרה האירופית המאומצת להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלת האסדרה האירופית המאומצת בישראל, לרבות העדכונים לה.
{{ח:תת|(ג)}} כללה אסדרה אירופית מאומצת הפניות להוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי שטרם הוחלו בישראל, ובכלל זה דירקטיבות, תקנות ונספחיהן או הגדרות הקבועות בהן, יחולו הוראות מחייבות אלה בישראל, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}; עד תום שנה מיום שהוחלה ההוראה המחייבת בישראל, יביא השר לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת צו להוספתה של הוראה מחייבת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2}}; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה בשנה (ק״ת תשפ״ו, 686).}}
{{ח:תת|(ד)}} הממונה על התקינה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את האסדרה האירופית המאומצת.

{{ח:סעיף|9א2|תיקון {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} והודעה על עדכון נספח (Annex)|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, להחיל כלשונם עדכונים של הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} בהקדם האפשרי לאחר מועד העדכון, לבטל תנאי הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}} או להקל בדרישות הקבועות בתנאי כאמור, והכול בשים לב, בין השאר, לשיקולים הנוגעים ליכולת לאכוף את ההוראה המחייבת כאמור, ובהתחשב בסתירה אפשרית בין ההוראה האירופית המחייבת שמבקשים לאמץ לחיקוק אחר, בהתאם לעמדת השר הממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)}} ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – שר ממונה);
{{ח:תתת|(2)}} לדחות את מועד התחילה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, לתקופות של שלושה חודשים כל אחת שלא יעלו במצטבר על שנה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה של אותה הוראה;
{{ח:תתת|(3)}} לדחות את מועד התחילה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי כל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, כולה או חלקה, לרבות לפי בקשת השר הממונה, מטעם אחר מהטעם המנוי בפסקה (2) או לאחר תום התקופה המרבית המנויה באותה פסקה;
{{ח:תתת|(4)}} להסיר הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי {{ח:פנימי|תוספת 5|מהתוספת החמישית}}, כולה או חלקה, או להסיר עדכון שלה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(5)}} לא להחיל או להחיל בשינויים עדכון של הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, ובכלל זה עדכון בשינויים של נספח (Annex) של הוראה כאמור, בהקדם האפשרי ממועד העדכון;
{{ח:תתת|(6)}} לקבוע תנאי נוסף {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} או לשנות בה תנאי, למעט שינוי שהוא הקלה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א)(3) עד (6) טעון המלצה של ועדת החריגים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא}}.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת:
{{ח:תתת|(1)}} הוספת הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי {{ח:פנימי|תוספת 5|לתוספת החמישית}} או הקלה בדרישות הקבועות בתנאי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת האמורה}};
{{ח:תתת|(2)}} דחיית מועדי התחילה הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(3)}} הסרת הוראה מחייבת {{ח:פנימי|תוספת 5|מהתוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(4)}} שינוי התנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, ובכלל זה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
{{ח:תתת|(1)}} תוקן חיקוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת החמישית}} מאחר שאין עוד הצדקה להכללתו, יתקן השר בצו את החלק האמור בהתאם לכך; צו לפי פסקה זו אינו טעון אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} עד תום שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}, השר יפנה לוועדת החריגים כדי לקבל את המלצתה לעניין התנאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בפרטים (5) עד (9) לחלק ג׳ בתוספת החמישית}}; פנה השר כאמור, יעביר השר הממונה הנוגע בדבר את נימוקיו לעניין הצורך בהחרגה, אם ישנם; המליצה ועדת החריגים על תיקונים לעניין זה, יתקן השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הפרטים האמורים בהתאם להמלצתה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), הממונה רשאי, בהודעה שתפורסם ברשומות, להחיל עדכון של נספח (Annex) הכלול באסדרה האירופית המאומצת, כלשונו, ולקבוע את מועד תחילתו.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לא יחולו לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|9א3|פנייה לוועדת החריגים|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} סבר שר ממונה כי נדרש לעשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9א2|בסעיף 9א2(א)(4) עד (6)}}, בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, או בשל סתירה בין האסדרה האירופית המאומצת לחיקוק שהוא השר הממונה על ביצועו, רשאי הוא לפנות לוועדת החריגים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא}}, בבקשה כי תעביר לשר את המלצתה בעניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} גוף מהגופים המנויים להלן רשאי לפנות לוועדת החריגים בבקשה כי תעביר את המלצתה לשר בעניינים המנויים בסעיף קטן (א): איגוד לשכות המסחר, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, רשות ההסתדרות לצרכנות, או גוף אחר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, אם נקבע.
{{ח:תתת|(2)}} פנה גוף המנוי בפסקה (1) לוועדת החריגים, יודיע על כך לשר ולשר הממונה הנוגע בדבר.
{{ח:תתת|(3)}} השר הממונה הנוגע בדבר יעביר לוועדת החריגים את עמדתו בעניין הפנייה כאמור בפסקה (1); תמך השר הממונה בפנייה לוועדת החריגים, יראו לעניין הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1 לפקודת היבוא והיצוא}} את הפנייה כפנייה מטעמו, ומניין הימים לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(ה) לפקודת היבוא והיצוא}} יחל במועד קבלת הודעת השר הממונה על תמיכה בפנייה האמורה; לא תמך השר הממונה בפנייה, וועדת החריגים המליצה בהתאם לבקשת הגוף הפונה, רשאי השר הממונה לפנות לממשלה לקבלת עמדתה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|{{ח:הערה|סעיף}} 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא}}, שיחולו לעניין זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מהוראות פסקה (3), ועדת החריגים תעביר את המלצתה גם לשר, ואם השר הממונה לא הביע את עמדתו לגבי הפנייה, רשאי השר לפנות לממשלה לקבלת עמדתה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(ח) עד (יא) לפקודת היבוא והיצוא}}, שיחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9א4|{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}} – הפרות לעניין אסדרה אירופית מאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} הפרות לעניין התאמת מצרך לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}}, שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}.

{{ח:סעיף|9א5|פעולה בהתאם לשינוי בהוראה מחייבת הכלולה באסדרה האירופית המאומצת, טרם החלתו בישראל|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} לא יראו עוסק שבחר לפעול על פי המסלול האירופי בלבד, כמי שהפר את דרישות התקינה רק משום שפעל לפי שינוי שנכנס לתוקף בהוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי הכלולה {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, לפני תחילתו של צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|סעיף 9א2}} או עדכון נספח לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א2|אותו סעיף}} בעניין החלת השינוי האמור בישראל, לפי העניין.

{{ח:סעיף|9א6|התאמת הוראות לפי חוקים אחרים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} כדי לבחון את הצורך בהתאמת ההוראות הקבועות בחיקוק לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} (בסעיף זה – המועד הקובע), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו, שקבועות בהם הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, ויש בהן הפניה המחייבת שהמצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שהם חלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי;
{{ח:תתת|(2)}} המכון יעביר לשר, לפי בקשתו, רשימה של כלל החיקוקים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} בתוך חודש מהמועד הקובע, השר –
{{ח:תתת|(1)}} יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, לעיון הציבור, רשימה של כלל החיקוקים שבהם קבועות הוראות לעניין ייצור מצרך, מכירת מצרך, יבוא מצרך או שימוש במצרך, שיש בהן הפניה המחייבת כי המצרך יעמוד בדרישות תקן או בדרישות תקן רשמי או שחלים על מצרך שיש לגביו תקן רשמי, בהתבסס בין היתר על הרשימות שקיבל לפי סעיף קטן (א); לא ציין משרד ממשרדי הממשלה חיקוק מסוים ברשימה שהעביר לפי סעיף קטן (א) או לא העביר כלל רשימה כאמור, רשאי השר לכלול את אותו חיקוק ברשימה;
{{ח:תתת|(2)}} יפנה בכתב לכל אחד מהשרים הממונים שהחיקוקים כאמור בפסקה (1) נמצאים בתחומי הפעילות שבאחריותם, בבקשה שיבחנו אם יש סתירה בין החיקוק ובין דרישות האסדרה האירופית המאומצת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בשנתיים שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}, רשאי השר להוסיף לרשימה שפרסם לפי סעיף קטן (ב) חיקוקים נוספים גם לאחר המועד האמור ברישה של אותו סעיף קטן; הוסיף השר לרשימה חיקוק בתקופה האמורה, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נמצאה סתירה כאמור בסעיף קטן (ב)(2), יודיע על כך השר הממונה לשר, והשר הממונה יפעל לתיקון החקיקה כמפורט להלן בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה של השר לשר הממונה כאמור באותו סעיף קטן, ורשאי ראש הממשלה, לבקשת השר הממונה, להאריך את התקופה בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חוק הכלול ברשימה לפי סעיף קטן (ב) – יגיש לאישור הממשלה טיוטת חוק שלפיה יהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ד)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חקיקת משנה הכלולה ברשימה לפי סעיף קטן (ב) – יפעל לתיקון חקיקת המשנה כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש גם אם המצרך עומד בדרישות התקינה שעניינן אסדרה אירופית מאומצת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ד)}}; לעניין חקיקת משנה אשר טעונה אישור של ועדה מוועדות הכנסת – יביא השר הממונה את התיקון כאמור לאישור הוועדה הנוגעת בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} התנגד שר ממונה לשינוי החיקוק שבסמכותו בשל קיומו של חשש לפגיעה בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה או בשל כך שמתקיימים במדינת ישראל תנאים ייחודיים המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מדרישות האסדרה האירופית המאומצת, יפנה לוועדת החריגים, בתוך 45 ימים מיום קבלת בקשת השר לפי סעיף קטן (ב)(2), בבקשה כי תעביר את המלצתה בעניין השינוי הנדרש, ועל הפנייה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(א) עד (ד) לפקודת היבוא והיצוא}}; פנה השר הממונה לוועדת החריגים כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה ועדת החריגים החלטה בפנייתו.
{{ח:תת|(ו)}} המליצה ועדת החריגים, לאחר שבחנה את פניית השר הממונה לפי סעיף קטן (ה), שלא לקבל את עמדתו, יפעל השר הממונה לתיקון החקיקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ורשאי הוא לפנות לממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|סעיף 2יח1(ח) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא}}; פנה השר הממונה לממשלה כאמור, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה לפי סעיף קטן (ד) כל עוד לא קיבלה הממשלה החלטה בפנייתו.
{{ח:תת|(ז)}} החליטה הממשלה לקבל את המלצת ועדת החריגים ולדחות את עמדת השר הממונה, או שהחליט השר הממונה שלא לפנות לממשלה עד תום התקופה המנויה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2יח1|בסעיף 2יח1(ח) לפקודת היבוא והיצוא}}, יפעל השר הממונה לתיקון החיקוק כאמור בסעיף קטן (ד)(1) או (2), כך שיהיה ניתן לייצר את המצרך הנוגע בדבר, למכור אותו, לייבא אותו או לעשות בו שימוש, לפי העניין, אם המצרך עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, עד תום 120 ימים מאחד מאלה, לפי המאוחר:
{{ח:תתת|(1)}} מועד החלטת ועדת החריגים כאמור בסעיף קטן (ה) או בסעיף קטן (ו) אם השר הממונה החליט שלא לפנות לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} מועד החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(3)}} תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ח)|(1)}} לא פנה השר הממונה לוועדת החריגים לפי הוראות סעיף קטן (ה) או לא פעל לפי הוראות סעיף קטן (ז) בנוגע לחיקוק שהוא חקיקת משנה הכלול ברשימה שפורסמה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויש בו הפניה להוראות תקן רשמי או הוראה, המגבילה את האפשרות לייצר מצרך שחל עליו תקן רשמי, לייבא אותו, למכור אותו או להשתמש בו אם המצרך עומד בדרישות אסדרה אירופית מאומצת, יוסיף השר, בצו, בכפוף להוראות פסקה (2), {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}} את אותה חקיקת משנה, ובלבד שהביא בחשבון את סוגיית קיומן של סמכויות פיקוח ואכיפה, בחיקוק או בחוקים אחרים, לשם אכיפת הוראותיו של אותו חיקוק.
{{ח:תתת|(2)}} צו לפי פסקה (1) טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר בחקיקת המשנה האמורה הוא בתחום ענייניה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} נוספה חקיקת משנה {{ח:פנימי|תוספת 7|לתוספת השביעית}}, רשאי אדם, על אף האמור באותה חקיקת משנה, לפעול לעניין ייצור מצרך, יבואו, מכירתו או שימוש בו, גם בהתאם להוראות האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, החלה על אותו מצרך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, לא תוטל אחריות פלילית על מי שבחר במסלול האירופי לעניין ייצור מצרך, יבוא המצרך, מכירתו או שימוש בו, בשל הפרת הוראות לפי האסדרה האירופית המאומצת, שחלה על המצרך מכוח {{ח:פנימי|תוספת 7|התוספת השביעית}} במקביל לחקיקת המשנה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(י)}} על אף האמור בסעיף זה, לעניין חובות וסמכויות של שר ממונה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין סמכות לחוקק חקיקת משנה לגבי מצרך כאמור בסעיף זה המוקנית לפי חוק לרשות ממשלתית שאינה שר משרי הממשלה, יהיו החובות והסמכויות המוטלות בסעיף זה על שר ממונה, מוקנות לראש הרשות הממשלתית, למעט לעניין פנייה לממשלה; ראש רשות ממשלתית שהפעיל סמכויות לפי סעיף זה יודיע על כך לשר הממונה על אותה רשות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפרטים אחידים כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|סעיף 7ג1 בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, יראו כל אחד מהשרים נותני האישור כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לאותו חוק}}, כשר הממונה לעניין סעיף זה, לפי העניין.
{{ח:תת|(יא)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מזון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:תתת|(2)}} תמרוק כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} כל מצרך או תהליך עבודה שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, למעט ציוד כיבוי מיטלטל שאינו מחובר חיבור של קבע למקרקעין או לבניין, חומרי כיבוי וגלאי עשן עצמאי.
{{ח:תת|(יב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת רישום ורישוי לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|10|הבטחת השמירה על תקן רשמי|תיקון: תשי״ח, תשע״ד, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה; {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):}} ואולם, ביקורת וקיום פיקוח כאמור לעניין עמידת מצרך בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}}, ייעשו בדרך של בדיקת התאמתו לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, בהתייחס לסעיפים הכלולים בתקנים הרשמיים בלבד, בכפוף לתנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאים הממונה ומפקח –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס, בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי, או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;
{{ח:תתת|(2)}} להורות כי דוגמה שבחר. ולא ניטלה לבדיקה. תישמר במקום הימצאה. בדרך שקבע. לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(4)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; הממונה ומפקח יהיו רשאים לדרוש גם מידע או מסמך אף אם לא הודיע להם עוסק לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(1)(א)}}, ובלבד שנוכחו כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות תעודות או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(3)}}, ולמעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ב1)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
{{ח:תתת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב2)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף קטן (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב) ו־(ב1), כפי שקבע הממונה באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; בסעיף קטן זה{{ח:הערה|,}} ”המבצע עבודה“ לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו.

{{ח:סעיף|10א|הודעה בדבר מסוכנות מצרך|תיקון: תשע״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור; ההודעה תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק להודיע או לפרסם כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
{{ח:תת|(2)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב להודיע או לפרסם, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או שסבר כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא –
{{ח:תתת|(א)}} להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
{{ח:תתת|(ב)}} לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; על הטלת הוצאות פרסום כאמור יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|10ב|הודעה על הפסקת פעולות עוסק והשמדה|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק שממנו קיבל את המצרך, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות לעוסק, בהודעה בכתב ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו, להורות לו להפסיק את מכירתו או הצגתו למכירה של מצרך מאותו סוג שממנו ניטלה דוגמה לבדיקה או שנבחרה לצורך בדיקתה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(1) או (2)}}, לפי העניין, עד לקבלת תוצאות בדיקה של הדוגמה מהמצרך שניטלה לבדיקה; ואולם עד לקבלת החלטת הממונה בדבר מתן הוראה לפי סעיף קטן זה, רשאי מפקח להורות כי לא ייעשה כל שימוש במצרך כאמור, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים או עד לקבלת תוצאות הבדיקה, לפי המוקדם מביניהם.
{{ח:תת|(א2)}} סבר הממונה כי קיים חשש שלפיו מצרך אינו מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת, וכי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות, בהודעה בכתב, לעוסק שבחר לפעול לפי המסלול האירופי, להפסיק את מכירתו של המצרך או את הצגתו לצורך מכירתו, וכן להורות על הפסקת השימוש בו, עוד בטרם ניטלה דגימה, עד לקבלת תוצאת הבדיקה, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו ואין במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד את המצרך, והכול באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא ליתן לעוסק, בצו, הוראה לפי (א), (א1), (א2) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

{{ח:סעיף|10ג|שיקול דעת הממונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} במתן הוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|ו־10ב}} יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה להיקף ולמידת הפגיעה בשלומו, בבטיחותו או בבריאותו של אדם או באיכות הסביבה ולהיקף הפרסום הנדרש.

{{ח:סעיף|10ד|אופן הביצוע של פיקוח או ביקורת לעניין בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקינה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} הפיקוח והביקורת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת מצרך בדרישות התקן הרשמי החל עליו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 9|לסעיף 9(א)(1)(א)}}, אלא אם כן ביקש עוסק כי הפיקוח והביקורת יבוצעו בדרך של בדיקת עמידת המצרך בדרישות התקינה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(ב), (ג) או (ד)}}, כפי שביקש.

{{ח:סעיף|10ה|אופן הביצוע של בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האירופית המאומצת תיעשה בדרך של בדיקת העמידה בדרישות התקן האירופי המתואם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}}, המשויך לאסדרה האירופית המאומצת, ואם אין תקן אירופי כאמור – תיעשה הבדיקה בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי המצרך אינו עומד בדרישות האסדרה האירופית המאומצת, רשאי העוסק להוכיח את העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת בדרך אחרת הקבועה באותה אסדרה, לרבות בדרך של הצגת הצהרת היצרן ותיק מסמכים טכניים שערך היצרן ומעידים על התאמת המצרך לדרישות האסדרה, ובלבד שניתן אישור מאת אחד מהגופים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף הערכת התאמה שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות לאותה האסדרה – (Notified Body – NB);
{{ח:תתת|(2)}} מעבדה מאושרת שקיבלה את אישור הממונה לבדיקת האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{דוכיווני שווה |
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצהרת היצרן“ – הצהרה בדבר התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו | (DOC – Declaration of Conformity or Declaration of Compliance); }}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיק מסמכים טכניים“ (Technical File) – אוסף מסמכים שמכין היצרן בהתאם לדרישות האסדרה האירופית החלה על המצרך לצורך הערכת ההתאמה לדרישות האסדרה כאמור, שנערכו בהתאם לאותה אסדרה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תו תקן ותו תעודה|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד־3}}

{{ח:סעיף|11|תו תקן|תיקון: תשל״ט, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע, בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה שקבע השר כאמור ייקרא ”תו תקן“.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקנים (קביעת תוי-תקן)|צו התקנים (קביעת תוי־תקן), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן.
{{ח:תת|(ב1)}} במכון תפעל מינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן (בסעיף זה – המינהלת), וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה, שיהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של המכון או עובד המכון שהוא הסמיכו בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} אחד עשר חברים שימנה הוועד הפועל לתקופה של חמש שנים; הוועד הפועל יהיה רשאי לאשר את הארכת המינוי לתקופה של חמש שנים נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב) או לפי צו על פי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע את דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו, וכן הוראות לעניין ועדות מקצועיות וועדות היתרים שהמינהלת רשאית להקים, כהונתם של חברי המינהלת והוועדות כאמור, ובכלל זה תנאים למינוים ועילות להפסקת כהונתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקנים (תו-תקן וסימן השגחה)|תקנות התקנים (תו־תקן וסימן השגחה), התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|11א|הסכמים עם מוסדות חוץ|תיקון: תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} המכון רשאי, באישור השר להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.

{{ח:סעיף|11ב|סימון בתו התעדה|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} –
{{ח:תת|(1)}} מעבדה מאושרת שהוסמכה בידי גוף החבר בארגון ILAC כגוף התעדה, רשאית, בתחום שלגביו ניתן לה האישור, להתיר לסמן מצרך בסימן שלפיו המעבדה אישרה את התאמתו לתקן או לתקן רשמי ומערך הייצור של המצרך מפוקח על ידה; לכל סימן שקבעה כאמור ייקרא ”תו התעדה“; הסימן האמור יפורסם באתר האינטרנט של המעבדה; לעניין זה, ”מעבדה מאושרת“ ו”ארגון ILAC“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}};
{{ח:תת|(2)}} כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכול לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת מעבדה מאושרת כאמור בפסקה (1), לסמן את המצרך בתו התעדה; המעבדה רשאית בכל עת לבטל היתר כזה, בהודעה מנומקת בכתב שניתנה ליצרן;
{{ח:תת|(3)}} לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו התעדה אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בפסקה (2).

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|12|תעודת בדיקה או אישור בדבר התאמה לדרישות התקינה|תיקון: תשל״א, תשל״ט, תשע״ו, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המכון, וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן – מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם, לפי העניין, ולתת תעודת בדיקה על כך, וכן רשאים הם לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לאסדרה אירופית מאומצת, או לאסדרה זרה שמנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, ולתת אישור התאמה לאסדרות אלו (בחוק זה – אישור התאמה); הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור התאמה; בסעיף זה, ”תקן אירופי מתואם“ – תקן של האיחוד האירופי, שבהתאם לקביעת האסדרה האירופית המאומצת חזקה כי עמידה בו, כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים שנקבעו באותה אסדרה, מהווה עמידה באסדרה האמורה (Harmonized Standards).
{{ח:תתת|(2)}} הממונה ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה מאושרת (בסעיף זה – אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה בתחום מתן האישור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}} או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, ”ארגון ILAC“ – הארגון הבין־לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – (International Laboratory Accreditation Cooperation).
{{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין־ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, ”מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין־ממשלתי“ – מעבדה אשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם.
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על האמור בפסקה (2), הממונה לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתקיימים יחסי תלות או חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, ”יחסי תלות“ – לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;
{{ח:תתתת|(ב)}} המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; הוראות לפי פסקת משנה זו לא יחולו על מעבדה שכל עיסוקה בביצוע בדיקות התאמה לתקן שעניינו הגנת הצרכן בלבד;
{{ח:תתתת|(ג)}} המעבדה אינה ערוכה למלא את חובותיה כמפורט בסעיף קטן (א2);
{{ח:תתתת|(ד)}} קיים חשש כי מתן אישור למעבדה לגבי התחום המבוקש, עלול לסכן את שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או את איכות הסביבה.
{{ח:תתת|(3א)}} הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שנתיים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת; ואולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} הממונה רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המעבדה איננה ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;
{{ח:תתתת|(ב)}} האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתתת|(ג)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;
{{ח:תתתת|(ד)}} המעבדה הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן הממונה;
{{ח:תתתת|(ה)}} קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ו)}} ניתן לגבי המעבדה צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי הממונה להתלות אישור לאלתר, בהחלטה מנומקת בכתב, אם הוא סבור שקיים חשש מיידי לפגיעה בשלומו, בבריאותו או בבטיחותו של אדם או באיכות הסביבה, או שעלול להתקיים חשש כאמור, ובלבד שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה בהקדם האפשרי לאחר ההתליה ולא יאוחר מ־14 ימי עסקים ממועד ההתליה.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} מעבדה מאושרת תפעל בתחום שלגביו ניתן לה האישור, בהתאם לתנאים למתן האישור, לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה ובכללן תנאים והוראות שהורה הממונה.
{{ח:תתת|(2)}} מעבדה לא תיתן תעודת בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם –
{{ח:תתתת|(א)}} קיים חשש לניגוד עניינים ביחס ללקוח, לבדיקה, למוצר או לגורמים הקשורים למי מהם או למעבדה, לרבות כאשר החשש לניגוד העניינים הוא בשל פעילות של המעבדה בתחום שונה מתחום הבדיקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים יחסי תלות בין המעבדה ללקוח.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם קשור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ בתאגיד – מנהל פעיל בתאגיד או שותף, למעט שותף מוגבל;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תתת|(4)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (2)(א), יראו במצבים שלהלן ניגוד עניינים לעניין הפסקה האמורה:
{{ח:תתתת|(א)}} אם למעבדה, לבעל מניות בה, לקרובו או לגוף שבשליטת מי מאלה או שהמעבדה בעלת מניות בו, יש זיקה לגורם העוסק בייצור, בהפצה, בייבוא, בייצוא, בהרכבה או בבנייה של המצרך הנבדק; לעניין זה, ”זיקה“ – שליטה בתאגיד, וכן כהונה כדירקטור או כנושא משרה בו, יחסי עבודה, או קשרים עסקיים או מקצועיים מתמשכים או קשרים כאמור שהם עיקר פעילותו, למעט קשרים שעניינם מתן שירותי בדיקה ללקוח;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לעובד, למנהל או לבעל עניין במעבדה יש עניין אישי במזמין הבדיקה, במצרך הנבדק או במצרך או בשירות דומה, מתחרה או משלים למצרך הנבדק, או בענף שאליו משתייך המצרך הנבדק.
{{ח:תתת|(5)}} מעבדה מאושרת, בעליה ועובד בה לא ייתנו שירותי ייעוץ הקשורים לתחום שלגביו ניתן האישור למעבדה, אלא אם כן קיבלה המעבדה את אישורו של הממונה מראש ובכתב, ושירותי הייעוץ ניתנים בהתאם להנחיותיו ולתחומים אשר אושרו על ידו.
{{ח:תתת|(6)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לרבות לעניין אישור הממונה לפי אותה פסקה, לא תיתן מעבדה מאושרת –
{{ח:תתתת|(א)}} ייעוץ בדבר תיקון ליקוי שבשלו לא עמד מוצר בדרישות תקן;
{{ח:תתתת|(ב)}} ייעוץ בקשר לתכנון מוצר שעליו חל תקן;
{{ח:תתתת|(ג)}} חוות דעת מקדמית בדבר עמידת מצרך בדרישות תקן החל עליו, אלא אם כן היא ניתנת כחלק מהליך הבדיקה לקראת מתן תעודת בדיקה.
{{ח:תתת|(7)|(א)}} מעבדה מאושרת לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור, ללקוח דומה, אלא אם כן הראתה טעמים המצדיקים את אי מתן שירות בתנאים דומים (בפסקה זו – סירוב בלתי סביר); הממונה יקבע בהוראותיו נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירות ותנאים שייחשבו דומים לעניין זה.
{{ח:תתתת|(ב)}} מעבדה מאושרת לא תתנה מתן שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור ברכישת שירותים נוספים ממנה או בתנאים בלתי סבירים.
{{ח:תתת|(8)}} מעבדה מאושרת לא תמסור ביצוע בדיקה, כולה או חלקה, למעבדה אחרת ולא תסתייע במעבדה אחרת אלא אם כן אושרה בידי הממונה כמעבדה מאושרת לאותה בדיקה; על אף האמור, רשאי הממונה, בנסיבות מיוחדות לעניין סוג בדיקות מסוימות, לקבוע הוראות לעניין הסתייעות מעבדה מאושרת במעבדה אחרת שאיננה מעבדה מאושרת לצורך ביצוע בדיקה, כולה או חלקה.
{{ח:תתת|(9)}} מעבדה מאושרת תפרט בתעודת הבדיקה את בדיקות ההתאמה לתקן אשר ביצעה ואת תוצאותיהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן עריכת תעודת הבדיקה והפרטים שיצוינו בה.
{{ח:תתת|(10)}} מעבדה מאושרת לא תיתן לעובד מעובדיה שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי מספר הבדיקות שיבצע או תוצאות הבדיקות שיבצע.
{{ח:תתת|(11)}} לא תעשה מעבדה מאושרת, במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, דבר העלול להטעות את לקוחותיה בעניין מהותי הקשור לפעילותה כמעבדה מאושרת או לממצאי בדיקות שערכה, ובכלל זה לא תציין את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים ובמסמכים המתייחסים לבדיקות שאינן כלולות בתחום שלגביו ניתן לה אישור; הממונה רשאי לקבוע הוראות נוספות ביחס לפרסומי מעבדה מאושרת, לצורך מניעת הטעיה של הציבור, לרבות לקוחותיה.
{{ח:תתת|(12)}} מעבדה מאושרת תקבע נהלים להסדרת פעילותה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הממונה, ותפעל לפיהן.
{{ח:תתת|(13)}} מעבדה מאושרת תעביר לממונה אישור רואה חשבון לעניין עמידה בהוראות לפי חוק זה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה.
{{ח:תתת|(14)}} מעבדה מאושרת תשמור את מסמכי הבדיקות שערכה בהתאם להוראות הממונה.
{{ח:תתת|(15)}} מעבדה מאושרת תעביר לממונה דיווחים בעניין פעילותה לפי דרישתו או בהתאם להוראות הממונה.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומעבדה מאושרת ימסרו לממונה מידע על פי דרישתו, ובכלל זה מידע הנוגע להסמכת המעבדה המאושרת בידי רשות אחרת שהסמיכה את המעבדה כמפורט בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(א4)}} הממונה ייתן למעבדה מאושרת אישור לתת אישור התאמה (בחוק זה – אישור מורחב), אם מצא להנחת דעתו כי המעבדה המאושרת היא בעלת ידע, יכולת וכשירות מקצועית הנדרשים לשם ביצוע בדיקת התאמה כאמור; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אישור מורחב, למעט הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2א).
{{ח:תת|(ב)}} תעודת בדיקה או אישור התאמה שניתנו כאמור כסעיף קטן (א) ונחתמו בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, ישמשו ראיה לתכנם כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, תקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או תקן אירופי מתואם כהגדרתו בסעיף קטן (א)(1), לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי התמלאו תנאי אסדרה אירופית מאומצת, או תנאי אסדרה זרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, לא יתקבל כראיה אישור התאמה בעניין זה, אלא אם כן ניתן בידי מעבדה מאושרת שבידה אישור מורחב.

{{ח:סעיף|12א|בדיקת מצרכים|תיקון: תשי״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור השר, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב)|הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב), תשכ״ז–1966}}.}}

{{ח:סעיף|12ב|סימן השגחה|תיקון: תשל״א, תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מצרך שמפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן – סימן השגחה) ולקבוע תנאים למימונו.
{{ח:תת|(ב)}} המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ד)}} היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא־הגנה לישראל לשימושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי־התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סימן השגחה|הודעה בדבר סימן השגחה}} (י״פ תשל״ג, 2371).}}

{{ח:סעיף|12ג|קבלת שכר|תיקון: תשל״א, תשל״ט, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.
{{ח:תת|(ב)}} השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור השר.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין שכר בעד היתר לסמן בתו תקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, ובכלל זה בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי או בעד כל פעולה אחרת שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעה, המכון יציע לשר מחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בהודעה בכתב למכון; השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר־תוקף – לאשרו, לאשרו בשינויים או לדחות מחירון מוצע.
{{ח:תתת|(2)}} השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום שהוגש לו המחירון המוצע.
{{ח:תתת|(3)}} הגיש המכון לשר את המחירון המוצע, יהיה רשאי לקבל שכר לעניין זה לפי המחירון המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בפסקה (1) או במשך 12 חודשים, לפי המוקדם, אלא אם כן דחה השר את הצעת המכון.
{{ח:תתת|(4)}} לא הציע המכון מחירון לעניין הפעולות האמורות בפסקה (1) בחלוף התקופה שקבע השר כאמור באותו פסקה, יקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחירון לעניין פעולות אלה.
{{ח:תתת|(5)}} קיבל המכון לפי הוראת פסקה (3) שכר הגבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי פסקה (1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוספת ריבית שקלית, מיום התשלום ועד ליום ההשבה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור {{ח:הערה|[צ״ל: חוק פסיקת ריבית והצמדה]}}}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) לא יחולו לעניין שכר בעד בדיקות מעבדה בתחום בדיקות היבוא למתן אישור בדיקת מעבדה, שלגביהן מצוי מכון התקנים בתחרות מספקת עם מעבדות מוכרות; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור בדיקת מעבדה“ ו”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|בפקודת היבוא והיצוא}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פקודת היבוא והיצוא“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תחרות מספקת“ – מצב שבו פועלות שתי מעבדות מוכרות לפחות בתחום מסוים שלגביו ניתנה להן הכרה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2י|בסעיף 2י לפקודת היבוא והיצוא}}, ולהן נתח שוק בהיקף המצביע על רמת תחרות מספקת לדעת השר, לאחר שהמנהל הכללי של המשרד, הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר העבירו לו את עמדותיהם בנושא.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע בצו את בדיקות המעבדה, שלדעתו מתקיימת לגביהן תחרות מספקת כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב3)}} אישר הממונה למעבדה מוכרת לפעול בתחום מסוים, יראו את השכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), החל ממועד מתן האישור כאמור, כשכר מרבי בעד בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים באותו התחום.
{{ח:תת|(ג)}} המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, וכן יפורסם באתר האינטרנט של המכון וברשומות טעון פרסום ברשומות.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: איסורים ופטורים|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|13|איסורים|תיקון: תשל״ט, תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} אסור לאדם –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש במילה ”תקן“ לקביעת מפרט או כללים טכניים; הוראות פסקה זו לא יחולו על המכון, לעניין פעולותיו בהתאם לסמכותו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן, בתו התעדה או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;
{{ח:תתת|(4)}} לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם, כי המצרך מתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, כאשר המצרך אינו עומד בדרישות כאמור, פרט לסימון כחוק בתו תקן או בתו התעדה;
{{ח:תתת|(5)}} לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון או מעבדה מאושרת שהוסמכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב(1)}} משגיחים על ייצורו, אם אינם משגיחים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מצרך“ לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק המחובר להם או למצרך.

{{ח:סעיף|14|הגבלה ברישום סימני מסחר|תיקון: תשי״ח, תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|בפקודת סימני המסחר, 1938}}, לא יירשם, לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה, סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות, אלא בהיתר מאת השר.

{{ח:סעיף|15|דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא}}
{{ח:ת}} מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום, של היצרן.

{{ח:סעיף|16|פטור|תיקון: תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי בצו לפטור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ממילוי אחר דרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, אם נוכח כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור; לעניין זה, ”השר הממונה“, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בצו לפטור מחובת סימון בשפה העברית לפי דרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} מצרכים המיועדים לשיווק בשטחי המועצה הפלסטינית, ובלבד שהטובין יסומנו כנדרש בתקן הרשמי בשפה הערבית; לעניין סעיף קטן זה, ”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים, מזמן לזמן, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו, וכן כל שטח רצועת עזה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית)|צו התקנים (פטור מחובת סימון בשפה העברית), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, לצורך ייבוא של סוג מסוים של ציוד רפואי הטעון רישום לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|חוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}}, לפטור ציוד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|בחוק האמור}} מביצוע בדיקת התאמה לתקן רשמי, כולה או חלקה, לצורך ייבואו של הציוד הרפואי, ולדרוש במקומה להמציא מסמכים המעידים על עמידה בתקן או בתקינה בין־לאומית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ב)}}; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16א|עיצום כספי|תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בסכום של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 11,820 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 29,570 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(1)(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} ייצר, מכר או ייצא מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א(1)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגתו, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב(א)}};
{{ח:תתת|(6א)}} לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת מכירה או שימוש במצרך, או הפסקת הצגתו לצורך מכירתו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב(א2)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת מצרך, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 10ב|סעיף 10ב(ב)}};
{{ח:תתת|(8)}} סימן חומר או מוצר בתו תקן בלי היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}};
{{ח:תתת|(9)}} סימן חומר או מוצר בתו התעדה בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב(3)}}.
{{ח:תת|(א1)}} יצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא יבואן –
{{ח:תתתת|(א)}} שהוא יחיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש״ח)}} במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה־CIF כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהוא תאגיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש״ח)}} במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה־CIF כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא עוסק שאינו יצרן או יבואן, שרכש טובין שלא יוצרו בישראל –
{{ח:תתתת|(א)}} שהוא יחיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש״ח)}} במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתתת|(ב)}} שהוא תאגיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש״ח)}} במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא יצרן או עוסק שרכש טובין שיוצרו בישראל – 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 11,230 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2022; בשנת 2026, 28,090 ש״ח)}};
{{ח:תת}} בסעיף זה – ”CIF‏“ (Cost, Insurance, and Freight) – הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בין־לאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי עלות ההזמנה.
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):}} ייצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}} החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1) ולפי סוגי העוסקים המנויים באותו סעיף קטן, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בסכום של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 5,910 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2026, 17,730 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר, מכר או ייצא מצרך שלא מתאים לדרישות התקינה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} החלות עליו, לעניין סימון בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|{{ח:הערה|סעיף}} 9(א)(1)}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.1.2025):}} ייצר, מכר או ייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ד)}} החלות עליו, לעניין סימון, באותם עניינים המנויים בסעיפי התקנים הרשמיים החלים עליו;
{{ח:תתת|(2)}} תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא הודיע לממונה כי מצרך אינו מתאים לדרישות התקינה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(1)(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א2)(3)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הפרה מעבדה מאושרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, בסכום של 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 59,510 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} נתנה ייעוץ או חוות דעת מקדמית, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(6)}};
{{ח:תתת|(2)}} מסרה ביצוע בדיקה למעבדה אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|{{ח:הערה|סעיף}} 12(א2)(8)}};
{{ח:תתת|(3)}} ערכה תעודת בדיקה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(9)}};
{{ח:תתת|(4)}} נתנה שכר או תגמול אחר לעובדיה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(10)}};
{{ח:תתת|(5)}} ציינה את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים או במסמכים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(11)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא קבעה נהלים להסדרת פעילותה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(12)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא העבירה לממונה אישור רואה חשבון, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(13)}};
{{ח:תתת|(8)}} לא שמרה מסמכי בדיקה שערכה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(14)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא מסרה דיווח לממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א2)(15)}};
{{ח:תתת|(10)}} נתנה תעודת בדיקה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}}, או נתנה אישור התאמה בלי שבדקה את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(ב)(1), מצא הממונה כי מצרך שחל עליו תקן רשמי אינו עומד בדרישות התקינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)}} החלות עליו, לא יטיל עיצום כספי לפי אותם סעיפים קטנים על עוסק שאינו יצרן או יבואן, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק במסמכים המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, להנחת דעתו של הממונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המצרך סומן בתו תקן או בתו התעדה;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק בהתחייבות מאת היבואן או היצרן או במסמכים, המעידים על עמידת המצרך בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}}, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שהעוסק שממנו רכש את המצרך אותר וניתן לנקוט אמצעי אכיפה כלפיו בהתאם להוראות חוק זה, או שהעוסק העביר לממונה מידע ממשי, להנחת דעתו של הממונה, המאפשר לאתר את העוסק שממנו רכש את המצרך, ובלבד ששוכנע כי העוסק לא מנסה לעקוף את ההוראות לפי חוק זה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|ופקודת היבוא והיצוא}} באמצעות יישום סייג זה.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה יקבע בנוהל הוראות בעניין המסמכים המעידים על קיום התנאים האמורים בפסקה (1); הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|16ב|הפרה בנסיבות מחמירות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר {{ח:הערה|[צ״ל: או מעבדה מאושרת הפרו]}} הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.

{{ח:סעיף|16ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} {{ח:פנימי|סעיף 16ב|או 16ב}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיף 16ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 16ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|16ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}}, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|16ה|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ז|סעיף 16ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיף 16ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16ד|באותו סעיף}} או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ד|אותו סעיף}}, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|16ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|16ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|בסימן זה}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות התקנים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״ט–2018}}.}}

{{ח:סעיף|16ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ד|בסעיף 16ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טז|סעיף 16טז(א)}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|16ט|המועד לתשלום העיצום כספי|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ה|בסעיף 16ה}}.

{{ח:סעיף|16י|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|16יא|גבייה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16יב|התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16יג|סעיף 16יג}}.
{{ח:תת|(ג)}} נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א), יהיו באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|16יג|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|16יד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16ו|בסעיף 16ו(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיפים 16ד}} {{ח:פנימי|סעיף 16ה|ו־16ה}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 16ו|סעיף 16ו(ב)}}, והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ד|סעיפים 16ד}} {{ח:פנימי|סעיף 16ה|ו־16ה}} בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|16טו|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|16טז|ערעור|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|16יז|פרסום|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 16טז|סעיף 16טז}}, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה; לא הותקנו תקנות כאמור, לא יהיה הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|16יח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ד, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: עונשין|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|17|ענשים|תיקון: תשי״ח, תשכ״ו, תשל״ט, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|עבירות ועונשין|תיקון: תשס״ה, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין) –
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מוכר או מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם עומדים בדרישות כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 17ג|לסעיף 17ג}}.
{{ח:תת|(א1)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(1) או (ב1)(1) או (2)}}, או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(2) או (4)}};
{{ח:תתת|(2)}} מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 11ב|או 11ב(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}} לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} מייצר או מוכר מצרך שלא עומד בדרישות לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(א) עד (ג)}};
{{ח:תתת|(2)}} מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר או מוכר מצרך החייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(3א)}} מייצר או מוכר מצרך ומסמן אותו בתו תקן בלא היתר מאת המכון או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} משתמש במילה ”תקן“, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}};
{{ח:תתת|(5)}} מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(3), (4) או (5)}}.
{{ח:תת|(ב1)}} הנותן תעודת בדיקה או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, בלי שיש בידו אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}}, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב2)}} הנותן תעודת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)}} בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן, לתקן רשמי, לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי או לתקן אירופי מתואם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף האמור}} או הנותן אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|הסעיף האמור}} בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה זרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב3)}} עוסק המייצר או מייבא מצרך שחל עליו תקן רשמי ואשר בשל אחת מהנסיבות המפורטות להלן עלול לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, וכל זאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ולעניין מי שמוכר מצרך כאמור – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} המצרך הוא חומר כימי אשר בשל הרכבו או אריזתו עלול לגרום להרעלה או לסיכון חיי אדם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} המצרך מכיל חומר כימי אשר בשל מינונו עלול לגרום לחבלה או לסכן חיי אדם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} המצרך מופעל על ידי חשמל או סוללות ובשל כך עלול לגרום לקצר חשמלי, חשמול, התחממות יתר, התלקחות או שריפה;
{{ח:תתת|(4)}} המצרך עלול לגרום לחנק או לפגיעה במערכת הנשימה בהתחשב בקהל היעד שאליו מיועד המצרך;
{{ח:תתת|(5)}} המצרך עלול לגרום לנפילה, להתלכדות חלקי גוף או לחבלה בשל מבנהו, חוזקו או תצורתו;
{{ח:תתת|(6)}} המצרך הוא אריזת לחץ, ובכלל זה אירוסול, מכל גז ומצת, העלול לגרום להתפוצצות, התלקחות או הדף בשל לחץ עודף או אריזה לקויה;
{{ח:תתת|(7)}} המצרך מיועד לבנייה או להתקנה במבנה או בתשתית, ויש בו כשל מבני, הנדסי, כימי או אחר העלול לגרום לקריסת המבנה או התשתית או חלק מהם;
{{ח:תתת|(8)}} המצרך כולל מערכות אלקטרוניות אשר עלולות לגרום להפרעות אלקטרומגנטיות;
{{ח:תתת|(9)}} לא צורפה למצרך או לא סומנה על גבי המצרך אזהרת שימוש באופן שתואם לסכנה העלולה להיווצר מאופן השימוש בו, תנאי אחזקתו, תנאי אחסונו או הגבלת הגיל בשימוש בו;
{{ח:תתת|(10)}} המצרך הוא מיתקן גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}}, העלול לגרום לדליפה לא מבוקרת של גז פחמימני מעובה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה|בחוק האמור}} (בחוק זה – גז פחמימני מעובה).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה.
{{ח:תתת|(2)}} על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 40|סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:סעיף|17ב|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין}}; לענין סעיף זה ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|פסקאות (1), (2) ו־(5) של סעיף 17א(א)}}, גם דירקטור.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: צווים והתחייבות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|17ג|צו מינהלי|תיקון: תשס״ה, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א) או (א1)}} נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה – צו מינהלי).
{{ח:תת|(א1)}} לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או את מי שעומד לעשות כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן, גם בלי שניתנה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אם סבר שיהיה במתן ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ד|סעיף 17ד}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.

{{ח:סעיף|17ד|צו זמני|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה – צו זמני).
{{ח:תת|(ב)}} תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחר ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.

{{ח:סעיף|17ה|התחייבות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17ו|ובסעיף 17ו}} – העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}, שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|החוק האמור}}, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפט לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17ו|ובסעיף 17ו}} – כתב התחייבות):
{{ח:תתת|(1)}} להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17ו|ובסעיף 17ו}}, ”ערובה“ – עירבון כספי או ערבות עצמית.

{{ח:סעיף|17ו|תוצאות הפרת ההתחייבות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מסר אדם התחייבות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה(א)(1)}}, לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע ארם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ה|סעיף 17ה(א)(1)}}, רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה.
{{ח:תת|(ג)}} הפר אדם את התחייבותו האמורה {{ח:פנימי|סעיף 17ה|בסעיף 17ה(א)(2) או (3)}}, רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות שונות|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|18|הוראות חוק אחר}}
{{ח:ת}} האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.

{{ח:סעיף|19|דין המדינה}}
{{ח:ת}} לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.

{{ח:סעיף|20|דין המכון כדין המדינה|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.

{{ח:סעיף|21|דין עובדי המכון|תיקון: תשל״ט, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|21א|העברת כספים חד־&lt;wbr&gt;פעמית מהמכון לאוצר המדינה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} המכון יעביר לאוצר המדינה סכום של 105 מיליון שקלים חדשים מהעודפים שלו בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4192817.pdf|חוק התקנים (תיקון מס׳ 18), התשפ״ד–2024}} {{ח:הערה|(ביום 5.3.2024)}}; בסעיף זה, ”עודפים“ – סכומים הכלולים בהון העצמי של המכון ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני העברת הסכום כאמור.

{{ח:סעיף|22|מצרכים המיועדים לצבא|תיקון: תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא־הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}}, והודיע על כך בכתב לשר.

{{ח:סעיף|23|העברת סמכויות|תיקון: תשל״ט, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בכתב העברה שהודעה עליו פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.

{{ח:סעיף|24|הוראות מעבר|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה הקיימת“ פירושו – החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם ”מכון התקנים הישראלי“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכויות של חברה“ פירושו – כל הנכסים שבבעלותה או שבהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות של חברה“ פירושו – החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההתאגדות“ לרבות תזכיר ההתאגדות.
{{ח:תת|(ב)}} ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.
{{ח:תת|(ג)}} עד שייקבע התקנון –
{{ח:תתת|(1)}} ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.
{{ח:תת|(ה)}} מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים בתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו בתקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}.

{{ח:סעיף|25|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.

{{ח:סעיף|26|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|27|שינוי גופים המנויים בחוק|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות להלן ביחס לגוף המנוי בחוק זה שלא הוקם לפי דין ואינו מוסד ממוסדות המדינה (בסעיף זה – גוף המנוי בחוק), רשאי הוא, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, גוף דומה אחר אשר יבוא במקומו, ובלבד ששוכנע שהגוף הדומה האחר הוא גוף בעל מעמד והשפעה משמעותית על המשק ומתאים, מבחינת מטרותיו ופעילותו המשקית, לבוא במקום הגוף המנוי בחוק:
{{ח:תתת|(1)}} שונו מטרותיו של הגוף המנוי בחוק כפי שהן מנויות בתקנונו, או שונה תקנונו ויש בשינוי כדי להשפיע באופן מהותי על פעולותיו של הגוף;
{{ח:תתת|(2)}} הגוף המנוי בחוק פוצל או מוזג עם גוף אחר ויש בכך כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות הגוף היוצא;
{{ח:תתת|(3)}} הגוף המנוי בחוק מצוי בהליכי פירוק או ניתן לגביו צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
{{ח:תתת|(4)}} הגוף המנוי בחוק חדל מלפעול ואם הוא חברה – נמחק או חוסל.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו על גוף אף אם אינו תאגיד ועל תאגיד אף אם אינו חברה, בהתאמת המונחים הנובעת מטיבו של הגוף ובשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|28|פרסום הנחיות והוראות הממונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הממונה יפרסם הנחיות והוראות שהורה לפי חוק זה, למעט הנחיות והוראות שנתן באופן פרטני, באתר האינטרנט של המשרד, באופן שיאפשר מעקב אחרי שינויים ותיעודם לאורך זמן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}}, ההגדרה ”שינוי לאומי מתחייב“, {{ח:פנימי|סעיף 26|וסעיף 26}})}}}}
{{ח:קטע3||שינוי לאומי מתחייב}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} התאמות לשפה, ובכלל זה התאמות של הוראות הפעלה, הוראות סימון או אזהרות, או הוראות אחרות הקבועות בתקן בין־לאומי או במסמך מחייב של גורם בין־לאומי, וכן הוראות אחרות שעניינן התאמות לשפה, שלדעת הממונה חיוניות לשמירה על בטיחות או בריאות הציבור, בהתאם למתכונת שנקבעה בתקן הבין־לאומי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} דרישות הנגזרות מהוראות חיקוק בישראל והפניות להוראות כאמור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} התאמת הפניות בתקן המאמץ תקן בין־לאומי, לחקיקה של מדינת חוץ או למסמך מחייב של גורם בין־לאומי או לדרישות המופיעה בחקיקה או במסמך מחייב כאמור הרלוונטיות לתקן.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הפנייה לתקנים בין־לאומיים אחרים או לחלקים בהם, ובלבד שההפניה היא לתקן הבין־לאומי עצמו או שהתקן הבין־לאומי אומץ כלשונו, או מכיל שינויים לאומיים מתחייבים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}, למעט לפי פרט זה, או שקיימים בו, כפי שאומץ, שינויים לאומיים מיוחדים שאושרו על ידי השרים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}})}}}}
{{ח:קטע3||שינוי גופים המנויים בחוק}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ב) ו־(5)(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||תקנים מוחרגים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג־3, ק״ת תשפ״ג־4, ק״ת תשפ״ג־5, ק״ת תשפ״ג־6, ק״ת תשפ״ג־7, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד־6}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;מספר התקן&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;שם התקן&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;30%&quot;&gt;תנאים מיוחדים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;20%&quot;&gt;הוראות מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמנט: צמנט רגיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין צמנט שאינו עומד בהגבלות לעניין כמות הכרום לפי דרישות סעיף 7.3.1 של ת״י 1 לצמנט מיובא בתפזורת ו/או בשקיות שנקבע על פי הרגולציה האירופית REACH 1907/2006 ודרישות שונות ממדינה למדינה (שיטת בדיקה לפי EN196-10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בלוקי בטון: בלוקי קיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אריחי רצפה מטראצו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוצרי בטון טרומיים לריצוף&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות כלליות ובדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות גומחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות הצפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – פנסי יד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות לאקווריון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – שרשרות תאורה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת חירום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 20 חלק 2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנורות מסוג 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 23 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 32 חלק 1.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי־תקע חד־מופעיים לזרמים עד 16 אמפר – דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 32 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 33 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמיתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 37 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבידים: לבידים רגילים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 37 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבידים: לבידים עם מילא פסיסי עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 70 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): תכן ומבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 70 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): בדיקות תקופתיות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 90 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרוסין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 107 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סולר: סולר למנועי דיזל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 107 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סולר: סולר להסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 129 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים: תחזוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוזל על בסיס חומרים פעילי–שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל, מינואר 1990&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|בתוקף עד יום כ״ו באב התשפ״ג (13 באוגוסט 2023)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 139&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{מוקטן|בתוקף מיום י״ד בסיוון התשפ״ב (13 ביוני 2022)}} {{ש}} {{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): התקנה של צנרת ואבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): התקנת מכשירים צורכי גפ״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 158 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): בדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברז בית מסגסוגת נחושת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 172&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי זכוכית למוצרי מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 215 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רעפים: רעפי חרסית משתלבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טרפנטין מינרלי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סבון תמרוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 251&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 261&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תמיסות נתרן תת כלוריתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 299&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סימון מוצרי זהב ובדיקתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 314&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אריחי קרמיקה המיועדים לחיפוי קירות בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפי פחמן דו־חמצני מיטלטלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 365 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 365 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 365 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 383 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 383 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 388&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחמן דו־חמצני מעובה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 438 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 448 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 463&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים ותקרות טרומיים לתאי בקרה: מערכות מים, ביוב, ניקוז ותיעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יציקת ברזל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 489 חלק 2.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 520&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 565 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים – דרישות מינימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 565 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות – דרישות מינימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 570 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 570 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים: מד־לחץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 576 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט צינורות ואביזרים בצבע אפור (גוון RAL7037 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) ובמידות מטריות בלבד.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 579 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 579 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 636&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטיחי טקסטיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים המופעלים ידנית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים הנסגרים מעצמם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 637 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 681 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לולים לשימוש ביתי: עגלולים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגאזים: כללי בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה בלא תפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה מרותכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי סגסוגת אלומיניום בלא תפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: סימני זיהוי לגזים תעשייתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 712 חלק 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלילים מיטלטלים לגזים: סימון לזיהוי גזים רפואיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 733&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 742&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מנפקי אירוסול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מנפקים בלא הגנה על התפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 751 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בניינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול התאמה לתקן אמריקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 764&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) בפזה גזית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 799&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״ם), מיתקני אנטנות לקליטה אינדווידואלית (אק״א) ועמוד נושא אנטנה אנכית של חובבי רדיו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 808&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תרמוסטטים למחממי מים חשמליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 818 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 821 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} יריעות שעוביין 30–100 מיקרון, שהתנגדותן לקרע פחותה מ־3000 גרם למילימטר עובי
{{ח:תת|(2)}} יריעות בדרגה A ו־N, שחדירות תכשירי האידוי בהן גבוהה מ־0.2 גרם למ״ר לשעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 832 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסק מגן הפועל בזרם־דלף בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 844&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 867&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תרמומטרים רפואיים: תרמומטרים העשויים זכוכית והמכילים נוזל מתכתי עם התקן מקסימום, מנובמבר 2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין תרמומטרים עשויים עם כספית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 884 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת־קרקעיים בלא לחץ: דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט צינורות ואביזרים בצבע חום–כתום (גוון RAL8023 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) עם עובי דופן צנרות ומחברים SN4‏, SN8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: לוחות לא מחופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 887 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ומחוברים לרשת המים;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים שבהם הסטייה בין ההספק המוצהר להספק הנמדד לפי התקן גדולה מ־15%
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
{{ח:תת|(2)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
{{ח:תת|(1)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(2)}} מקררים, מקפיאים ותאים לשמירה על מזון קפוא המיועדים לשימוש ביתי, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים טרופי ממין ”T“;
{{ח:תת|(3)}} מקררים לצינון יין ומקררים עם מערכות קירור בספיגה, שאינם עומדים בקריטריונים של אקלים ממין ”N“ או ”ST“ או ”T“;
{{ח:תת|(4)}} מכשירים שאמצעי הקירור בהם מקבוצות החומרים המפורטות בנספחי פרוטוקול מונטריאול, כמפורט להלן:
{{ח:תת}} מקבוצת CFC – האמצעים המפורטים ב־Annex A (group I);
{{ח:תת}} מקבוצת CFC – האמצעים המפורטים ב־Annex B (group I);
{{ח:תת}} מקבוצת HCFC – האמצעים המפורטים ב־Annex C (group I){{ח:הערה|.}}
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי־מיקרו, לרבות תנור גלי־מיקרו משולבים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מיידיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך רגל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאווררים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכש{{ח:הערה|י}}רי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגורים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 2.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 900 חלק 21.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות – דרישות מיוחדות בעבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה – כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 907 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 938 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 938 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פרזול בניין – מנגנון גלילי למנעול – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 958 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירים הצורכים גפ״מ בפזה גזית בלחץ ישיר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מחממים קורנים בלא ארובה (”מחממי פטרייה“) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 968 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירי צלייה (”ברביקיו“) לשימוש מחוץ לבניינים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 990 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות ראשוניות: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סוללות ראשוניות שאינן עומדות בדרישת הדירקטיבה האירופית ‎2006/66/EC‏, Article 21, סעיף 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 994 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין מכשירים שמתקיים לגביהם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}}
{{ח:תת|(3)}} מכשירים שגזי הקירור בהם אינם מסוגים A1 לפי תקן ISO 817;
{{ח:תת|(4)}} מכשירים העומדים בכל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מכשירים בלא תקע יצוק;
{{ח:תתת|(ב)}} מכשירים שהפתילים בהם אינם תואמים לתקנים ת״י 60277 ות״י 60245
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, בלא ארובה, המופעלים בגפ״ם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, בלא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־20 קו״ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 995 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1001 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בטיחות אש בבניינים: מדפי אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1038 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסק מגן משולב הפועל בזרם־דלף ובזרם־יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1049&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1084&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1104&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1116&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוני גז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1139 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת״ם) – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתום כדורי העשוי מתכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר–כותנה או אלסטומר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1147 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית הערב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעקרי קיטור גדולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים לכיבוי אש לשימוש חד־פעמי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלתות אש: עמידות־אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1212 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: גלאי עשן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: יחידות בקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: גלאי חום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1220 חלק 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד מתמתח מידבק אליו המכיל אבץ חמצני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אגד גבס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1291&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז – תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1296 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ־70 קילווט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1300&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1313&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1317&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברז יחיד וסוללת ברזים לעירוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין:
{{ח:תת|(1)}} ברזים וסוללות הבאים במגע עם מי שתייה;
{{ח:תת|(2)}} ברזים וסוללות שספיקתם לא תותאם לדרישות סעיף 9.3‏, TABLE 8, בת״י 1317 טרם השיווק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1343&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צבעים ולכות – דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1347&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין הברזים והסוללות הבאים במגע עם מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1353&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1366&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרסס חומר מדמיע להגנה אישית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;--&gt; לעניין תנורים שמצויידים בהתקן בעירה קטליטי ולאלו שאינם מצויידים בהתקן בעירה קטליטי שערך תכולת החומר החלקיקי הנפלט לא מתאים לסעיף 18 בת״י 1368 חלק 3 --&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1417&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|הערה: מאושר ליבוא תחת אסדרה זרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית לחוק התקנים}}.}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1430 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן אירופי לעניין יריעות שאינן עומדות בתקן גרמני DIN V 20000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1430 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1430 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1481&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1490 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחיצות וחיפויי גבס: לוחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1498 חלק 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני משחקים: מדריך להתקנה, לפיקוח, לתחזוקה ולתפעול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1498 חלק 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים למגרשי משחקים וחיפוי משטחי המגרשים: מגרש המשחקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1505 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי – סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1505 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1516 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) ו־3 ק״ו (3.6 ק״ו = Um)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1516 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב מ־6 ק״ו (7.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מציתים: דרישות בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול התאמה לתקן בין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין מציתים בצורת כלי ירייה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי ירייה, התש״ט–1949}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1554 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1554 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1604 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים – בטיחות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1607&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) ולגז טבעי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1913&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;וסתי לחץ לגפ״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1964&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד־כיווני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2206 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2217&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2250 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2251 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים–עשויים, לשימוש כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2251 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מענבי רצועות הרמה – בטיחות: מענבים עגולים מסיבים–עשויים, לשימוש כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2252 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2252 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;משטחי הרמה חשמליים למוגבלי־תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2302 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה – מיון, אריזה, תיווי וסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – דרישות יסוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות חשמליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות הידרוליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 2481 חלק 41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4004 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דבקים לאריחים: הגדרות ודרישות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין המוצרים המורכבים מחומרים שפולטים חומרים מסוכנים בשיעור גבוה מהמותר בתקנים, חוקים ובתקנות ישראליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4272&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומניות – דרישות לבטיחות, אריזה וסימון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4280 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4295&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי לחץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4314&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר ובלא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4466 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 4476 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים – דרישות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5111 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5115 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – התקנה ותחזוקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5378&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני משחקים מתנפחים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין תחזוקה ובדיקות תקופתיות בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5418&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסלול התאמה לתקן בריטי ומסלול התאמה לרגולציה אמריקאית לעניין מזרונים שמכילים מעכבי בעירה האסורים לפי אמנת שטוקהולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5433 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5434 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5563&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלק סילוני (דס״ל)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5678&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אוורור בניינים – מובילים – מידות ודרישות מכניות למובלים גמישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין המוצרים שהמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5694&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לעניין:
{{ח:תת|(1)}} אלה שאינם במידות הקבועות כפי שפורטו בתקן ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} אלה שאינם עומדים בדרישות של תקן EN274 חלק 2
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5697 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה לשימוש כללי – חישובי תכן – קריטריונים ליציבות – מבנה – בטיחות – בחינות ובדיקות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5697 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה מבדדות לעבודה במתקן חי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5731&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) – לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 5937&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דלק לרכב מנועי – מים בתחליבי סולר למנועי שריפה פנימית – דרישות ושיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6294 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6294 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 6294 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 9809 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ־1100 מגפ״ס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 9809 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ־1100 מגפ״ס או שווה לו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 9809 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 10242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 10255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 12159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 14079 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ציוד רפואי בלא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 14304&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה – מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל – מפרט דרישות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מסלול התאמה לתקן אמריקאי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 21003 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בלא מעטה המיועדים לתיול קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60227 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין בית נורה בעל תבריג E3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים למעליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60245 חלק 8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60670 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60730 חלק 2.7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט אמצעי בקרה המצוייד במפסק העומד בדרישות ת״י 33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} כל הכלים למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
{{ח:תת|(2)}} מקדחות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסוג III;
{{ח:תתת|(ב)}} מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן אמריקאי, למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
{{ח:תת|(2)}} מלטשות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסוג III;
{{ח:תתת|(ב)}} מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
{{ח:תת|(2)}} מרטטות בטון לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} מסוג III;
{{ח:תתת|(ב)}} מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
{{ח:תתת|(ג)}} מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II;
{{ח:תתת|(ד)}} מסוג I שמסת המנוע שלה גדולה מ־18 ק״ג.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60745 חלק 2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60898 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם־קצר של המפסק לא יפחת מ־3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60898 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם־קצר של המפסק לא יפחת מ־3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 60921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נטלים לשפופרות פלואורניות – דרישות ביצועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61008 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61009 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט תופי כבל שבהם כבל בעל שטח חתך של לפחות 1.5 ממ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61347 חלק 2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לנטלים המיועדים לנורות פלואורניות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61386 חלק 21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים קשיחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות המובלים מדרגה 1 ו־2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61386 חלק 22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים כפיפים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות מובלים כפיפים בעלי דופן מלאה מדרגה 1 ו־2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא־מיומנים (DBO)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 61439 חלק 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62552 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכשירי שאינם מתאימים לסוג אקלים טרופי – ”T“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלולי התאמה לתקן הבין־לאומי ולתקן האמריקאי; למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 62841 חלק 2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות ביד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אבזרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71452 חלק 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71568 חלק 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 71568 חלק 4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(1)(ג) ו־(5)(ג) ו־(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין־לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיליון בטיחות“ Safety data sheet (Sds) – גיליון המכיל מידע לגבי חומר מסוכן, תכונותיו והשפעתו, הסיכונים הנובעים ממנו ודרכי מניעתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת בדיקה“ – תעודת בדיקה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2ו|בסעיף 2ו(ב)(1) לפקודת היבוא והיצוא}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשפ״ב־3, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} התקנים הרשמיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}} הם תקנים, שאינם מבוססים על תקן בין־לאומי, אשר נמצאה בעניינם אסדרה זרה כמפורט בטור ב׳ לצידם, לרבות תקן בין־לאומי, והם עומדים בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(5)(ג)}}, וזאת בלבד שהתקיימו כל התנאים המפורטים בטור ג׳ לצידם, אם מפורטים, ושלשם הוכחת התאמת מצרך לדרישות האסדרה הנוגעת לאותם תקנים יציג העוסק את המסמכים המפורטים בטור ד׳ לצידם, וזאת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)(5)(ד)}}:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אסדרה זרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תנאים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מסמכים שיש לצרף לשם הוכחת העמידה באסדרה הזרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}} {{ש}} הוראות מיוחדות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו־EC 648/2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} נוזל לניקוי כלי שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תכולת בור עד 0.5 גרם/ק״ג מוצר;
{{ח:תת|(2)}} למוצר בעל ערך PH 10 או יותר, או בעל ערך PH קטן מ־4 יצורף דוח בדיקה לפי נספח א׳ לת״י 139: נוזל לניקוי כלים ידני, מיוני 2022
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת־פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
{{ח:תת|(4)}} הצהרה כי המוצר אינו משתייך לקטגוריית המשנה A1 (H314) לפי EC 1272/2008 או כי ריכוז המרכיבים במוצר שלפיהם נקבע הסיווג בקטגוריית המשנה A1 לא יהיה גדול מערכי SCL של כל מרכיב כמוגדר בתקנה האמורה;
{{ח:תת|(5)}} הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004;
{{ח:תת|(6)}} הצהרה על התאמה לרמת הפריקות הביולוגית לחומרים פעילי פנים לפי תקנה EC 648/2004
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 438 חלק 1 – אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה, מספטמבר 2012&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו־EC 648/2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אבקת כביסה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תכולת הנתרן עד 4 גרם/ק״ג לפי ISO 11885 (בהתאם לחישוב כמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק״ג כבסים);
{{ח:תת|(2)}} פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
{{ח:תת|(3)}} תכולת כלורידים – עד 40 גרם/ק״ג לכביסה במכונה, עד 90 גרם/ק״ג לכביסה ביד לפי ASTM D820;
{{ח:תת|(4)}} תכולת בור עד 0.5 גרם/ק״ג מוצר לפי ISO 6835
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת־פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
{{ח:תת|(4)}} הצהרת היצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 818 חלק 2 – חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות, מאוקטובר 2018&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דירקטיבה ורגולציות אירופיות המפורטות להלן: {{ש}} &lt;div direction:ltr&quot;&gt;General Product Safety Directive 2001/95/EC (GPSD); {{ש}} Regulation 1907/2006 Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH); {{ש}} Regulation 1272/2008 classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP); {{ש}} Regulation 528/2012 concerning the Making Available on the Market and Use of Biocidal Products (BPR).&lt;/div&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצהרת יצרן לגבי הרכב חומר סופג וחומרים הבאים במגע עם עור התינוק וכי התקיימו לעניין חומרי הגלם שמהם מיוצרים החיתולים דרישות האסדרה הזרה; אפשר להיעזר בדוגמה המופיעה בעמודים 19 עד 28 למסמך EDANA Safety Regulatory Supply Chain Info (2022) (להלן – מסמך EDANA), ואם יפורסם מסמך EDANA מעודכן – בעמודים התואמים באותו מסמך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1313: אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת, מאוקטובר 1988, לרבות גיליון תיקון מס׳ 1, מיולי 1991, גיליון תיקון מס׳ 2, ממרס 1999, וגיליון תיקון מס׳ 3, מאוגוסט 2002&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תקן אוסטרלי {{ש}} AS 2869&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן AS 2869&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ת״י 1417: אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון, מאוקטובר 2006&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רגולציה אירופית {{ש}} EC 1272/2008 ו־EC 648/2004&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} אבקת מדיח שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} פריקות ביולוגית 80% מינימום לפי EC 648/2004;
{{ח:תת|(2)}} תכולת בור עד 0.5 גרם/ק״ג מוצר לפי ISO 6835
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} גיליון הבטיחות העדכני של המוצר;
{{ח:תת|(2)}} מסמכי היצרן המעידים כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון בהתאם לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 {{ש}} או {{ש}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לדרישות הרגולציה EC 1272/2008 כי הסימון והאריזה תואמים את גיליון הבטיחות, כולל עמידות הסימון;
{{ח:תת|(3)}} תעודת בדיקה בדבר התאמה לפי EN ISO 8317 בעבור אריזה קשת־פתיחה לילדים, אם נדרש לפי EC 1272/2008;
{{ח:תת|(4)}} הצהרת יצרן לגבי ההרכב הכימי לפי EC 648/2004
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”האסדרה האירופית המאומצת“}} {{ח:פנימי|סעיף 9א2|וסעיף 9א2}})}}}}
{{ח:קטע3||האסדרה האירופית המאומצת}}
{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5, ק״ת תשפ״ו־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גפ״מ“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} גז פחמימני מעובה;
””גפ״מ“ – גז פחמימני מעובה;“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה מוכרת“ – מדינות החברות באיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, בריטניה, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצרי גפ״מ“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} מכלי גפ״מ, שסתומים לגלילי גז, זרנוקים לגפ״מ, מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול או לצלייה, מכשירים מיטלטלים הצורכים גפ״מ, תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״מ, מוני גז, מחממי מים ביתיים מוסקים בגז, שסתומים ידניים לגפ״מ ווסתי לחץ לגפ״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכלי גפ״מ“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} מכלי גפ״מ למילוי חוזר ומכלי גפ״מ שלא למילוי חוזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדת בדיקה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא#סעיף 2א|בסעיף 2א לפקודת היבוא והיצוא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מאושרת“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שהיבואן מתקשר עימו לאספקת המצרך למטרת יבוא והוא אינו היצרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן מקובל“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} תקן אירופי, תקן בינלאומי או תקן לאומי, שעמידה בו מעידה על התאמת המצרך לדרישות האסדרה האירופית החלה עליו, והוא מקובל בשוק האירופאי המשותף להוכחת העמידה באותה אסדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”SDS“ ‏(Safety Data Sheet) – גיליון בטיחות חומרים המפרט את הרכיבים הכימיים הקיימים בחומר הכלול במצרך.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: האסדרה האירופית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלתה|תיקון: ק״ת תשפ״ה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/48/oj|Directive 2009/48/EC of the European Parliament and of the Council of 18 June 2009 on the safety of toys (TSD) – דירקטיבה לבטיחות צעצועים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ג׳ בשבט התשפ״ה (1 בפברואר 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}} או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: ק״ת תשפ״ה־3|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/988/oj|Regulation (EU) 2023/988 of the European Parliament and of the Council of 10 May 2023 on general product safety (GPSR) – רגולציה לבטיחות מוצרי צריכה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ג׳ בשבט התשפ״ה (1 בפברואר 2025); ואולם לעניין מוצצים ופטמות, מחזיקי מוצץ ובקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, תחילתה ביום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין מיתקנים למשחקי ילדים, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}} או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} ההוראה לא תחול לעניין מוצרי תינוקות אלה: מוצצים ופטמות, מחזיק מוצץ, בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות, אלא אם כן החזיק העוסק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}} או באישור התאמה לאסדרה אירופית מאומצת לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2006/1907/oj|Regulation (EC) No 1907/2006 of the European Parliament and of the Council of 18 December 2006 concerning the Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals (REACH) – רגולציה לרישום, הערכה והגבלה של כימיקלים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/10/oj|Commission Regulation (EU) No 10/2011 of 14 January 2011 on plastic materials and articles intended to come into contact with food – רגולציה לחומרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ה־4, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3, ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/35/oj|Directive 2014/35/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of electrical equipment designed for use within certain voltage limits (LVD) – דירקטיבה לבטיחות מכשירי חשמל המוזנים ממתח נמוך (עד 1,000 וולט)}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}, ואולם לעניין כבלי חשמל במתח נמוך תחילתה ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027);
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 2.3.2026 עד 15.2.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מזגנים שגזי הקירור בהם מסוג A2 ו־A3, זאת למעט מזגנים כאמור שהם מזגנים ניידים שכמות הגז בהם אינה עולה על 300 גרם.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/30/oj|Directive 2014/30/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to electromagnetic compatibility (EMC) – דירקטיבה למניעת הפרעות אלקטרומגנטיות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/648/oj|Regulation (EC) No 648/2004 of the European Parliament and of the Council of 31 March 2004 on detergents – רגולציה לדטרגנטים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2008/1272/oj|Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on classification, labelling and packaging of substances and mixtures (CLP) – רגולציה לסיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות מסוכנים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק ב־SDS;
{{ח:תתת|(2)}} במקום שבו נדרש לסמן ”poison center“, יסמן העוסק ”המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב״ם“.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1975/324/oj|Council Directive 75/324/EEC of 20 May 1975 on the approximation of the laws of the Member States relating to aerosol dispensers (Aerosol) – דירקטיבה למכלי לחץ מסוג אירוסול}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/425/oj|Regulation (EU) 2016/425 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on personal protective equipment (PPE) – רגולציה לציוד הגנה אישי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5, ק״ת תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2010/35/oj|Directive 2010/35/EU of the European Parliament and of the Council of 16 June 2010 on transportable pressure equipment (TPED) – דירקטיבה לציוד לחץ נייד}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} ההוראה לא תחול על מוצרי גפ״מ שהם מסוג מכלי גפ״מ, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת התאמה להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 12}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/29/oj|Directive 2014/29/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of simple pressure vessels (SPVD) – דירקטיבה למכלי לחץ פשוטים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2027)}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5, ק״ת תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 13}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/38/oj|Directive 2014/68/EU of the European Parliament and of the Council of 15 May 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of pressure equipment (PED) – דירקטיבה לציוד לחץ}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}; {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} ואולם, לעניין מוצרי גפ״מ שאינם מכלי גפ״מ, תחילתם ביום כ׳ בתשרי התשפ״ז (1 באוקטובר 2026);
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על דודי קיטור ומכלי לחץ, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} לעניין דודי קיטור – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מכלי לחץ – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} ההוראה לא תחול על מוצרי גפ״מ שהם מסוג מכלי גפ״מ, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} עוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת התאמה להוראה זו;
{{ח:תתתת|(ג)}} העוסק מחזיק באישור של מעבדת בדיקה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 14}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2006/42/oj|Directive 2006/42/EC of the European Parliament and of the Council of 17 May 2006 on machinery (MD) – דירקטיבה למכונות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}; ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י״ט באלול התשפ״ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, ”אופניים עם מנוע עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים – העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
{{ח:תתתת|(ב)}} במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים –
{{ח:תתתתת|(1)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתתת|(2)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתתת|(3)}} העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין במות הרמה – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

{{ח:סעיף*|15||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 15}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/33/oj|Directive 2014/33/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to lifts and safety components for lifts (LIFTS) – דירקטיבה למעליות, מעלונים ורכיביהם}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027).

{{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 16}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/305/oj|Regulation (EU) No 305/2011 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2011 laying down harmonised conditions for the marketing of construction products (CPR) – רגולציה לחומרי בנייה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שנתיים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2027)}}.

{{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 17}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1542/oj|Regulation (EU) 2023/1542 of the European Parliament and of the Council of 12 July 2023 concerning batteries and waste batteries {{ח:הערה|-}} רגולציה לסוללות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}.

{{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 18}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2004/1935/oj|Regulation (EC) No 1935/2004 of the European Parliament and of the Council of 27 October 2004 on materials and articles intended to come into contact with food (FCM) – רגולציה לחומרים ומצרכים הבאים במגע עם מוצרי מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״א (1 במרץ 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

{{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 19}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1984/500/oj|Council Directive – 84/500/EEC of 15 October 1984 on the approximation of the laws of the Member States relating to ceramic articles intended to come into contact with foodstuffs – דירקטיבה לפריטי קרמיקה הבאים במגע עם מוצרי מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} על העוסק להחזיק בהצהרת יצרן כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, או בהצהרה של ספק שיש לו מקום עסקים בתחום אספקת המוצרים במדינה מוכרת, כי המוצר משווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי; יבואן שייבא מספק לפי סעיף זה, יחזיק את שם הספק וכתובתו.

{{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 20}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/53/oj|Directive 2014/53/EU of the European Parliament and of the Council of 16 April 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of radio equipment (RED) – דירקטיבה לציוד רדיו}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 21}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/125/oj|Directive 2009/125/EC of the European Parliament and of the Council of 21 October 2009 establishing a framework for the setting of ecodesign requirements for energy – related products (ErP) – דירקטיבה לדרישות עיצוב אקולוגי למוצרים הקשורים לאנרגיה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|בחוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989}} (להלן – חוק מקורות {{ח:הערה|&lt;s&gt;ה&lt;/s&gt;}}אנרגיה) (להלן – מכשיר צורך אנרגיה), לעניין תחום שהוסדר לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|חוק מקורות אנרגיה}}, ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

{{ח:סעיף*|22||תיקון: ק״ת תשפ״ו־5, ק״ת תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 22}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2016/426/oj|Regulation (EU) 2016/426 of the European Parliament and of the Council of 9 March 2016 on appliances burning gaseous fuels (GAR) – רגולציה לציוד בעירה מוזן בגזים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}; {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} ואולם, לעניין מוצרי גפ״מ שאינם מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול או לצלייה, תחילתם ביום כ׳ בתשרי התשפ״ז (1 באוקטובר 2026).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מוצרי גפ״מ מסוג מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול או לצלייה, אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתת|(ב)}} עוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת התאמה להוראה זו.

{{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 23}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/1369/oj|Regulation (EU) 2017/1369 of the European Parliament and of the Council of 4 July 2017 setting a framework for energy labelling – רגולציה לסימון אנרגטי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על מכשיר צורך אנרגיה לעניין תחום שהוסדר לפי {{ח:חיצוני|חוק מקורות אנרגיה|חוק מקורות אנרגיה}}, ובכלל זה לעניין דרישת הנצילות האנרגטית, המדרג האנרגטי, או סימון המכשירים לעניין הנצילות האנרגטית.

{{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 24}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2017/745/oj|Regulation (EU) 2017/745 of the European Parliament and of the Council of 5 April 2017 on medical devices (MDR) – רגולציה למכשור רפואי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

{{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 25}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/42/oj|Directive 93/42/EEC of 14 June 1993 concerning medical devices (MDD) – דירקטיבה למכשור רפואי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025);
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין תרמומטר רפואי – נוזל המילוי המתכתי לא יהיה עשוי כספית.

{{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 26}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2012/528/oj|Regulation (EU) No 528/2012 of the European Parliament and of the Council of 22 May 2012 concerning the making available on the market and use of biocidal products – רגולציה למוצרים ביוצידיים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ה׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025).

{{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 27}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2009/1223/oj|Regulation (EC) No 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on cosmetic products – רגולציה למוצרי קוסמטיקה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2028)}}.

{{ח:סעיף*|28||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 28}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2019/1021/oj|Regulation (EU) 2019/1021 {{ח:הערה|[sc. 1021/2019]}} of the European Parliament and of the Council of 20 June 2019 on persistent organic pollutants (POP) – רגולציה למזהמים אורגניים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 29}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2011/1007/oj|Regulation (EU) No 1007/2011 of the European Parliament and of the Council of 27 September 2011 on textile fibre names and related labelling and marking of the fibre composition of textile products – רגולציה לסימון מוצרי טקסטיל}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 30}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|http://data.europa.eu/eli/reg/2014/129/oj|Regulation No 129 of the Economic Commission for Europe of the United Nations (UN/ECE) – Uniform provisions concerning the approval of enhanced Child Restraint Systems used on board of motor vehicles (ECRS) – רגולציה להתקני ריסון ברכב לילדים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ג׳ בשבט התשפ״ה (1 בפברואר 2025).

{{ח:סעיף*|31||תיקון: ק״ת תשפ״ו־5, ק״ת תשפ״ו־6|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 31}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/32/oj|Directive 2014/32/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to the making available on the market of measuring instruments (MID) – דירקטיבה למכשירי מדידה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}; {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 1.10.2026):}} ואולם, לעניין מוצרי גפ״מ שהם מסוג מוני גז, תחילתם ביום כ׳ בתשרי התשפ״ז (1 באוקטובר 2026).

{{ח:סעיף*|32||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 32}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2004/42/oj|Directive 2004/42/EC of the European Parliament and of the Council of 21 April 2004 on the limitation of emissions of volatile organic compounds due to the use of organic solvents in certain paints and varnishes and vehicle refinishing products – דירקטיבה לתרכובות אורגניות נדיפות בצבעים ובציפויים או לכות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – ז׳ בתמוז התשפ״ה (1 ביולי 2025).

{{ח:סעיף*|33||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 33}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1993/11/oj|Commission Directive 93/11/EEC of 15 March 1993 concerning the release of the N-nitrosamines and N-nitrosatable substances from elastomer or rubber teats and soothers – דירקטיבה לשחרור תרכובות ניטרוזמינים ממוצצים ומפטמות שעשויים מגומי או מאלסטומר}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – תחילתה ביום ג׳ באייר התשפ״ה (1 במאי 2025).

{{ח:סעיף*|34||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 34}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2020/2184/oj|Directive (EU) 2020/2184 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2020 on the quality of water intended for human consumption – דירקטיבה למי שתייה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}}.

{{ח:סעיף*|35||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 35}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/1998/70/oj|Directive 98/70/EC of the European Parliament and of the Council of 13 October 1998 relating to the quality of petrol and diesel fuels – דירקטיבה לאיכות דלקים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2028)}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין דלק ביולוגי, דלק סינתטי, ביומסה וביוגז, כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין לחץ אדים יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנזין – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 90 חלק 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסולר – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 107 חלק 1;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מוספים דטרגנטים וחומרים מונעי קצף יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בבנזין – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 90 חלק 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסולר – בהתאם לתקן הרשמי ת״י 107 חלק 1.

{{ח:סעיף*|36||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 36}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/2405/oj|Regulation (EU) 2023/2405 of the European Parliament and of the Council of 18 October 2023 on ensuring a level playing field for sustainable air transport (ReFuelEU Aviation) – רגולציה לדלק תעופתי}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2028)}};
{{ח:תת|(ב)}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול לעניין דלק תעופתי בר־קיימה (SAF) ודלק סילוני סינתטי כהגדרתם בהוראה המחייבת כאמור.

{{ח:סעיף*|37||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 37}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2011/65/oj|Directive 2011/65/EU of the European Parliament and of the Council of 8 June 2011 on the restriction of the use of certain hazardous substances in electrical and electronic equipment (RoHS) – דירקטיבה לשימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי אלקטרוני}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}.

{{ח:סעיף*|38||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 38}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2014/34/oj|Directive 2014/34/EU of the European Parliament and of the Council of 26 February 2014 on the harmonisation of the laws of the Member States relating to equipment and protective systems intended for use in potentially explosive atmospheres (ATEX) – דירקטיבה לציוד ולמערכות מיגון בסביבה פוטנציאלית לפיצוץ}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 39}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2000/14/oj|Directive 2000/14/EC of the European Parliament and of the Council of 8 May 2000 on the approximation of the laws of the Member States relating to the noise emission in the environment by equipment for use outdoors (NOI) – דירקטיבה למפגעי רעש בשימוש בציוד חוץ}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|40||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 40}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/273/oj|Regulation (EU) 2024/573 of the European Parliament and of the Council of 7 February 2024 on fluorinated greenhouse gases (F-gas) – רגולציה לגזי חממה פלאורידיים}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2025)}}.

{{ח:סעיף*|41||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 41}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2022/1616/oj|Commission Regulation (EU) 2022/1616 of 15 September 2022 on recycled plastic materials and articles intended to come into contact with foods – רגולציה לפלסטיק ממוחזר שבא במגע עם מזון}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025).

{{ח:סעיף*|42||תיקון: ק״ת תשפ״ו־4|עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 42}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2023/1230/oj|Regulation (EU) 2023/1230 of the European Parliament and of the Council of 14 June 2023 on machinery – רגולציה למכונות}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 18 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.7.2026)}}; ואולם לעניין אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים תחילתה ביום י״ט באלול התשפ״ו (1 בספטמבר 2026), ולעניין אופניים עם מנוע עזר שאינם אופני הרים תחילתה ביום כ״ו בסיוון התשפ״ז (1 ביולי 2027); לעניין פרט זה, ”אופניים עם מנוע עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.7.2026 עד יום 1.7.2027):}} תנאים להחלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוראה לא תחול על המצרכים המפורטים להלן, אלא אם כן מתקיימים כל התנאים המפורטים לצידם:
{{ח:תתתת|(א)}} אופניים עם מנוע עזר שהם אופני הרים – העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, המעידים על עמידה בדרישות התקן האירופי המתואם EN 15194 וגם בדרישות התקן המקובל EN 17404;
{{ח:תתתת|(ב)}} במות הרמה, פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים –
{{ח:תתתתת|(1)}} העוסק מחזיק בהצהרת יצרן ובתיק מסמכים טכניים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שניתנו לפי דרישות התקן האירופי המתואם, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, להוכחת עמידה בדרישות ההוראה, ואם אין תקן כאמור – לפי התקן המקובל;
{{ח:תתתתת|(2)}} העוסק מחזיק באישור מאת גוף הערכת התאמה, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 10ה|בסעיף 10ה}}, שהוכרז על ידי המאסדר המדינתי האירופי כגוף מאושר למתן הערכת תאימות להוראה זו;
{{ח:תתתתת|(3)}} העוסק מחזיק באישור מעבדה בדבר קיומם של המסמכים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), תקינותם ושיוכם למצרך זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לעניין במות הרמה – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדה מאושרת;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} פיגומים תלויים ממוכנים וכבלי פלדה לשימושים כלליים – אישור כאמור יינתן על ידי מעבדת בדיקה.

{{ח:סעיף*|43||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 43}}
{{ח:ת}} ההוראה המחייבת – {{ח:חיצוני|https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2009/30/oj|Directive 2009/30/EC of the European Parliament and of the Council of 23 April 2009 amending Directive 98/70/EC as regards the specification of petrol, diesel and gas-oil and introducing a mechanism to monitor and reduce greenhouse gas emissions and amending Council Directive 1999/32/EC as regards the specification of fuel used by inland waterway vessels and repealing Directive 93/12/EEC – דירקטיבה למפרטים לבנזין, סולר ודלק והכנסת מנגנון לניטור והפחתת פליטת גזי חממה}} –
{{ח:תת|(א)}} תחילתה – 3 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4782473.pdf|תיקון מס׳ 19}} {{ח:הערה|(ביום 1.1.2028)}}.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: תנאים נוספים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מצרך המתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} המצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, למעט חובות סימון הקבועות בתקן הרשמי, והכול אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} אם המצרך הוא מכשיר חשמלי או ציוד חשמלי כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}} – הוא מתאים לדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|החוק האמור}};
{{ח:תת|(3)}} אם המצרך הוא מכשיר חשמלי מיטלטל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|בתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש״ן–1990}} – הוא מתאים לדרישות לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}}, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|התקנות האמורות}};
{{ח:תת|(4)}} אם המצרך בא במגע עם מי שתייה, הוא מתאים לדרישות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 52ב|סעיף 52ב(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|(5)}} אם המצרך הוא נוזל לניקוי כלים ידני שחל עליו ת״י 139, או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים, שחל עליהן ת״י 1417 – כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק״ג;
{{ח:תת|(6)}} אם המצרך הוא אבקת ניקוי שחל עליה ת״י 438 חלק 1, הוא מתאים לדרישות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק״ג;
{{ח:תתת|(ב)}} כמות הכלורידים לא תעלה על 40 גרם לק״ג לאבקה המיועדת לכביסה במכונה ולא תעלה על 90 גרם לק״ג לאבקה המיועדת לכביסה ידנית;
{{ח:תתת|(ג)}} כמות הנתרן לא תעלה על 4 גרם לכמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק״ג כבסים על פי הוראות היצרן;
{{ח:תת|(7)}} אם המצרך הוא מכל מיטלטל למילוי חוזר לגז פחמימני מעובה (להלן – מכל מיטלטל), שחל עליו ת״י 70 חלק 1, הוא מתאים לדרישות אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המכל מסומן בשם ספק הגז או בסימן זיהוי שלו;
{{ח:תתת|(ב)}} מסביב לשסתום המכל יש אמצעי הגנה מפני נזק המהווה חלק אינטגרלי מהמכל;
{{ח:תת|(8)}} אם המצרך הוא מכשיר גז ביתי לאפייה, לבישול ולצלייה, שחל עליו ת״י 907 חלק 1 – לכל מבער יש אמצעי בקרה להבטחת להבה הסוגר את מעבר הגז למבער כשהלהבה כבה;
{{ח:תת|(9)}} אם המצרך הוא תנור מיטלטל לחימום חלל, ללא ארובה, המופעל בגז פחמימני מעובה, שחל עליו ת״י 995 חלק 1 – מותקן על התנור או בסמוך אליו ברז ניתוק ראשי המפסיק את זרימת הגז לתנור במקרה של כיבוי התנור.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א4|סעיף 9א4}})}}}}
{{ח:קטע3||הפרות}}
{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשפ״ד־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א6)}})}}}}
{{ח:קטע3||חקיקת משנה הכוללת הפניה לתקן רשמי או הקובעת הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך שחל לגביו תקן רשמי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם החיקוק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הסעיפים בחיקוק הכוללים הפניה לתקן רשמי או שקבועה בהם הוראה המגבילה ייצור, יבוא, מכירה או שימוש במצרך&lt;/th&gt;&lt;th&gt;האסדרה האירופית המאומצת הנוגעת בדבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט תשי״ג (20 בינואר 1953).}}
* '''לוי אשכול'''&lt;br&gt;שר האוצר&lt;br&gt;ממלא מקום ראש הממשלה
* '''פרץ ברנשטיין'''&lt;br&gt;שר המסחר והתעשיה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dzr4p1f03smic10n1c5ktmtkrftpfic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דעני לעניי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328104</id>
    <revision>
      <id>3024304</id>
      <parentid>2993550</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:23:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5045" sha1="jxwbi8f5i5pdf6ykkc8x1kpxt6pbegq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=עדות מזרח/&gt;
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא שְׁזִיב{{ש}}
רַחֲמָנָא פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּיִתְמְלֵי רַחֲמִין, רַחֵם עָלָנָא וְעַל כָּל אַנְשֵׁי בֵיתָנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָחָנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא.&lt;קטע סוף=עדות מזרח/&gt;
==נוסח אשכנז==
&lt;קטע התחלה=אשכנז מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז מזרחי/&gt;רַחֲמָנָא דְעָנֵי לַעֲנִיֵּי, עֲנֵינָא{{ש}}
רַחֲמָנָא דְעָנֵי &lt;קטע סוף=אשכנז מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;לִתְבִירֵי לִבָּא&lt;קטע סוף=אשכנז מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt; {{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז מערבי/&gt;לְמַכִּיכֵי רוּחָא&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז מזרחי/&gt;, עֲנֵינָא{{ש}}
רַחֲמָנָא דְעָנֵי &lt;קטע סוף=אשכנז מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;לְמַכִּיכֵי רוּחָא&lt;קטע סוף=אשכנז מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt; {{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז מערבי/&gt;לִתְבִירֵי לִבְבָא&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז מזרחי/&gt;, עֲנֵינָא{{ש}}
רַחֲמָנָא עֲנֵינָא{{ש}}
רַחֲמָנָא חוּס{{ש}}
רַחֲמָנָא פְּרֻק{{ש}}
רַחֲמָנָא שְׁזִיב{{ש}}
רַחֲמָנָא רַחֵם עֲלַן{{ש}}
הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.&lt;קטע סוף=אשכנז מזרחי/&gt;&lt;קטע סוף=אשכנז מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>jxwbi8f5i5pdf6ykkc8x1kpxt6pbegq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרנא דבשמיא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328105</id>
    <revision>
      <id>3024317</id>
      <parentid>2956865</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:26:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6751" sha1="9tw1hr83ghlr3jdgk33bownxlfg5ojg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
הַב לָן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמָּךְ.

מָרָנָא דְבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין, וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין.{{ש}}
אֲרֵם יְמִינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ, סִבְרָא דְחַיַּיָּא וּמִיתַיָּא.

מִתְרַצֶּה בְרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים.{{ש}}
הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְעַם עָנִי וּמְדֻלְדָּל. 

פְּרוֹקְנָא דְמֵעָלְמָא, מְשֵׁזְבָנָא דְּמִלְּקַדְמִין.{{ש}}
פְּרֹק יַעֲקֹב מֵאַרְעָא רְחִיקָא, וְאַסֵּק זַרְעֵהּ מֵאַרְעָא דְשִׁבְיָא.&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;
==נוסח אשכנז==
{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}
&lt;קטע התחלה=אשכנז א/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.&lt;קטע סוף=אשכנז א/&gt;

&lt;קטע התחלה=אשכנז ב/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינַן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.&lt;קטע סוף=אשכנז ב/&gt;
==נוסח איטליה==
מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן {{ש}}
כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין{{ש}}
וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.

מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא לָךְ מִתְחַטֵּינַן {{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַטֵּי לְמָרֵהּ{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינַן{{ש}}
מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ{{ש}}
מָרַן עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם לַאֲבָהָתִין.

בַּת צִיּוֹן עֵינָהּ לְמָרַהּ תַּלְיָא{{ש}}
בַּכְיָא וּלְמָרַהּ קַרְזָא{{ש}}
אֱלָהִי וּמָרִי דְּאַדִּירָא אִתְקְרִי{{ש}}
דְּהוּא סוֹמְכִי וְסוֹבְרִי{{ש}}
שְׁכִנְתֵּהּ בִּי אַשְׁרִי {{ש}}
אַסֵּי לְכֹלָּא בְּרִי וּשְׁרִי {{ש}}
הִתְבַּשְּׂרִי הִתְנַעֲרִי הִתְנַעֲרִי.

אֱלָהָא עַל כָּל מָלֵךְ {{ש}}
וּלְעַלְמִין הוּא מָלֵךְ{{ש}}
וְכָל מַלְכִין הוּא מַמְלֵךְ{{ש}}
וְלֵית עִמֵּהּ שֻׁתָּף מָלֵךְ{{ש}}
אַתְּ בְּרַחֲמָךְ עֲלַן מְלֵךְ{{ש}}
וּבְאֹרְחָתָךְ נְהַלֵּךְ{{ש}}
וְתֵימַר לְצִיּוֹן הָא מַלְכִּיךְ יֵיתֵי לִיךְ.

אֵל עָבֵד גְּבוּרָן וְגַלֵּי דְּמִטַּמְּרָן{{ש}}
פְּרִשְׁוָתֵהּ סַגִּיאָן וְאָתוֹהִי רַבְרְבָן{{ש}}
יֵעוּל לִקְדָמָךְ עֻלְבַּן דִּפְעַן כְּעַן{{ש}}
וּמִלֵּי שִׂפְוָתָן רֵיקָן לָא יֶהְדְּרָן.

תּוֹרְתָא דְּמִרַבְּיָא בְּטֻלֵּי וּבְרִגְגֵי {{ש}}
בִּשְׁרָבֵי שִׁמְשָׁא מָרַהּ לָא אַפְּקַהּ{{ש}}
אֲזַל וְאַפְקְדַהּ מָרַהּ בִּידָא דְּבַקָּרָא אַכְזְרָאָה{{ש}}
דְּכֹל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּשָׁטֵי רָדֵי לַהּ{{ש}}
תּוֹרְתָּא תְּחוֹם טוּנָא בַּכְיָא וְכֵן קָא אָמְרָה{{ש}}
בְּמָטוּתָא מָרִי אַקֵּל לִי מִטּוּנַאי{{ש}}
עֲנֵי לַהּ וְכֵן קָא אֲמַר לַהּ {{ש}}
מָה אֶעֱבֵד לִיךְ רֵישָׁא דְּקִנְיָנַי {{ש}}
חוֹבַיִךְ גָּרְמוּ לִיךְ נִירִיךְ תְּקֹף עֲלִיךְ{{ש}}
קִצָּא קַיְצִי לִיךְ עַד דְּמָטֵי זִמְנִיךְ.

מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא בִּנְפִיש חֲטֵינַן קֳדָמָךְ {{ש}}
עַבְרִינַן עַל מֵימְרָךְ{{ש}}
וְלָא עַבְדִּינַן רְעוּתָךְ{{ש}}
הַשְׁתָּא בְּכִסּוּפָא אָתֵינַן לְמִקְרֵי קַמָּךְ{{ש}}
אִי נִיחָא קַמָּךְ מְחֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבִין.

מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא בִּנְפִיש חֲטֵינַן קֳדָמָךְ {{ש}}
עַבְרִינַן עַל מֵימְרָךְ{{ש}}
וְלָא עַבְדִּינַן רְעוּתָךְ{{ש}}
אַצֵּת וּשְׁמַע לְקָל צְלוֹתְהוֹן דְּעַמָּךְ{{ש}}
עֲבֵד בְּדִיל שְׁמָךְ וְלָא נֵיבַד בְּחוֹבִין.
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>9tw1hr83ghlr3jdgk33bownxlfg5ojg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר של יום לפסח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>362561</id>
    <revision>
      <id>3024497</id>
      <parentid>2972258</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:46:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>נדחה שינוי הטקסט האחרון (מאת [[מיוחד:תרומות/Kurpaph|Kurpaph]]) ושוחזרה גרסה 1381487 מאת ShalomOrobot</comment>
      <origin>3024497</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2361" sha1="gyprajb29apy3f9ey84sr91089jesok" xml:space="preserve">שיר של יום לפסח לפי מנהג הגר&quot;א
==סדר האמירה==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום ראשון של פסח !! יום שני של פסח !! יום שלישי של פסח !! יום רביעי של פסח !! יום חמישי של פסח !! יום שישי של פסח !! יום שביעי של פסח !!יום שמיני של פסח
|-
| ראשון || קי&quot;ד || ע&quot;ח || פ || ק&quot;ה || קל&quot;ה || ס&quot;ו || צ&quot;ב ||י&quot;ח
|-
| שלישי|| קי&quot;ד || ע&quot;ח || פ || ק&quot;ה || צ&quot;ב || קל&quot;ה || י&quot;ח ||קל&quot;ו
|-
| חמישי || קי&quot;ד || ע&quot;ח || צ&quot;ב || פ || ק&quot;ה || קל&quot;ה || י&quot;ח ||קל&quot;ו
|-
| שבת || צ&quot;ב || קי&quot;ד || ע&quot;ח || פ || ק&quot;ה || קל&quot;ה || י&quot;ח || צ&quot;ב
|}

== יום טוב ראשון (פרק קי&quot;ד) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים קיד/ניקוד|פרק קיד}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום שני (פרק ע&quot;ח) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים עח/ניקוד|פרק עח}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום שלישי (פרק פ') ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים פ/ניקוד|פרק פ}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום רביעי (פרק ק&quot;ה) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים קה/ניקוד|פרק קה}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום חמישי(פרק קל&quot;ה) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים קלה/ניקוד|פרק קלה}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום שישי (פרק ס&quot;ו) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים סו/ניקוד|פרק סו}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

== שביעי של פסח (פרק י&quot;ח)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים יח/ניקוד|פרק יח}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== שמיני של פסח (פרק קל&quot;ו)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים קלו/ניקוד|פרק קלו}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== שבת (פרק צ&quot;ב) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים צב/ניקוד|פרק צב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

[[קטגוריה:שיר של יום]]
[[קטגוריה:תפילות חגים]]
[[קטגוריה:חג פסח]]</text>
      <sha1>gyprajb29apy3f9ey84sr91089jesok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יציב פתגם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>367869</id>
    <revision>
      <id>3024311</id>
      <parentid>3016913</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:25:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6242" sha1="dcfiv1nspq0080952645wir7sb5e27a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יציב פתגם
| תמונה = [[File:Heidenheim-I1-Shavuot-1832-HB43202.pdf|thumb|ממוזער|224px|הפיוט &quot;יציב פתגם&quot; במחזור לחג השבועות (בעריכתו של [[W:וולף היידנהיים|בנימין זאב בן שמשון [וולף] היידנהיים (רוו&quot;ה)]]).|page=292]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|פיוט רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם|רשות למתרגם]]
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות (יום ב')]]?{{הערה|הפיוט מתאים לכל קריאות ההפטרה שמתרגמים (לדוגמא ביום א' של שבועות אסור לתרגם בצבור). מיהו יעויינו דברי פרופ' נוביק במאמר [https://thelehrhaus.com/commentary/yatziv-pitgam-poetry-as-talmud-commentary/ זה], הבא להראות קשר הדוק בין תוכן הפיוט ויום ב' של שבועות.}}
| מחבר = ר' יעקב
| מיוחס ל = [[מחבר:רבנו תם|רבנו תם]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יעקב ברבי מאיר
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-3527|י-3527]]
| מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המזרחי (וכן בקצת קהילות אשכנז המערבי, ובפוזנא אין אומרים אותו) ביום שני של שבועות אחר הפסוק הראשון או השני של ההפטרה.{{הערה|הפיוט במקורו הוא רשות למתרגם  את ההפטרה בצבור ע&quot;פ [[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן]], ולכן מקומו הטבעי הוא אחר קריאת פסוק הראשון של ההפטרה, אלא שיש חילוק מנהגים גם בזה, כי למנהג אשכנז המקורי הפסוק הראשון הינו [[חבקוק ג א]], וכן נמצא ב[[ספר המנהגים]]. אבל ה[[לבוש אורח חיים תצד|לבוש]] העתיק בזה את דברי ה[[שולחן ערוך אורח חיים תצד ב|ש&quot;ע]] שכתב להתחיל מ[[חבקוק ב כ]] (וכן היה למנהג צרפת). ולכן יש שהמשיכו לומר הפיוט אחר פסוק שני אף שמתחילים ההפטרה בפסוק [[חבקוק ב כ|ב כ]], וכן נדפס ברוב המחזורים.}} ויש שאומרים אותו לפני ברכת ההפטרה, מחשש הפסק לדעת ה[[ט&quot;ז על אורח חיים תצד|ט&quot;ז]], וכן מנהג פראג המאוחר.
| ויקיפדיה = יציב פתגם
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: {{מודגש|יעקב ברבי מאיר}}}}{{ש}}
{{סי|יְ}}צִיב פִּתְגָּם / לְאָת וּדְגָם / בְּרִבּוֹ רִבְבָן עִירִין{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵי {{נוסח|אָנָּא|היידנהיים=אָנָא|אֲנָא}} / בְּמִנְיָנָא / {{נוסח|דְּפָסְלִין|=היידנהיים|דְּפַסְלִין}} אַרְבְּעָה טוּרִין{{ש}}
{{סי|קֳ}}דָמוֹהִי / לְגוֹ מוֹהִי / {{נוסח|נְגִיד וּנְפִיק|=היידנהיים|נָגֵיד וְנָפֵיק}} נְהַר דְּנוּרִין{{ש}}
{{סי|בְּ}}טוּר תַּלְגָּא / נְהוֹר {{נוסח|שְׁרַגָּא|=היידנהיים|שְׁרַגָא|שְׁרָגָא}} / וְזִיקִין דְּנוּר וּבָעוּרִין{{ש}}

{{סי|בְּ}}רָא וּסְכָא / {{נוסח|מַה|=היידנהיים|מָה}} בַּחֲשׁוֹכָא / {{נוסח|וְעִמֵּהּ|וְעִמֵּיהּ}} {{נוסח|שַׁרְיַן|=היידנהיים|שַׁרְיָן}} נְהוֹרִין{{ש}}
{{סי|רְ}}חִיקִין צְפָא / בְּלָא {{נוסח|שִׁטְפָא|=היידנהיים|שִׁטְפָּא}} / {{נוסח|וְגַלְיַן|=היידנהיים|וְגַלְיָן}} {{נוסח|לֵהּ|לֵיהּ}} דְּמִטַּמְּרִין{{ש}}
{{סי|בָּ}}עִית מִנֵּיהּ / {{נוסח|יָת|=היידנהיים|יַת}} {{נוסח|הַרְמֹנֵהּ|=היידנהיים|הוּרְמָנֵיהּ}} / וּבַתְרוֹהִי עֲדֵי גּוּבְרִין{{ש}}
{{נוסח|{{סי|יָ}}דְעֵי|היידנהיים=יוֹדְעֵי}} {{נוסח|הִלְכְתָא|היידנהיים=הִלְכְּתָא}} / וּמַתְנִיתָא / וְתוֹסֶפְתָּא {{נוסח|סִפְרָא וְסִפְרִין|היידנהיים=סַפְרָא וְסַפְרִין}}{{ש}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ חַיָּא / לְעָלְמַיָּא / יְמַגֵּן עָם לְהוֹן מְשַׁחֲרִין{{ש}}
{{סי|אֲ}}מִיר עֲלֵיהוֹן / כְּחָלָא יְהוֹן / וְלָא יִתְמְנוּן הֵיךְ עַפְרִין{{ש}}
{{סי|יְ}}חַוְּרוּן כְּעָן / לְהוֹן בִּקְעָן / יְטוּפוּן נַעֲוֺהִי חַמְרִין{{ש}}
{{סי|רְ}}עוּתְהוֹן הַב / וְאַפֵּיהוֹן צְהַב / יְנַהֲרוּן כִּנְהַר צַפְרִין{{ש}}

לִי הַב תְּקוֹף / וְעֵינָךְ זְקוֹף / חֲזֵי עָרָךְ דְּבָךְ כַּפְרִין{{ש}}
וִיהוֹן כְּתִבְנָא / בְּגוֹ לִבְנָא / כְּאַבְנָא יִשְׁתְּקוּן חַפְרִין{{ש}}&lt;noinclude&gt;
[כְּקָאֵימְנָא / וְתַרְגֵימְנָא / בְּמִלּוֹי דִּבְחִיר סַפְרִין]{{הערה|שורה זו חסרה בדפוסים, והדבר הביא למבוכה בהבנת הפיוט וייחוסו. ומכל מקום אין לאמרה אם לא מתכוונים לתרגם.}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
יְהוֹנָתָן / גְּבַר עִנְוְתָן / בְּכֵן {{נוסח|לֵהּ|לֵיהּ}} {{נוסח|נַמְטֵי אַפְרִין|=היידנהיים|נִמְטֵי אַפִּירִין}}.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;
{{הור|וה' אתרעי לאשראה שכינתיה...}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]]
[[קטגוריה:רבנו תם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dcfiv1nspq0080952645wir7sb5e27a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות/כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372605</id>
    <revision>
      <id>3024330</id>
      <parentid>2991272</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:06:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37771" sha1="heehr9q3jb4ddpqqkumi7sybdfcg3so" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שמות כו/&gt;{{עוגן בשורה|כו א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=א|דיבור=וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת}}לִהְיוֹת לוֹ לְגַג, וְלִמְחִצּוֹת מֵחוּץ לַקְּרָשִׁים, שֶׁהַיְּרִיעוֹת תְּלוּיוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶן לְכַסּוֹתָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי}}הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין יַחַד בְּכָל חוּט וְחוּט, אֶחָד שֶׁל פִּשְׁתִּים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר; וְכָל חוּט וְחוּט כָּפוּל שֵׁשׁ, הֲרֵי אַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן שְׁזוּרִין יַחַד, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כְּפָלִים לְחוּט.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב}}כְּרוּבִים הָיוּ מְצֻיָּרִין בָּהֶם בַּאֲרִיגָתָן, וְלֹא בִּרְקִימָה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה מַחַט, אֶלָּא בַּאֲרִיגָה בִּשְׁנֵי כֳּתָלִים, פַּרְצוּף אֶחָד מִכָּאן וּפַרְצוּף אֶחָד מִכָּאן, אֲרִי מִצַּד זֶה וְנֶשֶׁר מִצַּד זֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹרְגִין חֲגוֹרוֹת שֶׁל מֶשִׁי שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַ&quot;ז {{לעז|פיישי&quot;ש|feises|תרגום=פסים, רצועות|מספר=3119|הערה=רש&quot;י מסביר את &quot;מעשה חושב&quot; של יריעות המשכן: &quot;אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן&quot; בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.}}.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ג|דיבור=תִּהְיֶיןָ חוֹבְרוֹת}}תּוֹפְרָן בְּמַחַט זֶה בְּצַד זֶה, חָמֵשׁ לְבַד וְחָמֵשׁ לְבַד.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ}}כָּךְ דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְדַבֵּר בְּדָבָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְקֵבָה; וּבְדָבָר שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר אוֹמֵר &quot;אִישׁ אֶל אָחִיו&quot;, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּכְּרוּבִים: &quot;וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו&quot; ([[שמות כה כ|שמות כה,כ]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ד|דיבור=לֻלְאֹת}}{{לעז|לצול&quot;ש|laçols|תרגום=שרוכים, לולאות|מספר=3120}} בְּלַעַז. וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: &quot;עֲנוּבִּין&quot;, לְשׁוֹן עֲנִיבָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת}}בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁבְּסוֹף הַחִבּוּר. קְבוּצַת חֲמֵשֶׁת הַיְּרִיעוֹת קְרוּיָה חוֹבֶרֶת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית}}בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁהִיא קִיצוֹנָה, לְשׁוֹן קָצֶה; כְּלוֹמַר, לְסוֹף הַחוֹבֶרֶת.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ה|דיבור=מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ}}שְׁמֹר שֶׁתַּעֲשֶׂה הַלּוּלָאוֹת בְּמִדָּה אַחַת, מְכֻוָּנוֹת הַבְדָּלָתָן זוֹ מִזּוֹ, וּכְמִדָּתָן בִּירִיעָה זוֹ כֵּן יְהֵא בַּחֲבֶרְתָהּ, כְּשֶׁתִּפְרֹשׂ חוֹבֶרֶת אֵצֶל חוֹבֶרֶת יִהְיוּ הַלּוּלָאוֹת שֶׁל יְרִיעָה זוֹ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד לוּלָאוֹת שֶׁל זוֹ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן מַקְבִּילוֹת, זוֹ כְּנֶגֶד שֶׁל זוֹ, תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל &quot;כְּנֶגֶד&quot; – &quot;לָקֳבֵל&quot;. הַיְּרִיעוֹת אָרְכָּן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה וְרָחְבָּן אַרְבַּע, וּכְשֶׁמְּחַבֵּר חָמֵשׁ יְרִיעוֹת יַחַד נִמְצָא רָחְבָּן עֶשְׂרִים, וְכֵן הַחוֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית. וְהַמִּשְׁכָּן אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה&quot; ([[שמות לו כב|שמות לו,כב]]), וְכֵן לַצָּפוֹן. וְכָל קֶרֶשׁ אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. רֹחַב הַמִּשְׁכָּן מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם עֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה&quot; וְגוֹמֵר ([[שמות כו כב|שמות כו,כב]]), וּשְׁנֵי קְרָשִׁים לַמְּקֻצָּעוֹת ([[שמות כו כג|שם,כג]]), הֲרֵי עֶשֶׂר. וּבִמְקוֹמָם אֲפָרְשֵׁם לַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ. נוֹתֵן הַיְּרִיעוֹת אָרְכָּן לְרָחְבּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, עֶשֶׂר אַמּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת לְגַג חֲלַל רֹחַב הַמִּשְׁכָּן, וְאַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לָעֳבִי רָאשֵׁי הַקְּרָשִׁים, שֶׁעָבְיָם אַמָּה, נִשְׁתַּיְּרוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, שְׁמוֹנֶה לְצָפוֹן וּשְׁמוֹנֶה לַדָּרוֹם, מְכַסּוֹת קוֹמוֹת הַקְּרָשִׁים שֶׁגָּבְהָן עֶשֶׂר, נִמְצְאוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְגֻלּוֹת. רָחְבָּן שֶׁל יְרִיעוֹת אַרְבָּעִים אַמָּה כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרוֹת, עֶשְׂרִים אַמָּה לַחוֹבֶרֶת. שְׁלֹשִׁים מֵהֶן לְגַג חֲלַל הַמִּשְׁכָּן לְאָרְכּוֹ, וְאַמָּה כְּנֶגֶד עֳבִי רָאשֵׁי הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמַּעֲרָב, וְאַמָּה לְכַסּוֹת עֳבִי הָעַמּוּדִים שֶׁבַּמִּזְרָח; שֶׁלֹּא הָיוּ קְרָשִׁים בַּמִּזְרָח, אֶלָּא אַרְבָּעָה (צ&quot;ל: חֲמִשָּׁה) עַמּוּדִים, שֶׁהַמָּסָךְ פָּרוּשׂ וְתָלוּי בַּוָּוִין שֶׁבָּהֶן כְּמִין וִילוֹן. נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת הַתְּלוּיִין עַל אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁבַּמַּעֲרָב, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְגֻלּוֹת. זוֹ מָצָאתִי בַּבָּרָיְתָא דְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע מִדּוֹת. אֲבָל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת ([[שבת מח ב|צ&quot;ח ע&quot;ב]]) – אֵין הַיְּרִיעוֹת מְכַסּוֹת אֶת עַמּוּדֵי הַמִּזְרָח, וְתֵשַׁע אַמּוֹת תְּלוּיוֹת אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן. וְהַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ מְסַיְּעֵנוּ: &quot;וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים&quot; ([[שמות כו לג|שמות כו,לג]]); וְאִם כְּדִבְרִי הַבָּרָיְתָא הַזֹּאת, נִמְצֵאת פָּרֹכֶת מְשׁוּכָה מִן הַקְּרָסִים וְלַמַּעֲרָב אַמָּה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ו|דיבור=קַרְסֵי זָהָב}}{{לעז|פירמייל&quot;ץ|fermeilz|תרגום=סגרים|מספר=3121|הערה=ר' אה&quot;ל מס' 1758.}} בְּלַעַז. וּמַכְנִיסִין רֹאשָׁן אֶחָד בַּלּוּלָאוֹת שֶׁבְּחוֹבֶרֶת זוֹ, וְרֹאשָׁן אֶחָד בַּלּוּלָאוֹת שֶׁבְּחוֹבֶרֶת זוֹ, וּמְחַבְּרָן בָּהֶן.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ז|דיבור=יְרִיעוֹת עִזִּים}}מִנּוֹצָה שֶׁל עִזִּים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן}}לִפְרֹשׂ אוֹתָן עַל הַיְּרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ח|דיבור=שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה}}שֶׁכְּשֶׁנּוֹתֵן אָרְכָּן לְרֹחַב הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ אֵלּוּ עוֹדְפוֹת אַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן, לְכַסּוֹת אַחַת מֵהַשְּׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מְגֻלּוֹת מִן הַקְּרָשִׁים; וְהָאַמָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל קֶרֶשׁ, שֶׁאֵין הַיְּרִיעָה מְכַסָּה אוֹתוֹ, הִיא הָאַמָּה הַתְּחוּבָה בְּנֶקֶב הָאֶדֶן, שֶׁהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ט|דיבור=וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית}}הָעוֹדֶפֶת בְּאֵלּוּ הָעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל}}חֲצִי רָחְבָּהּ הָיָה תָּלוּי וְכָפוּל עַל הַמָּסָךְ שֶׁבַּמִּזְרָח כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, דּוֹמָה לְכַלָּה צְנוּעָה הַמְּכֻסָּה בְּצָעִיף עַל פָּנֶיהָ.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=יב|דיבור=וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל}}עַל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן. יְרִיעוֹת הָאֹהֶל הֵן הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל עִזִּים, שֶׁקְּרוּיִים אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: &quot;לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות כו ז|פסוק ז]]). וְכָל אֹהֶל הָאָמוּר בָּהֶן אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן גַּג, שֶׁמַּאֲהִילוֹת וּמְסַכְּכוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת. וְהֵן הָיוּ עוֹדְפוֹת עַל הַתַּחְתּוֹנוֹת חֲצִי הַיְּרִיעָה לַמַּעֲרָב, שֶׁהַחֵצִי שֶׁל יְרִיעָה אַחַת עֶשְׂרֵה הַיְּתֵרָה הָיָה נִכְפָּל אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל. נִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי אַמּוֹת רֹחַב חֶצְיָהּ עוֹדֵף עַל רֹחַב הַתַּחְתּוֹנוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן}}לְכַסּוֹת שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁהָיוּ מְגֻלּוֹת בַּקְּרָשִׁים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲחוֹרֵי הַמִּשְׁכָּן}}הוּא צַד מַעֲרָבִי, לְפִי שֶׁהַפֶּתַח בַּמִּזְרָח, שֶׁהֵן פָּנָיו. וְצָפוֹן וְדָרוֹם קְרוּיִין צְדָדִין, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=יג|דיבור=וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה}}לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל}}שֶׁהֵן עוֹדְפוֹת עַל אֹרֶךְ יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שְׁתֵּי אַמּוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יִהְיֶה סָרוּחַ עַל צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן}}לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה. לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּהֵא אָדָם חָס עַל הַיָּפֶה ([[ילקוט שמעוני/שמות/רמז תכב|ילק&quot;ש פקודי, רמז תכב]]).&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=יד|דיבור=מִכְסֶה לָאֹהֶל}}לְאוֹתוֹ גַּג שֶׁל יְרִיעוֹת עִזִּים עֲשֵׂה עוֹד מִכְסֶה אֶחָד, שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים; וְעוֹד לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, מִכְסֵה עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. וְאוֹתָן מִכְסָאוֹת לֹא הָיוּ מְכַסִּין אֶלָּא אֶת הַגַּג, אָרְכָּן שְׁלוֹשִׁים וְרָחְבָּן עֶשֶׂר; אֵלּוּ דִּבְרִי רַבִּי נְחֶמְיָה. וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה – מִכְסֶה אֶחָד הָיָה, חֶצְיוֹ שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים, וְחֶצְיוֹ שֶׁל עוֹרוֹת תְּחָשִׁים (ראו [[שבת כח א|שבת כ&quot;ח ע&quot;א]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=טו|דיבור=וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים}}הָיָה לוֹ לוֹמַר &quot;וְעָשִׂיתָ קְרָשִׁים&quot;, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; מַהוּ '''הַקְּרָשִׁים'''? מֵאוֹתָן הָעוֹמְדִין וּמְיֻחָדִין לְכָךְ. יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אֲרָזִים בְּמִצְרַיִם, וּכְשֶׁמֵּת – צִוָּה לְבָנָיו לְהַעֲלוֹתָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְאָמַר לָהֶם שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אוֹתָן לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר מֵעֲצֵי שִׁטִּים, רְאוּ שֶׁיִּהְיוּ מְזֻמָּנִים בְּיֶדְכֶם. הוּא שֶׁיָּסַד הַבַּבְלִי בַּפִּיּוּט שֶׁלּוֹ (רבי שלמה הבבלי, ב[[אור ישע מאושרים|יוצר ליום א' של פסח]]): &quot;טָס מַטָּע מְזֹרָזִים, קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים&quot;; שֶׁנִּזְדָּרְזוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים בְּיָדָם מִקֹּדֶם לָכֵן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים}}{{לעז|אישטנטיבי&quot;ש|estantives|תרגום=עומדות, ערוכות בעמידה|מספר=3122|הערה=צורת הנקבה, כפי הנראה, בהתאם לתרגום הצרפתי של &quot;קרשים&quot; planches.}} בְּלַעַז, שֶׁיְּהָא אֹרֶךְ הַקְּרָשִׁים זָקוּף לְמַעְלָה בְּקִירוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא תַעֲשֶׂה הַכְּתָלִים בִּקְרָשִׁים שׁוֹכְבִים, לִהְיוֹת רֹחַב הַקְּרָשִׁים לְגֹבַהּ הַכְּתָלִים קֶרֶשׁ עַל קֶרֶשׁ.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=טז|דיבור=עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ}}לָמַדְנוּ גָּבְהוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, עֶשֶׂר אַמּוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב}}לָמַדְנוּ אָרְכּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, לְעֶשְׂרִים קְרָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שְׁלוֹשִׁים אַמָּה.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=יז|דיבור=שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד}}הָיָה חוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַטָּה בְּאֶמְצָעוֹ בְּגֹבַהּ אַמָּה, וּמַנִּיחַ רְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן וּרְבִיעַ רָחְבּוֹ מִכָּאן, וְהֵן הֵן הַיָּדוֹת. וְהֶחָרִיץ חֲצִי רֹחַב הַקֶּרֶשׁ{{הערה|{{ק|נ&quot;א:}} חֶצְיוֹ. [[שבת צח ב|וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (צ&quot;ח ע&quot;ב)]] כָּתַב: חֲצִי אַמָּה.}} בְּאֶמְצַע. וְאוֹתָן הַיָּדוֹת מַכְנִיס בָּאֲדָנִים, שֶׁהָיוּ חֲלוּלִים. וְהָאֲדָנִים גָּבְהָן אַמָּה, וְיוֹשְׁבִים רְצוּפִים, אַרְבָּעִים זֶה אֵצֶל זֶה, וִידוֹת הַקֶּרֶשׁ הַנִּכְנָסִים בַּחֲלַל הָאֲדָנִים חֲרוּצוֹת מִשְּׁלֹשָׁה צִדֵּיהֶן, רֹחַב הֶחָרִיץ כָּעֳבִי שְׂפַת הָאֶדֶן, שֶׁיְּכַסֶּה הַקֶּרֶשׁ אֶת כָּל רֹאשׁ הָאֶדֶן, שֶׁאִם לֹא כֵן נִמְצָא רֶוַח בֵּין קֶרֶשׁ לְקֶרֶשׁ כָּעֳבִי שְׂפַת שְׁנֵי הָאֲדָנִים שֶׁיַּפְסִיקוּ בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה&quot; ([[שמות כו כד|שמות כו,כד]]), שֶׁיַּחֲרֹץ אֶת צִדֵּי הַיָּדוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַבְּרוּ הַקְּרָשִׁים זֶה אֵצֶל זֶה (וראו [[שבת צח ב|שבת צ&quot;ח ע&quot;ב]] וברש&quot;י שם).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מְשֻׁלָּבוֹת}}עֲשׂוּיוֹת כְּמִין שְׁלִיבוֹת סֻלָּם, מֻבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ, וּמְשֻׁפִּין רָאשֵׁיהֶם לִכָּנֵס בְּתוֹךְ חֲלַל הָאֶדֶן כַּשְּׁלִיבָה הַנִּכְנֶסֶת בַּנֶּקֶב בְּתוֹךְ עַמּוּדֵי הַסֻּלָּם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ}}מְכֻוָּנוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, שֶׁיִּהְיוּ חֲרִיצֵיהֶם שָׁוִים זוֹ כְּמִדַּת זוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתֵּי יָדוֹת זוֹ מְשׁוּכָה לְצַד פְּנִים וְזוֹ מְשׁוּכָה לְצַד חוּץ בָּעֳבִי הַקֶּרֶשׁ, שֶׁהוּא אַמָּה. וְתַרְגּוּם שֶׁל '''יָדוֹת''' – &quot;צִירִין&quot;, לְפִי שֶׁדּוֹמוֹת לְצִירֵי הַדֶּלֶת הַנִּכְנָסִים בְּחוֹרֵי הַמִּפְתָּן.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=יח|דיבור=לִפְאַת נֶגְבָּה תֵּימָנָה}}אֵין פֵּאָה זוֹ לְשׁוֹן מִקְצוֹעַ, אֶלָּא כָּל הָרוּחַ קְרוּיָה פֵּאָה, כְּתַרְגּוּמוֹ: &quot;לְרוּחַ עֵיבַר דָּרוֹמָא&quot;.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=כב|דיבור=וּלְיַרְכְּתֵי}}לְשׁוֹן סוֹף, כְּתַרְגּוּמוֹ: &quot;וְלִסְיָפֵי&quot;. וּלְפִי שֶׁהַפֶּתַח בַּמִּזְרָח, קְרוּי מִזְרָח פָּנִים, וְהַמַּעֲרָב אֲחוֹרַיִם; וְזֶהוּ סוֹף, שֶׁהַפָּנִים הוּא הָרֹאשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים}}הֲרֵי תֵּשַׁע אַמּוֹת רֹחַב.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=כג|דיבור=וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת}}אֶחָד לְמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְאֶחָד לְמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. כָּל שְׁמוֹנָה קְרָשִׁים בְּסֵדֶר אֶחָד הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם אֵינָן בַּחֲלַל הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא חֲצִי אַמָּה מִזּוֹ וַחֲצִי אַמָּה מִזּוֹ נִרְאוֹת בֶּחָלָל, לְהַשְׁלִים רָחְבּוֹ לְעֶשֶׂר; וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה – בָּאוֹת כְּנֶגֶד אַמַּת עֳבִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַמִּקְצוֹעַ מִבַּחוּץ שָׁוֶה.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=כד|דיבור=וְיִהְיוּ}}כָּל הַקְּרָשִׁים '''תּוֹאֲמִים''' זֶה לָזֶה '''מִלְּמַטָּה,''' שֶׁלֹּא יַפְסִיק עֳבִי שְׂפַת שְׁנֵי הָאֲדָנִים בֵּינֵיהֶם לְהַרְחִיקָן זוֹ מִזּוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, שֶׁיִּהְיוּ צִירֵי הַיָּדוֹת חֲרוּצִים מִצִּדֵּיהֶן, שֶׁיְּהֵא רֹחַב הַקֶּרֶשׁ בּוֹלֵט לְצִדָּיו חוּץ לִידֵי הַקֶּרֶשׁ לְכַסּוֹת אֶת שְׂפַת הָאֶדֶן, וְכֵן הַקֶּרֶשׁ שֶׁאֶצְלוֹ, וְנִמְצְאוּ תּוֹאֲמִים זֶה לָזֶה. וְקֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ שֶׁבְּסֵדֶר הַמַּעֲרָב – חָרוּץ לְרָחְבּוֹ בְּעָבְיוֹ כְּנֶגֶד חָרִיץ שֶׁל צַד קֶרֶשׁ הַצְּפוֹנִי וְהַדְּרוֹמִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִידוּ הָאֲדָנִים בֵּינֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים}}כְּמוֹ תְּאוֹמִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל רֹאשׁוֹ}}שֶׁל קֶרֶשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת}}כָּל קֶרֶשׁ וָקֶרֶשׁ הָיָה חָרוּץ מִלְּמַעְלָה בְּרָחְבּוֹ, שְׁנֵי חֲרִיצִין בִּשְׁנֵי צִדָּיו כְּדֵי עֳבִי טַבַּעַת, וּמַכְנִיסוֹ בְּטַבַּעַת אַחַת; נִמְצָא מַתְאִים לַקֶּרֶשׁ שֶׁאֶצְלוֹ. אֲבָל אוֹתָן טַבָּעוֹת, לֹא יָדַעְתִּי אִם קְבוּעוֹת הֵן, אִם מְטֻלְטָלוֹת. וּבַקֶּרֶשׁ שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ הָיְתָה טַבַּעַת בָּעֳבִי הַקֶּרֶשׁ הַדְּרוֹמִי וְהַצְּפוֹנִי, וְרֹאשׁ קֶרֶשׁ הַמִּקְצוֹעַ שֶׁבְּסֵדֶר מַעֲרָב נִכְנַס לְתוֹכוֹ, נִמְצְאוּ שְׁנֵי הַכְּתָלִים מְחֻבָּרִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֵּן יִהְיֶה לִשְׁנֵיהֶם}}לִשְׁנֵי הַקְּרָשִׁים שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ, לַקֶּרֶשׁ שֶׁבְּסוֹף צָפוֹן וְלַקֶּרֶשׁ הַמַּעֲרָבִי, וְכֵן '''לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת.'''&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=כה|דיבור=וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים}}הֵן הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה: &quot;תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים, וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת&quot; ([[שמות כו כב|פסוקים כב]]-[[שמות כו כג|כג]]), נִמְצְאוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים בְּסֵדֶר מַעֲרָבִי.{{ש}}
כָּךְ שְׁנוּיָה בַּמִּשְׁנָה מַעֲשֵׂה סֵדֶר הַקְּרָשִׁים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן: הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הָאֲדָנִים חֲלוּלִים, וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַטָּה, רְבִיעַ מִכָּאן וּרְבִיע מִכָּאן, וְהֶחָרִיץ חֶצְיוֹ בְּאֶמְצַע, וְעָשָׂה לוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת כְּמִין שְׁנֵי חַמּוּקִין [וְלִי נִרְאֶה שֶׁהַגִּרְסָא: כְּמִין שְׁנֵי חֲוָוקִין], כְּמִין שְׁנֵי שְׁלִיבוֹת סֻלָּם הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ וּמְשֻׁפּוֹת לְהִכָּנֵס בַּחֲלַל הָאֶדֶן כִּשְׁלִיבָה הַנִּכְנֶסֶת בְּנֶקֶב עַמּוּדֵי הַסֻּלָּם. וְהוּא לְשׁוֹן מְשֻׁלָּבוֹת, עֲשׂוּיוֹת כְּמִין שְׁלִיבָה. וּמַכְנִיסָן לְתוֹךְ שְׁנֵי אֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים&quot; ([[שמות לו ל|שמות לו,ל]]). וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַעְלָה אֶצְבַּע מִכָּאן וְאֶצְבַּע מִכָּאן, וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ טַבַּעַת אַחַת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְּמַטָּה&quot; וְגוֹמֵר ([[שמות כו כד|פסוק כד]]). כָּךְ הִיא הַמִּשְׁנָה; וְהַפֵּרוּשׁ שֶׁלָּהּ הִצַּעְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=כו|דיבור=בְרִיחִם}}כְּתַרְגּוּמוֹ, &quot;עָבְרִין&quot;; וּבְלַעַז {{לעז|אישבר&quot;ש|esbars|תרגום=מוטות|מספר=3123}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן}}אֵלּוּ חֲמִשָּׁה – שְׁלֹשָׁה הֵן, אֶלָּא שֶׁהַבְּרִיחַ הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן עָשׂוּי מִשְּׁתֵי חֲתִיכוֹת: זֶה מַבְרִיחַ עַד חֲצִי הַכֹּתֶל, וְזֶה מַבְרִיחַ עַד חֲצִי הַכֹּתֶל; זֶה נִכְנַס בַּטַּבַּעַת מִצַּד זֶה, וְזֶה נִכְנַס בַּטַּבַּעַת מִצַּד זֶה, עַד שֶׁמַּגִּיעִין זֶה לָזֶה. נִמְצָא שֶׁהָעֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. אֲבָל הָאֶמְצָעִי – אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַכֹּתֶל, וּמַבְרִיחַ מִקְצֵה הַכֹּתֶל וְעַד קָצֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן&quot; וְגוֹמֵר &quot;מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה&quot; ([[שמות כו כח|פסוק כח]]). שֶׁהָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים – הָיוּ לָהֶן טַבָּעוֹת בַּקְּרָשִׁים לְהִכָּנֵס לְתוֹכָן, שְׁתֵּי טַבָּעוֹת לְכָל קֶרֶשׁ, מְשֻׁלָּשִׁים בְּתוֹךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת שֶׁל גֹּבַהּ הַקֶּרֶשׁ, חֵלֶק אֶחָד מִן הַטַּבַּעַת הָעֶלְיוֹנָה וּלְמַעְלָה וְחֵלֶק אֶחָד מִן הַתַּחְתּוֹנָה וּלְמַטָּה; וְכָל חֵלֶק הוּא רְבִיעַ אֹרֶךְ הַקֶּרֶשׁ, וּשְׁנֵי חֲלָקִים בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת; כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַטַּבָּעוֹת מְכֻוָּנוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ. אֲבָל לַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן אֵין טַבָּעוֹת, אֶלָּא הַקְּרָשִׁים נְקוּבִין בְּעָבְיָן, וְהוּא נִכְנָס בָּהֶם דֶּרֶךְ הַנְּקָבִים שֶׁהֵם מְכֻוָּנִין זֶה מוּל זֶה; וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים&quot; ([[שמות כו כח|פסוק כח]]). הַבְּרִיחִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבַּצָּפוֹן וְשֶׁבַּדָּרוֹם, אֹרֶךְ כָּל אַחַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה; וְהַתִּיכוֹן אָרְכּוֹ שְׁלוֹשִׁים אַמָּה, וְזֶהוּ &quot;מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה&quot; (שם), מִן הַמִּזְרָח וְעַד הַמַּעֲרָב. וַחֲמִשָּׁה בְּרִיחִים שֶׁבַּמַּעֲרָב, אֹרֶךְ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְהַתִּיכוֹן אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר, כְּנֶגֶד רֹחַב שְׁמוֹנָה קְרָשִׁים. כָּךְ הִיא מְפֹרֶשֶׁת בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=כט|דיבור=בָּתִּים לַבְּרִיחִם}}הַטַּבָּעוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶן – יִהְיוּ בָּתִּים, לְהִכָּנֵס בָּהֶן הַבְּרִיחִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְצִפִּיתָ אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב}}לֹא שֶׁהָיָה הַזָּהָב מְדֻבָּק עַל הַבְּרִיחִים, שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם צִפּוּי. אֶלָּא בַּקֶּרֶשׁ הָיָה קוֹבֵעַ כְּמִין שְׁנֵי פִּיפִיּוֹת שֶׁל זָהָב, כְּמִין שְׁנֵי סִדְקֵי קָנֶה חָלוּל, וְקוֹבְעַן אֵצֶל הַטַּבָּעוֹת לְכָאן וּלְכָאן, אָרְכָּן מְמַלֵּא אֶת רֹחַב הַקֶּרֶשׁ מִן הַטַּבַּעַת לְכָאן וּמִמֶּנָּה לְכָאן, וְהַבְּרִיחַ נִכְנָס לְתוֹכוֹ, וּמִמֶּנּוּ לַטַּבַּעַת, וּמִן הַטַּבַּעַת לַפֶּה הַשֵּׁנִי; נִמְצְאוּ הַבְּרִיחִים מְצֻפִּין זָהָב כְּשֶׁהֵן תְּחוּבִין בַּקְּרָשִׁים. וְהַבְּרִיחִים הַלָּלוּ מִבַּחוּץ הָיוּ בּוֹלְטוֹת, וְהַטַּבָּעוֹת וְהַפִּיפִיּוֹת לֹא הָיוּ נִרְאוֹת בְּתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא כָּל הַכֹּתֶל חָלָק מִבִּפְנִים.&lt;קטע סוף=כט/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=ל|דיבור=וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן}}לְאַחַר שֶׁיִּגָּמֵר, הֲקִימֵהוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הָרְאֵיתָ בָּהָר}}קֹדֶם לָכֵן, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְלַמֶּדְךָ וּלְהַרְאוֹתְךָ סֵדֶר הֲקָמָתוֹ.&lt;קטע סוף=ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=לא|דיבור=פָּרֹכֶת}}לְשׁוֹן מְחִצָּה הוּא, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים ([[ברכות יח ב|ברכות י&quot;ח ע&quot;ב]] ורש&quot;י שם): פַּרְגּוֹד, דָּבָר הַמַּבְדִּיל בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן}}כָּל מִין וּמִין הָיָה כָּפוּל, בְּכָל חוּט וְחוּט, שִׁשָּׁה חוּטִין ([[יומא עא ב|יומא ע&quot;א ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב}}כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי ([[רש&quot;י מנוקד על התורה/ספר שמות/כו#כו א|פסוק א]]), שֶׁזּוֹ הִיא אֲרִיגָה שֶׁל שְׁתֵּי קִירוֹת, וְהַצִּיּוּרִין שֶׁמִּשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ אֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כְּרוּבִים}}צִיּוּרִין שֶׁל בְּרִיּוֹת יַעֲשֶׂה בָּהּ.&lt;קטע סוף=לא/&gt;
 
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=לב|דיבור=אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי}}תְּקוּעִים בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה אֲדָנִים, וְאֻנְקְלִיּוֹת קְבוּעִין בָּהֶן, עֲקוּמִין לְמַעְלָה, לְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶן כְּלוֹנָס שֶׁרֹאשׁ הַפָּרֹכֶת כָּרוּךְ בָּהּ. וְהָאֻנְקְלִיּוֹת הֵן הַוָּוִין, שֶׁהֲרֵי כְּמִין וָוִין הֵן עֲשׂוּיִים. וְהַפָּרֹכֶת – אָרְכָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּגָבְהָן שֶׁל קְרָשִׁים, פְּרוּסָה בַּשְּׁלִישִׁית שֶׁל מִשְׁכָּן, שֶׁיְּהֵא הֵימֶנָּה וְלִפְנִים עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהֵימֶנָּה וְלַחוּץ עֶשְׂרִים אַמָּה. נִמְצָא בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים&quot;, הַמְּחַבְּרִים אֶת שְׁתֵּי חוֹבְרוֹת שֶׁל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן. וְרֹחַב הַחוֹבֶרֶת עֶשְׂרִים אַמָּה; וּכְשֶׁפְּרָשָׂם עַל גַּג הַמִּשְׁכָּן, מִן הַפֶּתַח לַמַּעֲרָב, כָּלְתָה בִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וְהַחוֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית כִּסְּתָה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וְהַמּוֹתָר תָּלוּי לַאֲחוֹרָיו לְכַסּוֹת אֶת הַקְּרָשִׁים.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=לה|דיבור=וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן}}שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן ([[יומא לג ב|יומא ל&quot;ג ע&quot;ב]]), מָשׁוּךְ מִן הַכֹּתֶל הַצְּפוֹנִי שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה; וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם, מְשׁוּכָה מִן הַכֹּתֶל הַדְּרוֹמִי שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה; וּמִזְבַּח הַזָּהָב נָתוּן כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁבֵּין שֻׁלְחָן לַמְּנוֹרָה, מָשׁוּךְ קִמְעָא כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח. וְכֻלָּם נְתוּנִים מִן חֲצִי הַמִּשְׁכָּן וְלִפְנִים. כֵּיצַד? אֹרֶךְ הַמִּשְׁכָּן מִן הַפֶּתַח לַפָּרֹכֶת עֶשְׂרִים אַמָּה; הַמִּזְבֵּחַ וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה מְשׁוּכִים מִן הַפֶּתַח לְצַד מַעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת.&lt;קטע סוף=לה/&gt;

&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שמות|פרק=כו|פסוק=לו|דיבור=וְעָשִׂיתָ מָסָךְ}}וִילוֹן, שֶׁהוּא מֵסֵךְ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, כְּמוֹ &quot;סַכְתָּ בַּעֲדוֹ&quot; ([[איוב א י|איוב א,י]]{{הערה|ושם: '''שַׂכְתָּ,''' בשין.}}), לְשׁוֹן מֵגֵן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מַעֲשֵׂה רֹקֵם}}הַצּוּרוֹת עֲשׂוּיוֹת בּוֹ מַעֲשֵׂה מַחַט, כְּפַרְצוּף שֶׁל עֵבֶר זֶה כָּךְ פַּרְצוּף שֶׁל עֵבֶר זֶה ([[יומא עב ב|יומא דף ע&quot;ב עמ' ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רֹקֵם}}שֵׁם הָאֻמָּן, וְלֹא שֵׁם הָאֻמָּנוּת; וְתַרְגּוּמוֹ &quot;עוֹבָד צַיָּיר&quot; וְלֹא &quot;עוֹבָד צִיּוּר&quot;. מִדַּת הַמָּסָךְ כְּמִדַּת הַפָּרֹכֶת, עֶשֶׂר אַמּוֹת עַל עֶשֶׂר אַמּוֹת.&lt;קטע סוף=לו/&gt;&lt;קטע סוף=שמות כו/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==הערות==
{{מ:טעמי המקרא|16}}
&lt;references /&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}</text>
      <sha1>heehr9q3jb4ddpqqkumi7sybdfcg3so</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>377005</id>
    <revision>
      <id>3024324</id>
      <parentid>2997440</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27831" sha1="lgioysmqgcy26wrquno8zq5zez9axm2" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית ל/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=א|דיבור=וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ}}קִנְּאָה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים; אָמְרָה: אִלּוּלֵי שֶׁצָּדְקָה מִמֶּנִּי לֹא זָכְתָה לְבָנִים ([[בראשית רבה עא ו|ב&quot;ר עא,ו]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הָבָה לִּי}}וְכִי כָּךְ עָשָׂה אָבִיךָ לְאִמְּךָ? וַהֲלֹא הִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ ([[בראשית רבה עא ז|שם,ז]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵתָה אָנֹכִי}}מִכָּאן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים שֶׁחָשׁוּב כַּמֵּת ([[בראשית רבה עא ו|שם,ו]]; [[נדרים סד ב|נדרים ס&quot;ד ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ב|דיבור=הֲתַחַת}}וְכִי בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי?{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ}}אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֶעֱשֶׂה כְּאַבָּא? אֲנִי אֵינִי כְּאַבָּא: אַבָּא לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, אֲנִי יֵשׁ לִי בָּנִים, מִמֵּךְ מָנַע וְלֹא מִמֶּנִּי ([[בראשית רבה עא ז|ב&quot;ר עא,ז]]).&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ג|דיבור=עַל בִּרְכַּי}}כְּתַרְגּוּמוֹ, &quot;וַאֲנָא אֲרַבֵּי&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי}}מַהוּ &quot;גַּם&quot;? אָמְרָה לוֹ: זְקֵנְךָ אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ בָּנִים מֵהָגָר, וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה. אָמַר לָהּ: זְקֶנְתִּי הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. אָמְרָה לוֹ: אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב, '''הִנֵּה אֲמָתִי.'''{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה}}כְּשָׂרָה ([[בראשית רבה עא ז|שם]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ו|דיבור=דָּנַנִּי אֱלֹהִים}}דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי, דָּנַנִּי וְזִכַּנִי ([[בראשית רבה עא ז|שם]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ח|דיבור=נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים}}מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת &quot;צָמִיד פָּתִיל&quot; ([[במדבר יט טו|במדבר יט,טו]]): חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן &quot;עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל&quot; ([[דברים לב ה|דברים לב,ה]]): נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַּם יָכֹלְתִּי}}הִסְכִּים עַל יָדִי. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה: '''נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי''' – בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו נִתְקַבַּלְתִּי [וְנֶעְתַּרְתִּי] כַּאֲחוֹתִי [{{ק|ת&quot;א:}} &quot;קַבֵּיל בָּעוּתִי ה' בְּאִתְחַנָּנוּתִי בִּצְלוֹתִי חַמֵּידִית דִּיהֵי לִי וְלַד כַּאֲחָתִי אַף אִתְיְהֵיב לִי&quot;; ה' קִבֵּל בַּקָּשָׁתִי בְּהִתְחַנְּנוּתִי בִּתְפִלָּתי, חָמַדְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי יֶלֶד כַּאֲחוֹתִי, גַּם נִתַּן לִי].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נִפְתַּלְתִּי}}נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן (עיין ב&quot;ר).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=י|דיבור=וַתֵּלֶד זִלְפָּה}}בְּכֻלָּן נֶאֱמַר הֵרָיוֹן חוּץ מִזִּלְפָּה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּחוּרָה מִכֻּלָּן וְתִינוֹקֶת בְּשָׁנִים וְאֵין הֵרָיוֹן נִכָּר בָּהּ ([[בראשית רבה עא ט|ב&quot;ר עא,ט]]). וּכְדֵי לְרַמּוֹת לְיַעֲקֹב נְתָנָהּ לָבָן לְלֵאָה, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ אֶת לֵאָה, שֶׁכָּךְ מִנְהָג לִתֵּן שִׁפְחָה הַגְּדוֹלָה לַגְּדוֹלָה וְהַקְּטַנָּה לַקְּטַנָּה.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=יא|דיבור=בָּא גָד}}בָּא מַזָּל טוֹב (תרגום יונתן), כְּמוֹ &quot;גָּד גַּדִּי וְסִנּוּק לָא&quot; (הִתְמַזֵּל, מַזָּלִי, וְעָיֵיף אַל תְּהִי! [[שבת סז ב|שבת סז ע&quot;ב]]); וְדוֹמֶה לוֹ: &quot;הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן&quot; ([[ישעיהו סה יא|ישעיהו סה,יא]]). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, כְּמוֹ &quot;גֹּדּוּ אִילָנָא&quot; ([[דניאל ד יא|דניאל ד,יא]]). וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִכְתְּבָה תֵּבָה אַחַת. [דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִקְרֵאת תֵּבָה אַחַת, &quot;בָּגָד&quot;? כְּמוֹ בָּגַדְתָּ בִּי כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי, כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים].&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=יד|דיבור=בִּימֵי קְצִיר חִטִּים}}לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל שְׁבָטִים, שֶׁעֵת הַקָּצִיר הָיָה, וְלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּגָזֵל לְהָבִיא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, אֶלָּא דְּבַר הֶפְקֵר שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד בּוֹ ([[בראשית רבה עב ב|ב&quot;ר עב,ב]]; ועיין [[סנהדרין צט ב|סנהדרין צ&quot;ט ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דּוּדָאִים}}סִגְּלֵי ([[סנהדרין צט ב|סנהדרין שם]]). עֵשֶׂב הוּא, וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל [[w:יסמין (צמח)|יַסְמִי&quot;ן]].&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=טו|דיבור=וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי}}בִּתְמִיהַּ: וְלַעֲשׂוֹת עוֹד זֹאת, לִקַּח גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי? וְתַרְגוּמוֹ &quot;וְתִסְּבִין&quot; [=וְתִקְחִי].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה}}שֶׁלִּי הָיְתָה שְׁכִיבַת לַיְלָה זוֹ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ '''תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.''' וּלְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בְּמִשְׁכַּב הַצַּדִּיק, לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר עִמּוֹ ([[בראשית רבה עב ג|ב&quot;ר עב,ג]]).&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=טז|דיבור=שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ}}נָתַתִּי לְרָחֵל שְׂכָרָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּלַּיְלָה הוּא}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיְּעוֹ שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם יִשָּׂשכָר ([[נדה לא א|נדה ל&quot;א ע&quot;א]]).&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=יז|דיבור=וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה}}שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וּמְחַזֶּרֶת לְהַרְבּוֹת שְׁבָטִים ([[בראשית רבה עב ה|ב&quot;ר עב,ה]]).&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כ|דיבור=זֶבֶד טוֹב}}כְּתַרְגּוּמוֹ [&quot;יְהַב יְיָ יָתֵיהּ לִי חוּלָק טָב&quot;, נָתַן ה' אוֹתוֹ לִי חֵלֶק טוֹב].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יִזְבְּלֵנִי}}לְשׁוֹן &quot;בֵּית זְבוּל&quot; ([[מלכים א ח יג|מל&quot;א ח,יג]]), {{לעז|הירבירייריא&quot;ה|herberjerie|תרגום=אירוח, לינה|מספר=3027}} בְּלַעַז, בֵּית מָדוֹר. מֵעַתָּה לֹא תְּהֵא עִקַּר דִּירָתוֹ אֶלָּא עִמִּי (אונקלוס), שֶׁיֵּשׁ לִי בָּנִים כְּנֶגֶד כָּל נָשָׁיו.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כא|דיבור=דִּינָה}}פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ: אִם זֶה זָכָר, לֹא תְּהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת? וְהִתְפַּלְּלָה עָלָיו, וְנֶהְפַּךְ לִנְקֵבָה ([[ברכות ס א|ברכות ס' ע&quot;א]]; [[מדרש תנחומא ויצא ח|תנחומא, ח]]).&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כב|דיבור=וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל}}זָכַר לָהּ שֶׁמָּסְרָה סִימָנֶיהָ לַאֲחוֹתָהּ ([[בבא בתרא קכג א|ב&quot;ב קכג ע&quot;א]]; [[בראשית רבה עג ד|ב&quot;ר עג,ד]]), וְשֶׁהָיְתָה מְצֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה יַעֲקֹב, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית ל כא|תנחומא ישן, כ]]). וְאַף עֵשָׂו הָרָשָׁע כָּךְ עָלָה בְּלִבּוֹ כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים; הוּא שֶׁיִּסֵּד הַפַּיָּט: &quot;הָאַדְמוֹן כְּבָט שֶׁלֹּא חָלָה, צָבָה לְקַחְתָּהּ לוֹ וְנִתְבַּהֲלָה&quot; (ב[[את חיל יופ פקודה#משלש|קרובות ליום א' דר&quot;ה שחרית]]).&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כג|דיבור=אָסַף}}הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה. וְכֵן: &quot;אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ&quot; ([[ישעיהו ד א|ישעיהו ד,א]]), &quot;וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה&quot; ([[שמות ט יט|שמות ט,יט]]), &quot;אָסְפוּ נָגְהָם&quot; ([[יואל ד טו|יואל ד,טו]]); &quot;וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף&quot; ([[ישעיהו ס כ|ישעיהו ס,כ]]), לֹא יִטָּמֵן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חֶרְפָּתִי}}שֶׁהָיִיתִי לְחֶרְפָּה, שֶׁאֲנִי עֲקָרָה, וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֶעֱלֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע (תנחומא ישן שם). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאִשָּׁה בֵּן – אֵין לָהּ בְּמִי לִתְלוֹת סִרְחוֹנָהּ; מִשֶּׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן – תּוֹלָה בּוֹ. מִי שָׁבַר כְּלִי זֶה? בִּנְךָ; מִי אָכַל תְּאֵנִים אֵלּוּ? בִּנְךָ ([[בראשית רבה עג ה|ב&quot;ר עג,ה]]).&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כד|דיבור=יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר}}יוֹדַעַת הָיְתָה בִּנְבוּאָה שֶׁאֵין יַעֲקֹב עָתִיד לְהַעֲמִיד אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים; אָמְרָה: יְהִי רָצוֹן שֶׁאוֹתוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד – יְהֵא מִמֶּנִּי. לְכָךְ לֹא הִתְפַּלְלָה אֶלָּא עַל '''בֵּן אַחֵר''' (בראשית רבה עב ו|ב&quot;ר עב,ו).&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כה|דיבור=כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף}}מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו ([[בראשית רבה עג ז|ב&quot;ר עג,ז]]; [[בבא בתרא קכג ב|ב&quot;ב קכ&quot;ג ע&quot;ב]]), שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ&quot; ([[עובדיה א יח|עובדיה א,יח]]). אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק; מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף, בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה לָשׁוּב ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לא ב|תנחומא ישן כג, בסוף הקטע]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כו|דיבור=תְּנָה אֶת נָשַׁי וְגוֹמֵר}}אֵינִי רוֹצֶה לָצֵאת כִּי אִם בִּרְשׁוּת (עיין תנחומא ישן שם, תחילת אות כד).&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כז|דיבור=נִחַשְׁתִּי}}מְנַחֵשׁ הָיָה ({{ק|ס&quot;א:}} הָיִיתִי), נִסִּיתִי בַּנִּחוּשׁ שֶׁלִּי שֶׁעַל יָדְךָ בָּאָה לִי בְּרָכָה. כְּשֶׁבָּאתָ לְכָאן לֹא הָיוּ לִי בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן&quot; ([[בראשית כט ו|לעיל כט,ו]]); אֶפְשָׁר יֵשׁ לוֹ בָּנִים, וְהוּא שׁוֹלֵחַ בִּתּוֹ אֵצֶל הָרוֹעִים? וְעַכְשָׁו הָיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן&quot; ([[בראשית לא א|בראשית לא,א]]).&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כח|דיבור=נָקְבָה שְׂכָרְךָ}}כְּתַרְגוּמוֹ: &quot;פָּרֵישׁ אַגְרָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כט|דיבור=וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי}}אֶת חֶשְׁבּוֹן מִעוּט מִקְנְךָ שֶׁבָּא לְיָדִי מִתְּחִלָּה, כַּמָּה הָיוּ.&lt;קטע סוף=כט/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ל|דיבור=לְרַגְלִי}}בִּשְׁבִיל בִּיאַת רַגְלִי אֶצְלְךָ בָּאת הַבְּרָכָה; כְּמוֹ: &quot;הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ&quot; ([[שמות יא ח|שמות יא,ח]]); &quot;לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי&quot; ([[שופטים ח ה|שופטים ח,ה]]), הַבָּאִים עִמִּי ([[בראשית רבה עג ח|ב&quot;ר עג,ח]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי}}לְצֹרֶךְ בֵּיתִי (תרגום יונתן). עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי, וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה גַּם אֲנִי עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ &quot;גַּם&quot; ([[בראשית רבה עג ח|ב&quot;ר שם]]).&lt;קטע סוף=ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לב|דיבור=נָקֹד}}מְנֻמָּר בַּחֲבַרְבּוּרוֹת דַּקּוֹת כְּמוֹ נְקֻדָּה, {{לעז|פוינטור&quot;א|pointure|תרגום=ניקוד|מספר=3028|הערה=ייתכן, שרש&quot;י מתכוון לתרגם לא את התואר &quot;נָקוֹד&quot; שבמקרא, אלא את השם &quot;נקודות&quot; שבפירושו, והלעז הוא שם קיבוצי המצביע על הרבה נקודות המצויות במקום אחד.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְטָלוּא}}לְשׁוֹן טְלַאי, חֲבַרְבּוּרוֹת רְחָבוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חוּם}}שְׁחוֹם (אונקלוס), דּוֹמֶה לְאָדֹם, {{לעז|רו&quot;ש|ros|תרגום=אדום|מספר=3029}} בְּלַעַז; לְשׁוֹן מִשְׁנָה: &quot;שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה&quot; ([[משנה בבא בתרא ה ו|משנה ב&quot;ב פ&quot;ה מ&quot;ו]]) לְעִנְיַן תְּבוּאָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהָיָה שְׂכָרִי}}אוֹתָן שֶׁיִּוָּלְדוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא נְקֻדִּים וּטְלוּאִים בָּעִזִּים וּשְׁחוּמִים בַּכְּשָׂבִים, יִהְיוּ שֶׁלִּי. וְאוֹתָן שֶׁיֶּשְׁנָן עַכְשָׁו – הַפְרֵשׁ מֵהֶם וְהַפְקִידֵם בְּיַד בָּנֶיךָ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר לִי עַל הַנּוֹלָדִים מֵעַתָּה, אֵלּוּ הָיוּ שָׁם מִתְּחִלָּה. וְעוֹד, שֶׁלֹּא תֹּאמַר לִי: עַל יְדֵי הַזְּכָרִים שֶׁהֵן נְקֻדִּים וּטְלֻאִים תֵּלַדְנָה הַנְּקֵבוֹת דֻּגְמָתָן מִכָּאן וָאֵילָךְ.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לג|דיבור=וְעָנְתָה בִּי וְגוֹמֵר}}אִם תַּחְשְׁדֵנִי שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִשֶּׁלְּךָ כְּלוּם, תַּעֲנֶה בִּי צִדְקָתִי, '''כִּי תָבוֹא''' צִדְקָתִי וְתָעִיד '''עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ'''; שֶׁלֹּא תִּמְצָא בְּעֶדְרִי כִּי אִם נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וְכֹל שֶׁתִּמְצָא בָּהֶן שֶׁאֵינוֹ נָקֹד אוֹ טָלוּא אוֹ חוּם, בְּיָדוּעַ שֶׁגְּנַבְתִּיו לְךָ וּבִגְנֵבָה הוּא שָׁרוּי אֶצְלִי.&lt;קטע סוף=לג/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לד|דיבור=הֵן}}לְשׁוֹן קַבָּלַת דְּבָרִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ}}הַלְוַאי שֶׁתַּחְפֹּץ בְּכָךְ (אונקלוס).&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לה|דיבור=וַיָּסַר}}לָבָן '''בַּיּוֹם הַהוּא.'''{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶת הַתְּיָשִׁים}}עִזִּים זְכָרִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ}}כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה בּוֹ חֲבַרְבּוּרָה לְבָנָה (תרגום יונתן).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּתֵּן}}לָבָן '''בְּיַד בָּנָיו.'''&lt;קטע סוף=לה/&gt;

&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לו|דיבור=הַנּוֹתָרֹת}}הָרְעוּעוֹת שֶׁבָּהֶן, הַחוֹלוֹת וְהָעֲקָרוֹת שֶׁאֵינָן אֶלָּא שִׁירַיִם, אוֹתָן מָסַר לוֹ ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לא ב|תנחומא ישן כד]]; [[בראשית רבה עג ט|ב&quot;ר עג,ט]]).&lt;קטע סוף=לו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{עוגן בשורה|לז}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לז|דיבור=מַקַּל לִבְנֶה}}עֵץ הוּא וּשְׁמוֹ '''&quot;לִבְנֶה&quot;,''' כְּמָה דְּתֵימָא: &quot;תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה&quot; ([[הושע ד יג|הושע ד,יג]]). וְאוֹמֵר אֲנִי, הוּא שֶׁקּוֹרִין {{לעז|טרינבל&quot;א|trenble|תרגום=צפצפה רעדנית|מספר=3030|הערה=רש&quot;י מזהה את הלבנֶה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנֶה עם [[:en:w:Styrax|עץ]], שקליפתו לבנה (bouleau).}} בְּלַעַז שֶׁהוּא לָבָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לַח}}כְּשֶׁהוּא רָטֹב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְלוּז}}וְעוֹד לָקַח מַקַּל לוּז, עֵץ שֶׁגְּדֵלִין בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, {{לעז|קולדר&quot;א|colder|תרגום=אלסר|מספר=3031|הערה=&quot;עץ שגדלים בו [[w:אגוז לוז|אגוזים דקים]]&quot;, כדברי רש&quot;י. אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר &quot;אגוז קטן&quot;; יכול להיות, שכבר בימי רש&quot;י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי colder. בכמה כתבי־יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְעַרְמוֹן}}{{לעז|קֿשטיניי&quot;ר|chastenier|תרגום=עץ ערמון|מספר=3032}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=פְּצָלוֹת}}קִלּוּפִים קִלּוּפִים, שֶׁהָיָה עוֹשֵׂהוּ מְנֻמָּר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מַחְשֹׂף הַלָּבָן}}גִּלוּי לֹבֶן שֶׁל מַקֵּל (תרגום יונתן); כְּשֶׁהָיָה קוֹלְפוֹ, הָיָה נִרְאֶה וְנִגְלֶה לֹבֶן שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַקִּלּוּף.&lt;קטע סוף=לז/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לח|דיבור=וַיַּצֵּג}}תַּרְגּוּמוֹ &quot;וְדַעֵיץ&quot;, לְשׁוֹן תְּחִיבָה וּנְעִיצָה הוּא בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּגְמָרָא: &quot;דָּצָהּ וּשְׁלָפָהּ&quot; ([[שבת נ ב|שבת נ' ע&quot;ב]]), &quot;דָּץ בֵּיהּ מִידִי&quot; ([[חולין צג ב|חולין צ&quot;ג ע&quot;ב]]), &quot;דָּצָהּ&quot; כְּמוֹ &quot;דְּעָצָהּ&quot;, אֶלָּא שֶׁמְּקַצֵּר אֶת לְשׁוֹנוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָּרְהָטִים}}בִּמְרוּצוֹת הַמַּיִם. [בְּשִׁקְתוֹת] – בַּבְּרֵכוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ לְהַשְׁקוֹת שָׁם הַצֹּאן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר תָּבֹאןָ וְגוֹמֵר}}בָּרְהָטִים '''אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת,''' שָׁם הִצִּיג הַמַּקְלוֹת '''לְנֹכַח הַצֹּאן.'''{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֵּחַמְנָה [בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת]}}הַבְּהֵמָה רוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהִיא נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ, וְהַזָּכָר רוֹבְעָהּ, וְיוֹלֶדֶת כַּיּוֹצֵא בוֹ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: הַמַּיִם נַעֲשִׂין זֶרַע בִּמְעֵיהֶן וְלֹא הָיוּ צְרִיכוֹת לְזָכָר ([[בראשית רבה עג י|ב&quot;ר עג,י]]), וְזֶהוּ &quot;וַיֵּחַמְנָה&quot; וְגוֹמֵר.&lt;קטע סוף=לח/&gt;

&lt;קטע התחלה=לט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לט|דיבור=אֶל הַמַּקְלוֹת}}אֶל מַרְאוֹת הַמַּקְלוֹת ([[בראשית רבה עג י|שם]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲקֻדִּים}}מְשֻׁנִּים בִּמְקוֹם עֲקֵדָתָן, הֵם קַרְסֻלֵּי יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם (תרגום יונתן).&lt;קטע סוף=לט/&gt;

&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מ|דיבור=וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב}}הַנּוֹלָדִים עֲקֻדִּים וּנְקֻדִּים הִבְדִּיל וְהִפְרִישׁ לְעַצְמָן, וְעָשָׂה אוֹתָן עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הָעֵדֶר הֶעָקֹד לִפְנֵי הַצֹּאן, וּפְנֵי הַצֹּאן הַהוֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם צוֹפוֹת אֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: &quot;וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד&quot;, שֶׁהָיוּ פְּנֵי הַצֹּאן אֶל הָעֲקֻדִּים, וְאֶל &quot;כָּל חוּם&quot; שֶׁמָּצָא &quot;בְּצֹאן לָבָן&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים}}כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.&lt;קטע סוף=מ/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מא|דיבור=הַמְקֻשָּׁרוֹת}}כְּתַרְגּוּמוֹ [&quot;מְבַכְּרָתָא&quot;, הַמַּבְכִּירוֹת], הַבְּכִירוֹת, וְאֵין לוֹ עֵד בַּמִּקְרָא. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם &quot;אֲחִיתֹפֶל בַּקּוֹשְׁרִים&quot; ([[שמואל ב טו לא|שמ&quot;ב טו,לא]]); &quot;וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ&quot; ([[שמואל ב טו יב|שם,יב]]), אוֹתָן הַמִּתְקַשְּׁרוֹת יַחַד לְמַהֵר עִבּוּרָן.&lt;קטע סוף=מא/&gt;

&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מב|דיבור=וּבְהַעֲטִיף}}לְשׁוֹן אִחוּר, כְּתַרְגּוּמוֹ, &quot;וּבְלַקִּישׁוּת&quot;. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם &quot;הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת&quot; ([[ישעיהו ג כב|ישעיהו ג,כב]]), לְשוֹן עֲטִיפַת כְּסוּת; כְּלוֹמַר: מִתְעַטְּפוֹת בְּעוֹרָן וְצַמְרָן, וְאֵינָן מִתְאַוּוֹת לְהִתְיַחֵם עַל יְדֵי הַזְּכָרִים.&lt;קטע סוף=מב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מג|דיבור=צֹאן רַבּוֹת}}פָּרוֹת וְרָבוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאָר צֹאן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים}}מוֹכֵר צֹאנוֹ בְּדָמִים יְקָרִים וְלוֹקֵח לוֹ כָּל אֵלֶּה ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לא ב|תנחומא ישן, כד]]).&lt;קטע סוף=מג/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית ל/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>lgioysmqgcy26wrquno8zq5zez9axm2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024325</id>
      <parentid>3024324</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:48:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27831" sha1="e2ni8wn8x1zptsyaeztruru9pah41zw" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית ל/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=א|דיבור=וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ}}קִנְּאָה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים; אָמְרָה: אִלּוּלֵי שֶׁצָּדְקָה מִמֶּנִּי לֹא זָכְתָה לְבָנִים ([[בראשית רבה עא ו|ב&quot;ר עא,ו]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הָבָה לִּי}}וְכִי כָּךְ עָשָׂה אָבִיךָ לְאִמְּךָ? וַהֲלֹא הִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ ([[בראשית רבה עא ז|שם,ז]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵתָה אָנֹכִי}}מִכָּאן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים שֶׁחָשׁוּב כַּמֵּת ([[בראשית רבה עא ו|שם,ו]]; [[נדרים סד ב|נדרים ס&quot;ד ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ב|דיבור=הֲתַחַת}}וְכִי בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי?{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ}}אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֶעֱשֶׂה כְּאַבָּא? אֲנִי אֵינִי כְּאַבָּא: אַבָּא לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים, אֲנִי יֵשׁ לִי בָּנִים, מִמֵּךְ מָנַע וְלֹא מִמֶּנִּי ([[בראשית רבה עא ז|ב&quot;ר עא,ז]]).&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ג|דיבור=עַל בִּרְכַּי}}כְּתַרְגּוּמוֹ, &quot;וַאֲנָא אֲרַבֵּי&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי}}מַהוּ &quot;גַּם&quot;? אָמְרָה לוֹ: זְקֵנְךָ אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ בָּנִים מֵהָגָר, וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה. אָמַר לָהּ: זְקֶנְתִּי הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. אָמְרָה לוֹ: אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב, '''הִנֵּה אֲמָתִי.'''{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה}}כְּשָׂרָה ([[בראשית רבה עא ז|שם]]).&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ו|דיבור=דָּנַנִּי אֱלֹהִים}}דָּנַנִּי וְחִיְּבַנִי, דָּנַנִּי וְזִכַּנִי ([[בראשית רבה עא ז|שם]]).&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ח|דיבור=נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים}}מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת &quot;צָמִיד פָּתִיל&quot; ([[במדבר יט טו|במדבר יט,טו]]): חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן &quot;עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל&quot; ([[דברים לב ה|דברים לב,ה]]): נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַּם יָכֹלְתִּי}}הִסְכִּים עַל יָדִי. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה: '''נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי''' – בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו נִתְקַבַּלְתִּי [וְנֶעְתַּרְתִּי] כַּאֲחוֹתִי [{{ק|ת&quot;א:}} &quot;קַבֵּיל בָּעוּתִי ה' בְּאִתְחַנָּנוּתִי בִּצְלוֹתִי חַמֵּידִית דִּיהֵי לִי וְלַד כַּאֲחָתִי אַף אִתְיְהֵיב לִי&quot;; ה' קִבֵּל בַּקָּשָׁתִי בְּהִתְחַנְּנוּתִי בִּתְפִלָּתי, חָמַדְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי יֶלֶד כַּאֲחוֹתִי, גַּם נִתַּן לִי].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נִפְתַּלְתִּי}}נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן (עיין ב&quot;ר).&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=י|דיבור=וַתֵּלֶד זִלְפָּה}}בְּכֻלָּן נֶאֱמַר הֵרָיוֹן חוּץ מִזִּלְפָּה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּחוּרָה מִכֻּלָּן וְתִינוֹקֶת בְּשָׁנִים וְאֵין הֵרָיוֹן נִכָּר בָּהּ ([[בראשית רבה עא ט|ב&quot;ר עא,ט]]). וּכְדֵי לְרַמּוֹת לְיַעֲקֹב נְתָנָהּ לָבָן לְלֵאָה, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁמַּכְנִיסִין לוֹ אֶת לֵאָה, שֶׁכָּךְ מִנְהָג לִתֵּן שִׁפְחָה הַגְּדוֹלָה לַגְּדוֹלָה וְהַקְּטַנָּה לַקְּטַנָּה.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=יא|דיבור=בָּא גָד}}בָּא מַזָּל טוֹב (תרגום יונתן), כְּמוֹ &quot;גָּד גַּדִּי וְסִנּוּק לָא&quot; (הִתְמַזֵּל, מַזָּלִי, וְעָיֵיף אַל תְּהִי! [[שבת סז ב|שבת סז ע&quot;ב]]); וְדוֹמֶה לוֹ: &quot;הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן&quot; ([[ישעיהו סה יא|ישעיהו סה,יא]]). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, כְּמוֹ &quot;גֹּדּוּ אִילָנָא&quot; ([[דניאל ד יא|דניאל ד,יא]]). וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִכְתְּבָה תֵּבָה אַחַת. [דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִקְרֵאת תֵּבָה אַחַת, &quot;בָּגָד&quot;? כְּמוֹ בָּגַדְתָּ בִּי כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי, כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים].&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=יד|דיבור=בִּימֵי קְצִיר חִטִּים}}לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל שְׁבָטִים, שֶׁעֵת הַקָּצִיר הָיָה, וְלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּגָזֵל לְהָבִיא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, אֶלָּא דְּבַר הֶפְקֵר שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד בּוֹ ([[בראשית רבה עב ב|ב&quot;ר עב,ב]]; ועיין [[סנהדרין צט ב|סנהדרין צ&quot;ט ע&quot;ב]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=דּוּדָאִים}}סִגְּלֵי ([[סנהדרין צט ב|סנהדרין שם]]). עֵשֶׂב הוּא, וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל [[w:יסמין (צמח)|יַסְמִי&quot;ן]].&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=טו|דיבור=וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי}}בִּתְמִיהַּ: וְלַעֲשׂוֹת עוֹד זֹאת, לִקַּח גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי? וְתַרְגוּמוֹ &quot;וְתִסְּבִין&quot; [=וְתִקְחִי].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה}}שֶׁלִּי הָיְתָה שְׁכִיבַת לַיְלָה זוֹ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ '''תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ.''' וּלְפִי שֶׁזִּלְזְלָה בְּמִשְׁכַּב הַצַּדִּיק, לֹא זָכְתָה לְהִקָּבֵר עִמּוֹ ([[בראשית רבה עב ג|ב&quot;ר עב,ג]]).&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=טז|דיבור=שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ}}נָתַתִּי לְרָחֵל שְׂכָרָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּלַּיְלָה הוּא}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיְּעוֹ שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם יִשָּׂשכָר ([[נדה לא א|נדה ל&quot;א ע&quot;א]]).&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=יז|דיבור=וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה}}שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה וּמְחַזֶּרֶת לְהַרְבּוֹת שְׁבָטִים ([[בראשית רבה עב ה|ב&quot;ר עב,ה]]).&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כ|דיבור=זֶבֶד טוֹב}}כְּתַרְגּוּמוֹ [&quot;יְהַב יְיָ יָתֵיהּ לִי חוּלָק טָב&quot;, נָתַן ה' אוֹתוֹ לִי חֵלֶק טוֹב].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יִזְבְּלֵנִי}}לְשׁוֹן &quot;בֵּית זְבוּל&quot; ([[מלכים א ח יג|מל&quot;א ח,יג]]), {{לעז|הירבירייריא&quot;ה|herberjerie|תרגום=אירוח, לינה|מספר=3027}} בְּלַעַז, בֵּית מָדוֹר. מֵעַתָּה לֹא תְּהֵא עִקַּר דִּירָתוֹ אֶלָּא עִמִּי (אונקלוס), שֶׁיֵּשׁ לִי בָּנִים כְּנֶגֶד כָּל נָשָׁיו.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כא|דיבור=דִּינָה}}פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ: אִם זֶה זָכָר, לֹא תְּהֵא רָחֵל אֲחוֹתִי כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת? וְהִתְפַּלְּלָה עָלָיו, וְנֶהְפַּךְ לִנְקֵבָה ([[ברכות ס א|ברכות ס' ע&quot;א]]; [[מדרש תנחומא ויצא ח|תנחומא, ח]]).&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כב|דיבור=וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל}}זָכַר לָהּ שֶׁמָּסְרָה סִימָנֶיהָ לַאֲחוֹתָהּ ([[בבא בתרא קכג א|ב&quot;ב קכג ע&quot;א]]; [[בראשית רבה עג ד|ב&quot;ר עג,ד]]), וְשֶׁהָיְתָה מְצֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה יַעֲקֹב, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית ל כא|תנחומא ישן, כ]]). וְאַף עֵשָׂו הָרָשָׁע כָּךְ עָלָה בְּלִבּוֹ כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים; הוּא שֶׁיִּסֵּד הַפַּיָּט: &quot;הָאַדְמוֹן כְּבָט שֶׁלֹּא חָלָה, צָבָה לְקַחְתָּהּ לוֹ וְנִתְבַּהֲלָה&quot; (ב[[את חיל יום פקודה#משלש|קרובות ליום א' דר&quot;ה שחרית]]).&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כג|דיבור=אָסַף}}הִכְנִיסָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה. וְכֵן: &quot;אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ&quot; ([[ישעיהו ד א|ישעיהו ד,א]]), &quot;וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה&quot; ([[שמות ט יט|שמות ט,יט]]), &quot;אָסְפוּ נָגְהָם&quot; ([[יואל ד טו|יואל ד,טו]]); &quot;וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף&quot; ([[ישעיהו ס כ|ישעיהו ס,כ]]), לֹא יִטָּמֵן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חֶרְפָּתִי}}שֶׁהָיִיתִי לְחֶרְפָּה, שֶׁאֲנִי עֲקָרָה, וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֶעֱלֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע (תנחומא ישן שם). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאִשָּׁה בֵּן – אֵין לָהּ בְּמִי לִתְלוֹת סִרְחוֹנָהּ; מִשֶּׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן – תּוֹלָה בּוֹ. מִי שָׁבַר כְּלִי זֶה? בִּנְךָ; מִי אָכַל תְּאֵנִים אֵלּוּ? בִּנְךָ ([[בראשית רבה עג ה|ב&quot;ר עג,ה]]).&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כד|דיבור=יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר}}יוֹדַעַת הָיְתָה בִּנְבוּאָה שֶׁאֵין יַעֲקֹב עָתִיד לְהַעֲמִיד אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים; אָמְרָה: יְהִי רָצוֹן שֶׁאוֹתוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד – יְהֵא מִמֶּנִּי. לְכָךְ לֹא הִתְפַּלְלָה אֶלָּא עַל '''בֵּן אַחֵר''' (בראשית רבה עב ו|ב&quot;ר עב,ו).&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כה|דיבור=כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף}}מִשֶּׁנּוֹלַד שְׂטָנוֹ שֶׁל עֵשָׂו ([[בראשית רבה עג ז|ב&quot;ר עג,ז]]; [[בבא בתרא קכג ב|ב&quot;ב קכ&quot;ג ע&quot;ב]]), שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ&quot; ([[עובדיה א יח|עובדיה א,יח]]). אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט לְמֵרָחוֹק; מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף, בָּטַח יַעֲקֹב בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְרָצָה לָשׁוּב ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לא ב|תנחומא ישן כג, בסוף הקטע]]).&lt;קטע סוף=כה/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כו|דיבור=תְּנָה אֶת נָשַׁי וְגוֹמֵר}}אֵינִי רוֹצֶה לָצֵאת כִּי אִם בִּרְשׁוּת (עיין תנחומא ישן שם, תחילת אות כד).&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כז|דיבור=נִחַשְׁתִּי}}מְנַחֵשׁ הָיָה ({{ק|ס&quot;א:}} הָיִיתִי), נִסִּיתִי בַּנִּחוּשׁ שֶׁלִּי שֶׁעַל יָדְךָ בָּאָה לִי בְּרָכָה. כְּשֶׁבָּאתָ לְכָאן לֹא הָיוּ לִי בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן&quot; ([[בראשית כט ו|לעיל כט,ו]]); אֶפְשָׁר יֵשׁ לוֹ בָּנִים, וְהוּא שׁוֹלֵחַ בִּתּוֹ אֵצֶל הָרוֹעִים? וְעַכְשָׁו הָיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן&quot; ([[בראשית לא א|בראשית לא,א]]).&lt;קטע סוף=כז/&gt;

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כח|דיבור=נָקְבָה שְׂכָרְךָ}}כְּתַרְגוּמוֹ: &quot;פָּרֵישׁ אַגְרָךְ&quot;.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=כט|דיבור=וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי}}אֶת חֶשְׁבּוֹן מִעוּט מִקְנְךָ שֶׁבָּא לְיָדִי מִתְּחִלָּה, כַּמָּה הָיוּ.&lt;קטע סוף=כט/&gt;

&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=ל|דיבור=לְרַגְלִי}}בִּשְׁבִיל בִּיאַת רַגְלִי אֶצְלְךָ בָּאת הַבְּרָכָה; כְּמוֹ: &quot;הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ&quot; ([[שמות יא ח|שמות יא,ח]]); &quot;לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי&quot; ([[שופטים ח ה|שופטים ח,ה]]), הַבָּאִים עִמִּי ([[בראשית רבה עג ח|ב&quot;ר עג,ח]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי}}לְצֹרֶךְ בֵּיתִי (תרגום יונתן). עַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין לְצָרְכִּי אֶלָּא בָּנַי, וְצָרִיךְ אֲנִי לִהְיוֹת עוֹשֶׂה גַּם אֲנִי עִמָּהֶם לְסָמְכָן, וְזֶהוּ &quot;גַּם&quot; ([[בראשית רבה עג ח|ב&quot;ר שם]]).&lt;קטע סוף=ל/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לב|דיבור=נָקֹד}}מְנֻמָּר בַּחֲבַרְבּוּרוֹת דַּקּוֹת כְּמוֹ נְקֻדָּה, {{לעז|פוינטור&quot;א|pointure|תרגום=ניקוד|מספר=3028|הערה=ייתכן, שרש&quot;י מתכוון לתרגם לא את התואר &quot;נָקוֹד&quot; שבמקרא, אלא את השם &quot;נקודות&quot; שבפירושו, והלעז הוא שם קיבוצי המצביע על הרבה נקודות המצויות במקום אחד.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְטָלוּא}}לְשׁוֹן טְלַאי, חֲבַרְבּוּרוֹת רְחָבוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חוּם}}שְׁחוֹם (אונקלוס), דּוֹמֶה לְאָדֹם, {{לעז|רו&quot;ש|ros|תרגום=אדום|מספר=3029}} בְּלַעַז; לְשׁוֹן מִשְׁנָה: &quot;שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה&quot; ([[משנה בבא בתרא ה ו|משנה ב&quot;ב פ&quot;ה מ&quot;ו]]) לְעִנְיַן תְּבוּאָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהָיָה שְׂכָרִי}}אוֹתָן שֶׁיִּוָּלְדוּ מִכָּאן וּלְהַבָּא נְקֻדִּים וּטְלוּאִים בָּעִזִּים וּשְׁחוּמִים בַּכְּשָׂבִים, יִהְיוּ שֶׁלִּי. וְאוֹתָן שֶׁיֶּשְׁנָן עַכְשָׁו – הַפְרֵשׁ מֵהֶם וְהַפְקִידֵם בְּיַד בָּנֶיךָ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר לִי עַל הַנּוֹלָדִים מֵעַתָּה, אֵלּוּ הָיוּ שָׁם מִתְּחִלָּה. וְעוֹד, שֶׁלֹּא תֹּאמַר לִי: עַל יְדֵי הַזְּכָרִים שֶׁהֵן נְקֻדִּים וּטְלֻאִים תֵּלַדְנָה הַנְּקֵבוֹת דֻּגְמָתָן מִכָּאן וָאֵילָךְ.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לג|דיבור=וְעָנְתָה בִּי וְגוֹמֵר}}אִם תַּחְשְׁדֵנִי שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִשֶּׁלְּךָ כְּלוּם, תַּעֲנֶה בִּי צִדְקָתִי, '''כִּי תָבוֹא''' צִדְקָתִי וְתָעִיד '''עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ'''; שֶׁלֹּא תִּמְצָא בְּעֶדְרִי כִּי אִם נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וְכֹל שֶׁתִּמְצָא בָּהֶן שֶׁאֵינוֹ נָקֹד אוֹ טָלוּא אוֹ חוּם, בְּיָדוּעַ שֶׁגְּנַבְתִּיו לְךָ וּבִגְנֵבָה הוּא שָׁרוּי אֶצְלִי.&lt;קטע סוף=לג/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לד|דיבור=הֵן}}לְשׁוֹן קַבָּלַת דְּבָרִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ}}הַלְוַאי שֶׁתַּחְפֹּץ בְּכָךְ (אונקלוס).&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לה|דיבור=וַיָּסַר}}לָבָן '''בַּיּוֹם הַהוּא.'''{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶת הַתְּיָשִׁים}}עִזִּים זְכָרִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ}}כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה בּוֹ חֲבַרְבּוּרָה לְבָנָה (תרגום יונתן).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּתֵּן}}לָבָן '''בְּיַד בָּנָיו.'''&lt;קטע סוף=לה/&gt;

&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לו|דיבור=הַנּוֹתָרֹת}}הָרְעוּעוֹת שֶׁבָּהֶן, הַחוֹלוֹת וְהָעֲקָרוֹת שֶׁאֵינָן אֶלָּא שִׁירַיִם, אוֹתָן מָסַר לוֹ ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לא ב|תנחומא ישן כד]]; [[בראשית רבה עג ט|ב&quot;ר עג,ט]]).&lt;קטע סוף=לו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{עוגן בשורה|לז}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לז|דיבור=מַקַּל לִבְנֶה}}עֵץ הוּא וּשְׁמוֹ '''&quot;לִבְנֶה&quot;,''' כְּמָה דְּתֵימָא: &quot;תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה&quot; ([[הושע ד יג|הושע ד,יג]]). וְאוֹמֵר אֲנִי, הוּא שֶׁקּוֹרִין {{לעז|טרינבל&quot;א|trenble|תרגום=צפצפה רעדנית|מספר=3030|הערה=רש&quot;י מזהה את הלבנֶה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנֶה עם [[:en:w:Styrax|עץ]], שקליפתו לבנה (bouleau).}} בְּלַעַז שֶׁהוּא לָבָן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לַח}}כְּשֶׁהוּא רָטֹב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְלוּז}}וְעוֹד לָקַח מַקַּל לוּז, עֵץ שֶׁגְּדֵלִין בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, {{לעז|קולדר&quot;א|colder|תרגום=אלסר|מספר=3031|הערה=&quot;עץ שגדלים בו [[w:אגוז לוז|אגוזים דקים]]&quot;, כדברי רש&quot;י. אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר &quot;אגוז קטן&quot;; יכול להיות, שכבר בימי רש&quot;י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי colder. בכמה כתבי־יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְעַרְמוֹן}}{{לעז|קֿשטיניי&quot;ר|chastenier|תרגום=עץ ערמון|מספר=3032}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=פְּצָלוֹת}}קִלּוּפִים קִלּוּפִים, שֶׁהָיָה עוֹשֵׂהוּ מְנֻמָּר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מַחְשֹׂף הַלָּבָן}}גִּלוּי לֹבֶן שֶׁל מַקֵּל (תרגום יונתן); כְּשֶׁהָיָה קוֹלְפוֹ, הָיָה נִרְאֶה וְנִגְלֶה לֹבֶן שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַקִּלּוּף.&lt;קטע סוף=לז/&gt;

&lt;קטע התחלה=לח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לח|דיבור=וַיַּצֵּג}}תַּרְגּוּמוֹ &quot;וְדַעֵיץ&quot;, לְשׁוֹן תְּחִיבָה וּנְעִיצָה הוּא בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי. וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּגְמָרָא: &quot;דָּצָהּ וּשְׁלָפָהּ&quot; ([[שבת נ ב|שבת נ' ע&quot;ב]]), &quot;דָּץ בֵּיהּ מִידִי&quot; ([[חולין צג ב|חולין צ&quot;ג ע&quot;ב]]), &quot;דָּצָהּ&quot; כְּמוֹ &quot;דְּעָצָהּ&quot;, אֶלָּא שֶׁמְּקַצֵּר אֶת לְשׁוֹנוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָּרְהָטִים}}בִּמְרוּצוֹת הַמַּיִם. [בְּשִׁקְתוֹת] – בַּבְּרֵכוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ לְהַשְׁקוֹת שָׁם הַצֹּאן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר תָּבֹאןָ וְגוֹמֵר}}בָּרְהָטִים '''אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת,''' שָׁם הִצִּיג הַמַּקְלוֹת '''לְנֹכַח הַצֹּאן.'''{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֵּחַמְנָה [בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת]}}הַבְּהֵמָה רוֹאָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהִיא נִרְתַּעַת לַאֲחוֹרֶיהָ, וְהַזָּכָר רוֹבְעָהּ, וְיוֹלֶדֶת כַּיּוֹצֵא בוֹ. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: הַמַּיִם נַעֲשִׂין זֶרַע בִּמְעֵיהֶן וְלֹא הָיוּ צְרִיכוֹת לְזָכָר ([[בראשית רבה עג י|ב&quot;ר עג,י]]), וְזֶהוּ &quot;וַיֵּחַמְנָה&quot; וְגוֹמֵר.&lt;קטע סוף=לח/&gt;

&lt;קטע התחלה=לט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=לט|דיבור=אֶל הַמַּקְלוֹת}}אֶל מַרְאוֹת הַמַּקְלוֹת ([[בראשית רבה עג י|שם]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֲקֻדִּים}}מְשֻׁנִּים בִּמְקוֹם עֲקֵדָתָן, הֵם קַרְסֻלֵּי יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם (תרגום יונתן).&lt;קטע סוף=לט/&gt;

&lt;קטע התחלה=מ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מ|דיבור=וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב}}הַנּוֹלָדִים עֲקֻדִּים וּנְקֻדִּים הִבְדִּיל וְהִפְרִישׁ לְעַצְמָן, וְעָשָׂה אוֹתָן עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ הָעֵדֶר הֶעָקֹד לִפְנֵי הַצֹּאן, וּפְנֵי הַצֹּאן הַהוֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם צוֹפוֹת אֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: &quot;וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד&quot;, שֶׁהָיוּ פְּנֵי הַצֹּאן אֶל הָעֲקֻדִּים, וְאֶל &quot;כָּל חוּם&quot; שֶׁמָּצָא &quot;בְּצֹאן לָבָן&quot;.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים}}כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.&lt;קטע סוף=מ/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מא|דיבור=הַמְקֻשָּׁרוֹת}}כְּתַרְגּוּמוֹ [&quot;מְבַכְּרָתָא&quot;, הַמַּבְכִּירוֹת], הַבְּכִירוֹת, וְאֵין לוֹ עֵד בַּמִּקְרָא. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם &quot;אֲחִיתֹפֶל בַּקּוֹשְׁרִים&quot; ([[שמואל ב טו לא|שמ&quot;ב טו,לא]]); &quot;וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ&quot; ([[שמואל ב טו יב|שם,יב]]), אוֹתָן הַמִּתְקַשְּׁרוֹת יַחַד לְמַהֵר עִבּוּרָן.&lt;קטע סוף=מא/&gt;

&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מב|דיבור=וּבְהַעֲטִיף}}לְשׁוֹן אִחוּר, כְּתַרְגּוּמוֹ, &quot;וּבְלַקִּישׁוּת&quot;. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם &quot;הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת&quot; ([[ישעיהו ג כב|ישעיהו ג,כב]]), לְשוֹן עֲטִיפַת כְּסוּת; כְּלוֹמַר: מִתְעַטְּפוֹת בְּעוֹרָן וְצַמְרָן, וְאֵינָן מִתְאַוּוֹת לְהִתְיַחֵם עַל יְדֵי הַזְּכָרִים.&lt;קטע סוף=מב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=ל|פסוק=מג|דיבור=צֹאן רַבּוֹת}}פָּרוֹת וְרָבוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאָר צֹאן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים}}מוֹכֵר צֹאנוֹ בְּדָמִים יְקָרִים וְלוֹקֵח לוֹ כָּל אֵלֶּה ([[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לא ב|תנחומא ישן, כד]]).&lt;קטע סוף=מג/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית ל/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>e2ni8wn8x1zptsyaeztruru9pah41zw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח עדות המזרח/קינות לתשעה באב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>378374</id>
    <revision>
      <id>3024292</id>
      <parentid>3022954</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T16:48:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* על היכלי אבכה */</comment>
      <origin>3024292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44449" sha1="sxn4qeaatby7xyn86w5c50414szepo2" xml:space="preserve">{{בעבודה}}

הערה:צוות ויקיטקסט עובד על העמוד הזה בתקווה ובציפייה שישמש רק כהיסטוריה וכתיעוד לכיסופי היהודים בגלות לבניין ביהמ&quot;ק בב&quot;א.
{{טעמים סידור}}
{{מ:שוליים|4}}
{{טקסט מנוקד}}
==ליל תשעה באב==
בקהילות צפון אפריקה ומרוקו, נוהגים להתחיל את תפילת ערבית ב[[#קינות לפני ערבית|מספר קינות]], ולאחריהן אומרים מזמור על נהרות בבל ותפילת ערבית. מקורן של קינות אלו שלפני ערבית בעיקרו ממשוררי ספרד, אבן גבירול, ריה&quot;ל וכו', והיו נוהגים לקונן אותן בשבתות של תקופת בין המצרים כרשויות לקטעי התפילה, (רשויות ל&quot;נשמת&quot;, ל&quot;קדיש&quot;, ל&quot;יוצר&quot;, להפטרה ועוד). לרוב הקינה מרמזת לחלק התפילה אליו הוא שייך,לדוג׳: &quot;ואילו פינו מלא שירה כים&quot; - &quot;ואילו יללה מלא פינו&quot;. בד&quot;כ הבית האחרון של כל קינה מסיים בדברי נחמה ולכן כיום כשמקוננים אותן בתשעה באב עצמו אין אומרים את בתי הנחמה. עם השנים בוטל מנהג זה משום אבלות בפרהסיה, אמנם את הבית האחרון של קינת &quot;אשחר עדתי&quot; - (מחדש חדשים וכו') נוהגים גם היום בקהילות מרוקו לומר בהכרזת ר&quot;ח אב.

מנהג המזרחים בירושלים להתחיל בקריאת [[#שירת האזינו]] במקאם חיג'אז המעורר לבכי, ואז להמשיך על נהרות בבל ותפילת ערבית.

===קינות לפני ערבית===
====דברי נביאים העתידות ידעו====
{{:דברי נביאים העתידות ידעו}}

==== '''לו ישקלו רעי''' מהומתי====
{{הור|מחבר: רבי לוי אבן אלתבאן}}

{{:לו ישקלו רעי מהומתי}}

====נשמת שדודים נדודים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{:נשמת שדודים נדודים}}

====לפדות עם דל====
{{:לפדות עם דל}}

==== '''שנה בשנה''' אהגה כיונה / כי עיר עדינה הייתה לזונה====
{{רן|
שנה בשנה אהגה כיונה, כי עיר עדינה היתה לזונה:
ירדו פלאים, מלכה ועמה, נשאו משנאים:
חליה ונזמה, לִמְעון פראים, הָהְפַּךְ מקומה, תנים ויענה, במקום שכינה, ונהי וקינה, תחת רננה:
במה ינוחם, יודעה ורואהּ, קדר ובן חם, יושבים בכסאה, איכה תנוחם, ועודה בחטאה, ולכל מדינה היתה שנינה, חרפה ובושנה, לקחה למנה:
פנה להגיון, נבזה וערער, עם דל ואביון, שוכבים בצער, קבץ לציון, נידח בשִׁנער, בואו ברינה, גבעת לבונה, מראש אמנה, אל ברכו נא:}}

====יונה נכאבה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:יונה נכאבה}}

==== שמעו והאזינו ====
{{:שמעו והאזינו}}

====נשמת ילדים שוממים====
{{הור|יש מדלגים על הפיוט הבא.}}

{{הור|מחבר: רבי יעקב מלמד תינוקות מקשטיליה}}

{{:נשמת ילדים שוממים}}

==== '''את אויביך אל''' ====
{{הור|מנגינת &quot;לפדות עם דל&quot;}}

{{:את אויביך אל תשמיד}}

====יום כמו נד====
{{:יום כמו נד}}

====עד אן צבי מדח====
{{הור|מחבר:רבי יהודה הלוי. מנגינת &quot;יהודה וישראל&quot;/&quot;חסרה&quot;}}

{{:עד אן צבי מודח}}

====אשחר עדתי====
{{:אשחר עדתי}}

==== אפתח פי להודות ====
{{:אפתח פי להודות}}

==== אריה שאג ====
{{:אריה שאג ועלה באפו}}

==== איך משכני עליון====
{{:איך משכני עליון}}

====הלנופלים תקומה====
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

{{:הלנופלים תקומה}}

==== '''נשמת אמונים''' ====
{{:נשמת אמונים רגזו וחלו}}

====נלאה להיליל====
{{הור|מחבר: רבי משה אבן עזרא}}

{{:נלאה להיליל על שברנו}}

==== היכל ה' היכל ה' ====

{{:היכל ה'}}

====יום נלחמו בי====
{{:יום נלחמו בי יחד שכני}}

====קול אהלה תתיפח====
{{:קול אהלה תתיפח}}

====בורא עד אנה====

{{:בורא עד אנה}}

===שירת האזינו===
א הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. ב יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. ג כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. ה שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל. ו הֲ לַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. ז זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ח בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ט כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. י יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. יא כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. יב יְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. יג יַרְכִּבֵהוּ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. יד חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. טז יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ. יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. יט וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. כ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם. כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. כב כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. כג אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. כד מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. כה מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה. כו אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם. כז לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל זֹאת. כח כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. כט לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם. לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. לב כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. לג חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. לד הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי. לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. לו כִּי יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. לז וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ. לח אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. לט רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. מ כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. מא אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. מב אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מג הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (דברים לב, א-מג)

===תפילת ערבית===
{{הור2|מתחילים במזמור קל&quot;ז, על נהרות בבל, ואז מתפללים ערבית כבכל יום עד לאחר עמידה.}}{{ש}}
{{רקע אפור}}
{{הור|יש מקדימים:}}{{ש}}
{{:על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו}}
{{סוף}}
{{ממס1|תהלים קלז}}
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע׃

{{הור2|ומתפללים [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/ערבית|תפילת ערבית]] עד לאחר עמידה. בעמידה מוסיפים [[עננו]]. יש הנוהגים לומר את [[תפילת נחם]], ואילו מנהג צפון אפריקה לאמרו אך ורק במנחה, משום שאין הנחמות שייכות עד אז.}}

===קינות לאחר ערבית===
====למי אבכה====
{{:למי אבכה וכף אכה}}

==== אקרא בבכיה רבה ====
{{:אקרא בבכיה רבה}}
==== אילילה אלכה שולל ====
{{:אילילה אלכה שולל}}
==== איכה ====
{{מגירה|[[מגילת איכה]]|
אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֨תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס ׃ ס ב בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֨יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים ׃ ס ג גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִיא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים ׃ ס ד דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֨יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ ׃ ס ה הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר ׃ ס ו וַיֵּצֵ֥א מן-בת [מִבַּת]־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף ׃ ס ז זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ ׃ ס ח חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֨וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר ׃ ס ט טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב ׃ ס י יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ ׃ ס יא כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְּשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מחמודיהם [מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם] בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה ׃ ס יב ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ ׃ ס יג מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֨נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה ׃ ס יד נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם ׃ ס טו סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה ׃ ס טז עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב ׃ ס יז פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם ׃ ס יח צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־עמים [הָֽעַמִּ֗ים] וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי ׃ ס יט קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֨כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם ׃ ס כ רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת ׃ ס כא שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֽוֹנִי ׃ ס כב תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֨יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: פ

איכה פרק ב

א אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֨יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ ׃ ס ב בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא [וְלֹ֣א] חָמַ֗ל אֵת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ ׃ ס ג גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב ׃ ס ד דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֨הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ ׃ ס ה הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֨רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה ׃ ס ו וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מוֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן ׃ ס ז זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד ׃ ס ח חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ ׃ ס ט טָבְע֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה ׃ ס י יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֨רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יא כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֨רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה ׃ ס יב לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם ׃ ס יג מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ ׃ ס יד נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֹנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים ׃ ס טו סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֨יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ ׃ ס טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ ׃ ס יז עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֨יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ ׃ ס יח צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ ׃ ס יט ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בליל [בַלַּ֗יְלָה] לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס כ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא ׃ ס כא שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֨גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ ס כב תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם ׃ פ

איכה פרק ג

 
א אֲנִ֤י הַגֶּ֨בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ ׃ ב אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר ׃ ג אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כָּל־הַיּֽוֹם ׃ ס ד בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי ׃ ה בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה ׃ ו בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם ׃ ס ז גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחָשְׁתִּֽי ׃ ח גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי ׃ ט גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה ׃ י ס דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אריה [אֲרִ֖י] בְּמִסְתָּרִֽים ׃ יא דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם ׃ יב דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ ׃ ס יג הֵבִיא֙ בְּכִלְיוֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ ׃ יד הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכָל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כָּל־הַיּֽוֹם ׃ טו הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה ׃ טז ס וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר ׃ יז וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה ׃ יח וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהוָֽה ׃ ס יט זְכָר־עָנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ ׃ כ זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח [וְתָשׁ֥וֹחַ]  עָלַ֖י נַפְשִֽׁי ׃ כא זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל ׃ ס כב חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו ׃ כג חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ ׃ כד חֶלְקִ֤י יְהוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ ׃ ס כה ט֤וֹב יְהוָה֙ לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ ׃ כו ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהוָֽה ׃ כז ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו ׃ כח ס יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו ׃ כט יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה ׃ ל יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה ׃ לא ס כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי ׃ לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חסדו [חֲסָדָֽיו] ׃ לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ ׃ ס לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ ׃ לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן ׃ לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה ׃ ס לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה ׃ לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב ׃ לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חטאו [חֲטָאָֽיו] ׃ ס מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֨ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהוָֽה ׃ מא נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֨נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם ׃ מב נַ֤חְנוּ פָשַׁ֨עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ ׃ ס מג סַכֹּ֤תָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ ׃ מד סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה ׃ מה סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים ׃ ס מו פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כָּל־אֹיְבֵֽינוּ ׃ מז פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר ׃ מח פַּלְגֵי־מַ֨יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס מט עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת ׃ נ עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם ׃ נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי ׃ ס נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם ׃ נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי ׃ נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי ׃ נה ס קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת ׃ נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אָזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי ׃ נז קָרַ֨בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא ׃ ס נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי ׃ נט רָאִ֤יתָה יְהוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שָׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי ׃ ס רָאִ֨יתָה֙ כָּל־נִקְמָתָ֔ם כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי ׃ סא ס שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהוָ֔ה כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי ׃ סב שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כָּל־הַיּֽוֹם ׃ סג שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם ׃ ס סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם ׃ סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם ׃ סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהוָֽה ׃ פ

איכה פרק ד

 
א אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטּ֑וֹב תִּשְׁתַּפֵּ֨כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת ׃ ס ב בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר ׃ ס ג גַּם־תנין [תַּנִּים֙] חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר ‎כי ענים [כַּיְעֵנִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר ׃ ס ד דָּבַ֨ק לְשׁ֥וֹן יוֹנֵ֛ק אֶל־חִכּ֖וֹ בַּצָּמָ֑א עֽוֹלָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם ׃ ה ס הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת ׃ ס ו וַיִּגְדַּל֙ עֲוֹ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם ׃ ס ז זַכּ֤וּ נְזִירֶ֨יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֨צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם ׃ ס ח חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תָּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ ׃ ס ט טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָז֨וּבוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי ׃ ס י יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי ׃ ס יא כִּלָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־חֲמָת֔וֹ שָׁפַ֖ךְ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיּ֔וֹן וַתֹּ֖אכַל יְסוֹדֹתֶֽיהָ ׃ ס יב לֹ֤א הֶאֱמִ֨ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וכל [כֹּ֖ל] יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם ׃ ס יג מֵֽחַטֹּ֣את נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֹנ֖וֹת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים ׃ ס יד נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם ׃ ס טו ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֨וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר ׃ ס טז פְּנֵ֤י יְהוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים [וּזְקֵנִ֖ים] לֹ֥א חָנָֽנוּ ׃ ס יז עודינה [עוֹדֵ֙ינוּ֙] תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ ׃ ס יח צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽינוּ ׃ ס יט קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ ׃ ס כ ר֤וּחַ אַפֵּ֨ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם ׃ ס כא שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יושבתי [יוֹשֶׁ֖בֶת] בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֨יִךְ֙ תַּעֲבָר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי ׃ ס כב תַּם־עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֹנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ : פ

איכה פרק ה

 
א זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ ׃ ב נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים ׃ ג יְתוֹמִ֤ים הָיִ֨ינוּ֙ אין [וְאֵ֣ין]  אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת ׃ ד מֵימֵ֨ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ ׃ ה עַ֤ל צַוָּארֵ֨נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא [וְלֹ֥א] הֽוּנַֽח־לָֽנוּ ׃ ו מִצְרַ֨יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם ׃ ז אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם אנחנו [וְאֵינָ֔ם וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֹנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ ׃ ח עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם ׃ ט בְּנַפְשֵׁ֨נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר ׃ י עוֹרֵ֨נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב ׃ יא נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה ׃ יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ ׃ יג בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ ׃ יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם ׃ טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ ׃ טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ ׃ יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ ׃ יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ ׃ פ יט אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֽוֹר ׃ כ לָ֤מָּה לָנֶ֨צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים ׃ כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם ׃ כב כִּי אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד: פ [הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה׀ אֵלֶ֨יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה]  חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם}}

====זכור ה׳ מה היה לנו====
{{:זכור ה' - אקונן בכל שנה}}

==== בליל זה יבכיון ====
{{#קטע:בליל זה יבכיון|מזרח}}

==== מדי שנה קינה ====
{{:מדי שנה קינה}}

====על זה היה דוה לבנו====
{{:על זה היה דוה לבנו}}

==== על יום חורבן היכל מקודש ====
{{:על יום חורבן היכל מקודש}}

==== אוי כי ירד אש====

{{:אוי כי ירד אש}}

====זכור ה' ליהודה ולאפרים====

{{:זכור ה' ליהודה ואפרים}}

====אליכם עדה קדושה====

{{:אליכם עדה קדושה}}

====אוי כי קינה רבת ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אוי כי קינה רבת}}

==== אני הגבר אקונן ====

{{הור2|קינה למוצאי שבת:}}

{{:אני הגבר אקונן}}

==== אז בחטאינו ====

{{#קטע:אז בחטאינו|מזרח}}

==== עורה נא ימינך רמה ====

{{:עורה נא ימינך רמה}}

{{הור2|ומונין שנות החורבן וממשיכים &quot;ואתה קדוש&quot;, [[קדושה דסידרא]] של בית האבל, ואחר כך קדיש מיוחד לבניין בית המקדש השלישי (יש שמונין אחרי הקדיש).}}

==== על היכלי חבלי כנחש נושך ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{:על היכלי חבלי כנחש הולך}}

==== על היכלי אבכה ====

{{הור2|יש אומרים גם קינה זו:}}

{{#קטע:על היכלי אבכה|מזרח}}
&lt;references /&gt;

==קינות ליום תשעה באב==
* הועבר לדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/שחרית לתשעה באב]].

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>sxn4qeaatby7xyn86w5c50414szepo2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכרונות לבית דוד/הכבל והקוץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>378382</id>
    <revision>
      <id>3024438</id>
      <parentid>3022366</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T22:19:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3024438</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79404" sha1="castdhian61rlfmuixjmc1vn9p5265i" xml:space="preserve">{{בעריכה}}

==הכבל והקוץ==
(בשנת שלשת אלפים שמונה מאות ושלשים ושלש לבריאת עולם).

אני '''שמעון''' בן יאיר, בן חזקיה, בן שבנא חתן הלל הנשיא, כותב המגילה הזאת, והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו.

שלש שנים הנה זה עברו אחר החורבן הגדול והנורא אשר חילה ה׳ בנו ובארצנו, ועוד לא השיב ידו מבלע; עוד עשן היקוד עולה ממבצר '''מסדה,''' המפלט האחרון לגיבורי ישראל בארץ קדשם, ופגרי אחינו עודם מפוזרים על פני כל אדמתנו ואין קובר! אך טוב למתינו אלה מן החיים שנשארו אחריהם — שהם נחים על אדמתם אשר נלחמו בעדה עד כלותם, ואלה נסחבים להמוניהם אל כל ארצות הגוים לראוה בם. גיבורינו אלה, אשר הראו נחת זרועם במלחמותיהם עם פריצי אדם, מושלכים עתה לפני פריצי חיות, בתת אויבינו אותם טרף לשִניהם! רע מאלה גורל הנכבשים לעבודת פרך במכרי ההרים במצרים, או הנמכרים לעבדות עולם בכל קצוי ארץ — שהם אך פעם יטורפו ולא יוסיפו לדאבה עוד, ואלה נאנחים ונאנקים בלי חשך מתגרת יד מעניהם ולוחציהם, נוגשיהם ומציקיהם. אבל רע ומר מכל אלה לשרידים הנשארים בחיים על אדמת ארצם כשבלים בודדות אחרי הקציר — כי הנה הם '''חפשים לנפשותם''' (הוי לעג לרש, הבוז לבני עוני!), חפשים מכל '''המצוות התלויות בארץ:''' מחובות כל אזרחי עולם – מדאגת בית ומשפחה, עיר ועדה, מדינה ועם — כי את הכל נשא רוח, טאטא האויב במטאטא השמד!
כל חבלי מות, כל ענויי העבדות לא ישוו למצרי שאול אשר ימצאו את הנשארים האלה, הנודדים כצללים על אדמתם האבלה והשוממה, והנכשלים לרגעים בעצמות החביבות, עצמות אבותיהם ואחיהם, המפוזרות עליה בכל מדרך כף רגלם.

זאת אות הברית אשר כרתה רומה עם יהודה בימי המכבים, גואלינו מלפנים, וזו אחריתנו בנוח שבט רשעתה על גורלנו! אכן בא דבר '''שבנא''' אבינו הזקן, אשר עיניו ראו במות מרים החשמונאית, פחד פחד הזקן{{הערה|טבעת הקידושין 396.}} ויאתיינו, וחרב הרומאי אשר עופפה בימיו על המלכה העבריה ותכריתנה, ניטשה גם על הממלכה העברית ותשת קציר לה כיום הזה.
 
כשבולת בודדה נשארתי גם אני מרבבות אחי בני עמי אשר ספו תמו בימי עברות. אם לא השלכתי נפשי מנגד בעת צר, אם לא רחצתי פעמי בדם האויב או נכנעתי מפניו בגבור עלינו ידו – הלא אלהים יחקר זאת! עדים לי שתי המלחמות הגדולות שהיו על יד מגדל אנטוניה ועל שער בית קדשנו, שבהן נודע שמי להרומאים בין יתר גבורי עמי{{הערה|יוסיפוס, מלחמות IV, 1, 8; שם 2, 6.}}; עדים לי פצעי הנאמנים, האותות הגדולים החרותים בחרבות וברמחים ובכל כלי נשק למינהו על כל גופי '''מלפני;''' עדים לי כל יושבי רומה, מאספסינוס וטיטוס ועד צעיר עבדיהם בזירה{{הערה|הככר הנועד לשעשועי הרומאים, בהדחף אסיריהם עליו להלחם כחיות רעות אל האנשים כגילם.}}, כי לא יראתי את המות בעודו לנגדי, אף היו עתים אשר בקשתיו בכל אַוַת נפשי ולא מצאתיו, ואם עתה עוד בחיים נשארתי, אות הוא כי כן רצה ה׳, וממנו היא שומה להרבות כעשי והותי או לנחמני לעת קץ עם יתר אבלי עמי – כי לו נתכנו עלילות ואדם מה כי יבין דרכו!

אך אספרה נא הדברים כמו, וקרא אותם הדור הבא אחרינו, והכירו וידעו, כי לא על נקלה הכריעונו אויבינו ולא באפס יד כבשונו – כי בכל עוז נלחמנו בעמדנו על נפשנו, ולו היתה אחדותנו שלמה, לולא קמה עלינו הרעה מקרבנו, כי עתה נלאו אלינו כל עריצי גוים ולא יכלו לנו.

----


ראשית הרעה הגיעה אלינו בשכבר הימים, מאז פרצה מלחמת אחים על דבר המלוכה. הם לימדו את הרומאים אלופים לראשינו, ואלה עזרו למשחית ותהי יהודה ירשה להורדוס האדומי, המושל האכזרי, אשר רדה בנו בחזקה וישת עמנו הדום לרגליו.

הורדוס כלה זעמו בבית החשמונאים, ולא חשך ממות נם את '''מרים''' רעיתו תמתו{{הערה|תשל״א.}}, וגם את שני בניה אחריה, '''אלכסנדר ואריסתובל,''' הוציא אל הורג{{הערה|תשנ״ג}}. אמנם גם על יתר בניו וקרוביו עברה רעתו: את אנטיפטר בנו הבכור המית ביד עבדיו ואת '''הורדוס''' בנו הרביעי העביר מנחלתו, גם את '''פרורס''' אחיו הוריד אבל שאולה, ועוד רבות רעות כאלה עשה בקרב ביתו ומשפחתו. על כן יֵאָמר עליו בשם אגוסטוס קיסר רומה בעת ההיא: &quot;טוב היות חזיר בחצר הורדום, מהיות בן ושאר בהיכל מלכותו!&quot;{{הערה|Macrobius II,4.}}. 

הורדוס בנו הרביעי נולד לו ממרים השנית, בת שמעון הביתוסי, אשר בקחתו אותה לו לאשה נשא את ראש אביה וישימהו לכהן גדול בהיכל ה׳{{הערה|יוסיפוס קדמוניות XV, 3,9.}}. מאז והלאה גברה יד הביתוסים והצדוקים בעם ובמדינה, באמונה ובממשלה. ובעוד אשר חכמי התורה, מורי הדת בישראל, העמיקו הרבו חקר בדרכי ההוראה בבתי מדרשותיהם, פרצו הצדוקים והביתוסים, עברו חוק ומשפט בשער עמם ובהיכל קדשו, ורוב העשירים והשרים והשועים והאצילים היו עמם שכם אהד, ללכת בדרכי העמים ולאחוז במנהגי היוונים והרומאים. אמנם נמצא בהורדוס דבר טוב – כי הרחיב את הר הבית ויבן את המקדש החדש, אשר גדול היה כבודו מן הראשון. עשרת אלפים בונים וחכמי חרשים עסקו בו, ושנה וחצי ארכו ימי בניינו{{הערה|חורף תשמ״א–קיץ תשמ״ג.}}, ועוד שמונה שנים עברו בבניין חומותיו ותאיו ויציעיו ואיליו ואולמיו עד כי כלל הורדוס יפיו ויפארהו בבל פאר וישימהו תהילה בארץ. וחכמי ישראל עלצו בו עד כי כמעט סלחו להורדוס את כל אשר עשה להם, ויחשבו את בניין בית ה׳ לכפרה לו על דם חבריהם אשר שפכו ידיו{{הערה|[[במדבר רבה יד ז|במדבר רבה י״ד]].}}. אבל לעומת זה הרבה המכשלה בבניינים אחרים אשר בנה בעיר הקודש, למצוא חן בעיני הרומאים – כי בנה תיאטרון בירושלים ואמפיתיאטרון מחוצה לה. גם בנה בקרן צפונית מערבית להיכל ה׳ לשם כבוד אנטוניוס מגינו, את מבצר '''אנטוניה''' במקום הבירה, בית נשק החשמונאים מלפנים, ויכן בו מגדלים בצורים העולים בגבהם על מרומי המקדש. ועליו הפקיד שומרים מצבאות בני הנכר, להשקיף ולהתבונן אל כל הנעשה במקהלות עם בחצרות ביה ה׳{{הערה| מלחמות V, 8,5.}}, ובאחד מגדליו עצר גם בגדי הכהן הגדול למשמרת ולערבון, ורק בערבי החגים הושבו אל המקדש, ואחר שבו לקחום אל המגדל{{הערה| קדמוניות XV, 11, 4.}} – למען תהי עבודת הקודש תלויה ברצון הממשלה. – הוא הגדיל תפארת העיר שומרון, וירב בה התכונה לשימה לגברת הממלכה, אם ינתק מבטחו מירושלים מפני חמת העם היושב בה. הוא בנה את העיר '''קיסריה''' על אדמת הקודש, על חוף הים בין יפו והר הכרמל, ויושב בה בני יוון וארם, ויבן בה במות ומקדשים לאליליהם, ותהי העיר '''לצרה''' לעיר ה׳ ולפח ולמוקש לעמנו עד כי נקראה בפי חכמינו בשם &quot;בת אדום&quot;, לאמר: '''רומה השניה'''{{הערה|[[מגילה ו א|מגילה ו׳]].}}. ומי ימנה מספר לאוצרות הכסף והזהב אשר פיזר על בנייני ההוד והחמדה, למשחקי העמים ועבודת אלהיהם בערי צידון ודמשק, רודוס, שפרטה ואתונה וכל יתר ערי הגוים הקרובים והרחוקים! וכל האוצרות האלה נערמו מעמל עמנו, החי על עבודת אדמתו, בשומו עליו מיסים אשר אכלו יגיעו ויריקו שארית כוחו. והעם נשא בשרו בשיניו וישח עד העפר מפני כבד משאו – כי רבה רעת המושל העריץ הזה, הנורא על כל סביביו. הוא לא נשא פני בל, וגם בקרוביו לא האמין, וקנאת ביתו צמתתהו לעת זקנה ותביא רקב בעצמיו ותענהו בתחלואים רעים לאין מרפא. ובכל זאת לא שב אפו, ובראותו כי קרב קיצו ציווה לתפוש רבי נכבדי עמנו ויקדישם ליום הרגה – למען יתאבל העם במותו. אך פקודתו זו לא נעשתה עוד; הנתפשים שולחו לחפשי והעם שמח על מותו{{הערה|באביב תשנ״ו.}} שמחה גדולה, שש כי מצא קבר. עליו אמרו המושלים: &quot;הוא עלה כשועל ערום, וימשול כנמר אכזרי, וימת ככלב שוטה&quot;{{הערה|.Macrobius Sat.}}.

ידי הורדוס הרחיבו ממלכת יהודה בחייו, וידיו גם קרעוה לגזרים במותו. מששת בניו אשר נשארו לו היתה ממלכתו על פי פקודתו ירושה לשלשה מהם: '''ארקילאוס''' ירש את ממלכתו ביהודה, אדום ושומרון; '''אנטיפס''' היה לנשיא על ארץ הגליל ועבר הירדן דרומה, '''ופיליפוס''' – על ארץ הגולן והבשן כל חבל הארנוב{{הערה|Traechonitis.}} אשר מעבר לירדן צפונה וארץ מוצא הירדן, היא פמיַאס. '''ושלומית''' אחותו גם היא ירשה את ערי יבנה, אשדוד ופזאל אשר על יד יריחו. אך בעוד יורשיו מחכים לדבר אוגוסטוס קיסר רומה לקיים בידם את ירושתם, התקומם העם לנער מעליו את ממשלת האדומים והרומאים גם יחד. עוד בימי הורדוס, בצר לעם מאד מפני העול הקשה אשר שם עליו מלכו האכזר, בקש ומצא נחומים לו, כי הנה קרבו ימי '''המשיח,''' עוד מעט ויבוא '''הגואל,''' אשר יחלצהו מעניו ומכל צרותיו יושיעו. ויהי אחרי מות הורדוס, ויקומו לו גואלים הרבה אשר עשו את הארץ כמרקחה; אך הם לא השכילו להתאחד יחדו, ויוכו אחד אחד לפני שרי רומה אשר חשו באו לשים משטרם בארץ. – '''שלומית''' לא האריכה ימים, ובמותה הנחילה ערי ירושתה לבית אוגוסטוס. '''פיליפוס''' היה איש שלום, וישב על נחלותיו במנוחה שלשים ושבע שנה{{הערה| תשנ״ו–תשצ״ד.}}. הוא חידש את העיר פמיאס ויקראנה '''קיסריה פיליפי''' על שם הקיסר ועל שמו. גם חידש את העיר צִידָן{{הערה|Beth Saida.}}, אשר על פני ים כנרת צפונה־מזרחה, ויסב שמה '''יוליה,''' על שם בת הקיסר. בנים לא היו לו, ובמותו נספח חבל נחלתו למדינת סוריה ובכן קם לממשלת רומה לצמיתות. '''אנטיפס''' אחיו גם הוא עשה חנף למושלי רומה, ויבן את בית־הרם{{הערה|Beth Ramtha.}} אשר מעבר לירדן ויסב שמה '''ליביה,''' על שם אשת הקיסר. ובמות אוגוסטוס{{הערה|14–תשע״ד.}}, וטיבריוס היה לקיסר תחתיו, בנה לכבודו עיר חדשה על שפת ים כנרת ויקראנה טבריה על שמו. הוא משל בחבל נחלתו שלשים ותשע שנה{{הערה|תשנ״ו–תשצ״ה.}}. הוא הערים לקנות לו לבב הפרושים בירושלים, בהתנהגו שם על פי דרכם, בעוד אשר במקום שבתו עבר על חוקי התורה ביד רמה – כי עשה לו פסילים ותמונות חיות על ארמונו בטבריה. ועוד הרע מזה לעשות – כי בגרשו את אשתו הראשונה, הנכריה, בת אריטס מלך ערב, לקח לו תחתיה את '''הורודיה''' גיסתו – נכדת שלומית דודתו – '''בחיי בעלה,''' הוא אחיו '''הורדוס הביתוסי,''' אשר העבירהו אביו מנחלתו. כמוהו הרע גם ארקילאוס לעשות בעיר הקודש, כי על אף כל יראי ה׳ והעם היושב בירושלים לקח לו לאשה את גלפֿירה, אלמנת אחיו אלכסנדר בן מרים החשמונאית, אשר הומת עם אריסתובל אחיו בפקודת אביהם האכזר, והיא לא היתה זקוקה ליבומו – כי היו לה בנים מבעלה הראשון. מאביו ירש ארקילאוס רק את עריצותו ולא את רוח גבורתו. זאת הראה בעליל בעלותו על כסא אביו{{הערה|תשנ״ו.}}, בדרוש העם ממנו להקל מעליו את עולו. בחיל אשר אסף לו מבני הנכר היושבים בארצו ערך בחג הפסח ההוא מטבח לבני עמו בהר הבית וברחובות העיר, ויגרש את העולים לרגל מעלות בהר ה׳ ומהקריב קרבנותיהם כמשפט, ואחר כן קרא גם חיל רומה לעזרה. אז שדד אוצר בית ה׳ על ידי סבינוס שר צבא רומה, ודם רב נשפך בקיץ ההוא פעמַים ב&quot;פולמוס של אסוורוס&quot;{{הערה|Varus.}}. אבל הארץ לא שקטה עד אשר קצף אוגוסטוס על ארקילאוס ויגלהו ארצה גליה{{הערה|תשס״ו.}}, ואת חלק ירושתו, ארצות יהודה, אדום ושומרון, ספח אל רומה בתור מדינה מיוחדה, הנהוגה על ידי אחד נציביה תחת פקודת הנציב העליון המושל בסוריה. רק את הסנהדריה השאיר בה, לשפוט את העם על פי דרכו, חוץ מדיני נפשות, שבהם היה המשפט להנציב בלבד. גם בחירת הכהן הגדול היתה רק על ידו – ומאז והלאה חוללה משמרת קודש זאת ותהי לסחורה עוברת בידי הנציבים לבל המרבה במחירה. ובהיות שבתם בקיסריה ומצודתם פרושה על עם מוזר להם בדתו ורוחו ומנהגיו לכל הליכותיו, היתה להם הארץ כפרה לחלוב וכדבלה למצות, וינצלו את היהודים במיסים אשר כבדו מנשוא. על כן רבו המתאוננים בעם, ותהיינה מהומות רבות בארץ, וכל מחשבות שלום הופרו מפני חמת המציק.

העם לא עצר כח להתנשא בעוז ולעשות תחבולות במלחמה – כי זה כמה לא היה לו חיל ערוך מקרבו, כיאות לעם היושב על אדמתו. הורדוס המלך היה ירא תמיד את חמת העם, ועל כן היו רוב אנשי חילו מבני הנכר ומעט בהם יהודים ילידי ארצות אחרות, וכן עשה גם ארקילאוס בנו בשנות מספר אשר מלך אחריו. ואם הם לא האמינו ביהודים בני עמם יושבי ארץ ממלכתם, ואף כי נציבי רומה, אשר רק על לגיונותיהם נשענו, בלחצם את העם ובהכעיסם אותו תמרורים, למען יתפרץ מפניהם ולמען יתקומם על ממשלתם – והיה להם הדבר למעטה צדק על כל מעשיהם אשר עשו ואשר יזמו עוד לעשות לו! מלבד זה חלק לב העם לפלגותיו השונות אשר צררו אשה רעותה ועצת שלום רחקה מהן.

זה כמה התפרדו אנשי הדעת בישראל לשלוש פלגות: '''לפרושים, צדוקים ואסיים.''' האחרונים רחקו מדרך עולם, התבודדו במועדיהם ויבלו ימיהם בטבילות והזיות, ודבר לא היה להם עם יתר אחיהם. הצדוקים והביתוסים נחלקו לדעותיהם: אלה פרצו חק ויתרועעו אל הרומאים כההילנים אל היוונים מלפנים, ואלה הכירו רק את התורה '''הכתובה,''' מבלי שעות אל התיקונים שעשו הפרושים לפי המקום והזמן על פי כללי התורה '''המסורה.''' הפרושים נם הם נחלקו לשני בתים: בית '''שמאי''' לבד ובית '''הלל''' לבד. אלה בקשו שלום, בקשו ענוה כהלל מורם, ואלה החרו החזיקו בדרך שמאי מורם, להחמיר בדת ולהקפיד על כל פרטיה כמוהו. הפרושים היו אהובי העם, – וגם מהם היו לו למכשול ולפוקה, כי נמצאו רבים אשר דקדקו במצוות יתר מדי, מבלי הבין אל תכונתן ותכליתן. גם היו כאלה אשר התקדשו למען הכבוד, למען יתברכו בהם רבים ויושיבום ראש בבתי התפילה ובמקהלות עם&lt;ref&gt;[[הבשורה על פי מתי פרק כג|מתיא כג, ה, ו]].&lt;/ref&gt; – וההמון האמין בכולם לתומו וילך שולל בדרך לבם. עליהם התאוננו חכמי התורה האמתים, ויקראו את אלה בשם &quot;חסידים שוטים&quot;&lt;ref&gt;[[משנה סוטה ג ד]]; גמ׳ [[סוטה כא ב|כ״א]].&lt;/ref&gt; ואת אלה בשם &quot;צבועים&quot;, שהם יחדו &quot;מבלי עולם&quot;{{הערה|שם.}}.

על כל אלה נוספה מפלגה חדשה, היא מפלגת &quot;הקנאים&quot;, אשר מוצאה מארץ הגליל ומשם פשטה בכל הארץ ולאחרונה גברה ידה בירושלים ותהי עולה על כולנה. עוד בימי אנטיפטר אבי הורדוס התלקטו שרידי חיל אריסתובל, המלך המוּסָר, אשר קנאו לעמם בראותם אותו אחוז בחבלים אשר שם עליו &quot;העבד האדומי&quot; להכניעהו לפני רומה, ונפשם קיוותה ליום אשר ישית העם ידו עמם לפרוק עול זרים מעל צואריו. בראשם היה האיש '''חזקיה,''' אשר התחזק בערי הגליל ומשם שלח ידו בבני הנכר יושבי ערי הגבול. היהודים הביטו אל גואליהם אלה ונהרו, אך הרומאים נתנום לחבר שודדים ומרצחים. והנה קם הורדוס למשול בארץ הגליל, ותהי ראשית מעשהו לפרוש שחת רשתו על הקנאים ההם, ובנפול חזקיה ואנשי חילו בידו, לא חקר דינם ולא הביא משפטם לפני הסנהדריה הגדולה, כחוק הימים ההם, כי על דעתו דן דינם ויכריעם כצאן לטבח. אמנם שקטה הארץ בנפול ראשי הקנאים בידו, אבל דעותיהם מצאו מסילות בלבב רבים, ותהי קנאתם ירושה לבניהם אחריהם. ויהי כאשר נטו נציבי רומה ידם על ארץ יהודה וישימוה למם עובד, ויקם '''יהודה הגלילי,''' בן חזקיה המומת, ויאסוף לו עדת מרי נפש אוהבי ארץ קדשם ואויבים בנפש להרומאים ולבית הורדוס הנשען עליהם, וילכוד את '''צפורי,''' העיר הראשה בגליל, ויפל חרדתו על צוררי ארצו{{הערה|תשס״ז.}}. אמנם נאסף גם הוא גם אנשי בריתו בחרב אסוורוס, ותהי צפורי עיר מבטחו לשרפה מאכולת אש ואלפי יושביה נמכרו לעבדי עולם. אבל גם אז לא נכחדו הקנאים מן הארץ, ועוד הוסיפו חיל ועצמה בימי '''יעקב ושמעון,''' בני יהודה הגלילי, שגם הם נתפשו ונשפטו למות. והאחרון הכביד – הוא '''מנחם''' נכדו, שהיה בראשי הפריצים, בהתקומם העם יחד לפרוק עול רומה מעל צואריו.

אל חבר הקנאים נספחו גם צדוקים, גם פרושים מבית שמאי; בעלי שני הקצוות נפגשו יחד באהבתם וקנאתם לעמם ומולדתם. לעומת זה נספחו עליהם גם הרבה מן &quot;הצבועים&quot;, אשר היתה קנאתם להם למסוה כזב לבצוע בה מחשבות אונם. כי שלחו ידם בעושק ובגזל, ויהי השוד והחמס לחם חוקם. וגם על אחיהם בני עמם עברה רעתם, וקנאתם נתנה להם פתחון פה, כי נקמת ה' הם עושים באוהבי הרומאים ודורשי שלומם. ותהי המלחמה ארוכה בין שרי חיל רומה ובין גדודי הקנאים, ורבים מהם נתפשו ונאסרו ונשפטו מאת הנציבים מושלי הארץ. אך הנציבים שמו פדות בין הקנאים האמיתיים, המקנאים לעמם וארצם, ובין הצבועים אשר התחפשו ובאו בתוכם למען הבצע. את אלה שפטו באכזריות חמה, ומאלה לקחו כופר ויחלקו שללם עמם. ותהי גזילת ידם חלקת חמדתם, לצבור הון ולהוסיף על העושר הרב שעשו להם מן המיסים והמכסים והקנסים, אשר הרבו לשום על העם, בלכתם אחרי בצעם.

גם הכהונה הגדולה היתה סגולה יקרה להנציבים לעשות עושר – כי מכרוה בכסף מלא, וכמעט נמצא להם איש מרבה במחירה, העבירו את הראשון ממשמרתו וימנו את האחר תחתיו. על כן רב מספר הכהנים ששמשו בבית השני מימי הורדוס ועד החורבן ממספרם בימי הבית הראשון. כי בארבע מאות ועשר השנים שעמד הבית הראשון היו רק שמונה עשר כהנים גדולים{{הערה|[[יומא ט א|יומא ט.]]}}, ובשבעים ושתים השנים שהיו מימי ארקילאוס ועד המלחמה האחרונה היו עשרים ושלשה{{הערה|יוסיפוס, קדמוניות XX, 10.}}, ובתוכם היו כאלה שלא מלאו גם שנתם{{הערה|יומא שם.}}. ובכל אלה יקר היה ממצוא איש ראוי למשמרת הקודש על פי צדקתו ותום דרכו, חוץ מישמעאל בן פאבי הראשון, אשר בצדקו נאמר עליו כי מן השמים בחרו בו{{הערה|[[פסחים נז א|פסחים נז.]]}}, וכי במותו &quot;בטל זיו הכהונה&quot;{{הערה|[[משנה סוטה ט טו|סוטה פ״ט ט״ו]].}}, וחמשת בני '''קמחית,''' שזכו לכהונה גדולה זה אחר זה, ועליהם אמרו חכמים: &quot;כל הקמחים קמח, וקמח '''קמחית''' סולת&quot;{{הערה|[[ירושלמי יומא א א]].}}, ויהושע בן גמלא — שכהונתו גם היא נקנתה בכסף מלא על ירי אשתו מרתא בת ביתוס, אשר שלמה במחירה שני קבין דינרים{{הערה|[[יבמות סא א|יבמות ס&quot;א.]]}}. ואף שבמלחמה האחרונה העלה עליו חמת הקנאים בשיתו ידו עם בוגדי און, בכל זאת עשה דבר גדול בעמו, ועל טוב יזכר שמו – כי קבע בתי ספר לילדים, ללמדם תורה{{הערה|[[בבא בתרא כא א|ב״ב כ״א.]]}}.

----

אגוסטוס הערום מת{{הערה|תשע״ד.}} וטיבריוס האכזר הומת{{הערה|תשצ״ז.}}, וקליגולה ההולל והפרוע עלה על כסא רומה. במשך העת ההיא משלו בארץ הקודש שבעה נציבים זה אחר זה, והכבלים אשר הושמו על עם יהודה הלכו וכבדו. ופתאום זרח אור להם כשמש היוצאת מבין העבים – כי נתן ה' את חן אחד ממשפחת המלוכה בעיני קליגולה, ותהי ליהודים הרווחה.

'''אגריפס''' היה נכד מרים החשמונאית, בן אריסתובל בנה השני, אשר הומת עם אלכסנדר אחיו, בהביא שלומית דודתם – חותנת אריסתובל – דבתם רעה אל הורדוס אביהם. הוא גדל ברומה ויהי אמון עם בני המלוכה וחבר ורע לדרוזוס בן הקיסר טיבריוס. ובמות דרוזוס עזב את רומה בעניין רע, כי פזר כל הונו וילוה כסף רב ולא היה לו לשלם. וינע וינד בארץ אדום ובגליל ובסוריה עד בואו מצרימה, שם נמצא לו נשיא היהודים, אלכסנדר ליסימכֿוס, אחי פילון הפילוסוף האלכסנדרוני, אשר הלווהו די כסף לשוב ולנסוע רומאה. שם התרועע אל חברו מלפנים, קיוס קליגולה, שהיה ממשפחת המלוכה ויורש העצר. והנה קצף טיבריוס על אגריפס ויתנהו אל בית האסורים, בי הלשינהו עבדו אליו בדברים אשר דבר באזני קליגולה לאמר: &quot;מתי ימות טיבריוס והניח ממלכתו לטוב ממנו!&quot;. ויהי אגריפס אסור ששה ירחים עד אשר נמצא הקיסר מת במטתו, כי חנקוהו שריו רואי פניו, וקליגולה עלה על כסאו תחתיו. אז זכר הקיסר החדש את ידידו, אשר בגללו שבעה ברעות נפשו, ויחלף את כבלי הברזל בשרשרות זהב, וישם גזר על ראשו ויתן לו את ארץ ממשלת פיליפוס דודו, שהיתה נחלה לרומה אחרי מותו. ויהי בהשמע דבר אנריפס כי נשאהו הקיסר החדש וישימהו למלך בעבר הירדן, ותקנא בו הורודיה אחותו, ותאץ באנטיפס בעלת ללכת עמה רומאה ולנסות דבר אל קליגולה, אולי יקחו גם המה רצון ממנו והיתה להם המלוכה ביהודה. ויקצוף קליגולה עליהם ויקח נם את ממשלתם מידם, ויגלם{{הערה|תשצ״ט.}} לעיר לוגדונום{{הערה|Lyon}} אשר בארץ גליה, ויהיו שם עד מותם, ואת ארצם נתן נחלה לאגריפס אהובו, ויהי אנריפס הולך וגדול.

הקיסר הזה, אשר ברצונו הקים מעפר את חברו היהודי ויתן עליו כתר מלוכה, היה נכון להשמיד את העם היהודי ולהשבית מארץ זכרו. כי התנשא באיוולתו להיות לאלהים, ובפקודתו העמד סמל תבניתו בכל מקדשי העמים, וכולם השתחוו לו ויתנו לו כבוד אל, חוץ מהיהודים, אשר אמרו: &quot;טוב לנו למות כאיש אחד מלחלל מקדשנו בפסל אדם!&quot;. שמע קליגולה ויתעבר, ויצו לנציב סוריה לעלות עם חילו כשואה על ארץ יהודה ולהכחיד ישראל מגוי. אך אגריפס פגש את הכסיל באיוולתו וישם מעצור לרוחו, ועד כה וכה הומת קליגולה בירי אנשי חילו שומרי ראשו, ובעזרת אגריפס נבחר קלודיוס בן דרוזוס לקיסר ברומה, וקלודיוס זכר לו חסדו ואמונתו וירוממהו בקהל עם וישימהו למלך על כל ארץ יהודה, וממלכתו רחבה ונסבה שכם אחד על ממלכת החשמונאים ואף על ממלכת הורדוס הגדולה והרחבה. בגללו זכר קלודיוס לטובה גם את הורדוס אחיו וישימהו למלך במדינה כוחליה{{הערה|Chalces.}} אשר במורד הר הלבנון צפונה.

בעודו בארצות העמים השפיק אגריפס בילדי נכרים, כנין ונכד לבית הורדוס, וכמעט היה בישורון מלך, יישר ארחותיו ויהיו כל דרכיו אמונה וצדק ומישרים – כנין ונכד למרים החשמונאית. הוא נתן כבוד לתורה ויחבב המצוות ויהי שש לעשותן קבל עם{{הערה|{{הפניה-גמ|פסחים|סד|ב|מסכת=כן}}; {{הפניה-גמ|פסחים|קז|ב|מסכת=לא}}; [[משנה בכורים ג ד]]}}. הוא חידש את מצות קריאת התורה על ידי המלך בחג הסוכות במוצאי שנת השמיטה, ויהי בהגיעו אל הכתוב: &quot;מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך איש נכרי&quot;{{הערה|{{ממ|דברים|יח|טו}}}}, ויזכור את מולדתו כי מצאצאי הורדוס האדומי הוא, ויאנק דם ועיניו מלאו דמעה. המחזה הזה נגע עד לב כל חכמי התורה ויראי ה', וינחמוהו כולם יחדו, בנשאם קול: &quot;אל תירא, אגריפס, אחינו אתה!&quot;{{הערה|[[משנה סוטה ז ה]]}}.

בהיותו נאמן לעמו דאג לאחריתו, ובדעתו כי מנוחת ישראל ותקומתו תלויה ברצון קיסרי רומה, ההולכים בשרירות לבם וחסדם כענן בוקר, ביקש עצות לבצר עמדתו. ויכין עצים ואבניס לרוב, לבניין חומה בצורה לפרור{{הערה|פרבר, suburb בלע&quot;ז. ויקיעורך}} בי־זיתא אשר נוסף על העיר ירושלים צפונה מזרחה. אבל לא כילה מלאכתו – כי הבינו שרי רומה למחשבתו ויעוררו את הקיסר להניאהו מחפצו. ואגריפס לא נועז למרות פיהו, אך בסתר ביקש תחבולות למשוך אחריו את חמשת מושלי הארצות הקרובות, להיות שכם אחד, למען יוכלו עמוד כפני רומה אם תכביד עליהם עולה. ויהי כאשר נועדו יחדו אל טבריה קרית מועדם, והנה בא '''מרזוס''' נציב סוריה בתוכם פתאום, ויצוום בגאות מושל עליון לעזוב מקומם. והמלכים הנועדים נבהלו מפני הנציב הרומאי וימהרו וישובו איש אל ארצו.

ובכל זאת לא נבצרה מאגריפס מזימה לבצע מחשבתו ולכונן שלום בני עמו; אך אחרת יעץ ה׳ ותקותם תמה נכרתה! כי בשנה הרביעית למלכותו, בשנת החמישים וארבע לימי חייו, נקרא אגריפס לבוא אל החג אשר נעשה לכבוד הקיסר קלודיוס בעיר קיסריה, ובהיותו שם חלה את מעיו לפתע פתאם וימת.– הרבה דברים בדאו ממשלי משלים על אודות מותו, בדברם חזון לבם, אך האמת תורה דרכה, כי יד נעלמה היתה בזה לשים מות במאכלו או בשיקויו. בהוות בוגדים נלכד המלך הצדיק, כי אכלתהו אש קנאות, וקנאת דת וקנאת עם יחדו היו בעוכריו.

כי בעת ההיא החלה אמונת האלילים להתמוטט בעולם. הדת הרומית התערבה בדת היוונית ותהי לאחת, וההגדות והמשלים אשר עליהם נוסדה מצאו פתרונם בתולדות הטבע, אשר חקרון חכמי לב ותעלומות הוציאו אור, וההיינה הנסתרות לנגלות ולא יספו עוד תת חרדתן בארץ החיים. ותגדל משובת בני האדם בלכתם אחרי שרירות לבם, ותאבי אמונה בקשו את ההשגחה העליונה השמה משטרה בארץ וימצאוה בדת ישראל וישאו אליה נפשם. אמנם כבדה על הגברים לבוא בבריתה ולשמור חוקיה ומצוותיה; לעומת זה נקל היה לנשים להכיר עיקריה לטובה ולייחד לבבן עמה, והרבה מנשי השרים והאצילים התייהדו בסתר וגם בגלוי. כאלה רבות היו באלכסנדריה, בדמשק ובאנטוכיה ובכל ערי אזיה הקטנה, ואף ברומה, העיר והאם לכל ממלכות הארץ{{הערה|Tacitus V,5.}}. בארץ '''הדייב{{הערה|Adiabene.}},''' היא אשור הקדמוניה, התגיירה כל משפחת המלוכה לבית '''מונבז,''' ונפש הילני המלכה נקשרה בדת ישראל עד כי עזבה ממלכתה לעת זקנתה ותבוא עם נכדיה לשבת בעיר הקודש בירושלים. היא ובניה, זוטוס{{הערה|Izates, [[בראשית רבה מו]].}} ומונבז, בזבזו אוצרותיהם{{הערה|[[בבא בתרא יא א]], יוספוס, קדמוניות XX 5,2.}} לכלכלת עניי יהודה בשנת בצורת{{הערה|תת״ח}}. היא נדרה גולת זהב ממורט לפתח בית המקדש, אשר כזרוח השמש התנוצצו קרניה באור יקרות ואז ידעו הכהנים כי הנה הגיע זמן עבודתם בקודש{{הערה|[[משנה יומא ג י]].}}, ומונבז עשה כל ידות הכלים בבית ה׳ זהב טהור{{הערה|שם.}}. הם גם פארו את העיר ירושלים בהיכלי תפארתם, ובימי המלחמה הגדולה חשו הבנים לעזרה ויראו את גבורתם ואמונתם לעמנו ולארצנו.

כן הלכה וגדלה אמונת ישראל בין העמים, בה שגבו היהודים ישע, ותקוותם אימצתם כי עוד מעט ובאו דברי הנביאים אשר בשרו טובה, השמיעו שלום עולם אשר יגיע להם באחרית הימים. בחמשת המלכים, אשר נקראו על ידי אגריפס להוועד בטבריה, היה האחד יהודי, הוא הורדוס השני, מלך כוחלית, אוהב אגריפס וחתנו, כי היתה בתו היפה, בירוניקה, לו לאשה. השני היה סמסיגרמוס מלך עמיסה, אשר בתו היתה לאשה לאריסתובלוס אחי אגריפס. השלישי היה אנטיוכס מלך קומגינה, אשר בנו עפיפנוס התעתד לבוא בדת ישראל ולשאת את דרוסילה, בת אגריפס הצעירה, לו לאשה. הרביעי היה פלמון מלך קיליקיה, שגם הוא הואיל להתגייר ולהתחתן את אגריפס, והחמישי היה קוטיוס מלך ארם־הקטנה, מצאצאי אלכסנדר בן הורדוס הראשון. כל המושלים האלה היו יהודים או מתייהדים, קרובי אגריפס או מתעתדים להמנות בתוכם. ואגריפס הצליח כמעט לייחדם אליו ולהביאם בבריתו, למען יגדל כוח עמו ומלאה כל ארץ הקודש מכבודו; אך תוחלתו נכזבה, ומעיר '''קיסריה,''' אשר הקים הורדוס הראשון לצרה לירושלים המעטירה, יצאה הרעה ותשחת למלכה ועמה גם יחד.

במות אגריפס היה בנו היחיד, אגריפס השני, נער בן שבע עשרה שנה, אמון ברומה עם בני משפחה המלוכה, כמשפט. חורשי רע, אשר הוגו את מלך יהודה מן המסילה, הניאו את קלודיוס מתת לבנו את ממלכת ירושתו, במצאם תואנה כי עודנו נער, ולא לו לעצור בעם נלהב וקשה עורף כהיהודים. ותָּשב יהודה ותבוא בידי הנציבים כבראשונה. רק להורדוס השני נתן משפט כהונה הגדולה{{הערה|תת״ה.}}, לתחה לאשר יבחר, ואחרי מותו{{הערה|תת״י.}} הוריש קלודיוס את כוחלית, ממלכתו הקטנה, לאגריפס השני, ואחר לקח אותה ממנו ויתן לו תמורתה ממלכת עבר הירדן אשר היתה לפיליפוס מלפנים, ואתה יחד – את בחירת הכהנים הגדולים והשגחה על כל הנעשה בהר הבית ובהיכל הקודש. ובמות קלודיוס ברעל אשר השקתהו אגריפינה אשתו הסוררה{{הערה|תתי״ד.}} '''ונירון''' בנה הגיע למלוכה, נוספו על ממשלתו עוד ארבע ערים גדולות, ובתוכן גם '''טבריה,''' העיר הראשה אשר בגליל. רק הנציבים לא הוסרו, והארץ והעם היו בידיהם, וכטוב בעיניהם עשו בהם.

----

שבעה נציבים משלו בארץ זה אחר זה בעשרים ושתים השנים האחרונות, ממות אגריפס הראשון ועד מרוד יהודה ברומה{{הערה|תת״ד-תתכ״ו.}}, ואיש איש מהם הרע לעשות מרעהו אשר היה לפניו. פעמים הרבה התעוררו בני עמנו על העמל והלחץ, העושק והמרוצה; אך יד הנציבים גברה, בהיות בידם העוז והממשלה, הכוח והחיל. כאשר קצרו ידי חיל המשמר בירושלים, חשו באו צבאות חיל מקיסריה ומצור, גם בני הנכר יושבי אדמת הקודש נלוו עמם, וישקיעו את המרד ביד חזקה. ובני עמנו נהרגו לרבבותיהם ונצלבו באלפיהם ואין דורש דמם מידי הנציבים ואין מביא משפטם לפני כסא רומה, כי על הכסא ההוא ישב נירון הקיסר, הפרוע והאכזר אשר המית את אמו ואת אשת חיקו, ואשר הצית אש בעיר רומי למען יבין לדעת מחזה העיר טרויה, בהעלותה על מוקדה על ידי היוונים בשנות קדם. המושל הפרוע הזה התאמר להיות משוח וממק{{הערה|Mimicus – מְשַׂחֵק בטיאטרון, היודע להתחפש ולהעמיד פניו לפי הדמות אשר הוא מראה בחזון.}} נדול בדורו, ויבחר הסתופף בערי יוון להראות את כוחו ואת גדלו במשחקי הארץ ההיא, והיוונים הערומים נתנו לו את חפצו, וישיתו לו בחלקות וירוממוהו במקהלות עם. היכול אדם המושל־המשחק להפנות ממעשיו הגדולים ולעסוק בקטנות ולשמוע נאקת עם קטן ודל הטובע בדמעתו ודמו?

נוסף על כל אלה רבו אנשי בוגדות במרומי העם בקרבנו, כי היה בית אגריפס השני להם למופת, וממנו ראו וכן עשו. אגריפס השני הביא עמו את רוח המשובה והפריצות אשר היתה אז בגדולי רומה ואציליה, ואחיותיו היפות למדו אל דרכו והעמיקו סרה. '''בירוניקה''' אחותו, הצעירה ממנו שנה אחת, במות אישה הורדוס השני, משכה ברשתה את פלמון מלך קיליקיה, ולמענה התגייר ויבוא בקהל ישראל; אך היא השתובבה בקלות דעתה עד כי נקעה ממנה נפש בעלה ויעזבנה לנפשה. ואחותה דרוסילה, הצעירה, עוד הרעה לעשות ממנה – היא היתה לאשה לעזיז מלך עמיסה, אשר בחר בה אחרי עפיפנוס הקומגיני ויבוא למענה בברית אברהם, והנה בגדה בו ותמר דתה ותהי לאשה לצורר עמה, לפיליקס הרומי, הרביעי בנציבי יהודה. מבית אגריפס למדו רוב שרינו ואצילינו, ויעזבו את מידת הצניעות, נחלת עמנו מאז מעולם, ויפרעו מוסר בשערים, וילמדו לשיר שירי עגבים ולהשמיע דברי נבלה{{הערה|[[ירושלמי סוטה ט יב|ירושלמי סוטה פ״ט י״ב]].}}, ותרב המשובה בבית ישראל ער שבטלו המים המאָררים{{הערה|[[משנה סוטה ט ט|משנה סוטה פ״ט ט]].}}. אנריפס השני היה נתון בכל לבו להרומאים, ורוב שרינו ואלופינו גם המה הרבו עשות חנף לנציבי רומה, למען קחת מהם רצון, ויעצמו עיניהם מראות ברעה אשר מצאה את עמם. והרעה הלכה וגדלה ותשחת כל חלקה טובה בתוכנו, ויתעוותו הדינים, ויתקלקלו המעשים, וירבו המלשינים, ויגדל השוחד, ותרב המהומה בארץ והמחלוקת והמשטמה בעם ה׳{{הערה|[[סוטה מז א|סוטה מ״ז]].}}.

אז קמה ותהי מפלגה חדשה בישראל. נגד &quot;לוחשי לחישות&quot;, מלשני בסתר רעיהם, יצאה מקרב '''הקנאים''' עדת נוקמים בסתר, מרצחי חרש, חמושים בסיקה{{הערה|Sica.}} – היא חנית קטנה אשר טמנו מתחת למדיהם, ועל כן נקראו בשם '''סיקרים''' או '''סיקריקים.''' באין צדק בשער דנו דינם בסתר, ובאחת הפינות או בראשי הומיות ואף בחצרות ההיכל ארבו לאנשי חרמם, החשודים על דבר, וידקרום בשלי עד מוות, ופתאום נפל האיש מתבוסס בדמו, ולא נודע מי המכה – כי בקום שאון היו הם בראשי הצועקים מרה על הדם השפוך. המשפט הנעלם הזה העמיק שחת, כי לא הפליא עוד בין צדיק ורשע, בין בוגד און המתהלך באשמיו ובין נקי ותמים, אשר משך עליו חמת אויב בקנאת איש מרעהו או '''בשנאת חנם.''' לא ארכו הימים, והסיקרים פשטו בארץ ויעשו הרצח למשלח ידם, ובכסף נשכרו לכל החפץ במות רעהו, ואימתם נפלה על כולם עד כי לא נועז עוד איש לגלות סודם ולדבר בם בגלוי או בסתר. כרבות מעשי הרצח בטל דין &quot;עגלה ערופה&quot;{{הערה|משנה סוטה, שם.}}, כרבות הצבועים המעשרים את התבן, נטל טעם התורה והתערבו המושגים, עד כי לא ידעו עוד להבדיל בין דין לדין, ובהמצא פעם אחת כהן הרוג בבית המקדש &quot;געו כל העם בבכיה&quot; על טומאת הסכין יותר מעל מפלת החלל, כי היתה &quot;קשה להם טהרת כלים משפיכות דמים&quot;{{הערה|יומא כ״ג.}}.

----

בימי גסיוס פלורוס, הנציב האחרון{{הערה|תתכ״ד–תתכ״ו.}}, הגיעה הרעה עד מרום קצה. הוא הרע לעשות מכל אשר היו לפניו, ויהי המעט לו השלל הרב אשר אסף משוד העם, מגזל רבים, כי עוד לטש עינו אל האוצר האָצור בבית ה'. הוא הערים מזימות להצר ולהציק לאחינו עד כי יכשל כח סבלם, ואז יהיה לו פתחון פה לחדש עדיו נגדם ולהצדיק עלילותיו בשערים. בעת ההיא ובני הנכר, יושבי קיסריה, הרבו להתגרות בשכניהם היהודים הגרים שם. ויהי ביום השבת{{הערה|אייר תתכ״ו.}}, בהאסף היהודים אל בית הכנסת להתפלל לפני ה׳, ויגש איש יווני ויעמד כלי חרש בחצר הבית וישחט אליו צפרים כחק ישראל למצורע בהטהרו. בזה הערים להזכיר ליהודים את דיבת צורריהם בימים ההם: כי מצורעים היו אבותיהם במצרים ועל כן גורשו משם ביד חזקה. ויחר אף היהודים המתפללים ויפלו על היווני ליסרהו כרשעתו. והנה נאספו עליהם כל עובדי האלילים יושבי קיסריה ויתגרו מלחמה ביהודים ויכום מכה רבה. וכראות היהודים כי מטה ידם, ויקחו אתם את ספרי קדשם ויצאו אה העיר. ומלאכים שלחו אל פלורוס, היושב בעת ההיא בשומרון, להביא משפטם לפניו ולהזכירהו, כי זה מעט לקח מאתם הון רב להיות עליהם סתרה. ויתנכר הנציב אליהם וידבר אתם קשות ויתן אותם במשמר. ויהי בהודע הדבר בירושלים ויחר אף כל העם מאד על הנציב הבליעל, ולהוסיף כעס וחימה הגיעה אליהם פקודתו להוציא לו שבעה עשר כיכר זהב מאוצר בית ה'. הפקודה הזאת שמה את ירושלים כמרקחה, ויועדו כל העם על הר הבית ויקראו חמס על השורר העריץ, אשר כמוות לא ישבע. בעם הרב הנאסף נמצאו אנשים אשר חמדו להם לצון, ויסבו בקופות צדקה ויקראו נדבות בעד &quot;הנציב האביון&quot;.

השחוק הזה הוסיף יגון על מכאובנו: הוא הראנו לדעת איך נפלנו פלאים עד כי גם חיינו גם כל קדשי עמנו נתונים נתונים בידי עבדי עם נכר לעשות בהם כטוב בעיניהם. ביום ההוא נהפך לבב רבים מתלמידי בית הלל, &quot;הנוחים והעלובים&quot;, ויספחו על תלמידי בית שמאי, המקנאים לעמם וארצם. וכן נדבקתי נם אני עם עדת חברי בבן הכהן הראש, באלעזר בן חנניה, שהיה שר המשטר בהר הבית וממונה על כל הכהנים המשרתים את פני ה׳ בהיכל קדשו. ויביאנו אלעזר דרך החצר אשר בעזרת הנשים דרומה מזרחה אל לשכת הנזירים{{הערה|[[משנה מדות ב ה|מדות פ״ב ה]].}}, שם העיר לבבנו על הרעה אשר מצאה את עמנו מידי רומה הרשָׁעה. היא הביאה עלינו את הקללה הכתובה בספר הורת ה׳: &quot;הגר אשר בקרבך יעלה מעלה&quot; – כי בני הנכר היושבים על אדמת הקודש, עובדי האלילים בעיר קיסריה, הוכרו מאת נירון קיסר '''לאזרחי''' ארץ, ובני עמנו, היושבים אל העקרבים ההם, לוקחו מעוצר וממשפט '''וכזרים''' נחשבו בארץ אבותם! זה כמה פעמים הוכו אחינו מהם מכת בלתי סרה – כי ממשלת הזדון הסירה משפטם, ודמיהם כמים המוגרים; ועוד הרבה ערים כמוה נהפכו לזרים, לבני העמים אשר באו בתוכן לגור. 

&quot;זאת לנו תחת חסדנו!&quot; – קרא רעהו אלעזר בן שמעון, שגם הוא היה מתלמידי בית הלל, והוא בן אחת המשפחות המיוחסות בירושלים – &quot;זאת לנו תחת חסדנו, בהקשיב אבותינו לדברי רבן גמליאל הנשיא בדור שלפנינו, אשר אחז בדרך אבי אביו, הלל הזקן, ויורה לעמו תורת חסד, לבלתי הפליא בין בני עמנו לבני נכר הארץ, להחזיק ידיהם בשביעית ולשאול בשלומם ולכלכל ענייהם ולבקר חוליהם ולקבור מתיהם בתוכנו{{הערה|[[גיטין סא א|גיטין ס״א.]]}} – וזה הגמול אשר בני הנכר משלמים לנו! עתה הנה משנאינו אלה נשאו ראש, ואנחנו יורדים מטה מטה – ואם כה נביט עמל ונחריש, הלא עוד אחת מעט וירשו גם את ירושלים עיר קדשנו, ובבית קדשנו ותפארתנו יועמד אחד אליליהם לטמאהו, כבימי אנטיוכס מלפנים!&quot;.

הדברים האלה הרעישונו עד מאד ויעוררו בנו חימה עזה וקנאה קשה כשאול. ואלעזר בן חנניה הוסיף על דברי רעהו בקנאתו ואש עברתו, ויזכור לנו גבורות החשמונאים בימים מקדם, אשר לא שמו לב אל מספר גיבוריהם אם מעט ואם הרבה, אך בשם אלהינו דגלו, ובקראם &quot;לה׳ הישועה!&quot; דרכה נפשם עוז ואחד מהם רדף מאה מאויביהם! – &quot;הנה העתים הרעות שבו אתיו כיום הזה&quot; – קרא בחמת רוח – &quot;ולמה זה נגרע מגואלי עמנו ההם, אשר בקנאתם לה׳ ובאמונתם בו הצילו עמנו מחרפת צר? הנה גם נשיאנו, רבן שמעון בן גמליאל, הראש והראשון לבית הלל בימינו אלה, מורה ואומר כי כשל כח הסבל ועת לעשות לה׳ ולעמו. הבה, אַחַי, נקום נא ונעשה בעת לעשות וה׳ אלהים יעזר לנו!&quot;

&quot;לה׳ הישועה!&quot; – קראנו כולנו קול אחד ויחדיו התאזרנו עוז לקום לעזרת עמנו ולחוש לישועתו.

אז פתח אלעזר בן חנניה את אוצרו, ויוצא לנו סכינים חדים וממורטים אשר הביא שמה מ&quot;בית החליפות&quot; אשר באולם ההיכל{{הערה|[[משנה מדות ד ז|מדות פ״ד ז]].}}, ובכרענו על ברכינו אל מול פני היכל ה׳, נשבענו יחדיו בשם קדשו, לבלי הניח את נשקנו מידינו עד אם נבצע את מעשינו באויבי ארצנו או נפול יחדיו חללים, בהלחמנו בם עד כלות כוחנו ועד צאת נפשנו. ואלעזר בן שמעון יעץ בתבונתו למשול ברוחנו ולהתאפק עוד מעט, עד אשר תִמָלא סאת האויב בעלילות רשעתו, אז נצלח למשוך את כל העם אחרינו, ואז תמצא ידנו לנו ברצות ה' את דרכנו.


וסאת האויב נמלאה חיש מהר לרעתנו – כי ממחרת היום ההוא{{הערה| ט״ז אייר תתכ״ו.}} בא פלורוס עם חיל צבאו ירושלימה, ויכונן כסאו למשפט על הככר אשר לפני ארמון הורדוס. ויצו ויביאו לפניו את מתתיהו בן תופיל הכהן הגדול ואת הנשיא רבן שמעון בן גמליאל וכל ראשי העיר וגדוליה, וידרוש מהם להסגיר אליו את המתאוננים ואת המתלוצצים, אשר חרפו שם כבודו. וכאשר נשבעו לו לאמונה כי לא ידעו מי הם, גרשם מפניו בחרפה ויצו לאנשי חילו לפשוט על העיר העליונה, עיר ציון, מושב שועי העם ואלופיו, ולשימה לבז ולמשיסה. כשואה עלו צבאותיו על השוק העליון עם כל רחובותיו ומבואותיו, ויכו את כל הנופלים בידם וידקרום וירמסום בקרב חוצות, ויהרסו אל הבתים ויתנום לשלל ולבזה. ולקול השודדים ואנקת החללים רעשה כל העיר ותהי לחרדת אלהים.

ובירוניקה אחות אגריפס היתה אז בירושלים, לקיים נדר נִדרה אשר נדרה בחלותה ותחי מחליה. ובשמעה דבר השערוריה אשר עשו אנשי חיל פלורוס ברחובות עיר, שמה נפשה בכפה ותלך ותבוא לפני הנציב הזועם, ותפול לרגליו, ותתחנן מלפניו על עמה. אך הוא השיבה ריקם ויגרשה מפניו בחרפה ובוז.

המהומה הזאת היתה לפתע פתאום, ואנשי בריתנו לא מצאו יד להתגודד ולעמוד בפרץ. גם אמנם עוד קצרה ידנו במתי מעט אשר בתוכנו להתייצב נובח פני האויב העז. ובכל זאת לא נתנני לבבי לשבת בית, ואעל אל העיר העליונה, לראות ברעה אשר מצאה את עמנו. עודני מתחמק בין פינות הבתים, להתבונן אל כל הנעשה ברחובות העיר, והנה מאחד המבואות אשר לשוק העליון נשמע לאזני קול שועת ילד או אשה צעירה הקוראת לעזרה, ועל פני עובר איש אחד מאחינו, בנוסו מן המקום ההוא. שיוויתי רגלי כאיילות וארוץ אחרי הקול ער הגיעי שמה – והנה איש חיל רומאי, גדול כענק וחסון כאלון, נפתל עם עלמה עבריה, רכה וענוגה; ידו האחת מחזקת בשערותיה הארוכות והפרועות ובשנית הוא קורע מעל צווארה את חרוזי־פניניה יחד עם לבושה וכותנתה אל מול לבה. למראה הזה רתחו מעי בקרבי, ואוציא את המאכלת הצפונה אתי מיום אתמול, ואקפוץ כארי אל השודד ההוא ואתקענה בין צלעותיו עמוק עמוק. עד ארגיעה והשודד נפל שדוד, נפח נפשו, והעלמה נפלה מתעלפת בזרועותי, עיניה סגורות, על עפעפיה צלמות, פניה לבנים כשלג ונחיריה ושפתיה הצבות מתולעות מדם – כי הכה השודד האכזר באגרופו על פניה, בהתאמצה להחלץ מידו. נבוך עמדתי על מקומי עם משאי הנעים אשר על זרועותי. מי היא ואנה אשאנה – לא ידעתי, ובכל המבוא הָשלך הס, כי נחבאו כל יושביו בסתרי בתיהם משֹד ישוד צהרים.

ממבוכתי זו הוציאני האיש הפליט אשר שב ממנוסתו, ובראותו את מפלת האויב השוכב מת לרגלי שש עלי ויברכני. הבטתי אל האיש הדובר בי, והנה הוא '''יוסיפוס בן מתתיהו,''' ממרומי העם, הקרוב אל משפחת המלוכה.

&quot;אשרינו כי עלתה בידינו לחלץ מצרה את הנפש העדינה הזאת!&quot; – קרא יוסיפוס אלי בהעבירו ידו על לוח לבה, בהתגלות בשרה במקום הקרע – להעירה מעילוף נפשה. ותחבולתו זו הועילה כרגע – כי ממגע היד הזרה התנודדה העלמה התמה, ותצנח מעל זרועותי ותקם ותעמוד על רגליה. רגע עופפה בי עיניה הגדולות, ומשנהו כִסו בשמורותיהן הארוכות, ותמהר ותכס קרעיה בכפות ידיה ופניה האדימו כתולע. אז מיהרתי ואפשוט מעלי אדרתי ואשימנה מאחריה על כתפותיה, והיא אחזה בשני קצות האדרת ותתעטף בה מלפניה. ואז הרימה אלי עיניה השחורות ותברכני בתודה, ויוסיפוס גם הוא השיב תודות לי. ואנכי הוצאתי את המאכלת מצלעות החלל, ואנקנה בבגדיו, ואתננה בחגורתי, ואחר כן פתחתי את חרבו ואחגרנה על מתני.

&quot;תהי נא החרב הזאת לך למזכרת טובה, ידידי הצעיר!&quot; – אמר אלי יוסיפוס – &quot;כי אמנם היטבת עשה בהחישך לי עזרתך, ובלעדיך מי יודע אם מצאה ידי להציל את העדינה הזאת מרעתה&quot;.

את האיש הזה ידעתי עד כה רק לשמע אוזן, ואחשבהו בתור האדם המעלה, ועתה השתוממתי מאד על עז פניו, בהתפארו לפני העלמה בפועל '''כפי,''' ואען ואומר:

&quot;חלילה לי מהתהלל באשר עשיתי, בהצילי את אחותי בת עמי מכף שואפה; אך בזאת צדקת, אענך, כי בלעדי מי יודע אם קרבה לעדינה הזאת ישועתך – בנוסך על נפשך בעת צרתה&quot;.

&quot;אל נא נעמוד עוד פה!&quot; – האיץ יוסיפוס בנו – &quot;כי הרעש בעיר הולך וגָבור, ולך, עדינה, דרושה מנוחה שלמה אחרי הפחד אשר קרך&quot;.

&quot;גם בלעדי זאת לא נוכל עוד להתמהמה&quot; – עניתי – &quot;כי לא עת עתה להנעים שיחה, בשמוע אזננו שוד אחים ואנקת נפשות העייפות להורגים&quot;.

בדברי זאת אסף יוסיפוס את הפנינים המתגוללות על רצפת הרחוב. ואז כוננו פעמינו אל הבית הגדול אשר מאחרי המבוא, בית העשירה האשה, '''מרתא בת ביתוס''' – כי שם מעונה.

אנכי מאנתי לבוא הביתה ללא עת, גם היתה לי קרבת יוסיפוס לזרא. ובראות העלמה כי אץ אני לדרכי, לא עצרתני עוד, ותגד לי כי שמה '''צפורה''' והיא בת '''יוסף''' בן גמלא, אחי יהושע הכהן הגדול, ובואה מעיר '''גמלה''' זה מעט, כי הביאה פיליפוס בן יהויקים, שר הרוכבים אשר לאגריפס, דודה מצד אמה, לבקר את יהושע דודה ואת מרתא דודתה. והנה נקרא דודה בתוך יתר שועי העם אל הנציב הזועם, ומאשר אחרו פעמיו עד כה, יצאה מביתה ותעמוד בקצה הרחוב ותצפה אל דרך שובו. ובשמעה את קול הקריה הומה, פנתה כה וכה אולי יקרה לפניה איש, אשר יגיד לה פשר דבר – והנה נקרה אליה הרומאי הארור, ואחרית דבר הלא אדע. ככלותה לספר העתירה אלי לסור אליה עד מהרה לדעת את שלומה ולקחת ברכה ממנה ומקרוביה על החסד אשר עשיתי לה. ואנכי נעניתי לה בכל אות נפשי, ואגד לה גם אני את שמי ומולדתי. אז אָצלה לי ברכה ותושט ידה לי בידידות וחן, ועיניה הזהירו אלי באור יקרות, בבקשה אותי לחכות מעט קט עד בואה אל חדדה להחליף שמלותיה.

בדברה זאת כסתה כלימה פניה, ועל שפתיה הצבות רחף שחוק מהול בעצב, וכן נעלמה מנגד עיני. ואחר כן יצא אלי יוסיפוס ויתן לי את אדרתי ויברכני לשלום וישב הביתה.

עטוף באדרתי אשר נעמה לי עתה מאז, עברתי רחוב הביתוסים ואבוא במרומי הר ציון בקרבת היכל החשמונאים. שם פגשני אלעזר בן שמעון ואחוזת מרעהו, אשר ספרו לי כי זה מעט הצילו את בירוניקה המלכה מידי מרעים, אשר יצאו בעקבותיה בשובה מאת פלורוס, ולקחת נפשה זממו.

מעט מעט קמה הסערה לדממה. אנשי חיל פלורוס שבו מהכות את בני עמנו וידיהם מלאות שלל ובזה רבה אשר לקחו אתם אל הקסטרה{{הערה|Castra – מחנה ומבצר לחיל רומה.}}, אחרי קחת פלורוס את חלקו. ורבים מאחינו אשר התיצבו לקראתם לעמוד על נפשם נתפשו והובאו לפני הנציב האכזרי, ובשכרון יינו וחמתו צוה לייסרם בשבטים כעבדים נפשעים, ולהוקיעם על העצים נגד היכל מעונו לשעשועי נפשו.

----


ביום השני נאסף המון רב על מרומי עיר ציון ועל כל מקראיה, ובספדם על חלליהם ובהתבוננם אל המהפכה הנעשתה בבתים השדודים, ספחו חמתם על פלורוס צוררם. והנה צו יצא מאת הנציב לראשי העם, לשוב ולהתייצב לפניו! בפעם הזאת דרש מהם אות שלום: כי יצאו בראש העם לקדם פני גדודי החיל החדשים ולברך אותם, בבואם עתה לחזק את המשמר בעיר. בהוודע דברו בתוכנו קם שאון; רבים מאחינו דברו באזני העם להזהר מעשות פקודתו, כי אך רעות במגוריו ורק תואנה הוא מבקש למצוא עווננו ולהוסיף יסרנו. העם נטה אחרינו וימאן לצאת ממקומו ולקדם פני מציקיו החדשים, הבאים להכביר עליו ידם. אך ראשי העם, אוהבי השלום והמנוחה, שלחו אלינו את מתתיה בן תופיל ואת יהושע בן גמלא, הכהן הגדול שהיה מלפניו, ואת כל ראשי משמרות הכהונה בהיכל קדשנו, כלם קרועי בגדים ואפר על ראשם, ואחריהם כל הכהנים משרתי ה׳ עם כלי הקדש אשר הוציאו מן ההיכל, והלוים עם כל כלי השיר, ויחדו שפכו תחינתם לפגי העם וישביעוהו בבל הקדוש לו, לכבוש כעסו ולהשיב חמתו ולעשות כדבר הנציב – למען השלום. וכן חזקו דבריהם על העם עד כי נאות להם לעשות בקשתם. המה יצאו את העיר ויקדמו בשלום את פני החיל הבא, ודבר פלורוס היה אל החיל בלאט, לבלתי השיב על ברכתם. בראות העם את פני אורחיו הנזעמים רעמו פנים נם המה וילונו על אלופיהם אשר השיאו להם לדבר שלום באויביהם, ופתאום השתערו אנשי החיל על העם והרוכבים הריצו סוסיהם עליו, ותהי מהומה ומבוכה ומבוסה רבה בכל הדרך עד מבוא העיר. שם נדחקו הנסים יחדו ואלה אשר נרמסו בשער ברגלי אחיהם נמעכו כלה בפרסות סוסי אויביהם עד כי לא נכר עוד מראיהם. גם אחרי השער כסו חלליהם את כל הדרך העולה מפרוור בי־זיתא ועד העיר התחתונה. ואני ואלעזר בן חנניה ואלעזר בן שמעון וכל אנשי בריתנו לא נפתינו ללכת לקראת התיל הבא ולא נפלנו ברעה ככל יתר אחינו, ויחדו עמדנו צפונה להר הבית להתבונן משם אל החיל החדש הבא עלינו. ברצח בעצמותינו ראינו את השערורה החדשה הנהייתה, ופתאום נגלתה לעינינו מזימת הנציב הבליעל, אשר למענה הביא עלינו את כל המהומה הזאת – כי יצא מהיכלו ויעמוד בראש גדודו ויכונן צעדיו אל מבצר אנטוניה, לפרוץ משם אל המקדש ולשלוח ידו באוצר בית ה׳! אז התאמצנו בשם ה׳ ונפרד לשני ראשים: הראש האחד תחת פקודת אלעזר בן שמעון – ואתו גם אני ויהודה אחי הצעיר –עלה על גגות הבתים בפרוור בי זיתא, ומשם השלכנו אבנים על ראשי צוררינו, אשר נבוכו נדחקו יחדו במבואות הפרוור הצרים מאד. והעם הנס מפניהם שאף רוח ויאמץ לבו בעזרתנו ויעש גם הוא כמונו ויחסום הדרך על אנשי החיל ולא נתנם עוד לעבור. והראש השני תחת פקודת אלעזר בן חנניה לקח אתו קרדומות וכילפות מאוצר כלי המקדש ויהרוס ברב כח את אולם העמודים המאחד את מבצר אנטוניה עם הר בית ה׳. ובזאת נסכלה עצת פלורוס, נבצרה ממנו להרוס אל המקדש ממקום מעמד חילו במבצר ההוא – כי שבר העמודים וקורות גגותיהם ההרוסים סגרו עליו אח הדרך, בל יוכל עוד לעבור.

פלורוס היה מוג לב כטבע כל אדם אכזרי, אשר לא ידע רחם בהיות לאל ידו, וברפות כחו יפול לבבו ויחת ממעלליו. כראות פלורוס כי ירט הדרך לנגדו ולא על נקלה יוכל להגיע אל אוצר המקדש, מחוז חפצו, יצא עם חילו מירושלים, ורק גדוד אחד השאיר בה למשמר. ואנשי בריתנו החליפו כח ויתאזרו עז לשבור עול רומה ולנתק מוסרותיה לנצח.

אז ייחלקו תושבי ירושלים לחצי: רבים נטו אחרינו ויהי דברם עמנו לקום כאיש אחד לישע עמנו ולקרוא גם לעזרת אחינו הרחוקים, היושבים על נהרות פרת וחדקל,– והנסיכים הגרים בני ממלכת חדייב נתנו יד עמנו, ויהיו נכונים לעורר גם את הפרתים לחדש מלחמותיהם עם רומה. אבל רוב השועים והקצינים וכל הקרובים לבית אגריפס החזיקו בשלום מאנו לעזבו, כי נפל פחד רומה עליהם.

ואגריפס היה בעת ההיא במצרים, כי הלך לברך את בן נשיא ישראל באלכסנדריה, את טיבריוס אלכסנדר, אשר בגד זה כבר בעמו וימר את דתו וישא חן וחסד מלפני מלכי רומה, וילך מחיל אל חיל, ויהי נציב ביהודה{{הערה|תת״ו-תת״ח}} ויצר לישראל מאד, ויוסף עלות מעלה ויהי לנציב ומושל עליון על כל ארץ מצרים. וכשמוע אגריפס את כל הנעשה בעיר הקודש, וימהר ויבוא ירושלימה ויאסוף את כל העם על הככר אשר לפני היכל החשמונאים, והוא עלה עם בירוניקה אחותו במעלה אולם העמודים אשר על פני עמק החרוץ, ומשם נשא מדברותיו ויוכיח לדעת, כי קצר כח עמנו הקטן והדל לעמוד מפני ממלכת רומה הגדולה והעצומה, השלטת בכל הארצות ובכל הגוים. &quot;חמלו על נפשותיכם!&quot; – חנן קולו בדברו ועיניו מלאו דמעה – &quot;חמלו על נשיכם וטפכם, על עיר קדשכם ועל היכל תפארתכם – פן יהיו לכלה ולבער כעלות עליכם רוח הרומאים המושלים בעוז עולם!&quot;. כן קרא אל העם בקול קורע לבבות, ויבטיח אותנו לאמונה כי לב קיסר רומה אך טוב עלינו, ובהוודע לו רשעת הנציב יעמידהו למשפט וכפעלו ישלם לו.

העם התבונן אל שכל מליו ואל בכי בירוניקה אחותו, אשר צרתנו נגעה אז עד נפשה, וישב אפו וחמתו שככה. ויהי נכון למלא אחרי עצת אגריפס, לבנות את אולם אנטוניה מחרבותיו, גם לשלם את המס הראוי לאוצר המלוכה. וכראות אגריפס כי לב העם נכון עמו, ויוסף לדרוש ממנו להשקט במכונו ולהכנע מפני פלורוס עד אשר יבוא נציב אחר למלא מקומו, ובדבר הזה שחת חכמתו וכל עצתו התבלעה – כי כמעט העלה את שם הצורר הנבל על שפתיו, ואף כל העם חרה בו, וישפכו עליו זעמם ויקללוהו קללות נמרצות ויסקלו באבנים ויעפרו בעפר לעומתו, עד כי נס מפניהם ויברח בהחבא.

העם עלץ בישועתו, כי שבת נוגש, חדל שאון צרים מעיר האלהים, עוד מעט ונם מארץ הקודש כלה יגורש. ויקבעו את היום ההוא{{הערה|כ״ה סיון תתכ״ו.}} ליום חג ומועד, – כי הוא תחילת הגאולה, זכר לחרותם הבאה{{הערה|מגילת תענית פ״ג מ״ג.}}.


ביום המחרת סרתי אל בית מרתא בת ביתוס לשאול בשלום צפורה ולדעת אם נרפאה מן המכה אשר הכה השודד אותה בפניה. והנה הוגד לי שם, כי עוד ביום אתמול לְקָחָהּ פיליפוס עמו בעזבו עם אגריפס את העיר, ודברו היה נחוץ להשיבה אל אביה, אחרי רואו כי לב העם היושב בירושלים הולך וסוער, ומי יורע מה ילד יום! הדבר הזה לא הכאיב לבבי מאומה, בי לא ידעתי נפש העלמה ההיא ונם לא התבוננתי היטב בפניה, לבלתי הכלימה – רק עיניה היפות והישועה אשר עשיתי לה השאירו לי זכרון נעים, אשר נתן בלבי עונג לא ידעתי שחרו, וזולת זה אין דבר.

ביום ההוא לעת הערב נפגשתי עם אלעזר בן שמעון, ויגד לי, כי מרים ארושתו, בת נקדימון בן גוריון דודו, רעית צפורה וחברת שעשועיה מילדותן, ראתה את פניה לפני עזבה את העיר והיא ספרה לה את כל אשר קרנה. ובהניד מרים לה כי יודעת היא אותי, בהיותי אוהב ורע לארושה אהוב לבבה, העתירה לה לאצול לי ברכה בשמה ולהביע לי צרת נפשה, בעזבה את העיר, בטרם תמצא יד לה להראות את פני ולהודות לי בפיה על הטוב והחסד אשר עשיתי עמה. אך עוד חזון למועד – אמרה – ותקותה תאמצנה, בי עוד תשוב תראני בהושע עמנו וארצנו מיד צר, כי עוד ירבו גואלים כמוני אשר יחישו עזרתה גם '''לבת ציון השדודה,''' לעם אלהים ולארץ הקודש אשר היו לבז.

הדברים האלה לקחו לבבי ויגעו עד נפשי; בהם ראיתי כי תמימת דעים היא עמנו ונפשה כלתה לראות מציון ישועת ישראל. אך קרות העת ההיא והמסבות אשר התהפכו בעיר ובארץ נשאוני הלאה, והמעשים הגדולים אשר נעשו אז בקרב עמי, הסיחו את רעתי מרעיוני רוחי וממחשבותי לנפשי.

----


נס המרד הורם בעיר ובארץ. על פי אלעזר בן חנניה חדלו הכהנים מהקריב את קרבן היום בעד שלום קיסר רומה, אשר היה נהוג בעמנו מימי אגוסטוס והלאה. ובגליל קם האיש מנחם מצאצאי יהודה הגלילי, ויעמוד בראש הסיקרים ויפול על מבצר מסדה פתאום, ויהרוג את כל אנשי חיל רומה שהיו שם למשמר, ואת נשקם וחליצותם לקח הוא ואנשיו עמם וחמושים עלו יחדו עירה ירושלים, לחזק ידי תושביה לעמוד במרדם.

להוסיף עצים על המדורה שלחו מבקשי השלום מלאכיהם אל אגריפס ואל פלורוס, ויאיצו בם להביא חיל וצבא ירושלימה ולבצור רוח העם ביד חזקה. ופלורוס מאן לעשות בקשתם, כי ירא לנפשו או כי חפץ לחכות עד אשר יגדל המרד והגדיל נקמתו אחריו, ואגריפס שלה שלשת אלפים רוכבים ביד פיליפוס לעשות מלחמה בהמתקוממים, אשר לקחו עמדתם בהר הבית '''ובאקרא,''' היא העיר התחתונה. רק '''ציון,''' העיר העליונה, מושב השועים והאצילים, נשארה פתוחה לפני חיל אגריפס, שם התאחד עם הגדוד הרומאי ויחדו ערכו מלחמה עם הקושרים. שבעת ימים{{הערה|ח׳–י״ד אב.}} ארכה המלחמה, ולאחרונה שת כל העם ידו עם גואליו, ואז נהדף כל חיל האויב גם מעיר ציון ויחש מפלט לו אל ארמון הורדוס וישגב שם.

אחרי שלשת ימים נכבש לפנינו גם מבצר אנטוניה, וחיל הרומאים אשר התבצרו בו הוכה לפי חרב. אז שמנו מצור על ארמון הורדוס, ובעזרת הסיקרים האזורים בגבורה יכלנו גם לו. לחיל אגריפס הנהוג על ידי פיליפוס היתה מאתנו חנינה, ואחרי עזבו את נשקו בידנו יצא את העיר בשלום. אבל הרומאים בושו להכנע, ובאין עוד לאל ידם להחזיק מעמד בארמון הורדוס, התבצרו בשלשת מגדלי החומה אשר על ידו, ונצור עליהם עד אשר תם לריק כוחם, ואז התחננו אלינו לשפות שלום להם. ואנחנו נעתרנו לעשות בקשתם, ועל פי הברית הכרותה בין מטיליוס שר הגדוד ובין גוריון אבי נקדימון וחנניה בן צדוק ויהודה בן יהונתן, ראשי זקני ירושלים, הניחו הרומאים בידינו את נשקם ואת כל הכבודה אשר להם וישימו לדרך פעמיהם. אז נגלתה רעת הסיקרים – כי נפלו עליהם פתאום ויהרגו את כולם לפי חרב, ורק על מטיליוס חמלו – כי כסור אליו מר המות קפץ ונשבע כי נכון הוא להתגייר ולבוא בברית עמנו. על הדבר הזה השמו כל ישרי לב – כי נבלה עשו הסיקרים בעיר הקודש ויחללו שם כבודנו, בחללם שבועה להפר ברית ולשפוך דם נקי.

משם פשטו הסיקרים על העיר העליונה ויד רוב העם אתם,	לתת נקמתם באוהבי הרומאים ומבקשי שלומם. וישלחו אש בהיכל החשמונאים, מעון אגריפס ובירוניקה, ובבית חנניה הכהן העשיר, ואחר כן שרפו את הארכיון אשר על יד ההיכל, ששם נאצרו כל כתבי המלוכה מלפנים וגם כל שטרי החובות שהיו על בני העם בעיר ובמדינה וההמון שמח ועלץ למראה עיניו, ויחל במחולות סביב התבערה. והאנשים אשר הלכו במלאכות אחיהם אל אגריפס ופלורוס, להעלות צבאיהם על ירושלים, התחבאו במערות ובצנורות המים אשר מתחת לארץ, מפני פחד העם וחרון אפו. 

המעשים האלה היו למורת רוח לכולנו; מהם הראינו לדעת, כי עתידים הסיקרים להיות בפחזותם לנו למוקש ונם את העם יוליכו שולל, בהתעותם אותו בדרכיהם הנלוזים; אך המהומה אשר קמה בארץ אסרה ירינו והמנענו להסיר מעלינו נגענו בעוד מועד. 


ויהי בהוודע בערי הגוים את אשר נעשה לגדוד רומה הנשאר בירושלים, ותבער כאש חמתם, ויקומו על היהודים היושבים בתוכם ויקחו נקמתם מהם. מקיסריה החלה הרעה, כי הסית פלורוס את בני הנכר, אזרחי העיר, ויעשו זבח גדול ביהודים אשר שבו העירה בפקודתו. ויהי מספר הרוגינו שם עשרים אלף איש, ואת שרידיהם פליטיהם רדף פלורוס באפו ויתפשם ויאסרם לעבודת פרך באניות ממשלתו{{הערה|יוסיפוס, מלחמות II, 18, 1.}}. וכשמוע היהודים יושבי ארץ הקודש את אשר נעשה לאחיהם בקיסריה, חגרו חֵמות, ויקומו גם המה על בני הנכר היושבים בתוכם ויפילו מהם רב. וגדודים עברו מהם ויפשטו על ערי הגבול ויכו את יושביהן. וכן פשטה מלחמת עם בעם ועיר בעיר גם מעבר לגבול ארצנו, ועד אנטוכיה אשר בסוריה ואלכסנדרה אשר במצרים הניעה. הפרעות האלו הוסיפו לפחת אש קנאות בלבב העם היושב בירושלים, ויהי מספר המתנדבים למלחמה הלך ורב, וגיבורי עמנו מרחוק באו לעזור. ונדודי אחינו יושבי ערי המדינות עשו חיל, ויכבשו את המבצר קפרוס אשר בקרבת יריחו, ואת חיל המשמר הרגו לפי חרב. בעת ההיא יצא חיל המשמר הרומאי ממבצר '''מכְוָר,''' בדעתו מראש כי תקצר ירו להחזיק מעמד נגדנו, וגדודי קנאינו מלאו מקומם ויתבצרו בו ולא עזבוהו עוד עד בוא קצנו.

&lt;!-- עמ' 340 עד כאן נערך --&gt;

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>castdhian61rlfmuixjmc1vn9p5265i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר של יום לסוכות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>380678</id>
    <revision>
      <id>3024496</id>
      <parentid>2972269</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:46:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>נדחה שינוי הטקסט האחרון (מאת [[מיוחד:תרומות/Kurpaph|Kurpaph]]) ושוחזרה גרסה 2890585 מאת 2A06:C701:BF90:A800:2591:375D:BE76:71A5</comment>
      <origin>3024496</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3435" sha1="31ll5kz7vad0hathuiy55th8mwob4l4" xml:space="preserve">שיר של יום לסוכות לפי מנהג הגר&quot;א
==סדר האמירה==
לבני ארץ ישראל
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום ראשון של סוכות !! יום שני של סוכות !! יום שלישי של סוכות !! יום רביעי של סוכות !! יום חמישי של סוכות !! יום שישי של סוכות !! הושענא רבה !!שמחת תורה 
|-
| שני || ע&quot;ו || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ד2 || צ&quot;ד1 || צ&quot;ב || פ&quot;א || י&quot;ב
|-
| שלישי|| ע&quot;ו || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ד2 || צ&quot;ב || צ&quot;ד1 || פ&quot;א ||י&quot;ב
|-
| חמישי || ע&quot;ו || כ&quot;ט || צ&quot;ב || נ' || צ&quot;ד2 || צ&quot;ד1 || פא ||י&quot;ב
|-
| שבת || צ&quot;ב || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ד2 || צ&quot;ד1 || פ&quot;א || פ&quot;ב || צ&quot;ב
|}
לבני חו&quot;ל
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! יום שבו יוצא יום טוב ראשון !! יום טוב ראשון !! יום טוב שני !! יום ראשון של חוה&quot;מ !! יום שני של חוה&quot;מ !! יום שלישי של חוה&quot;מ !! יום רביעי של חוה&quot;מ !! הושענא רבה !!שמיני עצרת !!שמחת תורה 
|-
| שני || ע&quot;ו || מ&quot;ב || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ד || צ&quot;ב|| פ&quot;א || י&quot;ב || ח
|-
| שלישי|| ע&quot;ו || מ&quot;ב || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ב || צ&quot;ד || פ&quot;א ||י&quot;ב || ח
|-
| חמישי || ע&quot;ו || מ&quot;ב || צ&quot;ב || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ד ||פ&quot;א || י&quot;ב || ח
|-
| שבת || צ&quot;ב || ע&quot;ו || כ&quot;ט || נ' || צ&quot;ד || פ&quot;א || פ&quot;ב || צ&quot;ב || ח
|}

== יום טוב ראשון (פרק ע&quot;ו) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים עו/ניקוד|פרק עו}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
==יום טוב שני (בחו&quot;ל) (פרק מ&quot;ב) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים מב/ניקוד|פרק מב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום שני (פרק כ&quot;ט) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים כט/ניקוד|פרק כט}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום שלישי (פרק נ') ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים נ/ניקוד|פרק נ}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום רביעי (פרק צד חלק 2) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{#קטע:תהלים צד/ניקוד|טז|כג}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום חמישי(פרק צד חלק 1) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{#קטע:תהלים צד/ניקוד|א|טו}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== יום שישי (פרק פ&quot;א) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים פא/ניקוד|פרק פא}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== הושענא רבה (פרק פ&quot;ב)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים פב/ניקוד|פרק פב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== שמיני עצרת (שמחת תורה בארץ ישראל) (פרק יב)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים יב/ניקוד|פרק יב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== שמחת תורה (בחו&quot;ל) (פרק ח)==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים ח/ניקוד|פרק ח}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
== שבת (פרק צ&quot;ב) ==
{{מ:טעמי המקרא}}{{קטע עם כותרת|תהלים צב/ניקוד|פרק צב}}{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

[[קטגוריה:שיר של יום]]
[[קטגוריה:תפילות חגים]]
[[קטגוריה:חג סוכות]]</text>
      <sha1>31ll5kz7vad0hathuiy55th8mwob4l4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457029</id>
    <revision>
      <id>3024355</id>
      <parentid>3024080</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:24:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="176262" sha1="tfza6czbai9680es6gdmdiy1389f3mz" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי במדבר}}

==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ו==

===פיסקה כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו א-ב'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד:]] הנזירות, בניגוד לשאר הנדרים – מגיעה כחבילה על כל מרכיביה, ואין לנזיר זכות לבחור על אילו מהאיסורים הוא נודר ולכמה זמן. ארכה של נזירות הוא לפחות 30 ימים.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'&quot;''' ([[במדבר ו א]]-ב),
לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ&quot; ([[במדבר ל ג]]),
שֶׁאִם נָדַר יוֹם אֶחָד – אָסוּר יוֹם אֶחָד; שְׁנַיִם – אָסוּר שְׁנַיִם; מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁנָדַר – מֵאוֹתוֹ הַמִּין אָסוּר.
שׁוֹמְעַנִי, אַף בִּנְזִירוּת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', שֶׁאִם נָזַר יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת,
אָסוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטָּמֵא לַמֵּתִים, וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ.

{{הע-שמאל|לכהנים זכרים, קטנים וגדולים – אסור להיטמא למת, כי הם מחוייבים לשמור על טהרה לצורכי עבודת המקדש. למרות שגם נזיר אסור בכך – כאן האיסור חל על גדולים וגדולות, ואילו לגבי הקטנים – הנזירות לא חלה כלל!}}'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לַעֲשׂוֹת נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – לֹא עָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים,
כָּאן, שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' - לַעֲשׂוֹת נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים.

{{הע-שמאל|הנזירות היא נדר, ולכן היא חלה רק על מי שיכול לינדור נדר מחייב, ולא על קטנים – ראו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים – עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים,
כָּאן, שֶׁעָשָׂה נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַקְּטַנִּים.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כִּי יַפְלִא&quot;'''? לְהָבִיא אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַפְלוֹת.
מִיכָּן אָמְרוּ: בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרָיו נִבְדָּקִין.

{{הע-שמאל|הקשר של הנזירות לנדרים מתבטא גם בכך שהיא וולונטארית ואינה חלה באונס.}}'''&quot;כִּי יַפְלִא&quot;''' – לִרְצוֹנוֹ, וְלֹא אָנוּס. אוֹ אֲפִלּוּ אָנוּס? הֲרֵי אַתָּה דָּן:
נֶאֱמַר כָּאן הַפְלָאָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַפְלָאָה ([[ויקרא כב כא]]). מָה הַפְלָאָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה,
אַף הַפְלָאָה הָאֲמוּרָה כָּאן – בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה. מִכָּאן אָמְרוּ: מֵרְצוֹנוֹ, וְלֹא אָנוּס.

{{הע-שמאל|הפלאת נזירות היא כנדבת קרבן, וכמוה היא וולונטארית; אבל הנזיר מזכיר לשון נזירות בנדרו, ולכן יתכן נדר מן היין או מן התגלחת שאינו נזירות – אם לא הזכיר לשון נזירות בנדרו.}}'''&quot;כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר&quot;''', אוֹ אֲפִלּוּ נָדַר בְּקָרְבָּן, יִהְיֶה נָזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;נָזִיר&quot;''', עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּנִדְרוֹ שֶׁל נָזִיר.

{{הע-שמאל|הביטוי 'להזיר' מתפרש על כינויי נזירות ואין אדם מחייב את חברו בנזירות, בניגוד לדברי ר' יהושע בן קרחה לקמן. 
המלה 'נדר' מלמדת היקש לנדרים בכלל, בשלושת ההקשרים המפורטים כאן: כינויי נזירות כנזירות, הנזיר מחוייב להביא את הקרבנות בסיום נזירותו, אחרת חל עליו איסור &quot;לא יאחר&quot;, והאב וכן הבעל יכול להפר נזירות.
לעניין 'כינויי נזירות כנזירות' ו'כינויי נדרים כנדרים' – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א|נזיר א א]] [[ביאור:משנה נדרים פרק א|ונדרים א א.]] 
בעניין &quot;לא תאחר&quot; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/ג#ט|תוספתא ערכין ג ט]] – הנזיר חייב להביא קרבנות בסוף נזירותו.
בעניין האב ובתו וכו' ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק י|נדרים פרקים י-יא,]] וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ד|נזיר פרק ד.]]
לדברי ר' יהושע בן קרחה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח,]] שהאב מדיר את בנו לנזיר, [[ביאור:תוספתא/נזיר/ג#ט|ותוספתא נזיר ג ט,]] שיש מחלוקת בית הלל ובית שמאי בעניין; והשוו לסיפור שמשון, [[שופטים יג ז]].}}'''&quot;לְהַזִּיר&quot;''', יָכוֹל אֲפִלּוּ יַזִּיר אֶת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;נָזִיר&quot;''', אֶת עַצְמוֹ הוּא מַזִּיר, וְאֵין מַזִּיר אֶת אֲחֵרִים.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר&quot;'''? לַעֲשׂוֹת כִּנּוּי נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, אַף בִּנְדָרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
מַה בִּנְדָרִים, עוֹבֵר עַל 'בַּל יַחֵל' וְעַל 'בַּל תְּאַחֵר' – אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
מַה בִּנְדָרִים, הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ וְהָאִישׁ מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אַף בִּנְזִירוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: '''&quot;לְהַזִּיר&quot;''' – אַף אֶת אֲחֵרִים.

'''&quot;לְהַזִּיר לַה'&quot;''' – הַמִּצְוָה לְהִנָּזֵר לַשֵּׁם.
{{הע-שמאל|שמעון התנגד בדרך כלל לנזירות, כי בדרך כלל לא היתה לשמה ולשם שמים; אבל המקרה הנדון יצא מן הכלל, ראו גם [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|תוספתא נזיר ד ו.]] הרועה מהדרום כמעט נפל לחטאו של נרקיסוס ההלניסטי, והנזירות הצילה אותו. לתיאורו השוו [[שמואל א טז יב]] ו[[שיר השירים ה יא]].}}אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נְזִירוּת מֵעוֹלָם אֶלָּא אֶחָד.
כְּשֶׁבָּא אֶחָד מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, נַמְתִּי לוֹ: מָה רָאִיתָ לְהַשְׁחִית שֵׂעָר נָאֶה?
וְנָם לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לְמַלְּאוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי,
פָּחַז לִבִּי עָלַי, בִּקֵּשׁ לְהַעֲבִירֵנִי מִן הָעוֹלָם.
נַמְתִּי לוֹ: רָשָׁע, הֲרֵי אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּשֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ! שֶׁל עָפָר וְשֶׁל רִמָּה וְשֶׁל תּוֹלֵעָה הוּא!
הֲרֵינִי מְגַלַּחֲךָ לַשָּׁמַיִם!
מִיָּד {{ב|מַכְתִּי|הנמכתי, הרכנתי}} אֶת רֹאשִׁי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ.
נַמְתִּי לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ בְּיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם,
וְעָלֶיךָ נִתְקַיֵּם: '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'&quot;'''.
}}

===פיסקה כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ג'''
{{הע-שמאל|אונן אסור באכילת ובשתיית יין של מע&quot;ש (ראו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ז#ז|תוספתא שביעית ז ז]]); אבל מהתורה אין עליו איסור לאכול בשר ולשתות יין רשות (חולין). הנזיר אינו מוגבל באכילת בשר, אלא דווקא בשתיית יין. הדרשה מנסה להבחין – בעקבות דיני האונן – בין יין רשות ליין מצווה, ולהתיר לנזיר לשתות יין מצווה. מנסה לדחות את הנסיון מדיני יין נסך, החלים דווקא על יין ולא על ענבים ופסולת שלהם, ואין בהם הבחנה בין יין מצווה ליין רשות (ראו [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ד#משנה ח|ע&quot;ז ד ח]]). אבל הדחיה נדחית כי עובד ע&quot;ז חמור, שהרי הוא נדון למוות כעבריין – בניגוד לנזיר, שנזירותו היא וולונטארית.
בסופו של דבר הלימוד על איסור יין מצווה לנזיר הוא רק מהפסוק  הנדרש, כי בקל וחומר לא הוכיחו את האיסור על יין מצוה! דורש 'יזיר' – מכל יין שהוא.}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''' וְגוֹ', לַעֲשׂוֹת {{ב|יֵין מִצְוָה|כגון יין תרומה או יין מע&quot;ש}} כְּיֵין רְשׁוּת. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאוֹנֵן אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְנָזִיר אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְאוֹנֵן, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת – אַף נָזִיר לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם אוֹנֵן, שֶׁעָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה - לֹא עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, 
נָזִיר, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה - אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
הֲרֵי הָעוֹבֵד יוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה, וְעָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
וְהוּא יוֹכִיחַ לַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֲכִילַת מִצְוָה כְּיֵין מִצְוָה – נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|עוֹבֵד,|עובד ע&quot;ז}} שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ פְּסֹלֶת הָאֹכֶל כָּאֹכֶל, אֲכִילָה כִּשְׁתִיָּה, וַאֲכִילַת עֲנָבִים כִּשְׁתִיַּת יַיִן - 
עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 
נָזִיר, שֶׁעָשָׂה בוֹ פְּסֹלֶת הָאֹכֶל כָּאֹכֶל, אֲכִילָה כִּשְׁתִיָּה, וַאֲכִילַת עֲנָבִים כִּשְׁתִיַּת יַיִן -
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְעוֹבֵד, שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה – לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת, 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה; הוֹאִיל וְלֹא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת! 

{{הע-שמאל|ניסוח אחר לאותה דרשה: ר' יוסי מעלה אפשרות להתיר לנזיר שתיית יין מצווה בסעודת מעשר שני, ודוחה אותה בגלל הפסוק הנדרש, הכולל איסור שתיית יין לנזיר בלי יוצא מן הכלל.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, 
מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; ([[דברים יד כג]]), אַף הַנָּזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;'''? בִּשְׁאָר כָּל הַיֵּינִין, חוּץ מִיֵּין מִצְוָה. 
אוֹ אַף בְּיֵין מִצְוָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: &quot;וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל אָדָם, חוּץ מִן הַנָּזִיר. 
אוֹ אַף בְּנָזִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 

{{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את איסור השתיה לנזיר לאיסור הטומאה שלו: איסור הטומאה פוקע במקרים מסויימים, כגון מת מצווה, אבל איסור השתיה הוא טוטאלי, כמו שראינו בשתי הדרשות הקודמות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] &quot;חומר ביוצא מן הגפן&quot; וכו'.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;'''?
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּטֻמְאָה וְאָסוּר בְּיַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְטֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מֵת מִצְוָה כְּמֵת רְשׁוּת – אַף הַיַּיִן, לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', לַעֲשׂוֹת יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. 

{{הע-שמאל|דרשה מבית מדרשו של ר' ישמעאל, הטוענת שהתורה כפלה את אותו תוכן במילים שונות.}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', וַהֲרֵי יַיִן הוּא שֵׁכָר, וְשֵׁכָר הוּא יַיִן? אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תוֹרָה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: שְׁחִיטָה הִיא זְבִיחָה, וּזְבִיחָה הִיא שְׁחִיטָה; קְמִיצָה הִיא הֲרָמָה, הֲרָמָה הִיא קְמִיצָה. 
עֲמֻקָּה הִיא שְׁפֵלָה, שְׁפֵלָה הִיא עֲמֻקָּה; אוֹת הוּא מוֹפֵת, מוֹפֵת הוּא אוֹת. 
אֶלָּא שֶׁדִּבְּרָה תוֹרָה שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', וַהֲרֵי יַיִן הוּא שֵׁכָר, וְשֵׁכָר הוּא יַיִן? 
אֶלָּא שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת דִּבְּרָה תוֹרָה. 

{{הע-שמאל|הבחנה בין יין לשיכר: ליין נוספו מים ונמזגו בו, ואילו השיכר הוא יין חי, שרק הוא היה כשר לניסוך על המזבח, ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ב|תוספתא מנחות ט ב,]] &quot;בוצרין אותן ודורכים אותן מיד&quot; וכו'.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: יַיִן – זֶה מָזוּג, שֵׁכָר – זֶה חַי.
אַתָּה אוֹמֵר יַיִן זֶה מָזוּג, שֵׁכָר זֶה חַי; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַיִן זֶה חַי, וְשֵׁכָר זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ '''שֵׁכָר''' לַה'&quot; ([[במדבר כח ז]]). 
חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: 
יַיִן – זֶה מָזוּג, שֵׁכָר – זֶה חַי. 

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה ד|ספרא אמור פרשה ד, א.]]
הנזיר צריך להימנע (לפרוש) משתיית יין, אבל מותר לו לסחור ביין ולרפא חולים באמצעותו.}}'''&quot;יַזִּיר&quot;''' – אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְּרִישָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּזְרוּ מִקָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כב ב]]).
וְאוֹמֵר: &quot;אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת עִנְּבֵי {{ב|נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר|הענבים שמבצירתם יש לפרוש מכונים 'ענבי נזירך'}}&quot; ([[ויקרא כה ה]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת&quot; ([[הושע ט י]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי {{ב|הִנָּזֵר|אצום, אתרחק ממאכלים}}&quot; ([[זכריה ז ג]]). 
הָא אֵין נְזִירָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא פְרִישָׁה: 
'''&quot;יַזִּיר&quot;''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִסְּחוֹרָתוֹ וּמֵרְפוּאָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;'''. מֻתָּר הוּא בִּסְחוֹרָתוֹ וּבִרְפוּאָתוֹ. 

{{הע-שמאל|בדיני יין נסך מקלים באיסור על חומץ, (ראו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ח#ה|תוספתא ע&quot;ז ח ה,]] שמתירים לשלוח חומץ בידי גוי), אבל דיני הנזיר מחמירים בעניין זה – למרות שהנזירות אינה מצווה אלא היא וולונטארית, דין החומץ כדין היין.}}'''&quot;חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן.
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעוֹבֵד אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, וְנָזִיר אָסוּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן, 
אִם לָמַדְתִּי לְעוֹבֵד, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן – אַף נָזִיר לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם {{ב|עוֹבֵד|עובד ע&quot;ז}} שֶׁעָנַשׁ בּוֹ מִיתָה - לֹא עָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן, 
נָזִיר שֶׁלֹּא עָנַשׁ בּוֹ מִיתָה - אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', מַגִּיד שֶׁעָשָׂה בוֹ חֹמֶץ כְּיַיִן. 
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה בוֹ יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת – כָּךְ נַעֲשֶׂה בוֹ {{ב|חֹמֶץ מִצְוָה|חומץ של מעשר שני}} כְּחֹמֶץ רְשׁוּת. 

'''&quot;וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? {{הע-שמאל|&quot;משרת ענבים&quot; היא מים שהגיע אליהם טעם של ענבים ע&quot;י השריה. כך גם באיסורים אחרים, ראו למשל [[ביאור:משנה ערלה פרק ב#משנה ז|ערלה ב ז.]] איסור היין שעל הנזיר הוא קל יחסית לאיסורים אחרים, ולכן ניתן ללמוד ממנו עליהם בקל וחומר.
וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו|נזיר ו א,]] שנראה שר' עקיבא פירש 'משרת ענבים' – ששרה פיתו ביין.}}
וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה&quot;''', 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּנוֹתֵן טַעַם. 
וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה: 
וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִסּוּרוֹ אִסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּר - 
עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר. 
שְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִסּוּרָם אִסּוּר עוֹלָם, וְאִסּוּרָם אִסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָם -
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ טַעַם כְּעִקָּר? 

{{הע-שמאל|ניתן ללמוד את איסור הענבים לנזיר בקל וחומר, אבל כיוון שאין עונשים מן הדין נאמר הדבר במפורש.}}'''&quot;וַעֲנָבִים&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? יֵשׁ לִי בַדִּין עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר: אִם חַיָּב עַל הַיּוֹצֵא מִן הַפְּרִי, לֹא נְחַיֵּב עַל פְּרִי עַצְמוֹ?
אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵן – עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲנָבִים&quot;''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. 

{{הע-שמאל|הפירוט של 'לחים ויבשים' נדרש לרבות, שהרי אינו ממעט, ונראה מיותר. הדרשה לומדת ממנו את איסור אכילת ענבי בוסר. וראו דעת ר' יוסי [[ביאור:משנה ערלה פרק א#משנה ז|בערלה א ז,]] שאוסר את הסמדר.
וראו הסבר נוסף לפירוט בדרשה הבאה.}}'''&quot;לַחִים&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;לַחִים&quot;''' לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר, אוֹ '''&quot;לַחִים&quot;''' לְהוֹצִיא אֶת הַיְּבֵשִׁים?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וִיבֵשִׁים&quot;''', הֲרֵי יְבֵשִׁים אֲמוּרִים. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחִים&quot;'''? לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְחַיָּב בְּיַיִן וְחַיָּב בַּעֲנָבִים, מַה יַּיִן פְּרִי גָמוּר – אַף עֲנָבִים {{ב|פְּרִי גָמוּר|בשל}}! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַחִים&quot;''', לְהָבִיא אֶת הַבֹּסֶר. 

{{הע-שמאל|אילו היה כתוב 'וענבים ויבשים' היה איסי מסיק שהאיסור חל על ענבים, שהם  לחים – ופירות יבשים. כיוון שמפורש 'וענבים לחים ויבשים' הוא קובע שמדובר דווקא בענבים יבשים, כלומר בצימוקים.}}אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: אִלּוּ נֶאֱמַר '''&quot;יְבֵשִׁים&quot;''' – הֲרֵי כָּל {{ב|יְבֵשִׁים|פירות יבשים}} בַּמַּשְׁמָע.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;לַחִים וִיבֵשִׁים&quot;''', בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן! 
}}

===פיסקה כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו|נזיר ו א.]] איסור האכילה של הנזיר הוא חלש, יחסית כי הוא מוגבל לתקופת הנזירות, והוא חל רק על אכילה או שתיה (לדעת ר' עקיבא אכילה ושתיה מצטרפים לכזית); ובכל זאת החרצנים וכו' מצטרפים זה עם זה; קל וחומר לאיסורים חמורים יותר.}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' ([[במדבר ו ד]]),
בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם אָכַל כַּזַּיִת מִכֻּלָּם – שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים.
וּמִיכָּן אַתָּה דָּן לְכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה:
וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁאֵין אִסּוּרָיו אִסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִסּוּרָיו אִסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרוֹ -
הֲרֵי הֵם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה בְּכַזַּיִת;
שְׁאָר אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִסּוּרָם אִסּוּר עוֹלָם, וְאִסּוּרָם אִסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין לָהֶם הֶתֵּר לְאַחַר אִסּוּרָם -
דִּין הוּא שֶׁיִּצְטָרְפוּ זֶה עִם זֶה בְּכַזַּיִת.

{{הע-שמאל|אין על הנזיר איסור לאכול חלקים מהגפן שאינם פרי או פסולת  פרי; ר' אליעזר מחמיר בעניין זה.}}'''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''', שׁוֹמְעַנִי מִן הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;'''.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
וּלְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִין וְאֶת הַלּוּלָבִין, שֶׁאֵינָן פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' – אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בַּמַּשְׁמָע.

{{הע-שמאל|איסור נפרד הוא אכילת חרצנים וזג, אפילו כשהם פחות משיעור כזית; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב.]] ר' יהודה כדעת תרגום השבעים, ודורש 'חרצנים'-חיצונים. במשנה הנ&quot;ל הגרסא היא בדברי ר' אלעזר &quot;שני חרצנים וזגן&quot;, ובדברי ר' יוסי &quot;שלא תטעה: '''כ'''זוגין&quot; וכו'; כלומר שניהם חולקים על ר' יהודה, ומעדיפים לקרוא &quot;זג&quot;-זוג; ולזג אחד יש לפחות שני חרצנים; אבל לפי גרסת הספרי נראה שהם מסכימים עימו.}}'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''', מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם, וְזָג אֶחָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.
אֵלּוּ הֵם הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵם הַזַּגִּין? הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים וְהַזַּגִּים אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בְּזוּגִים שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זָג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל.

{{הע-שמאל|אכילת חרצנים וזגים היא אכילת צער, כי אינם ראויים לאכילה; והשוו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ג|תוספתא יומא ד ג,]] שאינו חייב על אכילה כזאת ביום כיפור. אמנם היקף האיסור על הנזיר קטן יותר וכולל רק את פרי הגפן, אבל הוא כולל גם דברים שאינם ראויים למאכל.}}'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''', מַגִּיד שֶׁלֹּא פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יוֹם הַכִּפּוּרִים, חָמוּר, פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר; נָזִיר, הַקֵּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְטוֹר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;''' – מַגִּיד שֶׁלֹּא פָּטַר בּוֹ אֲכִילַת צַעַר.

{{הע-שמאל|המבנה בפסוק הוא פרט (פס' ג), כלל ופרט (פס' ד). אלמלא הפרוט של חרצנים וזגים היה לפנינו פרט וכלל, ואז 'נעשה הכלל מוסף על הפרט'; אבל מה מוסיפים לא היינו יודעים, ולכן פירטו כאן את החרצנים והזגים – פסולת פרי. 
כאן יש לקרוא &quot;פרי גמור&quot; – שלם, בניגוד לדרשה על הבוסר בסוף פיסקה כג, שם הכוונה היתה לפרי בשל.}}'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;''' – כְּלָל.
'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר&quot;''' ([[במדבר ו ג]]) – פְּרָט;
{{ב|כְּלָל וּפְרָט|צריך להיות פרט וכלל}} – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
לְהָבִיא אֶת הַחַרְצַנִּים וְאֶת הַזַּגִּים, שֶׁהֵם פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
אוֹ מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר, אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי גָּמוּר?
אָמַרְתָּ: וְכִי אֵיזֶהוּ פְּרִי גָּמוּר שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן.
מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי – אַף אֵין לִי אֶלָּא פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי,
לְהָבִיא אֶת הַחַרְצַנִּים וְאֶת הַזַּגִּים, שֶׁהֵם פְּרִי וּפְסֹלֶת פְּרִי.
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל&quot;'''?
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ: כְּלָל שֶׁאַתָּה מוֹסִיף עַל הַפְּרָט,
אִי אַתָּה יָכוֹל לְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט לְהוֹצִיאוֹ מִן הַכְּלָל,
עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בְּנָזִיר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט:]] סיום הנזירות ואיסוריה הוא רק לאחר הטקס במקדש, ואינו תלוי רק בזמן. לכן יתכן שאיסורי הנזירות חלים גם אחרי ימי הנזירות עצמם.}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''', לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ, עַד הֲבָאַת קָרְבָּן.
שֶׁיָּכוֹל לֹא יִהְיֶה חַיָּב, אֶלָּא עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' ([[במדבר ו כ]]) – '''אַחַר''' כָּל הַמַּעֲשִׂים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
}}

===פיסקה כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ה'''
{{הע-שמאל|הפסוק עוסק באיסור התגלחת, ולא באיסור הגפן.
הנזירות היא עסקת חבילה, ואפילו אם נדר נזירות לעניין אחד – חייב לשמור את כל איסורי הנזירות, שהרי אין להתנות על מה שכתוב בתורה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד.]]
האיסור חל גם על המגלח את הנזיר ולא רק על הנזיר עצמו, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]].
 לעניין התער ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] כר' יאשיה.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֵדֶר נִזְרוֹ&quot;''' ([[במדבר ו ה]]), 
הֲרֵי הַכָּתוּב מַשִׂיאוֹ מִכְּלַל הַיַּיִן וּבָא לוֹ לְלַמֵּד עַל הַתִּגְלַחַת:
'''&quot;כָּל יְמֵי נֵדֶר נִזְרוֹ&quot;''', נִדְרוֹ תָּלוּי בִּנְזִירוּתוֹ, וְלֹא נְזִירוּתוֹ תְּלוּיָה בְּנִדְרוֹ.
'''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת הַמְּגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ.
'''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. 
תָּלַשׁ, סִפְסֵף וְסִפֵּר, מִנַּיִן שֶׁהוּא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בַּתַּעַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
הָא אִם תָּלַשׁ וְסִפְסֵף וְסִפֵּר – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|נזיר ג א.]] כדי לצאת ידי חובת נזיר יש לשמור לפחות על 30 יום, כאשר בדיעבד גם 29 יום ושעה מספיקים, אבל אם פירש פרק זמן אחר, מעל 30 יום – חייב לעמוד במה שפירש.
את האפשרות של נזיר עולם לומדים מפס' ח, שאינו בלשון עתיד אלא איסורי הנזירות תקפים בכל ימי נזרו, ואף לעולם.}}'''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;''',
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר&quot; סְתָם, 
מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – יָצָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;''', וּכְבָר מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. 
אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יָמִים&quot;, אִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יָצָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וַעֲדַיִן לֹא מָלְאוּ יְמֵי נְזִירוּתוֹ. 
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶפְסֵק לִנְזִירוּתוֹ. 
נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא&quot;''' ([[במדבר ו ח]]), 
לְהָבִיא אֶת נְזִיר עוֹלָם. 

{{הע-שמאל|דרשה נוספת העוסקת בכפילות של פס' ה ופס' ח: הראשון מלמד על קדושת השיער (שאסור לגלחו) והשני על קדושת הגוף (שאסור להיטמא).}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר.
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת הַגּוּף? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', הֲרֵי קְדֻשַּׁת הַגּוּף אָמוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;'''? זוֹ קְדֻשַּׁת שֵׂעָר. 

{{הע-שמאל|שער הנזיר אסור בשימוש, ואם נארג ממנו בבגד – יש לשרוף את הבגד, ראו [[ביאור:משנה ערלה פרק ג#משנה ג|ערלה ג ג.]] אותו דין חל אפילו אם הנזיר נאנס להתגלח, כשמשון בשעתו, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג.]] אבל במקרה כזה אין הנזיר חייב, כמובן.}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא הַמְּגַלֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ, שֶׁשְּׂעָרוֹ אָסוּר וְאוֹסֵר. 
גִּלְּחוּהוּ לִיסְטִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' מִכָּל מָקוֹם. 

{{הע-שמאל|גם קרחים יכולים להיות נזירים, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ו|תוספתא נזיר א ו.]]}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר, שֶׁתִּנְהוֹג בּוֹ {{ב|קְדֻשַּׁת שֵׂעָר|צריך להיות קדושת הגוף}}. 
מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''' ([[במדבר ו ז]]).
בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר בֵּין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;'''? – {{ב|לְעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ.|שגם שיער שגולח ע&quot;י ליסטים הוא קדוש.}} 

{{הע-שמאל|הנזיר שהוא מצורע חייב לגלח את שערו אם נרפא, אפילו אם הדבר יחייב אותו לסתור את הנזירות ולהתחילה מחדש. וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב.]]}}'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ, 
אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו&quot;''' ([[ויקרא יד ט]]), אַף הַנָּזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''? בִּשְׁאָר כָּל הַנְּזִירִים, חוּץ מִן הַמְּנֻגָּע. 
אוֹ אַף עַל פִּי מְנֻגָּע, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ&quot;'''? 
בִּשְׁאָר כָּל הַמְּנֻגָּעִים חוּץ מִן הַנָּזִיר; אוֹ אַף הַנָּזִיר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: יְגַלַּח, אַף עַל פִּי נָזִיר. 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הנזיר והמצורע אינם מתגלחים אלא מגדלים את שערם. הביטוי &quot;פרע&quot; הוא גידול ואי תגלחת, ואינו בהכרח איסור על סידור השער או סירוקו.}}
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ&quot;''' ([[ויקרא יג מה]]). 
'פָּרוּעַ' – יְגַדֵּל פֶּרַע. אַתָּה אוֹמֵר 'פָּרוּעַ' יְגַדֵּל פֶּרַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'פָּרוּעַ' כְּמַשְׁמָעוֹ? 
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;פָּרוּעַ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;פָּרוּעַ&quot;. 
מַה 'פָּרוּעַ' {{ב|הָאָמוּר לְהַלָּן|בנזיר}} גִּדּוּל שֵׂעָר – אַף 'פָּרוּעַ' {{ב|הָאָמוּר כָּאן|במצורע}} גִּדּוּל שֵׂעָר. 

'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ, עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. {{הע-שמאל|ראו בסוף פיסקה כד לעיל, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט.]] סיום הנזירות הוא דווקא בטקס הקרבן ואינו תלוי רק בהשלמת הזמן.
לעניין הנסיון לערוך קל וחומר מאיסור שתיית היין לאיסור התגלחת ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|שם משנה ה.]] כיוון שהנסיון נכשל לומדים את הדין מהיקש ומגזירה שווה נזיר-נזיר.}}
אוֹ לֹא יִהְיֶה חַיָּב אֶלָּא עַד שֶׁיַּשְׁלִים נְזִירוּתוֹ? – הֲרֵי אַתָּה דָן: 
הוֹאִיל וְאָסוּר בְּיַיִן וּבְשֵׁכָר וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת. 
אִם לָמַדְתִּי עַל הַיַּיִן, שֶׁעָשָׂה יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף תִּגְלַחַת, נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, 
עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תִּגְלַחַת, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת, 
אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּיַּיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, 
לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן; 
תֹּאמַר בְּתִגְלַחַת, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הֲרֵי טֻמְאָה תּוֹכִיחַ, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
וְעָשָׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
וְהִיא תּוֹכִיחַ לְתִגְלַחַת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, 
נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּטֻמְאָה שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
לְפִיכָךְ עָשָׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן; 
תֹּאמַר בְּתִגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר הַנְּזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַנְּזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;'''. 
וְכִי הַנָּזִיר שׁוֹתֶה יַיִן? אֶלָּא {{ב|מֻפְנֶה|המילה מפונה ואינה כפשטה אלא יש לדרוש אותה}} לַדִּין, לְהַקִּישׁ גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;נָזִיר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נָזִיר&quot;. 
מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 

'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''', {{הע-שמאל|מלאות הימים – צריך שיהיה ניכר ששער ראשו פרוע וגדל בלי שיתגלח, והדבר אינו ניכר בפחות מחודש; לכן אין נזירות לתקופה קצרה מחודש; אבל כל תקופה מעל חודש אפשרית; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ג|נזיר א ג.]]}}
שֶׁאִם אָמַר &quot;הֲרֵינִי נָזִיר&quot; סְתָם – קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו &quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
כַּמָּה הוּא גִּדּוּל פֶּרַע? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. 
אֲבָל מֵחֹדֶשׁ וָלְמַעְלָה – אוֹ חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד אוֹ חֹדֶשׁ וּשְׁנֵי יָמִים. 
}}

===פיסקה כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ו-ז'''
{{הע-שמאל|השוו לתחילת פיסקה כה: כותרת לדרשות הבאות.}}'''&quot;כֹּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה', עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;''' ([[במדבר ו ו]]), 
הֲרֵי הַכָּתוּב מַשִׂיאוֹ מִכְּלַל תִּגְלַחַת וּבָא לוֹ לְלַמֵּד עַל הַטֻּמְאָה. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט,]] שהביטוי &quot;כל נפש&quot; כולל לכאורה גם נפשות בהמה.
ר' ישמעאל דורש כנראה את המשך הפסוק: &quot;לא יטמא להם&quot;.}}'''&quot;עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ&quot; ([[במדבר ו ז]]), בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בְּנַפְשׁוֹת אָדָם. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לֹא יָבֹא&quot;, 
בְּנַפְשׁוֹת {{ב|הַמְּטַמְּאוֹת בְּבִיאָה|בכניסה לאוהל}} הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ נַפְשׁוֹת אָדָם.

{{הע-שמאל|הדרשה &quot;לאביו ולאמו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצווה&quot; חוזרת בדרשות הבאות כפזמון חוזר. וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] גם שם משווים את הנזיר לכהן גדול, ושם חולקים מי משניהם קדוש יותר, באותם נימוקים כמו בנסיון ללמוד קל וחומר דלהלן. הנזיר קדוש כמו הכהן הגדול, או כמעט כמוהו!
מת מצוה הוא גופה שאין מי שיקבור אותה. קבורתו נחשבה מצווה גדולה – במיוחד לאחר התבוסות בנסיונות המרד.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;'''? לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, 
אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה! הָא, עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין: 
הוֹאִיל וְכֹהֵן גָּדוֹל בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, וְנָזִיר בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, 
אִם לָמַדְתִּי לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה – אַף נָזִיר מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, 
נָזִיר, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ – לְפִיכָךְ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ – לְפִיכָךְ לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''': לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 

{{הע-שמאל|מכהן הדיוט לומדים שההיטמאות לקרובים עדיפה על פני היטמאות למתים שאינם קרובי משפחה. מכאן שנזיר אינו מיטמא אלא למת מצווה.}}אוֹ '''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לִשְׁאָר מֵתִים? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁמִּטַּמֵּא הוּא לִקְרוֹבִים – אֵין מִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים,
נָזִיר, שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים? 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;? לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, 
אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 

{{הע-שמאל|על כהן גדול נאמר ([[ויקרא כא יא]]): &quot;ועל כל נפשות מת לא יבוא&quot;, בדומה לביטוי בנזיר &quot;על נפש מת לא יבוא&quot;. אבל אלמלא פירט לנו הפסוק את רשימת הקרובים היינו משווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן הדיוט, שגם בו נאמר &quot;לנפש לא יטמא בעמיו&quot; ([[ויקרא כא א]]). פירוט הקרובים שאפילו אליהם אין הנזיר נטמא מלמד שקדושתו קרובה לזו של הכהן הגדול, ועולה על זאת של כהן הדיוט.}}הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַדִּין: נֶאֱמַר כְּלָל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנֶאֱמַר כְּלָל בְּנָזִיר. 
מַה כְּלָל הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל – בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים, 
אַף כְּלָל הָאָמוּר בְּנָזִיר – בַּל יִטַּמָּא לִקְרוֹבִים! 
אַתָּה דָן מִכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲנִי אָדוּן מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט. 
נֶאֱמַר כְּלָל בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט וְנֶאֱמַר כְּלָל בְּנָזִיר. 
מַה כְּלָל הָאָמוּר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט – הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, 
אַף כְּלָל הָאָמוּר בְּנָזִיר – הֲרֵי הוּא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים! 
אַתָּה דָן מִכֹּהֵן גָּדוֹל, וַאֲנִי אָדוּן מִכֹהֵן הֶדְיוֹט. 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא אינו דורש מפירוט הקרובים רק שנזיר קרוב יותר לכהן גדול, אלא גם על ארבעה מקרים שבהם אדם נטמא למת מצווה למרות שהדבר אסור בדרך כלל: כהן הדיוט, כהן גדול, נזיר ואדם שנמצא בדרכו לאכול את קרבן הפסח.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, 
שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ, לֹא יִטַּמָּא&quot;'''.
אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל – לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָיָה נָזִיר – לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָלַךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ – לְאָחִיו אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אִם הָיָה כֹהֵן הֶדְיוֹט – וּלְאַחֹתוֹ אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. 
אֲבָל לְבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לֹא נֶאֱמַר, שֶׁאַף הַקְּטַנִּים נִזּוֹרִים. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר לטפל בקרוביו החיים, למרות שהם עלולים לטמא אותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג;]] וכן מותר הדבר גם לכהן גדול; הדרשה מראה שאיסור הטומאה לאם מיותר, שהרי הוא נדרש בקל וחומר מהאיסור להיטמא לאב: כהן הדיוט נטמא לאחיו מהאב ולא לאחיו מהאם, ומכאן שקדושת הקשר עם אביו גדולה מזו של הקשר עם אמו, ואם כך מספיק היה לומר שלאביו אין כהן גדול נטמא; אזכור האם מפונה, אם כך, לדרשה אחרת – שיכול הכהן הגדול להיטמא לקרוביו בחייהם; וראו [[נזיר מח א]].}}'''&quot;לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;''', בְּמֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם. 
אֵין לִי אֶלָּא בְנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאִמּוֹ&quot; בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא הָיִיתִי צָרִיךְ. 
שֶׁכְּבָר קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא, לְאָחִיו מֵאָבִיו – אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאָבִיו; 
מְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִטַּמֵּא, לְאָחִיו מֵאִמּוֹ – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא כֹהֵן גָּדוֹל מִטַּמֵּא לְאִמּוֹ. 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאִמּוֹ&quot; בְּכֹהֵן גָּדוֹל? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;אִמּוֹ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִמּוֹ&quot;. 
מָה אִמּוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן, מִטַּמֵּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם, 
אַף אִמּוֹ הָאָמוּר כָּאן – מִטַּמֵּא בְנִגְעָם וּבְזִיבָתָם. 

{{הע-שמאל|אמנם אין הנזיר נטמא לקרוביו שמתו, אבל הוא מתאבל עליהם ככל אדם. בעניין הכהן הגדול ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]
ר' נתן מעיר שגם אדם קרח שנזר – &quot;נזר אלוהיו על ראשו&quot;, וראו לעיל פיסקה כה, שם מיוחסת הדרשה לר' יונתן, וכן [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ו|תוספתא נזיר א ו.]]}}'''&quot;לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם&quot;''', בְּמֹתָם אֵין מִטַּמֵּא, אֲבָל עוֹמֵד הוּא בְהֶסְפֵּד וּבְשׁוּרָה. 

'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר וּבֵין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. 
}}

===פיסקה כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ח'''
{{הע-שמאל|פס' ח נראה ככופל מה שנאמר בפס' ה. הדרשות לומדות שמדובר בקדושת הגוף, ולכן פס' ח נמצא בהקשר של איסורי הטומאה, וכן הן לומדות מכאן את הקדושה של נזיר עולם (ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|נזיר א ב]]), שחייב להישמר מאיסורי הנזירות בכל ימיו; וראו גם לעיל פיסקה כה.}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ, קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''' ([[במדבר ו ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot; ([[במדבר ו ה]]),
אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּסֶק לְנִזִירוּתוֹ. נְזִיר עוֹלָם מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ&quot; – לְהָבִיא נְזִיר עוֹלָם.

'''&quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''' – זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף.
אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת שֵׂעָר?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר ו ה]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת שֵׂעָר אָמוּר.
הָא, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;? – זוֹ קְדֻשַּׁת הַגּוּף!
}}

===פיסקה כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו ט''' 
{{הע-שמאל|הנזיר שנטמא בודאי, בין באונס בין בכוונה – מגלח תגלחת טומאה ומתחיל את הנזירות מחדש (ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ד|תוספתא נזיר ד ד]]), אבל אם נודע לאחר שגילח תגלחת טהרה שהיה טמא בטומאת התהום – אינו סותר את נזירותו, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|נזיר ט ב.]] 
לעומת זאת אשה נשואה שנאנסה ע&quot;י גבר זר אינה נענשת, ואילו אם ספק נאפה – חייבת כסוטה. ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|לעיל ז,]] על &quot;והיא לא נתפשה&quot;, ושם בתחילת הפיסקה.
שתי הדרשות הראשונות מציגות את אותם ההבדלים בין הנזיר לסוטה; הראשונה מדגישה את פטור הנזיר שנטמא בספק טומאת התהום, והשניה מדגישה את חובתו לגלח תגלחת טומאה במקרה שנטמא אפילו באונס.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''' ([[במדבר ו ט]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן|בדין הסוטה}} עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, 
כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק. 

'''&quot;בְּפֶתַע&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הָאֹנֶס. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי לֹא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, 
כָּאן, שֶׁלֹּא עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּפֶתַע&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הָאֹנֶס. 

{{הע-שמאל|חובת הנזיר לגלח אם נטמא בשגגה נלמדת מהפסוק. לא ניתן ללמוד אותה מקל וחומר, כי אם נטמא במזיד – הנזיר לוקה, כי עבר על לאו במזיד; וכדי לחייב אותו גם בקרבנות תגלחת הטומאה יש צורך בפסוק נפרד.
לעומת זאת בשבועת הפיקדון חייבים באשם רק הנשבעים לשקר במזיד, ואם נשבע בשגגה, כי שכח שקיבל פיקדון – פטור, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א.]]
ר' יונתן מחליף את הדרשות על נזיר שנטמא באונס או בשגגה. הוא דורש &quot;פתע&quot; – שהנזיר הופתע לגלות שנטמא כי שגג, ו&quot;פתאום&quot; – שהטומאה אירעה באופן פתאומי והוא נאנס להיטמא.}}'''&quot;פִּתְאֹם&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג. 
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג, 
כָּאן, שֶׁחִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג? 
וּמִנַּיִן שֶׁחִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: 
וּמָה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג – חִיֵּב אֶת הַמֵּזִיד, 
כָּאן, שֶׁחִיֵּב אֶת הַשּׁוֹגֵג, אֵינוֹ דִין שֶׁנְּחַיֵּב אֶת הַמֵּזִיד? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה – תֹּאמַר כָּאן, שֶׁלּוֹקֶה? 
הוֹאִיל וְלוֹקֶה – לֹא יָבִיא קָרְבָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot; ([[במדבר ו יא]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''&quot;בְּפֶתַע&quot;''' – זֶה שׁוֹגֵג; '''&quot;פִּתְאֹם&quot;''' – זֶה אֹנֶס. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] אם נדר את הנזירות כשהיה טמא מתחילים למנות את הימים מהיום שבו נטהר, ואינו חייב קרבן על הזמן שהיה בטומאה, כי הנזירות עדיין לא חלה.}}'''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''', בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן – וְלִפְטוֹר אֶת שֶׁנָּזַר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא – הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן; 
מִי שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ – אֵינוֹ דִין שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''', בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא הַכָּתוּב מְדַבֵּר; 
הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן – וְלִפְטוֹר אֶת שֶׁנִּזּוֹר בַּקֶּבֶר. 

{{הע-שמאל|שלוש סיטואציות שבהן יש מצוות גילוח: הקדשת הלוויים (ראו [[במדבר ז ו]]), טהרת המצורע (ראו [[ויקרא יד ח]]-ט) והפסקת או סיום הנזירות (המכונות 'תגלחת הטומאה' או 'תגלחת הטהרה' בהתאמה). בשתי הסיטואציות הראשונות המצווה היא להעביר תער על כל שערות הגוף, ולא רק בראש; אבל בטקסי התגלחת של הנזיר – מגלח רק את שער ראשו.}}'''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' – רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ, וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמְצֹרָע מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְנָזִיר מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן, 
אִם לָמַדְתִּי לִמְצֹרָע שֶׁמְּגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ – אַף נָזִיר יְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּמְצֹרָע, {{ב|שֶׁמְּגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה|בתחילת טקס הטהרה ובסיומו לאחר שבעה ימים}} – לְפִיכָךְ יְגַלַּח כָּל שְׂעָרוֹ; 
תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁאֵין מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – לְפִיכָךְ לֹא יְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 
הֲרֵי לְוִיִּם יוֹכִיחוּ, שֶׁאֵין מְגַלְּחִין תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – וּמְגַלְּחִים כָּל שְׂעָרָן; 
וְהֵם יוֹכִיחוּ לַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה – יְגַלֵּחַ אֶת כָּל שְׂעָרוֹ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;: רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ, וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. 

{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הכפילות לכאורה &quot;ביום טהרתו ביום השביעי&quot;: שני תנאים למצוות הגילוח: שבעה ימים לפחות מיום הטומאה – והזיית מי חטאת.}}'''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;''' – בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ, בַּשְּׁבִיעִי.
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי; אוֹ בַּשְּׁמִינִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּשְּׁבִיעִי&quot;'''. אִי בַּשְּׁבִיעִי, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻזָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;''' – בְּיוֹם הַזָּיָתוֹ. 
'''&quot;הַשְּׁבִיעִי&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי. {{ב|שְׁמִינִי תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי|אם לא גילח עדיין}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;. 

{{הע-שמאל|אין הטקס חל בלי שגילח את שערו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו-ז:]] התגלחת הכרחית גם בתגלחת הטהרה, אבל בה חייב להביא את הקרבנות לפני הגילוח, ואילו בתגלחת הטומאה מגלח ואחר כך מביא את הקרבנות.}}'''&quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם. בַּלַּיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא תִּגְלַחַת טֻמְאָה. תִּגְלַחַת טָהֳרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְגַלְּחֶנּוּ&quot;'''. 
מִיכֵּן אָמְרוּ: תִּגְלַחַת טֻמְאָה כֵּיצַד? מְגַלֵּחַ וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא. 
וְאִם הֵבִיא וְאַחַר כָּךְ גִּלַּח לֹא יָצָא! 
}}

===פיסקה כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו י''' 
{{הע-שמאל|הבאת הקרבנות של תגלחת הטומאה היא ביום השמיני והלאה, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]] הדרשה מנסה להוכיח שמותר לנזיר להביא את הקרבנות גם מאוחר יותר, שלא כמו במקרה של קרבן הפסח, המוגבל ליום מסויים (י&quot;ד ניסן).
הפסוק מויקרא מלמד שקרבן של בהמה אפשרי מהיום השמיני להמלטה והלאה, והדרשה מנסה ללמוד מדין הבהמה ('הקריבים') על דין הנזיר ('המקריבים'), ומציגה אף קל וחומר, שהרי בהמה שהיא אתנן זונה או שנרבעה אינה מוקרבת ואילו על הנזיר אין הגבלות אלו חלות; אבל הלימוד נדחה שוב, כי קרבן הנזיר הטמא הוא קרבן מסויים, ואילו הכשרת הבהמה היא לכל קרבן.
לבסוף לומדת הדרשה גזירה שווה 'שמיני'-'שמיני' מהפסוק הנ&quot;ל בויקרא וכך מוכיחה שמדובר גם ביום התשיעי והלאה.
היו נזירים שהתקשו להשיג קרבנות, ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] והקושי לממן את קרבנות תגלחת הטומאה (שני תורים וכבש אשם), בנוסף לקרבנות תגלחת הטהרה עשוי להסביר את הצורך בדחיית הבאת הקרבנות.}}'''&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי. אַתָּה אוֹמֵר לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁבִיעִי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַתְּשִׁיעִי?
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם הַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, הַסָּמוּךְ לְמֻתָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר? 
וַהֲרֵי זְמַן אֲכִילַת פֶּסַח יוֹכִיחַ, {{ב|שֶׁהַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, וְהַסָּמוּךְ לְמֻתָּר אָסוּר!|דווקא בי&quot;ד ניסן; לא לפניו ולא אחריו}} 
אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַסָּמוּךְ לֶאִסּוּר מֻתָּר, וְהַסָּמוּךְ לְמֻתָּר יִהְיֶה אָסוּר! 
לֹא זָכִיתִי – אֲדוּנֶנּוּ מִן הַקְּרֵבִים: קָבַע זְמַן לַקְּרֵבִים וְקָבַע זְמַן לַמַּקְרִיבִים. 
מַה זְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה ([[ויקרא כב כז]]), 
אַף זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה! 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה זְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב אֶת הַפְּסוּלִים, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, 
זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב אֶת הַפְּסוּלִין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּקְּרֵבִים, שֶׁנּוֹהֵג '''בְּכָל''' הַקְּרֵבִין, לְפִיכָךְ הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה, 
תֹּאמַר בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁאֵין נוֹהֵג {{ב|בְּכָל הַמַּקְרִיבִין|רק בנזיר טמא}}? לְפִיכָךְ לֹא נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה! 
לֹא זָכִיתִי מִן הַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁמִינִי&quot;'''. נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִינִי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִינִי. 
מַה שְּׁמִינִי הָאָמוּר לְהַלָּן, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה – אַף שְׁמִינִי הָאָמוּר כָּאן, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי וּמִשְּׁמִינִי וָהָלְאָה. 

{{הע-שמאל|אין להביא תור ובן יונה כזוג, אלא או שני תורים או שני בני יונה. דורש 'או'; וראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}'''&quot;שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מְבִיאִים תּוֹרִים כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה וְלֹא בְּנֵי יוֹנָה כְּנֶגֶד תּוֹרִים.

{{הע-שמאל|הנזיר אחראי להביא את קרבנותיו עד פתח המקדש, בדומה לדין הביכורים – ראו [[ביאור:משנה בכורים פרק א#משנה ט|ביכורים א ט.]]}}'''&quot;אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב בְּטִפּוּל הֲבָאָתָם עַד שֶׁיְּבִיאֵם '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.&quot;'''
}}

===פיסקה ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יא''' 
{{הע-שמאל|הכהן מחליט איזה משני העופות יהיה לחטאת ואיזה לעולה; אבל אם הבעלים (במקרה הנדון: הנזיר הטמא) רוצה – הוא רשאי להגדיר ולהחליט בעניין בעצמו (וכמובן עליו להודיע לכהן על החלטתו). ואכן, במקרה של קרבן היולדת מפורש בפסוק שהיא יכולה להחליט בעניין בעצמה.}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''', שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה.
אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן; הַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? 
אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מִי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּהַקְדָּשָׁתוֹ רַשַּׁאי בְּהַפְרָשָׁתוֹ,
מִי שֶׁרַשַּׁאי בְּהַקְדָּשָׁתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא רַשַּׁאי בְּהַפְרָשָׁתוֹ? 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹלֶדֶת: &quot;וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot; ([[ויקרא יב ח]]). 
{{הע-שמאל|יכול הכהן להחליט, ויכול הבעלים; אם הבעלים הביא שני עופות סתם – הקרבן מכונה 'קן סתומה'; ואם הבעלים החליט ואמר לכהן מי מהעופות עולה ומי חטאת – הקרבן מכונה 'קן מפורשה'; וראו [[ביאור:משנה מסכת קנים|מבוא למסכת קנים.]]}} נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: הַפְרָשָׁה בַּכֹּהֵן – וְהַפְרָשָׁה בַּבְּעָלִים.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים: קֵן סְתוּמָה – וְקֵן מְפֹרָשָׁה. 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מבקר את הנזירות ומביע התנגדות לאסקטיזם שהיה נפוץ בכת מדבר יהודה ובין הנוצרים; וראו גם בסיפור על שמעון הצדיק, [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|לעיל פיסקה כב,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ד|ותוספתא נזיר ד ד.]]
ר' ישמעאל עונה לשאלה של ר' אלעזר בדרך הפשט: אמנם הנזיר שנטמא יכול היה להיות אנוס או שוגג, אבל הטומאה חלה והיא מציגה אותו כחוטא – גם אם לאונסו.}}'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''', 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: וְכִי עַל אֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה, שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה? – עַל שֶׁצִּיעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ מִן הַיַּיִן צָרִיךְ כַּפָּרָה, קַל וָחֹמֶר לַמְצַעֵר נַפְשׁוֹ עַל כָּל דָּבָר! 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנָזִיר טָמֵא הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot; – שֶׁנִּטְמָא לַמֵּתִים. 

{{הע-שמאל|המעשה הקובע למניית ימי הנזירות החדשים לאחר תגלחת הטומאה תלוי בראשו של הנזיר, כלומר בגילוח ולא בהבאת הקרבן; וראו שר' ישמעאל חולק על כך בתחילת הפיסקה הבאה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|נזיר ז ב,]] ניסוח דו משמעי של המשנה.}}'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''',
 נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁמַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם שֶׁגִּלֵּחַ. 
}}

===פיסקה לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יב''' 
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק אין הנזיר צריך לכפר, שהרי לא חטא בכך שנטמא, וראו גם לעיל פיסקה ל – ולכן אינו צריך לכפר על הטומאה; לדעת ר' ישמעאל, גם שם, הטומאה נחשבת כחטא למרות שאינה בהכרח באשמת הנזיר, ולכן האשם צריך לכפר.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' ([[במדבר ו יב]]), כָּל אֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבִים אֶת הַכַּפָּרָה – חוּץ מִזֶּה. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף זֶה מְעַכֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהִזִּיר לַה'&quot;''', אֵימָתַי וְהִזִּיר? בִּזְמַן שֶׁהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד.]] הדרשה נמצאת בין דעת ת&quot;ק שם לבין דעת ר' אליעזר, וטוענת שסתירת הנזירות היא דווקא בתנאי שלאחר השלמת הנזירות נשארו עוד ימים אחדים.
לעניין מי שנטמא בתחילת הנזירות ראו לעיל פיסקה כח, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] גם כאן הדרשה מעמידה את הפסוקים במצב שהטומאה היתה באמצע הנזירות, כך שיש 'ימים ראשונים' לפניה ו'ימים אחרונים' אחריה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;''', מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר. מִנַּיִן אִם אָמַר 'הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יָמִים', 
נִטְמָא יוֹם מֵאָה חָסֵר אֶחָד – סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;''', מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר. 
אוֹ אֲפִילוּ נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;''', מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – סוֹתֵר! 
אוֹ אֲפִילוּ נִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, סוֹתֵר אֶת הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ&quot;''', מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים – סוֹתֵר. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]]}}'''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''', הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְאֵין תִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל. 
שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּטֻמְאָה וְאָסוּר בְּתִגְלַחַת,
אִם לָמַדְתִּי לְטֻמְאָה שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, אַף הַתִּגְלַחַת תִּסְתֹּר אֶת הַכֹּל? 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: אִם טֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – הֲרֵי הִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, 
תִּגְלַחַת, שֶׁעָשָׂה בָּהּ הַמְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ – אֵינוֹ דִין שֶׁתִּסְתֹּר אֶת הַכֹּל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;, הַטֻּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – וְאֵין הַתִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל.
{{הע-שמאל|כאן עוסקים בנזיר שהיה מצורע. המצורע מוסגר לשבעה ימים ואחריהם, אם אכן המשיכה הצרעת להתפשט – הוא 'מוחלט', והוא מטמא את הנוגע בו. כשהוא נרפא הוא מונה שבעה &quot;ימי ספירה&quot; ומביא קרבן ונטהר. שבעת הימים של ההסגר נחשבים כימי נזירות – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם הוחלט כמצורע ואפילו &quot;ימי הספירה&quot; שלו – אינם נמנים כימי נזירות, אלא נחשבים כימי טומאה.}}אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן; יְמֵי חֲלִיטָה מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: הוֹאִיל וִימֵי טֻמְאָתוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, וִימֵי חֲלוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן, 
אַתְּ לָמַדְתִּי לִימֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן – אַף יְמֵי חֲלוּטוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן!  
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טֻמְאָתוֹ, שֶׁמְּבַטֵּל בָּהֶם {{ב|אֶת הַקּוֹדְמִים,|ימי הנזירות שלפני הטומאה}} לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן; 
תֹּאמַר בִּימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין מְבַטֵּל בָּהֶם אֶת הַקּוֹדְמִים – לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
אָמַרְתָּ: קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם מִי שֶׁנָּזוּר בַּקֶּבֶר, וּשְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת – אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן, 
{{הע-שמאל|הנוזר בקבר אינו מונה ימים לנזירותו ואינו חייב בתגלחת הטומאה אלא מתחיל למנות מהיום שנטהר; ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ה|נזיר ג ה.]] 
נזיר שהוא מצורע מוחלט – אין שערו ראוי לתגלחת טהרה, שהרי אם יטהר יגלח אותו כמצורע ולא כנזיר.}}יְמֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן?
הוּא הַדִּין לִימֵי סִפְרוֹ, אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֵין יְמֵי חֲלוּטוֹ עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן כָּךְ יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן? 
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וִימֵי חֲלוּטוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, 
אִם לָמַדְתִּי לִימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁאֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן – אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ לֹא יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי חֲלוּטוֹ, שֶׁטָּעוּן הוּא תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן – לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן, 
{{הע-שמאל|אם נגע הצרעת לא יגדל והנזיר יטוהר לאחר שבעת ימי ההסגר יהיה גם פטור מתגלחת ומקרבן. וראו גם [[ביאור:תוספתא/נזיר/ה#ד|תוספתא נזיר ה ד.]]}}תֹּאמַר בִּימֵי הֶסְגֵּרוֹ, שֶׁאֵין טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קָרְבָּן – לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לוֹ מִן הַמִּנְיָן! 
מִכָּאן אָמְרוּ: יְמֵי חֲלוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע וִימֵי סִפְרוֹ כַּיּוֹצֵא בָהֶם, 
אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצֹרָע – הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִים לוֹ מִן הַמִּנְיָן. 
{{הע-שמאל|כפי שראינו לעיל בפיסקאות כד-כה, נזיר שהשלים את ימי הנזירות אבל עדיין לא הביא את הקרבן חייב לשמור על איסורי היין והתגלחת. כאן מרחיבים את האיסורים ומוסיפים גם את איסור הטומאה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט.]] לעניין הקל וחומר ודחיותיו – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה,]] [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|ותוספתא נזיר ד ג.]] והשוו לדרך הדיון בפיסקה כה לעיל.}}&quot;וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;, לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת – עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ? הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָסוּר בְּיַיִן וְאָסוּר בְּטֻמְאָה, 
אִם לָמַדְתִּי לְיַיִן שֶׁעָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף טֻמְאָה נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הֲרֵי תִגְלַחַת תּוֹכִיחַ, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ, וְעָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
הִיא תּוֹכִיחַ לְטֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה תִגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁל אַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּתִגְלַחַת, שֶׁעָשָׂה בָהּ הַמְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ – לְפִיכָךְ עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וַהֲרֵי הַיַּיִן יוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בוֹ אֶת הַמַּשְׁקֶה כַּשּׁוֹתֶה, וְעָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְהוּא יוֹכִיחַ לְטֻמְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כַּמִּטַּמֵּא – נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. 
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה הַיַּיִן, שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
טֻמְאָה, שֶׁסּוֹתֶרֶת, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן, שֶׁלֹּא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ, לְפִיכָךְ עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
תֹּאמַר בְּטֻמְאָה, שֶׁהֻתְּרָה מִכְּלָלָהּ – לְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
הוֹאִיל וְחָזַר הַדִּין חֲלִילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;. וְכִי נָזִיר שׁוֹתֶה יַיִן? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;נָזִיר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נָזִיר&quot;; מַה נָּזִיר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן, 
אַף נָזִיר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשֶׂה בוֹ יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּת כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּת עַד הֲבָאַת קָרְבָּן! 
}}

===פיסקה לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יג''' 
{{הע-שמאל|נזיר רגיל שהסתיימה הנזירות שלו, וגם נזיר עולם שהכביד שערו אחת לשלושים יום (לדעת ת&quot;ק [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ד|בנזיר א ד,]] ושם במשנה ב) – מביאים שלוש בהמות כדלהלן.}}'''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' ([[במדבר ו יג]]), אֶחָד נְזִיר יָמִים וְאֶחָד נְזִיר עוֹלָם.
'''&quot;זֹאת&quot;''' – לְקָרְבַּן טָהֳרָה. אוֹ אַף לְקָרְבַּן טֻמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ פֶּסֶק לְנִזְרוֹ|שמועד הבאת הקרבן שלו צפוי מראש}}.
'''&quot;יָבִיא אֹתוֹ&quot;''', וְכִי אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ? וַהֲלֹא הוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ! 
זוֹ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֶתִים שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|בשלושה מקומות מסביר ר' ישמעאל ש'אותו' או 'אותם' מכוונים לנושא עצמו, ולא למושא חיצוני. נראה שבכל שלושת המקומות אמנם הנושא (הנזיר, הכהנים ומשה) פעיל אבל יש בו גם צד וממד סביל.}}
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה&quot; ([[ויקרא כב טז]]); וְכִי אֲחֵרִים מַשִּׂיאִים אוֹתָם? וַהֲלֹא הֵם מַשִּׂיאִים אֶת עַצְמָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי&quot; ([[דברים לד ו]]); וְכִי אֲחֵרִים קָבְרוּ אוֹתוֹ? וַהֲלֹא {{ב|הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ|משה נכנס בעצמו למערה}}!
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: &quot;יָבִיא אֹתוֹ&quot; – הוּא יָבִיא אֶת עַצְמוֹ, וְאֵין אֲחֵרִים מְבִיאִים אוֹתוֹ! 
}}

===פיסקה לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יד''' 
{{הע-שמאל|מפרש &quot;תמים&quot; – שלם, שאינו בעל מום. קרבנות תגלחת הטהרה הן &quot;שלוש בהמות&quot;, וכך מכונה קרבן הטהרה של הנזיר [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|בנזיר א ב]] – בניגוד לתגלחת הטומאה, שיש בה בהמה אחת ושתי ציפורים.}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה' כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָּמִים&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת בַּעַל מוּם.
'''&quot;וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת בַּעֲלַת מוּם. 
'''&quot;וְאַיִל אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים&quot;''' – לִמֵּד בַּנָּזִיר, שֶׁיִּטְעַן בְּשָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת! 
}}

===פיסקה לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו טו-יז'''
{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט&quot;: החלות והרקיקים הם כל תכולת סל המצות, ואין שם ארבעה סוגי לחם, בניגוד לקרבן תודה, שכולל גם סולת מורבכת ולחם חמץ – ראו [[ויקרא ז יב]]-יג.}}'''&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;סֹלֶת חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת...&quot;''' – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט; שֶׁהָיָה בַּדִּין:
הוֹאִיל וְתוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם וְאֵיל נָזִיר טָעוּן לֶחֶם,
אִם לָמַדְתִּי לְתוֹדָה שֶׁטְּעוּנָה אַרְבַּעַת מִינִים – אַף אֵיל נָזִיר יִטָּעֵן אַרְבַּעַת מִינִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;''' – כְּלָל, '''&quot;סֹלֶת חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;''' – פְּרָט.
כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט.

{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד – לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא&quot;: את המנחות והיין צריך להביא רק עבור איל השלמים וכבש העולה, ולא עבור כבשת החטאת, ובקרבן טומאה לא עבור כבש האשם, בניגוד לקרבן המצורע שנטהר, שמביא נסכים לחטאתו ולאשמו; כי עולה ושלמים יכולים להיות נדר ונדבה וולונטארית, בניגוד לחטאת ואשם שהם קרבנות חובה, וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו,]] שקרבן המצורע יוצא מן הכלל בעניין זה.}}'''&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;''' – לָעוֹלָה וְלַשְּׁלָמִים. אוֹ אַף לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם?
וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּמְצֹרָע מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן וְנָזִיר מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן,
אִם לָמַדְתִּי לִמְצֹרָע, שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים – אַף הַנָּזִיר, יִהְיֶה חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִים נְסָכִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת, וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ&quot;''' ([[במדבר ו יז]]).
אַיִל הָיָה בַּכְּלָל, יָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל וְלִמֵּד עַל הַכְּלָל: מָה אַיִל מְיֻחָד, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – טָעוּן נְסָכִים,
כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – טָעוּן נְסָכִים; יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָם בָּאִים בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטָּעֲנוּ נְסָכִים.

{{הע-שמאל|שימוש במידה &quot;דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש – אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לעניינו בפירוש&quot;: אמנם המנחות והנסכים נזכרו כבר בפס' טו, אבל אילו לא היה נאמר בפירוש בפס' יז &quot;את מנחתו ואת נסכו&quot; היינו חושבים שהכהן רק שוחט את הבהמות, ולא מנסך את היין.}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ&quot;''' – מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, יָצָא לָדוּן בַּלֶּחֶם.
הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ.
}}

===פיסקה לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יח''' 
{{הע-שמאל|פעמיים דוחה את פרשנות הפשט, ש'פתח אוהל מועד' הוא תיאור המקום: טענה שגילוח הוא בזיון, ואילו פתח המקדש הוא מקום מכובד שאין לבזותו. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז,]] דברי ר' יהודה: הביטוי &quot;פתח אוהל מועד&quot; מתורגם ל&quot;על קרבן השלמים&quot;, והוא אינו מציין מקום אלא זמן: מיד לאחר שחיטת השלמים.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְשָׁחֲטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot; ([[ויקרא ג ב]]). 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? – אִם אָמַרְתָּ כֵן – הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;? – בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? אָמַרְתָּ: אָמְרָה תוֹרָה &quot;לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot; ([[שמות כ כב]]), {{ב|קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ|שזו דרך ביזיון כדלעיל.}}! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;? בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 

{{הע-שמאל|ר' יצחק מוכיח זאת מהפסוק, הקושר בין בישול הבשר לבין הגילוח: בישול הבשר אינו נעשה בפתח האוהל אלא במקום אחר, ושם מגלח הנזיר.}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּשְּׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;; מָקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל – שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ! 

{{הע-שמאל|אין לגלח בלילה, שבו סגורים פתחי המקדש.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: &quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot; – הָא, אִם אֵין שָׁם פֶּתַח פָּתוּחַ, לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז-ח,]] &quot;ואם גילח על אחת משלושתן יצא&quot;.
את הגילוח ניתן לעשות גם בגבולים, כלומר מחוץ למקדש, שהרי ראינו שמגלח במקום שמבשל. במקרה כזה, לדעת ר' מאיר במשנה ח – בתגלחת טומאה אינו משלח מתחת הדוד, אלא קובר את השיער המגולח.}}'''&quot;וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.
תַּחַת חַטָּאת, {{ב|תַּחַת אָשָׁם|בתגלחת טומאה}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּחַת זֶבַח&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;, מִכָּל מָקוֹם! 
}}

===פיסקה לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו יט''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש כאן שכל הדברים על כפי הנזיר יהיו שלמים: הזרוע, החלה והרקיק. לדעת רשב&quot;י הזרוע מבושלת, ואילו לדעת ת&quot;ק מפריד את הזרוע מהאיל מיד לאחר שחיטתו.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – אֵין &quot;בְּשֵׁלָה&quot; אֶלָּא שְׁלֵימָה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין &quot;בְּשֵׁלָה&quot; אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם הָאַיִל. 
'''&quot;וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל&quot;''' – שֶׁאִם נִפְרְסָה אוֹ חָסְרָה – פְּסוּלָה! 
'''&quot;וּרְקִיק מַצָּה אַחַת&quot;''' – שֶׁאִם נִפְרַס אוֹ חָסַר – פָּסוּל!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|נזיר ו ז.]] לדעת ר' יהודה סדר תגלחת הטהרה הוא: הבאת הקרבנות, שחיטת השלמים, גילוח ושריפת השיער, תנופה ושחיטת שאר הקרבנות. ר' אלעזר מסכים, אבל מחליף את שחיטת השלמים בשחיטת החטאת.
בדיעבד מסכימים שניהם שאם גילח על אחד מהקרבנות – יצא.
לדרשה האחרונה &quot;אלו... ואין הבאת קרבנותיו...&quot; ראו לעיל סוף פיסקה כח, המבחינה בין תגלחת הטומאה לתגלחת הטהרה.}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;''', 
אֵלּוּ &quot;אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;, וְאֵין הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו &quot;אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ&quot;! 
}}

===פיסקה לז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כ''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|לעיל פיסקה יז.]]
לעניין &quot;לפני ה' – במזרח&quot; ראו [[במדבר ג לח]].}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'&quot;''' ([[במדבר ו כ]]) – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא; מַעֲלֶה וּמוֹרִיד מִנַּיִן? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם&quot; ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: 
מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא; וּמָה הֲרָמָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. 
מִכָּאן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זוֹ הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה! 
'''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – {{ב|בַּמִּזְרָח|המזבח}}; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִפְנֵי ה'&quot;, הֱוֵי אוֹמֵר בַּמִּזְרָח – עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. 

{{הע-שמאל|הכלל הוא שכל קרבנות השלמים טעונים הפרשת חזה ושוק; והיוצא ממנו הוא שלמי הנזיר. כיוון ששלמי הנזיר יצאו מן הכלל הנ&quot;ל לא היה אפשר לחייב בהם הפרשת חזה ושוק אלמלא נאמרו הדברים בפירוש.}}'''&quot;קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?  
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי&quot; ([[ויקרא ז לד]]) – אַף שַׁלְמֵי נָזִיר בַּמַּשְׁמָע. 
הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָם מִכְּלָלָם, שֶׁיִּטָּעֲנוּ הַפְרָשַׁת זְרוֹעַ! 
אֵין לִי אֶלָּא הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק מִנַּיִן? 
וְדִין הוּא: וּמָה אִם שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵין טְעוּנִין הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, טְעוּנִין הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק. 
שַׁלְמֵי נָזִיר, שֶׁטְּעוּנִים הַפְרָשַׁת הַזְּרוֹעַ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטָּעֲנוּ הַפְרָשַׁת חָזֶה וָשׁוֹק? 
אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;'''? 
אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ – אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
}}

===פיסקה לח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כא''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|לעיל פיסקה כ:]] ר' יאשיה לומד מהביטוי &quot;תורת הנזיר&quot; שמצוות נזיר היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בנזיר.}}'''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''' ([[במדבר ו כא]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת תּוֹרַת&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים.

{{הע-שמאל|אם הפריש את קרבנות הנזיר לפני שנזר – אינו חייב להזיר, וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ג|תוספתא נזיר ב ג.]] לעניין 'קרבן אחרים' ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ז|נזיר ד ז,]] דעת ר' יוסי (ובתוספתא ר' מאיר ור' יהודה), שאין בן רשאי לנזור על חשבון אביו אפילו אם האב מת והוריש לו את הקרבנות.}}'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – וְלֹא נִזְרוֹ עַל קָרְבָּנוֹ! 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר להוסיף עולות ושלמים כרצונו, אבל לא חטאות ואשמות. 
לעניין נזיר שנדר על מנת שישתה יין וכו' ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד:]] תורת הנזירות היא קשוחה ואינה ניתנת לחלוקה. כך גם לעניין התנאי שיגלח אחת על כמה נזירויות – ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ב|נזיר ג ב.]]}}'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַה' עַל נִזְרוֹ&quot;''' – וְלֹא קָרְבַּן אֲחֵרִים עַל נִזְרוֹ. 
'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה עוֹלוֹת וְעַל מֵאָה שְׁלָמִים&quot;, 
קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? – תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ עַל מֵאָה חַטָּאוֹת וְעַל מֵאָה אֲשָׁמוֹת&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֵדֶר וּבִנְדָבָה! 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ אֲשֶׁר יִדֹּר&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''! 
אוֹ אֲפִילוּ אָמַר: &quot;הֲרֵי עָלַי חָמֵשׁ נְזִירִיּוֹת עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לְכֻלָּם&quot;, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;'''? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ה#ד|תוספתא נזיר ה ד,]] וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח, ב,]] במקרים של ספק; וראו לעיל פיסקה לא. 
רשב&quot;י משיב בשלילה לשאלה, אבל הסיכום הוא בניגוד לדעתו: נזיר שהצטרע, הוסגר ונרפא – ונטמא בטומאת מת – מגלח תגלחת טומאה אחת לנזירות ולצרעת, ואחרי שהביא את קרבנות המצורע ואת קרבנות תגלחת הטומאה – חוזר לנזירותו ככל נזיר שנטמא.
הדיון מצביע על הדמיון בין תגלחת הטומאה של הנזיר לבין המצורע שנרפא.}}שָׁאֲלוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: 
הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמְצֹרָע, מַהוּ שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? 
אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לְגַדֵּל שֵׂעָר וְזֶה מְגַלֵּחַ לְגַדֵּל שֵׂעָר – יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁהַמְּצֹרָע {{ב|מְגַלֵּחַ '''לְגַדֵּל''' שֵׂעָר|מטרת הגילוח של המצורע היא לגדל שיער בריא}} וְנָזִיר מְגַלֵּחַ '''לְהַעֲבִיר''' שֵׂעָר! 
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: אַף אָנוּ אוֹמְרִים: לֹא עוֹלָה לוֹ {{ב|בִּימֵי גָמְרוֹ,|בימים שהוא מצורע מוחלט}} עוֹלָה לוֹ {{ב|בִּימֵי סִפְרוֹ|בימים שהוא מוסגר}}.
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי {{ב|זְרִיקַת דָּמִים|של הקרבן}} וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁמְּצֹרָע מְגַלֵּחַ '''לִפְנֵי''' זְרִיקַת דָּמִים וְנָזִיר {{ב|מְגַלֵּחַ|תגלחת טהרה}} '''לְאַחַר''' זְרִיקַת דָּמִים! 
הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְיגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: אַף אָנוּ אוֹמְרִים: לֹא עוֹלָה לוֹ בְּטָהוֹר – עוֹלָה לוֹ {{ב|בְּטָמֵא|תגלחת טומאה}}.
אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר? אִילוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי {{ב|בִּיאַת מַיִם|טבילה}} וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם, יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. 
אֶלָּא שֶׁמְּצֹרָע מְגַלֵּחַ '''לִפְנֵי''' בִּיאַת מַיִם וְנָזִיר מְגַלֵּחַ '''לְאַחַר''' בִּיאַת מַיִם; הֵיאַךְ אֶפְשָׁר שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעְתּוֹ? 
אָמְרוּ לוֹ: תִּקּוּן הַדָּבָר: לֹא עוֹלָה בִּימֵי גָמְרוֹ – עוֹלָה בִּימֵי סִפְרוֹ! 
לֹא עוֹלָה בְּטָהוֹר – עוֹלָה בְּטָמֵא! 
}}

===פיסקה לט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כב-כג''' 
{{הע-שמאל|המצווה מופנית לכוהנים ולכן אמר אותה משה לאהרון ולבניו. מצוות הקשורות לכל ישראל נאמרו לכולם, ומצוות הקשורות לכל אדם נאמרו גם לגרים.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ&quot;''' ([[במדבר ו כב]]-כג). 
לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן וְהֵבִיא אֶת בָּנָיו לִכְלַל דִּבּוּר. 
שֶׁזֶּה כְּלָל: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁדִּבֵּר לַכֹּהֲנִים – מַעֲשֶׂה בַּכֹּהֲנִים; דִּבֵּר לְיִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ – מַעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל. 
דִּבֵּר לְיִשְׂרָאֵל וּמַעֲשֶׂה בְּכָל אָדָם – צָרִיךְ לְהָבִיא מִן הַגֵּרִים.

{{הע-שמאל|לעניין הכלל &quot;שכל מקום...&quot; ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט לפס' יט,]] וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ב|סוטה ז ב.]]}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֲנִיָּה וַאֲמִירָה&quot;, &quot;כֹּה&quot;, &quot;כָּכָה&quot; – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. 

{{הע-שמאל|הכוהנים צריכים לעמוד בזמן שהם מברכים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|ספרי דברים רח,]] שם לומדים זאת מפסוק אחר. וראו [[ביאור:ספרא/מכילתא דמילואים/שמיני#כט|מכילתא דמילואים שמיני כט,]] שתולים את יעילות הברכה במצב הרוחני של הציבור.
ר' נתן מסיק את חובת העמידה מהיקש לעבודת המקדש.}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּעֲמִידָה. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲמִידָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲמִידָה וְשֶׁלֹּא בַּעֲמִידָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם&quot; ([[דברים כז יב]]). נֶאֱמַר כָּאן בְּרָכָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּרָכָה. 
מַה בְּרָכָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בַּעֲמִידָה – אַף בְּרָכָה הָאֲמוּרָה כָּאן בַּעֲמִידָה. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'&quot; ([[דברים כא ה]]). 
מַקִּישׁ בְּרָכָה לְשֵׁרוּת: מַה שֵּׁרוּת בַּעֲמִידָה – אַף בְּרָכָה בַּעֲמִידָה.

{{הע-שמאל|את החובה לשאת את כפיהם לומדת הדרשה מאהרון, שבירך את העם ביום חנוכת המשכן. ר' יונתן מוסיף פסוק שבו מוקשים הכוהנים לאהרון, כי אלמלא הפסוק היה אפשר לטעון שהמקרה של חנוכת המשכן יוצא דופן; וראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ג|תוספתא תענית ג א.]]}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וְשֶׁלֹּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם&quot; ([[ויקרא ט כב]]). מָה אַהֲרֹן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אִי, מַה לְּהַלָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף כָּאן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְקָרְבַּן צִבּוּר וְכֹהֵן גָּדוֹל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי בוֹ בָחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ... הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים&quot; ([[דברים יח ה]]). מַקִּישׁ בָּנָיו לוֹ. 
מַה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם.

{{הע-שמאל|דורש 'כה', שאמר להם משה בשם המפורש; והשוו לעיל שדרשו 'כה – בלשון הקודש'. ר' יאשיה אינו מנמק את דבריו, ויתכן שהוא דורש את [[דברים יב ה]]; וראו גם פיסקה מג לקמן.
לדברי ר' יונתן השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא]] [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|וספרי דברים סב,]] וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]] הוא דורש 'אזכיר' – תזכיר, והופך את סדר הפסוק: במקום שאבוא אליך וברכתיך – תזכיר את שמי! כלומר שאין היתר להזכיר את שם הקב&quot;ה בכל מקום, אלא רק במקדש.}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. 
אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. בַּמִּקְדָּשׁ בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot; ([[שמות כ כא]]). זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: 
בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי נִגְלֶה עָלֶיךָ – שָׁם תְּהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי; וְהֵיכָן אֲנִי נִגְלֶה עָלֶיךָ? בְּבֵית הַבְּחִירָה. 
אַף אַתָּה לֹא תְּהֵא מַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אֶלָּא בְּבֵית הַבְּחִירָה! מִיכָּן אָמְרוּ: שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בַּגְּבוּלִין!

{{הע-שמאל|הנושא במשפט, הזוכה לברכת ה' בדרשה הראשונה הם 'בני ישראל' כולם (כולל נשים, גרים ועבדים), ובדרשה השניה אהרון ובניו. האם הכוהנים מברכים את העם ישירות, ובשכר זאת זוכים לברכת ה' – או שהם רק מפעילים את ברכת הקב&quot;ה לעם?}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל. בְּרָכָה לַגֵּרִים, לַנָּשִׁים וְלַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;. 
בְּרָכָה לַכֹּהֲנִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;.

{{הע-שמאל|המושא במשפט, לפי הדרשה, הוא בני ישראל – שאותם מצווים הכוהנים לברך, ולא אהרון ובניו שאליהם אומר משה את הנוסח שלה.}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', {{ב|פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים.|הכוהנים פונים מול העם בשעת הברכה.}} אַתָּה אוֹמֵר פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אוֹ {{ב|מוּל|עורף}} כְּנֶגֶד פָּנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;, פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים. 

{{הע-שמאל|הברכה נאמרת בקול רם. גם כאן אומרים הכוהנים את הברכה לבני ישראל; אבל הדרשה האחרונה מתפרשת שאומרים ומקריאים את הברכה לכוהנים.}}'''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – שֶׁיְּהֵא כָּל הַקָּהָל שׁוֹמֵעַ, אוֹ בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;, שֶׁיְּהֵא כָּל הַקָּהָל כֻּלּוֹ שׁוֹמֵעַ. 
וּמִנַּיִן שֶׁחַזָּן צָרִיךְ {{ב|לוֹמַר לָהֶם &quot;אִמְרוּ&quot;|בימינו קוראים &quot;כוהנים&quot;}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;. 
}}

===פיסקה מ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה מזהה את תוכן ברכת הכוהנים עם הברכות שבספר דברים, שמתנה אותן בקיום המצוות. לכן גם ברכת הכוהנים אינה כללית, אלא גם היא מותנה בקיום המצוות.
כך מסביר הדרשן את העובדה שברכות הכוהנים אינן מתגשמות.}}'''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה... בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ, בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֲךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; ([[דברים כח ג]]-ו).
&quot;וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ&quot;. אֵימָתַי? – &quot;כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; ([[דברים כח ב]])!

{{הע-שמאל|הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}'''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – בַּנְּכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – בַּנְּכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' – בַּנְּכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – בַּגּוּף.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר הָרָע; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; ([[משלי ג כו]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן '''שׁוֹמֵר''' יִשְׂרָאֵל&quot;,
וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''שֹׁמְרֶךָ''', ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע...&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;ה' '''יִשְׁמָר''' צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ&quot; ([[תהלים קכא]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִן הַמַּזִּיקִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ '''לִשְׁמָרְךָ''' בְּכָל דְּרָכֶיךָ&quot; ([[תהלים צא יא]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – {{ב|יִשְׁמָר לְךָ|לעם}} בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ&quot; ([[דברים ז יב]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה, אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר: שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה? שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל?
'''אָמַר שֹׁמֵר''', אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה&quot; ([[ישעיה כא יב]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ &quot;''' – {{ב|יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ|מאבדן}} בִּשְׁעַת הַמִּיתָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין הַצַּדִּיקִים בֵּין הָרְשָׁעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; ([[שמואל א כה כט]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר רַגְלְךָ מִגֵּיהִנֹּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר''' וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ&quot; ([[שמואל א ב ט]]).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, {{ב|יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים|משחק מילים שמר-נשר}}&quot; ([[ישעיה מ לא]]).
}}

===פיסקה מא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כה''' 
{{הע-שמאל|שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר ו כה]]) – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ... כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ... וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; ([[ישעיה ס א]]-ב). 
&quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; ([[תהלים סז ב]]), וְאוֹמֵר: &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; ([[תהלים קיח כז]]). 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר&quot;''' – זֶה מְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; ([[משלי ו כג]]).

{{הע-שמאל|גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על  סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְךָ בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיךָ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם&quot; ([[שמות לג יט]]). 
דָּבָר אַחֵר: יִתֵּן חִנְּךָ בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חֶסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; ([[בראשית לט כא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; ([[אסתר ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל [לְחֵן] וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים&quot; ([[דניאל א ט]]). {{הע-שמאל|בנוסח שלנו המילה &quot;לחן&quot; חסרה בפסוק מדניאל.}}
וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; ([[משלי ג ד]]). 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּדַעַת וּבְבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל וּבְמוּסָר וּבְחָכְמָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְךָ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן&quot; ([[משלי ד ט]]), וְאוֹמֵר: &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ&quot; ([[משלי א ט]]). 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְךָ בְּמַתְּנַת חִנָּם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; ([[תהלים קכג ב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז&quot; ([[תהלים קכג ג]]), וְאוֹמֵר: &quot;ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; ([[ישעיה לג ב]]). 
}}

===פיסקה מב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כו'''
{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}'''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' ([[במדבר ו כו]]) – בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; ([[בראשית יט כא]]).
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָּנִים בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָּנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ? וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|כאן מועמד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו של מקום; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו של מקום, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות. התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו.}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; ([[דברים י יז]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;.

{{הע-שמאל|הדרשה מעמתת שמונה זוגות של פסוקים, כאשר בכל זוג אחד הפסוקים מורה על חסד והשני על דין (ביניהם גם הפסוק שלנו, המעומת שוב מול [[דברים י יז]]). הפתרון החוזר הוא ביורוקרטי: הבחנה בין שני שלבים בדין האלוהי: בשלב שעדיין מתקיים הדיון יש מקום להשפעות על הדיין ולכן אפשר להתפלל ולבקש  רחמים; הקב&quot;ה קרוב לקוראיו ומקבל את בקשותיהם ואת תשובתם – הוא נוהג במידת החסד והרחמים; השלב השני, לאחר שנחתם גזר הדין הוא שלב שבו הקב&quot;ה החליט על הענשת האדם, ובו מתגלה מידת הדין – אין מקום לתפילות ולנסיונות להשפיע על הקב&quot;ה וגם חזרה אמיתית בתשובה לא תועיל; שהרי &quot;כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם... אין להשיב&quot; ([[אסתר ח ח]])!
התיאולוגיה כאן מאזנת בין הדין והחסד, ומאפשרת תפילה, אבל אינה מבטיחה דבר, שהרי המתפלל אינו יודע האם נחתם דינו. הסתירה בין מידות הקב&quot;ה מומרת באי וודאות קיומית: יתכן שגזר הדין עדיין לא נחתם, ולכן יש מקום לתפילה ולתשובה – אבל יתכן גם שאלו לא יועילו, שהרי אולי נחתם גזר הדין. 
הפתרון הזה מאפשר להסביר הן הצלחות הן כשלונות של התפילה והתשובה.}}דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;'''; וּמִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה''' עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; ([[תהלים סה ג]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ '''מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה'''&quot; ([[איכה ג מד]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''קָרוֹב''' ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת&quot; ([[תהלים קמה יח]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;לָמָה ה' תַּעֲמֹד '''בְּרָחוֹק'''&quot; ([[תהלים י א]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מִפִּי עֶלְיוֹן '''לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת''' וְהַטּוֹב&quot; ([[איכה ג לח]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁקֹד ה' עַל '''הָרָעָה'''&quot; ([[דניאל ט יד]]).
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''כַּבְּסִי''' מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי&quot; ([[ירמיה ד יד]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית, '''נִכְתָּם עֲו‍ֹנֵךְ''' לְפָנַי&quot; ([[ירמיה ב כב]]).
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''שׁוּבוּ''' בָנִים שׁוֹבָבִים&quot; ([[ירמיה ג כב]]), וּכְתִיב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אִם יָשׁוּב '''וְלֹא יָשׁוּב'''&quot; ([[ירמיה ח ד]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים&quot;, מִשֶּׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִּין – &quot;אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;'''דִּרְשׁוּ''' ה' בְּהִמָּצְאוֹ&quot; ([[ישעיה נה ו]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי '''אִם אִדָּרֵשׁ''' לָכֶם&quot; ([[יחזקאל כ ג]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
עַד שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ&quot;, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין – &quot;חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם&quot;.
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי '''לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת''' הַמֵּת&quot; ([[יחזקאל יח לב]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;כִּי '''חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם'''&quot; ([[שמואל א ב כה]]).
{{הע-שמאל|הבחנה בין העולם הזה, שמנוהל ע&quot;י מידת הרחמים – לבין העולם הבא, שמנוהל במידת הדין.}}
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ?
'''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא.

{{הע-שמאל|לא מדובר כאן ביחס מיוחד לאדם מסויים, אלא בסליחה ומחילה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יִשָּׂא ה' פָּנָיו&quot;''' – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ.

{{הע-שמאל|המדרש עוסק באריכות בעניין השלום. הגדרת השלום היא מניעת אלימות, ובדרשות השונות מותווה ההקשר שלו: שלום עם כל אדם אחר, שלום בבית בין בני הזוג, שלום המושג באכיפה ע&quot;י מלכות בית דוד, או לימוד תורה שמביא לשלום. מכאן מקבלות הדרשות פתיחה קבועה &quot;גדול השלום&quot; וכל דרשה מוכיחה את חשיבות השלום מפסק מיוחד.}}'''&quot;וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;''', בִּכְנִיסָתְךָ שָׁלוֹם וּבִיצִיאָתְךָ שָׁלוֹם; שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם.
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: '''&quot;וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;''' – בְּבֵיתְךָ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; ([[ישעיה ט ו]]).
דָּבָר אַחֵר: זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot; ([[תהלים כט יא]]).

{{הע-שמאל|מותר לומר דברים שאינם נכונים (&quot;לשנות&quot;) כדי להימנע מעימות וכדי לעשות שלום; וראו [[בראשית רבה מח#יח|בראשית רבה מח יח,]] [[בראשית רבה ק#ח|ושם ק ח,]] וכן [[שמואל א טז ב]].
מחיית השם שנכתב בקדושה – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|לעיל פיסקה טז.]]}}גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַעֲשֵׂה שָׂרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲנִי זָקַנְתִּי&quot; ([[בראשית יח יג]])! גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה קָדוֹשׁ מִפְּנֵי שָׁלוֹם; גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה מַלְאָךְ מִפְּנֵי שָׁלוֹם.
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה נִמְחָה עַל הַמַּיִם מִפְּנֵי שָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם.
{{הע-שמאל|לדברי ר' שמעון בן חלפתא ראו [[ביאור:משנה עוקצין פרק ג#משנה יב|בסוף ש&quot;ס המשנה.]]
דברי ר' אלעזר הקפר נראים כפתיחת הדיון בשלום, ועליהם מבוססת העריכה כאן. 
לדברי בנו השוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמו|ספרי דברים שמו.]]}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot; ([[תהלים כט יא]]).
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין חוֹתָם כָּל הַבְּרָכוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם&quot;.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם – כִּבְיָכוֹל אָמַר הַמָּקוֹם: אֵין הַשָּׂטָן נוֹגֵעַ בָּהֶם;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם, הַנַּח לוֹ&quot; ([[הושע ד יז]]).
אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ&quot; ([[הושע י ב]]).

{{הע-שמאל|ראו [[בראשית רבה לח#ו|בראשית רבה לח ו.]] 
הקריאה לשלום – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קצט|ספרי דברים קצט.]] ואכן, משה שלח דברי שלום אל סיחון ויפתח שלח למלך בני עמון, כמפורש בפסוקים, ובספרי דברים שם מובאת גם הדרשה על השלום למתים.}}הָא גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחֲלֹקֶת.
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִים שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם&quot; ([[דברים כ י]]).
&quot;וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת&quot; ([[דברים ב כו]]),
&quot;וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי? וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל מַלְאֲכֵי יִפְתָּח... וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם&quot; ([[שופטים יא יג]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתִים צְרִיכִים שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; ([[בראשית טו טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ&quot; ([[ירמיה לד ה]]).
{{הע-שמאל|כאן נפתחת שורת דרשות העוסקות בקהל היעד של השלום, שהוא עושי תשובה, צדיקים, לומדי תורה ואוהביה, ענוים ועושי צדקה, ולא רשעים. לקשר בין לימוד תורה לשלום ראו גם לעיל &quot;דבר אחר זה שלום תורה&quot;, וכן דברי ר' חנינא ב[[ברכות סד א]].}}
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב&quot; ([[ישעיה נז יט]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁל צַדִּיקִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;...מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק, יָבֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot; ([[ישעיה נז א]]-ב).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁלֹּא נִתַּן בְּחֶלְקָם שֶׁל רְשָׁעִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵין שָׁלוֹם, אָמַר אֱלֹהַי, לָרְשָׁעִים&quot; ([[ישעיה נז כא]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; ([[תהלים קיט קסה]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ&quot; ([[ישעיה נד יג]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם&quot; ([[תהלים לז יא]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; ([[ישעיה לב יז]]).

{{הע-שמאל|בסיום הדרשות על 'גדול השלום' מופיעות המרחיקות לכת ביותר: אחת מזהה את הקב&quot;ה עם השלום, ר' חנינא סגן הכהנים משווה את השלום למעשה בראשית, כלומר לעולם כולו; ולבסוף מובאת הדרשה מאיוב על הקב&quot;ה שעושה שלום בין מלאכיו, וממנה קל וחומר לבני אדם, שיש ביניהם איבה ותחרות וכו'.}}גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוּי שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם&quot; ([[שופטים ו כד]]).
רַבִּי חֲנַנְיָה סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם&quot; ([[ישעיה מה ז]]).
גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִים שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו&quot; ([[איוב כה ב]]).
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְתַחֲרוּת וְשִׂנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבָא – צְרִיכִים שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ! &quot;עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו&quot;.

{{הע-שמאל|כנראה כאן הסתיימה הפיסקה בעבר, ונספחו אליה מאוחר יותר דרשות שעוסקות בסתירות בין פסוקים, במתכונת הדרשות על 'ישא ה' פניו אליך' דלעיל. 
אלף אלפים הוא מספר (מיליון), בניגוד לטענת דניאל שמספר המלאכים הוא אינסופי; התשובה תולה את מספר המלאכים בעם ישראל: כשהוא על אדמתו (איוב) מספר המלאכים אינסופי, אבל לאחר שגלו (דניאל) הוא הוקטן!
תשובה נוספת, מפי רבי, היא שיש אינסוף גדודים של מיליון מלאכים בכל אחד.}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot; ([[איוב כה ג]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹא רִבְבָן קָדָמוֹהִי&quot; ([[דניאל ז י]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ? עַד שֶׁלֹּא גָּלוּ מֵאַרְצָם – &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;; מִשֶּׁגָּלוּ מֵאַרְצָם – &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot;; כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה!
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
&quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; – זֶה גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו? &quot;הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו?&quot;.

{{הע-שמאל|לפי תהלים יש לכל כוכב שם משלו, ואילו לפי ישעיהו שמותיהם הם כשהם יוצאים, כלומר בערב; התשובה היא שהקב&quot;ה אומר בכל ערב בבת אחת את שמות כל הכוכבים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|ושם בחדש ז.]]
התשובה הנוספת כאן מפי רבי היא ששמות הכוכבים – וכן גם שמות המלאכים – אינם קבועים, והקב&quot;ה משנה אותם מלילה ללילה; וראו [[בראשית רבה עח#ד|בראשית רבה עח ד.]] התשובה של רבי מבחינה בין שתי משמעויות שונות של 'יקרא': 'יבקש תשומת לב' או 'יכנה'.}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת&quot; ([[תהלים קמז ד]]),
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא&quot; ([[ישעיה מ כו]]).
כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא – הַכֹּל עוֹנִים, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרֹא שְׁתֵּי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]), וְאוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]),
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה', וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]).
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&quot;. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
מַגִּיד שֶׁאֵין שָׁם שֵׁם שָׁנוּי: לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא הוּא לְאַחַר זְמַן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה': לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי? וְהוּא פֶלִאי&quot; ([[שופטים יג יח]]),
אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף!

{{הע-שמאל|כאן הסתירה בין סכומי הכסף שבו קנה דוד את גורן ארוונה בולטת לעין. התשובה של ת&quot;ק היא הבחנה בין הגורן כולו (הר הבית) לבין מקום המזבח
התשובה של רבי היא שדוד אסף מכל שבט 50 שקלים, והסכום המצטבר הוא 12X50 שקלים, כלומר 600 שקלים, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] 
והתשובה של ר' אלעזר בן שמוע הוא שהגורן נקנה ב-500 שקלים ואילו הבקר והמורג נקנו ב-50 שקלים נוספים.}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת (חֶלְקַת) הַגֹּרֶן... בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים&quot; ([[שמואל ב כד כד]]),
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot; ([[דברי הימים א כא כה]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ? – מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים.
רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵף בֶּן דּוֹסְתַּאי: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת&quot;.
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? הֵן שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ, וְלָקַח מִכָּל אֶחָד, וְנָטַל חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט; נִמְצָא שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: &quot;וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר&quot; כַּמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן. וּמַהוּ מְפֹרָשׁ בָּעִנְיָן? &quot;וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנוֹן&quot;; אֲבָל הַבָּקָר לְעוֹלָה וְהַמּוֹרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים – בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים.

{{הע-שמאל|כמה סוסים היו לשלמה המלך? שוב נראה שיש סתירה בין מלכים א לבין דברי הימים! – הפתרון הוא, בדומה לתשובה של רבי על מספר המלאכים, שהיו לו 4000 אורוות של 40000 סוסים בכל אחת מהן.}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְו‍ֹת סוּסִים&quot; ([[מלכים א ה ו]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְו‍ֹת סוּסִים&quot; ([[דברי הימים ב ט כה]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – אַרְבַּעַת אֲלָפִים סְטַבְּלָאוֹת שֶׁל אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים.

{{הע-שמאל|מה היה נפח הים של שלמה? – שוב סתירה בין מלכים א לבין דברי הימים! – הפתרון כאן הוא בהבחנה בין מידת הלח (נוזלים) לבין מידת היבש, הגדולה ממנה בשיעור של 50%, וראו גם [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא מציעא/ה|תוספתא ב&quot;מ דכלים ה א.]]}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל&quot; ([[דברי הימים ב ד ה]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל&quot; ([[מלכים א ז כו]]); כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אַלְפַּיִם בַּלַּח, שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בַּיָּבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: &quot;...אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח, שֶׁהֵם {{ב|כּוֹרַיִם|60 סאה}} בַּיָּבֵשׁ&quot; ([[ביאור:משנה כלים פרק טו|כלים טו א.]]).

{{הע-שמאל|&quot;וכן&quot; מוסב על הדרשה דלעיל, על כך שדרי מעלה צריכים שלום, ועל הקל וחומר הנובע מטענה זאת לבני אדם. כאן מובא קל וחומר מהים, שאינו יולד ילדים ואינו מגדל אותם, ועדיין הוא מוגבל במקומו – לצידון, שתיאלץ לקבור את בניה וחתניה.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן כִּי אָמַר יָם, מָעוֹז הַיָּם לֵאמֹר: לֹא חַלְתִּי וְלֹא יָלַדְתִּי וְלֹא גִדַּלְתִּי בַּחוּרִים, רוֹמַמְתִּי בְתוּלוֹת&quot; ([[ישעיה כג ד]]).
אָמַר הַיָּם: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֵינִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא אוֹחִיל, וְשֶׁמָּא אוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, וְשֶׁמָּא אֶקְבֹּר חֲתָנִים וְכַלּוֹת, מָה אָמוּר בִּי?
&quot;הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה', אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ&quot; ([[ירמיה ה כב]]).
אָמַר הַיָּם: וּמָה אֲנִי, שֶׁאֵין בִּי אַחַת מִן כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה רְצוֹן קוֹנִי – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה &quot;בּוֹשִׁי צִידוֹן&quot;.
}}

===פיסקה מג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ו כז'''
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לט. דורש את ההבדל בין &quot;כה תברכו&quot; ובין &quot;ושמו את שמי&quot;.}}'''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ.
אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;.
בַּמִּקְדָּשׁ – בַּשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, בַּמְּדִינָה – בְּכִנּוּי.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לט. הברכה באה ישירות מהקב&quot;ה ואינה מוגבלת למי שנמצאים לפני הכהנים.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''': אֵין לִי אֶלָּא בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה לְגֵרִים לְנָשִׁים וְלַעֲבָדִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;'''.
בְּרָכָה לַכֹּהֲנִים מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;'''.
'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בִּרְכוֹתֵינוּ תְּלוּיוֹת בַּכֹּהֲנִים!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי''' אֲבָרְכֵם&quot;!
שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: אָנוּ נְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל!
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, וברכת הכהנים שמה את שמו עליהם, אבל אינה הכרחית להחלת הברכה. היא חלה גם על הכוהנים עצמם וגם על כל הקשורים לישראל – כולל נשים, קטנים ועבדים.}}תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲנִי''' אֲבָרְכֵם&quot;; אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ&quot; ([[דברים ב ז]]);
&quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ&quot; ([[דברים טו ו]]), וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; ([[דברים ז יד]]).
{{הע-שמאל|פסוקים נוספים שמורים שהמברך הוא הקב&quot;ה ולא הכוהנים. יתכן לראות בדיון המדרשי עקיצה לכוהנים הצדוקים, שחשבו שהציבור כולו תלוי בברכתם.}}וְאוֹמֵר: &quot;יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב מִן הַשָּׁמַיִם&quot; ([[דברים כח יב]]), וְאָמַר: &quot;בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם&quot; ([[יחזקאל לד יד]]), וְאוֹמֵר: &quot;אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי&quot; ([[יחזקאל לד טו]]).
}}</text>
      <sha1>tfza6czbai9680es6gdmdiy1389f3mz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457721</id>
    <revision>
      <id>3024362</id>
      <parentid>3011446</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:33:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49398" sha1="7xl2vc46378ozrry84rk90kvo0tf6mq" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ז==

===פיסקה מד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז א'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;ביום כלות&quot;, שבימים הקודמים הקים את המשכן אבל לא כילה להקימו, אלא פירקו.}}'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' ([[במדבר ז א]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן,
וּבְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מוֹשְׁחוֹ – וּמְפָרְקוֹ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ, מְשָׁחוֹ – וְלֹא פֵרְקוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וּפֵרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ יז]]).

{{הע-שמאל|הדרשה מחברת פרשיות מספרי שמות ויקרא ובמדבר, ומציגה תמונה סינכרונית של מאורעות היום הראשון להקמת המשכן.}}נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הַמִּשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים – לִימָּשַׁח.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, {{ב|בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָרָה|שנאמר בה &quot;אל נוכח פני אהל מועד&quot; ([[במדבר יט ד]])}}, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנּוּ, תַּחַת הַזָּאָה שְׁנִיָּה גִּלְּחוּ הַלְוִיִּם,

{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק נדב ואביהו מתו בקדש הקדשים, אבל גופותיהם יצאו לחצר אוהל מועד ע&quot;י מלאך. תופעה של מתים מהלכים (זומבים). ר' ישמעאל טוען שהגופות נמשכו מבחוץ ע&quot;י קרסי ברזל, ולא יצאו מקדש הקדשים מעצמן.}}בּוֹ בַיּוֹם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; וְגוֹ' ([[שמות מ לה]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ נְשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot; ([[במדבר ז יב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רִאשׁוֹן&quot;, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
בּוֹ בַיּוֹם יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים&quot; ([[ויקרא ט כד]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא י א]]) &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot;; מִיתָתָם לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ! כֵּיצַד יָצְאוּ?
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּלְאָךְ מְדַדָּן מֵתִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ וְנָפְלוּ לָהֶן בָּעֲזָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[ויקרא י ד]]).
מֵאֵת פְּנֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot; – מִיתָתָם לִפְנִים וּנְפִילָתָם לִפְנִים! כֵּיצַד יָצְאוּ? גְּרָרוּם בְּחַכֵּי בַרְזֶל.

{{הע-שמאל|קידוש הכלים אינו זהה למשיחתם, אלא הוא נעשה בדיבור ובקביעה שהכלים קדושים, ולכן הוא נעשה לאחר משיחת כל הכלים; בדומה לקידוש השבת על היין.}}'''&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קָדוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;'''; מַגִּיד שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻלָּם.

{{הע-שמאל|כלי המדידה מקדשים את הנסכים והמנחות שבהם, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#י|לעיל פיסקה י,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|ומנחות יב א.]] כאן עוסקים בקידוש הכלים עצמם. היו כלי מדידה נפרדים לנוזלים (לח) ולמנחות יבשות, כגון סולת (ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט|מנחות ט א-ב.]]) לדעת ר' יונתן מידות היבש אינן מקדשות, שהרי הקמח לשתי הלחם נמדד בכלי (שני עשרונים), וקדושתו חלה רק לאחר שנאפה (לחלק מהדעות כבר משהונף הקמח) – ולא בזמן מדידתו בכלי, ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה מנחות פרק יא#משנה ב|במנחות יא ב.]] מכאן שכלי מידת היבש אינם מקדשים ולכן לא קידשום.}}'''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם&quot;''' – מְשִׁיחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְנִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ.
תֵּדַע לְךָ – שֶׁאֵין מְקַדְּשׁוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; ([[ויקרא כג יז]]) – הָא, אֵימָתַי הֵן לַה'? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.

{{הע-שמאל|משיחת הכלים וקידושם ע&quot;י משה פוטרת כלים חדשים שיווצרו בעתיד ממשיחה וקידוש מיוחדים.}}רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;'''?
מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ – הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבֹא!
}}

===פיסקה מה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ב-ה''' 
{{הע-שמאל|מזהה את &quot;נשיאי המטות&quot; עם &quot;אבותם&quot;, כלומר כבר אבותיהם היו נשיאי המטות, והם מונו לתפקיד של אבותיהם במקומם; הזיהוי של הנשיאים עם השוטרים, הממונים על ישראל במצרים – מבוסס על הביטוי &quot;הם העומדים על הפקודים&quot;.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ז ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם&quot;'''. וְלֹא רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שְׁבָטִים, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים: '''&quot;הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת&quot;'''.
הֵן הֵן שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ה יד]]).

{{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מקביל את &quot;רכב וצבים&quot; ל&quot;כרכרות&quot;. מכאן שצבים הם סוג של עגלות.}}'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''' ([[במדבר ז ג]]), אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְטֻקָּסִין,|מאובזרים}} שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻסָּרִים כְּלוּם.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְחֻפִּים,|מכוסים}}, וּכְמִין סְקִיפְסְטָאוֹת הָיוּ מְחֻפִּים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת&quot; ([[ישעיה סו כ]]).

{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפירוט שבפסוק.}}'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה {{ב|עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד|רק ששה נשיאים הביאו את העגלות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִם&quot;'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;'''.

{{הע-שמאל|משה חשב שאת כל חלקי המשכן יש לשאת בכתף, והקב&quot;ה הודיע לו שהנשיאה בכתף מחוייבת רק בכלי הקודש ואילו את רוב המטען אפשר להוביל בעגלות.}}בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' ([[במדבר ז ה]]), הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּן לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה.

{{הע-שמאל|ההשלמה של התרומה לחמרי הבנייה היתה קטנה, יחסית לציפיות הנשיאים: נשארו להם רק אבני השוהם ואבני המילואים; לכן כאן הביאו ראשונים והשלימו את כל הצרכים של העזרה ללוויים ולא השאירו דבר להשלמה ע&quot;י הציבור.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי מָה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב לְכַתְּחִלָּה כָּאן, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא נִתְנַדְּבוּ בַּתְּחִלָּה?
אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים הֵן – אָנוּ מַשְׁלִימִים.
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ נְשִׂיאִים שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם...&quot; ([[שמות לו ז]]), אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? &quot;וְהַנְּשִׂיאִם הֵבִיאוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם...&quot;, לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה!
}}

===פיסקה מו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ו-ט''' 
{{הע-שמאל|משה לא חילק את העגלות בשווה בין הלוויים, וגם לא לפי מספר הלוויים אלא לפי המשאות שהיו עליהם ומשקלם, כלומר שיקול מעשי וענייני. 
גם חלוקת המשמרות בין בני אלעזר לבני איתמר בימי דוד לא היתה שווה, אלא היו 16 משמרות לאלעזר ושמונה לאיתמר.}}'''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר&quot;''' ([[במדבר ז ו]]), הֲרֵי מֹשֶׁה נוֹטְלָם וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ:
'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֶת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹם... וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֶת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי&quot;''' ([[במדבר ז ז]]-ח),
לְפִי שֶׁהֵם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה לְאִיתָמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִבְּנֵי אִיתָמָר, וַיַּחְלְקוּם,
מִבְּנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה.
וַיַּחְלְקוּם בַּגּוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה...
וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר&quot; ([[דברי הימים א כד ד]]-ו).

{{הע-שמאל|בתחילה העלה דוד את הארון בעגלה, כי התעלמה ממנו ההלכה, והארון היה מונח על עגלה ולא נישא בכתף – ולכן מת עוזא.
אבל כאשר העלה אותו מבית עובד אדום למקומו בגורן ארוונה הוא הקפיד שינשא בכתף.}}'''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;''' ([[במדבר ז ט]]), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכֵּן שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָּוִד,
שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בָּעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה&quot; וְגוֹ' ([[שמואל ב ו ג]]).
&quot;וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ו ז]]).
&quot;וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא&quot; ([[שמואל ב ו ח]]). אָמַר לוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמֹּשֶׁה רַבְּךָ? שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף!
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;'''! הֲרֵי דָּוִד מְשַׁלְּחוֹ וּמַעֲלוֹ בַּכָּתֵף,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא דָוִד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וַאֲבִינָדָב.
וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל...
כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אוֹתָם פָּרַץ ה'...
וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה', בַּכָּתֵף וּבַמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א טו יא]]-טו).

{{הע-שמאל|בניגוד לתחילת הפיסקה, שם טענה הדרשה שמשה מחלק את העגלות לפי דעתו, מהפסוק בדברי הימים עולה שהכל לפי מצוות הקב&quot;ה, מפי הגבורה. והשוו לסגנון [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|שבמכילתא פסחא יב.]]}}&quot;וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברי הימים א כד יט]]).
וְהֵיכָן צִוָּהוּ? – '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן...&quot;'''. הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִּם כְּלוּם, אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי מֹשֶׁה; וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה!
}}

===פיסקה מז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז י-יא''' 
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' נתן לעיל בפיסקה מה, שהנשיאים התכוונו לתת יותר משאר העם למלאכת המשכן – ולבסוף נתנו מעט יחסית. ולפנינו התיקון לטעותם הנ&quot;ל. כאן אין טענה כזאת, אלא מדגישים שהם התנדבו פעמיים.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר ז י]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן – כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מה, על &quot;קח מאתם&quot;.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ&quot;''', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ! 

{{הע-שמאל|חלוקת ההקרבה לפי ימים המפורשת בפס' יא מורחבת בדרשה גם לסדר ההקרבה – לפי סדר המסע (לעיל [[במדבר ב]].)}}וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לְמַסָּעוֹת אִם לְתוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי&quot; ([[במדבר ז יב]]), אֵין וַיְהִי – אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ נְשִׂיאִים: אִם כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;''' ([[במדבר ז יא]]). נְשִׂיאִים מִתְנַדְּבִים וְאֵין הֶדְיוֹטוֹת מִתְנַדְּבִין. 

{{הע-שמאל|גם מלך אינו מקריב עם אחר!}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''? לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ, וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה – אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''. 
}}

===פיסקה מח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מד.}}'''&quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. 

{{הע-שמאל|הל' במילה &quot;למטה&quot; מורה על שייכות נחשון למטה יהודה, ולא על מקור הקרבן במטה יהודה.}}'''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;''', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;; מִשֶּׁלּוֹ הוּא הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;'''? – יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. 
}}

===פיסקה מט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יג-יד''' 
{{הע-שמאל|המילה &quot;קרבנו&quot; חוזרת בפס' יב ובפס' יג. הדרשה מסיקה מהחזרה שהקערה יוצרה במיוחד עבור הקרבן.}}'''&quot;וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יג]]), מַגִּיד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹת.

{{הע-שמאל|שתי הוכחות שגם משקל הקערה נקוב בשקל הקודש: היקש למזרק או פס' פה, שנקב את המשקל של הכסף &quot;בשקל הקודש&quot;.
נפח הקערה זהה לנפח המזרק אבל עובי הדופן שלה גדול יותר, ולכן היא שוקלת  יותר ממנו.}}&quot;מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרַשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;; קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ז פה]])!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְלֹא שָׁוָה לוֹ בַּמִּשְׁקָל – לֹא תִשְׁוֶה לוֹ בַּמִּדָּה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק? קְעָרָה – גִּלְדָּהּ עָבֶה, מִזְרָק – גִּלְדּוֹ דַּק.

{{הע-שמאל|הסולת נמנית לחוד, כקרבן עצמאי, ומכאן שלא מדובר בנסכים על הבהמות אלא בנדבה של סולת למנחה.}} '''&quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת&quot;''' – זוֹ מִן הַנְּדָבָה.

{{הע-שמאל|המילה &quot;אחת&quot; מיותרת לכאורה. דורש אותה 'כף מאחדת' את תכולתה.}}'''&quot;כַּף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יד]]), שֶׁעוֹשָׂה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ – אַחַת.

{{הע-שמאל|המילה &quot;זהב&quot; היא תיאור הכף, ואינה קשורה למילה &quot;עשרה&quot; המבטאת את משקל הכף ונקובה בשקל הקודש שעשוי מכסף.}}'''&quot;עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' – הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה&quot; ([[במדבר ז פו]]).
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.

{{הע-שמאל|בהוראת שעה הותר ליחיד להביא קטורת כנדבה, והותר להקריב אותה על המזבח החיצון ולא על מזבח הקטורת.}}'''&quot;מְלֵאָה קְטֹרֶת&quot;''' – זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה.
}}

===פיסקה נ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טו''' 
{{הע-שמאל|דורש 'אחד' – מיוחד וטוב.}}'''&quot;פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ; '''&quot;אַיִל אֶחָד&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. 

{{הע-שמאל|המילה &quot;לעולה&quot; מוסבת גם על הפר והאיל דלעיל. דורש היקש באמצעות המילה &quot;אחד&quot;.}}'''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה&quot;''' – מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה. 
אוֹ כֶבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פַּר אֶחָד... אַיִל אֶחָד... כֶּבֶשׂ אֶחָד...&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה! 
}}

===פיסקה נא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טז-יז''' 
{{הע-שמאל|קבר התהום הוא חשש רחוק של טומאה, וראו בסוף הפיסקה &quot;שלא על חטא&quot;.}}'''&quot;שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר ז טז]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. 

{{הע-שמאל|המילים &quot;ולזבח השלמים&quot; מוסבות על כל ארבעת סוגי הבהמות, ולא רק על הבקר. והשוו לעיל פיסקה נ.}}'''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה, עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ז יז]]), מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.  
אוֹ בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מח.}}&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 

{{הע-שמאל|לעניין הקטורת כנדבה השוו לעיל פיסקה מט. בקרבנות הנשיאים יש ממד של קרבן ציבור, ולכן יש בהם דינים שאינם קיימים בדרך כלל בקרבנות היחיד: מתאפשרת בהם נדבת קטורת; יש בהם חטאת שלא על חטא (בדומה לקרבן ראש חודש), וראו בתחילת הפיסקה, שמציעים &quot;חטא&quot; של קבר התהום להסבר החטאת; והשוו לקרבן יולדת ולקרבן הנזיר, שגם בהם יש חטאת שלא על חטא לכאורה; והם דוחים את השבת (בדומה לקרבנות מוסף) ואת הטומאה (בדומה לקרבן הפסח, שנעשה, אם רוב הציבור טמא – אפילו בטומאה).}}'''&quot;זֶה קָרְבַּן&quot;''' – זֶה מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה. 
'''&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;''' – זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא. 
'''&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;''' – זֶה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. 
}}

===פיסקה נב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יח-יט''' 
{{הע-שמאל|הערעור של ראובן הוא על הבחירה להקריב פי סדר המסעות, ולכן היה צריך להופיע לעיל בפיסקה מז, עיינו שם; ושם דרשו את &quot;ויהי&quot; ולא את &quot;הקריב&quot;, שממנו דרשו בפיסקה מט שהקערה וכו' נעשו במיוחד לשם הקרבן.}}'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר – הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ&quot;''' ([[במדבר ז יח]]-יט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר. 
אָמַר: דַּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת, אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת! 
נָזַף בּוֹ מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי לְהַקְרִיב לַמַּסָּעוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִקְרִיב&quot;, אֵין &quot;הִקְרִיב&quot; אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת! 

{{הע-שמאל|כיוון שנתנאל זכה ונדחתה תלונת שבט ראובן – הקרבן שלו מפורט כאילו היה זה הקרבן הראשון, כמו הקרבן של נחשון.}}&quot;נְשִׂיא יִשָּׂשכָר&quot;, לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בַּעֲצַת נְשִׂיאִים – הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. 

{{הע-שמאל|לפנינו משולבות שלוש דרשות על הבינה של יששכר המפורשת בדברי הימים: אחת היא דרשה על &quot;ביששכר עם דבורה&quot;, שהיה שופט כדבורה הנביאה, שניה היא דרשה על &quot;ישוב&quot;-יושב (בדין), כנאמר ביחזקאל, והשלישית היא על &quot;באהליך&quot;-&quot;אהלים&quot;, כיעקב.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בָּעֵצָה, זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים&quot; ([[דברי הימים א יב לג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבוֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק&quot; ([[שופטים ה טו]]). 
וְכֵן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי&quot; ([[במדבר כו כד]]), וְאֵין &quot;יָשׁוּב&quot; אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי&quot; ([[יחזקאל לג לא]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים&quot; ([[בראשית כה כז]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ&quot; ([[דברים לג יח]])! 
}}

===פיסקה נג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פד''' 
{{הע-שמאל|נחשון הקריב ביום שבו נמשח המזבח, הוא א ניסן. את הטענה שהמשיחה היא ביום ולא בלילה לומדים ממשיחת הכוהנים המוזכרת בויקרא.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פד]]) – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא {{ב|שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח|ולא בלילה}}? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם&quot; ([[ויקרא ז לו]]) – הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח; 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;? – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב!

{{הע-שמאל|הנשיאים תיאמו ביניהם את הקרבנות, והזכות היא שווה לכולם, כשם שהקרבנות שווים.
ניתן לשמוע כאן את הטענה שהמזבח שייך לכל העם, ולאו דווקא לכהנים, בניגוד לעמדת הצדוקים; והשוו [[מגילת תענית א]].
קערות הכסף שניתנו בפירוט הקרבנות לא נטמאו ולא ניזוקו במהלך 12 ימי המילואים, אלא נשארו כמו שהיו.}}&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת – כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּם בִּזְכוּת:   
&quot;קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot; – הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. 
}}

===פיסקה נד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פה'''
{{הע-שמאל|הצורך לחזור על הסיכום של תרומת הנשיאים מוסבר בשתי דרכים: רק כאן נאמר שמשקל הקערות היה בשקל הקודש, כדברי ר' חנניה לעיל פיסקה מט; וכן כדי ללמד שהמשקל היה מדויק, ולכן גם כששקלו את כל הקערות והמזרקים יחדיו המשקל אכן התאים. ר' נתן מוסיף שגם אם התיכו את כלי הכסף ואחר כך היו חוזרים ועושים מהכסף כלים לא היה המשקל משתנה, כי הכסף היה מזוקק.}}'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר ז פה]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot; וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;.
קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כִּכְלִי הֶדְיוֹט כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים:
כְּלִי הֶדְיוֹט, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָם כְּאֶחָד – אוֹ רִבָּה אוֹ מִעֵט.
אֲבָל כְּלִי בֵּית הָעוֹלָמִים, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כְּאֶחָד – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים, שְׁקָלָם כֵּלִים, חָזַר וַעֲשָׂאָן {{ב|סִימוֹן,|אסימון, חתיכת מתכת}} חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
}}

===פיסקה נה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פו''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מט: המילה &quot;זהב&quot; קשורה לכף ולא למילה &quot;עשרה&quot;, שהרי כאן נאמר &quot;זהב הכפות&quot;.}}'''&quot;כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' ([[במדבר ז פו]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' — הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
אַתָּה אוֹמֵר הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.&quot;'''
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.

{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו פיסקה נג לעיל: זכותם של הנשיאים שווה, והכפות כולן נשארו שלמות וטהורות גם לאחר ימי המילואים.}}מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהִקְרִיב י&quot;ב כַּפּוֹת זָהָב.
הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פז'''
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נ, שם דרשו את אותה טענה מהיקש בין הבהמות השונות.}}'''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;''' ([[במדבר ז פז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.
אוֹ כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לָעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.

{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו לעיל פיסקה נג ופיסקה נה.}}מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב: &quot;שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר&quot;.
הֵם הֵם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פח''' 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נא, שם דורשים את אותה טענה. וראו לעיל פיסקאות נג, נה, נו.}}'''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים&quot;''' ([[במדבר ז פח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנָיִם&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
אוֹ בָקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּן לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
מַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים, אֵילִים שִׁשִּׁים.
הֵן הֵן שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה נג: מיד אחרי שנמשח המזבח הקריב נחשון את קרבנו, וכך חנך אותו.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה נח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פט''' 
{{הע-שמאל|הפסוק שלנו מכריע בין ויקרא לשמות: משה נמצא באהל מועד ושומע את הקול מעל הכפורת.}}'''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר&quot; ([[ויקרא א א]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot; ([[שמות כה כב]]). 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;! כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;? 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס וְעוֹמֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַקּוֹל יוֹרֵד מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים.

{{הע-שמאל|שלושה משלושה עשר המיעוטים הם בפסוק שלנו. 
השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב, א-ג]] – &quot;ללמדך שלא לאהרן נאמר, אלא למשה שיאמר לאהרן&quot;; ושם מופיעים גם [[שמות טז לד]], [[במדבר ד מט]] וכן [[במדבר יז ה]], וחסר שם [[שמות לד לד]], ומונים שם את שני הפסוקים משמות ל כאחד, וכן את שני חלקי [[שמות כה כב]] כאחד;
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|מכילתא, פתיחה למסכתא דפסחא,]] שם דרשו את [[שמות ו כח]] בלבד.}}  רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים מִעֵט אַהֲרֹן מִכָּל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;, 
&quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), &quot;אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה&quot; ([[שמות ל ו]], [[שמות ל לו]]), &quot;לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם&quot; ([[שמות כט מב]]), 
&quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּיוֹם צַוֺּתוֹ&quot; ([[ויקרא ז לח]]), &quot;אֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה&quot; ([[שמות לד לד]]), &quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), 
וְאַחַת בְּמִצְרַיִם ([[שמות ו כח]]), וְאַחַת בְּסִינַי ([[במדבר ג א]]), וְאַחַת בְּאֹהֶל מוֹעֵד ([[ויקרא א א]]) – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים – {{ב|מִעֵט אַהֲרֹן מִכֻּלָּם.|מכל הפסוקים הנמנים עולה שרוב הנבואות נאמרו רק למשה ולא לאהרון}}. 

{{הע-שמאל|גם בשאלת חזקו של קול הנבואה, בדומה לשאלת המיקום שלו שבראש הפיסקה, מופיעה סתירה בין הפסוק מדברים לבין הפסוק ממלכים א. ר' יאשיה טוען שקול ה' הוא חזק, והפסוק ממלכים א מתפרש שקול ה' גורם לכל הקולות האחרים לדמום ולא להישמע.
ר' יונתן מייחס את הקול הנמוך והדומם למלאכי השרת ולא לה'. הפסוק מישעיהו קורא להם שלא לדמום עד הגאולה.}}&quot;וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם קוֹל גָּדוֹל&quot; ([[דברים ה יט]]). 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים&quot; ([[שמות יט טז]]) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר – הַכֹּל שׁוֹתְקִים! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִיּוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ&quot; ([[ישעיה כג ב]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּדֹּם אַהֲרֹן&quot; ([[ויקרא י ג]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף&quot; ([[דברים ה יט]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל – מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַבְּרִים בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם, 
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ&quot; ([[ישעיה סב ו]]-ז). 
}}</text>
      <sha1>7xl2vc46378ozrry84rk90kvo0tf6mq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024363</id>
      <parentid>3024362</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:34:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49416" sha1="o6opwf0jjjdfyk0gdczsukrb6gw23n4" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ז==

===פיסקה מד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז א'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;ביום כלות&quot;, שבימים הקודמים הקים את המשכן אבל לא כילה להקימו, אלא פירקו.}}'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' ([[במדבר ז א]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן,
וּבְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מוֹשְׁחוֹ – וּמְפָרְקוֹ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ, מְשָׁחוֹ – וְלֹא פֵרְקוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וּפֵרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ יז]]).

{{הע-שמאל|הדרשה מחברת פרשיות מספרי שמות ויקרא ובמדבר, ומציגה תמונה סינכרונית של מאורעות היום הראשון להקמת המשכן.}}נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הַמִּשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים – לִימָּשַׁח.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, {{ב|בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָרָה|שנאמר בה &quot;אל נוכח פני אהל מועד&quot; ([[במדבר יט ד]])}}, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנּוּ, תַּחַת הַזָּאָה שְׁנִיָּה גִּלְּחוּ הַלְוִיִּם,

{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק נדב ואביהו מתו בקדש הקדשים, אבל גופותיהם יצאו לחצר אוהל מועד ע&quot;י מלאך. תופעה של מתים מהלכים (זומבים). ר' ישמעאל טוען שהגופות נמשכו מבחוץ ע&quot;י קרסי ברזל, ולא יצאו מקדש הקדשים מעצמן.}}בּוֹ בַיּוֹם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; וְגוֹ' ([[שמות מ לה]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ נְשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot; ([[במדבר ז יב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רִאשׁוֹן&quot;, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
בּוֹ בַיּוֹם יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים&quot; ([[ויקרא ט כד]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא י א]]) &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot;; מִיתָתָם לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ! כֵּיצַד יָצְאוּ?
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּלְאָךְ מְדַדָּן מֵתִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ וְנָפְלוּ לָהֶן בָּעֲזָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[ויקרא י ד]]).
מֵאֵת פְּנֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot; – מִיתָתָם לִפְנִים וּנְפִילָתָם לִפְנִים! כֵּיצַד יָצְאוּ? גְּרָרוּם בְּחַכֵּי בַרְזֶל.

{{הע-שמאל|קידוש הכלים אינו זהה למשיחתם, אלא הוא נעשה בדיבור ובקביעה שהכלים קדושים, ולכן הוא נעשה לאחר משיחת כל הכלים; בדומה לקידוש השבת על היין.}}'''&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קָדוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;'''; מַגִּיד שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻלָּם.

{{הע-שמאל|כלי המדידה מקדשים את הנסכים והמנחות שבהם, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#י|לעיל פיסקה י,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|ומנחות יב א.]] כאן עוסקים בקידוש הכלים עצמם. היו כלי מדידה נפרדים לנוזלים (לח) ולמנחות יבשות, כגון סולת (ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט|מנחות ט א-ב.]]) לדעת ר' יונתן מידות היבש אינן מקדשות, שהרי הקמח לשתי הלחם נמדד בכלי (שני עשרונים), וקדושתו חלה רק לאחר שנאפה (לחלק מהדעות כבר משהונף הקמח) – ולא בזמן מדידתו בכלי, ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה מנחות פרק יא#משנה ב|במנחות יא ב.]] מכאן שכלי מידת היבש אינם מקדשים ולכן לא קידשום.}}'''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם&quot;''' – מְשִׁיחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְנִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ.
תֵּדַע לְךָ – שֶׁאֵין מְקַדְּשׁוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; ([[ויקרא כג יז]]) – הָא, אֵימָתַי הֵן לַה'? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.

{{הע-שמאל|משיחת הכלים וקידושם ע&quot;י משה פוטרת כלים חדשים שיווצרו בעתיד ממשיחה וקידוש מיוחדים.}}רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;'''?
מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ – הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבֹא!
}}

===פיסקה מה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ב-ה''' 
{{הע-שמאל|מזהה את &quot;נשיאי המטות&quot; עם &quot;אבותם&quot;, כלומר כבר אבותיהם היו נשיאי המטות, והם מונו לתפקיד של אבותיהם במקומם; הזיהוי של הנשיאים עם השוטרים, הממונים על ישראל במצרים – מבוסס על הביטוי &quot;הם העומדים על הפקודים&quot;.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ז ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם&quot;'''. וְלֹא רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שְׁבָטִים, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים: '''&quot;הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת&quot;'''.
הֵן הֵן שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ה יד]]).

{{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מקביל את &quot;רכב וצבים&quot; ל&quot;כרכרות&quot;. מכאן שצבים הם סוג של עגלות.}}'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''' ([[במדבר ז ג]]), אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְטֻקָּסִין,|מאובזרים}} שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻסָּרִים כְּלוּם.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְחֻפִּים,|מכוסים}}, וּכְמִין סְקִיפְסְטָאוֹת הָיוּ מְחֻפִּים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת&quot; ([[ישעיה סו כ]]).

{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפירוט שבפסוק.}}'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה {{ב|עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד|רק ששה נשיאים הביאו את העגלות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִם&quot;'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;'''.

{{הע-שמאל|משה חשב שאת כל חלקי המשכן יש לשאת בכתף, והקב&quot;ה הודיע לו שהנשיאה בכתף מחוייבת רק בכלי הקודש ואילו את רוב המטען אפשר להוביל בעגלות.}}בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' ([[במדבר ז ה]]), הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּן לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה.

{{הע-שמאל|ההשלמה של התרומה לחמרי הבנייה היתה קטנה, יחסית לציפיות הנשיאים: נשארו להם רק אבני השוהם ואבני המילואים; לכן כאן הביאו ראשונים והשלימו את כל הצרכים של העזרה ללוויים ולא השאירו דבר להשלמה ע&quot;י הציבור.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי מָה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב לְכַתְּחִלָּה כָּאן, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא נִתְנַדְּבוּ בַּתְּחִלָּה?
אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים הֵן – אָנוּ מַשְׁלִימִים.
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ נְשִׂיאִים שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם...&quot; ([[שמות לו ז]]), אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? &quot;וְהַנְּשִׂיאִם הֵבִיאוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם...&quot;, לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה!
}}

===פיסקה מו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ו-ט''' 
{{הע-שמאל|משה לא חילק את העגלות בשווה בין הלוויים, וגם לא לפי מספר הלוויים אלא לפי המשאות שהיו עליהם ומשקלם, כלומר שיקול מעשי וענייני. 
גם חלוקת המשמרות בין בני אלעזר לבני איתמר בימי דוד לא היתה שווה, אלא היו 16 משמרות לאלעזר ושמונה לאיתמר.}}'''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר&quot;''' ([[במדבר ז ו]]), הֲרֵי מֹשֶׁה נוֹטְלָם וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ:
'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֶת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹם... וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֶת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי&quot;''' ([[במדבר ז ז]]-ח),
לְפִי שֶׁהֵם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה לְאִיתָמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִבְּנֵי אִיתָמָר, וַיַּחְלְקוּם,
מִבְּנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה.
וַיַּחְלְקוּם בַּגּוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה...
וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר&quot; ([[דברי הימים א כד ד]]-ו).

{{הע-שמאל|בתחילה העלה דוד את הארון בעגלה, כי התעלמה ממנו ההלכה, והארון היה מונח על עגלה ולא נישא בכתף – ולכן מת עוזא.
אבל כאשר העלה אותו מבית עובד אדום למקומו בגורן ארוונה הוא הקפיד שינשא בכתף.}}'''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;''' ([[במדבר ז ט]]), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכֵּן שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָּוִד,
שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בָּעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה&quot; וְגוֹ' ([[שמואל ב ו ג]]).
&quot;וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ו ז]]).
&quot;וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא&quot; ([[שמואל ב ו ח]]). אָמַר לוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמֹּשֶׁה רַבְּךָ? שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף!
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;'''! הֲרֵי דָּוִד מְשַׁלְּחוֹ וּמַעֲלוֹ בַּכָּתֵף,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא דָוִד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וַאֲבִינָדָב.
וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל...
כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אוֹתָם פָּרַץ ה'...
וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה', בַּכָּתֵף וּבַמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א טו יא]]-טו).

{{הע-שמאל|בניגוד לתחילת הפיסקה, שם טענה הדרשה שמשה מחלק את העגלות לפי דעתו, מהפסוק בדברי הימים עולה שהכל לפי מצוות הקב&quot;ה, מפי הגבורה. והשוו לסגנון [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|שבמכילתא פסחא יב.]]}}&quot;וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברי הימים א כד יט]]).
וְהֵיכָן צִוָּהוּ? – '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן...&quot;'''. הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִּם כְּלוּם, אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי מֹשֶׁה; וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה!
}}

===פיסקה מז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז י-יא''' 
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' נתן לעיל בפיסקה מה, שהנשיאים התכוונו לתת יותר משאר העם למלאכת המשכן – ולבסוף נתנו מעט יחסית. ולפנינו התיקון לטעותם הנ&quot;ל. כאן אין טענה כזאת, אלא מדגישים שהם התנדבו פעמיים.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר ז י]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן – כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מה, על &quot;קח מאתם&quot;.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ&quot;''', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ! 

{{הע-שמאל|חלוקת ההקרבה לפי ימים המפורשת בפס' יא מורחבת בדרשה גם לסדר ההקרבה – לפי סדר המסע (לעיל [[במדבר ב]].)}}וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לְמַסָּעוֹת אִם לְתוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי&quot; ([[במדבר ז יב]]), אֵין וַיְהִי – אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ נְשִׂיאִים: אִם כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;''' ([[במדבר ז יא]]). נְשִׂיאִים מִתְנַדְּבִים וְאֵין הֶדְיוֹטוֹת מִתְנַדְּבִין. 

{{הע-שמאל|גם מלך אינו מקריב עם אחר!}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''? לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ, וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה – אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''. 
}}

===פיסקה מח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מד.}}'''&quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. 

{{הע-שמאל|הל' במילה &quot;למטה&quot; מורה על שייכות נחשון למטה יהודה, ולא על מקור הקרבן במטה יהודה.}}'''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;''', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;; מִשֶּׁלּוֹ הוּא הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;'''? – יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. 
}}

===פיסקה מט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יג-יד''' 
{{הע-שמאל|המילה &quot;קרבנו&quot; חוזרת בפס' יב ובפס' יג. הדרשה מסיקה מהחזרה שהקערה יוצרה במיוחד עבור הקרבן.}}'''&quot;וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יג]]), מַגִּיד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹת.

{{הע-שמאל|שתי הוכחות שגם משקל הקערה נקוב בשקל הקודש: היקש למזרק או פס' פה, שנקב את המשקל של הכסף &quot;בשקל הקודש&quot;.
נפח הקערה זהה לנפח המזרק אבל עובי הדופן שלה גדול יותר, ולכן היא שוקלת  יותר ממנו.}}&quot;מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרַשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;; קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ז פה]])!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְלֹא שָׁוָה לוֹ בַּמִּשְׁקָל – לֹא תִשְׁוֶה לוֹ בַּמִּדָּה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק? קְעָרָה – גִּלְדָּהּ עָבֶה, מִזְרָק – גִּלְדּוֹ דַּק.

{{הע-שמאל|הסולת נמנית לחוד, כקרבן עצמאי, ומכאן שלא מדובר בנסכים על הבהמות אלא בנדבה של סולת למנחה.}} '''&quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת&quot;''' – זוֹ מִן הַנְּדָבָה.

{{הע-שמאל|המילה &quot;אחת&quot; מיותרת לכאורה. דורש אותה 'כף מאחדת' את תכולתה.}}'''&quot;כַּף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יד]]), שֶׁעוֹשָׂה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ – אַחַת.

{{הע-שמאל|המילה &quot;זהב&quot; היא תיאור הכף, ואינה קשורה למילה &quot;עשרה&quot; המבטאת את משקל הכף ונקובה בשקל הקודש שעשוי מכסף.}}'''&quot;עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' – הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה&quot; ([[במדבר ז פו]]).
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.

{{הע-שמאל|בהוראת שעה הותר ליחיד להביא קטורת כנדבה, והותר להקריב אותה על המזבח החיצון ולא על מזבח הקטורת.}}'''&quot;מְלֵאָה קְטֹרֶת&quot;''' – זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה.
}}

===פיסקה נ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טו''' 
{{הע-שמאל|דורש 'אחד' – מיוחד וטוב.}}'''&quot;פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ; '''&quot;אַיִל אֶחָד&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. 

{{הע-שמאל|המילה &quot;לעולה&quot; מוסבת גם על הפר והאיל דלעיל. דורש היקש באמצעות המילה &quot;אחד&quot;.}}'''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה&quot;''' – מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה. 
אוֹ כֶבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פַּר אֶחָד... אַיִל אֶחָד... כֶּבֶשׂ אֶחָד...&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה! 
}}

===פיסקה נא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טז-יז''' 
{{הע-שמאל|קבר התהום הוא חשש רחוק של טומאה, וראו בסוף הפיסקה &quot;שלא על חטא&quot;.}}'''&quot;שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר ז טז]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. 

{{הע-שמאל|המילים &quot;ולזבח השלמים&quot; מוסבות על כל ארבעת סוגי הבהמות, ולא רק על הבקר. והשוו לעיל פיסקה נ.}}'''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה, עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ז יז]]), מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.  
אוֹ בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מח.}}&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 

{{הע-שמאל|לעניין הקטורת כנדבה השוו לעיל פיסקה מט. בקרבנות הנשיאים יש ממד של קרבן ציבור, ולכן יש בהם דינים שאינם קיימים בדרך כלל בקרבנות היחיד: מתאפשרת בהם נדבת קטורת; יש בהם חטאת שלא על חטא (בדומה לקרבן ראש חודש), וראו בתחילת הפיסקה, שמציעים &quot;חטא&quot; של קבר התהום להסבר החטאת; והשוו לקרבן יולדת ולקרבן הנזיר, שגם בהם יש חטאת שלא על חטא לכאורה; והם דוחים את השבת (בדומה לקרבנות מוסף) ואת הטומאה (בדומה לקרבן הפסח, שנעשה, אם רוב הציבור טמא – אפילו בטומאה).}}'''&quot;זֶה קָרְבַּן&quot;''' – זֶה מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה. 
'''&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;''' – זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא. 
'''&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;''' – זֶה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. 
}}

===פיסקה נב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יח-יט''' 
{{הע-שמאל|הערעור של ראובן הוא על הבחירה להקריב פי סדר המסעות, ולכן היה צריך להופיע לעיל בפיסקה מז, עיינו שם; ושם דרשו את &quot;ויהי&quot; ולא את &quot;הקריב&quot;, שממנו דרשו בפיסקה מט שהקערה וכו' נעשו במיוחד לשם הקרבן.}}'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר – הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ&quot;''' ([[במדבר ז יח]]-יט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר. 
אָמַר: דַּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת, אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת! 
נָזַף בּוֹ מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי לְהַקְרִיב לַמַּסָּעוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִקְרִיב&quot;, אֵין &quot;הִקְרִיב&quot; אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת! 

{{הע-שמאל|כיוון שנתנאל זכה ונדחתה תלונת שבט ראובן – הקרבן שלו מפורט כאילו היה זה הקרבן הראשון, כמו הקרבן של נחשון.}}&quot;נְשִׂיא יִשָּׂשכָר&quot;, לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בַּעֲצַת נְשִׂיאִים – הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. 

{{הע-שמאל|לפנינו משולבות שלוש דרשות על הבינה של יששכר המפורשת בדברי הימים: אחת היא דרשה על &quot;ביששכר עם דבורה&quot;, שהיה שופט כדבורה הנביאה, שניה היא דרשה על &quot;ישוב&quot;-יושב (בדין), כנאמר ביחזקאל, והשלישית היא על &quot;באהליך&quot;-&quot;אהלים&quot;, כיעקב.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בָּעֵצָה, זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים&quot; ([[דברי הימים א יב לג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבוֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק&quot; ([[שופטים ה טו]]). 
וְכֵן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי&quot; ([[במדבר כו כד]]), וְאֵין &quot;יָשׁוּב&quot; אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי&quot; ([[יחזקאל לג לא]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים&quot; ([[בראשית כה כז]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ&quot; ([[דברים לג יח]])! 
}}

===פיסקה נג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פד''' 
{{הע-שמאל|נחשון הקריב ביום שבו נמשח המזבח, הוא א ניסן. את הטענה שהמשיחה היא ביום ולא בלילה לומדים ממשיחת הכוהנים המוזכרת בויקרא.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פד]]) – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא {{ב|שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח|ולא בלילה}}? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם&quot; ([[ויקרא ז לו]]) – הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח; 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;'''? – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב!

{{הע-שמאל|הנשיאים תיאמו ביניהם את הקרבנות, והזכות היא שווה לכולם, כשם שהקרבנות שווים.
ניתן לשמוע כאן את הטענה שהמזבח שייך לכל העם, ולאו דווקא לכהנים, בניגוד לעמדת הצדוקים; והשוו [[מגילת תענית א]].
קערות הכסף שניתנו בפירוט הקרבנות לא נטמאו ולא ניזוקו במהלך 12 ימי המילואים, אלא נשארו כמו שהיו.}}'''&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת – כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּם בִּזְכוּת:   
'''&quot;קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' – הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. 
}}

===פיסקה נד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פה'''
{{הע-שמאל|הצורך לחזור על הסיכום של תרומת הנשיאים מוסבר בשתי דרכים: רק כאן נאמר שמשקל הקערות היה בשקל הקודש, כדברי ר' חנניה לעיל פיסקה מט; וכן כדי ללמד שהמשקל היה מדויק, ולכן גם כששקלו את כל הקערות והמזרקים יחדיו המשקל אכן התאים. ר' נתן מוסיף שגם אם התיכו את כלי הכסף ואחר כך היו חוזרים ועושים מהכסף כלים לא היה המשקל משתנה, כי הכסף היה מזוקק.}}'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר ז פה]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot; וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;.
קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כִּכְלִי הֶדְיוֹט כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים:
כְּלִי הֶדְיוֹט, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָם כְּאֶחָד – אוֹ רִבָּה אוֹ מִעֵט.
אֲבָל כְּלִי בֵּית הָעוֹלָמִים, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כְּאֶחָד – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים, שְׁקָלָם כֵּלִים, חָזַר וַעֲשָׂאָן {{ב|סִימוֹן,|אסימון, חתיכת מתכת}} חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
}}

===פיסקה נה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פו''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מט: המילה &quot;זהב&quot; קשורה לכף ולא למילה &quot;עשרה&quot;, שהרי כאן נאמר &quot;זהב הכפות&quot;.}}'''&quot;כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' ([[במדבר ז פו]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' — הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
אַתָּה אוֹמֵר הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.&quot;'''
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.

{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו פיסקה נג לעיל: זכותם של הנשיאים שווה, והכפות כולן נשארו שלמות וטהורות גם לאחר ימי המילואים.}}מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהִקְרִיב י&quot;ב כַּפּוֹת זָהָב.
הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פז'''
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נ, שם דרשו את אותה טענה מהיקש בין הבהמות השונות.}}'''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;''' ([[במדבר ז פז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.
אוֹ כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לָעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.

{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו לעיל פיסקה נג ופיסקה נה.}}מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב: &quot;שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר&quot;.
הֵם הֵם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פח''' 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נא, שם דורשים את אותה טענה. וראו לעיל פיסקאות נג, נה, נו.}}'''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים&quot;''' ([[במדבר ז פח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנָיִם&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
אוֹ בָקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּן לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
מַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים, אֵילִים שִׁשִּׁים.
הֵן הֵן שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה נג: מיד אחרי שנמשח המזבח הקריב נחשון את קרבנו, וכך חנך אותו.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה נח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פט''' 
{{הע-שמאל|הפסוק שלנו מכריע בין ויקרא לשמות: משה נמצא באהל מועד ושומע את הקול מעל הכפורת.}}'''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר&quot; ([[ויקרא א א]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot; ([[שמות כה כב]]). 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;! כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;? 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס וְעוֹמֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַקּוֹל יוֹרֵד מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים.

{{הע-שמאל|שלושה משלושה עשר המיעוטים הם בפסוק שלנו. 
השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב, א-ג]] – &quot;ללמדך שלא לאהרן נאמר, אלא למשה שיאמר לאהרן&quot;; ושם מופיעים גם [[שמות טז לד]], [[במדבר ד מט]] וכן [[במדבר יז ה]], וחסר שם [[שמות לד לד]], ומונים שם את שני הפסוקים משמות ל כאחד, וכן את שני חלקי [[שמות כה כב]] כאחד;
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|מכילתא, פתיחה למסכתא דפסחא,]] שם דרשו את [[שמות ו כח]] בלבד.}}  רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים מִעֵט אַהֲרֹן מִכָּל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;, 
&quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), &quot;אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה&quot; ([[שמות ל ו]], [[שמות ל לו]]), &quot;לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם&quot; ([[שמות כט מב]]), 
&quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּיוֹם צַוֺּתוֹ&quot; ([[ויקרא ז לח]]), &quot;אֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה&quot; ([[שמות לד לד]]), &quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), 
וְאַחַת בְּמִצְרַיִם ([[שמות ו כח]]), וְאַחַת בְּסִינַי ([[במדבר ג א]]), וְאַחַת בְּאֹהֶל מוֹעֵד ([[ויקרא א א]]) – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים – {{ב|מִעֵט אַהֲרֹן מִכֻּלָּם.|מכל הפסוקים הנמנים עולה שרוב הנבואות נאמרו רק למשה ולא לאהרון}}. 

{{הע-שמאל|גם בשאלת חזקו של קול הנבואה, בדומה לשאלת המיקום שלו שבראש הפיסקה, מופיעה סתירה בין הפסוק מדברים לבין הפסוק ממלכים א. ר' יאשיה טוען שקול ה' הוא חזק, והפסוק ממלכים א מתפרש שקול ה' גורם לכל הקולות האחרים לדמום ולא להישמע.
ר' יונתן מייחס את הקול הנמוך והדומם למלאכי השרת ולא לה'. הפסוק מישעיהו קורא להם שלא לדמום עד הגאולה.}}&quot;וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם קוֹל גָּדוֹל&quot; ([[דברים ה יט]]). 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים&quot; ([[שמות יט טז]]) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר – הַכֹּל שׁוֹתְקִים! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִיּוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ&quot; ([[ישעיה כג ב]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּדֹּם אַהֲרֹן&quot; ([[ויקרא י ג]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף&quot; ([[דברים ה יט]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל – מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַבְּרִים בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם, 
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ&quot; ([[ישעיה סב ו]]-ז). 
}}</text>
      <sha1>o6opwf0jjjdfyk0gdczsukrb6gw23n4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024365</id>
      <parentid>3024363</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:36:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49428" sha1="b44nryi9mjwxlfe8r5yqcfeh6xr1vkn" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ז==

===פיסקה מד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז א'''
{{הע-שמאל|דורש &quot;ביום כלות&quot;, שבימים הקודמים הקים את המשכן אבל לא כילה להקימו, אלא פירקו.}}'''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' ([[במדבר ז א]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד אֶת הַמִּשְׁכָּן,
וּבְכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר מוֹשְׁחוֹ – וּמְפָרְקוֹ; וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הֶעֱמִידוֹ, מְשָׁחוֹ – וְלֹא פֵרְקוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וּפֵרְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ יז]]).

{{הע-שמאל|הדרשה מחברת פרשיות מספרי שמות ויקרא ובמדבר, ומציגה תמונה סינכרונית של מאורעות היום הראשון להקמת המשכן.}}נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁבְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר הִתְחִילוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, הַמִּשְׁכָּן וְכָל הַכֵּלִים – לִימָּשַׁח.
בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, {{ב|בַּשֵּׁנִי נִשְׂרְפָה פָרָה|שנאמר בה &quot;אל נוכח פני אהל מועד&quot; ([[במדבר יט ד]])}}, בַּשְּׁלִישִׁי הִזָּה מִמֶּנּוּ, תַּחַת הַזָּאָה שְׁנִיָּה גִּלְּחוּ הַלְוִיִּם,

{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק נדב ואביהו מתו בקדש הקדשים, אבל גופותיהם יצאו לחצר אוהל מועד ע&quot;י מלאך. תופעה של מתים מהלכים (זומבים). ר' ישמעאל טוען שהגופות נמשכו מבחוץ ע&quot;י קרסי ברזל, ולא יצאו מקדש הקדשים מעצמן.}}בּוֹ בַיּוֹם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; וְגוֹ' ([[שמות מ לה]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ נְשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot; ([[במדבר ז יב]]); שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רִאשׁוֹן&quot;, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
בּוֹ בַיּוֹם יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים&quot; ([[ויקרא ט כד]]).
בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיבוּ בְנֵי אַהֲרֹן אֵשׁ זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּ&quot; וְגוֹ' ([[ויקרא י א]]) &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot;; מִיתָתָם לִפְנֵי ה' וּנְפִילָתָן בַּחוּץ! כֵּיצַד יָצְאוּ?
הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּלְאָךְ מְדַדָּן מֵתִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ וְנָפְלוּ לָהֶן בָּעֲזָרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[ויקרא י ד]]).
מֵאֵת פְּנֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ&quot;!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'&quot; – מִיתָתָם לִפְנִים וּנְפִילָתָם לִפְנִים! כֵּיצַד יָצְאוּ? גְּרָרוּם בְּחַכֵּי בַרְזֶל.

{{הע-שמאל|קידוש הכלים אינו זהה למשיחתם, אלא הוא נעשה בדיבור ובקביעה שהכלים קדושים, ולכן הוא נעשה לאחר משיחת כל הכלים; בדומה לקידוש השבת על היין.}}'''&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁנִּמְשַׁח הָיָה קָדוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;'''; מַגִּיד שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁנִּמְשְׁחוּ כֻלָּם.

{{הע-שמאל|כלי המדידה מקדשים את הנסכים והמנחות שבהם, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#י|לעיל פיסקה י,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|ומנחות יב א.]] כאן עוסקים בקידוש הכלים עצמם. היו כלי מדידה נפרדים לנוזלים (לח) ולמנחות יבשות, כגון סולת (ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט|מנחות ט א-ב.]]) לדעת ר' יונתן מידות היבש אינן מקדשות, שהרי הקמח לשתי הלחם נמדד בכלי (שני עשרונים), וקדושתו חלה רק לאחר שנאפה (לחלק מהדעות כבר משהונף הקמח) – ולא בזמן מדידתו בכלי, ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:משנה מנחות פרק יא#משנה ב|במנחות יא ב.]] מכאן שכלי מידת היבש אינם מקדשים ולכן לא קידשום.}}'''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם&quot;''' – מְשִׁיחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְנִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְלֹא נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ לֹא מִבִּפְנִים וְלֹא מִבַּחוּץ.
תֵּדַע לְךָ – שֶׁאֵין מְקַדְּשׁוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים&quot; ([[ויקרא כג יז]]) – הָא, אֵימָתַי הֵן לַה'? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ.

{{הע-שמאל|משיחת הכלים וקידושם ע&quot;י משה פוטרת כלים חדשים שיווצרו בעתיד ממשיחה וקידוש מיוחדים.}}רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם&quot;'''?
מַגִּיד שֶׁבִּמְשִׁיחָתָן שֶׁל אֵלּוּ – הֻקְדְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים לֶעָתִיד לָבֹא!
}}

===פיסקה מה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ב-ה''' 
{{הע-שמאל|מזהה את &quot;נשיאי המטות&quot; עם &quot;אבותם&quot;, כלומר כבר אבותיהם היו נשיאי המטות, והם מונו לתפקיד של אבותיהם במקומם; הזיהוי של הנשיאים עם השוטרים, הממונים על ישראל במצרים – מבוסס על הביטוי &quot;הם העומדים על הפקודים&quot;.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר ז ב]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם&quot;'''. וְלֹא רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שְׁבָטִים, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים: '''&quot;הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת&quot;'''.
הֵן הֵן שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ה יד]]).

{{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מקביל את &quot;רכב וצבים&quot; ל&quot;כרכרות&quot;. מכאן שצבים הם סוג של עגלות.}}'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''' ([[במדבר ז ג]]), אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְטֻקָּסִין,|מאובזרים}} שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻסָּרִים כְּלוּם.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין &quot;צָב&quot; אֶלָּא {{ב|מְחֻפִּים,|מכוסים}}, וּכְמִין סְקִיפְסְטָאוֹת הָיוּ מְחֻפִּים.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת&quot; ([[ישעיה סו כ]]).

{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפירוט שבפסוק.}}'''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי עֲגָלָה {{ב|עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד|רק ששה נשיאים הביאו את העגלות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִם&quot;'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;'''.

{{הע-שמאל|משה חשב שאת כל חלקי המשכן יש לשאת בכתף, והקב&quot;ה הודיע לו שהנשיאה בכתף מחוייבת רק בכלי הקודש ואילו את רוב המטען אפשר להוביל בעגלות.}}בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' ([[במדבר ז ה]]), הָא הִסְכִּימָה דַעְתָּן לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה.

{{הע-שמאל|ההשלמה של התרומה לחמרי הבנייה היתה קטנה, יחסית לציפיות הנשיאים: נשארו להם רק אבני השוהם ואבני המילואים; לכן כאן הביאו ראשונים והשלימו את כל הצרכים של העזרה ללוויים ולא השאירו דבר להשלמה ע&quot;י הציבור.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי מָה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב לְכַתְּחִלָּה כָּאן, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא נִתְנַדְּבוּ בַּתְּחִלָּה?
אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים הֵן – אָנוּ מַשְׁלִימִים.
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ נְשִׂיאִים שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם...&quot; ([[שמות לו ז]]), אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? &quot;וְהַנְּשִׂיאִם הֵבִיאוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם...&quot;, לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה!
}}

===פיסקה מו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז ו-ט''' 
{{הע-שמאל|משה לא חילק את העגלות בשווה בין הלוויים, וגם לא לפי מספר הלוויים אלא לפי המשאות שהיו עליהם ומשקלם, כלומר שיקול מעשי וענייני. 
גם חלוקת המשמרות בין בני אלעזר לבני איתמר בימי דוד לא היתה שווה, אלא היו 16 משמרות לאלעזר ושמונה לאיתמר.}}'''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר&quot;''' ([[במדבר ז ו]]), הֲרֵי מֹשֶׁה נוֹטְלָם וּמְחַלְּקָן לְפִי דַעְתּוֹ:
'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֶת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹם... וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֶת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי&quot;''' ([[במדבר ז ז]]-ח),
לְפִי שֶׁהֵם שִׁשָּׁה עָשָׂר לְאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה לְאִיתָמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִבְּנֵי אִיתָמָר, וַיַּחְלְקוּם,
מִבְּנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר, וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה.
וַיַּחְלְקוּם בַּגּוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה...
וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר&quot; ([[דברי הימים א כד ד]]-ו).

{{הע-שמאל|בתחילה העלה דוד את הארון בעגלה, כי התעלמה ממנו ההלכה, והארון היה מונח על עגלה ולא נישא בכתף – ולכן מת עוזא.
אבל כאשר העלה אותו מבית עובד אדום למקומו בגורן ארוונה הוא הקפיד שינשא בכתף.}}'''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;''' ([[במדבר ז ט]]), רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִיכֵּן שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵי דָּוִד,
שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ לְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בָּעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה&quot; וְגוֹ' ([[שמואל ב ו ג]]).
&quot;וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל, וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים&quot; ([[שמואל ב ו ז]]).
&quot;וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּא&quot; ([[שמואל ב ו ח]]). אָמַר לוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד: לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מִמֹּשֶׁה רַבְּךָ? שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן אֶלָּא בַּכָּתֵף!
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן, כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ&quot;'''! הֲרֵי דָּוִד מְשַׁלְּחוֹ וּמַעֲלוֹ בַּכָּתֵף,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא דָוִד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וַאֲבִינָדָב.
וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל...
כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אוֹתָם פָּרַץ ה'...
וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה', בַּכָּתֵף וּבַמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם&quot; ([[דברי הימים א טו יא]]-טו).

{{הע-שמאל|בניגוד לתחילת הפיסקה, שם טענה הדרשה שמשה מחלק את העגלות לפי דעתו, מהפסוק בדברי הימים עולה שהכל לפי מצוות הקב&quot;ה, מפי הגבורה. והשוו לסגנון [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|שבמכילתא פסחא יב.]]}}&quot;וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית ה' כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברי הימים א כד יט]]).
וְהֵיכָן צִוָּהוּ? – '''&quot;וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן...&quot;'''. הָא לֹא חִדְּשׁוּ הַלְוִיִּם כְּלוּם, אֶלָּא הַכֹּל מִפִּי מֹשֶׁה; וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה!
}}

===פיסקה מז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז י-יא''' 
{{הע-שמאל|השוו לדברי ר' נתן לעיל בפיסקה מה, שהנשיאים התכוונו לתת יותר משאר העם למלאכת המשכן – ולבסוף נתנו מעט יחסית. ולפנינו התיקון לטעותם הנ&quot;ל. כאן אין טענה כזאת, אלא מדגישים שהם התנדבו פעמיים.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' ([[במדבר ז י]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן – כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מה, על &quot;קח מאתם&quot;.}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ&quot;''', בָּאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ! 

{{הע-שמאל|חלוקת ההקרבה לפי ימים המפורשת בפס' יא מורחבת בדרשה גם לסדר ההקרבה – לפי סדר המסע (לעיל [[במדבר ב]].)}}וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ, אִם לְמַסָּעוֹת אִם לְתוֹלָדוֹת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי&quot; ([[במדבר ז יב]]), אֵין וַיְהִי – אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ לְמַסָּעוֹת! 
וַעֲדַיִן לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה כֵּיצַד יַקְרִיבוּ נְשִׂיאִים: אִם כֻּלָּן כְּאֶחָד אוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: יַקְרִיבוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;''' ([[במדבר ז יא]]). נְשִׂיאִים מִתְנַדְּבִים וְאֵין הֶדְיוֹטוֹת מִתְנַדְּבִין. 

{{הע-שמאל|גם מלך אינו מקריב עם אחר!}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''? לְפִי שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹן מֶלֶךְ, וְהוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה, לֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהִקְרַבְתִּי תְּחִלָּה – אַקְרִיב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹמוֹ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''. 
}}

===פיסקה מח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יב''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מד.}}'''&quot;וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשׁוֹן, אֶלָּא רִאשׁוֹן לְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. 

{{הע-שמאל|הל' במילה &quot;למטה&quot; מורה על שייכות נחשון למטה יהודה, ולא על מקור הקרבן במטה יהודה.}}'''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;''', יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. אוֹ שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;; מִשֶּׁלּוֹ הוּא הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה&quot;'''? – יִחֲסוֹ הַכָּתוּב עַל שֵׁם שִׁבְטוֹ. 
}}

===פיסקה מט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יג-יד''' 
{{הע-שמאל|המילה &quot;קרבנו&quot; חוזרת בפס' יב ובפס' יג. הדרשה מסיקה מהחזרה שהקערה יוצרה במיוחד עבור הקרבן.}}'''&quot;וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יג]]), מַגִּיד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל שֵׁם קָרְבָּנוֹת.

{{הע-שמאל|שתי הוכחות שגם משקל הקערה נקוב בשקל הקודש: היקש למזרק או פס' פה, שנקב את המשקל של הכסף &quot;בשקל הקודש&quot;.
נפח הקערה זהה לנפח המזרק אבל עובי הדופן שלה גדול יותר, ולכן היא שוקלת  יותר ממנו.}}&quot;מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;, אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרַשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;; קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. מַה זֶּה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף זֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot; ([[במדבר ז פה]])!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְלֹא שָׁוָה לוֹ בַּמִּשְׁקָל – לֹא תִשְׁוֶה לוֹ בַּמִּדָּה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים&quot;. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין קְעָרָה לְמִזְרָק? קְעָרָה – גִּלְדָּהּ עָבֶה, מִזְרָק – גִּלְדּוֹ דַּק.

{{הע-שמאל|הסולת נמנית לחוד, כקרבן עצמאי, ומכאן שלא מדובר בנסכים על הבהמות אלא בנדבה של סולת למנחה.}} '''&quot;שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת&quot;''' – זוֹ מִן הַנְּדָבָה.

{{הע-שמאל|המילה &quot;אחת&quot; מיותרת לכאורה. דורש אותה 'כף מאחדת' את תכולתה.}}'''&quot;כַּף אַחַת&quot;''' ([[במדבר ז יד]]), שֶׁעוֹשָׂה מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ – אַחַת.

{{הע-שמאל|המילה &quot;זהב&quot; היא תיאור הכף, ואינה קשורה למילה &quot;עשרה&quot; המבטאת את משקל הכף ונקובה בשקל הקודש שעשוי מכסף.}}'''&quot;עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' – הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה&quot; ([[במדבר ז פו]]).
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.

{{הע-שמאל|בהוראת שעה הותר ליחיד להביא קטורת כנדבה, והותר להקריב אותה על המזבח החיצון ולא על מזבח הקטורת.}}'''&quot;מְלֵאָה קְטֹרֶת&quot;''' – זוֹ קְטֹרֶת נְדָבָה.
}}

===פיסקה נ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טו''' 
{{הע-שמאל|דורש 'אחד' – מיוחד וטוב.}}'''&quot;פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ; '''&quot;אַיִל אֶחָד&quot;''' – שֶׁלֹּא הָיָה בְעֶדְרוֹ כָּמוֹהוּ. 

{{הע-שמאל|המילה &quot;לעולה&quot; מוסבת גם על הפר והאיל דלעיל. דורש היקש באמצעות המילה &quot;אחד&quot;.}}'''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה&quot;''' – מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה. 
אוֹ כֶבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְעוֹלָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פַּר אֶחָד... אַיִל אֶחָד... כֶּבֶשׂ אֶחָד...&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְעוֹלָה! 
}}

===פיסקה נא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז טז-יז''' 
{{הע-שמאל|קבר התהום הוא חשש רחוק של טומאה, וראו בסוף הפיסקה &quot;שלא על חטא&quot;.}}'''&quot;שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' ([[במדבר ז טז]]) – לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם. 

{{הע-שמאל|המילים &quot;ולזבח השלמים&quot; מוסבות על כל ארבעת סוגי הבהמות, ולא רק על הבקר. והשוו לעיל פיסקה נ.}}'''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה, עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה&quot;''' ([[במדבר ז יז]]), מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.  
אוֹ בָּקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה מח.}}&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב&quot;, מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא, וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא. 

{{הע-שמאל|לעניין הקטורת כנדבה השוו לעיל פיסקה מט. בקרבנות הנשיאים יש ממד של קרבן ציבור, ולכן יש בהם דינים שאינם קיימים בדרך כלל בקרבנות היחיד: מתאפשרת בהם נדבת קטורת; יש בהם חטאת שלא על חטא (בדומה לקרבן ראש חודש), וראו בתחילת הפיסקה, שמציעים &quot;חטא&quot; של קבר התהום להסבר החטאת; והשוו לקרבן יולדת ולקרבן הנזיר, שגם בהם יש חטאת שלא על חטא לכאורה; והם דוחים את השבת (בדומה לקרבנות מוסף) ואת הטומאה (בדומה לקרבן הפסח, שנעשה, אם רוב הציבור טמא – אפילו בטומאה).}}'''&quot;זֶה קָרְבַּן&quot;''' – זֶה מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא קְטֹרֶת נְדָבָה. 
'''&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;''' – זֶה מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא, וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא חַטָּאת שֶׁלֹּא עַל חֵטְא. 
'''&quot;זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן&quot;''' – זֶה דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵין קָרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה. 
}}

===פיסקה נב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז יח-יט''' 
{{הע-שמאל|הערעור של ראובן הוא על הבחירה להקריב פי סדר המסעות, ולכן היה צריך להופיע לעיל בפיסקה מז, עיינו שם; ושם דרשו את &quot;ויהי&quot; ולא את &quot;הקריב&quot;, שממנו דרשו בפיסקה מט שהקערה וכו' נעשו במיוחד לשם הקרבן.}}'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר – הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ&quot;''' ([[במדבר ז יח]]-יט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר. 
אָמַר: דַּי שֶׁקְּדָמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת, אַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת! 
נָזַף בּוֹ מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי לְהַקְרִיב לַמַּסָּעוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִקְרִיב&quot;, אֵין &quot;הִקְרִיב&quot; אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ: הַקְרֵב לַמַּסָּעוֹת! 

{{הע-שמאל|כיוון שנתנאל זכה ונדחתה תלונת שבט ראובן – הקרבן שלו מפורט כאילו היה זה הקרבן הראשון, כמו הקרבן של נחשון.}}&quot;נְשִׂיא יִשָּׂשכָר&quot;, לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בַּעֲצַת נְשִׂיאִים – הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. 

{{הע-שמאל|לפנינו משולבות שלוש דרשות על הבינה של יששכר המפורשת בדברי הימים: אחת היא דרשה על &quot;ביששכר עם דבורה&quot;, שהיה שופט כדבורה הנביאה, שניה היא דרשה על &quot;ישוב&quot;-יושב (בדין), כנאמר ביחזקאל, והשלישית היא על &quot;באהליך&quot;-&quot;אהלים&quot;, כיעקב.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בָּעֵצָה, זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים&quot; ([[דברי הימים א יב לג]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבוֹרָה, וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק&quot; ([[שופטים ה טו]]). 
וְכֵן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בְּבָתֵּי דִינִין בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשׁוּבִי&quot; ([[במדבר כו כד]]), וְאֵין &quot;יָשׁוּב&quot; אֶלָּא בָּתֵּי דִינִין. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי&quot; ([[יחזקאל לג לא]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים&quot; ([[בראשית כה כז]]), 
וְאוֹמֵר: &quot;וְלִזְבוּלֻן אָמַר: שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ&quot; ([[דברים לג יח]])! 
}}

===פיסקה נג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פד''' 
{{הע-שמאל|נחשון הקריב ביום שבו נמשח המזבח, הוא א ניסן. את הטענה שהמשיחה היא ביום ולא בלילה לומדים ממשיחת הכוהנים המוזכרת בויקרא.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פד]]) – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב, אוֹ לֹא בָּא לְלַמֵּד אֶלָּא {{ב|שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח|ולא בלילה}}? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם&quot; ([[ויקרא ז לו]]) – הָא לָמַדְנוּ שֶׁבַּיּוֹם נִמְשַׁח; 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;'''? – בְּיוֹם שֶׁנִּמְשַׁח, בּוֹ בַיּוֹם הִקְרִיב!

{{הע-שמאל|הנשיאים תיאמו ביניהם את הקרבנות, והזכות היא שווה לכולם, כשם שהקרבנות שווים.
ניתן לשמוע כאן את הטענה שהמזבח שייך לכל העם, ולאו דווקא לכהנים, בניגוד לעמדת הצדוקים; והשוו [[מגילת תענית א]].
קערות הכסף שניתנו בפירוט הקרבנות לא נטמאו ולא ניזוקו במהלך 12 ימי המילואים, אלא נשארו כמו שהיו.}}'''&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּם בְּעֵצָה אַחַת – כָּךְ שָׁווּ כֻּלָּם בִּזְכוּת:   
'''&quot;קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' – הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ, וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל. 
}}

===פיסקה נד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פה'''
{{הע-שמאל|הצורך לחזור על הסיכום של תרומת הנשיאים מוסבר בשתי דרכים: רק כאן נאמר שמשקל הקערות היה בשקל הקודש, כדברי ר' חנניה לעיל פיסקה מט; וכן כדי ללמד שהמשקל היה מדויק, ולכן גם כששקלו את כל הקערות והמזרקים יחדיו המשקל אכן התאים. ר' נתן מוסיף שגם אם התיכו את כלי הכסף ואחר כך היו חוזרים ועושים מהכסף כלים לא היה המשקל משתנה, כי הכסף היה מזוקק.}}'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר ז פה]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת&quot; וְגוֹ', אֵין לִי אֶלָּא מִזְרָק שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ &quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;.
קְעָרָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;'''!
לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כִּכְלִי הֶדְיוֹט כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים:
כְּלִי הֶדְיוֹט, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָם כְּאֶחָד – אוֹ רִבָּה אוֹ מִעֵט.
אֲבָל כְּלִי בֵּית הָעוֹלָמִים, שְׁקָלָן אֶחָד אֶחָד וְחָזַר וּשְׁקָלָן כְּאֶחָד – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּלִי בֵּית עוֹלָמִים, שְׁקָלָם כֵּלִים, חָזַר וַעֲשָׂאָן {{ב|סִימוֹן,|אסימון, חתיכת מתכת}} חָזַר וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – לֹא רִבָּה וְלֹא מִעֵט!
}}

===פיסקה נה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פו''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מט: המילה &quot;זהב&quot; קשורה לכף ולא למילה &quot;עשרה&quot;, שהרי כאן נאמר &quot;זהב הכפות&quot;.}}'''&quot;כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה&quot;''' ([[במדבר ז פו]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב&quot;''' — הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.
אַתָּה אוֹמֵר הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף, אוֹ הִיא שֶׁל כֶּסֶף וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל זָהָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.&quot;'''
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִיא שֶׁל זָהָב וּמִשְׁקָלָהּ שֶׁל כֶּסֶף.

{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו פיסקה נג לעיל: זכותם של הנשיאים שווה, והכפות כולן נשארו שלמות וטהורות גם לאחר ימי המילואים.}}מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהִקְרִיב י&quot;ב כַּפּוֹת זָהָב.
הֵן הֵן שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פז'''
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נ, שם דרשו את אותה טענה מהיקש בין הבהמות השונות.}}'''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;''' ([[במדבר ז פז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.
אוֹ כֶּבֶשׂ, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לָעוֹלָה, וּשְׁאָר כֻּלָּם לֹא כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה&quot;, מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לָעוֹלָה.

{{הע-שמאל|לשתי הדרשות האחרונות השוו לעיל פיסקה נג ופיסקה נה.}}מַעֲלִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב: '''&quot;שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, אֵילִם שְׁנֵים עָשָׂר, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר&quot;'''.
הֵם הֵם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל.
}}

===פיסקה נז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פח''' 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה נא, שם דורשים את אותה טענה. וראו לעיל פיסקאות נג, נה, נו.}}'''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים&quot;''' ([[במדבר ז פח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנָיִם&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
אוֹ בָקָר, שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ – כָּשֵׁר לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, וּשְׁאָר כֻּלָּן לֹא הֻכְשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''', מַגִּיד שֶׁכֻּלָּם כָּשְׁרוּ לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים.
מַעֲלִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִקְרִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָרִים, אֵילִים שִׁשִּׁים.
הֵן הֵן שֶׁהִתְנַדְּבוּ וְלֹא אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה נג: מיד אחרי שנמשח המזבח הקריב נחשון את קרבנו, וכך חנך אותו.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פיסקה נח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ז פט''' 
{{הע-שמאל|הפסוק שלנו מכריע בין ויקרא לשמות: משה נמצא באהל מועד ושומע את הקול מעל הכפורת.}}'''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;''' ([[במדבר ז פט]]), לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר&quot; ([[ויקרא א א]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot; ([[שמות כה כב]]). 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;מֵעַל הַכַּפֹּרֶת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;מֵאֹהֶל מוֹעֵד&quot;! כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: שְׁנֵי כְתוּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וַהֲרֵי הֵם סוֹתְרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – יִתְקַיְּמוּ בִּמְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב אַחֵר וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;? 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס וְעוֹמֵד בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַקּוֹל יוֹרֵד מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו מִבִּפְנִים.

{{הע-שמאל|שלושה משלושה עשר המיעוטים הם בפסוק שלנו. 
השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב, א-ג]] – &quot;ללמדך שלא לאהרן נאמר, אלא למשה שיאמר לאהרן&quot;; ושם מופיעים גם [[שמות טז לד]], [[במדבר ד מט]] וכן [[במדבר יז ה]], וחסר שם [[שמות לד לד]], ומונים שם את שני הפסוקים משמות ל כאחד, וכן את שני חלקי [[שמות כה כב]] כאחד;
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|מכילתא, פתיחה למסכתא דפסחא,]] שם דרשו את [[שמות ו כח]] בלבד.}}  רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים מִעֵט אַהֲרֹן מִכָּל דִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: &quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;, 
&quot;וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), &quot;אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה&quot; ([[שמות ל ו]], [[שמות ל לו]]), &quot;לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם&quot; ([[שמות כט מב]]), 
&quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּיוֹם צַוֺּתוֹ&quot; ([[ויקרא ז לח]]), &quot;אֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה&quot; ([[שמות לד לד]]), &quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ&quot; ([[שמות כה כב]]), 
וְאַחַת בְּמִצְרַיִם ([[שמות ו כח]]), וְאַחַת בְּסִינַי ([[במדבר ג א]]), וְאַחַת בְּאֹהֶל מוֹעֵד ([[ויקרא א א]]) – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִעוּטִים – {{ב|מִעֵט אַהֲרֹן מִכֻּלָּם.|מכל הפסוקים הנמנים עולה שרוב הנבואות נאמרו רק למשה ולא לאהרון}}. 

{{הע-שמאל|גם בשאלת חזקו של קול הנבואה, בדומה לשאלת המיקום שלו שבראש הפיסקה, מופיעה סתירה בין הפסוק מדברים לבין הפסוק ממלכים א. ר' יאשיה טוען שקול ה' הוא חזק, והפסוק ממלכים א מתפרש שקול ה' גורם לכל הקולות האחרים לדמום ולא להישמע.
ר' יונתן מייחס את הקול הנמוך והדומם למלאכי השרת ולא לה'. הפסוק מישעיהו קורא להם שלא לדמום עד הגאולה.}}&quot;וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי קוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם קוֹל גָּדוֹל&quot; ([[דברים ה יט]]). 
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים&quot; ([[שמות יט טז]]) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר – הַכֹּל שׁוֹתְקִים! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִיּוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ&quot; ([[ישעיה כג ב]]), וְאוֹמֵר &quot;וַיִּדֹּם אַהֲרֹן&quot; ([[ויקרא י ג]]), דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף&quot; ([[דברים ה יט]]), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה&quot; ([[מלכים א יט יב]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
כְּשֶׁהַקָּבָּ&quot;ה מְדַבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל – מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְדַבְּרִים בְּקוֹל נָמוּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל חוֹמֹתַיִךְ הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה' אַל דֳּמִי לָכֶם, 
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ&quot; ([[ישעיה סב ו]]-ז). 
}}</text>
      <sha1>b44nryi9mjwxlfe8r5yqcfeh6xr1vkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457772</id>
    <revision>
      <id>3024380</id>
      <parentid>3011447</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:43:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20526" sha1="0kl0kk2rsuqjf56l5397jn0mh06sgqe" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק ח==

===פיסקה נט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח א-ב''' 
{{הע-שמאל|במנורה שהיתה מונחת בדרום ההיכל היו שלושה נרות ממזרח ושלושה ממערב. בנרות המזרחיים היו הפתילות מונחות לכיוון מערב ובמערביים לכיוון מזרח, כך שששת הנרות היו מכוונים לנר האמצעי, שנמצא על גוף ('פני') המנורה.}} '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;''' ([[במדבר ח א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ&quot; ([[שמות כה לז]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּנוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ&quot;''', שֶׁיִּהְיוּ נֵרוֹת מַקְבִּילִים אֶת הַמְּנוֹרָה – וּמְנוֹרָה אֶת הַנֵּרוֹת. 
הָא כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מִזְרָח וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי מַעֲרָב, וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַקְבִּילִים אֶת הָאֶמְצָעִי. מִיכָּן הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הָאֶמְצָעִי מְכֻבָּד! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]] המצווה היא לאהרון ולכן נאמרה דווקא לו.
על אהרון להכין מדרגות כדי שיגיע לנרות שעל המנורה (ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]), ולהכין אותה כך שיהיו בה פנים (מכיוון צפון) ואחור (מכיוון דרום).}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָשָׁה בְּאַהֲרֹן – הֵבִיא אֶת אַהֲרֹן לִכְלַל דִּבּוּר. 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֵלָיו&quot;''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְאַהֲרֹן. 
'''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת&quot;''' – עֲשֵׂה לָהּ מַעֲלוֹת. '''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;''' – עֲשֵׂה לָהּ {{ב|מוּל|עורף}} וּפָנִים! 

{{הע-שמאל|הסתירה בין &quot;תמיד&quot; לבין &quot;מערב עד בקר&quot; מלמדת שנר אחד (המערבי) דלק תמיד, ושאר הנרות דלקו לפחות מערב עד בוקר, ואם דלקו יותר – אין לכבותם; וראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|תמיד ו א.]]}}'''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁיְּהוּ דּוֹלְקִים לְעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot; ([[ויקרא כד ג]]). אִי מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, {{ב|יָכוֹל יְכַבֵּם|בבקר}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot;'''. 
הָא כֵּיצַד? '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''' – &quot;מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר&quot;. '''&quot;לִפְנֵי ה' תָּמִיד&quot;''' – שֶׁיִּהְיֶה נֵר מַעֲרָבִי תָּדִיר, שֶׁמִּמֶּנּוּ מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
}}

===פיסקה ס===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ג'''
'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' ([[במדבר ח ג]]) – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה.
'''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מוּל וּפָנִים. '''&quot;הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ&quot;''' – עָשָׂה לָהּ מַעֲלוֹת.
מִיכֵּן אָמְרוּ: אֶבֶן הָיְתָה לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, וּבָהּ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, שֶׁעָלֶיהָ הַכֹּהֵן עוֹמֵד וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת.
הִנִּיחַ אֶת הַכּוּז עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה וְיָצָא ([[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|תמיד ג ט]]).

{{הע-שמאל|הכמות של חצי לוג נאמרה בתורה שבע&quot;פ למשה. היא מספיקה לנר ללילה עד הבוקר.}}'''&quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''' – חֲצִי לֹג לְכָל נֵר וָנֵר.

{{הע-שמאל|בעריכת המנורה מפורש &quot;יערוך אותו אהרון ובניו&quot; ([[שמות כז א]]). הדרשה מתאמצת להוכיח שגם הקטרת הקטורת – בניגוד לעבודת יום הכיפורים ולפר העלם דבר של הכהן המשיח – היא עבודה היכולה להתבצע ע&quot;י כל כהן מבני אהרון, ולא רק ע&quot;י הכהן הגדול.
הדמיון בין הקטרת הקטורת להטבת הנרות הוא בשלושה הקשרים: שתיהן עבודות &quot;באהל מועד&quot; (במקדש: בהיכל), הן אינן בבגדי לבן, ובשתיהן נאמר &quot;תמיד&quot;.
הקשר בין שתי העבודות הללו ניכר גם [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|בתמיד ג ט]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ו|ושם ו א]], שהיו עושים אותן במקביל בכל בוקר.}}אֵין לִי אֶלָּא מְנוֹרָה, שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב; הַקְּטֹרֶת מִנַּיִן?
הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּמְּנוֹרָה, וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת.
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד לֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ בִּגְדֵי זָהָב בְּאַהֲרֹן?
{{ב|נִילַף|נלמד}} דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב מִדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבִגְדֵי זָהָב!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
וַהֲרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ יוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב וְלֹא עָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
הִיא תּוֹכִיחַ לַקְּטֹרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאַהֲרֹן וּבְבִגְדֵי זָהָב – לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב.
אָמַרְתָּ הַפְרֵשׁ: אָדוּן שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָת:
נֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בָאֹהֶל בַּמְּנוֹרָה וּבְבִגְדֵי זָהָב, וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;.
וְנֶאֶמְרָה עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בַּקְּטֹרֶת וּבְבִגְדֵי זָהָב וְנֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;,
וְאַל תָּבֹא עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְתוֹכִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲבָל אֵינָהּ בְּבִגְדֵי זָהָב,
וְלֹא עֲבוֹדַת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּבְבִגְדֵי זָהָב, אֲבָל לֹא נֶאֱמַר בָּהּ &quot;תָּמִיד&quot;!
אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר: אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים,
וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אַחַת אוֹ בִּשְׁנַיִם!
אִם לָמַדְתִּי לַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב – אַף הַקְּטֹרֶת נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַבָּנִים כָּאָב!
}}

===פיסקה סא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח ד''' 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה א|מכילתא פסחא א.]] דורש בשלושת המקומות &quot;זה&quot; – שהראה לו פיזית, כבהצבעה.}}'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא, כַּמַּרְאֶה...&quot;''' ([[במדבר ח ד]]), 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהִקְשָׁה בָּהֶם מֹשֶׁה, וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִילּוּ בְּאֶצְבַּע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים&quot; ([[שמות יב ב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא&quot; ([[ויקרא יא כט]]). 

{{הע-שמאל|דורש &quot;מקשה&quot; שלוש דרשות: חומר קשה ולא רך; מעשה קשה ולא קל, שצריך אומן; מעשה בעבודת הקשה והכאה בקורנס.}}'''&quot;מִקְשָׁה&quot;''', אֵין 'מִקְשָׁה' אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן, מַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
'''&quot;עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא {{ב|יְרֵכָהּ|הבסיס התחתון}} {{ב|וּפִרְחָהּ,|הפרח העליון}} {{ב|גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ|שעל הקנים}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה&quot; ([[שמות כה לא]]). 
אוֹ יַעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מִמֶּנָּה יִהְיוּ&quot; ([[שמות כה לו]]). 

{{הע-שמאל|המנורה עשויה מקשה, והתנאי הזה מעכב; אבל החומר יכול להיות בלית ברירה גם חומר אחר שאינו זהב; לעומתה, בחצוצרות החומר מעכב – כסף, והתנאי של מקשה אינו מחייב; ניתן לעשות אותן מגרוטאות – כלי מתכת קיימים.}}'''&quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;''' עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;מִקְשָׁה זָהָב&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;'''? 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּכְלֵי בֵּית עוֹלָמִים, שֶׁאִם אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי; 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּמְּנוֹרָה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִקְשָׁה הִיא&quot;''', שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין שֶׁל זָהָב – עוֹשִׂים שֶׁל כֶּסֶף, וְשֶׁל בַּרְזֶל, וְשֶׁל נְחֹשֶׁת, וְשֶׁל בְּדִיל, וְשֶׁל עוֹפֶרֶת, דִּבְרֵי רַבִּי. 
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁל עֵץ וְשֶׁל חֶרֶס. 
אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – אַל יַעֲשׂוּ מִין גְּרוּטֵי; 
מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּחֲצוֹצְרוֹת. 
שֶׁבַּחֲצוֹצְרוֹת, אֵין שֶׁל כֶּסֶף – לֹא יַעֲשׂוּ שֶׁל זָהָב, אֲבָל אֵין לָהֶם מִין קָשֶׁה – עוֹשִׂים מִין גְּרוּטֵי. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|תוספתא מנחות ט ט,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#יט|ותוספתא חולין א יט.]]}}נִמְצָא כָּשֵׁר בַּמְּנוֹרָה – פָּסוּל בַּחֲצוֹצְרוֹת; כָּשֵׁר בַּחֲצוֹצְרוֹת – פָּסוּל בַּמְּנוֹרָה. 

{{הע-שמאל|דרשה שונה מקודמתה וסותרת אותה, על [[שמות כה לו]].}}אֵין בַּמְּנוֹרָה נֵרוֹת, גְּבִיעִים, כַּפְתֹּרִים וּפְרָחִים, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהִיא מִן הַכִּכָּר, מִין זָהָב, מִין קָשֶׁה. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק משבח את משה כשם ששיבח את אהרון לעיל בפיסקה ס. ר' נתן מפרש את הפסוק, שמשה לא הצליח לעשות את המנורה ולכן עושה המנורה היה הקב&quot;ה בעצמו, שהרי אחרת הפסוק מיותר.}}'''&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם – '''&quot;כֵּן עָשָׂה&quot;'''. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּרְאֵה וַעֲשֵׂה&quot; ([[שמות כה מ]]). 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כֵּלִים עֲשׂוּיִם וּמְנוֹרָה עֲשׂוּיָה. 
וְנַעֲשֵׂית כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה&quot;'''. 
}}

===פיסקה סב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חולין פרק א#משנה ו|חולין א ו,]] [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|ותוספתא חולין א טז.]]}}'''&quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;''' ([[במדבר ח כד]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בַּלְוִיִּם.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסְלוּ שָׁנִים – פָּסְלוּ מוּמִין, כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם&quot;''' – שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין מוּמִים פּוֹסְלִים בָּהֶם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שקלים/ג#טז|תוספתא שקלים ג טז.]]}}'''&quot;וּמִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה&quot;''', רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד ג]]).
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ?
מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה – לְתַלְמוּד, וּמִבֶּן שְׁלֹשִׁים – לַעֲבוֹדָה!
}}

===פיסקה סג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ח כה-כו''' 
{{הע-שמאל|הלוי מעל גיל 50 אינו דומה ללוי מתחת לגיל 30: לצעירים אסור לעבוד, ואילו למבוגרים מותר, למרות שאינם חייבים לעבוד.
מגבלת השנים חלה רק על הלויים ולא על הכוהנים.}}'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' ([[במדבר ח כה]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִכָּל עֲבוֹדָה בְּמַשְׁמָע?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''; מְלַמֵּד שֶׁחוֹזֵר לִנְעִילַת שְׁעָרִים וּלַעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה &quot;יַעֲבֹד&quot; וְאָמְרָה '''&quot;לֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;''',
אֲנִי לָמַדְתִּי שֶׁהָעוֹבֵד בִּשְׁלֹשִׁים אֵינוֹ עוֹבֵד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, כָּךְ הַכֹּהֵן לֹא יַעֲבֹד בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;'''.

{{הע-שמאל|הקל וחומר שנדחה הפוך מזה שבפיסקה סב. וראו [[ביאור:תוספתא/חולין/א#טז|תוספתא חולין א טז,]] שבבית עולמים (כאן נאמר 'משנכנסו לארץ') נפסלים הלויים רק בקול, שהרי לא היו צריכים לטלטל עוד את המשכן, ונשארו רק השירה והשמירה, המתאימות גם למבוגרים, אלא אם ניזק קולם.}}'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;''' ([[במדבר ח כו]]), שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם, וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכֹּהֲנִים,
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָסַל מוּמִים – פָּסַל שָׁנִים; כָּאן, שֶׁפָּסַל מוּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּפְסֹל שָׁנִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;''', שָׁנִים פּוֹסְלִים בַּלְוִיִּם וְאֵין פּוֹסְלִים בַּכְּהֻנָּה!
שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ הָיוּ הַלְוִיִּם כְּשֵׁרִים &quot;מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה... וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה&quot; ([[במדבר ד ג]]), וְהַכֹּהֲנִים – מִשֶּׁיָּבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד עוֹלָם.
אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ – אֵין הַלְוִיִּם נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל.
}}</text>
      <sha1>0kl0kk2rsuqjf56l5397jn0mh06sgqe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457786</id>
    <revision>
      <id>3024385</id>
      <parentid>3011449</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:52:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40974" sha1="711ekv5eai9co77bjnv3buv277fn8so" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת  בהעלותך פרק ט==

===פיסקה סד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט א''' 
{{הע-שמאל|ישראל הגיעו להר סיני בחודש השלישי, בשנה הבאה בחודש השני, 11 חדשים אחרי שהגיעו להר, התחילו את המפקד שבפרשת במדבר שבעקבותיו יצאו מהמחנה בהר סיני, ראו [[במדבר א א]]; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר&quot;''' ([[במדבר ט א]]). 
בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה לָהֶם אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ חוֹנִים לִפְנֵי הַר סִינַי. 

{{הע-שמאל|שתי הוכחות לכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה': מההשוואה בין הפסוק שלנו לתחילת הספר, ומפרשת המן שיש בה פסוק מזמן הכניסה לארץ.}}וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: 
שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי&quot; ([[במדבר א א]]), וְכָאן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן&quot;'''! 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot; ([[שמות טז לה]]), וַעֲדַיִן לֹא אָכָלוּ! 
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 

{{הע-שמאל|את הזמן מונים לפי האירוע המשמעותי האחרון, וראו דרשה דומה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש|מכילתא בחדש א;]] שם מסתיימת הדרשה בנימת אבל: &quot;לא רצו (לא זכו) למנות לבנינו, ימנו לחרבנו... לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים!&quot;}}וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ מוֹנִים עִם יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;'''. 
בָּאוּ לָאָרֶץ – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִיאָתָם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כג י]]). 
נִבְנָה הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִנְיָנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים&quot; ([[מלכים א ט י]]). 
חָרַב הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְחֻרְבָּנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר&quot; ([[יחזקאל מ א]]). 
תָּקַף עֲלֵיהֶם עֹל הַשִּׁעְבּוּד – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְשִׁעְבּוּדָם. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ&quot; ([[חגי א א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר&quot; ([[דניאל ב א]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מוֹנִין לַשָּׁנִים – כָּךְ הָיוּ מוֹנִים לֶחֳדָשִׁים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. 
}}

===פיסקה סה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ב-ג''' 
{{הע-שמאל|שחיטת הפסח היא במועדו, אפילו בשבת. ר' יאשיה מנסה לדרוש זאת ישירות מהמילה &quot;במועדו&quot;, אבל ר' יונתן דוחה את הדרשה וטוען שהיא אינה מספיקה. לבסוף דורש ר' יאשיה גזירה שווה מתמיד לפסח, וראו דרשות נוספות [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|בתוספתא פסחים ד יג-יד,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]]}} '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ב]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יב ו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר כָּל הַמְּלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח! 
אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, חוּץ מִן הַשַּׁבָּת. 
אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי... בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה... עַל עֹלַת הַתָּמִיד&quot; ([[במדבר כח ט]]-י). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;'''? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;. 
מַה מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אַף מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר כָּאן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. 

{{הע-שמאל|המילה &quot;במועדו&quot; חוזרת בפס' ב ובפס' ג. כאן דורשים את פס' ג, שאם רוב הציבור טמאים עושים פסח ראשון בטומאה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|תוספתא פסחים ח ז,]] שפסח ראשון נעשה בטומאה, אבל פסח שני אינו נעשה בטומאה.
פרה אדומה ניתנה לשחיטה ושריפה גם בטומאה, שהרי הפרה הראשונה, שעשה משה – נעשתה בטומאה!}}'''&quot;בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּעֲשׂוּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;'''? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמַה פָּרָה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַטֻּמְאָה – 
פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? 
הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי יוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! וְהוּא יוֹכִיחַ לְפֶסַח רִאשׁוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – לֹא יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. 

{{הע-שמאל|משפטיו של הפסח הם בפסח ראשון, וכוללים את שבעת ימי החג, חיוב אכילת מצה ואיסור החמץ.}}'''&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו&quot;''' – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ: &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה&quot; ([[שמות יב ה]]).
'''&quot;וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו&quot;''' – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ: לְשִׁבְעָה, לְמַצָּה, וּלְבִעוּר חָמֵץ. 
}}

===פיסקה סו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה קשורה לעיבור השנה לקראת הפסח, שיהיה בזמנו – זמן האביב, ובעקבותיו יהיו כל המועדים בזמניהם, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים קכז,]] שם דורשים לעניין זה את [[דברים טז א]]; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ב|מכילתא פסחא ב.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;'''([[במדבר ט ד]]),
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כג מד]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;'''?
אָמַר לָהֶם: שִׁמְרוּ אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ! נִמְצְאוּ מוֹעֲדוֹת בִּזְמַנָּם.
דָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמַע פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת מִסִּינַי וַאֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים שם,]] שם למדו ששואלים ודורשים בהלכות שלושת הרגלים בזמניהם מהחזרה המשולשת של הלכות הרגלים בחומשים ויקרא, במדבר ודברים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מגילה/ג#ה|תוספתא מגילה ג ה.]]}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת הֶחָג בֶּחָג;
מִיכָּן אָמְרוּ: מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שׁוֹאֲלִים בָּעִנְיָן וְדוֹרְשִׁים בָּעִנְיָן!
}}

===פיסקה סז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ה''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מאשים את העם שלא הקריבו את קרבנות הפסח במדבר חוץ מאשר הפסח המדובר. רשב&quot;י מסכים איתו, אבל מחריג את שבט לוי, שהיה נימול במצרים והקריב את הפסחים ולא השתתף בחטא העגל.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ה]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶלָּא פֶּסַח זֶה בִּלְבַד.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר&quot;? וְגוֹ' ([[עמוס ה כה]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מַקְרִיבִים; וּמִי הָיָה מַקְרִיב? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ&quot; ([[דברים לג י]]).
וְאוֹמֵר &quot;וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי&quot; ([[שמות לב כו]]):
יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ&quot; ([[דברים לג ט]]).
וְאוֹמֵר &quot;כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה ה]]):
יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מוּלִים, וּמִי הָיָה מָל? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ&quot; ([[דברים לג ט]]).

{{הע-שמאל|למרות האמור בתחילת הפיסקה, 'בגנות ישראל' וכו', וכן תחילת פיסקה סו – בפסח הראשון השתתפו כולם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|לעיל פיסקאות ס-סא.]]}}'''&quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה – כֵּן עָשׂוּ!
}}

===פיסקה סח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל ור' עקיבא מנסים לזהות את המתים שלהם נטמאו האנשים; ר' יצחק טוען שנושאי הארון וגם מישאל ואלצפן היו יכולים להיטהר, שהרי עברו יותר משבועיים מאז שנטמאו; לכן הוא מייחס את הטומאה לאדם שמת בז' ניסן, והאנשים נטמאו לו לקברו – ולכן חל היום השביעי לטומאתם בערב פסח.}}'''&quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם&quot;''' ([[במדבר ט ו]]), מִי הָיוּ? נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, שֶׁנִּטְמְאוּ לְנָדָב וַאֲבִיהוּא.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר, וְאִם מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר.
וּמִי הָיוּ? לְמֵת מִצְוָה נִטְמְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא&quot;'''; לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ בַיּוֹם, אֲבָל הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶם לִהְיוֹת עֶרֶב פֶּסַח.

{{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה באו האנשים לאהרון תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואהרון ישבו יחדיו באותו מקום.}}'''&quot;וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''', אִם משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וּדְרָשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'ההמה' – לשבחם של השואלים. רבי מסיק מהמילה הלכה קבועה, שבעלי המעשה, כלומר מי שהפסיקה רלבנטית לגביהם – הם השואלים, ולא חבריהם. ההלכה תלויה בפרטי המקרה, ולכן היא מיוחדת לשואל המסוים.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''' ([[במדבר ט ז]]), מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וַחֲרֵדִים עַל הַמִּצְוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָהֵמָּה&quot;''', אֶלָּא מַגִּיד שֶׁאֵין נִשְׁאָלִים אֶלָּא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה.

{{הע-שמאל|הטמאים מציעים בתחילה שהם ישחטו את הקרבן וימנעו מלאכול אותו בעצמם. משה עונה שאין לשחוט את הקרבן בטומאה. הטמאים מציעים שגם השחיטה תיעשה ע&quot;י שליח, ומשה מודה שאינו יודע, וראו [[פסחים סב א]], שאת שאר הזבחים יכול גם טמא לשלוח ביד חברו הטהור.}} '''&quot;לָמָּה נִגָּרַע&quot;''', אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה! אָמְרוּ לוֹ: אִם לָאו, יִזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים!
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה חַטָּאת, שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דָּמָהּ נִזְרָק עַל הַטְּמֵאִים וּבְשָׂרָהּ נֶאֱכָל לַטְּהוֹרִים.
הַפֶּסַח, שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים – דִּין הוּא שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים! אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה!
אָמְרוּ לוֹ: אִם קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת יִהְיוּ קְרֵבִים, קָדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת לֹא יִהְיוּ קְרֵבִים? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.

{{הע-שמאל|הפסיקה של משה לא היתה לפי כללי הלכה אלא ישירות מפי הקב&quot;ה. וראו גם בסוף הפיסקה.}}'''&quot;עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה&quot;''' ([[במדבר ט ח]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: 'אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּי רַבִּי'. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ הָיָה מֻבְטָח, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה – הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|כדלעיל: משה אינו יודע אם הטמאים יכולים לצאת ידי חובה ע&quot;י שליח.}}אָמַר רַבִּי חִידְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַ&quot;ע, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה שֶׁאֵין טָמֵא אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח.
עַל מַה נֶחְלְקוּ? אִם יִזָּרֵק הַדָּם עֲלֵיהֶם אִם לָאו.

{{הע-שמאל|השוו לעיל &quot;שאין נשאלים אלא לבעל המעשה&quot;. לפי הדרשה הזאת אין הדבר כך, ומשה היה ראוי לדעת את התשובה בעצמו אלמלא היו הטמאים זוכים.}}רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת טְמֵאִים שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי משֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶם, לְכָךְ שֶׁמְּגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
}}

===פיסקה סט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ט-יב''' 
{{הע-שמאל|התשובה כללה גם פרטים נוספים, שמשה לא שאל עליהם.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ט]]-י) – זֶה דָּבָר שֶׁשָּׁאַל; '''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''' – זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁאַל. 

{{הע-שמאל|לפי הדרשה כל מי שלא עשה את הפסח הראשון, אפילו במזיד – יכול לעשות את השני ולא יהיה חייב כרת; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א,]] והלכה ז שם, והשוו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|למשנה פסחים ט א.]]}}'''&quot;כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;'''. 
הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי טְמֵא מֵת כִּרְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה, וְלֹא רְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה כִּרְאִי טְמֵא מֵת! 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. 

{{הע-שמאל|המרחק של מודיעין מירושלים תואם לדעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|בפסחים ט ב.]] ר' עקיבא חולק על [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|הלכה א בתוספתא]] ועל הדרשה הקודמת, המאפשרות גם למזיד בפסח הראשון לצאת ידי חובה בשני, וראו בתוספתא הלכה ב.}}'''&quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ: אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחֹקָה? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ וְכֵן לְכָל מִדָּתָהּ. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר &quot;טְמֵא מֵת&quot; וְנֶאֱמַר '''&quot;דֶּרֶךְ רְחֹקָה&quot;'''; מַה טְּמֵא מֵת, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל – אַף דֶּרֶךְ רְחֹקָה, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 

{{הע-שמאל|מע&quot;ש ניתן לפדיון מחוץ לירושלים, ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ג#משנה ז|מע&quot;ש ג ז,]] שנאמר בו &quot;כי ירחק ממך המקום...&quot; ([[דברים יד כד]]). ר' אליעזר טוען שגם הדרך הרחוקה מוגדרת – מחוץ לחומת ירושלים. ר' יהודה מגדיל לעשות ודורש שירושלים לעניין מע&quot;ש דומה לעזרה לעניין הפסח, ולכן מגדיר את מי שלא היה בעזרה בזמן שחיטת הפסח כהולך ב'דרך רחוקה'. המאמץ הדרשני מוסבר לאור הצפיפות בירושלים במועד הפסח הראשון, שבגללה דחו חכמים ככל האפשר את ההקרבה לפסח השני.
וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|פסחים ט ב.]]}}מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ.  
אֵיזֶהוּ מְקוֹם אֲכִילָתוֹ? מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר, וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ. 
וְאֵיזֶה מְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ? מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים! 

{{הע-שמאל|נקודה מעל אות מתפרשת כסימן למחוק את האות, או את האותיות האחרות, וראו דברי ר' יוסה [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ג|בתוספתא פסחים ח ג.]] לעניין הנקודות ראו [[בראשית רבה מח טו]].
בבראשית טז דורשת שרה שהקב&quot;ה ישפוט ויעניש את הגר, ולא את אברהם. פירוש אחר – הקב&quot;ה ישפוט את המחרחרים ריב בין שרה לאברהם.
שאלת המלאכים לא היתה כדי לקבל תשובה אלא כדי לעורר את תשומת ליבה של שרה.
לוט אמנם לא ידע שבנותיו שכבו עימו בערב, אבל בבקר ידע ובכל זאת שתה יין גם למחרת.
הנקודות על 'וישקהו' נדרשות שעשו לא רצה לנשק את יעקב או להיפך.
בפסוק מבראשית לז מנוקדת המילה &quot;את&quot;, לסמן שלא את הצאן הלכו לרעות.
אהרון עצמו לא נכלל במניין הלויים.
מידבא אמנם נכבשה ע&quot;י סיחון אבל לא נהרסה, ונשארה בנויה בשמה גם אחרי סיחון.
לקרבן התמיד יש להוסיף עשרון אחד בבקר ואחד בערב; אחד בלבד לכל כבש.
העבירות הנסתרות אינן יכולות להיות בתחום אחריותם של ישראל להעניש עליהן, אלא אם הודיע להם הקב&quot;ה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''', נָקוּד עַל הַהֵ&quot;א; שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ&quot; ([[בראשית טז ה]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבַד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ&quot; ([[בראשית יח ט]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֵיכָן הִיא. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ&quot; ([[בראשית יט לג]]) נָקוּד עַל בְּשִׁכְבָהּ, לוֹמַר בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע וּבְקוּמָהּ יָדַע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיִּשָּׁקֵהוּ&quot; ([[בראשית לג ד]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר הֲלָכָה: בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא נֶהְפְּכוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם&quot; ([[בראשית לז יב]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ כֹּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם &quot;אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן&quot; ([[במדבר ד מו]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן מִן הַמִּנְיָן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא&quot; ([[במדבר כא ל]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן&quot; ([[במדבר כט טו]]) נָקוּד עַל עִשָּׂרוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא עִשָׂרוֹן אֶחָד בִּלְבַד. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם&quot; ([[דברים כט כח]]) נָקוּד עָלָיו, אָמַר לָהֶם: עֲשִׂיתֶם הַגְּלוּיִם – אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרִים. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''' נָקוּד עָלָיו, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהָיָה טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. 

{{הע-שמאל|הלכות פסח שני הן הלכה לדורות.}}'''&quot;אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. 

'''&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;''' ([[במדבר ט יא]]), הוֹסִיף בּוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְוֹת חוּץ מִמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ. 
וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ '''&quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;''' ([[במדבר ט יב]]). 
'''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח&quot;''' – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּמִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 

{{הע-שמאל|הלכות הפסח השני כוללות גם אכילה עם מצה ומרור וגם את הלכות צליית ואכילת בשר הפסח גופו בלילה בלי לשבור את העצם; וראו לעיל פיסקה סה – גם שם דרשו 'ככל חוקותיו – אלו מצוות שבגופו', וראו דברי איסי בן עקביא לקמן.
בפסח שני נזכרו רק חוקות הפסח, ולא משפטיו. לכן נוהגות בו רק המצוות הקשורות לגופו. הטענה המזהה את החוקות עם המצוות &quot;שעל גופו&quot; נלמדת מהפרט שהיה בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו. הפרט האמור הוא איסור שבירת העצם.}}אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;''' – הֲרֵי מִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ אֲמוּרוֹת. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;'''? בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אוֹ אַף לַשִּׁבְעָה וְלַמַּצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;'''. עֶצֶם הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה עֶצֶם, מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;''' – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אִסִּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;חֻקָּה&quot; הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפוֹ! 
}}

===פיסקה ע===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יג'''
{{הע-שמאל|שתי דרשות המלמדות שאת הפסח השני עושים רק היחידים. וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|תוספתא פסחים ח ד,]] שר' יהודה חולק.}}'''&quot;וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר&quot;''' ([[במדבר ט יג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים&quot; ([[במדבר ט ו]]). הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהָאִישׁ&quot;''': הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי!

{{הע-שמאל|הדרשה בשיטת ר' עקיבא והמשנה [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|בפסחים ט א,]] המגדירה &quot;דרך רחוקה&quot; מעבר למודיעין, ושאינה מאפשרת למזידים לאכול פסח שני ולהיפטר מכרת; ובניגוד [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|לתוספתא פסחים ח א]] ולדרשה לעיל בפיסקה סט.
הדרשה על עונש הכרת – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא סוף ח]] [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|ושם שבתא א.]] הציבור אינו נפגע בגלל חטאי היחיד.}}'''&quot;וְחָדַל&quot;''' – אֵין &quot;וְחָדַל&quot;, אֶלָּא כֹּל שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה; שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלִפְנִים, וְכֵן {{ב|לְכָל מִדָּתָהּ|לשאר רוחות השמים}}.
'''&quot;וְנִכְרְתָה&quot;''' – אֵין &quot;וְנִכְרְתָה&quot; אֶלָּא הַפְסָקָה.
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. '''&quot;מֵעַמֶּיהָ&quot;''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם.

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' חנינא בן עקביא [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]] פסח שני מיועד לטמאים, ולכן אינו דוחה את הטומאה, אבל הוא דוחה את השבת.}}'''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ&quot;''', עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת.
אַתָּה אוֹמֵר עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל פֶּסַח שֵׁנִי? אָמַרְתָּ, אֵיזֶהוּ &quot;מוֹעֲדוֹ&quot;? – זֶה רִאשׁוֹן!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
אוֹ יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? אָמַרְתָּ, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#י|תוספתא פסחים ח י,]] שם חלק ר' יוסי על ר' אלעזר בר' שמעון וחייב את האשה בקרבן הפסח. ר' יהודה טוען שם שרשות היא בידה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה יא|חלה ד יא.]]}}'''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;''', לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: '''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה.
}}

===פיסקה עא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו:]] אם הגר התגייר אחרי יד בניסן הוא פטור מקרבן הפסח באותה שנה.
ר' שמעון בן אלעזר מחייב אותו בפסח שני, כדעת רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|בתוספתא  פסחים ח ד.]] הלשון &quot;כל שלא עשה את הראשון יעשה את השני&quot; היא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|מפסחים ט א.]]}}&quot;וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵר וְעָשָׂה פֶסַח&quot; ([[שמות יב מח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;: מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף הַגֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא סוף טו.]] הכלל של חוקה אחת חורג ממצוות הפסח ומלמד על כל התורה כולה.}}'''&quot;כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' ([[במדבר ט יד]]), אֵין לִי אֶלָּא הַפֶּסַח, שֶׁהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח.
בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר&quot;'''. בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>711ekv5eai9co77bjnv3buv277fn8so</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024387</id>
      <parentid>3024385</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:53:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40996" sha1="ezoo656yji0evwdibdgpg0huu9to30y" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת  בהעלותך פרק ט==

===פיסקה סד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט א''' 
{{הע-שמאל|ישראל הגיעו להר סיני בחודש השלישי, בשנה הבאה בחודש השני, 11 חדשים אחרי שהגיעו להר, התחילו את המפקד שבפרשת במדבר שבעקבותיו יצאו מהמחנה בהר סיני, ראו [[במדבר א א]]; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר&quot;''' ([[במדבר ט א]]). 
בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהָיָה לָהֶם אַחַד עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ חוֹנִים לִפְנֵי הַר סִינַי. 

{{הע-שמאל|שתי הוכחות לכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה': מההשוואה בין הפסוק שלנו לתחילת הספר, ומפרשת המן שיש בה פסוק מזמן הכניסה לארץ.}}וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: 
שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי&quot; ([[במדבר א א]]), וְכָאן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן&quot;'''! 
לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot; ([[שמות טז לה]]), וַעֲדַיִן לֹא אָכָלוּ! 
אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה! 

{{הע-שמאל|את הזמן מונים לפי האירוע המשמעותי האחרון, וראו דרשה דומה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש|מכילתא בחדש א;]] שם מסתיימת הדרשה בנימת אבל: &quot;לא רצו (לא זכו) למנות לבנינו, ימנו לחרבנו... לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים!&quot;}}וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיוּ מוֹנִים עִם יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;'''. 
בָּאוּ לָאָרֶץ – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִיאָתָם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כג י]]). 
נִבְנָה הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְבִנְיָנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים&quot; ([[מלכים א ט י]]). 
חָרַב הַבַּיִת – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְחֻרְבָּנוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר&quot; ([[יחזקאל מ א]]). 
תָּקַף עֲלֵיהֶם עֹל הַשִּׁעְבּוּד – הִתְחִילוּ מוֹנִים לְשִׁעְבּוּדָם. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ&quot; ([[חגי א א]]), וְאוֹמֵר: &quot;וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר&quot; ([[דניאל ב א]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁהָיוּ מוֹנִין לַשָּׁנִים – כָּךְ הָיוּ מוֹנִים לֶחֳדָשִׁים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;. 
}}

===פיסקה סה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ב-ג''' 
{{הע-שמאל|שחיטת הפסח היא במועדו, אפילו בשבת. ר' יאשיה מנסה לדרוש זאת ישירות מהמילה &quot;במועדו&quot;, אבל ר' יונתן דוחה את הדרשה וטוען שהיא אינה מספיקה. לבסוף דורש ר' יאשיה גזירה שווה מתמיד לפסח, וראו דרשות נוספות [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|בתוספתא פסחים ד יג-יד,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]]}} '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ב]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות יב ו]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; ([[שמות לא יד]])? בִּשְׁאָר כָּל הַמְּלָאכוֹת, חוּץ מִשְּׁחִיטַת הַפֶּסַח! 
אוֹ אַף בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ&quot;? בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, חוּץ מִן הַשַּׁבָּת. 
אוֹ אַף בַּשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: מִמַּשְׁמַע הַזֶּה עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ! 
נָם לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי... בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]). 
אִם לְלַמֵּד עַל הַתָּמִיד שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה... עַל עֹלַת הַתָּמִיד&quot; ([[במדבר כח ט]]-י). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;'''? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ, לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;. 
מַה מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – אַף מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר כָּאן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. 

{{הע-שמאל|המילה &quot;במועדו&quot; חוזרת בפס' ב ובפס' ג. כאן דורשים את פס' ג, שאם רוב הציבור טמאים עושים פסח ראשון בטומאה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|תוספתא פסחים ח ז,]] שפסח ראשון נעשה בטומאה, אבל פסח שני אינו נעשה בטומאה.
פרה אדומה ניתנה לשחיטה ושריפה גם בטומאה, שהרי הפרה הראשונה, שעשה משה – נעשתה בטומאה!}}'''&quot;בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' ([[במדבר ט ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּעֲשׂוּ&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;'''? 
אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמַה פָּרָה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַטֻּמְאָה – 
פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? 
הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי יוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! וְהוּא יוֹכִיחַ לְפֶסַח רִאשׁוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – לֹא יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת – כָּךְ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. 

{{הע-שמאל|משפטיו של הפסח הם בפסח ראשון, וכוללים את שבעת ימי החג, חיוב אכילת מצה ואיסור החמץ.}}'''&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו&quot;''' – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ: &quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה&quot; ([[שמות יב ה]]).
'''&quot;וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו&quot;''' – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ: לְשִׁבְעָה, לְמַצָּה, וּלְבִעוּר חָמֵץ. 
}}

===פיסקה סו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ד'''
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה קשורה לעיבור השנה לקראת הפסח, שיהיה בזמנו – זמן האביב, ובעקבותיו יהיו כל המועדים בזמניהם, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים קכז,]] שם דורשים לעניין זה את [[דברים טז א]]; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ב|מכילתא פסחא ב.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;'''([[במדבר ט ד]]),
לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא כג מד]]).
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂת הַפָּסַח&quot;'''?
אָמַר לָהֶם: שִׁמְרוּ אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ! נִמְצְאוּ מוֹעֲדוֹת בִּזְמַנָּם.
דָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמַע פָּרָשַׁת מוֹעֲדוֹת מִסִּינַי וַאֲמָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טז#פיסקה קכז|ספרי דברים שם,]] שם למדו ששואלים ודורשים בהלכות שלושת הרגלים בזמניהם מהחזרה המשולשת של הלכות הרגלים בחומשים ויקרא, במדבר ודברים; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מגילה/ג#ה|תוספתא מגילה ג ה.]]}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת הֶחָג בֶּחָג;
מִיכָּן אָמְרוּ: מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת שׁוֹאֲלִים בָּעִנְיָן וְדוֹרְשִׁים בָּעִנְיָן!
}}

===פיסקה סז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ה''' 
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מאשים את העם שלא הקריבו את קרבנות הפסח במדבר חוץ מאשר הפסח המדובר. רשב&quot;י מסכים איתו, אבל מחריג את שבט לוי, שהיה נימול במצרים והקריב את הפסחים ולא השתתף בחטא העגל.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ה]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶלָּא פֶּסַח זֶה בִּלְבַד.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר&quot;? וְגוֹ' ([[עמוס ה כה]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מַקְרִיבִים; וּמִי הָיָה מַקְרִיב? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ&quot; ([[דברים לג י]]).
וְאוֹמֵר &quot;וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַה' אֵלָי&quot; ([[שמות לב כו]]):
יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ&quot; ([[דברים לג ט]]).
וְאוֹמֵר &quot;כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה ה]]):
יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מוּלִים, וּמִי הָיָה מָל? שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ&quot; ([[דברים לג ט]]).

{{הע-שמאל|למרות האמור בתחילת הפיסקה, 'בגנות ישראל' וכו', וכן תחילת פיסקה סו – בפסח הראשון השתתפו כולם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|לעיל פיסקאות ס-סא.]]}}'''&quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה – כֵּן עָשׂוּ!
}}

===פיסקה סח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ר' ישמעאל ור' עקיבא מנסים לזהות את המתים שלהם נטמאו האנשים; ר' יצחק טוען שנושאי הארון וגם מישאל ואלצפן היו יכולים להיטהר, שהרי עברו יותר משבועיים מאז שנטמאו; לכן הוא מייחס את הטומאה לאדם שמת בז' ניסן, והאנשים נטמאו לו לקברו – ולכן חל היום השביעי לטומאתם בערב פסח.}}'''&quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם&quot;''' ([[במדבר ט ו]]), מִי הָיוּ? נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, שֶׁנִּטְמְאוּ לְנָדָב וַאֲבִיהוּא.
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר, וְאִם מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ – יְכוֹלִים לִיטָּהֵר.
וּמִי הָיוּ? לְמֵת מִצְוָה נִטְמְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא&quot;'''; לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ בַיּוֹם, אֲבָל הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶם לִהְיוֹת עֶרֶב פֶּסַח.

{{הע-שמאל|לדעת ר' יאשיה באו האנשים לאהרון תחילה ואחר כך למשה; ר' אליעזר אומר שבאו לפני שניהם כאחד, שמשה ואהרון ישבו יחדיו באותו מקום.}}'''&quot;וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''', אִם משֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וּדְרָשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'ההמה' – לשבחם של השואלים. רבי מסיק מהמילה הלכה קבועה, שבעלי המעשה, כלומר מי שהפסיקה רלבנטית לגביהם – הם השואלים, ולא חבריהם. ההלכה תלויה בפרטי המקרה, ולכן היא מיוחדת לשואל המסוים.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''' ([[במדבר ט ז]]), מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וַחֲרֵדִים עַל הַמִּצְוֹת.
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָהֵמָּה&quot;''', אֶלָּא מַגִּיד שֶׁאֵין נִשְׁאָלִים אֶלָּא לְבַעַל הַמַּעֲשֶׂה.

{{הע-שמאל|הטמאים מציעים בתחילה שהם ישחטו את הקרבן וימנעו מלאכול אותו בעצמם. משה עונה שאין לשחוט את הקרבן בטומאה. הטמאים מציעים שגם השחיטה תיעשה ע&quot;י שליח, ומשה מודה שאינו יודע, וראו [[פסחים סב א]], שאת שאר הזבחים יכול גם טמא לשלוח ביד חברו הטהור.}} '''&quot;לָמָּה נִגָּרַע&quot;''', אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה! אָמְרוּ לוֹ: אִם לָאו, יִזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים!
וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה חַטָּאת, שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, דָּמָהּ נִזְרָק עַל הַטְּמֵאִים וּבְשָׂרָהּ נֶאֱכָל לַטְּהוֹרִים.
הַפֶּסַח, שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים – דִּין הוּא שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם עַל הַטְּמֵאִים וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל לַטְּהוֹרִים! אָמַר לָהֶם: אֵין קָדָשִׁים קְרֵבִים בְּטֻמְאָה!
אָמְרוּ לוֹ: אִם קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחֲרָיוּת יִהְיוּ קְרֵבִים, קָדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת לֹא יִהְיוּ קְרֵבִים? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁמַעְתִּי.

{{הע-שמאל|הפסיקה של משה לא היתה לפי כללי הלכה אלא ישירות מפי הקב&quot;ה. וראו גם בסוף הפיסקה.}}'''&quot;עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה&quot;''' ([[במדבר ט ח]]), כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: 'אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּי רַבִּי'. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה שֶׁכָּךְ הָיָה מֻבְטָח, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה – הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|כדלעיל: משה אינו יודע אם הטמאים יכולים לצאת ידי חובה ע&quot;י שליח.}}אָמַר רַבִּי חִידְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה משֶׁה שֶׁאֵין טָמֵא אוֹכֵל אֶת הַפֶּסַח.
עַל מַה נֶחְלְקוּ? אִם יִזָּרֵק הַדָּם עֲלֵיהֶם אִם לָאו.

{{הע-שמאל|השוו לעיל &quot;שאין נשאלים אלא לבעל המעשה&quot;. לפי הדרשה הזאת אין הדבר כך, ומשה היה ראוי לדעת את התשובה בעצמו אלמלא היו הטמאים זוכים.}}רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת טְמֵאִים שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵי משֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ אֵלּוּ שֶׁתֵּאָמֵר עַל יְדֵיהֶם, לְכָךְ שֶׁמְּגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
}}

===פיסקה סט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט ט-יב''' 
{{הע-שמאל|התשובה כללה גם פרטים נוספים, שמשה לא שאל עליהם.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''' ([[במדבר ט ט]]-י) – זֶה דָּבָר שֶׁשָּׁאַל; '''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''' – זֶה דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁאַל. 

{{הע-שמאל|לפי הדרשה כל מי שלא עשה את הפסח הראשון, אפילו במזיד – יכול לעשות את השני ולא יהיה חייב כרת; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א,]] והלכה ז שם, והשוו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|למשנה פסחים ט א.]]}}'''&quot;כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא טְמֵא מֵת; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;'''. 
הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי טְמֵא מֵת כִּרְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה, וְלֹא רְאִי דֶּרֶךְ רְחֹקָה כִּרְאִי טְמֵא מֵת! 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי. 

{{הע-שמאל|המרחק של מודיעין מירושלים תואם לדעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|בפסחים ט ב.]] ר' עקיבא חולק על [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|הלכה א בתוספתא]] ועל הדרשה הקודמת, המאפשרות גם למזיד בפסח הראשון לצאת ידי חובה בשני, וראו בתוספתא הלכה ב.}}'''&quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ: אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחֹקָה? שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ וְכֵן לְכָל מִדָּתָהּ. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר &quot;טְמֵא מֵת&quot; וְנֶאֱמַר '''&quot;דֶּרֶךְ רְחֹקָה&quot;'''; מַה טְּמֵא מֵת, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל – אַף דֶּרֶךְ רְחֹקָה, רָצָה לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 

{{הע-שמאל|מע&quot;ש ניתן לפדיון מחוץ לירושלים, ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ג#משנה ז|מע&quot;ש ג ז,]] שנאמר בו &quot;כי ירחק ממך המקום...&quot; ([[דברים יד כד]]). ר' אליעזר טוען שגם הדרך הרחוקה מוגדרת – מחוץ לחומת ירושלים. ר' יהודה מגדיל לעשות ודורש שירושלים לעניין מע&quot;ש דומה לעזרה לעניין הפסח, ולכן מגדיר את מי שלא היה בעזרה בזמן שחיטת הפסח כהולך ב'דרך רחוקה'. המאמץ הדרשני מוסבר לאור הצפיפות בירושלים במועד הפסח הראשון, שבגללה דחו חכמים ככל האפשר את ההקרבה לפסח השני.
וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ב|פסחים ט ב.]]}}מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ.  
אֵיזֶהוּ מְקוֹם אֲכִילָתוֹ? מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: נֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּמַּעֲשֵׂר, וְנֶאֱמַר רִחוּק מָקוֹם בַּפֶּסַח. 
מָה רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּמַּעֲשֵׂר – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ, אַף רִחוּק מָקוֹם הָאָמוּר בַּפֶּסַח – חוּץ לִמְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ. 
וְאֵיזֶה מְקוֹם הֶכְשֵׁרוֹ? מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים! 

{{הע-שמאל|נקודה מעל אות מתפרשת כסימן למחוק את האות, או את האותיות האחרות, וראו דברי ר' יוסה [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ג|בתוספתא פסחים ח ג.]] לעניין הנקודות ראו [[בראשית רבה מח טו]].
בבראשית טז דורשת שרה שהקב&quot;ה ישפוט ויעניש את הגר, ולא את אברהם. פירוש אחר – הקב&quot;ה ישפוט את המחרחרים ריב בין שרה לאברהם.
שאלת המלאכים לא היתה כדי לקבל תשובה אלא כדי לעורר את תשומת ליבה של שרה.
לוט אמנם לא ידע שבנותיו שכבו עימו בערב, אבל בבקר ידע ובכל זאת שתה יין גם למחרת.
הנקודות על 'וישקהו' נדרשות שעשו לא רצה לנשק את יעקב או להיפך.
בפסוק מבראשית לז מנוקדת המילה &quot;את&quot;, לסמן שלא את הצאן הלכו לרעות.
אהרון עצמו לא נכלל במניין הלויים.
מידבא אמנם נכבשה ע&quot;י סיחון אבל לא נהרסה, ונשארה בנויה בשמה גם אחרי סיחון.
לקרבן התמיד יש להוסיף עשרון אחד בבקר ואחד בערב; אחד בלבד לכל כבש.
העבירות הנסתרות אינן יכולות להיות בתחום אחריותם של ישראל להעניש עליהן, אלא אם הודיע להם הקב&quot;ה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''', נָקוּד עַל הַהֵ&quot;א; שֶׁאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהוּא טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ&quot; ([[בראשית טז ה]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא אָמְרָה לוֹ אֶלָּא עַל הָגָר בִּלְבַד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַמַּטִּילִים מְרִיבָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ&quot; ([[בראשית יח ט]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֵיכָן הִיא. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ&quot; ([[בראשית יט לג]]) נָקוּד עַל בְּשִׁכְבָהּ, לוֹמַר בְּשִׁכְבָהּ לֹא יָדַע וּבְקוּמָהּ יָדַע. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיִּשָּׁקֵהוּ&quot; ([[בראשית לג ד]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא נְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר הֲלָכָה: בְּיָדוּעַ שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, אֶלָּא נֶהְפְּכוּ רַחֲמָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּנְשָׁקוֹ בְּכָל לִבּוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם&quot; ([[בראשית לז יב]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ כֹּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם &quot;אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן&quot; ([[במדבר ד מו]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁלֹּא הָיָה אַהֲרֹן מִן הַמִּנְיָן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא&quot; ([[במדבר כא ל]]) נָקוּד עָלָיו, שֶׁאַף מִלְּהַלָּן הָיָה כֵּן. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן&quot; ([[במדבר כט טו]]) נָקוּד עַל עִשָּׂרוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא עִשָׂרוֹן אֶחָד בִּלְבַד. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ &quot;הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם&quot; ([[דברים כט כח]]) נָקוּד עָלָיו, אָמַר לָהֶם: עֲשִׂיתֶם הַגְּלוּיִם – אַף אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַנִּסְתָּרִים. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה&quot;''' נָקוּד עָלָיו, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּדֶרֶךְ קְרוֹבָה וְהָיָה טָמֵא – לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עִמָּהֶם אֶת הַפֶּסַח. 

{{הע-שמאל|הלכות פסח שני הן הלכה לדורות.}}'''&quot;אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. 

'''&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם&quot;''' ([[במדבר ט יא]]), הוֹסִיף בּוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְוֹת חוּץ מִמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בְּגוּפוֹ. 
וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ '''&quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;''' ([[במדבר ט יב]]). 
'''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח&quot;''' – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּמִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 

{{הע-שמאל|הלכות הפסח השני כוללות גם אכילה עם מצה ומרור וגם את הלכות צליית ואכילת בשר הפסח גופו בלילה בלי לשבור את העצם; וראו לעיל פיסקה סה – גם שם דרשו 'ככל חוקותיו – אלו מצוות שבגופו', וראו דברי איסי בן עקביא לקמן.
בפסח שני נזכרו רק חוקות הפסח, ולא משפטיו. לכן נוהגות בו רק המצוות הקשורות לגופו. הטענה המזהה את החוקות עם המצוות &quot;שעל גופו&quot; נלמדת מהפרט שהיה בכלל ויצא ללמד על הכלל כולו. הפרט האמור הוא איסור שבירת העצם.}}אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;''' – הֲרֵי מִצְוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ אֲמוּרוֹת. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;'''? בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אוֹ אַף לַשִּׁבְעָה וְלַמַּצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;'''. עֶצֶם הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה עֶצֶם, מִצְוָה שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;''' – בְּמִצְוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אִסִּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: &quot;חֻקָּה&quot; הָאֲמוּרָה בַּפֶּסַח אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפוֹ! 
}}

===פיסקה ע===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יג'''
{{הע-שמאל|שתי דרשות המלמדות שאת הפסח השני עושים רק היחידים. וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|תוספתא פסחים ח ד,]] שר' יהודה חולק.}}'''&quot;וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר&quot;''' ([[במדבר ט יג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְהִי אֲנָשִׁים&quot; ([[במדבר ט ו]]). הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְהָאִישׁ&quot;''': הַיָּחִיד עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי!

{{הע-שמאל|הדרשה בשיטת ר' עקיבא והמשנה [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|בפסחים ט א,]] המגדירה &quot;דרך רחוקה&quot; מעבר למודיעין, ושאינה מאפשרת למזידים לאכול פסח שני ולהיפטר מכרת; ובניגוד [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|לתוספתא פסחים ח א]] ולדרשה לעיל בפיסקה סט.
הדרשה על עונש הכרת – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא סוף ח]] [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|ושם שבתא א.]] הציבור אינו נפגע בגלל חטאי היחיד.}}'''&quot;וְחָדַל&quot;''' – אֵין &quot;וְחָדַל&quot;, אֶלָּא כֹּל שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה; שִׁעֲרוּ חֲכָמִים: כֹּל שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח מִן הַמּוֹדִיעִים וְלִפְנִים, וְכֵן {{ב|לְכָל מִדָּתָהּ|לשאר רוחות השמים}}.
'''&quot;וְנִכְרְתָה&quot;''' – אֵין &quot;וְנִכְרְתָה&quot; אֶלָּא הַפְסָקָה.
'''&quot;הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. '''&quot;מֵעַמֶּיהָ&quot;''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם.

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' חנינא בן עקביא [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]] פסח שני מיועד לטמאים, ולכן אינו דוחה את הטומאה, אבל הוא דוחה את השבת.}}'''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ&quot;''', עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן הַכָּתוּב עָנַשׁ כָּרֵת.
אַתָּה אוֹמֵר עַל פֶּסַח רִאשׁוֹן, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל פֶּסַח שֵׁנִי? אָמַרְתָּ, אֵיזֶהוּ &quot;מוֹעֲדוֹ&quot;? – זֶה רִאשׁוֹן!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
אוֹ יִדְחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? אָמַרְתָּ, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בָּא, אֶלָּא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#י|תוספתא פסחים ח י,]] שם חלק ר' יוסי על ר' אלעזר בר' שמעון וחייב את האשה בקרבן הפסח. ר' יהודה טוען שם שרשות היא בידה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק ד#משנה יא|חלה ד יא.]]}}'''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא&quot;''', לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: '''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה.
}}

===פיסקה עא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר ט יד'''
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו:]] אם הגר התגייר אחרי יד בניסן הוא פטור מקרבן הפסח באותה שנה.
ר' שמעון בן אלעזר מחייב אותו בפסח שני, כדעת רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ד|בתוספתא  פסחים ח ד.]] הלשון &quot;כל שלא עשה את הראשון יעשה את השני&quot; היא [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|מפסחים ט א.]]}}&quot;וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵר וְעָשָׂה פֶסַח&quot; ([[שמות יב מח]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;: מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף הַגֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁנִּתְגַּיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּאֶזְרָח&quot;, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.
כָּךְ כֹּל שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן – יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא סוף טו.]] הכלל של חוקה אחת חורג ממצוות הפסח ומלמד על כל התורה כולה.}}'''&quot;כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' ([[במדבר ט יד]]), אֵין לִי אֶלָּא הַפֶּסַח, שֶׁהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח.
בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר&quot;'''. בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
}}</text>
      <sha1>ezoo656yji0evwdibdgpg0huu9to30y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>457931</id>
    <revision>
      <id>3024521</id>
      <parentid>3011452</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:03:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024521</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102982" sha1="449ifg4j75q49z3k4yg6fnt9doa2hda" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כג]]), 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}'''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;''' – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;''': בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;'''? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}'''&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot;''' – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;''', שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
'''&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
'''&quot;מִקְשָׁה&quot;''' – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
'''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.

{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת מהמילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;'''? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֵׁנִית&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!

{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:

{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.

{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot;''' ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;'''.

{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}'''&quot;הַכֹּהֲנִים&quot;''' – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.

{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;'''.
'''&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת ([[מנחות כח א]]).
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}'''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot;''' – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;'''. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;''' – עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}'''&quot;וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 

{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}'''&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;''', הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 

{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 

{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 

{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 

{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.

{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).

{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!

{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!

{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את יתרו להצטרף.}}'''&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot;''' – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!

{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}'''&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;''', וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}'''&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;''', וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}'''&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;''', וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
{{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחויב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. 
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.

{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!

{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!

{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), 
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים - 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''?  
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}}, 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מוו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר|מפקד הצבא}}, שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). 
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

{{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.

{{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). 
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

{{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. 

{{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲלֵיהֶם&quot;''', עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יוֹמָם&quot;''', בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? &quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot; ([[במדבר יא א]]).

{{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. 
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי|הער אותי בבקר}}, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 

{{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. 
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;'''.

{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot; ([[שמות לג טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot; ([[יהושע י יא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot; ([[תהלים פג יד]]-טו). 

{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot; ([[שמות טו ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; ([[תהלים עד כג]]), &quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[תהלים צב י]]), &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; ([[תהלים עג כז]]). 

{{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot; ([[תהלים פג ג]]-ד). 
&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot; ([[תהלים קלט כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot; ([[זכריה ב יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot; ([[איוב ז כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot; ([[יחזקאל ח יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot; ([[חבקוק א יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot; ([[תהלים קו כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot; ([[במדבר יא טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot; ([[ירמיה ב יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 

{{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot; ([[במדבר יב יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 

{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot; ([[שופטים ה כג]]). 

{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot; ([[משלי לא ב]]), וְאוֹמֵר: &quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot; ([[משלי ד ג]]). 

{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; ([[שמות טו ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot; ([[שופטים ה כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; ([[מלכים ב יט לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot; ([[דניאל ד ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot; ([[אסתר ח ז]]). 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]]}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot; ([[ישעיה סג ט]]). 

{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot; ([[תהלים צא טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot; ([[בראשית לט כ]]-כא). 

{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot; ([[שמואל ב ז כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot; ([[שמואל א ב כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot; ([[ישעיה מג יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot; ([[ירמיה מט לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot; ([[ישעיה סג א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot; ([[דברים ל ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: &quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot; ([[שיר השירים ד ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 

{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: &quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot; ([[דברים א יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. 
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;, כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

{{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>449ifg4j75q49z3k4yg6fnt9doa2hda</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024522</id>
      <parentid>3024521</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:03:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024522</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102981" sha1="gppal0vy5sdq7uwg4ou1putnuzbf3yl" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כג]]), 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}'''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;''' – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;''': בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;'''? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}'''&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot;''' – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;''', שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
'''&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
'''&quot;מִקְשָׁה&quot;''' – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
'''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.

{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת מהמילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;'''? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֵׁנִית&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!

{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.

{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot;''' ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;'''.

{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}'''&quot;הַכֹּהֲנִים&quot;''' – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.

{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;'''.
'''&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת ([[מנחות כח א]]).
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}'''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot;''' – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;'''. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;''' – עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}'''&quot;וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 

{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}'''&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;''', הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 

{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 

{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 

{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 

{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.

{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).

{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!

{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!

{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את יתרו להצטרף.}}'''&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot;''' – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!

{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}'''&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;''', וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}'''&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;''', וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}'''&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;''', וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
{{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחויב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. 
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.

{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!

{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!

{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), 
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים - 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''?  
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}}, 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מוו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר|מפקד הצבא}}, שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). 
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

{{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.

{{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). 
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

{{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. 

{{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲלֵיהֶם&quot;''', עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יוֹמָם&quot;''', בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? &quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot; ([[במדבר יא א]]).

{{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. 
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי|הער אותי בבקר}}, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 

{{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. 
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;'''.

{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot; ([[שמות לג טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot; ([[יהושע י יא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot; ([[תהלים פג יד]]-טו). 

{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot; ([[שמות טו ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; ([[תהלים עד כג]]), &quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[תהלים צב י]]), &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; ([[תהלים עג כז]]). 

{{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot; ([[תהלים פג ג]]-ד). 
&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot; ([[תהלים קלט כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot; ([[זכריה ב יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot; ([[איוב ז כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot; ([[יחזקאל ח יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot; ([[חבקוק א יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot; ([[תהלים קו כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot; ([[במדבר יא טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot; ([[ירמיה ב יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 

{{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot; ([[במדבר יב יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 

{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot; ([[שופטים ה כג]]). 

{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot; ([[משלי לא ב]]), וְאוֹמֵר: &quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot; ([[משלי ד ג]]). 

{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; ([[שמות טו ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot; ([[שופטים ה כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; ([[מלכים ב יט לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot; ([[דניאל ד ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot; ([[אסתר ח ז]]). 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]]}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot; ([[ישעיה סג ט]]). 

{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot; ([[תהלים צא טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot; ([[בראשית לט כ]]-כא). 

{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot; ([[שמואל ב ז כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot; ([[שמואל א ב כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot; ([[ישעיה מג יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot; ([[ירמיה מט לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot; ([[ישעיה סג א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot; ([[דברים ל ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: &quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot; ([[שיר השירים ד ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 

{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: &quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot; ([[דברים א יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. 
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;, כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

{{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>gppal0vy5sdq7uwg4ou1putnuzbf3yl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024523</id>
      <parentid>3024522</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:04:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024523</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102975" sha1="7zz0nbrsbmod7yjkyt69se3k85wbmjh" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק י==

===פיסקה עב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י א-ב''' 
{{הע-שמאל|הנסיעה והחניה של ישראל היו בשילוב של הענן והחצוצרות.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''' ([[במדבר י א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כג]]), 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּבֵּר וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּבֵּר, לֹא יִהְיוּ צְרִיכִים חֲצוֹצְרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹסְעִים עַל פִּי ה' וְחוֹנִים עַל פִּי ה', צְרִיכִים הָיוּ חֲצוֹצְרוֹת! 

{{הע-שמאל|ר' יאשיה מבחין בין לשון 'קח לך' לבין 'ויקחו אליך' שנאמר בשמן למאור ובפרה אדומה. הדרשה התולה את ההבדל בעשיית רצון המקום היא לשיטתו. 
ר' יונתן ור' אליעזר משייכים את שתי הלשונות לשל הציבור, והשוו לסכוליון [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית,]] שחכמים העדיפו לממן את הקרבנות מכספי הציבור ולא מתרומות יחידים. ר' אליעזר אף מוסיף שארון העץ שבתוכו היו הלוחות עד הקמת המשכן היה גם הוא מכספי הציבור. הם מפרשים את &quot;לך&quot; – לשימושך, וראו בסוף הפיסקה.}}'''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;''' – מִשֶּׁלְּךָ; &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; ([[שמות כז כ]]) – מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. 
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – מִשֶּׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;? – עֲשֵׂה לְךָ. 
&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot; – בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם – &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;קַח לְךָ&quot;, '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;''': בְּשֶׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִבָּהֶם. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ... וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן עֵץ&quot; ([[דברים י א]]), לֹא הָיוּ אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;קַח לְךָ&quot;, '''&quot;עֲשֵׂה לְךָ&quot;'''? – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 

{{הע-שמאל|לעניין הדמיון בין שתי החצוצרות השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על דמיון שני השעירים, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ה|נגעים יד ה]] על דמיון שתי ציפורי המצורע.
הדרשות על 'מקשה' הופיעו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|לעיל בפיסקה סא.]] דורש מקשה – מין קשה, מקשה – שקשה לחקות אותו כי הוא מעשה אומן, וכן מקשה – שנעשה בהקשה בקורנס.}}'''&quot;חֲצוֹצְרֹת&quot;''' – מִעוּט חֲצוֹצְרוֹת – שְׁתַּיִם. אוֹ אִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;''', שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף וְשֶׁלֹּא לִגְרֹעַ! 
'''&quot;שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְנוֹי. 
'''&quot;מִקְשָׁה&quot;''' – אֵין מִקְשָׁה אֶלָּא מִין קָשֶׁה, מַעֲשֵׂה אֻמָּן וּמַעֲשֵׂה קֻרְנָס. 
'''&quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה, וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת. 
}}

===פיסקה עג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ג-ז'''
{{הע-שמאל|מקום הכינוס של הנשיאים הוא מקום הכינוס של כל העדה – פתח אוהל מועד.}}'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֶן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה... וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' ([[במדבר י ג]]-ד),
אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֶמְרָה תְקִיעָה בָּעֵדָה וְנֶאֶמְרָה תְקִיעָה בַּנְּשִׂיאִים.
מַה תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בָּעֵדָה – &quot;בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף תְּקִיעָה הָאֲמוּרָה בַּנְּשִׂיאִים – בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

{{הע-שמאל|שתי דרשות על כך שמשה היה מדבר עם הנשיאים לפני שהיה פונה לכל העדה: דיני הנדר נאמרו תחילה לראשי המטות, וכן כשקרן עור פניו הוא דיבר עם הנשיאים ואחר כך עם כל ישראל. לפי דרשת ר' יונתן הצורך להזכיר את ראשי המטות במפורש נובע מכך שהם המוסמכים להתיר נדרים.}}יָכוֹל כָּל הַקּוֹדֵם בַּמִּקְרָא קוֹדֵם בַּמַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot; ([[במדבר ל ב]]).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂיאִם בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם,
וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות לד לא]]-לב).
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ דִבְּרוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁהַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל דִבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשִׂיאִים קוֹדְמִים.
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;? בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין הַתָּרַת נְדָרִים אֶלָּא מִפִּי מוּמְחִים.

{{הע-שמאל|פס' ז מוכיח שהתקיעה אינה זהה לתרועה, והן משמשות לצרכים שונים. בפס' ה הופיעה התקיעה לפני התרועה, ובפס' ו היא מופיעה אחריה. מכאן למדו חכמים שהסדר הוא תקיעה – תרועה – תקיעה. ר' יוחנן בן ברוקה לומד זאת מהמילה &quot;שנית&quot;, כלומר שתי תקיעות.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''' ([[במדבר י ה]]), תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אַתָּה אוֹמֵר תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ תְּקִיעָה וּתְרוּעָה כְּאַחַת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' ([[במדבר י ז]]) – הֲרֵי תְקִיעָה אֲמוּרָה.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;'''? תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּתְרוּעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אוֹ אֵין לִי אֶלָּא תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
נֶאֶמְרָה {{ב|כָּאן|פס' ה}} תְּרוּעָה וְנֶאֶמְרָה {{ב|לְהַלָּן|פס' ו}} תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְרוּעָה, אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן – תְּקִיעָה לְאַחַר תְּרוּעָה.
וּמַה כָּאן, תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה – אַף לְהַלָּן תְּקִיעָה לִפְנֵי תְרוּעָה; הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה&quot;''', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֵׁנִית&quot;''' ([[במדבר י ו]]).
אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לַתְּקִיעָה, שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה לַתְּרוּעָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁתּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ!

{{הע-שמאל|קושר את התרועה בחצוצרות לתקיעת השופר בראש השנה. שלושת האיזכורים של תרועה מלמדים שאדם חייב לשמוע בראש השנה תשעה קולות.}}אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּדְבָּר; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִנַּיִן? נֶאֶמְרָה כָּאן תְּרוּעָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן תְּרוּעָה.
מַה תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ – אַף תְּרוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.
שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת נֶאֶמְרוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: &quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]), &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כה ט]]), &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; ([[במדבר כט א]]) –
שְׁתֵּי תְקִיעוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת. נִמְצֵינוּ לְמֵדִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת וְשֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
{{הע-שמאל|המדרש מודה שהדרשה דלעיל אינה אלא אסמכתא, שהרי הפסוק מבמדבר נצרך לעצם חיוב התקיעה בראש השנה, ואינו יכול להימנות במספר התרועות; בהמשך מסייג ר' שמואל בר נחמני עוד, וטוען שגם הפסוק מויקרא כה נצרך לעניינו, שהוא התקיעה ביום הכיפורים שביובל: מהתורה מספיקה תרועה אחת בראש השנה, וכל היתר הן תוספות שהרחיבו בהן עוד ועוד במהלך הדורות.
הצבת החובה לשמוע תשעה (בימינו מאה) קולות כתקנת חכמים מדגישה את כוחם של חכמים להוסיף על דברי התורה ולעצב את ההלכה כראות עיניהם.}}שְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאַחַת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot;, &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אוֹמֵר: אַחַת מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּשְׁתַּיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
&quot;שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; – מִן הַתּוֹרָה; &quot;וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה&quot; וְ&quot;יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם&quot; – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא.

{{הע-שמאל|אי הזכרת המחנות שבמערב ובצפון, שנסעו אחרי המשכן, היא מכוונת: לא היה צורך לתקוע להם!
לדעת &quot;יש אומרים&quot; אכן תקעו גם למחנות המערבי והצפוני, ולא זו בלבד, אלא שלכל  שבט תקעו בנפרד, כלומר שלוש תרועות לכל דגל, ובסך הכל 12 תרועות (בתוספת התקיעות – מדובר על 36 קולות)!}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה, וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;.'''
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקֵעַ לַמִּזְרָח וְלַדָּרוֹם, כָּךְ תּוֹקֵעַ לַצָּפוֹן וְלַמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם&quot;''': תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶם.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ לְכָל רוּחַ וָרוּחַ.
}}

===פיסקה עד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ז''' 
{{הע-שמאל|המכנה המשותף לשתי המטרות של החצוצרות הוא שבשתיהן משתתפות שתי חצוצרות. התקיעה עצמה אינה דומה, כי בהקהלת העם יש לתקוע ולא להריע.}}'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת&quot; ([[במדבר י ב]]).
מַה מִקְרָא הָעֵדָה בִּשְׁתַּיִם – אַף מַסַּע הַמַּחֲנוֹת בִּשְׁתַּיִם.
אוֹ, מַה מַסַּע הַמַּחֲנוֹת תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ, אַף הַקְהֵל אֶת הָעֵדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ תּוֹקֵעַ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;'''.
}}

===פיסקה עה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ח'''
{{הע-שמאל|עד עתה לא הקדישו הפסוקים חשיבות לזהות התוקעים אלא רק לצורת התקיעה. כאן מתיחסים גם לזהות התוקע.}}'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' ([[במדבר י ח]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקְעוּ&quot; ([[במדבר י ד]]), שׁוֹמְעַנִי אַף יִשְׂרָאֵל בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים&quot;'''.

{{הע-שמאל|ר' טרפון מגנה בתחילה את ר' עקיבא ש'מגבב' עליו פסוקים וחולק על המסורת שייצג ר' טרפון, אבל לבסוף הוא מודה לו ומאשר את דבריו, ומשבח אותו כטעם חייו. שיחה דומה, שגם בה נשבע ר' טרפון בחיי בניו ולבסוף מודה לר' עקיבא ומשבחו – מופיעה [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ו|בתוספתא זבחים א ו,]] שם זוכר ר' טרפון שיש הבדל בין קבלת הדם לזריקתו, ור' עקיבא מזכיר לו שההבדל הוא בדינם של הכהנים הפסולין שקיבלו או זרקו את הדם, ולא בכשרות הפעולה. וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה ד|ספרא נדבה פרשה ד ד-ה.]]
לזכרון של ר' טרפון את הכהן החיגר שתוקע בחצוצרה ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ח|תוספתא סוטה ז ח.]]}}'''&quot;הַכֹּהֲנִים&quot;''' – בֵּין תְּמִימִים, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִים. נֶאֱמַר כָּאן &quot;כֹּהֲנִים&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;כֹּהֲנִים&quot;.
מַה כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין, אַף כֹּהֲנִים הָאֲמוּרִים כָּאן – תְּמִימִים וְלֹא בַּעֲלֵי מוּמִין.
אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: עַד מָתַי מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ, עֲקִיבָא? אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל!
אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַי אִם לֹא רָאִיתִי שִׁמְעוֹן אֲחִי אִימָּא, שֶׁהָיָה חִגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת,
שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמֵרִיעַ בַּחֲצֹצְרוֹת!
אָמַר לוֹ: הִין, רַבִּי; שֶׁמָּא בְּהַקְהֵל רָאִיתָ? שֶׁבַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִין בְּהַקְהֵל, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבַיּוֹבֵל!
אָמַר לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא בִדִּיתָ!
אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ עֲקִיבָא! טַרְפוֹן רָאָה – וְשָׁכַח, עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ מֵעַצְמוֹ – וּמַסְכִּים לַהֲלָכָה! הָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ – כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו.

{{הע-שמאל|השאלה היא לפי דעתו של ר' יאשיה לעיל פיסקה עב, שמשה עשה את החצוצרות מכספו שלו. למרות זאת בניו לא ירשו את החצוצרות, וגם לא אחרים; החצוצרות נגנזו ובדורות הבאים עשו חצוצרות אחרות. הדרשה שלפנינו אינה מסבירה את ההלכה, ויתכן שהיא מבוססת על פס' ב &quot;עשה '''לך'''... והיו '''לך'''.}}'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף&quot; ([[במדבר י ב]]),
שׁוֹמֵעַ אֲנִי, הוֹאִיל וְעָשָׂה אוֹתָם, יִהְיוּ יְרֻשָּׁה לְבָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם&quot;'''.
'''&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְחֻקָּה נִתְּנוּ לְדוֹרוֹת, וְלֹא מַתָּנָה לְדוֹרוֹת!
מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁרִים הָיוּ לְדוֹרוֹת, חוּץ מִן הַחֲצֹצְרוֹת ([[מנחות כח א]]).
}}

===פיסקה עו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ט''' 
{{הע-שמאל|בכל מלחמה מריעים בחצוצרות: מלחמת הגנה או מלחמת התקפה!}}'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם&quot;''' ([[במדבר י ט]]) בְּמַשְׁמָע, בֵּין שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים עֲלֵיהֶם וּבֵין שֶׁהֵם בָּאִים עֲלֵיכֶם.  

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, כאן מוגבלת התרועה בחצוצרות למלחמה אחת בכל ההיסטוריה. התרועה בחצוצרות מבשרת את מלכות ה' בארץ, כלומר החצוצרות משמשות (כמו השופר בראש השנה) לבטא את מלכות הקב&quot;ה ואת הגאולה השלמה.}}'''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר&quot;''' – בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם&quot;'''. 
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה: אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹשָׁעִים מִמֶּנָּה וְאֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם&quot; ([[זכריה יד ג]]), מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ&quot;. 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא, ברוח הדרשה שבתחילת הפיסקה, מרחיב את המצווה להריע בחצוצרות לכל צרה; וראו גם [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה ומשנה ח.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מִלְחָמָה; שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, וְאִשָּׁה מַקְשָׁה לֵילֵד, וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;''' – עַל כָּל צָרָה וְצָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּבּוּר! 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא טוען שאין התרועה נחוצה כדי להזכיר את ישראל לפני הקב&quot;ה, שהרי הוא תמיד ער לצרותינו, וראו [[תהלים ט יג]]; אבל כיוון שהקב&quot;ה ציווה להריע בחצוצרות, והיתה אפשרות לעשות כך, ולא עשו – הצרה תפגע בישראל כעונש!
והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז,]] על פס' יג.}}'''&quot;וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' וְגוֹ', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְכִי חֲצוֹצְרוֹת מַזְכִּירוֹת? וַהֲלֹא דָּמִים מַזְכִּירִים! 
אֶלָּא שֶׁאִם יְכוֹלִים לְהָרִיעַ וְלֹא הֵרִיעוּ – מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ לֹא הֻזְכְּרוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם! 

{{הע-שמאל|הזכרון שעליו מדובר כאן הוא דווקא זכרון לטובה ולא זכרון של פורענות.}}'''&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם... וְנוֹשַׁעְתֶּם&quot;''', הָא כָּל זְמַן שֶׁנִּזְכָּרִים יִשְׂרָאֵל – אֵין נִזְכָּרִים אֶלָּא לִתְשׁוּעוֹת. 
}}

===פיסקה עז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י י''' 
{{הע-שמאל|לדעת ר' נתן כל יום הוא יום שמחה, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ה#משנה ה|סוכה ה ה,]] שהיו תוקעים בכל יום תשעה קולות על כל תמיד.}}'''&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם&quot;''' ([[במדבר י י]]) – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּמִידִים. 
'''&quot;וּבְמוֹעֲדֵיכֶם&quot;''' – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים; '''&quot;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק טוען שהתקיעות קשורות לקרבנות הציבור, שהרי החצוצרות עצמן שימשו לענייני ציבור: להקהיל את הציבור, לצאת למסעות או למלחמה וכדומה, וראו דברי ר' יונתן לעיל פיסקה עב, שהחצוצרות עצמן הן משל ציבור.
בן עזאי מסיק מההשוואה בין העולות לשלמים שהשלמים הם קודשי קודשים, מכאן שמדובר בשלמי ציבור (שהם כבשי עצרת, וראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ה#משנה ה|זבחים ה ה]]). בשלב השני הוא מסיק שהעולות שמדובר עליהן כאן הן עולות ציבור, בדומה לשלמי הציבור הנ&quot;ל.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. 
אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? – בְּשֶׁל צִבּוּר!  
שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בְּשֶׁל צִבּוּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֶחָד לַיָּחִיד וְאֶחָד לַצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;'''; מַה עוֹלוֹת – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף שְׁלָמִים – קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! 
אוֹ יָכוֹל עוֹלוֹת, אֶחָד שֶׁל יָחִיד וְאֶחָד שֶׁל צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם&quot;''', מַה שְּׁלָמִים מִשֶּׁל צִבּוּר – אַף עוֹלוֹת מִשֶּׁל צִבּוּר! 

{{הע-שמאל|התקיעות אינן מכשירות או פוסלות את הקרבן, אלא הן תוספת לו ומצוה בפני עצמה.}}'''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם&quot;''', 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי קָרְבָּנוֹת שֶׁתָּקְעוּ עֲלֵיהֶם יִהְיוּ כְּשֵׁרִים, וְשֶׁלֹּא תָּקְעוּ עֲלֵיהֶם לֹא יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;'''; לְזִכָּרוֹן נִתְּנוּ, וְלֹא נִתְּנוּ לְהַכְשִׁיר קָרְבָּן. 

{{הע-שמאל|ההנחה הבסיסית של הדרשות שלפנינו היא שהחצוצרות הן המקור לתקיעות ראש השנה, בדומה לפיסקה עג לעיל. התשובה לשאלה &quot;למה נאמר&quot; נמצאת בדרשת ר' נתן. הדרשה של ת&quot;ק עונה לתמיהה &quot;אבל מלכות לא שמענו&quot;, ומזהה את המלכות עם עצם התרועה.}}'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה&quot; ([[ויקרא כג כד]]). 
אֲבָל מַלְכוּת לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ&quot; ([[במדבר כג כא]]) – זֶה שׁוֹפָר וּמַלְכוּת! 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת&quot;''' – הֲרֵי שׁוֹפָר; '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן&quot;''' – זֶה זִכָּרוֹן; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – זֶה מַלְכוּת! 

{{הע-שמאל|לפי שתי הדרשות דלעיל המלכות אמורה להיות אחרונה: לפי דרשת ת&quot;ק היא נגזרת מהשופרות, ולפי דרשת ר' נתן היא נלמדת מסוף הפסוק, ואילו השופרות והזכרונות נלמדים מתחילתו. התשובה לעניין סדר האיזכורים היא מנקודת המבט של המתפלל, שבתחילה ממליך עליו את הקב&quot;ה, ואחר כך מבקש שיזכרנו ושיגאלנו.}}אִם כֵּן מָה רָאוּ חֲכָמִים לוֹמַר מַלְכֻיּוֹת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? 
אֶלָּא: הַמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ בַּקֵּשׁ מִלְּפָנָיו רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁתִּזָּכֵר לוֹ, וּבַמֶּה? – בְּשׁוֹפָר שֶׁל חֵרוּת! 

{{הע-שמאל|השופר הוא סמל לגאולה האחרונה, שבה יתקע הקב&quot;ה בשופר ויפגע בכל אויביו.}}וְאֵין שׁוֹפָר אֶלָּא שֶׁל חֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל&quot; ([[ישעיה כז יג]]), אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִי תּוֹקְעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע&quot; ([[זכריה ט יד]])! וַעֲדַיִן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן הַתְּקִיעָה יוֹצְאָה? 
זֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר וְקוֹל מֵהֵיכָל, קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו&quot; ([[ישעיה סו ו]]). 
}}

===פיסקה עח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י כט''' 
{{הע-שמאל|הזהות של יתרו היא מסתורית, כי יש לו כמה שמות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א:]] &quot;שבע שמות נקראו לו&quot; וכו'
לפי הדרשה הראשונה היה שמו חובב בן רעואל, ואת הפסוק משמות ב הוא מפרש שהבנות פנו לסבן רעואל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל&quot;''', חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ? רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; ([[שמות ב יח]]).
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; ([[שופטים ד יא]]) – חֹבָב הָיָה שְׁמוֹ, וְלֹא רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהַתִּינוֹקוֹת קוֹרִים לַאֲבִי אֲבִיהֶם 'אַבָּא'.

{{הע-שמאל|הסעודה לפני הקב&quot;ה מלמדת, לדעת ר' שמעון בן מנסיא ור' ישמעאל בר' יוסי, שיתרו היה ריעו של הקב&quot;ה. 
ר' דוסתאי דורש קיני מלשון קנאה, שיתרו נמנע מע&quot;ז העלולה לגרום לקנאה, ור' יוסי דורש את אותה המילה מלשון קניין, שקנה את התורה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, רֵיעַ שֶׁל אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקִים&quot; ([[שמות יח יב]]).
רַבִּי דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁפֵּרֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה קֵינִי, דָּבָר שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ לַמָּקוֹם.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל&quot; ([[דברים לב כא]]), וְאוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה&quot; ([[יחזקאל ח ג]]).
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֵינִי הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁקָּנָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַתּוֹרָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְעוּאֵל? שֶׁרִיעָה לָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵעֲךָ ורֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב&quot; ([[משלי כז י]]).

{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש יתרו – ייתר (הוסיף) וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח,]] &quot;זכו אלו שתיאמר על ידיהם&quot;; הדרשה על חובב היא מלשון חביבות, שחיבב את התורה. בהמשך מעוצבת דמותם של יתרו ובניו כתלמידי חכמים.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: שְׁנֵי שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ – חֹבָב וְיִתְרוֹ.
יִתְרוֹ, עַל שֵׁם שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בִּידֵי מֹשֶׁה הָיוּ, מִסִּינַי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים&quot; ([[שמות יח כג]])!
וְלָמָּה נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה? לִתְלוֹת זְכוּת בְּזַכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ.
חֹבָב, עַל שֵׁם שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכָל הַגֵּרִים שֶׁחִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּיִתְרוֹ!

{{הע-שמאל|דרשה אינטרטקסטואלית על [[ירמיה לה]] ועל רשימות היוחסין שב[[דברי הימים א ב]] ובפרק ד שם, המזהה את בני יתרו עם בני יונדב בן רכב, שנהגו כנזירים. יעבץ מתפרש כשם של חכם ששימש כמורה שלהם – ולא כשם מקום; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] 
מירמיה לה עולה לכאורה שהם זכו לכהונה; ר' יהושע חולק, שהרי הגרים אינם יכולים להיות כוהנים, ולכן הוא מפרש את שכרם כת&quot;ח היושבים בסנהדרין הנחשבים כעומדים לפני ה' כמו הכוהנים (כדרך הפרושים שנאבקו בכהונה); חכמי הסנהדרין יכלו, לדעתו, להיות גם גרים – בניגוד [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה ב|לסנהדרין ד ב.]] תשובה אחרת היא שמבנותיהם נישאו לכוהנים, וכך נכדיהם היו אכן כוהנים. 
הדרשה עוסקת בגדולה של הגרים, ומסתיימת בקל וחומר ליהודים מלידה שעשויים להגיע לפחות לאותם הישגים – דרשה בסגנון &quot;הפטרה&quot;, המיועדת לעודד את קהל השומעים.}}וּכְשֵׁם שֶׁחִבֵּב יִתְרוֹ אֶת הַתּוֹרָה, כָּךְ חִבְּבוּ בָּנָיו אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּר אֲלֵיהֶם דִּבְרֵי ה'&quot; ([[ירמיה לה ב]]).
הוֹאִיל וּבַיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב – רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא חָרֵב עַכְשָׁו.
&quot;וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְגוֹ' וַנִּשְׁמַע בְּקוֹל יוֹנָדָב וְגוֹ' וַנֵּשֶׁב בָּאֹהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; ([[ירמיה לה ז]]-ח).
וְעַל שֶׁשָּׁמְעוּ לְמִצְוַת יוֹנָדָב אֲבִיהֶם, הֶעֱמִיד מֵהֶם הַמָּקוֹם סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וּמִתְעַנִּים.
&quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הָיוּ מְגַלְּחִים. &quot;תִּרְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּפֶתַח {{ב|שַׁעֲרֵי|בארמית: &quot;תרעי&quot;}} יְרוּשָׁלַיִם.
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁשָּׁמְעוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁלֹּא סָכוּ אֶת הַשֶּׁמֶן. &quot;סוּכָתִים&quot; – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת.
&quot;יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶת יְרִיחוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל יַעְבֵּץ לְעֵדֶר, לִלְמוֹד הֵימֶנּוּ תּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל... וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל&quot; ([[דברי הימים א ד י]]).
הֵם חֲסֵרִים מִמִּי יִלְמְדוּ, וְהוּא חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד; בָּאוּ חֲסֵרִים לִלְמוֹד אֵצֶל חָסֵר לְמִי יְלַמֵּד.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; וְגוֹ' ([[שופטים א טז]]).
וּמִנַּיִן שֶׁבָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב הֵן הֵן בָּנָיו שֶׁל יִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; ([[דברי הימים א ב נה]]).
מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? – &quot;וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָה: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם אֶל מִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם...
לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; ([[ירמיה לה יח]]-יט).
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וְכִי גֵרִים נִכְנָסִים לַהֵיכָל? וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ לַהֵיכָל! אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּסַּנְהֶדְרִין וּמוֹרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִבְּנוֹתֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים, וְהָיוּ מִבְּנֵי בְנֵיהֶם מַקְרִיבִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָם, כָּךְ קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|המשך הדרשות על [[דברי הימים א ד]]: גם רחב הזונה זכתה לצאצאים נביאים כגיורת צדיקה. גם הדרשה עליה מסתיימת בלקח דומה לזה שבסוף הדרשה הקודמת.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; ([[דברי הימים א ד כא]]).
&quot;עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; – שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְרַגְּלִים בַּבּוּץ; &quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְרַגְּלִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ רָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּאַכְסְנַאי! שְׁמוֹנָה כֹהֲנִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים עָמְדוּ מֵרָחָב הַזּוֹנָה, וְאֵלּוּ הֵם:
יִרְמְיָהוּ, חִלְקִיָּהוּ, וּשְׂרָיָה, וּמַחְסֵיָה, וּבָרוּךְ, וְנֵרִיָּה, וַחֲנַמְאֵל וְשַׁלּוּם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הָיְתָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחָב הַזּוֹנָה.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; ([[מלכים ב כב יד]]).
וְאוֹמֵר &quot;הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי&quot; ([[יהושע ב יח]]).
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה מִי שֶׁהָיְתָה מֵעַם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; ([[דברים כ טז]]), עַל שֶׁקֵּרְבָה עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם.
יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|דרשה על הגבעונים שזכו גם הם לגדולה. הסיום כנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים; מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כוֹזֵבָא&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]).
&quot;וְיוֹקִים&quot; – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית; &quot;כּוֹזֵבָא&quot; – שֶׁכִּזְּבוּ לִיהוֹשֻׁעַ, וְאָמְרוּ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; ([[יהושע ט ו]]), וְלֹא בָאוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁחַיָּב כְּלָיָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ עַצְמָם קֵרְבָם הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|רות המואביה חותמת את רשימת הגרים שזכו לגדולה. שוב דרשה על [[דברי הימים א ד]] וסיכום בקל וחומר דומה לקודמיו.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, מָה אָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ? &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת&quot; ([[רות א טז]]-יז).
אָמַר לָהּ הַמָּקוֹם: לֹא הִפְסַדְתְּ כְּלוּם, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא!
&quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; ([[דברי הימים א ד כב]]). &quot;יוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; – זֶה מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן.
&quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, &quot;יוֹאָשׁ&quot; – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה; &quot;שָׂרָף&quot; – שֶׁשָּׂרְפוּ בְנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה.
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת; &quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁהִנִּיחוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנֶהֶפְכוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב.
&quot;וְהַדְּבָרִים {{ב|עַתִּיקִים|מפורשים, מוסברים}}&quot; – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; ([[דברי הימים א ד כג]]) – זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וְגוֹדֶרֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶן בְּנָהּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן דִּינָן שֶׁל זוֹנוֹת?
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;!
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִן הָעָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם&quot; ([[מלכים א יא ב]]).
עַל שֶׁקֵּרְבָה אֶת עַצְמָהּ – כָּךְ קֵרְבָהּ הַמָּקוֹם; יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|המיילדות נתפסות כעבריות בעצמן, ולא כמיילדות את העבריות. הדרשה מוכיחה, בנוסף לקל וחומר, שאכן היו גדולים גם מישראל, ולא רק גרים.
גם כאן הדרשות נעזרות ברשימות היוחסין שבדברי הימים א ד, ודורשות 'אחרחל' מלשון אחריה, הרום – חרם, ומניחות שמרים היא עזובה היא אפרת – ראו [[סוטה יב א]].}} וְאִם תֹּאמַר בְּיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה כֵן, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת&quot; וְגוֹ' ([[שמות א טו]]). &quot;שִׁפְרָה&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, &quot;פּוּעָה&quot; – זוֹ מִרְיָם.
&quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרָה וְרָבָה. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. &quot;שִׁפְרָה&quot; – שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.
&quot;פּוּעָה&quot; – שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּבוֹכָה עַל אָחִיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot; ([[שמות ב ד]]).
&quot;וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת... וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים... וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים&quot; ([[שמות א טז]]-כא). &quot;בָּתִּים&quot; אֵלּוּ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הֵם!
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית ה'&quot; ([[מלכים א ט י]]) – זוֹ כְהֻנָּה, &quot;וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ הַמַּלְכוּת! זָכְתָה יוֹכֶבֶד לִכְהֻנָּה וּמִרְיָם לְמַלְכוּת.
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת עָנוּב וְאֶת הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחוֹת אֲחַרְחֵל בֶּן הָרֻם&quot; ([[דברי הימים א ד ח]]).
&quot;אֲחַרְחֵל&quot; – זוֹ מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ&quot; ([[שמות טו כ]]); &quot;בֶּן הָרֻם&quot; – זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot; ([[במדבר יח יד]]).
נִשֵּׂאת מִרְיָם לְכָלֵב, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר ([[דברי הימים א ב יט]]).
&quot;וְאֵלֶּה הָיוּ בְנֵי כָלֵב בֶּן חוּר&quot; ([[דברי הימים א ב נ]]) וְאוֹמֵר &quot;וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה&quot; ([[שמואל א יז יב]]).
נִמְצָא דָוִד מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל מִרְיָם! הָא, כָּל הַמְּקָרֵב עַצְמוֹ, מִן הַשָּׁמַיִם מְקָרְבִין אוֹתוֹ!
&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – זוֹ {{ב|יָפָה לוֹ|מחמיאה לו}} יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ!

{{הע-שמאל|משה אומר ליתרו שהנסיעה היא מייד לא&quot;י, אם בטעות, שנתעלם מעיניו שיהיו 40 שנים במדבר, והוא עצמו ימות שם – אם בכוונה, כדברי רשב&quot;י, (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב]], שמשה קיבל רמז שלא יכנס לארץ כבר במלחמת עמלק) כדי שלא להפיל יאוש על ישראל –  או כדי למשוך את יתרו להצטרף.}}'''&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot;''' – נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא כְּשֵׁם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, נוֹסְעִים וְחוֹנִים, אֶלָּא מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם? נִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה, וּכְסָבוּר שֶׁנִּכְנָס עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; ([[דברים ד כב]]),
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; (שם), אֶלָּא שֶׁאַף עַצְמוֹתָיו אֵינָן עוֹבְרוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן; אֶלָּא מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶם?
אָמַר: עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, אִם מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אָנוּ אֵין נִכְנָסִים.
דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה שִׁתֵּף מֹשֶׁה עַצְמוֹ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי יִתְרוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִכְנָס – אַף אֲנִי אֵינִי נִכְנָס!

{{הע-שמאל|משה לא היה יכול להבטיח ליתרו חלק בא&quot;י אלא חלק בכפרה על טעות של בית דין שבטי (ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז#פיסקה קמד|ספרי דברים קמד,]]) או מקום קבורה.}}'''&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;''', וְאֵין לַגֵּרִים בּוֹ חֵלֶק.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; ([[יחזקאל מז כג]])?
אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְכַפָּרָה, שֶׁאִם הָיָה בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן – מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִן.
דָּבָר אַחֵר: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִירֻשָּׁה – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִקְבוּרָה: נִתָּן לַגֵּרִים קְבוּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ההבטחה ליתרו היא לא רק מהיותו חותן משה, אלא מהיותו ריע לקב&quot;ה, ראו לעיל בדרשה על 'רעואל'.}}'''&quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;''', וְכִי יֵשׁ בֶּן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם שֶׁאֵין מֵטִיבִים לוֹ?
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מֵטִיבִים לוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה לא רק הבטיח לישראל טובה, אלא ציווה אותם להיטיב לגרים.}}'''&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;''', וְכִי עַד עַכְשָׁו אֵין ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל? וַהֲרֵי מֵעוֹלָם ה' דִּבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!
אֶלָּא, פִּקֵּד הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לְהֵיטִיב לַגֵּרִים, וְלִנְהֹג בָּהֶם עַנְוָה.
}}

===פיסקה עט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י ל''' 
{{הע-שמאל|יתרו מסרב להצעה של משה, כי יש לו שטחי אדמה משלו, ובהם נכסים (מטעים ושדות מעובדים), ויש לו משפחה (&quot;מולדת&quot;); והוא מחויב להם, ומעדיף אותם על א&quot;י. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שלדעת ר' אלעזר המודעי יתרו הלך לגייר את משפחתו וחזר והצטרף לישראל; וכך עולה גם מהדרשות לעיל פיסקה עח.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' ([[במדבר י ל]]), אָמַר לוֹ: אִם מִפְּנֵי נְכָסִים אוֹ מִפְּנֵי אֶרֶץ – אֵינִי בָא. 
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֲבָל אֲנִי – יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וְדַיָּן הָיִיתִי בְּעִירִי.
אִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי אַרְצִי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי; וְאִם אֵינִי הוֹלֵךְ מִפְּנֵי נְכָסַי – אֵלֵךְ מִפְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
}}

===פיסקה פ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לא'''
{{הע-שמאל|משה מבקש מיתרו שישאר עם ישראל, ולבסוף, כשיתרו אינו נשמע לו – הוא מאלץ אותו בכח להישאר, כי עזיבת יתרו את ישראל עלולה להתפרש כנסיגה מהגיור שלו משיקולים של רווחים כספיים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;''' ([[במדבר י לא]]), אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ בַּקָּשָׁה – גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁיֵּשׁ לַגֵּרִים חֵלֶק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק – הִנִּיחָם וְהָלַךְ לוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] שיתרו ובניו קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש.}}דָּבָר אַחֵר: אִם אֵין אַתָּה מְקַבֵּל עָלֶיךָ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ – גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ גְּזֵרָה.
עַכְשָׁו יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: לֹא נִתְגַּיֵּר יִתְרוֹ מֵחִבָּה.
כְּסָבוּר הָיָה יִתְרוֹ שֶׁמַּתְּנָתוֹ מְרֻבָּה; עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁמַּתְּנָתוֹ מֻעֶטֶת – הִנִּיחָן וְהָלַךְ לוֹ.

{{הע-שמאל|מספר הגרים שיתגיירו אם יתרו ישאר עם ישראל גדול ממספר הגרים שהוא יגייר אם ילך למקומו! – (וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא שם,]] שלדעת ר' אלעזר בן ערך יתרו הלך לגייר את בני משפחתו); שהרי אם יתרו יעזוב את ישראל, הוא עלול למנוע גיורים בעתיד בגלל חילול השם שיש בכך, שהרי עיני הגרים נישאות אליו. ביטוי למגמה שעודדה את הגיור וראתה את היהדות כדת מיסיונרית.}}דָּבָר אַחֵר: כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה כְּבוֹד הַמָּקוֹם? אֵין אַתָּה אֶלָּא מְמַעֵט.
כַּמָּה גֵּרִים וַעֲבָדִים אַתָּה עָתִיד לְהַכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה!
'''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים.
לוֹמַר: אִם יִתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לֹא קִבֵּל עָלָיו – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש את 'במדבר'; ר' יהודה דורש 'חנותינו'.}}'''&quot;כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר לוֹ: אִלּוּ אַחֵר שֶׁלֹּא רָאָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּמִּדְבָּר, וְהִנִּיחַ וְהָלַךְ לוֹ – {{ב|כְּדַאי הוּא הַדָּבָר|סביר שאדם יתחרט על הגיור}}.
אַתָּה, שֶׁרָאִיתָ, תַּנִּיחַ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁרָאִיתָ חֵן שֶׁנִּתַּן לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם&quot; ([[שמות יב לו]]), תַּנִּיחַ אוֹתָנוּ וְתֵלֵךְ לְךָ? '''&quot;אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ&quot;'''!

{{הע-שמאל|דורש &quot;עיניים&quot; – עיני העדה, סנהדרין; כלומר משה מבקש מיתרו שישב בסנהדרין.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֶּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב עִמָּנוּ בַּסַּנְהֶדְרִין וּתְהֵא מוֹרֶה בְּדִבְרֵי תוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' – מאיר עיניים. משה אמנם קיבל את ההוראה מהקב&quot;ה מסיני, אבל הקב&quot;ה השכיח ממנו אותה כדי שיזכה יתרו, וראו גם לעיל פיסקה עח.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', אֲפִלּוּ אֵין דַּיֵּנוּ, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ בּוֹ.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמות יח כא]]).
וַהֲלֹא אַף בְּיַד מֹשֶׁה הָיָה, מִסִּינַי! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד&quot; ([[שמות יח כג]]), וְלָמָּה נִתְעַלַּם מִמֹּשֶׁה?
לִתְלוֹת זְכוּת בַּזַּכַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּתָּלֶה הַדָּבָר בְּיִתְרוֹ!

{{הע-שמאל|דורש 'עיניים' ככינוי חיבה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;''', שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר&quot; ([[דברים י יט]]).
&quot;וְגֵר לֹא תִלְחָץ&quot; ([[שמות כג ט]]); &quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot; ([[שמות כב כ]]).
}}

===פיסקה פא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לב''' 
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב:]] יתרו ובניו (הם בני יונדב) קבלו את איזור יריחו באופן זמני, מהכניסה לארץ עד בניין בית המקדש. כשהוקם המקדש הם יצאו מהמקום ולא התווכחו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יב#פיסקה סב|ספרי דברים סב.]] וכן לעיל פיסקה פ.}}'''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''' ([[במדבר י לב]]), 
וְכִי מַה טּוֹבָה הֵטִיבוּ לוֹ? – אָמְרוּ, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ הִנִּיחוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. 
אָמְרוּ: כֹּל מִי שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה בְּחֶלְקוֹ – יִטּוֹל דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. 
נְתָנוּהוּ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; ([[מלכים א ו א]]). 
צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. 
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, בָּאוּ בְּנֵי בִנְיָמִין לִטֹּל חֶלְקָם. עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; ([[שופטים א טז]])! 
}}

===פיסקה פב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לג''' 
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot; ([[דברים א ב]]).

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ב|ספרי דברים ב,]] שמציגים סתירה בין שני הפסוקים, ועונים שכיוון שזכו ישראל הדרך התקצרה להם. כאן מפרשים שלא רק שהדרך התקצרה, אלא ישראל הצליחו לגמוא אותה ביום אחד: המרחק הוא דרך 3 ימים - 36 מיל, ועשו אותו ביום אחד מרוב להיטותם להגיע לא&quot;י, ולמרות שהדרך מייגעת לא האטו את הקצב. לפי ת&quot;ק מדובר בדור המדבר, לפני חטא המרגלים. 
לפי &quot;דבר אחר&quot; מדובר על הדור השני, שאחרי חטא המרגלים, והפסוקים עוסקים במסעות השנה ה-40 ואינם במקומם. לשתי הדעות הפסוקים מלמדים שבח לישראל.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה'&quot;'''?  
מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה;
{{ב|בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים הֵם שְׂמֵחִים|בבקר, כשיוצאים לדרך – הולכים מהר ובשמחה}}, 
וְכָל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – יְדֵיהֶם מִתְרַשְּׁלוֹת!
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים – הֵם שְׂמֵחִים, וְאוֹמְרִים: נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ, נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה: &quot;בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם&quot; ([[במדבר יד כט]]).
אֲבָל אָנוּ לֹא נֶחֱטָא וְנָמוּת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא נֵלֵךְ וְנִירַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ט|תוספתא סוטה ז ט,]] שהיו שני ארונות: אחד יצא לפניהם ויצא למלחמה ואחד נשאר תמיד במחנה, ובמסעות היה בין הדגל השני לשלישי (ראו [[במדבר י כא]]). רשב&quot;י מסיק את כפל הארונות מוו החיבור &quot;'''ו'''ארון&quot;.}}'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;'''. אָרוֹן זֶה שֶׁיָּצָא עִמָּהֶם בַּמַּחֲנֶה – הָיוּ בוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot; ([[במדבר יד מד]]).
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: 'אָרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה'...&quot;'''.
מָשָׁל {{ב|לְאַנְטִיקֵיסָר|מפקד הצבא}}, שֶׁהָיָה מַקְדִּים לִפְנֵי חֵילוֹתָיו, מְתַקֵּן לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.
כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מַקְדֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, וּמְתַקֶּנֶת לָהֶם מָקוֹם שֶׁיִּשְׁרוּ.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק דורש 'הא-תרים', שמתו התרים את הארץ; רשב&quot;י דורש שמת אהרון, ועמוד הענן הפסיק לתור לישראל מנוחה ולישר את הארץ עבורם. הדרשה צוטטה כאן כי היא מלמדת שעמוד הענן היה תר לישראל ומיישר את הדרך.}}'''&quot;לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; וְגוֹ' ([[במדבר כא א]]). 
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כְּנַעֲנִים שֶׁמֵּתוּ מְרַגְּלִים, אָמְרוּ: מֵתוּ מְרַגְּלִים שֶׁלָּהֶם, נֵלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot; – 'דֶּרֶךְ הַתָּרִים' לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא &quot;דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים&quot;.
כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, אָמְרוּ: מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּהֶם! הָלַךְ הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם וְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמָה! הֲרֵי שָׁעָה שֶׁנֵּלֵךְ וְנִלָּחֵם בָּם!

{{הע-שמאל|רשב&quot;י מייחס את היוזמה לשליחת המרגלים לישראל, על פי נוסחת ספר דברים, ורואה בה חטא של חוסר אמון בה'.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גְּנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ: &quot;נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ&quot; ([[דברים א כב]]). 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אִם כְּשֶׁהֱיִיתֶם &quot;בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה&quot; ([[ירמיה ב ו]]), זַנְתִּי וּפִרְנַסְתִּי אֶתְכֶם.
כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים בְּאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָזוּן וַאֲפַרְנֵס אֶתְכֶם!
}}

===פיסקה פג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לד''' 
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' ([[במדבר י לד]]), מִיכָּן אָמְרוּ: שִׁבְעָה עֲנָנִים הֵם.

{{הע-שמאל|בשבעה מקומות נזכר עמוד הענן בתורה. ת&quot;ק מסיק שהיו שבעה עננים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|פתיחתא למכילתא ויהי]] על פס' כג, [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד|ותוספתא סוטה ד א.]] ר' יהודה, ר' יאשיה ורבי מונים מספרים שונים, אבל כולם מסכימים שהיה יותר מענן אחד.
הענן שהלך לפני ישראל יישר את הדרך והשמיד את המזיקים, ושאר העננים הגנו על ישראל מכל הכיוונים.}}&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;, &quot;וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; ([[במדבר יד יד]]). 
&quot;וּבְעַמּוּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; ([[במדבר יד יד]]), &quot;וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן&quot; ([[במדבר ט יט]]), &quot;וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לו]]).
&quot;וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן&quot; ([[שמות מ לז]]), &quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; ([[שמות מ לח]]) – הֲרֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ.
אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָם, וְאֶחָד מִלְמַעְלָה וְאֶחָד מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם: הַגָּבֹהַּ – מַנְמִיכוֹ, וְהַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וּמַכֶּה אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וּמְכַבֵּד וּמְרַבֵּץ לִפְנֵיהֶם.
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הָיוּ; שְׁנַיִם מִכָּל רוּחַ וְרוּחַ, וּשְׁנַיִם מִלְמַעְלָה, וּשְׁנַיִם מִלְמַטָּה, וְאֶחָד מִלִּפְנֵיהֶם.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנַיִם.

{{הע-שמאל|אפילו על הטמאים המצורעים והזבים הגן הענן, למרות שהם הוצאו מן המחנה!}}'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', עַל הַחִגְּרִים וְעַל הַסּוּמִים, וְעַל הַזָּבִים וְעַל הַמְצֹרָעִים. 

{{הע-שמאל|עמוד הענן הגין על כל אחד מישראל, גם כשיצא מן המחנה – והתאים את עצמו למיקום של כל אדם מישראל.}}'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן, עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה נִמְשָׁךְ עִמּוֹ לַאֲחוֹרָיו עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|עמוד הענן הגן רק על ישראל ביום דווקא; עמוד האש האיר לישראל דווקא רק בלילה, וגם הוא האיר לכל אחד מישראל בכל מקום שהיו.}}אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲלֵיהֶם&quot;''', עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, כָּךְ מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יוֹמָם&quot;''', בַּיּוֹם הוּא מֵגֵן, וְאֵין מֵגֵן בַּלַּיְלָה.
אֱמוֹר מֵעַתָּה: עַמּוּד עָנָן לֹא הָיָה מֵגֵן עֲלֵיהֶם בַּלַּיְלָה,
אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ הָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. אוֹ יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר לָהֶם בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ&quot; ([[שמות מ לח]]); בַּלַּיְלָה הוּא מֵאִיר, וְאֵין מֵאִיר בַּיּוֹם.
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות מ לח]]); עַל יִשְׂרָאֵל הוּא מֵאִיר, וְאֵינוֹ מֵאִיר לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא נִצְרְכוּ לְנֵר, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס אָדָם חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר, כְּמוֹ פָּנָס נִכְנָס עִמּוֹ עַד שָׁעָה שֶׁחוֹזֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot; ([[שמות מ לח]]). הָא, אֲפִלּוּ אָדָם נִכְנַס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר – עַמּוּד הָאֵשׁ מֵאִיר לְפָנָיו!
}}

===פיסקה פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר י לה-לו''' 
{{הע-שמאל|לדברי רבי מחלקת פרשת &quot;ויהי בנסוע&quot; את חומש במדבר לשני חלקים, וניתן לדבר על שבעה ספרים בתורה; ואכן מכאן ואילך מסתיים הטון החגיגי ששרר מתחילת החומש ומתחילים סיפורים על תלונות חוזרות ונשנות של ישראל; וראו [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]]
ר' שמעון מרחיב את דברי ת&quot;ק, ומסביר את חומרת ההתלוננות של העם, שאינה מוצדקת: הקב&quot;ה הוליך את ישראל במהירות בדרך של שלושה ימים, והם התלוננו על ההתקדמות המהירה; והשוו לפיסקה פג, שם דרשו את המסע המהיר בזכות ישראל, וכאן בגנותם.}}'''&quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot;''' ([[במדבר י לה]]), נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ. 
רַבִּי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא סֵפֶר בְּעַצְמוֹ! מִיכֵּן אָמְרוּ: סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן&quot; – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נָקוּד עָלָיו מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה זֶה מְקוֹמוֹ; וּמֶה הָיָה רָאוּי לִכָּתֵב תַּחְתָּיו? &quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot; ([[במדבר יא א]]).

{{הע-שמאל|במשל, המלך הולך מרחק גדול עבור בני האדם, והם מפרשים את המסע כויתור שלהם עבור המלך, כאילו הם הולכים עבורו: מי מוביל את המסע המשותף ומי מלווה את המוביל?}}מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי אָדָם שֶׁאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: הֲנִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ עִמָּנוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל עַכּוֹ? הִגִּיעַ לְעַכּוֹ; הָלַךְ לוֹ לְצוֹר – הִגִּיעַ לְצוֹר. 
הָלַךְ לוֹ לְצִידוֹן – הִגִּיעַ לְצִידוֹן; הָלַךְ לוֹ לְבֵירִי – הִגִּיעַ לְבֵירִי; הָלַךְ לוֹ לְאַנְטוֹכְיָה – הִגִּיעַ לְאַנְטוֹכְיָה. 
הִתְחִילוּ בְנֵי אָדָם מִתְרַעֲמִים עַל הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם נִתְלַבֵּט עַל דֶּרֶךְ זוֹ. 
כָּךְ הָלְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 
הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנִּתְלַבְּטוּ עַל דֶּרֶךְ זוֹ – וְהַמָּקוֹם צָרִיךְ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם, שֶׁבִּשְׁבִילָם הִילְכָה שְׁכִינָה בּוֹ בַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִילִין, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין דברי משה, הנראים כהובלה של משה את הענן והקמה שלו – לבין ההובלה של הענן את המחנה לפי פרק ט, וראו שאלה דומה לעיל פיסקה עב. הפתרון הוא שמשה מבטא את היוזמה של הקב&quot;ה לצאת לדרך, ואינו יוזם את היציאה מדעתו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'&quot;''', וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; ([[במדבר ט כ]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הֲנִרְאֶה {{ב|שֶׁתַּעֲמִידֵנִי|הער אותי בבקר}}, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִיתֵּן יְרֻשָּׁה לְבָנַי! 

{{הע-שמאל|פתרון אחר לסתירה: הקב&quot;ה מבטא את רצונו בנוכחות של אוהבו בדרך ובחניה, כלומר מדובר במחווה כלפי משה.}}דָּבָר אַחֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנָהַג אוֹהֲבוֹ עִמּוֹ. 
כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אוֹמֵר: אֵינִי נוֹסֵעַ עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! וּכְשֶׁהוּא חוֹנֶה אוֹמֵר: אֵינִי חוֹנֶה עַד שֶׁיָּבֹא אוֹהֲבִי! 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם 'עַל פִּי מֹשֶׁה יַחֲנוּ', וְנִמְצֵאתָ מְקַיֵּם '''&quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ&quot;''', 'וְעַל פִּי מֹשֶׁה יִסָּעוּ', '''&quot;וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot;'''.

{{הע-שמאל|האויבים והתוקפים אותנו אינם נסים מפנינו אלא רק מפני הקב&quot;ה. נוכחות הקב&quot;ה היא שנותנת משמעות לישראל, ואלמלא היתה לא היו ישראל בעלי משמעות כלפי העמים השונים: הוא המבעיר אותם והמכה אותם באבנים.}}'''&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַמְּכֻנָּסִים! '''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הָרוֹדְפִים! '''&quot;מִפָּנֶיךָ&quot;''' – מִפָּנֶיךָ הֵם נָסִים, וְאֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם; 
אֶלָּא כְּשֶׁפָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁאֵין פָּנֶיךָ אִתָּנוּ – אֵין אָנוּ כְלוּם לִפְנֵיהֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא&quot; ([[שמות לג טו]]-טז). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרוֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת&quot; ([[יהושע י יא]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ. כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים&quot; ([[תהלים פג יד]]-טו). 

{{הע-שמאל|שורת דרשות הטוענות שאויביו של ישראל הם האויבים כביכול של הקב&quot;ה, המזוהה עם עמו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]}}'''&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;''', וְכִי יֵשׁ שׂוֹנְאִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot; ([[שמות טו ז]]), וְכִי יֵשׁ קָמִים לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ קָם עַל הַמָּקוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; ([[תהלים עד כג]]), &quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[תהלים צב י]]), &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; ([[תהלים עג כז]]). 

{{הע-שמאל|הפסוק מתהלים קלט טוען, לפי הפשט, שאויבי הקב&quot;ה שנואים על המשורר; אבל הדרשה הופכת את הדברים וטוענת שאויבי האדם והעם נחשבים כאויבי הקב&quot;ה.
הדרשה על זכריה משמשת מעבר מהטענה שאויבי העם  נחשבים כאויבי הקב&quot;ה לטענה &quot;שכינה הכתוב&quot;, והטקסט הנסתר השתנה כדי לא לפגוע בכבודו של הקב&quot;ה; מעין תיקון של P.C.; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]
המילה הנסתרת בזכריה היא &quot;כנוגע בבבת עיני&quot;; באיוב – &quot;עליך למשא&quot;; ביחזקאל – &quot;אל אפי&quot;; בחבקוק – &quot;ולא תמות&quot;; בתהלים – &quot;וימירו את כבודי&quot;; בבמדבר – &quot;ואל אראה ברעתם&quot;; בירמיה – &quot;ועמי המיר כבודי&quot;; בבמדבר יב – &quot;בצאתו מרחם אימנו ויאכל חצי בשרנו&quot;.}}&quot;כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד&quot; ([[תהלים פג ג]]-ד). 
&quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי&quot; ([[תהלים קלט כא]]-כב). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם כְּנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot; ([[זכריה ב יב]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבַבַת עַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה כָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא&quot; ([[איוב ז כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot; ([[יחזקאל ח יז]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי וְלֹא נָמוּת&quot; ([[חבקוק א יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב&quot; ([[תהלים קו כ]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot; ([[במדבר יא טו]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ&quot; ([[ירמיה ב יא]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 

{{הע-שמאל|חוזר לפסוק מזכריה, המזהה את הפוגעים בישראל כפוגעים בקב&quot;ה.}}כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot; ([[במדבר יב יב]]), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בָּבַת הָעַיִן' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא &quot;בָּבַת עֵינוֹ&quot;, כִּבְיָכוֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 

{{הע-שמאל|אילו היו אנשי מרוז נלחמים עבור ישראל היו נחשבים כעוזרים לקב&quot;ה, למרות שאינו זקוק לעזרה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיג|ספרי דברים שיג.]]}}וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה' אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot; ([[שופטים ה כג]]). 

{{הע-שמאל|ממשיך בדרשה על [[זכריה ב יב]]: הקב&quot;ה מחבב את ישראל כאדם המחבב את עינו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
מָשָׁל: אָדָם לוֹקֶה עַל רֹאשׁוֹ, אֵינוֹ {{ב|אוֹמֵץ|עוצם}} אֶלָּא עֵינָיו; הָא אֵין לְךָ חָבִיב בְּכָל הַגּוּף כָּעַיִן, וּמִשֵּׁל בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי&quot; ([[משלי לא ב]]), וְאוֹמֵר: &quot;כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי&quot; ([[משלי ד ג]]). 

{{הע-שמאל|דרשה אחרת על זכריה: הפוגע בישראל גורם לפגיעה בו עצמו, כאדם המושיט את אצבעו לתוך עינו שלו. שורת דוגמאות לאויבי ישראל שנפגעו עקב כך; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שם.]]}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁמּוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ עֵינוֹ וּמְחַטְּטָהּ. 
פַּרְעֹה, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; ([[שמות טו ד]]). 
סִיסְרָא, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא&quot; ([[שופטים ה כ]]). 
סַנְחֵרִיב, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; ([[מלכים ב יט לה]]). 
נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנָּגַע בָּהֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל&quot; ([[דניאל ד ל]]). 
הָמָן, שֶׁנָּגַע בָּכֶם, מֶה עָשִׂיתִי לוֹ? &quot;וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ&quot; ([[אסתר ח ז]]). 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עסק בחומר ובלבנים כישראל במצרים, והשתעבד עמהם למצרים, והיה עמם בצרתם; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]]}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל שְׁכִינָה מִשְׁתַּעְבֶּדֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot; ([[ישעיה סג ט]]). 

{{הע-שמאל|גם צדיקים יחידים שנמצאים בצרה – הקב&quot;ה סובל עימם בצרתם, כגון יוסף שנמכר לעבד לפוטיפר – הקב&quot;ה היה עמו בעבדות.}}אֵין לִי אֶלָּא צָרַת צִבּוּר; צָרַת יָחִיד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot; ([[תהלים צא טו]]). 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ... וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף&quot; ([[בראשית לט כ]]-כא). 

{{הע-שמאל|שתי דרשות הפוכות: ר' אליעזר דורש את הפסוק משמואל לגנותם של ישראל, שעבדו ע&quot;ז למרות שהקב&quot;ה בקע להם את הים, וראו דרשות כאלו בדברי ר' אליעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|במכילתא פסחא יד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה נ|שם ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|ושם ויסע א.]]
ר' עקיבא דורש את אותו הפסוק לשבחם של ישראל, שהקב&quot;ה גאל גם את עצמו ממצרים עם ישראל.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot; ([[שמואל ב ז כג]]). 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה בַיָּם עִם יִשְׂרָאֵל, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה פִּסְלוֹ שֶׁל מִיכָה. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;נגליתי&quot; – גליתי.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם: פָּדִיתָ אֶת עַצְמְךָ! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית פַּרְעֹה&quot; ([[שמואל א ב כז]]). 
גָּלוּ לְבָבֶל – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַעַנְכֶם שֻׁלַּחְתִּי בָבֶלָה&quot; ([[ישעיה מג יד]]). 
גָּלוּ לְעֵילָם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם&quot; ([[ירמיה מט לח]]). 
גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה&quot; ([[ישעיה סג א]]). 
וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים – שְׁכִינָה חוֹזֶרֶת עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ&quot; ([[דברים ל ג]]); 'וְהֵשִׁיב' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא &quot;וְשָׁב ה'&quot;. 
וְאוֹמֵר: &quot;אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot; ([[שיר השירים ד ח]]). 
רַבִּי אוֹמֵר: כָּאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''', וְכָאן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;''' ([[במדבר י לו]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? 
מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לוֹ: '''&quot;קוּמָה ה'&quot;'''. 
וּכְשֶׁהֵם חוֹנִין הָיָה עַמּוּד עָנָן מְקֻפָּל וְעוֹמֵד, וְלֹא הָיָה פּוֹרֵס עַד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 
נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;קוּמָה ה'&quot;''' וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם '''&quot;שׁוּבָה ה'&quot;'''. 

{{הע-שמאל|כאן מוצגת ברכה של משה לישראל, שמספרם יגדל באלפים וברבבות. בהמשך נראה שמשה מבקש שהקב&quot;ה ישרה שכינה בזכות רבבות אלפי ישראל, ומדובר בדרשה שונה.}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' ([[במדבר י לו]]), מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים אֲלָפִים וְחוֹנִים רְבָבוֹת. 
כִּבְיָכוֹל אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינֶנִּי מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁכִינָה לִשְׁרוֹת עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יא|ספרי דברים יא:]] ברכה שנותן אדם היא מוגבלת ביסודה, ולכן מעדיפים ישראל את ברכת הקב&quot;ה. משה הוסיף ברכה משלו, אבל לא נתן אותה במקום ברכת הקב&quot;ה אלא בנוסף אליה.
מחלק את הפסוק ומפריד בין 'אלף פעמים' (ברכת משה) ל'כאשר דבר לכם' (ברכת הקב&quot;ה).
בשורה האחרונה רומז לברכות הקב&quot;ה לאבות: כחול הים ([[בראשית כב יז]]), כעפר הארץ ([[בראשית כח יד]]), כדגי הים ([[בראשית מח טז]]) וככוכבי השמים (כאן וב[[בראשית כב יז]]).}}שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר אַתָּה יוֹדֵעַ מַה אָמַר לָהֶם: &quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot; ([[דברים א יא]]). אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי אָנוּ מֻבְטָחִים בִּבְרָכוֹת הַרְבֵּה. 
שֶׁכָּךְ הִבְטִיחָנוּ: כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְחוֹל הַיָּם וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה, וְאַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכוֹתֵינוּ! 
אָמַר לָהֶם: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ קִצְבָה לְבִרְכוֹתַי; זוֹ – מִשֶּׁלִּי; אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;, כְּחוֹל יָמִים וּכְצִמְחֵי אֲדָמָה וּכְדַגֵּי הַיָּם וּכְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: 

{{הע-שמאל|המינימום להשראת שכינה הוא 22000 איש – ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]]). 
וּכְשֵׁם שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַעְלָה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת – כָּךְ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לְמַטָּה אֶלָּא בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''! 
}}</text>
      <sha1>7zz0nbrsbmod7yjkyt69se3k85wbmjh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/יא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>458100</id>
    <revision>
      <id>3024527</id>
      <parentid>3011455</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:23:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024527</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79927" sha1="ndvhx70q6crw0dn6scaodsg6o5hqp1t" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יא==

===פיסקה פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא א'''
{{הע-שמאל|דורש 'ויהי' – חזר והיה, בפעם נוספת.}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא א]]), אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה,
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִים וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָם הָרִאשׁוֹן.

{{הע-שמאל|&quot;העם&quot; – הוא כינוי גנאי, ואילו &quot;עמי&quot; הוא כינוי שבח.}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין '''&quot;הָעָם&quot;''', אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot; ([[שמות יז ד]]), &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר יד יא]]),
&quot;הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי&quot; ([[ירמיה יג י]]), &quot;כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ&quot; ([[ירמיה יד י]]).
וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָן &quot;עַמִּי&quot;, אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; ([[שמות ח טז]]), &quot;עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי&quot; ([[מיכה ו ג]]), &quot;עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ&quot; ([[מיכה ו ה]]).

{{הע-שמאל|דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות – ראו לקמן פיסקה צ.
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]
רבי דורש את &quot;רע&quot;.}}'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', אֵין '''&quot;מִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; ([[מלכים ב ה ז]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; ([[שופטים יד ד]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; ([[משלי כו כב]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם&quot; ([[דברים א כז]]).
וְהֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵיסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot; ([[משלי כו כב]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא {{ב|כְּמַדְוִים אֶת עַצְמָם|כמתאבלים על עצמם.}}, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; ([[דברים כו יד]]).
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רָע&quot;''', אֵין '''&quot;רָע&quot;''' אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; ([[דברים לא כט]]).

{{הע-שמאל|ישראל רצו שהקב&quot;ה ישמע אותם ויתרגז.}}'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ; הָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמְרוּ לוֹ: שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לָהֶם: מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְהַשְׁמִיעוֹ! אַף יִשְׂרָאֵל, מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם.

{{הע-שמאל|דורש 'ויחר' – חימה – חום – אש.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''', שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה.
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;''', יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מִתַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים וְלֹא בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים.
לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; ([[במדבר יז יג]]), אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו.}}אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נָגְעָה הָאֵשׁ תְּחִלָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ הַגֵּרִים הַנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּהֶם, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין&quot; ([[שופטים יא יא]]).
}}

===פיסקה פו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ב-ד''' 
{{הע-שמאל|הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא ב]]), וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָם? וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;'''? 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ. 
וְהָלַךְ לוֹ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. 
כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;(וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;'''. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים; המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת.}}אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם – סוֹפָן הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת – הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. 
אֶלָּא: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''' ([[במדבר יא ג]]), אֵין 'תַּבְעֵרָה', אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ'. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – 'וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ'; וְאִם לָאו – עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}'''&quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;''', עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כָךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; ([[שמות יז ז]]). יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע – נִקְרָא שְׁמוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 

{{הע-שמאל|לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפיסקה פה: הערב רב או המנהיגים של ישראל.}}אֲבָל עֲדַיִן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אוֹתָם הַמַּרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר עֲבֵרָה. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא ד]]) – אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְּאֻסָּפִין מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יא טז]]). 

{{הע-שמאל|מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד לספרי היובלים וחנוך, המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}אִם כָּךְ הָיוּ הַזְּקֵנִים עוֹשִׂין – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; ([[בראשית ו ב]]). מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים? 
הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּים אוֹתָם! אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים – קַל וָחֹמֶר {{ב|לִשְׁאָר הַטַּרְטִין|לאנשים פשוטים}}! 

{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;התאוו תאווה&quot;, שלא ביקשו לטעום דבר מה חדש לגמרי אלא לשינוי בתפריט היומי.}}'''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', הָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם. 

{{הע-שמאל|הדרשן מוכיח שהיה לישראל בשר, שהרי אפילו לאחר 40 שנה היו עדרים לבני גד ולבני ראובן! מכאן שהתלונה היתה תלונת שוא שמטרתה להתרחק מהקב&quot;ה. לסיבה האמיתית ראו לקמן פיסקה צ, שנאלצו לפרק את משפחותיהם בגלל דיני עריות.}}'''&quot;וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot;! ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פיסקה פז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ה-ו''' 
{{הע-שמאל|הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו בפיסקה פו. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] – תשובה אחרת לאותה שאלה.}}'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''' ([[במדבר יא ה]]), {{ב|וְכִי יֵשׁ בָּעִנְיָן|האם יתכן}} שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים בְּחִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot; ([[שמות ה יח]]), 
אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם, וְדָגִים הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם? וּמָה אֲנִי אוֹמֵר &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}&quot;אֶת הַקִּשֻּׁאִים&quot;, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹצִים, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵידָגוֹג, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָל רַע וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע! 
וּבְכָל כָּךְ הָיָה הַבֵּן הַהוּא מִתְרַעֵם עַל אָבִיו, לוֹמַר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁאוֹכַל! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא מָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: אֵין לָנוּ אֶלָּא מָן בַּשַּׁחַר וּמָן בָּעֶרֶב! 
}}

===פיסקה פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ו-ז''' 
{{הע-שמאל|המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בפיסקה פז, המצביעים על בעיה דומה.}}'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: עָתִיד הַמָּן לִיתַּפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵיסֵנוּ לְהָרְגֵנוּ! יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵין מוֹצִיא מַה שֶׁאוֹכֵל? 
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ&quot; ([[דברים כג יד]])? 
אָמַר לָהֶם: מַה שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם – יוֹצֵא מֵהֶם. 
אֲבָל הַמָּן – אֵין יוֹצֵא מֵהֶם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]), לֶחֶם הַמֻּבְלָע בָּאֵיבָרִים. 

{{הע-שמאל|דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומיחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}'''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה. 
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים עָלַי, '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;''' ([[במדבר יא ז]]). 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot; ([[בראשית ב יב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; ([[בראשית לח כו]]), 
וְהַמָּקוֹם הִכְתִּיב עַל יָדוֹ &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;; כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכַּלָּתוֹ הִיא – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot; ([[דברים כה יח]]) – עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, 
וְעַל עֲמָלֵק הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא&quot; ([[שופטים ה כח]]), אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא. 
&quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה, אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ&quot; ([[שופטים ה כט]]), אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. 
&quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; ([[שופטים ה ל]]), נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 
אָמְרָה לָהּ: אַל תְּצַפִּי לִבְנֵךְ סִיסְרָא מֵעַתָּה! &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[שופטים ה לא]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?&quot; ([[שמואל א ד ח]]), עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot; ([[שמואל א ד ח]]). 
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ, וֶהֱבִיאָם עַל הַמִּצְרִיִּים; שׁוּב אֵין לוֹ מַכָּה מֵעַתָּה. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי מַכָּה מֵעַתָּה? מַכָּה אָבִיא עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם. 
וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב בַּטְּחוֹר, וְעַכְבָּר יוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְחוֹזֵר לַתְּהוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים&quot; ([[שמואל א ה ו]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּה... 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה?&quot; ([[ירמיה כו טז]]-יט); עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים מֵהֶם אוֹמְרִים: &quot;גַּם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ... וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג... 
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים עַל מִצְרָיִם... וַיּוֹצִאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ&quot;. 
אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג – כָּךְ יִרְמְיָהוּ חַיָּב לֵהָרֵג! &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָה, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[ירמיה כו כ]]-כד). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; ([[רות ג יג]]), לְפִי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹשֵׁב וּמְצַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 
אַתָּה פָּנוּי וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה, וְהִיא פְּנוּיָה וּמְבַקֶּשֶׁת אִישׁ. 
וְאַתָּה לָמַד שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה, עֲמֹד וּבֹא אֵלֶיהָ וּתְהִי לְךָ לְאִשָּׁה! 
נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ הָרַע וְאָמַר לוֹ: &quot;חַי ה'!&quot; אִם אֶגָּעֶנָּה! וּלְאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר!&quot;. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;'''. אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה: יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנַי! '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;'''. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot;. 
}}

===פיסקה פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ח-ט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין.&quot;
לטענה שטעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל ראו לעיל פיסקה פז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַעֲרִים עָלָיו בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוּ הָעָם&quot;, לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא, וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;!
'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּטְחָנִים שֶׁבָּרֵחַיִם.

{{הע-שמאל|המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא צָרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים, אֶלָּא מִן הַמָּן הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּכוּ&quot; – &quot;'''אוֹ''' דָכוּ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; ([[דברים ב ז]]); מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִין דָּבָר.

'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה.

'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַתַּנּוּר לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְאָפִים בַּתַּנּוּר.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד? מִנַּיִן לִשְׁאָר הַנִּלְקָטִין שֶׁבַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָקְטוּ&quot; – &quot;'''וְ'''לָקְטוּ&quot;.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל עֲנָבִים, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים!

{{הע-שמאל|ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – זֶהוּ {{ב|לָשׁוֹן טוּרְקוֹס|כנראה ראשי תיבות, כדלהלן}}.
דָּבָר אַחֵר: מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת: הַלַּיִשׁ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. כְּלַיִשׁ זֶה, שֶׁעָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – כָּךְ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – מַה דַּד הַזֶּה עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ, כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, אֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק הֵימֶנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקוֹ; כָּךְ הַמָּן, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקָן.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְמִינִים הַרְבֵּה; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים.
מָשָׁל: אוֹמֵר לָאִשָּׁה: אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק!

{{הע-שמאל|דורש &quot;ולא היה עוד&quot; כביטוי של צער על חסרון המן.}}דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, תִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה יב]]). 
מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאָדָם: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּים.
מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל חָרוּבִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי דְּבֵלָה.
כָּךְ, אִלּוּ הָיְתָה בְיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ קְמִיצָה שֶׁקָּמְצוּ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנָעַן.

{{הע-שמאל|לעניין הנקיון של המן ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] &quot;שולחנות של זהב&quot;}}'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לַיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּים וְעַל הַמְּזוּזוֹת. 
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּין וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס&quot; ([[שמות טז יד]]), כִּגְלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשָׂה לָאָרֶץ כְּמִין אִסְקוּטְלָא, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו.
וּמִשָּׁם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִים וְאוֹכְלִים.
הֲרֵי לְמַטָּה; אֲבָל לְמַעְלָה, יָכוֹל יִהְיוּ הַשְּׁקָצִים וְהַזְּבוּבִים שׁוֹכְבִים עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; ([[שמות טז יד]]).

{{הע-שמאל|מתארים את ישראל כקוראים ק&quot;ש ומתפללים, כבימי חכמים.}}מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּאִלּוּ מֻנָּח בְּתוֹךְ {{ב|דְּלוּסְקְמָא|קופסא מכוסה}}, וְהֵם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִים, וְאָדָם יוֹצֵא לְפֶתַח בֵּיתוֹ וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. 

{{הע-שמאל|המן היה הזדמנות עבור ישראל לפגוש את הקב&quot;ה כי בנס יש ממד של התגלות.
בהמשך מתואר תיאור הפוך, של חרדה שמא יפסק הנס של המן, המשרה חוסר בטחון קיומי כיוון שאינו נשמר למחרת, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] על &quot;דבר יום ביומו&quot;.}}כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם! 
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ.
פַּעַם אַחַת חָזַר וְגָזַר עָלָיו לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם! אָמַר הַבֵּן: אֲפִלּוּ אֵינִי מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי, דַּי לִי.
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם חָמֵשׁ זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת – הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר וְנִמְצֵינוּ מֵתִים בָּרָעָב!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד! וְנִמְצְאוּ הוֹפְכִים אֶת לִבָּם לַשָּׁמַיִם.

{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַמָּקוֹם חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם כְּחַמֵּי טְבֶרְיָה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.
הָא אִם אֵין אָנוּ עוֹלִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת – דַּיֵּנוּ! וְנִמְצֵית עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!
}}

===פיסקה צ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא י''' 
{{הע-שמאל|דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פיסקה פה ופסקה פו, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''' ([[במדבר יא י]]), הָיָה רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת!
וּמְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָדָם נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אִמּוֹ; וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת, הָיוּ מִצְטַעֲרִים. 

{{הע-שמאל|דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.}}'''&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', לְפִי שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא, נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בָּרַבִּים. 

{{הע-שמאל|דורש 'איש' זה משה, שיצא מפתח בית המדרש שלו (אהלו) ושם פגש את המשפחות הבוכות.}}'''&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים לְמֹשֶׁה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמִתְרַעֲמִים. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] משה כעס על ישראל, אבל הקב&quot;ה התפייס עימם, ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם. במעשה העגל אכן התפייס משה והתפלל לקב&quot;ה שיסלח לעם.}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;''', כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ. 
אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ! 
}}

===פיסקה צא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יא-טו''' 
{{הע-שמאל|בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ... הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, וְאִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ?&quot;''' ([[במדבר יא יא]]-יב). 
וְהֵיכָן דִּבֵּר לוֹ כֵן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: &quot;וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[שמות לב לד]])! 
עֲדַיִן דָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלֵי! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ו יג]]). 
אָמַר לָהֶם: הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁסַּרְבָנִין וְטַרְחָנִין הֵם, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים! 

{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot; (פס' יג).}}'''&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יא יג]]), וְכִי אֶחָד הוּא אוֹ שְׁנַיִם לְסוֹבְלָם? 

{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פיסקה צ.}}'''&quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;''' ([[במדבר יא יד]]-טו), 
לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג הוּא וּבָנָיו; אָמַר לַ{{ב|סְפֵּקוּלָטוֹר|Speculator, תליין}}: הָרְגֵנִי, עַד שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אֶת בָּנַי. 
לֹא כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּצִדְקִיָּהוּ: &quot;וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ: &quot;וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר&quot; ([[ירמיה נב יא]]). 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: &quot;אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;, הָא יָפֶה לִי לְהֵהָרְגֵנִי תְּחִלָּה, &quot;וְאַל אֶרְאֶה&quot; בְּפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם! 
}}

===פיסקה צב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא טז'''
{{הע-שמאל|התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' ([[במדבר יא טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי&quot; ([[במדבר יא יד]]); אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ – נָתַתִּי לְךָ.

{{הע-שמאל|דבר המשתייך לקב&quot;ה הוא ממילא נצחי, אפילו אם בינתיים הורד מגדולתו, כגון א&quot;י, הבכורות וכו'.}}'''&quot;אֶסְפָה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בַּכֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִהֲנוּ לִי&quot; ([[שמות כח מא]]); בַּלְוִיִּם הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר ח יד]]).
בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים&quot; ([[ויקרא כה נה]]); בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כה כג]]).
בַּבְּכוֹרוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר ח יז]]); בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot; ([[שמות כה ח]]).
בַּמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר: &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; ([[שמות כ כא]]); בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי&quot; ([[שמות ל לא]]).
בַּמַּלְכוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ&quot; ([[שמואל א טז א]]); בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

{{הע-שמאל|דורש 'שבעים' וכן 'איש'. לעניין &quot;פסיפים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.}}'''&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִים שֶׁל שִׁבְעִים.
'''&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי גְבוּרָה, וָתִיקִים וּפְסִיפִים.

{{הע-שמאל|המילה 'כבוד' מופיעה ביחס לזקנים רק בפסוק שמצטט רשב&quot;י, ונראה שדבריו הם בסיס הדרשה, המצביעה על כבוד לזקנים בכל ההיסטוריה התנכ&quot;ית.
רשב&quot;י מדגיש שאפילו באחרית הימים, שבה ירבו הנביאים והמלאכים – ישמר מקום של כבוד לזקנים.}}'''&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים; וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ג טז]]); &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ד כט]]).
&quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות כד א]]).
&quot;וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר: שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם&quot; ([[שמות כד יד]]); &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא ט א]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאַף לֶעָתִיד לָבֹא כֵּן, הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot; ([[ישעיה כד כג]]).
נֶגֶד מַלְאָכָיו, נֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא: &quot;וְנֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, קַל וָחֹמֶר בָּשָׂר וָדָם שֶׁחַיָּב לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי&quot;, כִּבְיָכוֹל, {{ב|מְחוּלָלִים|מחול להם}} עַל הַכֹּל!

{{הע-שמאל|הכשדים פגעו בישראל בשליחות הקב&quot;ה, אבל הפגיעה שלהם בזקן לא תסולח.}}אֲבָל: &quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; ([[ישעיה מז ו]]).

{{הע-שמאל|כיצד ידע משה מי הם הזקנים שנבחרו ע&quot;י הקב&quot;ה? מי שהציבור מאשר אותו ומביע הערכה אליו – גם הקב&quot;ה מאשר אותו! וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot;''' – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵן לְפָנַי.
'''&quot;כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.
עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת עָלָיו וְאוֹמְרוֹת: 'אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד, וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם'.

{{הע-שמאל|השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.}}'''&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot;''' – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר&quot; ([[שמות ה יט]]).
אָמַר הַמָּקוֹם: הוֹאִיל וְרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר הַהוּא שֶׁל מִצְרַיִם – יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ בְּרֶוַח עִמָּהֶן.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל בתחילת פיסקה צא.}}'''&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים. תְּחִלָּה אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: 'אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם!'.
וַחֲזֹר וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם: 'הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסוֹרְבָנִים הֵם! עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'.
מַה שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ – הַתְנֵה עִמָּהֶם.

{{הע-שמאל|דורש &quot;עמך&quot;: הזקנים יכנסו עמך לאוהל מועד ויזכו להערכת העם ולמעמד ציבורי כמוך.}}'''&quot;וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ&quot;''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְיִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בָּהֶם אֵימָה וְיִרְאָה וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.
וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: חֲבִיבִים אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פיסקה צג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יז''' 
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]}}'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''' ([[במדבר יא יז]]) – זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ&quot;''' – וְלֹא עִמָּהֶם! 

{{הע-שמאל|הדרשן משתדל לשמור על כבודו של משה כגדול הנביאים.}}'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;''', לָמָּה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? 
לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא חָסַר אוֹרוֹ כְּלוּם; 
כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צב.}}'''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot; ([[דברים א יב]]), לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;'''! 
}}

===פיסקה צד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יח-כ'''
{{הע-שמאל|&quot;התקדשו&quot; הוא התקינו עצמכם, ובלשון ימינו התכוננו; בפסוקים המצוטטים מדובר על הכנות בהקשר שלילי.}}'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''' ([[במדבר יא יח]]), אֵין &quot;הִתְקַדְּשׁוּ&quot; אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת.
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּישֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; ([[ירמיה יב ג]]),
וְאוֹמֵר: &quot;קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה&quot; ([[יואל ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְקִדַּשְׁתִּי עָלַיִךְ מַשְׁחִיתִים אִישׁ וְכֵלָיו&quot; ([[ירמיה כב ז]]).

{{הע-שמאל|הכשרים החזיקו מעמד יותר מהרשעים, אבל השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק יח|ספרי זוטא לפס' יח,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים: הרשעים סובלים חודש ימים ורק אז מתים, ואילו הכשרים מתים מיד &quot;טרם יכרת&quot; ([[במדבר יא לג]]), ואינם סובלים כל כך; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה.}}'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' ([[במדבר יא יח]]-כ),
בַּכְּשֵׁרִים הוּא אוֹמֵר &quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;, כְּשֶׁמִּתְמַצִּים וּמִתְמַטִּים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה נִשְׁמָתָם יוֹצְאָה.
בָּרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''' ([[במדבר יא כ]]), שֶׁתְּהוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֱיִיתֶם מְקָרְבִים אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|השראת השכינה במחנה גרמה לזלזול בה ובעקיפין לחטא התאווה. דורש &quot;אשר בקרבכם&quot;.}}'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לִדְבָרִים הַלָּלוּ? – שֶׁנָּתַתִּי שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם.
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם, לֹא נִכְנַסְתֶּם לְתוֹךְ דְּבָרִים הַלָּלוּ!
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;'''!
}}

===פיסקה צה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כא-כו''' 
{{הע-שמאל|הדרשה של ר' עקיבא היא על פי הפשט כאן, שמשה חטא בחוסר אמונה ביכולת הקב&quot;ה; 
לדרשה הראשונה של רשב&quot;י ראו לעיל בסוף פיסקה פו, שעבור ישראל התלונה היתה אמצעי ותירוץ לפרוש מהקב&quot;ה, והיא לא ביטאה מצוקה וחוסר ממשי בבשר.
והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה לא|ספרי דברים לא,]] שם נוזף הקב&quot;ה במשה על שיצא כנגד ישראל, ולא מופיעה הדרשה השניה של רשב&quot;י.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;''' ([[במדבר יא כא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְבָרִים, וּדְבָרַי נִרְאִים מִשֶּׁל רַבִּי. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;''' ([[במדבר יא כב]]). אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר, סְפֵיקִין הֵן לָהֶן? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הֵם מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם: &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר&quot; ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
'''&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot;''', אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל – הָיוּ מִתְרַעֲמִים! 
וַהֲלֹא הָלְכָה עִמָּהֶם בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה מַעֲלָת לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִצָּרְכָּם! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 

{{הע-שמאל|בדרשה השניה מציג רשב&quot;י את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (רשב&quot;י כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר; כמו כן חסרה שם הדרשה הראשונה של רשב&quot;י.}}דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. 
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֲדוֹנִי, כְּלוּם הָגוּן לָהֶם שֶׁתִּתֵּן לָהֶם וְתַהַרְגֵם? 
אוֹמְרִים לַחֲמוֹר 'טוֹל כּוּר שֶׁל שְׂעוֹרִים וְנַחְתֹּךְ רֹאשְׁךָ'? אוֹמְרִים לְאָדָם 'טוֹל כִּכַּר זָהָב וְרֵד לִשְׁאוֹל'? 
אָמַר לוֹ: אִם לָאו, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָם! אָמַר לוֹ: {{ב|עַד שֶׁאַתָּה כָּאן|כבר עכשיו}} אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְךָ! 
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;''' ([[במדבר יא כג]]).
&quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot; ([[תהלים עח כ]]). 
אָמְרוּ: פְּשָׁרָה הִיא זוֹ! אֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֵלֵינוּ שְׁאֵלָתֵנוּ! 

{{הע-שמאל|משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של  אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים. הכינוי &quot;מקום&quot; מסמן את הקרבה של הקב&quot;ה לישראל, ולכן הוא משמש בהקשר חיובי – ואילו הכינוי &quot;שמים&quot; מסמן את המרחק של הקב&quot;ה מהאדם, ומשמש כדי להסביר את הגורל השלילי.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא כד]]-כו), 
יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לָבֹר לוֹ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֲרֵי הֵם נוֹפְלִים שִׁשָּׁה וְשִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים! 
אֵיזֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לָבֹר מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה? 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל שִׁבְעִים פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם &quot;זָקֵן&quot;, וְנָטַל שְׁנֵי פִּתָּקִים חֲלָקִים, וּבִלְלָן וְהִטִּילָם לְתוֹךְ קַלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתָּק וְכָתוּב עָלָיו &quot;זָקֵן&quot; הָיָה אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ הַמָּקוֹם! 
וְכֹל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל פִּתָּק שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכוֹ &quot;זָקֵן&quot; הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הוּא! מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ? 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם&quot; ([[במדבר ג מו]]). 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? עַכְשָׁו כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'כְּבָר פְּדָאַנִי לֵוִי'! 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'לֵוִי' וְנָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים', וּבִלְלָם וְהִטִּילָם בַּקַּלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב הָיָה עָלָיו 'בֶּן לֵוִי' אוֹמֵר לוֹ 'כְּבָר אַתָּה פָּדוּי'! 
וּמִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב עָלָיו 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים' הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: צֵא וְתֵן פִּדְיוֹנְךָ! 

{{הע-שמאל|ר' שמעון חולק על ת&quot;ק ודורש, על פי פשט הכתוב, שאלדד ומידד נשארו במחנה – מתוך צניעותם. לפי הדרשה הם זכו על כך בנבואה יציבה יותר מזו של חבריהם, והנוגעת לשאלות ההנהגה של ישראל, שבהן התקשה משה.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ; לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה שֶׁמְּבָרֵר לוֹ הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ! 
הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָם. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם מִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם? – אֲנִי אֲגַדֵּל אֶתְכֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם! 
בְּשִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' ([[במדבר יא כה]]); נִתְנַבְּאוּ לְפִי שָׁעָה וּפָסָקוּ. 
בְּאֶלְדָּד וּמֵידָד הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה&quot;''', שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים עַד יוֹם מוֹתָן. 
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? 'מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ'. 
}}

===פיסקה צו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כז-ל''' 
{{הע-שמאל|מי הוא הנער? לדעת יש אומרים הוא יהושע עצמו, ולדעת ר' שמעון אין לדעת מי היה.}}'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא כז]]), יֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר&quot; ([[שמות לג יא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''' ([[במדבר יא כח]]); הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. 

{{הע-שמאל|למרות שתוכן הנבואה מחמיא, לכאורה, ליהושע (ראו פיסקה צה לעיל) הוא מכנה אותה 'בשורה רעה'. דורש 'כלאם' – כלם או מלשון בית כלא.}}'''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם&quot;''', אָמַר לוֹ: רִבּוֹנִי מֹשֶׁה, כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; ([[ירמיה לז יח]]). 

{{הע-שמאל|בענייני נבואה אין, לדברי משה, מקום לתחרות – כשם שאין תחרות בין משה ליהושע; אלא ככל שירבו הנביאים כן ייטב.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?&quot;''' ([[במדבר יא כט]]), אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? 
לוּאֵי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי, וְלוּאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים! 

{{הע-שמאל|בסוף הפסוק &quot;הוא וזקני ישראל&quot;. דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}'''&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא ל]]), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם הַפֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַּחֲנֶה.  
}}

===פיסקה צז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לא''' 
{{הע-שמאל|דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים&quot;''' ([[במדבר יא לא]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִיזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. 
&quot;וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 

{{הע-שמאל|הפשט כת&quot;ק, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' שמעון מתאר מצב שמתחת למחנה ומעליו היו ערימות של שלו, והן מילאו את עולמם של ישראל עד כדי כך שכדי לצאת מתוך השלו היה צורך ביום של הליכה.}}'''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – כְּלַפֵּי צָפוֹן, '''&quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – כְּלַפֵּי דָרוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – מִלְמַעְלָן, '''&quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – מִלְּמַטָּן. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא שם.]]}}'''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִים עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָתָהּ. 
}}

===פיסקה צח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לב-לה'''
{{הע-שמאל|דרשת 'אל תקרי' המביאה לפשט, והמתקנת את הכתוב לפי לשון חז&quot;ל. יש גם גירסה &quot;אלא הממועט&quot;, כלומר הנכים.}}'''&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט&quot;''' ([[במדבר יא לב]]),
אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמָעֵט:
הָעֲצֵלִים, הַקִּטְּעִין וְהַחִגְּרִים שֶׁבָּהֶם כָּנְסוּ לָהֶם מֵאָה כּוֹר!

{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מהמילה &quot;וישטחו&quot; שהיתה חובה לשחוט את השלו; (וראו [[יומא עה ב]], שם ישראל הם הטעונים שחיטה!) 
רבי טוען ששחיטת השלו נבעה מהיותו עוף וכל עוף חייב שחיטה. הוא קורא &quot;וישטחו&quot; כפשטו, שכל סביבת המחנה שימשה כמשטח ייבוש לבשר, וקושר את הסיפור ל[[תהלים עח]].}}'''&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;וַיִּשְׁטְחוּ&quot; אֶלָּא &quot;וַיִּשְׁחֲטוּ&quot;; מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף&quot; ([[תהלים עח כז]]); מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִשְׁטִיחִים מִשְׁטִיחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צד. ממשיך בקשר עם תהלים עח.}}יָכוֹל כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' ([[במדבר יא לג]]).
כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפָסְקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם&quot; ([[תהלים עח לא]]).

{{הע-שמאל|דורש 'מכה רבה מאד'.}}'''&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot;''' וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה, שֶׁלֹּא הָיָה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה פו.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל שֶׁהָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;'''; עַל מַה שֶּׁאֵירַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם.

{{הע-שמאל|עובר לעניין הבא – הצרעת של מרים}}'''&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יא לה]]), הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>ndvhx70q6crw0dn6scaodsg6o5hqp1t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024528</id>
      <parentid>3024527</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:23:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79933" sha1="cab2mvqjol257p4h712l8668kjx5e6n" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יא==

===פיסקה פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא א'''
{{הע-שמאל|דורש 'ויהי' – חזר והיה, בפעם נוספת.}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' ([[במדבר יא א]]), אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם דָּבָר מִתְּחִלָּה,
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְקֻלְקָלִים וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָם הָרִאשׁוֹן.

{{הע-שמאל|&quot;העם&quot; – הוא כינוי גנאי, ואילו &quot;עמי&quot; הוא כינוי שבח.}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין '''&quot;הָעָם&quot;''', אֶלָּא הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot; ([[שמות יז ד]]), &quot;עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה&quot; ([[במדבר יד יא]]),
&quot;הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָי&quot; ([[ירמיה יג י]]), &quot;כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה, כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ&quot; ([[ירמיה יד י]]).
וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָן &quot;עַמִּי&quot;, אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; ([[שמות ח טז]]), &quot;עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי&quot; ([[מיכה ו ג]]), &quot;עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ&quot; ([[מיכה ו ה]]).

{{הע-שמאל|דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות – ראו לקמן פיסקה צ.
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]
רבי דורש את &quot;רע&quot;.}}'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''', אֵין '''&quot;מִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא מִתְרַעֲמִים, מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; ([[מלכים ב ה ז]]).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; ([[שופטים יד ד]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא כְּמִתְלַהֲמִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; ([[משלי כו כב]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם&quot; ([[דברים א כז]]).
וְהֵם הָיוּ כְּמִתְלַהֲמִים, אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵיסָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot; ([[משלי כו כב]]).
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' אֶלָּא {{ב|כְּמַדְוִים אֶת עַצְמָם|כמתאבלים על עצמם.}}, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; ([[דברים כו יד]]).
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רָע&quot;''', אֵין '''&quot;רָע&quot;''' אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; ([[דברים לא כט]]).

{{הע-שמאל|ישראל רצו שהקב&quot;ה ישמע אותם ויתרגז.}}'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ; הָיָה הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אָמְרוּ לוֹ: שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לָהֶם: מִי יֹאמַר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתִי כִּי אִם לְהַשְׁמִיעוֹ! אַף יִשְׂרָאֵל, מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם.

{{הע-שמאל|דורש 'ויחר' – חימה – חום – אש.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''', שָׁמַע הַמָּקוֹם וְנִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם חֵמָה.
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;''', יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶם מִתַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לֹא בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים וְלֹא בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים.
לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; ([[במדבר יז יג]]), אֲבָל כָּאן לֹא עָמְדוּ לֹא עַל בֵּין הַמֵּתִים לַחַיִּים וְלֹא עַל בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים.

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו.}}אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ בְּמִי נָגְעָה הָאֵשׁ תְּחִלָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: אֵלּוּ הַגֵּרִים הַנְּתוּנִים בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּמֻּקְצִים שֶׁבָּהֶם, בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין&quot; ([[שופטים יא יא]]).
}}

===פיסקה פו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ב-ד''' 
{{הע-שמאל|הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא ב]]), וְכִי מֶה הָיָה מֹשֶׁה מוֹעִילָם? וַהֲלֹא אֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;'''? 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ. 
וְהָלַךְ לוֹ הַבֵּן הַהוּא אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא. 
כָּךְ הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב מֹשֶׁה בְּיָדוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;(וַיִּצְעַק) [וַיִּתְפַּלֵּל] מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;'''. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים; המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת.}}אִלּוּ חָזְרָה לָהּ לַשָּׁמַיִם – סוֹפָן הָיוּ חוֹזְרִים לְקִלְקוּלָם, וְאִלּוּ חָזְרָה לָהּ לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת – הָיְתָה קוֹפֶלֶת אֶת כָּל הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. 
אֶלָּא: '''&quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;''', שֶׁשָּׁקְעָה הָאֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ. 
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''' ([[במדבר יא ג]]), אֵין 'תַּבְעֵרָה', אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: 'תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ'. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – 'וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ'; וְאִם לָאו – עֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}'''&quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;''', עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כָךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; ([[שמות יז ז]]). יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע – נִקְרָא שְׁמוֹ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל כָּךְ הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;. עַל מַה שֶּׁאֵרַע נִקְרָא, וְלֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם. 

{{הע-שמאל|לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפיסקה פה: הערב רב או המנהיגים של ישראל.}}אֲבָל עֲדַיִן אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הָיוּ אוֹתָם הַמַּרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִדְבַר עֲבֵרָה. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא ד]]) – אֵלּוּ הַגֵּרִים, הַמְּאֻסָּפִין מִכָּל מָקוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר יא טז]]). 

{{הע-שמאל|מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד לספרי היובלים וחנוך, המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}אִם כָּךְ הָיוּ הַזְּקֵנִים עוֹשִׂין – קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; ([[בראשית ו ב]]). מֶה הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים? 
הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשּׁוּק וּמְעַנִּים אוֹתָם! אִם כָּךְ הָיוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִים עוֹשִׂים – קַל וָחֹמֶר {{ב|לִשְׁאָר הַטַּרְטִין|לאנשים פשוטים}}! 

{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;התאוו תאווה&quot;, שלא ביקשו לטעום דבר מה חדש לגמרי אלא לשינוי בתפריט היומי.}}'''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot;''', הָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא הָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ אוֹתוֹ מִימֵיהֶם. 

{{הע-שמאל|הדרשן מוכיח שהיה לישראל בשר, שהרי אפילו לאחר 40 שנה היו עדרים לבני גד ולבני ראובן! מכאן שהתלונה היתה תלונת שוא שמטרתה להתרחק מהקב&quot;ה. לסיבה האמיתית ראו לקמן פיסקה צ, שנאלצו לפרק את משפחותיהם בגלל דיני עריות.}}'''&quot;וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''', וְכִי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot;! ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פיסקה פז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ה-ו''' 
{{הע-שמאל|הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו בפיסקה פו. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] – תשובה אחרת לאותה שאלה.}}'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''' ([[במדבר יא ה]]), {{ב|וְכִי יֵשׁ בָּעִנְיָן|האם יתכן}} שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים בְּחִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot; ([[שמות ה יח]]), 
אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם, וְדָגִים הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם בְּחִנָּם? וּמָה אֲנִי אוֹמֵר &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְווֹת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}'''&quot;אֶת הַקִּשֻּׁאִים&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְכָל דָּבָר שֶׁהָיוּ רוֹצִים, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁמָּסַר בְּנוֹ לְפֵידָגוֹג, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: הַנִּרְאֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מַאֲכָל רַע וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע! 
וּבְכָל כָּךְ הָיָה הַבֵּן הַהוּא מִתְרַעֵם עַל אָבִיו, לוֹמַר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁאוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁאוֹכַל! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁרוֹצִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא מָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: אֵין לָנוּ אֶלָּא מָן בַּשַּׁחַר וּמָן בָּעֶרֶב! 
}}

===פיסקה פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ו-ז''' 
{{הע-שמאל|המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בפיסקה פז, המצביעים על בעיה דומה.}}'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל&quot;''' ([[במדבר יא ו]]), אָמְרוּ: עָתִיד הַמָּן לִיתַּפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵיסֵנוּ לְהָרְגֵנוּ! יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵין מוֹצִיא מַה שֶׁאוֹכֵל? 
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמָה אַתָּה מְקַיֵּם &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ&quot; ([[דברים כג יד]])? 
אָמַר לָהֶם: מַה שֶׁתַּגָּרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹכְרִים לָהֶם – יוֹצֵא מֵהֶם. 
אֲבָל הַמָּן – אֵין יוֹצֵא מֵהֶם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; ([[תהלים עח כה]]), לֶחֶם הַמֻּבְלָע בָּאֵיבָרִים. 

{{הע-שמאל|דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומיחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}'''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה. 
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים עָלַי, '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;''' ([[במדבר יא ז]]). 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot; ([[בראשית ב יב]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; ([[בראשית לח כו]]), 
וְהַמָּקוֹם הִכְתִּיב עַל יָדוֹ &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;; כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכַּלָּתוֹ הִיא – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot; ([[דברים כה יח]]) – עַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, 
וְעַל עֲמָלֵק הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא&quot; ([[שופטים ה כח]]), אָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא. 
&quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָה, אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ&quot; ([[שופטים ה כט]]), אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. 
&quot;הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; ([[שופטים ה ל]]), נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 
אָמְרָה לָהּ: אַל תְּצַפִּי לִבְנֵךְ סִיסְרָא מֵעַתָּה! &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot; ([[שופטים ה לא]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;אוֹי לָנוּ, מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה?&quot; ([[שמואל א ד ח]]), עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot; ([[שמואל א ד ח]]). 
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ, וֶהֱבִיאָם עַל הַמִּצְרִיִּים; שׁוּב אֵין לוֹ מַכָּה מֵעַתָּה. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִי מַכָּה מֵעַתָּה? מַכָּה אָבִיא עֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם. 
וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם יוֹשֵׁב בַּטְּחוֹר, וְעַכְבָּר יוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְחוֹזֵר לַתְּהוֹם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים&quot; ([[שמואל א ה ו]]). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים: אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת, כִּי בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ&quot;. 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּה... 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה?&quot; ([[ירמיה כו טז]]-יט); עַד כָּאן אָמְרוּ צַדִּיקִים. 
אֲבָל רְשָׁעִים מֵהֶם אוֹמְרִים: &quot;גַּם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ... וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַהֲרוֹג... 
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים עַל מִצְרָיִם... וַיּוֹצִאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ&quot;. 
אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאוּרִיָּה נֶהֱרַג – כָּךְ יִרְמְיָהוּ חַיָּב לֵהָרֵג! &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָה, לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot; ([[ירמיה כו כ]]-כד). 
כַּיּוֹצֵא בוֹ: &quot;חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; ([[רות ג יג]]), לְפִי שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע יוֹשֵׁב וּמְצַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: 
אַתָּה פָּנוּי וּמְבַקֵּשׁ אִשָּׁה, וְהִיא פְּנוּיָה וּמְבַקֶּשֶׁת אִישׁ. 
וְאַתָּה לָמַד שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בִּבְעִילָה, עֲמֹד וּבֹא אֵלֶיהָ וּתְהִי לְךָ לְאִשָּׁה! 
נִשְׁבַּע לְיִצְרוֹ הָרַע וְאָמַר לוֹ: &quot;חַי ה'!&quot; אִם אֶגָּעֶנָּה! וּלְאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר!&quot;. 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;'''. אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה, אָמַר זֶה: יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', 
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לָהֶם: בּוֹאוּ וּרְאוּ עַל מָה אֵלּוּ מִתְרַעֲמִים לְפָנַי! '''&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;'''. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח&quot;. 
}}

===פיסקה פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא ח-ט'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין.&quot;
לטענה שטעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל ראו לעיל פיסקה פז [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטַעֲרִים עָלָיו בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוּ הָעָם&quot;, לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא, וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;!
'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּטְחָנִים שֶׁבָּרֵחַיִם.

{{הע-שמאל|המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד?
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא צָרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים, אֶלָּא מִן הַמָּן הָיְתָה מִתְקַשֶּׁטֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּכוּ&quot; – &quot;'''אוֹ''' דָכוּ&quot;.
וְאוֹמֵר: &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; ([[דברים ב ז]]); מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִין דָּבָר.

'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵרָה.

'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַתַּנּוּר לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לָהֶם לְכָל הַמִּתְאָפִים בַּתַּנּוּר.
יָכוֹל לֹא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה אֶלָּא לְאֵלּוּ בִּלְבַד? מִנַּיִן לִשְׁאָר הַנִּלְקָטִין שֶׁבַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָקְטוּ&quot; – &quot;'''וְ'''לָקְטוּ&quot;.
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל עֲנָבִים, רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאֹכַל תְּאֵנִים!

{{הע-שמאל|ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – זֶהוּ {{ב|לָשׁוֹן טוּרְקוֹס|כנראה ראשי תיבות, כדלהלן}}.
דָּבָר אַחֵר: מְשַׁמֵּשׁ שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת: הַלַּיִשׁ וְהַשֶּׁמֶן וְהַדְּבָשׁ. כְּלַיִשׁ זֶה, שֶׁעָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – כָּךְ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – מַה דַּד הַזֶּה עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ, כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, אֲפִלּוּ תִּינוֹק יוֹנֵק הֵימֶנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקוֹ; כָּךְ הַמָּן, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ – אֵינוֹ מַזִּיקָן.
דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְמִינִים הַרְבֵּה; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים.
מָשָׁל: אוֹמֵר לָאִשָּׁה: אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק!

{{הע-שמאל|דורש &quot;ולא היה עוד&quot; כביטוי של צער על חסרון המן.}}דָּבָר אַחֵר: מַה הַדַּד הַזֶּה, תִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' ([[יהושע ה יב]]). 
מָשָׁל, אוֹמְרִים לְאָדָם: מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל פַּת שְׂעוֹרִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי פַּת חִטִּים.
מִפְּנֵי מָה אַתָּה אוֹכֵל חָרוּבִים? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִי דְּבֵלָה.
כָּךְ, אִלּוּ הָיְתָה בְיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ קְמִיצָה שֶׁקָּמְצוּ בַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כָּל אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנָעַן.

{{הע-שמאל|לעניין הנקיון של המן ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] &quot;שולחנות של זהב&quot;}}'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לַיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו&quot;''' ([[במדבר יא ח]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּים וְעַל הַמְּזוּזוֹת. 
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאִסְקוּפִּין וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יִהְיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ מְטֻנָּף וּמְלֻכְלָךְ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס&quot; ([[שמות טז יד]]), כִּגְלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשָׂה לָאָרֶץ כְּמִין אִסְקוּטְלָא, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו.
וּמִשָּׁם הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִים וְאוֹכְלִים.
הֲרֵי לְמַטָּה; אֲבָל לְמַעְלָה, יָכוֹל יִהְיוּ הַשְּׁקָצִים וְהַזְּבוּבִים שׁוֹכְבִים עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; ([[שמות טז יד]]).

{{הע-שמאל|מתארים את ישראל כקוראים ק&quot;ש ומתפללים, כבימי חכמים.}}מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֻנָּח כְּאִלּוּ מֻנָּח בְּתוֹךְ {{ב|דְּלוּסְקְמָא|קופסא מכוסה}}, וְהֵם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִים, וְאָדָם יוֹצֵא לְפֶתַח בֵּיתוֹ וּמְלַקֵּט פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. 

{{הע-שמאל|המן היה הזדמנות עבור ישראל לפגוש את הקב&quot;ה כי בנס יש ממד של התגלות.
בהמשך מתואר תיאור הפוך, של חרדה שמא יפסק הנס של המן, המשרה חוסר בטחון קיומי כיוון שאינו נשמר למחרת, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] על &quot;דבר יום ביומו&quot;.}}כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד מָן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? כְּדֵי שֶׁיַּהַפְכוּ אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם! 
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ.
פַּעַם אַחַת חָזַר וְגָזַר עָלָיו לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם! אָמַר הַבֵּן: אֲפִלּוּ אֵינִי מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי, דַּי לִי.
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם חָמֵשׁ זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת – הָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר וְנִמְצֵינוּ מֵתִים בָּרָעָב!
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד! וְנִמְצְאוּ הוֹפְכִים אֶת לִבָּם לַשָּׁמַיִם.

{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַמָּקוֹם חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם כְּחַמֵּי טְבֶרְיָה?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם.
הָא אִם אֵין אָנוּ עוֹלִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת – דַּיֵּנוּ! וְנִמְצֵית עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!
}}

===פיסקה צ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא י''' 
{{הע-שמאל|דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פיסקה פה ופסקה פו, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''' ([[במדבר יא י]]), הָיָה רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִצְטַעֲרִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת!
וּמְלַמֵּד שֶׁהָיָה אָדָם נוֹשֵׂא אֶת אֲחוֹתוֹ, וַאֲחוֹת אָבִיו, וַאֲחוֹת אִמּוֹ; וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת, הָיוּ מִצְטַעֲרִים. 

{{הע-שמאל|דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.}}'''&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', לְפִי שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא, נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בָּרַבִּים. 

{{הע-שמאל|דורש 'איש' זה משה, שיצא מפתח בית המדרש שלו (אהלו) ושם פגש את המשפחות הבוכות.}}'''&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים לְמֹשֶׁה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמִתְרַעֲמִים. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] משה כעס על ישראל, אבל הקב&quot;ה התפייס עימם, ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם. במעשה העגל אכן התפייס משה והתפלל לקב&quot;ה שיסלח לעם.}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;''', כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ. 
אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ! 
}}

===פיסקה צא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יא-טו''' 
{{הע-שמאל|בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ... הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה, וְאִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ?&quot;''' ([[במדבר יא יא]]-יב). 
וְהֵיכָן דִּבֵּר לוֹ כֵן? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ: &quot;וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ&quot; ([[שמות לב לד]])! 
עֲדַיִן דָּבָר תָּלוּי בִּדְלָא תָּלֵי! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ו יג]]). 
אָמַר לָהֶם: הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁסַּרְבָנִין וְטַרְחָנִין הֵם, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים! 

{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot; (פס' יג).}}'''&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר&quot;''' ([[במדבר יא יג]]), וְכִי אֶחָד הוּא אוֹ שְׁנַיִם לְסוֹבְלָם? 

{{הע-שמאל|רשב&quot;י דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פיסקה צ.}}'''&quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי... וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;''' ([[במדבר יא יד]]-טו), 
לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁיָּצָא לֵהָרֵג הוּא וּבָנָיו; אָמַר לַ{{ב|סְפֵּקוּלָטוֹר|Speculator, תליין}}: הָרְגֵנִי, עַד שֶׁלֹּא תַהֲרֹג אֶת בָּנַי. 
לֹא כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּצִדְקִיָּהוּ: &quot;וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ: &quot;וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר&quot; ([[ירמיה נב יא]]). 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: &quot;אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;, הָא יָפֶה לִי לְהֵהָרְגֵנִי תְּחִלָּה, &quot;וְאַל אֶרְאֶה&quot; בְּפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶם! 
}}

===פיסקה צב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא טז'''
{{הע-שמאל|התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' ([[במדבר יא טז]]), לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי&quot; ([[במדבר יא יד]]); אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ – נָתַתִּי לְךָ.

{{הע-שמאל|דבר המשתייך לקב&quot;ה הוא ממילא נצחי, אפילו אם בינתיים הורד מגדולתו, כגון א&quot;י, הבכורות וכו'.}}'''&quot;אֶסְפָה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בַּכֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: &quot;וְכִהֲנוּ לִי&quot; ([[שמות כח מא]]); בַּלְוִיִּם הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם&quot; ([[במדבר ח יד]]).
בְּיִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים&quot; ([[ויקרא כה נה]]); בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי הָאָרֶץ&quot; ([[ויקרא כה כג]]).
בַּבְּכוֹרוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[במדבר ח יז]]); בַּמִּקְדָּשׁ הוּא אוֹמֵר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ&quot; ([[שמות כה ח]]).
בַּמִּזְבֵּחַ הוּא אוֹמֵר: &quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot; ([[שמות כ כא]]); בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי&quot; ([[שמות ל לא]]).
בַּמַּלְכוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ&quot; ([[שמואל א טז א]]); בַּקָּרְבָּנוֹת הוּא אוֹמֵר: &quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; ([[במדבר כח ב]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לִי&quot; – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

{{הע-שמאל|דורש 'שבעים' וכן 'איש'. לעניין &quot;פסיפים&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.}}'''&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִים שֶׁל שִׁבְעִים.
'''&quot;שִׁבְעִים אִישׁ&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי גְבוּרָה, וָתִיקִים וּפְסִיפִים.

{{הע-שמאל|המילה 'כבוד' מופיעה ביחס לזקנים רק בפסוק שמצטט רשב&quot;י, ונראה שדבריו הם בסיס הדרשה, המצביעה על כבוד לזקנים בכל ההיסטוריה התנכ&quot;ית.
רשב&quot;י מדגיש שאפילו באחרית הימים, שבה ירבו הנביאים והמלאכים – ישמר מקום של כבוד לזקנים.}}'''&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים; וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ג טז]]); &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות ד כט]]).
&quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[שמות כד א]]).
&quot;וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר: שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם&quot; ([[שמות כד יד]]); &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[ויקרא ט א]]).
הָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְקֵנִים – הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים!
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאַף לֶעָתִיד לָבֹא כֵּן, הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַ͏ִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד&quot; ([[ישעיה כד כג]]).
נֶגֶד מַלְאָכָיו, נֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר; אֶלָּא: &quot;וְנֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, קַל וָחֹמֶר בָּשָׂר וָדָם שֶׁחַיָּב לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי&quot;, כִּבְיָכוֹל, {{ב|מְחוּלָלִים|מחול להם}} עַל הַכֹּל!

{{הע-שמאל|הכשדים פגעו בישראל בשליחות הקב&quot;ה, אבל הפגיעה שלהם בזקן לא תסולח.}}אֲבָל: &quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; ([[ישעיה מז ו]]).

{{הע-שמאל|כיצד ידע משה מי הם הזקנים שנבחרו ע&quot;י הקב&quot;ה? מי שהציבור מאשר אותו ומביע הערכה אליו – גם הקב&quot;ה מאשר אותו! וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot;''' – אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע אִם בְּרוּרִים הֵן לְפָנַי.
'''&quot;כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין אָדָם יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה.
עַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנוֹת עָלָיו וְאוֹמְרוֹת: 'אִישׁ פְּלוֹנִי כָּשֵׁר וְחָסִיד, וְנָאֶה לִהְיוֹת חָכָם'.

{{הע-שמאל|השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.}}'''&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot;''' – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר&quot; ([[שמות ה יט]]).
אָמַר הַמָּקוֹם: הוֹאִיל וְרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר הַהוּא שֶׁל מִצְרַיִם – יָבוֹאוּ וְיִרְאוּ בְּרֶוַח עִמָּהֶן.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל בתחילת פיסקה צא.}}'''&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – אָמַר לוֹ: קָחֵם בִּדְבָרִים. תְּחִלָּה אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח: 'אַשְׁרֵיכֶם שֶׁנִּתְמַנִּיתֶם!'.
וַחֲזֹר וֶאֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְגָם: 'הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁטַּרְחָנִים וְסוֹרְבָנִים הֵם! עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִים אֶתְכֶם וְסוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'.
מַה שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ – הַתְנֵה עִמָּהֶם.

{{הע-שמאל|דורש &quot;עמך&quot;: הזקנים יכנסו עמך לאוהל מועד ויזכו להערכת העם ולמעמד ציבורי כמוך.}}'''&quot;וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ&quot;''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וְיִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים בָּהֶם אֵימָה וְיִרְאָה וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּךָ.
וְיִהְיוּ אוֹמְרִים: חֲבִיבִים אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פיסקה צג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יז''' 
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]}}'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''' ([[במדבר יא יז]]) – זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ&quot;''' – וְלֹא עִמָּהֶם! 

{{הע-שמאל|הדרשן משתדל לשמור על כבודו של משה כגדול הנביאים.}}'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;''', לָמָּה מֹשֶׁה דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? 
לְנֵר שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה, וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא חָסַר אוֹרוֹ כְּלוּם; 
כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צב.}}'''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? 
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot; ([[דברים א יב]]), לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;'''! 
}}

===פיסקה צד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא יח-כ'''
{{הע-שמאל|&quot;התקדשו&quot; הוא התקינו עצמכם, ובלשון ימינו התכוננו; בפסוקים המצוטטים מדובר על הכנות בהקשר שלילי.}}'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''' ([[במדבר יא יח]]), אֵין &quot;הִתְקַדְּשׁוּ&quot; אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת.
כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּישֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; ([[ירמיה יב ג]]),
וְאוֹמֵר: &quot;קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה&quot; ([[יואל ב טו]]), וְאוֹמֵר: &quot;וְקִדַּשְׁתִּי עָלַיִךְ מַשְׁחִיתִים אִישׁ וְכֵלָיו&quot; ([[ירמיה כב ז]]).

{{הע-שמאל|הכשרים החזיקו מעמד יותר מהרשעים, אבל השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק יח|ספרי זוטא לפס' יח,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים: הרשעים סובלים חודש ימים ורק אז מתים, ואילו הכשרים מתים מיד &quot;טרם יכרת&quot; ([[במדבר יא לג]]), ואינם סובלים כל כך; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה.}}'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּ... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' ([[במדבר יא יח]]-כ),
בַּכְּשֵׁרִים הוּא אוֹמֵר &quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;, כְּשֶׁמִּתְמַצִּים וּמִתְמַטִּים עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הָיְתָה נִשְׁמָתָם יוֹצְאָה.
בָּרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְפַסְּקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''' ([[במדבר יא כ]]), שֶׁתְּהוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהֱיִיתֶם מְקָרְבִים אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|השראת השכינה במחנה גרמה לזלזול בה ובעקיפין לחטא התאווה. דורש &quot;אשר בקרבכם&quot;.}}'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לִדְבָרִים הַלָּלוּ? – שֶׁנָּתַתִּי שְׁכִינָתִי בֵינֵיכֶם.
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם, לֹא נִכְנַסְתֶּם לְתוֹךְ דְּבָרִים הַלָּלוּ!
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;'''!
}}

===פיסקה צה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כא-כו''' 
{{הע-שמאל|הדרשה של ר' עקיבא היא על פי הפשט כאן, שמשה חטא בחוסר אמונה ביכולת הקב&quot;ה; 
לדרשה הראשונה של רשב&quot;י ראו לעיל בסוף פיסקה פו, שעבור ישראל התלונה היתה אמצעי ותירוץ לפרוש מהקב&quot;ה, והיא לא ביטאה מצוקה וחוסר ממשי בבשר.
והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה לא|ספרי דברים לא,]] שם נוזף הקב&quot;ה במשה על שיצא כנגד ישראל, ולא מופיעה הדרשה השניה של רשב&quot;י.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי&quot;''' ([[במדבר יא כא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְבָרִים, וּדְבָרַי נִרְאִים מִשֶּׁל רַבִּי. 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;''' ([[במדבר יא כב]]). אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר, סְפֵיקִין הֵן לָהֶן? 
וַאֲנִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הֵם מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם: &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר&quot; ([[שמות יב לח]]). 
יָכוֹל שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; ([[במדבר לב א]])! אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
'''&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot;''', אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל – הָיוּ מִתְרַעֲמִים! 
וַהֲלֹא הָלְכָה עִמָּהֶם בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, וְהָיְתָה מַעֲלָת לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִצָּרְכָּם! 
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאָךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 

{{הע-שמאל|בדרשה השניה מציג רשב&quot;י את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (רשב&quot;י כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר; כמו כן חסרה שם הדרשה הראשונה של רשב&quot;י.}}דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה סֵדֶר פֻּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. 
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֲדוֹנִי, כְּלוּם הָגוּן לָהֶם שֶׁתִּתֵּן לָהֶם וְתַהַרְגֵם? 
אוֹמְרִים לַחֲמוֹר 'טוֹל כּוּר שֶׁל שְׂעוֹרִים וְנַחְתֹּךְ רֹאשְׁךָ'? אוֹמְרִים לְאָדָם 'טוֹל כִּכַּר זָהָב וְרֵד לִשְׁאוֹל'? 
אָמַר לוֹ: אִם לָאו, מָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָם! אָמַר לוֹ: {{ב|עַד שֶׁאַתָּה כָּאן|כבר עכשיו}} אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים לְךָ! 
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;''' ([[במדבר יא כג]]).
&quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot; ([[תהלים עח כ]]). 
אָמְרוּ: פְּשָׁרָה הִיא זוֹ! אֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֵלֵינוּ שְׁאֵלָתֵנוּ! 

{{הע-שמאל|משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של  אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים. הכינוי &quot;מקום&quot; מסמן את הקרבה של הקב&quot;ה לישראל, ולכן הוא משמש בהקשר חיובי – ואילו הכינוי &quot;שמים&quot; מסמן את המרחק של הקב&quot;ה מהאדם, ומשמש כדי להסביר את הגורל השלילי.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן... וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא כד]]-כו), 
יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לָבֹר לוֹ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֲרֵי הֵם נוֹפְלִים שִׁשָּׁה וְשִׁשָּׁה לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים! 
אֵיזֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לָבֹר מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה? 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל שִׁבְעִים פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם &quot;זָקֵן&quot;, וְנָטַל שְׁנֵי פִּתָּקִים חֲלָקִים, וּבִלְלָן וְהִטִּילָם לְתוֹךְ קַלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתָּק וְכָתוּב עָלָיו &quot;זָקֵן&quot; הָיָה אוֹמֵר לוֹ מֹשֶׁה: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ הַמָּקוֹם! 
וְכֹל מִי שֶׁהָיָה נוֹטֵל פִּתָּק שֶׁלֹּא הָיָה כָּתוּב בְּתוֹכוֹ &quot;זָקֵן&quot; הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם הוּא! מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ? 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאֶת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם&quot; ([[במדבר ג מו]]). 
אָמַר מֹשֶׁה: מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? עַכְשָׁו כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר 'כְּבָר פְּדָאַנִי לֵוִי'! 
עָשָׂה מֹשֶׁה תַּקָּנָה: נָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'לֵוִי' וְנָטַל פִּתָּקִים וְכָתַב עֲלֵיהֶם 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים', וּבִלְלָם וְהִטִּילָם בַּקַּלְפִּי. 
אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִּתְקֵיכֶם! כָּל מִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב הָיָה עָלָיו 'בֶּן לֵוִי' אוֹמֵר לוֹ 'כְּבָר אַתָּה פָּדוּי'! 
וּמִי שֶׁנָּטַל פִּתְקוֹ וְכָתוּב עָלָיו 'כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים' הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: צֵא וְתֵן פִּדְיוֹנְךָ! 

{{הע-שמאל|ר' שמעון חולק על ת&quot;ק ודורש, על פי פשט הכתוב, שאלדד ומידד נשארו במחנה – מתוך צניעותם. לפי הדרשה הם זכו על כך בנבואה יציבה יותר מזו של חבריהם, והנוגעת לשאלות ההנהגה של ישראל, שבהן התקשה משה.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ; לְפִי שֶׁרָאוּ אֶת מֹשֶׁה שֶׁמְּבָרֵר לוֹ הַזְּקֵנִים, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ! 
הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָם. אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם מִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם? – אֲנִי אֲגַדֵּל אֶתְכֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם! 
בְּשִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' ([[במדבר יא כה]]); נִתְנַבְּאוּ לְפִי שָׁעָה וּפָסָקוּ. 
בְּאֶלְדָּד וּמֵידָד הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה&quot;''', שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים עַד יוֹם מוֹתָן. 
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים? 'מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ'. 
}}

===פיסקה צו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא כז-ל''' 
{{הע-שמאל|מי הוא הנער? לדעת יש אומרים הוא יהושע עצמו, ולדעת ר' שמעון אין לדעת מי היה.}}'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יא כז]]), יֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה יְהוֹשֻׁעַ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר&quot; ([[שמות לג יא]]). 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''' ([[במדבר יא כח]]); הָא לֹא הָיָה רִאשׁוֹן יְהוֹשֻׁעַ. 

{{הע-שמאל|למרות שתוכן הנבואה מחמיא, לכאורה, ליהושע (ראו פיסקה צה לעיל) הוא מכנה אותה 'בשורה רעה'. דורש 'כלאם' – כלם או מלשון בית כלא.}}'''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם&quot;''', אָמַר לוֹ: רִבּוֹנִי מֹשֶׁה, כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם, לִבְנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּנִי בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אָסְרֵם בְּזִיקִים וּבְקוֹלָרוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; ([[ירמיה לז יח]]). 

{{הע-שמאל|בענייני נבואה אין, לדברי משה, מקום לתחרות – כשם שאין תחרות בין משה ליהושע; אלא ככל שירבו הנביאים כן ייטב.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה: הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?&quot;''' ([[במדבר יא כט]]), אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? 
לוּאֵי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי, וְלוּאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בְּךָ! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים! 

{{הע-שמאל|בסוף הפסוק &quot;הוא וזקני ישראל&quot;. דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}'''&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;''' ([[במדבר יא ל]]), מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם הַפֻּרְעָנוּת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַצַּדִּיקִים בַּמַּחֲנֶה.  
}}

===פיסקה צז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לא''' 
{{הע-שמאל|דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים&quot;''' ([[במדבר יא לא]]), מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת כְּגִיזִּים הָאֵלּוּ שֶׁל צֶמֶר. 
&quot;וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;, יֵשׁ אוֹמְרִים: הָרְגָה בִּירִידָתָהּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 

{{הע-שמאל|הפשט כת&quot;ק, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] ר' שמעון מתאר מצב שמתחת למחנה ומעליו היו ערימות של שלו, והן מילאו את עולמם של ישראל עד כדי כך שכדי לצאת מתוך השלו היה צורך ביום של הליכה.}}'''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – כְּלַפֵּי צָפוֹן, '''&quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – כְּלַפֵּי דָרוֹם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – מִלְמַעְלָן, '''&quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' – מִלְּמַטָּן. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא שם.]]}}'''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה פּוֹרַחַת וְעוֹלָה עַל רוּם מִן הָאָרֶץ שְׁתֵּי אַמּוֹת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִים עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָתָהּ. 
}}

===פיסקה צח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יא לב-לה'''
{{הע-שמאל|דרשת 'אל תקרי' המביאה לפשט, והמתקנת את הכתוב לפי לשון חז&quot;ל. יש גם גירסה &quot;אלא הממועט&quot;, כלומר הנכים.}}'''&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט&quot;''' ([[במדבר יא לב]]),
אַל תְּהִי קוֹרֵא הַמַּמְעִיט אֶלָּא הַמְּמָעֵט:
הָעֲצֵלִים, הַקִּטְּעִין וְהַחִגְּרִים שֶׁבָּהֶם כָּנְסוּ לָהֶם מֵאָה כּוֹר!

{{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מהמילה &quot;וישטחו&quot; שהיתה חובה לשחוט את השלו; (וראו [[יומא עה ב]], שם ישראל הם הטעונים שחיטה!) 
רבי טוען ששחיטת השלו נבעה מהיותו עוף וכל עוף חייב שחיטה. הוא קורא &quot;וישטחו&quot; כפשטו, שכל סביבת המחנה שימשה כמשטח ייבוש לבשר, וקושר את הסיפור ל[[תהלים עח]].}}'''&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;וַיִּשְׁטְחוּ&quot; אֶלָּא &quot;וַיִּשְׁחֲטוּ&quot;; מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה!
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יַמִּים עוֹף כָּנָף&quot; ([[תהלים עח כז]]); מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה מִשְׁטִיחִים מִשְׁטִיחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צד. ממשיך בקשר עם תהלים עח.}}יָכוֹל כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּנְסוּ הֵימֶנּוּ הַרְבֵּה כָּךְ אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' ([[במדבר יא לג]]).
כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיָה מַתְחִיל לְפָסְקוֹ עַד שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצְאָה.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם&quot; ([[תהלים עח לא]]).

{{הע-שמאל|דורש 'מכה רבה מאד'.}}'''&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot;''' וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלַח עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה, שֶׁלֹּא הָיָה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה פו.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot;''' ([[במדבר יא לד]]), יָכוֹל שֶׁהָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;'''; עַל מַה שֶּׁאֵירַע נִקְרָא, וְלֹא הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם.

{{הע-שמאל|עובר לעניין הבא – הצרעת של מרים}}'''&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יא לה]]), הֲרֵי זוֹ הָיְתָה בַּשָּׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>cab2mvqjol257p4h712l8668kjx5e6n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי במדבר/יב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>458373</id>
    <revision>
      <id>3024530</id>
      <parentid>3011457</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:26:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024530</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51756" sha1="4jzcof01hp9llu5kgsoic08svkmscdr" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יב==

===פיסקה צט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב א'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב:]] אמירה היא רכה יותר מדיבור: בשתי הדוגמאות ל'אמירה' משולבת המילה &quot;נא&quot; שהיא לשון תחנונים. מרים ואהרון דיברו במשה בדיבור חריף.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב א]]), אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת&quot; ([[בראשית מב ל]]); &quot;וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה&quot; ([[במדבר כא ה]]).
הָא אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה; וְאֵין &quot;אֲמִירָה&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא תַּחֲנוּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ&quot; ([[בראשית יט ז]]); &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot; ([[במדבר יב ו]]).
{{הע-שמאל|במקרה הזה דיברה מרים בפני אהרון, אבל בדרך כלל לא עשתה כך משום צניעותה.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַדָּבָר.
שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי&quot; ([[ירמיה לו ו]]),
וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמְיָה, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
{{הע-שמאל|הביקורת על משה היא על שזנח את ציפורה ונמנע מיחסי מין עימה. ר' נתן קושר את הסיפור לסיפור הקודם על אלדד ומידד.}}
'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה?
אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אָמְרָה לָהּ: מַה לָּךְ, שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים?
אָמְרָה לָהּ: אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר! לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר&quot; ([[במדבר יא כז]]).
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה: 'אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ'.
בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
{{הע-שמאל|הלקח מהמעשה של מרים הוא הימנעות מלשון הרע, והוא נלמד בק&quot;ו.
הצרעת של עוזיה מלמדת שאין לנסות להשתלט על הכהונה. גם שם יש ק&quot;ו: עוזיה התכוון לטובה, ורצה להיות כהן כדי להרבות כבוד שמים, ובכל זאת הצטרע, ק&quot;ו לרודפי הכבוד הרגילים.}}
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַיי אֶלָּא לְשֶׁבַח,
וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ – כָּךְ נֶעֶנְשָׁה,
הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח, וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבֵינוֹ לְבֵין אֲחֵרִים וְלֹא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – כָּךְ נֶעֱנַשׁ,
הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
{{הע-שמאל|דורש כושית–יסכה-סכים ביופיה, ומניח שיסכה היא שרה אימנו, שבגלל יופיה נלקחה לבית פרעה.
ר' אליעזר דורש גם את שמה של ציפורה בדרך דומה לזו של יסכה. האשה האידיאלית מצטיירת כאשה יפה במיוחד; והשוו לסוף הפיסקה.}}
&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה בְּנֹיָהּ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה&quot; ([[בראשית יא כט]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יִסְכָּה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל {{ב|סוֹכִין|מביטים}} בְּיָפְיָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה&quot; ([[בראשית יב טו]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צִפּוֹרָה – צְפוּ וּרְאוּ מַה נָּאָה.
{{הע-שמאל|כושית היא מבנות כוש בן חם, ואילו ציפורה היתה מבנות מדין, בן אברהם וקטורה. התשובה של המדרש היא שהאשה הכושית היא ציפורה, ומדובר במילת קוד ליופי ולמיוחדות.
'בן ימיני' הוא שאול, וגם אותו מכנים &quot;כוש&quot;.
גם ישראל מכונים &quot;כושיים&quot; בגלל ייחודם, וכך גם ברוך בן נריה.
המדרש אינו דן באפשרות שמשה נשא אשה נוספת על ציפורה. התיאור של אשת משה כ'כושית' מנוגד לאידיאל היופי של הזמן העתיק, ראו למשל [[שיר השירים א ו]].}}
&quot;הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת&quot; ([[שמות ב טז]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֻּשִׁית&quot;?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; ([[תהלים ז א]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמואל א ט ב]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[עמוס ט ז]]). וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמִצְוֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס&quot; ([[ירמיה לח ז]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ.
{{הע-שמאל|ציפורה היתה 'כושית' ומיוחדת משאר הנשים לא רק ביופיה אלא גם במעשיה, ויופיה לא היה דומה לנזם זהב באף חזיר.}}
&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;? יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ.
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot; ([[משלי יא כב]]).
זֹאת נָאָה בְנֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;.
}}

===פיסקה ק===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ב''' 
{{הע-שמאל|בניגוד לנזירים הנוצריים, שנמנעו מפריה ורביה, המסורת היהודית היא שלא לפרוש ממנה; המקרה של משה אינו המקרה הרגיל.}}
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ב]]), וַהֲלֹא אַף עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא פֵרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
&quot;הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט &quot;בינה לבין עצמה&quot;. ת&quot;ק ור' נתן חולקים בשאלה מה ראוי לעשות כשמתעוררת ביקורת על מנהיג: האם לפנות אליו ולבקרו בפניו (דעת ר' נתן) או להימנע מכך, ולהשאיר את הביקורת בינינו לבין עצמנו. שניהם מסכימים שמרים ואהרון נהגו כשורה. ניתן לנסח את המחלוקת בגבולות של מצוות תוכחה ([[ויקרא יט יז]]): האם הרב נחשב &quot;עמיתך&quot; או לא? – וראו [[בבא מציעא לא א]], ודברי הריטב&quot;א [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/בבא מציעא/פרק ב/דף לא#דף לא עמוד א|בשטמ&quot;ק שם.]]
ר' נתן טוען שמשה שמע את הביקורת ושתק, ולכן נאמר שהוא עניו מאד.}} 
&quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ בוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; ([[במדבר יב ב]]-ג), אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר! 
}}

===פיסקה קא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ג''' 
{{הע-שמאל|לשון היחיד בבמדבר כא נדרשת שמשה עצמו הרג את סיחון ואת עוג, ומכאן שלא היה קטן בגופו.}}
'''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד&quot;''' – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּגוּפוֹ|קטן}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי&quot; ([[במדבר כא לד]]); יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ. 
{{הע-שמאל|שתי הוכחות שמשה היה עשיר: בשמות יא מסופר על גדולתו בעיני המצרים, בהקשר של שאילת הכלים, ומכאן שמשה שאל בעצמו הרבה כלים מהמצרים; והלוחות השניים נכתבו על אבני ספיר שהיו מרכושו של משה, שנאמר &quot;לך&quot; – משלך.
הדרשות מציגות את משה כאדם גדול בגופו ועשיר, ואינן מוצאות פסול בעושר ובכח פיזי.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;עָנָו מְאֹד&quot; – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּמָמוֹנוֹ|עני}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד&quot; וְגוֹ' ([[שמות יא ג]]). 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַסַּפִּיר שֶׁל לוּחוֹת – שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל '''לְךָ''' שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים&quot; ([[דברים י א]]). 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלֻּחֹת '''מַעֲשֵׂה''' אֱלֹהִים הֵמָּה&quot; ([[שמות לב טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּ'''מַעֲשֵׂה''' לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה: מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן – שֶׁל סַפִּיר! 
{{הע-שמאל|המחלוקת היא האם &quot;אשר על פני האדמה&quot; מוציא את המתים או כולל אותם ומוציא את מלאכי השרת. וראו [[בראשית רבה נה ו]].}}
&quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – וְלֹא מֵאָבוֹת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מֵאָבוֹת! 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל הָאָדָם '''אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'''&quot;? – וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
}}

===פיסקה קב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ד-ה''' 
{{הע-שמאל|ההתגלות הפתאומית היא התשובה לביקורת של אהרון ומרים: משה התירא שמא אם יעסוק בפריה ורביה יהיה טמא קרי ולא יוכל להתנבא, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שמשה לא היה יודע מראש מתי יזכה לנבואה; ולכן לא היה יכול להתקרב לציפורה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם&quot;''' ([[במדבר יב ד]]), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פִּתְאֹם נִתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. 

'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. {{הע-שמאל|על דיבורו של הקב&quot;ה כמה דברים כאחד ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|שם בחדש ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב.]]}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]); &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נלחם לבדו – דורש איש' לשון יחיד; הסיטואציה מוגדרת כמלחמה כנגד מרים ואהרון.}}
'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב ה]]), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מוּעָטִים. 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot; ([[שמות טו ג]]). 
וּכְשֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם – בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הוּא בָא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]])! 
{{הע-שמאל|ארבע סיבות מדוע הוציא הקב&quot;ה רק את אהרון ומרים: כדי שלא יראה לישראל כאילו גם משה ננזף; כדי להמחיש את ההיפרדות שלהם ממשה, כדי שמשה לא ישמע את הנזיפה לאהרון, וכדי שלא ישמע את שבחו שלו.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', מִפְּנֵי מַה לֹּא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, {{ב|לֹא יֹאמַר לוֹ: &quot;קְרַב אֵלֶיךָ&quot;, אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ.|לא ידבר עם חברו בסביבה של החבר, אלא ימשוך את החבר אליו וידבר אתו בצנעה.}} 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. 
{{הע-שמאל|ר' אלעזר לומד מהפסוקים על נח שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו אבל לא את כל שבחו; ר' אליעזר לומד את ההיתר לומר מקצת שבחו בפניו מקל וחומר על היחס לקב&quot;ה.}}
דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה&quot; ([[בראשית ז א]]), 
וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא אוֹמֵר &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו&quot; ([[בראשית ו ט]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ&quot; ([[תהלים סו ג]]). אִם אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם! 
}}

===פיסקה קג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט. למרות שהקב&quot;ה מתכוון לנזוף במרים ובאהרון, הוא פונה אליהם בדרך בקשה.
רשב&quot;י דורש את הפסוק בדגש על 'שמעו': מרים ואהרון לא שמעו את דבריו ונכנסו לתוכם לפני שהקשיבו; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ז|אבות ה ז,]] שחכם לא נכנס לדברי חברו.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;''' ([[במדבר יב ו]]), אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.  
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דִּבֵּר בְּתַחֲנוּנִים, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;? 
אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַמָּקוֹם; אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאַחֲרִישׁ! קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קא. ר' יוסי מרחיב את גדולת משה מעל זאת של המלאכים.
בנושא שעליו דברו אהרון ומרים, ההתרחקות מציפורה – משה קיבל הוראה ישירה מהקב&quot;ה!}}
'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע&quot;'''. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בַּחֲלוֹם וּבְחֶזְיוֹן, כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ז]])! 
'''&quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;''' – חוּץ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''' ([[במדבר יב ח]]) – פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. 
{{הע-שמאל|אפילו משה המלאכים וחיות הקודש אינם יכולים לראות את פני הקב&quot;ה; המלאכים וחיות הקדש (&quot;חי&quot;) גם לא יודעים את מקומו ומשבחים אותו בלי לדעת היכן הוא אלא &quot;ממקומו&quot; – מכל מקום שבו הוא נמצא. לפיכך יש לומר שמשה שמע את דברי ה', והשמיעה נחשבת כמראה הקב&quot;ה.
אבל אדם זוכה לראות את הקב&quot;ה בעת מותו! ועל משה נאמר במותו &quot;אשר ידעו ה' פנים אל פנים&quot;, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}}
'''&quot;בְּמַרְאֶה&quot;''' – זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה שְׁכִינָה?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;''' ([[שמות לג כ]]). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;הָאָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי: אֵינִי כִּמְבַטֵּל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: &quot;אָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא שֶׁאֵינָן רוֹאִין, אֶלָּא אַף שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ&quot;''' ([[יחזקאל ג יב]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;'''? כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ רוֹאֶה, אֲבָל רוֹאֶה הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה&quot;''' ([[תהלים כב ל]]). 
{{הע-שמאל|נבואת משה אינה בחזיונות, משלים וחידות אלא היא בלשון חד משמעית.}}
'''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל&quot;''' ([[יחזקאל יז ב]]). 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים – כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;'''. 
{{הע-שמאל|בנקרת הצור זכה משה לראות את אחוריו של הקב&quot;ה, אבל אפילו הוא לא ראה את פניו בחייו.
בהמשך מוסבר שראיית הפנים היא פתרון שאלת הגמול: מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. משה לא ידע את התשובה, וזה המובן של אי ראיית הפנים. הוא הביט באחוריו של הקב&quot;ה, כלומר ידע על העולם הבא שבו יפוצו הסובלים ויענשו החוטאים.}}
'''&quot;וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט&quot;''' – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה מַרְאֵה פָנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי&quot;''' ([[שמות לג כג]]) – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, '''&quot;וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ&quot;''' – אֵלּוּ מַרְאֵה פָנִים! 
וְאוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]), וַהֲלֹא אַף קַלֵּי הַדַּעַת וְהַהֶדְיוֹטוֹת עוֹשִׂים כֵּן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּנִים&quot; וְ&quot;אָחוֹר&quot;? &quot;פָּנִים&quot; בָּעוֹהָ&quot;ז וְ&quot;אָחוֹר&quot; לְעוֹהָ&quot;ב! 
&quot;פָּנִים&quot; – שַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹהָ&quot;ז, וְ&quot;אָחוֹר&quot; – מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְעוֹהָ&quot;ב. 
'''&quot;וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]) – קִינִים שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת&quot;''' וְגוֹ' ([[יחזקאל לב טז]]). 
&quot;וָהֶגֶה&quot; שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר&quot;''' ([[תהלים צב ד]]). 
&quot;וָהִי&quot; שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;הוָה עַל הוָה תָּבוֹא&quot;''' ([[יחזקאל ז כו]]). 
{{הע-שמאל|משה אינו אדם רגיל אלא הוא נחשב כעבדו וכידו הארוכה של הקב&quot;ה. לכן כל פגיעה בו היא פגיעה בקב&quot;ה, המעניק לו גיבוי מלא.
הקב&quot;ה יודע ומאשר כל מה שעושה משה, ואין לטעון שמשה עושה דברים שאינם ידועים לו.}}
'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי&quot;''', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא שֶׁתַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי, דִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּמְּדִינָה, וְהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים בְּפָנָיו. 
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לֹא בְעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, אֶלָּא בִי דִבַּרְתֶּם! 
וְאִם תֹּאמְרוּ 'אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו' – זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה! 
}}

===פיסקה קד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ט'''
{{הע-שמאל|אין לכעוס ולהעניש בלי להודיע לחוטא על מה הכעס, בניגוד לנסיון שעבר על איוב שלא הודיעו לו על מה סבל; והשוו לעיל פיסקה קג, שלומדים מכאן לקח ליחסים בין-אישיים. 
אהרון ומרים נענשו בנידוי, למרות שהדבר לא מפורש בכתוב.
הדרשה מצדיקה את איוב!}}
'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ&quot;''' ([[במדבר יב ט]]), מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם – אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ,
קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה הוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב &quot;הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי&quot; ([[איוב י ב]])!
}}

===פיסקה קה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב י-יג''' 
{{הע-שמאל|מרים הצטרעה רק אחרי שהענן סר מעל האהל, כי הקב&quot;ה חיבב אותה אפילו כשחטאה, קל וחומר בעת רצון, שאין בה כעס.}}
'''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב י]]), 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַפֵּדָגוֹג: 'רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל מִשֶּׁאָלֵךְ לִי רְדֵהוּ', מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]])! 
{{הע-שמאל|הצרעת של מרים ושל משה היתה &quot;כשלג&quot;, כלומר לבנה במיוחד, כי עורם הטבעי היה לבן. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] עור לבן נחשב ליפה במיוחד, וראו [[שיר השירים א ו]].}}
'''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרְעָה בְּעַזָּה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיַּת בָּשָׂר הָיְתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ... מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot; וְגוֹ' ([[שמות ד ו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיֵּי בָּשָׂר הָיוּ. 
 {{הע-שמאל|לפי דעת ת&quot;ק אהרון הצטרע גם הוא, וראו לעיל פיסקה קד, שהוא התנדה.
ר' יהודה בן בתירא מתנגד לפרשנות הזאת, ואולי רק לחשיפת האפשרות הזאת, כי הוא רוצה לשמור על כבודו של אהרון. מאותה סיבה הוא מתנגד גם לדרשה שצלפחד היה המקושש (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|לקמן קיג]]) ולדעה שנידו את עקביא בן מהללאל, וראו את דבריו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו.]]}}
'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן&quot;''' – שֶׁנִּפְנָה מִצָּרַעְתּוֹ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'נִתְנַגַּע אַהֲרֹן'! 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'צְלָפְחָד מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה'! אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַדָּה'! 
{{הע-שמאל|הצרעת נוצרה והתפתחה במהירות מול עיני אהרון.}}
'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת בָּהּ! 

'''&quot;וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יב יא]]). 
אָמַר לוֹ: אִם שׁוֹגְגִים הָיִינוּ – מְחֹל לָנוּ! {{ב|כִּמְזִידִים|אל תעניש אותנו כמזידים}}.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד:]] טומאת המצורע היא חמורה כמעט כטומאת מת, ועצם כניסתו לבית מטמאת את כל התכולה.}}
'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל – אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה. 
{{הע-שמאל|אהרון סבר כר' מאיר [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|בנגעים ב ה]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|וכספרי דברים רח.]]}}
אָמַר אַהֲרֹן: נִמְצֵאתִי מַפְסִיד לַאֲחוֹתִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹא לְסוֹגְרָהּ, וְלֹא לְטַמְּאָהּ, וְלֹא לְטַהֲרָהּ. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן דּוֹרֵשׁ: 'אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּנִגְעֵי קְרוֹבָיו'. 
{{הע-שמאל|הדרשה מייחסת לאהרון פריטה על מיתרי האחווה שבין מרים למשה (ואכן הפשט אינו מובן); אך כדי לא לפגוע במשה שונו דברי אהרון לגוף שלישי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד.]]}}
'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''', מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ! אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב בַּדָּבָר! 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', חֲצִי בְשָׂרֵנוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא&quot; ([[בראשית לז כז]]). 
{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפתיחה 'אל נא'. התפילה משמשת מודל הלכתי.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''' ([[במדבר יב יג]]), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. 
{{הע-שמאל|משה תבע תשובה מיידית לתפילתו. ראב&quot;ע מוסיף עוד שלוש דוגמאות לתפילה שנאמר בה 'לאמור'. בתפילות הללו בדרך כלל נענה משה בחיוב, חוץ מבתחינה שלו להכנס לא&quot;י.}}
&quot;אֶל ה' לֵאמֹר&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot; ([[במדבר יב יד]])! 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה&quot; ([[שמות ו א]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot; ([[במדבר כז טז]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה פַּרְנָסִים עֲלֵיהֶן אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כז יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;רַב לָךְ&quot; ([[דברים ג כו]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot;. 
{{הע-שמאל|שתי התשובות הראשונות סותרות זו את זו: הראשונה מבטאת אי נשיאת פנים של משה למרים, והשניה מבטאת יחס מיוחד של משה לאחותו, כדי לזרז את ריפויה. התשובה השלישית עוסקת בנראות של משה בעיני הציבור, המעריץ אותו.}}
&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;, מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, הוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]), וְאוֹמֵר: &quot;אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה&quot; ([[ישעיה נח ט]]). 
{{הע-שמאל|משה מייצג את שתי הקיצוניות באורך התפילה, ונוהג בכל מקרה לפי השעה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|שם ויסע א]] וכן, כסיפור – ב[[ברכות לד א]].}}
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד כַּמָּה יַאֲרִיךְ אָדָם בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה&quot; ([[דברים ט יח]]). 
וְעַד כַּמָּה יְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;! יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ! 
}}

===פיסקה קו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב יד-טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[י&quot;ג מדות דר' ישמעאל#ג|יג מידות דר' ישמעאל,]] קל וחומר, שמכאן לומדים את ההגבלה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון': למרות שנזיפה מהקב&quot;ה חמורה מנזיפה מאב בשר ודם אין מרים צריכה להיסגר יותר משבעה ימים.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יב יד]]),
רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נִזְפָּה: אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נְזָפָהּ – עַד שֶׁתְּהֵא מֻכְלֶמֶת שִׁבְעָה!
אוֹ, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַרְבָּעָה עָשָׂר?
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, אַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁבְעָה!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קה, שאהרון לא היה יכול להסגיר ולטהר את מרים כי היה אחיה. לפיכך נעשו הדברים ע&quot;י הקב&quot;ה, שפסק לה שבעה ימי הסגר. דרשה המנסה להמעיט בחטאה של מרים, ולתאר את הצרעת שלה כהזדמנות לקבל שכר!}}
'''&quot;תִּסָּגֵר&quot;''' – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְגִּירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִמְּאָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִהֲרָהּ!
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|ותוספתא שם ד ב,]] והלכה ד שם, העוסקות בעצמות יוסף ובקבורת משה, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי|פתיחתא למכילתא ויהי.]] מרים ומשה זכו ביותר ממה שעשו, כי מדה טובה מרובה; לכן למרים לא המתינה רק נערה אחת במשך שעה אחת, אלא כל ישראל וענני הכבוד וכו' במשך שבעה ימים; וכן משה זכה לא רק לקבורה אלא גם ללווייה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים.}}
'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע&quot;''' ([[במדבר יב טו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; ([[שמות ב ד]]).
לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַמָּקוֹם שְׁכִינָה וְאָרוֹן, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל, וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;.
יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים&quot; ([[בראשית נ ז]]-ט).
מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ!
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף&quot; וְגוֹ'.
מִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ נְבוֹ&quot; ([[דברים לד ו]]).
{{הע-שמאל|ר' יהודה מתאר את הלווייה שנערכה למשה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים, על סמך הסתירה באשר למקומו של הר נבו וע&quot;פ הפסוק 'ויקבור אותו' – הקב&quot;ה קבר את משה.}}
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot; ([[דברים לב מט]]).
זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵה וְאֶת קִרְיָתָיִם וְאֶת נְבוֹ&quot; ([[במדבר לב לז]]).
וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בְּתוֹךְ נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד... וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן&quot; ([[דברים לג כ]]-כא).
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּעַת מִילִין, מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג כא]]).
וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; ([[ישעיה נח ח]]).
{{הע-שמאל|המילים שנראות מיותרות 'ויהיו בחצרות' שבסוף הפרק הקודם משמשות את הדרשן לדרשה שיצאו מחצרות וחזרו לשם כדי להמתין למרים, ורק אחרי שחזרה למחנה נסעו שוב.}}
&quot;נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), וְכִי שְׁתֵּי 'חֲצֵרוֹת' הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בָזוֹ?
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל – לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יב טז]]).
}}</text>
      <sha1>4jzcof01hp9llu5kgsoic08svkmscdr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024533</id>
      <parentid>3024530</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:27:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024533</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51759" sha1="bzxj1x5bm0gbc2c5omjzzbk7qbv0nur" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יב==

===פיסקה צט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב א'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב:]] אמירה היא רכה יותר מדיבור: בשתי הדוגמאות ל'אמירה' משולבת המילה &quot;נא&quot; שהיא לשון תחנונים. מרים ואהרון דיברו במשה בדיבור חריף.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב א]]), אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת&quot; ([[בראשית מב ל]]); &quot;וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה&quot; ([[במדבר כא ה]]).
הָא אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה; וְאֵין &quot;אֲמִירָה&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא תַּחֲנוּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ&quot; ([[בראשית יט ז]]); &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot; ([[במדבר יב ו]]).

{{הע-שמאל|במקרה הזה דיברה מרים בפני אהרון, אבל בדרך כלל לא עשתה כך משום צניעותה.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַדָּבָר.
שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי&quot; ([[ירמיה לו ו]]),
וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמְיָה, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.

{{הע-שמאל|הביקורת על משה היא על שזנח את ציפורה ונמנע מיחסי מין עימה. ר' נתן קושר את הסיפור לסיפור הקודם על אלדד ומידד.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה?
אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אָמְרָה לָהּ: מַה לָּךְ, שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים?
אָמְרָה לָהּ: אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר! לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר&quot; ([[במדבר יא כז]]).
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה: 'אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ'.
בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.

{{הע-שמאל|הלקח מהמעשה של מרים הוא הימנעות מלשון הרע, והוא נלמד בק&quot;ו.
הצרעת של עוזיה מלמדת שאין לנסות להשתלט על הכהונה. גם שם יש ק&quot;ו: עוזיה התכוון לטובה, ורצה להיות כהן כדי להרבות כבוד שמים, ובכל זאת הצטרע, ק&quot;ו לרודפי הכבוד הרגילים.}}וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַיי אֶלָּא לְשֶׁבַח,
וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ – כָּךְ נֶעֶנְשָׁה,
הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח, וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבֵינוֹ לְבֵין אֲחֵרִים וְלֹא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – כָּךְ נֶעֱנַשׁ,
הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|דורש כושית–יסכה-סכים ביופיה, ומניח שיסכה היא שרה אימנו, שבגלל יופיה נלקחה לבית פרעה.
ר' אליעזר דורש גם את שמה של ציפורה בדרך דומה לזו של יסכה. האשה האידיאלית מצטיירת כאשה יפה במיוחד; והשוו לסוף הפיסקה.}}&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה בְּנֹיָהּ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה&quot; ([[בראשית יא כט]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יִסְכָּה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל {{ב|סוֹכִין|מביטים}} בְּיָפְיָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה&quot; ([[בראשית יב טו]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צִפּוֹרָה – צְפוּ וּרְאוּ מַה נָּאָה.

{{הע-שמאל|כושית היא מבנות כוש בן חם, ואילו ציפורה היתה מבנות מדין, בן אברהם וקטורה. התשובה של המדרש היא שהאשה הכושית היא ציפורה, ומדובר במילת קוד ליופי ולמיוחדות.
'בן ימיני' הוא שאול, וגם אותו מכנים &quot;כוש&quot;.
גם ישראל מכונים &quot;כושיים&quot; בגלל ייחודם, וכך גם ברוך בן נריה.
המדרש אינו דן באפשרות שמשה נשא אשה נוספת על ציפורה. התיאור של אשת משה כ'כושית' מנוגד לאידיאל היופי של הזמן העתיק, ראו למשל [[שיר השירים א ו]].}}&quot;הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;, וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת&quot; ([[שמות ב טז]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֻּשִׁית&quot;?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; ([[תהלים ז א]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמואל א ט ב]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[עמוס ט ז]]). וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמִצְוֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס&quot; ([[ירמיה לח ז]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ.

{{הע-שמאל|ציפורה היתה 'כושית' ומיוחדת משאר הנשים לא רק ביופיה אלא גם במעשיה, ויופיה לא היה דומה לנזם זהב באף חזיר.}}&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;? יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ.
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot; ([[משלי יא כב]]).
זֹאת נָאָה בְנֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;.
}}

===פיסקה ק===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ב''' 
{{הע-שמאל|בניגוד לנזירים הנוצריים, שנמנעו מפריה ורביה, המסורת היהודית היא שלא לפרוש ממנה; המקרה של משה אינו המקרה הרגיל.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ב]]), וַהֲלֹא אַף עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא פֵרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
&quot;הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט &quot;בינה לבין עצמה&quot;. ת&quot;ק ור' נתן חולקים בשאלה מה ראוי לעשות כשמתעוררת ביקורת על מנהיג: האם לפנות אליו ולבקרו בפניו (דעת ר' נתן) או להימנע מכך, ולהשאיר את הביקורת בינינו לבין עצמנו. שניהם מסכימים שמרים ואהרון נהגו כשורה. ניתן לנסח את המחלוקת בגבולות של מצוות תוכחה ([[ויקרא יט יז]]): האם הרב נחשב &quot;עמיתך&quot; או לא? – וראו [[בבא מציעא לא א]], ודברי הריטב&quot;א [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/בבא מציעא/פרק ב/דף לא#דף לא עמוד א|בשטמ&quot;ק שם.]]
ר' נתן טוען שמשה שמע את הביקורת ושתק, ולכן נאמר שהוא עניו מאד.}} &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ בוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; ([[במדבר יב ב]]-ג), אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר! 
}}

===פיסקה קא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ג''' 
{{הע-שמאל|לשון היחיד בבמדבר כא נדרשת שמשה עצמו הרג את סיחון ואת עוג, ומכאן שלא היה קטן בגופו.}}'''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד&quot;''' – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּגוּפוֹ|קטן}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי&quot; ([[במדבר כא לד]]); יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ. 

{{הע-שמאל|שתי הוכחות שמשה היה עשיר: בשמות יא מסופר על גדולתו בעיני המצרים, בהקשר של שאילת הכלים, ומכאן שמשה שאל בעצמו הרבה כלים מהמצרים; והלוחות השניים נכתבו על אבני ספיר שהיו מרכושו של משה, שנאמר &quot;לך&quot; – משלך.
הדרשות מציגות את משה כאדם גדול בגופו ועשיר, ואינן מוצאות פסול בעושר ובכח פיזי.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;עָנָו מְאֹד&quot; – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּמָמוֹנוֹ|עני}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד&quot; וְגוֹ' ([[שמות יא ג]]). 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַסַּפִּיר שֶׁל לוּחוֹת – שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל '''לְךָ''' שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים&quot; ([[דברים י א]]). 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלֻּחֹת '''מַעֲשֵׂה''' אֱלֹהִים הֵמָּה&quot; ([[שמות לב טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּ'''מַעֲשֵׂה''' לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה: מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן – שֶׁל סַפִּיר! 

{{הע-שמאל|המחלוקת היא האם &quot;אשר על פני האדמה&quot; מוציא את המתים או כולל אותם ומוציא את מלאכי השרת. וראו [[בראשית רבה נה ו]].}}&quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – וְלֹא מֵאָבוֹת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מֵאָבוֹת! 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל הָאָדָם '''אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'''&quot;? – וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
}}

===פיסקה קב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ד-ה''' 
{{הע-שמאל|ההתגלות הפתאומית היא התשובה לביקורת של אהרון ומרים: משה התירא שמא אם יעסוק בפריה ורביה יהיה טמא קרי ולא יוכל להתנבא, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שמשה לא היה יודע מראש מתי יזכה לנבואה; ולכן לא היה יכול להתקרב לציפורה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם&quot;''' ([[במדבר יב ד]]), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פִּתְאֹם נִתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|על דיבורו של הקב&quot;ה כמה דברים כאחד ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|שם בחדש ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב.]]}}'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]); &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נלחם לבדו – דורש איש' לשון יחיד; הסיטואציה מוגדרת כמלחמה כנגד מרים ואהרון.}}'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב ה]]), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מוּעָטִים. 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot; ([[שמות טו ג]]). 
וּכְשֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם – בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הוּא בָא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]])! 

{{הע-שמאל|ארבע סיבות מדוע הוציא הקב&quot;ה רק את אהרון ומרים: כדי שלא יראה לישראל כאילו גם משה ננזף; כדי להמחיש את ההיפרדות שלהם ממשה, כדי שמשה לא ישמע את הנזיפה לאהרון, וכדי שלא ישמע את שבחו שלו.}}'''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', מִפְּנֵי מַה לֹּא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, {{ב|לֹא יֹאמַר לוֹ: &quot;קְרַב אֵלֶיךָ&quot;, אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ|לא ידבר עם חברו בסביבה של החבר, אלא ימשוך את החבר אליו וידבר אתו בצנעה.}}. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר לומד מהפסוקים על נח שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו אבל לא את כל שבחו; ר' אליעזר לומד את ההיתר לומר מקצת שבחו בפניו מקל וחומר על היחס לקב&quot;ה.}}דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה&quot; ([[בראשית ז א]]), 
וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא אוֹמֵר &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו&quot; ([[בראשית ו ט]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ&quot; ([[תהלים סו ג]]). אִם אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם! 
}}

===פיסקה קג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט. למרות שהקב&quot;ה מתכוון לנזוף במרים ובאהרון, הוא פונה אליהם בדרך בקשה.
רשב&quot;י דורש את הפסוק בדגש על 'שמעו': מרים ואהרון לא שמעו את דבריו ונכנסו לתוכם לפני שהקשיבו; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ז|אבות ה ז,]] שחכם לא נכנס לדברי חברו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;''' ([[במדבר יב ו]]), אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.  
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דִּבֵּר בְּתַחֲנוּנִים, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;? 
אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַמָּקוֹם; אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאַחֲרִישׁ! קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קא. ר' יוסי מרחיב את גדולת משה מעל זאת של המלאכים.
בנושא שעליו דברו אהרון ומרים, ההתרחקות מציפורה – משה קיבל הוראה ישירה מהקב&quot;ה!}}'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע&quot;'''. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בַּחֲלוֹם וּבְחֶזְיוֹן, כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ז]])! 
'''&quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;''' – חוּץ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''' ([[במדבר יב ח]]) – פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. 

{{הע-שמאל|אפילו משה המלאכים וחיות הקודש אינם יכולים לראות את פני הקב&quot;ה; המלאכים וחיות הקדש (&quot;חי&quot;) גם לא יודעים את מקומו ומשבחים אותו בלי לדעת היכן הוא אלא &quot;ממקומו&quot; – מכל מקום שבו הוא נמצא. לפיכך יש לומר שמשה שמע את דברי ה', והשמיעה נחשבת כמראה הקב&quot;ה.
אבל אדם זוכה לראות את הקב&quot;ה בעת מותו! ועל משה נאמר במותו &quot;אשר ידעו ה' פנים אל פנים&quot;, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}}'''&quot;בְּמַרְאֶה&quot;''' – זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה שְׁכִינָה?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;''' ([[שמות לג כ]]). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;הָאָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי: אֵינִי כִּמְבַטֵּל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: &quot;אָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא שֶׁאֵינָן רוֹאִין, אֶלָּא אַף שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ&quot;''' ([[יחזקאל ג יב]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;'''? כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ רוֹאֶה, אֲבָל רוֹאֶה הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה&quot;''' ([[תהלים כב ל]]). 

{{הע-שמאל|נבואת משה אינה בחזיונות, משלים וחידות אלא היא בלשון חד משמעית.}}'''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל&quot;''' ([[יחזקאל יז ב]]). 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים – כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;'''. 

{{הע-שמאל|בנקרת הצור זכה משה לראות את אחוריו של הקב&quot;ה, אבל אפילו הוא לא ראה את פניו בחייו.
בהמשך מוסבר שראיית הפנים היא פתרון שאלת הגמול: מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. משה לא ידע את התשובה, וזה המובן של אי ראיית הפנים. הוא הביט באחוריו של הקב&quot;ה, כלומר ידע על העולם הבא שבו יפוצו הסובלים ויענשו החוטאים.}}'''&quot;וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט&quot;''' – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה מַרְאֵה פָנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי&quot;''' ([[שמות לג כג]]) – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, '''&quot;וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ&quot;''' – אֵלּוּ מַרְאֵה פָנִים! 
וְאוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]), וַהֲלֹא אַף קַלֵּי הַדַּעַת וְהַהֶדְיוֹטוֹת עוֹשִׂים כֵּן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּנִים&quot; וְ&quot;אָחוֹר&quot;? &quot;פָּנִים&quot; בָּעוֹהָ&quot;ז וְ&quot;אָחוֹר&quot; לְעוֹהָ&quot;ב! 
&quot;פָּנִים&quot; – שַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹהָ&quot;ז, וְ&quot;אָחוֹר&quot; – מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְעוֹהָ&quot;ב. 
'''&quot;וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]) – קִינִים שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת&quot;''' וְגוֹ' ([[יחזקאל לב טז]]). 
&quot;וָהֶגֶה&quot; שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר&quot;''' ([[תהלים צב ד]]). 
&quot;וָהִי&quot; שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;הוָה עַל הוָה תָּבוֹא&quot;''' ([[יחזקאל ז כו]]). 

{{הע-שמאל|משה אינו אדם רגיל אלא הוא נחשב כעבדו וכידו הארוכה של הקב&quot;ה. לכן כל פגיעה בו היא פגיעה בקב&quot;ה, המעניק לו גיבוי מלא.
הקב&quot;ה יודע ומאשר כל מה שעושה משה, ואין לטעון שמשה עושה דברים שאינם ידועים לו.}}'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי&quot;''', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא שֶׁתַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי, דִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּמְּדִינָה, וְהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים בְּפָנָיו. 
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לֹא בְעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, אֶלָּא בִי דִבַּרְתֶּם! 
וְאִם תֹּאמְרוּ 'אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו' – זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה! 
}}

===פיסקה קד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ט'''
{{הע-שמאל|אין לכעוס ולהעניש בלי להודיע לחוטא על מה הכעס, בניגוד לנסיון שעבר על איוב שלא הודיעו לו על מה סבל; והשוו לעיל פיסקה קג, שלומדים מכאן לקח ליחסים בין-אישיים. 
אהרון ומרים נענשו בנידוי, למרות שהדבר לא מפורש בכתוב.
הדרשה מצדיקה את איוב!}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ&quot;''' ([[במדבר יב ט]]), מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם – אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ,
קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה הוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב &quot;הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי&quot; ([[איוב י ב]])!
}}

===פיסקה קה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב י-יג''' 
{{הע-שמאל|מרים הצטרעה רק אחרי שהענן סר מעל האהל, כי הקב&quot;ה חיבב אותה אפילו כשחטאה, קל וחומר בעת רצון, שאין בה כעס.}}'''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב י]]), 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַפֵּדָגוֹג: 'רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל מִשֶּׁאָלֵךְ לִי רְדֵהוּ', מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]])! 

{{הע-שמאל|הצרעת של מרים ושל משה היתה &quot;כשלג&quot;, כלומר לבנה במיוחד, כי עורם הטבעי היה לבן. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] עור לבן נחשב ליפה במיוחד, וראו [[שיר השירים א ו]].}}'''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרְעָה בְּעַזָּה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיַּת בָּשָׂר הָיְתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ... מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot; וְגוֹ' ([[שמות ד ו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיֵּי בָּשָׂר הָיוּ. 
 {{הע-שמאל|לפי דעת ת&quot;ק אהרון הצטרע גם הוא, וראו לעיל פיסקה קד, שהוא התנדה.
ר' יהודה בן בתירא מתנגד לפרשנות הזאת, ואולי רק לחשיפת האפשרות הזאת, כי הוא רוצה לשמור על כבודו של אהרון. מאותה סיבה הוא מתנגד גם לדרשה שצלפחד היה המקושש (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|לקמן קיג]]) ולדעה שנידו את עקביא בן מהללאל, וראו את דבריו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו.]]}}'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן&quot;''' – שֶׁנִּפְנָה מִצָּרַעְתּוֹ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'נִתְנַגַּע אַהֲרֹן'! 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'צְלָפְחָד מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה'! אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַדָּה'! 

{{הע-שמאל|הצרעת נוצרה והתפתחה במהירות מול עיני אהרון.}}'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת בָּהּ! 

'''&quot;וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יב יא]]). 
אָמַר לוֹ: אִם שׁוֹגְגִים הָיִינוּ – מְחֹל לָנוּ! {{ב|כִּמְזִידִים|אל תעניש אותנו כמזידים}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד:]] טומאת המצורע היא חמורה כמעט כטומאת מת, ועצם כניסתו לבית מטמאת את כל התכולה.}}'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל – אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה. 

{{הע-שמאל|אהרון סבר כר' מאיר [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|בנגעים ב ה]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|וכספרי דברים רח.]]}}אָמַר אַהֲרֹן: נִמְצֵאתִי מַפְסִיד לַאֲחוֹתִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹא לְסוֹגְרָהּ, וְלֹא לְטַמְּאָהּ, וְלֹא לְטַהֲרָהּ. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן דּוֹרֵשׁ: 'אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּנִגְעֵי קְרוֹבָיו'. 

{{הע-שמאל|הדרשה מייחסת לאהרון פריטה על מיתרי האחווה שבין מרים למשה (ואכן הפשט אינו מובן); אך כדי לא לפגוע במשה שונו דברי אהרון לגוף שלישי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''', מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ! אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב בַּדָּבָר! 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', חֲצִי בְשָׂרֵנוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא&quot; ([[בראשית לז כז]]). 

{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפתיחה 'אל נא'. התפילה משמשת מודל הלכתי.}}'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''' ([[במדבר יב יג]]), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. 

{{הע-שמאל|משה תבע תשובה מיידית לתפילתו. ראב&quot;ע מוסיף עוד שלוש דוגמאות לתפילה שנאמר בה 'לאמור'. בתפילות הללו בדרך כלל נענה משה בחיוב, חוץ מבתחינה שלו להכנס לא&quot;י.}}'''&quot;אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֵאמֹר&quot;'''? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot; ([[במדבר יב יד]])! 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה&quot; ([[שמות ו א]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot; ([[במדבר כז טז]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה פַּרְנָסִים עֲלֵיהֶן אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כז יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;רַב לָךְ&quot; ([[דברים ג כו]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot;. 

{{הע-שמאל|שתי התשובות הראשונות סותרות זו את זו: הראשונה מבטאת אי נשיאת פנים של משה למרים, והשניה מבטאת יחס מיוחד של משה לאחותו, כדי לזרז את ריפויה. התשובה השלישית עוסקת בנראות של משה בעיני הציבור, המעריץ אותו.}}&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;, מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, הוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]), וְאוֹמֵר: &quot;אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה&quot; ([[ישעיה נח ט]]). 

{{הע-שמאל|משה מייצג את שתי הקיצוניות באורך התפילה, ונוהג בכל מקרה לפי השעה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|שם ויסע א]] וכן, כסיפור – ב[[ברכות לד א]].}}שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד כַּמָּה יַאֲרִיךְ אָדָם בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה&quot; ([[דברים ט יח]]). 
וְעַד כַּמָּה יְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;! יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ! 
}}

===פיסקה קו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב יד-טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[י&quot;ג מדות דר' ישמעאל#ג|יג מידות דר' ישמעאל,]] קל וחומר, שמכאן לומדים את ההגבלה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון': למרות שנזיפה מהקב&quot;ה חמורה מנזיפה מאב בשר ודם אין מרים צריכה להיסגר יותר משבעה ימים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יב יד]]),
רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נִזְפָּה: אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נְזָפָהּ – עַד שֶׁתְּהֵא מֻכְלֶמֶת שִׁבְעָה!
אוֹ, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַרְבָּעָה עָשָׂר?
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, אַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁבְעָה!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קה, שאהרון לא היה יכול להסגיר ולטהר את מרים כי היה אחיה. לפיכך נעשו הדברים ע&quot;י הקב&quot;ה, שפסק לה שבעה ימי הסגר. דרשה המנסה להמעיט בחטאה של מרים, ולתאר את הצרעת שלה כהזדמנות לקבל שכר!}}'''&quot;תִּסָּגֵר&quot;''' – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְגִּירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִמְּאָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִהֲרָהּ!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|ותוספתא שם ד ב,]] והלכה ד שם, העוסקות בעצמות יוסף ובקבורת משה, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי|פתיחתא למכילתא ויהי.]] מרים ומשה זכו ביותר ממה שעשו, כי מדה טובה מרובה; לכן למרים לא המתינה רק נערה אחת במשך שעה אחת, אלא כל ישראל וענני הכבוד וכו' במשך שבעה ימים; וכן משה זכה לא רק לקבורה אלא גם ללווייה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים.}}'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע&quot;''' ([[במדבר יב טו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; ([[שמות ב ד]]).
לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַמָּקוֹם שְׁכִינָה וְאָרוֹן, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל, וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;.
יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים&quot; ([[בראשית נ ז]]-ט).
מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ!
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף&quot; וְגוֹ'.
מִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ נְבוֹ&quot; ([[דברים לד ו]]).

{{הע-שמאל|ר' יהודה מתאר את הלווייה שנערכה למשה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים, על סמך הסתירה באשר למקומו של הר נבו וע&quot;פ הפסוק 'ויקבור אותו' – הקב&quot;ה קבר את משה.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot; ([[דברים לב מט]]).
זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵה וְאֶת קִרְיָתָיִם וְאֶת נְבוֹ&quot; ([[במדבר לב לז]]).
וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בְּתוֹךְ נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד... וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן&quot; ([[דברים לג כ]]-כא).
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּעַת מִילִין, מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג כא]]).
וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; ([[ישעיה נח ח]]).

{{הע-שמאל|המילים שנראות מיותרות 'ויהיו בחצרות' שבסוף הפרק הקודם משמשות את הדרשן לדרשה שיצאו מחצרות וחזרו לשם כדי להמתין למרים, ורק אחרי שחזרה למחנה נסעו שוב.}}&quot;נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), וְכִי שְׁתֵּי 'חֲצֵרוֹת' הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בָזוֹ?
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל – לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יב טז]]).
}}</text>
      <sha1>bzxj1x5bm0gbc2c5omjzzbk7qbv0nur</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024534</id>
      <parentid>3024533</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:27:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51806" sha1="q1gqwv6hfb9vmpg0xwbyso41ufkd36a" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יב==

===פיסקה צט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב א'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב:]] אמירה היא רכה יותר מדיבור: בשתי הדוגמאות ל'אמירה' משולבת המילה &quot;נא&quot; שהיא לשון תחנונים. מרים ואהרון דיברו במשה בדיבור חריף.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב א]]), אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת&quot; ([[בראשית מב ל]]); &quot;וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה&quot; ([[במדבר כא ה]]).
הָא אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה; וְאֵין &quot;אֲמִירָה&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא תַּחֲנוּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ&quot; ([[בראשית יט ז]]); &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot; ([[במדבר יב ו]]).

{{הע-שמאל|במקרה הזה דיברה מרים בפני אהרון, אבל בדרך כלל לא עשתה כך משום צניעותה.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַדָּבָר.
שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי&quot; ([[ירמיה לו ו]]),
וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמְיָה, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.

{{הע-שמאל|הביקורת על משה היא על שזנח את ציפורה ונמנע מיחסי מין עימה. ר' נתן קושר את הסיפור לסיפור הקודם על אלדד ומידד.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה?
אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אָמְרָה לָהּ: מַה לָּךְ, שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים?
אָמְרָה לָהּ: אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר! לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר&quot; ([[במדבר יא כז]]).
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה: 'אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ'.
בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.

{{הע-שמאל|הלקח מהמעשה של מרים הוא הימנעות מלשון הרע, והוא נלמד בק&quot;ו.
הצרעת של עוזיה מלמדת שאין לנסות להשתלט על הכהונה. גם שם יש ק&quot;ו: עוזיה התכוון לטובה, ורצה להיות כהן כדי להרבות כבוד שמים, ובכל זאת הצטרע, ק&quot;ו לרודפי הכבוד הרגילים.}}וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַיי אֶלָּא לְשֶׁבַח,
וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ – כָּךְ נֶעֶנְשָׁה,
הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח, וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבֵינוֹ לְבֵין אֲחֵרִים וְלֹא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – כָּךְ נֶעֱנַשׁ,
הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|דורש כושית–יסכה-סכים ביופיה, ומניח שיסכה היא שרה אימנו, שבגלל יופיה נלקחה לבית פרעה.
ר' אליעזר דורש גם את שמה של ציפורה בדרך דומה לזו של יסכה. האשה האידיאלית מצטיירת כאשה יפה במיוחד; והשוו לסוף הפיסקה.}}'''&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה בְּנֹיָהּ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה&quot; ([[בראשית יא כט]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יִסְכָּה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל {{ב|סוֹכִין|מביטים}} בְּיָפְיָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה&quot; ([[בראשית יב טו]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צִפּוֹרָה – צְפוּ וּרְאוּ מַה נָּאָה.

{{הע-שמאל|כושית היא מבנות כוש בן חם, ואילו ציפורה היתה מבנות מדין, בן אברהם וקטורה. התשובה של המדרש היא שהאשה הכושית היא ציפורה, ומדובר במילת קוד ליופי ולמיוחדות.
'בן ימיני' הוא שאול, וגם אותו מכנים &quot;כוש&quot;.
גם ישראל מכונים &quot;כושיים&quot; בגלל ייחודם, וכך גם ברוך בן נריה.
המדרש אינו דן באפשרות שמשה נשא אשה נוספת על ציפורה. התיאור של אשת משה כ'כושית' מנוגד לאידיאל היופי של הזמן העתיק, ראו למשל [[שיר השירים א ו]].}}'''&quot;הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;''', וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת&quot; ([[שמות ב טז]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֻּשִׁית&quot;?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; ([[תהלים ז א]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמואל א ט ב]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[עמוס ט ז]]). וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמִצְוֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס&quot; ([[ירמיה לח ז]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ.

{{הע-שמאל|ציפורה היתה 'כושית' ומיוחדת משאר הנשים לא רק ביופיה אלא גם במעשיה, ויופיה לא היה דומה לנזם זהב באף חזיר.}}'''&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;'''. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;'''!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;'''? יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ.
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot; ([[משלי יא כב]]).
זֹאת נָאָה בְנֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;'''.
}}

===פיסקה ק===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ב''' 
{{הע-שמאל|בניגוד לנזירים הנוצריים, שנמנעו מפריה ורביה, המסורת היהודית היא שלא לפרוש ממנה; המקרה של משה אינו המקרה הרגיל.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ב]]), וַהֲלֹא אַף עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא פֵרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
'''&quot;הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;''', וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט &quot;בינה לבין עצמה&quot;. ת&quot;ק ור' נתן חולקים בשאלה מה ראוי לעשות כשמתעוררת ביקורת על מנהיג: האם לפנות אליו ולבקרו בפניו (דעת ר' נתן) או להימנע מכך, ולהשאיר את הביקורת בינינו לבין עצמנו. שניהם מסכימים שמרים ואהרון נהגו כשורה. ניתן לנסח את המחלוקת בגבולות של מצוות תוכחה ([[ויקרא יט יז]]): האם הרב נחשב &quot;עמיתך&quot; או לא? – וראו [[בבא מציעא לא א]], ודברי הריטב&quot;א [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/בבא מציעא/פרק ב/דף לא#דף לא עמוד א|בשטמ&quot;ק שם.]]
ר' נתן טוען שמשה שמע את הביקורת ושתק, ולכן נאמר שהוא עניו מאד.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ בוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; ([[במדבר יב ב]]-ג), אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר! 
}}

===פיסקה קא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ג''' 
{{הע-שמאל|לשון היחיד בבמדבר כא נדרשת שמשה עצמו הרג את סיחון ואת עוג, ומכאן שלא היה קטן בגופו.}}'''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד&quot;''' – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּגוּפוֹ|קטן}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי&quot; ([[במדבר כא לד]]); יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ. 

{{הע-שמאל|שתי הוכחות שמשה היה עשיר: בשמות יא מסופר על גדולתו בעיני המצרים, בהקשר של שאילת הכלים, ומכאן שמשה שאל בעצמו הרבה כלים מהמצרים; והלוחות השניים נכתבו על אבני ספיר שהיו מרכושו של משה, שנאמר &quot;לך&quot; – משלך.
הדרשות מציגות את משה כאדם גדול בגופו ועשיר, ואינן מוצאות פסול בעושר ובכח פיזי.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;עָנָו מְאֹד&quot; – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּמָמוֹנוֹ|עני}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד&quot; וְגוֹ' ([[שמות יא ג]]). 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַסַּפִּיר שֶׁל לוּחוֹת – שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל '''לְךָ''' שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים&quot; ([[דברים י א]]). 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלֻּחֹת '''מַעֲשֵׂה''' אֱלֹהִים הֵמָּה&quot; ([[שמות לב טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּ'''מַעֲשֵׂה''' לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה: מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן – שֶׁל סַפִּיר! 

{{הע-שמאל|המחלוקת היא האם &quot;אשר על פני האדמה&quot; מוציא את המתים או כולל אותם ומוציא את מלאכי השרת. וראו [[בראשית רבה נה ו]].}}&quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – וְלֹא מֵאָבוֹת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מֵאָבוֹת! 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל הָאָדָם '''אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'''&quot;? – וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
}}

===פיסקה קב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ד-ה''' 
{{הע-שמאל|ההתגלות הפתאומית היא התשובה לביקורת של אהרון ומרים: משה התירא שמא אם יעסוק בפריה ורביה יהיה טמא קרי ולא יוכל להתנבא, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שמשה לא היה יודע מראש מתי יזכה לנבואה; ולכן לא היה יכול להתקרב לציפורה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם&quot;''' ([[במדבר יב ד]]), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פִּתְאֹם נִתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|על דיבורו של הקב&quot;ה כמה דברים כאחד ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|שם בחדש ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב.]]}}'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]); &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נלחם לבדו – דורש איש' לשון יחיד; הסיטואציה מוגדרת כמלחמה כנגד מרים ואהרון.}}'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב ה]]), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מוּעָטִים. 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot; ([[שמות טו ג]]). 
וּכְשֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם – בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הוּא בָא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]])! 

{{הע-שמאל|ארבע סיבות מדוע הוציא הקב&quot;ה רק את אהרון ומרים: כדי שלא יראה לישראל כאילו גם משה ננזף; כדי להמחיש את ההיפרדות שלהם ממשה, כדי שמשה לא ישמע את הנזיפה לאהרון, וכדי שלא ישמע את שבחו שלו.}}'''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', מִפְּנֵי מַה לֹּא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, {{ב|לֹא יֹאמַר לוֹ: &quot;קְרַב אֵלֶיךָ&quot;, אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ|לא ידבר עם חברו בסביבה של החבר, אלא ימשוך את החבר אליו וידבר אתו בצנעה.}}. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר לומד מהפסוקים על נח שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו אבל לא את כל שבחו; ר' אליעזר לומד את ההיתר לומר מקצת שבחו בפניו מקל וחומר על היחס לקב&quot;ה.}}דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה&quot; ([[בראשית ז א]]), 
וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא אוֹמֵר &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו&quot; ([[בראשית ו ט]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ&quot; ([[תהלים סו ג]]). אִם אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם! 
}}

===פיסקה קג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט. למרות שהקב&quot;ה מתכוון לנזוף במרים ובאהרון, הוא פונה אליהם בדרך בקשה.
רשב&quot;י דורש את הפסוק בדגש על 'שמעו': מרים ואהרון לא שמעו את דבריו ונכנסו לתוכם לפני שהקשיבו; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ז|אבות ה ז,]] שחכם לא נכנס לדברי חברו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;''' ([[במדבר יב ו]]), אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.  
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דִּבֵּר בְּתַחֲנוּנִים, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;? 
אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַמָּקוֹם; אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאַחֲרִישׁ! קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קא. ר' יוסי מרחיב את גדולת משה מעל זאת של המלאכים.
בנושא שעליו דברו אהרון ומרים, ההתרחקות מציפורה – משה קיבל הוראה ישירה מהקב&quot;ה!}}'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע&quot;'''. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בַּחֲלוֹם וּבְחֶזְיוֹן, כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ז]])! 
'''&quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;''' – חוּץ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''' ([[במדבר יב ח]]) – פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. 

{{הע-שמאל|אפילו משה המלאכים וחיות הקודש אינם יכולים לראות את פני הקב&quot;ה; המלאכים וחיות הקדש (&quot;חי&quot;) גם לא יודעים את מקומו ומשבחים אותו בלי לדעת היכן הוא אלא &quot;ממקומו&quot; – מכל מקום שבו הוא נמצא. לפיכך יש לומר שמשה שמע את דברי ה', והשמיעה נחשבת כמראה הקב&quot;ה.
אבל אדם זוכה לראות את הקב&quot;ה בעת מותו! ועל משה נאמר במותו &quot;אשר ידעו ה' פנים אל פנים&quot;, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}}'''&quot;בְּמַרְאֶה&quot;''' – זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה שְׁכִינָה?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;''' ([[שמות לג כ]]). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;הָאָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי: אֵינִי כִּמְבַטֵּל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: &quot;אָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא שֶׁאֵינָן רוֹאִין, אֶלָּא אַף שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ&quot;''' ([[יחזקאל ג יב]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;'''? כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ רוֹאֶה, אֲבָל רוֹאֶה הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה&quot;''' ([[תהלים כב ל]]). 

{{הע-שמאל|נבואת משה אינה בחזיונות, משלים וחידות אלא היא בלשון חד משמעית.}}'''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל&quot;''' ([[יחזקאל יז ב]]). 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים – כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;'''. 

{{הע-שמאל|בנקרת הצור זכה משה לראות את אחוריו של הקב&quot;ה, אבל אפילו הוא לא ראה את פניו בחייו.
בהמשך מוסבר שראיית הפנים היא פתרון שאלת הגמול: מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. משה לא ידע את התשובה, וזה המובן של אי ראיית הפנים. הוא הביט באחוריו של הקב&quot;ה, כלומר ידע על העולם הבא שבו יפוצו הסובלים ויענשו החוטאים.}}'''&quot;וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט&quot;''' – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה מַרְאֵה פָנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי&quot;''' ([[שמות לג כג]]) – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, '''&quot;וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ&quot;''' – אֵלּוּ מַרְאֵה פָנִים! 
וְאוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]), וַהֲלֹא אַף קַלֵּי הַדַּעַת וְהַהֶדְיוֹטוֹת עוֹשִׂים כֵּן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּנִים&quot; וְ&quot;אָחוֹר&quot;? &quot;פָּנִים&quot; בָּעוֹהָ&quot;ז וְ&quot;אָחוֹר&quot; לְעוֹהָ&quot;ב! 
&quot;פָּנִים&quot; – שַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹהָ&quot;ז, וְ&quot;אָחוֹר&quot; – מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְעוֹהָ&quot;ב. 
'''&quot;וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]) – קִינִים שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת&quot;''' וְגוֹ' ([[יחזקאל לב טז]]). 
&quot;וָהֶגֶה&quot; שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר&quot;''' ([[תהלים צב ד]]). 
&quot;וָהִי&quot; שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;הוָה עַל הוָה תָּבוֹא&quot;''' ([[יחזקאל ז כו]]). 

{{הע-שמאל|משה אינו אדם רגיל אלא הוא נחשב כעבדו וכידו הארוכה של הקב&quot;ה. לכן כל פגיעה בו היא פגיעה בקב&quot;ה, המעניק לו גיבוי מלא.
הקב&quot;ה יודע ומאשר כל מה שעושה משה, ואין לטעון שמשה עושה דברים שאינם ידועים לו.}}'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי&quot;''', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא שֶׁתַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי, דִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּמְּדִינָה, וְהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים בְּפָנָיו. 
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לֹא בְעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, אֶלָּא בִי דִבַּרְתֶּם! 
וְאִם תֹּאמְרוּ 'אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו' – זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה! 
}}

===פיסקה קד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ט'''
{{הע-שמאל|אין לכעוס ולהעניש בלי להודיע לחוטא על מה הכעס, בניגוד לנסיון שעבר על איוב שלא הודיעו לו על מה סבל; והשוו לעיל פיסקה קג, שלומדים מכאן לקח ליחסים בין-אישיים. 
אהרון ומרים נענשו בנידוי, למרות שהדבר לא מפורש בכתוב.
הדרשה מצדיקה את איוב!}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ&quot;''' ([[במדבר יב ט]]), מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם – אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ,
קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה הוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב &quot;הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי&quot; ([[איוב י ב]])!
}}

===פיסקה קה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב י-יג''' 
{{הע-שמאל|מרים הצטרעה רק אחרי שהענן סר מעל האהל, כי הקב&quot;ה חיבב אותה אפילו כשחטאה, קל וחומר בעת רצון, שאין בה כעס.}}'''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב י]]), 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַפֵּדָגוֹג: 'רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל מִשֶּׁאָלֵךְ לִי רְדֵהוּ', מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]])! 

{{הע-שמאל|הצרעת של מרים ושל משה היתה &quot;כשלג&quot;, כלומר לבנה במיוחד, כי עורם הטבעי היה לבן. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] עור לבן נחשב ליפה במיוחד, וראו [[שיר השירים א ו]].}}'''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרְעָה בְּעַזָּה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיַּת בָּשָׂר הָיְתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ... מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot; וְגוֹ' ([[שמות ד ו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיֵּי בָּשָׂר הָיוּ. 
 {{הע-שמאל|לפי דעת ת&quot;ק אהרון הצטרע גם הוא, וראו לעיל פיסקה קד, שהוא התנדה.
ר' יהודה בן בתירא מתנגד לפרשנות הזאת, ואולי רק לחשיפת האפשרות הזאת, כי הוא רוצה לשמור על כבודו של אהרון. מאותה סיבה הוא מתנגד גם לדרשה שצלפחד היה המקושש (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|לקמן קיג]]) ולדעה שנידו את עקביא בן מהללאל, וראו את דבריו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו.]]}}'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן&quot;''' – שֶׁנִּפְנָה מִצָּרַעְתּוֹ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'נִתְנַגַּע אַהֲרֹן'! 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'צְלָפְחָד מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה'! אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַדָּה'! 

{{הע-שמאל|הצרעת נוצרה והתפתחה במהירות מול עיני אהרון.}}'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת בָּהּ! 

'''&quot;וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יב יא]]). 
אָמַר לוֹ: אִם שׁוֹגְגִים הָיִינוּ – מְחֹל לָנוּ! {{ב|כִּמְזִידִים|אל תעניש אותנו כמזידים}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד:]] טומאת המצורע היא חמורה כמעט כטומאת מת, ועצם כניסתו לבית מטמאת את כל התכולה.}}'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל – אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה. 

{{הע-שמאל|אהרון סבר כר' מאיר [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|בנגעים ב ה]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|וכספרי דברים רח.]]}}אָמַר אַהֲרֹן: נִמְצֵאתִי מַפְסִיד לַאֲחוֹתִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹא לְסוֹגְרָהּ, וְלֹא לְטַמְּאָהּ, וְלֹא לְטַהֲרָהּ. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן דּוֹרֵשׁ: 'אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּנִגְעֵי קְרוֹבָיו'. 

{{הע-שמאל|הדרשה מייחסת לאהרון פריטה על מיתרי האחווה שבין מרים למשה (ואכן הפשט אינו מובן); אך כדי לא לפגוע במשה שונו דברי אהרון לגוף שלישי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''', מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ! אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב בַּדָּבָר! 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', חֲצִי בְשָׂרֵנוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא&quot; ([[בראשית לז כז]]). 

{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפתיחה 'אל נא'. התפילה משמשת מודל הלכתי.}}'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''' ([[במדבר יב יג]]), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. 

{{הע-שמאל|משה תבע תשובה מיידית לתפילתו. ראב&quot;ע מוסיף עוד שלוש דוגמאות לתפילה שנאמר בה 'לאמור'. בתפילות הללו בדרך כלל נענה משה בחיוב, חוץ מבתחינה שלו להכנס לא&quot;י.}}'''&quot;אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֵאמֹר&quot;'''? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot; ([[במדבר יב יד]])! 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה&quot; ([[שמות ו א]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot; ([[במדבר כז טז]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה פַּרְנָסִים עֲלֵיהֶן אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כז יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;רַב לָךְ&quot; ([[דברים ג כו]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot;. 

{{הע-שמאל|שתי התשובות הראשונות סותרות זו את זו: הראשונה מבטאת אי נשיאת פנים של משה למרים, והשניה מבטאת יחס מיוחד של משה לאחותו, כדי לזרז את ריפויה. התשובה השלישית עוסקת בנראות של משה בעיני הציבור, המעריץ אותו.}}&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;, מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, הוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]), וְאוֹמֵר: &quot;אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה&quot; ([[ישעיה נח ט]]). 

{{הע-שמאל|משה מייצג את שתי הקיצוניות באורך התפילה, ונוהג בכל מקרה לפי השעה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|שם ויסע א]] וכן, כסיפור – ב[[ברכות לד א]].}}שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד כַּמָּה יַאֲרִיךְ אָדָם בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה&quot; ([[דברים ט יח]]). 
וְעַד כַּמָּה יְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;! יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ! 
}}

===פיסקה קו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב יד-טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[י&quot;ג מדות דר' ישמעאל#ג|יג מידות דר' ישמעאל,]] קל וחומר, שמכאן לומדים את ההגבלה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון': למרות שנזיפה מהקב&quot;ה חמורה מנזיפה מאב בשר ודם אין מרים צריכה להיסגר יותר משבעה ימים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יב יד]]),
רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נִזְפָּה: אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נְזָפָהּ – עַד שֶׁתְּהֵא מֻכְלֶמֶת שִׁבְעָה!
אוֹ, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַרְבָּעָה עָשָׂר?
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, אַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁבְעָה!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קה, שאהרון לא היה יכול להסגיר ולטהר את מרים כי היה אחיה. לפיכך נעשו הדברים ע&quot;י הקב&quot;ה, שפסק לה שבעה ימי הסגר. דרשה המנסה להמעיט בחטאה של מרים, ולתאר את הצרעת שלה כהזדמנות לקבל שכר!}}'''&quot;תִּסָּגֵר&quot;''' – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְגִּירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִמְּאָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִהֲרָהּ!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|ותוספתא שם ד ב,]] והלכה ד שם, העוסקות בעצמות יוסף ובקבורת משה, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי|פתיחתא למכילתא ויהי.]] מרים ומשה זכו ביותר ממה שעשו, כי מדה טובה מרובה; לכן למרים לא המתינה רק נערה אחת במשך שעה אחת, אלא כל ישראל וענני הכבוד וכו' במשך שבעה ימים; וכן משה זכה לא רק לקבורה אלא גם ללווייה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים.}}'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע&quot;''' ([[במדבר יב טו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; ([[שמות ב ד]]).
לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַמָּקוֹם שְׁכִינָה וְאָרוֹן, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל, וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;.
יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים&quot; ([[בראשית נ ז]]-ט).
מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ!
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף&quot; וְגוֹ'.
מִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ נְבוֹ&quot; ([[דברים לד ו]]).

{{הע-שמאל|ר' יהודה מתאר את הלווייה שנערכה למשה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים, על סמך הסתירה באשר למקומו של הר נבו וע&quot;פ הפסוק 'ויקבור אותו' – הקב&quot;ה קבר את משה.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot; ([[דברים לב מט]]).
זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵה וְאֶת קִרְיָתָיִם וְאֶת נְבוֹ&quot; ([[במדבר לב לז]]).
וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בְּתוֹךְ נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד... וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן&quot; ([[דברים לג כ]]-כא).
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּעַת מִילִין, מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג כא]]).
וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; ([[ישעיה נח ח]]).

{{הע-שמאל|המילים שנראות מיותרות 'ויהיו בחצרות' שבסוף הפרק הקודם משמשות את הדרשן לדרשה שיצאו מחצרות וחזרו לשם כדי להמתין למרים, ורק אחרי שחזרה למחנה נסעו שוב.}}&quot;נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), וְכִי שְׁתֵּי 'חֲצֵרוֹת' הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בָזוֹ?
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל – לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יב טז]]).
}}</text>
      <sha1>q1gqwv6hfb9vmpg0xwbyso41ufkd36a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024535</id>
      <parentid>3024534</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:28:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3024535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51818" sha1="cpk50ua6tsp373h2qchbouagtox59cd" xml:space="preserve">==ספרי במדבר לפרשת בהעלותך פרק יב==

===פיסקה צט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב א'''
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב:]] אמירה היא רכה יותר מדיבור: בשתי הדוגמאות ל'אמירה' משולבת המילה &quot;נא&quot; שהיא לשון תחנונים. מרים ואהרון דיברו במשה בדיבור חריף.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב א]]), אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת&quot; ([[בראשית מב ל]]); &quot;וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה&quot; ([[במדבר כא ה]]).
הָא אֵין &quot;דִּבֵּר&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן קָשָׁה; וְאֵין &quot;אֲמִירָה&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא תַּחֲנוּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ&quot; ([[בראשית יט ז]]); &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot; ([[במדבר יב ו]]).

{{הע-שמאל|במקרה הזה דיברה מרים בפני אהרון, אבל בדרך כלל לא עשתה כך משום צניעותה.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם פָּתְחָה בַדָּבָר.
שֶׁלֹּא הָיְתָה מִרְיָם רְגִילָה לְדַבֵּר בִּפְנֵי אַהֲרֹן, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי&quot; ([[ירמיה לו ו]]),
וְלֹא שֶׁהָיָה בָּרוּךְ רָגִיל לְדַבֵּר בִּפְנֵי יִרְמְיָה, אֶלָּא מִפְּנֵי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה.

{{הע-שמאל|הביקורת על משה היא על שזנח את ציפורה ונמנע מיחסי מין עימה. ר' נתן קושר את הסיפור לסיפור הקודם על אלדד ומידד.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', מִנַּיִן הָיְתָה מִרְיָם יוֹדַעַת שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה?
אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה אֶת צִפּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים. אָמְרָה לָהּ: מַה לָּךְ, שֶׁאֵין אַתְּ מִתְקַשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטֵי נָשִׁים?
אָמְרָה לָהּ: אֵין אָחִיךְ מַקְפִּיד בַּדָּבָר! לְכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִרְיָם הָיְתָה בְּצַד צִפּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר&quot; ([[במדבר יא כז]]).
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעָה צִפּוֹרָה, אָמְרָה: 'אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ'.
בְּכָךְ יָדְעָה מִרְיָם, וְאָמְרָה לְאָחִיהָ, וּשְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ בוֹ.

{{הע-שמאל|הלקח מהמעשה של מרים הוא הימנעות מלשון הרע, והוא נלמד בק&quot;ו.
הצרעת של עוזיה מלמדת שאין לנסות להשתלט על הכהונה. גם שם יש ק&quot;ו: עוזיה התכוון לטובה, ורצה להיות כהן כדי להרבות כבוד שמים, ובכל זאת הצטרע, ק&quot;ו לרודפי הכבוד הרגילים.}}וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוְּנָה לְדַבֵּר בְּאָחִיהָ לִגְנַיי אֶלָּא לְשֶׁבַח,
וְלֹא לְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא לְרַבּוֹת, וּבֵינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ – כָּךְ נֶעֶנְשָׁה,
הַמִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ לִגְנַאי וְלֹא לְשֶׁבַח, וּלְמַעֵט מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבֵינוֹ לְבֵין אֲחֵרִים וְלֹא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה עֻזִּיָּה הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – כָּךְ נֶעֱנַשׁ,
הַמִּתְכַּוֵּן לִטֹּל לוֹ גְּדֻלָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל קוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|דורש כושית–יסכה-סכים ביופיה, ומניח שיסכה היא שרה אימנו, שבגלל יופיה נלקחה לבית פרעה.
ר' אליעזר דורש גם את שמה של ציפורה בדרך דומה לזו של יסכה. האשה האידיאלית מצטיירת כאשה יפה במיוחד; והשוו לסוף הפיסקה.}}'''&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מוֹדֶה בְּנֹיָהּ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה&quot; ([[בראשית יא כט]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יִסְכָּה, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל {{ב|סוֹכִין|מביטים}} בְּיָפְיָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה&quot; ([[בראשית יב טו]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צִפּוֹרָה – צְפוּ וּרְאוּ מַה נָּאָה.

{{הע-שמאל|כושית היא מבנות כוש בן חם, ואילו ציפורה היתה מבנות מדין, בן אברהם וקטורה. התשובה של המדרש היא שהאשה הכושית היא ציפורה, ומדובר במילת קוד ליופי ולמיוחדות.
'בן ימיני' הוא שאול, וגם אותו מכנים &quot;כוש&quot;.
גם ישראל מכונים &quot;כושיים&quot; בגלל ייחודם, וכך גם ברוך בן נריה.
המדרש אינו דן באפשרות שמשה נשא אשה נוספת על ציפורה. התיאור של אשת משה כ'כושית' מנוגד לאידיאל היופי של הזמן העתיק, ראו למשל [[שיר השירים א ו]].}}'''&quot;הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;''', וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת&quot; ([[שמות ב טז]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֻּשִׁית&quot;?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּנֹיָהּ יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; ([[תהלים ז א]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף שָׁאוּל מְשֻׁנֶּה בְּמַרְאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם&quot; ([[שמואל א ט ב]]).
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; ([[עמוס ט ז]]). וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמִצְוֹת יוֹתֵר מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס&quot; ([[ירמיה לח ז]]). וְכִי כּוּשִׁי הָיָה?
אֶלָּא, מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְעוֹרוֹ – כָּךְ הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּמַעֲשָׂיו יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ.

{{הע-שמאל|ציפורה היתה 'כושית' ומיוחדת משאר הנשים לא רק ביופיה אלא גם במעשיה, ויופיה לא היה דומה לנזם זהב באף חזיר.}}'''&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;'''. עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;'''!
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;'''? יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה נָאָה בְיָפְיָהּ וְלֹא בְמַעֲשֶׂיהָ, בְּמַעֲשֶׂיהָ וְלֹא בְיָפְיָהּ.
כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם&quot; ([[משלי יא כב]]).
זֹאת נָאָה בְנֹיָהּ וְנָאָה בְמַעֲשֶׂיהָ! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;'''.
}}

===פיסקה ק===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ב''' 
{{הע-שמאל|בניגוד לנזירים הנוצריים, שנמנעו מפריה ורביה, המסורת היהודית היא שלא לפרוש ממנה; המקרה של משה אינו המקרה הרגיל.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ב]]), וַהֲלֹא אַף עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא פֵרְשׁוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 
'''&quot;הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;''', וְלֹא פֵרַשְׁנוּ מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט &quot;בינה לבין עצמה&quot;. ת&quot;ק ור' נתן חולקים בשאלה מה ראוי לעשות כשמתעוררת ביקורת על מנהיג: האם לפנות אליו ולבקרו בפניו (דעת ר' נתן) או להימנע מכך, ולהשאיר את הביקורת בינינו לבין עצמנו. שניהם מסכימים שמרים ואהרון נהגו כשורה. ניתן לנסח את המחלוקת בגבולות של מצוות תוכחה ([[ויקרא יט יז]]): האם הרב נחשב &quot;עמיתך&quot; או לא? – וראו [[בבא מציעא לא א]], ודברי הריטב&quot;א [[שיטה מקובצת על הש&quot;ס/בבא מציעא/פרק ב/דף לא#דף לא עמוד א|בשטמ&quot;ק שם.]]
ר' נתן טוען שמשה שמע את הביקורת ושתק, ולכן נאמר שהוא עניו מאד.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן דִּבְּרוּ בוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה'&quot;. 
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה דִּבְרוּ בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; ([[במדבר יב ב]]-ג), אֶלָּא שֶׁכָּבַשׁ מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר! 
}}

===פיסקה קא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ג''' 
{{הע-שמאל|לשון היחיד בבמדבר כא נדרשת שמשה עצמו הרג את סיחון ואת עוג, ומכאן שלא היה קטן בגופו.}}'''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד&quot;''' – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּגוּפוֹ|קטן}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי&quot; ([[במדבר כא לד]]); יָרַד עַל סִיחוֹן וַהֲרָגוֹ, יָרַד עַל עוֹג וַהֲרָגוֹ. 

{{הע-שמאל|שתי הוכחות שמשה היה עשיר: בשמות יא מסופר על גדולתו בעיני המצרים, בהקשר של שאילת הכלים, ומכאן שמשה שאל בעצמו הרבה כלים מהמצרים; והלוחות השניים נכתבו על אבני ספיר שהיו מרכושו של משה, שנאמר &quot;לך&quot; – משלך.
הדרשות מציגות את משה כאדם גדול בגופו ועשיר, ואינן מוצאות פסול בעושר ובכח פיזי.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;עָנָו מְאֹד&quot; – עָנָו בְּדַעְתּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר עָנָו בְּדַעְתּוֹ, אוֹ {{ב|עָנָו בְּמָמוֹנוֹ|עני}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד&quot; וְגוֹ' ([[שמות יא ג]]). 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַסַּפִּיר שֶׁל לוּחוֹת – שֶׁל מֹשֶׁה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל '''לְךָ''' שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים&quot; ([[דברים י א]]). 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלֻּחֹת '''מַעֲשֵׂה''' אֱלֹהִים הֵמָּה&quot; ([[שמות לב טז]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּ'''מַעֲשֵׂה''' לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; ([[שמות כד י]]). 
מַקִּישׁ מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה: מַה מַּעֲשֶׂה הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׁל סַפִּיר, אַף מַעֲשֶׂה הָאָמוּר כָּאן – שֶׁל סַפִּיר! 

{{הע-שמאל|המחלוקת היא האם &quot;אשר על פני האדמה&quot; מוציא את המתים או כולל אותם ומוציא את מלאכי השרת. וראו [[בראשית רבה נה ו]].}}&quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – וְלֹא מֵאָבוֹת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מֵאָבוֹת! 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֹּל הָאָדָם '''אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'''&quot;? – וְלֹא מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
}}

===פיסקה קב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ד-ה''' 
{{הע-שמאל|ההתגלות הפתאומית היא התשובה לביקורת של אהרון ומרים: משה התירא שמא אם יעסוק בפריה ורביה יהיה טמא קרי ולא יוכל להתנבא, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שמשה לא היה יודע מראש מתי יזכה לנבואה; ולכן לא היה יכול להתקרב לציפורה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם&quot;''' ([[במדבר יב ד]]), רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: פִּתְאֹם נִתְיָרֵא מֹשֶׁה, בְּפִתְאֹם נִדְבַּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|על דיבורו של הקב&quot;ה כמה דברים כאחד ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|שם בחדש ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב.]]}}'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם נִקְרְאוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; ([[שמות כ א]]); &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; ([[תהלים סב יב]]). 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע&quot; ([[ירמיה כג כט]]). 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נלחם לבדו – דורש איש' לשון יחיד; הסיטואציה מוגדרת כמלחמה כנגד מרים ואהרון.}}'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב ה]]), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – יוֹצֵא בִּבְנֵי אָדָם מְרֻבִּים, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בִּבְנֵי אָדָם מוּעָטִים. 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה – אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot; ([[שמות טו ג]]). 
וּכְשֶׁהוּא בָּא בְּשָׁלוֹם – בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת הוּא בָא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot; ([[תהלים סח יח]])! 

{{הע-שמאל|ארבע סיבות מדוע הוציא הקב&quot;ה רק את אהרון ומרים: כדי שלא יראה לישראל כאילו גם משה ננזף; כדי להמחיש את ההיפרדות שלהם ממשה, כדי שמשה לא ישמע את הנזיפה לאהרון, וכדי שלא ישמע את שבחו שלו.}}'''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', מִפְּנֵי מַה לֹּא יָצָא מֹשֶׁה עִמָּהֶם? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אַף מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶם בִּכְלַל הַכַּעַס. 
דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, {{ב|לֹא יֹאמַר לוֹ: &quot;קְרַב אֵלֶיךָ&quot;, אֶלָּא מוֹשְׁכוֹ בְּמַה שֶׁרוֹצֶה, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ|לא ידבר עם חברו בסביבה של החבר, אלא ימשוך את החבר אליו וידבר אתו בצנעה.}}. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁמַע גְּנוּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר לומד מהפסוקים על נח שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו אבל לא את כל שבחו; ר' אליעזר לומד את ההיתר לומר מקצת שבחו בפניו מקל וחומר על היחס לקב&quot;ה.}}דָּבָר אַחֵר: שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה&quot; ([[בראשית ז א]]), 
וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו הוּא אוֹמֵר &quot;אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו&quot; ([[בראשית ו ט]]).
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מָצִינוּ שֶׁאוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ&quot; ([[תהלים סו ג]]). אִם אוֹמְרִים מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם! 
}}

===פיסקה קג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ו-ח''' 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה צט. למרות שהקב&quot;ה מתכוון לנזוף במרים ובאהרון, הוא פונה אליהם בדרך בקשה.
רשב&quot;י דורש את הפסוק בדגש על 'שמעו': מרים ואהרון לא שמעו את דבריו ונכנסו לתוכם לפני שהקשיבו; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ז|אבות ה ז,]] שחכם לא נכנס לדברי חברו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;''' ([[במדבר יב ו]]), אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.  
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם דִּבֵּר בְּתַחֲנוּנִים, קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי&quot;? 
אֶלָּא שֶׁבִּקְּשׁוּ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַמָּקוֹם; אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאַחֲרִישׁ! קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ. 

{{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה קא. ר' יוסי מרחיב את גדולת משה מעל זאת של המלאכים.
בנושא שעליו דברו אהרון ומרים, ההתרחקות מציפורה – משה קיבל הוראה ישירה מהקב&quot;ה!}}'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע&quot;'''. 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בַּחֲלוֹם וּבְחֶזְיוֹן, כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''' ([[במדבר יב ז]])! 
'''&quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;''' – חוּץ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''' ([[במדבר יב ח]]) – פֶּה אֶל פֶּה אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה. 

{{הע-שמאל|אפילו משה המלאכים וחיות הקודש אינם יכולים לראות את פני הקב&quot;ה; המלאכים וחיות הקדש (&quot;חי&quot;) גם לא יודעים את מקומו ומשבחים אותו בלי לדעת היכן הוא אלא &quot;ממקומו&quot; – מכל מקום שבו הוא נמצא. לפיכך יש לומר שמשה שמע את דברי ה', והשמיעה נחשבת כמראה הקב&quot;ה.
אבל אדם זוכה לראות את הקב&quot;ה בעת מותו! ועל משה נאמר במותו &quot;אשר ידעו ה' פנים אל פנים&quot;, וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}}'''&quot;בְּמַרְאֶה&quot;''' – זֶה מַרְאֵה דִבּוּר. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֵה שְׁכִינָה?  
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;''' ([[שמות לג כ]]). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;הָאָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי: אֵינִי כִּמְבַטֵּל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו: &quot;אָדָם&quot; – כִּשְׁמוֹעוֹ; &quot;וָחָי&quot; – אֵלּוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא שֶׁאֵינָן רוֹאִין, אֶלָּא אַף שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ&quot;''' ([[יחזקאל ג יב]]). 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי&quot;'''? כְּשֶׁהוּא חַי אֵינוֹ רוֹאֶה, אֲבָל רוֹאֶה הוּא בִּשְׁעַת מִיתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה&quot;''' ([[תהלים כב ל]]). 

{{הע-שמאל|נבואת משה אינה בחזיונות, משלים וחידות אלא היא בלשון חד משמעית.}}'''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל&quot;''' ([[יחזקאל יז ב]]). 
אוֹ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּחִידוֹת וּבִמְשָׁלִים – כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא בְחִידֹת&quot;'''. 

{{הע-שמאל|בנקרת הצור זכה משה לראות את אחוריו של הקב&quot;ה, אבל אפילו הוא לא ראה את פניו בחייו.
בהמשך מוסבר שראיית הפנים היא פתרון שאלת הגמול: מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. משה לא ידע את התשובה, וזה המובן של אי ראיית הפנים. הוא הביט באחוריו של הקב&quot;ה, כלומר ידע על העולם הבא שבו יפוצו הסובלים ויענשו החוטאים.}}'''&quot;וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט&quot;''' – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם. אַתָּה אוֹמֵר זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה מַרְאֵה פָנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי&quot;''' ([[שמות לג כג]]) – זֶה מַרְאֵה אֲחוֹרַיִם, '''&quot;וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ&quot;''' – אֵלּוּ מַרְאֵה פָנִים! 
וְאוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]), וַהֲלֹא אַף קַלֵּי הַדַּעַת וְהַהֶדְיוֹטוֹת עוֹשִׂים כֵּן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;פָּנִים&quot; וְ&quot;אָחוֹר&quot;? &quot;פָּנִים&quot; בָּעוֹהָ&quot;ז וְ&quot;אָחוֹר&quot; לְעוֹהָ&quot;ב! 
&quot;פָּנִים&quot; – שַׁלְוָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְיִסּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹהָ&quot;ז, וְ&quot;אָחוֹר&quot; – מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים וּפֻרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים לְעוֹהָ&quot;ב. 
'''&quot;וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי&quot;''' ([[יחזקאל ב י]]) – קִינִים שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ בְּנוֹת&quot;''' וְגוֹ' ([[יחזקאל לב טז]]). 
&quot;וָהֶגֶה&quot; שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר&quot;''' ([[תהלים צב ד]]). 
&quot;וָהִי&quot; שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;הוָה עַל הוָה תָּבוֹא&quot;''' ([[יחזקאל ז כו]]). 

{{הע-שמאל|משה אינו אדם רגיל אלא הוא נחשב כעבדו וכידו הארוכה של הקב&quot;ה. לכן כל פגיעה בו היא פגיעה בקב&quot;ה, המעניק לו גיבוי מלא.
הקב&quot;ה יודע ומאשר כל מה שעושה משה, ואין לטעון שמשה עושה דברים שאינם ידועים לו.}}'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי&quot;''', אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא שֶׁתַּחַת שֶׁדִּבַּרְתֶּם בִּי, דִּבַּרְתֶּם בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה. 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס בַּמְּדִינָה, וְהָיוּ בְנֵי הַמְּדִינָה מְדַבְּרִים בְּפָנָיו. 
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לֹא בְעַבְדִּי דִבַּרְתֶּם, אֶלָּא בִי דִבַּרְתֶּם! 
וְאִם תֹּאמְרוּ 'אֵינִי מַכִּיר בְּמַעֲשָׂיו' – זוֹ קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה! 
}}

===פיסקה קד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב ט'''
{{הע-שמאל|אין לכעוס ולהעניש בלי להודיע לחוטא על מה הכעס, בניגוד לנסיון שעבר על איוב שלא הודיעו לו על מה סבל; והשוו לעיל פיסקה קג, שלומדים מכאן לקח ליחסים בין-אישיים. 
אהרון ומרים נענשו בנידוי, למרות שהדבר לא מפורש בכתוב.
הדרשה מצדיקה את איוב!}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ&quot;''' ([[במדבר יב ט]]), מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם – אַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לֹא כָעַס עַל בָּשָׂר וָדָם עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ,
קַל וָחֹמֶר לְבָשָׂר וָדָם, שֶׁלֹּא יִכְעַס עַל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ סִרְחוֹנוֹ.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה הוֹדִיעָם סִרְחוֹנָם וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם נִדּוּי?
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר אִיּוֹב &quot;הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי&quot; ([[איוב י ב]])!
}}

===פיסקה קה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב י-יג''' 
{{הע-שמאל|מרים הצטרעה רק אחרי שהענן סר מעל האהל, כי הקב&quot;ה חיבב אותה אפילו כשחטאה, קל וחומר בעת רצון, שאין בה כעס.}}'''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' ([[במדבר יב י]]), 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַפֵּדָגוֹג: 'רְדֵה אֶת בְּנִי, אֲבָל מִשֶּׁאָלֵךְ לִי רְדֵהוּ', מִפְּנֵי שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. 
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל הַצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת כַּעַס – קַל וָחֹמֶר בִּשְׁעַת רָצוֹן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה', בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ&quot; ([[ישעיה מט ח]])! 

{{הע-שמאל|הצרעת של מרים ושל משה היתה &quot;כשלג&quot;, כלומר לבנה במיוחד, כי עורם הטבעי היה לבן. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] עור לבן נחשב ליפה במיוחד, וראו [[שיר השירים א ו]].}}'''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטָרְעָה בְּעַזָּה; לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיַּת בָּשָׂר הָיְתָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד: הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ... מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot; וְגוֹ' ([[שמות ד ו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּקִיֵּי בָּשָׂר הָיוּ. 
 {{הע-שמאל|לפי דעת ת&quot;ק אהרון הצטרע גם הוא, וראו לעיל פיסקה קד, שהוא התנדה.
ר' יהודה בן בתירא מתנגד לפרשנות הזאת, ואולי רק לחשיפת האפשרות הזאת, כי הוא רוצה לשמור על כבודו של אהרון. מאותה סיבה הוא מתנגד גם לדרשה שצלפחד היה המקושש (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|לקמן קיג]]) ולדעה שנידו את עקביא בן מהללאל, וראו את דבריו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו.]]}}'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן&quot;''' – שֶׁנִּפְנָה מִצָּרַעְתּוֹ!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'נִתְנַגַּע אַהֲרֹן'! 
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'צְלָפְחָד מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה'! אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? 
וְעָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'עֲקַבְיָה בֶּן מַהֲלַלְאֵל נִתְנַדָּה'! 

{{הע-שמאל|הצרעת נוצרה והתפתחה במהירות מול עיני אהרון.}}'''&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת בָּהּ! 

'''&quot;וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי, אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת&quot;''' ([[במדבר יב יא]]). 
אָמַר לוֹ: אִם שׁוֹגְגִים הָיִינוּ – מְחֹל לָנוּ! {{ב|כִּמְזִידִים|אל תעניש אותנו כמזידים}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ד|כלים א ד:]] טומאת המצורע היא חמורה כמעט כטומאת מת, ועצם כניסתו לבית מטמאת את כל התכולה.}}'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' ([[במדבר יב יב]]), מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בָּאֹהֶל – אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה. 

{{הע-שמאל|אהרון סבר כר' מאיר [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|בנגעים ב ה]] [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה רח|וכספרי דברים רח.]]}}אָמַר אַהֲרֹן: נִמְצֵאתִי מַפְסִיד לַאֲחוֹתִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לֹא לְסוֹגְרָהּ, וְלֹא לְטַמְּאָהּ, וְלֹא לְטַהֲרָהּ. 
לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁהָיָה אַהֲרֹן דּוֹרֵשׁ: 'אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּנִגְעֵי קְרוֹבָיו'. 

{{הע-שמאל|הדרשה מייחסת לאהרון פריטה על מיתרי האחווה שבין מרים למשה (ואכן הפשט אינו מובן); אך כדי לא לפגוע במשה שונו דברי אהרון לגוף שלישי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|לעיל פיסקה פד.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''', מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ! אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב בַּדָּבָר! 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', חֲצִי בְשָׂרֵנוּ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא&quot; ([[בראשית לז כז]]). 

{{הע-שמאל|מסביר את הצורך בפתיחה 'אל נא'. התפילה משמשת מודל הלכתי.}}'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''' ([[במדבר יב יג]]), בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו – צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאַחַר כָּךְ יְבַקֵּשׁ שְׁאֵלוֹתָיו. 

{{הע-שמאל|משה תבע תשובה מיידית לתפילתו. ראב&quot;ע מוסיף עוד שלוש דוגמאות לתפילה שנאמר בה 'לאמור'. בתפילות הללו בדרך כלל נענה משה בחיוב, חוץ מבתחינה שלו להכנס לא&quot;י.}}'''&quot;אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֵאמֹר&quot;'''? אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot; ([[במדבר יב יד]])! 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו. 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי&quot; ([[שמות ו יב]]) – אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָם אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה&quot; ([[שמות ו א]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot; ([[במדבר כז טז]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה פַּרְנָסִים עֲלֵיהֶן אִם לָאו, 
עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן&quot; ([[במדבר כז יח]])! 
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר&quot; ([[דברים ג כג]]), אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, 
אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אֶכָּנֵס לָאָרֶץ אִם לָאו. עַד שֶׁהֱשִׁיבוֹ הַמָּקוֹם: &quot;רַב לָךְ&quot; ([[דברים ג כו]]). 
אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;, אֶלָּא אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אוֹתָהּ אִם לָאו, 
עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ&quot;. 

{{הע-שמאל|שתי התשובות הראשונות סותרות זו את זו: הראשונה מבטאת אי נשיאת פנים של משה למרים, והשניה מבטאת יחס מיוחד של משה לאחותו, כדי לזרז את ריפויה. התשובה השלישית עוסקת בנראות של משה בעיני הציבור, המעריץ אותו.}}'''&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;''', מִפְּנֵי מָה לֹא הֶאֱרִיךְ מֹשֶׁה בַּתְּפִלָּה? שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, הוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: אֲחוֹתוֹ נְתוּנָה בְּצָרָה, וְהוּא עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בַּתְּפִלָּה. 
דָּבָר אַחֵר: לֹא זֶהוּ מֹשֶׁה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ&quot; ([[איוב כב כח]]), וְאוֹמֵר: &quot;אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה&quot; ([[ישעיה נח ט]]). 

{{הע-שמאל|משה מייצג את שתי הקיצוניות באורך התפילה, ונוהג בכל מקרה לפי השעה; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|שם ויסע א]] וכן, כסיפור – ב[[ברכות לד א]].}}שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד כַּמָּה יַאֲרִיךְ אָדָם בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה, אֶת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה&quot; ([[דברים ט יח]]). 
וְעַד כַּמָּה יְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה? אָמַר לָהֶם: אַל יְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֵל נָא, רְפָא נָא לָהּ&quot;'''! יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ! 
}}

===פיסקה קו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על במדבר יב יד-טז'''
{{הע-שמאל|ראו [[י&quot;ג מדות דר' ישמעאל#ג|יג מידות דר' ישמעאל,]] קל וחומר, שמכאן לומדים את ההגבלה של 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון': למרות שנזיפה מהקב&quot;ה חמורה מנזיפה מאב בשר ודם אין מרים צריכה להיסגר יותר משבעה ימים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' ([[במדבר יב יד]]),
רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שְׁתֵּי נְזִיפוֹת נִזְפָּה: אִלּוּ אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם נְזָפָהּ – עַד שֶׁתְּהֵא מֻכְלֶמֶת שִׁבְעָה!
אוֹ, מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַרְבָּעָה עָשָׂר?
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה אָבִיהָ בָּשָׂר וָדָם שִׁבְעָה, אַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שִׁבְעָה!

{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה קה, שאהרון לא היה יכול להסגיר ולטהר את מרים כי היה אחיה. לפיכך נעשו הדברים ע&quot;י הקב&quot;ה, שפסק לה שבעה ימי הסגר. דרשה המנסה להמעיט בחטאה של מרים, ולתאר את הצרעת שלה כהזדמנות לקבל שכר!}}'''&quot;תִּסָּגֵר&quot;''' – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְגִּירָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִמְּאָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טִהֲרָהּ!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ב|ותוספתא שם ד ב,]] והלכה ד שם, העוסקות בעצמות יוסף ובקבורת משה, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי|פתיחתא למכילתא ויהי.]] מרים ומשה זכו ביותר ממה שעשו, כי מדה טובה מרובה; לכן למרים לא המתינה רק נערה אחת במשך שעה אחת, אלא כל ישראל וענני הכבוד וכו' במשך שבעה ימים; וכן משה זכה לא רק לקבורה אלא גם ללווייה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים.}}'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע&quot;''' ([[במדבר יב טו]]), לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ.
מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; ([[שמות ב ד]]).
לְפִיכָךְ עִכֵּב לָהּ הַמָּקוֹם שְׁכִינָה וְאָרוֹן, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל, וְשִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;.
יוֹסֵף זָכָה בְּעַצְמוֹת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו... וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים&quot; ([[בראשית נ ז]]-ט).
מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ!
מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף&quot; וְגוֹ'.
מִי לָנוּ גָדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ נְבוֹ&quot; ([[דברים לד ו]]).

{{הע-שמאל|ר' יהודה מתאר את הלווייה שנערכה למשה ע&quot;י הקב&quot;ה והמלאכים, על סמך הסתירה באשר למקומו של הר נבו וע&quot;פ הפסוק 'ויקבור אותו' – הקב&quot;ה קבר את משה.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִלְמָלֵא מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot; ([[דברים לב מט]]).
זֶה נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵה וְאֶת קִרְיָתָיִם וְאֶת נְבוֹ&quot; ([[במדבר לב לז]]).
וְלֹא נִקְבַּר אֶלָּא בְּתוֹךְ נַחֲלָתוֹ שֶׁל גָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּלְגָד אָמַר: בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד... וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן&quot; ([[דברים לג כ]]-כא).
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה נָתוּן עַל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּעַת מִילִין, מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד.
וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל&quot; ([[דברים לג כא]]).
וְלֹא מֹשֶׁה בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַצַּדִּיקִים – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹסְפָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; ([[ישעיה נח ח]]).

{{הע-שמאל|המילים שנראות מיותרות 'ויהיו בחצרות' שבסוף הפרק הקודם משמשות את הדרשן לדרשה שיצאו מחצרות וחזרו לשם כדי להמתין למרים, ורק אחרי שחזרה למחנה נסעו שוב.}}&quot;נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת וַיִּהְיוּ בַּחֲצֵרוֹת&quot; ([[במדבר יא לה]]), וְכִי שְׁתֵּי 'חֲצֵרוֹת' הָיוּ, שֶׁנָּסְעוּ מִזּוֹ וְחָנוּ בָזוֹ?
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל – לֹא הִסְפִּיקוּ לַהֲלֹךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם, וְחָזְרוּ וְחָנוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;''' ([[במדבר יב טז]]).
}}</text>
      <sha1>cpk50ua6tsp373h2qchbouagtox59cd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים/ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470600</id>
    <revision>
      <id>3024332</id>
      <parentid>1422554</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:10:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24921" sha1="2asjkp8kmm1d3vegr45vsge7c4tuq39" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=שיר השירים ד/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=א|דיבור=הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי}}קִלְּסָן וְרִצָּן, וְעָרְבוּ עָלָיו קָרְבְּנוֹתֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם}}שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי בִּימֵי חָפְנִי וּפִינְחָס.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֵינַיִךְ יוֹנִים}}גְּוָנַיִךְ וּמַרְאִיתֵךְ וְדֻגְמָתֵךְ, כַּיּוֹנָה הַזֹּאת הַדְּבֵקָה בְּבֶן זוּגָהּ, וּכְשֶׁשּׁוֹחֲטִין אוֹתָהּ אֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת אֶלָּא פוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אַתְּ נָתַתְּ שֶׁכֶם לִסְבֹּל עֻלִּי וּמוֹרָאִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ... שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים}}הַקִּלּוּס הַזֶּה דֻּגְמַת קִלּוּס אִשָּׁה הַנֶּאֱהֶבֶת לֶחָתָן; מִבִּפְנִים לְקִשּׁוּרַיִךְ שַׂעְרֵךְ נָאֶה וּמַבְהִיק כְּצֹהַר וְלַבְנוּנִית, כִּשְׂעַר עִזִּים לְבָנוֹת הַיּוֹרְדוֹת מִן הֶהָרִים וּשְׂעָרָן מַבְהִיק מֵרָחוֹק.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא שֶׁדִּמָּה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְכָךְ, זוֹ הִיא: מִבִּפְנִים לְמַחֲנוֹתַיִךְ וּמִשְׁכְּנוֹתַיִךְ, אַף הָרֵקִים שֶׁבִּיךְ חֲבִיבִין עָלַי כְּיַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁגָּלְשׁוּ לָרֶדֶת מֵהַר הַגִּלְעָד כְּשֶׁהִשִׂיגָם לָבָן שָׁם. דָּבָר אַחֵר: כְּאוֹתָן שֶׁצָּבְאוּ עַל מִדְיָן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁהִיא בְּאֶרֶץ גִּלְעָד. וְלָשׁוֹן זֶה בְּמִדְרַשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִבַּעַד}}הוּא לְשׁוֹן 'מִבִּפְנִים', שֶׁרֹב &quot;בְּעַד&quot; שֶׁבַּמִּקְרָא – דָּבָר הַמֵּסֵךְ וּמֵגֵן נֶגֶד דָּבָר אַחֵר, כְּמוֹ: &quot;וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם&quot; ([[איוב ט ז|איוב ט,ז]]; &quot;הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי&quot; ([[יונה ב ז|יונה ב,ז]]); &quot;הַבְעַד עֲרָפֶל&quot; ([[איוב כב יג|איוב כב,יג]]). וּ&quot;מִבַּעַד&quot; הוּא הַדָּבָר שֶׁהוּא מִבִּפְנִים לְאוֹתוֹ &quot;בְּעַד&quot;; לְכָךְ הוּא אוֹמֵר: '''מִבַּעַד'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צַמָּתֵךְ}}לְשׁוֹן דָּבָר הַמְּצַמְצֵם הַשֵּׂעָר שֶׁלֹּא יַפְרִיחַ לָצֵאת, וְזוֹ הִיא הַשְּׂבָכָה וְהַקִּשּׁוּרִים. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ '''צַמָּתֵךְ''' לְשׁוֹן צֹמֶת, שֶׁתְּהֵא הַתָּי&quot;ו מֻשְׁרֶשֶׁת בַּתֵּבָה; שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לָהּ לִהְיוֹת דְּגוּשָׁה כְּשֶׁהִיא נִסְמֶכֶת לְהֵ&quot;א לִפְעֹל בָּהּ פְּעֻלַּת נְקֵבָה אוֹ לְוָי&quot;ו לִפְעֹל בּוֹ פְּעֻלַּת זָכָר; כְּמוֹ תָּי&quot;ו שֶׁל שַׁבָּת, כְּשֶׁהוּא נוֹתְנָהּ לִנְקֵבָה הִיא מֻדְגֶּשֶׁת, כְּמוֹ &quot;חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ&quot; ([[הושע ב ג|הושע ב,ג]]); וְכֵן לְזָכָר, &quot;עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ&quot; ([[במדבר כא י|במדבר כא,י]]). וְתָי&quot;ו שֶׁל '''צַמָּתֵךְ,''' שֶׁהִיא רָפָה, עַל כָּרְחֵנוּ בָּאָה בִמְקוֹם הֵ&quot;א, וִיהֵא שֵׁם הַקִּשּׁוּר 'צַמָּה'. וּכְשֶׁהוּא סָמוּךְ לְתִתּוֹ לְזָכָר אוֹ לִנְקֵבָה, תֵּהָפֵךְ הַהֵ&quot;א לְתָי&quot;ו רָפָה; כְּגוֹן 'שִׁפְחָה' – תֵּהָפֵךְ לוֹמַר 'שִׁפְחָתוֹ, שִׁפְחָתָהּ', וְכֵן 'אָמָה' – 'אֲמָתוֹ, אֲמָתָהּ'; 'עֶרְוָה' – 'עֶרְוָתוֹ, עֶרְוָתָהּ'; וְכֵן זֶה: 'צַמָּה' – 'צַמָּתוֹ', 'צַמָּתָהּ', 'צַמָּתִי', '''צַמָּתֵךְ'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁגָּלְשׁוּ}}שֶׁנִּקְרְחוּ; &quot;גִּבֵּחַ&quot; ([[ויקרא יג מא|ויקרא יג,מא]]) מְתֻרְגָּם 'גְּלוֹשׁ'. כְּשֶׁהַבְּהֵמוֹת יוֹרְדוֹת מִן הָהָר, נִמְצָא הָהָר נִקְרָח וּמְמֹרָט מֵהֶם.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ב|דיבור=שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת וְגוֹמֵר}}אַף קִלּוּס זֶה בִּלְשׁוֹן נוֹי אִשָּׁה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שִׁנַּיִךְ}}דַּקּוֹת וּלְבָנוֹת וּסְדוּרוֹת עַל סִדּוּרָן, כְּצֶמֶר וְסֵדֶר עֵדֶר הָרְחֵלִים הַבְּרוּרוֹת מִשְּׁאָר הַצֹּאן בְּקֶצֶב וּמִנְיָן, נִמְסָרוֹת לְרוֹעֶה חָכָם וְהָגוּן לִזָּהֵר בְּצַמְרָן, שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן לִכְלֵי מֵילַת, וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָן מֵעֵת לֵדָתָן שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ הַצֶּמֶר, וְרוֹחֲצִין אוֹתָם מִיּוֹם אֶל יוֹם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת}}לְשׁוֹן מְתֹם: &quot;אֵין מְתם בִּבְשָׂרִי&quot; ([[תהלים לח ד|תהלים לח,ד]]), כְּלוֹמַר תְּמִימוֹת, {{לעז|אינטירי&quot;ש|entires|תרגום=שלמות|מספר=4272}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְשַׁכֻּלָה}}שׁוּם שְׁכוֹל וּמוּם אֵין בָּהֶם.{{ש}}וְנֶאֱמַר הַדֻּגְמָא הַזּוֹ עַל שֵׁם גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, הַכּוֹרְתִים וְאוֹכְלִים אוֹיְבֵיהֶם בְּשִׁנֵּיהֶם סְבִיבוֹתָם; וַהֲרֵי הֵם מִתְרַחֲקִין מִן הַגָּזֵל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִן הָעֲרָיוֹת, שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵרָה. וְנֶאֱמַר קִלּוּס זֶה עַל שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ שֶׁצָּבְאוּ עַל מִדְיָן בְּקֶצֶב וּמִנְיָן, שֶׁלֹּא נֶחְשַׁד אֶחָד מֵהֶם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ&quot; ([[במדבר לא מט|במדבר לא,מט]]); וְאַף עַל הִרְהוּר הַלֵּב הֵבִיאוּ כַּפָּרָתָן (שהש&quot;ר כאן; [[שבת סד א|שבת ס&quot;ד ע&quot;א]]). וְאַף עַל הַגָּזֵל לֹא נֶחְשְׁדוּ, שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב: &quot;וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל... וַיָּבִאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot; וְגוֹמֵר ([[במדבר לא יא|במדבר לא,יא]]-[[במדבר לא יב|יב]]) וְלֹא הִבְרִיחַ אֶחָד מֵהֶן פָּרָה אַחַת אוֹ חֲמוֹר אֶחָד.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ג|דיבור=כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ}}נָאוֹת לְהַבְטִיחַ וְלִשְׁמֹר הַבְטָחָתָם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ הַמְּרַגְּלִים לְרָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁאָמְרוּ לָהּ: &quot;אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי&quot; וְגוֹמֵר ([[יהושע ב יח]]), וְשָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמִדְבָּרֵךְ}}דִּבּוּרֵךְ. וַהֲרֵי הוּא מִגִּזְרַת &quot;הַנִּדְבָּרִים בְּךָ אֵצֶל הַקִּירוֹת&quot; ([[יחזקאל לג ל|יחזקאל לג,ל]]); &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'&quot; ([[מלאכי ג טז|מלאכי ג,טז]]), {{לעז|פרלידי&quot;ץ|parlediz|תרגום=דיבור|מספר=4273}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַקָּתֵךְ}}הִיא גֹּבַהּ הַפָּנִים, שֶׁקּוֹרִין {{לעז|פומיל&quot;ש|pommels|תרגום=בליטות הלחיים|מספר=4274|הערה=כמה כתבי־יד גורסים פומייל&quot;ש pomeils ואחד טנפל&quot;ש (קרי: טינפלי&quot;ש) tenples (&quot;צדעיים&quot;).}} בְּלַעַז, אֵצֶל הָעֵינַיִם, וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא קוֹרִין אוֹתוֹ &quot;רוּמָנֵי דְּאַפֵּי&quot; ([[עבודה זרה ל ב|ע&quot;ז ל' ע&quot;ב]]). וְדוֹמִין לְפֶלַח חֲצִי רִמּוֹן מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא אָדֹם וּסְגַלְגַּל. הֲרֵי קִלּוּס בְּנוֹי אִשָּׁה.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: רֵיקָנִים שֶׁבִּיךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ}}מִבִּפְנִים לְקִשּׁוּרַיִךְ.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ד|דיבור=כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ}}קוֹמָה זְקוּפָה, נוֹי בְּאִשָּׁה.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא '''כְּמִגְדַּל דָּוִד,''' הוּא מְצוּדַת צִיּוֹן, שֶׁהוּא מְקוֹם חֹזֶק וְעֹפֶל וּמִבְצָר, כָּךְ הוּא '''צַוָּארֵךְ,''' זוֹ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁהָיְתָה חָזְקָן וּמִבְצָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹתוֹ הַמִּגְדָּל '''בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת,''' בָּנוּי לְנוֹי, לִהְיוֹת הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ, לִלְמֹד צוּרוֹתָיו וְנוֹי מְלֶאכֶת תַּבְנִיתוֹ. וְהוּא מִגִּזְרַת: &quot;מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ&quot; ([[איוב לה יא|איוב לה,יא]]); וְהַתָּי&quot;ו בְּ'''תַלְפִּיּוֹת''' כְּמוֹ תָּי&quot;ו שֶׁבְּ&quot;תַרְמִית&quot; ([[ירמיהו ח ה|ירמיהו ח,ה]]) וּבְ&quot;תַבְנִית&quot; ([[שמות כה ט|שמות כה,ט]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו}}כָּךְ מִנְהַג הַשָּׂרִים לִתְלוֹת מָגִנֵּיהֶם וְשִׁלְטֵיהֶם בְּכָתְלֵי הַמִּגְדָּלִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שִׁלְטֵי}}אַשְׁפּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם חִצִּים, כְּמוֹ: &quot;הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים&quot; ([[ירמיהו נא יא|ירמיהו נא,יא]]). וְדוֹמֶה לוֹ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָאָה יוֹצְאָה, שֶׁהַתּוֹרָה מָגֵן לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר: '''אֶלֶף הַמָּגֵן''' – כְּמוֹ 'מָגֵן הָאֶלֶף', עַל שֵׁם &quot;דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר&quot; ([[תהלים קה ח|תהלים קה,ח]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים}}מָצִינוּ שֶׁהַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים עַל שֵׁם חִצִּים וּשְׁלָטִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם&quot; ([[תהלים קכז ד|תהלים קכז,ד]]-[[תהלים קכז ה|ה]]).&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ה|דיבור=שְׁנֵי שָׁדַיִךְ}}הַמֵּינִיקוֹת אוֹתָךְ; זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה}}דֶּרֶךְ צְבִיָּה לִהְיוֹת יוֹלֶדֶת תְּאוֹמִים; כָּךְ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, שְׁקוּלִים זֶה כָּזֶה. דָּבָר אַחֵר: '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ''' – עַל שֵׁם הַלּוּחוֹת. '''תְּאוֹמֵי צְבִיָּה''' – שֶׁהֵם מְכֻוָּנוֹת בְּמִדָּה אַחַת, וַחֲמִשָּׁה דִּבְּרוֹת עַל זוֹ וַחֲמִשָּׁה עַל זוֹ, מְכֻוָּנִין דִּבּוּר כְּנֶגֶד דִּבּוּר: &quot;אָנֹכִי&quot; כְּנֶגֶד &quot;לֹא תִרְצַח&quot;, שֶׁהָרוֹצֵחַ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. &quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot; כְּנֶגֶד &quot;לֹא תִנְאָף&quot;, שֶׁהַזּוֹנֶה אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, דֶּרֶךְ אִשָּׁה הַמְּנָאֶפֶת, &quot;תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים&quot; ([[יחזקאל טז לב|יחזקאל טז,לב]]). &quot;לֹא תִשָּׂא&quot; כְּנֶגֶד &quot;לֹא תִגְנֹב&quot;, שֶׁהַגּוֹנֵב סוֹפוֹ לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר. &quot;זָכוֹר&quot; כְּנֶגֶד &quot;לֹא תַעֲנֶה&quot;, שֶׁהַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֵעִיד שֶׁקֶר בְּבוֹרְאוֹ, לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁבַת בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית. &quot;כַּבֵּד&quot; כְּנֶגֶד &quot;לֹא תַחְמֹד&quot;, שֶׁהַחוֹמֵד – סוֹפוֹ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁמַּקְלֶה אוֹתוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הָרֹעִים}}אֶת צֹאנָם '''בַּשּׁוֹשַׁנִּים,''' וּמַדְרִיכִים אוֹתָם בְּדֶרֶךְ נוֹחָה וִישָׁרָה.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ו|פסוק אחרון=ז|דיבור=עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם}}עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַחַמָּה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְנָסוּ הַצְּלָלִים}}הִיא עֵת שָׁרָב וְחֹם הַיּוֹם, אֲנִי אַצִּילֵךְ, וְאַתְּ עֲרֵבָה עָלַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַיּוֹם}}הוּא הַשֶּׁמֶשׁ; וְכֵן: &quot;לְרוּחַ הַיּוֹם&quot; ([[בראשית ג ח|בראשית ג,ח]]); וְכֵן: &quot;כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר&quot; ([[מלאכי ג יט|מלאכי ג,יט]]). וּמִשֶּׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, '''אֵלֶךְ לִי''' בְהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה. כְּלוֹמַר: מִשֶּׁחָטְאוּ אָז לְפָנַי לְחַלֵּל אֶת קָדָשַׁי וְלִנְאֹץ מִנְחָתִי בִימֵי חָפְנִי וּפִינְחָס, אֶסְתַּלֵּק מֵעֲלֵיכֶם וְאֶטֹּשׁ מִשְׁכָּן הַזֶּה וְאֶבְחַר לִי בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, בְּבֵית עוֹלָמִים. וְשָׁם '''כֻּלָּךְ יָפָה... וּמוּם אֵין בָּךְ''' ([[שיר השירים ד ז|פסוק ז]]) וְאֶרְצֶה שָׁם כָּל קָרְבְּנוֹתַיִךְ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ח|דיבור=אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה}}כְּשֶׁתִּגְלוּ מִלְּבָנוֹן זֶה, אִתִּי תִּגְלוּ, כִּי אֲנִי אֶגְלֶה עִמָּכֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי}}וּכְשֶׁתָּשׁוּבוּ מִן הַגּוֹלָה, אֲנִי אָשׁוּב עִמָּכֶם. וְאַף כָּל יְמֵי הַגּוֹלָה, בְּצָרָתֵךְ לִי צָר; וְעַל כֵּן כָּתַב: '''אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי,''' כְּשֶׁתִּגְלוּ מִלְּבָנוֹן זֶה – אִתִּי תָּבוֹאִי, וְלֹא כָתַב: &quot;אִתִּי לִלְבָנוֹן תָּבוֹאִי&quot;; לוֹמַר, מִשְּׁעַת יְצִיאַתְכֶם מִכָּאן עַד שְׁעַת בִּיאַתְכֶם כָּאן, אֲנִי עִמָּכֶם בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּצְאוּ וְתָבוֹאוּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה}}בְּקַבְּצִי אֶת נִדָּחַיִךְ, תִּסְתַּכְּלִי וְתִתְבּוֹנְנִי מַה שְׂכַר פְּעֻלָּתֵךְ מֵרֵאשִׁית הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנְתְּ בִּי: לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, וּמַסָּעוֹתַיִךְ וַחֲנִיּוֹתַיִךְ עַל פִּי, וּבִיאָתֵךְ לְרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, שֶׁהָיוּ '''מְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת,''' סִיחוֹן וְעוֹג. דָּבָר אַחֵר: '''מֵרֹאשׁ אֲמָנָה,''' הַר הוּא בִּגְבוּל צְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ אֲמָנָה, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה טוּרֵי אֲמָנוּן, וְהֹר הָהָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: &quot;מִן הַיָּם הַגָּדוֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר&quot; ([[במדבר לד ז|במדבר לד,ז]]). וּכְשֶׁהַגָּלֻיּוֹת נִקְבָּצוֹת וּמַגִּיעוֹת שָׁם, הֵם צוֹפִים מִשָּׁם וְרוֹאִין גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּשְׂמֵחִים וְאוֹמְרִים הוֹדָיָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה'''.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=ט|דיבור=לִבַּבְתִּנִי}}מָשַׁכְתְּ אֶת לִבִּי אֵלַיִךְ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ}}הַרְבֵּה דֻּגְמוֹת טוֹבוֹת שֶׁבִּיךְ; לוּלֵא הָיְתָה בִּיךְ אֶלָּא אַחַת מֵהֶן הָיִיתִי מְחַבְּבֵךְ בְּיוֹתֵר, וְכָל שֶׁכֵּן בְּכֻלָּן. וְכֵן: '''בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ,''' בְּאֶחָד מֵרְבִידֵי עַנְקֵי קִשּׁוּטַיִךְ; הֵם תַּכְשִׁיטֵי מִצְוָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: '''בְּאַחַד עֲנָק''', בְּאֶחָד מֵאֲבוֹתַיִךְ, הוּא &quot;אֶחָד הָיָה&quot; ([[יחזקאל לג כד|יחזקאל לג,כד]]), מְיֻחָד, וְזֶה אַבְרָהָם הַנִּקְרָא עֲנָק: &quot;הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים&quot; ([[יהושע יד טו|יהושע יד,טו]]).&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=י|דיבור=מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ}}כָּל מָקוֹם שֶׁהֶרְאֵית לִי שָׁם חִבָּה, יָפֶה הוּא בְּעֵינַי: גִּלְגָּל, שִׁילֹה, נוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים. הוּא שֶׁיָּסַד הַבַּבְלִי (רבי שלמה הבבלי, ב[[אור ישע מאושרים|יוצר ליום א' של פסח]]): &quot;מְנוּחָה וּשְׁאָר וִעוּדִים&quot; – &quot;מְנוּחָה&quot;, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם; &quot;וּשְׁאָר וִעוּדִים&quot;, מָקוֹם שֶׁנִּתְוַעֲדָה שָׁם שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ}}שֵׁם טוֹב.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=יא|דיבור=נֹפֶת}}מָתוֹק.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ}}טַעֲמֵי תּוֹרָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ}}מִצְוֹת הֲגוּנוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּשַׂלְמוֹתַיִךְ: צִיצִית, תְּכֵלֶת, בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, אִסּוּר שַׁעַטְנֵז.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=יב|דיבור=גַּן נָעוּל}}עַל שֵׁם צְנִיעוּת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין פְּרוּצוֹת בָּעֲרָיוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַּל נָעוּל}}יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן מַעְיָן, כְּמוֹ: &quot;גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת&quot; ([[יהושע טו יט|יהושע טו,יט]]). וְיֵשׁ לְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן שַׁעַר, וְהוּא לָשׁוֹן אֲרַמִּי, בַּתַּלְמוּד ([[ברכות כח א|ברכות כ&quot;ח ע&quot;א]]): &quot;טְרוֹקוּ גַּלֵּי&quot;.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=יג|דיבור=שְׁלָחַיִךְ}}אֶרֶץ יְבֵשָׁה קְרוּיָה בֵּית הַשְּׁלָחִין, וְצָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ תָּמִיד; וּשְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל יָפֶה הֵימֶנָּה. וְכָאן קִלֵּס הַיָּבֵשׁ: '''שְׁלָחַיִךְ''' הֲרֵי הֵן מְלֵאִין כָּל טוּב, כְּ'''פַרְדֵּס רִמּוֹנִים.''' וְזֶה עַל שֵׁם קְטַנִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, מַרְטִיבִים מַעֲשִׂים טוֹבִים כְּפַרְדֵּס רִמּוֹנִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כְּפָרִים עִם נְרָדִים}}מִינֵי בְּשָׂמִים הֵם.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=טו|דיבור=מַעְיַן גַּנִּים}}כָּל זֶה מוּסָב עַל &quot;שְׁלָחַיִךְ&quot; ([[שיר השירים ד יג|פסוק יג]]), וּמְקַלְּסָן כְּמַעְיָן הַמַּשְׁקֶה אוֹתָן.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא: עַל שֵׁם טְבִילוֹת טֹהַר שֶׁבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל טוֹבְלוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן}}מִמְּקוֹם נְקִיּוּת, בְּאֵין עֲכִירַת טִיט.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=שיר השירים|פרק=ד|פסוק=טז|דיבור=עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן}}אַחַר שֶׁעָרַב עָלַי רֵיחֵךְ וְנוֹי מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ, אֲנִי מְצַוֶּה אֶת הָרוּחוֹת צָפוֹן וְתֵימָן לְהָפִיחַ בְּגַנֵּךְ לָצֵאת רֵיחֵךְ הַטּוֹב לְמֵרָחוֹק.{{ש}}וְהַדֻּגְמָא: עַל שֵׁם שֶׁהַגָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת, וּמִכָּל הַגּוֹיִם מְבִיאִים אוֹתָם מִנְחָה לִירוּשָׁלַיִם, וּבִימֵי הַבִּנְיָן יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִקְבָּצִים שָׁם לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים. וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין: '''יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ''' – אִם אַתָּה שָׁם, הַכֹּל שָׁם.&lt;קטע סוף=טז/&gt;&lt;קטע סוף=שיר השירים ד/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
&lt;references /&gt;

[[קטגוריה:רש&quot;י על שיר השירים]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]</text>
      <sha1>2asjkp8kmm1d3vegr45vsge7c4tuq39</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>474405</id>
    <revision>
      <id>3024333</id>
      <parentid>1453851</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:12:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20277" sha1="t94k5wgb1jhiy7xh3p0grp8x7nr8jjj" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=איכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=א|דיבור=אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד}}יִרְמְיָה כָּתַב סֵפֶר קִינוֹת, הִיא הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח ([[ירמיהו לו כג|ירמיהו לו,כג]]); וְהָיוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ אָלֶ&quot;ף בֵּיתוֹ&quot;ת: &quot;אֵיכָה יָשְׁבָה&quot; ([[איכה א]]), &quot;אֵיכָה יָעִיב&quot; ([[איכה ב]]), &quot;אֵיכָה יוּעַם&quot; ([[איכה ד]]). שׁוּב הוֹסִיף עָלָיו &quot;אֲנִי הַגֶּבֶר&quot; ([[איכה ג]]), שֶׁהוּא שָׁלֹשׁ אָלֶ&quot;ף בֵּיתוֹ&quot;ת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה&quot; ([[ירמיהו לו לב|ירמיהו לו,לב]]), שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בָדָד}}גַּלְמוּד מִיּוֹשְׁבֶיהָ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַבָּתִי עָם}}יוֹ&quot;ד יְתֵרָה, כְּמוֹ 'רַבַּת עָם', שֶׁהָיְתָה עַמָּהּ רַב. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה הַרְבֵּה, וַאֲנִי בָּאתִי לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הָיְתָה כְּאַלְמָנָה}}וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֶצְלָהּ.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ב|דיבור=בָּכוֹ תִבְכֶּה}}שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת עַל שְׁתֵּי חֻרְבָּנִין.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּלַּיְלָה}}שֶׁהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף בַּלַּיְלָה, דַּאֲמַר מָר (ראו [[סדר עולם רבא פרק כז]]): &quot;לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר&quot;. דָּבָר אַחֵר: '''בַּלַּיְלָה''' – לַיְלָה שֶׁל בְּכִיַּת מְרַגְּלִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב גָּרְמָה לָהֶם. דָּבָר אַחֵר: '''בַּלַּיְלָה''' – שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ בּוֹכֶה עִמּוֹ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ}}מִתּוֹךְ שֶׁהִיא בּוֹכָה תָּמִיד.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כָּל רֵעֶיהָ}}אוֹהֲבֶיהָ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ג|דיבור=גָּלְתָה יְהוּדָה}}מֵאַרְצָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מֵעֹנִי}}מֵחֲמַת עֹנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמֵרֹב עֲבֹדָה}}שֶׁהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ כַּשְׂדִּים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם}}וּבַמָּקוֹם שֶׁגָּלְתָה וְיָשְׁבָה שָׁם, '''לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֵּין הַמְּצָרִים}}שֶׁיֵּשׁ גֹּבַהּ מִכָּאן וּמִכָּאן וְאֵין מָקוֹם לָנוּס.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַמְּצָרִים}}גְּבוּלִים שֶׁל שָׂדֶה וָכֶרֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ד|דיבור=בָּאֵי מוֹעֵד}}עוֹלֵי רְגָלִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נוּגוֹת}}לְשׁוֹן יָגוֹן; וְאֵין שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה אֶלָּא הַגִּימֶ&quot;ל לְבַדָּהּ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ה|דיבור=שָׁלוּ}}יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הוֹגָהּ}}הִדְאִיבָהּ, וְהוּא לְשׁוֹן יָגוֹן.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ו|דיבור=כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה}}כָּאַיָּלִים אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה, שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לִבְרֹחַ, שֶׁהֻחְלַשׁ כֹּחָם בָּרָעָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לִפְנֵי רוֹדֵף}}כָּל &quot;רֹדֵף&quot; שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר, וְזֶה מָלֵא, שֶׁנִּרְדְּפוּ רְדִיפָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן יָסַד הַפַּיָּט (ר' שלמה הבבלי, [[אך בך מקוה ישראל]]): &quot;מָלֵא רֻדַּפְתִּי, וְחָסְרָה שְׁנַת גְּאוּלַי&quot;; &quot;שְׁנַת גְּאֻלַי בָּאָה&quot; ([[ישעיהו סג ד|ישעיהו סג,ד]], ולפנינו &quot;גְּאוּלַי&quot; מלא) – חָסֵר כְּתִיב.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ז|דיבור=זָכְרָה יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|}}ם}}בְּגָלוּתָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יְמֵי עָנְיָהּ}}יְמֵי חֻרְבָּנָהּ, שֶׁהֱבִיאָהּ לִידֵי עֹנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וּמְרוּדֶיהָ}}הִיא לְשׁוֹן צַעַר, כְּמוֹ: &quot;וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים&quot; ([[שופטים יא לז|שופטים חא,לז]]); &quot;אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה&quot; ([[תהלים נה ג|תהלים נה,ג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ}}וְזָכְרָה כָּל טוּב מַחֲמֻדֶיהָ שֶׁמִּימֵי קֶדֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ}}שָׂמְחוּ עַל שְׁבִיתַת מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ, חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ (על פי [[הושע ב יג|הושע ב,יג]]). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשׁוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, שֶׁהָיוּ שׁוֹבְתִין בַּגּוֹלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְשׁוֹמְטִים בַּשְּׁבִיעִית, וְהָיוּ הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים עֲלֵיהֶם וְאוֹמְרִים: שׁוֹטִים, בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַטְתֶּם, וְעַכְשָׁיו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמְטוּ? בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַרְתֶּם, וְעַכְשָׁיו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמְרוּן?&quot;.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ח|דיבור=לְנִידָה}}לְגוֹלָה, לְשׁוֹן &quot;נָע וָנָד&quot; ([[בראשית ד יב|בראשית ד,יב]]), {{לעז|אישמובימינ&quot;ט|esmovement|תרגום=הנעה|מספר=4285|הערה=במשמעות זו לא מצוי במקומות אחרים.}} בְּלַעַז.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עֶרְוָתָהּ}}קְלוֹנָהּ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=נֶאֶנְחָה}}לְשׁוֹן נִפְעֲלָה, {{לעז|שושפיר&quot;א|sospira|תרגום=נאנחה|מספר=4286}} בְּלַעַז. &quot;שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי&quot; ([[איכה א כא|פסוק כא]]) הוּא שֵׁם דָּבָר, {{לעז|שושפירוש&quot;א|sospirose|תרגום=שופעת אנחות|מספר=4287|הערה=רש&quot;י מראה את הניגוד בין הפועל בעבר לבין התואר (בלשונו: &quot;שם דבר&quot;). אלא שהגרסה שלפנינו לא ברורה. לכאורה הכוונה היא ש&quot;נאנחה&quot; לבד הוא פועל, אבל אחרי הכינוי &quot;היא&quot; הוא תואר. אך היה יותר מתקבל על הדעת לראות כאן פועל, ובפסוק כ&quot;א להלן תואר. {{ק|[לא הבנתי את פלפולו של בעל ההערה. ויקיעורך]}}}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=ט|דיבור=אטֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ}}לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא: דַּם נִדּוּתָהּ נִכָּר בְּשׁוּלֵי בְּגָדֶיהָ. כְּלוֹמַר: חַטּאוֹתֶיהָ גְּלוּיִין; הַרְבֵּה עֲשָׂאָתַן, בְּגָלוּי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ}}כְּשֶׁהָיוּ חוֹטְאִין, לֹא נָתְנוּ לֵב מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָן. לְפִיכָךְ, '''וַתֵּרֶד פְּלָאִים,''' יְרִידָתָהּ נִפְלֵאת פְּלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁהַכֹּל מַפְלִיאִים שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע לְכָל עִיר.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=י|דיבור=יָדוֹ פָּרַשׂ צָר}}עַמּוֹן וּמוֹאָב.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ}}סִפְרֵי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם &quot;הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב&quot; ([[תהלים יט יא|תהלים יט,יא]]). הַכֹּל נִפְנוּ לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֵם נִפְנִים עַל סִפְרֵי תּוֹרוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: &quot;לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי&quot; וְגוֹ' ([[דברים כג ד|דברים כג,ד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ}}אֵלּוּ עַמּוֹן וּמוֹאָב.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=יב|דיבור=לוֹא אֲלֵיכֶם}}לֹא תְּהֵא כַּצָּרָה הַזֹּאת עוֹד לְכָל עוֹבְרֵי עַל דָּת! אָמְרוּ חֲכָמִים: מִכָּאן לְקוּבְלָנָא מִן הַתּוֹרָה; 'רְאוּ מֶה עָשָׂה לִי', '''הַבִּיטוּ וּרְאוּ''' וְגוֹמֵר.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר עוֹלַל לִי}}אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אֲשֶׁר הוֹגָה ה'}}אוֹתִי, '''בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ'''; גַּם זֶה לְשׁוֹן יָגוֹן.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=יג|דיבור=וַיִּרְדֶּנָּה}}וַיִּרְדְּ אוֹתָהּ, וַיְשַׁבֵּר אוֹתָהּ עַל יְדֵי רִדּוּי וְיִסּוּרִין; לָכֵן הַנּוּ&quot;ן דְּגוּשָׁה, לְפָתְרוֹ בְּלָשׁוֹן יְחִידִית, כְּמוֹ יַעֲשֶׂנָּה, יְכַרְסְמֶנָּה, יִרְעֶנָּה; שֶׁהָעֶצֶם לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: &quot;הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת&quot; ([[יחזקאל לז ד|יחזקאל לז,ד]]). שִׁבֵּר כָּל אַחַת וְאֶחָת. דָּבָר אַחֵר: '''וַיִּרְדֶּנָּה,''' כְּמוֹ &quot;וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו&quot; ([[שופטים יד ט|שופטים יד,ט]]); הֵרִיק אֶת הַמֹּחַ, גּוֹרֵר וְרוֹדֶה הַמֹּחַ מִתּוֹכוֹ.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=יד|דיבור=נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ}}אֵין לְתֵבָה זוּ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי שֶׁל פְּסִיקְתָּא קוֹרִין לְדָרְבָן 'מַסְקָדָא', מַלְמַד הַבָּקָר. וְאוֹמֵר אֲנִי: '''נִשְׂקַד,''' {{לעז|פוינטורי&quot;ד|pointured|תרגום=נָקוּד|מספר=4288|הערה=כלומר: כל הפשעים רשומים ביד הקב&quot;ה.}} בְּלַעַז: נְקֻדִּים, מְנֻמָּרִים וּמְסֻמָּנִים הָיוּ פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזִכָּרוֹן, לֹא נִשְׁכַּח מִנְיָנָם וְתַשְׁלוּמֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=יִשְׂתָּרְגוּ}}נַעֲשׂוּ קְלִיעוֹת קְלִיעוֹת וְעָלוּ עַל צַוָּארִי; לְשׁוֹן מִשְׁנָה: (אֵין) &quot;מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת&quot; ([[משנה מועד קטן א ח|מו&quot;ק פ&quot;א מ&quot;ח]]).&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=טו|דיבור=סִלָּה}}רָמַס וְרָפַס; לְשׁוֹן &quot;סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה&quot; ([[ישעיהו סב י|ישעיהו סב,י]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=קָרָא עָלַי מוֹעֵד}}יְעִידַת גְּיָסוֹת לָבֹא עָלַי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא – מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּ, שֶׁל שָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרָיִם; לְכָךְ אֵרַע חֲזָרָתָן שֶׁל מְרַגְּלִים לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁעָלֶיהָ הֻקְבְּעָה בְּכִיָּתָן לְדוֹרוֹת.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=גַּת דָּרַךְ}}לְשׁוֹן הֲרִיגָה, כְּמוֹ: &quot;פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי&quot; ([[ישעיהו סג ג|ישעיהו סג,ג]]); כְּדוֹרֵךְ עֲנָבִים לְהוֹצִיא יֵינָם, כָּךְ רָמַס הַנָּשִׁים לְהוֹצִיא דָּמָם:

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=טז|דיבור=עֵינִי עֵינִי}}כְּלוֹמַר, תָּמִיד '''עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם.''' כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן מְלַמֵּד שֶׁ'''אֵין הֲפוּגוֹת'''.&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=יז|דיבור=פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ}}כְּמוֹ: &quot;וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ&quot; ([[ישעיהו כה יא|ישעיהו כה,יא]]), כְּאָדָם הַמּוֹלִיךְ יָדָיו; מוֹלִיכָם וּמְבִיאָם וּמִצְטַעֵר בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: '''פֵּרְשָׂה צִיּוֹן''' – לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּמוֹ: &quot;פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם&quot; ([[איכה ד ד|להלן ד,ד]]): וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אָבֵל, לְנַחֲמוֹ עַל מֵת. כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה ([[תוספתא/ברכות/ד#הלכה ו|תוספתא ברכות פ&quot;ד ה&quot;ו]]): &quot;פְּרוּסָה קַיֶּמֶת&quot;. וּמַשְׁמָעוֹ, כְּאָדָם הַמִּצְטַעֵר שֶׁחוֹבֵק אֶת יָדָיו וּמְשַׁבְּרָם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=[תּוֹסֶפֶת מָצָאתִי: צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו}}צִוָּה עַל יַעֲקֹב שֶׁיִּהְיוּ צָרָיו סְבִיבָיו: אַף כְּשֶׁגָּלוּ לְבָבֶל וּלְאַשּׁוּר, הֶגְלָה סַנְחֵרִיב אֶת אוֹיְבֵיהֶם, עַמּוֹן וּמוֹאָב, וְהוֹשִׁיבָם אֶצְלֵיהֶם, וְהֵם מְקַנְתְּרִים אוֹתָם; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין ([[קידושין עב א|דף ע&quot;ב ע&quot;א]]): הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל, כֻּלָּהּ דְּעַמּוֹנָאֵי.]{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְנִדָּה}}לְרִחוּק, לָבוּז.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=יט|דיבור=קָרָאתִי לַמְּאַהֲבַי}}לְאוֹתָם שֶׁמַּרְאִים עַצְמָם כְּאוֹהֲבִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֵמָּה רִמּוּנִי}}כְּגוֹן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים לִקְרַאת הַגּוֹלִים כְּשֶׁהָיוּ הַשַׁבָּאִים מוֹלִיכִים אוֹתָם דֶּרֶךְ עֲלֵיהֶם, וּמַרְאִים אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹצִיאִים לָהֶם מִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים, כִּסְבוּרִים שֶׁהוּא יַיִן, וְאוֹכְלִים וּצְמֵאִים וְרוֹצִים לִשְׁתּוֹת; וּכְשֶׁמַּתִּיר הַנּוֹד בְּשִׁנָּיו, הָיְתָה הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּמֵעָיו וְהוּא מֵת. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: &quot;בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ&quot; וְגוֹמֵר ([[ישעיהו כא יג|ישעיהו כא,יג]]), &quot;לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נוֹדֵד&quot; ([[ישעיהו כא יד|שם,יד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיָשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם}}כְּדֵי שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=כ|דיבור=חֳמַרְמְרוּ}}כֻּוְּצוּ. וְיֵשׁ כָּזֶה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: &quot;נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ&quot; ([[משנה חולין ג ג|חולין פ&quot;ג מ&quot;ג]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בַּבַּיִת כַּמָּוֶת}}בְּתוֹךְ הַבַּיִת הָיְתָה אֵימַת שֵׁדִים וּמַזִּיקִים וּמַלְאֲכֵי מָוֶת; וּמִחוּץ – חֶרֶב הָאוֹיֵב מְשַׁכֶּלֶת.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=כא|דיבור=כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ}}אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי, שֶׁהִבְדַּלְתַּנִי מִמַּאֲכָלָם וּמִמִּשְׁתֵּיהֶם וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם; אִם נִתְחַתַּנְתִּי בָּהֶם, הָיוּ מְרַחֲמִים עָלַי וְעַל בְּנֵי בְּנוֹתֵיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ}}הַלְוַאי וְהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם יוֹם הַמּוֹעֵד שֶׁקָּרָאתָ עָלַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיִהְיוּ כָמֹנִי}}בְּרָעָה.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=א|פסוק=כב|דיבור=תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ}}יִזָּכְרוּ וְיִפָּקְדוּ עֲוֹנוֹתָם לְפָנֶיךָ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְעוֹלֵל לָמוֹ}}וּפְעֹל לָמוֹ, כְּמוֹ: &quot;גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר&quot; ([[משלי כ יא|משלי כ,יא]]); &quot;וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו&quot; ([[ירמיהו לב יט|ירמיהו לב,יט]]).&lt;קטע סוף=כב/&gt;&lt;קטע סוף=איכה א/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}


{{#קטע:רש&quot;י מנוקד על המקרא|המקור לרש&quot;י מנוקד על חמש מגילות}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:רש&quot;י על איכה]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]</text>
      <sha1>t94k5wgb1jhiy7xh3p0grp8x7nr8jjj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה/ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>482551</id>
    <revision>
      <id>3024334</id>
      <parentid>2505219</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T18:13:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24902" sha1="moi1vj5olfqh8907e7brhq148xzubbg" xml:space="preserve">{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=איכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=א|דיבור=אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי}}הָיָה מִתְאוֹנֵן יִרְמְיָה לוֹמַר: '''אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי,''' אֲשֶׁר רָאָה עֹנִי מִכָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת; שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נֶחֱרַב הַבַּיִת, כִּי אִם בְּיָמַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ}}שֶׁל רוֹדֶה וּמַכֶּה, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=ג|דיבור=אַךְ בִּי יָשֻׁב}}אֲנִי לְבַדִּי לוֹקֶה תָּמִיד, כִּי כָּל תְּשׁוּבוֹת מַכּוֹתָיו עָלַי.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=ד|דיבור=בִּלָּה בְשָׂרִי}}כְּמוֹ &quot;לְבוּל עֵץ&quot; ([[ישעיהו מד יט|ישעיהו מד,יט]]). דָּבָר אַחֵר: '''בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי,''' כְּמוֹ: &quot;וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה&quot; ([[ישעיהו נא ו|ישעיהו נא,ו]]); כְּלוֹמַר: שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, וְלֹא הָיָה לָהֶם כַּר וָכֶסֶת, וּבִלָּה בְּשָׂרָם כְּשֶׁהֵם גּוֹלִים.&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=ה|דיבור=וַיַּקַּף}}הִקִּיפַנִי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רֹאשׁ וּתְלָאָה}}כְּמוֹ 'רֹאשׁ וְלַעֲנָה'. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: '''רֹאשׁ,''' זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר בְּגָלוּת יְהוֹיָכִין; '''וּתְלָאָה,''' נְבוּזַרְאֲדָן, שֶׁגָּמַר הַמַּכָּה בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ וְהֶלְאַנִי.&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=ז|דיבור=גָּדַר בַּעֲדִי}}עָשָׂה חוֹמָה לְנֶגְדִּי לִהְיוֹת כָּלוּא.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְלֹא אֵצֵא}}הוֹשִׁיב סְבִיבוֹתַי מַחֲנוֹת וּגְיָסוֹת שֶׁל אוֹרְבִים.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי}}עָשָׂה לְרַגְלַי נְחֻשְׁתַּיִם כְּבֵדִים שֶׁלֹא אוּכַל לֵילֵךְ, {{לעז|פיריי&quot;ש|ferjes|תרגום=שרשראות ברזל, אזיקים|מספר=4297}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=ח|דיבור=שָׂתַם תְּפִלָּתִי}}סָתַם חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ בְּפָנֶיהָ.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=ט|דיבור=נְתִיבוֹתַי עִוָּה}}אִם בָּאתִי לָצֵאת, אֵינִי יוֹצְאָה בַּדְּרָכִים הַסְּלוּלִים, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים; וָאֵצֵא דֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=י|דיבור=דֹּב אֹרֵב הוּא לִי}}הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶהְפַּךְ לִי לְדֹב אוֹרֵב.&lt;קטע סוף=י/&gt;

&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=יא|דיבור=דְּרָכַי סוֹרֵר}}לְשׁוֹן סִירִים, קוֹצִים: '''סוֹרֵר''' – קוֹוֵץ אוֹתָם, מְפַזֵּר קוֹצִים בִּדְרָכַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיְפַשְּׁחֵנִי}}לְשׁוֹן פִּסּוּק הָרַגְלַיִם, שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדְּרָכִים שֶׁאֵין מֻפְנִים צָרִיךְ לְהַרְחִיב צְעָדָיו. וְיֵשׁ דֻּגְמָא בִּלְשׁוֹן גְּמָרָא: &quot;הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא&quot; ([[מועד קטן י ב|מו&quot;ק י' ע&quot;ב]]; [[בבא בתרא נד א|ב&quot;ב נ&quot;ד ע&quot;א]]).&lt;קטע סוף=יא/&gt;

&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=יב|דיבור=וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא}}הֶעֱמִידַנִי כְּנֶגֶד חִצָּיו לִירוֹת בִּי, כַּמַּטָּרָא, {{לעז|אשיניי&quot;ל|aseneil|תרגום=סימן, שלט|מספר=4298}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=יג|דיבור=בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ}}חִצִּים שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹךְ אַשְׁפָּה שֶׁקּוֹרִין {{לעז|קויבר&quot;א|cuivre|תרגום=תלי, אשפה (לחיצים)|מספר=4299|הערה=בלי קשר עם המלה cuivre האחרת (&quot;נחושת&quot;). ואולי נעלמה מהשפה החדשה דווקא בגלל דמיון זה.}}.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=טז|דיבור=וַיַּגְרֵס}}וַיְשַׁבֵּר; וְדֻגְמָתוֹ: &quot;גָּרְסָה נַפְשִׁי&quot; ([[תהלים קיט כ|תהלים קיט,כ]]), וְכֵן: &quot;גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל&quot; ([[ויקרא ב יד|ויקרא ב,יד]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בֶּחָצָץ}}אֲבָנִים דַּקִּים שֶׁבְּתוֹךְ הֶעָפָר; שֶׁהָיוּ הַגּוֹלִים לָשִׁין עִסָּתָן בְּתוֹךְ הַגּוּמוֹת שֶׁחוֹפְרִים בַּקַּרְקַע, וְהֶחָצָץ נִכְנָס לְתוֹכָהּ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: &quot;עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה&quot; ([[יחזקאל יב ג|יחזקאל יב,ג]]), לִשְׁתּוֹת בּוֹ וְלָלוּשׁ בְּתוֹכוֹ חֲרָרָה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הֵם וְיַעֲשׂוּ כֵן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת&quot; [[יחזקאל כד כד|שם כד,כד]]); וְהֵם הָיוּ מְשַׂחֲקִים עָלָיו וְלֹא עָשׂוּ כֵן, לְסוֹף נִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הִכְפִּישַׁנִי}}כָּפָה אוֹתִי בָּאֵפֶר כִּכְלִי הַכָּפוּי עַל פִּיו, {{לעז|אדינטי&quot;ר|adenter|תרגום=להפיל אפיים ארצה|מספר=4300}} בְּלַעַז. וְיֵשׁ דּוֹמֶה בַּמִּשְׁנָה: &quot;פִּישׁוֹן הַגַּמָּל – בְּמִדָּה כְּפוּשָׁה מָדַד&quot;{{הערה|בְּמִדָּה כְּפוּיָה מָדַד, לְשֹׁון אוֹנָאָה, כְּמוֹדֵד בְּשׁוּלֵי הַמִּדָּה. וַחֲבֵרוֹ מָצָאתִי בְּתוֹסֶפְתָּא דָּאֳהָלוֹת ([[תוספתא/אהלות/ו#הלכה ג|פ&quot;ו ה&quot;ג]]): &quot;קְדֵרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה&quot; כּוּלֵּיהּ &quot;הָיְתָה כְּפוּשָׁה&quot;, לְשֹׁון '''הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר'''; שֶׁהָיָה מַפְסִיד נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ. {{ק|(רש&quot;י)}}}} ([[יבמות קז ב|יבמות ק&quot;ז ע&quot;ב]]).&lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=יח|דיבור=וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי}}אָמַרְתִּי בְּלִבִּי בְּרֹב צָרוֹתַי: אָבַד עוֹלָמִי וְסִבְרִי.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=יט|דיבור=וּמְרוּדִי}}{{לעז|קונפליינ&quot;ט|conpleint|מספר=4301|תרגום=צעקה, תלונה}} בְּלַעַז.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כ|דיבור=זָכוֹר תִּזְכּוֹר}}נַפְשִׁי אֶת עָנְיִי וּמְרוּדִי, '''וְתָשׁוֹחַ עָלַי.''' כָּךְ הוּא פְּשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיַן שִׁיטַת הַמִּקְרָא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: '''זָכוֹר תִּזְכּוֹר''' – יָדַעְתִּי שֶׁסּוֹפְךָ לִזְכֹּר אֶת הֶעָשׂוּי לִי, אֲבָל '''תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי''' לְהַמְתִּין עַד זְמַן הַזְּכִירָה. וּמִכָּאן יִסַּד הַפַּיָּט (ב[[אזכיר סלה זכרון מעשים#בלשון אשר הזכרת|קרובה לשבת זכור]]): &quot;בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ לְךָ לִזְכּוֹר, אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי עַד שֶׁתִּזְכּוֹר&quot;.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כא|דיבור=זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי}}אַחַר שֶׁאָמַר לִי לִבִּי: &quot;אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵה'&quot; ([[איכה ג יח|פסוק יח]]), אָשִׁיב זֹאת אֶל לִבִּי וְאוֹחִיל עוֹד; וּמָה הוּא זֹאת שֶׁאָשִׁיב אֶל לִבִּי? &quot;חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ&quot; ([[איכה ג כב|פסוק כב]]) וְכָל הָעִנְיָן, עַד &quot;מַה יִתְאוֹנֵן&quot; וְגוֹמֵר ([[איכה ג לט|פסוק לט]]).&lt;קטע סוף=כא/&gt;

&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כב|דיבור=כִּי לֹא תָמְנוּ}}כְּמוֹ 'כִּי לֹא תַמּוּ'. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים '''כִּי לֹא תָמְנוּ''' – כְּמוֹ &quot;הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ&quot; ([[במדבר יז כח|במדבר יז,כח]]); חַסְדֵי ה' הֵם אֲשֶׁר '''לֹא תָמְנוּ,''' וְלֹא כָלִינוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כג|דיבור=חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים}}מִתְחַדְּשִׁים הֵם חֲסָדֶיךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ}}גְּדוֹלָה הִיא הַבְטָחָתְךָ, וְדָבָר גָּדוֹל הוּא לְהַאֲמִין בְּךָ שֶׁתְּקַיֵּם וְתִשְׁמֹר מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּ לָנוּ.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כד|דיבור=חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי}}ה' מְנָת חֶלְקִי, וְדִין הוּא שֶׁאוֹחִיל לוֹ.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כו|דיבור=טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם}}וָי&quot;ו שֶׁל '''וְיָחִיל''' יְתֵרָה, כְּמוֹ וָי&quot;ו שֶׁל &quot;וְאַיָּה וַעֲנָה&quot; ([[בראשית לו כד|בראשית לו,כד]]): טוֹב שֶׁיָּחִיל אָדָם וְיִדֹּם, וִיצַפֶּה לִתְשׁוּעַת ה'.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=כח|דיבור=יֵשֵׁב בָּדָד}}מִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵבֶל וְצָרָה, יֵשֵׁב גַּלְמוּד וִיצַפֶּה לְטוֹבָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְיִדֹּם}}לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ &quot;אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמוּ&quot; דִּיהוֹנָתָן ([[שמואל א יד ט|שמ&quot;א יד,ט]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי נָטַל עָלָיו}}כִּי בַּעַל הַגְּזֵרוֹת נָשָׂא עָלָיו הַגְּזֵרָה זוֹ.&lt;קטע סוף=כח/&gt;

&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לא|דיבור=כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי}}לָכֵן טוֹב לִדֹּם.&lt;קטע סוף=לא/&gt;

&lt;קטע התחלה=לב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לב|דיבור=כִּי אִם הוֹגָה}}אִם הָאָדָם מֵבִיא עָלָיו יָגוֹן בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ '''וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הוֹגָה}} &quot;וַיַּגֶּה&quot; ([[איכה ג לג|פסוק לג]]) – לְשׁוֹן תּוּגָה הֵם.&lt;קטע סוף=לב/&gt;

&lt;קטע התחלה=לג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לג|דיבור=אכִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ}}מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ, כִּי הֶעָוֹן גּוֹרֵם.&lt;קטע סוף=לג/&gt;

&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לד|דיבור=לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו}}מוּסָב עַל &quot;כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ&quot; ([[איכה ג לג|פסוק לג]]), לִהְיוֹת מְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו וְגוֹמֵר, וְלֹא &quot;לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר&quot; וְגוֹמֵר ([[איכה ג לה|פסוק לה]]) וְלֹא &quot;לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ&quot; ([[איכה ג לו|פסוק לו]]), כָּל אֵלֶה &quot;ה' לֹא רָאָה&quot; (שם); לֹא נִרְאָה לוֹ וְלֹא עָלְתָה לְפָנָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.&lt;קטע סוף=לד/&gt;

&lt;קטע התחלה=לו/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לו|דיבור=לֹא רָאָה}}לֹא הֻכְשַׁר בְּעֵינָיו שֶׁיְּעַוְּתוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָדָם בְּרִיבוֹ; כְּמוֹ: &quot;מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ&quot; וְגוֹמֵר ([[בראשית כ י|בראשית כ,י]]).&lt;קטע סוף=לו/&gt;

&lt;קטע התחלה=לז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לז|פסוק אחרון=לח|דיבור=מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי וְגוֹמֵר, מִפִּי עֶלְיוֹן וְגוֹמֵר}}וְאִם בָּאתִי לוֹמַר: &quot;לֹא מִיָּדוֹ בָּאָה אֵלַי הָרָעָה הַזֹּאת, מִקְרֶה הִיא שֶׁהָיָה לִי&quot; – אֵין זֹאת; כִּי אִם בֵּין רָעוֹת וּבֵין טוֹבוֹת, מִי זֹאת אָמַר וַתֶּהִי, אִם ה' לֹא צִוָּה וּמִפִּיו לֹא תֵּצֵא, הֵן רָעָה הֵן טוֹבָה?&lt;קטע סוף=לז/&gt;

&lt;קטע התחלה=לט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=לט|דיבור=אֲבָל מַה יֵּשׁ לְהִתְאוֹנֵן אָדָם חָי? גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו}}כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִתְאוֹנֵן עַל חֲטָאָיו, כִּי הֵם הַמְּבִיאִים עָלָיו הָרָעָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=[מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא]}}[אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִיּוֹם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב&quot; וְגוֹמֵר ([[דברים ל טו|דברים ל,טו]]), לֹא יָצָא רָעָה וְטוֹבָה מִפִּיו, אֶלָּא הָרָעָה בָּאָה מֵאֵלֶיהָ לָעוֹשֶׂה רַע וְהַטּוֹב לָעוֹשֶׂה טוֹב.] לְפִיכָךְ, '''מַה יִּתְאוֹנֵן'''? לָמָּה יִתְרַעֵם הָאָדָם, אִם לֹא עַל חֲטָאָיו?&lt;קטע סוף=לט/&gt;

&lt;קטע התחלה=מא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=מא|דיבור=נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם}}כְּשֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּינוּ אֶל הַשָּׁמַיִם, נִשָּׂא אַף לְבָבֵנוּ עִמָּהֶם לָשׁוּב, לְהָשִׁיב לְבָבֵנוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: '''אֶל כַּפָּיִם''' – אֶל הָעֲנָנִים, אֶל שָׁמַיִם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: &quot;וְהִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה&quot; ([[מלכים א יח מד|מל&quot;א יח,מד]]); וְכֵן: &quot;עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר&quot; ([[איוב לו לב|איוב לו,לב]]). וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ בֶּאֱמֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָדָם הָרוֹחֵץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו שֶׁמַּשְׁלִיךְ מִיָּדָיו כָּל טִנּוּף. כִּי מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם; וְהַמּוֹדֶה וְאֵינוֹ עוֹזֵב, כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ.&lt;קטע סוף=מא/&gt;

&lt;קטע התחלה=מב/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=מב|דיבור=נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ}}זֶה דַּרְכֵּנוּ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ}}וּלְךָ הָיָה נָאֶה הַסְּלִיחָה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ.&lt;קטע סוף=מב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=מג|דיבור=סַכּוֹתָה בָאַף}}חָצַצְתָּ אֶת הָאַף לִהְיוֹת מְחִיצָה בֵּינְךָ וּבֵינֵינוּ, וַתִּרְדְּפֵנוּ בּוֹ.&lt;קטע סוף=מג/&gt;

&lt;קטע התחלה=מה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=מה|דיבור=סְחִי וּמָאוֹס}}הוּא נִיעַ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: &quot;כִּיחוֹ וְנִיעוֹ&quot;, שֶׁנִּסָּח מִתּוֹךְ הָרֵיאָה וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תְּשִׂימֵנוּ}}לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא.&lt;קטע סוף=מה/&gt;

&lt;קטע התחלה=מז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=מז|דיבור=פַּחַד וָפַחַת}}כְּשֶׁנַּסְנוּ מִפְּנֵי הַפַּחַד נָפַלְנוּ אֶל הַפַּחַת, שׁוּחָה.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=הַשֵּׁאת}}לְשׁוֹן שְׁאִיָּה, כְּמוֹ 'הַשְּׁאֵת'.&lt;קטע סוף=מז/&gt;

&lt;קטע התחלה=מט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=מט|דיבור=מֵאֵין הֲפֻגוֹת}}מֵאֵין חֲלִיפִין וְהַעֲבָרָה.&lt;קטע סוף=מט/&gt;

&lt;קטע התחלה=נא/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=נא|דיבור=עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי}}יִרְמְיָה מִמִּשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיָה, וְאָמַר: '''עֵינִי''' בְּדִמְעָה '''עוֹלְלָה''' וְנִוְּלָה פָּנַי עֲלֵי נַפְשִׁי '''מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי'''.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עוֹלְלָה}}לְשׁוֹן נִוּוּל, כְּמוֹ: &quot;וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי&quot; ([[איוב טז טו|איוב טז,טו]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי}}מִשְׁפַּחְתִּי יֵשׁ לָהּ לִבְכּוֹת מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָעִיר, שֶׁהָיְתָה נִבְחֶרֶת לִקְדֻשָּׁה וְלַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=נא/&gt;

&lt;קטע התחלה=נג/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=נג|דיבור=צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי}}בְּבֵית הַכֶּלֶא.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צָמְתוּ}}אָסְרוּ, כְּמוֹ &quot;צֹמֶת הַגִּידִין&quot; ([[משנה חולין ד ו|חולין פ&quot;ד מ&quot;ו]]); &quot;מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ&quot; ([[שיר השירים ד א|שה&quot;ש ד,א]]), {{לעז|אישטריינירינ&quot;ט|estreinirent|תרגום=לחצו, כבלו|מספר=4302}}.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי}}עַל פִּי הַבְּאֵר. כָּךְ עָשׂוּ לְדָנִיֵּאל, וְיִרְמְיָה רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי}}וְאַף עַל פִּי שֶׁצָּמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲלוֹת מִתּוֹכוֹ, לֹא שָׁתוּ לִבָּם גַּם לָזֹאת עַד שֶׁיִּדּוּ אֶבֶן בִּי.&lt;קטע סוף=נג/&gt;

&lt;קטע התחלה=נד/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=נד|דיבור=צָפוּ מַיִם וְגוֹמֵר}}שֶׁבִּזְמַן שֶׁבָּא אָדָם בַּמַּיִם עַד מָתְנָיו, עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה; אֲבָל אִם צָפוּ הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ, אָז אוֹמֵר: &quot;אָבְדָה תִקְוָתִי&quot;. אֲבָל אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא &quot;קָרָאתִי&quot; וְגוֹמֵר ([[איכה ג נה|פסוק נה]]).{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=צָפוּ מַיִם}}הָאֻמּוֹת.&lt;קטע סוף=נד/&gt;

&lt;קטע התחלה=נז/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=נז|דיבור=קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָ}}כָּךְ הָיִיתָ רָגִיל בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, לִקְרַב אֵלַי בְּיוֹם קָרְאִי.&lt;קטע סוף=נז/&gt;

&lt;קטע התחלה=נח/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=נח|דיבור=רַבְתָּ ה' רִיבֵי נַפְשִׁי}}בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ.&lt;קטע סוף=נח/&gt;

&lt;קטע התחלה=נט/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=נט|דיבור=רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי}}בַּצָּרָה הַזֹּאת, שֶׁעִוְּתוּ בִּי אוֹיְבַי.{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי}}כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כְּבָר.&lt;קטע סוף=נט/&gt;

&lt;קטע התחלה=סה/&gt;{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=איכה|פרק=ג|פסוק=סה|דיבור=מְגִנַּת לֵב}}שֶׁבֶר לֵב, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: &quot;אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל&quot; ([[הושע יא ח|הושע יא,ח]]); &quot;אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ&quot; ([[בראשית יד כ|בראשית יד,כ]]). דָּבָר אַחֵר: '''מְגִנַּת לֵב''' – אֹטֶם הַלֵּב; צָרָה וַאֲנָחָה אֲשֶׁר הִיא כְּמָגֵן כְּנֶגֶד לִבָּם. וְהַמְּפָרְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תּוּגָה וְ'יָגוֹן' טוֹעֶה, שֶׁאֵין נוּ&quot;ן נוֹפֶלֶת בּוֹ; שֶׁהַנּוּ&quot;ן בְּ'יָגוֹן' אֵינָהּ שֹׁרֶשׁ, אֶלָּא כְּגוֹן נוּ&quot;ן שֶׁל 'הָמוֹן' – מִגִּזְרַת &quot;הָמוּ גוֹיִם&quot; ([[תהלים מו ז|תהלים מו,ז]]), וּכְגוֹן נוּ&quot;ן שֶׁל 'קָלוֹן' מִגִּזְרַת &quot;נִקְלֶה&quot; ([[שמואל א יח כג|שמ&quot;א יח,כג]]), וּכְנוּ&quot;ן שֶׁל 'צִיּוֹן' מִגִּזְרַת &quot;צִיָּה&quot; ([[ישעיהו מא יח|ישעיהו מא,יח]]); וְכֵן נוּ&quot;ן שֶׁל 'שִׁבְרוֹן' מִגִּזְרַת &quot;שֶׁבֶר&quot; [וּכְגוֹן נוּ&quot;ן שֶׁל &quot;שִׁמָּמוֹן&quot;, &quot;שִׁגָּעוֹן&quot; (נִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִקְרֹא וְקַל לְהָבִין)].{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=תַּאֲלָתְךָ}}לְשׁוֹן &quot;נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן&quot; ([[ישעיהו יט יג|ישעיהו יט,יג]]).&lt;קטע סוף=סה/&gt;&lt;קטע סוף=איכה ג/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

==הערות==
{{מ:טעמי המקרא|15}}
&lt;references/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

[[קטגוריה:רש&quot;י על איכה]]
[[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]]</text>
      <sha1>moi1vj5olfqh8907e7brhq148xzubbg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1719408</id>
    <revision>
      <id>3024506</id>
      <parentid>2897195</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:08:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3024506</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25246" sha1="s8ilolkoqlm5j781sp9zu2x6zw2zrqk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ&quot;ד-2024

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 2716|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)|11319)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2415|הודעה (עדכון סכומים)|12474)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכות שר הבריאות לפי [[+|סעיף 56(א)(1)(ד)]] [[=החוק|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]] (להלן - החוק), באישור שר האוצר ושר העבודה, ובתוקף סמכות שר הבריאות ושר האוצר לפי [[סעיף 57 לחוק]], באישור שר העבודה, מותקנות תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אחראי על קטין&quot; - הורה, הורה מאמץ או אפוטרופוס, למעט אם הקטין הוצא ממשמורתם על פי [[סעיף 3(4) לחוק הנוער]];
:- &quot;דמי ביטוח בריאות מיוחדים&quot; - לפי [[תקנה 9]];
:- &quot;זר&quot; - מי ששוהה בישראל והוא אינו תושב, כהגדרתו [[בחוק]];
:- &quot;זר שאינו בר-הרחקה&quot; - זר שהוא מאוכלוסייה מהאוכלוסיות המפורטות [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;חוב שבפיגור&quot; - חוב של תשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים שהפיגור בתשלומו נמשך תקופה העולה על 60 ימים;
:- &quot;חוק הכניסה לישראל&quot; - [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:- &quot;מועד אחרון לתשלום&quot; - המועד האחרון לתשלום חוב שבפיגור, כפי שנרשם בהתראה על חוב שבפיגור;
:- &quot;מועד תחילת הזכאות&quot; - היום שאחרי חלוף תקופת ההמתנה לזכאות;
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך;
:- &quot;מסמך מזהה רשמי&quot; - דרכון מקורי או רישיון לפי [[סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק הכניסה לישראל]];
:- &quot;עובדת זרה&quot; - עובדת זרה כהגדרתה [[בחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], שנכנסה לישראל כדין באשרה ורישיון לפי [[תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל]], שבעת ההיריון והלידה שהתה בישראל מכוח אשרה ורישיון לפי [[+|תקנה 5(א)]] [[או 5(ב) לתקנות הכניסה לישראל]], או שטרם חלפה תקופת 90 הימים למציאת עבודה בתחום העיסוק שנקבע ברישיונה, לפי [[סעיף 11(א1) לחוק הכניסה לישראל]], ובלבד שטרם חלפו 63 חודשים ממועד כניסתה לישראל לראשונה כעובדת זרה;
:- &quot;קטין&quot; - אדם שלא מלאו לו 18 שנה;
:- &quot;שירותים [[שבתוספת השנייה לחוק]] [[ובצו]]&quot; - השירותים הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק]], [[=הצו|ובצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;תקופת המתנה לזכאות&quot; - תקופה של 6 חודשים הנמנית מהמועד שבו נרשם זכאי לרישום בקופת חולים, במהלכם ישולמו דמי ביטוח בריאות מיוחדים;
:- &quot;תקנות הכניסה לישראל&quot; - [[תקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות שירותי בריאות במדינות חוץ&quot; - [[=תקנות שירותי בריאות במדינות חוץ|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ&quot;ה-1995]].

@ 2. זכאי לרישום
: זכאי לרישום בקופת חולים לפי תקנות אלה הוא אחד מאלה (להלן - זכאי לרישום):
: (1) זר שאינו בר-הרחקה שגילו מעל גיל 60;
: (2) קטין שהוריו ששוהים בישראל הם זרים שאינם בני-הרחקה, ובלבד שאף אחד מהוריו אינו זכאי לקבלת שירותי בריאות בישראל לפי [[החוק]];
: (3) קטין שאחד מהוריו הוא זר שאינו בר-הרחקה וההורה השני שוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לפי [[חוק הכניסה לישראל]], ובלבד שאף אחד מהוריו אינו זכאי לקבלת שירותי בריאות בישראל לפי [[החוק]], וכל עוד האשרה והרישיון לפי [[חוק הכניסה לישראל]] בתוקף;
: (4) קטין שנולד בישראל ושהתקיים לגביו האמור בפסקה (2) ואחד מהוריו קיבל רישיון לישיבת ארעי לפי [[תקנה 6(ה) לתקנות הכניסה לישראל]], והוגשה בעבורו בקשה לקבלת רישיון ישיבה בהתאם [[לתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל]];
: (5) קטין שנולד בישראל לאם שהיא עובדת זרה;
: (6) זר שהוא קטין או שגילו מעל 60 אשר משרד הרווחה מצא כי הוא מצוי בסיכון ממשי וכי, חרף היותו זר, לצורך הגנה עליו, הוא הושם על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן - משרד הרווחה) במסגרת חוץ-ביתית של משרד הרווחה או המצויה בפיקוחו (להלן - מטופל רווחה).

@ 3. תקופת אכשרה
: (א) זכאי לרישום יהיה רשאי להירשם בקופת חולים לאחר תום תקופת אכשרה כמפורט להלן:
:: (1) זכאי לרישום שנכנס לישראל עד יום כ&quot;ו בטבת התשפ&quot;ד (7 בינואר 2024) - שישה חודשים מיום הכניסה האחרונה לישראל;
:: (2) זכאי לרישום שנכנס לישראל לאחר יום כ&quot;ו בטבת התשפ&quot;ד (7 בינואר 2024) - עשרים ושבעה חודשים מיום הכניסה האחרונה לישראל;
:: (3) לזכאי לרישום לפי [[תקנה 2(6)]] - לא תהיה תקופת אכשרה.
: (ב) לעניין זכאי לרישום קטין אשר נולד בישראל, תקופת האכשרה שלו תחל מייד לאחר לידתו ותהיה זהה לתקופת האכשרה שהייתה נותרת להורה שלו תקופת האכשרה הקצרה ביותר אילו היה זכאי לרישום; לעניין קטין כאמור [[בתקנה 2(5)]], שאימו עובדת זרה שבחרה לצאת מישראל לחופשה, תחושב תקופת האכשרה שהייתה נותרת לאותה עובדת זרה מיום כניסתה לישראל לראשונה.

@ 4. מתן שירותי הבריאות
: שירותי הבריאות לזכאי לרישום שניתנים על ידי קופת חולים, יסופקו על ידי קופת חולים שמנויה [[בתוספת השנייה]].

@ 5. רישום בקופת חולים
: (א) זכאי לרישום יפנה לקופת החולים בצירוף מסמך מזהה רשמי; פנייה לקופת חולים של זכאי לרישום לפי [[תקנה 2(6)]] תיעשה על ידי המסגרת החוץ-ביתית שבה הוא שוהה בצירוף אישור ממשרד הרווחה על היותו זר כאמור [[באותה תקנה]].
: (ב) קטין זכאי לרישום יפנה לקופת החולים באמצעות האחראי עליו בצירוף מסמך מזהה רשמי של הוריו, ואם הזכאי לרישום הוא לפי [[תקנה 2(4)]] - גם בצירוף הבקשה לקבלת רישיון ישיבה שהוגשה בהתאם [[לתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל]]; פנייה לקופת חולים של זכאי לרישום לפי [[תקנה 2(6)]] תיעשה על ידי המסגרת החוץ-ביתית שבה הוא שוהה בצירוף אישור ממשרד הרווחה על היותו זר כאמור [[באותה תקנה]].
: (ג) בטרם רישום הזכאי לרישום תאמת קופת החולים את פרטי הזכאי לרישום המפורטים [[בתוספת השלישית]] עם המידע הקיים לגביו בידי רשות האוכלוסין וההגירה, ובלבד שקיבלה את הסכמתו לכך בכתב וכן את הסכמתו להעברת המידע לפי [[תקנה 15(ב)]].
: (ד) קופת החולים תאפשר לזכאי לרישום שטרם הגיע לגיל 60 להתחיל במהלך תקופה של חצי שנה לפני הגיעו לגיל זה את תקופת ההמתנה לזכאות, ובלבד שסיים את תקופת האכשרה; בתקופת המתנה לפי תקנת משנה זו לא יינתנו לזכאי לרישום שירותי בריאות מצומצמים כאמור [[בתקנה 8]], כל עוד לא הגיע לגיל 60.
: (ה) קופת חולים שנרשם אצלה זכאי לרישום, תדווח על דבר רישומו למשרד הבריאות.

@ 6. זכאות לשירותים מקופת חולים
: (א) זכאי לרישום יהיה זכאי למלוא השירותים [[שבתוספת השנייה לחוק]] [[ובצו]], ולשירות הקבוע [[בפרט 2(1)(א) בתוספת השלישית לחוק]].
: (ב) קופת החולים תספק את השירותים [[שבתוספת השנייה לחוק]] [[ובצו]], והמדינה תספק את השירות הכלול [[בתוספת השלישית לחוק]].
: (ג) השירותים לפי תקנה זו יינתנו החל ממועד תחילת הזכאות, במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לצורך יישום תקנות אלה.
: (ד) השירותים שזכאי לרישום זכאי לקבלם לפי תקנה זו יינתנו לפי התנאים והתשלומים הנהוגים לגבי תושבים החברים באותה קופת חולים בהתאם [[לחוק]], ובכלל זה לעניין גביית דמי השתתפות עצמית.
: (ה) זכאות של זכאי לרישום לקבלת שירותים לפי תקנה זו היא בכפוף לתשלום מלוא דמי ביטוח הבריאות המיוחדים כמפורט [[בתקנה 9]].
: (ו) תוקף הזכאות לשירותים לפי תקנות אלה של קטין זכאי לרישום לפי הוראות [[תקנה 2(5)]], ייקבע בהתאם לתקופה שבה הורשתה אימו לשהות בישראל בהתאם להוראות [[חוק הכניסה לישראל]].

@ 7. חריגים לזכאות
: על אף האמור [[בתקנה 6(א)]], הזכאות של זכאי לרישום אינה כוללת שירותים אלה:
: (א) טיפולים בים המלח הניתנים לחולי פסוריאזיס;
: (ב) שירותים לטיפול בבעיות אין-אונות, הפרעות בתיפקוד המיני, פוריות הגבר או האישה, וכן טיפולי הפריה מלאכותית או הזרעה מלאכותית;
: (ג) שירותים הניתנים מחוץ לישראל לפי [[תקנות שירותי בריאות במדינות חוץ]];
: (ד) תרופות המיועדות לטיפול בבעיות אין-אונות, הפרעות בתפקוד המיני, פוריות הגבר או האישה, או הניתנות במסגרת טיפול הפריה מלאכותית או הזרעה מלאכותית.

@ 8. שירותים הניתנים בתקופת ההמתנה לזכאות
: במהלך תקופת ההמתנה לזכאות יינתנו לזכאי לרישום רק שירותי הבריאות המצומצמים, כמפורט להלן:
: (1) מימון שירותים הניתנים במצב חירום רפואי, לפי [[חוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
: (2) תרופות הכלולות בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק]] שאספקתן אינה כרוכה בקבלת אישור מינהלי מקופת החולים, כנהוג לגבי שאר מבוטחי הקופה;
: (3) שירותי מרפאה בסיסיים הכלולים [[בפרט 1(א) ו-(ב) ((לחלק הראשון)) לתוספת השנייה לחוק]];
: (4) ביצוע בדיקות מעבדה ודימות המבוצעות במיתקני קופת החולים, שביצוען אינו כרוך בדרישה לאישור מינהלי מקופת החולים, כנהוג לגבי שאר מבוטחי קופת החולים.

@ 9. דמי ביטוח בריאות מיוחדים (תיקון: [הודעות])
: (א) זכאי לרישום מעל גיל 60 חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים לקופת החולים בסכום של 320 שקלים חדשים לחודש (((נכון ליולי 2024; החל מיולי 2025, 331 ש&quot;ח לחודש))).
: (ב) זכאי לרישום שהוא קטין חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים בסכום של 140 שקלים לחודש (((נכון ליולי 2024; החל מיולי 2025, 145 ש&quot;ח לחודש))).
: (ג) חובת התשלום של דמי ביטוח הבריאות המיוחדים מדי חודש חלה על זכאי לרישום גם בתקופת ההמתנה לזכאות.
: (ד) הסכומים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יעודכנו ביום 1 ביולי של כל שנה בשיעור השינוי של מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה; המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם הודעה ברשומות על הסכום שעודכן כאמור, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד העדכון.

@ 10. אופן תשלום דמי ביטוח הבריאות המיוחדים
: (א) זכאי לרישום ישלם את דמי ביטוח הבריאות המיוחדים לקופת החולים עד 10 בכל חודש באחת מהדרכים האלה: שובר תשלומים שתנפיק הקופה, הרשאה לחיוב חודשי של חשבון בנק, הרשאה לחיוב חודשי של כרטיס אשראי או במזומן, לפי בחירתו.
: (ב) קופת חולים רשאית לתת הנחה של עד 10% בדמי ביטוח בריאות מיוחדים לזכאי לרישום שמשלם באמצעות הרשאה לחיוב חודשי של חשבון בנק או הרשאה לחיוב חודשי של כרטיס אשראי.

@ 11. אי-תשלום דמי ביטוח בריאות, צבירת חובות והקפאת הזכאות
: (א) זכאי לרישום שלא שילם חוב שבפיגור שהוא חייב בו לפי תקנות אלה, תשלח לו קופת החולים הודעה באחת מהדרכים המפורטות [[בתקנה 14]], ובה תודיעו כי עליו לשלם את חובו שבפיגור בתוך 60 ימים, ותציין את המועד האחרון לתשלום; בהודעה יצוין כי אם לא ישולם החוב שבפיגור עד המועד האחרון לתשלום, תוקפא זכאותו לשירותים לפי תקנות אלה.
: (ב) הודעה על חוב שבפיגור הנוגעת לתשלום דמי ביטוח הבריאות המיוחדים בעד קטין זכאי לרישום, תישלח לאחראי לו.
: (ג) קופת החולים תהיה פטורה ממשלוח הודעות לזכאי לרישום בשל חובות נוספים בדמי ביטוח הבריאות המיוחדים עד לתשלום החוב שבפיגור.
: (ד) לא סילק הזכאי לרישום את החוב שבפיגור עד המועד האחרון לתשלום - יקפיאו הקופה ומשרד הבריאות את זכאותו של הזכאי לרישום לשירותים לפי תקנות אלה עד להסדרת חובותיו והשלמת תקופת המתנה נוספת, כאמור בתקנת משנה (ה); ואולם לא יהיה בהקפאה כאמור כדי לפגוע בחובת התשלום של הזכאי לרישום לגבי מלוא החוב.
: (ה) זכאי לרישום שהוקפאה זכאותו לפי תקנה זו, יוכל להמשיך ולקבל שירותי בריאות כאמור [[בתקנה 6]] בהתקיים כל התנאים האלה:
:: (1) הוא הסדיר את חובותיו בעד מלוא התקופה;
:: (2) הוא השלים תקופת המתנה נוספת שאורכה כמספר החודשים שבהם לא שולמו דמי ביטוח בריאות מיוחדים, ולא יותר מתקופה של חצי שנה; בתקופה זו יינתנו שירותי בריאות מצומצמים כאמור [[בתקנה 8]].
: (ו) קטין שזכאי לשירותי בריאות לפי [[תקנה 17(א)]], שלא סילק את החוב שבפיגור עד המועד האחרון לתשלום - תפקע זכאותו לרישום לקופת חולים ולקבלת שירותי בריאות מכוח תקנות אלה; במסגרת הודעה על חוב שבפיגור הנוגעת לתשלום דמי ביטוח הבריאות המיוחדים של קטין כאמור, תציין קופת החולים כי המשמעות של אי-הסדרת החוב עד המועד האחרון לתשלום תהיה שלילת הזכאות לשירותי בריאות לפי תקנות אלה.
: (ז) על חוב שבפיגור כאמור בתקנת משנה (א) תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], ויחולו הוראות [[החוק האמור]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ח) הוקפאה זכאותו של זכאי לרישום לשירותים לפי תקנה זו, לא יהיה זכאי להחזר בדיעבד בעד שירותים שרכש בתקופת ההקפאה, אף אם היה זכאי לשירותים או להחזר כאמור אלמלא ההקפאה.
: (ט) קופת חולים תמסור הודעה על הקפאת זכאותו של הזכאי לרישום לשירותים והסרתה לפי תקנות אלה למשרד הבריאות.
: (י) בתקנה זו, לעניין זכאי לרישום שהוא קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, החובה לתשלום דמי הבריאות המיוחדים ושאר ההוראות הקבועות בתקנה זו יחולו על האחראי על הקטין.

@ 12. מקורות מימון שירותי הבריאות
: (א) מקורות המימון למתן שירותי הבריאות לפי תקנות אלה יהיו המפורטים להלן:
:: (1) דמי ביטוח בריאות מיוחדים לפי [[תקנה 9]];
:: (2) סכומים שהקצתה המדינה למתן שירותי בריאות לפי תקנות אלה.
: (ב) מבקר הפנים של קופת חולים המנויה [[בתוספת השנייה]] יעביר לשר הבריאות מדי שנה עדכון על ההכנסות וההוצאות במסגרת התוכנית.
: (ג) ראתה קופת החולים כי הפער בין יתרת מקורות המימון השנתית לעלות מתן השירותים עולה על 5%, תעדכן הקופה על כך את משרד הבריאות; הועבר עדכון כאמור על ידי הקופה במשך שנתיים רצופות, יגישו המנהל והמנהל הכללי של משרד האוצר לשרים המלצה בדבר הצעדים לאיזון התוכנית לרבות העלאת דמי הביטוח המיוחדים או התאמת היקף השירותים.

@ 13. הפסקת זכאות בשל תיקון [[התוספת הראשונה]]
: (א) המנהל יעדכן את קופת החולים בדבר קבוצה שחדלה להיות זכאית לרישום בשל מחיקתה [[מהתוספת הראשונה]], והקופה תשלח הודעה על כך למי שנרשמו בקופת חולים מקרב אותה קבוצה.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 2]], הפסקת זכאות כאמור בתקנת משנה (א) תיכנס לתוקפה בתוך 60 ימים מיום שנמחקה הקבוצה שנוגעת לזכאי לרישום [[מהתוספת הראשונה]].
: (ג) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יצוין מועד הפסקת הזכאות לפי תקנת משנה (ב).

@ 14. משלוח הודעות
: הודעה לפי [[תקנה 11]] או [[תקנה 13]], תישלח לזכאי לרישום באחת מן הדרכים המפורטות להלן שבה בחר לקבל הודעות, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר לקופת החולים במועד שבו נרשם זכאי לרישום בקופת חולים:
: (1) דואר;
: (2) דואר אלקטרוני;
: (3) מסרון.

@ 15. מידע ועדכון
: (א) קופת החולים תעביר למשרד הבריאות עדכון חודשי בדבר סטטוס הזכאים לרישום.
: (ב) רשות האוכלוסין וההגירה תעביר לקופת החולים מדי חודש, מתוך רשימת הזכאים שקופת החולים אימתה מולה את פרטיהם לפי [[תקנה 5]], את מספרי הדרכון ומספרי הרישיון של מי שעדיין עומדים בתנאי הזכאות לרישום לפי [[תקנה 2]].

@ 16. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ד (1 ביולי 2024) (להלן - יום התחילה).

@ 17. הוראות מעבר
: (א) קטין שאינו זכאי לרישום לפי [[תקנה 2]] אך ביום התחילה של תקנות אלה היה זכאי לשירותי בריאות מכוח הסכם בין קופת חולים למשרד הבריאות בנושא אספקת שירותי בריאות לקטינים הנמצאים בישראל ואינם מבוטחים על פי [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], וביום התחילה לא צבר חוב כלפי קופת חולים מאוחדת או שהגיע להסדר לפריסת החוב מולה - יראו אותו כזכאי לרישום לפי תקנות אלה, בלא תקופת המתנה לזכאות, בתנאי שנרשם לקופת חולים בהתאם להוראות התקנות בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
: (ב) על אף האמור [[בתקנה 6(ג)]], זכאי לרישום שהשלים את תקופת האכשרה ונרשם בקופת החולים בתוך שישה חודשים מיום התחילה, יהיה זכאי לשירותים כאמור [[בתקנה 6]] בפועל החל מיום הרישום בלא תקופת המתנה לזכאות.

@ 18. הוראת שעה
: ((הנוסח שולב [[בתקנה 11]] כהוראת שעה בתקופה שעד יום כניסתו לתוקף של [[25:3568695|חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ד-2023]], כאמור [[בסעיף 116 לאותו חוק]].)) &lt;!--
: על אף האמור [[בתקנה 11]], בתקופה שעד יום כניסתו לתוקף של [[25:3568695|חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ד-2023]], כאמור [[בסעיף 116 לאותו חוק]], יראו כאילו [[בתקנה 11]], במקום תקנת משנה (ז) בא:
: &quot;(ז) חובות שבפיגור יישאו הפרשי הצמדה, לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע במועד התשלום בפועל לעומת המדד האמור שהיה ידוע במועד האחרון לתשלום, בתוספת ריבית צמודה לפי [[תקנה 2 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור ריבית ודרך חישובה), התשס&quot;ג-2003]].&quot; --&gt;

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 2]], [[5]] [[ו-13]]))) ====
=== רשימת האוכלוסיות של זרים שאינם ברי-הרחקה ===
@ 1. : אזרחי אריתריאה.
@ 2. : אזרחי הרפובליקה של סודאן.
@ 3. : אזרחי אוקראינה.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 4]]))) ====
@ : '''לאומית שירותי בריאות'''

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 5(ב)]]))) ====
=== המידע שקופת החולים תאמת מול רשות האוכלוסין וההגירה ===
@ 1. : מספר דרכון או מספר רישיון.
@ 2. : שם משפחה ושם פרטי.
@ 3. : תאריך לידה.
@ 4. : מדינת אזרחות.
@ 5. : תאריך הכניסה לישראל.
@ 6. : אם זכאי לרישום לפי תקנות אלה, למעט אם הבקשה היא לגבי זכאי לרישום לפי [[תקנה 2(4), (5) או (6)]].

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בסיוון התשפ&quot;ד (19 ביוני 2024)
&lt;חתימות&gt;
* אוריאל בוסו שר הבריאות
* בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>s8ilolkoqlm5j781sp9zu2x6zw2zrqk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1719409</id>
    <revision>
      <id>3024512</id>
      <parentid>2925897</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024506] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3024512</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30873" sha1="brrg21fsnm9o718xuta9baahiwkx7oy" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק), התשפ״ד–2024}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2716|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים לפי החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11319.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2415|הודעה (עדכון סכומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12474.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכות שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 56|סעיף 56(א)(1)(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}} (להלן – החוק), באישור שר האוצר ושר העבודה, ובתוקף סמכות שר הבריאות ושר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}, באישור שר העבודה, מותקנות תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין“ – הורה, הורה מאמץ או אפוטרופוס, למעט אם הקטין הוצא ממשמורתם על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|סעיף 3(4) לחוק הנוער}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח בריאות מיוחדים“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זר“ – מי ששוהה בישראל והוא אינו תושב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זר שאינו בר־הרחקה“ – זר שהוא מאוכלוסייה מהאוכלוסיות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שבפיגור“ – חוב של תשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים שהפיגור בתשלומו נמשך תקופה העולה על 60 ימים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד אחרון לתשלום“ – המועד האחרון לתשלום חוב שבפיגור, כפי שנרשם בהתראה על חוב שבפיגור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד תחילת הזכאות“ – היום שאחרי חלוף תקופת ההמתנה לזכאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך מזהה רשמי“ – דרכון מקורי או רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(2) או (5) לחוק הכניסה לישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובדת זרה“ – עובדת זרה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, שנכנסה לישראל כדין באשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל}}, שבעת ההיריון והלידה שהתה בישראל מכוח אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|או 5(ב) לתקנות הכניסה לישראל}}, או שטרם חלפה תקופת 90 הימים למציאת עבודה בתחום העיסוק שנקבע ברישיונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 11|סעיף 11(א1) לחוק הכניסה לישראל}}, ובלבד שטרם חלפו 63 חודשים ממועד כניסתה לישראל לראשונה כעובדת זרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – אדם שלא מלאו לו 18 שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק}} {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|ובצו}}“ – השירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק}}, {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|ובצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המתנה לזכאות“ – תקופה של 6 חודשים הנמנית מהמועד שבו נרשם זכאי לרישום בקופת חולים, במהלכם ישולמו דמי ביטוח בריאות מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות שירותי בריאות במדינות חוץ“ – {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|2|זכאי לרישום}}
{{ח:ת}} זכאי לרישום בקופת חולים לפי תקנות אלה הוא אחד מאלה (להלן – זכאי לרישום):
{{ח:תת|(1)}} זר שאינו בר־הרחקה שגילו מעל גיל 60;
{{ח:תת|(2)}} קטין שהוריו ששוהים בישראל הם זרים שאינם בני־הרחקה, ובלבד שאף אחד מהוריו אינו זכאי לקבלת שירותי בריאות בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק}};
{{ח:תת|(3)}} קטין שאחד מהוריו הוא זר שאינו בר־הרחקה וההורה השני שוהה בישראל מכוח אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, ובלבד שאף אחד מהוריו אינו זכאי לקבלת שירותי בריאות בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק}}, וכל עוד האשרה והרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} בתוקף;
{{ח:תת|(4)}} קטין שנולד בישראל ושהתקיים לגביו האמור בפסקה (2) ואחד מהוריו קיבל רישיון לישיבת ארעי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ה) לתקנות הכניסה לישראל}}, והוגשה בעבורו בקשה לקבלת רישיון ישיבה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 12|לתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל}};
{{ח:תת|(5)}} קטין שנולד בישראל לאם שהיא עובדת זרה;
{{ח:תת|(6)}} זר שהוא קטין או שגילו מעל 60 אשר משרד הרווחה מצא כי הוא מצוי בסיכון ממשי וכי, חרף היותו זר, לצורך הגנה עליו, הוא הושם על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן – משרד הרווחה) במסגרת חוץ־ביתית של משרד הרווחה או המצויה בפיקוחו (להלן – מטופל רווחה).

{{ח:סעיף|3|תקופת אכשרה}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרישום יהיה רשאי להירשם בקופת חולים לאחר תום תקופת אכשרה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכאי לרישום שנכנס לישראל עד יום כ״ו בטבת התשפ״ד (7 בינואר 2024) – שישה חודשים מיום הכניסה האחרונה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} זכאי לרישום שנכנס לישראל לאחר יום כ״ו בטבת התשפ״ד (7 בינואר 2024) – עשרים ושבעה חודשים מיום הכניסה האחרונה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} לזכאי לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(6)}} – לא תהיה תקופת אכשרה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין זכאי לרישום קטין אשר נולד בישראל, תקופת האכשרה שלו תחל מייד לאחר לידתו ותהיה זהה לתקופת האכשרה שהייתה נותרת להורה שלו תקופת האכשרה הקצרה ביותר אילו היה זכאי לרישום; לעניין קטין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(5)}}, שאימו עובדת זרה שבחרה לצאת מישראל לחופשה, תחושב תקופת האכשרה שהייתה נותרת לאותה עובדת זרה מיום כניסתה לישראל לראשונה.

{{ח:סעיף|4|מתן שירותי הבריאות}}
{{ח:ת}} שירותי הבריאות לזכאי לרישום שניתנים על ידי קופת חולים, יסופקו על ידי קופת חולים שמנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|5|רישום בקופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרישום יפנה לקופת החולים בצירוף מסמך מזהה רשמי; פנייה לקופת חולים של זכאי לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(6)}} תיעשה על ידי המסגרת החוץ־ביתית שבה הוא שוהה בצירוף אישור ממשרד הרווחה על היותו זר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|באותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קטין זכאי לרישום יפנה לקופת החולים באמצעות האחראי עליו בצירוף מסמך מזהה רשמי של הוריו, ואם הזכאי לרישום הוא לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(4)}} – גם בצירוף הבקשה לקבלת רישיון ישיבה שהוגשה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 12|לתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל}}; פנייה לקופת חולים של זכאי לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(6)}} תיעשה על ידי המסגרת החוץ־ביתית שבה הוא שוהה בצירוף אישור ממשרד הרווחה על היותו זר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|באותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם רישום הזכאי לרישום תאמת קופת החולים את פרטי הזכאי לרישום המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} עם המידע הקיים לגביו בידי רשות האוכלוסין וההגירה, ובלבד שקיבלה את הסכמתו לכך בכתב וכן את הסכמתו להעברת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} קופת החולים תאפשר לזכאי לרישום שטרם הגיע לגיל 60 להתחיל במהלך תקופה של חצי שנה לפני הגיעו לגיל זה את תקופת ההמתנה לזכאות, ובלבד שסיים את תקופת האכשרה; בתקופת המתנה לפי תקנת משנה זו לא יינתנו לזכאי לרישום שירותי בריאות מצומצמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, כל עוד לא הגיע לגיל 60.
{{ח:תת|(ה)}} קופת חולים שנרשם אצלה זכאי לרישום, תדווח על דבר רישומו למשרד הבריאות.

{{ח:סעיף|6|זכאות לשירותים מקופת חולים}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרישום יהיה זכאי למלוא השירותים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק}} {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|ובצו}}, ולשירות הקבוע {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3 פרט 2|בפרט 2(1)(א) בתוספת השלישית לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} קופת החולים תספק את השירותים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק}} {{ח:חיצוני|צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)|ובצו}}, והמדינה תספק את השירות הכלול {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק}}.
{{ח:תת|(ג)}} השירותים לפי תקנה זו יינתנו החל ממועד תחילת הזכאות, במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים לצורך יישום תקנות אלה.
{{ח:תת|(ד)}} השירותים שזכאי לרישום זכאי לקבלם לפי תקנה זו יינתנו לפי התנאים והתשלומים הנהוגים לגבי תושבים החברים באותה קופת חולים בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק}}, ובכלל זה לעניין גביית דמי השתתפות עצמית.
{{ח:תת|(ה)}} זכאות של זכאי לרישום לקבלת שירותים לפי תקנה זו היא בכפוף לתשלום מלוא דמי ביטוח הבריאות המיוחדים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}.
{{ח:תת|(ו)}} תוקף הזכאות לשירותים לפי תקנות אלה של קטין זכאי לרישום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(5)}}, ייקבע בהתאם לתקופה שבה הורשתה אימו לשהות בישראל בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}.

{{ח:סעיף|7|חריגים לזכאות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)}}, הזכאות של זכאי לרישום אינה כוללת שירותים אלה:
{{ח:תת|(א)}} טיפולים בים המלח הניתנים לחולי פסוריאזיס;
{{ח:תת|(ב)}} שירותים לטיפול בבעיות אין־אונות, הפרעות בתיפקוד המיני, פוריות הגבר או האישה, וכן טיפולי הפריה מלאכותית או הזרעה מלאכותית;
{{ח:תת|(ג)}} שירותים הניתנים מחוץ לישראל לפי {{ח:חיצוני|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|תקנות שירותי בריאות במדינות חוץ}};
{{ח:תת|(ד)}} תרופות המיועדות לטיפול בבעיות אין־אונות, הפרעות בתפקוד המיני, פוריות הגבר או האישה, או הניתנות במסגרת טיפול הפריה מלאכותית או הזרעה מלאכותית.

{{ח:סעיף|8|שירותים הניתנים בתקופת ההמתנה לזכאות}}
{{ח:ת}} במהלך תקופת ההמתנה לזכאות יינתנו לזכאי לרישום רק שירותי הבריאות המצומצמים, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} מימון שירותים הניתנים במצב חירום רפואי, לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(2)}} תרופות הכלולות בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק}} שאספקתן אינה כרוכה בקבלת אישור מינהלי מקופת החולים, כנהוג לגבי שאר מבוטחי הקופה;
{{ח:תת|(3)}} שירותי מרפאה בסיסיים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2 חלק 1 פרט 1|בפרט 1(א) ו־(ב) {{ח:הערה|לחלק הראשון}} לתוספת השנייה לחוק}};
{{ח:תת|(4)}} ביצוע בדיקות מעבדה ודימות המבוצעות במיתקני קופת החולים, שביצוען אינו כרוך בדרישה לאישור מינהלי מקופת החולים, כנהוג לגבי שאר מבוטחי קופת החולים.

{{ח:סעיף|9|דמי ביטוח בריאות מיוחדים|תיקון: [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרישום מעל גיל 60 חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים לקופת החולים בסכום של 320 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(נכון ליולי 2024; החל מיולי 2025, 331 ש״ח לחודש)}}.
{{ח:תת|(ב)}} זכאי לרישום שהוא קטין חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים בסכום של 140 שקלים לחודש {{ח:הערה|(נכון ליולי 2024; החל מיולי 2025, 145 ש״ח לחודש)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חובת התשלום של דמי ביטוח הבריאות המיוחדים מדי חודש חלה על זכאי לרישום גם בתקופת ההמתנה לזכאות.
{{ח:תת|(ד)}} הסכומים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ב) יעודכנו ביום 1 ביולי של כל שנה בשיעור השינוי של מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת; סכום שעודכן כאמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל יעוגל כלפי מעלה; המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם הודעה ברשומות על הסכום שעודכן כאמור, לא יאוחר מ־30 ימים ממועד העדכון.

{{ח:סעיף|10|אופן תשלום דמי ביטוח הבריאות המיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרישום ישלם את דמי ביטוח הבריאות המיוחדים לקופת החולים עד 10 בכל חודש באחת מהדרכים האלה: שובר תשלומים שתנפיק הקופה, הרשאה לחיוב חודשי של חשבון בנק, הרשאה לחיוב חודשי של כרטיס אשראי או במזומן, לפי בחירתו.
{{ח:תת|(ב)}} קופת חולים רשאית לתת הנחה של עד 10% בדמי ביטוח בריאות מיוחדים לזכאי לרישום שמשלם באמצעות הרשאה לחיוב חודשי של חשבון בנק או הרשאה לחיוב חודשי של כרטיס אשראי.

{{ח:סעיף|11|אי־&lt;wbr&gt;תשלום דמי ביטוח בריאות, צבירת חובות והקפאת הזכאות}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרישום שלא שילם חוב שבפיגור שהוא חייב בו לפי תקנות אלה, תשלח לו קופת החולים הודעה באחת מהדרכים המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 14|בתקנה 14}}, ובה תודיעו כי עליו לשלם את חובו שבפיגור בתוך 60 ימים, ותציין את המועד האחרון לתשלום; בהודעה יצוין כי אם לא ישולם החוב שבפיגור עד המועד האחרון לתשלום, תוקפא זכאותו לשירותים לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על חוב שבפיגור הנוגעת לתשלום דמי ביטוח הבריאות המיוחדים בעד קטין זכאי לרישום, תישלח לאחראי לו.
{{ח:תת|(ג)}} קופת החולים תהיה פטורה ממשלוח הודעות לזכאי לרישום בשל חובות נוספים בדמי ביטוח הבריאות המיוחדים עד לתשלום החוב שבפיגור.
{{ח:תת|(ד)}} לא סילק הזכאי לרישום את החוב שבפיגור עד המועד האחרון לתשלום – יקפיאו הקופה ומשרד הבריאות את זכאותו של הזכאי לרישום לשירותים לפי תקנות אלה עד להסדרת חובותיו והשלמת תקופת המתנה נוספת, כאמור בתקנת משנה (ה); ואולם לא יהיה בהקפאה כאמור כדי לפגוע בחובת התשלום של הזכאי לרישום לגבי מלוא החוב.
{{ח:תת|(ה)}} זכאי לרישום שהוקפאה זכאותו לפי תקנה זו, יוכל להמשיך ולקבל שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} בהתקיים כל התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הסדיר את חובותיו בעד מלוא התקופה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא השלים תקופת המתנה נוספת שאורכה כמספר החודשים שבהם לא שולמו דמי ביטוח בריאות מיוחדים, ולא יותר מתקופה של חצי שנה; בתקופה זו יינתנו שירותי בריאות מצומצמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}.
{{ח:תת|(ו)}} קטין שזכאי לשירותי בריאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(א)}}, שלא סילק את החוב שבפיגור עד המועד האחרון לתשלום – תפקע זכאותו לרישום לקופת חולים ולקבלת שירותי בריאות מכוח תקנות אלה; במסגרת הודעה על חוב שבפיגור הנוגעת לתשלום דמי ביטוח הבריאות המיוחדים של קטין כאמור, תציין קופת החולים כי המשמעות של אי־הסדרת החוב עד המועד האחרון לתשלום תהיה שלילת הזכאות לשירותי בריאות לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ז)}} על חוב שבפיגור כאמור בתקנת משנה (א) תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} הוקפאה זכאותו של זכאי לרישום לשירותים לפי תקנה זו, לא יהיה זכאי להחזר בדיעבד בעד שירותים שרכש בתקופת ההקפאה, אף אם היה זכאי לשירותים או להחזר כאמור אלמלא ההקפאה.
{{ח:תת|(ט)}} קופת חולים תמסור הודעה על הקפאת זכאותו של הזכאי לרישום לשירותים והסרתה לפי תקנות אלה למשרד הבריאות.
{{ח:תת|(י)}} בתקנה זו, לעניין זכאי לרישום שהוא קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, החובה לתשלום דמי הבריאות המיוחדים ושאר ההוראות הקבועות בתקנה זו יחולו על האחראי על הקטין.

{{ח:סעיף|12|מקורות מימון שירותי הבריאות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות המימון למתן שירותי הבריאות לפי תקנות אלה יהיו המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דמי ביטוח בריאות מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}};
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהקצתה המדינה למתן שירותי בריאות לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר הפנים של קופת חולים המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יעביר לשר הבריאות מדי שנה עדכון על ההכנסות וההוצאות במסגרת התוכנית.
{{ח:תת|(ג)}} ראתה קופת החולים כי הפער בין יתרת מקורות המימון השנתית לעלות מתן השירותים עולה על 5%, תעדכן הקופה על כך את משרד הבריאות; הועבר עדכון כאמור על ידי הקופה במשך שנתיים רצופות, יגישו המנהל והמנהל הכללי של משרד האוצר לשרים המלצה בדבר הצעדים לאיזון התוכנית לרבות העלאת דמי הביטוח המיוחדים או התאמת היקף השירותים.

{{ח:סעיף|13|הפסקת זכאות בשל תיקון {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יעדכן את קופת החולים בדבר קבוצה שחדלה להיות זכאית לרישום בשל מחיקתה {{ח:פנימי|תוספת 1|מהתוספת הראשונה}}, והקופה תשלח הודעה על כך למי שנרשמו בקופת חולים מקרב אותה קבוצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, הפסקת זכאות כאמור בתקנת משנה (א) תיכנס לתוקפה בתוך 60 ימים מיום שנמחקה הקבוצה שנוגעת לזכאי לרישום {{ח:פנימי|תוספת 1|מהתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהודעה לפי תקנת משנה (א) יצוין מועד הפסקת הזכאות לפי תקנת משנה (ב).

{{ח:סעיף|14|משלוח הודעות}}
{{ח:ת}} הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} או {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}, תישלח לזכאי לרישום באחת מן הדרכים המפורטות להלן שבה בחר לקבל הודעות, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר לקופת החולים במועד שבו נרשם זכאי לרישום בקופת חולים:
{{ח:תת|(1)}} דואר;
{{ח:תת|(2)}} דואר אלקטרוני;
{{ח:תת|(3)}} מסרון.

{{ח:סעיף|15|מידע ועדכון}}
{{ח:תת|(א)}} קופת החולים תעביר למשרד הבריאות עדכון חודשי בדבר סטטוס הזכאים לרישום.
{{ח:תת|(ב)}} רשות האוכלוסין וההגירה תעביר לקופת החולים מדי חודש, מתוך רשימת הזכאים שקופת החולים אימתה מולה את פרטיהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, את מספרי הדרכון ומספרי הרישיון של מי שעדיין עומדים בתנאי הזכאות לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}.

{{ח:סעיף|16|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024) (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|17|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} קטין שאינו זכאי לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} אך ביום התחילה של תקנות אלה היה זכאי לשירותי בריאות מכוח הסכם בין קופת חולים למשרד הבריאות בנושא אספקת שירותי בריאות לקטינים הנמצאים בישראל ואינם מבוטחים על פי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, וביום התחילה לא צבר חוב כלפי קופת חולים מאוחדת או שהגיע להסדר לפריסת החוב מולה – יראו אותו כזכאי לרישום לפי תקנות אלה, בלא תקופת המתנה לזכאות, בתנאי שנרשם לקופת חולים בהתאם להוראות התקנות בתוך שישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}, זכאי לרישום שהשלים את תקופת האכשרה ונרשם בקופת החולים בתוך שישה חודשים מיום התחילה, יהיה זכאי לשירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}} בפועל החל מיום הרישום בלא תקופת המתנה לזכאות.

{{ח:סעיף|18|הוראת שעה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}} כהוראת שעה בתקופה שעד יום כניסתו לתוקף של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf|חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס׳ 9), התשפ״ד–2023}}, כאמור {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf|בסעיף 116 לאותו חוק}}.}}

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}})}}}}
{{ח:קטע3||רשימת האוכלוסיות של זרים שאינם ברי־הרחקה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} אזרחי אריתריאה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} אזרחי הרפובליקה של סודאן.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} אזרחי אוקראינה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''לאומית שירותי בריאות'''

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||המידע שקופת החולים תאמת מול רשות האוכלוסין וההגירה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} מספר דרכון או מספר רישיון.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} שם משפחה ושם פרטי.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} תאריך לידה.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} מדינת אזרחות.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} תאריך הכניסה לישראל.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} אם זכאי לרישום לפי תקנות אלה, למעט אם הבקשה היא לגבי זכאי לרישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(4), (5) או (6)}}.

{{ח:חתימות|י״ג בסיוון התשפ״ד (19 ביוני 2024)}}
* '''אוריאל בוסו'''&lt;br&gt;שר הבריאות
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>brrg21fsnm9o718xuta9baahiwkx7oy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הילילו הה ליום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726541</id>
    <revision>
      <id>3024458</id>
      <parentid>3023208</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:28:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:כ&quot;ד משמרות כהונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024458</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4232" sha1="c3nxtmm94z0xie04x3uazz84ghu6s8i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הילילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]
[[קטגוריה:כ&quot;ד משמרות כהונה]]</text>
      <sha1>c3nxtmm94z0xie04x3uazz84ghu6s8i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024459</id>
      <parentid>3024458</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:30:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:כ&quot;ד משמרות כהונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024459</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4183" sha1="i8r55wy035c4wk2vhj7x1xlinhkabn5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הילילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]</text>
      <sha1>i8r55wy035c4wk2vhj7x1xlinhkabn5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024460</id>
      <parentid>3024459</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:30:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024460</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4250" sha1="2eiif7lp3g0oh6yy70dqmvz4tlrpo6q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= הילילו הה ליום
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[:מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]{{הערה|ככל הנראה קינה זו מהווה המשך לקרובת י&quot;ד ממנו שנאבדה, כדוגמת {{צ|[[שבת סורו מני]]}} ואחרות.}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ה-532}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בתשעה באב בסוף כל הקינות של שחרית.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|הפיוט מיוסד על פסוקי [[איכה א]] החל מאות ס'}}

הֵלִילוּ הָהּ לַיּוֹם{{ש}}
כִּי קָצַף עָלֵינוּ אָיֹם{{ש}}
בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵבֶל לִי בְּזֶה יוֹם{{ש}}
לָכֵן אֶבְכֶּה לִקְשֵׁה יוֹם{{ש}}
וְאַנְחוֹתַי רַבּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
עַד יְכוֹנֵן שֵׁם הָעִיר מִיּוֹם

{{סי|סִ}}{{סי|לָּה|0}} וְגַם הוֹגָה{{ש}}
וּמַכָּתִי נְהוּגָה{{ש}}
וְצָרָתִי לִי לָעֲגָה{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} בִּלְגָּה

{{סי|עַ}}{{סי|ל|0}} כֵּן יֵאָמֵר{{ש}}
קִינִים וְלֹא זֶמֶר{{ש}}
עַל כֻּלּוֹ כָבוֹד אֹמֵר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} אִמֵּר

{{סי|פֵּ}}{{סי|רְשָׂה|0}} וְאֵין מַחֲזִיר{{ש}}
מְקוֹם טָהֳרַת נָזִיר{{ש}}
כִּרְסְמָהּ מִיַּעַר חֲזִיר{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} חֵזִיר

{{סי|צַ}}{{סי|דִּיק|0}} לִי פִצֵּץ{{ש}}
שׁוּבִי, וָאֶתְלוֹצֵץ{{ש}}
חוֹמוֹתַי פִּצֵּץ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} הַפִּצֵּץ

{{סי|קָ}}{{סי|רָאתִי|0}} לְפוֹתֵחַ יָד{{ש}}
וּמֶנִּי אָזְלַת יָד{{ש}}
וְטָבְעוּ פִּתְחֵי יָהּ{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} פְּתַחְיָה

{{סי|רְ}}{{סי|אֵה|0}} וְהַחֲזֵק אֵל{{ש}}
כִּי אֵין יַד לְאֵל{{ש}}
וְנֶעֱלָמוֹת מַרְאוֹת יֶחֶזְקֵאל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יְחֶזְקֵאל

{{סי|שָׁ}}{{סי|מְעוּ|0}} בִי מְלָכִים{{ש}}
כִּי נוֹעֲלוּ מַלְאָכִים{{ש}}
וְנָפְלוּ בֹּעַז וְיָכִין{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} יָכִין

{{סי|שֻׁ}}לַּמְתִּי רֹעַ גְּמוּל{{ש}}
לָכֵן לִבִּי אָמוּל{{ש}}
וְלֹא רִחַם עַל יוֹנֵק וְגָמוּל{{ר1}}
{{מילת קבע|לָכֵן תִּבְכֶּה מִשְׁמַר|צבע=#A52A2A}} גָּמוּל

{{סי|תָּ}}{{סי|בֹא|0}} וְתִדְלֶה יָהּ{{ש}}
וְתָחֹן עַם דְּלָיָה{{ש}}
יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} דְּלָיָה

{{סי|תָּ}}{{סי|רוּם|0}} וְתָעֹז יָהּ{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
וְתָסִיר נְהִי וְנִהְיָה{{ר1}}
{{מילת קבע|וְעוֹד לֹא תִבְכֶּה מִשְׁמַר}} מַעַזְיָה.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:יניי]]
[[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]]</text>
      <sha1>2eiif7lp3g0oh6yy70dqmvz4tlrpo6q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אב ידעך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726914</id>
    <revision>
      <id>3024382</id>
      <parentid>2959297</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:46:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שמע נא */</comment>
      <origin>3024382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10107" sha1="5nm73ku9gmffnepmy4ixjar4zokhzd3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
==אב ידעך==
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} לתפילת נעילה של יום כיפור. נאמרת בחזרת הש&quot;ץ של נעילה למנהג אשכנז ולמנהג איטליה.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}ב יְדָעֲךָ מִנֹּעַר{{ש}}
{{סי|בְּ}}חַנְתּוֹ בְעֶשֶׂר בַּל עֲבֹר בְּרֹאשׁ תַּעַר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|גָּ}}שׁ לְחַלּוֹתְךָ כְּנַעַר וְלֹא כְּבַעַר{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלָיו לָבֹא בְּזֶה הַשַּׁעַר&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|במנהג אשכנז נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: זֶה הַשַּׁעַר לַייָ צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ממס|תהלים קיח כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים׃{{ממס|ישעיהו כו ב}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:אֱמוּנִים גָּשׁוּ לְנַצְּחָךְ אָיוֹם
:נֶצַח כָּל הַיּוֹם
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;עֲבוּר כִּי פָנָה יוֹם
:גּוֹנְנֵנוּ בְּצֶדֶק יוֹשֵׁב כְּחֹם הַיּוֹם.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}

====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הַ}}נִּקְרָא לָאָב זֶרַע{{ש}}
{{סי|וְ}}נִפְנֶה לָסוּר מִמּוֹקְשֵׁי רָע{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|זָ}}עַק וְחִנֵּן וְשִׂיחָה לֹא גָרַע{{ש}}
{{סי|חֻ}}סַּן בְּרָכָה בַּאֲשֶׁר זָרָע&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ יְיָ׃{{ממס|בראשית כו יב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ממס|תהלים קיח יט}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
:יָהּ שִׁמְךָ בָּנוּ יֵעָרֵב
:וְיֶשְׁעֲךָ לָנוּ תְקָרֵב
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;גְּאֻלָּתֵנוּ לָנוּ תְקָרֵב
:הַחֲיֵנוּ בְטַל כְּשָׂח לִפְנוֹת עָרֶב.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|טֶ}}בַע זִיו תָּאֳרָה{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ חֲקָקוֹ בְּכֵס יְקָרָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ}}שָׁר תָּם מְקוֹם מַה נּוֹרָא{{ש}}
{{סי|לְ}}עֵת קָץ חָז וַיִּירָא&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|בראשית כח יז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃ כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט#כט כב|ישעיהו כט כב-כג}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}

====קיקלר====
&lt;קטע התחלה=שמע נא/&gt;&lt;קטע התחלה=מערב עד ערב/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁמַע נָא סְלַח נָא הַיּוֹם / עֲבוּר כִּי פָנָה יוֹם / וּנְהַלֶּלְךָ נוֹרָא וְאָיוֹם. קָדוֹשׁ
&lt;קטע סוף=שמע נא/&gt;
{{סי|מֵ}}עֶרֶב וְעַד עֶרֶב אֲנַצְּחָה / {{סי|נַ}}אֲקָתֵנוּ שְׁמָעָה וּסְלָחָה / כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה.{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרְרֵינוּ תִּמַח וְתִסְלַח / {{סי|עֵ}}זֶר לָנוּ שְׁלַח / כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח.{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}}
{{סי|פְּ}}נֵיכֶם כְּזֹהַר אַצְהִיר / {{סי|צִ}}דְקְכֶם לְנֶגְדִּי יָאִיר / כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר.{{ממס|ירמיהו נ כ}}&lt;noinclude&gt; {{הור|(שמע נא…)}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|קַ}}מְנוּ בְּתַחַן שְׁעֵנוּ / {{סי|ר}}וּמָה אֵל וְהוֹשִׁיעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע בְּרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ / {{סי|שׁ}}וּר נָא בְּשִׁפְלוּתֵנוּ / שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ.{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}נוּ בָנַי עַל לְבַבְכֶם / {{סי|תְּ}}שׁוּבַת מַלְכְּכֶם / שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.{{ממס|מלאכי ג ז}}&lt;noinclude&gt; {{הור|(שמע נא…)}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;includeonly&gt;{{רפרן|שְׁמַע נָא סְלַח נָא הַיּוֹם / עֲבוּר כִּי פָנָה יוֹם / וּנְהַלֶּלְךָ נוֹרָא וְאָיוֹם. קָדוֹשׁ}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=מערב עד ערב/&gt;

====שערי ארמון====
{{הור2|בהרכבה המקורי של הקרובה היה פיוט זה רהיט, אבל במנהגי אירופה הוא משמש כסילוק, מקדימים לו את הפתיחה {{צ|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}}}, ומוסיפים בסופו משפט מעבר לקדושה.}}
וּבְכֵן פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק.
&lt;קטע התחלה=סילוק/&gt;&lt;includeonly&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}&lt;/includeonly&gt;

{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|אַ}}רְמוֹן||{{ש-רווח|0.5em}}||מְהֵרָה תִפְתַּח||{{ש-רווח|0.5em}}||לְ{{סי|ב}}וֹאֲרֵי דַת אָמוֹן
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|גְ}}נוּזִים|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|דָ}}תְךָ אֲחוּזִים
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|הֵ}}יכָל הַנֶּחֱמָדִים|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לִ{{סי|וְ}}עוּדִים
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|זְ}}בוּל מַחֲנַיִם|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|חַ}}כְלִילִי עֵינָיִם
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|טָ}}הֳרָה|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|יָ}}פָה וּבָרָה
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|כֶ}}תֶר הַמְיֻמָּן|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|לֹ}}א אַלְמָן&lt;noinclude&gt;{{הערה|עד כאן נמצא במחזורי אשכנז. מכאן ועד סוף הפיוט הושלם ע&quot;פ כתב יד מהגניזה.}}
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|מְ}}קוֹם עֵינֶיךָ וְלִבֶּךָ|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|נ}}וֹאֲמֵי טוּבֶךָ
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|סֵ}}פֶר עָל|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|עַ}}מְּךָ לְהַעַל
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|פְּ}}תָחִים הַסְּגוּרִים|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|צִ}}דְקָתְךָ מְסַבְּרִים
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לִ{{סי|רְ}}חוּמֶיךָ לְהִתְחַנְּנָה
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|שְׁ}}עָרִים הַטְּבוּעִים|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְ{{סי|אַ}}חִים וְרֵעִים
|-
|שַׁעֲרֵי {{סי|תְ}}שׁוּבָה|| ||מְהֵרָה תִפְתַּח|| ||לְחוֹלַת אַהֲבָה&lt;/noinclude&gt;
|-
|

|}
&lt;noinclude&gt;[&lt;/noinclude&gt;וּבָהֶם תָּעֳרַץ וְתֻקְדָּשׁ, כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ.&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=סילוק/&gt;{{ש}}
====סילוק====
{{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|אָ}}נָּא {{סי|לְ}}מַעֲנָךּ {{סי|עֲ}}זוֹרָה{{ש}}
{{סי|זָ}}בְדֵנוּ {{סי|רֹ}}ב כַּפָּרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רַחֲמִים {{סי|יַ}}שֵּׁרָה{{ש}}
{{סי|רַ}}עְיַת {{סי|בַּ}}יִת {{סי|יְ}}קָרָה{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ {{סי|לְ}}יַקְּרָה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד {{סי|רֶ}}נֶן כְּשַׂרְפֵי שִׁפְרָה

{{הור|ככתוב…}}
{{רקע אפור|{{הערות שוליים}}}}
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]]</text>
      <sha1>5nm73ku9gmffnepmy4ixjar4zokhzd3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יה איום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727734</id>
    <revision>
      <id>3024418</id>
      <parentid>3002898</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[יה איום זכור היום]] לשם [[יה איום]]</comment>
      <origin>3002898</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14455" sha1="6nr9zi65yssu59869dzt7ta61poo6pf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח עדות המזרח===
{{הור2|במנהג עדות המזרח (כולל תימן) נעשו בפיוט זה שינויים כדי להתאימו להקפות של הושענא רבה: הושמטו שני קטעים (שני אחים, ברית נביא), ונוספו קטעים אחרים. למנהג זה מחלקים את הפיוט ל-7 חלקים הנאמרים בהקפות להושענא רבה.}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;יָהּ אָיֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
בְּרִית אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / בְּחֻקּוֹת דָּת נְאוּמֶיךָ{{ש}}
אָב רַחֲמָן / קָרֵב זְמַן / פְּדוּתֵנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

מְחוֹלֵל כֹּל / וְכֹל יָכֹל / הֱיֵה נִדְרָשׁ לְדוֹרְשֶׁיךָ{{ש}}
וְהִמָּצֵא / וְהִתְרַצֶּה / לְעַם דּוֹפְקֵי דְלָתֶיךָ{{ש}}
בְּהַזְכִּירָם / זְכוּת אַבְרָהָם / וְצִדְקַת כָּל חֲסִידֶיךָ{{ש}}
שְׁעֵה נִיבָם / בְּהִתְקָרְבָם / בְּלוּלָבָם לְשַׁחֲרֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּרִית נִפְקָד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה גִזְעוֹ / וְחֹן זַרְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם לְפָנֶיךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

זְכוּת יִצְחָק / בַּשַּחַק / חָתוּם בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה{{ש}}
תִּזְכֹּר אֵלִי / צוּר גֹּאֲלִי / לְעַם שׁוֹאֵל מִמָּךְ עֶזְרָה{{ש}}
עֲקֵדָתוֹ / וְצִדְקָתוֹ / מְשֹׁךְ לְעַם בִּשְׁמָךְ נִקְרָא{{ש}}
חָתְמֵם לְטוֹבָה / בִּנְדָבָה / אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
מִנַּחֲלָתְךָ / וּסְגֻלָּתְךָ / לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;לִמּוּדָךְ / וְגַם יְדִידָךְ / יִשְׂרָאֵל לָךְ מְקֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְהֵן סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לוֹ מוֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / לְךָ פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם נַאֲקוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה {{ש}}
נַהֲלָאָה / אֲשֶׁר נָשְׁאָה / זֶה כַּמֶּה, אֵמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

זְכֹר אָחוּז / וְגַם שָׁבוּץ / חָתוּם בְּמִדַּת תִּפְאֶרֶת{{ש}}
מְדַּת אֱמֶת / בֶּאֱמֶת / יְרֻשָּׁה לוֹ וְכוֹתֶרֶת{{ש}}
תִּפְאַרְתּוֹ / בְּתֻמָּתוֹ / תָּמִיד בּוֹ נִקְשֶרֶת{{ש}}
וּדְמוּתוֹ / וְצוּרָתוֹ / חֲקוּקָה בַּעֲטֶרֶת{{ש}}
הוּא אִישׁ תָּם / בִּשְׁמָךְ נֶחְתָּם / שַׂמְתּוֹ עַל כֵּס רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;זְכוּת מֹשֶׁה / אַל תִּנְשֶׁה / חָתוּם בְּמִדַּת הַנֶּצַח{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ / וְעַנְוָתוֹ / אוֹיְבֵינוּ תְּנַצֵּחַ{{ש}}
וּבְהַר הַמּוֹר / שִׁיר מִזְמוֹר / נָשִׁיר, וְלַמְנַצֵּחַ{{ש}}
אֵל נֶצַח / לָנֶצַח / רַחֵם עַם רוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

תּוֹרָה תְמִימָה / וּנְעִימָה / יָרַשׁ עָנָו בְּהַר סִינַי{{ש}}
עִם אֵל אָיוֹם / אַרְבָּעִים יוֹם / עָמַד שָׁם עִם יְיָ{{ש}}
לְקַבֵּל תּוֹרָה / זַכָּה וּבָרָה / מִשְּׁמֵי מְעוֹנַי{{ש}}
אֵל אֱמֶת / תּוֹרַת אֱמֶת / הִנְחִיל לְעַם נֶאֱמָנַי{{ש}}
צִדְקָתוֹ / וְתוֹרָתוֹ / זְכָר נָא מִשָּׁמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;בִּזְכוּת אַהֲרֹן / רֹן יָרֹן / עַמָּךְ, בְּאָמְרָם הוֹשַׁעְנָא{{ש}}
נֶחְתָּם בְּכָבוֹד / בְּמִצְנֶפֶת נָאָה / לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה{{ש}}
בִּגְדֵי פְאֵר / לְפָאֵר / שִׁמְךָ לָבַשׁ בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
הוֹדוֹ הַרְאֶה / לְעַם נִכְאֶה / רָם שׁוֹכֵן בִּמְעוֹנָה{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / וּתְפִלָּתוֹ / תּוֹשִיעַ לִזְעוּמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ / לָקַח לְקַדֵּשׁ / לְשָׁרֵת בָּם לִפְנִים לִפְנָי{{ש}}
וּלְבָשָׁם / בְּבֹאוֹ שָׁם / כְּקָדוֹשׁ כְּמַלְאַךְ יְיָ{{ש}}
בְּקָרְבְּנוֹתָיו / וְעוֹלוֹתָיו / הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲוֹנָי{{ש}}
תְּפִלּוֹתָיו / וּתְחִנּוֹתָיו / זְכֹר הַיּוֹם לְעַם אֱמוּנָי{{ש}}
וְתִטָּעֵם / וְתַרְגִיעֵם / בְּמִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;זְכוּת נִשְׁמַר / בְּרִית שָׁמַר / בְּמִדַּת הַיְסוֹד חָתוּם{{ש}}
לִמְלֹךְ זָכָה / וּבִמְלוּכָה / לוֹ נִגְלָה כָּל סָתוּם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לְאֻמָּתוֹ / גַּלֵּה קֵץ הֶחָתוּם{{ש}}
וְתִרְדֹּף / וְגַם תַּהֲדֹף / לָרְשָׁעִים יְסִיתוּם{{ש}}
זְכוּת אָבוֹת / רוֹכֵב עֲרָבוֹת / זְכֹר הַיּוֹם לְרוֹמְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

בִּזְכוּת יוֹסֵף / הֱיֶה מְאַסֵּף / נַחֲלָתְךָ בְּבֵית קָדְשֶׁךָ{{ש}}
וּרְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / תְּפִלַּת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
וּבְרִיתוֹ / וּזְכוּתוֹ / זְכֹר לְעַם מְגֹרָשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֵם נָא / בִּזְכוּתוֹ לְאֻמֶּךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכוּת פִּינְחָס / הַמְּיֻחָס / לְמִדַּת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
לִבְרִית קִנֵּא / וַיְפַלֵּל עִם קֹנֶה / הַמֵּבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם{{ש}}
וַתֵּעָצַר / מִשְׁלַחַת צַר / וְהוּא נִתְבַּצַּר בְּרוּם עוֹלָם{{ש}}
הֲגַם הֲלֹם / בְּרִית שָׁלוֹם / חַיִּים לְעֵילוֹם / לִכְהֻנַּת עוֹלָם{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / קָרֵב קֵץ יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

בִּזְכוּת מְקַנֵּא / הֱיֵה עוֹנֶה / לְשַׁוְעַת עַם מְקֻדָּשֶׁךָ{{ש}}
רְצֵה אֵל חַי / בְּנִיחוֹחַי / חֵלֶף קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשֶּׁךָ{{ש}}
וְשֶׂה פְזוּרָה / שַׁי לַמּוֹרָא / יוֹבִילוּ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ש}}
חָתְמֵם לְגִילָה / וְצָהֳלָה / וְקַבְּצֵם לְמִגְרָשֶׁךָ{{ש}}
הוֹשַׁעְנָא / וְרַחֶם נָא / לְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֵּן / עֲלֵי עָשׂוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יְהוֹדוּן לָךְ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לָךְ נִמְשַׁח / וְנֶגְדָּךְ שַׁח / נְשֹׂא לָךְ עֹל וְגַם סֶבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / תִּגָּלֶה מִמְּרוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

בִּזְכוּת דָּוִד / אִישׁ יְדִיד / נֶחְתָּם בְּכֶתֶר מַלְכוּתֶךָ{{ש}}
תְּרַחֵם / וְגַם תְּנַחֵם / עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{ש}}
בִּזְכוּתוֹ הַרְאֵה / לְעַם נִכְאֶה / בִּנְיַן בֵּיתְךָ וּנְוָתֶךָ{{ש}}
וּזְכוּת אָבוֹת / מֵעֲרָבוֹת / זְכֹר נָא לַעֲדָתֶךָ{{ש}}
וְנַטְּלֵם / וְנַשְּׂאֵם / בִּזְכוּת שִׁבְעָה תְמִימֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}} 

זְכָר לָנוּ / אֱלֹהֵינוּ / זְכוּת דָּוִד בְּנוֹ יִשַׁי{{ש}}
וּמִגִּזְעוֹ / תְּצַו חֹטֶר / לְקַבֵּץ אֶת מְגֹרָשַׁי{{ש}}
וּבִזְכוּתוֹ / אֱסֹף נִדְחוֹ / וְאֶת בָּנַי וְאֶת נָשַׁי{{ש}}
וְנָגִילָה / בְּמַלְכוּתֶךָ / וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;

===אשכנז===
{{הור2|בחלק מקהילות אשכנז הפזמון נאמר כשיש ברית מילה ביום שאומרים בו סליחות (סליחות כמנהג בהמן-אונגרן; סידור השל&quot;ה - שער השמים; מחזור כל-בו ח&quot;ג).}}
יָהּ אָיוֹם / זְכֹר הַיּוֹם / בְּרִית שְׁבוּעַת תְּמִימֶיךָ{{ש}}
צִיר אֶזְרָח / אֲשֶׁר אָרַח / חֻקּוֹת דָּת נָאֳמֶךָ{{ש}}
קְדוֹשׁ יַעֲקֹב / חִישׁ לִנְקֹב / שְׁמוֹתֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ{{ר1}}
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קו ד}}

בְּרִית נִפְקַד / אֲשֶׁר נֶעְקַד / לְהַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ{{ש}}
כְּשֶׂה נֶאֱסַר / וְגַם נִמְסַר / עֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ{{ש}}
רְצֵה זַרְעוֹ / וְחֹן גִּזְעוֹ / בְּעֵת בּוֹאָם בְּדִינֶךָ{{ש}}
וְאִם חוֹבָם / עָנָה בָם / עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

לִמּוּדְךָ / וְגַם הוֹדְךָ / יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָא{{ש}}
אֲשֶׁר חָלַם / וְחָז סֻלָּם / בַּמָּרוֹם לְךָ מְקֹרָא{{ש}}
אֵל אֶחָד / הֲלֹא פָחַד / וַיֹּאמֶר מַה נּוֹרָא{{ש}}
זְכֹר צִדְקוֹ / וְגַם חֻקּוֹ / לִשְׁאֵרִית נִשְׁאָרָה{{ש}}
אֲשֶׁר נָשְׂאָה / וְגַם נִלְאָה / זֶה כַמֶּה בְּזַעְמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

שְׁנֵי אַחִים / אֶזְרָחִים / מְשֻׁלָּחִים לִשְׁבִיָּה{{ש}}
קִדַּשְׁתָּם / וְשִׁלַּחְתָּם / לְשַׂר עֶגְלָה יְפֵיפִיָּה{{ש}}
אִישׁ עָנָו / בְּעִנְיָנָיו / הוֹרִיד דָּת פְּלִילִיָּה{{ש}}
וְהַנִּרְצָה / אֲשֶׁר מָצָא / רְצוֹנְךָ רַב הָעֲלִילִיָּה{{ש}}
בְּרִיתָם זְכֹר / וְאַל תַּעְכֹּר / עַם נְשׂוּאֵי רַחֲמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

זְכֹר סֶגֶן / אֲשֶׁר נִגֵּן / עֲלֵי כִנּוֹר וְגַם נֶבֶל{{ש}}
בְּשִׁירוֹתָיו / וּזְמִירוֹתָיו / יוֹדוּן לְךָ בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
לְךָ נִמְשַׁח / וְנֶגְדְּךָ שַׁח / נְשֹׂא לְךָ עֹל וְגַם סֵבֶל{{ש}}
פְּדֵה נְכֵאָה / מְקֹרָאָה / לְךָ נַחֲלָה וְגַם חֶבֶל{{ש}}
לְהוֹשִׁיעָהּ / לְהַרְגִּיעָהּ / צֵא נָא מִמְּקוֹמֶךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

בְּרִית נָבִיא / שְׁמוֹ תִּשְׁבִּי / הוֹאֵל נָא וְזָכְרָה אֵל{{ש}}
לְהַמְצִיא פְדוּת / מֵעַבְדוּת / לְהוֹצִיא עַם בְּךָ שׁוֹאֵל{{ש}}
דַּל שַׂמַּח / וְגַם צַמַּח / מוֹשִיעַ וְגַם גּוֹאֵל{{ש}}
וְזָר תַּשְׁמִיד / וְגַם תַּעֲמִיד / הַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל{{ש}}
וְנִפְלָאוֹת / לְמַשּׁוּאוֹת / הָרִימָה פְעָמֶיךָ
{{רפרן|זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות לברית מילה]]
[[קטגוריה:שבעה כרותי ברית]]</text>
      <sha1>6nr9zi65yssu59869dzt7ta61poo6pf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תא שמע מרא דעלמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727815</id>
    <revision>
      <id>3024312</id>
      <parentid>2983805</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:25:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12569" sha1="9vvrq7rv4ut9fzwjm6ik6ri3e4tpb17" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''', '''א&quot;ב''', '''אפרים ברבי יעקב חזק'''}}

{{סי|תָּ}}א שְׁמַע מָרֵא דִעָלְמָא צְלוֹתָא שַׁפִּירָא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אָרָא דִעַמָּךְ מְצַלַּיִן לָךְ בְּצַפְרָא{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמִין בָּעַיִן וּמְשַׁבְּחִין לָךְ תְּדִירָא{{ש}}
{{סי|קַ}}דּוֹשֵׁי וּבָרוֹכֵי שְׁמָךְ רַבָּא וְיַקִּירָא{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיקַיָּא מַצְדִּיקִין דִּינָךְ וְאָרְחָתָךְ לְיַשְּׁרָא{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּדָיךְ מַלְיָן אַף רֵיקָנֵיהוֹן לְנַטְּרָא{{ש}}
{{סי|עִ}}נּוּיֵהוֹן וְתַעֲנִיתֵיהוֹן לְפוֹשְׁעֵיהוֹן עִמְּהוֹן מְסִירָא{{ש}}
{{סי|סְ}}רִיחָה חֶלְבְּנָה בַּהֲדֵי בֻסְמָנִין אֲמִירָא{{ש}}
{{סי|נָ}}קְטִין וְסָבְלִין עֲלָךְ קְטָלָא אַכְזָרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}יתוֹת וְגָלוּת וּמַלְקוּת רַבְּתָא וַחֲמִירָא{{ש}}
{{סי|לְ}}כַמָּה אֲבוֹת נְזִיקִין וְנֶזֶק צְרָרָא{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לְּהוֹן טַצְדְּקֵי וְהַרְפַּתְקֵי וַעֲקִימַת פֻּמְּהוֹן לְמֵימְרָא{{ש}}
{{סי|יְ}}חָרְפוּן, כַּלְבָּא בַּר כַּלְבְּתָא מְאִיסָא וּבְסִירָא{{ש}}
{{סי|טְ}}עָה אֲחוּהִי דִמָרָנָא סַךְ קִרִי פְּלַסְתֵּרָא{{ש}}
{{סי|חַ}}דְדוּ לְסַכִּינָא דִּהָא נְפַל תּוֹרָא{{ש}}
{{סי|זַ}}קִּיפָא נוּמָא בְּרַגְלִין נְקַטְעִנֵּהּ לְמִבְרָא{{ש}}
{{סי|וְ}}עַד אֵימַת שָׁתֵקַתְּ מִשְּׁתִיקוּתָךְ יָפֶה דִבּוּרָא{{ש}}
{{סי|הָ}}א בִישִׁין דִּעָקָן דָּא לְדָא עַקְרַבָּא וְזִבּוֹרָא{{ש}}
{{סי|דִּ}}יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וּבִשְׁמֵי שְׁמַיָּא גִּיּוֹרָא{{ש}}
{{סי|גַּ}}לְוָתָא דִמַדְהֵבָה הַב הַב אָמְרָה {{ש}}
{{סי|בְּ}}לוֹ מִנְדָּה וַהֲלָךְ שַׁלִּיט עֲלַי לְמִטְּרָא{{ש}}
{{סי|אַ}}רְיָא אַרְבָּא אַרְבַּעַת לִי אַמִּצְרָא{{ש}}
{{סי|אַ}}דְיֵהּ לִגְזִיזֵהּ וְקָם וּקְבַסְתָּן בְּצַעֲרָא{{ש}}
{{סי|בַּ}}יָּיא בַּיָּיא הָא דִּאַחֲרִיבֵהּ לְבֵית הַבְּחִירָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}מְרִין נֵיקוּם וְנִגְזֻר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}מְחוֹ לֵהּ בְּסִלְּוָא עַד דִּמַבַּע לֵהּ דָּמָא מִבִּשְׂרָא{{ש}}
{{סי|הָ}}א כְּמָא דִאִית לֵהּ עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה דִּירָא{{ש}}
{{סי|וַ}}י מֵאָלָתָן וְקֹלְמוֹסָן וַי מִדִּבֵיתָא וּמִדִּבְרָא{{ש}}
{{סי|זִ}}מְנִין שִׁתִּין תִּכְלִין לְכַכָּאִי דִּמְחוֹ לִי בְּתִגְרָא{{ש}}
{{סי|חַ}}י, בְּטֻלָּךְ וְלָא בְטֻלָּא דִּבַר עֵשָׂו וַחֲבֵרָא{{ש}}
{{סי|טָ}}רוּ וְשָׁקְלוּ בִי כָּל יוֹמָא וְאָמְרִין אֲמִירָא{{ש}}
{{סי|יָ}}אֵי לִיךְ עֲנִיּוּתָא כְּוַרְדָּא סֻמְקָא לְסוּסְיָא חִוָּרָא{{ש}}
{{סי|כַּ}}מָּה גְמוּלָה אַתְּ מִבַּעֲלֵךְ מַתְכְּלָא וְעַקְרָא{{ש}}
{{סי|לִ}}יכִי דֵּן מִנֵּהּ גֵּט פִּטּוּרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}תַּקְצַת מֵחֲמַת מִאוּס וּמֵחֲמַת אִסּוּרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}תְפַּסְלַת בְּפִגּוּל וְנוֹתָר וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם בָּעֲזָרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}גַר בַּר נְגַר לֵית דִּיִפְרְקִנָּךְ לְמִשְׁרָא{{ש}}
{{סי|סָ}}חַיִן, מַפֵּקְנָא אֱלָהוּתָךְ מֵאֻנָּךְ דִּלָא לְמִדַּכְּרָא{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵינָא, רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵהַאי דַּעְתָּא דִּעֲבוֹדָה זָרָה{{ש}}
{{סי|פָּ}}תְחִין, הָבוּ דִלָא לוֹסִיף עֲלַהּ מִנַּהּ לְמִגַּמְּרָא{{ש}}
{{סי|צָ}}וְחִין, אִבְרַר לָךְ אֱלָהִין וְאָמְרִינָן יֵשׁ בְּרֵרָא{{ש}}
{{סי|קַ}}בָּלַת אֱמוּנָתַיְכוֹ לָא שְׁמִיעָא וְלָא סְבִירָא{{ש}}
{{סי|רָ}}שָׁע דִּקָרֵי לֵהּ מַאי קָרֵי לֵהּ בְּשִׁקְרָא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּעָה דִּלָא נִשְׁבְּקִנֵּהּ עַד זְבִילָא בָתְרָא{{ש}}
{{סי|תַּ}}קִּיפָא, הַדְרָךְ עֲלָן וְהַדְרָן עֲלָךְ דִּלָא לְמִכַּפְרָא{{ש}}
עַפְרָא בְּפֻמֵּהּ דִּאוֹיֵב עַל הַךְ דִּבּוּרָא{{ש}}
בָּר מִנֵּהּ דִּהַהִיא אִשְׁתְּקַע דִּלָא דְכִירָא{{ש}}
הָא בוּרְכָא וּבַדּוּתָא וְאִשְׁתְּמַע מִתְאַמְּרָא{{ש}}
מוּמֵי עֲזוּבָה דָא דִּלָא לְמִדַּכְּרָא{{ש}}
סְבוּרֵי וְקַבּוּלֵי עֲלַי חַיְתָא דִקִטְרָא{{ש}}
חִלּוּפֵי מַרְגְּנִיתָא בְחַסְפָּא דֵּן עֵסֶק בִּישָׁא סְחוֹרָה{{ש}}
חֲבַל עַל דִּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא{{ש}}
וַי לֵהּ לְחֶסְרוֹנָא דִּלָא הָדְרָא וְאִכָּא תִּכְלָא וַעֲוֵירָא{{ש}}
הָא דִּאַתְּ מָחֵי אַתְּ מְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה{{ש}}
כַּד הֱוֵי רְחִמְתִּין עַזִּיזָא גְּנִינָן אַסַּפְסֵרָא{{ש}}
וְהַשְׁתָּא הַשָּׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ דֶּרֶךְ בַּקָּשָׁה לַעֲבוֹרָה{{ש}}
כָּל סָרְחָנֵי מִשַּׁבְּקָן וְדִידִי מִנַּטְרָא{{ש}}
כָּל גַּלְוָתָא הָדְרָן וְדִידִי מִתְגַּבְּרָא{{ש}}
כָּל קֻשְׁיֵי מִתַּרְצָן וְדִידִי לְדֻכְתַּהּ הָדְרָא{{ש}}
כָּל שְׁרָגֵי מְנַהֲרָן וְדִידִי מִתְעַכְּרָא{{ש}}
כָּל מַרְעִין מִתַּסְיָן וְדִידִי קַיְּמָא וּשְׁרִירָא{{ש}}
כָּל דַּלְתִין מִפַּתְּחָן וְדִידָן מִסַּגְרָא{{ש}}
כָּל דִּאַלַּם גְּבַר וַאֲנָא חֲלִישָׁא וּתְבִירָא{{ש}}
כָּל סִיסִין דִּאִית לָךְ בְּרַחֲמָךְ מַסֵּקַתְּ לְמִמַּסְרָא{{ש}}
לְכָל סִלְפָא חֲזֵיתִי קִצָּא פַּתְיָא גַּלְוָתִי אַדִּירָא{{ש}}
רְמֵיתָן מֵאִגְּרָא רָמָא לְעֹמֶק בֵּירָא{{ש}}
שְׂמָמִית אָכְלָה לְגִרְסָנָא וּבְרַגְלַהּ רָפְסָה שְׁאָרָא{{ש}}
וּמַפְּלִין לִי לְעֹצֶר וּשְׁרוֹ לִי תִגְרָא{{ש}}
עַבְדָּא אַסּוּסְיָא רָכֵב וּמָרֵהּ אָזֵל וְאִפְּכָא מִסְתַּבְּרָא{{ש}}
מִנַּיְהוּ מַלְכֵי וְאַפַּרְכֵי וְכֹלָּא סְרָרָא{{ש}}
כֹּלָּא עָלְמָא בְּנַחַת וַחֲנִינָא וּבְנָךְ בְּצַעֲרָא{{ש}}
קוּלְבָא רַעְיָא תְּלָא קוּלְתֵהּ בְּאַתְרָא דִמָרָא{{ש}}
גַּדְיָא מְסַנְּקָא בְּבַת רֹאשׁ מִזְדַּקַּר בִּזְקִירָה{{ש}}
וּמִנְּכֵס וּמִקְּטֵל וּמִתְּקֵל כְּאִמְּרָא{{ש}}
נָכְסֵי בְרָא לְפֻם אַבָּא וְאַבָּא לְפֻם בְּרָא{{ש}}
וּמוֹדִין בִּפְסִיק רֵאשִׁין יְמוּת בִּפְצִיעָה וְחַבּוּרָה{{ש}}
בְּלִשָּׁנָא יַתִּירָא אֲתוֹ לְטַפּוֹיֵי לִי בְּצַעֲרָא{{ש}}
יָאֵי קוֹעָךְ לְזוּגָא לְמִגַּזְרָא{{ש}}
גָּרְרֵי לָן בְּשַׂעֲרֵי וּמַיְתִין אֲגַב גְּרָרָא{{ש}}
חִלֵּק וּבִלֵּק יְדַעְנָא בְּגוּפָא וּבְצַוָּארָא{{ש}}
וְחַס לְזַרְעַיְהוּ דִאָבוֹת לְמִכְפַּר בְּעִקָּרָא{{ש}}
הָא יָלְפִינָן מִצְּפַרְדְּעִים קֻלָּא וְחֻמְרָא{{ש}}
אֱדוֹם וּמִצְרַיִם אִידֵי וְאִידֵי חַד שִׁעוּרָא{{ש}}
מִגּוּפֵהּ לִשְׁתְּלֵם וּמֵעִלִּיתָא מִשֻּׁפְרָא שֻׁפְרָא{{ש}}
מִדְּוִיל יְדֵהּ מִשְׁתַּלֵּם בְּגִירָא בָתְרָא{{ש}}
דּוֹן מִנַּהּ וּמִנַּהּ וְאוֹקֵי לָן בְּאַתְרָא{{ש}}
עֱבַד דִּינָא לְנַפְשָׁךְ תֵּיתֵב וְתִנְקוֹט פִּזְרָא{{ש}}
יִקֹּב דִּינָא לְטוּרָא וְתֵיתֵי לְבֵית דִּין אֲרוּרָא{{ש}}
טְעוֹן, אֲבוּהוֹן דִּיָתְמֵי אֲנָא, בְּטַעֲנָה גְמוּרָה{{ש}}
אַשְׁמַע לִי קָלָא דִסַנְוָאָה בִּבְכִי תַמְרוּרָא{{ש}}
{{סי|אַ}}ף לְכַרְמָךְ לָא תִקְרַב אָמְרִין לָךְ נְזִירָא{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְצָה בְּאַחֲרִיּוּתָךְ אִי לָא תִגְדֻּר גְּדֵרָא{{ש}}
{{סי|רַ}}בָּא דִעַמֵּהּ מְדַבְּרָנָא דִּאֻמְּתֵהּ בְּחִירָא{{ש}}
{{סי|יִ}}דְאוֹן נִשְׁרַיָּא לְקִנְּהוֹן וְיִתְעֲדֵי מִשָּׂנְאָה כִּתְרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}תְכַּנְּשִׁין תַּמָּן כָּל עֲדָרַיָּא עֶדְרָא עֶדְרָא{{ש}}
{{סי|בְּ}}נַחֲמָן צְפִיפָן נַחֲמַיְהוּ בְּשׂוֹרָן טָבָן לְבַשָּׂרָא{{ש}}
{{סי|רְבָ}}ן כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא וּכְחָלָא דִעַפְרָא{{ש}}
{{סי|יֵ}}יתֵי בַּר נַפְלֵי לְעַמֵּהּ לְשֵׂיזָבָא לִשְׁאָרָא {{ש}}
{{סי|יְעַ}}קֵּר סוּסָוָן וּרְתִיכִין וִימַגֵּר רָכְבֵיהוֹן לַאֲחוֹרָא{{ש}}
{{סי|קַ}}ן קֹלְמוֹסָא וְקַן מְגִלְּתָא לְחַיִּים לָן לְמִגַּזְרָא{{ש}}
{{סי|בַּ}}טֵּל מֵעֲלָן כָּל בִּישָׁא גְזֵרָה{{ש}}
{{סי|חַ}}דֵּשׁ עֲלָן שַׁתָּא טָבָא וּנְהִירָא{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת {{סי|קַ}}דִּישֵׁי עָלְמָא אַדְכַּר לְצְעִירָא{{ש}}
וּזְכוּת כָּל דִּקְטִילִין עֲלָךְ וּזְכוּת כָּל תַּנָּא וַאֲמוֹרָא{{ש}}
לָקֳבֵל קַטֵּגוֹרָא אוֹקֵי לָן סַנֵּגוֹרָא{{ש}}
בְּכֵן נְקַדְּמִנָּךְ קַמֵּי רֵישׁ שַׁתָּא וְכִפּוּרָא{{ש}}
דִּכָאֵב לֵהּ כְּאֵבָא לְאָסְיָא אָזֵל לֵהּ אַשּׁוּרָא{{ש}}
חַזֵּק וּקְנֵה עַמָּךְ בְּהַגְבָּהָה וּבִמְשִׁיכָה וּבִשְׁטָרָא{{ש}}
קַיֵּם, אֲנָא מְמִית וּמְחַיֶּה מָחֵינָא אַף מַסֵּינָא לִקְצִירָא
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תחינה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9vvrq7rv4ut9fzwjm6ik6ri3e4tpb17</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728784</id>
    <revision>
      <id>3024269</id>
      <parentid>3024265</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T12:07:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11245" sha1="4ig0awiiqfejtrrpsfxwamc07h929bt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|א|סה ב|סו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד א] אמר לו רבי עקיבא: או חלוף; מה אם הזאה שהיא משום שבות אינה דוחה את השבת, שחיטה שהיא משום מלאכה - אינו דין שלא תדחה את השבת. אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה במועדו - בין בחול בין בשבת. אמר לו: רבי, הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה! כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. אמרו לו: מנין לך? אמר להם: נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד. מה מועדו האמור בתמיד - דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח - דוחה את השבת. ועוד, קל וחומר הוא: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת - אינו דין שדוחה את השבת. מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח. התחיל מקנטרן בדברים, אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם - עצלות שהיתה בכם, שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה - תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי - תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד, מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת - אף מועדו האמור בפסח דוחה שבת. ותמיד גופיה מנלן דדחי שבת? אילימא משום דכתיב ביה במועדו - פסח נמי הא כתיב ביה מועדו, אלא מועדו לא משמע ליה, הכא נמי: מועדו לא משמע ליה. אלא אמר קרא: עלת שבת בשבתו על עלת התמיד, מכלל [עולה] דתמיד קרבה בשבת. אמר מר: ועוד, קל וחומר: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת - אינו דין שדוחה את השבת. איכא למיפרך: מה לתמיד - שכן תדיר וכליל! קל וחומר אמר להו ברישא ופרכוה, והדר אמר להו גזירה שוה. וכי מאחר דגמר גזירה שוה קל וחומר למה לי? אלא לדידהו קאמר להו: בשלמא גזירה שוה לא גמריתו - דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו, אלא קל וחומר דאדם דן מעצמו - איבעי לכו למידן! - אמרו ליה: קל וחומר פריכא הוא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: למחר מי שפסחו טלה - תוחב לו בצמרו, גדי - תוחב לו בין קרניו. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר לו רבי עקיבא או חילוף''' - או אני אחליף הדין דפשיטא לי דהזאה מעכבא וילפינן בקל וחומר מינה לשחיטה שתעכב:

'''במועדו''' - ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו:

'''הבא לי מועד לאלו''' - שיהא זמן קבוע להן כמה שקבוע לשחיטה הילכך כיון דלא קביע להו זימנא ומצי למיעבד להו מאתמול לא דחו והזאה נמי לאו מגופיה דפסח היא ולא כתיב בה מועד:

'''גמ' הלכה זו''' - שפסח דוחה שבת:

'''בני בתירה''' - נשיאים היו:

'''אמר להן''' - הלל: 

'''וכי פסח אחד יש לנו שדוחה את השבת והלא יותר ממאתים פסחים יש לנו שדוחין את השבת''' - כלומר יותר ממאתים קרבנו' יש שדוחין שבת בשנה חמשים שבתות השנה בכל שבת ושבת ארבעה כבשים שנים לתמידים ושנים למוספין הרי מאתים לבד שבת שבתוך פסח ובתוך החג שקריבין בהן מוספי היום שבעת טלאים בפסח וארבעה עשר לחג:

'''מה מועדו הנאמר בתמיד''' - ולקמיה פריך: תמיד גופיה מנא להו:

'''והיה יושב ודורש''' - כדרך שהנשיא עושה:

'''מקנטרן''' - לשון קניטה ועצבון קונטנדי&quot;ר {{קטן|(קונטרריי&quot;ר: להעליב)}} בלע&quot;ז:

'''מהו''' - הבאת סכין אינה דוחה דהא אפשר למיעבד מאתמול ומה יעשה:

'''שמעתי ושכחתי''' - לקמן מפרש טעמא:

'''בני נביאים הן''' - ותראו מה יעשו:

'''למחר''' - בארבעה עשר בשבת:

'''שפסחו טלה תחב לו בצמרו''' - את הסכין:

'''ומי שפסחו גדי''' - שאין לו צמר אלא שיער שאין יכול לתוחבו בצמרו תחב לו בין קרניו ואין זה משאוי לעבור עליו משום שביתת בהמתו דלאו אורחיה בכי האי מלאכה ובענין זה הביאו סכיניהן:

'''ראה''' - הלל זה המעשה שעשו:

'''ונזכר הלכה''' - כך שמעתי:

'''כך מקובלני''' - שכך הלכה כמו שעשו אלו:

'''פסח נמי כתיב ביה במועדו''' - ולא שמעת לי' מיניה ומתמיד ילפת ליה אלא על כרחיך מדבעית למילף מתמיד לא משתמע להו דחיית שבת דאמרי במועדו דקאמר בזמן התירא קאמר הכא בתמיד נמי לא משמע להו ומנא ליה:

'''אלא אמר קרא''' - במוספין עולת שבת בשבתו על עולת התמיד לבד מעולת התמיד אלמא תמיד נמי דחי:

'''אמר מר ועוד קל וחומר כו' ופרכוה''' - מהא פירכא שכן כליל שכן תדיר:

'''וכי מאחר דגמיר''' - מרבותיו שגזירה שוה זו לכך באה דקיימא לן אין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן נתקבלה ובאה מסיני דדילמא קרא למילתא אחריתי אתא וכיון דהוא כך קיבל הרי הוא כמו שנכתב בגופו בפירוש ולמה ליה קל וחומר שהוא דבר סברא מדעתו ומלבו:

'''הכי קאמר נהי דגזירה שוה לא גמריתו''' - מרבותיכם גזירה שוה צריכא רב דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן למדה מרבו אלא קל וחומר כו':

'''אמרו לו קל וחומר''' - דאית ביה לא דיינינן דפריכא הוא כדאמרן שכן תדיר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו א מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_א_מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת]]
'''מה''' מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת. ולקמן יליף מעל עולת התמיד תימא דבשמעתין לא דריש ממשמעות דמועדו וכן הא דפסח דחי טומאה ילפינן לקמן מאיש איש איש נדחה ואין ציבור נדחין ובתמיד ילפינן מג&quot;ש דמועדו מועדו ובפרק כיצד צולין (לקמן דף עז.) משמע דדריש לה ממשמעות דמועדו דתניא וידבר משה את מועדי ה' מה ת&quot;ל לפי שלא מצינו בכל התורה שנאמר בהן מועדו אלא בפסח ותמיד מועדו אפי' בשבת מועדו אפילו בטומאה שאר קרבנות מנין משמע דממשמעות' דמועדו דריש ועוד דקאמר התם וצריכי דאי כתב רחמנא תמיד שכן תדיר וכליל אבל פסח לא ואי כתיב פסח שכן כרת ואי מגזירה שוה ילפינן מה צריך לצריכותא הא איצטריך מועדו דתמיד משום טומאה ודפסח משום שבת אלא ודאי ממשמעותא דמועדו דריש וע&quot;כ תנאי היא ועוד בפ' ר' ישמעאל במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|עב|א}} דריש שתי הלחם דדחו שבת מתקריב תקריב אפילו בשבת ואפילו בטומאה ולפי שמעתין מצי למילף בג&quot;ש דמועדו מפסח ותמיד או ממשמעותא כמו בכיצד צולין (לקמן דף עז.):
[[File:תוס פסחים 6 סו א תוחב לו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_א_תוחב לו בצמרו]]
''' תוחב''' לו בצמרו. וא&quot;ת והא בעי כלי שרת כדילפינן בפ' דם חטאת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|צז|ב}} ויקח את המאכלת ויש לומר שהקדישום השתא משמע בשמעתין דיש איסור רשות הרבים בירושלים וקשה דאמרינן בפ' קמא דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|ו|ב}} ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עלי' משום רשות הרבים ולאו דוקא ננעלות אלא ראויות לנעול כדמסיק התם ותירץ ר&quot;י דהכא לאחר שנפרצו בה פרצות וכי האי גוונא משני בפרק בתרא ד[[עירובין קא א|עירובין (דף קא)]] אמילתא אחריתי:

''' מה''' לתמיד שכן תדיר. ותימה ונילף מבינייהו דתמיד ומילה או משתי הלחם (גרידא) דדחו שבת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|א}}</text>
      <sha1>4ig0awiiqfejtrrpsfxwamc07h929bt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024271</id>
      <parentid>3024269</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T12:44:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11384" sha1="dsd9eepaelgg68rts00elncia79byxl" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|א|סה ב|סו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד א] אמר לו רבי עקיבא: או חלוף; מה אם הזאה שהיא משום שבות אינה דוחה את השבת, שחיטה שהיא משום מלאכה - אינו דין שלא תדחה את השבת. אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה במועדו - בין בחול בין בשבת. אמר לו: רבי, הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה! כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. אמרו לו: מנין לך? אמר להם: נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד. מה מועדו האמור בתמיד - דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח - דוחה את השבת. ועוד, קל וחומר הוא: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת - אינו דין שדוחה את השבת. מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח. התחיל מקנטרן בדברים, אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם - עצלות שהיתה בכם, שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה - תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי - תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: נאמר מועדו בפסח ונאמר מועדו בתמיד, מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת - אף מועדו האמור בפסח דוחה שבת. ותמיד גופיה מנלן דדחי שבת? אילימא משום דכתיב ביה במועדו - פסח נמי הא כתיב ביה מועדו, אלא מועדו לא משמע ליה, הכא נמי: מועדו לא משמע ליה. אלא אמר קרא: עלת שבת בשבתו על עלת התמיד, מכלל [עולה] דתמיד קרבה בשבת. אמר מר: ועוד, קל וחומר: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת - אינו דין שדוחה את השבת. איכא למיפרך: מה לתמיד - שכן תדיר וכליל! קל וחומר אמר להו ברישא ופרכוה, והדר אמר להו גזירה שוה. וכי מאחר דגמר גזירה שוה קל וחומר למה לי? אלא לדידהו קאמר להו: בשלמא גזירה שוה לא גמריתו - דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו, אלא קל וחומר דאדם דן מעצמו - איבעי לכו למידן! - אמרו ליה: קל וחומר פריכא הוא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: למחר מי שפסחו טלה - תוחב לו בצמרו, גדי - תוחב לו בין קרניו. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אמר לו רבי עקיבא או חילוף''' - או אני אחליף הדין דפשיטא לי דהזאה מעכבא וילפינן בקל וחומר מינה לשחיטה שתעכב:

'''במועדו''' - ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו:

'''הבא לי מועד לאלו''' - שיהא זמן קבוע להן כמה שקבוע לשחיטה הילכך כיון דלא קביע להו זימנא ומצי למיעבד להו מאתמול לא דחו והזאה נמי לאו מגופיה דפסח היא ולא כתיב בה מועד:

'''גמ' הלכה זו''' - שפסח דוחה שבת:

'''בני בתירה''' - נשיאים היו:

'''אמר להן''' - הלל: 

'''וכי פסח אחד יש לנו שדוחה את השבת והלא יותר ממאתים פסחים יש לנו שדוחין את השבת''' - כלומר יותר ממאתים קרבנו' יש שדוחין שבת בשנה חמשים שבתות השנה בכל שבת ושבת ארבעה כבשים שנים לתמידים ושנים למוספין הרי מאתים לבד שבת שבתוך פסח ובתוך החג שקריבין בהן מוספי היום שבעת טלאים בפסח וארבעה עשר לחג:

'''מה מועדו הנאמר בתמיד''' - ולקמיה פריך: תמיד גופיה מנא להו:

'''והיה יושב ודורש''' - כדרך שהנשיא עושה:

'''מקנטרן''' - לשון קניטה ועצבון קונטנדי&quot;ר {{קטן|(קונטרריי&quot;ר: להעליב)}} בלע&quot;ז:

'''מהו''' - הבאת סכין אינה דוחה דהא אפשר למיעבד מאתמול ומה יעשה:

'''שמעתי ושכחתי''' - לקמן מפרש טעמא:

'''בני נביאים הן''' - ותראו מה יעשו:

'''למחר''' - בארבעה עשר בשבת:

'''שפסחו טלה תחב לו בצמרו''' - את הסכין:

'''ומי שפסחו גדי''' - שאין לו צמר אלא שיער שאין יכול לתוחבו בצמרו תחב לו בין קרניו ואין זה משאוי לעבור עליו משום שביתת בהמתו דלאו אורחיה בכי האי מלאכה ובענין זה הביאו סכיניהן:

'''ראה''' - הלל זה המעשה שעשו:

'''ונזכר הלכה''' - כך שמעתי:

'''כך מקובלני''' - שכך הלכה כמו שעשו אלו:

'''פסח נמי כתיב ביה במועדו''' - ולא שמעת לי' מיניה ומתמיד ילפת ליה אלא על כרחיך מדבעית למילף מתמיד לא משתמע להו דחיית שבת דאמרי במועדו דקאמר בזמן התירא קאמר הכא בתמיד נמי לא משמע להו ומנא ליה:

'''אלא אמר קרא''' - במוספין עולת שבת בשבתו על עולת התמיד לבד מעולת התמיד אלמא תמיד נמי דחי:

'''אמר מר ועוד קל וחומר כו' ופרכוה''' - מהא פירכא שכן כליל שכן תדיר:

'''וכי מאחר דגמיר''' - מרבותיו שגזירה שוה זו לכך באה דקיימא לן אין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן נתקבלה ובאה מסיני דדילמא קרא למילתא אחריתי אתא וכיון דהוא כך קיבל הרי הוא כמו שנכתב בגופו בפירוש ולמה ליה קל וחומר שהוא דבר סברא מדעתו ומלבו:

'''הכי קאמר נהי דגזירה שוה לא גמריתו''' - מרבותיכם גזירה שוה צריכא רב דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא אם כן למדה מרבו אלא קל וחומר כו':

'''אמרו לו קל וחומר''' - דאית ביה לא דיינינן דפריכא הוא כדאמרן שכן תדיר:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו א מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_א_מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת]]
'''מה''' מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת. ולקמן יליף מעל עולת התמיד תימא דבשמעתין לא דריש ממשמעות דמועדו וכן הא דפסח דחי טומאה ילפינן לקמן מאיש איש איש נדחה ואין ציבור נדחין ובתמיד ילפינן מג&quot;ש דמועדו מועדו ובפרק כיצד צולין (לקמן דף עז.) משמע דדריש לה ממשמעות דמועדו דתניא וידבר משה את מועדי ה' מה ת&quot;ל לפי שלא מצינו בכל התורה שנאמר בהן מועדו אלא בפסח ותמיד מועדו אפי' בשבת מועדו אפילו בטומאה שאר קרבנות מנין משמע דממשמעות' דמועדו דריש ועוד דקאמר התם וצריכי דאי כתב רחמנא תמיד שכן תדיר וכליל אבל פסח לא ואי כתיב פסח שכן כרת ואי מגזירה שוה ילפינן מה צריך לצריכותא הא איצטריך מועדו דתמיד משום טומאה ודפסח משום שבת אלא ודאי ממשמעותא דמועדו דריש וע&quot;כ תנאי היא ועוד בפ' ר' ישמעאל במנחות {{הפניה-גמ|מנחות|עב|א}} דריש שתי הלחם דדחו שבת מתקריב תקריב אפילו בשבת ואפילו בטומאה ולפי שמעתין מצי למילף בג&quot;ש דמועדו מפסח ותמיד או ממשמעותא כמו בכיצד צולין (לקמן דף עז.):
[[File:תוס פסחים 6 סו א תוחב לו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_א_תוחב לו בצמרו]]
''' תוחב''' לו בצמרו. וא&quot;ת והא בעי כלי שרת כדילפינן בפ' דם חטאת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|צז|ב}} ויקח את המאכלת ויש לומר שהקדישום השתא משמע בשמעתין דיש איסור רשות הרבים בירושלים וקשה דאמרינן בפ' קמא דעירובין {{הפניה-גמ|עירובין|ו|ב}} ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עלי' משום רשות הרבים ולאו דוקא ננעלות אלא ראויות לנעול כדמסיק התם ותירץ ר&quot;י דהכא לאחר שנפרצו בה פרצות וכי האי גוונא משני בפרק בתרא ד[[עירובין קא א|עירובין (דף קא)]] אמילתא אחריתי:
[[File:תוס פסחים 6 סו א מה לתמיד שכן תדיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_א_מה לתמיד שכן תדיר]]
''' מה''' לתמיד שכן תדיר. ותימה ונילף מבינייהו דתמיד ומילה או משתי הלחם (גרידא) דדחו שבת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|א}}</text>
      <sha1>dsd9eepaelgg68rts00elncia79byxl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728785</id>
    <revision>
      <id>3024272</id>
      <parentid>2939139</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T12:57:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10953" sha1="17m05aznhn5nsarigur4yxq3omqm5s3" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:

''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:

''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:

''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:

''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:

''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>17m05aznhn5nsarigur4yxq3omqm5s3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024273</id>
      <parentid>3024272</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T13:40:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11116" sha1="6dkfu7nzfdilcd6j03t945legxuvuyf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מביאה כשהיא חולין לעזרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מביאה כשהיא חולין לעזרה]]
''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:

''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:

''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:

''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:

''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>6dkfu7nzfdilcd6j03t945legxuvuyf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024278</id>
      <parentid>3024273</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:04:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11255" sha1="ngawgnaqp43nge86m7xit10lnnubhpd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מביאה כשהיא חולין לעזרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מביאה כשהיא חולין לעזרה]]
''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מחמר כלאחר יד הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מחמר כלאחר יד הוא]]
''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:

''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:

''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:

''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>ngawgnaqp43nge86m7xit10lnnubhpd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024282</id>
      <parentid>3024278</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:16:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11420" sha1="0jb8hrqkukec5rw7nsi6wdvppfevghj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מביאה כשהיא חולין לעזרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מביאה כשהיא חולין לעזרה]]
''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מחמר כלאחר יד הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מחמר כלאחר יד הוא]]
''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב כלאחר יד נמי אסור מדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_כלאחר יד נמי אסור מדרבנן]]
''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:

''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:

''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>0jb8hrqkukec5rw7nsi6wdvppfevghj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024283</id>
      <parentid>3024282</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:26:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11549" sha1="s813m9lbng9wrv7uzouid1rtzd2cwxu" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מביאה כשהיא חולין לעזרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מביאה כשהיא חולין לעזרה]]
''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מחמר כלאחר יד הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מחמר כלאחר יד הוא]]
''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב כלאחר יד נמי אסור מדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_כלאחר יד נמי אסור מדרבנן]]
''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב הנח להו לישראל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_הנח להו לישראל]]
''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:

''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>s813m9lbng9wrv7uzouid1rtzd2cwxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024289</id>
      <parentid>3024283</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T15:06:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11675" sha1="611ryp43kqmh2hlo6jckt7ri139phzk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מביאה כשהיא חולין לעזרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מביאה כשהיא חולין לעזרה]]
''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מחמר כלאחר יד הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מחמר כלאחר יד הוא]]
''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב כלאחר יד נמי אסור מדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_כלאחר יד נמי אסור מדרבנן]]
''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב הנח להו לישראל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_הנח להו לישראל]]
''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב ואין ציבור.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_ואין ציבור נדחין]]
''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:

''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>611ryp43kqmh2hlo6jckt7ri139phzk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024290</id>
      <parentid>3024289</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T15:28:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11868" sha1="6l3gv1fgls8kfavftxfyd8qyvhxsrgn" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סו|ב|סו א|סז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סו עמוד ב] והא קא עביד עבודה בקדשים! - }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כהלל. דתניא: אמרו עליו על הלל, מימיו לא מעל אדם בעולתו. אלא, מביאה חולין לעזרה ומקדישה, וסומך ידו עליה ושוחטה. פסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה? והתנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! - הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן, אבל בחובות שקבוע להן זמן - מקדישין. דאמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב. והלא מחמר! - מחמר כלאחר יד. - מחמר כלאחר יד נמי, נהי דאיסורא דאורייתא ליכא - איסורא מדרבנן מיהא איכא! - היינו דקא בעי מיניה: דבר שיש לו היתר מן התורה, ודבר שבות עומד לפניו, לעקרו כלאחר יד במקום מצוה מאי? אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הניחו להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב יהודה אמר רב: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל המתיהר, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - מהלל. דאמר מר: התחיל מקנטרן בדברים. וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מדבורה, דכתיב חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו' וכתיב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'. ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא - נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו - ממשה. דכתיב : ויקצף משה על פקודי החיל וגו' וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' מכלל דמשה איעלם מיניה. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו - מאלישע, דכתיב לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך וגו' וכתיב ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' וגו'. אמר רבי מני בר פטיש: כל שכועס, אפילו פוסקין עליו גדולה מן השמים - מורידין אותו. מנלן - מאליאב, שנאמר ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה [זה] ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת. וכי אזל שמואל לממשחינהו בכלהו כתיב לא בזה בחר ה' ובאליאב כתיב ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו - מכלל דהוה רחים ליה עד האידנא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? - אמרי: כי היכי דיליף פסח מתמיד לענין שבת, הכי נמי }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יליף תמיד מפסח לענין טומאה, ופסח גופיה מנא לן? - אמר רבי יוחנן: דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש - איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, - אלא עבדי בטומאה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: אימא איש נדחה לפסח שני - ציבור לית להו תקנתא לא בפסח ראשון ולא בפסח שני! - אלא אמר רבי שמעון בן לקיש: מהכא וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יאמר טמאי מתים ואל יאמר זבין ומצורעין, ואני אומר: אם טמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין לא כל שכן? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''והא עביד מלאכה בקדשים''' - ועובר משום לא תעבוד בבכור ([[דברים טו]]):

'''דעבדי כהלל''' - דלא מקדשי לקרבנן עד דמייתי להו לעזרה:

'''לא מעל''' - שלא היה שהות בין הקדישה לשחיטה שיבאו בה לידי מעילה:

'''דתנן לא מקדישין וכו'''' - במסכת ביצה והיאך הקדישו פסחיהן אלו בשבת:

'''הני מילי''' - דאין מקדישין:

'''חובות הקבוע להן זמן''' - לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום:

'''פסחו''' - ליכא למימר ביום טוב דאין פסח קרב ביום טוב וחגיגה ליכא למימר בשבת: מחמר לא קרי אלא בבהמה הנושאת משוי והוא מנהיגה קרי לי' מחמר ומוזהר עליו בפ' מי שהחשיך:

'''כלאחר יד''' - שאין דרך טלה לשאת משוי:

'''שיש לו היתר מן התורה''' - כגון זה שאינו מחמר גמור אלא כלאחר יד ואין כאן אלא שבות ואפילו שבות דידיה לא חמיר כשאר שבות דכל כלאחר יד לא שכיחא:

'''במקום מצוה''' - כי האי גוונא דמעכב מפסח:

'''עד שקמתי דבורה''' - יוהרא שהיתה משפלת המנהיגים שלפניה ומתפארת לעצמה:

'''עורי עורי דבורה''' - שנשתתקה מחמת סילוק נבואתה:

'''קחו לי מנגן''' - להעביר כעסו שכעס על יהורם:

'''ותהי עליו יד''' - מכלל דאסתלק:

'''לא בחר''' - משמע מעולם אבל מאסתיהו משמע השתא מאסתיהו מפני שהוא רגזן מאסו מכלל שמתחלה נבחר ואע&quot;ג דהאי מעשה דמשיחה קדים לרגזנות מיהו לא מצינו בו דופי אלא זה בלבד ומפני שגלוי לפניו שהוא רגזן מאסו:

'''דדחו טומאה מנא לן''' - הואיל ומועדו לא משמע (להו) מנא לן דדחו ואנן קיימא לן דדחו טומאה בכיצד צולין (דף עו:): פסח אקרי קרבן ציבור דאתי בכנופיא באידך פירקין (דף עו:):

'''זבין ומצורעין''' - חמורין מטמאי מתים שהרי טומאה יוצאה עליהן מגופן אלא על כרחיך כי איצטריך זב ומצורע להיכא דאין טמא מת משתלח איצטריך:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סו ב והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_והא קא עביד עבודה בקדשים, כהלל]]
'''והא''' קא עביד עבודה בקדשים כהלל. בירושלמי מפרש בענין אחר דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה ויליף מפרה כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה ה&quot;נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ&quot;ב מ&quot;ג) רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה אבל קשרה במוסרה עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פירס טליתו עליה מפני הזבובים כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מביאה כשהיא חולין לעזרה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מביאה כשהיא חולין לעזרה]]
''' מביאה''' כשהיא חולין לעזרה. בפ' המוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פא:) גבי קונה שתי אילנות פריך ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו וקא מעייל חולין לעזרה ובהזרוע {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קל|א}} נמי דקאמר טעמא דכ' רחמנא זה הא לאו הכי ה&quot;א חולין חייבין בחזה ושוק הא בעי תנופה והיכי ליעבד לינפינהו לפני ה' כתיב ואי מגוואי קא מעייל חולין לעזרה התם ודאי אסור שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות שיראה כמקרי' חולין לגבוה שרי כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ&quot;א:) שהיו אוכלי' חולין בעזרה כדי לאכול מנחות על השבע:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב מחמר כלאחר יד הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_מחמר כלאחר יד הוא]]
''' מחמר''' כלאחר יד הוא. ה&quot;מ לשנויי כשהוא מהלך מניחו עליו וכשהוא עומד נוטלו הימנו דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קנג|א}}:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב כלאחר יד נמי אסור מדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_כלאחר יד נמי אסור מדרבנן]]
''' כלאחר''' יד נמי אסור מדרבנן. הוי מצי למיפרך הלא משתמש בבעלי חיים דאסור מדרבנן:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב הנח להו לישראל.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_הנח להו לישראל]]
''' הנח''' להו לישראל. ואם תאמר והא במתניתין אסר שבות דרבנן כיון דאפשר לעשות מערב שבת ויש לומר שבות בהמתו קיל משבות עצמו:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב ואין ציבור.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_ואין ציבור נדחין]]
''' ואין''' ציבור נדחין. תימה דהכא לא ממעטינן מאיש אלא רוב ישראל ובפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז:) דרשינן והוצאת את האיש ההוא איש ואשה אתה מוציא לשעריך ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך ואיכא דממעט התם שבט וי&quot;ל דשאני התם דמצינו שחלק בעיר הנדחת א&quot;נ טובא איש ואשה כתיבי התם:
[[File:תוס פסחים 6 סו ב אלא אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סו_ב_אלא אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה]]
''' אלא''' אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה. תימה לרשב&quot;א לדריש לקיש הניחא לרבי יהודה אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב רחמנא טמא מת זב ומצורע לפי שחלוקים בשילוח מחנות פסח דדחי טומאה מנא ליה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סו|ב}}</text>
      <sha1>6l3gv1fgls8kfavftxfyd8qyvhxsrgn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728786</id>
    <revision>
      <id>3024293</id>
      <parentid>2939140</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:02:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12717" sha1="cyc9yviegqskcf0ywvo7rdp3sb6cltt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|א|סו ב|סז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד א] אלא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין ואין טמאי מתים משתלחין. ואיזה זה - פסח הבא בטומאה. אמר אביי: אי הכי, לימא נמי יאמר זב וטמאי מתים ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זב משתלח - מצורע לא כל שכן. אלא: יש לך שעה שמצורעין משתלחין ואין זבין וטמאי מתים משתלחין, ואיזה זה - פסח הבא בטומאה. וכי תימא הכי נמי - והתנן: פסח הבא בטומאה - לא יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות, ואם אכלו פטורין. אלא אמר אביי: לעולם מקרא קמא. אם כן ניכתוב רחמנא איש איש כי יהיה טמא, לנפש למה לי? וכי תימא: האי לנפש להכי הוא דאתא הטמא מת הוא דנדחה לפסח שני, אבל שאר טמאין לא - והתניא: יכול לא יהו עושין פסח שני אלא טמאי מתים ושהיה בדרך רחוקה, זבין ומצורעין ובועלי נדות מניין? תלמוד לומר איש איש, לנפש דכתב רחמנא למה לי? אלא הכי קאמר: איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נדחה לפסח שני, אלא עבדי בטומאה. וכי עבדי ציבור בטומאה - בטמא מת, אבל שאר טומאות - לא עבדי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו - פטור, שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. בדד ישב - לבדו ישב, מחוץ למחנה מושבו - הכתוב נתקו לעשה. איתיביה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו - בארבעים. זבין וזבות שנכנסו לפנים ממחיצתן - בארבעים. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה. ולא טמא מת בלבד אמרו, אלא אפילו מת עצמו. שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, עמו - במחיצתו! - תנאי היא. דתניא: בדד ישב - לבדו ישב, שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו. יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת - תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, יאמר טמאי מת ואל יאמר טמאי זב, ואני אומר: טמאי מתים משתלחין - זבין לא כל שכן? למה נאמר זב - ליתן לו מחנה שניה. ויאמר זב ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זבין משתלחין - מצורעין לא כל שכן? למה נאמר מצורע - ליתן לו מחנה שלישית. כשהוא אומר בדד ישב - הכתוב נתקו לעשה. מאי חומריה דזב מטמא מת - שכן טומאה יוצאה עליו מגופו. - אדרבה, טמא מת חמור, שכן טעון הזאה שלישי ושביעי! - אמר קרא: טמא וכל טמא - לרבות טמא שרץ, וזב חמור מטמא שרץ. ומאי חומריה? - כדאמרן. - אדרבה, שרץ חמור שכן מטמא באונס! - אמרי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אלמא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין''' - מן העזרה וטמאי מתים נכנסים לתוכה:

'''בטומאה''' - כשרוב ציבור טמאין במת עושין פסח בטומאה וזבין ומצורעין שבהן נדחין:

'''מצורע חמור מזב''' - לקמן מפרש חומריה:

'''ואיזה זה כו'''' - בתמיה:

'''לא יאכלו ממנו''' - דכי דייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין בטמא נפש הוא דדייקינן גבי איש כי יהיה טמא לא כתיב אלא לנפש ובדידה דייקינן איש ולא ציבור אלמא מהתם יליף דאי מוישלחו כדר&quot;ל זב נמי לישתרי:

'''אלא לעולם מקרא קמא''' - וכדדייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא א&quot;כ דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא לחומרא ממעטינן למאי הילכתא כתב לנפש למעוטי זבין ומצורעין לכתוב טומאה סתם דנשמע דבכל טומאות יחיד נדחה לשני וציבור לית להו תקנתא דע&quot;כ לנפש למעוטי זבין ומצורעין אתא ולאחמורי עלייהו ואי לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו ולמימר דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין אלא עושין פסחיהן בטומאה אבל בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו וכ&quot;ת לגבי יחיד מחמיר עלייהו וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה תשלומין לשני אבל זב ומצורע אפי' נטהר בשני לית לי' תקנתא בתשלומין והתניא יכול לא יהו חייבין לפסח שני אלא טמא נפש כו':

'''ת&quot;ל איש איש''' - כי יהיה טמא משמע כל טומאה מדלא כתיב לנפש ברישא א&quot;נ איש כי יגע במת ש&quot;מ למידרשי' באנפיה נפשיה הוא לנפש למה לי אלא ע&quot;כ מיעוטא דציבור לאקולי אתא ולמימרא דאין נדחין אלא עושין בטומאה ומש&quot;ה לנפש למימר דבטומאת מת הוא דאקיל עלייהו אבל זיבה וצרעת לא:

'''לפנים ממחיצתו''' - מחיצה שנאסר ליכנס בה דהיינו לפני' מחומת כל ערי ישראל כדאמר לקמן מצורע משתלח חוץ למחנה ישראל:

'''פטור''' - ממלקות דלא יטמאו את מחניהם:

'''נתקו לעשה''' - ואע&quot;ג דלאו בתר לאו כתיב ע&quot;כ לנתוקי לאוי אתא דקי&quot;ל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו דאי לאטעוניה עשה ול&quot;ת הא כתב ביה עשה אחרינא וישלחו מן המחנה אבל זבין וטמאי מתים לא נתקו לעשה ואע&quot;ג דעשה יתירי כתיבי כל חד וחד למילתיה מדריש בספרי ועוד דבהאי כתיב כל ימי אשר הנגע בו וגו' משמע כל ימיו בבדד ישב קאי דאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כדדרשינן כל ימיו דאונס את הנערה במס' מכות {{הפניה-גמ|מכות|טו|א}} כל ימיו בעמוד והחזר קאי ומנתקינא ליה ללאוי:

'''זב''' - מחיצתו הר הבית דאסור לכנס במחנה לויה כדלקמן שכל הטמאין אין משתלחין אלא מן העזרה לבדה חוץ מזב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר:

'''מחנה לויה''' - כל הר הבית חוץ לחומת העזרה:

'''עמו''' - ומשה לוי היה:

'''תנאי היא''' - דאיכא תנא דלא מייתי ליה קרא לעשה אלא ליתן לו מחנה שלישית:

'''שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו''' - כגון זבין וטמאי מתים למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן: 

'''יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת&quot;ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה''' - מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית:

'''אינו צריך''' - האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דעל כרחך כולן חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו כולהו ש&quot;מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:

'''זב לא כ&quot;ש''' - לקמיה פריך מאי חומריה דזב מטמא מת:

'''לרבות טמא שרץ''' - לשילוח והוא הדין לנוגע בנבילה וכל טמאי מגע וכיון דכתב רבוייא לטמאי מגע לא איצטריך למיכתב זב דחמיר מטמא שרץ שהרי טומאה יוצאה עליו מגופו זב אינו מטמא מחמת אונס אם ראה מחמת מאכל ומשתה או חולי או קפיצה כדאמר במסכת נדה בפרק בנות כותים (דף לה.) מבשרו ולא מחמת אונסו ומשנינן כי האי גוונא זב טמויי נמי מטמא כגון טומאת טמאי שרץ שאינו אלא טומאת ערב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז א הכתוב נתקו לעשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_א_הכתוב נתקו לעשה]]
'''הכתוב''' נתקו לעשה. פי' בקו' דכתיב כל ימי אשר הנגע בו משמע דניתוק לאו הוא כל ימיו בדד ישב שאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו וקשה לר&quot;י דאם כן ה&quot;ל לאיתויי רישיה דקרא בספרים ועוד הקשה ריב&quot;א דלא דמי דלא יוכל לשלחה כל ימיו משמע דליכא לאו אלא כשמשלחה כל ימיו אבל הכא לא משמע מקרא הכי ואור&quot;י דהאי נתקו לעשה לא הוי כשאר לאו הניתק לעשה שהעשה כתוב אחר הלאו בסמוך משמע שלתקן הלאו בא כמו לא תותירו ממנו והנותר וגו' ([[שמות יב]]) וכמו לא תקח האם על הבנים שלא תשלח ([[דברים כב]]) אלא ה&quot;פ הכתוב נתקו לעשה דכיון דכל הטמאים היו בכלל ולא יטמאו את מחניהם ופרט במצורע בפני עצמו עשה אתא להוציאו מכלל האחרים לנתקו מן הלאו וליתנו בעשה אבל היכא שאינו כתוב הלאו אלא על דבר אחד לא מנתקינן את הלאו בעשה אלא הוי בלאו ועשה וקשה דבעל קרי נמי לא לילקי אם נכנס לפנים ממחיצתו שהכתוב נתקו לעשה דכתיב ויצא אל מחוץ למחנה וי&quot;ל דהכא בחד קרא איכא תרי עשה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והאי ניתוק עשה נראה דלא מהני אלא במחנה שלישית דלא גרע מזב הואיל ואיכא לאוקמי ניתוק למחנה שלישי' ובמחנה שכינה חייב כרת דלא גרע ממחוסר כפורים וכן משמע בפ' כל הפסולים (זבחים דל&quot;ב:) דקאמר ואי ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא א&quot;ל ומטונך הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו ואיכא למידחי דההיא כרבי יהודה דלא חשיב ליה לקמן ניתוק לעשה:

''' זבין''' ובועלי נדות שנכנסו כו'. ריב&quot;א לא גרס ובועלי נדות בהדי זבין דהא אמרינן לקמן בועל נדה כטמא מת למחנות ובתוספתא ליתיה:

''' מאי''' חומרא דזב שכן טומאה יוצאה מגופו. ה&quot;ה דהוה מצי למימר שכן מטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט כדלקמן אלא ניחא ליה למינקט חומרי דלא מצי למימר להו בסמוך גבי חומר בזב מבמצורע:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|א}}</text>
      <sha1>cyc9yviegqskcf0ywvo7rdp3sb6cltt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024294</id>
      <parentid>3024293</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:10:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12880" sha1="czq0zg50av28vrk9advvz6lob89v0b9" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|א|סו ב|סז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד א] אלא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין ואין טמאי מתים משתלחין. ואיזה זה - פסח הבא בטומאה. אמר אביי: אי הכי, לימא נמי יאמר זב וטמאי מתים ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זב משתלח - מצורע לא כל שכן. אלא: יש לך שעה שמצורעין משתלחין ואין זבין וטמאי מתים משתלחין, ואיזה זה - פסח הבא בטומאה. וכי תימא הכי נמי - והתנן: פסח הבא בטומאה - לא יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות, ואם אכלו פטורין. אלא אמר אביי: לעולם מקרא קמא. אם כן ניכתוב רחמנא איש איש כי יהיה טמא, לנפש למה לי? וכי תימא: האי לנפש להכי הוא דאתא הטמא מת הוא דנדחה לפסח שני, אבל שאר טמאין לא - והתניא: יכול לא יהו עושין פסח שני אלא טמאי מתים ושהיה בדרך רחוקה, זבין ומצורעין ובועלי נדות מניין? תלמוד לומר איש איש, לנפש דכתב רחמנא למה לי? אלא הכי קאמר: איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נדחה לפסח שני, אלא עבדי בטומאה. וכי עבדי ציבור בטומאה - בטמא מת, אבל שאר טומאות - לא עבדי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו - פטור, שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. בדד ישב - לבדו ישב, מחוץ למחנה מושבו - הכתוב נתקו לעשה. איתיביה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו - בארבעים. זבין וזבות שנכנסו לפנים ממחיצתן - בארבעים. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה. ולא טמא מת בלבד אמרו, אלא אפילו מת עצמו. שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, עמו - במחיצתו! - תנאי היא. דתניא: בדד ישב - לבדו ישב, שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו. יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת - תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, יאמר טמאי מת ואל יאמר טמאי זב, ואני אומר: טמאי מתים משתלחין - זבין לא כל שכן? למה נאמר זב - ליתן לו מחנה שניה. ויאמר זב ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זבין משתלחין - מצורעין לא כל שכן? למה נאמר מצורע - ליתן לו מחנה שלישית. כשהוא אומר בדד ישב - הכתוב נתקו לעשה. מאי חומריה דזב מטמא מת - שכן טומאה יוצאה עליו מגופו. - אדרבה, טמא מת חמור, שכן טעון הזאה שלישי ושביעי! - אמר קרא: טמא וכל טמא - לרבות טמא שרץ, וזב חמור מטמא שרץ. ומאי חומריה? - כדאמרן. - אדרבה, שרץ חמור שכן מטמא באונס! - אמרי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אלמא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין''' - מן העזרה וטמאי מתים נכנסים לתוכה:

'''בטומאה''' - כשרוב ציבור טמאין במת עושין פסח בטומאה וזבין ומצורעין שבהן נדחין:

'''מצורע חמור מזב''' - לקמן מפרש חומריה:

'''ואיזה זה כו'''' - בתמיה:

'''לא יאכלו ממנו''' - דכי דייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין בטמא נפש הוא דדייקינן גבי איש כי יהיה טמא לא כתיב אלא לנפש ובדידה דייקינן איש ולא ציבור אלמא מהתם יליף דאי מוישלחו כדר&quot;ל זב נמי לישתרי:

'''אלא לעולם מקרא קמא''' - וכדדייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא א&quot;כ דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא לחומרא ממעטינן למאי הילכתא כתב לנפש למעוטי זבין ומצורעין לכתוב טומאה סתם דנשמע דבכל טומאות יחיד נדחה לשני וציבור לית להו תקנתא דע&quot;כ לנפש למעוטי זבין ומצורעין אתא ולאחמורי עלייהו ואי לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו ולמימר דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין אלא עושין פסחיהן בטומאה אבל בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו וכ&quot;ת לגבי יחיד מחמיר עלייהו וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה תשלומין לשני אבל זב ומצורע אפי' נטהר בשני לית לי' תקנתא בתשלומין והתניא יכול לא יהו חייבין לפסח שני אלא טמא נפש כו':

'''ת&quot;ל איש איש''' - כי יהיה טמא משמע כל טומאה מדלא כתיב לנפש ברישא א&quot;נ איש כי יגע במת ש&quot;מ למידרשי' באנפיה נפשיה הוא לנפש למה לי אלא ע&quot;כ מיעוטא דציבור לאקולי אתא ולמימרא דאין נדחין אלא עושין בטומאה ומש&quot;ה לנפש למימר דבטומאת מת הוא דאקיל עלייהו אבל זיבה וצרעת לא:

'''לפנים ממחיצתו''' - מחיצה שנאסר ליכנס בה דהיינו לפני' מחומת כל ערי ישראל כדאמר לקמן מצורע משתלח חוץ למחנה ישראל:

'''פטור''' - ממלקות דלא יטמאו את מחניהם:

'''נתקו לעשה''' - ואע&quot;ג דלאו בתר לאו כתיב ע&quot;כ לנתוקי לאוי אתא דקי&quot;ל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו דאי לאטעוניה עשה ול&quot;ת הא כתב ביה עשה אחרינא וישלחו מן המחנה אבל זבין וטמאי מתים לא נתקו לעשה ואע&quot;ג דעשה יתירי כתיבי כל חד וחד למילתיה מדריש בספרי ועוד דבהאי כתיב כל ימי אשר הנגע בו וגו' משמע כל ימיו בבדד ישב קאי דאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כדדרשינן כל ימיו דאונס את הנערה במס' מכות {{הפניה-גמ|מכות|טו|א}} כל ימיו בעמוד והחזר קאי ומנתקינא ליה ללאוי:

'''זב''' - מחיצתו הר הבית דאסור לכנס במחנה לויה כדלקמן שכל הטמאין אין משתלחין אלא מן העזרה לבדה חוץ מזב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר:

'''מחנה לויה''' - כל הר הבית חוץ לחומת העזרה:

'''עמו''' - ומשה לוי היה:

'''תנאי היא''' - דאיכא תנא דלא מייתי ליה קרא לעשה אלא ליתן לו מחנה שלישית:

'''שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו''' - כגון זבין וטמאי מתים למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן: 

'''יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת&quot;ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה''' - מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית:

'''אינו צריך''' - האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דעל כרחך כולן חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו כולהו ש&quot;מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:

'''זב לא כ&quot;ש''' - לקמיה פריך מאי חומריה דזב מטמא מת:

'''לרבות טמא שרץ''' - לשילוח והוא הדין לנוגע בנבילה וכל טמאי מגע וכיון דכתב רבוייא לטמאי מגע לא איצטריך למיכתב זב דחמיר מטמא שרץ שהרי טומאה יוצאה עליו מגופו זב אינו מטמא מחמת אונס אם ראה מחמת מאכל ומשתה או חולי או קפיצה כדאמר במסכת נדה בפרק בנות כותים (דף לה.) מבשרו ולא מחמת אונסו ומשנינן כי האי גוונא זב טמויי נמי מטמא כגון טומאת טמאי שרץ שאינו אלא טומאת ערב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז א הכתוב נתקו לעשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_א_הכתוב נתקו לעשה]]
'''הכתוב''' נתקו לעשה. פי' בקו' דכתיב כל ימי אשר הנגע בו משמע דניתוק לאו הוא כל ימיו בדד ישב שאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו וקשה לר&quot;י דאם כן ה&quot;ל לאיתויי רישיה דקרא בספרים ועוד הקשה ריב&quot;א דלא דמי דלא יוכל לשלחה כל ימיו משמע דליכא לאו אלא כשמשלחה כל ימיו אבל הכא לא משמע מקרא הכי ואור&quot;י דהאי נתקו לעשה לא הוי כשאר לאו הניתק לעשה שהעשה כתוב אחר הלאו בסמוך משמע שלתקן הלאו בא כמו לא תותירו ממנו והנותר וגו' ([[שמות יב]]) וכמו לא תקח האם על הבנים שלא תשלח ([[דברים כב]]) אלא ה&quot;פ הכתוב נתקו לעשה דכיון דכל הטמאים היו בכלל ולא יטמאו את מחניהם ופרט במצורע בפני עצמו עשה אתא להוציאו מכלל האחרים לנתקו מן הלאו וליתנו בעשה אבל היכא שאינו כתוב הלאו אלא על דבר אחד לא מנתקינן את הלאו בעשה אלא הוי בלאו ועשה וקשה דבעל קרי נמי לא לילקי אם נכנס לפנים ממחיצתו שהכתוב נתקו לעשה דכתיב ויצא אל מחוץ למחנה וי&quot;ל דהכא בחד קרא איכא תרי עשה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והאי ניתוק עשה נראה דלא מהני אלא במחנה שלישית דלא גרע מזב הואיל ואיכא לאוקמי ניתוק למחנה שלישי' ובמחנה שכינה חייב כרת דלא גרע ממחוסר כפורים וכן משמע בפ' כל הפסולים (זבחים דל&quot;ב:) דקאמר ואי ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא א&quot;ל ומטונך הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו ואיכא למידחי דההיא כרבי יהודה דלא חשיב ליה לקמן ניתוק לעשה:
[[File:תוס פסחים 6 סז א זבין ובועלי נדות שנכנסו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_א_זבין ובועלי נדות שנכנסו]]
''' זבין''' ובועלי נדות שנכנסו כו'. ריב&quot;א לא גרס ובועלי נדות בהדי זבין דהא אמרינן לקמן בועל נדה כטמא מת למחנות ובתוספתא ליתיה:

''' מאי''' חומרא דזב שכן טומאה יוצאה מגופו. ה&quot;ה דהוה מצי למימר שכן מטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט כדלקמן אלא ניחא ליה למינקט חומרי דלא מצי למימר להו בסמוך גבי חומר בזב מבמצורע:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|א}}</text>
      <sha1>czq0zg50av28vrk9advvz6lob89v0b9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024309</id>
      <parentid>3024294</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:24:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13085" sha1="pcl3u0acuchq4ejpk5ma457z4p9gxhf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|א|סו ב|סז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד א] אלא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין ואין טמאי מתים משתלחין. ואיזה זה - פסח הבא בטומאה. אמר אביי: אי הכי, לימא נמי יאמר זב וטמאי מתים ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זב משתלח - מצורע לא כל שכן. אלא: יש לך שעה שמצורעין משתלחין ואין זבין וטמאי מתים משתלחין, ואיזה זה - פסח הבא בטומאה. וכי תימא הכי נמי - והתנן: פסח הבא בטומאה - לא יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות, ואם אכלו פטורין. אלא אמר אביי: לעולם מקרא קמא. אם כן ניכתוב רחמנא איש איש כי יהיה טמא, לנפש למה לי? וכי תימא: האי לנפש להכי הוא דאתא הטמא מת הוא דנדחה לפסח שני, אבל שאר טמאין לא - והתניא: יכול לא יהו עושין פסח שני אלא טמאי מתים ושהיה בדרך רחוקה, זבין ומצורעין ובועלי נדות מניין? תלמוד לומר איש איש, לנפש דכתב רחמנא למה לי? אלא הכי קאמר: איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נדחה לפסח שני, אלא עבדי בטומאה. וכי עבדי ציבור בטומאה - בטמא מת, אבל שאר טומאות - לא עבדי. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב חסדא: מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו - פטור, שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. בדד ישב - לבדו ישב, מחוץ למחנה מושבו - הכתוב נתקו לעשה. איתיביה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו - בארבעים. זבין וזבות שנכנסו לפנים ממחיצתן - בארבעים. }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה. ולא טמא מת בלבד אמרו, אלא אפילו מת עצמו. שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, עמו - במחיצתו! - תנאי היא. דתניא: בדד ישב - לבדו ישב, שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו. יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת - תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, יאמר טמאי מת ואל יאמר טמאי זב, ואני אומר: טמאי מתים משתלחין - זבין לא כל שכן? למה נאמר זב - ליתן לו מחנה שניה. ויאמר זב ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זבין משתלחין - מצורעין לא כל שכן? למה נאמר מצורע - ליתן לו מחנה שלישית. כשהוא אומר בדד ישב - הכתוב נתקו לעשה. מאי חומריה דזב מטמא מת - שכן טומאה יוצאה עליו מגופו. - אדרבה, טמא מת חמור, שכן טעון הזאה שלישי ושביעי! - אמר קרא: טמא וכל טמא - לרבות טמא שרץ, וזב חמור מטמא שרץ. ומאי חומריה? - כדאמרן. - אדרבה, שרץ חמור שכן מטמא באונס! - אמרי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אלמא יש לך שעה שזבין ומצורעין משתלחין''' - מן העזרה וטמאי מתים נכנסים לתוכה:

'''בטומאה''' - כשרוב ציבור טמאין במת עושין פסח בטומאה וזבין ומצורעין שבהן נדחין:

'''מצורע חמור מזב''' - לקמן מפרש חומריה:

'''ואיזה זה כו'''' - בתמיה:

'''לא יאכלו ממנו''' - דכי דייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין בטמא נפש הוא דדייקינן גבי איש כי יהיה טמא לא כתיב אלא לנפש ובדידה דייקינן איש ולא ציבור אלמא מהתם יליף דאי מוישלחו כדר&quot;ל זב נמי לישתרי:

'''אלא לעולם מקרא קמא''' - וכדדייקינן איש נדחה ואין ציבור נדחין ודקשיא לך אימא ציבור כלל לא א&quot;כ דדיוקא דממעטינן ציבור מהאי דינא לחומרא ממעטינן למאי הילכתא כתב לנפש למעוטי זבין ומצורעין לכתוב טומאה סתם דנשמע דבכל טומאות יחיד נדחה לשני וציבור לית להו תקנתא דע&quot;כ לנפש למעוטי זבין ומצורעין אתא ולאחמורי עלייהו ואי לגבי ציבור לא מחמירו עלייהו ולמימר דבטומאת מת הוא דאין ציבור נדחין אלא עושין פסחיהן בטומאה אבל בטומאת זיבה וצרעת אפילו ציבור נמי נדחין לגבי מאן מחמיר עלייהו וכ&quot;ת לגבי יחיד מחמיר עלייהו וקאמר טמא נפש הוא דאית ליה תשלומין לשני אבל זב ומצורע אפי' נטהר בשני לית לי' תקנתא בתשלומין והתניא יכול לא יהו חייבין לפסח שני אלא טמא נפש כו':

'''ת&quot;ל איש איש''' - כי יהיה טמא משמע כל טומאה מדלא כתיב לנפש ברישא א&quot;נ איש כי יגע במת ש&quot;מ למידרשי' באנפיה נפשיה הוא לנפש למה לי אלא ע&quot;כ מיעוטא דציבור לאקולי אתא ולמימרא דאין נדחין אלא עושין בטומאה ומש&quot;ה לנפש למימר דבטומאת מת הוא דאקיל עלייהו אבל זיבה וצרעת לא:

'''לפנים ממחיצתו''' - מחיצה שנאסר ליכנס בה דהיינו לפני' מחומת כל ערי ישראל כדאמר לקמן מצורע משתלח חוץ למחנה ישראל:

'''פטור''' - ממלקות דלא יטמאו את מחניהם:

'''נתקו לעשה''' - ואע&quot;ג דלאו בתר לאו כתיב ע&quot;כ לנתוקי לאוי אתא דקי&quot;ל לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו דאי לאטעוניה עשה ול&quot;ת הא כתב ביה עשה אחרינא וישלחו מן המחנה אבל זבין וטמאי מתים לא נתקו לעשה ואע&quot;ג דעשה יתירי כתיבי כל חד וחד למילתיה מדריש בספרי ועוד דבהאי כתיב כל ימי אשר הנגע בו וגו' משמע כל ימיו בבדד ישב קאי דאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כדדרשינן כל ימיו דאונס את הנערה במס' מכות {{הפניה-גמ|מכות|טו|א}} כל ימיו בעמוד והחזר קאי ומנתקינא ליה ללאוי:

'''זב''' - מחיצתו הר הבית דאסור לכנס במחנה לויה כדלקמן שכל הטמאין אין משתלחין אלא מן העזרה לבדה חוץ מזב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר:

'''מחנה לויה''' - כל הר הבית חוץ לחומת העזרה:

'''עמו''' - ומשה לוי היה:

'''תנאי היא''' - דאיכא תנא דלא מייתי ליה קרא לעשה אלא ליתן לו מחנה שלישית:

'''שלא יהו טמאין אחרים יושבין עמו''' - כגון זבין וטמאי מתים למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן: 

'''יכול יהו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת&quot;ל ולא יטמאו את מחניהם תן מחנה לזה ומחנה לזה''' - מדלא כתיב מחנה משמע מחנה לכל אחד ואחד והתם תרתי מחנות כתיבי וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום והאי מחוץ למחנה דמצורע ליתן לו מחנה שלישית:

'''אינו צריך''' - האי מחוץ למחנה ליתן לו מחנה שלישית להוציאו דכולהו מהתם נפקי דעל כרחך כולן חמורים זה מזה בטומאותיהן דאי כולהו שוו לענין מחנות לכתוב שילוח בקל ואנא ידענא כל שכן דחמור בעי שילוח ומדכתבינהו כולהו ש&quot;מ שילוחו של זה לא כשילוחו של זה:

'''זב לא כ&quot;ש''' - לקמיה פריך מאי חומריה דזב מטמא מת:

'''לרבות טמא שרץ''' - לשילוח והוא הדין לנוגע בנבילה וכל טמאי מגע וכיון דכתב רבוייא לטמאי מגע לא איצטריך למיכתב זב דחמיר מטמא שרץ שהרי טומאה יוצאה עליו מגופו זב אינו מטמא מחמת אונס אם ראה מחמת מאכל ומשתה או חולי או קפיצה כדאמר במסכת נדה בפרק בנות כותים (דף לה.) מבשרו ולא מחמת אונסו ומשנינן כי האי גוונא זב טמויי נמי מטמא כגון טומאת טמאי שרץ שאינו אלא טומאת ערב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז א הכתוב נתקו לעשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_א_הכתוב נתקו לעשה]]
'''הכתוב''' נתקו לעשה. פי' בקו' דכתיב כל ימי אשר הנגע בו משמע דניתוק לאו הוא כל ימיו בדד ישב שאם עבר ונכנס יחזור ויצא ואין בו עונש אחר כמו לא יוכל לשלחה כל ימיו וקשה לר&quot;י דאם כן ה&quot;ל לאיתויי רישיה דקרא בספרים ועוד הקשה ריב&quot;א דלא דמי דלא יוכל לשלחה כל ימיו משמע דליכא לאו אלא כשמשלחה כל ימיו אבל הכא לא משמע מקרא הכי ואור&quot;י דהאי נתקו לעשה לא הוי כשאר לאו הניתק לעשה שהעשה כתוב אחר הלאו בסמוך משמע שלתקן הלאו בא כמו לא תותירו ממנו והנותר וגו' ([[שמות יב]]) וכמו לא תקח האם על הבנים שלא תשלח ([[דברים כב]]) אלא ה&quot;פ הכתוב נתקו לעשה דכיון דכל הטמאים היו בכלל ולא יטמאו את מחניהם ופרט במצורע בפני עצמו עשה אתא להוציאו מכלל האחרים לנתקו מן הלאו וליתנו בעשה אבל היכא שאינו כתוב הלאו אלא על דבר אחד לא מנתקינן את הלאו בעשה אלא הוי בלאו ועשה וקשה דבעל קרי נמי לא לילקי אם נכנס לפנים ממחיצתו שהכתוב נתקו לעשה דכתיב ויצא אל מחוץ למחנה וי&quot;ל דהכא בחד קרא איכא תרי עשה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו והאי ניתוק עשה נראה דלא מהני אלא במחנה שלישית דלא גרע מזב הואיל ואיכא לאוקמי ניתוק למחנה שלישי' ובמחנה שכינה חייב כרת דלא גרע ממחוסר כפורים וכן משמע בפ' כל הפסולים (זבחים דל&quot;ב:) דקאמר ואי ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה לבהונות אידי ואידי עשה שיש בו כרת הוא א&quot;ל ומטונך הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו ואיכא למידחי דההיא כרבי יהודה דלא חשיב ליה לקמן ניתוק לעשה:
[[File:תוס פסחים 6 סז א זבין ובועלי נדות שנכנסו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_א_זבין ובועלי נדות שנכנסו]]
''' זבין''' ובועלי נדות שנכנסו כו'. ריב&quot;א לא גרס ובועלי נדות בהדי זבין דהא אמרינן לקמן בועל נדה כטמא מת למחנות ובתוספתא ליתיה:
[[File:תוס פסחים 6 סז א מאי חומרא דזב שכן טומאה יוצאה מגופו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_א_מאי חומרא דזב שכן טומאה יוצאה מגופו]]
''' מאי''' חומרא דזב שכן טומאה יוצאה מגופו. ה&quot;ה דהוה מצי למימר שכן מטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט כדלקמן אלא ניחא ליה למינקט חומרי דלא מצי למימר להו בסמוך גבי חומר בזב מבמצורע:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|א}}</text>
      <sha1>pcl3u0acuchq4ejpk5ma457z4p9gxhf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728787</id>
    <revision>
      <id>3024356</id>
      <parentid>2939141</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:24:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12698" sha1="h9ad6ho6c3wgxyx6yceyb9mbqiumbzu" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:

''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:

''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:

''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:

''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>h9ad6ho6c3wgxyx6yceyb9mbqiumbzu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024364</id>
      <parentid>3024356</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:35:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12853" sha1="jzk727vzij6jm8ax4k20xrvb9ojadeb" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן טעון פריעה ופרימה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן טעון פריעה ופרימה]]
''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:

''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:

''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:

''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>jzk727vzij6jm8ax4k20xrvb9ojadeb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024381</id>
      <parentid>3024364</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:45:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024381</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12994" sha1="qtog055pu3xnyg4yah8loji5t4vkrfc" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן טעון פריעה ופרימה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן טעון פריעה ופרימה]]
''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואסור בתשמיש המטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואסור בתשמיש המטה]]
''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:

''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:

''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>qtog055pu3xnyg4yah8loji5t4vkrfc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024421</id>
      <parentid>3024381</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:49:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024421</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13141" sha1="hmxqw108znbb8zv8n44dy9780p3dvkf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן טעון פריעה ופרימה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן טעון פריעה ופרימה]]
''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואסור בתשמיש המטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואסור בתשמיש המטה]]
''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן עושה משכב ומושב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן עושה משכב ומושב]]
''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:

''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>hmxqw108znbb8zv8n44dy9780p3dvkf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024449</id>
      <parentid>3024421</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T05:58:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024449</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13284" sha1="38bypwbw0jo68vp0dch2rgcje80cvqk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן טעון פריעה ופרימה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן טעון פריעה ופרימה]]
''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואסור בתשמיש המטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואסור בתשמיש המטה]]
''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן עושה משכב ומושב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן עושה משכב ומושב]]
''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואיתקש בעל קרי לזב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואיתקש בעל קרי לזב]]
''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:

''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>38bypwbw0jo68vp0dch2rgcje80cvqk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024455</id>
      <parentid>3024449</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:14:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024455</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13421" sha1="f0sg9ghuhe33i1lsrka897dmgv86t6e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן טעון פריעה ופרימה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן טעון פריעה ופרימה]]
''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואסור בתשמיש המטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואסור בתשמיש המטה]]
''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן עושה משכב ומושב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן עושה משכב ומושב]]
''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואיתקש בעל קרי לזב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואיתקש בעל קרי לזב]]
''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב מחילות לא נתקדשו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_מחילות לא נתקדשו]]
''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:

''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>f0sg9ghuhe33i1lsrka897dmgv86t6e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024465</id>
      <parentid>3024455</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:33:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024465</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13622" sha1="69b9she8m81g9brp0hm98ot77dxq48s" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד ב] כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס כדרב הונא. דאמר רב הונא: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. מאי חומריה דמצורע מזב - שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המטה. - אדרבה, זב חמור שכן מטמא משכב ומושב, ומטמא כלי חרס בהיסט! - אמר קרא זב וכל זב - לרבות בעל קרי, ומצורע חמור מבעל קרי - ומאי חומריה - כדאמרן. - אדרבה: בעל קרי חמור, שכן מטמא במשהו! - סבר לה כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר משום רבי ישמעאל: זב צריך כחתימת פי האמה. }}(2{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ולא הודו לו חכמים. ואיתקש ליה בעל קרי לזב. וכל צרוע למה לי? - איידי דכתיב כל זב כתיב נמי כל צרוע. ורבי יהודה, שפיר קאמר רבי שמעון! - ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי אליעזר אומר: יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין - תלמוד לומר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, בשעה שטמאי מתים משתלחין - זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין - אין זבין ומצורעין משתלחין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: זב וכל זב - לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות. מיתיבי: בעל קרי כמגע שרץ. מאי לאו - למחנותם! - לא, לטומאתם. - לטומאתם? - האי טומאת ערב כתיב ביה, והאי טומאת ערב כתיב ביה! אלא לאו - למחנותם! - לא, לעולם לטומאתם. והא קמשמע לן: דבעל קרי כמגע שרץ, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מה מגע שרץ מטמא באונס - אף בעל קרי מטמא באונס. - מיתיבי: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זב נמי מטמא באונס''' - כגון בראיה ראשונה שאין בה אלא טומאת ערב דאיתקש לשכבת זרע דכתיב ([[ויקרא טו]]) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע והיינו ראיה ראשונה דלא מנה ביה בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ד' ח.) מנה הכתוב שתים וקראו טמא כו':

'''מטמאה באונס''' - מהאי היקש גופיה נפקא ליה לרב הונא מה קרי מטמא באונס אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה דגבי קרי לא כתיב מיעוטא אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס. זוב דומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע דומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:

'''פריעה''' - פריעת הראש גידול שיער:

'''פרימה''' - בבגדים:

'''ואסור בתשמיש המטה''' - כדכתיב ([[ויקרא יד]]) וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו למאן דאמר במועד קטן (ד' ז:) ק&quot;ו לימי חלוטו איכא חומרא טובא ולמאן דאמר ימי ספרו דוקא אפ&quot;ה חומרא מיהא היא דאילו זב לא מיתסר מידי בתשמיש:

'''זב''' - עושה משכבו ומושבו אב הטומאה לטמא אדם הנוגע בו טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו אע&quot;פ שלא נגעו הבגדים במשכב אבל מצורע אע&quot;ג דתניא בתורת כהנים עושה משכב ומושב לאו אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין:

'''ומטמא כלי חרס בהיסט''' - דכתיב ([[ויקרא טו]]) וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר ותניא בתורת כהנים יכול אפילו נגע בו הזב מאחוריו יהא טמא תלמוד לומר אשר יגע בו ולהלן הוא אומר אשר תבושל בו מה בו האמור להלן מאוירו אף בו האמור כאן אינו מטמא במגע אלא מאוירו אם כן מאחר שלמדנו שמטמא אותו מאוירו מה ת&quot;ל אשר יגע בו פירוש ומה חלק בו ומה הוסיף בו בכלי חרס בטומאת הזב מבשאר טומאות במגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

'''ומשנינן זב וכל זב לרבות''' - קרי כזב וכיון דאיתרבי בעל קרי לישתלח חוץ לשתי מחנות לא איצטריך מצורע דחמור מבעל קרי:

'''ופרכינן מאי חומרא כדאמרן''' - וכיון דלא איצטריך וכתביה רחמנא ליתן לו מחנה שלישית אדרבא כו':

'''במשהו''' - כעין חרדל ובפחות מכאן במסכת נדה (ד' מ:) ומצורע שיעורו כגריס בתורת כהנים:

'''כחתימת פי האמה''' - כדי סתימת נקב פי אמתו ויליף לה מהחתים בשרו את זובו במסכת נדה (דף מג:):

'''ואיתקש בעל קרי לזב''' - כדכתיב זאת תהיה תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה זב צריך כחתימת פי האמה אף בעל קרי אלמא מצורע חמור דאזלא ליה פירכא דכל שהוא וכי איצטריך ליתן לו מחנה שלישית:

'''וכל''' - דכתיב גבי מצורע מאי (כל) מרבי גבי דין מצורע:

'''שפיר קאמר ר' שמעון''' - דמפיק ליה מההוא קרא דין שילוחין ולמה לי קרא אחרינא:

'''ההוא''' - צרוע וזב לכדר' אליעזר אתי לאקשינהו לטמא מת לפוטרו מן ההיכרת בפסח הבא בטומאה ואע&quot;ג דלא אישתרי להו לכתחלה בביאת מקדש:

'''אין טמאי מתים משתלחין''' - כגון פסח הבא בטומאה דאישתרו (טמאי מתים לכתחלה כשרוב הציבור טמאי מתים כדכתיב איש וכו') כדלעיל בשמעתין:

'''אין זבין ומצורעין משתלחין''' - שילוחן הראשון בכרת ומיהו לכתחלה לא אישתרו דהא טמא לנפש גלי רחמנא דאין ציבור נדחין הא בשאר טומאות נדחין מיהו אהני היקישא לפוטרן מן ההיכרת:

'''מחילות לא נתקדשו''' - הני תרתי מילי שמעינהו כי הדדי מרביה וכי הדדי אמרינהו מחילות ומערות שלתחת העזרה לא נתקדשו בקדושת עזרה:

'''ובעל קרי משתלח כו'''' - והיינו כברייתא דהא איתקש לזב:

'''לטומאתן''' - דאין טמא שבעה כזב וכטמא מת:

'''טומאת ערב בהדיא כתיב ביה''' - כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים וגו' ([[ויקרא טו]]):

'''מה שרץ מטמא באונס''' - אם נפל עליו שרץ מת:

'''מטמא באונס''' - כגון אם ראה מחמת רוב מאכל ומשתה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סז ב כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_כי האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס]]
'''כי''' האי גוונא זב נמי טמויי מטמי באונס. תימה לרשב&quot;א אכתי שרץ חמור שמטמא בכעדשה מה שאין כן בזב דכר' נתן מוקמ' לה דבעי חתימת פי האמה דהוי טפי אפילו מכגריס כדמוכח בסמוך ואור&quot;י דאם היו מפזרין העדשה יהיה יותר מחתימת פי האמה ומגריס ודוחק ונראה לתרץ דאיכא למימר טמא מת יוכיח דבכזית וכי פריך בסמוך אדרבה בעל קרי חמור שכן מטמא במשהו לא שייך טמא מת יוכיח דהא אין משולח אלא חוץ למחנה אחת ושם רוצה שיהא מצורע משתלח חוץ לשתי מחנות כבעל קרי:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן טעון פריעה ופרימה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן טעון פריעה ופרימה]]
''' שכן''' טעון פריעה ופרימה. תימה לר&quot;י אמאי לא קאמר נמי שכן מטמא בביאה הבא אל האהל:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואסור בתשמיש המטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואסור בתשמיש המטה]]
''' ואסור''' בתשמיש המטה. כמאן דאמר בפ&quot;ק דמ&quot;ק (ד' ז:) דמוחלט אסור בתשמיש המטה:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב שכן עושה משכב ומושב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_שכן עושה משכב ומושב]]
''' שכן''' עושה משכב ומושב. פירש בקונטרס דהא דתניא בת&quot;כ דמצורע עושה משכב ומושב לא לטמא אדם ובגדים אלא לטמא אוכלין ומשקין אבל ליכא למימר דהא מיירי במצורע בימי ספרו דאינו עושה משכב ומושב כדקתני בהדיא בת&quot;כ דהא אמר הכא דמשולח חוץ לג' מחנות ובשילהי מסכת נגעים (פי&quot;ד מ&quot;ג) תנן דבימי ספרו הוי כטמא שרץ אלמא אינו משולח אפי' חוץ למחנה לויה והא דקתני נמי התם ונכנס לפנים מן החומה לאו דוקא לפנים מן החומה ועוד דמסיק הכא שכן טעון פריעה ופרימה והיינו במוחלט והקשה הרב משה מפוטייש&quot;א דתניא בתורת כהני' (אשר ישכב) איש אותה פרט למצורעת ואי מצורע לא מטמא משכב ומושב למ&quot;ל למעוטי מהיכי תיתי שתטמא את בועלה דמנדה לא ילפא שכן מטמאה משכב ומושב אלא ודאי מטמאה משכב ומושב להכי איצטריך קרא למעוטי ויש לומר דאסמכתא בעלמא היא ועוד הקשה מהא דאמר לזכר לרבות מצורע למעיינותיו אקשיה רחמנא לזב מה זב ראייתו מטמא במשא כו' והואיל ואיתקיש אין היקש למחצה ולמשכב ומושב נמי איתקש ולאו פירכא היא דאם כן למחנותם נמי נימא דאיתקש ואם כן מאי פריך הכא והא דתנן בפרק בתרא דמסכת זבין (פ&quot;ה מ&quot;ו) הנוגע בזב ובזבה במצורע כו' אחד הנוגע אחד המסיטו ואחד הנושא ואחד הנישא אלמא משמע דמצורע מטמא בהיסט ובשמעתין משמע דלא מטמא אור&quot;ת דהא דקתני נישא דמשמע דמטמא בהיסט לא קאי אמצורע אלא אשארא:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב ואיתקש בעל קרי לזב.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_ואיתקש בעל קרי לזב]]
''' ואיתקש''' בעל קרי לזב. הכא משמע דבעל קרי נמי טמא מטעם ראיה ואומר ר&quot;י דפליגא אההיא דריש המפלת (נדה דף כב.) דקאמר התם בעא מיניה רבא מרב הונא הרואה קרי בקיסם מהו אמר ליה ותיפוק ליה דהוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי האמה וקאמר למימרא דנוגע הוי פירוש מדבעי חתימת פי האמה אלמא משמע התם דמטעם נגיעה טמא ובפרק יוצא דופן (שם דף מב.) דקאמר שכבת זרע לרואה במשהו לנוגע בכעדשה פליגא אדשמעתא ודהמפלת:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב מחילות לא נתקדשו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_מחילות לא נתקדשו]]
''' מחילות''' לא נתקדשו. וא&quot;ת הא אמר בפ&quot;ב דזבחים {{הפניה-גמ|זבחים|כד|א}} נעקרה אבן ועמד במקומה מהו כו' ומסיק לעולם פשיטא ליה דכי קדיש דוד רצפה עד ארעית תהומא קדיש וי&quot;ל דבכיצד צולין (לקמן דף פו.) מסקינן כי א&quot;ר יוחנן בפתוחות לחול אבל פתוחות לקודש קודש:
[[File:תוס פסחים 6 סז ב האי טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סז_ב_האי טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת]]
''' האי''' טומאת שבעה כתיב ביה והאי טומאת כו'. הוי מצי לשנויי כדמשני בפ&quot;ק דיומא {{הפניה-גמ|יומא|ו|ב}} דלעולם לטומאת שבעה וסיפא איצטריכא ליה אלא שחמור הימנו בועל נדה שמטמא משכב ומושב לטמא אוכלין ומשקין:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סז|ב}}</text>
      <sha1>69b9she8m81g9brp0hm98ot77dxq48s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים סח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728789</id>
    <revision>
      <id>3024468</id>
      <parentid>2939143</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:55:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12401" sha1="kjenaaivvv6dy0yvcwtekai3pwlh50z" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סח|ב|סח א|סט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סח עמוד ב] והקטר חלביו וכו'. תניא, אמר רבי שמעון: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה, ואין ממתינים להם עד שתחשך. הרכבתו והבאתו וכו'. ורמינהו: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה. ואם בכלי - כאן וכאן אסור! רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא. חד אמר: אידי ואידי ביד, הא - בלחה, הא - ביבשה. וחד אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אידי ואידי בלחה, ולא קשיא: הא - ביד, הא - בכלי, ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה? - אמר לך: יבשה מפרך פריכא. ולמאן דאמר אידי ואידי ביד, ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה, מאי טעמא לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי? - אמר לך: כלי - הא קתני התם - אם בכלי - כאן וכאן אסור. - ואידך: הא דקתני כלי הכא - פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע אתא לאשמועינן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אליעזר ומה אם שחיטה וכו'. רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב&quot;ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא. אמר רבה: הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - וקראת לשבת ענג. אמר רב יוסף: הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם - מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה. מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת - יום שניתנה בו תורה, פוריא - ימי משתה ושמחה כתיב, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעלי יומא דכיפורי - דתני חייא בר רב מדפתי: ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי. איני? והאמר רבי אלעזר: אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי! - מעיקרא כי עביד איניש - אדעתא דנפשיה קא עביד. אמר רב אשי: ולמאי דקאמר רבי אליעזר נמי יום טוב רשות - אית ליה פירכא: ומה יום טוב שהתיר בו מלאכה של רשות - לא התיר שבות שעמה, שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה - אינו דין שלא תתיר שבות שעמה? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=חק בלק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כשירין כל הלילה''' - כדכתיב ([[ויקרא ו]]) על מוקדה על המזבח כל הלילה ויכול להקטירן כל הלילה ואע&quot;פ כן אין ממתינין להם עד שתחשך אלא מחללין שבת עליהן כדכתיב ([[במדבר כח]]) עולת שבת בשבתו על עולת התמיד אלמא חביב למהר מצוה בשעתה:

'''חותכין יבלת במקדש''' - דלא גזרו על השבות במקדש:

'''הא והא ביד''' - שחותכה בידו ולא בסכין דאין בה אלא משום שבות ואפילו הכי אסור בלחה הואיל ומצי למיעבד מאתמול וההיא דעירובין ביבשה דאפילו שבות ליכא וכר' אליעזר לא מצי לאוקמא לההיא דעירובין ונימא ר' אליעזר היא דאמר במתני' דוחין משום דקתני התם ואם בכלי דהוי מלאכה גמורה כאן וכאן אסור ואי ר' אליעזר היא הא אמר מכשירי מצוה דוחין את השבת אפילו במלאכה גמורה במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}} דתנן ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת:

'''הא''' - דעירובין ביד ומתניתין בכלי דהוי מלאכה גמורה ובעירובין בפרק בתרא איתא נמי כולה הך סוגיא ומקשינן התם והא גבי שבות תני לה דקתני אלו שמשום שבות לא אידחו כו' אלמא לאו בכלי קאי:

'''מפרך פריכא''' - ולא קרי לה חתיכה:

'''מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי''' - ונוקמא למתני' דעירובין נמי בלחה:

'''הא קתני התם''' - בעירובין דאסור ולמה לי למיהדר למסתמא הכא בפסחים:

'''ור' יהושע''' - דמפיק שמחת יום טוב ראיה לפסח אזיל לטעמיה דאמר שמחת יום טוב מצוה היא ואפ&quot;ה לא דחיא שבות הראוי לעשות מבעוד יום:

'''דבעינן נמי לכם''' - שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:

'''כל האוכל ושותה כו'''' - בפ' בתרא דיומא מוקמינן להא דרשא אליבא דמאן דאמר אין אדם מוזהר על תוספת עינוי להתחיל ולהתענות מבעוד יום ואפילו למאן דאית ליה מוסיפין מחול על קודש מקרא אחרינא נפקא ליה מבחריש ובקציר תשבות הילכך כי אתא האי בתשעה להכי אתא והכי קאמר מה שאתם עושים בתשעה דהיינו אכילה ושתיה אני קורא עינוי:

'''תילתא''' - שלישי לבטן ומובחר הוא:

'''עבדי לי''' - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה:

'''אי לאו האי יומא''' - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף ומה ביני לבינם:

'''ותלי''' - נשען:

'''חדאי נפשאי''' - שמחי נפשי:

'''לך קראי לך תנאי''' - בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי:

'''איני''' - וכי אין הנאה בתלמוד תורה אלא ללומדיה לבדם:

'''אם לא בריתי''' - של יומם ולילה דהיינו תלמוד תורה שכתוב בו ([[יהושע א]]) והגית בו יומם ולילה:

'''אית ליה פירכא''' - למילתיה דאמר מלאכת מצוה דוחה כל שכן שבות דמצוה שפיר מהדר ליה ר' יהושע יום טוב יוכיח מקל וחומר ומה שמחת יום טוב שהיא רשות והתרת' בו משום מלאכה לא התרתה בו משום שבות שבת שלא התרתה בה אלא מלאכ' מצוה כגון שחיטת קרבנות צבור אינו דין שלא תתיר שבות אפי' של מצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סח ב מפרך פריכא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_מפרך פריכא]]
'''מפרך''' פריכא. הילכך ההוא דעירובין ליכא לאוקמא ביבשה דהא קתני סיפא ואם בכלי כאן וכאן אסור ויבשה כיון דמפרכא אפילו בכלי נמי שריא והכי מוכח בפרק בתרא ד[[עירובין קג א|עירובין (דף קג)]]:

''' ומה''' שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו כו'. תימה לר&quot;י מה קל וחומר הוא זה דלמא שאני הני משום דאפשר לעשותן מערב שבת ור' אליעזר גופיה אית ליה זה החילוק ומשום הכי בפ' רבי אליעזר דמילה (שבת קלב.) מצריך תרי קראי חד למילה וחד למכשיריה משום דאפשר לעשותן מערב שבת דאמר התם מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי ר' אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא דאמר קרא וביום השמיני ביום ואפילו בשבת והדר קאמר ע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירים אבל מילה דברי הכל דחיא מנא לן והשתא מאי קבעי מנא לן תיפוק מההוא קרא דביום דדריש מיניה ר' אליעזר מכשירים אע&quot;כ משום דבעינן תרי קראי למילה ולמכשיריה כדפרישי' ונראה לר&quot;י דודאי לר' אליעזר לא צריך האי קל וחומר דהא אפילו מכשירי פסח דהוו מלאכה גמורה דחו שבת אע&quot;ג דאפשר לעשותן מערב שבת כדקאמר (לקמן סט.) בגמרא וליעבריה דהא שמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דחו והא דקאמרינן הכא ק&quot;ו לדבריהם דרבנן קאמר כלומר אף על גב דאפשר לעשותן מערב שבת כיון דליכא אלא שבות בעלמא יותר יש להתירם משחיטה עצמה דהיא מלאכה גמורה אף על גב דאי אפשר לעשותה מבערב ותימה לר&quot;י מכשירי פסח מנא ליה לרבי אליעזר דדחו שבת דהא גבי מילה מצריך תרי קראי וכי תימא דגמר מסוכה ולולב ומצה ושופר ועומר ושתי הלחם דמוכח התם דדחו מכשיריהם שבת הא איכא למיפרך דמה להנך שכן בשעת דחייתו מיד יכול לקיים מצותן אבל פסח אינו נאכל אלא בלילה ועוד אי מהתם יליף אמאי איצטריך במועדו גבי פסח דקאמר ר' אליעזר עקרת מה שכתוב בתורה במועדו אפי' בשבת:

''' מה''' ראיה רשות למצוה. משמע דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יו&quot;ט אסירי לר' אליעזר והקשה ר&quot;ש כהן דבריש תולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קלז|ב}} אמרינן דרבי אליעזר עדיפא מדר' יהודה ושרי אפי' מכשירי דאפשר מערב יו&quot;ט ותירץ לו ר&quot;י דלא שרי אלא דוקא במשמרת דלא דמיא מלאכה כולי האי:

''' הכל''' מודים בעצרת דבעינן לכם. תימה לריב&quot;א א&quot;כ מאי קאמר רבי אליעזר מה ראיה רשות למצוה דנימא עצרת תוכיח שהיא מצוה וי&quot;ל דהא דבעי רבי אליעזר בעצרת לכם לאו דוקא מקרא אלא מסברא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סח|ב}}</text>
      <sha1>kjenaaivvv6dy0yvcwtekai3pwlh50z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024485</id>
      <parentid>3024468</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:47:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3024485</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12630" sha1="9kyr4myw0to5cud159wxl0eocwhamrn" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|סח|ב|סח א|סט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף סח עמוד ב] והקטר חלביו וכו'. תניא, אמר רבי שמעון: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה, ואין ממתינים להם עד שתחשך. הרכבתו והבאתו וכו'. ורמינהו: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה. ואם בכלי - כאן וכאן אסור! רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא. חד אמר: אידי ואידי ביד, הא - בלחה, הא - ביבשה. וחד אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אידי ואידי בלחה, ולא קשיא: הא - ביד, הא - בכלי, ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה? - אמר לך: יבשה מפרך פריכא. ולמאן דאמר אידי ואידי ביד, ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה, מאי טעמא לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי? - אמר לך: כלי - הא קתני התם - אם בכלי - כאן וכאן אסור. - ואידך: הא דקתני כלי הכא - פלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע אתא לאשמועינן. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אליעזר ומה אם שחיטה וכו'. רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך, וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם. (עב&quot;ם סימן) אמר רבי אלעזר: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - יום שניתנה בו תורה הוא. אמר רבה: הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם. מאי טעמא - וקראת לשבת ענג. אמר רב יוסף: הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם - מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה. מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא, לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת - יום שניתנה בו תורה, פוריא - ימי משתה ושמחה כתיב, }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מעלי יומא דכיפורי - דתני חייא בר רב מדפתי: ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה (הם) מתענין? והלא בעשירי מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשעה בו - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. רב יוסף ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא? רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה, ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר: חדאי נפשאי, חדאי נפשאי, לך קראי לך תנאי. איני? והאמר רבי אלעזר: אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי! - מעיקרא כי עביד איניש - אדעתא דנפשיה קא עביד. אמר רב אשי: ולמאי דקאמר רבי אליעזר נמי יום טוב רשות - אית ליה פירכא: ומה יום טוב שהתיר בו מלאכה של רשות - לא התיר שבות שעמה, שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה - אינו דין שלא תתיר שבות שעמה? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=חק בלק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''כשירין כל הלילה''' - כדכתיב ([[ויקרא ו]]) על מוקדה על המזבח כל הלילה ויכול להקטירן כל הלילה ואע&quot;פ כן אין ממתינין להם עד שתחשך אלא מחללין שבת עליהן כדכתיב ([[במדבר כח]]) עולת שבת בשבתו על עולת התמיד אלמא חביב למהר מצוה בשעתה:

'''חותכין יבלת במקדש''' - דלא גזרו על השבות במקדש:

'''הא והא ביד''' - שחותכה בידו ולא בסכין דאין בה אלא משום שבות ואפילו הכי אסור בלחה הואיל ומצי למיעבד מאתמול וההיא דעירובין ביבשה דאפילו שבות ליכא וכר' אליעזר לא מצי לאוקמא לההיא דעירובין ונימא ר' אליעזר היא דאמר במתני' דוחין משום דקתני התם ואם בכלי דהוי מלאכה גמורה כאן וכאן אסור ואי ר' אליעזר היא הא אמר מכשירי מצוה דוחין את השבת אפילו במלאכה גמורה במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|קל|א}} דתנן ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת:

'''הא''' - דעירובין ביד ומתניתין בכלי דהוי מלאכה גמורה ובעירובין בפרק בתרא איתא נמי כולה הך סוגיא ומקשינן התם והא גבי שבות תני לה דקתני אלו שמשום שבות לא אידחו כו' אלמא לאו בכלי קאי:

'''מפרך פריכא''' - ולא קרי לה חתיכה:

'''מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי''' - ונוקמא למתני' דעירובין נמי בלחה:

'''הא קתני התם''' - בעירובין דאסור ולמה לי למיהדר למסתמא הכא בפסחים:

'''ור' יהושע''' - דמפיק שמחת יום טוב ראיה לפסח אזיל לטעמיה דאמר שמחת יום טוב מצוה היא ואפ&quot;ה לא דחיא שבות הראוי לעשות מבעוד יום:

'''דבעינן נמי לכם''' - שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו:

'''כל האוכל ושותה כו'''' - בפ' בתרא דיומא מוקמינן להא דרשא אליבא דמאן דאמר אין אדם מוזהר על תוספת עינוי להתחיל ולהתענות מבעוד יום ואפילו למאן דאית ליה מוסיפין מחול על קודש מקרא אחרינא נפקא ליה מבחריש ובקציר תשבות הילכך כי אתא האי בתשעה להכי אתא והכי קאמר מה שאתם עושים בתשעה דהיינו אכילה ושתיה אני קורא עינוי:

'''תילתא''' - שלישי לבטן ומובחר הוא:

'''עבדי לי''' - היה מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה:

'''אי לאו האי יומא''' - שלמדתי תורה ונתרוממתי הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף ומה ביני לבינם:

'''ותלי''' - נשען:

'''חדאי נפשאי''' - שמחי נפשי:

'''לך קראי לך תנאי''' - בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי:

'''איני''' - וכי אין הנאה בתלמוד תורה אלא ללומדיה לבדם:

'''אם לא בריתי''' - של יומם ולילה דהיינו תלמוד תורה שכתוב בו ([[יהושע א]]) והגית בו יומם ולילה:

'''אית ליה פירכא''' - למילתיה דאמר מלאכת מצוה דוחה כל שכן שבות דמצוה שפיר מהדר ליה ר' יהושע יום טוב יוכיח מקל וחומר ומה שמחת יום טוב שהיא רשות והתרת' בו משום מלאכה לא התרתה בו משום שבות שבת שלא התרתה בה אלא מלאכ' מצוה כגון שחיטת קרבנות צבור אינו דין שלא תתיר שבות אפי' של מצוה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 6 סח ב מפרך פריכא.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_מפרך פריכא]]
'''מפרך''' פריכא. הילכך ההוא דעירובין ליכא לאוקמא ביבשה דהא קתני סיפא ואם בכלי כאן וכאן אסור ויבשה כיון דמפרכא אפילו בכלי נמי שריא והכי מוכח בפרק בתרא ד[[עירובין קג א|עירובין (דף קג)]]:
[[File:תוס פסחים 6 סח ב ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו.ogg|thumb|תוס_פסחים_6_סח_ב_ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו]]
''' ומה''' שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו כו'. תימה לר&quot;י מה קל וחומר הוא זה דלמא שאני הני משום דאפשר לעשותן מערב שבת ור' אליעזר גופיה אית ליה זה החילוק ומשום הכי בפ' רבי אליעזר דמילה (שבת קלב.) מצריך תרי קראי חד למילה וחד למכשיריה משום דאפשר לעשותן מערב שבת דאמר התם מילה וכל מכשיריה דוחין את השבת דברי ר' אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא דאמר קרא וביום השמיני ביום ואפילו בשבת והדר קאמר ע&quot;כ לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירים אבל מילה דברי הכל דחיא מנא לן והשתא מאי קבעי מנא לן תיפוק מההוא קרא דביום דדריש מיניה ר' אליעזר מכשירים אע&quot;כ משום דבעינן תרי קראי למילה ולמכשיריה כדפרישי' ונראה לר&quot;י דודאי לר' אליעזר לא צריך האי קל וחומר דהא אפילו מכשירי פסח דהוו מלאכה גמורה דחו שבת אע&quot;ג דאפשר לעשותן מערב שבת כדקאמר (לקמן סט.) בגמרא וליעבריה דהא שמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דחו והא דקאמרינן הכא ק&quot;ו לדבריהם דרבנן קאמר כלומר אף על גב דאפשר לעשותן מערב שבת כיון דליכא אלא שבות בעלמא יותר יש להתירם משחיטה עצמה דהיא מלאכה גמורה אף על גב דאי אפשר לעשותה מבערב ותימה לר&quot;י מכשירי פסח מנא ליה לרבי אליעזר דדחו שבת דהא גבי מילה מצריך תרי קראי וכי תימא דגמר מסוכה ולולב ומצה ושופר ועומר ושתי הלחם דמוכח התם דדחו מכשיריהם שבת הא איכא למיפרך דמה להנך שכן בשעת דחייתו מיד יכול לקיים מצותן אבל פסח אינו נאכל אלא בלילה ועוד אי מהתם יליף אמאי איצטריך במועדו גבי פסח דקאמר ר' אליעזר עקרת מה שכתוב בתורה במועדו אפי' בשבת:

''' מה''' ראיה רשות למצוה. משמע דמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יו&quot;ט אסירי לר' אליעזר והקשה ר&quot;ש כהן דבריש תולין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|קלז|ב}} אמרינן דרבי אליעזר עדיפא מדר' יהודה ושרי אפי' מכשירי דאפשר מערב יו&quot;ט ותירץ לו ר&quot;י דלא שרי אלא דוקא במשמרת דלא דמיא מלאכה כולי האי:

''' הכל''' מודים בעצרת דבעינן לכם. תימה לריב&quot;א א&quot;כ מאי קאמר רבי אליעזר מה ראיה רשות למצוה דנימא עצרת תוכיח שהיא מצוה וי&quot;ל דהא דבעי רבי אליעזר בעצרת לכם לאו דוקא מקרא אלא מסברא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ו|סח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ו|סח|ב}}</text>
      <sha1>9kyr4myw0to5cud159wxl0eocwhamrn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732477</id>
    <revision>
      <id>3024391</id>
      <parentid>3022462</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:56:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קדושתא */</comment>
      <origin>3024391</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28588" sha1="kb1ytz9t60nc3z71750gcfnuhp0m6ew" xml:space="preserve">{{הור2|
*קיצורים:
**{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
**{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
**{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
*הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*לשני וחמישי: 
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
*קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
*[[אל אדון]]
*בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי)

==שבת ראש חדש==
*יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
*יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
*[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
*יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]]
*עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
*יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
*סליחות:
**[[אבותינו בשלוותם]]
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אריה מסבכו]]
*תחנונים:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
*יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]]
==שבת זכור==
*יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
*[[מי כמוך (ריה&quot;ל)]]

==תענית אסתר==
*סליחות:
**[[אבשרה בקהל רב]]
**[[אלופי דת וחכמי דורות]]
**[[אתה האל עושה פלא]]
*תחינות:
**[[שוכן עליונים]]
**[[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
*אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
* יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
*יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]]
==שבת החודש==
*יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
*יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
*[[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
*מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*פיוטים לליל הסדר:
**[[אז רוב ניסים]]
**[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]]
**[[כי לו נאה]]
*רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה
**אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
*יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''
**סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים
**אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''
**סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו
*רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
*יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
*בהוצאת ס&quot;ת: 
**[[תאיר נוגה]]
**[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
**[[מי כמוך אומר ומקים]]
**[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
**[[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
*יוצר: [[אמונת עתים]]
*אזהרות: 
**[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז שש מאות]]

==שבועות==
*רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
*יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
*יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
*אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
*קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
*סליחות:
**[[אתאנו לך יוצר רוחות]]
**[[תחילת אורח]]
**[[אנהים במר יחידתי]]
*תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
*יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
*י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
*קרובות: [[זכור איכה]]
*קינות:
**[[שבת סורו מני]]
**[[איכה אצת באפך]]
**[[אאדה עד חוג שמים]]
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
**[[איכה ישבה חבצלת השרון]]
**[[אהלי אני עבטתי]]
**[[איכה אהובים נאמנים]]
**[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
**[[אוי כי אוסרתי]]
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
**[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
**[[איכה אלי קוננו מאליו]]
**[[אוי כי מחלוקת]]
**[[במכת אהלה]]
**[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
**[[אם תאכלנה נשים פרים]]
**[[אם תעירו תלונותיכם]]
**[[אז בחטאינו]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
*נחמה:
**[[אנכי אנכי אנחם]]
**[[בימים ההם ובעת ההיא]]
**סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
*יוצר: [[את יום פדותכם]]
*זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
*תחנונים:
**[[הביטה וראה את אנחותינו]]
**[[אל תבישנו]]
**[[אלהינו שבשמים חננו]]
**[[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[עננו אבינו]]
**[[דעני לעניי]]
**[[כשענית לאברהם]]
**[[רחמנא חטינן]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[למקדימים בתפילה]]
**[[מחי ומסי]]
**[[מה נפתח ונימא]]
**[[מוחץ ורופא]]
**[[הלא אמרית ליך]]
**[[מרן דבשמיא]]
**בת ציון עינה למרה תליא
**אלהא על כל מליך
**אל עביד גבורן
**מרן דבשמיא בנפיש חטינן
**[[תורתא דמרביא]]
**[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
*אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
*יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*שחרית:
**רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
**רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
**יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
***אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
***[[מלך אמיץ ואיום]]
**זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
**יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
**רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*(בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
*לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
*מוסף:
**[[ונתנה תוקף]]
**לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
**עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
*סליחות:
**עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
**[[תאלת יום ענוי]]
**[[אמרנו נגזרנו לנו]]
*תחינות:
**[[זכור ברית אב המוני]]
**[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
**תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
**תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
*יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
*[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*פתיחה:
**[[אהבת צדק ותשנא רשע]]
**[[יעלה תחנוננו]]
**[[היה עם פיפיות]]
*סליחות:
**[[דלתיך הלילה]]
**[[יום יעלה נקראה]]
**[[ישראל בחירי אל]]
**[[יה אשר גאה גאה]]
**[[ברוך אלהי עליון]]
**[[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
*רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
*רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
**אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
*(י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*(י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
*רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
*[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
*[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
*[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
*[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
*[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
*קדושה:
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[האומרים אחד]]

===סליחות===
*[[אהלת מתוחים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
*[[יערב חין ערכנו]]
*[[ביום עשור קראתיך]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ביום הלבנת פשעי]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יה צור עולמים]]
*[[ידידי אל ברכוהו]]
*[[ביום כפרת עווני]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*בשבת: [[שרי קודש היום]]
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[קול יעקב קורא]]
*[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
* תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
**[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
*[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
*[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
*[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
*[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
*סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[ונתנה תוקף]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
*סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
*רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
*סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
*תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
*תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
*תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אעשה למען שמי]]
**[[יום אדיר ומיוחד]]
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
*מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
*משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
*[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
*קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[אפננת ערוגים]]
*וידוי: במה אקדם ה'
*[[היה עם פיפיות]]
*[[ידך פשוט ופתחה]]
*[[בת עמי לא תחשה]]
*[[במקדש אל והיכליו]]
*חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
*פיוטים לאחר הסליחות:
**[[אצתי צום כפור]]
**[[אשפוך תחינה]]
**[[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
*[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
*[[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
*[[היה עם פיפיות]]
*[[בטרם שמש יבוא]]
*[[אלהים דר מרומך]]
*[[יהיו נא אמרי פי]]
*[[בטרם שמש בחדרו]]
*[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*[[עב קל ממרומך]]
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
*[[היום תאמצנו]]

===תחינות===
*[[למקדימים בתפילה]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
*יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
*רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
*גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
*הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
*יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
*[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
*הקפות:
**הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
**הקפה ב': [[למען אמיתך]]
**הקפה ג': [[אבן שתיה]]
**הקפה ד': [[אדון המושיע]]
**הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
**הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
**הקפה ז': [[אל למושעות]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
**[[כהושעת אלים]]
**[[למען תמים בדורותיו]]
**[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
**[[אז כעיני עבדים]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אל נא תעינו כשה אובד]]
**[[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
**[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
*[להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
*עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
*יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
*רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*פיוטים לסיום התורה:
**[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
**[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
*עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
*זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
*תחינות:
**[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
**סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
**[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
**[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
**[[אבוא היום בתפילה]]
**[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
**[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
**[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
* רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
* יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}
=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
*תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר קמתי להודות]]
*[[בני ציון היקרים]]
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*[[יחידתי בצרתי]]
*[[מולך מוני]]
*[[יציץ צור מחרכו]]
*[[ישראל עם קדוש]]
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*[[אל נכספתי לראותך]]
*[[בליל על משכבי]]
*[[אלהי קדם מעונה]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[יה למתי צפנת]]
*[[בקר אערוך לך ואצפה]]
*[[אז מקדם הקדמת תשובה]]
*[[אין לי בטחון כי אם עליך]]
*[[יוסף אשר מקדם]]
*[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
*[[אנוש מה יצדק]]
*[[למענך אלהי]]
*[[דרשנוך בכל לב]]
*[[מצרי ערי יצרי]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזנו יצורי אלי]]
*[[אודך ה' כי אנפת בי]]
*[[את פני מבין צפוני]]
*[[ארעדה ואפחדה]]
*[[אלהי אל תבישני בדיני]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[ה' אך בך בטח לבבי]]
*[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]]
*[[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*[[בעלות יום החקר]]
*[[שביה עניה]]
*[[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*בקשה: לך ניבי (ארקוולטי)
*שרידי עם (ארקוולטי)
*פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי)
*בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי)
*בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי)
*סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי
*בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי
*סליחה: [[ברכי אצולה]]
*תחינה: משול יצר
*תחנון: אלהי עוז
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
*[[עת שערי רצון להפתח]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[ישראל בחירי אל]]
*[[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}</text>
      <sha1>kb1ytz9t60nc3z71750gcfnuhp0m6ew</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3024393</id>
      <parentid>3024237</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:56:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נעילה ליום כיפור */</comment>
      <origin>3024393</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="238455" sha1="4dglg6k6s7auymdz8ltowy1gkdm7bng" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו (פיוט)]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
==תיקון חצות==
* [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
*[[קול ברמה נשמע ביללה]]
*[[עד מתי ה']]
*[[בהיכלך שמיר ושית]]
*[[על היכלי אבכה]]
*[[עורה נא ימינך רמה]]

=הערות=</text>
      <sha1>4dglg6k6s7auymdz8ltowy1gkdm7bng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3024329</id>
      <parentid>3024160</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:55:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות */</comment>
      <origin>3024329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31115" sha1="4uo6zi02i1416hprjmdcxt1fkekkfh0" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]]
*פזמון: [[לאבות ראשונים]]
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*[[יה אשר אשפוך לפניו]]
*[[עינינו לך צופיה]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*[[מדמי הלבבות]]
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי וחבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגרה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שקי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהלל שם הקל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>4uo6zi02i1416hprjmdcxt1fkekkfh0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור איכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732806</id>
    <revision>
      <id>3024462</id>
      <parentid>3023201</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:31:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024462</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20095" sha1="n99282ces1nufva0uthueg28jl05jrn" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= זכור איכה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)|קרובת קינות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קליר
| צורה = כל חטיבה מורכבת ממחרוזת ראשית ומחרוזת משנה. המחרוזת הראשית מתחילה תמיד במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ה|איכה ה א-יד]] ומסתיימת במילה האחרונה של אותו פסוק, שאליה משתרשרת המילה הראשונה של מחרוזת המשנה. המילה השניה של המחרוזת הראשית היא תמיד מילה ראשונה של פסוקי [[איכה ד|איכה ד א-יד]]. הטורים השני, השלישי והרביעי מתחילים במילים הראשונות של פסוקי [[איכה ג|איכה ג א-מב]], מהסוף להתחלה. הטור החמישי מתחיל במילה ראשונה של פסוקי [[איכה ב|איכה ב א-יד]], והשישי במילה ראשונה של פסוקי [[איכה א|איכה א א-יד]]. מחרוזות המשנה משורשרות למחרוזות העיקריות, ושני הטורים הבאים פותחים מבמילות הקבע &quot;למה תהיה כ-&quot;, ו&quot;זכור&quot;. אחריהם באה אות מהאקרוסטיכון &quot;אלעזר בירבי קליר&quot;, סה&quot;כ ג' פעמים. בטור השני בכל חטיבה רמוזה אחת מ[[W:משמרות כהונה|כ&quot;ד משמרות הכהונה]], בטור הרביעי שנים עשר המזלות, ובחמישי שנים עשר החודשים. האקרוסטיכון האלפביתי, הפתיחות המקראיות מאיכה, ואזכורי המשמרות, ממשיכים בקינה {{צ|[[שבת סורו מני]]}}, שהיא המשך הקרובה.
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ז-108}}.
| מנהגים = נאמרת למנהג האיטליאנים בשחרית של ט' באב. היתה נהוגה גם למנהג רומניא.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|הקרובה מיוסדת על פסוקי מגילת איכה (סדר הפרקים מהסוף להתחלה) עד אות נ' – ההמשך בקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}.  סימן: '''א&quot;ב''' (כפול 13 עד ה', 6 עד נ'); '''אלעזר בירבי קליר''' (כפול 3)}}

{{סי|זְכֹר|10}} {{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}נוּ שְׂפָתֵינוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}{{סי|ךְ|0}} {{סי|אִ}}כּוּ פַּעֲמֵי {{ג|מְרוֹן}} שַׁאֲפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|א}}{{סי|וֹתִי|0}} {{סי|אֲ}}זַי הֵשַׁמּוּ עֲנִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֲ}}{{סי|נִי|0}} {{סי|אָ}}נְפוּ בִי {{ג|טְלָאֵי}} תְכִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אֲ}}{{ג|בִיבֵי}} תְנוּפָתֵנוּ / {{סי|אֲ}}רוּכַת תְּרוּפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|אֵ}}{{סי|יכָה|0}} {{סי|אָ}}הֲמוּ בְּחֻפָּתֵנוּ / {{סי|אֶת חֶרְפָּתֵנוּ|10}}

'''חֶרְפָּתֵנוּ''' {{סי|אָ|3}}צוּ בְּרוּחָם / יְעַלְעוּ אֶפְרוֹחָם{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|אִ|3}}ישׁ נִדְהָם / וְאוֹרָךְ זוֹרְחָם{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|אֶ|3}}זְרָחָם / וְגוֹנְנֵם בְּרַחַם / מָגֵן אַבְרָהָם{{ש}}
{{הור|מגן}}

{{סי|נַחֲלָתֵנוּ|10}} {{סי|בְּ}}{{סי|נֵי|0}} {{סי|בְ}}לִי שֵׁם כּוֹרִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}{{סי|מַחֲשַׁכִּים|0}} {{סי|בְּ}}מַאְפֵּלְיָה {{ג|עָמֹק}} עוֹכְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|נָה|0}} {{סי|בְּ}}דָיֵק סוֹלְלוֹת כָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לָּה|0}} {{סי|בְּ}}שִׁמְצַת {{ג|שׁוֹר}} אִכָּרִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}{{סי|לַּע|0}} {{סי|בְּ}}עֶבְרָה {{ג|זִיו}} נִכָּרִים / {{סי|בַּ}}חֲרוֹת אַף חוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}{{סי|כֹה|0}} {{סי|בְּ}}לֹא הוֹן נִמְכָּרִים / {{סי|בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים|10}}

'''לְנָכְרִים''' {{סי|לִ|3}}גְאֵיוֹנִים מוּמָתִים / וְחַיָּתָם לַמְּמִיתִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ עֲמוּתִים / וְיָדָךְ מִמְתִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לַ|3}}עֲקֵדַת בֶּן מְתִים / מְטַל מְחַיֶּה הַמֵּתִים{{ש}}
{{הור|מחיה}}

{{סי|יְתוֹמִים|10}} {{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גֵּ}}רִים נֶחְשְׁבוּ מִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גָּ}}זִית {{ג|לְהַפְשִׁיט}} הָאוֹמְנוֹת{{ש}}
{{סי|גַּ}}{{סי|ם|0}} {{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר אֱמוּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַר|0}} {{סי|גַּ}}בֵּי {{ג|תְאוֹמֵי}} נֶאֱמָנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|דַע|0}} {{סי|גֶּ}}דֶשׁ {{ג|שְׁלִישִׁי}} מִמְּנוֹת / {{סי|גְּ}}עָרָה הִמָּנוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}{{סי|לְתָה|0}} {{סי|גּ}}וֹלָה וְסוּרָה לִמְנוֹת / {{סי|אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת|10}}

'''כְּאַלְמָנוֹת''' {{סי|עִ|3}}נּוּנוּ לָדוּשׁ / סֹעַר מַתְבֵּן כְּהִדּוּשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ע|3}}וֹמֵד בְּרָחוֹק קָדוֹשׁ / וְאַתָּה קָדוֹשׁ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|עָ|3}}קַב בַּבֶּטֶן וְתִקְדֹּשׁ / הָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ש}}
{{הור|האל}}

{{סי|מֵימֵינוּ|10}} {{סי|דָּ}}{{סי|בַק|0}} {{סי|דְּ}}אָגָה וְרָגְזָה כְּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דֵּ}}י {{ג|עַיְתָּה לוֹ}} וַיּוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹדָנִים כְּהוּבָאוּ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}{{סי|ב|0}} {{סי|דָּ}}אַב {{ג|סַרְטָן}} בְּמַאֲרָב חֻבָּאוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}{{סי|רַךְ|0}} {{סי|דְּ}}מֹעַ מְבַכּוֹת {{ג|תַּמּוּז}} כְּבָאוּ / {{סי|דּ}}וֹהֲרֵי קֵץ תָּבוֹאוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}{{סי|רְכֵי|0}} {{סי|ד}}וֹלְקִים אֲשֶׁר יְלֻבָּאוּ / {{סי|בִּמְחִיר יָבֹאוּ|10}}

'''יָבֹאוּ''' {{סי|זְ|3}}דוֹנֵי נִגְדַּעַת / הַשְׁנָיַת זְמַנֵּי מוּדַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ז|3}}וֹעֵם לָדַעַת / וּמִפִּיךָ דַעַת{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|זֹ|3}}קֶן עֶדְנָה וְחֹן מְיֻדַּעַת / חֹנֵן הַדָּעַת{{ש}}
{{הור|חונן}}

{{סי|עַל|10}} {{סי|הָ}}{{סי|אוֹכְלִים|0}} {{סי|הַ}}לַּעַן הֶחֱלָנוּ{{ש}}
{{סי|הִ}}{{סי|שְׂבִּיעַנִי|0}} {{סי|הִ}}רְוַנִי {{ג|וּמִלֶּחֶם}} בִּחֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יִיתִי|0}} {{סי|הֲ}}לוּמֵי יַיִן כְּהִבְהִילָנוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}{{סי|בִיא|0}} {{סי|הַ}}הַגְרִים {{ג|אֲרִי}} וְנִהֲלָנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יָה|0}} {{סי|ה}}וֹרֵס {{ג|אָב}} וָאֵם חִלּוּנוּ / {{סי|הַ}}שֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר לְנַחֲלֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}{{סי|יוּ|0}} {{סי|הַ}}מְּצָרִים לְזַחֲלֵנוּ / {{סי|וְלֹא הוּנַח לָנוּ|10}}

'''לָנוּ''' {{סי|רָ|3}}עוֹת חִשְּׁבָה לְמַגֵּר כֵּס יְשִׁיבָה{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ר|3}}וֹעֶה שֶׁבָּא / וְעֶדְרוֹ נִשְׁבָּה{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רְ|3}}צוּצָה וְשׁוּבָה / הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה{{ש}}
{{הור|הרוצה}}

{{סי|מִצְרַיִם|10}} {{סי|וַ}}{{סי|יִּגְדַּל|0}} שָׁם שֵׁם נְשׂוּאֵי רָחַם{{ש}}
{{סי|וָ}}{{סי|אֹמַר|0}} {{ג|כְּמִיָּמִין}} כֵּן יַעֲרֹץ לֹחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|תִּזְנַח|0}} רוּחַ בְּחֵטְא נַאֲפוּף זַהַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּגְרֵס|0}} הוֹד {{ג|בְּתוּלָה}} מִקַּדְרוּת פֶּחָם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יַּחְמֹס|0}} טוּר שֹׁהַם / מְעַשְּׂרֵי {{ג|בַּשִּׁשִּׁי}} יַחַם{{ש}}
{{סי|וַ}}{{סי|יֵּצֵא|0}} קוֹל נֹהַם / כְּדֻקְּרוּ {{סי|לִשְׂבֹעַ לָחֶם|10}}

'''לֶחֶם''' {{סי|בַּ|3}}עֲרַב לִמְלֹחַ / תְּמוּר נִזְלֵי שִׁילוֹחַ{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בָ|3}}ז לִשְׁלֹחַ / וְהֵם עַמְּךָ אֱלוֹהַּ{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רוּכַת בֶּטֶן וּסְלֹחַ / הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ{{ש}}
{{הור|חנון}}

{{סי|אֲבוֹתֵינוּ|10}} {{סי|זַ}}{{סי|כּוּ|0}} וְחֶטְאָם תִּבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זֹ}}{{סי|את|0}} הָעֵת בְּכֵן בְּסוֹל {{ג|וְקוֹץ}} נִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} גְּזֵרַת סַפִּיר קִבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}{{סי|כֹר|0}} לְהַכְרִיעַ {{ג|בַּפֶּלֶס}} זְכוּת הַר הֻגְבַּלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|נַח|0}} וְחֻבַּלְנוּ / עַל חֲבֹל חָבַלְנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}{{סי|כְרָה|0}} דָּת {{ג|בַּשְּׁבִיעִי}} עִוַּלְנוּ / כִּי לֹא {{סי|סָבַלְנוּ|10}}

'''סָבַלְנוּ''' {{סי|יִ|3}}סּוּרֵי אֵל / וְנָהִינוּ הוֹי אֲרִיאֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}שֵׁן, אֵל / עוּרָה וְאַל תִּישָׁן אֵל / וְצִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}פַת תֹּאַר לְהִגָּאֵל / גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|גואל}}

{{סי|עֲבָדִים|10}} {{סי|חָ}}{{סי|שַׁךְ|0}} לִי לְיוֹם אֵידָם{{ש}}
{{סי|חֶ}}{{סי|לְקִי|0}} {{ג|וַאֲבִיָּה}} בְּנַאֲצָם בְּחִידָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}{{סי|דָשִׁים|0}} מִקָּרוֹב עַמִּי בְּצַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חַ}}{{סי|סְדֵי|0}} מְקוֹם {{ג|עַקְרָב}} תַּמּוּ לְיָדָם{{ש}}
{{סי|חָ}}{{סי|שַׁב|0}} לְצַיְּדָם / {{ג|בְּבוּל}} שְׁמִינִי לְגַיְּדָם{{ש}}
{{סי|חֵ}}{{סי|טְא|0}} כְּחֻיְּבוּ לְיָדָם / {{סי|פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם|10}}

'''מִיָּדָם''' {{סי|רֻ|3}}טְּפַשׁ מַחֲלִי / וְרָפָה חֵילִי{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רֵ|3}}עַ כְּאָח לִי / וְלֹא תִרְפָּאֵנִי מֵחֹלִי{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רֹ|3}}בַע מְחוֹלְלִי / רוֹפֵא חֹלִי{{ש}}
{{הור|רופא}}

{{סי|בְּנַפְשֵׁנוּ|10}} {{סי|ט}}{{סי|וֹבִים|0}} נֶאֱלָחוּ לְלֹא דָבָר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} מִבְצָר שׁוֹד {{ג|וְאַרְבֵּל}} הֻדְבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} עַד צוּלָה אִתָּם נִדַּבַּר{{ש}}
{{סי|ט}}{{סי|וֹב|0}} רִשְׁפֵי {{ג|קֶשֶׁת}} בְּעֵמֶק שִׁבַּר{{ש}}
{{סי|טָ}}{{סי|בְעוּ|0}} בַמִּדְבָּר / עַד {{ג|תְּשִׁיעִי}} דֻּבַּר{{ש}}
{{סי|טֻ}}{{סי|מְאָתָהּ|0}} מִשְּׁלֹחַ דֻּבַּר / לְצוֹק {{סי|הַמִּדְבָּר|10}}

'''הַמִּדְבָּר''' {{סי|בְּ|3}}אִישׁוֹנִים / בְּפָנִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|בַ|3}}שּׁוֹשַׁנִּים / מַבְעִיר עֲשָׁנִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|בְּ|3}}רִית רִאשׁוֹנִים / בְּטַל, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים{{ש}}
{{הור|מברך}}

{{סי|עוֹרֵנוּ|10}} {{סי|יְ}}{{סי|דֵי|0}} עָב כָּמְרוּ לִיעָב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} עֹל {{ג|כָּבוּל}} מְתִימַי לְהַתְעַב{{ש}}
{{סי|יִ}}{{סי|תֵּן|0}} יְשׁוּעָתִי לְהַעֲבִיר כְּעָב{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שֵׁב|0}} בְּמַאֲרָב טְבֹחַ {{ג|גְּדָיֵי}} מֵעָיו{{ש}}
{{סי|יֵ}}{{סי|שְׁבוּ|0}} מְרֵעָיו / {{ג|בֶּעָשׂוֹר}} עִיר לִלְעַב{{ש}}
{{סי|יָ}}{{סי|דוֹ|0}} נִחַת וְתִעַב / בְּ{{סי|זַלְעֲפוֹת רָעָב|10}}

'''רָעָב''' {{סי|יָ|3}}עַף יִשְׁרֵי אֵל / מֵרֶגֶשׁ הַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|י|3}}וֹסֵר אֵל / הָקִיצָה וְאַל תִּזְנַח אֵל{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יָ|3}}הּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל / מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|מקבץ}}

{{סי|נָשִׁים|10}} {{סי|כִּ}}{{סי|לָּה|0}} נְבוֹ אִתָּם מִלְּהִתְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} פְנוּיוֹת {{ג|קָנָה}} אוֹתָם לְיַחֲדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} בְעוּלוֹת מִלֵּט וְצִיר לוֹ הוֹדָה{{ש}}
{{סי|כִּ}}{{סי|י|0}} כְמַסְלוּל חַד {{ג|דְּלָיָו}} חוֹדָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|לוּ|0}} בִפְחִידָה / כְּהֻפְקַד {{ג|שְׁבָט}} לְחַדָּה{{ש}}
{{סי|כָּ}}{{סי|ל|0}} גֵּיא בְּיָדוֹ אֲחוּדָה / כְּגָלְתָה {{סי|יְהוּדָה|10}}

'''יְהוּדָה''' {{סי|קְ|3}}הָלָהּ נִשְׁפַּט / בְּאַרְבַּעַת שְׁפָטַי שָׁפַט{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|קָ|3}}מִים לְהַשְׁפַּט / בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|קֹ|3}}שֶׁט שָׁפַט / אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{הור|מלך אוהב}}

{{סי|שָׂרִים|10}} {{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} מָצְאוּ מִרְעֶה כְּנֶעֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|עַוֵּת|0}} מִבְצַר {{ג|צְפַת}} אֲדָמוֹת נֶעֱדָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|הַטּוֹת|0}} מִדִּין דַּלִּים נֶאֱדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|דַכֵּא|0}} {{ג|נִדְגִּים}} רְשָׁתוֹת סָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}{{סי|אִמֹּתָם|0}} לֹא גָדָרוּ / וְגִיהַּ {{ג|אֲדָר}} קָדָרוּ{{ש}}
{{סי|לֹ}}{{סי|א|0}} שִׁלְּמוּ כְּנָדָרוּ / לָכֵן {{סי|לֹא נֶהְדָּרוּ|10}}

'''נֶהְדְּרוּ''' {{סי|לְ|3}}הַאֲדִים / פְּנֵי כַשְׂדִּים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|ל|3}}וֹחֵם יְדִידִים / וּמַלְחִים מְזִידִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|לְ|3}}אִישׁ חֲסָדִים / וְהַכְנַע זֵדִים{{ש}}
{{הור|שובר}}

{{סי|בַּחוּרִים|10}} {{סי|מֵ}}{{סי|חַטֹּאת|0}} כְּנֹקֶף נָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} יִּתְרוֹן כִּי דַלּוּ {{ג|וּמִמְּעוֹן}} נֶחְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|פִּי|0}} גְזֵרַת מֶלֶךְ נוֹשִׁים מָשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|י|0}} הֶאֱמִין בַּנּוֹגְשִׂים כִּי בָם נִמְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}{{סי|ה|0}} בֶּצַע כִּי נֶאֱשָׁלוּ / וּבַזִּיקִים שֻׁלְשָׁלוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}{{סי|מָּרוֹם|0}} בָּאֵשׁ בֻּשָּׁלוּ / כַּאֲשֶׁר {{סי|כָּשָׁלוּ|10}}

'''כָּשְׁלוּ''' {{סי|יְ|3}}לָדִים דַּקִּים / בְּיַד מַדִּיקִים{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|יָ|3}}ם רְחוֹקִים / וְלֹא תַעֲנֶה דְחוּקִים{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|יְ|3}}שִׁישַׁת מַצְדִּיקִים / מִבְטָח לַצַּדִּיקִים{{ש}}
{{הור|משען}}

{{סי|זְקֵנִים|10}} {{סי|נָ}}{{סי|עוּ|0}} מִסֵּדֶר אַגָּנָתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְנוּ|0}} כָּרִינוּ {{ג|שִׁיחִים}} לְגַנּוֹתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שָּׂא|0}} קִינָה לְאֶלֶף מַגִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נַ}}{{סי|חְפְּשָׂה|0}} אֵין מְצֹא יְשִׁיבַת גִּנָּתָם{{ש}}
{{סי|נְ}}{{סי|בִיאַיִךְ|0}} בְּאַגָּנָתָם / הָפַךְ מַנְגִּינָתָם{{ש}}
{{סי|נִ}}{{סי|שְׂקַד|0}} עֹל גָּלוּתָם / וּפַסּוּ אֱמוּנִים {{סי|מִנְּגִינָתָם|10}}

'''מִנְּגִינָתָם''' {{סי|רְ|3}}בִיד / יָהִיר הֶאֱבִיד{{ש}}
{{מילת קבע|לָמָּה תִהְיֶה כְּ}}{{סי|רַ|3}}ב מַקְפִּיד / מַשְׂאוּי לְהַכְבִּיד{{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} {{סי|רָ|3}}ם וְתָלוּל לְהַרְבִּיד / אֱלֹהֵי דָוִד{{ש}}
{{הור|(אלהי דוד ובונה ירושלים)}}

{{הור|קטעי-מעבר לקינה {{צ|[[קינות/שבת סורו מני|שבת סורו מני]]}}:}}{{ש}}
{{טורים שווים|{{הור|למנהג איטליה:}}{{ש}}
'''דָּוִד''' זַרְעוֹ מִכִּסְאוֹ נִשְׁבַּת{{ש}}
עַל כִּי עָבְרוּ אִמְרֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
וּבַעֲוֹנוֹתָם הֻגְלוּ נְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
לָכֵן מְשׂוֹשׂ לֵב '''שָׁבַת'''
|{{הור|למנהג רומניא:}}{{ש}}
'''זְקֵנִים''' {{סי|אֲ|3}}דִירֵי מְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|ל|3}}וּפָצוּ וְנָפוֹצוּ מִיְשִׁיבַת{{ש}}
{{סי|עֵ|3}}ת סוֹעָה בְּגָזִית נִשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|זְ|3}}קֵנַי חָרָשׁ וּמַסְגֵּר הׇשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|רֶ|3}}גֶל וּמוֹעֵד וְשַׁבָּת{{ש}}
שֻׁכַּח בְּצִיּוֹן וְשׂוֹשׂ '''שָבַת'''{{הערה|לדעת עזרא פליישר, קטע מעבר זה אינו מיועד לקרובה זו, אלא נתגלגל מקרובת {{צ|[[אהלי איכה]]}}.}}
}}
{{הור|[[שבת סורו מני]]}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:קרובות י&quot;ד (לקינות)]]
[[קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה]]</text>
      <sha1>n99282ces1nufva0uthueg28jl05jrn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מברך רחמנא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732964</id>
    <revision>
      <id>3024320</id>
      <parentid>2951956</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:27:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2787" sha1="fi1pkfkrwlja4u9ha0167f3jo8joz7r" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
מְבָרַךְ רַחְמָנָא / מְבָרַךְ רַחְמָנָא{{ש}}
מְבָרַךְ רַחְמָנָא / מְהַשְׁנֵא עִדָּנָא{{ש}}
דְּאַמְטִי לַן זִמְנָא / לְאַשְׁלָמַת סִפְרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. מְבָרַךְ…}}
וְעַל דָא חֲדֵינַן / סְעוֹדְתָא עַבְדִנַּן / וְטֵיבוּ שַׁלְּמִנַּן / לְמָארֵהּ דִּי אַתְרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
דְּמִגּוֹ אִישָׁתָא / יְהַב לַן אוֹרָיְתָא / בְּתוּקְפָא וּרְבוּתָא / לְפוֹם צַעֲרָא אַגְרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
כְּתָב יַד יַמִּינֵהּ / וּבִתְקֹף קִנְיָנֵהּ / דִּי קְנֵינָא מִנֵּהּ / בְּמָנָא דִּי כָשְׁרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
וְהַשְׁתָּא בְּעֵינַן / כְּמָא דִּי זְכֵינַן / דְּהַכָא גַּמְרִנַּן / וּפַסְקִנַּן סִדְרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
דְּיִסְגֵּי טֵיבוּתָא / לְמִפְתַּח בְּאוֹרָיְתָא / דְּבַעְיָא צִילוּתָא / כְּיוֹמָא דְּבָרִירָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
יְשֵׁזֵב מִן עָקָא / וְיוֹחֵי פָּרִיקָא / דְּיֵיזֵל סֻמַּקָא / וְיֵיתֵי חִיוַרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
וְיַצְמַח פֻּרְקָנָא / וְקִצָּא דְּיַמִּינָא / וִיבַלַּע מוֹתָנָא / דְּבָלֵי הַאי שֻׁפְרָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}
וְתִשְׁרֵי שְׁכִינְתָא / בְּאַרְעָא קַדִּישְׁתָא / וְתוֹרָה חֲדַתָּא / נְקַבֵּל בִּתְדִּירָא
{{רפרן|הַלְלוּיָהּ… מְבָרַךְ…}}

וְהַלְלוּיָהּ זַמְּרִי לְמַלְכֵּךְ בַּת צִיּוֹן{{ש}}
הַנּוֹתֵן עָלַיִךְ בְּסִינַי הוֹדוֹ{{ש}}
סְגָלֵךְ וּבְחָרֵךְ לִהְיוֹתֵךְ מֵעַם יוֹדְעֵי סוֹדוֹ{{ש}}
זֶרַע אַבְרָהָם יְדִידוֹ{{ש}}
הֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ{{ש}}
הַלְלוּיָהּ
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>fi1pkfkrwlja4u9ha0167f3jo8joz7r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מה נפתח ונימא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733086</id>
    <revision>
      <id>3024319</id>
      <parentid>2998753</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:27:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2801" sha1="jxb38sffv745cu4l6ndfamwun6rg1hw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;מַה נִּפְתַּח וְנֵימָא קֳדָמֵהּ דְּמָרַנָא{{ש}}
בְּאֵי דֵן מִלּוּלָא נְרַצֵּי בַּרְיַנָא{{ש}}
סְגִיאוּ חוֹבָנָא עֲבָרוּ רֵישַׁנָא{{ש}}
זָכוּ לֵית בַּנָא לְאַגָּנָא עֲלַנָא{{ש}}
חָרוּב בֵּית חַיָּנָא וּצְדָא מַקְדְּשַׁנָא{{ש}}
גְּלַן מֵאַרְעַנָא וּמִפְּתֹר אֲבוּנָא{{ש}}
תְּקֵפַת עֲלַנָא יַד בַּעֲלֵי דְבָבַנָא{{ש}}
לְמִבְלַע יָתַנָא כִּד חַיִּין בַּנָא{{ש}}
וּמִטִּפְּשׁוּת לִבָּנָא לָא אַמְרִינְנָא{{ש}}
דְּמִסְּגִי חוֹבָנָא הֲוַת כָּל דָּא עֲלַנָא{{ש}}
וּמִשַּׁתָּא לְשַׁתָּא חוֹבִין מוֹסְפִינְנָא{{ש}}
וּתְקֵף דִּינַנָא וּמְשֵׁךְ קִצַּנָא{{ש}}
וְכַדּוּ מְטָת זִמְנָא דְּאַתְקֵן מָרָנָא{{ש}} 
לְמִפְתַּח סִפְרָנָא כְּתָב חֻשְׁבְּנָנָא{{ש}}
דַּיְּתָא קוֹמָתַנָא וּתְבַר לִבָּנָא{{ש}}
מִדְּיַדְעֵינָא דְּלֵית מְשָׁשָׁא בָּנָא{{ש}}
וְאִי בְדִינָא אָתֵת בַּהֲדַן מָרָנָא{{ש}}
חֲבַל עֲלָנָא מַה הַוְיָא לָנָא{{ש}}
כַּחֲדָא כֻּלָּנָא נַשְׁמַע קָלָנָא{{ש}}
וּמִמְּרָר לִבַּנָא נִצְוַח לְמָרַנָא{{ש}}
וְנֵימַר קֳדָמוֹהִי: בְּמָטוּ פֻּרְקְנַנָא{{ש}}
חֲטֵינַן וּמְרֵדְנַן וּלְתַרְעָךְ הֲדַרְנָא&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|הנוסח הקדום:}}{{ש}}
מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא סְמֹכוּ יָתָנָא{{ש}}
וְאַעִילוּ צְלֹתָנָא קֳדָם בַּרְיָנָא{{ש}}
אֶפְשָׁר דְּמִתְרַצֵּי וּשְׁמַע קָלָנָא{{ש}}
וּקְרַע לָנָא שְׁטָרֵי חוֹבָנָא 
{{סוף}}
{{הור|נוסח מתוקן:}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
אֱלָהָא מְרוֹמָא סְמֹךְ יָתָנָא{{ש}}
וְקַבֵּל צְלֹתָנָא אַתְּ אֱלָהָא בַּרְיָנָא{{ש}}
וְתִתְרַצֶּה וְתִשְׁמַע קָלָנָא{{ש}}
וְתִקְרַע לָנָא שְׁטָר חוֹבָנָא.&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
[[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]]</text>
      <sha1>jxb38sffv745cu4l6ndfamwun6rg1hw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הלא אמרית ליך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733090</id>
    <revision>
      <id>3024305</id>
      <parentid>2993059</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1142" sha1="bfet4wk9iy4hwrspd07zqtp0sg78dwo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;poem&gt;
הֲלָא אֲמַרִית לִיךְ כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל
אִם אַנְשֵׁינָא לִיךְ אַנְשֵׁינָא לְיַד יְמִינִי
לָא עָיֵלְנָא לִי לְהֵיכְלַאי דְּבִשְׁמַיָּא 
עַד דְּבָנֵינָא לִי הֵיכְלַאי דִּבְאַרְעָא
אֵי בָּעֵת לְמִדַּע דְּאִית לִי מֵעֻשְׁקִיךְ 
אַצֵּת וּשְׁמַעִית בְּכַוֵּי דִבְמַקְדְּשָׁא 
בְּעִדָּנָא דִּשְׁמַעִית כְּיוֹנֵי דִּמְנָהֲמָן 
לָאו יוֹנֵי נִנְהוּ, אֲנָא הוּא דְּנָהֵמְנָא 
נָהֵמְנָא עַל מַקְדְּשַׁאי
צְוַחְנָא עַל הֵיכְלַאי
בָּכֵינָא עַל בָּנַי דְּגָלוּ מִפָּתוּרַאי.&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:תחינות לנפילת אפים]]</text>
      <sha1>bfet4wk9iy4hwrspd07zqtp0sg78dwo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי תרגום</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1735724</id>
    <revision>
      <id>3024300</id>
      <parentid>2971912</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:22:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="123" sha1="6a8wwtngdqew5u9cfll62trytvlztnf" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:תרגומים ארמיים]]</text>
      <sha1>6a8wwtngdqew5u9cfll62trytvlztnf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024301</id>
      <parentid>3024300</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:22:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="91" sha1="r2ybem42mccmj6ze87m5rpezfjvvko9" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:תרגומים ארמיים]]</text>
      <sha1>r2ybem42mccmj6ze87m5rpezfjvvko9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יה אלה מלכות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735781</id>
    <revision>
      <id>3024308</id>
      <parentid>3018985</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:24:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3279" sha1="4aoqevdillqpus4rezhjikacrn6m9f7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''ישראל''' (רבי ישראל נג'ארה)}}

{{סי|יָ}}הּ אֱלָהּ מַלְכוּת עָלַם מַלְכוּתֵהּ / וְרַב עִם כָּל דָּר וְדָר שֻׁלְטָנֵהּ{{ש}}
הוּא יִפְרֹק בַּעֲגַל עַבְדֵּהּ בַּר אַמְתֵּהּ / דִּי רַעְיוֹנוֹהִי יְבַהֲלֻנֵהּ{{ש}}
בְּעִדָּן עַקְתֵּהּ יַצֵּת צְלוֹתֵהּ / יַפֵּשׁ לֵהּ בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי {{ר1}}
יִשְׁלַח מְשִׁיחֵהּ דְּבֵהּ רְעוּתֵהּ / יַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ

{{סי|שְׁ}}זֵב יָת עַמָּא חַבְלוֹי תַּקִּיפִין / וּמִן קֳדָמָךְ תָּבַע אַסְוָתָא{{ש}}
בְּבֵית אֲסִירֵי צָחֵי וְכָפִין / לָךְ זַקִּיף עֵינוֹי מִגּוֹ גָלוּתָא{{ש}}
קוּם בְּרֵשׁ גְּלֵי הִתְמַלֵּא זַעֲפִין / עַל קַיְמִין עֲלַי כְּאַרְיְוָתָא{{ש}}
וּלְבַר אַמְתָּךְ הַב יְקָר וּרְבוּתָא / דִּי בְמֵימְרָךְ שַׁוִּי רֻחְצָנֵהּ
{{רפרן|יִשְׁלַח מְשִׁיחֵהּ דְּבֵהּ רְעוּתֵהּ / יַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ}}

{{סי|רֻ}}גְזָךְ יִתְקַף עַל עַמִּין דִּמְעִיקִין / לִי, וְשֵׁצֵי בַּעֲלֵי דְּבָבָנָא{{ש}}
דִּי מִפֻּמְהוֹן נַפְקִין זִקּוּקִין / וּמִסְתַּחְרִין עֲלַי כְּעַכְנָא {{ש}}
דִּי בִזְמָמְהוֹן נַחְתִּין וְסַלְקִין / וְלַשְׁרֹשׁ יָתִי עַבְדִּין חֻשְׁבָּנָא{{ש}}
אֱלָהִי בַּטֵּל תֻּקְפָּא וְחֻסְנָא / מִיַּד מְעִיקָא סַגִּי אֶמְתָּנֵהּ
{{רפרן|יִשְׁלַח מְשִׁיחֵהּ דְּבֵהּ רְעוּתֵהּ / יַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ}}

{{סי|אֶל}} קַרְתָּא רַבְּתָא דִּי אִתְרְעִית / בַּהּ מִכָּל קַרְתָּא דִּי תְּחוֹת שִׁמְשָׁא {{ש}}
כְּדִבְקַדְמֵיתָא תּוּב שַׁכְלֵל יָתַהּ / וְתוּב שְׁכִנְתָּךְ לְבֵית מַקְדְּשָׁא{{ש}}
תַּמָּן יֶחְדּוּן כֹּל בְּרֹב חֶדְוָתָא / יַקְרִיבוּן קָרְבַּן צַפְרָא וְרַמְשָׁא{{ש}}
תַּמָּן יִתְגַּדַּל שְׁמָא קַדִּישָׁא / תַּמָּן אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ
{{רפרן|יִשְׁלַח מְשִׁיחֵהּ דְּבֵהּ רְעוּתֵהּ / יַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ יַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:שירת הבקשות]]
[[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירי קודש]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>4aoqevdillqpus4rezhjikacrn6m9f7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פיוטי דברות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736266</id>
    <revision>
      <id>3024316</id>
      <parentid>3022789</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:26:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10724" sha1="i4hand5dum5hah3ibjhuelq7mygqdmb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{בעבודה}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
__TOC__
&lt;/noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
=== אנכי ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִ֑ים׃
{{סוף}}
==== ארעא רקדא ====
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}רְעָא רְקַדָא שְׁמַיָּא זַמַּרוּ{{ר1}}
כַּד אָרֵיס קִירִיס לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב בְּמֵיפַּקַהּ לְחֵירוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶצְבְּעָתֵיהּ יְהַב לָהּ חֲמֵשׁ עִיזְקָן דְּנֵהִירוּ{{ר1}}
וְעַל כׇּל עִיזְקָא וְעִיזְקָא אַרְבַּע טִבְעִין דִּבְהִירוּ:{{ש}}

{{סי|גְּ}}בִילָן בְּצִדְקָא חֲתִימָן בְּדִינָא{{ר1}}
נְקִישָׁן בְּחִסְדָּא טְבִיעָן בְּחִיסְנָא{{ש}}
{{סי|דְּ}}הַב אוֹבָרִיזָא אִינּוּן עִיזְקַיָּא דְאַחְסְנָא{{ר1}}
חֲמֵשׁ סִפְרֵי אוֹרַיְיתָא מוֹהֲרָא דְמַטְרוֹנָא{{ש}}

{{סי|ה}}וּא יְהַב בִידָהּ עֲשַׂר יְקִינְטַיָּיא{{ר1}}
מֹהֲרָא קַדְמָאָה דְחַבִּיבַיּיָא{{ש}}
{{סי|וּ}}תְלַת מַאֲווָן וְשִיתִּין וַחֲמֵשׁ מַרְגָּלַיּיָא{{ר1}}
מוֹהֲרָא תִּנְיָינָא דִּמְחַבְּבַיָּתָא בַּאֲפָרֵי אֲפָרַיָּיא:{{ש}}

{{סי|זְ}}מַרְגְּזִין אַרְבְּעִין וּתְמָנְיָיא וְתַרְתִּין מַאֲוָון{{ר1}}
מִתַּלּיָין עַל צַוַּארָא דְכַלְתָּא וּבְסִפְוָון{{ש}}
{{סי|חֲ}}טַף לַאֲרוּסְתֵּיהּ מִבֵּין בּתָרַיּיָא בְּחֵזְוָון{{ר1}}
כַּד אַרְתִּיק עַל תַּרְעָא וַהֲוַת דָּמְכָא בּתַוָּון:{{ש}}

{{סי|טְ}}עַן יָתָהּ עַל גַּדְפֵי נִשְׁרִין{{ר1}}
וְאוֹכִיל יָתָהּ סִילְוָוא בְאוּרְתָּא וּמַנָּא בְצַפְרִין{{ש}}
{{סי|יַ}}מָּא בְּזַע לָהּ גּנוּן בְּסִינַי קְטַר לָהּ בּזֵיהוֹרִין{{ר1}}
מַלְאֲכַיָּא שׁוּשְׁבִינִין וּמֹשֶׁה בַּר גְּנוּן בְּפַנְטִירִין:{{ש}}

{{סי|כְּ}}לִיל מַלְכוּ בְּרֵישָׁא וְעַל יְדָהָא שֵׁירִין{{ר1}}
עֲגִילִין בְּאוּזְנָהָא וְקָדָשַׁיָּא טְבַע אַנְּחִירִין{{ש}}
{{סי|לְ}}בוּשָׁא דְרִיקְמָא מְסָאנָא דְסַסְגּוֹנִין מְצַיְּירִין{{ר1}}
לְבוּשׁ שְׁזִיר וְתִיכְלָא הֲוַת פַּרְזוֹמָא בְּשוּפְרִין:{{ש}}

{{סי|מִ}}ן בֵּיתָא דְאַבּוּהָא כַּד אֲתַּת לְמִיפַק{{ר1}}
אַעֲלַת לַאֲרוּסְתֵּיהּ תַּרְעִין דְּקֹסְמָרִין בְּעִיבִדְתֵּיהּ לְמִירְפַּק{{ש}}
{{סי|נַ}}עֲבֵּיד וּנְקַבֵּיל מִשְׁתַּעְיָין בִּתְרֵיהוֹן דְּלָא לְפַקְפַּק{{ר1}}
וּמִתְפָּרְשִׁין קֳדָם חַתְנָא וְיֶחְדֵּי וְכַלְתָא תֵידוּץ כְּבִדְיוּסְפָּק:{{ש}}

{{סי|סָ}}לִים אֵתְקְבַּע לַהּ דְּתֵיסֹּק לִגְנוּנָא{{ר1}}
מִן צוּרְתָא דְאַבּוּהָא לְכוּרְסְיֵיהּ דְּחַתְנָא{{ש}}
{{סי|עַ}}דְרִין בַּהּ שַׁבְעִין בְּתוּלָן לְשַׁנְּנָא{{ר1}}
דְּלֶיהֱווּן כּכַמְכָא דַחֲלָבָא עַל דּוּבְשָׁא לְהִתְלַבְּנָא:{{ש}}

{{סי|פְּ}}רַת לְמִיקְטַר בְּמַדְבְּרָא גְנוּן נְהוֹרָא לַאֲרוּסְתָּא{{ר1}}
גְּנוּן לְגוֹ מִן גְּנוּן דְּלֶיהֱווּן צְנוּעִין בִּשְׁבִיסְתָּא{{ש}}
{{סי|צְ}}וָאֵה לְמִידְמוֹךְ בֵּינֵי תְרֵין בְּרִיזָּתָא{{ר1}}
וּקְווּצָתָא דִרְסִיסָן תָּלְיָין אַפָּוָתָא:{{ש}}

{{סי|קָ}}מְתָא כְּתַמְרָא כְּאִתְכַּלֵּין תַּדַיָּא{{ר1}}
רֵיחָא דִנְחִירָא כְרֵיחָא דְחֵיזוּרַיּיָא{{ש}}
{{סי|רֵ}}ישָׁא כְּכַרְמְלָא קְלִיעָתָא כְאַרְגְּוָונַיָּא{{ר1}}
:צַוַּארָה שְׁעִיעַ כּדעַמּוּד דְּשֵׁן דְּפִילַיּיָא{{ש}}

{{סי|שֹׁ}}רְרָא לַאֲגָנָא דְסִיהֲרָא מְעָהָא כְּגַוַּן עֲרֵימַת חִטִּין{{ר1}}
מַקְּפָא שׁוֹשַׁנִּים חֲנִיטִין{{ש}}
{{סי|תְּ}}קוֹף עֵינָהָא כִתְרֵין בְּרֵיכָן דְּחֶשְׁבּוֹן קַשִּׁיטִין{{ר1}}
וּנְחִירָא זְקִיף כְּצַפִּיתָא דְדַרְמַסִיק וְלָא מְחַמְּטִין:{{ש}}

==== תרגום ====
==== אנא אתקינית עלמא ====
==== אנא אליפית אורייתי ====

{{רקע אפור}}
=== לא יהיה לך ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹ֣א יִהְיֶ֣ה לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַי לֹ֣א תַעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכָל־תְּמוּ֡נָה אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׁמַ֣יִם ׀ מִמַּ֡עַל וַאֲשֶׁר֩ בָּאָ֨רֶץ מִתַּ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֣יִם ׀ מִתַּ֣חַת לָאָ֗רֶץ לֹֽא־תִשְׁתַּֽחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֨ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּקֵ֠ד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִי֭ם לְשֹֽׂנְאָ֑י וְעֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֔ים לְאֹֽהֲבַ֖י וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽי:
{{סוף}}
==== אמין שיתין רומא ====
==== תרגום ====
==== חנניה מישאל ועזריה ====
==== מישך שדרך ====

{{רקע אפור}}
=== לא תשא ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֨ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא:
{{סוף}}
==== אמר משה נבייא ====
==== תרגום ====
==== אמגן מומי ====

{{רקע אפור}}
=== זכור את ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
זָכוֹר֩ אֶת־י֨וֹם הַשַּׁבָּ֜ת לְקַדְּשׁ֗וֹ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים תַּֽעֲבֹ֮ד וְעָשִׂ֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּ֒ךָ֒ וְי֙וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י שַׁבָּ֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣ וּ֠בִתֶּ֠ךָ עַבְדְּ֨ךָ וַאֲמָֽתְךָ֜ וּבְהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֨ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ כִּ֥י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ:
{{סוף}}
==== ארקא ורקיעא ====
==== תרגום ====

{{רקע אפור}}
=== כבד את ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֨עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל־הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:
{{סוף}}
==== אמר יצחק ====
==== תרגום ====

{{רקע אפור}}
=== לא תרצח ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹ֖א תִּרְצָֽח:
{{סוף}}
==== איתגבר בחיליה ====
==== תרגום ====

{{רקע אפור}}
=== לא תנאף ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹ֖א תִּנְאָֽף:
{{סוף}}
==== ווי מאן דאיתתא ====
==== תרגום ====
==== יוסף תקיף יצריה ====

{{רקע אפור}}
=== לא תגנוב ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹ֖א תִּגְנֹֽב:
{{סוף}}
==== אאריא מתילי ====
==== תרגום ====
==== אגנבא מטמרי ====

{{רקע אפור}}
=== לא תענה ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹֽא־תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֖ד שָֽׁקֶר:
{{סוף}}
==== אזדהר מסהדות ====
==== תרגום ====

{{רקע אפור}}
=== לא תחמוד ===
&lt;span style=&quot;font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%; line-height:23pt;&quot;&gt;
לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ     לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ:
{{סוף}}
==== ארוגין וחמודין ====
==== תרגום ====
==== אלין פקודין ====
==== ובכן אזהר יתהון ====

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי תרגום]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:נוסח אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i4hand5dum5hah3ibjhuelq7mygqdmb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736404</id>
    <revision>
      <id>3024323</id>
      <parentid>3023913</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:39:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3024323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7116" sha1="pvt0cozhj9ik0bbmkaqhe2qf06to0c3" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ה
|רישום הקודם=פרק ה
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז
|רישום הבא=פרק ז
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק ששי==
{{מרכז|{{ק|פְּלַצִידוּס עלה על יודפת לכבשה וניגף לפני היהודים, אספסיינוס פרץ בארץ הגליל.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס וטיטוס בנו נשארו בעַכּו, לסדר את צבאותיהם. וּפלַצִּידוס, אשר פשט על הגליל, המית המון רב מן השבויים אשר בידו, והם הזקנים והחלשים, אשר עייפה נפשם להורגים, ובראותו כי אנשי המלחמה נמלטים כפעם בפעם אל ערי המבצר הבנויות בידי יוסף, מהר לעלות על יודפת, ראש מבצרי הארץ. כי חשב לתפוש את העיר על־נקלה, בהתנפלו עליה פתאם, וגם האמין, כי בדבר הזה יקנה לו שם גדול בעיני שרי־הצבא וגם יועיל להם הרבה בהליכות המלחמה, כי אחרי הִכָּבֵשׁ המבצר החזק בכל הארץ ייראו בני יתר הערים וייכָּנעו תחת הרומאים, אולם מה מאד נכזבה תוחלת פלצידוס! לבני יודפת נודע דבר בואו והם קִדמו את פניו מחוץ לשערי העיר והתנפלו על הרומאים פתאום בהמון רב ומוכן למלחמה, והשליכו את נפשם מנגד כגבורי־חיל הנלחמים בעד עירם הנמצאת בצרה ובעד נשיהם וטפם, והניסו את שונאיהם חיש מהר, אחרי פצעם רבים מצבא הרומאים. ומספר ההרוגים היה רק שבעה אנשים, כי נסוגו הרומאים אחור בסדר ולהבת רודפיהם לא יכלה לפלח את בשרם המכוסה שריון ומגן כולו, וגם הרבו היהודים בנשקם הקל לירות ברומאים מרחוק מהתנגח אתם פנים אל פנים. גם מבין היהודים נפלו שלשה אנשים ונפצעו אחדים. ככה הבין פלצידוס, כי ייבָּצר ממנו לכבוש את העיר, ונמלט על נפשו.

'''ב.''' אספסיינוס גמר לעלות בעצמו על ארץ הגליל ונסע מעכו וצוה על צבאו לצאת למסע כדרך הרומאים. את כלי־הנשק מחיל־העזר ואת רובי־הקשת צוה לשלח לפניו, למען יעצרו את האויב מהתנפל פתאום וגם יתורו את היערים החשודים, אשר יוכלו להסתתר בהם אורבים. ואחרי החלוצים האלה נסע גם חלק אנשי־הצבא כבדי־הנשק, רגלים ורוכבים, ואחריהם הלכו עשרה איש למאה (צנטוריה), אשר נשׂאו מלבד הכבודה גם חבלי־מדה למוד את מקום מצודת המחנה, ויחד אתם סוללי הדרכים, אשר נועדו להסיר מכשול מדרך הצבא לישר את ההדורים וגם לחצוב את היערים העוצרים את הצבא במסעו, למען אשר לא ייעף הצבא מקֹשי הדרכים. ואחרי הסוללים האלה שלח אספסיינוס את הכבודה אשר לו ולשרי־צבאותיו עם רוכבים לסוכך עליה. ואחרי הכבודה נסע הוא בעצמו עם בחורי הרגלים והרוכבים ונושאי החניתות. ואחריהם הלכו הרוכבים אשר לכל לגיון ולגיון, כי מספר הרוכבים הנלווים אל כל לגיון מאה ועשרים איש. ואחריהם נסעו הפרדים נושאי מכונות־הרעש (אילי הברזל) ויתר מכונות המלחמה. ואחריהם שרי־החיילים וראשי־הגדודים (הקוהורטות) ושרי־האלפים עם שומרי ראשם מבחורי הצבא. ואחריהם סימני (דגלי) הלגיונות{{הערה|הסימנים הם הדגלים הגדולים, שבהם משובּצה תמונת הקיסר, – עיין למעלה, ספר ב, ט, ב–ג. הנשר הוא פסל הקבוע על מוט.}} עם צלם נשר בתווֶך, כי לפני כל לגיון רומאי עובר הנשר, הוא מלך כל העופות והחזק בכולם, אשר נחשב בעיניהם (של הרומאים) לסמל הממשלה ולאות, כי ינצחו את אויביהם בצאתם עליהם למלחמה. ואחרי קדשי הצבא האלה נסעו המחצצרים, ואחריהם כל מערכות הלוחמים מסודרות בשורות, ובכל אחת שישה אנשים לרחבה, ואחריהם הלך שר־מאה להשגיח על המערכה כחוק. ועבדי כל לגיון ולגיון הלכו אחרי צבא הרגלים ונשאו אִתם על כתף פרדים ויתר בהמות־סבל את כבודת אנשי־הצבא. ואחרי כל הלגיונות נסע המון שכירי המלחמה, ואחריהם חיל־המאסף, רגלים מזויינים ורוכבים רבים, להגן על הצבא מאחור.

'''ג.''' ככה נסע אספסיינוס עם חילו ובא בגבולות הגליל ושָׁם שָׂם את מחנהו ועצר את רוח אנשי־צבאו המשתוקקים לצאת לקרב, כי לראשונה חשב להפיל את אימתו על השונאים, בהראותו את כל עוצם חילו, ולתת להם זמן להינחם ממעשיהם, אם ירצו לשוב מדרכם עוד לפני המלחמה. ויחד עם זה הכין את הכל לקראת מצור המבצרים. למראה המפקד הרומאי ניחמו רבים על מרדם וכל יושבי הגליל נבהלו מפניו. והאנשים אשר חנו יחד עם יוסף לא רחוק מצפורי בגבול העיר הנקראה גרסיס (גריס) שמעו, כי המלחמה הולכת וקרובה אליהם ועוד מעט יתראו עם הרומאים פנים, ולא חכו לקרב הראשון, ועוד טרם ראו את האויב עין בעין ברחו ונפוצו לכל רוח. וליוסף נשארו מתי־מספר, ובראותו כי לא תמצא ידו לקַדם את פני השונאים בחיל קטן כזה וכי נפלה רוח היהודים ואם יאָמנו דבריהם בעיני הרומאים, יצאו המונים המונים לכרות אתם ברית שלום, על־כן ירא יוסף מאד לגורל כל המלחמה וגמר להרחיק מן הסכנה ולקח עמו את הנשארים ונמלט אל טבריה.

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>pvt0cozhj9ik0bbmkaqhe2qf06to0c3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736420</id>
    <revision>
      <id>3024326</id>
      <parentid>2981708</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:49:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>הגהת כתיב מלא עד להערה המוסתרת</comment>
      <origin>3024326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55938" sha1="9menp6fl5lltlvxksgi46a66f46tjh9" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יוסף בן מתתיהו
|שם ספר=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
|רישום ספר='''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים'''
|שם נוסף=מלחמת היהודים
|הקודם=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ו
|רישום הקודם=פרק ו
|הבא=תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ח
|רישום הבא=פרק ח
|סוגה=מלחמת היהודים
}}

==פרק שביעי==
{{מרכז|{{ק|אספסיינוס כבש את העיר גדר (נ&quot;א גברה) ועלה על יודפת ואחרי מצור ממושך נפלה העיר בידו באשמת בוגד אחד.}}}}

{{חול|
'''א.''' ואספסיינוס עלה על העיר גברה{{הערה|נ&quot;א גדרה, גם ערבה.}} וכבש אותה מיד, כי מצא אותה עזובה מאנשי־מלחמה ובבואו בשעריה צוה להמית את כל בחוריה, אולם הרומאים לא שׂמו פדות בין זקן ונער, בשׂנאתם הגדולה ליהודים ובזכרם את התועבה אשר נעשתה לצסטיוס. ולא את העיר לבד שילח אספסיינוס באש, כי־אם גם את כל הכפרים והערים הקטנות אשר מסביב; את אלה מצא ריקות מאדם, ובאלה מכר את היושבים לעבדים.

'''ב.''' ובבוא יוסף אל העיר, אשר בקש להִשָּׂגב שם מפני האויב, חרדו יושביה חרדה גדולה, כי אמרו אנשי טבריה אל לבם, אשר לא נמלט יוסף על נפשו לולא נואש כלה מתקוות הנצחון במלחמה. ואמנם לא שגו האנשים במחשבתם על יוסף, כי כבר צפה את אחרית היהודים הרעה והבין, כי רק באחת יִוָשׁעו, אם יִנָּחמו על מעשיהם. ואף כי האמין יוסף, אשר יסלחו הרומאים לחטאתו, בכל־זאת נקל היה לו למות שבעתים{{הערה|ביוונית „הרבה פעמים“, πολλάκις. ויש מי שתרגם „מאה“ וגם „אלף“.}} מבְּגוד בארץ אבותיו ומִנַבֵּל את משרת שר־הצבא, אשר הפקיד העם בידו, כדי למצֹא רֶווח והצלה בידי העם, אשר נשלח להלחם בו. על־כן גמר אֹמר לכתוב אל ראשי הממשלה בירושלים ולהודיעם את הדברים לאשורם, מבלי להפריז במידת כוח השׂונאים – פן יֵצא עליו שם רע, כי הוא רך־לבב – וגם מבלי להקטין את הסכנה – פן יבואו ראשי העם להתחזק במרדם, אחרי החִילם להנחם על מעשיהם. ועם המכתב הזה דרש יוסף מהם לענות אותו במהרה, אולי הם בוחרים לכרות ברית שלום עם הרומאים, או לשלוח לו צבא, אשר כח בידו לעמוד מפני השונאים, אם יגזרו משפטם להלחם ברומאים. ואת המכתב הזה נתן יוסף בידי רצים ממהרים להביאו אל ירושלים.

'''ג.''' ואספסיינוס גמר לעלות על יודפת להשחיתה, בשמעו כי נמלטו לתוכה רבים מאויביו ובדעתו כי המקום הוא משׂגב חזק לבני הגליל. הוא שלח לפניו חיל רגלים ורוכבים ליישר את הדרך העולה שמה, כי היתה דרך מלאה אבנים וקשה היה ללכת ברגל ורוכבי הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל. לקץ ארבעה ימים כילו האנשים את עבודתם ובקעו מסלה רחבה למעבר אנשי־הצבא, וביום החמישי, בעשרים ואחד לחֹדש ארטמיסיוס (אייָּר){{הערה|שנת ג&quot;א תתכ&quot;ז – 67 למנין הנהוג.}}, מיהר יוסף לבוא מטבריה אל יודפת ולחזק את לב היהודים אשר נפל עליהם. ואחד הפליטים הנופלים אל הרומאים הביא לאספסינוס את הבשׂורה הטובה, כי בא האיש הזה אל המבצר, ועל־כן החיש אספסיינוס ועלה להילחם בעיר, כי אמר בליבו להכניע את כל ארץ יהודה בכבשו את המבצר הזה, אם יעלה בידו לתפוש את יוסף בכפו. הוא שמח לבשורה הזאת כמוצא אושר רב, בהאמינו, כי בגזרת האלהים נפל האיש הזה – אשר נחשב לגדול בחכמתו מכל שונאיו – בפחת אשר כרה לו בידיו, – ומיד שלח אלף רוכבים תחת פקודת פלצידוס ושר־העשרה אֵיבּוּטִיּוּס, איש גבור־חיל וחכם־לב, וצוה אותם לסגור על העיר, פן ימָלט יוסף ממנה.

'''ד.''' ולמחרת היום לקח אספסיינוס אל כל צבאו ונסע גם הוא אחרי הרוכבים עד בואו לעת ערב לפני חומת יודפת. הוא חנה עם צבאו מצפון לעיר על גבעה רחוקה ממנה שבע פרסאות, כי בקש להראות לאויביו עין בעין את כל חילו העצום ולהפיל עליהם את פחדו. וכן היה, אימה וחשכה נפלה על היהודים, עד אשר לא מצא איש כח בנפשו לצאת משערי החומה. אולם הרומאים לא רצו להשתער על העיר בלילה ההוא, כי קצרה נפשם מעמל הדרך כל היום, על־כן הקיפו את העיר במערכה כפולה ועליה הציגו בשורה שלישית את הרוכבים לסגור על כל מוצאי העיר, אבל הדבר הזה הפיח בלב היהודים עֹז וגבורה למלחמה, כי ראו אשר אבד להם מנוס. כי אמנם האונס מפליא לגַבּר חיילים במלחמה!

'''ה.''' וכעלות הבוקר התנפלו הרומאים על העיר, והיהודים החונים בשדה (לפני שער־העיר) החזיקו מעמד בראשונה לפני הרומאים. אך כאשר שלח אספסיינוס את רובי־הקשת ואת הקלעים ואת כל היורים למיניהם וצוה עליהם לירות ביהודים, והוא העפיל לעלות עם חיל הרגלים על ראש הסלע התלול, אשר משם היה קל לתפוש את החומה, חרד יוסף לגורל העיר ויצא להלחם ברומאים בראש כל חיל היהודים. הם התנפלו בהמון על הרומאים וגרשו אותם מן החומה והגדילו להראות את גבורת ימינם ועוצם רוחם. אולם מספר הנופלים מקרב היהודים לא קטן ממספר חללי שונאיהם. כי במידה שהוסיף היאוש גבורה ליהודים, ככה חזקה הבושׁת (פן יִנָּגפו לפני שונאיהם) את רוח הרומאים, ואלה נלחמו בדעת הקרב ובכח ימינם ואלה באומץ לב ובחמת עֶברה, וכל היום ערכו מלחמה, ובלילה שקטו. והיהודים פצעו רבים מן הרומאים והמיתו בהם שלשה־עשר איש. ומהם נפלו שבעה־עשר חללים ושש מאות איש נפצעו.

'''ו.''' וביום המחרת יצאו היהודים עוד הפעם מן העיר לקראת הרומאים הנלחמים עליה והתנגחו אתם ביתר עֹז, כי החיל אשר עשו ביום אתמול, בעוד אשר לא קוו להחזיק מעמד – הוסיף להם כח ועצמה לעמוד אף הפעם על נפשם בפני הרומאים, אשר גם הם נלחמו בשארית גבורה, יען אשר בושו, כי לא עלה בידם לנצח את אויביהם חיש מהר ולמפלה נחשב הדבר בעיניהם, וחמתם בערה מאד. ועד היום החמישי השתערו הרומאים על החומה בלי־הרף, ובני יודפת יצאו לקראתם ונלחמו אתם לפני השערים. והיהודים לא חתו מעֹצם כוח שונאיהם וגם הרומאים לא עיפו ממצור העיר הקשה.

'''ז.''' והעיר יודפת נמצאה כמעט כולה בראש סלע תלול, המוקף מעברים תהומות אין־חֵקר, ובנסות איש להשקיף למטה תחשכנה עיניו מעומק פי התהום, ורק מרוח צפון נמצאה דרך אל העיר, כי שם נבנתה בצלע ההר, ואת המקום הזה ביצר יוסף בהקימו את חומת העיר, לבל יוכלו האויבים להגיע משם אל ראש ההר, המתנשא למעלה. ועוד הרים הקיפו את העיר מסביב, ועל־כן נסתרה מכל עבריה מעיני אדם בטרם הגיע אליה. זאת היתה תכונת יודפת הבצורה.

&lt;!-- עד כאן הוגה הגהת כתיב מלא --&gt;
'''ח.''' אספסינוס אמר להתגבר על טבע המקום וגם על אֹמץ־לב היהודים המגִנים עליו וגמר לחזק את עבודת המצור. הוא קרא את שרי צבאותיו להוָּעץ אִתּם בדבר מלחמת התנופה במבצר, והם יעצו עצה לשפוך סוללה במקום אשר משם יוכלו לגשת אל החומה. על־כן שלח את כל הצבא להביא את החֹמר הדרוש, והם חצבו בהרים אשר מסביב לעיר ויחד עם העצים הביאו אבנים לאין־מספר. ולמחסה מן החצים העפים ממעלה מתח חלק הצבא מקלעת ענפים על משוכות עצים, ותחת הצפוי לא נזקו אנשי הצבא כמעט ממטר אבני הבליסטראות, אשר נִתּך עליהם מן החומה, ושפכו את הסוללה במנוחה, וחבריהם עדרו את התללים הקרובים והספיקו להם עפר לעבודה. ככה נחלק הצבא לשלשה משמרות בעבודה הזאת, ואיש לא הלך בטל. והיהודים השליכו מן החומה צורי־אבנים גדולים וכל מיני קלעים על צפוי אנשי המלחמה, ואף כי לא הצליחו לפלח אותו, החרידו בקול המֻלת מַפּצם את עושי המלאכה.

'''ט.''' אחרי־כן הציג אספסינוס מסביב את מכונות הקלע, ומספר הכלים היה מאה וששים, וצוה לנגח בהם את היהודים העומדים על החומה. זורקי החצים (הקטפולטות) הקיאו להבי־ברזל{{הערה|לונכות (לונכיאות).}} ואבנים גדולות בנות משקל ככר עפו מן הבליסטראות ולפידי אש וחצים נגרו בהמון ולא נתנו ליהודים לדרוך ברגליהם על החומה, ואף לצאת ולבוא בחוצות העיר. כי גם המון דורכי־הקשת הערבים וכל הרובים והקַלָעים ירו על העיר עם המכונות יחד. וכאשר נבצר מהיהודים להשיב מלחמה לאויביהם מראש החומה, לא חבקו את ידיהם, רק עשו כמעשה שודדים והגיחו מן העיר חבורות חבורות וקרעו את צפּוי בעלי־המלאכה והכו בהם, ומדי הניסם אותם הרסו את הסוללה ושלחו את המשוכה עם כל הקורות באש. לאחרונה הבין אספסינוס כי סבת הנזק היא פרוד חלקי הסוללה, וכי הרוָחים אשר בין החלקים נותנים ליהודים מקום לפרוץ בו, ועל־כן צוה לחבּר את כל המשוכות לאחת, ובזה התלכדו גם חלקי הצבא העובד במלאכה ולא יכלו עוד היהודים להבקיעם.

'''י.''' והסוללה הלכה הלוך וגדול וכמעט הגיעה עד מרום צנות החומה. ויוסף הבין, כי רעה נגד פניו, אם לא ימצא תחבולה לסַכּל את עצת הרומאים. ועל־כן אסף את הבונים וצוה אותם להוסיף על גֹבה החומה, וכאשר ענוהו האנשים, כי אין לאֵל־ידם לעשות המלאכה תחת מטר־החצים ואבני־הקלע, מצא תחבולה להגן עליהם. הוא צוה להקים מחיצת עצים [על החומה] ולשטוח עליה עורות בקר חדשים (לחים), אשר התכנסו בפני אבני־הקלע ועצרו אותן ויתר החצים והחניתות צנחו מעליהם ושבו אחור. וגם לפידי האש דעכו בלֵחָם. ותחת המחסה הזה עבדו הבונים במנוחה יומם ולילה והרימו את חומת העיר עשרים אמה. וגם הקימו עליה מגדלים רבים ושׂמו עליה צנה חזקה. והרומאים, אשר האמינו, כי עוד מעט תעמודנה רגליהם בקרב העיר, התעצבו אל לבם מאד על הדבר הזה, כי נבהלו מתחבולת יוסף ומאֹמץ לב בני העיר.

'''יא.''' וגם אספסינוס התרגז לתחבולת יוסף המחֻכּמה ולעֹז רוח אנשי יודפת, אשר החליפו כֹח למראה החומה הבנויה והגיחו משערי העיר על הרומאים ומדי יום ביומו התנגשו אִתּם בגדודים קטנים וחבלו עליהם מזמות ערמה כמעשה השודדים וגזלו כל אשר בא לידם, ואת יתר מלאכת הרומאים שלחו באש. עד אשר עצר אספסינוס את צבאו מהלחם וגמר לחנות מסביב לעיר ולכבשה בהכריתו לה משען לחם. הוא חשב, כי בבוא מחסור ומצוק יפנו אליו אנשי העיר לבקש חנינה, ואם יקשו את ערפם, יסופו ברעב. ועוד אמר בלבו, כי גם במלחמה יקל לו להכניעם, אם ירפה מהם הפעם ויתנפל עליהם לקץ ימים, כאשר יכשל כֹּחם. על־כן צוה לשמור על כל מוצאי העיר ומבואיה.

'''יב.''' ולחם נמצא בעיר לרֹב וגם יתר מיני מזונות, מלבד מלח. אולם מים חסרו שם, כי לא היו מעינות בקרב העיר ויושביה מצאו ספוקם במי־גשמים, ואין הגשמים מצויים בה בימות הקיץ, ויען אשר החל המצור בעצם הימים ההם, תקפה עצבת נוראה את לב האנשים, ביראם פן יגועו בצמא, וצערם גדל מאד, כאִלו כבר אזלו כל המים מכליהם. אך יוסף ראה, כי העיר עשירה בכל מיני אֹכל והאנשים בה גבורי חיל ורצה להאריך את זמן המצור, למען הכזיב את תקות הרומאים, ועל־כן חלק את המים במשׂורה לכל יושבי העיר. אולם הזהירות הזאת היתה קשה ליושבי העיר ממחסור, ובמדה אשר לא יכלו לשתות לרויה ככל אות־נפשם הלך צמאונם הלוך וגדול ונפשם היתה שוקקה כאִלו כבר התעלפה בצמא. ואמנם מחסור המים הזה לא נעלם מעיני הרומאים, כי בהשקיפם ממעל בעד חומת העיר ראו את האנשים נאספים אל מקום אחד ומחלקים את המים במדה, וכוננו אל המקום ההוא את כלי־הקלע המהירים והמיתו יהודים רבים.

'''יג.''' ואספסינוס האמין, כי לא ימָּשׁכו עוד הימים, עד אשר יאזלו כל מי הבארות והנצורים יסגירו את עירם בעל־כרחם. אולם יוסף אמר להכזיב את תקותו זאת וצוה רבים מאנשי העיר לטבול בגדיהם במים ולתלות אותם מסביב לצנות החומה, עד אשר נטפה כל החומה מים. לדבר הזה נפלה רוח הרומאים, כי נבהלו בראותם את היהודים – אשר אמרו עליהם בלבם, כי אין להם מים לשתות – מפזרים מים רבים למעשי תעתועים. על־כן נואש ראש־הצבא מתקותו לכבוש את העיר במחסור ובמצוק ופנה עוד הפעם להִלחם בה בחֹזק־יד, ולדבר הזה נשאו היהודים את נפשם, אחרי אשר אפסה כל תקותם להושיע את עירם ולהציל את נפשותיהם, כי בחרו למות בחרב מלגוע ברעב ובצמא.

'''יד.''' ואחרי התחבולה הזאת מצא יוסף עוד עצה טובה לעצמו. דרך נקרה צרה וקשה למדרך רגל, אשר לא שוטטו בה עיני הרומאים, בחלק העמק ממערב, שלח מכתבים בידי אנשיו אל היהודים הרחוקים כטוב בעיניו וקבל מהם מתנות, עד כי נמצאו לו מיני אֹכל רבים, אשר כבר חסרו ליושבי העיר. הוא צוה את שלוחיו לזחול על ארבע, בעברם על צופי הרומאים ולכסות את בשרם בעורות למען ידמו ככלבים בעיניהם. אבל לאחרונה גלו הצופים את ערמת יוסף וחנו סביב על הנקרה.

'''טו.''' יוסף נוכח עתה לראות, כי לא תוכל העיר להחזיק מעמד לאֹרך־ימים וכי קשה יהיה לו להציל את נפשו אם ישאר בעיר. ועל־כן נועץ עם טובי־העיר לברוח ממנה. אולם הדבר נודע לכל בני העיר והם נבהלו אליו בהמון וחִלו את פניו לבל יעזוב אותם, כי אליו לבדו נשואות עיניהם. הן אם ישאר בעיר, לא יחדלו מקוות לישועה, כי כל איש יֵצא למלחמה תחת פקֻדתו ברוח נכונה. וגם לא יאות לו לברוח מפני האויבים ולעזוב את אוהביו לנפשם, כי בזה יעשה כמעשה החובל הקופץ בעת הסערה מתוך האניה, אשר ירד אליה בעת מנוחת הים, ויפיל את עירם אל התהום, כי איש מהם לא יעצור כח לצאת לקרב לקראת האויב אחר עזוב אותם האיש, אשר בו עשו חיל.

'''טז.''' ויוסף כסה מהם, כי הוא מבקש לשים לדרך פעמיו, למען מַלֵּט את נפשו, והודיע אותם, כי רק לטובתם הוא מבקש לעשות את הדבר, כי בהשארו בעיר לא יועיל להם הרבה, אם יעלה בידם להחלץ מן המצר, ואם יפלו בנופלים, יאבד אִתּם יחד חנם. אולם אם יצליח בידו להמלט מן המצור, הנה יוכל לעשות להם ישועה גדולה, כי יאסוף את יושבי ארץ הגליל במהרה ויביא מלחמה חדשה על הרומאים וימשוך אותם לסור מעל העיר. והן גם אינו רואה, במה יוכל להועילם, אם ישאר אצלם – הלא נהפוך הוא, כי בזה הוא מעורר את חמת הרומאים לחזק את המצור, כי חשוב בעיניהם מאד לתפוש אותו בכפם, אולם כאשר ישמעו הרומאים, כי ברח מן המבצר, יוּנח לעיר הרבה מחרון־אפם. אבל בדברים האלה לא הניח יוסף את דעת האנשים ועוד הלהיב את רוחם להחזיק בו. הנערים והזקנים והנשים עם עולליהן השתטחו לפניו ביללה וחבקו את רגליו וכֻלם החזיקו בו וגעו לפניו בבכיה והתחננו אליו להשאר אִתּם יחד בצרה. ואין אני חושב, כי עשו זאת מקנאתם בו פן יִמָּלט מצרה, כי־אם בהאמינם אשר ממנו תבוא ישועתם. הם בטחו, כי לא תאֻנה להם רעה אם ישאר יוסף בקרבם!

'''יז.''' ויוסף הבין, כי רק אם תהיינה אזניו קשובות לדברי האנשים, ידברו אליו תחנונים, ואולם אם יתחזק בדעתו־ יתנו עליו משמר; וגם תשוקתו לעזוב את העיר רפתה מאד לשמע בכי העם – על־כן גמר בלבו להשאר בעיר, והתאזר בגבורת היאוש אשר תקפה את כל העיר וקרא אל העם: „הנה הגיעה השעה לצאת לקרָב, כי אין לנו עוד תקוה להמלט; וטוב יהיה, כי נקנה לנו שם טוב במחיר חיינו ולפני מותנו במלחמה נפליא לעשות גבורות לזכרון לדור אחרון“. ובדבּרו זאת פנה למלא אחרי דברו. הוא יצא עם גבורי המלחמה והפיץ את שומרי הרומאים והבקיע את מקום מחנם ונתק את העורות אשר התכסו בהם שופכי הסוללה ושלח אש במעשה ידם. וגם ביום השני עשה כדבר הזה, וככה עשה גם ביום השלישי ועוד ימים רבים ולילות רצופים לא נלאה להלחם באויב.

'''יח.''' והרומאים נמצאו בצרה מידי הגיחו היהודים מן העיר, כי בושו להסוג אחור מפניהם, וכאשר נטו היהודים מהם לא יכלו לרדוף אחריהם, כי פגרו מלכת תחת משׂא כלי־נשקם. והיהודים היו מחישים את מעשיהם כפעם בפעם ונמלטים אל העיר טרם מצאה אותם רעה. על כן צוה אספסינוס על אנשי־חילו לכבוש את כעסם ולבלי הלחם באנשים ההולכים למות, כי היאוש מפיח שארית גבורה בקרבם, אולם חמתם תשקע בהחטיאם את המטרה כדעוך אש קוצים, ולרומאים יאות לנצח בהשקט ובבטחה, כי אינם עושים מלחמה באֹנס, רק למען הרחיב את גבולם. ואת מושכי־הקשת הערבים והקלעים הסורים ורובי־האבנים שלח להרגיע את היהודים, גם המון כלי־הקלע הגדולים לא נח ולא שקט. והיהודים נטו מעל כלי־המשחית האלה, אולם לעת הצליחו לגשת אל שונאיהם מקרוב והחצים העפים למרחוק העבירו אותם, קשתה ידם על הרומאים, כי נלחמו ברוח עזה ושמו נפשם בכפם; וכאשר עיפו הלוחמים בשתי המערכות, מהרו חבריהם לבוא תמורתם.

'''יט.''' ככה ארך זמן המצור והנצורים הוסיפו להגיח משערי העיר, ואספסינוס האמין כמעט, כי היהודים שמו עליו מצור תחת מצור; וכאשר קרבו הסוללות אל מרום החומה, צוה להביא את האיל (איל־הברזל). האיל הוא קורה ארֻכּה כדמות תֹּרן [של אניה] ובקָצֶהָ נמצא מטיל־ברזל כתבנית איל, ועל־כן נקראה בשם הזה. ובתוֶך היא תלויה בחבלים – כעל מוט עגלה – על קורה שניה הנטועה משתי קצותיה על עמודים חזקים. ואנשים רבים מושכים את הקורה לאחור ואחרי־כן הם דוחפים אותה כֻּלם יחדו אל עבר פניהם והיא מנגחת את החומה במטיל הברזל אשר בקָצֶהָ. ולא נמצא מגדל נשגב או חומה עבה, אשר יוכלו לעמוד לאֹרך ימים בפני המהלומות האלה, וגם אם ישאו אותן בראשונה. ראש צבא הרומאים אמר לנסות את כֹּחו בדבר הזה, כי רצה הפעם לקחת את העיר בחֹזק־יד, בראותו אשר מצור העיר מביא נזק לרומאים, כי אין היהודים אוספים את ידיהם. הרומאים הקריבו אל העיר את זורקי־החצים (הקטפולטות) ויתר כלי הקלע, לגרש בהם את השונאים, אשר נִסו לעצור אותם מעל החומה, והחלו לירות ביהודים ויחד אִתּם קרבו רובי־קשת והקלעים. וכאשר לא ערבו עוד היהודים את לבם לעלות על החומה הקריבו אנשי־צבא אחרים את איל־הברזל, המצֻפּה כֻלּוֹ זמורות וממעל לצִפּוי נמצא עוד מכסה עור לסוכך על המכונה ועל האנשים אשר עליה. למגח הראשון הזדעזעה החומה, וצעקת יושבי העיר עלתה השמימה, כאִלו כבר נפלו בידי אויביהם.

'''כ.''' ובראות יוסף, כי הרומאים שולחים את כל מכותיהם אל מקום אחד ועוד מעט תִּבָּקע החומה, התחַכּם לעצור רגע קטן את כֹּח המכונה. הוא צוה להוריד שקים מלאים קש ומֹץ אל המקום אשר יראו את האיל נִשׂא שמה תמיד, למען יתעה במהלכו וגם למען יקבלו השקים הרכים את מגח האיל ויחלישו את כחו. בגלל הדבר הזה כִלוּ הרומאים זמן רב לריק, כי בכל מקום אשר כוננו אליו מכונת הרעש, שמה שלשלו האנשים את שׂקיהם ממעלה והשיבו את מגח האיל אחור, עד כי לא נפגעה החומה. ולאחרונה מצאו הרומאים תחבולה להפר את עצת היהודים, כי עשו להם מוטות ארֻכּים וקשרו בקצותיהם חרמשים ובזה כרתו את השקים. ומני אז החלה המכונה לנגח ביתר עֹז והחומה, אשר נבנתה זה עתה, התמוטטה תחתיה. על־כן מהרו אנשי יוסף להגן על נפשם באש. הם לקחו את כל חֹמר השרפה, אשר מצאה ידם, והגיחו מן העיר בשלשה ראשים ושרפו את מכונות הרומאים ואת מקלעות סֻכּותיהם ואת סוללותיהם גם־יחד, והרומאים לא עמדו על נפשם, כי נבהלו מעֹז אף שונאיהם ולא קמה בהם רוח, ובעוד הם מבקשים להעזר עלתה הלהבה למעלה, כי כהרף־עין לחכה האש את הכֹּפר והזפת והגפרית ואכלה סביב, וברגע אחד היו לבער כל בניני הרומאים, אשר הקימו בזעת אפם.

'''כא.''' ובאותו מעמד עשה איש אחד מן היהודים ושמו אלעזר בן שמי, יליד כפר סבא (או סב) בגליל, דבר־גבורה לשם ולזֵכר עולם, כי הרים אבן גדולה מאד והשליך אותה בכח גדול מראש החומה על מכונת הרעש, עד אשר התיז את ראש האיל, ואחרי זאת קפץ לתוך מחנה השונאים ולקח משם את ראש האיל ובמנוחה גדולה נשא אותו על החומה, וכל האויבים שׂמו אותו מטרה לחציהם והוא נתן את בשרו למכים, כי לא היה מכֻסה מגן, וחמשה חצים נחתו בו. אך אלעזר לא שׂם לב לדבר הזה, עד אשר עלה על ראש החומה. וכל האנשים ראו עין בעין את מעשה גבורתו. ואז קרס מעצמת מכאובי פצעיו ונפל למטה עם ראש האיל. ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רוּמָא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון העשירי והתנפלו בעֹצם־יד ובזרוע נטויה על הרומאים, עד אשר נתקו את שורותיהם, ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם.

'''כב.''' ואחרי הדברים האלה לקחו יוסף ויתר אנשיו עוד הפעם לפידי אש והניסו את הלגיון החמישי ואת הלגיון העשירי{{הערה|אולי צריך להיות הלגיון החמשה־עשר.}} ושרפו את המכונות ואת הסוֹככים יחד עם הסוללה ויתר הרומאים קדמו את פני הסכנה והעלו מכסֵה עפר על המכונות ועל כל מלאכת העץ אשר להם. לעת ערב החליפו הרומאים כח והקריבו עוד הפעם את איל־הברזל לנגח את החומה במקום אשר התרועעה, ואז ירה אחד הלוחמים [היהודים] מעל החומה ופגע את אספסינוס בעקבו. הפצע היה קל, כי כח המכה רפה ממרחק המקום. אולם מהומה גדולה קמה בקרב מחנה הרומאים לדבר הזה, כי למראה דם המכה נבהלו העומדים מקרוב והשמועה עברה בכל הצבא, ורבים הרפו מעבודת המצור ורצו בפחד ובבהלה לראות את פני המפקד. ולראשונה מהר טיטוס לבוא, כי חרד לנפש אביו, והמון הצבא נמוג מאהבתו לראש־הצבא ובראותו את חרדת בנו. אבל אספסינוס מהר להשיב את נפש בנו המפחד ולהשקיט את סערת הצבא, כי הבליג על מכאוביו ושקד להראות את פניו לעיני כל האנשים, אשר פחדו לחייו. ובדבר הזה העירם לגַבּר חיָלים במלחמתם עם היהודים. כי כל איש מאנשי־הצבא שמח עתה לצאת לקראת הסכנה ולקחת נקמה בעד המפקד, ובקול צעקה חִזקו איש את אחיו ומהרו אל החומה.

'''כג.''' המונים המונים מאנשי יוסף נפלו חללים מחִצי האויבים ומאבני הקלע, ובכל־זאת לא משו מן החומה והמטירו אש וברזל ואבנים על שולחי האיל, אשר עמדו תחת מצפה הענפים. אולם כמעט לא עשו רעה לרומאים, בעוד אשר הם נפלו חללים בלי הרף, כי האויב היה רואה אותם והם לא ראוהו, יען אשר בלפידי האש האירו את פניהם ונעשו למטרה לחצי השונא, אשר ראה אותם כמו בעצם היום, ואולם הם לא ראו את מכונות הקלע למרחוק, ועל־כן היה קשה להם להשמר מפגעיהן. וכח כלי־הרובים המהירים וזורקי החצים היה חזק מאד, עד כי פלחו אנשים רבים בבת־אחת, והֹלם אבני הבליסטראות עקר את צנות החומה ופוצץ את קצות המגדלים, ולא נמצא המון אנשים גדול, אשר לא היה בכח מטַר האבנים הגדולות לנפץ את כֻּלו מבלי השאיר לו שריד. את כח המכונות האלה יבין כל איש מהמעשים אשר קרו בלילה ההוא, כי איש אחד מהעומדים על־יד יוסף נפגע באבן שלוחה [מאחת המכונות], והיא הסירה את ראשו וצנפה את גלגלתו במרחק של שלשה ריסים. ובבֹּקר נפגעה אשה הרה בבטנה בצאתה מפתח ביתה והילד הגיח מבטן אמו מהלך חצי ריס. כה גדול היה כח הבליסטראות! אולם עוד נורא מזה היה קול רעש המכונות ונפץ אבני הקלע. ותלי פגרים התגלגלו בהמֻלה מעל החומה, וצעקת הנשים בתוך העיר עלתה עד לב השמים ולקולן ענתה אנקת החללים מחוץ. ובמקום המלחמה נטפה כל החומה דם ועל ערֵמות הנופלים כמעט יכלו השונאים לעלות עד מרום החומה. ונורא מכל הפחדים האלה היה הד ההרים מסביב, אשר ענו לכל הקולות ולא היה קץ לבלהות הלילה ההוא על אֹזן שומעת ועין רואה. רבים ממגני יודפת מתו אז מות גבורים, ועוד רבים מהם נפצעו. אחרי יגיע רב נבקעה החומה לעת אשמרת הבֹּקר תחת מפּץ המכונות, אשר לא חדל אף רגע, אך בטרם הספיקו הרומאים להטיל את מכונות־העליה{{הערה|מכונת־העליה היא סֻלם עם גשר מתפרק, שמטילים אותו למקום הפרץ בחומה, למען יעלו אנשי־הצבא.}} ולעלות בהן אל פרץ החומה, מהרו היהודים לכסות את שברם בכלי־נשקם ולבצר את מקום הפרץ.

'''כד.''' אחרי מנוחה קצרה מעמל הלילה אסף אספסינוס את צבאו לפנות בקר לכבוש את העיר בסערה, וברצותו לגרש מתוך פרצי החומה את היהודים, העומדים לו לשטן, צוה לגבורי הרוכבים אשר לו לרדת מעל סוסיהם ולחגור את כל כלי־זינם ולהתיצב בשלש שורות לפני פרץ החומה ולשלוח את חניתותיהם לפניהם, למען אשר יבקיעו לראשונה אל העיר, אחרי אשר יטילו את מכונות־העליה, ואחריהם הציג במערכה את גבורי הרגלים, ואת יתר הרוכבים ערך ממול החומה לאֹרך כל צלעות ההרים, לבל יוכל אחד הבורחים מן השבי להִסָּתר. ומאחוריהם הציג את רובי־הקשת וצוה עליהם לכונן חציהם על יתר, וכה אמר גם אל הקַלעים ואל המנצחים על המכונות ואת יתר אנשי־צבאו צוה לקחת סֻלמות ולהגישם אל חלקי החומה אשר טרם נבקעו, למען ינסו היהודים לעצור את השונאים האלה ויעזבו את משמר פרץ־החומה, בעוד אשר הנשארים יסוגו אחור מפחד החצים ואבני הקלע ויפַנו את דרך מבוא החומה.

'''כה.''' יוסף הבין את מחשבת אספסינוס, ועל־כן שלח את הזקנים ועיפי המלחמה אל יתר חלקי החומה, בהאמינו כי לא יקרה אותם פגע, ואל מקום פרץ־החומה שלח את גבורי צבאו, ובראש כֻּלם ששה ששה אנשים (לגדוד) על־פי הגורל, לעבור לפניהם, וגם הוא היה בין הששה. הוא צוה עליהם לאטום את אזניהם, לבל יבהלו מקול תרועת הלגיונות, ולכרוע על ברכיהם ולכסות עליהם בשלטיהם נגד החצים ואבני הקלע, וגם אמר להם להסוג אחור מעט עד אשר יריקו רובי־החצים את אשפותיהם, ולהיות עתידים לרגע, אשר בו יטילו הרומאים את מכונות־העליה על פרץ החומה, – למען התנפל עליהם ולצאת לקראת השונאים על הגשרים אשר להם: „היום הזה ילָחם כל איש מכם לא למען הציל את עירו, רק למען קחת נקם על חרבנה, על־כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ואת פני הנשים העתידות לֵהרג במהרה ויאסוף את כל זעמו על הצרות הבאות וישפוך אותו על ראשי עושי הרעה“.

'''כו.''' ככה ערך יוסף את צבאו להִלחם משני עבריו. ובראות יושבי העיר אשר לא לקחו חלק במלחמה, הנשים והטף, כי העיר מֻקפה במערכה משֻׁלשת, – כי איש מהרומאים השומרים על מוצאי העיר מכבר לא נשלח להלחם [בפרץ החומה] – ועל־יד החומה הפרוצה עומדים אויבים וחרבות שלופות בידיהם, וההרים אשר ממעל לעיר נוצצים מרֹב נשק, והרובים הערבים דורכים את קשתותיהם, הרימו קול יללת נהי, כאלו כבר בא האסון אשר יראו ממנו. ויוסף ירא פן תרפינה הנשים את לב קרוביהן בבכין, וצוה לסגור אותן בבתיהן ולהפיל אימה עליהן, למען תשקטנה תחתיהן, והוא פנה אל מקומו בפרץ החומה, אשר עלה לו בגורל, ואל הרומאים המקריבים את סֻלמיהם מול יתר חלקי החומה לא שׂם את לבו, ובצפּיתו צִפּה אל רעם כּלי־הקלע.

'''כז.''' פתאם תקעו מחצצרי כל הלגיונות והצבא הריע לעֻמתם בקול ענות גבורה, ואור היום חשך בפני המון החצים ואבני הקלע, אשר עפו מכל עבָרים. אולם אנשי יוסף שמרו את פקֻדתו ואטמו את אזניהם, לבל ישמעו את קול הצעקה והשאון, וכסו את בשרם, לבל יפגעו בהם החצים, וכאשר הטילו הרומאים את מכונות־המעבר, קפצו היהודים על הגשרים טרם דרכו עליהם רגלי המשליכים אותם, והתנגחו עם העולים על הגשרים וגִלו את כל אֹמץ נפשם וגבורת ידם, ואף כי הגיעו מים עד נפש, שקדו בכל כֹּחם להראות, כי לא נופלים הם בגבורתם מצריהם הבטוחים מפחד רעה. הם לא הרפו מן הרומאים עד אשר נפלו חללים או הכריעו אותם. אולם מעט מעט עיפו מכֹּבד המלחמה ולא נמצאו אנשי־חיל חליפתם, בעוד אשר בצבא הרומאים באו כפעם בפעם אנשי־צבא חדשים למלא חיש מהר את מקום העיֵפים. על־כן חִזקו הרומאים איש את אחיו והתלכדו יחד והתכסו במגינהם עד היותם כגוף מֻצק אחד ובעבי המערכה כֻּלה לחצו את היהודים, וכמעט עלו על החומה.

'''כח.''' ובעת הצרה הזֹאת לִמד האֹנס את יוסף עצה טובה – כי כן הוא דרך האֹנס להפליא מזִמות לעת תקֹף היאוש – והוא צוה לשפוך שמן רותח על האויבים המתלכדים במגינהם. ואנשיו הביאו במהרה את השמן בהמון, כאלו כבר היה מוכן אצלם לדָבר, ושפכו אותו מכל עבר על הרומאים, ואחרי־זאת השליכו עליהם גם את כדי השמן הלוהטים מחֹם. השמן הקודח הזה לִהט את הרומאים והפיץ את מערכותיהם, ובמכאובים נוראים התגלגלו מעל החומה, כי על־נקלה חדר השמן דרך הנשק הסוכך עליהם והשתפך על־פני כל גופם מקדקדם ועד פעמי רגליהם ואכל את בשרם כאש להבה, יען אשר תכונת השמן להתחמם על־נקלה ולהתקרר רק מעט מעט מפני דשנו. והרומאים היו חבושים ואסורים בקובעיהם ובשריוניהם ולא עצרו כח להרחיק מהם את השׂרפה, על־כן קפצו למעלה וגם התעטפו מעצמת מכאובם עד אשר נפלו מעל הגשרים. ואלה אשר הפכו את פניהם מול אחיהם, המעפילים לעלות אחריהם, כרעו על־נקלה בידי היהודים, אשר הכו בהם מאחור.

'''כט.''' אולם גם בעצם התלאה הזאת לא כשל כח הרומאים – כאשר לא אבדה גם עצה מן היהודים. – ואף כי ראו אנשי־הצבא את צרת חבריהם הנכוים, הוסיפו לעלות אחריהם על היהודים שופכי השמן וכל אחד חרף את רעהו, כי הוא עומד לו לשטן בדרך גבורתו. והיהודים מצאו תחבולה חדשה, ושפכו קש יוני{{הערה|שם הצמח ביונית „טיליס“ ותרגמתי על־פי השם הרומי foenus graecum.}} מבֻשׁל על קרשי רצפת הגשרים, להכשׁיל את הרומאים, והם מעדו וצנחו למטה. ולא יכלו עוד אנשי־הצבא לעמוד על רגליהם ברצותם לפנות לאחור או לעלות על האויב; אלה נפלו אחורנית על הגשר ונרמסו ברגלי אחיהם ורבים נפלו על מכסה הסוללה ובמפלתם היו למטרה לחצי היהודים. כי כאשר כשלו הרומאים היתה הרוָחה ליהודים ולא הֻטל עוד עליהם להלחם בהם פנים אל פנים ומצאו שעת־הכֹּשר לירות בהם מרחוק. ואחרי הרעה הרבה, אשר מצאה את אנשי הצבא ביום ההוא, קרא אליהם ראש־הצבא למשוך את ידיהם בבוא הערב. רבים מהם נפלו חללים ועוד רבים מאלה נפצעו. ומהיהודים נפלו רק ששה חללים וכשׁלש מאות פצועים נִשׂאו ממקום הקרב. המלחמה הזאת היתה בעשׂרים לחֹדש דַיְסִיּוֹס (סיון).

'''ל.''' אספסינוס אמר לנחם את לב אנשי־צבאו אחרי הפגע הזה, אולם ראה, כי חמתם התלקחה מאד ואין הם דורשים תנחומים, כי־אם מבקשים לעשות מעשה, על־כן צוה להרים את הסוללות ולהקים שלשה מגדלים, חמשים רגל גֹבה האחד, ולצפּוֹת אותם ברזל מכל עבריהם, למען יהיו מֻצקים בכֹבד משקלם ולא תשלֹט בהם האש. ואחרי־זאת העמיד את המגדלים בראשי הסוללות והעלה עליהם את נושאי הרמחים ואת רובי־הקשת וגם הציג בהם כלי־קלע קלים ויחד אִתּם את הקַלעים החזקים. והרומאים, אשר לא נראו מפני גֹבה המגדלים והצִּנות, ירו בעומדים על החומה, אשר היו למול עיניהם. והיהודים לא יכלו לנטות הצדה על־נקלה מפני החצים ואבני הקלע, אשר עפוּ מעל לראשיהם, וגם לא יכלו להלחם באויביהם הנעלמים, ולמגִנת לבם ראו בעיניהם, כי אין ידם משיגה לשלח את הקֶלע עד מרום המגדלים, וגם אין האש שולטת בצפוי הברזל, על־כן ירדו מראש החומה ויצאו כפעם בפעם השערה לגרש את השונאים המעפילים לעלות. ככה החזיקו עוד אנשי יודפת מעמד, אף כי בכל יום ויום נפלו רבים מהם חללים ונבצר מהם לגמול לשונאיהם רעה, מלבד אשר עצרו אותם בהשליכם את נפשם מנגד.

'''לא.''' ובימים ההם שלח אספסינוס את טרַיָּנוס, ראש הלגיון העשירי, עם אלף רוכבים ואלפים רגלים על יפה, אחת הערים הקרובות אל ידפת, אשר התעוררה למרוד ברומאים, בראותה, כי בני יודפת עומדים על נפשם בפני האויב זמן רב, כאשר לא האמין איש מראש. טרַיָּנוס חשב, כי יקשה בידו לכבוש את העיר, אשר נוסף על משגב מקומה היתה מֻקפה חומה כפולה. בראותו, כי יצאו יושבי העיר לקראתו מוכנים לקרב, התנפל עליהם והניסם מהרה וגם רדף אחריהם. בהגיע הבורחים עד החומה הראשונה הדביקו אותם הרומאים ובאו יחד אִתּם בשעריה. וכאשר בקשו היהודים לבוא גם מבית לחומה השניה, סגרו לפניהם אחיהם יושבי העיר את שעריה, כי פחדו פן יפלו האויבים יחד אִתּם אל העיר. אכן אחת גזר האלהים למסור את יושבי הגליל בכף הרומאים להרג ולאבדן! האנשים עמדו בהמון גדול ודפקו בשערי העיר ונקבו את שמות אחיהם והפצירו בהם למַלט את נפשם, ועוד הם מתחננים, והנה נפלו חללים, כי את החומה הראשונה כבשו האויבים ואת השניה סגרו לפניהם אחיהם. הם נלחצו בין המצרים, בין שתי החומות בתוֶך ונדחקו יחדו, ורבים המיתו איש את אחיו או נפלו על חרבם, ורבים כרעו בחרב הרומאים, כי לא קמה בהם עוד רוח להלחם בהם ומלבד פחד האויבים דִכּא בגד אחיהם את נפשם. הם מתו במאֵרה על שפתיהם, ולא את הרומאים קללו, כי־אם את אחיהם, עצמם ובשרם. ומספּר כל הנופלים היה שנים־עשר אלף איש. טרַיָּנוס הבין, כי העיר ריקה עתה מאנשי־חיל, וגם אם נמצאו בקרבה אנשים, לא יעמוד לבם מפני גֹדל יראתם, אולם הוא קִדֵשׁ את כבוש העיר לראש־הצבא ושלח מלאכים אל אספסינוס לבקשהו, כי ימַלא את ידי בנו טיטוס להשלים את הנצחון [למען יִקָרא שמו עליו]. ואספסינוס אמר בלבו, כי עוד עבודה רבה נכונה לכובשי העיר, ועל־כן נתן בידי בנו חמש מאות רוכבים ואלף אנשי־צבא רגלים. טיטוס מהר לעלות על העיר והציג את צבאותיו במערכה והפקיד על האגף השׂמאלי את טרַיָּנוס, והוא עמד בראש האגף הימני. וכאשר הביאו אנשי־הצבא מכל עברים סֻלמות לעלות בהם על החומה, נלחמו הגלילים זמן קצר, ואחרי־כן עזבו את המצודה, ואנשי טיטוס קפצו אל תוך העיר וכבשו אותה במהרה. אולם כאשר נטשו הרומאים בתוך העיר, קמה עליהם מלחמה קשה, כי בחורי החיל התנפלו עליהם ברחובות והנשים השליכו עליהם מן הבתים כל דבר אשר בא לידן. וכשש שעות ארכה המלחמה הזאת, עד אשר ספו כל היהודים אנשי המלחמה ויתר העם נפל ברחובות העיר ובבתיה בחרב הרומאים, אשר לא חמלו על זקן ונער ולא חִיו כל נפש זכר, מלבד הילדים, כי אותם מכרו לעבדים עם הנשים יחדו. ומספר כל ההרוגים יחד עם הנופלים במלחמה הראשונה [בין החומות] היה חמשה־עשר אלף איש, ומספר השבויים אלפַּים ומאה ושלשים. הצרה הזאת באה על יושבי הגליל ביום עשרים וחמשה לחדש דַיסיוס (סיון).

'''לב.''' וגם השומרונים לא נחלצו אז מצרה, כי הם נאספו בהר גריזים, אשר למקום קדוש הוא נחשב בעיניהם, ונשארו במקום ההוא. אולם אספתם זו נתנה עֵדיה, כי למלחמה הם נושאים את נפשם, ולא לקחו מוסר מהרעה אשר מצאה את שכניהם [היהודים]. לשׁמע נצחונות הרומאים גדלה קנאתם, ולא שׂמו לב לרפיון כחם, רק חכו בקֹצר רוח לעת מהומה. אספסינוס יעץ לקדם את פני המרד הזה ולהפר את מזִמותיהם, כי אף אם נמצאו מִשמרי הרומאים בכל ארץ שמרון, בכל־זאת ירא מפני ההמון הגדול הנאסף והערוך למלחמה. על־כן שלח עליו את צֶרְאַלִּיס, ראש הלגיון החמישי, עם שש מאות רוכבים ושלשת אלפים רגלים. וכראות צֶרְאַלִּיס את השונאים הרבים העומדים בראש ההר, אמר בלבו, כי לא יוכל להעפיל ולעלות בשלום על ראש ההר למען יתגרה אִתּם מלחמה, ועל־כן עמד למטה ושמר על ההמון כל היום. ולא נמצאו אז לשמרונים מים די מחסורם, כי הימים היו ימי עצם הקיץ וההמון לא הספיק להִצְטַיֵּד, והשמש להטה מאד ביום ההוא, עד אשר גועו אחדים מן השומרונים בצמא, ורבים מהם ברחו אל הרומאים, כי בחרו בחיי עבדים ממָות אשר כזה. וכאשר שמע צראליס מפיהם, כי גם נפשות הנשארים התעטפו עליהם מהיסורים הנוראים, עלה על ראש ההר וערך את צבאו במעגל מסביב לאויבים ולראשונה קרא עליהם לכרות אִתּוֹ ברית ולפרק את כלי־נשקם, למען יתן להם את נפשם לשלל. וכאשר לא שמעו השמרונים לדבריו, השתער עליהם והמית את כֻּלָם יחד, אחד־עשר אלף ושש מאות איש. והדבר הזה נעשה ביום עשרים ושבעה לחדש דַיסיוס (סיון). אלה הרעות אשר מצאו את השמרונים.

'''לג.''' ויושבי יודפת חִזקו את לבם להביש את תקות הרומאים ולא שבו אחור מפני כל הנוראות. אולם ביום הארבעים ושבעה [למצור העיר] התרוממה סוללת הרומאים ממעל לחומת העיר, ואחד מבני העיר נפל אל אספסינוס ביום ההוא ובִשׂר לו, כי רק מתי־מספר נשארו להגן על העיר, וגם הם רפי־אונים, כי כשל כחם מלילות הנדודים התכוּפים ומכֹּבד הקרָבות הרצופים ולא יוכלו לעמוד על נפשם בפני הנלחמים אִתּם ביד חזקה. והאיש הוסיף עוד לדַבּר, כי גם בערמה ילָכדוּ יושבי העיר על־נקלה, אם ינסה איש להתנפל לעת האשמורה האחרונה )אשמֹרת הבֹּקר), יען כי אז הם אומרים למצֹא שעת מרגוע מהבלהות, ותרדמת שחרית נופלת על האנשים העיפים והיגעים, וגם הצופים נמים את שנתם. על־כן יעץ האיש להשתער על העיר בשעה הזאת. ואמנם אספסינוס לא הִרבה להאמין בדברי הפליט, בדעתו כי היהודים נאמנים בברית אחים ואינם פוחדים מכל יסורים. כי עוד לפני זאת נתפש אחד מפליטי יודפת ועמד בכל העִנויים הקשים, כאשר דשו האויבים את בשרו וגם שׂמו אותו באש, לחקור ממנו את הדברים אשר נעשו בעיר, והוא לא הוציא אף הגה מפיו וקבל באור־פנים את המות, כאשר הוקע על הצלב. אולם נדמה בעיניו (בעיני אספסינוס), כי שמץ אמת נמצא בדברי הבוגד, ואולי גם כל דבריו נאמנים, וגם הבין, כי בנפול הרומאים בפח לא תצמח להם רעה גדולה, על־כן צוה לשים משמר על הבוגד והכין את צבאו לעלות על העיר ולכבשה.

'''לד.''' ולמועד האמור עלו הרומאים חרש על החומה. ולראשונה עלה טיטוס עם דוֹמיטיוּס סַבּינוס אחד משרי־האלף, בראש מתי־מספר מן הלגיון החמישי והלגיון העשירי. הם שחטו את הצופים [הנמים] ובאו אל העיר ואחריהם עלו סקסטוס קַלִוַריוס (נ&quot;א צראליס) שר־האלף ופלָצידוּס עם צבאותיהם. וכבר נכבש ראש הגבעה ורגלי הרומאים עמדו בתוך העיר, וכבר עלה השחר – ועוד לא חשו המנֻצחים, כי נפלו בידי הרומאים, כי רבים שקעו בתרדמה עזה אחרי עמלם הקשה. וגם הנעוֹרים משנתם לא ידעו דבר, כי במקרה פשט אז ענן־ערפל על העיר ועיניהם חשכו מראות. ורק כאשר פרצו כל צבאות הרומאים בתוך העיר, הקיצו האנשים, למען יראו בעיניהם את האסון אשר מצאם ויוָכחו ברגע מותם, כי נפלה עירם ביד צר. והרומאים זכרו את כל התלאות אשר עברו עליהם בעת המצור ולא נתנו חנינה לאיש ולא ידעו רחמים, רק לחצו את העם מראש העיר אל המורד בחמת רצח. גם האנשים אשר היה עוד בהם כח להִלחם, לא יכלו לעמוד על נפשם במקום הקשה ההוא (במורד). הם נדחקו ברחובות והתגלגלו במקומות המשֻׁפּעים, והמון הצבא הרומאי נשפך כזֶרם מראש ההר וכסה עליהם. והדבר הזה העיר רבים מבחורי חיל יוסף לטרוף את נפשם בכפם, כי בראותם אשר אין לאל־ידם להמית אף איש אחד מן הרומאים, מאנו למות בידי השונאים ונאספו יחד אל מקום אחד בקצה העיר ושלחו יד בנפשם.

'''לה.''' ואחדים משומרי העיר הספיקו להִמלט לשמועה הראשונה על־דבר כבוש העיר ועלו על אחד המגדלים בצפון העיר ועמדו על נפשם עת־מזער, וכאשר שתו עליהם המונות האויבים מסביב, פרשו אליהם היהודים את ידם לשלום, אך אחרו את המועד וברצון נתנו לרומאים העולים אליהם לשחטם. וכמעט יכלו הרומאים להתגאות, כי בקץ המצור לא נפל אף אחד מהם חלל, לולא נהרג אחד הרומאים בעת כבוש העיר, הוא אנטוניוס שר־המאה אשר נפל בפח. כי אחד האנשים הרבים והעצומים אשר נמלטו אל המערות, התחנן אליו להושיט אליו את ידו, לאות כי יציל את נפשו ויעזור לו בעלותו מן המערה, ואנטוניוס לא נזהר ושלח אליו את ידו, והיהודי מִהר לתקוע את החנית בין רגליו והמית אותו כרגע.

'''לו.''' ביום ההוא המיתו הרומאים רק את ההמון אשר ראו עיניהם. ובימים הבאים חקרו את המחבואים ושחטו את האנשים אשר הסתתרו במנהרות ובמערות, והמיתו זקן ונער, ורק לנשים ולעוללים נתנו את נפשם לשלל. ומספר השבויים היה אלף ומאתים, אך מספר המתים בעת הכבוש ובמלחמות אשר היו לפניו הגיע עד ארבעים אלף. ואספסינוס צוה להרוס את העיר עד היסוד ולשלוח באש את כל מצודותיה. ככה נפלה יודפת בשנת שלש־עשרה לממשלת נירון בראש־חֹדשׁ פַּנֵּמוֹס (תמוז).

}}
==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>9menp6fl5lltlvxksgi46a66f46tjh9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חדו חדו רבנן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737201</id>
    <revision>
      <id>3024307</id>
      <parentid>2992181</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:24:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3149" sha1="g89tdwi76zbp4s8sjj2w9d95kluoxjl" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''חֲדוֹ חֲדוֹ רַבָּנַן בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה תְּמִימָה'''}}
|-
|{{סי|אָ}}תֵי מְשִׁיחָא פְּרַק לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|בָּ}}נֵי בֵיתָא וְשַׁכְלֵל הֵיכְלָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|גְּ}}בוּרְתֵהּ מְזַעְזְעָא כֻּלֵּי עָלְמָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|דִּ}}ינִין דִּקְשֹׁט דָּאֵן לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|ה}}וּא שְׁלִיחַ מְהֵימָן שַׁדְּרֵהּ מָרֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|וְ}}אֵימְתֵהּ וְדַחְלְתֵהּ תִּתְרְמֵי עַל מַלְכְוָתָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|זִ}}יוֵהּ מַבְהֵק כְּנֵהוֹר שִׁמְשָׁא {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|חֲ}}סִידִין וּמַלְכִין מַקְּפִין לֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|ט}}וּרִין וְרָמָן חָדַן לְקִבְלֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|יְ}}מִין רָמָא מְסַעֲדָא לֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|כְּ}}לִילִין תְּלָתָא קְטַר לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|לְ}}עַמֵּהּ יְכַנֵּשׁ מְאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|מַ}}לְאֲכֵהּ יִשְׁלַח וְיִפְרֹק לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|נֵ}}הוֹר יְקָרֵהּ יִשְׁלַח קֳדָם עַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|סָ}}עֵד לְהוֹן בְּהַדְרֵהּ וּבִיקָרֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|עָ}}לְמָא מִזְדַּעְזַע מֵאֵמְתֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|פְּ}}רִישָׁן רַבְרְבָן עָבֵד לְעַמֵּהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|צְ}}לוֹתְהוֹן שָׁמַע מִכֻּרְסֵי יְקָרֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|קָ}}רֵבִנּוּן לְפִתְגָמֵי אוֹרָיְתֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|רָ}}גְגִין אנּוּן לְמִלֵּי נְבוּאֲתֵהּ {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|שְׁ}}לָמְהוֹן אַסְגִּי בְּתֻקְפָּא וּבִיקָרָא {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|-
|{{סי|תַּ}}בַּר נִיר שָׂנְאָה וּבְעֵל דְּבָבָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|חדו}}
|}
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>g89tdwi76zbp4s8sjj2w9d95kluoxjl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737368</id>
    <revision>
      <id>3024313</id>
      <parentid>2993560</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:25:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5178" sha1="n5kfamoouaz0erspergf6iukvbnn4zh" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{|
|-
|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל 
|-
|דְּ{{סי|אָ}}תַן לְמִסְגַּד קַמָּךְ וְלִבְּהוֹן תְּבִירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|בְ}}אַרְבַּע זָוְיָן מִתְבַּדְּרִין בְּבִדּוּרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|גָ}}לַן מִכְּרָךְ לִכְּרָךְ וּמִקְּרֵי לִקְרֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|דָ}}מַן לְאִמְּרָא חֲדָא בֵּינֵי דֻּבִּין וְנִמְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|הַ}}כְּדֵין קָיְמִין לְצַלָּאָה קַמָּךְ בְּאַרְבַּע מְדוֹרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|וָ}}י וָי אָמְרִין מִצַּעֲרֵי וּמִיִּסּוּרֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|זָ}}יְעִין מִדַּחְלְתָךְ כִּמְרִיעֵי וְכִקְצִירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|חָ}}שְׁקִין לְמֶעֱבַד רְעוּתָךְ חַבְרֵי עִם חַבְרֵי {{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|טְ}}רִידִין מֵאֲתַרְהוֹן לְכָל אֲתַר דְּאִנּוּן דָּיְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|יָ}}תְבִין לְמִבְעֵי רַחֲמֵי כְּעַנְיֵי עַל דַּשֵּׁי עַתִּירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|כְ}}רוּם אֻכָּמִין כְּקִדְרָא אַפֵּיהוֹן, כְּמָנֵי דְּפַחְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|לָ}}מָא חֲשִׁיבִין בֵּינֵי גֻּבְרִין דְּמִתְגַּבְּרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|מֵ}}ימְרָךְ מְקַיְּמִין וּפִקּוֹדָךְ נָטְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|נָ}}יְדִין עִדָּן צְלוֹתְהוֹן כְּגֻבְרָא דְּמִשְׁתַּטֵּי מֵחַמְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|סָ}}לֵק עַל גַּבֵּיהוֹן נִירָא דְּמַלְכוּתָא, כִּד סָלֵק עַל פַּדָּנֵי תוֹרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|עָ}}סְקִין בְּאוֹרָיְתָךְ בְּשִׁעְבּוּדָא וְצַעֲרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|פְ}}רַקְתָּא יָתְהוֹן מִשִּׁעְבּוּד מִצְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|צְ}}לוֹתָא מַסְגַּן בְּבֵית כַּפּוֹרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|קְ}}רֵיתָא לְהוֹן בְּנִין חַבִּיבִין וְיַקִּירֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|רָ}}גְשִׁין לְבָתֵּי כְּנֵשָׁתָא כְּעָנָא לְגוֹ עֶדְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ שָׁרְיָא בֵינֵיהוֹן וּשְׁמָךְ עֲלֵיהוֹן מִתְקְרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|תָ}}בְעִין יָתָךְ לְדָרֵי דָרֵי{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|}
[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>n5kfamoouaz0erspergf6iukvbnn4zh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737369</id>
    <revision>
      <id>3024314</id>
      <parentid>2993563</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:26:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10257" sha1="gu07escqh17ky8ilpszmhlwjqu346pd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''דויד בן עמרם יזכה אמן''' (ר' דויד העדני בעל מדרש הגדול)}}
{|
|-
|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל 
|-
|דְּ{{סי|אַ}}פֵּקְתָא יָתְהוֹן בְּחֵילֵךְ מִבֵּית עַבְדּוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|בְ}}רִי בֻּכְרִי קְרֵיתָא לְהוֹן וְחַבִּיבוּתָא וְיַקִּירוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|גְ}}בוּרָן עֲבַדְתָּא לְהוֹן וְנִסִּין וּפְרִישָׁתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|דַ}}בַּרְתָּא יָתְהוֹן בְּעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא וְאִישָׁתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|הַ}}אֲכֵלְתִּנּוּן מַנָּא, וּמַיָּא מִטָּנָּרָא אַפֵּקְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|וַ}}עֵדְתִּנּוּן וְקַדֵּשְׁתִּנּוּן לְמַתַּן אוֹרָיְתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|זְ}}כוֹ וְקַבִּילוּ תְּרֵין לוּחֵי סָהֲדוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|חַ}}יֵי וְטָבְתָא וּמוֹתָא וּבִשְׁתָּא קֳדָמֵיהוֹן סַדַּרְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|ט}}וּרִין וְרָמָן חָדַן לְקִבְלְהוֹן וְאָמְרִין תֻּשְׁבַּחְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|י}}וֹם דִּינָא קְבַעְתָּא לְהוֹן לְמִהְוֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|כִ}}פּוּרָא יְהַבְתָּא לְהוֹן לְכַפָּרָא לְכָל שָׁלוּ וְזֵדָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|לְ}}אֲרַע קֻדְשָׁךְ אַעֵלְתִּנּוּן וּבֵית מַקְדְּשָׁא בְּנֵיתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|מַ}}לְכִין וְשִׁלְטוֹנִין שְׁתַלְתָּא בְּהוֹן וְסִגְנֵי וּפַחֲוָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|נְ}}בִיאַיָּא וְסָפְרַיָּא אֲקֵימְתָּא לְאַנְהָרָא לְהוֹן וּלְאַזְהָרוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|ס}}וֹבַרְתִּנּוּן וְנַטֵּלְתִּנּוּן כַּד הֲווֹ מְהַלְּכִין קֳדָמָךְ בְּהֵימָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|עַ}}ל מֵימְרָךְ עֲבַרוּ וְקַלְקִילוּ בְּכָל אֹרְחָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|פְ}}תַח עֲלֵיהוֹן שָׂנְאָה כַּד סְטוֹ מִן אֹרְחָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|צַ}}לָּא שִׂפְוָתְהוֹן כַּד אִסְתַּלַּקַת נְבוּאֲתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|קְ}}לִיעִין מֵאֲרַעְהוֹן וּמִתְבַּדְּרִין בְּאַרְבַּע זָוְיָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|רְ}}תֵתָא וּזְיָע אֲחֵדִנּוּן כְּחִבְלִין לְיָלֵדְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|שְׁ}}לָמְהוֹן סָף וְאִתְקְצַר חֵילֵיהוֹן בַּאֲרַע גָּלוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|תָ}}לַן עֵינֵיהוֹן לְתַרְעָךְ: לָא תִהְדְּרַן מָרַן רֵיקָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|דָ}}מַן לְיוֹנָה דְּעָרְקָא מִנַּצָּא וְחָוָרִיתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|וָ}}י וָי צָוְחִין מִסְּגִיאוּת חוֹבִין וּמִגְּזֵרָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|יַ}}דְהוֹן פָּרְסִין בִּצְלוֹ וְלִבְּהוֹן שָׁפְכִין בִּתְיֻבְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|דַ}}מְהוֹן וְתַרְבְּהוֹן מַסְּקִין קַמָּךְ וְדִמְעִין לְנַסָּכוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|בָ}}כַן וּמִתְאָנְחִין עַל דַּחֲטוֹ וְטַפְּחִין עַל יִרְכָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|נָ}}יְדִין וְאָמְרִין: אַתְּ הוּא אֱלָהָא שָׁבֵק לַעֲוָיָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|עַ}}נְיוּתָא תְּבַרַת לִבְּהוֹן טַפְשָׁא, וּמִסְכֵּנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|מְ}}סַבְּרִין לְפֻרְקָנָךְ וּמָה דִּכְתִיב בְּמִלֵּי נֶחָמָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|ר}}וּחֲהוֹן מְשַׁלְהֲיָא לְרַחְמְתָךְ בַּאֲרַע בֵּית צַהְוָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|מַ}}לְכוּתָךְ תָּבְעִין: תִּמְלֹךְ מַבַּע בְּהָא שָׁעֲתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|יַ}}מִּינָךְ אַדִּירָא בְּחֵילָא, וְתַקִּיף אַתְּ בְּגִבָּרוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דִּ{{סי|זְ}}כוּת אֲבָהָתָא אַתְּ מַדְכַר, וְלֵית קֳדָמָךְ נַשְׁיוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|כָ}}ל עוּבָדָךְ קְשֹׁט, וְגָמֵל חִסְדִּין אַתְּ, וְטָב וּצְדַקְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|הַ}}כְּדֵין בָּךְ רְחִיצִין, לָא עַל קֻשְׁטַן וְלָא עַל זְכוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דַּ{{סי|אֲ}}מַרְתָּא: בְּדִיל שְׁמִי, בְּדִיל מֵימְרִי אַעֲבֵד, דְּלָא לְאַחָלוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|מַ}}נְהֵג עָלְמָךְ בִּתְלָת עֲשַׂר מִלֵּי רַחֲמָנוּתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|דְּ{{סי|נֻ}}צְחַן וְתֻקְפַן אַתְּ מִיּוֹמֵי עָלְמָא וְעַד סוֹפֵי דָּרָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|בְּבָעוּ מִנָּךְ אֱלָהָא דִּשְׁכִינְתָךְ שָׁרְיָא עֵיל מִן כָּפֻרְתָּא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|-
|תִּשְׁבֹּק לְחוֹבַנָא וְתַחְסְנִנַּנָא כְּיוֹמַיָּא קַדְמַיָתָא{{ש-רווח|0.5em}}||{{הור|רַחְמָנָא רַחֵם עַל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל}}
|}
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]</text>
      <sha1>gu07escqh17ky8ilpszmhlwjqu346pd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דברי נביאים העתידות ידעו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738827</id>
    <revision>
      <id>3024274</id>
      <parentid>3022623</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T13:43:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2541" sha1="kek2wnncyrg5aomuzf13tybxmoz7hen" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= דברי נביאים העתידות ידעו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|פתיחה]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-47}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|ברוך שאמר}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{מודגש|דִּבְרֵי}} נְבִיאִים הָעֲתִידוֹת יָדְעוּ / מֵאָז בְּכָל עַם הָאֱלֹהִים נִשְׁמְעוּ {{ש}}
לֵאמֹר לְצוּרְכֶם הַלְּבָבוֹת קִרְעוּ / אַךְ עָמְלוּ לָרִיק וְלַשָּׁוְא יָגְעוּ {{ש}}
לֹא הֶאֱזִינוּ תּוֹכְחוֹתֵיהֶם וְלֹא / שָׁמְעוּ, וּמוֹסַר הָאֱלֹהִים פָּרְעוּ {{ש}}
הֶגְלוּם חֲטָאֵיהֶם עֲדֵי מִזְרָח וְיָם / וּלְבֵית שְׁבִי מִנַּחֲלָתָם נָסְעוּ {{ש}}
הוּעַם מְאֹד אוֹרָם וְגָלוּ מִזְּבוּל / קֹדֶשׁ, וְעַד תַּחְתִּית אֲדָמָה נִשְׁקְעוּ {{ש}}
אֶבְכֶּה בְּכִי יַעְזֵר לְהַוָּתָם, וְעַל / זֶה צָלְלוּ אָזְנַי וְעֵינַי דָּמְעוּ {{ש}}
רַחֵם עֲלֵיהֶם צוּר בְּאַרְצוֹת הַזָּרִים / כִּי מִפְּנֵי יָדְךָ וְזַעַמְךָ יִכְרְעוּ {{ש}}
גּוֹאֵל שְׁלַח לָהֶם, וְתַזְרִיחַ מְאוֹר / עֻזָּךְ וְאוֹרֶךָ אֲזַי יִבָּקְעוּ.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:שירים במשקל השלם]]</text>
      <sha1>kek2wnncyrg5aomuzf13tybxmoz7hen</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לו ישקלו רעי מהומתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738828</id>
    <revision>
      <id>3024276</id>
      <parentid>3022598</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T13:52:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2077" sha1="56u5f9qtocjt2lfvvc780f5qmb59utu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= לו ישקלו רעי מהומתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' לוי
| מיוחס ל = ר' לוי בן יעקב אלתבאן, [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לוי
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ל-560}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|נשמת כל חי}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''לוי'''}}{{ש}}
{{סי|לוּ יִ|0}}שְׁקְלוּ רֵעַי מְהוּמָתִי / כָּבְדָה כְּחוֹל יָם אוֹ כְּאַשְׁמָתִי {{ש}}
עַל כֵּן נְפוּגוֹתִי וּמַאְמָרַי / לָעוּ, וְאָבְדָה כָּל מְזִמָּתִי {{ש}}
עַל מִי אֲקוֹנֵן בַּתְּחִלָּה, אִם / הֶרֶג עֲדָתִי אוֹ חֲרוֹב בֵּיתִי {{ש}}
עַל טוֹב וְרַע חַיָּב לְהוֹדוֹת לָךְ / כָּל חַי, וְכֵן תּוֹדְךָ יְחִידָתִי.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
[[קטגוריה:לוי אבן אלתבאן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המהיר]]</text>
      <sha1>56u5f9qtocjt2lfvvc780f5qmb59utu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024287</id>
      <parentid>3024276</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:36:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2126" sha1="1xvvvakbthiesvtl9yhkajvtx76gz9a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= לו ישקלו רעי מהומתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' לוי
| מיוחס ל = ר' לוי בן יעקב אלתבאן, [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = לוי
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ל-560}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|נשמת כל חי}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''לוי'''}}{{ש}}
{{סי|לוּ יִ|0}}שְׁקְלוּ רֵעַי מְהוּמָתִי / כָּבְדָה כְּחוֹל יָם אוֹ כְּאַשְׁמָתִי {{ש}}
עַל כֵּן נְפוּגוֹתִי וּמַאְמָרַי / לָעוּ, וְאָבְדָה כָּל מְזִמָּתִי {{ש}}
עַל מִי אֲקוֹנֵן בַּתְּחִלָּה, אִם / הֶרֶג עֲדָתִי אוֹ חֲרוֹב בֵּיתִי {{ש}}
עַל טוֹב וְרַע חַיָּב לְהוֹדוֹת לָךְ / כָּל חַי, וְכֵן תּוֹדְךָ יְחִידָתִי.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|נשמת כל חי}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]
[[קטגוריה:לוי אבן אלתבאן]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המהיר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1xvvvakbthiesvtl9yhkajvtx76gz9a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשמת שדודים נדודים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738829</id>
    <revision>
      <id>3024277</id>
      <parentid>3022599</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T13:56:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3184" sha1="rgk1le83t0b76ckl7diqcgea62rfrbz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= נשמת שדודים נדודים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמ[ו]אל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|נ-810}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|נשמת כל חי}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמ[ו]אל'''}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|שְׁ}}דוּדִים נְדוּדִים בְּאַרְצוֹת מוֹנִים{{ש}}
תְּ{{סי|שַׁ}}בְּחָךְ / מִדֵּי {{סי|שָׁ}}נָה בְשָׁנָה יֶהְגּוּ בְּקִינִים{{ר1}}
{{מילת קבע|דִּבְרֵי}} יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים.{{ממס|ירמיהו א א}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|מ}}וֹרֶה פִּי עֲנָתוֹת וּמַקְשֶׁה רוּחוֹ{{ש}}
תְּהַלְלָךְ / {{סי|מִ}}דֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּזָכְרוֹ דְּבַר מוֹכִיחוֹ{{ר1}}
{{מילת קבע|דְּבַר}} יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ.{{ממס|שמות ד כח|לפני=ע&quot;פ}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|אֲ}}מֵלִים עֲמֵלִים לִבָּם יִפְחַד{{ש}}
תְּ{{סי|אַ}}דְּרָךְ / {{סי|אָ}}זְנָם אָטְמוּ וְלֹא שָׁמְעוּ יַחַד{{ר1}}
{{מילת קבע|דִּבְרֵי}} הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד.{{ממס|מ&quot;א כב יג}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|לְ}}כוּדִים בְּפַח חֶטְאָם וּבְמִכְמוֹר{{ש}}
תְּ{{סי|לַ}}הֲגָךְ / {{סי|לָ}}הֶם תְּבַשֵּׂר דִּבְרֵי נִחוּמִים הָחֵל וְגָמוֹר{{ר1}}
{{מילת קבע|דִּבְרֵי}} שָׁלוֹם לֵאמֹר.{{ממס|דברים ב כו}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} שְׁפָלִים מְרוּדִים בְּמֶרְיָם{{ש}}
תְּשׁוֹרְרָךְ / אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת נִהְיָם{{ש}}
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם.&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>rgk1le83t0b76ckl7diqcgea62rfrbz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024286</id>
      <parentid>3024277</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:35:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3220" sha1="ayfvvvny1brm1vvm542fn13nqz8mx99" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= נשמת שדודים נדודים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמ[ו]אל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|נ-810}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|נשמת כל חי}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמ[ו]אל'''}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|שְׁ}}דוּדִים נְדוּדִים בְּאַרְצוֹת מוֹנִים{{ש}}
תְּ{{סי|שַׁ}}בְּחָךְ / מִדֵּי {{סי|שָׁ}}נָה בְשָׁנָה יֶהְגּוּ בְּקִינִים{{ר1}}
{{מילת קבע|דִּבְרֵי}} יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים.{{ממס|ירמיהו א א}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|מ}}וֹרֶה פִּי עֲנָתוֹת וּמַקְשֶׁה רוּחוֹ{{ש}}
תְּהַלְלָךְ / {{סי|מִ}}דֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּזָכְרוֹ דְּבַר מוֹכִיחוֹ{{ר1}}
{{מילת קבע|דְּבַר}} יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ.{{ממס|שמות ד כח|לפני=ע&quot;פ}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|אֲ}}מֵלִים עֲמֵלִים לִבָּם יִפְחַד{{ש}}
תְּ{{סי|אַ}}דְּרָךְ / {{סי|אָ}}זְנָם אָטְמוּ וְלֹא שָׁמְעוּ יַחַד{{ר1}}
{{מילת קבע|דִּבְרֵי}} הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד.{{ממס|מ&quot;א כב יג}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|לְ}}כוּדִים בְּפַח חֶטְאָם וּבְמִכְמוֹר{{ש}}
תְּ{{סי|לַ}}הֲגָךְ / {{סי|לָ}}הֶם תְּבַשֵּׂר דִּבְרֵי נִחוּמִים הָחֵל וְגָמוֹר{{ר1}}
{{מילת קבע|דִּבְרֵי}} שָׁלוֹם לֵאמֹר.{{ממס|דברים ב כו}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} שְׁפָלִים מְרוּדִים בְּמֶרְיָם{{ש}}
תְּשׁוֹרְרָךְ / אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת נִהְיָם{{ש}}
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|נשמת כל חי}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>ayfvvvny1brm1vvm542fn13nqz8mx99</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לפדות עם דל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738830</id>
    <revision>
      <id>3024279</id>
      <parentid>3022600</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:07:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2427" sha1="jioplu7fadmq9frfl3fphgqmnym4p6s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= לפדות עם דל
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' יונה כהן
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ל-1283}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני ברכו בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;לִפְדּוֹת עַם דַּל / בְּגָלוּת מוֹנַי{{ר1}}
{{מודגש|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}.{{ממס|במדבר יד יז}}

{{סי|יוֹנָה}} תַמָּה / בְּיַד זָר עַד מָה{{ש}}
וְעוֹבֵד חַמָּה / יָדוֹ רָמָה {{ש}}
גַּפְנִי לְשַׁמָּה / שָׂם בֶּן אַמָּה{{ר1}}
עוּרָה לָמָּה / תִישַׁן אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים מד כד}} {{הור|(עתה)}}&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ וּמַכְבִּיד / עֹל עַל עֲמֵלִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חֲרֵם וְתַשְׁמִיד / עוֹבְדֵי אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|נְ}}דוּדִים &lt;noinclude&gt;{{צבע גופן|אפור|&lt;…מִיד&gt;}} / &lt;/noinclude&gt;בְּבֵיתְךָ שְׁתוּלִים{{ר1}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד / יִגְדַּל יְיָ.{{ממס|תהלים לה כז}} {{הור|(עתה)}}&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jioplu7fadmq9frfl3fphgqmnym4p6s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024280</id>
      <parentid>3024279</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:09:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2530" sha1="mv5rcnzslqj6xuys5w1h55g284exe51" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= לפדות עם דל
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' יונה כהן
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ל-1283}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני ברכו בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יונה כהן'''}}{{ש}}
לִפְדּוֹת עַם דַּל / בְּגָלוּת מוֹנַי{{ר1}}
{{מודגש|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}.{{ממס|במדבר יד יז}}

{{סי|יוֹנָה}} תַמָּה / בְּיַד זָר עַד מָה{{ש}}
וְעוֹבֵד חַמָּה / יָדוֹ רָמָה {{ש}}
גַּפְנִי לְשַׁמָּה / שָׂם בֶּן אַמָּה{{ר1}}
עוּרָה לָמָּה / תִישַׁן אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים מד כד}}&lt;includeonly&gt; {{הור|(עתה)}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ וּמַכְבִּיד / עֹל עַל עֲמֵלִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חֲרֵם וְתַשְׁמִיד / עוֹבְדֵי אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|נְ}}דוּדִים &lt;noinclude&gt;{{צבע גופן|אפור|&lt;…מִיד&gt;}} / &lt;/noinclude&gt;בְּבֵיתְךָ שְׁתוּלִים{{ר1}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד / יִגְדַּל יְיָ.{{ממס|תהלים לה כז}}&lt;includeonly&gt; {{הור|(עתה)}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mv5rcnzslqj6xuys5w1h55g284exe51</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024281</id>
      <parentid>3024280</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:10:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2545" sha1="czpwhmrte6yuvi9h1vv2m82elbav2p6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= לפדות עם דל
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' יונה כהן
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יונה כהן
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ל-1283}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני ברכו בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יונה כהן'''}}{{ש}}
לִפְדּוֹת עַם דַּל / בְּגָלוּת מוֹנַי{{ר1}}
{{מודגש|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}.{{ממס|במדבר יד יז}}

{{סי|יוֹנָה}} תַמָּה / בְּיַד זָר עַד מָה{{ש}}
וְעוֹבֵד חַמָּה / יָדוֹ רָמָה {{ש}}
גַּפְנִי לְשַׁמָּה / שָׂם בֶּן אַמָּה{{ר1}}
עוּרָה לָמָּה / תִישַׁן אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים מד כד}}&lt;includeonly&gt; {{הור|(עתה)}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ וּמַכְבִּיד / עֹל עַל עֲמֵלִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חֲרֵם וְתַשְׁמִיד / עוֹבְדֵי אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|נְ}}דוּדִים &lt;noinclude&gt;{{צבע גופן|אפור|&lt;…מִיד&gt;}} / &lt;/noinclude&gt;בְּבֵיתְךָ שְׁתוּלִים{{ר1}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד / יִגְדַּל יְיָ.{{ממס|תהלים לה כז}}&lt;includeonly&gt; {{הור|(עתה)}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>czpwhmrte6yuvi9h1vv2m82elbav2p6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024288</id>
      <parentid>3024281</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:37:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2580" sha1="bxmrxvkiksrvkmjejqmjows5ipwgcn8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= לפדות עם דל
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = ר' יונה כהן
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יונה כהן
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ל-1283}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני ברכו בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יונה כהן'''}}{{ש}}
לִפְדּוֹת עַם דַּל / בְּגָלוּת מוֹנַי{{ר1}}
{{מודגש|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}.{{ממס|במדבר יד יז}}

{{סי|יוֹנָה}} תַמָּה / בְּיַד זָר עַד מָה{{ש}}
וְעוֹבֵד חַמָּה / יָדוֹ רָמָה {{ש}}
גַּפְנִי לְשַׁמָּה / שָׂם בֶּן אַמָּה{{ר1}}
עוּרָה לָמָּה / תִישַׁן אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים מד כד}}&lt;includeonly&gt; {{הור|(עתה)}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}&lt;/noinclude&gt;

{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ וּמַכְבִּיד / עֹל עַל עֲמֵלִים{{ש}}
{{סי|הַ}}חֲרֵם וְתַשְׁמִיד / עוֹבְדֵי אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|נְ}}דוּדִים &lt;noinclude&gt;{{צבע גופן|אפור|&lt;…מִיד&gt;}} / &lt;/noinclude&gt;בְּבֵיתְךָ שְׁתוּלִים{{ר1}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד / יִגְדַּל יְיָ.{{ממס|תהלים לה כז}}&lt;includeonly&gt; {{הור|(עתה)}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{רפרן|עַתָּה יִגְדַּל / נָא, כֹּחַ אֲדֹנָי}}
{{הור|יתגדל ויתקדש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bxmrxvkiksrvkmjejqmjows5ipwgcn8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנה בשנה אהגה כיונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738831</id>
    <revision>
      <id>3024285</id>
      <parentid>3022601</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T14:34:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3023" sha1="k2wfbj6tx4ds8ato1bxmrnm7bexcrwr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שנה בשנה אהגה כיונה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =[[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו|רשות לברכו]]
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = יו(ס)ף?{{הערה|[[מחבר:שד&quot;ל|שד&quot;ל]] כתב כן והעיר שחסר ה-ס'. [[מחבר:ישראל דוידזון|דוידזון]] העתיק רק האקרוסטיכון ולא ההערה.}}
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1947}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני 'ברכו' בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''יו(ס)ף'''?}}{{ש}}
שָׁנָה בְשָׁנָה / אֶהֱגֶה כְּיוֹנָה{{ש}}
כִּי עִיר עֲדִינָה / הָיְתָה לְזֹנָה

{{סי|יָ}}רְדוּ פְלָאִים / מַלְכָּה וְעַמָּהּ{{ש}}
נָשְׂאוּ מְשַׂנְּאִים / חֶלְיָהּ וְנִזְמָהּ{{ש}}
לִמְעוֹן פְּרָאִים / הָהְפַּךְ מְקוֹמָהּ{{ר1}}
תַּנִּים וְיַעֲנָה / בִּמְקוֹם שְׁכִינָה{{ר1}}
וּנְהִי וְקִינָה / תַּחַת רְנָנָה
{{רפרן|הזחה=3|שנה}}

בַּמֶּה&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסים ישנים: '{{סי|וּ}}בַמֶּה'.}}&lt;/noinclude&gt; יְנֻחַם / יוֹדְעָהּ וְרוֹאָהּ{{ש}}
קֵדָר וּבֶן חַם / יוֹשְׁבִים בְּכִסְאָהּ{{ש}}
אֵיכָה תְּנֻחַם / וְעוֹדָהּ בְּחֶטְאָהּ{{ר1}}
וּלְכָל מְדִינָה / הָיְתָה שְׁנִינָה{{ר1}}
חֶרְפָּה וּבֹשְׁנָה / לָקְחָה לְמָנָה
{{רפרן|הזחה=3|שנה}}

{{סי|פְּ}}נֵה לְהֶגְיוֹן / נִבְזֶה וְעַרְעָר{{ש}}
עַם דַּל וְאֶבְיוֹן / שׁוֹכְבִים בְּצַעַר{{ש}}
קַבֵּץ לְצִיּוֹן / נִדָּח בְּשִׁנְעָר{{ר1}}
בּוֹאוּ בְרִנָּה / גִּבְעַת לְבוֹנָה{{ר1}}
מֵרֹאשׁ אֲמָנָה / אֵל בָּרְכוּ נָא
{{רפרן|הזחה=3|בואו}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|ברכו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]</text>
      <sha1>k2wfbj6tx4ds8ato1bxmrnm7bexcrwr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יונה נכאבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738832</id>
    <revision>
      <id>3024447</id>
      <parentid>3022602</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T05:51:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024447</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2548" sha1="2s1b91a534gt6zf7dwmufyq23x9mc7m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי גאולה|גאולה]]{{הערה|כך כתב צונץ, עם כי לכאורה הסיומת שלה מתאימה לאהבה.}}
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]{{הערה|כך כתב צונץ, ולכאורה אם כן חסרים לנו בתים.}}
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;יוֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

הוֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

הַבַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|אתה הראת לדעת}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2s1b91a534gt6zf7dwmufyq23x9mc7m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024448</id>
      <parentid>3024447</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T05:51:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024448</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2512" sha1="pbf9kdcpsqhtlpwv67a6axp9ajgtk62" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי גאולה|גאולה]]{{הערה|כך כתב צונץ, עם כי לכאורה הסיומת שלה מתאימה לאהבה.}}
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]{{הערה|כך כתב צונץ, ולכאורה אם כן חסרים לנו בתים.}}
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;יוֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

הוֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

הַבַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pbf9kdcpsqhtlpwv67a6axp9ajgtk62</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024466</id>
      <parentid>3024448</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:37:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024466</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2539" sha1="agau2a6s9riqq10agb4u1ht5pa8egrj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי גאולה|גאולה]]{{הערה|כך כתב צונץ, עם כי לכאורה הסיומת שלה מתאימה לאהבה.}}
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]{{הערה|כך כתב צונץ, ולכאורה אם כן חסרים לנו בתים.}}
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>agau2a6s9riqq10agb4u1ht5pa8egrj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024469</id>
      <parentid>3024466</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:03:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>צ&quot;ע אם הוא לריה&quot;ל, לא נמצא בדיואן חייא</comment>
      <origin>3024469</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2539" sha1="kzeq1zy1hsm7ocikprmvllpk31tyrfy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי גאולה|גאולה]]{{הערה|כך כתב צונץ, אם כי לכאורה הסיומת שלה מתאימה לאהבה.}}
| מועד = שבת 'דברי'{{הערה|כלומר שבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה [[ירמיהו א]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]{{הערה|כך כתב צונץ, ולכאורה אם כן חסרים לנו בתים.}}
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kzeq1zy1hsm7ocikprmvllpk31tyrfy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024470</id>
      <parentid>3024469</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:13:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024470</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2616" sha1="imhpfyvmz6tq7wfrjv0eswk5htryfmk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]{{הערה|כך כתבו אפרים חזן (סיני פ) ודב ירדן, וכך נראה מתבנית הפיוט. צונץ ודווידזון כתבו שהוא גאולה.}}
| מועד = שבת 'איכה'{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב.}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע בשבת חזון, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת, והוא הועבר משם לליל תשעה באב.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>imhpfyvmz6tq7wfrjv0eswk5htryfmk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024505</id>
      <parentid>3024470</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:06:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>נראה לי מיותר, וגם לא לכל המנהגים.</comment>
      <origin>3024505</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2563" sha1="dhxbzqxuzyc4apa4wfk8qm6fvzt8t4t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]{{הערה|כך כתבו אפרים חזן (סיני פ) ודב ירדן, וכך נראה מתבנית הפיוט. צונץ ודווידזון כתבו שהוא גאולה.}}
| מועד = שבת 'איכה'{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב.}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע בשבת חזון, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dhxbzqxuzyc4apa4wfk8qm6fvzt8t4t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024507</id>
      <parentid>3024505</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:12:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024507</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2696" sha1="akf6o7gt3xll8y56rp3j8exeajepvqm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]{{הערה|כך כתבו אפרים חזן (סיני פ) ודב ירדן, וכך נראה מתבנית הפיוט. צונץ ודווידזון כתבו שהוא גאולה.}}
| מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע בשבת חזון, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>akf6o7gt3xll8y56rp3j8exeajepvqm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024524</id>
      <parentid>3024507</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:18:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4445" sha1="goyzckk829xj8wwnygqbf2q32cqn87r" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]{{הערה|כך כתבו אפרים חזן (סיני פ) ודב ירדן, וכך נראה מתבנית הפיוט. צונץ ודווידזון כתבו שהוא גאולה.}}
| מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע בשבת חזון, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הדפוסים==
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
==הפיוט השלם==
{{סי|י}}וֹנָה נִכְאֲבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / לַהַב הַיְקוֹד{{ש}}
כִּי צוּרָהּ וְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת כָּתְבָה{{ר1}}
וּבְאִישׁוֹן וּבָבוֹת / צוּרָהּ חָצְבָה

וּלְמָתַי קְצוּצוֹת / אֶבֶר תִּהְיֶה{{ש}}
יוֹנָתְךָ רְצוּצוֹת / צָרִים אֶהְיֶה{{ש}}
דּוֹדַי [...]{{ר1}}
לִמְאֹד תַּאֲבָה / לִנְוֵה עָזְבָה{{ר1}}
וּבְאֶרֶץ עֲרָבוֹת / הִנֵּה שָׁכְבָה

דַּלְתֵי הַשְּׂשׁוֹנִים / בַּעֲדָהּ סֻגְּרוּ{{ש}}
הָחִישׁ תַּחֲנוּנִים / לָהּ אָז נִדְבְּרוּ{{ש}}
וּבְלִבָּהּ שְׁאוֹנִים / יֶהְמוּ יֶחְמְרוּ{{ר1}}
שִׁמְשָׁהּ עָרְבָה / דָּתְךָ כָּתְבָה{{ר1}}
הוֹצִיא אֶל רְחוֹבוֹת / אֶת שֶׁאָהֲבָה{{ר1}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהָרָה / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>goyzckk829xj8wwnygqbf2q32cqn87r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024525</id>
      <parentid>3024524</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:19:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024525</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4456" sha1="q6rj6pnft4fmq7d1dw9wgt4aq0h2d3g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יונה נכאבה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]{{הערה|כך כתבו אפרים חזן (סיני פ) ודב ירדן, וכך נראה מתבנית הפיוט. צונץ ודווידזון כתבו שהוא גאולה.}}
| מועד = [[:קטגוריה:שבת חזון|שבת 'איכה']]{{הערה|כלומר השבת שלפני תשעה באב, בה קוראים להפטרה [[ישעיהו א #א כא|{{צ|איכה היתה לזונה}}]].}}
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = 
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-2051}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת שמע בשבת חזון, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת ראשונה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח הדפוסים==
&lt;/noinclude&gt;{{סי|י}}וֹנָה נִכְאָבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת דַּהֲבָא{{ר1}}
כְּאִישׁוֹן וּבָנוֹת / צוּרָה הַשָּׁבָה
{{רפרן|הזחה=3|יונה}}

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהוֹרָא / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
==הפיוט השלם==
{{סי|י}}וֹנָה נִכְאֲבָה / נַפְשָׁהּ דָּאֲבָה{{ש}}
הֵיכַל דָּר עֲרָבוֹת / יוֹם יוֹם סוֹבְבָה

{{סי|ה}}וֹמִיָּה בְקוֹלָהּ / תִּתְחַנֵּן לְדוֹד{{ש}}
נוֹדַע כִּי בְכִסְלָהּ / לַהַב הַיְקוֹד{{ש}}
כִּי צוּרָהּ וְכִסְלָהּ / הִרְבָּה הַנְּדוֹד{{ר1}}
לוּ הִתְעַגְּבָה / עַל דָּת כָּתְבָה{{ר1}}
וּבְאִישׁוֹן וּבָבוֹת / צוּרָהּ חָצְבָה

{{סי|וּ}}לְמָתַי קְצוּצוֹת / אֶבֶר תִּהְיֶה{{ש}}
יוֹנָתְךָ רְצוּצוֹת / צָרִים אֶהְיֶה{{ש}}
דּוֹדַי [...]{{ר1}}
לִמְאֹד תַּאֲבָה / לִנְוֵה עָזְבָה{{ר1}}
וּבְאֶרֶץ עֲרָבוֹת / הִנֵּה שָׁכְבָה

{{סי|דַּ}}לְתֵי הַשְּׂשׁוֹנִים / בַּעֲדָהּ סֻגְּרוּ{{ש}}
הָחִישׁ תַּחֲנוּנִים / לָהּ אָז נִדְבְּרוּ{{ש}}
וּבְלִבָּהּ שְׁאוֹנִים / יֶהְמוּ יֶחְמְרוּ{{ר1}}
שִׁמְשָׁהּ עָרְבָה / דָּתְךָ כָּתְבָה{{ר1}}
הוֹצִיא אֶל רְחוֹבוֹת / אֶת שֶׁאָהֲבָה

{{סי|הַ}}בַּת הַיְקָרָה / קוּמִי נָא שְׁבִי{{ש}}
יִפְעַת לָךְ נְהָרָה / לָךְ בַּת הַצְּבִי{{ש}}
עָבְרָה הָעֶבְרָה / לֹא תִהְיֶה שְׁבִי{{ר1}}
כִּי כָל מֵי שְׁבָא / גַּם מֵימֵי סְבָא{{ר1}}
לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת / אֶת הָאַהֲבָה.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q6rj6pnft4fmq7d1dw9wgt4aq0h2d3g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמעו והאזינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738833</id>
    <revision>
      <id>3024513</id>
      <parentid>3022603</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:30:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לא כתבתי 'פתיחה' כי יש גם אלמנטים של נטילת רשות</comment>
      <origin>3024513</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2469" sha1="fkw88pecbpgvu6c4d2fxzjwvlytqlcp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שמעו והאזינו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ד-47}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|ברוך שאמר}} בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל'''}}{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{מודגש|מְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ וַאֲדַבְּרָה אָנִי{{ש}}
אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי

{{סי|מַ}}ה זֶּה אֲיַחֵל עוֹד אַחַר אֲשֶׁר מוֹנַי{{ש}}
גָּבְרוּ עָלַי וְנֶאֶסְפוּ וְהִכּוּנִי

{{סי|וּ}}בְנֵי מוֹאָב וַעֲרָב שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי{{ש}}
כָּרוּ, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת מְצָאוּנִי

{{סי|אִ}}ם בַּשְּׂמֹאל אֶתְמוֹל דָּחֹה דְּחִיתַנִי{{ש}}
אָנָּא יְמִין עֻזָּךְ הַיּוֹם תְּקָרְבֵנִי

{{סי|לִ}}דְבַר שְׂפָתִי אֵל תַּקְשִׁיב וְתֹאמַר {{ש}}
עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי

נַפְשָׁם לְעִיר קָדְשִׁי אַקְרִיב לְהוֹדוֹת לִי{{ש}}
יוֹם הַנְּפָשׁוֹת יַעַמְדוּ לְשָׁרְתֵנִי.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים שקולים במשקל הכמותי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fkw88pecbpgvu6c4d2fxzjwvlytqlcp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024514</id>
      <parentid>3024513</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:32:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024514</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2472" sha1="ejne6f4vtvc8pqsqwfxpmj7wr4bawu5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שמעו והאזינו
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1792}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|ברוך שאמר}} בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל'''}}{{ש}}
{{סי|שִׁ}}{{מודגש|מְעוּ}} וְהַאֲזִינוּ וַאֲדַבְּרָה אָנִי{{ש}}
אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי

{{סי|מַ}}ה זֶּה אֲיַחֵל עוֹד אַחַר אֲשֶׁר מוֹנַי{{ש}}
גָּבְרוּ עָלַי וְנֶאֶסְפוּ וְהִכּוּנִי

{{סי|וּ}}בְנֵי מוֹאָב וַעֲרָב שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי{{ש}}
כָּרוּ, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת מְצָאוּנִי

{{סי|אִ}}ם בַּשְּׂמֹאל אֶתְמוֹל דָּחֹה דְּחִיתַנִי{{ש}}
אָנָּא יְמִין עֻזָּךְ הַיּוֹם תְּקָרְבֵנִי

{{סי|לִ}}דְבַר שְׂפָתִי אֵל תַּקְשִׁיב וְתֹאמַר {{ש}}
עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי

נַפְשָׁם לְעִיר קָדְשִׁי אַקְרִיב לְהוֹדוֹת לִי{{ש}}
יוֹם הַנְּפָשׁוֹת יַעַמְדוּ לְשָׁרְתֵנִי.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים שקולים במשקל הכמותי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ejne6f4vtvc8pqsqwfxpmj7wr4bawu5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשמת ילדים שוממים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738834</id>
    <revision>
      <id>3024515</id>
      <parentid>3022604</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:40:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024515</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3049" sha1="lkn0rj4n048l6p3s02wpgwvlbl1gbe8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= נשמת ילדים שוממים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|נ-747}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|נשמת כל חי}} בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יעקב'''. בסופי הבתים מובאות מהפטרת {{צ|[[ירמיהו ב#ב ד|שמעו]]}}}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|יְ}}לָדִים שׁוֹמְמִים עַל חָרְבַּן אֲרִיאֵל {{ש}}
בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים עַל לֹא שָׁמְעוּ דְּבַר הָאֵל {{ר1}}
שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|עֲ}}נִיִּם מִשְׁתּוֹמְמִים מִיּוֹם אֲשֶׁר נָסוּ צְלָלַי {{ש}}
תְּוַעֲדָךְ דּוֹבֵר צֶדֶק נָאַם לָהֶם שִׁמְעוּ בָנִים מִלָּי {{ר1}}
מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שׁוֹכְבִים בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם {{ש}}
קְדוֹרַנִּית הוֹלְכִים עַל כִּי מָאֲסוּ דָּת שׁוֹכֵן שָׁמָיִם {{ר1}}
וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְיָ הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} חֲרֵדִים {{סי|בְּ}}עָנְיָם חֲשׁוּכִים בִּמְקוֹם שִׁבְיָם {{ש}}
תְּגַדְּלָךְ הֵרִימוּ קוֹל בִּתְחִנּוֹת בְּקוֹל יַמִּים וְדָכְיָם {{ר1}}
אוֹמְרִים וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|נשמת כל חי}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lkn0rj4n048l6p3s02wpgwvlbl1gbe8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024518</id>
      <parentid>3024515</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:54:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>במחזור רפ&quot;ד ממשיך 'ואילו פינו'</comment>
      <origin>3024518</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3019" sha1="jvp1rjb428uimym0w5dimnp26vvb7sc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= נשמת ילדים שוממים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = ר' שמואל
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|נ-747}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני {{צ|נשמת כל חי}} בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יעקב'''. בסופי הבתים מובאות מהפטרת {{צ|[[ירמיהו ב#ב ד|שמעו]]}}}}

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|יְ}}לָדִים שׁוֹמְמִים עַל חָרְבַּן אֲרִיאֵל {{ש}}
בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים עַל לֹא שָׁמְעוּ דְּבַר הָאֵל {{ר1}}
שִׁמְעוּ דְבַר יְיָ בֵּית יַעֲקֹב וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|עֲ}}נִיִּם מִשְׁתּוֹמְמִים מִיּוֹם אֲשֶׁר נָסוּ צְלָלַי {{ש}}
תְּוַעֲדָךְ דּוֹבֵר צֶדֶק נָאַם לָהֶם שִׁמְעוּ בָנִים מִלָּי {{ר1}}
מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שׁוֹכְבִים בֵּין תַּנּוּר וְכִירַיִם {{ש}}
קְדוֹרַנִּית הוֹלְכִים עַל כִּי מָאֲסוּ דָּת שׁוֹכֵן שָׁמָיִם {{ר1}}
וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְיָ הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

{{מילת קבע|נִשְׁמַת}} חֲרֵדִים {{סי|בְּ}}עָנְיָם חֲשׁוּכִים בִּמְקוֹם שִׁבְיָם {{ש}}
תְּגַדְּלָךְ הֵרִימוּ קוֹל בִּתְחִנּוֹת בְּקוֹל יַמִּים וְדָכְיָם {{ר1}}
אוֹמְרִים וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם.&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי נשמת]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jvp1rjb428uimym0w5dimnp26vvb7sc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את אויביך אל תשמיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738835</id>
    <revision>
      <id>3024516</id>
      <parentid>3022605</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:51:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024516</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2722" sha1="6sayy6xttql02qfsbi029r71qbl8eph" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= את אויביך אֵל תשמיד
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לנשמת]]
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = ר' אליקים
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליקים
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8501}}, {{אוצר השירה|א-8502}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני 'ברכו' בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אליקים'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת אוֹיְבֶיךָ אֵל תַּשְׁמִיד וְתַחְרִיב {{ר1}}
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב

{{סי|ל}}וֹ לְבַדּוֹ בְּשִׂיחִי אֶקְרָא {{ש}}
כִּי בְצָרוֹתַי נִקְרָא לִי עֶזְרָה {{ש}}
וּלְכָל שׂוֹטְנַי, חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה {{ר1}} 
{{סי|יָ}}בוֹא עֲלֵיהֶם, וְשִׁמְשָׁם יַעֲרִיב
{{רפרן|הזחה=2|בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא עֹשֶׂה פֶלֶא {{ש}}
הוֹצֵא עֲדָתְךָ מִבֵּית כֶּלֶא {{ש}}
אֲשֶׁר בְּרֶפֶשׁ וָטִיט מָלֵא {{ר1}}
וּלְגוֹזְלֵי עַמִּי תַּשְׁמִיד וְתַחְרִיב
{{רפרן|הזחה=2|בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}}

{{סי|יִ}}תְגַּדַּל שִׁמְךָ אֵל עֶלְיוֹן{{ש}}
וּתְרַחֵם עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ש}}
וְהַעֲלֵהוּ אֶל הַר צִיּוֹן{{ר1}}
{{סי|מֵ}}עַם לוֹעֵז וּפָנָיו הִצְרִיב
{{רפרן|הזחה=2|בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6sayy6xttql02qfsbi029r71qbl8eph</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024517</id>
      <parentid>3024516</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024517</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2722" sha1="9mlakixk4t6m3ojgg32qrwfyiapldto" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= את אויביך אֵל תשמיד
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש|רשות לקדיש]]
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = ר' אליקים
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אליקים
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8501}}, {{אוצר השירה|א-8502}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני הקדיש שלפני 'ברכו' בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אליקים'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת אוֹיְבֶיךָ אֵל תַּשְׁמִיד וְתַחְרִיב {{ר1}}
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב

{{סי|ל}}וֹ לְבַדּוֹ בְּשִׂיחִי אֶקְרָא {{ש}}
כִּי בְצָרוֹתַי נִקְרָא לִי עֶזְרָה {{ש}}
וּלְכָל שׂוֹטְנַי, חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה {{ר1}} 
{{סי|יָ}}בוֹא עֲלֵיהֶם, וְשִׁמְשָׁם יַעֲרִיב
{{רפרן|הזחה=2|בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא עֹשֶׂה פֶלֶא {{ש}}
הוֹצֵא עֲדָתְךָ מִבֵּית כֶּלֶא {{ש}}
אֲשֶׁר בְּרֶפֶשׁ וָטִיט מָלֵא {{ר1}}
וּלְגוֹזְלֵי עַמִּי תַּשְׁמִיד וְתַחְרִיב
{{רפרן|הזחה=2|בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}}

{{סי|יִ}}תְגַּדַּל שִׁמְךָ אֵל עֶלְיוֹן{{ש}}
וּתְרַחֵם עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן{{ש}}
וְהַעֲלֵהוּ אֶל הַר צִיּוֹן{{ר1}}
{{סי|מֵ}}עַם לוֹעֵז וּפָנָיו הִצְרִיב
{{רפרן|הזחה=2|בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9mlakixk4t6m3ojgg32qrwfyiapldto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:מרנות</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1738836</id>
    <revision>
      <id>3024299</id>
      <parentid>2998869</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:22:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="1svkze89iy106ci4ujvu5gc1q4033tc" xml:space="preserve">[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]</text>
      <sha1>1svkze89iy106ci4ujvu5gc1q4033tc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום כמו נד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738837</id>
    <revision>
      <id>3024519</id>
      <parentid>3022606</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024519</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2342" sha1="0w4z4jljlehdomjje43ydcir7xkw7br" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יום כמו נד
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו|רשות לברכו]]
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-1805}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני 'ברכו' בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;יוֹם כְּמוֹ נֵד עָמְדוּ דְּמָעַי בְּפָנַי{{ר1}}
עַל קְדוֹשִׁים, זֶרַע בְּרוּכֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו סה כג}}

כָּל כְּבוֹדָם גָּלָה וְשָׁח עֹז פְּאֵרָם{{ר1}}
כִּי בְחֵמָה נִצָּב לְרִיבָם יְיָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ג יג}}

הַנְּבִיאִים עָטוּ כְלִמּוֹת וְחָפוּ {{ר1}}
רֹאשׁ, וְחָזוֹן לֹא מָצְאוּ מֵיֲיָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג ט}}

הֵם בְּשִׁבְיָם מַחֲזִיקִים יְדֵיהֶם {{ר1}}
בֶּאֱמוּנָה, רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ.{{ממס|תהלים קג ח}}

מַעֲרִיצִים גַּם קוֹרְאִים אִישׁ לְאָחִיו{{ר1}}
הַלְלוּ אֵל, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קלד ב}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|ברכו}}
{{ש}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:שירים במשקל הקל]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0w4z4jljlehdomjje43ydcir7xkw7br</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024520</id>
      <parentid>3024519</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:59:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2346" sha1="s42dl245c3tv9ipazg51y16vswktzon" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= יום כמו נד
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות לברכו|רשות לברכו]]
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-1805}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני 'ברכו' בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;יוֹם כְּמוֹ נֵד עָמְדוּ דְּמָעַי בְּפָנַי{{ר1}}
עַל קְדוֹשִׁים, זֶרַע בְּרוּכֵי יְיָ.{{ממס|ישעיהו סה כג}}

כָּל כְּבוֹדָם גָּלָה וְשָׁח עֹז פְּאֵרָם{{ר1}}
כִּי בְחֵמָה נִצָּב לְרִיבָם יְיָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ג יג}}

הַנְּבִיאִים עָטוּ כְלִמּוֹת וְחָפוּ {{ר1}}
רֹאשׁ, וְחָזוֹן לֹא מָצְאוּ מֵיֲיָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג ט}}

הֵם בְּשִׁבְיָם מַחֲזִיקִים יְדֵיהֶם {{ר1}}
בֶּאֱמוּנָה, רַחוּם וְחַנּוּן יְיָ.{{ממס|תהלים קג ח}}

מַעֲרִיצִים גַּם קוֹרְאִים אִישׁ לְאָחִיו{{ר1}}
הַלְלוּ אֵל, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ.{{ממס|תהלים קלד ב}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|ברכו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לברכו]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:שירים במשקל הקל]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s42dl245c3tv9ipazg51y16vswktzon</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עד אן צבי מודח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738838</id>
    <revision>
      <id>3024531</id>
      <parentid>3022607</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:26:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לדעתי פיוט זה הוא דוקא גאולה כאמור, אבל אני מצהיר שלא מצאתי מקור לזה</comment>
      <origin>3024531</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3394" sha1="toeua0moxmr1shaoo1gm9xus4wltt4s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= עד אן צבי מודח
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי גאולה|גאולה]]
| תת-סוג = 
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ע-58}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי היה בברכות קריאת, אלא שהראשונים בספרד חששו להפסק. בדפוסים הראשונים של מחזור ספרד הוא מופיע לפני {{צ|אתה הראת לדעת}} בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'דברי'), אבל האחרונים התנגדו גם לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;עַד אָן צְבִי מֻדָּח וְאֵין מְקַבֵּץ לוֹ {{ש}}
נִגַּשׂ וְגַם נֶאֱנָח גָּבַר מְאֹד חִילוֹ {{ש}}
יִצְעַק וּמַר יִצְרַח מְאֹד עַל שֹׁד חֶבְלוֹ{{ר1}}
וּמְחָרְפוֹ / וּמְגַדְּפוֹ / וַיִּרְדְּפוֹ / עַל צַוָּארוֹ שָׂם עֹל
{{רפרן|הזחה=2|יַשְׁמִיד וְלֹא יַחְמֹל וְהוּא יִסְבֹּל}}

וָאֶצְעַק חָמָס / לָאֵל וְאֵין עֹנֶה{{ש}}
עַל כֵּן מְאֹד נָמָס / לִבִּי, וְגַם נַעֲנֶה{{ש}}
גַּבִּי אֲשַׁו מִרְמָס / אֶל זָר וְאֶל מוֹנֶה{{ר1}}
וְאֶדְאָגָה / מִדְּאָגָה / וְאֶשְׁאָגָה / מִבּוֹר עָמֹק כִּשְׁאוֹל
{{רפרן|הזחה=2|יַשְׁמִיד וְלֹא יַחְמֹל וְהוּא יִסְבֹּל}}

יָרְשׁוּ בְּנֵי זָרִים / כָּל מַחְמַד עֵינַי {{ש}}
וַיֵּלְכוּ בַגּוֹלָה / שְׁבָטַי וְגַם בָּנַי {{ש}}
וַיַּעֲשׂוּ כָלָה / קָדְשִׁי וּמִשְׁכָּנִי {{ר1}}
הָרְגוּ בְאַף / נָשִׁים וְטַף / כָּרְתוּ עָנָף / צוֹרְרַי, וְנָתְנוּ קוֹל
{{רפרן|הזחה=2|יַשְׁמִיד וְלֹא יַחְמֹל וְהוּא יִסְבֹּל}}

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אֵל / עוּרָה וְהִנָּשֵׂא{{ש}}
וּפְדֵה בְרַחֲמִים אֵל / עַם דַּל בְּךָ חוֹסֶה{{ש}}
מַהֵר וְחִישׁ גּוֹאֵל / לָנוּ יְהִי מַחְסֶה{{ר1}} 
אֵל יוֹצְרִי / שְׁלַח צֳרִי / כִּי אֵין צוּרִי / בִּלְעָדֶיךָ לִגְאֹל
{{רפרן|הזחה=2|כִּי אֵין צוּרִי בִּלְעָדֶיךָ לִגְאֹל}}&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי רשות לאתה הראת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>toeua0moxmr1shaoo1gm9xus4wltt4s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשחר עדתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738839</id>
    <revision>
      <id>3024537</id>
      <parentid>3022610</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:35:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3024537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5664" sha1="da67e4iens2e8yf29kiddizfp250sfj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשחר עדתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = רשות להכרזת ראש חודש אב
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7885}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני ברכת החודש בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;noinclude&gt;אֲשַחֵר עֲדָתִי / וְלִמְאֹד עֲנִיָּה / וְאֶפְקֹד נְוָתִי / וְרַבָּה שְׁאִיָּה{{ש}}
גְּדֵרוֹת דְּחוּיוֹת / וְקִירוֹת נְטוּיוֹת / וְעֵיפָה וְאֹפֶל / וְעָיֵף וְצִיָּה{{ש}}
וְקִפּוֹד תְּקוֹנֵן / וְעוֹרֵב יְקַנֵּן / וְיַעֲנוֹת וְתַנּוֹת / מְתַנּוֹת אֲנִיָּה{{ש}}
לְטָאָה וְחַיָּה / וְאַיָּה וְדַיָּה / וּמִסְפֵּד וְאֶבֶל / וְקוֹל תַאֲנִיָּה{{ש}}
שְׁאַלְתִּים וְאַיֵּה / עֳפָרִים, וּצְבִיֵּי / חֲמוּדוֹת, וְיוֹנֵי / אֲפִיקֵי עֲלִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלִיּוֹת / בְּאֶקְדָּח בְּנוּיוֹת / וְגָבְהֵי אֲרָזִים / וְאֶבֶן שְׁתִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה דְבִירִים / וְסוֹדֵי יְקָרִים / וְחַצְרוֹת עֳפָרִים / וְהֵיכְלֵי צְבִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלָמוֹת / לְבוּשׁוֹת רְקוּמוֹת / כְּבוּדּוֹת פְּנִימוֹת / בְּחַדְרֵי שְׂכִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲדָנִים / וְאַיֵּה שְׁמָנִים / וְיֵינִי רְנָנִים / וְסֹלֶת נְקִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲבוֹדָה / וְאַיֵּה תְעוּדָה / וְאַיֵּה כְהֻנָּה / וְאַיֵּה לְוִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה מְלוּכָה / בְּמִשְׁפָּט עֲרוּכָה / בְּשָׂפָה בְרוּרָה / בְּאֶפֶס רְמִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה אֱמוּנָה / עֲלֵי חֵיק אֲמוּנָה / יְחִידָה לְבָנָה / וְחַמָּה שְׁנִיָּה{{ש}}
ועָנוּ חוֹזֵיהֶם / שְׁאוֹל מִשְׁכְּנֵיהֶם / בְּחוֹרֵי עֳפָרִים / וְעִמְקִי נְשִׁיָּה{{ש}}
וְעָלוּ בְגַבָּם / דְּשָׁאִים וְעִשְׂבָּם / לְמִרְמָס יְעֵלִים / וּמִרְעֵה גְדִיָּה{{ש}}
וּבֹקֶר וָעֶרֶב / לְקֶרַח וְחֹרֶב / לְמִפְנֵה זְרָמִים / וְזִרְמֵי רְוָיָה{{ש}}
וְהָלְכוּ בְמוֹ יָם / לְאֵין קֵץ בְּשִׁבְיָם / לְעַנּוֹת נְפָשׁוֹת / וְכַלּוֹת גְּוִיָּה{{ש}}
וְיָם הִלְּכוּ בוֹ / אֲבַדּוֹן נְתִיבוֹ / וּמָוֶת לְחוֹבֵל / וְקֶבֶר לְצִיָּה{{ש}}
חֲרָדָה וְשַׁמָּה / וּפַחַד וְאֵימָה / וְאֵין קוֹל וְעוֹנֶה / בְּכָל הָאֳנִיָּה{{ש}}
וְעֵדָה הֲדוּרָה / צְמִיתוּת מְכוּרָה / כְּתוּשָׁה נְטוּשָׁה / לְחֶרֶב נְטוּיָה{{ש}}
וְזַרְעָם נְפוּצִים / לְחוּצִים רְמוּסִים / לְתוֹלְדוֹת נְגָעִים / וּמַכָּה טְרִיָּה{{ש}}
וּבָחַל אֲבִיהֶם / בְּאִמָּם וּבָהֶם / וּבָעֲלוּ עֲלֵיהֶם / בְּנוֹת נָכְרִיָּה{{ש}}
אֱמוֹרִית וְחִתִּית / וְהַגְרִית וְכִתִּית / וְהַמִּדְיָנִית / וְהַמּוֹאֲבִיָּה{{ש}}&lt;includeonly&gt;
[{{הור|יש המסיימים כאן.}}{{ש}}&lt;/includeonly&gt;
אֲבִיהֶם בְּרַחֲמָיו / יְרַחֵם יְתוֹמָיו / וְיִקְבֹּץ זְרוּיָו / לְאֶרֶץ נְקִיָּה{{ש}}
אֲשֶׁר רָם וְנַעֲלָה / וְהוֹרִיד וְהֶעֱלָה / וּמַחַץ וְרִפָּא / וְהֵמִית וְהֶחֱיָה{{ש}}
וְתָשׁוּב לְעִירָךְ / וְתִבְנֶה דְּבִירָךְ / וְתִשְׁכֹּן בְּבֵיתָךְ / וְתֶאֱסֹף דְּחוּיָה{{ש}}
מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים / יְקַבֵּץ קְדוֹשִׁים / אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / לְעִיר הַבְּנוּיָה{{ש}}
וְזֶה הַחֹדֶשׁ / לְטוֹבָה יְחַדֵּשׁ / וְרָצוֹן יְצַו אֵל / רַב הָעֲלִילִיָּה.&lt;includeonly&gt;]&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המתקרב]]
[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>da67e4iens2e8yf29kiddizfp250sfj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024540</id>
      <parentid>3024537</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:44:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5668" sha1="9ymrqjzzoqqhbq7hdxoeskh6mperecc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשחר עדתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = רשות להכרזת ראש חודש אב
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7885}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני ברכת החודש בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;noinclude&gt;אֲשַׁחֵר עֲדָתִי / וְלִמְאֹד עֲנִיָּה / וְאֶפְקֹד נְוָתִי / וְרַבָּה שְׁאִיָּה{{ש}}
גְּדֵרוֹת דְּחוּיוֹת / וְקִירוֹת נְטוּיוֹת / וְעֵיפָה וְאֹפֶל / וְעָיֵף וְצִיָּה{{ש}}
וְקִפּוֹד תְּקוֹנֵן / וְעוֹרֵב יְקַנֵּן / וְיַעֲנוֹת וְתַנּוֹת / מְתַנּוֹת אֲנִיָּה{{ש}}
לְטָאָה וְחַיָּה / וְאַיָּה וְדַיָּה / וּמִסְפֵּד וְאֶבֶל / וְקוֹל תַאֲנִיָּה{{ש}}
שְׁאַלְתִּים וְאַיֵּה / עֳפָרִים, וּצְבִיֵּי / חֲמוּדוֹת, וְיוֹנֵי / אֲפִיקֵי עֲלִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלִיּוֹת / בְּאֶקְדָּח בְּנוּיוֹת / וְגָבְהֵי אֲרָזִים / וְאֶבֶן שְׁתִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה דְבִירִים / וְסוֹדֵי יְקָרִים / וְחַצְרוֹת עֳפָרִים / וְהֵיכְלֵי צְבִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלָמוֹת / לְבוּשׁוֹת רְקוּמוֹת / כְּבוּדּוֹת פְּנִימוֹת / בְּחַדְרֵי שְׂכִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲדָנִים / וְאַיֵּה שְׁמָנִים / וְיֵינֵי רְנָנִים / וְסֹלֶת נְקִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲבוֹדָה / וְאַיֵּה תְעוּדָה / וְאַיֵּה כְהֻנָּה / וְאַיֵּה לְוִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה מְלוּכָה / בְּמִשְׁפָּט עֲרוּכָה / בְּשָׂפָה בְרוּרָה / בְּאֶפֶס רְמִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה אֱמוּנָה / עֲלֵי חֵיק אֲמוּנָה / יְחִידָה לְבָנָה / וְחַמָּה שְׁנִיָּה{{ש}}
וְעָנוּ חוֹזֵיהֶם / שְׁאוֹל מִשְׁכְּנֵיהֶם / בְּחוֹרֵי עֳפָרִים / וְעִמְקִי נְשִׁיָּה{{ש}}
וְעָלוּ בְגַבָּם / דְּשָׁאִים וְעִשְׂבָּם / לְמִרְמָס יְעֵלִים / וּמִרְעֵה גְדִיָּה{{ש}}
וּבֹקֶר וָעֶרֶב / לְקֶרַח וְחֹרֶב / לְמִפְנֵה זְרָמִים / וְזִרְמֵי רְוָיָה{{ש}}
וְהָלְכוּ בְמוֹ יָם / לְאֵין קֵץ בְּשִׁבְיָם / לְעַנּוֹת נְפָשׁוֹת / וְכַלּוֹת גְּוִיָּה{{ש}}
וְיָם הִלְּכוּ בוֹ / אֲבַדּוֹן נְתִיבוֹ / וּמָוֶת לְחוֹבֵל / וְקֶבֶר לְצִיָּה{{ש}}
חֲרָדָה וְשַׁמָּה / וּפַחַד וְאֵימָה / וְאֵין קוֹל וְעוֹנֶה / בְּכָל הָאֳנִיָּה{{ש}}
וְעֵדָה הֲדוּרָה / צְמִיתוּת מְכוּרָה / כְּתוּשָׁה נְטוּשָׁה / לְחֶרֶב נְטוּיָה{{ש}}
וְזַרְעָם נְפוּצִים / לְחוּצִים רְמוּסִים / לְתוֹלְדוֹת נְגָעִים / וּמַכָּה טְרִיָּה{{ש}}
וּבָחַל אֲבִיהֶם / בְּאִמָּם וּבָהֶם / וּבָעֲלוּ עֲלֵיהֶם / בְּנוֹת נָכְרִיָּה{{ש}}
אֱמוֹרִית וְחִתִּית / וְהַגְרִית וְכִתִּית / וְהַמִּדְיָנִית / וְהַמּוֹאֲבִיָּה{{ש}}&lt;includeonly&gt;
[{{הור|יש המסיימים כאן.}}{{ש}}&lt;/includeonly&gt;
אֲבִיהֶם בְּרַחֲמָיו / יְרַחֵם יְתוֹמָיו / וְיִקְבֹּץ זְרוּיָו / לְאֶרֶץ נְקִיָּה{{ש}}
אֲשֶׁר רָם וְנַעֲלָה / וְהוֹרִיד וְהֶעֱלָה / וּמַחַץ וְרִפָּא / וְהֵמִית וְהֶחֱיָה{{ש}}
וְתָשׁוּב לְעִירָךְ / וְתִבְנֶה דְּבִירָךְ / וְתִשְׁכֹּן בְּבֵיתָךְ / וְתֶאֱסֹף דְּחוּיָה{{ש}}
מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים / יְקַבֵּץ קְדוֹשִׁים / אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / לְעִיר הַבְּנוּיָה{{ש}}
וְזֶה הַחֹדֶשׁ / לְטוֹבָה יְחַדֵּשׁ / וְרָצוֹן יְצַו אֵל / רַב הָעֲלִילִיָּה.&lt;includeonly&gt;]&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המתקרב]]
[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9ymrqjzzoqqhbq7hdxoeskh6mperecc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024541</id>
      <parentid>3024540</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:51:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024541</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5831" sha1="6a65830jdxlemmbbcybxic8h00sc3oi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשחר עדתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = רשות להכרזת ראש חודש אב
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7885}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני ברכת החודש בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת, ויש שאומרים רק שני הבתים האחרונים.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;noinclude&gt;אֲשַׁחֵר עֲדָתִי / וְלִמְאֹד עֲנִיָּה / וְאֶפְקֹד נְוָתִי / וְרַבָּה שְׁאִיָּה{{ש}}
גְּדֵרוֹת דְּחוּיוֹת / וְקִירוֹת נְטוּיוֹת / וְעֵיפָה וְאֹפֶל / וְעָיֵף וְצִיָּה{{ש}}
וְקִפּוֹד תְּקוֹנֵן / וְעוֹרֵב יְקַנֵּן / וְיַעֲנוֹת וְתַנּוֹת / מְתַנּוֹת אֲנִיָּה{{ש}}
לְטָאָה וְחַיָּה / וְאַיָּה וְדַיָּה / וּמִסְפֵּד וְאֶבֶל / וְקוֹל תַאֲנִיָּה{{ש}}
שְׁאַלְתִּים וְאַיֵּה / עֳפָרִים, וּצְבִיֵּי / חֲמוּדוֹת, וְיוֹנֵי / אֲפִיקֵי עֲלִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלִיּוֹת / בְּאֶקְדָּח בְּנוּיוֹת / וְגָבְהֵי אֲרָזִים / וְאֶבֶן שְׁתִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה דְבִירִים / וְסוֹדֵי יְקָרִים / וְחַצְרוֹת עֳפָרִים / וְהֵיכְלֵי צְבִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלָמוֹת / לְבוּשׁוֹת רְקוּמוֹת / כְּבוּדּוֹת פְּנִימוֹת / בְּחַדְרֵי שְׂכִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲדָנִים / וְאַיֵּה שְׁמָנִים / וְיֵינֵי רְנָנִים / וְסֹלֶת נְקִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲבוֹדָה / וְאַיֵּה תְעוּדָה / וְאַיֵּה כְהֻנָּה / וְאַיֵּה לְוִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה מְלוּכָה / בְּמִשְׁפָּט עֲרוּכָה / בְּשָׂפָה בְרוּרָה / בְּאֶפֶס רְמִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה אֱמוּנָה / עֲלֵי חֵיק אֲמוּנָה / יְחִידָה לְבָנָה / וְחַמָּה שְׁנִיָּה{{ש}}
וְעָנוּ חוֹזֵיהֶם / שְׁאוֹל מִשְׁכְּנֵיהֶם / בְּחוֹרֵי עֲפָרִים / וְעִמְקִי נְשִׁיָּה{{ש}}
וְעָלוּ בְגַבָּם / דְּשָׁאִים וְעִשְׂבָּם / לְמִרְמָס יְעֵלִים / וּמִרְעֵה גְדִיָּה{{ש}}
וּבֹקֶר וָעֶרֶב / לְקֶרַח וְחֹרֶב / לְמִפְנֵה זְרָמִים / וְזִרְמֵי רְוָיָה{{ש}}
וְהָלְכוּ בְמוֹ יָם / לְאֵין קֵץ בְּשִׁבְיָם / לְעַנּוֹת נְפָשׁוֹת / וְכַלּוֹת גְּוִיָּה{{ש}}
וְיָם הִלְּכוּ בוֹ / אֲבַדּוֹן נְתִיבוֹ / וּמָוֶת לְחוֹבֵל / וְקֶבֶר לְצִיָּה{{ש}}
חֲרָדָה וְשַׁמָּה / וּפַחַד וְאֵימָה / וְאֵין קוֹל וְעוֹנֶה / בְּכָל הָאֳנִיָּה{{ש}}
וְעֵדָה הֲדוּרָה / צְמִיתוּת מְכוּרָה / כְּתוּשָׁה נְטוּשָׁה / לְחֶרֶב נְטוּיָה{{ש}}
וְזַרְעָם נְפוּצִים / לְחוּצִים רְמוּסִים / לְתוֹלְדוֹת נְגָעִים / וּמַכָּה טְרִיָּה{{ש}}
וּבָחַל אֲבִיהֶם / בְּאִמָּם וּבָהֶם / וּבָעֲלוּ עֲלֵיהֶם / בְּנוֹת נָכְרִיָּה{{ש}}
אֱמוֹרִית וְחִתִּית / וְהַגְרִית וְכִתִּית / וְהַמִּדְיָנִית / וְהַמּוֹאֲבִיָּה{{ש}}&lt;includeonly&gt;
[{{הור|יש המסיימים כאן.}}{{ש}}&lt;/includeonly&gt;
אֲבִיהֶם בְּרַחֲמָיו / יְרַחֵם יְתוֹמָיו / וְיִקְבֹּץ זְרוּיָו / לְאֶרֶץ נְקִיָּה{{ש}}
אֲשֶׁר רָם וְנַעְלָה / וְהוֹרִיד וְהֶעְלָה / וּמָחַץ וְרִפָּא / וְהֵמִית וְהֶחְיָה{{ש}}
וְתָשׁוּב לְעִירָךְ / וְתִבְנֶה דְּבִירָךְ / וְתִשְׁכֹּן בְּבֵיתָךְ / וְתֶאְסֹף דְּחוּיָה{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|בשבת מברכים אב יש נוהגים להתחיל כאן.}}&lt;/noinclude&gt;
מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים / יְקַבֵּץ קְדוֹשִׁים / אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / לְעִיר הַבְּנוּיָה{{ש}}
וְזֶה הַחֹדֶשׁ / לְטוֹבָה יְחַדֵּשׁ / וְרָצוֹן יְצַו אֵל / רַב הָעֲלִילִיָּה.&lt;includeonly&gt;]&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המתקרב]]
[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6a65830jdxlemmbbcybxic8h00sc3oi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024542</id>
      <parentid>3024541</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:52:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024542</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5837" sha1="0rs6yvs2g7v0paja1if91o4f31f8yh3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשחר עדתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = רשות להכרזת ראש חודש אב
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7885}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני ברכת החודש בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת, ויש שאומרים רק שני הבתים האחרונים.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;noinclude&gt;אֲשַׁחֵר עֲדָתִי / וְלִמְאֹד עֲנִיָּה / וְאֶפְקֹד נְוָתִי / וְרַבָּה שְׁאִיָּה{{ש}}
גְּדֵרוֹת דְּחוּיוֹת / וְקִירוֹת נְטוּיוֹת / וְעֵיפָה וְאֹפֶל / וְעָיֵף וְצִיָּה{{ש}}
וְקִפּוֹד תְּקוֹנֵן / וְעוֹרֵב יְקַנֵּן / וְיַעֲנוֹת וְתַנּוֹת / מְתַנּוֹת אֲנִיָּה{{ש}}
לְטָאָה וְחַיָּה / וְאַיָּה וְדַיָּה / וּמִסְפֵּד וְאֶבֶל / וְקוֹל תַאֲנִיָּה{{ש}}
שְׁאַלְתִּים וְאַיֵּה / עֳפָרִים, וּצְבִיֵּי / חֲמוּדוֹת, וְיוֹנֵי / אֲפִיקֵי עֲלִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלִיּוֹת / בְּאֶקְדָּח בְּנוּיוֹת / וְגָבְהֵי אֲרָזִים / וְאֶבֶן שְׁתִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה דְבִירִים / וְסוֹדֵי יְקָרִים / וְחַצְרוֹת עֳפָרִים / וְהֵיכְלֵי צְבִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלָמוֹת / לְבוּשׁוֹת רְקוּמוֹת / כְּבוּדּוֹת פְּנִימוֹת / בְּחַדְרֵי שְׂכִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲדָנִים / וְאַיֵּה שְׁמָנִים / וְיֵינֵי רְנָנִים / וְסֹלֶת נְקִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲבוֹדָה / וְאַיֵּה תְעוּדָה / וְאַיֵּה כְהֻנָּה / וְאַיֵּה לְוִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה מְלוּכָה / בְּמִשְׁפָּט עֲרוּכָה / בְּשָׂפָה בְרוּרָה / בְּאֶפֶס רְמִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה אֱמוּנָה / עֲלֵי חֵיק אֲמוּנָה / יְחִידָה לְבָנָה / וְחַמָּה שְׁנִיָּה{{ש}}
וְעָנוּ חוֹזֵיהֶם / שְׁאוֹל מִשְׁכְּנֵיהֶם / בְּחוֹרֵי עֲפָרִים / וְעִמְקִי נְשִׁיָּה{{ש}}
וְעָלוּ בְגַבָּם / דְּשָׁאִים וְעִשְׂבָּם / לְמִרְמָס יְעֵלִים / וּמִרְעֵה גְדִיָּה{{ש}}
וּבֹקֶר וָעֶרֶב / לְקֶרַח וְחֹרֶב / לְמִפְנֵה זְרָמִים / וְזִרְמֵי רְוָיָה{{ש}}
וְהָלְכוּ בְמוֹ יָם / לְאֵין קֵץ בְּשִׁבְיָם / לְעַנּוֹת נְפָשׁוֹת / וְכַלּוֹת גְּוִיָּה{{ש}}
וְיָם הִלְּכוּ בוֹ / אֲבַדּוֹן נְתִיבוֹ / וּמָוֶת לְחוֹבֵל / וְקֶבֶר לְצִיָּה{{ש}}
חֲרָדָה וְשַׁמָּה / וּפַחַד וְאֵימָה / וְאֵין קוֹל וְעוֹנֶה / בְּכָל הָאֳנִיָּה{{ש}}
וְעֵדָה הֲדוּרָה / צְמִיתוּת מְכוּרָה / כְּתוּשָׁה נְטוּשָׁה / לְחֶרֶב נְטוּיָה{{ש}}
וְזַרְעָם נְפוּצִים / לְחוּצִים רְמוּסִים / לְתוֹלְדוֹת נְגָעִים / וּמַכָּה טְרִיָּה{{ש}}
וּבָחַל אֲבִיהֶם / בְּאִמָּם וּבָהֶם / וּבָעֲלוּ עֲלֵיהֶם / בְּנוֹת נָכְרִיָּה{{ש}}
אֱמוֹרִית וְחִתִּית / וְהַגְרִית וְכִתִּית / וְהַמִּדְיָנִית / וְהַמּוֹאֲבִיָּה{{ש}}&lt;includeonly&gt;
[{{הור|יש המסיימים כאן.}}{{ש}}&lt;/includeonly&gt;
אֲבִיהֶם בְּרַחֲמָיו / יְרַחֵם יְתוֹמָיו / וְיִקְבֹּץ זְרוּיָו / לְאֶרֶץ נְקִיָּה{{ש}}
אֲשֶׁר רָם וְנַעְלָה / וְהוֹרִיד וְהֶעְלָה / וּמָחַץ וְרִפָּא / וְהֵמִית וְהֶחְיָה{{ש}}
וְתָשׁוּב לְעִירָךְ / וְתִבְנֶה דְּבִירָךְ / וְתִשְׁכֹּן בְּבֵיתָךְ / וְתֶאְסֹף דְּחוּיָה{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|בשבת מברכים אב יש נוהגים להתחיל כאן.}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים / יְקַבֵּץ קְדוֹשִׁים / אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / לְעִיר הַבְּנוּיָה{{ש}}
וְזֶה הַחֹדֶשׁ / לְטוֹבָה יְחַדֵּשׁ / וְרָצוֹן יְצַו אֵל / רַב הָעֲלִילִיָּה.&lt;includeonly&gt;]&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המתקרב]]
[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0rs6yvs2g7v0paja1if91o4f31f8yh3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024543</id>
      <parentid>3024542</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T11:53:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3024543</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5731" sha1="azb264nyznxgaplyr5m0rkbyu5m5jkt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשחר עדתי
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה|רשות]]
| תת-סוג = רשות להכרזת ראש חודש אב
| מועד = שבת 'שמעו'{{הערה|כלומר שבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז, בה קוראים להפטרה {{צ|[[ירמיהו ב #ב ד|שמעו דבר ה' בית יעקב]]}}.}}
| מחבר = אנונימי
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-7885}}
| מנהגים = נאמר בקהילות צפון אפריקה בליל תשעה באב לפני ערבית.{{ש}}
מקומו המקורי במחזור ספרד (וכן נדפס בדפוסים ראשונים) הוא לפני ברכת החודש בשבת שניה אחר י&quot;ז בתמוז (שבת 'שמעו'), אלא שהאחרונים התנגדו לאמירת פיוטים עצובים בשבת, ויש שאומרים רק שני הבתים האחרונים.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;noinclude&gt;אֲשַׁחֵר עֲדָתִי / וְלִמְאֹד עֲנִיָּה / וְאֶפְקֹד נְוָתִי / וְרַבָּה שְׁאִיָּה{{ש}}
גְּדֵרוֹת דְּחוּיוֹת / וְקִירוֹת נְטוּיוֹת / וְעֵיפָה וְאֹפֶל / וְעָיֵף וְצִיָּה{{ש}}
וְקִפּוֹד תְּקוֹנֵן / וְעוֹרֵב יְקַנֵּן / וְיַעֲנוֹת וְתַנּוֹת / מְתַנּוֹת אֲנִיָּה{{ש}}
לְטָאָה וְחַיָּה / וְאַיָּה וְדַיָּה / וּמִסְפֵּד וְאֶבֶל / וְקוֹל תַאֲנִיָּה{{ש}}
שְׁאַלְתִּים וְאַיֵּה / עֳפָרִים, וּצְבִיֵּי / חֲמוּדוֹת, וְיוֹנֵי / אֲפִיקֵי עֲלִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלִיּוֹת / בְּאֶקְדָּח בְּנוּיוֹת / וְגָבְהֵי אֲרָזִים / וְאֶבֶן שְׁתִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה דְבִירִים / וְסוֹדֵי יְקָרִים / וְחַצְרוֹת עֳפָרִים / וְהֵיכְלֵי צְבִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲלָמוֹת / לְבוּשׁוֹת רְקוּמוֹת / כְּבוּדּוֹת פְּנִימוֹת / בְּחַדְרֵי שְׂכִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲדָנִים / וְאַיֵּה שְׁמָנִים / וְיֵינֵי רְנָנִים / וְסֹלֶת נְקִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה עֲבוֹדָה / וְאַיֵּה תְעוּדָה / וְאַיֵּה כְהֻנָּה / וְאַיֵּה לְוִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה מְלוּכָה / בְּמִשְׁפָּט עֲרוּכָה / בְּשָׂפָה בְרוּרָה / בְּאֶפֶס רְמִיָּה{{ש}}
וְאַיֵּה אֱמוּנָה / עֲלֵי חֵיק אֲמוּנָה / יְחִידָה לְבָנָה / וְחַמָּה שְׁנִיָּה{{ש}}
וְעָנוּ חוֹזֵיהֶם / שְׁאוֹל מִשְׁכְּנֵיהֶם / בְּחוֹרֵי עֲפָרִים / וְעִמְקִי נְשִׁיָּה{{ש}}
וְעָלוּ בְגַבָּם / דְּשָׁאִים וְעִשְׂבָּם / לְמִרְמָס יְעֵלִים / וּמִרְעֵה גְדִיָּה{{ש}}
וּבֹקֶר וָעֶרֶב / לְקֶרַח וְחֹרֶב / לְמִפְנֵה זְרָמִים / וְזִרְמֵי רְוָיָה{{ש}}
וְהָלְכוּ בְמוֹ יָם / לְאֵין קֵץ בְּשִׁבְיָם / לְעַנּוֹת נְפָשׁוֹת / וְכַלּוֹת גְּוִיָּה{{ש}}
וְיָם הִלְּכוּ בוֹ / אֲבַדּוֹן נְתִיבוֹ / וּמָוֶת לְחוֹבֵל / וְקֶבֶר לְצִיָּה{{ש}}
חֲרָדָה וְשַׁמָּה / וּפַחַד וְאֵימָה / וְאֵין קוֹל וְעוֹנֶה / בְּכָל הָאֳנִיָּה{{ש}}
וְעֵדָה הֲדוּרָה / צְמִיתוּת מְכוּרָה / כְּתוּשָׁה נְטוּשָׁה / לְחֶרֶב נְטוּיָה{{ש}}
וְזַרְעָם נְפוּצִים / לְחוּצִים רְמוּסִים / לְתוֹלְדוֹת נְגָעִים / וּמַכָּה טְרִיָּה{{ש}}
וּבָחַל אֲבִיהֶם / בְּאִמָּם וּבָהֶם / וּבָעֲלוּ עֲלֵיהֶם / בְּנוֹת נָכְרִיָּה{{ש}}
אֱמוֹרִית וְחִתִּית / וְהַגְרִית וְכִתִּית / וְהַמִּדְיָנִית / וְהַמּוֹאֲבִיָּה{{ש}}&lt;includeonly&gt;
[{{הור|יש המסיימים כאן.}}{{ש}}&lt;/includeonly&gt;
אֲבִיהֶם בְּרַחֲמָיו / יְרַחֵם יְתוֹמָיו / וְיִקְבֹּץ זְרוּיָו / לְאֶרֶץ נְקִיָּה{{ש}}
אֲשֶׁר רָם וְנַעְלָה / וְהוֹרִיד וְהֶעְלָה / וּמָחַץ וְרִפָּא / וְהֵמִית וְהֶחְיָה{{ש}}
וְתָשׁוּב לְעִירָךְ / וְתִבְנֶה דְּבִירָךְ / וְתִשְׁכֹּן בְּבֵיתָךְ / וְתֶאְסֹף דְּחוּיָה{{ש}}
מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים / יְקַבֵּץ קְדוֹשִׁים / אֲנָשִׁים וְנָשִׁים / לְעִיר הַבְּנוּיָה{{ש}}
וְזֶה הַחֹדֶשׁ / לְטוֹבָה יְחַדֵּשׁ / וְרָצוֹן יְצַו אֵל / רַב הָעֲלִילִיָּה.&lt;includeonly&gt;]&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שבתות תלת דפורענותא במחזור ספרד]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המתקרב]]
[[קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>azb264nyznxgaplyr5m0rkbyu5m5jkt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738966</id>
    <revision>
      <id>3024417</id>
      <parentid>3024177</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:37:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ערבית */</comment>
      <origin>3024417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7944" sha1="iuzoz021poja70rfw1hs7xr7443sw69" xml:space="preserve">{{הור2|הלוח מבוסס על מחזור קטלוניה הנדפס סלוניקי רפ&quot;ז}}
==ראש השנה==
===שבת לפני ר&quot;ה===
*אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
*פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין
===ערבית לראש השנה===
*פזמון: [[אחות קטנה]]
===שחרית יום א'===
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*מסתגאב: מלך שדי השוכן
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז שם ה'
*סליחה: מלאך שמך בקרבו
*מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
*כרוג: ישראל להשית חלקם בחיים
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יוצר רום בבינה
*מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
*היום תאמצם
*פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור
===שחרית יום ב'===
*רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני|מי יתנני עבד]]
*נשמת: נשמת ישורון יום זה
*אופן: חרדו רעיוני
*זולת: שב מן הפסילים
*מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
*פזמון: יום לריב תעמוד
*פזמון: [[המלך ה'|המלך ה' רום ותחת קונה]]
*מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
*כרוג: יושיע וישיב
*מחיה: יונת אלם מזת האור
*פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
*כרוג: ייראה ויוקשב
*משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*מסתגאב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
*תוכחה: יגדל נא חסדך
*פזמון: מלאכי צבא מעלה
*סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
*פזמון לאחר תקיעת שופר: ה' בקול שופר

==יום כיפור==
===ערבית===
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
*סליחה: יעשה תבואה ופרי
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*פזמון: שירו ילדי אמוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
*גמר (שמע): אנשי לבב שמעו לי
*גמר (בשכמל&quot;ו): אעזבה מחשבות און
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*פזמון: בליל עשור להתכפר
*סליחה: מבורך זה היום
*מסתגאב: ה' הקשיבה

===שחרית===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
*אופן: התעוררו תמהים
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
*פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
*מגן: אמונת השורש
*פזמון: יענה כבוד אבות
*כרוג: אמץ בן רצוי
*מחיה: אלמד ארחות אלהי
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: אל ביתך רצתי
*משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
*פזמון: יום צעקו שבים
*קיקלר: שעה זכרון דתי
*פזמון: אפס גאון עוזי
*מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*פזמון: אסיר מעל יצף פועל
*פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
*פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
*מסתגאב: אחרי שובי נחמתי
*מסתגאב: מראש מקדמי עולמים
*מסתגאב: ה' מה אדם
*עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
*רהיט: החרשים שמעו מפי נוראות
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*פזמון: ממרום לבן עירם
*סלוק: אל אל הנורא
====סליחות לשחרית====
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*פזמון: אדוני האדונים השקיפה ממעונים
*פזמון: נורא מכל ואיום
*פזמון: ידידים לבית אל חשו
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*פזמון: יה איום
*גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
*גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
*גמר (בשכמל&quot;ו): אצלצלה ברכותיך
*גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים נגידי
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: מקשיב מענה
*מחיה: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהיט: חי אני תמים דעים
*רהיט: אנה אדון עולם
*רהיט: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: זה אל זה ישאלון
*קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]
====סדר עבודה====
*אוחילה
*פזמון רשות: אנא אל נאור
*היה עם פיפיות
*רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
*עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
*מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
*[[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]
====סליחות למוסף====
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
*גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
*גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
===מנחה===
*מגן: אשלש תפלות
*כרוג: ה' נאמי יקרב אצלך
*מחיה: בקר וערב שם אל להודות
*כרוג: ארנן בקול רם
*משלש: השכם והערב לצורי מניתי
*תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
*פזמון: היום יוודע אל רם
*סילוק: אחד לבדו באין סמוך
====סליחות למנחה====
*פזמון: מעלות השחר קראתיך
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
*עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
*גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל
===נעילה===
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג: כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג: ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות השחר
*סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*פזמון: בנשף קדמתי
*פזמון: [[אל נורא עלילה]]
*פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
*פזמון: ידעו הבנים השובבים
*סליחה: אנא בקראנו
*פזמון: המבדיל - יצוה ה'
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]</text>
      <sha1>iuzoz021poja70rfw1hs7xr7443sw69</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024420</id>
      <parentid>3024417</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:46:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024420</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7985" sha1="gou52opzjuay3f4a6n8m0w8p3j96wu0" xml:space="preserve">{{הור2|הלוח מבוסס על מחזור קטלוניה הנדפס סלוניקי רפ&quot;ז}}
==ראש השנה==
===שבת לפני ר&quot;ה===
*אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
*פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין
===ערבית לראש השנה===
*פזמון: [[אחות קטנה]]
===שחרית יום א'===
*רשות: יעלה ויבא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן
*כרוג': יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עוז שם ה'
*סליחה: מלאך שמך בקרבו
*מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות
*כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יוצר רום בבינה
*מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
*[[היום תאמצנו|היום תאמצם]]
*פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור
===שחרית יום ב'===
*רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת ישורון יום זה
*אופן: חרדו רעיוני
*זולת: שב מן הפסילים
*מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
*פזמון: יום לריב תעמוד
*פזמון: [[המלך ה']]
*מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי
*כרוג': יושיע וישיב
*מחיה: יונת אלם מזת האור
*פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים
*כרוג': ייראה ויוקשב
*משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
*תוכחה: יגדל נא חסדך
*פזמון: מלאכי צבא מעלה
*סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
*פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

==יום כיפור==
===ערבית===
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
*סליחה: יעשה תבואה ופרי
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*פזמון: שירו ילדי אמוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
*גמר (שמע): אנשי לבב שמעו לי
*גמר (בשכמל&quot;ו): אעזבה מחשבות און
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*פזמון: בליל עשור להתכפר
*סליחה: מבורך זה היום
*מסתג'אב: ה' הקשיבה

===שחרית===
*רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
*אופן: התעוררו תמהים
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג': אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
*פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
*מגן: אמונת השורש
*פזמון: יענה כבוד אבות
*כרוג': אמץ בן רצוי
*מחיה: אלמד ארחות אלהי
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג': אל ביתך רצתי
*משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
*פזמון: יום צעקו שבים
*קיקלר: שעה זכרון דתי
*פזמון: אפס גאון עוזי
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*תוכחה: אין מילה בלשוני
*פזמון: אסיר מעל יצף פועל
*פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
*פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
*מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי
*מסתג'אב: מראש מקדמי עולמים
*מסתג'אב: ה' מה אדם
*עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
*רהיט: החרשים שמעו מפי נוראות
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*פזמון: ממרום לבן עירם
*סלוק: אל אל הנורא
====סליחות לשחרית====
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
*פזמון: נורא מכל ואיום
*פזמון: ידידים לבית אל חשו
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*פזמון: [[יה איום]]
*גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
*גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
*גמר (בשכמל&quot;ו): אצלצלה ברכותיך
*גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג': משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים נגידי
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג': מקשיב מענה
*מחיה: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהיט: חי אני תמים דעים
*רהיט: אנה אדון עולם
*רהיט: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: זה אל זה ישאלון
*קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]
====סדר עבודה====
*[[אוחילה לאל]]
*פזמון רשות: אנא אל נאור
*[[היה עם פיפיות]]
*רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
*עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
*מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
*[[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]
====סליחות למוסף====
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
*גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
*גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
===מנחה===
*מגן: אשלש תפלות
*כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך
*מחיה: בקר וערב שם אל להודות
*כרוג': ארנן בקול רם
*משלש: השכם והערב לצורי מניתי
*תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
*פזמון: היום יוודע אל רם
*סילוק: אחד לבדו באין סמוך
====סליחות למנחה====
*פזמון: מעלות השחר קראתיך
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
*עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
*גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל
===נעילה===
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות השחר
*סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[אל נורא עלילה]]
*פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
*פזמון: ידעו הבנים השובבים
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]</text>
      <sha1>gou52opzjuay3f4a6n8m0w8p3j96wu0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארם צובא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738967</id>
    <revision>
      <id>3024428</id>
      <parentid>3008107</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:08:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות */</comment>
      <origin>3024428</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21738" sha1="c8q737wpt3jjbl0txr6o7ymq85r7gxv" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*מי כמוך (ריה&quot;ל)
==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
==אזהרות לשבועות==
*רשות: אל רוכב שמים בעזרו
*רשות: אי זה מקום בינה, אוחילה לאל
*אזהרות: שמור לבי מענה
*רשות ליום ב': אבוא בדתך להתחכמה, אוחילה לאל
*מצוות לא תעשה: בצל שדי אחסה
==י&quot;ז בתמוז==
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם
==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>c8q737wpt3jjbl0txr6o7ymq85r7gxv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024429</id>
      <parentid>3024428</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:08:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת זכור */</comment>
      <origin>3024429</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21735" sha1="1drvt00ktqetusb0222mb7ant6j2tal" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
==אזהרות לשבועות==
*רשות: אל רוכב שמים בעזרו
*רשות: אי זה מקום בינה, אוחילה לאל
*אזהרות: שמור לבי מענה
*רשות ליום ב': אבוא בדתך להתחכמה, אוחילה לאל
*מצוות לא תעשה: בצל שדי אחסה
==י&quot;ז בתמוז==
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם
==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>1drvt00ktqetusb0222mb7ant6j2tal</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024430</id>
      <parentid>3024429</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:08:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת זכור */</comment>
      <origin>3024430</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21749" sha1="8fj6drco90tyo9kqa6pqagbt9robx7u" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
==אזהרות לשבועות==
*רשות: אל רוכב שמים בעזרו
*רשות: אי זה מקום בינה, אוחילה לאל
*אזהרות: שמור לבי מענה
*רשות ליום ב': אבוא בדתך להתחכמה, אוחילה לאל
*מצוות לא תעשה: בצל שדי אחסה
==י&quot;ז בתמוז==
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם
==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>8fj6drco90tyo9kqa6pqagbt9robx7u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024431</id>
      <parentid>3024430</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:10:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פסח */</comment>
      <origin>3024431</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21822" sha1="6395u84u976iay0ur37sn2qiexyx7x9" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==אזהרות לשבועות==
*רשות: אל רוכב שמים בעזרו
*רשות: אי זה מקום בינה, אוחילה לאל
*אזהרות: שמור לבי מענה
*רשות ליום ב': אבוא בדתך להתחכמה, אוחילה לאל
*מצוות לא תעשה: בצל שדי אחסה
==י&quot;ז בתמוז==
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם
==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>6395u84u976iay0ur37sn2qiexyx7x9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024432</id>
      <parentid>3024431</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:14:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* אזהרות לשבועות */</comment>
      <origin>3024432</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21912" sha1="4gvrj3jkvgo97mbgrgcl4o2crsk9hbn" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==שבועות==
*פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש
*רשות לאזהרות יום א': 
**אל רוכב שמים בעזרו
**[[אי זה מקום בינה]]
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*רשות לאזהרות יום ב': 
**אבוא בדתך להתחכמה
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם
==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>4gvrj3jkvgo97mbgrgcl4o2crsk9hbn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024433</id>
      <parentid>3024432</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:15:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* י&quot;ז בתמוז */</comment>
      <origin>3024433</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21941" sha1="iq23mt8hxt3n7okcyfzzntulcei9g9k" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==שבועות==
*פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש
*רשות לאזהרות יום א': 
**אל רוכב שמים בעזרו
**[[אי זה מקום בינה]]
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*רשות לאזהרות יום ב': 
**אבוא בדתך להתחכמה
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם

==תשעה באב==
ליל ת&quot;ב:
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה – אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת – יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה – לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
ת&quot;ב שחרית:
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: אלה אזכרה
ת&quot;ב מנחה: 
*חטאנו: אומללה יולדת השבעה (על חנה ושבעת בניה)
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>iq23mt8hxt3n7okcyfzzntulcei9g9k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024434</id>
      <parentid>3024433</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:17:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשעה באב */</comment>
      <origin>3024434</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21978" sha1="cvhkfbhicwy22h6ffbdcji1xg02vtfa" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==שבועות==
*פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש
*רשות לאזהרות יום א': 
**אל רוכב שמים בעזרו
**[[אי זה מקום בינה]]
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*רשות לאזהרות יום ב': 
**אבוא בדתך להתחכמה
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
===שחרית===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
===מנחה===
*חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]]
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*רחמנא אדכר לן
*עשה למען שמך
===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>cvhkfbhicwy22h6ffbdcji1xg02vtfa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024435</id>
      <parentid>3024434</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:17:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סיום */</comment>
      <origin>3024435</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21989" sha1="jzz9jhu9rfzs3c3tfsi6u9hdzo6oxsf" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==שבועות==
*פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש
*רשות לאזהרות יום א': 
**אל רוכב שמים בעזרו
**[[אי זה מקום בינה]]
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*רשות לאזהרות יום ב': 
**אבוא בדתך להתחכמה
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
===שחרית===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
===מנחה===
*חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]]
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[עשה למען שמך]]

===שופטים===
בשם אלהי אברהם אפתחה
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים וחשמלים]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>jzz9jhu9rfzs3c3tfsi6u9hdzo6oxsf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024436</id>
      <parentid>3024435</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:18:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שופטים */</comment>
      <origin>3024436</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21966" sha1="7xoiwon95bfg32ongj4cu7mw42vvmjd" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==שבועות==
*פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש
*רשות לאזהרות יום א': 
**אל רוכב שמים בעזרו
**[[אי זה מקום בינה]]
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*רשות לאזהרות יום ב': 
**אבוא בדתך להתחכמה
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
===שחרית===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
===מנחה===
*חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]]
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[עשה למען שמך]]

===שופטים===
*[[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*רחמנא אדכר
*אנשי אמונה
*תמהנו
*אל תעש עמנו כלה
*אשמנו מכל עם
*אראלי מעלה
*בטרם שחקים
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים
*אלהים אתה ידעת לאוולתי
*עננו אבינו
*אדון הסליחות בוחן לבבות
*עשה למען שמך
*עשה למען אברהם
*דעני לעניי
*למתודה
*ה' מושיב
*אם אשמנו
*אתאנו לחלות
*מרנא דבשמיא
*מתרצה ברחמים
*שומר ישראל
*מחי ומסי
*הושיענו למען שמך
==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>7xoiwon95bfg32ongj4cu7mw42vvmjd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024437</id>
      <parentid>3024436</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T21:21:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תקון סליחות */</comment>
      <origin>3024437</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22104" sha1="5usa0x28k987hsmc9kmu67vknf4ta53" xml:space="preserve">==חלק א==
==כל השנה==
===בקשות===
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[כל ברואי מעלה ומטה]]
*[[אדון עולם]]
*[[שמע קולי]]
*[[קמתי להלל]]
*[[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*[[אם אפס]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[בת אהובת אל קמה בשחר]]
*[[אשתחוה אפים ארצה]]
*[[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[שחר אבקשך]]
*[[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]]
*תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו
*ליל שבת: [[יגדל]]
*שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא
*מוצאי שבת: [[אליהו הנביא]]

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פסח==
*מדכר עבדכון (טל)
*שנת רצון שנת רחמים
*[[שנת אורה שנת ברכה]]

==שבועות==
*פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש
*רשות לאזהרות יום א': 
**אל רוכב שמים בעזרו
**[[אי זה מקום בינה]]
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*רשות לאזהרות יום ב': 
**אבוא בדתך להתחכמה
**[[אוחילה לאל]]
*אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אלהי הרוחות לכל בשר
*תוחלת אבותינו
*חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי
*חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים
*אלא דמתחדתא
*תחת אשר לא שמענו
*אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון
*בכו עמי וחגרו שק
*אני עדה מועדה
*איך נחרב ברוב כחשי
*שמעו קולי אני זכריה
*יום אכפי הכבדתי
*עיני עיני ירדה מים
*אבכה ואצוח לקהלי
*למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה
*לבי לציון כים יהמה
*חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת
*בליל זה יבכיון
*אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד
*כי כלו ביגון חיי
*סגולה בה בחרי
*למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי
===שחרית===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*אייליל הה ליום
*אבוי לירח חמישי
*אנא אל עליון
*איכה ישבה בדד עיר תהלות
*איכה יעיב באפו עיר מבצר
*חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
===מנחה===
*חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]]
*חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי

==סדר שבתות הרחמים==
===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===
*אראלי רום ועליה
*שנאני מרומים
*משאת שיר ותהלה
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*מאין יבוא עזרי ומאין
*נפוגותי וחלתי באהבתך
*בקשו אל וחלו פניו
*יחיד יחידה יחדי
*ישמיעני אלהים בקראי לנגדו
*יום שביעי קדשת
*יסוד הכל וכל יכול
*שובו נא משובת
*אדון אשר יציריו יצר
*ידיכם צבאות ה'
*תבוא לפניך תפלתי
*אז משבעים לאומים
*נאום עבדך צור
*יעלו צור ישראל קדושו
*יקר שירים מהודרים
*שמחו נא קהל קדש
*עם האל קדושו
*יה מרום השקיפה
*צור עולמים יה ה'
===סיום===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[עשה למען שמך]]

===שופטים===
*[[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*אליך אלכה
*ה' שומר את עמו ישראל
*לשמך יהללו עם עני ואביון
*שוחר צורך אליו שבת
*ישן עד מתי תנומתך
*הלל תמלל
*מוסד מכיל עולם
*בחצות לילה הקמים אמוני
*[[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]
*שנאני אלים
*זעירא ורבא קדמך תבנא
*בכיסופא אתינא לבית ריבוננא
*אמונתך יודיעו
*שמע קול עשוקים
*איום צוה את עמו
*שבת זכור ושמור
*התבשרי ענייה
*שמע נא לקולות בוטים
*עתירתנו תקבל

===כי תצא===
*שעריך לדל עומד נגדך
*שלח לנו משיח
*יחידה ממסגרות
*יחיש פדיון
*רנו ושמחו בני יעקב
*ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך
*אשחר קוני
*אשר יסד ארקים
*ידידי צור
*כבוד וחן יתן ה'
*תן זמירות עמי
*יום יום יחידתי
*ה' שמעה נא את קולנו
*אשר נטה שחקים
*יעירוני סעיפי
*שבח אסדיר
*שבח יזכירו עם קודש
*ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני
*שבת טוב ומבורך לכם
*עדי נפשי
*ענו עמי סגולת אל
*שוכן בגלות
*למילה: ענו בהמון שיר כל המוני
===כי תבוא===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*לא בקשתי אל אבטח ולי לא תושיע חרבי
*אספר פלאך נגד עמים
*אלהי האלהים בעמדי נגדך
*צבא מרום יתנו לך
*יקושים מחטא הזרה
*עם סגולתך ממך רהו
*נדיבים בניבים
*עזרי מעם מגני וסתרי
*נפשי דרשי צורך וקונך
*ה' ה' אל רם
*שרפי צבא שחק
*אמונתך ואמרתך
*הקיצוני עבותות אהבתך
*אלהי הצבאות ובעל הפלאות
*בשם ה' אדמות ומרומות נקראו
*נודה ממציא יש מאין
*חנון הנחיל מנוחה מאתו
*יהי נא חסדך האל
*קהלי זה יפיק רצונכם
*אשר אמר במאמרו
*לחתן: ענו בשבח ובתהלה
*אעלוז אלהי בזכרך
===נצבים===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*להודות לשמך שחר קמנו
*מי עוד שאלתי
*משען לכל אביון
*יה צרי ניחתו בי
*משגיב בכוחו
*יה שוכן מעוניך
*עמדו פלכים קט
*יה רם על שחקים
*לשם אל המיוחד
*ישן עורה מחמת שכלך
*עומדים בני יעקב
*ה' שלומך שים עלינו
*שדי ממעון שבתך
*יקירים ואדירים
*שירו לאל ידידים
*שמעה אלהים קול רננינו
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*ששוני בקול רינה אפציחה
*איום ונורא עוטה אורה
*זרע הקודש שיחו בשירכם
===תקון סליחות===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[לקדושת שמך]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מרנא דבשמיא]]
*[[מתרצה ברחמים]]
*[[שומר ישראל]]
*[[מחי ומסי]]
*[[הושיענו למען שמך]]

==חלק ב==
==ראש השנה==
===סליחות===
*ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי
*יונה זמיריך הרבי
*יחידה לחנות מחנה
*ה' לקראתי חסדיך הקרה
*יום צעקי מאישון
*שדי שוכן רום
*שוב דל והלך
*נצבה יונה בשערי תחנה
*ישראל עם קדש יגל וישמח לבו
*אל דמי לכם ילידי איתני
*יום לריב תעמוד
*מנומם בעת קומם
*יוצר רום ונשיה
*אנא הושיעה לאום בך נושעה
*אל רם ונשא החיש ישועה
*ציון גדריך אבנה ועריך
*שדי שעה שועת
*יודעי תרועה בליל זה
*שיר ורון מגרון
*בליל ראש השנה
*המלך ה' רום ותחת קונה
*יום זה למול זה
*אל נדרש לשואל
*קול שופר ההדור
*יום זה באו
*באנו לחלותך 
*שועת עניים באו להלום
*שמע עמי אחווך
*שדי לדורשו
*ה' נגדך כל תאותי רצה נא
*אנא זוכר הברית
*מלאך שמך בקרבו
*עליון עלה על כל רמים
*שוכן על ממעל
*יה איום זכור היום ('ללעקידה')
*אנא זכור נא את יום העקדה ('ללעקידה')
*אלהים לא תבזה
*אנא כשלג
*על פתחך באה
*תפלה לעני יעטוף בלקחו
*סלח ורב חסד
*זך אערוך לך שיר
*שעריך שוקדה
*שערי רצון פתח (עקידה – לפי התוכן)
*אלהים אל דמי לך
*שירו לאל שיר חדש
*אל ההרים נשאתי עיני
*חסדך זכור שדי
*ישראל בחירי אל
*אלהי ישראל ישעה קול רנני
*עת שערי צדק לעם פתחת (עקידה)
*שירו לאלהים פליטת
*יעלו לאלף ולרבבה
*שומר צאנו ונוקד (עקידה)
*חנון פשעינו הדיקם
*אם יאמרו אויבי
*עם עוברים כבני מרון
*שדי גדולתו ברום מושלת
*עת אהבת אוהב (עקידה)
*עוקד לעקוד לקח ועלה (עקידה)
*עת שערי רצון – באחרית נוסה (עקידה)
*אלהי התעודה (עקידה)
*נאלם שופך לבו
*אלוה רם במלכותו
*ישלח פדות לעם נשבה
==צום גדליה==
===סליחות===
*ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני
*שומע לאביונים
*מבית מלוני קמתי 
*רחמיך שאלתי
*יעירוני רעיוני
*שובב בעולמך כמו אורח
*יה למתי צפנת
*ישנתי ואעירה
*ענני ה' ענני מן המצר
*יצו האל לדל שואל
*בליל צאת המועד
*חי בכל ממשלתו
*ידיכם קודש תשאו
*עת שערי רחמים
*שלום שלום תקרא
*יומם ולילה
*חטאנו: שמע קול תחנוננו
*מחי ומסי
*שערי רחמים תפתח לרחומים
*בערב כפורים שמע קול נעצרים
*מכניסי רחמים זכרו במרומים
*אנא אל עליון שוכן רום חביון
*שחותי לפני כוכבים מונה
*שחר אעירה אזמר אשירה
*שדי שוב ורצה
===שחרית===
*אבלה נפשי
*תאלת יום עינוי
*חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי
*חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך
*חטאנו למנחה: שדי מה תעשה
==שבת שובה==
===סליחות===
*דלתי רחמיך פתח נא לשביך
*שינה אזורר
*שבנו אליך נערים ושבים
*שובו שובו עזבו חטאות
*אשר עשה וכל נושא
*משתחוים לפני דביר היכלך
*סומך לבבנו
*ידעו הבנים השובבים
*יעזוב רשע נתיבו ויכניע רום לבבו
*מלא רחמים מגלה סתומים
*היום דרשנוך
*שובה שובה שובה
*שוב אדם לצור קדם
*אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך
*יום עמדתי להודות
*שלשת ישני חברונה
*עומדים בלילות על מצבה
*שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו
*ימינך נושא עווני פשוטה לקבל תשובה
*רופא משובה
*עזוב בן אדם עווניך
*שמע קולי סלח מעלי
*שלום שלום לזרע שלום
*אשר לו ים וחרבה
*אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו
*בשערי רחמיך עדתך נצבה
*יחיד נדרש לקוראיו
*יעקב חבלי
==יום כיפור==
===סליחות לערבית===
*בשם אלהי אברהם אפתחה
*על פתחך עם זו קם
*דלתי רחמיך
*ישעך לעמך שלח נא ממרומך
*משתחווים להדרת קודש
*בך בטחו אל נורא
*אנוש עצל בלבב מר
*שוררו ילידי אמוני
*ברכי אצולה
*הללי אזורה בעוז
===סליחות לאשמורת===
*שקדו עלי דלת
*מי יפתח שערי רחמים
*דלתיך הלילה
*ענה עמך אלי
*יראים מרוב מעלם
*יה למלל ביום וליל
*תכון תפילתי קטורת לפניך
*אל איום שלח פדיום
*עבדי זמן אל יד אדונים
*יום עירם אעמוד מצדקתי
*סגולתי בשובכם
*ישן אל תרדם
*מאין יבוא עזרי ומאין
*מלא רחמים ונושא עוון
*שחקי רום גבהו
*ידידי אל ברכוהו
*לבי לכה נשוב
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*ביום כפור פשעים
*בני ישראל שמחו היום
*ישראל עמך שמו במו קדש
*צועקה מים חטא וגלי שקר
*בעשור לחודש ביום כפור עווני
*שירו לעם זה שלום לכם
*מאמש עבדיך
*חלו נא פני אל בלילכם
===סליחות לשחרית===
*אנשי אמונה נעלמו מדורות
*תפן להקשיב ממעונים
*אזון שלש עשרה מדות
*תאחר מיום זכרון חותם קרואה
*אשחר תשועתך נוצר חסדים
*תהום השוטף על ראשי צפה
*חטאנו: אז בסיני הורתנו דברות עשרה
*אם אשמתנו גדלה
*שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו
*רועה ישראל האזינה לקול צאנך
*שלח עזרי מקדש אל רועי
===סליחות לנעילה===
*ידידיך מאמש
*מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי
*חסדך בל תמש
*עב קל ממרומיך
*אשר לו כל תפילה
*חרדים לאל צמאו
*בנשף קידמתי
*שמעו משמי מעלה
==הושענות==
===יום א===
*למען עמידת סיני
*למען אדיר באדירים
*ענה אומני חוקת נסוכה
*למענך אל שוכן עליה
*אנא אל אחד ושמו אחד
===יום ב===
*למען אב ידעך בין מנאצים
*ענה אוחזי ארבעה מינים
*אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים
===יום ג===
*למען תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה תאבי ישעך שוכן שחקים
*מארוד וארפד ואכד
*אנא האל הנקדש בקדושות שלשה
===יום ד===
*למען אב עקד בן
*ענה איומה אמרתך לוקחת
*אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה
===יום ה===
*אנא המיחד לכבודו שמות חמשה
===יום ו===
*אנא הבורא עולמו בימים ששה
===יום ז===
*למענך תקיף אלהי קדם מעונה
*ענה אתויים בשמך רצים
*אנא המקדים לעולם דברים שבעה
*תענה אמונים
*קול מבשר: אמרו לנמהרי לב חזקו
==שמיני עצרת==
*מדכר עבדכון (גשם)
==שמחת תורה==
===פיוטים===
*אלהי קדם הדר במעונה
*פצחו רון ותהלה
*קום ועלה משה
*איה גביר
*על משה ארגז
*על משה גביר כל המוני
*לבי ליוכבד
*בשאר שמחות
*ידידים זכרו
*אל עליון ונורא
*בא&quot;י אשר בגלל אבות
*שמחו בשמחת תורת משה
*שמחו בשמחת תורה כי היא אורה
*שמחו נא שמחו נא
*יום שמחה יום שמחה
*שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי
*אלוה נאמן בברית
*שמו לעד לי מסעד
*אחו פלא תמים דעה
*מפי אל… אלוה חי וגם קיים
*ה' לי ה' לי
*ענו שירים ומהללים
*קול מבשר… אמרו לנמהרי לב
*רשות לתרגום מעונה
*רשות לתרגום ויעל
*אחרת לויעל (מרשות האל)
==עשרה בטבת==
===סליחות===
*אז בעזבי מקרא דת
*אבותינו בשלוותם
*חטאנו: אריה עלה מסובכו
*חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום
==צום אסתר==
===סליחות===
*אז בגורי בצל מלכי פרס
*תלאותי ביום צומי אספרה
*אזכור מעלליך בכל פעלתם
*חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש
*חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי
==שירים==
===פסח===
*שלמים נכנסו תחתם שבחים
*ארומם יה אדוני האדונים
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*שמנים מבשמי שיר רקוחים
*שיר אענה היום לאל שמים
*שמחו ועלצו כל בני אפרים
*תמים דעים נחה עמך
*במיטב שיר ענו היום בשמחה
*בידך כוס קחה ראשית תחילה
*לאל אשר נטה בעוז שמים
*אהלל אל נערץ בסוד קדושים
*תנו תודה לאל גאל ידידים
*ארומם צור עושה גדולות
*ששון ויקר נתחברו
*ידידים יוצאים מפרך ענמים
*ישראל שמחו בחג
*חבושים גדושים
*שמחו אמוני ואמרו לפני
*שמחו אמוני ואמרו נאמני
*מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
*בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
*אמונים ערכו שבח לאל
*שדי ראה לחצנו
*שיחו נוראותיו אל נעלה
*זרע יעקב מבחר יצור
*ליל שמורים תתענגו דודים
*יונה מה תהגי ומה תהמי
===שבועות===
*אברך שם כבוד נורא עלילה
*זכור משכיל עשרת הדברים
*שלשת מועדי האל היקרים
*אשבח לאל אשר יצר יצורים
*אמת עלי לספר מאמרות
*יבורך עם נברא
*דביר קדשך פתח יומי
*רוח חכמה ובינה
*ברוך אשר על סיני להמוני
*שש אנכי יום נחלו
*שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
*מקול התרועה
*יום מעמד סיני
*אלה ימי מועדים
*יוצאת חפשית עולך נשבר
*יום קבלו תורה בנים בהר סיני
*יגדל שמך נורא
===סוכות===
*בסתר חסדך נורא עלילה
*ארבעת מינים בלולב
*מתי תתן צורי ברכת
*סורה ידיד לגנה
*יום נחית גאולים
*האל תמים דרכו
*עדת יעקב הקדושים
*אל חי יואל ממעונה
*יוצאים מנוף ופרך ענמים
*שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
*שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
*איתנים ונאמנים
*זרע חכמים
*שרי הללו שמעו תמימים
===שמחת תורה===
*ירעפו שחקים
*סגולת אל ועדה נאמנה
*שמיני חג עצרת
===ראש השנה===
*היום הזה לזרע הקודש
*אלהי לא כמעלי תגמלני
*שמע אנקת עבדיך
*שוכן מרומי
===יום טוב===
*שרינו קהל הקדש
===מילה===
*יבורך שם כבוד שוכן מעונים
*בטח לבי באל שוכן מרומים
*שמחו חברים בני איתני
*ילד שנולד ולשמונה נימול
*אלהים חק ביום גילה
*הגישו כשי עולות
*הקריבו כשה תמים
*ילד שנולד יוחק לחיים
*ברינת וגילת
*למשוש רננים
*אודך אל בקהל אמוני
*שמח יולד בילד זה
*יחונן צור בחמלתו
*מילה היא זכות נשלם
*כל שיר אשר יושר ברננים
*לבית לוי ומשפחתו
*יאות לכם להודות לה'
*יחיד חמול על עמך
*פקוד אפקוד עמי אמוני
*אל שמחת גילי
*ארים קול שירים נחמדים
*נצר אשר קם בחצריך
*אל נורא עמך הצדק
*לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
*פיצחו ברנה קהל אמוני
*מאד צוה לילד ברכה
*בני לוי ביחד רוממו אל
*שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
*יקיים אל ברית שבת ומילה
*קדושים שבחו לאל ולשמו
*יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו
===חתן===
*בלבי צמחו היום שמחות
*סהר וחמה מזבול ירדו
*יהולל אל בפי שרפי מעונה
*יחי חתן כמו עיש וכימה
*בטרם יערוך לבי אמרות
*אהלל אל ברוב שמחה ושירים
*חתני מה מאוד יקרה מנתו
*שמע מכל עבריך שלומות
*אברך שם כבוד שוכן מעונים
*ראו חתן צעיר ימים ושנים
*הקול כנור אם זה קול זמירות
*חתן עמוד ביקר הדרך
*נופת וצוף דבש לשונך
*חתן יהי שלום סביביך
*יום זה ארנן ברנני
*אל אשר לו הגדולה
*אלהים יברך חתן וכלה
*אנא שפתי אל באמרתך
*היום יהי ראשית ששוניך
*דרוש אדרוש שם דר מעוני
*אמונים ברכו שם דר מעונים
*צבי פניו מאירים
*השר שמח כי רב הדרך
===לקורא ההפטרה===
*שוכן בלבבי
*היום יהי שמחה ובשורה
*אל תירא אל תירא
===קינות על המתים===
*צידוק הדין: הצור תמים
*אנא הלך זה
*לבשי יחידה עוז
*יום הנדוד כלו עיני
*תדמו כי יכילוני מגורות
*שמשי הלוא ערבה
*על בחורה בתומתה
*על פלוני הבחור
*איך סוד חתנים ואנה
*ספדוני רעי בקול נהי
*איך פן תהי יורד שאול קמיע
*יום סוב השר
*אבל המר מאוד
*לקול צועק במרוצה
*שכחי יגונך נפש הומיה
*היום שמחו מתים
*על אשה בתומתה
*סעדאל סעדאל
*אהה נלקח ארון
*יחזו הדר וכבוד
*שאון… (השאר חסר)</text>
      <sha1>5usa0x28k987hsmc9kmu67vknf4ta53</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארג'יל</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738969</id>
    <revision>
      <id>3024423</id>
      <parentid>3024180</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:52:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* טל */</comment>
      <origin>3024423</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17071" sha1="185thp29tin2812z7ya061o2rgnhdce" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=
==עד פסח==
===שבת פורים===
*רשות: אל חי משוש לבי
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: אלהים על שבח רמת
*ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
*אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
*גאולה: אם קמי לחרדתי
*ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
*זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===
*זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
*לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
*ברכו: השתחווי וברכי
*מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
*מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
*קדיש: אל יחיד ומיוחד
*ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===
*מגן: יונה בצלמון
*פזמון: ירד צווה אז מענה
*כרוג: עדר נפוץ
*מחיה: ידך נשאת
*פזמון: יוסיף לקנות
*כרוג: ה' יחיה
*משלש: זיו כבודך
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
*עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
*פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
*סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
*רשות: דורשי ומצילי
*מחרך: תרומה הרמנו
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt;בה חדש
*ברכו: סודך לא נחקר
*מגן: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ
*כרוג: לפניו ילין בכי
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יאמר נא ישראל
*פזמון: יושב תהילות
*סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===
*ביום לפני המגילה:
*יסוד הכול אשר אין לו תחילה
*פזמון: על אודות ימי הפורים
*פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
*מאורה: איומה נאוה ושחורה
*פזמון: זכר פורים לא יעבור
*פזמון: יום פוריא יומא דנן
*פזמון: [[קוראי מגילה]]
*פזמון: יום שאת ויתר
*פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===
*מגן: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
*כרוג: ישראל יושיע אל
*מחיה: טהור עינים בצוותו
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
*מגן: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: ה' יואל צפות
*משלש: יוסף ידו
*פזמון: יוצק יום יום לחשו
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
*אזהרות:
**[[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
**פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==
===ליל פסח===
*[[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===
*רשות: יונה מעונה מה
*מחרך: כיום ולחי
*נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: [[האל העירה וראה]]
*מאורה: ירוחם בך
*ברכו: יבורך גואלי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אופן: יקרו להלל

===טל===
*מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
*מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
*סדר הטל:
**בטל אצור לברר וללבן
**פזמון: יום הפילי תחינתי
**גאולה: יום פדותי
**פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===
*רשות: בצר פקדנוך
*מחרך: יקרו נסיך
*אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*קדיש: שעה ניב דל
*מאורה: יזכרו פלאך
*ברכו: שחק וכל המון זבול
*גאולה: אמרו בני אלהים
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה&quot;מ פסח===
*רשות: שאל להודות לך
*מחרך: אערוך בשבחי
*נשמת: נשמת שומרי משמרת
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: ברום גלגל
*אופן: מחנות עליונים
*ברכו: צור לבבי רב חסדים
*אהבה: יונה נכספה
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
*רשות: יקרה תהלתך
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*שבח: אתה נורא 
*קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
*אופן: יחיד בגאונו וחסדו
*ברכו: השתחווי וברכי
*גאולה: [[יום ליבשה]]
*יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
*רשות: שורש בנו ישי
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*אופן: יה שכינתך
*נשמת: נשמת שזופת שמש
*קדיש: אל שמחת גילי
*מאורה: כל פה צח
*ברכו: זמירות אפצחה
*אהבה: אהבה נוססה בי
*גאולה: אני יום פדותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*גאולה: כי ימי צבאי
*זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
*רשות: יום מעמד סיני
*מחרך: דת אלהים צלך
*מאורה: השכל והדת
*נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: קול מהלל יגדל
*אהבה: אם תאהב דרך אמת
*ברכו: נעים שמך להודות
*זולת: אומר לצפון תני
*פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
*פזמון: יום יצאה כלת עדנים
*אזהרות: אי זה מקום בינה
===ב' שבועות===
*רשות: יעירוני בשמך רעיוני
*מחרך: אל אלהים נצחי
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*נשמת: נשמת ישורון ממטיף
*קדיש: ה' אלהי גדלת
*מאורה: כימי הנעורים
*ברכו: עם בחרתם
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*גאולה: ישעך אקו בגלותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
*רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
*מל&quot;ת: בצל שדי אחסה
*פזמון: אלוה מתימן יבוא
*אזהרות מל&quot;ת: איסרה אתכם אמוני
==סוכות==
===א' של סוכות===
*רשות: יצב גבול שמם
*מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
*אופן: מחנות עליונים
*נשמת: נשמת ישורון החוגג
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: יחד קרבי
*מאורה: שאלו ידידי בעדי
*ברכו: השתחווי וברכי
*אהבה: חופף עלינו כל היום
*גאולה: יהמה לבבי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
*[[למענך אלהינו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
*רשות: לשובב נות בית
*מחרך: אל חי בקרבי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יחד בני עליון
*ברכו: אפצחה רינה ותודה
*אופן: יעריצון אלי
*מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
*אהבה: יונה איך תדמי
*גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*כהושעת יפה נוף
===הושענות יום ד===
*אנא השם בכסאו
*[[אנא צור מושיעי]]
*[[כהושעת יקיר]]
===הושענות יום ה===
*אנא האל המיחד
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה&quot;מ===
*רשות: יסוד הכל והוא בכל
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יה לרוב חסדך
*אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
*ברכו: ידך אלהים יסדה
*מאורה: אל אלהים חילי
*אהבה: בעלת אוב וקסם
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
*אלהים אזון בטובך
*אנא הנראה בלבת
*[[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו&quot;ר===
*נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
*הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
*צריך לבדוק שוב
*סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
*רשות: ידועת אמונות
*מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*נשמת: נשמת מחנות מקהלות
*קדיש: ישראל בחירי אל
*ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
*אהבה: ימי קדם לבן רודם
*מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
*מגן: אל חי יפתח אוצר
*מחיה: אל חי יפתח ידו
*עסטריותא: אל מעלה נשיאים
*פזמון: אל בשמים
*פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
*בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
*רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
*מחרך: מנחה טהורה
*נשמת להקת עם אל
*ברכו: אל פעליו גברו
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
*אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===
*יצורי כצל כולם
*למי נתן צור מתן
*[[אשריך הר העברים]]
*אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
*קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
*גאולה: אסכלה נדודי
*פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
*פתיחה: אקום לשורר
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: שני ימים מקויימים
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
===שחרית יום ב'===
*פתיחה: סמר גבי צור משגבי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת יראיך
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יום לריב תעמוד
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*כרוג: יחיה צבאיו אל דעות
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
*סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
*מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*פתיחה: סלח רשעתי
*בקשה: שעה שוועי
*רשות: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: מדמי הלבבות
*כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו
*משלש: תם אהל צדק
*עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
*(רהיט): החרשים שמעו
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*ה' מלך: בטרם אמון
*סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*(רהיט): אנא אדון עולם
*פזמון: [[ישן אל תרדם]]
*סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====
*[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
*מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
*רהוטה: אדני חזקי ארחמך
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===
*תוכחה: [[בן אדמה]]
*פזמון: אשם זע מזדונהו
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
*מגן: אנושי לב כארי
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: מושכי עול עוונים
*היום יוודע
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====
*יה אשר אשפוך לפניו
*קראתי מצרה
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===
*רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות שחר
*אדירי ישורון יברכו בקול
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*[[בנשף קדמתי]]
*[[אל נורא עלילה]]
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>185thp29tin2812z7ya061o2rgnhdce</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024424</id>
      <parentid>3024423</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:53:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* א' שבועות */</comment>
      <origin>3024424</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17076" sha1="ne93rj48kb5iug3ll3ot2vrd0jc3oas" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=
==עד פסח==
===שבת פורים===
*רשות: אל חי משוש לבי
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: אלהים על שבח רמת
*ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
*אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
*גאולה: אם קמי לחרדתי
*ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
*זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===
*זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
*לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
*ברכו: השתחווי וברכי
*מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
*מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
*קדיש: אל יחיד ומיוחד
*ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===
*מגן: יונה בצלמון
*פזמון: ירד צווה אז מענה
*כרוג: עדר נפוץ
*מחיה: ידך נשאת
*פזמון: יוסיף לקנות
*כרוג: ה' יחיה
*משלש: זיו כבודך
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
*עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
*פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
*סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
*רשות: דורשי ומצילי
*מחרך: תרומה הרמנו
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt;בה חדש
*ברכו: סודך לא נחקר
*מגן: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ
*כרוג: לפניו ילין בכי
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יאמר נא ישראל
*פזמון: יושב תהילות
*סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===
*ביום לפני המגילה:
*יסוד הכול אשר אין לו תחילה
*פזמון: על אודות ימי הפורים
*פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
*מאורה: איומה נאוה ושחורה
*פזמון: זכר פורים לא יעבור
*פזמון: יום פוריא יומא דנן
*פזמון: [[קוראי מגילה]]
*פזמון: יום שאת ויתר
*פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===
*מגן: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
*כרוג: ישראל יושיע אל
*מחיה: טהור עינים בצוותו
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
*מגן: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: ה' יואל צפות
*משלש: יוסף ידו
*פזמון: יוצק יום יום לחשו
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
*אזהרות:
**[[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
**פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==
===ליל פסח===
*[[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===
*רשות: יונה מעונה מה
*מחרך: כיום ולחי
*נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: [[האל העירה וראה]]
*מאורה: ירוחם בך
*ברכו: יבורך גואלי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אופן: יקרו להלל

===טל===
*מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
*מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
*סדר הטל:
**בטל אצור לברר וללבן
**פזמון: יום הפילי תחינתי
**גאולה: יום פדותי
**פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===
*רשות: בצר פקדנוך
*מחרך: יקרו נסיך
*אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*קדיש: שעה ניב דל
*מאורה: יזכרו פלאך
*ברכו: שחק וכל המון זבול
*גאולה: אמרו בני אלהים
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה&quot;מ פסח===
*רשות: שאל להודות לך
*מחרך: אערוך בשבחי
*נשמת: נשמת שומרי משמרת
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: ברום גלגל
*אופן: מחנות עליונים
*ברכו: צור לבבי רב חסדים
*אהבה: יונה נכספה
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
*רשות: יקרה תהלתך
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*שבח: אתה נורא 
*קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
*אופן: יחיד בגאונו וחסדו
*ברכו: השתחווי וברכי
*גאולה: [[יום ליבשה]]
*יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
*רשות: שורש בנו ישי
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*אופן: יה שכינתך
*נשמת: נשמת שזופת שמש
*קדיש: אל שמחת גילי
*מאורה: כל פה צח
*ברכו: זמירות אפצחה
*אהבה: אהבה נוססה בי
*גאולה: אני יום פדותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*גאולה: כי ימי צבאי
*זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
*רשות: יום מעמד סיני
*מחרך: דת אלהים צלך
*מאורה: השכל והדת
*נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: קול מהלל יגדל
*אהבה: אם תאהב דרך אמת
*ברכו: נעים שמך להודות
*זולת: אומר לצפון תני
*פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
*פזמון: יום יצאה כלת עדנים
*אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===
*רשות: יעירוני בשמך רעיוני
*מחרך: אל אלהים נצחי
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*נשמת: נשמת ישורון ממטיף
*קדיש: ה' אלהי גדלת
*מאורה: כימי הנעורים
*ברכו: עם בחרתם
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*גאולה: ישעך אקו בגלותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
*רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
*מל&quot;ת: בצל שדי אחסה
*פזמון: אלוה מתימן יבוא
*אזהרות מל&quot;ת: איסרה אתכם אמוני
==סוכות==
===א' של סוכות===
*רשות: יצב גבול שמם
*מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
*אופן: מחנות עליונים
*נשמת: נשמת ישורון החוגג
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: יחד קרבי
*מאורה: שאלו ידידי בעדי
*ברכו: השתחווי וברכי
*אהבה: חופף עלינו כל היום
*גאולה: יהמה לבבי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
*[[למענך אלהינו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
*רשות: לשובב נות בית
*מחרך: אל חי בקרבי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יחד בני עליון
*ברכו: אפצחה רינה ותודה
*אופן: יעריצון אלי
*מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
*אהבה: יונה איך תדמי
*גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*כהושעת יפה נוף
===הושענות יום ד===
*אנא השם בכסאו
*[[אנא צור מושיעי]]
*[[כהושעת יקיר]]
===הושענות יום ה===
*אנא האל המיחד
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה&quot;מ===
*רשות: יסוד הכל והוא בכל
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יה לרוב חסדך
*אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
*ברכו: ידך אלהים יסדה
*מאורה: אל אלהים חילי
*אהבה: בעלת אוב וקסם
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
*אלהים אזון בטובך
*אנא הנראה בלבת
*[[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו&quot;ר===
*נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
*הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
*צריך לבדוק שוב
*סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
*רשות: ידועת אמונות
*מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*נשמת: נשמת מחנות מקהלות
*קדיש: ישראל בחירי אל
*ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
*אהבה: ימי קדם לבן רודם
*מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
*מגן: אל חי יפתח אוצר
*מחיה: אל חי יפתח ידו
*עסטריותא: אל מעלה נשיאים
*פזמון: אל בשמים
*פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
*בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
*רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
*מחרך: מנחה טהורה
*נשמת להקת עם אל
*ברכו: אל פעליו גברו
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
*אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===
*יצורי כצל כולם
*למי נתן צור מתן
*[[אשריך הר העברים]]
*אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
*קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
*גאולה: אסכלה נדודי
*פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
*פתיחה: אקום לשורר
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: שני ימים מקויימים
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
===שחרית יום ב'===
*פתיחה: סמר גבי צור משגבי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת יראיך
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יום לריב תעמוד
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*כרוג: יחיה צבאיו אל דעות
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
*סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
*מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*פתיחה: סלח רשעתי
*בקשה: שעה שוועי
*רשות: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: מדמי הלבבות
*כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו
*משלש: תם אהל צדק
*עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
*(רהיט): החרשים שמעו
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*ה' מלך: בטרם אמון
*סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*(רהיט): אנא אדון עולם
*פזמון: [[ישן אל תרדם]]
*סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====
*[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
*מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
*רהוטה: אדני חזקי ארחמך
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===
*תוכחה: [[בן אדמה]]
*פזמון: אשם זע מזדונהו
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
*מגן: אנושי לב כארי
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: מושכי עול עוונים
*היום יוודע
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====
*יה אשר אשפוך לפניו
*קראתי מצרה
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===
*רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות שחר
*אדירי ישורון יברכו בקול
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*[[בנשף קדמתי]]
*[[אל נורא עלילה]]
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>ne93rj48kb5iug3ll3ot2vrd0jc3oas</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024425</id>
      <parentid>3024424</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:54:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ב' שבועות */</comment>
      <origin>3024425</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17138" sha1="t9s0lla9i6z0tz0v414trsgqbge99op" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=
==עד פסח==
===שבת פורים===
*רשות: אל חי משוש לבי
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: אלהים על שבח רמת
*ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
*אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
*גאולה: אם קמי לחרדתי
*ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
*זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===
*זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
*לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
*ברכו: השתחווי וברכי
*מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
*מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
*קדיש: אל יחיד ומיוחד
*ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===
*מגן: יונה בצלמון
*פזמון: ירד צווה אז מענה
*כרוג: עדר נפוץ
*מחיה: ידך נשאת
*פזמון: יוסיף לקנות
*כרוג: ה' יחיה
*משלש: זיו כבודך
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
*עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
*פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
*סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
*רשות: דורשי ומצילי
*מחרך: תרומה הרמנו
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt;בה חדש
*ברכו: סודך לא נחקר
*מגן: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ
*כרוג: לפניו ילין בכי
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יאמר נא ישראל
*פזמון: יושב תהילות
*סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===
*ביום לפני המגילה:
*יסוד הכול אשר אין לו תחילה
*פזמון: על אודות ימי הפורים
*פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
*מאורה: איומה נאוה ושחורה
*פזמון: זכר פורים לא יעבור
*פזמון: יום פוריא יומא דנן
*פזמון: [[קוראי מגילה]]
*פזמון: יום שאת ויתר
*פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===
*מגן: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
*כרוג: ישראל יושיע אל
*מחיה: טהור עינים בצוותו
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
*מגן: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: ה' יואל צפות
*משלש: יוסף ידו
*פזמון: יוצק יום יום לחשו
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
*אזהרות:
**[[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
**פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==
===ליל פסח===
*[[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===
*רשות: יונה מעונה מה
*מחרך: כיום ולחי
*נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: [[האל העירה וראה]]
*מאורה: ירוחם בך
*ברכו: יבורך גואלי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אופן: יקרו להלל

===טל===
*מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
*מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
*סדר הטל:
**בטל אצור לברר וללבן
**פזמון: יום הפילי תחינתי
**גאולה: יום פדותי
**פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===
*רשות: בצר פקדנוך
*מחרך: יקרו נסיך
*אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*קדיש: שעה ניב דל
*מאורה: יזכרו פלאך
*ברכו: שחק וכל המון זבול
*גאולה: אמרו בני אלהים
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה&quot;מ פסח===
*רשות: שאל להודות לך
*מחרך: אערוך בשבחי
*נשמת: נשמת שומרי משמרת
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: ברום גלגל
*אופן: מחנות עליונים
*ברכו: צור לבבי רב חסדים
*אהבה: יונה נכספה
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
*רשות: יקרה תהלתך
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*שבח: אתה נורא 
*קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
*אופן: יחיד בגאונו וחסדו
*ברכו: השתחווי וברכי
*גאולה: [[יום ליבשה]]
*יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
*רשות: שורש בנו ישי
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*אופן: יה שכינתך
*נשמת: נשמת שזופת שמש
*קדיש: אל שמחת גילי
*מאורה: כל פה צח
*ברכו: זמירות אפצחה
*אהבה: אהבה נוססה בי
*גאולה: אני יום פדותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*גאולה: כי ימי צבאי
*זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
*רשות: יום מעמד סיני
*מחרך: דת אלהים צלך
*מאורה: השכל והדת
*נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: קול מהלל יגדל
*אהבה: אם תאהב דרך אמת
*ברכו: נעים שמך להודות
*זולת: אומר לצפון תני
*פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
*פזמון: יום יצאה כלת עדנים
*אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===
*רשות: יעירוני בשמך רעיוני
*מחרך: אל אלהים נצחי
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*נשמת: נשמת ישורון ממטיף
*קדיש: ה' אלהי גדלת
*מאורה: כימי הנעורים
*ברכו: עם בחרתם
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*גאולה: ישעך אקו בגלותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
*רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
*מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
*פזמון: אלוה מתימן יבוא
*אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==
===א' של סוכות===
*רשות: יצב גבול שמם
*מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
*אופן: מחנות עליונים
*נשמת: נשמת ישורון החוגג
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: יחד קרבי
*מאורה: שאלו ידידי בעדי
*ברכו: השתחווי וברכי
*אהבה: חופף עלינו כל היום
*גאולה: יהמה לבבי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
*[[למענך אלהינו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
*רשות: לשובב נות בית
*מחרך: אל חי בקרבי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יחד בני עליון
*ברכו: אפצחה רינה ותודה
*אופן: יעריצון אלי
*מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
*אהבה: יונה איך תדמי
*גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*כהושעת יפה נוף
===הושענות יום ד===
*אנא השם בכסאו
*[[אנא צור מושיעי]]
*[[כהושעת יקיר]]
===הושענות יום ה===
*אנא האל המיחד
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה&quot;מ===
*רשות: יסוד הכל והוא בכל
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יה לרוב חסדך
*אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
*ברכו: ידך אלהים יסדה
*מאורה: אל אלהים חילי
*אהבה: בעלת אוב וקסם
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
*אלהים אזון בטובך
*אנא הנראה בלבת
*[[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו&quot;ר===
*נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
*הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
*צריך לבדוק שוב
*סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
*רשות: ידועת אמונות
*מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*נשמת: נשמת מחנות מקהלות
*קדיש: ישראל בחירי אל
*ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
*אהבה: ימי קדם לבן רודם
*מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
*מגן: אל חי יפתח אוצר
*מחיה: אל חי יפתח ידו
*עסטריותא: אל מעלה נשיאים
*פזמון: אל בשמים
*פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
*בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
*רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
*מחרך: מנחה טהורה
*נשמת להקת עם אל
*ברכו: אל פעליו גברו
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
*אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===
*יצורי כצל כולם
*למי נתן צור מתן
*[[אשריך הר העברים]]
*אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
*קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
*גאולה: אסכלה נדודי
*פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
*פתיחה: אקום לשורר
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: שני ימים מקויימים
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
===שחרית יום ב'===
*פתיחה: סמר גבי צור משגבי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת יראיך
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יום לריב תעמוד
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*כרוג: יחיה צבאיו אל דעות
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
*סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
*מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*פתיחה: סלח רשעתי
*בקשה: שעה שוועי
*רשות: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: מדמי הלבבות
*כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו
*משלש: תם אהל צדק
*עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
*(רהיט): החרשים שמעו
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*ה' מלך: בטרם אמון
*סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*(רהיט): אנא אדון עולם
*פזמון: [[ישן אל תרדם]]
*סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====
*[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
*מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
*רהוטה: אדני חזקי ארחמך
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===
*תוכחה: [[בן אדמה]]
*פזמון: אשם זע מזדונהו
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
*מגן: אנושי לב כארי
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: מושכי עול עוונים
*היום יוודע
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====
*יה אשר אשפוך לפניו
*קראתי מצרה
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===
*רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות שחר
*אדירי ישורון יברכו בקול
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*[[בנשף קדמתי]]
*[[אל נורא עלילה]]
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>t9s0lla9i6z0tz0v414trsgqbge99op</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024426</id>
      <parentid>3024425</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:56:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענות יום ג */</comment>
      <origin>3024426</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17191" sha1="18ofibm1cyofifc4lc4izeq8vdha200" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=
==עד פסח==
===שבת פורים===
*רשות: אל חי משוש לבי
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: אלהים על שבח רמת
*ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
*אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
*גאולה: אם קמי לחרדתי
*ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
*זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===
*זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
*לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
*ברכו: השתחווי וברכי
*מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
*מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
*קדיש: אל יחיד ומיוחד
*ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===
*מגן: יונה בצלמון
*פזמון: ירד צווה אז מענה
*כרוג: עדר נפוץ
*מחיה: ידך נשאת
*פזמון: יוסיף לקנות
*כרוג: ה' יחיה
*משלש: זיו כבודך
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
*עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
*פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
*סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
*רשות: דורשי ומצילי
*מחרך: תרומה הרמנו
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt;בה חדש
*ברכו: סודך לא נחקר
*מגן: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ
*כרוג: לפניו ילין בכי
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יאמר נא ישראל
*פזמון: יושב תהילות
*סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===
*ביום לפני המגילה:
*יסוד הכול אשר אין לו תחילה
*פזמון: על אודות ימי הפורים
*פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
*מאורה: איומה נאוה ושחורה
*פזמון: זכר פורים לא יעבור
*פזמון: יום פוריא יומא דנן
*פזמון: [[קוראי מגילה]]
*פזמון: יום שאת ויתר
*פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===
*מגן: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
*כרוג: ישראל יושיע אל
*מחיה: טהור עינים בצוותו
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
*מגן: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: ה' יואל צפות
*משלש: יוסף ידו
*פזמון: יוצק יום יום לחשו
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
*אזהרות:
**[[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
**פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==
===ליל פסח===
*[[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===
*רשות: יונה מעונה מה
*מחרך: כיום ולחי
*נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: [[האל העירה וראה]]
*מאורה: ירוחם בך
*ברכו: יבורך גואלי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אופן: יקרו להלל

===טל===
*מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
*מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
*סדר הטל:
**בטל אצור לברר וללבן
**פזמון: יום הפילי תחינתי
**גאולה: יום פדותי
**פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===
*רשות: בצר פקדנוך
*מחרך: יקרו נסיך
*אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*קדיש: שעה ניב דל
*מאורה: יזכרו פלאך
*ברכו: שחק וכל המון זבול
*גאולה: אמרו בני אלהים
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה&quot;מ פסח===
*רשות: שאל להודות לך
*מחרך: אערוך בשבחי
*נשמת: נשמת שומרי משמרת
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: ברום גלגל
*אופן: מחנות עליונים
*ברכו: צור לבבי רב חסדים
*אהבה: יונה נכספה
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
*רשות: יקרה תהלתך
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*שבח: אתה נורא 
*קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
*אופן: יחיד בגאונו וחסדו
*ברכו: השתחווי וברכי
*גאולה: [[יום ליבשה]]
*יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
*רשות: שורש בנו ישי
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*אופן: יה שכינתך
*נשמת: נשמת שזופת שמש
*קדיש: אל שמחת גילי
*מאורה: כל פה צח
*ברכו: זמירות אפצחה
*אהבה: אהבה נוססה בי
*גאולה: אני יום פדותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*גאולה: כי ימי צבאי
*זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
*רשות: יום מעמד סיני
*מחרך: דת אלהים צלך
*מאורה: השכל והדת
*נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: קול מהלל יגדל
*אהבה: אם תאהב דרך אמת
*ברכו: נעים שמך להודות
*זולת: אומר לצפון תני
*פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
*פזמון: יום יצאה כלת עדנים
*אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===
*רשות: יעירוני בשמך רעיוני
*מחרך: אל אלהים נצחי
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*נשמת: נשמת ישורון ממטיף
*קדיש: ה' אלהי גדלת
*מאורה: כימי הנעורים
*ברכו: עם בחרתם
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*גאולה: ישעך אקו בגלותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
*רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
*מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
*פזמון: אלוה מתימן יבוא
*אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==
===א' של סוכות===
*רשות: יצב גבול שמם
*מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
*אופן: מחנות עליונים
*נשמת: נשמת ישורון החוגג
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: יחד קרבי
*מאורה: שאלו ידידי בעדי
*ברכו: השתחווי וברכי
*אהבה: חופף עלינו כל היום
*גאולה: יהמה לבבי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
*[[למענך אלהינו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
*רשות: לשובב נות בית
*מחרך: אל חי בקרבי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יחד בני עליון
*ברכו: אפצחה רינה ותודה
*אופן: יעריצון אלי
*מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
*אהבה: יונה איך תדמי
*גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]

===הושענות יום ד===
*אנא השם בכסאו
*[[אנא צור מושיעי]]
*[[כהושעת יקיר]]
===הושענות יום ה===
*אנא האל המיחד
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה&quot;מ===
*רשות: יסוד הכל והוא בכל
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יה לרוב חסדך
*אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
*ברכו: ידך אלהים יסדה
*מאורה: אל אלהים חילי
*אהבה: בעלת אוב וקסם
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
*אלהים אזון בטובך
*אנא הנראה בלבת
*[[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו&quot;ר===
*נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
*הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
*צריך לבדוק שוב
*סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
*רשות: ידועת אמונות
*מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*נשמת: נשמת מחנות מקהלות
*קדיש: ישראל בחירי אל
*ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
*אהבה: ימי קדם לבן רודם
*מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
*מגן: אל חי יפתח אוצר
*מחיה: אל חי יפתח ידו
*עסטריותא: אל מעלה נשיאים
*פזמון: אל בשמים
*פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
*בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
*רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
*מחרך: מנחה טהורה
*נשמת להקת עם אל
*ברכו: אל פעליו גברו
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
*אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===
*יצורי כצל כולם
*למי נתן צור מתן
*[[אשריך הר העברים]]
*אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
*קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
*גאולה: אסכלה נדודי
*פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
*פתיחה: אקום לשורר
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: שני ימים מקויימים
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
===שחרית יום ב'===
*פתיחה: סמר גבי צור משגבי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת יראיך
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יום לריב תעמוד
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*כרוג: יחיה צבאיו אל דעות
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
*סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
*מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*פתיחה: סלח רשעתי
*בקשה: שעה שוועי
*רשות: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: מדמי הלבבות
*כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו
*משלש: תם אהל צדק
*עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
*(רהיט): החרשים שמעו
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*ה' מלך: בטרם אמון
*סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*(רהיט): אנא אדון עולם
*פזמון: [[ישן אל תרדם]]
*סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====
*[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
*מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
*רהוטה: אדני חזקי ארחמך
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===
*תוכחה: [[בן אדמה]]
*פזמון: אשם זע מזדונהו
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
*מגן: אנושי לב כארי
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: מושכי עול עוונים
*היום יוודע
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====
*יה אשר אשפוך לפניו
*קראתי מצרה
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===
*רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות שחר
*אדירי ישורון יברכו בקול
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*[[בנשף קדמתי]]
*[[אל נורא עלילה]]
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>18ofibm1cyofifc4lc4izeq8vdha200</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024427</id>
      <parentid>3024426</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:56:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענות יום ד */</comment>
      <origin>3024427</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17196" sha1="oziurncvo5a9bqtv28pt2wj6ghy3bkj" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=
==עד פסח==
===שבת פורים===
*רשות: אל חי משוש לבי
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: אלהים על שבח רמת
*ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה
====למנחה====
*אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
*מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
*גאולה: אם קמי לחרדתי
*ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
*זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===
*זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
*לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
*ברכו: השתחווי וברכי
*מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
*מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
*קדיש: אל יחיד ומיוחד
*ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===
*מגן: יונה בצלמון
*פזמון: ירד צווה אז מענה
*כרוג: עדר נפוץ
*מחיה: ידך נשאת
*פזמון: יוסיף לקנות
*כרוג: ה' יחיה
*משלש: זיו כבודך
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
*עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
*פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
*סילוק: כי אתה יוצר נגוהים
===זכור===
*רשות: דורשי ומצילי
*מחרך: תרומה הרמנו
*נשמת: נשמת ידועי חלאים
*רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt;בה חדש
*ברכו: סודך לא נחקר
*מגן: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ
*כרוג: לפניו ילין בכי
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יאמר נא ישראל
*פזמון: יושב תהילות
*סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===
*ביום לפני המגילה:
*יסוד הכול אשר אין לו תחילה
*פזמון: על אודות ימי הפורים
*פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
*מאורה: איומה נאוה ושחורה
*פזמון: זכר פורים לא יעבור
*פזמון: יום פוריא יומא דנן
*פזמון: [[קוראי מגילה]]
*פזמון: יום שאת ויתר
*פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===
*מגן: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
*כרוג: ישראל יושיע אל
*מחיה: טהור עינים בצוותו
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: אלפתנו להטהר
===שבת החודש===
*מגן: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: ה' יואל צפות
*משלש: יוסף ידו
*פזמון: יוצק יום יום לחשו
*פזמון: יושב תהלות
*סילוק: כי אתה אל עולם
===שבת הגדול===
*אזהרות:
**[[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
**פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==
===ליל פסח===
*[[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===
*רשות: יונה מעונה מה
*מחרך: כיום ולחי
*נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: [[האל העירה וראה]]
*מאורה: ירוחם בך
*ברכו: יבורך גואלי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*אופן: יקרו להלל

===טל===
*מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
*מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
*סדר הטל:
**בטל אצור לברר וללבן
**פזמון: יום הפילי תחינתי
**גאולה: יום פדותי
**פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===
*רשות: בצר פקדנוך
*מחרך: יקרו נסיך
*אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*קדיש: שעה ניב דל
*מאורה: יזכרו פלאך
*ברכו: שחק וכל המון זבול
*גאולה: אמרו בני אלהים
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===שבת חוה&quot;מ פסח===
*רשות: שאל להודות לך
*מחרך: אערוך בשבחי
*נשמת: נשמת שומרי משמרת
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: ברום גלגל
*אופן: מחנות עליונים
*ברכו: צור לבבי רב חסדים
*אהבה: יונה נכספה
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===יום שירה===
*רשות: יקרה תהלתך
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת: נשמת ישראל עמך
*שבח: אתה נורא 
*קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך
*אופן: יחיד בגאונו וחסדו
*ברכו: השתחווי וברכי
*גאולה: [[יום ליבשה]]
*יצאו בני ישראל חמושים
===אחרון של פסח===
*רשות: שורש בנו ישי
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*אופן: יה שכינתך
*נשמת: נשמת שזופת שמש
*קדיש: אל שמחת גילי
*מאורה: כל פה צח
*ברכו: זמירות אפצחה
*אהבה: אהבה נוססה בי
*גאולה: אני יום פדותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*גאולה: כי ימי צבאי
*זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים
==שבועות==
===א' שבועות===
*רשות: יום מעמד סיני
*מחרך: דת אלהים צלך
*מאורה: השכל והדת
*נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
*שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
*קדיש: קול מהלל יגדל
*אהבה: אם תאהב דרך אמת
*ברכו: נעים שמך להודות
*זולת: אומר לצפון תני
*פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
*פזמון: יום יצאה כלת עדנים
*אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===
*רשות: יעירוני בשמך רעיוני
*מחרך: אל אלהים נצחי
*פזמון: בצר מנוסי אשימה
*נשמת: נשמת ישורון ממטיף
*קדיש: ה' אלהי גדלת
*מאורה: כימי הנעורים
*ברכו: עם בחרתם
*אהבה: אל בדתך האמרתנו
*גאולה: ישעך אקו בגלותי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
*פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
*רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
*מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
*פזמון: אלוה מתימן יבוא
*אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==
===א' של סוכות===
*רשות: יצב גבול שמם
*מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
*אופן: מחנות עליונים
*נשמת: נשמת ישורון החוגג
*שבח: אתה נורא אתה
*קדיש: יחד קרבי
*מאורה: שאלו ידידי בעדי
*ברכו: השתחווי וברכי
*אהבה: חופף עלינו כל היום
*גאולה: יהמה לבבי
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות ליום א===
*[[למענך אלהינו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]
===ב' של סוכות===
*רשות: לשובב נות בית
*מחרך: אל חי בקרבי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יחד בני עליון
*ברכו: אפצחה רינה ותודה
*אופן: יעריצון אלי
*מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
*אהבה: יונה איך תדמי
*גאולה: אחשוק ולא אדע מקום
===הושענות יום ב===
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
===הושענות יום ג===
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]

===הושענות יום ד===
*[[אנא השם בכסאו]]
*[[אנא צור מושיעי]]
*[[כהושעת יקיר]]

===הושענות יום ה===
*אנא האל המיחד
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
===הושענות יום ו===
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]
===שבת חוה&quot;מ===
*רשות: יסוד הכל והוא בכל
*מחרך: נגדך אשים מגמתי
*נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קדיש: יה לרוב חסדך
*אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
*ברכו: ידך אלהים יסדה
*מאורה: אל אלהים חילי
*אהבה: בעלת אוב וקסם
*[[שמחים בצאתם ובביאתם]]
===הושענות לשבת===
*אלהים אזון בטובך
*אנא הנראה בלבת
*[[כהושעת יהודה ואפרים]]
===הו&quot;ר===
*נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
*הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
*צריך לבדוק שוב
*סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==
===שמיני עצרת===
*רשות: ידועת אמונות
*מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
*אופן: אל אשר מעשיו עצומים
*נשמת: נשמת מחנות מקהלות
*קדיש: ישראל בחירי אל
*ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
*אהבה: ימי קדם לבן רודם
*מאורה: יום תאוה
===תקון הגשם===
*מגן: אל חי יפתח אוצר
*מחיה: אל חי יפתח ידו
*עסטריותא: אל מעלה נשיאים
*פזמון: אל בשמים
*פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
*בגשמי אורה תאיר אדמה
===שמחת תורה===
*רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
*מחרך: מנחה טהורה
*נשמת להקת עם אל
*ברכו: אל פעליו גברו
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
*אהבה: נודע בכל המון
===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===
*יצורי כצל כולם
*למי נתן צור מתן
*[[אשריך הר העברים]]
*אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
*קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
*גאולה: אסכלה נדודי
*פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=
==ראש השנה==
===שחרית יום א'===
*פתיחה: אקום לשורר
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת: נשמת ידידי עליון
*אופן: [[ידי רשים]]
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*מגן: אתה כוננת מישרים
*פזמון: ירצה צור אין כערכו
*כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: מגדל עז שם ה'
*פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
*פזמון: שני ימים מקויימים
*כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: יעלו לאלף ולרבבה
*ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
*סלוק: יראי ה' הללוהו
===שחרית יום ב'===
*פתיחה: סמר גבי צור משגבי
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נשמת: נשמת יראיך
*אופן: [[יה שמך ארוממך]]
*זולת: שב מן הפסילים
*רשות למגן: וארץ אתנפל
*פזמון: יחיד אלהי אמן
*מגן: אב המון גוים
*פזמון: יום לריב תעמוד
*כרוג: יאזין צורי
*מחיה: איתן אוהבך
*פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
*כרוג: יחיה צבאיו אל דעות
*משלש: אהוב מבטן
*עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
*ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
*סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==
*בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
*בקשה: [[שמע קולי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם
===סליחות ליל כיפור===
*פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*סליחה: בליל עשור להתכפר
*סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
*מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===
* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה
===שחרית===
*פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
*פתיחה: סלח רשעתי
*בקשה: שעה שוועי
*רשות: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אחלה פניך באימתה
*כרוג: אמרים עמכם קחו
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: מדמי הלבבות
*כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: חרדים לבית תפלתם
*כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו
*משלש: תם אהל צדק
*עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
*(רהיט): החרשים שמעו
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מרום וקדוש שעה
*ה' מלך: בטרם אמון
*סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח
====סליחות לשחרית====
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
*מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג: משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: יוספים שנית לעמוד
*כרוג: מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*(רהיט): אנא אדון עולם
*פזמון: [[ישן אל תרדם]]
*סלוק: אתה אלהי האלהים
====סדר עבודה====
*רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
*[[שנת אורה שנת ברכה]]
*[[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====
*[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
*מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
*רהוטה: אדני חזקי ארחמך
*מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===
*תוכחה: [[בן אדמה]]
*פזמון: אשם זע מזדונהו
*פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
*מגן: אנושי לב כארי
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון: מושכי עול עוונים
*היום יוודע
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====
*יה אשר אשפוך לפניו
*קראתי מצרה
*מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===
*רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
*מגן: אדון היושב על חוג הארץ
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: מצעק מעלות שחר
*אדירי ישורון יברכו בקול
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
====סליחות לנעילה====
*[[בנשף קדמתי]]
*[[אל נורא עלילה]]
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>oziurncvo5a9bqtv28pt2wj6ghy3bkj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3024349</id>
      <parentid>3024095</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:19:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שבת */</comment>
      <origin>3024349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36429" sha1="1r1f6yy3mlobokdc9toyx671b000zdd" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
*סליחות:
**בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
**סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
**סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
**סליחה: לילה שקד עמך (665)
**סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
**סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
**סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
**סליחה: מהלל מלכך (668)
**תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
**תחנון: אשר נטה שחקים (670)
**תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
*פיוטים אחרי הוידוי:
**[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
**[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
**[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
*לאחר הווידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום ()
*מחיה: מעת תחן גש ()
*משלש: אתן תהלות למלך ()
*המכירים אומצך ()
*אראלי איום ()
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] ()
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני ()
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק ()
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] ()
*ה' שמעה תפילת המנחה ()
*מנחת מרחשת ארשת שפתי ()
*תחנון: מערכות ישראל בשירה ()
*אשלש תפילות ()
*תחנון: ידידיך מאמש ()
*אנשי לבב עוצו ()
*תחנון: שדי הזכרתני ()
*תחנון: קראתי מצרה ()
*חיים מול ישראל ()
*אנא שא נא לעוון מייחליך ()
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה ()
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא ()
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] ()
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] ()

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>1r1f6yy3mlobokdc9toyx671b000zdd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024368</id>
      <parentid>3024349</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:38:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנחה ליום כיפור */</comment>
      <origin>3024368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36532" sha1="0a7y5a1etg0s2kiz16dzivise8x3irr" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
*סליחות:
**בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
**סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
**סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
**סליחה: לילה שקד עמך (665)
**סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
**סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
**סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
**סליחה: מהלל מלכך (668)
**תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
**תחנון: אשר נטה שחקים (670)
**תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
*פיוטים אחרי הוידוי:
**[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
**[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
**[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
*לאחר הווידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>0a7y5a1etg0s2kiz16dzivise8x3irr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024369</id>
      <parentid>3024368</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:38:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות */</comment>
      <origin>3024369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36535" sha1="i5w81z3osupz8lupnwm4nqr583ys12l" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
*סליחות:
**בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
**סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
**סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
**סליחה: לילה שקד עמך (665)
**סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
**סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
**סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
**סליחה: מהלל מלכך (668)
**תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
**תחנון: אשר נטה שחקים (670)
**תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
*פיוטים אחרי הוידוי:
**[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
**[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
**[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
*לאחר הווידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>i5w81z3osupz8lupnwm4nqr583ys12l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024371</id>
      <parentid>3024369</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:40:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל יום כיפור */</comment>
      <origin>3024371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36546" sha1="c4y5f4dn2vzlkzbgqu36syjgk3nr9ic" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
*לאחר הווידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>c4y5f4dn2vzlkzbgqu36syjgk3nr9ic</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024374</id>
      <parentid>3024371</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:40:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית יום כיפור */</comment>
      <origin>3024374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36561" sha1="tjk87wb8q8lnjs0fxihfqxvqxqacytl" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>tjk87wb8q8lnjs0fxihfqxvqxqacytl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024375</id>
      <parentid>3024374</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:41:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף ליום כיפור */</comment>
      <origin>3024375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36574" sha1="exlj9sjjguq1d3x1o2hn2668i7dxo1g" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>exlj9sjjguq1d3x1o2hn2668i7dxo1g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024377</id>
      <parentid>3024375</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:42:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף ליום כיפור */</comment>
      <origin>3024377</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36574" sha1="4ccfg9d722p604cywgdjuzkl9u7lds5" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
*לאחר הוידוי:
**תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
**[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>4ccfg9d722p604cywgdjuzkl9u7lds5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024378</id>
      <parentid>3024377</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:42:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנחה ליום כיפור */</comment>
      <origin>3024378</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36589" sha1="thucehgfiay37in14imdfzdtu8fv760" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
**[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>thucehgfiay37in14imdfzdtu8fv760</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024379</id>
      <parentid>3024378</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:42:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוטים לאחר הוידוי */</comment>
      <origin>3024379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36587" sha1="7bsqsfvc6f9yubth84a8vj1r66cmyei" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*[[אבן מעמסה]] ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>7bsqsfvc6f9yubth84a8vj1r66cmyei</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024383</id>
      <parentid>3024379</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:48:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נעילה */</comment>
      <origin>3024383</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36807" sha1="7cxzrwts4xrt95ynfj4an8r92rgaujg" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>7cxzrwts4xrt95ynfj4an8r92rgaujg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024384</id>
      <parentid>3024383</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:51:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הושענות */</comment>
      <origin>3024384</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36878" sha1="o20hyhjd7zz7ida0lhz34fprkwvkc8a" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>o20hyhjd7zz7ida0lhz34fprkwvkc8a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024394</id>
      <parentid>3024384</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:57:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף */</comment>
      <origin>3024394</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37127" sha1="fg5qk2cra5tkq8p169c7353ot2cfpqr" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך (855)
*אצילי קום קרא (856)
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין (856)
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
*חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
*[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
*[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
*קול יאמר אני ארעה צאני (865)
*אשריך ישראל מי כמוך (866)
*הנא יום בא (866)
*[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
*אל בנה מקדשך (866)
*יום גילה - יבוא אדיר (867)
*הנחילנו אדון (867)
*הודו לו אדיר (867)
*רוצו רוצו (867)
*אמוני מערכה (868)
*אום נאוה (868)
*וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>fg5qk2cra5tkq8p169c7353ot2cfpqr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024395</id>
      <parentid>3024394</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:58:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שמחת תורה */</comment>
      <origin>3024395</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37150" sha1="8ry94nw7plxk10vqcgasu9hc8g1bl7b" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*יהי שלום בחילינו (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>8ry94nw7plxk10vqcgasu9hc8g1bl7b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024400</id>
      <parentid>3024395</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר מילה */</comment>
      <origin>3024400</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37139" sha1="mmnbkg31o41w6d55oyluxhk1o0l353y" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>mmnbkg31o41w6d55oyluxhk1o0l353y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024401</id>
      <parentid>3024400</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:05:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום שני של סוכות */</comment>
      <origin>3024401</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37126" sha1="gwax4mrty2cakwq5on6xew46y4l8upp" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
*יוצר: אכוף ואיכף (810)
*זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>gwax4mrty2cakwq5on6xew46y4l8upp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024402</id>
      <parentid>3024401</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:06:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום ראשון של סוכות */</comment>
      <origin>3024402</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37146" sha1="1f8h6gwwkadcp6yzcw558672e84wk7y" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
*קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
*ברכו: [[שפל רוח]] (801)
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
*זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
*מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
*יוצר: אכוף ואיכף (810)
*זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>1f8h6gwwkadcp6yzcw558672e84wk7y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024404</id>
      <parentid>3024402</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:08:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שמיני עצרת */</comment>
      <origin>3024404</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37173" sha1="9yafq1rj3bpw1a9zbhmuf9f9v97y6ba" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
***'''ה'''' משנאי רבו (481)
***'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
***'''מלך''' אליך אתחנן (482)
***'''העולם''' אל נעלם (483)
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (484)
***'''לה'''' מרום ונישא (484)
***'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
***'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
***'''אדם''' אפר יסודו (487)
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם (488)
***'''על''' אלהים נורא (489)
***'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום (498)
***'''אמרי''' אלהותך (498)
***'''פי''' אפתח להללך (499)
***'''והגיון''' משרתיך (499)
***'''לבי''' אעורר להגות (500)
***'''לפניך''' אודה אתודה (501)
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
***'''וגואלי''' אלי אתה (503)
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
***'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
***'''יודך''' אדיר נפלא (508)
***'''כמוני''' שפל ברך (509)
***&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
***'''בנים''' אמיץ אונים (510)
***'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
***'''אל''' אלוה אעתר (511)
***'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
***'''חסדך''' אדיר במרום (515)
***'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך (518)
**ה' אילפת שמך המפורש (519)
**שמו אחד ומהולל (519)
**שמע נא צעקת עם עני (520)
**ה' אמרי האזינה (521)
**לה' אדונינו יום מיוחד (521)
**כי אקח מועד עולם ועד (522)
**אתפלל אחלה (523)
**שדי שמרה נפשי (523)
**אמנם מקדם אתה גואל (524)
**מלך אקרא בניב רטוב (525)
**הללו לדר נהורא (526)
**אין כמוך גדול בגבורה (527)
**ה' במי ידמוך המושלים (528)
**רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך (529)
**[[בזכרי על משכבי]] (530)
**אנוש רימה בחייך (530)
**ישמע ה' קול תחנוני (531)
**יום להיטיב תקרא (531)
**[[יצו האל לדל שואל]] (532)
**יוושעון עבדיך (533)
**אביון אשר כפיו (533)
**יצרי ראשית צרי (534)
**להודות באתי (534)
**ממרום קול עובר (534)
**מתי שכל בלי תכל (535)
**שבת משושי ורבו יגוני (535)
**עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
**מרעיד פני צורו שיחר (536)
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
**אשחה במר שיחי (539)
**אשא בשרי בשיני (541)
**אשובה עדיך משגבי (542)
**אכין קרב וסרעפים (544)
**אבותינו חטאו ואינם (545)
**מנעי יחידה רוע פעלך (545)
**אשא אישון (547)
**אזלו בכליון וחרץ (547)
**מקדם ימים חשבתי (549)
**אליכם אקרא נמהרים (549)
**אויה לי שחטאתי (550)
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
**אל יסיתך נפשי (554)
**[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
**אני הגבר בזכרי זדוני (555)
**יה נורא ואיום (556)
**את פני מבין צפוני (556)
**[[שוכני בתי חמר]] (558)
**ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
**אם יאמר לי קוני (559)
**אומצתי אויילתי (559)
**רוח ובשר צמדו (559)
**יצרי וזדון לבי (560)
**שמעו למלי עם אמוני (561)
**אנוש בינה משפט הארץ (562)

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
*קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
*ברכו: [[שפל רוח]] (801)
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
*זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
*מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
*יוצר: אכוף ואיכף (810)
*זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש (823)
*פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
*פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
*ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
*ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
*אופן: אמרו לאל תודה (825)
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>9yafq1rj3bpw1a9zbhmuf9f9v97y6ba</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024409</id>
      <parentid>3024404</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:11:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות ללילי אשמורות */</comment>
      <origin>3024409</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37076" sha1="8odyg0oa620jdd6tht7i9vx4yru4394" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**[[תריק חנית ורומח|ובו אנחם]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
*יה חון עמך (475)
*בלבי ורעיוני (475)
*אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
*בלבי וברעיון (476)
*שחרים יחידתי (476)
*במה יזכה (476)

===סליחות===

*[[ברכי אצולה]] (476)
*ה' שם איום ונורא (478)
*אלהי אם מעלתי מעל (478)
*ע&quot;ס הברכה:
**'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
**'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
**'''ה'''' משנאי רבו (481)
**'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
**'''מלך''' אליך אתחנן (482)
**'''העולם''' אל נעלם (483)
*ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
**'''יודו''' אליך מיחליך (484)
**'''לה'''' מרום ונישא (484)
**'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
**'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
**'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
**'''אדם''' אפר יסודו (487)
*ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
**'''לה'''' אמיץ כח (487)
**'''הישועה''' מני קדם (488)
**'''על''' אלהים נורא (489)
**'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
*גדול אדיר הנשגב (491)
*ה' אלהי הושיעני (492)
*צבאות חילי מגדולי (493)
*מעון אדיר מאז ראשון (494)
*אבאר שם אדיר (495)
*אל אביר השוכני (496)
*ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
**'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
**'''לרצון''' מיחלים היום (498)
**'''אמרי''' אלהותך (498)
**'''פי''' אפתח להללך (499)
**'''והגיון''' משרתיך (499)
**'''לבי''' אעורר להגות (500)
**'''לפניך''' אודה אתודה (501)
**'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
**'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
**'''וגואלי''' אלי אתה (503)
*אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
*אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
*ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
**'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
**'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
**'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
**'''יודך''' אדיר נפלא (508)
**'''כמוני''' שפל ברך (509)
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
**'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
**'''בנים''' אמיץ אונים (510)
**'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
**'''אל''' אלוה אעתר (511)
**'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
*ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
**אילי מרומים… '''ואני''' (512)
**'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
**'''חסדך''' אדיר במרום (515)
**'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
*אוי לי ביום צאתי (518)
*אלהים אשא נפשי אליך (518)
*ה' אילפת שמך המפורש (519)
*שמו אחד ומהולל (519)
*שמע נא צעקת עם עני (520)
*ה' אמרי האזינה (521)
*לה' אדונינו יום מיוחד (521)
*כי אקח מועד עולם ועד (522)
*אתפלל אחלה (523)
*שדי שמרה נפשי (523)
*אמנם מקדם אתה גואל (524)
*מלך אקרא בניב רטוב (525)
*הללו לדר נהורא (526)
*אין כמוך גדול בגבורה (527)
*ה' במי ידמוך המושלים (528)
*רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
*אלהי קדם מעונה (529)
*אל נכספתי אל ביתך (529)
*[[בזכרי על משכבי]] (530)
*אנוש רימה בחייך (530)
*ישמע ה' קול תחנוני (531)
*יום להיטיב תקרא (531)
*[[יצו האל לדל שואל]] (532)
*יוושעון עבדיך (533)
*אביון אשר כפיו (533)
*יצרי ראשית צרי (534)
*להודות באתי (534)
*ממרום קול עובר (534)
*מתי שכל בלי תכל (535)
*שבת משושי ורבו יגוני (535)
*עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
*מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

*אשכולות בטלו ואומללנו (537)
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
*אשחה במר שיחי (539)
*אשא בשרי בשיני (541)
*אשובה עדיך משגבי (542)
*אכין קרב וסרעפים (544)
*אבותינו חטאו ואינם (545)
*מנעי יחידה רוע פעלך (545)
*אשא אישון (547)
*אזלו בכליון וחרץ (547)
*מקדם ימים חשבתי (549)
*אליכם אקרא נמהרים (549)
*אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

*אנוש אל צור מעריצך (551)
*[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
*אל יסיתך נפשי (554)
*[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
*אני הגבר בזכרי זדוני (555)
*יה נורא ואיום (556)
*את פני מבין צפוני (556)
*[[שוכני בתי חמר]] (558)
*ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
*אם יאמר לי קוני (559)
*אומצתי אויילתי (559)
*רוח ובשר צמדו (559)
*יצרי וזדון לבי (560)
*שמעו למלי עם אמוני (561)
*אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

*אברך את ה' אשר יעצני (563)
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
*תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
*[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
*[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
*וידוי: אברכה את אדוני (607)
*בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
*רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
*אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
*קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
*ברכו: [[שפל רוח]] (801)
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
*זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
*מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
*יוצר: אכוף ואיכף (810)
*זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש (823)
*פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
*פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
*ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
*ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
*אופן: אמרו לאל תודה (825)
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>8odyg0oa620jdd6tht7i9vx4yru4394</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024414</id>
      <parentid>3024409</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:28:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תשעה באב */</comment>
      <origin>3024414</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37013" sha1="eqetbq0biosmqlxta6g4qc2q4uxt512" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*משאגת כפירים (398)
*איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*אנחתי ונאלמתי (399)
*דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*[[שבת סורו מני]] (403)
*[[איכה אצת באפך]] (404)
*[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
*אשמתנו גדלה (406)
*[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
*[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
*[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
*כי אם תועי דרך (411)
*[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
*[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
*[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
*[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
*אמרתי שמעו אמונים (415)
*אתמיד בבכיה (416)
*משה אמר ברכה (416)
*[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
*אם יתקע שופר בעיר (417)
*באו אדומים (418)
*איך אופל בית הלהב (418)
*[[שומרון קול תתן]] (419)
*איך חרב בכחשי רב (419)
*[[אלי ציון]] (420)
*[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
*בכו אחים וגם ספדו (421)
*שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**[[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447)
**[[תריק חנית ורומח]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
*יה חון עמך (475)
*בלבי ורעיוני (475)
*אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
*בלבי וברעיון (476)
*שחרים יחידתי (476)
*במה יזכה (476)

===סליחות===

*[[ברכי אצולה]] (476)
*ה' שם איום ונורא (478)
*אלהי אם מעלתי מעל (478)
*ע&quot;ס הברכה:
**'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
**'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
**'''ה'''' משנאי רבו (481)
**'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
**'''מלך''' אליך אתחנן (482)
**'''העולם''' אל נעלם (483)
*ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
**'''יודו''' אליך מיחליך (484)
**'''לה'''' מרום ונישא (484)
**'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
**'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
**'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
**'''אדם''' אפר יסודו (487)
*ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
**'''לה'''' אמיץ כח (487)
**'''הישועה''' מני קדם (488)
**'''על''' אלהים נורא (489)
**'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
*גדול אדיר הנשגב (491)
*ה' אלהי הושיעני (492)
*צבאות חילי מגדולי (493)
*מעון אדיר מאז ראשון (494)
*אבאר שם אדיר (495)
*אל אביר השוכני (496)
*ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
**'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
**'''לרצון''' מיחלים היום (498)
**'''אמרי''' אלהותך (498)
**'''פי''' אפתח להללך (499)
**'''והגיון''' משרתיך (499)
**'''לבי''' אעורר להגות (500)
**'''לפניך''' אודה אתודה (501)
**'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
**'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
**'''וגואלי''' אלי אתה (503)
*אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
*אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
*ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
**'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
**'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
**'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
**'''יודך''' אדיר נפלא (508)
**'''כמוני''' שפל ברך (509)
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
**'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
**'''בנים''' אמיץ אונים (510)
**'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
**'''אל''' אלוה אעתר (511)
**'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
*ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
**אילי מרומים… '''ואני''' (512)
**'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
**'''חסדך''' אדיר במרום (515)
**'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
*אוי לי ביום צאתי (518)
*אלהים אשא נפשי אליך (518)
*ה' אילפת שמך המפורש (519)
*שמו אחד ומהולל (519)
*שמע נא צעקת עם עני (520)
*ה' אמרי האזינה (521)
*לה' אדונינו יום מיוחד (521)
*כי אקח מועד עולם ועד (522)
*אתפלל אחלה (523)
*שדי שמרה נפשי (523)
*אמנם מקדם אתה גואל (524)
*מלך אקרא בניב רטוב (525)
*הללו לדר נהורא (526)
*אין כמוך גדול בגבורה (527)
*ה' במי ידמוך המושלים (528)
*רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
*אלהי קדם מעונה (529)
*אל נכספתי אל ביתך (529)
*[[בזכרי על משכבי]] (530)
*אנוש רימה בחייך (530)
*ישמע ה' קול תחנוני (531)
*יום להיטיב תקרא (531)
*[[יצו האל לדל שואל]] (532)
*יוושעון עבדיך (533)
*אביון אשר כפיו (533)
*יצרי ראשית צרי (534)
*להודות באתי (534)
*ממרום קול עובר (534)
*מתי שכל בלי תכל (535)
*שבת משושי ורבו יגוני (535)
*עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
*מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

*אשכולות בטלו ואומללנו (537)
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
*אשחה במר שיחי (539)
*אשא בשרי בשיני (541)
*אשובה עדיך משגבי (542)
*אכין קרב וסרעפים (544)
*אבותינו חטאו ואינם (545)
*מנעי יחידה רוע פעלך (545)
*אשא אישון (547)
*אזלו בכליון וחרץ (547)
*מקדם ימים חשבתי (549)
*אליכם אקרא נמהרים (549)
*אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

*אנוש אל צור מעריצך (551)
*[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
*אל יסיתך נפשי (554)
*[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
*אני הגבר בזכרי זדוני (555)
*יה נורא ואיום (556)
*את פני מבין צפוני (556)
*[[שוכני בתי חמר]] (558)
*ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
*אם יאמר לי קוני (559)
*אומצתי אויילתי (559)
*רוח ובשר צמדו (559)
*יצרי וזדון לבי (560)
*שמעו למלי עם אמוני (561)
*אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

*אברך את ה' אשר יעצני (563)
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
*תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
*[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
*[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
*וידוי: אברכה את אדוני (607)
*בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
*רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
*אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
*קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
*ברכו: [[שפל רוח]] (801)
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
*זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
*מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
*יוצר: אכוף ואיכף (810)
*זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש (823)
*פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
*פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
*ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
*ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
*אופן: אמרו לאל תודה (825)
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>eqetbq0biosmqlxta6g4qc2q4uxt512</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024415</id>
      <parentid>3024414</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:34:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות ללילי אשמורות */</comment>
      <origin>3024415</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36985" sha1="1ddbhsoritqakj27bec3kwxj0h4i94g" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*[[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
*להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
*להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*משאגת כפירים (398)
*איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*אנחתי ונאלמתי (399)
*דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*[[שבת סורו מני]] (403)
*[[איכה אצת באפך]] (404)
*[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
*אשמתנו גדלה (406)
*[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
*[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
*[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
*כי אם תועי דרך (411)
*[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
*[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
*[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
*[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
*אמרתי שמעו אמונים (415)
*אתמיד בבכיה (416)
*משה אמר ברכה (416)
*[[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
*אם יתקע שופר בעיר (417)
*באו אדומים (418)
*איך אופל בית הלהב (418)
*[[שומרון קול תתן]] (419)
*איך חרב בכחשי רב (419)
*[[אלי ציון]] (420)
*[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
*בכו אחים וגם ספדו (421)
*שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
*נחמות:
**[[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447)
**[[תריק חנית ורומח]] (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**[[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**[[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*[[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*[[אב הרחמן מלא רחמים]] (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*[[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*[[מתרצה ברחמים]] (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
*יה חון עמך (475)
*בלבי ורעיוני (475)
*אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
*בלבי וברעיון (476)
*שחרים יחידתי (476)
*במה יזכה (476)

===סליחות===

*[[ברכי אצולה]] (476)
*ה' שם איום ונורא (478)
*אלהי אם מעלתי מעל (478)
*ע&quot;ס הברכה:
**'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
**'''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
**'''ה'''' משנאי רבו (481)
**'''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
**'''מלך''' אליך אתחנן (482)
**'''העולם''' אל נעלם (483)
*ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
**'''יודו''' אליך מיחליך (484)
**'''לה'''' מרום ונישא (484)
**'''חסדו''' אלהי ירעף (485)
**'''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
**'''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
**'''אדם''' אפר יסודו (487)
*ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
**'''לה'''' אמיץ כח (487)
**'''הישועה''' מני קדם (488)
**'''על''' אלהים נורא (489)
**'''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
*גדול אדיר הנשגב (491)
*ה' אלהי הושיעני (492)
*צבאות חילי מגדולי (493)
*מעון אדיר מאז ראשון (494)
*אבאר שם אדיר (495)
*אל אביר השוכני (496)
*ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
**'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
**'''לרצון''' מיחלים היום (498)
**'''אמרי''' אלהותך (498)
**'''פי''' אפתח להללך (499)
**'''והגיון''' משרתיך (499)
**'''לבי''' אעורר להגות (500)
**'''לפניך''' אודה אתודה (501)
**'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
**'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
**'''וגואלי''' אלי אתה (503)
*אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
*אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
*ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
**'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
**'''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
**'''הוא''' אחד ומיוחד (507)
**'''יודך''' אדיר נפלא (508)
**'''כמוני''' שפל ברך (509)
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
**'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
**'''בנים''' אמיץ אונים (510)
**'''יודיע''' שמו הנשגב (511)
**'''אל''' אלוה אעתר (511)
**'''אמתך''' שחקים יעידו (512)
*ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
**אילי מרומים… '''ואני''' (512)
**'''ברוב''' ארשת שפתי (514)
**'''חסדך''' אדיר במרום (515)
**'''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
*אוי לי ביום צאתי (518)
*אלהים אשא נפשי אליך (518)
*ה' אילפת שמך המפורש (519)
*שמו אחד ומהולל (519)
*שמע נא צעקת עם עני (520)
*ה' אמרי האזינה (521)
*לה' אדונינו יום מיוחד (521)
*כי אקח מועד עולם ועד (522)
*אתפלל אחלה (523)
*שדי שמרה נפשי (523)
*אמנם מקדם אתה גואל (524)
*מלך אקרא בניב רטוב (525)
*הללו לדר נהורא (526)
*אין כמוך גדול בגבורה (527)
*ה' במי ידמוך המושלים (528)
*רומה אלהים והושיענו (528)
*תחנונים:
*אלהי קדם מעונה (529)
*אל נכספתי אל ביתך (529)
*[[בזכרי על משכבי]] (530)
*אנוש רימה בחייך (530)
*ישמע ה' קול תחנוני (531)
*יום להיטיב תקרא (531)
*[[יצו האל לדל שואל]] (532)
*יוושעון עבדיך (533)
*אביון אשר כפיו (533)
*יצרי ראשית צרי (534)
*להודות באתי (534)
*ממרום קול עובר (534)
*מתי שכל בלי תכל (535)
*שבת משושי ורבו יגוני (535)
*עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
*מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

*אשכולות בטלו ואומללנו (537)
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
*אשחה במר שיחי (539)
*אשא בשרי בשיני (541)
*אשובה עדיך משגבי (542)
*אכין קרב וסרעפים (544)
*אבותינו חטאו ואינם (545)
*מנעי יחידה רוע פעלך (545)
*אשא אישון (547)
*אזלו בכליון וחרץ (547)
*מקדם ימים חשבתי (549)
*אליכם אקרא נמהרים (549)
*אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

*אנוש אל צור מעריצך (551)
*[[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
*אל יסיתך נפשי (554)
*[[שוממתי ברב יגוני]] (554)
*אני הגבר בזכרי זדוני (555)
*יה נורא ואיום (556)
*את פני מבין צפוני (556)
*[[שוכני בתי חמר]] (558)
*ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
*אם יאמר לי קוני (559)
*אומצתי אויילתי (559)
*רוח ובשר צמדו (559)
*יצרי וזדון לבי (560)
*שמעו למלי עם אמוני (561)
*אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

*אברך את ה' אשר יעצני (563)
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
*תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
*[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
*[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
*וידוי: אברכה את אדוני (607)
*בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
*רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
*אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
*פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] (626)
**מחיה: תאלת זו (627)
**משלש: אבן חוג (627)
**אדרת ממלכה (628)
**אם אשר בצדק (629)
**[[אדירי איומה]] (629)
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ (629)
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
**ביום ב: [[המלך ה']] (636)
**זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
*במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מערבית===
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה (657)
===סליחות===
*בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
*סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
*סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
*סליחה: לילה שקד עמך (665)
*סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
*סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
*סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
*סליחה: מהלל מלכך (668)
*תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
*תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670)
*תחנון: אשר נטה שחקים (670)
*תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
*חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*[[ארחותיכם ישרתי]] (673)
*[[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
*[[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
*מגן: [[שושן עמק]] (680)
*מחיה: יום מימים (680)
*משלש: צפה בבת תמותה (681)
*אשא דעי (682)
*אין ערוך אליך (683)
*אל שת מאז מעונו (683)
*אשר אימתו בחצי ברקים (684)
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו (684)
**מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
*אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
*אלוה סליחות אתה (687)
*אבירי לב לטייבך (687)
*המכירים תהלות תעצומיך (687)
*אילי מרום אומרים גדלו (688)
*וקרא אופן לכרוב (688)
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך (689)
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692)
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
*סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
*סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
*סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
*סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
*סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
*סליחה: אז דברת בחזון (697)
*סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
*סליחה: אדון לאב המון (699)
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
*תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701)
*סליחה: אלהים אתה צוית (702)
*תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
*סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
*תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
*סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
*סליחה: אז בהר המור (705)
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
*סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
*סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
*סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
*תחנון: יערב חין ערכנו (708)
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
*הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
*[[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: אדם איך ינקה (758)
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
*[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
*אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
*מגן: אחר עצם היום (764)
*מחיה: מעת תחן גש (765)
*משלש: תמור ארבעה (765)
*אתן תהלות למלך (765)
*המכירים אומצך (766)
*אראלי איום (767)
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
*ה' שמעה תפילת המנחה (769)
*מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
*תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
*אשלש תפילות (771)
*תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
*אנשי לבב עוצו (772)
*תחנון: שדי הזכרתני (773)
*תחנון: קראתי מצרה (773)
*חיים מול ישראל (773)
*אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)
===פיוטים לאחר הוידוי===
*תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
*[[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
*מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
*מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
*משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
*קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
*[[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
*[[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
*מלפניך משפטינו יצא (784)
*ממרום הבט נא עמך (784)
*מגדל עוז שם ה' (784)
*תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
*איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
*איום ונורא שכלל מהרה (786)
*תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
*תחנון: בנשף קידמתי (786)
*אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
*קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
*ברכו: [[שפל רוח]] (801)
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
*זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
*מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
*יוצר: אכוף ואיכף (810)
*זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] (816)
*[[אל למושעות]] (816)
*[[אדם ובהמה]] (817)
*[[אדון המושיע]] (817)
*[[אערוך שועי]] (817)
*[[אבן שתיה]] (818)
*[[למען איתן]] (818)
*[[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
*[[כהושעת אלים]] (819)
*[[למען תמים בדורותיו]] (819)
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
*[[אז כעיני עבדים]] (821)
*[[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש (823)
*פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
*פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
*ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
*ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
*אופן: אמרו לאל תודה (825)
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
*[[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
*[[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
*[[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
*[[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
*[[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
*[[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
*פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
*ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
*פיוטים:
**חתן תורה משחתיך (855)
**אצילי קום קרא (856)
**{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
**ארבעה כלילין (856)
**לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
**חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
**לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
**לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
**פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
**[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
**קול יאמר אני ארעה צאני (865)
**אשריך ישראל מי כמוך (866)
**הנא יום בא (866)
**[[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
**אל בנה מקדשך (866)
**יום גילה - יבוא אדיר (867)
**הנחילנו אדון (867)
**הודו לו אדיר (867)
**רוצו רוצו (867)
**אמוני מערכה (868)
**אום נאוה (868)
**וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול (870)
*פתיחה: אשורר הילולים (870)
*יוצר: אהלל לנוטה (871)
*בראשית ארק ודוק (871)
*אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
*מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד (879)
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
*ירושת נחלה (880)
*יחי הילד לאביו ולאמו (880)
*[[יהי שלום]] (880)
*משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני (884)
*לחתן: ממעונו אור זורח (884)
*לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
*לכלה: לקראת פני חתן (885)
*לכלה: שמור חתן וכלה (885)
*יה שוכן בשמי ערץ (886)
*ישמח חתן עם כלה (886)
*אדיר הוא אלהינו (887)
*אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>1ddbhsoritqakj27bec3kwxj0h4i94g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שזופת שמש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739672</id>
    <revision>
      <id>3024422</id>
      <parentid>3023029</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:52:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3024422</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6838" sha1="lltfjf7414autmv4dcpkgcg1taq547y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
===מגן===
&lt;קטע התחלה=שזופת/&gt;{{סי|שְׁ}}זוּפַת שֶׁמֶשׁ / {{סי|לְ}}חוּצַת פַּתְרוּסִים{{ש}}
{{סי|מְ}}רוּדֶיהָ תְּנוֹבֵב / בְּטַלְלֵי רְסִיסִים{{ש}}
{{סי|הָ}}אֵל הָעוֹנֶה / בְּעֵת רָצוֹן עֲמוּסִים{{ר1}}
מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים.{{ממס|ש&quot;ב כב לא}}&lt;קטע סוף=שזופת/&gt;
===מחיה===
&lt;קטע התחלה=שלח/&gt;{{סי|שְׁ}}לַח רוּחֲךָ הַטּוֹב / לְהַחֲיוֹת גְּוִיֵּנוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}קַדְמוּתָהּ תָּשִׁיב / נַחֲלַת צִבְיֵינוּ{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּךָ טוֹב לַכֹּל / יִמָּצֵא פִּדְיֵינוּ{{ר1}}
{{סי|הֲ}}לֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ.{{ממס|תהלים פה ז}}&lt;קטע סוף=שלח/&gt;
===פזמון===
&lt;קטע התחלה=מבטח/&gt;מִבְטַח כָּל הַיְצוּר / וּמָעֻזָּם וְצִלָּם{{ש}}
הַמֵּכִין טֶרֶף / וּמָזוֹן לְכֻלָּם{{ש}}
שְׁנָתֵנוּ תְּעַטֵּר / בְּעַב מַלְקוֹשׁ וְתֻשְׁלָם{{ר1}}
וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם.{{ממס|זכריה ח יב}}

רְאֵה קָמָה לְמַלֹּאת / בִּרְסִיסֵי בְרָכָה{{ש}}
לֶחֶם לָאוֹכֵל / וּמַרְפֵּא וַאֲרוּכָה{{ש}}
הֱיוֹת הוֹגֵי {{ק|[דָת]}} נְסוּכָה / כְּכוֹכָבִים בְּהִלָּם
{{רפרן|וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם}}

יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר / וְגַם תַּחְגֹּרְנָה גְבָעוֹת גִּיל{{ש}}
וּבִפְטוּרֵי צִיצִים / תֶּאֱזֹרְנָה פְתִיגִיל{{ש}}
יָרֹנּוּ יַחְדָּיו / רֹב חֲסָדֶיךָ בְּמִלָּם
{{רפרן|וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם}}

לְמַלְבִּישׁ סוּת סְמָדָר / עֲרֻמֵּי שׂוֹרֵקָה{{ש}}
וּמַשְׂבִּיעַ בְּטוּבוֹ / נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה{{ש}}
וּרְעֵבָה וְרֵיקָה / בְּמַעֲדָנָיו מְמַלְּאָם
{{רפרן|וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם}}

יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ / בַּשְּׁפֵלָה וּבָהָר{{ש}}
וּמָלְאוּ הַגְּרָנוֹת בָּר / וְהַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר{{ש}}
תְּרַנֵּנָה פְּרָזוֹת / עוֹמְדוֹת עַל תִּלָּם
{{רפרן|וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם}}&lt;קטע סוף=מבטח/&gt;

===כרוג===
&lt;קטע התחלה=לשוני/&gt;לְשׁוֹנִי בוֹנַנְתָּ / אֱלֹהַי וַתִּבְחַר{{ש}}
בְּשִׁירִים שֶׁשַֹּמְתָּ / בְּפִי טוֹב מִמִּסְחָר{{ש}}
וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ / צְעָדַי מִמִּשְׁחָר{{ש}}
וְלִי גָרוֹן תַּתָּה / בְּקָרְאִי לֹא נִחַר{{ש}}
וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ / כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר{{ש}}
וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה / לְבָבִי בִי סְחַרְחַר{{ש}}
הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה / כְּאֶתְמוֹל וּלְמָחָר{{ש}}
וּמָגִנִּי אַתָּה / אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר.{{ממס|תהלים מ יח}}&lt;קטע סוף=לשוני/&gt;

===פזמון===
{{עוגן בשורה|לך}}&lt;קטע התחלה=לך/&gt;לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם / וּבֹא בְשָׁלוֹם טַל {{ש}}
כִּי רַב לְהוֹשִׁיעַ / וּמוֹרִיד הַטָּל

אָשִׁיר שִׁירָתִי / וְאָשִׂים דִּבְרָתִי{{ש}}
וְאַגְבִּירָה שְׂפָתִי / לְצוּר יְשׁוּעָתִי{{ש}}
וּבְיוֹם אִמְרָתִי / תִּזַּל כַּטָּל
{{רפרן|כִּי רַב לְהוֹשִׁיעַ וּמוֹרִיד הַטָּל}}

כִּי שֵׁם כְּבוֹדְךָ הָאֵל / שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ עַם אֵל{{ש}}
וְתַעֲמִיד מִיכָאֵל / וְתִהְיֶה לוֹ לְגוֹאֵל{{ש}}
הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל / הֱיֵה כַטָּל
{{רפרן|כִּי רַב לְהוֹשִׁיעַ וּמוֹרִיד הַטָּל}}&lt;קטע סוף=לך/&gt;

===בטללי אורה===
&lt;קטע התחלה=בטללי/&gt;{{הור|סימן: '''א-כ'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|א}}וֹרָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תָּאִיר אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|בְּ}}רָכָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּבָרֵךְ אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|גִ}}ילָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תָּגִיל אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|דִ}}יצָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּדַשֵּׁן אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|ה}}וֹד{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּהַדֵּר אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|וַ}}עַד טוֹב{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּוַעֵד אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|זִ}}מְרָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּזַמֵּר אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|חַ}}יִּים{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּחַיֶּה אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|ט}}וֹבָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תֵּטִיב אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|יְ}}שׁוּעָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תּוֹשִׁיעַ אֲדָמָה}}
|-
|בְּטַלְלֵי {{סי|כַ}}לְכָּלָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה}}
|}
{{הור|סימן: '''א-כ'''}}

אָנָּא הוֹרִידֵהוּ לְ{{סי|א}}וֹרָה. לִ{{סי|בְ}}רָכָה. לְ{{סי|גִ}}ילָה. לְ{{סי|דִ}}יצָה. לְ{{סי|ה}}וֹד. לְ{{סי|וַ}}עַד טוֹב. לְ{{סי|זִ}}מְרָה. לְ{{סי|חַ}}יִּים טוֹבִים. לְ{{סי|ט}}וֹבָה. לִ{{סי|י}}שׁוּעָה. לְ{{סי|כַ}}לְכָּלָה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ, מוֹרִיד הַטַּל לִבְרָכָה.&lt;קטע סוף=בטללי/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:קרובות ב' (תפילות טל וגשם)]]</text>
      <sha1>lltfjf7414autmv4dcpkgcg1taq547y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במטותא מנכון מלאכי מרומא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744376</id>
    <revision>
      <id>3024302</id>
      <parentid>3020531</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T17:23:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:ארמית]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטים בארמית]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1538" sha1="okrmvn90ctkrgsfcx75g4wyjlr3gj86" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
בְּמָטוּתָא מִנְּכוֹן מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא {{ש}}
דְּבִידֵיכוֹן מַפְתְּחֵי דְּרַחֲמֵי וְתַחֲנוּנֵי {{ש}}
בְּעִדָּן דִּי תִשְׁמְעוּן קָל צְלוֹתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל {{ש}}
דִּשְׁרוֹ בְּגוֹ עִמְקֵי שִׁבְיָא {{ש}}
סַבוּ מַפְתְּחַיָּא וּפְתַחוּ תַּרְעַיָּא {{ש}}
וְאַעִילוּ צְלוֹתָנָא קֳדָם מַלְכָּא רָמָא {{ש}}
אַף אַתּוּן בִּתְקֹף תְּקוּפוּ בְּרַחֲמֵי {{ש}}
וְיִתְגַּלְגְּלוּן רַחֲמֵיהּ וִיהוֹן לְרַעֲוָא. 

בְּמָטוּתָא מִנָּךְ מִיטַטְרוֹן סָפְרָא רַבָּא {{ש}}
דְּאַתְּ חַבִּיב וְיַקִּיר מִכָּל אַנְגְּלֵי מְרוֹמָא {{ש}}
בְּעִדָּן דְּמִתְיְהֵב לָךְ רְשׁוּתָא לְמֵיעַל קֳדָם מַלְכָּא רָמָא {{ש}}
אַף אַתְּ תְּקֹף בְּתַחֲנוּנֵי וֶאֱמֹר לְפָנָיו: {{ש}}
&quot;הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס&quot;{{ממס|איוב לו ה}} {{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קַמֵּהּ.

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>okrmvn90ctkrgsfcx75g4wyjlr3gj86</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2026 27</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1744476</id>
    <revision>
      <id>3024480</id>
      <parentid>3021375</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:38:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Fuzzy העביר את הדף [[תבנית:ציטוט השבוע 2026 27]] לשם [[תבנית:ציטוט השבוע 2026 30]]</comment>
      <origin>3021375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="391" sha1="tfv5keu93gis7gm6co4l7tfo6jqqnsl" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן=ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! |מקור=[[זהר חלק ג קנט ב|זהר פרשת שלח לך, דף קנ&quot;ט ע&quot;ב]]|מרכאות=כן}}</text>
      <sha1>tfv5keu93gis7gm6co4l7tfo6jqqnsl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024483</id>
      <parentid>3024480</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:42:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Fuzzy העביר את הדף [[תבנית:ציטוט השבוע 2026 30]] לשם [[תבנית:ציטוט השבוע 2026 27]] בלי להשאיר הפניה: ביטול העברה</comment>
      <origin>3021375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="391" sha1="tfv5keu93gis7gm6co4l7tfo6jqqnsl" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן=ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק  מהאי עלמא! |מקור=[[זהר חלק ג קנט ב|זהר פרשת שלח לך, דף קנ&quot;ט ע&quot;ב]]|מרכאות=כן}}</text>
      <sha1>tfv5keu93gis7gm6co4l7tfo6jqqnsl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי רשות לברוך שאמר</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744687</id>
    <revision>
      <id>3024354</id>
      <parentid>3022587</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T19:22:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ברוך שאמר]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3024354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88" sha1="0efuuh01tx0mt2t5ksx67zgi23ad52j" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:ברוך שאמר]]</text>
      <sha1>0efuuh01tx0mt2t5ksx67zgi23ad52j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744898</id>
    <revision>
      <id>3024270</id>
      <parentid>3024071</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T12:13:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3024270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1677" sha1="76qjzdp4j58gtuk8jiym0g13rw0uvb6" xml:space="preserve">(יא, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;חכמת דל תשא ראשו ובין נדיבים תשיבנו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(יא, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;אל תהלל אדם בתארו ואל תתעב אדם מכ[וע]ר במראהו:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(יא, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אליל בעוף דברה וראש תנובות פריה:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(יא, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;בעטה א[פ]ר אל תהתל ואל תקלס במרירי יום:{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(יא, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;כי פלאות מעשי ייי ונעלם מ[אדם] פעלו:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(יא, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;רבים נדכאים ישבו על כסא ובל [עלים] על לב עטו צניף:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(יא, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;רבים נשאים נקלו מאד וגם נכבדים נתנו ביד:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(יא, ז) בטרם תחקר אל תסלף בקר לפנים ואחר תזיף:

(יא, ח) אל תשיב דבר טרם תשמע ובתוך שיחה אל תדבר:

(יא, ט) באין עצמה אל תתחר ובריב זדים לא תקומם:

(יא, י) בני למה תרבה עסקך ואין להרבות לא ינקה:

(יא, י) בני אם תרוץ לא תגיע ואם תבקש לא תמצא:

(יא, יא) יש עמל ויגע ורץ וכדי כן הוא מתאחר:

(יא, יב) יש רשש ואבד מהלך חסר כח ויותר א[ו]נש:

(יא, יב) ועין ייי צפתהו לטוב וינעריהו מעפר צחנה:
{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=37 סמנד פרק יא]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>76qjzdp4j58gtuk8jiym0g13rw0uvb6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק-יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744964</id>
    <revision>
      <id>3024275</id>
      <parentid>3024228</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T13:51:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>A3811</username>
        <id>35207</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3024275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="303" sha1="jr3ybsczeeteoljnw34infzqpgcdoxw" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2198907}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף||}}
{{ח:ת}}!!! לא בתוקף, עוד לא פורסם ברשומות !!! {{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}</text>
      <sha1>jr3ybsczeeteoljnw34infzqpgcdoxw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024440</id>
      <parentid>3024275</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T00:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3024413] הצעת חוק יסוד: לימוד תורה</comment>
      <origin>3024440</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="762" sha1="qtax2w38auiy1a0035xu6vqli50czdu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, [טרם פורסם]|חוק־יסוד: לימוד תורה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|'''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qtax2w38auiy1a0035xu6vqli50czdu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024452</id>
      <parentid>3024440</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3024452</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52" sha1="mj0q89xn578cqawfj6jdbjod779i0bs" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>mj0q89xn578cqawfj6jdbjod779i0bs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024471</id>
      <parentid>3024452</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:28:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה</comment>
      <origin>3024471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="762" sha1="qtax2w38auiy1a0035xu6vqli50czdu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, [טרם פורסם]|חוק־יסוד: לימוד תורה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|'''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qtax2w38auiy1a0035xu6vqli50czdu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024475</id>
      <parentid>3024471</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>OpenLawBot העביר את הדף [[הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] לשם [[חוק-יסוד: לימוד תורה]] תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה: העברה</comment>
      <origin>3024471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="762" sha1="qtax2w38auiy1a0035xu6vqli50czdu" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, [טרם פורסם]|חוק־יסוד: לימוד תורה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|'''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>qtax2w38auiy1a0035xu6vqli50czdu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024486</id>
      <parentid>3024475</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:00:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3024478]</comment>
      <origin>3024486</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="762" sha1="kyyzpck6dwz9m4dwvs79kn6tmg5oajt" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק־יסוד: לימוד תורה}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר2|2198907}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, [טרם פורסם]|חוק־יסוד: לימוד תורה}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|'''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית; הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

{{ח:סוף}}
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kyyzpck6dwz9m4dwvs79kn6tmg5oajt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744970</id>
    <redirect title="חוק-יסוד: לימוד תורה" />
    <revision>
      <id>3024453</id>
      <parentid>3024238</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T06:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3024453</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52" sha1="mj0q89xn578cqawfj6jdbjod779i0bs" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>mj0q89xn578cqawfj6jdbjod779i0bs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרות ה' נחמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744972</id>
    <revision>
      <id>3024291</id>
      <timestamp>2026-07-14T16:34:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אני לא מכיר סריקה זמינה של מחזור שלוניקי. הוקלד ע&quot;פ כ&quot;י המבורג 130, דף 41 ודף 59 (שתי העתקות). כיון שהנוסח תלוי בכתב יד בודד, כדאי להגיה ע&quot;פ מקור נוסף אם יש.</comment>
      <origin>3024291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4241" sha1="ga3fytn6x5032sucickot8vzrt2ibz2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אברהם בר שמואל חזק ואמץ'''}}

{{סי|אִ}}מְרוֹת יְיָ נֶחָמוֹת הַנִּבָּאוֹת / תְּמַהֵר וְתָחִישׁ יְיָ צְבָאוֹת / עֲשֵׂה עִמִּי לְטוֹבָה אוֹת{{ממס|תהלים פו יז|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|בָּ}}אוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ / הִנָּם טְבוּעִים מִשְּׁאוֹן מוֹרְדֶיךָ / קוּמָה יְיָ אֵל נְשָׂא יָדֶךָ{{ממס|תהלים י יב}} {{ש}}
{{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרוֹתָיו בְּחוּצוֹת מִרְמָס / מָלְאוּ בָּתֵּיהֶם שֹׁד וְחָמָס / וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס{{ממס|שמואל א טו ט}} {{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹיֵב מַכֶּה עַמִּי בְּמַטֵּהוּ / תַּחַת שִׁבְטוֹ הַמֵּת עוֹדֵהוּ / קוּמָה יְיָ קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ{{ממס|תהלים יז יג}} {{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי עָקַת רָשָׁע הַמִּתְנַשֵּׂא / לְהַכְרִית זִכְרִי נַפְשׁוֹ נוֹשֵׂא  / קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ וְהִנָּשֵׂא{{ממס|תהלים ז ז|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|בֶּ}}אֱדוֹם שָׁכְנָה נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים / מִיּוֹם לְיוֹם תְּלוּאִים / שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים{{ממס|תהלים צד ג|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|רְ}}עָצוּנִי רְצָצוּנִי וְלַבֹּקֶר לֹא גָרְמוּ / נָא לָכֶם דֹּמּוּ יִדְמוּ / בְּכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּמּוּ{{ממס|מלכים ב ז יג|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵב לְבָבִי כְּאֶבֶן הָאָזֶל / מִיַּד זֶה מִי יָשִׁיב גֶּזֶל / הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל{{ממס|דברים ג יא}} {{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוֹחַ מִגִּבּוֹר אֵיךְ יֻקַּח / אַף שִׁנָּיו הוּרַק בְּרֶקַח / צְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ לָקַח{{ממס|משלי ז כ|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|וּ}}מַדָּעִי שָׁב לֵדַע הַנֶּעֱלָם / גָּבוֹהַּ מִכָּל גָּבוֹהַּ הוּא גְּאָלָם / וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם{{ממס|דברים לג כז}} {{ש}}
{{סי|אָ}}כֵן בְּיָדוֹ הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁמִיד עוֹיְנַי / אוֹתִי בְּפִי הֶגְיוֹנַי / אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ{{ממס|במדבר יד ח}} {{ש}}
{{סי|לַ}}אדֹנִי דִּבֵּר אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ לְרַגְלֶיךָ / אָסִיר לַמַּחֲנֶה יָשִׁיבוּ אֵלֶיךָ / עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ{{ממס|תהלים קי ג}} {{ש}}
{{סי|ח}}וּשָׁה יְיָ וּנְקֹם נִקְמָתֶךָ / נִקְמַת הֵיכָלְךָ וְנִקְמַת תּוֹרָתֶךָ / וְנִקְמַת אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְּאֻלָּתֶךָ{{ממס|יחזקאל יא טו|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|זָ}}רִים אוֹיְבֵיהֶם וְעִמָּם הִצּוּ / וּשְׁאָר מִזְעָר מֵהֶם קָמְצוּ / וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ{{ממס|ויקרא יד מא}} {{ש}}
{{סי|ק}}וֹל דָּמָם יָבוֹא לְפָנֶיךָ אֵל / וְתַרְאֶה אִם זְרוֹעַ לָךְ כָּאֵל / יָגֵל יַעֲקֹב וְיִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים יד ז|לפני=ע&quot;פ}} {{ש}}
{{סי|וְאַמֵּץ}} וְחַזֵּק אֶת הֲמוֹנַי / וְהַעֲבֵר קוֹל בְּכָל מְדָנַי / וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יְיָ.{{ממס|רות ג יג}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>ga3fytn6x5032sucickot8vzrt2ibz2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עד מתי הצור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744973</id>
    <revision>
      <id>3024296</id>
      <timestamp>2026-07-14T17:20:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4679" sha1="9edkx7pktlh4hghukd4dr6hmpt0lmb4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''משה אנהורי חזק'''}}

עַד מָתַי הַצּוּר תָּמִים / תָּשִׁיב שְׁבוּת מַלְקוֹחִי {{ש}}
כִּי אָכְלוּ זָרִים קָמִים / נְזִירִי גַּם סְפִיחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|מֵ}}עֲוֹנַי כִּי רַבּוּ / נִשְׂרַף בֵּיתִי וְנִשְׁמַם {{ש}}
וְצָרַי חִצִּים רֹבּוּ / בְּצִבְאוֹתַי עַד תֻּמָּם {{ר1}}
נִצָּב כְּצָר וְהָמַם / הָאֵל מִבֶּטֶן גּוֹחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|שָׁ}}פַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ / בִּמְקוֹם מִקְדָּשׁ וְהֵיכָל {{ש}}
שָׁלַח חֶרֶב נִקְמָתוֹ / וְעַמִּי שָׁכוֹל שָׁכַל {{ר1}}
אַדְמִיעָה כְּמֵי מֵיכָל / בְּמַר נַפְשִׁי וְשִׂיחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|הִ}}רְבּוּ אֶת הֲרוּגֵיהֶם / מֵאֵין חֵן וַחֲנִינָה {{ש}}
וְעַל מֶלֶךְ וְכֹהֵן / רַבָּה הוֹ הוֹ וַאֲנִינָה {{ר1}}
לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה / כְּבוֹדִי גַּם שְׁבָחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|א}}וֹי וַאֲבוֹי הִרְבָּה אֵל / בְּכָל בְּנוֹת יְהוּדָה {{ש}}
וּבְכָל דַּעַת יִשְׂרָאֵל / כִּי בִגְמוּל יָדוֹ הָדָה {{ר1}}
וְתָמִיד הִיא נְדוּדָה / וּמִדֶּחִי אֶל דֶּחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|נָ}}קְטָה נַפְשִׁי בְּחַיַּי / לֵאמֹר מַה יִּהְיֶה קִצִּי {{ש}}
וְעַל זֶה דָּוֶה לִבִּי / נִלְאָה יָחִיל לִקְדוֹשִׁי {{ר1}}
מַה זֶּה הָיָה לָךְ נַפְשִׁי / כִּי עָלַי תִּשְׁתּוֹחֲחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|הֲ}}לֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרַי / דֶּרֶךְ גָּלוּת עֲוֹנִי {{ש}}
הַאִם הֶאְרִיכוּ צָרַי / רֹב חֶבְלֵיהֶם כָּמוֹנִי {{ר1}}
גָּדַל מְאֹד שְׁאוֹנִי / נִבְאַשׁ וְנָמַר רֵיחֵי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|וְ}}לֹא הוֹאִיל וְאֵשֵׁב / תַּחַת רַגְלָיו כְּמֵאָז {{ש}}
עַתָּה עָפָר תֵּחָשֵׁב / כִּי כֵן גֵּוְךָ עוֹד יִבְאַשׁ {{ר1}}
אֶת חַיַּי אֲנִי אֶמְאַס / בְּיַד צַר עֵשָׂו אָחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|רְ}}כוּשִׁי וְקִנְיָנִי / בָּזְזוּ אוֹיְבִים וּמוֹקְשִׁים {{ש}}
כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי / יִנְחֲלוּ שָׂרֵי מִסִּים {{ר1}}
עֵצוֹת בְּלִבִּי אָשִׂים / וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|יְ}}הוּדָה וְיִשְׂרָאֵל / עַם נוֹשָׁע מִימֵי קֶדֶם {{ש}}
רוֹדֵיהֶם עוֹד דַּל עִם אֵל / יַשְׁמִידֵם וְיַכְחִידֵם {{ר1}}
סֶלֶף בּוֹגְדִים יְשָׁדֵּם / עַד כָּשׁוֹל כָּשַׁל כּוֹחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|חַ}}לִּי נָא פְּנֵי אָבִיךְ / וִיחָנֵּנוּ בְחַסְדּוֹ {{ש}}
יָסִיר עָנְיֵךְ וְעָצְבֵּךְ / כִּי אֵין צוּר מִלְּבַדּוֹ {{ר1}}
הִתְחַנְּנִי נָא נֶגְדּוֹ / וּמוּל כְּבוֹדִי שִׂיחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|זָ}}כוֹר תִּזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר / עָשׂוּ לִי בְּנֵי אֱדוֹם {{ש}}
כִּי הֵם נָתְצוּ אֶת בֶּצֶר / בַּמִּדְבָּר, וְגַם הֲדֹם {{ר1}}
אַל תֶּחֱרַשׁ אַל תִּדֹּם / כִּי בָךְ שַׂמְתִּי מִבְטַחִי
{{רפרן|הזחה=4|(כי)}}

{{סי|ק}}וֹלֵךְ הִנֵּה שָׁמַעְתִּי / יָפָה מִכָּל הָעַמִּים {{ש}}
אֶת חַיָּתֵךְ הוֹשַׁעְתִּי / מִיַּד צָרִים הַקָּמִים {{ר1}}
אֶסְלַח חֵטְא וַאֲשָׁמִים / וְאָבִיא לָךְ מְשִׁיחִי {{ר2}}
אֲזַי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים / יַעֲלוּ עַל מִזְבְּחִי
{{רפרן|הזחה=4|אזי}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>9edkx7pktlh4hghukd4dr6hmpt0lmb4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל מרירא מחצפא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744974</id>
    <revision>
      <id>3024297</id>
      <timestamp>2026-07-14T17:20:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1780" sha1="apuw5ckxmzf9xhzea3xrck2drvppxm8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלום'''}}

קָל מְרִירָא מַחְצְפָא / אוֹרִיךְ לִי כָּל יוֹמַיָּא {{ש}}
אַעְבֵּד אֶבְלָא תַּקִּיפָא / מָאן יָהֵב רֵישִׁי מַיָּא

{{סי|שָׁ}}פְעוּ מַרְזְבֵי דָּמָא / אֵכְדֵן בֵּיתִי אִתְרְעָא {{ש}}
אִתְחֲזִיאוּ בִּימָמָא / כּוֹכְבֵי לֵילְיָא בִּרְקִיעָא {{ר1}}
אִתְחֲשֵׁכַת כָּל אַרְעָא / אִעֲקַרוּ אִילָנַיָּא

{{סי|לֵ}}ילִי גְּנוּחֵי גָּנַח / וּמְמַלֵּל לְפוּם צַעֲרָא {{ש}}
וְיוֹמִי בְּרַם צָוַח / בְּעַקְתָא וּבִצְיָרָא {{ר1}}
נְחִיתוּ כִּפֵּי נוּרָא / אִעֲקַרוּ אַנְדַּרְטַיָּא

{{סי|וַ}}חֲבַל עַל דְּאָבְדִין / בְּכַפְנָא בְּצָחוּתָא {{ש}}
אֲבָהָן עִם וְלָדִין / נְכִיסוּ לְטַעְוָתָא {{ר1}}
נָחֵת אַרְעָא שׁוּרָתָא / רָמַיָּא וּכְרִיכַיָּא

{{סי|מְ}}נִיכָא דְּדַהֲבָא / וּלְבוּשֵׁי דְּאַרְגְּוָנָא {{ש}}
מִן קַדִּישׁ שְׁמֵהּ רַבָּא / יִתְיְהֵב לְכוֹן גֵּוְתָנָא {{ש}}
גִּיּוֹרָא וְיַצִּיבָא / עֲתִידִין לְעִדָּנָא {{ר1}}
דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא  / פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים בארמית]]</text>
      <sha1>apuw5ckxmzf9xhzea3xrck2drvppxm8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטים בארמית</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744975</id>
    <revision>
      <id>3024298</id>
      <timestamp>2026-07-14T17:21:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3024298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61" sha1="2t7jwz8j3sv794rhrkjd378esvher2p" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:ארמית]]</text>
      <sha1>2t7jwz8j3sv794rhrkjd378esvher2p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על שבר בת עמי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744976</id>
    <revision>
      <id>3024321</id>
      <timestamp>2026-07-14T17:31:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2382" sha1="4b14fr2cl1nf9lolt0edv3cutla6bic" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי אֶשָּׂא קִינָה, קִינָה רַבָּה

עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא קִינָה{{ש}}
בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה{{ש}}
בְּמִסְפֵּד תַּחַת רְנָנָה{{ר1}}
אֶבְכֶה יוֹמִי

אוֹי מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם{{ש}}
וְאֶשָּׂא אוֹי עַל שְׁפָאִים{{ש}}
כִּי אֵשׁ יָרְדָה מִשָּׁמַיִם{{ר1}}
עַל בַּת עַמִּי 

לָמָּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי{{ש}}
לָשׂוּשׂ אוֹיְבִי עַל רָעָתִי{{ש}}
אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּאתִי{{ר1}}
לְעוֹלָמִי

צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנִי{{ש}}
כָּל הָאֻמּוֹת קִלְלוּנִי{{ש}}
לְחֶרְפָּה וָבוּז שָׂמוּנִי{{ר1}}
אוֹי לִי אִמִּי

קִדְּשׁוּ צוֹם וַעֲצָרָה {{ש}}
עַל אֲבֵדַת הַגְּמָרָא{{ש}}
כִּי שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה{{ר1}}
עָשָׂה עִמִּי

אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי נַחְלָה מַכָּתִי{{ש}}
כִּי עָזַבְתִּי אֶת מִשְׁפַּחְתִּי{{ש}}
וְנָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי {{ר1}}
וְאֶת מְקוֹמִי

רַחֵם תְּרַחֵם עָלַי צוּרִי{{ש}}
כִּי שָׂשׂ אוֹיְבִי וְגַם צוֹרְרִי{{ש}}
וְאֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרִי{{ר1}}
וּלְשֶׁבֶר עַצְמִי

זְכֹר יְיָ מִי הָיָה לִי{{ש}}
וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלִי {{ש}}
אֶבְכֶּה יוֹמִי וְגַם לֵילִי{{ר1}}
וּבְעֵת קוּמִי

קִינוֹת יִהְיוּ לִנְגִינוֹת{{ש}}
וּשְׂמָחוֹת תַּחַת שַׁאֲנַנּוֹת{{ש}}
וּרְנָנוֹת תַּחַת יְגוֹנוֹת{{ר1}}
וְזֶה לַחְמִי

נַחֵם לְעַמְּךָ אֵלִי{{ש}}
וּשְׁלַח לָנוּ אֶת גּוֹאֲלִי{{ש}}
וְלַעֲנִיָּה תֹּאמַר צַהֲלִי{{ר1}}
וְנַחֲמִי

עַל שְׁבוּת בַּת עַמִּי אֶשָּׂא רִנָּה, רִנָּה רַבָּה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]</text>
      <sha1>4b14fr2cl1nf9lolt0edv3cutla6bic</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הילילי בבכיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744977</id>
    <revision>
      <id>3024322</id>
      <timestamp>2026-07-14T17:34:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2279" sha1="axsb2jca1l895h16oo4m8mjb5yxb5fe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אני ברוך חזק'''}}

הֵילִילִי בִּבְכִיָּה / הֵילִילִי

{{סי|א}}וֹי לִי כִּי נִגְרַשְׁתִּי {{ש}}
מִבֵּית הוֹד תִּפְאַרְתִּי {{ש}}
יַעַן כִּי מָאַסְתִּי {{ר1}}
תּוֹרַת אֵל נְקִיָּה
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|נֻ}}תַּץ בֵּית אַרְמוֹנִי {{ש}}
לְמִרְמַס כַּף מוֹנִי {{ש}}
דָּחַנִי צוּר קוֹנִי {{ר1}}
לְאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|יִ}}פְעַת אוֹרִי קָדַר {{ש}}
אוֹיְבִי עָלַי גָּבַר {{ש}}
הֵשִׁיב עִיר הֶהָדָר {{ר1}}
לְאֶרֶץ שְׁאִיָּה / גְּמוּלִי
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|בִּ}}י צָרִים שָׂחֲקוּ {{ש}}
לִי חִצָּם זָרְקוּ {{ש}}
דַּם גּוּפִי לִקְּקוּ {{ר1}}
פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה / אוֹיָה לִי
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|ר}}וֹצְצוּ עַצְמוֹת {{ש}}
בָּנַי, בְּקַרְדֻּמּוֹת {{ש}}
וּבְנָשִׁים תְּמִימוֹת {{ר1}}
עָשׂוּ בָם פְּלִילִיָּה / לְמוּלִי
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|וְ}}יִתְרָם נָהַג צָר {{ש}}
בְּלַחַץ וּבְמֵצָר {{ש}}
עַד כִּי קָצוֹר קָצַר {{ר1}}
נַפְשׁוֹתָם בַּשִּׁבְיָה / קְהָלִי
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|כְּ}}צֹאן תּוֹךְ לְבָאִים {{ש}}
בָּנַי בֵּין מְשַׂנְאִים {{ש}}
מֻכִּים וְנִדְכָּאִים {{ר1}}
צוֹעֲקִים לְאֵל יָהּ / זָכְרָה לִּי
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}

{{סי|חִ}}ישׁ רַפֵּא מַכּוֹתָם {{ש}}
{{סי|זָ}}כְרָה וּפְדֵה אוֹתָם {{ש}}
{{סי|קָ}}רֵב גְּאֻלָּתָם {{ר1}}
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה / גּוֹאֲלִי
{{רפרן|הזחה=2|(הילילי)}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>axsb2jca1l895h16oo4m8mjb5yxb5fe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום הגליתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744978</id>
    <revision>
      <id>3024327</id>
      <timestamp>2026-07-14T17:50:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2581" sha1="l46hymkte3cm92pw09xna29o5olctgz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה''' (הלוי)}}

{{סי|י}}וֹם הָגְלֵיתִי מֵחַדְרֵי מִשְׁכָּנַי {{ש}}
וּנְבִיא עֲנָתוֹת גּוֹלֶה בֵּינוֹת הֲמוֹנַי {{ש}}
צוֹעֵק אֲהָהּ כִּי בָאוּ חֶזְיוֹנַי {{ר1}}
נִשְׁבָּה עֵדֶר יְיָ

{{סי|הָ}}עֵת רָאָה אֶת יְלָדָיו דְּחוּפִים {{ש}}
עַל הֶהָרִים הוֹלְכִים עֲרֻמִּים יְחֵפִים {{ש}}
וְרַגְלֵי זְקֵנִים בְּהַר נֶשֶׁף מִתְנַגְּפִים {{ש}}
וּבַחוּרִים עַל צַוָּאר נִרְדָּפִים {{ש}}
אָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים נֶחְלָפִים {{ר1}}
צַר לִי מִכֶּם צַר לִי עֲלֵיכֶם בָּנַי
{{רפרן|הזחה=2|(נשבה)}}

{{סי|וַ}}הֲלֹא בְּעוֹדְכֶם בְּתַעֲנוּגֵי חַדְרֵיכֶם {{ש}}
הִזְהַרְתִּיכֶם פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם {{ש}}
וַתֹּאמְרוּ לֹא עַד כִּי חָשְׁכוּ מְאוֹרֵיכֶם {{ש}}
אֵל יִתֶּנְכֶם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיכֶם {{ר1}}
פָּקוֹד יִפְקֹד לַהֲשִׁיבְכֶם לְאַרְמוֹנַי
{{רפרן|הזחה=2|(נשבה)}}

{{סי|דֶּ}}גֶל יְהוּדָה אֵיכָה הִתְנַכַּרְתָּ {{ש}}
מַחֲנֵה לְוִיָּה אֵיךְ כֹּה וְכֹה נִפְזַרְתְּ {{ש}}
אֹהֶל מוֹעֵד אַיֵּה מְנוּחָה תַּרְתָּ {{ש}}
וַאֲרוֹן אֱלֹהִים אֵיךְ בֶּעָפָר נִקְבַּרְתָּ {{ש}}
וּכְבוֹד יְיָ אֵיךְ פָּנִים הִסְתַּרְתָּ {{ר1}}
כִּי מָאַסְתָּ לָרֶדֶת בַּעֲנָנַי
{{רפרן|הזחה=2|(נשבה)}}

{{סי|הִ}}נָּחֶם נָא אֵלִי עַל הָרָעָה {{ש}}
וּרְאֵה חֶרֶב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה {{ש}}
וַחֲמֹל עַל בַּת אֵיךְ לִבָּהּ קָרְעָה {{ש}}
כִּי הוֹצֵאתָהּ מֵרָעָה אֶל רָעָה {{ש}}
עַד כִּפְלַיִם בְּחוֹבָה פָּרְעָה {{ר1}}
שׁוּב נָא וּמְחֵה דִּמְעָה מֵעַל פָּנַי {{ר2}}
'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ'''&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>l46hymkte3cm92pw09xna29o5olctgz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ימי חלדי וחבלי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744979</id>
    <revision>
      <id>3024331</id>
      <timestamp>2026-07-14T18:10:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2188" sha1="a5boaar8c8zwixcvbqejxlvrmca6ycc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶבְלִי / קָמוּ לְאָרְבִּי {{ר1}}
צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי / וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי.{{ממס|איכה ג נג}}

{{סי|שָׁ}}לֵו שׁוֹקֵט הָיִיתִי / בְּבֵיתִי סוֹעֵד {{ש}}
וְקָם עָלַי לְשָׂטָן / זְמָן הַבּוֹגֵד {{ש}}
שְׁמָמַנִי וְשָׂמַנִי / כִּכְלִי אוֹבֵד {{ר1}}
שָׁבַר כְּלֵי מִלְחַמְתִּי / קַשְׁתִּי גַּם חַרְבִּי

{{סי|לִ}}פְנֵי כָּל חָצִיר הוֹבִישׁ / עֲלִי גַּם שָׁרְשִׁי {{ש}}
לְגָזָם חָסִיל הוֹרִישׁ / עִנְבֵי תִירוֹשִׁי {{ש}}
עַד כִּי לֶעָפָר שָׁחָה / רוּחִי וְנַפְשִׁי {{ר1}}
כְּצִיץ יָצָא וַיָּמָל / הָיְתָה רוּחִי בִּי

{{סי|מִ}}י יִתֵּן בִּשְׁאוֹל אֶהְיֶה / אֲזַי אָנוּחַ {{ש}}
כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי / הֶבֶל שְׁחוֹחַ {{ש}}
כִּי סֻגַּרְתִּי בְּבוֹר זֶה / וְאֵין בִּי כֹּחַ {{ר1}}
לִסְבֹּל, עַד מָה אֶהְיֶה נֶאֱנָח / טָמוּן בְּחֻבִּי

{{סי|הֲ}}כִימֵי אֱנוֹשׁ יָמַי / כִּי אֲיַחֵל עוֹד {{ש}}
נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיַּי / וּשְׂפָתַי רָעוֹד {{ש}}
נָמֵס לִבִּי וְגוּפִי / וְכֹחִי בִּי רָעוֹד {{ר1}}
כִּי בְּבֵית מַחֲשַׁכִּים / הָיָה מוֹשָׁבִי

חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעַי / וּפְנֵי אֵל דִּרְשׁוּ {{ש}}
קְרוֹבַי וּמְיֻדָּעַי / רַחֲמִים בַּקְּשׁוּ {{ש}}
יַתֵּר אֶת מַאֲסָרִי / אוּלַי תִּתְרַצּוּ {{ר1}}
יְשׁוֹבֵב אֶת לְבָבִי / אָשׁוּב לִמְסִבַּי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>a5boaar8c8zwixcvbqejxlvrmca6ycc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זרים צרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744980</id>
    <revision>
      <id>3024337</id>
      <timestamp>2026-07-14T18:22:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2179" sha1="rv6228rz5ajucarckh06psheprvq6dm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''משה אדהן חזק'''}}

זָרִים צָרִים נָכְרִים / עָמְדוּ לְמוּלִי {{ש}}
עָרְכוּ דָּרְכוּ קַשְׁתָּם / וַיַּצִּיבוּ לִי

{{סי|מֵ}}עִיר שֵׂעִיר נִזְעֲקוּ / רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים {{ש}}
לָצוּר מָצוֹר חָשְׁקוּ / עַל עִיר קְדוֹשִׁים {{ש}}
אָצוּ חָצוּ נָצוּ / עַל עַם פְּרוּשִׁים {{ר1}}
דִּמּוּ נָמוּ לְהַשְׁחִית / חֶלְקִי זְבוּלִי

{{סי|שָׁ}}רְקוּ חָרְקוּ שִׁנֵּיהֶם / עָלַי מְרֵעַי {{ש}}
דָּבְקוּ דָּלְקוּ בִשְׁאוֹנָם / עִיר שַׁעֲשׁוּעַי {{ש}}
מֵימֵי גֹּמֶא אֶגְמֶה / הַיּוֹם דְּמָעַי {{ר1}}
אוּלַי עָלַי יִפְקֹד / רֹעַ מַעֲלִי

{{סי|הָ}}מוּ קָמוּ גִּבּוֹרַי / לָצֵאת הַשַּׁעְרָה {{ש}}
שָׁלְפוּ חָשְׂפוּ בַּחוּרַי / חֶרֶב מִתַּעֲרָהּ {{ש}}
שָׁבוּ שׁוּבוּ קִרְבוּ / אָמְרוּ גִּבּוֹרַי {{ר1}}
לְצוּר יָצוּר יְחוֹנֵן / הֲדַר כְּלִילִי

{{סי|אָ}}בוּ עָזְבוּ נְעָרִים / עֲצַת מוֹרֵיהֶם {{ש}}
דָּלוּ נָפְלוּ גִבּוֹרִים / בְּיַד עוֹבְדֵיהֶם {{ש}}
{{סי|דֻּ}}כּוּ {{סי|הֻ}}כּוּ {{סי|נֻ}}כּוּ / לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם {{ר1}}
נִאֵר פְּאֵר הֲדָרִי / עָוֹן פְּלִילִי

{{סי|חֹ}}ן תָּחֹן עָלַי רַחֵם / הוֹמָה עֲגוּמָה {{ש}}
{{סי|זֵ}}דִים מוֹרְדִים פְּשָׁחֵם / יִהְיוּ לְשַׁמָּה {{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ תָּדוּשׁ כְּהִדּוּשׁ / מַתְבֵּן לְשַׁמָּה {{ר1}}
חֵילִי צִירִי וְחֶבְלִי / יָשׁוּב לְחֵילִי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>rv6228rz5ajucarckh06psheprvq6dm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מר לי כי חזות קשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744981</id>
    <revision>
      <id>3024341</id>
      <timestamp>2026-07-14T18:33:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2139" sha1="de2gpcsjk1sil0ixgiow8vk3glx0d09" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמעיה'''}}

מַר לִי מַר כִּי חָזוּת / קָשָׁה הֻגַּד לִי {{ר1}}
וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי.{{ממס|ישעיהו כד טז}}

{{סי|שְׁ}}אָגָה לוֹ כַּלָּבִיא וְכַכְּפִירִים / יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי {{ר1}}
בֵּין הַצְּעִירִים אֲחָזוּנִי צִירִים / אֶטֹּשׁ עֲגִילִי
{{רפרן|הזחה=4|ואומר}}

{{סי|מָ}}ה אַשְׁוֶה וַאֲדַמֶּה / אֵבֶל זֶה הַמַּר {{ש}}
חֻרְבַּן מִקְדָּשׁ כַּמֶּה / נֶחְשָׁב מָה אֹמַר {{ר1}}
אוֹי כִּי הַשִּׁיר יֵמַר / אֶכְתֹּשׁ חֲלִילִי
{{רפרן|הזחה=4|ואומר}}

{{סי|ע}}וֹלָלִים וְיוֹנְקִים / הֵמָּה עָרְבוּ לִי {{ש}}
עַל מִצְוֹת וְחֻקִּים / נָטוּ אָהֳלִי {{ר1}}
הֵם נִתְּצוּ חֵילִי / הֶחְשִׁיכוּ הִלִּי 
{{רפרן|הזחה=4|ואומר}}

{{סי|יְ}}לָדִים אֵין בָּהֶם / מוּם, וּמְגֻדָּלִים {{ש}}
הֵמָּה בִּנְעוּרֵיהֶם / הֵם מְסֻבָּלִים {{ר1}}
בְּצִיצִית וּתְפִלִּין / וְדָת הִלּוּלִי
{{רפרן|הזחה=4|ואומר}}

{{סי|הִ}}גְלוּם אַכְזָרִים / מֵחֵיק אִמֹּתָם {{ש}}
לְקָחוּם כְּמָרִים / לְהָמִיר דָּתָם {{ר1}}
גָּדְלָה צַעֲקָתָם / אֶת פְּנֵי אֵלִי
{{רפרן|הזחה=4|ואומר}}

הָאֵל בְּרַחֲמָיו / יָצִיץ מִזְּבוּל {{ש}}
וְיִבְנֶה עִיר קָדְשִׁי / וְיִבְנֶה גְבוּל {{ש}}
וְעָלֶה הַנָּבוּל / יִפְרַח וְיִרְבֶּה {{ר1}}
וְיִשְׁלַח בִּמְהֵרָה אֵלִי / הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>de2gpcsjk1sil0ixgiow8vk3glx0d09</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744982</id>
    <revision>
      <id>3024342</id>
      <timestamp>2026-07-14T18:39:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לו א|לו ב|לז א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לו ב}}  ==תרגום לעברית== וכאשר היא שולטת, כל בני העולם טועמים טעם מוות, אלא אותם בני האמונה מקדימים ונותנים לו את נפשם בפיקדון, ובגלל שהיא בפיקדון חוזרות הנפשות למקומן, ועל זה &quot;וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילו...&quot;</comment>
      <origin>3024342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5615" sha1="rmmn6nf0k0pjtm90stye8kyhhopozdv" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לו א|לו ב|לז א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לו ב}}

==תרגום לעברית==
וכאשר היא שולטת, כל בני העולם טועמים טעם מוות, אלא אותם בני האמונה מקדימים ונותנים לו את נפשם בפיקדון, ובגלל שהיא בפיקדון חוזרות הנפשות למקומן, ועל זה &quot;וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת&quot; {{ממ|תהלים|צב|ג}} כתוב.

&quot;וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם&quot; {{ממ|בראשית|ג|ז}}, רבי חייא אמר, שהרי נפקחו לדעת רעות העולם, מה שלא ידעו עד עכשיו, כיוון שידעו ונפקחו לדעת ברע, אז ידעו כי ערומים הם, שהרי איבדו זוהר עליון שהיה מגן עליהם, והסתלק מהם ונשארו ערומים ממנו.

&quot;וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה&quot; {{ממ|בראשית|ג|ז}}, דבקו להתכסות באותם צלמים של אותו אילן שאכלו ממנו, שנקראים עלים של האילן. &quot;וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת&quot;, כיון שידעו מהעולם הזה ונדבקו בו, ראו שהעולם הזה מונהג על-ידי אותם עלים של האילן, ועשו להם הגנה להתחזק בהם בזה העולם, ואז ידעו את כל מיני הכשפים של העולם, ורצו לחגור כלי נשק באותם עלי אילן, כדי להגן עליהם.

רבי יהודה אמר, אז שלושה נכנסו בדין ונידונו, והעולם התחתון נתקלל, ולא עמד בקיומו בגלל זוהמת הנחש, עד שעמדו ישראל בהר סיני, לאחר מכן הלביש אותם הקדוש ברוך הוא בלבושים של עור הנהנה מהם, זה שכתוב: &quot;כתְנוֹת עוֹר&quot; {{ממ|בראשית|ג|כא}}. בתחילה היו כתנות אור שהיו משתמשים בהם כעליונים של מעלה, מפני שמלאכים עליונים היו באים ליהנות מאותו האור, זה שכתוב: &quot;וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ&quot; {{ממ|תהלים|ח|ו}}. ועכשיו שחטאו, כתנות עור, שהעור נהנה מהם ולא הנפש.

לאחר מכן הולידו, הבן הראשון בן של זוהמה היה, שניים באו על חווה והתעברה מהם והולידה שניים. זה יצא למינו, וזה יצא למינו. ורוחם נפרדה, זה לצד זה וזה לצד זה. זה דומה לצדו, וזה דומה לצדו. מצדו של קין כל המדורים של צד המזיקים הרעים והרוחות והשדים והכשפים באים, מצדו של הבל צד של רחמים יותר אך לא בשלמות. יין טוב ביין רע ולא נתקן עמו. עד שבא שת והתייחסו ממנו כל אותם דורות של צדיקי העולם, ובו נשתל העולם. ומקין באים כל אותם חצופים ורשעים ורשעי העולם.

אמר רבי אלעזר, בשעה שחטא קין, היה מפחד, מפני שראה לפניו מיני מחנות חמושים ובאים להרוג אותו. וכאשר חזר בתשובה מה הוא אומר? &quot;הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר&quot; {{ממ|בראשית|ד|יד}}. מהו &quot;וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר&quot;? אלא אהיה נסתר מהבניין שלי. רבי אבא אמר, כמו שאתה אומר: &quot;וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ&quot; {{ממ|תהלים|כב|כה}}, &quot;וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו&quot; {{ממ|שמות|ג|ו}}, ועל זה &quot;וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר&quot;. מאותם פנים שלך אהיה נסתר שלא ישגיחו בי, ועל זה: &quot;וְהָיָה כׇל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי&quot;.

&quot;וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי&quot; {{ממ|בראשית|ד|טו}}, מהו &quot;אוֹת&quot;? אות אחת מעשרים ושתיים אותיות של התורה נתן עליו להגן עליו. אמר רבי יהודה: מהו שכתוב &quot;וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה&quot;? {{ממ|בראשית|ד|ח}} מהו &quot;בַּשָּׂדֶה&quot;? זו אישה, ועל זה קם והרג אותו. שהרי מצד זה ירש הרציחה, מצדו של סמא&quot;ל שגרם מוות לכל העולם, וקינא קין בהבל על הנקבה שלו. רבי חייא אמר: הרי אנו רואים שכתוב &quot;וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו&quot; {{ממ|בראשית|ד|ה}}, על שלא התקבל קורבנו. אמר לו: כך הוא, והכול היה כנגד זה.

ואמר רבי יהודה מהו שכתוב:&quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}, אלא כך הוא אומר: הלא אם תיטיב מעשיך, אז &quot;שְׂאֵת&quot;. מהו &quot;שְׂאֵת&quot;? כמו שכתוב: &quot;יֶתֶר שְׂאֵת&quot; {{ממ|בראשית|מט|ג}}, שהרי בכור שבח יש לו בכל תמיד, ותלוי הדבר במעשיו, ועל זה &quot;אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ&quot;. מהו &quot;לַפֶּתַח&quot;? זהו הפתח</text>
      <sha1>rmmn6nf0k0pjtm90stye8kyhhopozdv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הן מאד מר לי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744983</id>
    <revision>
      <id>3024343</id>
      <timestamp>2026-07-14T18:46:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3024343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2486" sha1="lmgqr22awade01bi9x7n78kyhwr9wfw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל חזק'''}}

הֵן מְאֹד מַר לִי מַר / עָזְבִי אֶת יְיָ / וּדְעִי כִּי רַע וָמָר

{{סי|שָׂ}}מַנִי שׁוֹמֵמָה / הִרְוַנִי לַעֲנָה {{ש}}
עַל כֵּן קוֹלִי אָרִימָה / יוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה {{ש}}
בַּלַּיְלָה גַּם קִינָה / אֶעֱשֶׂה כַתַּנִּים {{ר1}}
קִינָה וּמִסְפֵּד מַר
{{רפרן|הזחה=4|(הן מאד)}}

{{סי|מַ}}ה זֶּה עַמִּי נִתְעָב / בְּחֵמָה גַּם קֶצֶף {{ש}}
הָיוּ מְזֵי רָעָב / גַּם לְחוּמֵי רֶשֶׁף {{ש}}
מִיּוֹם יוֹם וְנֶשֶׁף / צָפַד עוֹר עַל עֶצֶם {{ר1}}
וּכְמוֹ תַּנּוּר נִבְעָר
{{רפרן|הזחה=4|(הן מאד)}}

{{סי|וְ}}חֶרֶב מִתְקוֹמְמִי / עַד צַוָּאר הִגִּיעָה {{ש}}
נָתְצוּ בֵּית אוּלָמִי / עַל זֹאת לֹא אַרְגִּיעָה {{ש}}
לֹא יִדְּמוּ מִדִּמְעָה / עֵינַי, עַד כִּי כִּלּוּ {{ר1}}
וְלִבִּי חֳמַרְמַר
{{רפרן|הזחה=4|(הן מאד)}}

{{סי|אֶ}}ל יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב / אֶקְרָא יוֹם אַכְזָרִי {{ש}}
לִבִּי עָלַי יִכְאַב / עַל זֶה גַּם בְּשָׂרִי {{ש}}
אוֹיָה לִי עַל שִׁבְרִי / וְנַחְלָה מַכָּתִי {{ר1}}
כִּי שַׁדַּי לִי הֵמַר
{{רפרן|הזחה=4|(הן מאד)}}

אוֹי לִי עַל אֻמָּתִי / כִּי הָלְכוּ בַגּוֹלָה {{ש}}
פִּדְיוֹן לֹא מָצָאתִי / גַּם לֹא אִישׁ תְּפִלָּה {{ש}}
אֲסַלְּדָה בְחִילָה / וְאֶזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל {{ר1}}
אֵיךְ כְּבוֹדִי הוּמַר
{{רפרן|הזחה=4|(הן מאד)}}

{{סי|חַ}}סְדְּךָ יְיָ {{סי|זָ}}כְרָה כִּימֵי קֶדֶם / {{סי|קַ}}בֵּץ אֶת הֲמוֹנַי {{ש}}
מִבֵּין עַמִּים, וּפְדֵם / קוֹל מְבַשֵּׂר יֹאמַר {{ר1}}
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי / אֱלֹהֵיכֶם יֹאמַר
{{רפרן|הזחה=4|קול מבשר}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות קטנות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>lmgqr22awade01bi9x7n78kyhwr9wfw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744984</id>
    <revision>
      <id>3024348</id>
      <timestamp>2026-07-14T19:18:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|לו ב|לז א|לז ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לז א}}  ==תרגום לעברית== של מעלה, שממנו יוצאים דינים על מעשים רעים של העולם. פתח, כמו שאתה אומר: &quot;פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק&quot; {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. לאותו פתח, &quot;חַטָּאת רֹבֵץ&quot;, זה מלאך המוות, והוא מוכן להיפרע...&quot;</comment>
      <origin>3024348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6174" sha1="e0x77w1579r0l93k6z9o7rgdtgqstq0" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|לו ב|לז א|לז ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ב|דף לז א}}

==תרגום לעברית==
של מעלה, שממנו יוצאים דינים על מעשים רעים של העולם. פתח, כמו שאתה אומר: &quot;פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק&quot; {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. לאותו פתח, &quot;חַטָּאת רֹבֵץ&quot;, זה מלאך המוות, והוא מוכן להיפרע ממך.

בוא וראה, בראש השנה נולד אדם, בראש השנה ודאי, סוד למעלה ולמטה ראש השנה למעלה, ראש השנה למטה. בראש השנה עקרות נפקדות. מניין לנו שבראש השנה היה? שכתוב: &quot;וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה&quot; {{ממ|בראשית|כא|א}}, &quot;וה'&quot; דווקא, זה ראש השנה, ובגלל שיצא אדם מראש השנה, יצא בדין, והעולם עומד בדין, ובגלל כך &quot;לַפֶּתַח&quot; ודאי. &quot;חַטָּאת רֹבֵץ&quot;, כדי להיפרע ממך. &quot;וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ&quot;, עד שתושמד.

&quot;וְאַתָּה תִּמְשל בּוֹ&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}, סוד הוא שכתוב: &quot;וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם&quot; {{ממ|נחמיה|ט|ו}}. מכאן אמרו, אין הקדוש ברוך הוא שולט אלא בזמן שיושמדו רשעי העולם. ועל כן, כיוון שמלאך המוות ישמיד אותם, אז הקדוש ברוך הוא שולט עליו, שלא יצא להרע לעולם, שכתוב &quot;וְאַתָּה תִּמְשל בּוֹ&quot;, &quot;וְאַתָּה&quot; בדקדוק. אמר רבי יצחק: בקשר של המחלוקת המושל מצוי. רבי יהודה אמר: &quot;וְאַתָּה תִּמְשל בּוֹ&quot;, בתשובה.

===תוספתא===
אמרו רבותינו זיכרונם לברכה, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם, ברא אותו בגן העדן, וציווה אותו על שבע מצוות, חטא וגורש מגן העדן, שני מלאכי שמים, עז&quot;א ועזא&quot;ל, אמרו לפני הקדוש ברוך הוא: אילו היינו אנחנו בארץ, היינו זכאים. אמר להם הקדוש ברוך הוא: וכי אתם יכולים על היצר הרע? אמרו לפניו: יכולים אנו. : מיד הפיל אותם הקדוש ברוך הוא, כמו שאתה אומר: &quot;הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ו|ד}}, וכתוב &quot;הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם&quot;. ובשעה שירדו לארץ, נכנס בהם היצר הרע, שנאמר: &quot;וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}, חטאו ונעקרו מקדושתם.

===המשך הזוהר===
רבי יוסי אמר: כשהיו אותם דורות של קין הולכים בעולם, היו מחלקים את הארץ, והיו דומים לעליונים ותחתונים. אמר רבי יצחק, עז&quot;א ועזא&quot;ל, כשנפלו ממקום קדושתם מלמעלה, ראו בנות בני האדם וחטאו והולידו בנים. ואלה היו נפילים, שכתוב: &quot;הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|ו|ד}}. רבי חייא אמר: בני קין היו בני אלוהים, שהרי כשבא סמא&quot;ל על חוה, הטיל בה זוהמה, והתעברה והולידה את קין. והמראה שלו לא היה דומה לשאר בני אדם, וכל אותם שבאו מהצד שלו, לא היו נקראים אלא בני האלהים.

רבי יהודה אמר: ואפילו אותם נפילים כך נקראים, המה הגיבורים. שישים היו בארץ כחשבון שלמעלה. כתוב כאן: &quot;הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ד}}, וכתוב שם: &quot;שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ז}}. רבי יוסי אומר: &quot;הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם&quot;, ממש. מעולם בדקדוק. &quot;אַנְשֵׁי הַשֵּׁם&quot;, מהו השם הזה? הוא עולם שאמרנו, &quot;אַנְשֵׁי הַשֵּׁם&quot; בדקדוק. כתוב כאן: &quot;אַנְשֵׁי הַשֵּׁם&quot;, וכתוב שם: &quot; בְּנקְבוֹ שֵׁם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|טז}}, וכתוב: &quot;וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יא}}.

רבי חייא אמר: מעולם ממש היו, ומעולם שלמטה לקח אותם הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר: &quot;זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה&quot; {{ממ|תהלים|כה|ו}}. מעולם ודאי. ומעולם שלמטה לקח אותם הקדוש ברוך הוא. והם אבות ראשונים להיות מרכבה קדושה למעלה. גם כאן: &quot; הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ד}}. מעולם ודאי לקח אותם הקדוש ברוך הוא. רבי יצחק אמר: מעולם, זו מיטתו שלשלמה, שכתוב: &quot;שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ז}}. רבי אחא אמר: כולם בני האלוהים נקראו.

בא ראה, כל הנטיעות היו נסתרות, רשומות דקיקות במקום אחד, אחר כך עקר אותם הקדוש ברוך הוא ושתל אותם במקום אחר והתקיימו.

רבי ייסא שאל מהו הכתוב: &quot;זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם&quot; {{ממ|בראשית|ה|א}}? אמר לו רבי אבא: זה סוד עליון. שנינו: שלושה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של צדיקים גמורים</text>
      <sha1>e0x77w1579r0l93k6z9o7rgdtgqstq0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוך שאמר בסימן א&quot;ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744985</id>
    <revision>
      <id>3024350</id>
      <timestamp>2026-07-14T19:21:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ברוך שאמר</comment>
      <origin>3024350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4509" sha1="a5l54expiz0pq3j9a18g8n5t3bok3vs" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|א}}וֹמֵר וְעוֹשֶׂה.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|בּ}}וֹרֵא בְרֵאשִׁית.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|גּ}}וֹזֵר וּמְקַיֵּם.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|דָּ}}ן יְחִידִי לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.{{ממס|מכילתא על שמות יד}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|הַ}}מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|הַ}}מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|וְ}}הוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ.{{ממס|איוב כג יג}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|זָ}}ן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|חַ}}י לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַכֹּל.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|יָ}}חִיד בְּעוֹלָמוֹ.
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ מִמְּקוֹמוֹ.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|לֹ}}א יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ.{{ממס|ישעיהו מ כח}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|מַ}}עֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|נֹ}}תֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה.{{ממס|ישעיהו מ כח|שם}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|עֹ}}שֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.{{ממס|איוב ט י}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל .{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|פֹּ}}עֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים עד יב}}{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|צַ}}דִּיק וְחָסִיד בְּכָל הַדּוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת.{{ש}}
{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו נז טו}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|שֶׁ}}אֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה לֹא מַשֹּׂא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד.{{ממס|משנה אבות ד כב}}
{{רפרן|הזחה=2|בָּרוּךְ הוּא}}

{{מילת קבע|בָּרוּךְ}} {{סי|תָּ}}מִים בְּכָל דְּרָכָיו.{{ש}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|ש&quot;ב כב לא}}{{ש}}
וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}}{{ש}}
כִּי יְיָ עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים מז ג}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן סֶלָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סו ד}}
{{סוף}}
{{הור|ברוך אתה יי…}}

[[קטגוריה:ברוך שאמר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>a5l54expiz0pq3j9a18g8n5t3bok3vs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:ברוך שאמר</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1744986</id>
    <revision>
      <id>3024353</id>
      <timestamp>2026-07-14T19:22:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קטגוריה</comment>
      <origin>3024353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38" sha1="o9akrxsgmv5nuojbrsens88v0798m6v" xml:space="preserve">[[קטגוריה:ברכות השבח]]</text>
      <sha1>o9akrxsgmv5nuojbrsens88v0798m6v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Aronba</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744987</id>
    <revision>
      <id>3024357</id>
      <timestamp>2026-07-14T19:25:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3024357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="82qg2addybv4dwahowvc4cynxwlhzm6" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:25, 14 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>82qg2addybv4dwahowvc4cynxwlhzm6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Aronba</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744988</id>
    <revision>
      <id>3024359</id>
      <timestamp>2026-07-14T19:25:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3024359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Bibliahebraicaad00hahn.pdf/447</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744989</id>
    <revision>
      <id>3024360</id>
      <timestamp>2026-07-14T19:29:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[מלכים ב ד/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3024360</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1154" sha1="gjrw5iwty8gxusmndiq5crmqnhdiyxu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
וַיַּשְׁלֵ֖ךְ אֶל־הַסִּ֑יר וַיֹּ֗אמֶר צַ֤ק לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ וְלֹ֥א הָיָ֛ה דָּבָ֥ר רָ֖ע בַּסִּֽיר׃
{{סס}}{{מ:פסוק|מלכים ב|ד|42}}{{הערה|הפטרת תזריע}}וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֜ים לֶ֤חֶם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִים־לֶ֣חֶם שְׂעֹרִ֔ים וְכַרְמֶ֖ל בְּצִקְלֹנ֑וֹ וַיֹּ֕אמֶר תֵּ֥ן לָעָ֖ם וְיֹאכֵֽלוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|43}}וַיֹּ֙אמֶר֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ מָ֚ה אֶתֵּ֣ן זֶ֔ה לִפְנֵ֖י מֵ֣אָה אִ֑ישׁ וַיֹּ֗אמֶר תֵּ֤ן לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה אָכ֥וֹל וְהוֹתֵֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|44}}וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּֽאכְל֥וּ וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָֽה׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gjrw5iwty8gxusmndiq5crmqnhdiyxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024416</id>
      <parentid>3024360</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:35:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב ה/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3024416</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7084" sha1="9qgmrsck5gxx2wlbt4kxiimt0fkhicz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד}}
וַיַּשְׁלֵ֖ךְ אֶל־הַסִּ֑יר וַיֹּ֗אמֶר צַ֤ק לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ וְלֹ֥א הָיָ֛ה דָּבָ֥ר רָ֖ע בַּסִּֽיר׃
{{סס}}{{מ:פסוק|מלכים ב|ד|42}}{{הערה|הפטרת תזריע}}וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֜ים לֶ֤חֶם בִּכּוּרִים֙ עֶשְׂרִים־לֶ֣חֶם שְׂעֹרִ֔ים וְכַרְמֶ֖ל בְּצִקְלֹנ֑וֹ וַיֹּ֕אמֶר תֵּ֥ן לָעָ֖ם וְיֹאכֵֽלוּ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|43}}וַיֹּ֙אמֶר֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ מָ֚ה אֶתֵּ֣ן זֶ֔ה לִפְנֵ֖י מֵ֣אָה אִ֑ישׁ וַיֹּ֗אמֶר תֵּ֤ן לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה אָכ֥וֹל וְהוֹתֵֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ד|44}}וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּֽאכְל֥וּ וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָֽה׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|ה}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|מלכים ב|ה|א}}וְ֠נַֽעֲמָן שַׂר־צְבָ֨א מֶֽלֶךְ־אֲרָ֜ם הָיָ֣ה אִישׁ֩ גָּד֨וֹל לִפְנֵ֤י אֲדֹנָיו֙ וּנְשֻׂ֣א פָנִ֔ים כִּי־ב֛וֹ נָֽתַן־יְהֹוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה לַֽאֲרָ֑ם וְהָאִ֗ישׁ הָיָ֛ה גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל מְצֹרָֽע׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|2}}וַֽאֲרָם֙ יָֽצְא֣וּ גְדוּדִ֔ים וַיִּשְׁבּ֛וּ מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵ֖ל נַֽעֲרָ֣ה קְטַנָּ֑ה וַתְּהִ֕י לִפְנֵ֖י אֵ֥שֶׁת נַֽעֲמָֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|3}}וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־גְּבִרְתָּ֔הּ אַֽחֲלֵ֣י אֲדֹנִ֔י לִפְנֵ֥י הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֣ר בְּשֹֽׁמְר֑וֹן אָ֛ז יֶֽאֱסֹ֥ף אֹת֖וֹ מִצָּֽרַעְתּֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|4}}וַיָּבֹ֕א וַיַּגֵּ֥ד לַֽאדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ דִּבְּרָ֣ה הַנַּֽעֲרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|ה}}וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ לֵ֣ךְ בֹּ֔א וְאֶשְׁלְחָ֥ה סֵ֖פֶר אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּלֶךְ֩ וַיִּקַּ֨ח בְּיָד֜וֹ עֶ֣שֶׂר כִּכְּרֵי־כֶ֗סֶף וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ זָהָ֔ב וְעֶ֖שֶׂר חֲלִיפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|6}}וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־נַֽעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַֽאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּֽרַעְתּֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|7}}וַיְהִ֡י כִּקְרֹא֩ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־הַסֵּ֜פֶר וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר הַֽאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙ לְהָמִ֣ית וּלְהַֽחֲי֔וֹת כִּי־זֶה֙ שֹׁלֵ֣חַ אֵלַ֔י לֶֽאֱסֹ֥ף אִ֖ישׁ מִצָּֽרַעְתּ֑וֹ כִּ֤י אַךְ־דְּעוּ־נָא֙ וּרְא֔וּ כִּֽי־מִתְאַנֶּ֥ה ה֖וּא לִֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|8}}וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ{{מ:לגרמיה-2}} אֱלִישָׁ֣ע אִֽישׁ־הָֽאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָבֹֽא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|9}}וַיָּבֹ֥א נַֽעֲמָ֖ן בְּסוּסָ֣ו{{הערה|{{גדול|'ס֣וֹ}} – {{גדול|'סָ֣יו}} ק'}} וּבְרִכְבּ֑וֹ וַיַּֽעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶֽאֱלִישָֽׁע׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|י}}וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר הָל֗וֹךְ וְרָֽחַצְתָּ֤ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָֽׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|11}}וַיִּקְצֹ֥ף נַֽעֲמָ֖ן וַיֵּלַ֑ךְ וַיֹּאמֶר֩ הִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי אֵלַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יֵצֵ֣א יָצ֗וֹא וְעָמַד֙ וְקָרָא֙ בְּשֵֽׁם־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם וְאָסַ֥ף הַמְּצוֹרָֽע׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|12}}הֲלֹ֡א טוֹב֩ אֲבָנָ֨ה{{הערה|{{גדול|אֲמָנָ֨ה}} ק'}} וּפַרְפַּ֜ר נַֽהֲר֣וֹת דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|13}}וַיִּגְּשׁ֣וּ עֲבָדָיו֮ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָיו֒ וַיֹּֽאמְר֗וּ אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֔וֹל הַנָּבִ֛יא דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הֲל֣וֹא תַֽעֲשֶׂ֑ה וְאַ֛ף כִּי־אָמַ֥ר אֵלֶ֖יךָ רְחַ֥ץ וּטְהָֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|14}}וַיֵּ֗רֶד וַיִּטְבֹּ֤ל בַּיַּרְדֵּן֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיָּ֣שׇׁב בְּשָׂר֗וֹ כִּבְשַׂ֛ר נַ֥עַר קָטֹ֖ן וַיִּטְהָֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|טו}}וַיָּשׇׁב֩ אֶל־אִ֨ישׁ הָֽאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכׇל־מַֽחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּֽעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־נָ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכׇל־הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם־בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה קַח־נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|16}}וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|ה|17}}וַיֹּאמֶר֮
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9qgmrsck5gxx2wlbt4kxiimt0fkhicz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק-יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744991</id>
    <revision>
      <id>3024411</id>
      <timestamp>2026-07-14T20:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>חוק-יסוד: לימוד תורה</comment>
      <origin>3024411</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="415" sha1="nbvx5r9mgyf5n6onnkcxp0d535evz52" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, [טרם פורסם]|חוק-יסוד: לימוד תורה)).

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>nbvx5r9mgyf5n6onnkcxp0d535evz52</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024413</id>
      <parentid>3024411</parentid>
      <timestamp>2026-07-14T20:17:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3024413</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="572" sha1="lnfkydtes5do8wyx2hnqx0fojo1i1rn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, [טרם פורסם]|חוק-יסוד: לימוד תורה)).

&lt;מבוא&gt;
(('''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''))

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>lnfkydtes5do8wyx2hnqx0fojo1i1rn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024474</id>
      <parentid>3024413</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>OpenLawBot העביר את הדף [[מקור:הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] לשם [[מקור:חוק-יסוד: לימוד תורה]] בלי להשאיר הפניה: העברה</comment>
      <origin>3024413</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="572" sha1="lnfkydtes5do8wyx2hnqx0fojo1i1rn" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, [טרם פורסם]|חוק-יסוד: לימוד תורה)).

&lt;מבוא&gt;
(('''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית. הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''))

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>lnfkydtes5do8wyx2hnqx0fojo1i1rn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024478</id>
      <parentid>3024474</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:31:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024478</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="572" sha1="7giuh1xgapc4qa2eq5negn1atnai1a2" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק-יסוד: לימוד תורה

&lt;מאגר תיקון 2198907&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, [טרם פורסם]|חוק-יסוד: לימוד תורה)).

&lt;מבוא&gt;
(('''נוסח זה הוא הנוסח כפי שהתקבל בקריאה שלישית; הנוסח הרשמי טרם פורסם ברשומות.'''))

@ 1. לימוד תורה
: לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.

&lt;ויקי&gt;
{{חוקי יסוד}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חוק יסוד: לימוד תורה}}
&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>7giuh1xgapc4qa2eq5negn1atnai1a2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יה איום זכור היום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744992</id>
    <redirect title="יה איום" />
    <revision>
      <id>3024419</id>
      <timestamp>2026-07-14T20:41:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[יה איום זכור היום]] לשם [[יה איום]]</comment>
      <origin>3024419</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29" sha1="hg30vphf8no01w7hxfkq9nyhparh98e" xml:space="preserve">#הפניה [[יה איום]]</text>
      <sha1>hg30vphf8no01w7hxfkq9nyhparh98e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:הצעת חוק יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744994</id>
    <redirect title="שיחה:הצעת חוק יסוד: לימוד תורה" />
    <revision>
      <id>3024442</id>
      <timestamp>2026-07-15T00:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3024442</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70" sha1="8f29i433u3us7sgd5rhhev4zz0t6rjo" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>8f29i433u3us7sgd5rhhev4zz0t6rjo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק-יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744995</id>
    <revision>
      <id>3024443</id>
      <timestamp>2026-07-15T00:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3024443</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024476</id>
      <parentid>3024443</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T07:30:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>OpenLawBot העביר את הדף [[שיחה:הצעת חוק יסוד: לימוד תורה]] לשם [[שיחה:חוק-יסוד: לימוד תורה]] בלי להשאיר הפניה: העברה</comment>
      <origin>3024443</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק-יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1744997</id>
    <redirect title="שיחה:חוק-יסוד: לימוד תורה" />
    <revision>
      <id>3024451</id>
      <timestamp>2026-07-15T06:00:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3024451</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61" sha1="6gr3c4cpo8t4ifgubdqswpkia8rljmq" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>6gr3c4cpo8t4ifgubdqswpkia8rljmq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Yb236</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1744998</id>
    <revision>
      <id>3024456</id>
      <timestamp>2026-07-15T06:21:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3024456</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="pomu9p5lge68tq66onerkbwojh1fhu7" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:21, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>pomu9p5lge68tq66onerkbwojh1fhu7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yb236</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1744999</id>
    <revision>
      <id>3024457</id>
      <timestamp>2026-07-15T06:21:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3024457</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטים על כ&quot;ד משמרות כהונה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1745000</id>
    <revision>
      <id>3024461</id>
      <timestamp>2026-07-15T06:30:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטים לפי נושא]]&quot;</comment>
      <origin>3024461</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47" sha1="kol7sdtx1qh30tw9wg2siqyvxb22eai" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי נושא]]</text>
      <sha1>kol7sdtx1qh30tw9wg2siqyvxb22eai</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:יונה נכאבה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1745001</id>
    <revision>
      <id>3024472</id>
      <timestamp>2026-07-15T07:28:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;הפיוט מועתק כאהבה לשבת איכה בכ&quot;י פארמה דה רוסי 1192 (פקסימיליה סרוקה באוצר החכמה), ושם נוסח שלם הכולל את החתימה המלאה 'יהודה'. ממקור זה הוא גם נדפס בידי אפרים חזן בסיני כרך פ. אמנם, הנוסח שם שונה באופן ניכר מהנוסח שדפוסים המופיע כעת, אז אני לא בטוח כיצד לנהוג כא...&quot;</comment>
      <origin>3024472</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="600" sha1="1q9tllpo39s8979uqhj117edcibdesm" xml:space="preserve">הפיוט מועתק כאהבה לשבת איכה בכ&quot;י פארמה דה רוסי 1192 (פקסימיליה סרוקה באוצר החכמה), ושם נוסח שלם הכולל את החתימה המלאה 'יהודה'. ממקור זה הוא גם נדפס בידי אפרים חזן בסיני כרך פ. אמנם, הנוסח שם שונה באופן ניכר מהנוסח שדפוסים המופיע כעת, אז אני לא בטוח כיצד לנהוג כאן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:28, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1q9tllpo39s8979uqhj117edcibdesm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024508</id>
      <parentid>3024472</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T10:13:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3024508</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="764" sha1="al89htsuql1yv2rwjnlzfk0u7dji9ei" xml:space="preserve">הפיוט מועתק כאהבה לשבת איכה בכ&quot;י פארמה דה רוסי 1192 (פקסימיליה סרוקה באוצר החכמה), ושם נוסח שלם הכולל את החתימה המלאה 'יהודה'. ממקור זה הוא גם נדפס בידי אפרים חזן בסיני כרך פ. אמנם, הנוסח שם שונה באופן ניכר מהנוסח שדפוסים המופיע כעת, אז אני לא בטוח כיצד לנהוג כאן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:28, 15 ביולי 2026 (IDT)

:אולי לעשות נוסח שני בהמשך העמוד? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:13, 15 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>al89htsuql1yv2rwjnlzfk0u7dji9ei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הצעת חוק יסוד: לימוד תורה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745002</id>
    <redirect title="חוק-יסוד: לימוד תורה" />
    <revision>
      <id>3024477</id>
      <timestamp>2026-07-15T07:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3024477</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52" sha1="mj0q89xn578cqawfj6jdbjod779i0bs" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק-יסוד: לימוד תורה]]</text>
      <sha1>mj0q89xn578cqawfj6jdbjod779i0bs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2026 30</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1745004</id>
    <redirect title="תבנית:ציטוט השבוע 2024 32" />
    <revision>
      <id>3024484</id>
      <timestamp>2026-07-15T07:43:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תבנית:ציטוט השבוע 2024 32]]</comment>
      <origin>3024484</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56" sha1="ob388s5swhqmjsjuig89ec0ezk1vsg4" xml:space="preserve">#הפניה [[תבנית:ציטוט השבוע 2024 32]]</text>
      <sha1>ob388s5swhqmjsjuig89ec0ezk1vsg4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ציטוט השבוע 2026 29</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1745005</id>
    <revision>
      <id>3024487</id>
      <timestamp>2026-07-15T08:02:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>חוק-יסוד: לימוד תורה</comment>
      <origin>3024487</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="532" sha1="lzwttb7a7qgkel7s2y910k62tkncjxh" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן={{ח:התחלה:ציטוט}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''חוק־יסוד: לימוד תורה'''}}}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|1. לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026)}} | {{ממורכז|'''בנימין נתניהו''' {{ש}} ראש הממשלה }}}}
{{ח:סוף:ציטוט}}}}</text>
      <sha1>lzwttb7a7qgkel7s2y910k62tkncjxh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3024488</id>
      <parentid>3024487</parentid>
      <timestamp>2026-07-15T08:04:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3024488</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="564" sha1="8jlij8zub7b36thtw0pmsxqw8jykr5f" xml:space="preserve">{{ציטוט|רווח-אופקי=0|תוכן={{ח:התחלה:ציטוט}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''חוק־יסוד: לימוד תורה'''}}}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|1. לימוד תורה}}
{{ח:ת}} לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל.
{{ח:סוגר}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|כ״ט בתמוז התשפ״ו (14 ביולי 2026)}} | {{ממורכז|'''בנימין נתניהו''' {{ש}} ראש הממשלה }}}}
{{ח:סוף:ציטוט}}}}</text>
      <sha1>8jlij8zub7b36thtw0pmsxqw8jykr5f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1745006</id>
    <revision>
      <id>3024503</id>
      <timestamp>2026-07-15T10:05:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3024503</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4768" sha1="iq82si4jit6ng5vhcahavxzpqdzwqff" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2414|כללי משק החשמל (פטור מחובת רישיון להספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה)|12474)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 3(ב)(1)(ז)]] [[=החוק|לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובאישור שר האנרגיה והתשתיות, קובעת רשות החשמל כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אופן מקוון&quot; - באמצעות אתר אינטרנט שהגישה אליו היא פתוחה ואינה דורשת רישום;
:- &quot;הספק&quot; - ההספק בקילו-ואט שעמדת טעינה יכולה לספק ברגע נתון;
:- &quot;לקוח&quot; - אדם הרוכש חשמל ממפעיל עמדת טעינה;
:- &quot;לקוח מזדמן&quot; - לקוח שאינו לקוח קבוע;
:- &quot;לקוח קבוע&quot; - לקוח רשום אצל מפעיל עמדת טעינה;
:- &quot;מסופון אשראי&quot;, &quot;עמדת טעינה&quot;, &quot;עמדת טעינה מהירה&quot; ו&quot;עמדת טעינה אולטרה מהירה&quot; - כהגדרתם [[בתקנה 15ג לתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון), התשנ&quot;ח-1997]];
:- &quot;מפעיל עמדת טעינה&quot; - אדם האחראי לניהול עמדת טעינה ותפעולה ומוכר חשמל ללקוח;
:- &quot;מקום פרטי&quot; - מקום שאינו מקום ציבורי;
:- &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 19ה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;עמדת טעינה איטית&quot; - עמדת טעינה שהספק הטעינה המרבי בה נמוך מ-50 קילו-ואט;
:- &quot;עמדת טעינה ייעודית&quot; - עמדת טעינה הממוקמת במקום ציבורי, שאינה פתוחה לציבור, והיא מיועדת בעיקרה לשימוש העובדים במקום;
:- &quot;רכב חשמלי&quot; - כהגדרתו [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 2. פטור מחובת רישיון להספקת חשמל מעמדות טעינה
: מפעיל עמדת טעינה שהוא אחד מאלה יהיה פטור מרישיון הספקה:
: (1) מפעיל עמדת טעינה המפעיל עמדת טעינה שממוקמת במקום פרטי או עמדת טעינה ייעודית;
: (2) מפעיל עמדת טעינה המפעיל עמדת טעינה במקום ציבורי שאינה עמדת טעינה ייעודית (להלן - עמדת טעינה ציבורית), ושההספק המרבי המצטבר של כל עמדות הטעינה הציבוריות שהוא מפעיל אינו עולה על 8 מגה-ואט, ובלבד שהוא עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
:: (א) הוא מפרסם את מחיר הטעינה בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי העניין:
::: (1) בעמדת טעינה איטית - באופן מקוון או בסמוך לעמדת הטעינה, באופן ברור ובמקום גלוי לעין;
::: (2) בעמדת טעינה מהירה או בעמדת טעינה אולטרה מהירה - בסמוך לעמדת הטעינה, באופן ברור ובמקום גלוי לעין;
:: (ב) הוא אינו מחייב את לקוחותיו לצרוך זמן מזערי של שירותי טעינת רכב חשמלי בטעינה נתונה;
:: (ג) אם הוא מפעיל עמדת טעינה מהירה או עמדת טעינה אולטרה מהירה - בעמדת טעינה כאמור שהוא מפעיל הלקוח שלו יכול לשלם במסופון אשראי בלא צורך ברישום;
:: (ד) הוא יספק שירות טעינה בעמדת הטעינה לכל לקוח מזדמן, בלא הפליה, ולא ייתן עדיפות ללקוחותיו הקבועים על פני לקוחות מזדמנים, ואולם לא יראו בקביעת מחיר שונה ללקוח קבוע כהפליה או כמתן עדיפות לפי פסקת משנה זו.

@ 3. חובת דיווח מפעיל עמדת טעינה
: מפעיל עמדת טעינה הפטור מרישיון ידווח לרשות על מיקום, על הספק מרבי ועל סוג עמדת הטעינה, לפי דרישתה.

@ 4. תחילה
: תחילתם של כללים אלה ביום י&quot;ב באב התשפ&quot;ו (26 ביולי 2026), ואולם תחילתו של [[סעיף 2(2)(א) ו-(ג)]] ביום ב' בטבת התשפ&quot;ח (1 בינואר 2028).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט בתמוז התשפ&quot;ו (14 ביולי 2026)
&lt;חתימה&gt; אמיר שביט יושב ראש רשות החשמל</text>
      <sha1>iq82si4jit6ng5vhcahavxzpqdzwqff</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>